Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.

הסכמי עבודה מיוחדים

  • Login to see the comments

הסכמי עבודה מיוחדים

  1. 1. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫סמינריון‬ ‫הסכמי עבודה מיוחדים‬ ‫העסקת שוטרים‬ ‫90.20.72‬ ‫תאריך הגשה:‬ ‫דר' שלומית יניסקי רביד‬ ‫מנחה:‬ ‫המגיש:‬ ‫ת"ז:‬ ‫מס' קורס‬ ‫1‬
  2. 2. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫1. תוכן עניינים:‬ ‫1. תוכן עניינים................................................................................עמ' 2.‬ ‫2. מבוא..........................................................................................עמ' 3.‬ ‫3. שוק העבודה הישראלי – קווים כללים...........................................עמ' 4.‬ ‫א. מקורות חקיקה.................................................................עמ' 5‬ ‫ב. מקורות פסיקה.................................................................עמ' 5‬ ‫ג. ספרות ומאמרים בנושא.....................................................עמ' 6‬ ‫4. רקע ומקורות התפתחות הסכם העסקת השוטרים..........................עמ' 7‬ ‫א. נקודות מחלוקת שוטר מול משטרה ....................................עמ' 8‬ ‫ב. מקורות חקיקה.................................................................עמ' 8‬ ‫1( תקופה ראשונה ....................................................עמ' 8‬ ‫2( תקופה שנייה .......................................................עמ' 9‬ ‫ג. מקורות פסיקה..................................................................עמ' 01‬ ‫ד. ספרות ומאמרים בנושא......................................................עמ' 41‬ ‫5. דעת בג"צ לעניין מעמדו המשפטי של השוטר כעולה מפסיקה ...........עמ' 51‬ ‫6. מגמות עבר ומגמות לעתיד לאור הפסיקה ותמורות חברתיות............עמ' 71‬ ‫7. סיכום.........................................................................................עמ' 91‬ ‫8. ביבליוגרפיה ...............................................................................עמ' 02‬ ‫9. נספח ' – אישור עבודה ע"י המרצה.‬ ‫01. נספח ב' – טופס הגשת עבודה סמינריטונית.‬ ‫2‬
  3. 3. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫2. מבוא‬ ‫העסקת עובדים והדינים הקשורים לכך הינם מאבני היסוד של כל החברה מודרנית.‬ ‫מדינת ישראל והחברה הישראלית המודרנית כחברה המכבדת את עצמה דאגה כי כל נושא‬ ‫ההעסקה יהיה כפוף לדין מיוחד וישמור על זכויות בסיסיות של העובד והן על חובת‬ ‫המעסיק, לתוך המכלול הנ"ל אשר התפתח לענף בדין הישראלי ואף נדון ב"טריבונל" מיוחד‬ ‫הדן על פי הדינים המיוחדים לכך והמוכר כ - "בית הדין לעבודה" והינו בית משפט במעמד‬ ‫מיוחד וערעור על החלטותיו בבית הדין הארצי לעבודה ומעליו בבית המשפט העליון.‬ ‫לתוך הדין הספציפי של דיני עבודה קמו מספר לא מבוטל של חריגים, אחד החריגים לכך‬ ‫הינה מערכת הביטחון הכוללת לכל חלקיה וזאת מתוך המצב המיוחד בו מתקיימת מדינת‬ ‫ישראל מיום הקמתה ועד היום.