מצגת יום הזיכרון לחללי צהל בשלומי

1,903 views

Published on

מצגת יום הזיכרון לחללי צהל בשלומי

0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total views
1,903
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
36
Actions
Shares
0
Downloads
4
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

מצגת יום הזיכרון לחללי צהל בשלומי

  1. 1. יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי הטרור נזכור את כולם
  2. 2. אדרי , ברוך בן סלומון וחנה . נולד בשנת תש " ח (1948) במרוקו . עלה לארץ בשנת 1956. כנציג יחיד מעיירת העולים שלומי , שתושביה יוצאי מרוקו , הגיע ברוך לבית - הספר התיכון העיוני של עיריית נהריה וזו ראתה בו בן טיפוחים . ברוך הצטיין בצניעות וענווה ולמרות קשיי המעבר מבית - הספר היסודי , השתלב עד מהרה בקרב התלמידים והגיע להישגים יפים , בעמדו בבחינות הבגרות , לתפארת הוריו , משפחתו , העירייה ובית - הספר . הוא היה חבר " הנוער העובד והלומד ", התעניין בספורט וצורף לנבחרת בית - הספר בכל ענפי הספורט . הוא היה בעל מרץ וזריז , בעל יכולת ומלא שמחת חיים . למרות הישגיו היה נחבא אל הכלים ומעולם לא הכריז על הצלחותיו . תעודות הצטיינות רבות ומדליות שונות - את כולן קיבל בהשפלת עיניים , כמי שאינו מעז לגלות את שמחתו ברבים . מעולם לא היה בין המתבלטים בחברה , אך תמיד היה חלק בלתי נפרד ממנה בכל פעולה . בזכות הגינותו וחריצותו התחבב , לא רק על חבריו , אלא גם על מוריו . ביולי 1967 התגייס לצה " ל . בחר בדרך הקשה והתנדב לשרת בחיל הצנחנים . הבחירה ביחידה קשה ומובחרת זו אפיינה את עוז רוחו ואת כושרו הגופני ובה מצא את מקומו . ביום ו ' באייר תשכ " ט (24.4.1969), נפל בעת מילוי תפקידו . הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה .
  3. 3. אוחיון , אברהם בן מסעוד ז " ל ורחל . נולד בתשי " ז (1956) בקזבלנקה שבמרוקו . כחודש ימים אחרי הולדתו עלתה משפחתו לישראל והשתקעה במושב שלומי . אברהם למד בבית - הספר הממלכתי - דתי ע " ש י . בן - צבי במושב שלומי . בתום לימודיו בבית - הספר היסודי החל לעבוד במסגרות ובבניין כדי לעזור לאמו בכלכלת המשפחה . אברהם היה נער חברותי , ישר ובעל מצפון . הוא היה רציני בגישתו לחיים ואהב לעזור לזולת . בהיותו בן למשפחה מרובת - ילדים ( שבעה אחים ואחיות ) עזר לאמו בעבודות הבית והיה בן נאמן ומסור . מיום - גיוסו הראשון ביקש מצה " ל תמיכה לאמו - ואמנם , בקשתו אושרה , והאם קיבלה תמיכה מקסימלית של שכר חודשי קבוע . הוא היה חובב - ספורט , הצטרף כחבר לקבוצת ' הפועל ' בשלומי ושיחק במשחקי - כדורגל רבים . אברהם גויס לצה " ל באוגוסט 1974. התנדב לשרת בנח " ל ונשלח לטירונות . ביום י " א בחשון תשל " ה (27.10.1974) נפל אברהם בעת שירותו . הובא למנוחת - עולמים בבית - העלמין הצבאי שבמושב שלומי . השאיר אחריו אם ושבעה אחים ואחיות . במכתב - תנחומים לאמו כתב מפקדו : " אברהם שירת ביחידתי חודש אחד . הוא היה מוכר לי כחייל טוב וממושמע , חייל שהצליח להשתלב היטב בפלוגתו ולהיות אהוד על חבריו לטירונות ". אמו של אברהם תרמה לזכרו ספר - תורה לבית - הכנסת שבבית - הספר הממלכתי - דתי ע " ש י . בן - צבי במושב שלומי - בית - הספר שאברהם למד בו בנעוריו .
