פרופסורישראל הימן<br />יקיר חיפ"א לשנת תש"ע<br />
1919<br />
1930<br />
1933<br />
1937<br />
American<br />University<br />Of Beirut<br />1937-44<br />
1944<br />
1944<br />
The Journal of Pediatrics Volume 25,  1944 <br />Wallace E. Herrell, Roger L.J. Kennedy: Penicillin: Its use in pediatrics...
STATE OF THE ART<br />1944  Public Health Services Act of 1944 enacted, consolidating all legislation affecting the functi...
1944-47<br />
Prof. Ludwig Ferdinand Meyer<br />1944-47<br />
1944-47<br />
1947<br />
1947<br />
1948<br />
1950<br />
1952-1986<br />
1950-60-70-80<br />
חזק ואמץ ועד 120<br />
Upcoming SlideShare
Loading in …5
×

ישראל הימן ז"ל

1,037 views

Published on

המצגת הוכנה והוצגה במסגרת מתן אות יקיר חיפ"א על-ידי ד"ר שמעון ברק.

0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total views
1,037
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
3
Actions
Shares
0
Downloads
2
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide
  • כבוד גדול נפל בחלקי היום, להיות המציג בפניכם את חתן אות יקיר חיפ&quot;א לשנת תש&quot;ע, מורי ורבי פרופסור ישראל הימן.
  • פרופסור הימן נולד בדטרויט, ארה&quot;ב בשנת 1919 את מבטאו האמריקאי, בייחוד ה&quot;ריש&quot;, הוא לא עזב מעולם אך את עיר התעשיה הכבדה ומזג האוויר הקר הוא החליף בגיל 11
  • בניחוח הפרדסים וההתישבות החלוצית בראשון לציון.
  • ואכן כיאה למשפחה חלוצית ידו של ישראל היתה במעדר ובטוריה ולכן אך טבעי שעם סיום לימודי בית הספר היסודי במושבה השכנה, רחובות
  • עבר ישראל הצעיר ללמוד במגמה הריאלית-חקלאית של &quot;גימנסיה הרצליה&quot; המהוללת בתל אביב אותה סיים במחזור כ&quot;ה בשנת 1937.
  • את לימודי הרפואה עשה באוניברסיטה האמריקנית בביירות וכאן נראה בחברת ידידיו הקרוביםד&quot;ר עלי קאמלד&quot;ר עדנן חמודד&quot;ר רתאוס קויומיג&apos;ןויוהאק מיכאילהוא פספס רק בשנה ללמוד עם חיידר עבד שאפי, הרופא הפלסטיני שהיה ראש שירותי הבריאות ברצועת עזה, מייסד הסהר האדום הפלסטיני וגם בין מייסדי אש&quot;פ.... וכמובן שלא כל כך התרועע עם ד&quot;ר ג&apos;ורג&apos; חבש שהרי חבש היה רק בשנה ראשונה כשישראל היה כבר בין הבוגרים המבלים בקמפוס ובמסעדות ג&apos;וניה
  • כאן נראב ד&quot;ר ישראל הימן הצעיר בטכס קבלת הדיפלומה. אפשר לזהותו בזכות העיגול האדום בו סימנתי אותו וגם כי הוא היחיד המביט לעבר הסטודנטית הנאה שבתמונהכאמור פרופסור הימן הוא בוגר מחזור 1944ולמי שלא כל כך בקיא בהיסטוריה של הרפואה חשבתי שזה המקום לספר לכם מה היה ה-STATE OF THE ART KNOWLEDGEבשנים הראשונות בהן עסק ישראל הימן הצעיר ברפואת ילדים
  • בספר השנה (שעלה – שימו לב – שלושה דולרים שלמים) אנו מוצאים עצת העורכים לקרוא על הטכיקה החדישה של החיאת ילודים, כמובן מבלי להזכיר ציון אפגר שכן יחלפו עוד 8 שנים עד שד&quot;ר וירג&apos;יניה אפגר תמציא את ה SCORE על שמה או CPR שיומצא ע&quot;י ד&quot;ר פיטר ספר רק בשנת 1960.מוזכרים כמובן תכשירי סולפה אשר לאחר קרוב לעשר שנים של נסיונות טיפול, הרעלות ואסונות החלו סוף סוף להיות משווקים בצורה בטוחה ונגישה וכמובן מוזכר הפניצילין שבאותה שנה זכה סוף סוף לצאת מן המעבדה ולהיות מיוצר בכמויות מסחריות, אם כי רובו הלך למאמץ המלחמתי. אגב 1944 זו השנה בה אלכסנדר פלמינג קיבל תואר אבירות ושנה מאוחר יותר, ב-1945, גם את פרס הנובל ברפואה. לא מוזכרת בספר פריצת הדרך שנתגלתה בסוף אותה שנה ותזכה לתפוצה רק כעבור שנתיים: אנטיביוטיקת הפלא - הסטרפטומיצין!