‬ ‫כאדם המועסק במשטרת ישראל עלה בי הצורך להבין את המקום ממנו יצא ואליו הגיע‬ ‫המחוקק בעת העברת המערכת המשטרתית אל מחוץ לתחום סמכותו של בית הדין לעבודה‬ ‫לאכסניה של בג"צ כמקום ההתדיינות היחיד של השוטר הבא להלין על פגיעה בזכויותיו‬ ‫וההשלכות העולות ממצב זה, דעת שופטי בג"צ לעניין וההצעות לשינוי באם יש בפסיקה‬ ‫ו/או באקדמיה.‬ ‫דרכי לבדיקת הנושא החלה מתוך נקודה אישית בה ביום בהיר אחד הוחלט ע"י המערכת כי‬ ‫התפקיד אותו ממלא אנוכי יש להעביר ממערכת אחת אל השנייה ועליי לקחת את שנות‬ ‫עבודתי ממערכת אחת לאחותה ולשנות מסלול חיים וקרירה של יותר מ - 02 שנה.‬ ‫לאחר הבנה כי עליי לעמוד מול המערכת לבד ללא גב של איגוד מקצועי כל שהוא והבנה כי‬ ‫אותו גורם האמון על זכויותיי במערכת הינו למעשה אותו הגורם הקובע כי עליי לסיים את‬ ‫שירותי במערכת והבנה כי מדובר במצב משפטי משונה ולא ברור כיצד יכול להתקיים החל‬ ‫החיפוש לתשובות איך נוצר המצב הנ"ל ואיך ניתן להביא את השכלתי החדשה בתחום‬ ‫המשפטי לכדי מימוש וניצול לטובה למען משפחתי נולדה עבודה זו.‬ ‫3‬
  4. 4. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫3. שוק העבודה הישראלי – תמונת מצב כללית‬ ‫שוק העבודה הישראלי הינו שוק אשר מקורו בחברה סוציאליסטית אשר טובת העובד‬ ‫הייתה המרכז אך עברה תמורות עד הגעתה לחברה קפיטליסטית בעלת מרכיבים‬ ‫סוציאליים הקיימים כיום בישראל.‬ ‫הבסיס כיום לשוק הינו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו 1 וכן חוק יסוד חופש העיסוק 2 , שני‬ ‫חוקים אילו הינם אבני יסוד כיום לכל פסיקה או חקיקה חדשה בתחום העבודה למרות‬ ‫היותם חוקים צעירים אך מיום חקיקתם שינו את אופן הפסיקה בצורה יסודית.‬ ‫אדם המעוניין לעבוד כיום יש לרשותו הסכמי העסקה קיבוציים למגזרים ספציפיים וכן‬ ‫אפשרות להגיע להסכם העסקה אישי עם המעסיק, גם הסכם זה כפוף לדינים הקיימים‬ ‫במדינת ישראל בחלקם מנחים ובחלקם קוגנטיים ולא ניתן להתנות עליהם.‬ ‫כמובן שגם למצב זה קיימים חריגים ללא קשר למערכת הביטחון לדוגמא עובדי קבלן‬ ‫וחברות כוח אדם, לצערי אין ביכולתי לגעת בחלק זה עקב מורכבותו והסטייה מהכללים‬ ‫אותם פרטתי לעיל.‬ ‫מצב זה יוצר בהירות בשוק העבודה, לעבוד גם קיימת הזכות להתאגד, הזכות להלין על‬ ‫פגיעה בזכויותיו על ידי פניה לבית הדין האזורי לעבודה, פניה זו למעשה מביאה אותו לבית‬ ‫דין המתמחה בענייני עבודה ועל ידי כך לקבל סעד משפטי ספציפי לא במסגרת בתי המשפט‬ ‫הרגילים ובכך יכול כל עובד בזמן זה או אחר לקבל את יומו בבית המשפט.‬ ‫ניתן לנתח את מרכיבי שוק העבודה על ידי ניתוח 3 גורמי יסוד והם חקיקה, פסיקה וחומר‬ ‫אקדמי כללי.‬ ‫1 חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב-2991.‬ ‫2 חוק יסוד חופש העיסוק, התשנ"ד- 4991.‬ ‫4‬