  4. 4. בן רחל ויהונתן . נולד ביום כ " ו באדר תשל " ט (25.3.1979) ברמלה . עד גיל ארבע גדל בלוד , ילד ' סנדביץ ' בין אחותו הבכורה רויטל לאחיו הצעיר אלירן . כשהיה בן ארבע עברה המשפחה לשלומי . ליאור למד בבית - הספר היסודי ' בן צבי ' והמשיך לחטיבת - הביניים בקיבוץ כברי . משם עבר לבית - הספר לחובלים ' מבואות ים ' במכמורת . בתום לימודיו במכמורת החליט ליאור ללמוד מקצוע שנדרש במסגרת צבאית וסיים בהצלחה כיתות י " ג וי " ד בבסיס חיל - החימוש בצריפין והוסמך כהנדסאי מכונות . בחודש יולי 1998 התגייס ליאור לצה " ל והוצב לשרת כמכונאי בחטיבת טנקים . בפברואר 2001 הועלה לדרגת סמ " ר . בתום שירות החובה החליט , בעידוד הוריו , לחתום קבע ולהתחיל לבנות את עתידו . מפקדו , אל " ם חלוצי , סיפר להוריו : " ליאור היה אדם חברותי , הראשון לסייע לחבריו בעת צרה . זכאים אתם להתגאות בליאור על השקדנות , המסירות והיסודיות שבהן ביצע את המוטל עליו ... בזכות מעלותיו אלו בחרנו בו , מפקדיו , כדי שימשיך בעתיד הקרוב בשירות קבע במסגרת גרעין איכותי המשרת בחטיבה . בעודי כותב על ליאור אני נזכר במרץ הבלתי נדלה ובשמחת החיים שאיפיינו אותו , מצד אחד , ומצד אחר - ברגישות שגילה כלפיכם , משפחתו היקרה ." ביום כ " ו באלול תשס " א (14.9.2001) נהרג ליאור בתאונת - דרכים בכביש נהריה - שלומי , והוא בן עשרים - ושתיים . הוא הובא למנוחות בבית - העלמין הצבאי בנהריה . הותיר אחריו הורים , אחות ואח . איטח , ליאור
  5. 5. אנקרי , יצחק <ul><li>בן חיים ושרה . נולד ביום ט &quot; ז בניסן תשי &quot; ז (17.4.1957) בנהריה . למד בבית - הספר היסודי שבבצת והשלים את לימודיו בבית - הספר התיכון ע &quot; ש כצנלסון שבכפר - סבא . היה בן נאמן ומסור להוריו , ובחופשות מן הלימודים נהג לעבוד עם אחיו כדי לסייע לפרנסת המשפחה . עם - זה , מצא זמן לעסוק בספורט והצטיין בהדיפת כדור - ברזל . יצחק היה מטבעו ביישן ומופנם , נודע כבחור רציני עם גישה חיובית לחיים . חבריו הכירוהו כרודף - צדק וכמי שהשתדל תמיד לעזור לצעירים ממנו . במלחמת יום - הכיפורים , בהיותו תלמיד בבית - הספר , התנדב להדרכת נוער בפנימייה בכפר - סבא והתנדב לעסוק בחלוקת דואר , לנוכח המחסור בכוח - אדם בעת המלחמה . </li></ul><ul><li>יצחק גויס לצה &quot; ל באוגוסט 1975 והתנדב לחיל - הצנחנים . לאחר הטירונות השתלם בקורס - מ &quot; כים . היה חייל טוב , אחראי ומסור לתפקידו . השתדל שלא להדאיג את הוריו , הרבה לבקר בבית בעת חופשותיו ומעולם לא התלונן על קשיים בצבא . לבני - משפחתו נהג לספר , כי הוא שואף להיות איש - צבא . יצחק היה מאושר וגאה , כאשר מפקדיו הודיעו לו כי יישלח לקורס - קצינים . </li></ul><ul><li>ביום כ &quot; ג באייר תשל &quot; ז (10.5.1977) נספה בעת מילוי תפקידו , באסון התרסקות המסוק בבקעת - הירדן . הובא למנוחת - עולמים בבית - העלמין שבנהריה . השאיר אחריו הורים ואחים . </li></ul>