  • העתונות הרפואית הפדיאטרית של אותה שנה מדברת – איך לא – גם היא ל תרופת הפלא פניציליןפורסמו כמה עבודות המרמזות אולי סוף לרככת על ידי שימוש בויטמין D וסוף לדלקות הריאות על ידי מנה חד פעמית של סולפה דיאזין.בעתונות רפואת החרום מצוינת פריצת דרך של ממש: עירוי למח העצם להחזרת נוזלים לילד המיובש.
  • בעולם 1944 היא השנה בה עובר בארה&quot;ב חוק שירותי הבריאות הציבוריים.שנה מאוחר יותר ישווק לראשונה חיסון נגד השפעת ויתגלה הנגיף הגורם החזרתשלוש שנים אחרי כן, לקראת סיום התמחותו של ד&quot;ר הימן, יתחיל להיות משווק בארה&quot;ב חיסון מוצמד לטטנוס ודיפתריה החיסון המשולש עוד רחוק ויחל להיות משווק רק בשנת 1949
  • אך בואו לא נקדים את המאוחרד&quot;ר הימן הצעיר מסיים כאמור לימודיו בשנת 1944 ומחליט על התמחות ברפואת ילדיםמקומות בהם ניתן היה להתמחות באותם ימים ברפואת ילדים היו נדירים בסדר גודל בינלאומי. אך בעקבות חוקי הגזע של הנאצים ימח שמם חוותה פלסטינה א&quot;י של אותם הימים גל העליה של רופאים ממרכז אירופה ואכן בפליסטינה א&quot;י הקטנה היו יותר מחלקות ילדים עם צוות בכיר אוניברסיטאי מאשר ברבות ממדינות אירופה
  • אחת המחלקות האלה היתה בבית חולים הדסה תל אביב ושם יבלה ד&quot;ר הימן את שלוש השנים הבאותמחלקת הילדים של הדסה תל אביב היתה תחת הנהלתו של פרופסור לודויג פרדיננד מאייר, מגדולי רופאי הילדים בעולם, מראשוני הגסטרואנטרולוגים ומחברם של TEXTBOOKS ברפואת ילדים שהודפסו בגרמנית אנגלית ואפילו ספרדית. הספריה הרפואית של בית החולים (להזכירכם מדובר בעידן ללא מחשבים או אינטרנט) הכילה מעל 5000 ספרים ופרסומים ברפואת ילדים, תרומתו של המורה של פרופ&apos; מאייר, היינריך פינקלשטיין. פרופסור מאייר – כך מספרים אלה שהכירו אותו - נראה ונשמע בדיוק כמו שאתם מתארים לעצמכם מתוך התבוננות בתמונה.בית החולים, לעומת זאת, מעולם לא הגיע לצורה בה מוצג כאן בגלויה המקסימה ונראה יותר ככה.
  • והנה ד&quot;ר הימן הצעיר, רופא בית בשנים 1944-1947 כמובן מוקף אחיות
  • שהרי בנוסף להיותו רופא שקדן ומסור היה גם עלם חמודות
  • ובשנת 1947 התנדב ד&quot;ר הימן לשמש רופא ילדים במחנות העולים בנתניה שם טיפל בעיקר בילדי שארית הפליטה ובעולים חדשים מארצות ערב.
  • תינוקות וילדים ב MARASMUS קשה, שלשולים כרוניים, מחלות חסר ויטמינים, זיהומי עור ועיניים שלא פעם עבורם ההבדל הדק שבין חיים ומוות הוא מיומנות הרופא המטפל בביצוע VENASECTION או עירוי לתוך העצם.
  • כבר אז משמש ד&quot;ר הימן רופא ב&quot;שירות הרפואי&quot; של ההגנה ועם הכרזת המדינה ופרוץ מלחמת העצמאות מגויס לחיל הרפואה הצעיר בפיקודו של דוקטור חיים שיבא
  • דר הימן משרת כאחראי המחלקות הפנימיות בבתי חולים שדה, תחילה באזור כפר גלעדי ואחר כך בכפר בילו וסראפנד (צריפין). וגם כאן, כמובן מוקף באחיות מסורות
  • בשנת 1950 מתמנה ד&quot;ר הימן יועץ לרפואת ילדים בישובי העולים בנגב וזאת במקביל לעבודתו בבית חולים הדסהבתחילת שנות החמישים פרש פרופסור מאייר ומחלקת הילדים חולקה תחילה לשלוש כאשר פרופסור נחום בוגר ז&quot;ל מנהל את ילדים א&apos;, פרופ&apos; בן ציון ורבין ז&quot;ל את ילדים ב&apos; ופרופסור הימן יבדל&quot;א מנהל את מחלקת ילדים ג&apos; שהתמקצע באשפוז יום ובאחיות הכי הכי
  • עם דעיכת גלי העליה ההמונית נסגרה ילדים ג&apos; והנה השלט המיתולוגי אשר הוצב באותם הימיםם בבנין מחלקות הילדים, בנין ג&apos; בו ילדים א&apos; נמצאת בקומה ב&apos; וילדים ב&apos; בקומה אלףומרפאת הייעוץ בקומת הקרקע, אותה עתיד לנהל פרופ הימן עד פרישתו.
