Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.

פרדיגמות היכן כן מפריעות

1,681 views

Published on

  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

פרדיגמות היכן כן מפריעות

  1. 1. ‫על פרדיגמות‬‫ועל איך לצאת מקיבעונות מחשבתיים‬ ‫1‬
  2. 2. ‫"החשיבה יוצרת בעיות שפתרונן מחייב חשיבה בדרך שונה".‬‫אלברט אינשטיין‬ ‫"כל אדם יכול לבחור לשנות את תבנית החשיבה שלו ולראות‬ ‫את העולם מחדש".‬‫תומס קון‬ ‫2‬
  3. 3. ‫על פרדיגמות ויציאה מקיבעונות מחשבתיים‬ ‫ניתוח המציאות והפתרונות שאנו מוצאים לבעיות נובע‬ ‫מהדרך שבה אנו תופסים את הדברים, מדרך החשיבה‬ ‫שלנו.‬‫המציאות היא בסה"כ הדרך שבה אנו בוחרים לתפוס אותה.‬ ‫דפוסי חשיבה קיימים מונעים מאיתנו לעיתים מציאת‬ ‫פתרונות חדשים.‬ ‫כדי להגיע לפתרון רצוי, עלינו לצאת ממסגרות החשיבה‬ ‫המקובלות ולאמץ חשיבה אחרת.‬ ‫3‬
  4. 4. ‫מהי פרדיגמה‬ ‫פרדיגמה (יוונית) = תבנית, מתכונת, הסבר, הנחה, פרשנות,‬ ‫‪‬‬ ‫תפיסה, דפוס חשיבה".‬ ‫הפרדיגמה היא הדרך בה אדם תופס את המציאות. הפרדיגמה‬ ‫אינה המציאות עצמה!‬ ‫לכל אחד יש מערכת הנחות מבוססת על ניסיון שצבר, תבניות‬ ‫‪‬‬ ‫חשיבה, אמונות, דפוסים, פרשנות אישית ודרכי חשיבה.‬‫רכיבים אלה משפיעים על תפיסת המציאות ובהתאם לכך על דרך‬ ‫ההתנהגות.‬ ‫קיום הפרדיגמות מסביר מדוע אנשים רואים ומפרשים ומתנהגים‬ ‫‪‬‬ ‫באופן שונה.‬ ‫4‬
  5. 5. ‫1‬ ‫דוגמאות לפרדיגמות אישיות הנגזרות מצורת חשיבה שלילית‬ ‫הכללת יתר. להגיע למסקנה על סמך פיסת מידע. אם משהו רע‬ ‫‪‬‬ ‫קרה פעם אחת הוא ישוב ויקרה. "לא הצלחתי במבחן אז אני‬ ‫(טיפש, לא יוצלח...)"‬ ‫הכל או לא-כלום. ראיית דברים בצורה דיכוטומית: אם זה לא‬ ‫‪‬‬ ‫שחור אז זה לבן. לדוגמה: "איבדתי את עבודתי - לא נשאר לי‬ ‫כלום".‬ ‫קריאת מחשבות. מבלי שיאמרו דבר, אתם יודעים מה אנשים‬ ‫‪‬‬ ‫מרגישים ולמה הם פועלים כפי שהם פועלים. דוגמה: "הוא צחק‬ ‫עלי בגלל שאני... (שמן, רזה, טיפש, מכוער...)‬ ‫הפשטה סלקטיבית . העדפה בבחירת אירוע שלילי אחד תוך‬ ‫‪‬‬ ‫התעלמות מהיבטים חיוביים. דוגמה: יתכן ואנשים אכלו כל כך‬ ‫הרבה שפשוט לא נותר מקום לקינוח, אך אתה תעדיף לומר‬ ‫"כמעט אף אחד לא נגע בקינוח. זה הרס את כל הארוחה".‬ ‫5‬