  6. 6. אסור, אליעזר <ul><li>בן עמרם וחביבה . נולד ביום ח ' בשבט תשט &quot; ז (21.1.1956) בצפת . למד בבית - הספר היסודי ע &quot; ש יצחק בן - צבי שבשלומי והשלים את לימודיו בבית - הספר המקצועי ' עמל ' שבקרית - חיים . אליעזר היה בעל לב חם , חבר טוב ואוהב לעזור לזולת . היה אהוב על מוריו ועל חבריו . מנהל בית הספר מציין את אליעזר כמי שתמיד ניתן היה לסמוך עליו . היה חובב - ספורט וחבר במועדון הספורט בשלומי . שימש כשוער בקבוצת - הכדורגל המקומית . בחופשותיו מבית - הספר נהג לצאת ולעבוד - ואת משכורתו מסר להוריו כדי לעזור לפרנסת המשפחה ברוכת - הילדים . </li></ul><ul><li>אליעזר גויס לצה &quot; ל בפברואר 1974 והתנדב לגולני . לאחר הטירונות נשלח לשרת באחת מיחידות החיל . הוא היה חייל טוב ומסור לתפקידו . חבריו ליחידה סיפרו , כי נהג לענוד בגאוה את תג - היחידה והכריז כי בתום שירות החובה יתנדב לשירות - קבע . הוא השתדל שלא להדאיג את הוריו והרבה לבקר בבית בעת החופשות . בחופשותיו נהג לעבוד כדי לסייע למשפחתו . </li></ul><ul><li>ביום ט &quot; ו באב תשל &quot; ה (23.7.1975), בעת היתקלות בחוליית - מחבלים בכפר - קליה שבדרום - לבנון , נפגע ונפל . הובא למנוחת - עולמים בבית - העלמין שבשלומי . השאיר אחריו הורים , אחים ואחיות . </li></ul>
  7. 7. אסרף , שמעון <ul><li>שמעון , בן עליזה ומימון , נולד בשנת תש &quot; י (1950) במרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1956. בארץ למד בבית - הספר היסודי &quot; מימון &quot; בשלומי ובבית - הספר התיכון - דתי מקצועי &quot; מרום ציון &quot; בירושלים . שמעון היה נער חביב ועליז , ולדברי מחנכו בבית - הספר התיכון היה תלמיד צנוע וממושמע , והצטיין במקצוע הספרות . הוא היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד והרבה להשתתף בפעולות החברתיות השונות , שאורגנו במסגרת התנועה . אמנם היה מטבעו עליז ושובב אך ידע להיות רציני בגישתו לדברים הדורשים רצינות . הוא היה בן נאמן ומסור להוריו , נהג לסייע להם בעבודות הבית השונות ואף אהב לעזור לאחיו הצעירים בהכנת השיעורים . </li></ul><ul><li>שמעון גויס לצה &quot; ל במחצית אוגוסט 1968 והוצב לחיל הרגלים . לאחר הטירונות השתלם בקורס מ &quot; כים ועסק בהדרכת טירונים . מפקודיו דרש ביצוע מדויק של הוראותיו , ושימש להם דוגמה בחריצותו ובמסירותו לעבודה ובביצוע תפקידיו . חבריו ליחידה מספרים כי היה מקובל ואהוד על פקודיו ועל מפקדיו , מוכן תמיד לייעץ ולעזור לכל מי שפנה אליו והיה איש מקצוע מעולה וחייל אמיץ . </li></ul><ul><li>בשנת 1971, בתום שירות החובה שלו , השתחרר שמעון מצה &quot; ל , והחל לעבוד כפועל מתכת . אחרי כן עבד כפועל אריגה בקיבוץ מצובה . עד מהרה התחבב על חבריו לעבודה ורכש לו ידידים רבים . בפרוץ מלחמת יום הכיפורים הצטרף שמעון אל יחידת המילואים שלו , והשתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בסיני . ביום כ &quot; א בתשרי תשל &quot; ד (24.10.1973), בשעה שעסק בפינוי פצועים מהקרב בעיר סואץ , נקלע להפגזה ונהרג . הוא הובא למנוחת - עולמים בבית - העלמין בנהריה . השאיר אחריו הורים , שלושה אחים ושלוש אחיות . לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל . </li></ul>