  5. 5. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫א. מקורות חקיקה‬ ‫דוגמאות לחוקים ספציפיים המסדירים את עניין העסקה בישראל הינם חוק לעניין שעות‬ ‫עבודה 3 , חוק לעניין עבודת נשים 4 , חוק לעניין פיקוח על העובדה 5 , חוק לעניין הסכמים‬ ‫קיבוציים 6 , חוק לעניין יישוב סכסוכי עבודה 7 , חוק לעניין הגנת שכר 8 , חוק לעניין פיצויי‬ ‫פיטורין 9 , חוק לעניין ביטוח לאומי 01 , חוק לעניין בית דין לעבודה 11 , חוק לעניין חוזים‬ ‫בכלל 21 , חוק לעניין דמי מחלה 31 , חוק לעניין שכר מינימום 41 , חוק לעניין עובדים זרים 51 ,‬ ‫חוק לעניין עובדי קבלן 61 , חוק לעניין תנאי העסקת העובד 71 ואף חוק לעניין הזכות לעבודה‬ ‫בישיבה 81 .‬ ‫חוקים אילו ורבים אחרים, תקנות וצווים באו לייצב ולהסדיר את שוק העבודה בישראל‬ ‫ואכן ברמה העקרונית כך הדבר.‬ ‫ב. מקורות פסיקה‬ ‫לעניין הפסיקה ניתן להביט בפסיקה ולראות את העושר השיפוטי הרב ומהמובילים‬ ‫בזכויות עובדים בעולם לדוגמא פסקי דין מהם ניתן להצביע אף מהקמת המדינה מפסקי‬ ‫דין מוקדמים כגון פס"ד בזרנו 91 אשר דיבר חופש העיסוק ומאז נתקלנו בפסקי דין רבים‬ ‫כגון מכנס 02 ואירוקה 12 ועוד פסקי דין רבים אשר באו וקיבעו את הגבולות של דיני העבודה‬ ‫וקצרה היריעה מלהכיל או לדון בכולם.‬ ‫כל הפסיקה הנ"ל באה להציג תמונה של מערכת פסיקה רחבה בתחום העבודה הנסמכת הן‬ ‫על חקיקה נרחבת כפי שתואר וכן על מאמרים וספרת ענפה כפי שיוסבר בהמשך.‬ ‫3 חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1591.‬ ‫4 חוק עבודת נשים, התשי"ד-4591.‬ ‫5 חוק ארגון הפיקוח על העבודה,התשי"ד-4591.‬ ‫6 חוק הסכמים קיבוציים,התשי"ז-7591.‬ ‫7 חוק יישוב סכסוכי עבודה, ה תשי"ז-7591.‬ ‫8 חוק הגנת השכר, התשי"ח-8591.‬ ‫9 חוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג-3691.‬ ‫01 חוק ביטוח לאומי)נוסח משולב(, התשכ"ח-8691.‬ ‫11 חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-9691.‬ ‫21 חוק החוזים)חלק כללי(, התשל"ג-3791.‬ ‫31 חוק דמי מחלה, התשל"ו-6791.‬ ‫41 חוק שכר מינימום, התשמ"ז-7891.‬ ‫51 חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.‬ ‫61 חוק העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם, התשנ"ו-6991.‬ ‫71 חוק הודעה לעובד)תנאי עבודה(, התשס"ב-2002.‬ ‫81 חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-7002.‬ ‫91 בג"צ 94/1 סלומון בז'רנו ואחרים נ' שר המשטרה ואח‬ ‫02בג"צ עודד מכנס נ' שר העבודה מ"ז)5(117.‬ ‫12 עע 10/5501 אירוקה נ' אנתוני קורי, עבודה ארצי לג )22()62(.‬ ‫5‬
  6. 6. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫ג. ספרות ומאמרים בנושא‬ ‫נושא שוק העבודה וזכויות העובד טופל רבות על ידי האקדמיה הן במישור המקצועי‬ ‫משפטי והן במישור הסוציולוגי חברתי, אין בכוונתי לדון כלל במישור הסוציולוגי החברתי‬ ‫אלא במישור המשפטי בלבד.‬ ‫במישור המשפטי ניתן להצביע על מספר ספרים ומאמרים כגון:‬ ‫מאמרו של מירוני הדן בהגדרת יחסי עובד – מעביד בתבניות העסקה מודולריות 22 , מאמרו‬ ‫של גולדברג הנותן תמונת מצב עובד מעביד 32 ועוד רבים וטובים.‬ ‫כל אילו מצטרפים לחקיקה ופסיקה נרחבת המעגנת את מצבו של העובד במדינת ישראל‬ ‫במקום מוסדר ודי נהיר לחיות בו.‬ ‫דבר זה עומד כבבואה הפוכה למצב בו חיי השוטר / סוהר במדינת ישראל ועל כך יורחב‬ ‫בהמשך.‬ ‫22 מ' מירוני "מיהו המעביד – הגדרת יחסי עובד-מעביד בתבניות העסקה מודולאריות" עיוני משפט ט )תשמ"ג-תשמ"ד( 505.‬ ‫32 גולדברג "'עובד' ומעביד' – תמונת-מצב" עיוני משפט יז )תשנ"ב-תשנ"ג(39 91.‬ ‫6‬