  6. 6. ‫2‬ ‫דוגמאות לפרדיגמות אישיות הנגזרות מצורת חשיבה שלילית‬ ‫הפיכת דברים לאישיים. גם כשאין הצדקה הגיונית, תבחרו להאשים‬ ‫‪‬‬ ‫עצמכם בסיבה לאירוע שלילי, דוגמה: "הפסדנו במשחק כי אני‬ ‫שיחקתי".‬ ‫שיקולים רגשיים. האמונה שמה שאתם מרגישים בהכרח נכון, בהנחה‬ ‫‪‬‬ ‫שרגשות שליליים משקפים מצב אמיתי.דוגמה: "אני מרגיש טיפש‬ ‫ומשעמם. וזה בוודאי גם נכון".‬‫האשמה. אנשים אחרים אחראים לכאבכם וצערכם. לדוגמה: "אילו הורי‬ ‫‪‬‬ ‫היו מתנהגים כלפיי אחרת, הייתי היום אדם מאושר"; או "משפחתי‬ ‫בטח הייתה מסתדרת יותר טוב בלעדי".‬ ‫לאהוב זה לכאוב. לדוגמה, "מהתחלה לא האמנתי שזה יחזיק איתה.."‬ ‫‪‬‬ ‫העולם הוא מקום מסוכן ולכן עלי להתגונן. לדוגמה, "לפני שמכבדים,‬ ‫‪‬‬ ‫תמיד עדיף קודם כל לחשוד.‬ ‫6‬
  7. 7. ‫מושגים נוספים לגבי תפיסת מציאות סובייקטיבית‬ ‫תיוג‬ ‫הצמדת תגית לאחרים. למשל: טיפש, שקרן, נבון, ממולח, ביזנסמן,‬ ‫"הרעים", יריב, וכו.‬ ‫סטריאוטיפ‬‫"הרחבת" התיוג. דימוי המורכב מסטאטוס ומתכונות אופי ומופנה כלפי‬‫אחרים, לעתים קרובות על בסיס אתני או מגדרי, ונושא אופי מכליל,‬ ‫מוגזם ושיקרי. למשל "נשים", "ערבים", "קיבוצניקים" וכד.‬ ‫הסטריאוטיפ פועל בדרך כלל בצורה אוטומטית, מאפשר עיבוד נתונים מהיר ומכאן‬ ‫יכולת התמודדות עם עומס מידע.‬‫מאידך, הסטריאוטיפ מעודד דעות קדומות, הטייה בתפיסות ובהנחות העבודה שלנו.‬ ‫רובן של ההטיות אלו הינו בעל קונוטציה שלילית. הערכה שלילית של האחר‬ ‫מסייעת בשימור הערכה עצמית גבוהה שלנו, במיוחד כשזו נמצאת תחת איום.‬ ‫7‬
  8. 8. ‫עוד על הפרדיגמות‬ ‫הפרדיגמה היא גם:‬ ‫פילטר. הפרדיגמה מסננת נתונים הנכנסים למוחו של האדם.‬ ‫‪‬‬‫פירוש המציאות. הפרדיגמה מסייעת בפירוש המציאות ומקלה במציאת‬ ‫‪‬‬ ‫תשובות ופתרונות למצבים מורכבים.‬ ‫מגבלה. כאשר המציאות משתנה, הפרדיגמה הופכת מנכס לנטל,‬ ‫‪‬‬ ‫מגבילה את דרכי ההתמודדות בגלל התייחסות לשינוי כ"עוד מאותו‬ ‫דבר".‬‫מחסום להצלחה בעתיד. אנשים נוטים לחשוב שהעתיד הוא התארכות‬ ‫‪‬‬ ‫של העבר. חשיבה זו לא רק שלא מבטיחה הצלחה בעתיד, היא אף‬ ‫עלולה לחסום אותה.‬‫בטחון. הפרדיגמה נותנת יתרון לוותיק, למנוסה, לחשוב יותר, או לבעל‬ ‫‪‬‬ ‫המעמד. שינוי מפחיד ומעורר התנגדות כי הוא מחזיר לנקודת ה- 0,‬ ‫לנקודת מוצא שווה.‬ ‫8‬
  9. 9. ‫"לנו יש פרדיגמות??"‬ ‫הפרדיגמות נבנות על סמך ניסיון החיים המצטבר, ונמצאות אצל כל‬ ‫אחד.‬‫אנשים נמנעים מלהעמיד אותן למבחן מחודש, בין היתר בגלל ההנחה‬ ‫שהדברים פשוטים: לטענתם הם אינם פועלים "על-פי פרדיגמות"‬ ‫אלא על בסיס המציאות "הנכונה".‬ ‫אנשים אינם מעמידים את הפרדיגמות שלהם למבחן, הם גם אוספים‬ ‫אישורים ואישושים לכך ש"זוהי המציאות האמיתית" ולכן אינה‬ ‫פרדיגמה מקובעת. הם עושים זאת ע"י פעולה שמיועדת להמשיך‬ ‫ולבסס את הפרדיגמה.‬ ‫למשל, אם אנו טוענים "שזה לא יכול להצליח", קרוב לוודאי שנפעל כדי למנוע את‬ ‫ההצלחה.‬ ‫9‬