  8. 8. בוטבול , מרדכי ( מוטי ) <ul><li>בן אליס וסלמון . נולד ביום כ &quot; ד בשבט תשל &quot; ח (1.2.1978) במעלות . עם הולדתו הצטרף לבית חם ואוהב המונה שלוש אחיות - ריקי , סיגל וארנה , שני אחים - אלי ויאיר , וזוג הורים מעניקים ואוהבים . </li></ul><ul><li>מוטי גדל והתחנך במעלות . את שנות ילדותו בילה בגן הילדים &quot; דורון &quot; ועם השלמת שנות הגן עבר ללמוד בבית - הספר היסודי הממלכתי - דתי &quot; נתיב מאיר &quot;. בסיום שש שנות לימודיו היסודיים נרשם לבית - הספר &quot; אורט מעלות &quot; שם למד בחטיבת - הביניים ובתיכון . </li></ul><ul><li>בסוף חודש יולי 1996, מיד עם תום לימודיו , התגייס מוטי לצה &quot; ל . לאחר שלושים ימי טירונות והכשרה שובץ כנהג בחיל הים ביחידת העילית של צה &quot; ל - הקומנדו הימי (&quot; שייטת 13&quot;). בשירותו ב &quot; שייטת &quot; השיג מוטי את כל אשר שם לו למטרה ובה בעת תרם למערכת בצורה יוצאת - דופן כחייל נאמן וממושמע אשר היה חביב על מפקדיו וחבריו ליחידה . בזכות היותו חייל למופת ניתנה למוטי האפשרות להשתתף בקורס לנהגי אמבולנס ובכך סגר מעגל נוסף בחייו הקצרים , מעגל שנפתח בשנים שבהן התנדב במד &quot; א . </li></ul><ul><li>עם שחרורו משירות סדיר הוצב מוטי ביחידת הצנחנים ושם הכיר חברים חדשים ורבים אשר ליוו אותו בשירות המילואים ואף בחייו האזרחיים כחברים להגה . </li></ul><ul><li>ב -2.8.2006 גויס מוטי ב &quot; צו שמונה &quot; לשירות מילואים עקב מלחמת לבנון השנייה . בליל ה -5.8.2006 הועברה יחידתו מן המפקדה אל גבול הצפון למטרת חידוש הספקה וציוד . בהגיעם למקום היעד חיפשו מוטי וחבריו ליחידה מקום מוצל לנוח בו עד אשר תתקבל הפקודה להיכנס אל מעמקי הלבנון עם ההספקה והציוד . את המקום המוצל מצאו חברי היחידה תחת עץ בכניסה לבית העלמין שבקיבוץ כפר גלעדי . במקום זה , ביום י &quot; ב באב תשס &quot; ו (6.8.2006), מצא אותם טיל קטיושה אשר בפגיעה ישירה הפר באחת את השלווה , הצחוק , הטוהר והחוסן וגרם למותם של שנים - עשר מחיילי היחידה . עם מוטי נפלו : רב - סרן אליהו אלקריף , סגן שמואל חלפון , סגן יוסי קרקש , רב - סמל ראשון שלמה ( שלומי ) בוכריס , רב - סמל ראשון דניאל בן דוד , רב - סמל זיו בלאלי , רב - סמל מריאן ברקוביץ , רב - סמל רועי יעיש , סמל - ראשון יהודה ברוך גרינפלד , סמל - ראשון שי שאול מיכלביץ ' וסמל גריגורי אהרונוב . </li></ul><ul><li>מוטי היה בן עשרים ושמונה בנופלו . הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית - העלמין בשלומי . הותיר אישה , בן , הורים , שני אחים ושלוש אחיות . לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב - סמל . על קברו נחקקו המילים : &quot; בעלי אבי בננו אחינו ויקירנו , אז יימלא שחוק פינו ולשוננו רינה &quot;. </li></ul>