  7. 7. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫4. רקע ומקורות התפתחות הסכם העסקת שוטרים‬ ‫העסקת שוטרים / סוהרים במדינת ישראל הינה המשך של מצב משפטי אשר בסיסו‬ ‫במקורה של מערכת החוק והמשפט הישראלית היינו המקור כהמשך של החוק האנגלי‬ ‫שצמח מתקופת המנדט והתפתח למערכת החוק והמשפט הישראלית, היינו צמיחה מתוך‬ ‫הפקודות והצווים של המנדט תוך הפקת צווים ופקודות אשר התאימו את המערכת‬ ‫לישראל.‬ ‫ניתן לשאול האם כל התבחינים המגדירים עובד קיימים בעת העסקת שוטר והם:‬ ‫במבחן הקלאסי:‬ ‫א. פיקוח / שליטה / מרות – מתקיים לחלוטין.‬ ‫ב. אמצעי היצור – מתקיים לחלוטין.‬ ‫ג. ביצוע אישי – מתקיים לחלוטין.‬ ‫ד. שעות עבודה – מתקיים לחלוטין.‬ ‫במבחן הקלאסי ניתן לומר בצורה מוחלטת כי השוטר הינו עובד שכיר.‬ ‫במבחן המכריע- מבחן ההשתלבות – השוטר הינו עובד המשתלב במערכת המשטרתית‬ ‫ונותן שירות כשכיר ולא כקבלן חוץ – מתקיים.‬ ‫אך גם במסגרת הלימוד הובהר כי השוטרים הינם מקרים מיוחדים כגון חיילים ועליהם לא‬ ‫חלים דיני העבודה במעמד של עובדים שכירים ואינם מתדיינים בבית דין לעבודה.‬ ‫ניתן לומר כי דבר זה עלה בפסיקה אף לפני תיקון פקודת המשטרה משנת 1791 42 .‬ ‫מתוקף אותה חקיקה של פקודת המשטרה אסור על שוטרים להתאגד או להשתייך לכל‬ ‫איגוד מקצועי – לא עמד למבחן בעבודה זו.‬ ‫42 פקודת המשטרה ]נוסח חדש[, התשל"א-1791.‬ ‫7‬
  8. 8. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫א. נקודות מחלוקת שוטר מול המשטרה‬ ‫קיימות מספר נקודות מחלוקת היכולות לצוץ הקשר בין שוטר לגוף המעסיק המשטרה:‬ ‫1( מקום שירות – מקום הצבתו של השוטר, שינוי עקב שינוי מבני,‬ ‫עקב אי התאמה למסגרת הנוכחית.‬ ‫2( שינוי או הרעת תנאים – שינוי תנאי ההעסקה.‬ ‫3( מניעת זכויות – תשלומים שאינם מתקבלים כשאר חברי‬ ‫הקבוצה.‬ ‫4( סיום העסקה – אי הארכת חוזה, פיטורין, פרישה.‬ ‫5( איסור התאגדות – איסור להשתייך לכל סוג של איגוד מקצועי.‬ ‫ב. מקורות חקיקה‬ ‫ניתן לומר כי העסק שוטרים מתחלקת ל - 2 תקופות חוקיות עיקריות האחת משנת 8491‬ ‫הקמת המדינה ועד 1791 מועד חקיקת פקודת המשטרה ]נוסח חדש[, התשל"א-1791 –‬ ‫להלן פקודת המשטרה.‬ ‫1( תקופה ראשונה‬ ‫התקופה הראשונה הינה למעשה המשכה של תקופת המנדט הבריטי אשר היה בארץ ישראל‬ ‫52‬ ‫משנת 7191 ועד 5491 ולמעשה החוק היה מבוסס על דבר המלך במועצה על ארץ ישראל‬ ‫משנת 2291, צו זה היווה את הבסיס להקמת משטרת ישראל ומכאן למעשה יש עלינו‬ ‫להתקדם בעת ניתוח אופן העסקת השוטר, סעיף 41 קבע כי הממשלה יכולה לאשר קבלת‬ ‫פקיד לעבודה והסעיף אחריו קבע כי סיום העסקתו של הפקיד, אין ויכוח כי מעמדם של‬ ‫השוטרים הינו כמעמד פקיד וככך ניתן היה להגיע לבית הדין לעבודה אשר הוקם בשנת‬ ‫9691 ואכן יש לנו את פס"ד סמרה 62 אשר היה פס"ד רגיל של עובד.‬ ‫52 דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 2291.‬ ‫62 דב"ע ל/9-3 סמרה – משטרת ישראל, פד"ע א 85.‬ ‫8‬