  10. 10. ‫מחזור החיים של פרדיגמה‬‫הסתגלות – היווצרות הפרדיגמה, הבהרת חוקים והבנת כללי‬ ‫‪‬‬ ‫המשחק.‬ ‫תרומה – הפרדיגמה משתכללת, מתקבעת, מתאימה עצמה‬ ‫‪‬‬ ‫למציאות ומסייעת לפתרון בעיות.‬ ‫מגבלה – המציאות משתנה. הפרדיגמה מתקשה בפתרון‬ ‫‪‬‬ ‫בעיות, אינה יעילה עוד ואף מפריעה לחשוב על דרכי פעולה‬ ‫אחרות.‬ ‫דעיכה –הצורך בשינוי הכרחי על מנת לשרוד בתנאים‬ ‫‪‬‬ ‫החדשים.‬ ‫01‬
  11. 11. ‫איך מתנהגות הפרדיגמות בפועל?‬ ‫מצב שכיח א:‬ ‫‪‬‬ ‫בעל פרדיגמה פועל על מנת שהפרדיגמה תתקיים גם אם הדבר‬ ‫אינו ממקסם את האינטרסים שלו.‬ ‫כך למשל, כאשר אדם טוען שלא ניתן להגיע להסכם (גם כאשר הוא רצוי לו),‬ ‫הסכם יקרה רק "בדרך נס".‬ ‫מצב שכיח ב:‬ ‫‪‬‬ ‫המציאות אינה תומכת בפרדיגמה, יש צורך לתת הסבר ופרשנות‬ ‫"מה קרה".‬ ‫למשל אדם הטוען שלא ניתן לנהל שיחה עם הצד השני במו"מ כי הוא לא‬ ‫תקשורתי ולא נחמד. לאחר הפגישה אומר לו שותף: "ההוא דווקא מאוד נחמד,‬‫מה יש לך נגדו?.." הנטייה להגן על הפרדיגמה תביא להסבר כמו למשל: "באמת‬ ‫היה לו יום יוצא דופן - אולי זכה בלוטו".‬ ‫11‬
  12. 12. ‫איך לזהות פרדיגמה?‬ ‫טיעוני "נגד". "זה בשום פנים ואופן לא יכול להצליח".‬ ‫‪‬‬ ‫הצעות לדחייה. "עזוב, מחר זה גם כן יום..".‬ ‫‪‬‬‫תירוץ המסתתר תחת "אילו היה"... "אתה מבין איך הייתי מזיז‬ ‫‪‬‬ ‫את זה אילו רק היה לי את הזמן?"‬ ‫מה יגידו. "תראה שאם נשנה יהיה לכולם מה להגיד".‬ ‫‪‬‬ ‫הפחתת יכולת שלנו. "אני לא טוב במשא ומתן".‬ ‫‪‬‬ ‫הפחתת יכולת אחרים. "אל תתעסק איתו, הוא נוכל".‬ ‫‪‬‬ ‫דפוס פעולה שגוי החוזר על עצמו. "בדרך כלל כשאיני מצליח‬ ‫‪‬‬ ‫אני מנסה שוב ושוב באותה דרך".‬ ‫הקושי לשנות: נוחות, סדר, מקום, החלפת אנשים. "זה המצב,‬ ‫‪‬‬ ‫אין מה לעשות. מה שהיה הוא מה שיהיה".‬ ‫21‬
  13. 13. ‫כדי להתמודד עם שינוי פרדיגמה יש :‬‫להכיר את הפרדיגמה הישנה. "דע את האויב".‬ ‫‪‬‬ ‫לצאת מהמרכז. חידושים וחשיבה אחרת באים‬ ‫‪‬‬ ‫לעתים קרובות מהשוליים.‬ ‫להיות אמיץ - חשיבה אחרת עלולה לעורר‬ ‫‪‬‬ ‫התנגדות וזלזול.‬ ‫לקרוא תיגר - להטיל ספק לגרד את גבולות‬ ‫‪‬‬ ‫תבנית החשיבה.‬ ‫‪ ‬מה ההוכחה שהחשיבה נכונה‬ ‫‪ ‬האם אני בטוח בכך ללא ספק?‬ ‫‪ ‬איזו פרשנות אחרת ניתן לתת לאירוע.‬ ‫‪ ‬איזה פירוש יקדם אותי יותר?‬ ‫31‬