  9. 9. זגורי , אשר <ul><li>בן יהודית ומכלוף . נולד ביום ח ' בשבט תשמ &quot; א (13.1.1981) בשלומי אשר בנחלת שבט אשר . אח לאבשלום , שרית , נתנאל ורחל , ייבדלו לחיים . החל את לימודיו בבית - הספר היסודי הממלכתי - דתי ' הרב מימון ' בשלומי והמשיכם בעכו , בחטיבת - הביניים והתיכון המקיף על - שם קנדי של רשת אמי &quot; ת . </li></ul><ul><li>אשר היה ילד מיוחד ומוכשר , יצירתי ואהוב . מספרת עליו אחת ממכרותיו : &quot; כולם אהבו אותו . אין מישהו שהכיר אותו ולא נקשר אליו .&quot; סימן ההיכר שלו היה חיוכו המאיר שלא מש מפניו . קשר הדוק וחם היה לו עם הוריו ובשונה מאחיו , העדיף ללמוד קרוב לבית ולא לעבור למסגרת של פנימייה . הוא הסב להוריו גאווה רבה וסייע להם בבית ובעבודה מתוך רצון ואהבה . אשר התגייס לצה &quot; ל בסוף נובמבר 1999. הפרופיל הרפואי שנקבע לו התיר לו לשמש בתפקיד מנהלי , אך הוא התעקש ועמד על רצונו לעבור למסלול קרבי . מאמציו נשאו פרי ולבסוף שובץ בטנק כקשר - טען . אשר דיבר על הטנק בהערצה גדולה . תקופה ארוכה שירת בגזרת עזה והפגין נחישות ואומץ מבלי לבטא חשש . לחבריו אמר &quot; רק שאלוהים ישמור אותי ,&quot; ואת הוריו הדואגים שב והרגיע וטען כי טנק המרכבה הוא חזק וחסין מפני פגיעה . הוא החל לתכנן את החיים שלאחר השחרור . חלומו הגדול היה ללמוד מדעי המדינה ומשפטים והוא הביע את שאיפתו להשפיע ו &quot; לשנות את פני המדינה &quot; אך לא זכה לכך . </li></ul><ul><li>ביום ג ' באדר תשס &quot; ב (14.2.2002) נפל אשר בפעילות מבצעית . סמוך לצומת נצרים הופעל מטען חבלה קטן על שיירת אזרחים . למקום הגיע טנק המרכבה שבו נמצא אשר , עם עוד שלושה חברי צוות , כדי לאבטח את הציר . עם הגעת הטנק הופעל על השביל מטען רב - עוצמה שהכיל כמאה קילוגרם חומר נפץ . מעוצמת הפיצוץ התבקע הטנק והצריח הועף למרחק כמה מטרים . אשר נהרג במקום והוא בן עשרים - ואחת . עימו נפלו סמל - ראשון משה פלד וסמל - ראשון רון לביא ועוד חייל נפצע . אשר הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית - העלמין בשלומי . הותיר הורים , שני אחים ושתי אחיות . לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמ &quot; ר . סיפר חברו : &quot; אשר לא אמור היה לצאת לפעילות הזאת אבל חבר ביקש שיחליף אותו כי הוא לא הרגיש טוב . אשר אמר שאין שום בעיה והחליף אותו .&quot; </li></ul>
  10. 10. מלכה , אברהם <ul><li>בן מרדכי וחסיבה . נולד ביום ג ' בניסן תש &quot; ח (13.4.1948) בעיר מרקש אשר במרוקו . סיים את לימודיו בבית - ספר יסודי שם ולאחר מכן עלה לארץ בשנת 1963. גויס לצה &quot; ל בנובמבר 1966. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום י &quot; ג בשבט תשכ &quot; ח (12.2.1968) והובא למנוחת - עולמים בבית - הקברות בכפר שלומי </li></ul>