  9. 9. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫2( תקופה שנייה‬ ‫התקופה השנייה ניתן לראות זו בצורה ברורה כקו פרשת המים הינה חקיקת פקודת‬ ‫המשטרה 72 בשנת 1791.‬ ‫בפקודת המשטרה 82 נאמר במפורש בסעיף 39א )א(‬ ‫" תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לעניין מינויו של קצין משטרה‬ ‫בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו‬ ‫בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת‬ ‫חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות – לא תיחשב‬ ‫כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לעניין סעיף 42 לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט-9691."‬ ‫היינו אין יחסי עובד מעביד בין משטרת ישראל לבין השוטר המועסק בה.‬ ‫ומתוקף שכך אין לבית הדין לעבודה לדון בתביעות שבין משטרת ישראל לבין השוטר, חד‬ ‫וחלק.‬ ‫נוסף על כך ניתן להוסיף את החלטת הממשלה ש/33 92 מיום 97.10.22 אשר אמרה:‬ ‫"השכר במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר‬ ‫מחליטים:‬ ‫א( ועדת השרים לענייני שכר קובעת כי תישמר ההשוואה‬ ‫בין שכר השוטרים לבין השכר בצה"ל.‬ ‫ב( להקים ועדת מעקב....שמתפקידה יהיה לעקוב אחר השינויים אשר יחולו בשכר בצה"ל,‬ ‫ולקבוע כיצד להחילם על השכר במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר".‬ ‫כמו כן קיימת החלטת הממשלה ש/04 שקבעה כי כל השינויים בשכר עובדי הדירוג האחיד‬ ‫והדירוגים המקצועיים בשירות המדינה ייושמו בהתאמה על משרתי הקבע בצה"ל.‬ ‫ניתן לומר כי פקודת המשטרה, החלטות הממשלה וחוקים מאוחרים יותר כגון חוק‬ ‫13‬ ‫ועוד למעשה הם כולם מתיישרים‬ ‫המשטרה משנת 6002 03 , תקנות המשטרה 8002‬ ‫ומתאימים את החלטות הפסיקה הראשונות של פקודת המשטרה 1791 והחלטת ממשלה‬ ‫ש/33.‬ ‫ברור לכל אדם כי למעשה נוצר מצב בו המחוקק יצא מתוך השקפת עולם מסוימת אשר‬ ‫ראתה את מקצוע השיטור כמקצוע יסוד, מקצוע אשר אין מצב כי לא ייתן את המחויב‬ ‫72 פקודת המשטרה ]נוסח חדש[, התשל"א-1791.‬ ‫82 פקודת המשטרה ]נוסח חדש[, התשל"א-1791.‬ ‫92 החלטת ממשלה ש/33 התשל"ט- 9791.‬ ‫03 חוק המשטרה )דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות(, התשס"ו-6002.‬ ‫13 תקנות המשטרה )דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות( )סידרי דין בועדת ערר(, התשס"ח-8002.‬ ‫9‬