  14. 14. ‫הכירו את א.פ.ר.ת.‬ ‫. ארוע – העובדות עצמן. אותם נתונים שאינם נתונים לספק או משא או מתן .‬ ‫א‬ ‫‪‬‬ ‫למשל: האוטובוס של 00.5 לא הגיע.‬ ‫. פרשנות – שפע המחשבות וההנחות הצצות בעקבות ידיעת העובדות, וניתן לבחור‬ ‫פ‬ ‫‪‬‬ ‫מביניהן את הרצויה, כפעולה אוטומטית או רצונית.‬‫למשל: האוטובוס לא הגיע כי "ביטלו אותו", או הוא "כבר עבר", או‬ ‫"הוא תמיד מאחר", או "לא אכפת לאגד מאיתנו".‬ ‫. רגש – הרגש הנוצר בעקבות הפרשנות, אך לעתים גם מכוון את בחירתה. למשל:‬ ‫ר‬ ‫‪‬‬ ‫אנחנו כבר חשים כעס ולכן נעדיף פרשנות המאפשרת לנו לכעוס,‬ ‫תמיד על מישהו או מישהם אחרים.‬ ‫. תגובה – תגובה הנבחרת כתוצאה מהרגש.‬ ‫ת‬ ‫‪‬‬‫למשל: הקמת מחסום אבנים במרכז הכביש שימנע מהאוטובוס לעבור‬ ‫כאשר יגיע.‬ ‫41‬
  15. 15. ‫איך לשנות פרדיגמות??‬ ‫(שינוי פרדיגמות? ספק. וויתור על פרדיגמה יכול להיתפס לעתים קרובות כהפסד או‬ ‫ויתור. עדיפה התמודדות "בצעדים קטנים" שתוצאתה הסופית עשויה להיות גם שינוי)‬ ‫‪ ‬מודעות. "אני אכן פועל בכפוף לפרדיגמה.."‬ ‫‪ ‬הסטה. האם ניתן להציע תפיסת מציאות שונה?‬ ‫‪ ‬קריאת תגר. "איזה מצב יווצר אם הפרדיגמה אינה תקפה?". הכלי המרכזי‬ ‫לקריאת התגר הן שאלות שמניחות מצבים היפותטיים. לדוגמא: בירור הפרדיגמה‬ ‫"אין שום סיכוי להגיע להסכם" באמצעות השאלה "איזה תנאים צריכים להתקיים‬ ‫בכדי להגיע להסכם".‬ ‫‪" ‬איפכא מיסתברא" – לכל פרדיגמה להציע נקודת מבט הפוכה, ולדבר עליה.‬ ‫למשל: את הקביעה "זה לא יכול בשום אופן להצליח" להחליף בקביעה "אין שום‬ ‫אפשרות אחרת אלא להצליח".‬ ‫‪ ‬שינוי בחירה. אם הסכמנו שהמציאות היא הדרך בה אנו בוחרים לראות אותה,‬ ‫הבה נבדוק שינוי בחירה. מה קרה למציאות??‬‫‪ ‬אימוץ חלופה. האם פרדיגמה שונה עשויה להביא לתוצאה שונה, רצויה?? אפילו‬ ‫אם טרם נעשה וויתור על פרדיגמה קודמת, אימוץ חלופה כבחירה מודעת עשויה‬ ‫להביא לשינוי התנהגות ובעקבות השינוי, גם לבחינת תוקף הפרדיגמה.‬ ‫51‬
  16. 16. ‫איך לשבור פרדיגמות‬ ‫אל תנוח על זרי הדפנה. חפש את השינוי דווקא כאשר‬ ‫‪‬‬ ‫אתה מצליח.‬‫חפש את קוראי התגר על הפרדיגמה שלך. זהה חשיבה‬ ‫‪‬‬ ‫אחרת, נקודות השקפה שונות, הייה פתוח לרעיונות‬ ‫אחרים.‬‫זהה שינוי. יתכן ששינוי פרדיגמה כבר מתרחש בסביבתך‬ ‫‪‬‬ ‫וכל שעליך לעשות זה לזהותו בהתהוותו, להצטרף אליו.‬ ‫שאל את עצמך תמיד: "מהו הדבר שאמנם לא ניתן‬ ‫‪‬‬ ‫לעשות כיום, אך אילו היה ניתן, היה יוצר שינוי מהותי‬ ‫לטובה"?‬ ‫61‬
  17. 17. ‫סוף דבר‬‫ניתוח המציאות והפתרונות שאנו מוצאים לבעיות נובע מהדרך שבה‬ ‫אנו תופסים את הדברים, מדרך החשיבה שלנו.‬ ‫המציאות היא בסה"כ הדרך שבה אנו בוחרים לתפוס אותה. דפוסי‬ ‫חשיבה קיימים מונעים מאיתנו לעיתים מציאת פתרונות חדשים.‬ ‫כדי להגיע לפתרון רצוי, עלינו לצאת ממסגרות החשיבה‬ ‫המקובלות ולאמץ חשיבה אחרת.‬ ‫המעבר לצורת חשיבה אחרת כרוך בקושי וויתור, ובדרך כלל אינו‬ ‫תהליך קצר.‬ ‫71‬

×