  11. 11. מלכה , מאיר <ul><li>בן סימי ויצחק , נולד ביום ג ' בניסן תשי &quot; ט (11.4.1959) בנהריה . מאיר למד בבית - הספר היסודי &quot; בן - צבי &quot; בשלומי , המשיך ולמד שנתיים בבית - ספר בנהלל , וסיים את בית - הספר התיכון - מקצועי &quot; נעורים &quot; בכפר - ויתקין כמפעיל ציוד מכני הנדסי . לפני גיוסו עבר קורס נהיגה מטעם צה &quot; ל . </li></ul><ul><li>מאיר גויס לצה &quot; ל בתחילת מאי 1977 והוצב בחיל - ההנדסה . בחיל שירת כנהג משאית , כנהג רכב נושא גייסות וכמפעיל ציוד מכני כבד . לבסוף שובץ כנהגו של מפקד הנדסה פיקודי והועלה לדרגת סמל . מאיר היה נהג זהיר וממושמע , שזכה להערכת מפקדיו . </li></ul><ul><li>ביום ט ' בתמוז תשל &quot; ט (4.7.1979), נפל סמל מאיר במילוי תפקידו והובא למנוחת - עולמים בבית - הקברות הצבאי בנהריה . השאיר הורים , חמישה אחים ואחות . במכתב התנחומים למשפחה ציין מפקדו כי &quot; מאיר שירת ביחידתי למעלה משנתיים והתגלה כחייל מעולה , מסור , ממושמע והיה מופת לחבריו &quot;. </li></ul><ul><li>ספר תורה לזכרו ולזכרו של אחיו שלמה , שנפל אף הוא במילוי תפקידו , הוכנס לבית - כנסת בשלומי . </li></ul>
  12. 12. מלכה , שלמה ( סלומון ) <ul><li>בן יצחק וסימה . נולד במרוקו בשנת 1950 ובשנת 1956 עלה עם משפחתו ארצה והשתקע במושב שלומי שבגליל העליון . בשלומי סיים את לימודיו בבית - הספר היסודי ע &quot; ש &quot; בן - צבי &quot; והמשיך בהכשרה קדם - צבאית בפנימיית חיל - הים בכפר הנוער ניצנים , שם למד שנתיים . </li></ul><ul><li>שלמה התגייס לצה &quot; ל בתחילת אפריל 1968 והתנדב לשרת בחיל הים . הוא הוסמך כימאי ולמד בקורסים של אלחוטן ימי ומוכ &quot; מ ימי . בשלוש שנות שירותו שירת על ספינות רבות ובבסיסים שונים והיה אהוב על חבריו ומפקדיו . לקראת תום שירותו החליט להצטרף לצבא הקבע אולם לא זכה . ביום כ &quot; ה בטבת תשל &quot; א (22.1.1971), נפל סמל שלמה בעת שירותו והובא למנוחת - עולמים </li></ul><ul><li>בבית - הקברות הצבאי בנהריה . </li></ul><ul><li>במכתב - תנחומים למשפחה כתב מפקדו : &quot; שלמה היה חייל טוב ומסור וחבר נאמן . כולנו , מפקדים וחיילים , אהבנו אותו והערכנו את תכונותיו וכושרו - - - רק לפני תקופה קצרה הועלה שלמה לדרגת סמל וזאת הודות לתכונות נעלות , מסירות ויעילות בעבודתו . שמחנו מאוד על שהחליט להיענות לבקשתנו ולהצטרף לשורות משרתי הקבע וראינו בכך תוספת חשובה ליכולתנו ולכוחנו &quot;. </li></ul>
  13. 13. ספיבק , ולדימיר (&quot; וובה &quot;) <ul><li>בן מריה ובוריס . נולד ביום י &quot; ג בשבט תשמ &quot; ב (6.2.1982) בעיר בוברויסק בביילורוס שברוסיה . בשנת 1990, לאחר שסיים את לימודיו בכיתה א ' עלה ארצה עם הוריו ואחיו אלכסנדר . המשפחה התגוררה בעיר שלומי , שם החל ולדימיר את לימודיו בבית - הספר היסודי ' בן - צבי '. את כיתה ז ' למד בבית - הספר ' גליל מערבי ' בקיבוץ כברי והמשיך לימודיו בפנימייה בקרית טבעון . בגיל ארבע - עשרה התנדב למשמר האזרחי בשלומי וטרם גיוסו עבד במפעל . </li></ul><ul><li>ולדימיר היה קשור מאוד להוריו ולאחיו , שהיה חברו הטוב ביותר . הוא היה בן ואח אוהב , טוב ומסור . נער שמח וחברותי , שבשעותיו הפנויות אהב