  • מרפאת הילדים של בית חולים הדסה תל אביב היתה מקום רפואה אמבולטורית במיטבה. ראשית הופנו אליה לביקורת ילדים שאושפזו במחלקות וגם ילדים שביקרו בחדר המיון ונזקקו למעקב. בנוסף היתה מרפאת יעוץ לכל רופאי הילדים התל אביבים וביצעה עבורם בירורים והעמקת האבחנותרופאי תל אביב נהגו לבוא בכל יום חמישי למרפאה לשם קבלת עדכונים ברפואת ילדים, הרצאות וביקורים מודרכים. למתמחי מחלקות הילדים היתה הזדמנות לראות רפואה ראשונית, לבדוק ולקבל חולים בהשגחת ובהדרכת מומחים וללמוד הרבה מאוד מן האיש שעמד בראשה של המרפאה שלושים שנה, פרופ&apos; הימן
  • שכמובן נטל במקביל חלק פעיל בפעילות המחלקות ודאג להדריך אישית גם רופאי ילדים צעירים בתחילת דרכם (כאן בתמונה, נשען על החלון פרופ&apos; אברהם גולנדר) וגם כאלה שיבחרו בהתמחויות אחרות
  • ואתם רואים כאן יושבים את פרופסור אריאל יפו, רופא הנשים ולידו פרופ שלמה ויינטראוב
  • שעדיין נפגש עם פרופ&apos; הימן בנסיבות חברתיות
  • כל זאת במקביל ובנוסף לעבודתו של פרופ הימן בנושא בריאות הילד שכן הוא שימש במשך שנים רבות רופא ילדים הראשי של עירית תל אביב ומנהל רפואי של התחנות לאם ולילד (טיפת חלב)
  • בהנהלתו פעלו 26 תחנות עם צוות של כ-80 אחיות ורופאי ילדים, חלקם פנסיונרים של בית החולים, חלקם רופאים בכירים פעילים וחלקם מתמחים
  • פרופ&apos; הימן היה בעל פרקטיקה גדולה ומנהל התינוקיה של בית חולים אסותא, וברור שבין מטופליו נמנו אנשי ציבור ותרבות רבים (מה שהיום קרוי ידוענים)לכן אך טבעי היה שהוא האיש אליו פנתה העתונות כאשר מגפת חצבת עמדה בפתח או להבהיר מה בין צהבת למחלות מעייםאגב המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם: שימו לב למשפט בו הוא מצוטט שרבים מאתנו עושים בו שימוש יומיומי ולא יודעים את המקורלאנשים יכולים להיות גם פרעושים וגם פשפשים
  • את עבודתו הרשמית סיים פרופ הימן באמצע שנות השמונים במקביל למעבר מחלקות הילדים
  • לבנין החדיש של בית חולים ע&quot;ש דנהאך לא אדם כמוהו יתלה את הסטטוסקופ ויפרוש
  • פרופ הימן המשיך וממשיך לשבת בשורה הראשונה של פעילויות אקדמיות וחברתיות של בית החולים לילדים
  • ומטבע הדברים, כזקן השבט, ממשיך להיות דוגמא ומופת לכולנו.כאן בתמונה מקבל תעודת הוקרה מידי ד&quot;ר אורי יורגנסון מי שכיהן כמנהל בית החולים.אגב, ד&quot;ר יורגנסון היה – כילד – פציאנט של פרופ הימן ופרש לא מכבר לגימלאות. זה מה שקורה כשאתה רופא 67 שנים
  • פרופסור ישראל הימן מגלם את כל מה שטוב, ראוי ורצוי ברפואת הילדים האמבולטוריתמימיו כרופא במחנות העולים, בישובי הספר בנגב, במרפאת הילדים המייעצת, מנהל טיפות החלב הוא עבר וחווה את כל המקומות בהם רופא ילדים אמבולטורי תורם לבריאות הילדים ולטובת החברה והכלל
  • בעיני תלמידיו ומוקיריו הוא כמעט מיתולוגי ודמותו מתערבבת לא פעם עם זו של הרופאים בתמונות של נורמן רוקוול היושב בין מטופליו
  • בודק אותם ואת בובותיהם ועל פניו תמיד החיוך הנצחי
  • אבל צד נוסף לו, לפרופ הימן: הוא פעל רבות לקידום הצד הפרופסיונלי: שימש בשנים 1960-1961 מזכיר מדעי של הר&quot;י, בשנים 1966-1967 היה יו&quot;ר סניף תל אביב של איגוד רופאי הילדים, היה ממייסדי החברה הישראלית לרפואת ילדים קלינית (חיפ&quot;ק) ושימש יושב ראש החברה בשתי קדנציות (פועלו זכה אגב להערכה רבה והוא הוכתר &quot;יקיר חיפ&quot;ק&quot; לשנת 1966). הימן הוא ממייסדי החברה הישראלית לרפואת ילדים אמבולטורית חיפ&quot;א וממניחי יסודות הרפואה הציבורית. במסגרת מינויו האקדמיים נתמנה פרופסור חבר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ת&quot;א והיה בין מייסדי הקתדרה ללימודי ההמשך ברפואת ילדים וגם ריכז את החוג עם הקמתו. פרופ הימן הוא גם מעוטר אות המופת לרופא 1992 מטעם האגודה לרפואה ומשפט בישראל, חתן פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית לשנת 1995ויקיר העיר תל אביב יפו בשנת 2004.
  • אבל הפרס הגדול ביותר לו זכה פרופסור הימן מימיו זו אשתו חנהולא נותר לי אלא לאחל לו מזל טוב, בריאות ואריכות ימים
  • ישראל הימן ז"ל