  10. 10. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫ניתן לסיכום חלק זה לומר כי המחוקק למעשה סגר את הדלת בפני השוטר לבית הדין‬ ‫לעבודה וחייב את המשטרה להיות הן המעסיק והן האיגוד המקצועי.‬ ‫ג. מקורות פסיקה‬ ‫מקום המדינה ועד לפקודת המשטרה:‬ ‫פסקי דין מוקדמים ניתן למצוא עוד לפני תיקון פקודת המשטרה בשנת 1791 23 .‬ ‫בפס"ד סמרה נגד משטרת ישראל 33 שניתן בשנת 0791 למעשה דן בעתירה לעניין העסקה של‬ ‫שוטרת לאחר שהשוטרת פנתה לבג"צ ובג"צ שלח אותה להתדיין בבית הדין לעבודה.‬ ‫מפקודת המשטרה ועד היום:‬ ‫דבר זה למעשה השתנה לחלוטין ביום שינוי פקודת המשטרה משנת 1791 –‬ ‫להלן פקודת המשטרה, הפקודה אמרה במפורש בסעיף 39א )א( כי אין יחסי‬ ‫עובד ומעביד כפי שפורט בסעיף הקודם.‬ ‫23 פקודת המשטרה ]נוסח חדש[, התשל"א-1791.‬ ‫33 דב"ע ל/9-3 סמרה – משטרת ישראל, פד"ע א 85.‬ ‫01‬
  11. 11. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫ניתן למצוא פסקי דין לא מעטים כגון:‬ ‫בעיקר פסקי דין של בג"צ כעתירה ולא כתביעה רגילה כגון:‬ ‫• בג"צ חייק משנת 6791 43 - דן בסמכותו של המפכ"ל לפטר שוטר גם מבלי שהשמיע‬ ‫בא כוחו טענות נגד הפיטורין וכמו כן אישר פיטוריו של השוטר.‬ ‫• בג"צ אלקרט נ' שר הפנים והמשטרה 53 בשנת 1891 – הרוב דיבר על כך שבג"צ מצפה‬ ‫מהעותר לא להשהות עתירתו, אין המשטרה כבולה בדיני הראיות לעניין התאמת‬ ‫שוטר לתפקידו לאור הגשת כתב אישום.‬ ‫" א. )1( בג"צ לא יושיט סעד לעותר הישן על זכויותיו ומשהה פעולות לתיקון המעוות אשר נגרם לו. יש לעתים שאף‬ ‫השהיה קצרה יחסית של פנייה לבג"צ, יהא בה כדי למנוע סעד.‬ ‫)2( עשויות להיות נסיבות, אם כי נדירות ויוצאות מהכלל, שבהן זמן שחלף לא בהכרח יהא בעוכרי עותר, וזאת, בעיקר,‬ ‫כאשר עצם הפנייה לבג"צ מותנה באירוע או בהתרחשות, שאינם תלויים בעותר, ורק בהתקיימם עשויה להתגבש‬ ‫העתירה.‬ ‫)3( בנסיבות דנן, פנייה לבג"צ, בטרם התברר והסתיים משפטו של העותר, הייתה מחוסרת כל תועלת וסיכוי.‬ ‫ב. )1( סמכות הפיטורין על רקע של טוהר המידות אינה מותנית בכך, כי יורשע תחילה איש המשטרה בפלילים.‬ ‫)2( לעניין ביטול הפיטורין והחזרת העותר לשירות, פסק-דין של זיכוי אינו מכשירו בהכרח להיות מוחזר לשירות‬ ‫במשטרה.‬ ‫)3( לעניין השיקולים בדבר התאמת אדם לתפקיד משטרתי, אין המוסמכים לכך כבולים בדיני הראיות הנוקשים ובשכנוע‬ ‫מעל לספק סביר, שרק על-פיהם יגיע בית-משפט למסקנה מרשיעה, וכל ספק יפעל לטובת הנאשם. לצורך קביעת טוהר‬ ‫המידות לשמש קצין משטרה ולא כל‬ ‫שכן לקביעת אי-התאמה מבחינה אחרת, גם קריטריונים פחותים מכך עשויים להספיק כדי להגיע למסקנה שלילית."‬ ‫בדעת מיעוט אמר השופט בייסקי כי עצם הגשת כתבי אישום הינה הסיבה‬ ‫לפיטורין.‬ ‫בג"צ לריה נ' מפכ"ל המשטרה משנת 5891 63 – דן בסמכות המשטרה לפטר‬ ‫•‬ ‫שוטרים שדבק בהם רבב:‬ ‫" )1( סמכויות השחרור והפיטורין על-פי פקודת המשטרה 73 , יכולות להיות מופעלות, גם אם השוטר נתון אותה שעה‬ ‫בהליכי חקירה או בהליכים משפטיים, ואין חובה להשהות את ההחלטה עד תום ההליכים, אם נתקיימה נסיבה מהנסיבות‬ ‫המפורטות בפקודת המשטרה ]נוסח חדש[.‬ ‫)2( המשטרה מופקדת על כיפת החוק, ופעולותיה נתונות כל העת לפיקוח ולביקורת ציבוריים. תדמיתה בעיני הציבור היא‬ ‫בעלת חשיבות רבה במכלול הגורמים התורמים להצלחתה, ואחד האמצעים לשמירה על תדמיתה מצוי בהקפדה על כך‬ ‫שלא יהיו בשורותיה אנשים, בהם דבק רבב. מכאן ההיגיון בהענקת סמכות, המאפשרת פיטוריו של שוטר עוד בטרם‬ ‫הורשע בדין, אם לאור הנסיבות אינו מתאים עוד למלא תפקידיו.