לעסוק בספורט , לבלות בים , בדיסקוטקים ולצאת לפיקניקים בחיק הטבע . </li></ul><ul><li>בסוף ספטמבר 1999 התגייס ולדימיר לצה &quot; ל . הוא הוצב לחיל התחזוקה , עבר קורס נהיגה ושובץ לגדוד &quot; חירם &quot;. ולדימיר השתלם בקורס נהיגה מעל 15 טון וחזר לחטיבה . הוא היה חייל טוב , ממושמע ואהוב על מפקדיו . </li></ul><ul><li>ביום י &quot; ח בתשרי תשס &quot; א (16.10.2000) נפל רב &quot; ט ולדימיר בעת מילוי תפקידו והוא בן שמונה - עשרה במותו . הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית - העלמין בשלומי . הותיר אחריו הורים ואח . </li></ul>
  14. 14. ביטון , ניסים <ul><li>בן אסתר ויצחק ז &quot; ל , נולד ביום י &quot; ט בחשוון תש &quot; י (11.11.1949) במרוקו . בשנת 1956, בהיותו בן שבע שנים , עלה ניסים עם משפחתו לארץ . המשפחה התיישבה בשלומי , אשר על כביש הצפון , ובה למד ניסים בבית - הספר היסודי . הוא המשיך ללמוד עד כיתה י ' במסגרת פנימייה . </li></ul><ul><li>בהיותו בן 17 שנים , התנדב ניסים לשרת בצנחנים . עוד לפני שחרורו מצה &quot; ל הכיר את חנה , ונשא אותה לאשה . חנה התחנכה בקיבוץ נחשון , ולכן הצטרף גם ניסים לקיבוץ . לאחר שלוש שנים , עזבו בני הזוג את הקיבוץ עם בנם עופר , ועברו לגור בנס - ציונה . </li></ul><ul><li>ניסים התחיל לעבוד כתכניתן ב &quot; אורלייט &quot;, מפעל של התעשייה האווירית . היו לו ידי זהב ואל עבודתו התייחס כאל אמנות . בזמנו הפנוי , נהג ניסים לעסוק בעבודות פיסול ובריקועי נחושת , ועבודותיו קישטו את ביתו . תחביב נוסף היה לניסים - הים . הוא אהב את מרחבי הים , ונהנה לבלות שעות ארוכות בדיג . לשם כך בנה במו - ידיו סירת מנוע , ומדי פעם יצא עם משפחתו לים הגדול . </li></ul><ul><li>במשך השנים נולדו לו עוד שני בנים , וניסים היה גאה מאוד בשלושת בניו . </li></ul><ul><li>בחודש פברואר 1984 נקרא ניסים לשירות מילואים , ונשלח עם יחידתו ללבנון . ניסים היה גאה מאוד בשירותו הצבאי כצנחן . הוא היה מוכן להתנדב לכל משימה . ואמנם , באותו בוקר ויתר על יציאה לחופשה כדי להשתתף בסיור . כשהיה הג ' יפ , שניסים נסע בו , על גשר בכביש נבטיה - ערב - אל - סאלם , נפתחה עליהם אש מן המארב . פצצת אר . פי . ג ' י . פגעה בג ' יפ , וניסים נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ &quot; ה באדר א ' תשמ &quot; ד (28.2.1984). </li></ul><ul><li>הוא הובא למנוחת עולמים בבית - העלמין הצבאי בנס - ציונה . הוא השאיר אחריו אשה ושלושה בנים , אם , אחים ואחיות . </li></ul>
  15. 15. זלמנוביץ , אליעזר <ul><li> </li></ul><ul><li>בן זלמן ורבקה . נולד ביום א ' בכסלו תש &quot; י (22.11.1949) בחדרה . גדל וחונך בעיירת הפיתוח שלומי . כאשר הגיע לגיל הלימודים למד בבית הספר היסודי במושב בצת ולאחר שסיים את לימודיו בו למד בבית הספר התיכון &quot; הגליל המערבי &quot; שליד עכו . לאחר מכן למד בבית הספר המקצועי &quot; נעורים &quot; אשר ליד כפר ויתקין את מקצוע המכונאות