    1. 1. פרופסורישראל הימן<br />יקיר חיפ"א לשנת תש"ע<br />
    2. 2. 1919<br />
    3. 3. 1930<br />
    4. 4. 1933<br />
    5. 5. 1937<br />
    6. 6. American<br />University<br />Of Beirut<br />1937-44<br />
    7. 7. 1944<br />
    8. 8. 1944<br />
    9. 9. The Journal of Pediatrics Volume 25, 1944 <br />Wallace E. Herrell, Roger L.J. Kennedy: Penicillin: Its use in pediatrics<br />Donald J. Barnes, Bertha Munks, M. Kaucher: The effect of vitamin D from cod-liver oil and a tuna-liver oil upon serum phosphatase concentrations in rachitic infants<br />I.J. Wolf : Further observations on the use of single massive doses of vitamin D in the prevention of rickets<br />Hermann Vollmer, Charles Abler, David A. Rosenberg: Treatment of pneumonia with a single dose of sulfadiazine<br />Annals of Emergency Medicine, Volume 14, Issue 9, 1944<br />V. Rosetti, B. Thompson, J. Miller, J. Mateer, C. Aprahamian: Intraosseous infusion: An alternative route of pediatric intravascular access<br />1944<br />
    10. 10. STATE OF THE ART<br />1944 Public Health Services Act of 1944 enacted, consolidating all legislation affecting the functions of the Public Health Service<br />1945 Inactivated influenza vaccine first licensed in the U.S. <br /> K Habel and John Enders isolated the mumps virus. <br />1947 Combination diphtheria -tetanus toxoids for pediatric use first licensed in the U.S.<br />1949 Diphtheria and tetanus toxoids and pertussis (DTP) was licensed.<br />
    11. 11. 1944-47<br />
    12. 12. Prof. Ludwig Ferdinand Meyer<br />1944-47<br />
    13. 13. 1944-47<br />
    14. 14.
    15. 15. 1947<br />
    16. 16. 1947<br />
    17. 17.
    18. 18. 1948<br />
    19. 19. 1950<br />
    20. 20. 1952-1986<br />
    21. 21. 1950-60-70-80<br />
    22. 22.
    23. 23.
    24. 24.
    25. 25.
    26. 26.
    27. 27.
    28. 28.
    29. 29.
    30. 30.
    31. 31.
    32. 32.
    33. 33.
    34. 34.
    35. 35.
    36. 36.
    37. 37. חזק ואמץ ועד 120<br />

    ×