‬ ‫)3( בטרם בוחרים בין הסמכויות החלופיות מתחייבת שקילה עניינית וממצה של הנסיבות, אך אם הבחירה נעשתה, ואין‬ ‫לגלות העדר תום-לב, שרירות, שיקול נושאים הזרים לעניין או טעמי פסול כיוצא באלה, אין לגלות עילה להתערבות בג"צ."‬ ‫בג"צ נוצר משנת 5891 83 - פס"ד המשמעותי ביותר עד אותו היום בדן בסמכותו‬ ‫•‬ ‫של בית הדין לעבודה לדון בתביעת שוטר, הדעות היו חלוקות הנשיא שמגר אמר כי‬ ‫"לאור ס' 39א )א( אין לקבל כלל את הגישה כי בית הדין יכול לדון כיוון שאין יחסי עובד מעביד, המשנה לנשיא השופטת בן‬ ‫93‬ ‫אומר היא כפולה: מצד אחד לאפשר לכל בית משפט להכריע גם בשאלה‬ ‫פורט אמרה כי ס' 67 לחוק בתי המשפט‬ ‫הנתונה בסמכותו של בית-משפט או בית-דין אחר. מצד שני - לצמצם את תחולתה של הכרעה כזאת לאותו עניין שבו היא‬ ‫43 בג"צ 67/733 חייק נ' מפ"כל המשטרה, פד"י לא)1( 124(.‬ ‫53 בג"צ 18/456 אלקרט נ' שר הפנים והמשטרה, פד"י לו)2( 116, 616;‬ ‫63 בג"צ 58/66 לריה נ' משטרת ישראל, פד"י לט)2( 427(.ב‬ ‫73 פקודת המשטרה ]נוסח חדש[, תשל"א-1791.‬ ‫83 בג"ץ 58/727 נוצר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא)2( 985.‬ ‫93 חוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, תשמ"ד-4891, ס' 67.‬ ‫11‬
  12. 12. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫לעומתם השופט ברק בדעת מיעוט אמר כי הסעד הינו סמכותו של בית המשפט‬ ‫נקבעת, בדרך כלל, על-פי מהותו של הסעד אותו מבקש הפונה אליו. בנסיבות דנן,‬ ‫הסעד המתבקש בתובענה שהגיש העותר לבית הדין לעבודה הוא תשלום שכר,‬ ‫וסעד זה נתון לסמכותו של בית הדין לעבודה. סעד זה לא נזכר כלל בסעיף 39א‬ ‫לפקודת המשטרה , ועל-כן לא נשללה סמכות בית הדין לעבודה בגינו.‬ ‫– דן בסמכותו של שרות בתי הסוהר – להלן שב"ס‬ ‫04‬ ‫• בג"צ מלכה משנת 6891‬ ‫לקבוע את מקום שירותו של הסוהר, פס"ד זה היה מהבודדים בו הצליח עותר‬ ‫להוכיח כי העברתו מתפקידו היה שלא בשיקול דעת ענייני ולכן ניתן צו להחזרתו‬ ‫לתפקידו.‬ ‫• בג"צ בן יאיר משנת 2991 14 - מקורת הסמכות להשעות שוטר והאם יכול השוטר‬ ‫להמשיך לשרת לאור ראיות לכאורה לעבירה.‬ ‫בג"צ שיבליס משנת 6991 24 - הרוב דחה את העתירה וקבע כי עצם הגשת כתבי‬ ‫•‬ ‫האישום וכמות התלונות ועבירות המשמעת הינם עילה מספיקה על מנת לפטרו,‬ ‫לצערי לא אוכל לצרף דעתי לדעת חבריי. קופה כבדה של שרצים תלויה לו‬ ‫השופט חשין בדעת מיעוט "‬ ‫לעותר מאחוריו, ועל כך נסכים כולנו. אשר-על-כן, לו פוטר ממשרתו בשנת 3991 - החרשתי. יתר-על-כן: לו הושעה‬ ‫העותר ממשרתו עתה אך באשר הוגשו נגדו שני כתבי האישום נושא הדיון - אפשר לא הייתי מרים קולי. שוטר הוא נציג‬ ‫השלטון, וקשה לקבל ששני כתבי-אישום כה חמורים יהיו תלויים נגד נציג השלטון ובה בעת יהלך לו הלז ברחובה של עיר‬ ‫ותג של מלכות על חזהו. ואולם לא אוכל להסכים ששני כתבי-אישום, באשר הם, כוחם עימהם להביא לפיטוריו של שוטר‬ ‫ממשרתו. כתבי-אישום מלמדים אותנו, ברגיל, שהתביעה