וציוד מיכני הנדסי . השתייך ל &quot; הפועל &quot;. בנובמבר 1967 גויס לצה &quot; ל ולאחר שעשה ימי טירונות הוצב לחיל ההנדסה עקב ידיעותיו המקצועיות . לאחר חודשים אחדים , עוד הוא בשירות החובה שלו , יצא לפעולת התגמול נגד בסיסי החבלנים הירדניים . פעולה זו ידועה כמבצע כראמה , זו העיירה אשר בה התרכזו חבלני האויב כדי לצאת לשטח ישראל . במבצע זה נפל ביום כ &quot; א באדר תשכ &quot; ח (21.3.1968). הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה . ראוי לציין כי אליעזר היה הראשון בנופלים מבני העיירה שלומי , בה היה גם הראשון ממסיימי בית הספר היסודי אשר בו למד , הראשון מבוגרי בית הספר התיכון . מפקד יחידתו כתב במכתב תנחומים למשפחתו וציין את אליעזר כחייל מסור ונאמן , שנמצא ביחידה קרבית למרות שהיה ביכולתו להשתחרר בכלל משירות צה &quot; ל מבחינת כושרו הגופני . וזה המשכו של המכתב : &quot; אליעזר היה בין החיילים הראשונים שהתייצבו ביחידתו החדשה ותרם רבות לפיתוחה ולקידומה . פעלתנותו הרבה ורצונו העז לעבודה היה לשם דבר בין מפקדיו . גישתו החברתית ועזרתו לחיילי פלוגתו בכל הוסיפה לו כבוד ומקום מרכזי בין חבריו &quot;. </li></ul>
  16. 16. יהודית כהן ז &quot; ל <ul><li>יהודית גדלה בנהריה והשלימה שני תארים במתמטיקה בטכניון . היא לימדה בכמה מכללות . נהרגה בדרכה ממעלות שם לימדה , לאסוף את בנה מבית הספר . יהודית ובעלה התגוררו תקופה מסוימת באזור חיפה . משפחתה סיפרה אתמול , שיהודית עברה לשלומי עם בעלה רונן לפני כארבע שנים מטעמים אידיאולוגיי בני הזוג כהן היו במהלך בניית וילה , בשלומית , שכונת הרחבה של שלומי . משפחתה סיפרה עליה שהיתה אשה שמחה , טובת לב ועדינה . כהן הותירה  אחריה זוג הורים , אחות בת 27, בעל ובן , דניאל , בן השבע </li></ul>
  17. 17. חביב דדון <ul><li>חביב דדון , בן 16 משלומי , נהרג מירי של חיזבאללה על היישוב . בעקבות הידיעה הקשה  על מותו , הגיעו לבית המשפחה ביישוב עשרות חברים כדי לנחם את המשפחה . אביו של הנער , חנניה דדון , פונה לטיפול בבית חולים נהריה לאחר שהתבשר על מות בנו , ומאוחר יותר שב לביתו . האח , מאיר , סיפר : '' אחי עבד במועצה בגינון . הוא הלך להוציא בצהרים  כרטיס עובד בלשכת התעסוקה , ושם הוא נפגע מפגיעה ישירה של פגז נ '' מ ''. הפגז התפוצץ בסמוך לחביב ולנער נוסף בן 18, שנפצע בינוני עד קשה . חביב ספג רסיסים בגפיים ובאזור החזה , ומת מפצעיו . לדברי מאיר , '' חביב עלה לכיתה י '' א , הוא היה תלמיד מצטיין  ואהב מוסיקה . הוא היה ילד טוב , לא רב עם אף אחד , ועזר למשפחה . האב עבר לא מזמן השתלת כלייה והוא טיפל בו במסירות ''. חברו של חביב , איציק אמסילי , סיפר שחביב  ביקש ממנו שילמד אותו לנגן בגיטרה . '' קבענו שהיום ב -16.00, אחרי שהוא יסיים את  העבודה , אתחיל ללמד אותו את השיעור הראשון , וכבר השגתי לו גם גיטרה . והנה עכשיו אני יושב כאן בביתו , והוא איננו ''. חביב הותיר אחריו זוג הורים , מרים וחנניה , וחמישה אחים גדולים ממנו </li></ul>

×