הכללית סוברת כי יש בידיה ראיות די הצורך להרשעתו של פלוני‬ ‫באישום הנקוב בכתב האישום. הא - ותו לא. קראתי את הריאיון האחרון שהיה עם העותר - ואשר בעקבותיו פוטר‬ ‫ממשרתו - ונמצאתי למד כי פקד יוכבד בועז הזהירה אוו שעומדים לפטרו אך באשר הוגשו נגדו שני כתבי-אישום; וכך -‬ ‫בלא שאותה פקד היא עצמה קראה את חומר הראיות המהווה תשתית לכתבי האישום;‬ ‫בלא שהציגה את חומר הראיות לפני העותר; ובלא שנתנה לו אפשרות הוגנת לסתור את האמור באותו חומר ראיות.‬ ‫בהליך מקוצר זה, לדעתי, נפגעה זכות ההשמעה של העותר ונפגם עקרון הצדק הטבעי."‬ ‫היינו ניתן לראות כי אין השופט חשין רואה את האופן בו ניתן לפטר שוטר ולמנוע ממנו‬ ‫את חזקת החפות כמקובל עליו.‬ ‫04 בג"צ 68/156 מלכה נ' שר המשטרה, פד"י מ)4( 546, 6-556;‬ ‫14 בג"צ 29/169 בן יאיר נ' מפכ"ל משטרת ישראל, פד"י מו)3( 615;‬ ‫24 בג"צ 69/6683 שיבליס נ' השר לביטחון פנים, פד"י נ)4( 418;‬ ‫21‬
  13. 13. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫• בג"צ לוטטי משנת 6991 34 – פסק הדין דן בסמכות המשטרה לפטר שוטר השקוע‬ ‫בחובות ובכך פוגע בתדמית המשטרה.‬ ‫פסקי הדין האחרונים הם הרלוונטיים ביותר לעניינו כמרכזים את כל שנאמר לעיל ועוד:‬ ‫• פס"ד אורן גרין 44 משנת 4002 – האם פיטוריו היו סבירים תוך שמירה על זכויות‬ ‫השוטר והתחשבות במצבו האישי הקשה והאם התנכלו לשוטר‬ ‫אמרה השופטת פרוקצ'ה:‬ ‫"חלים על החלטה זו הכללים המקובלים להתערבות בית משפט זה בהחלטת רשות מנהלית, שעיקרם‬ ‫בכך כי לא יתערב בהחלטה אלא אם מצא כי התקבלה בחריגה מסמכות, או תוך פגיעה בכללי הצדק‬ ‫הטבעי, או שהיא נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשם של דברים. במערכת‬ ‫המשטרה, בדומה למערכת הצבאית, מרווח שיקול הדעת של הרשות המוסמכת לקבוע את דבר‬ ‫התאמתו של אדם לשרת בשורותיה היא רחבה; ממילא, נכונות בית משפט זה להתערב בשיקול דעת זה‬ ‫היא צרה ומצומצמת." – עתירה נדחתה.‬ ‫• פס"ד ויזל 54 משנת 5002 – נדחתה העתירה עקב כשלון העותרת להוכיח כי שיקול‬ ‫הדעת לעניין העסקתה לא היה סביר.‬ ‫• פס"ד רוחמה יוסף 64 משנת 5002 – דן במרחב שיקול ההתערבות של בג"צ בשיקול‬ ‫הדעת המנהלי של משטרת ישראל לעניין סיום העסקת שוטר, נקבע בס' 4 כי:‬ ‫"אך נוכח מרווח שיקול הדעת הרחב המסור למערכת המשטרה, כמו גם למערכת הצבאית, לקבוע את התאמתו או אי התאמתו‬ ‫של אדם לשרת בשורותיה, נוהג בית משפט זה איפוק רב בעניינים אלה וגדר התערבותו בהם הינו דרך כלל מצומצם וצר"‬ ‫• פס"ד איריס ממן 74 משנת 6002 – דן בסמכות לפטר שוטר, האם המפכ"ל או גורם‬ ‫מטעמו, הסמכות לפטר מהשרות למרות מצב אישי קשה – העתירה נדחתה.‬ ‫• פס"ד כרמלי 84 משנת 7002 – עתירה על הליך פיטורין נגוע בשיקולים זרים, פגמים‬ ‫בהליך השימוע ופגיעה בזכויותיו – העתירה נדחתה.‬ ‫• פס"ד יאיר חיים 94 משנת 8002 – האם נפל פגם בהחלטה להורות על פיטוריו של‬ ‫העותר – העתירה נדחתה.‬ ‫34 בג"צ 69/8195 לוטטי נ' מפכ"ל המשטרה, תק-על 79)4( 917;‬ ‫44 בג"צ 40/176 גרין נ' מדינת ישראל, פ"ד נט )5( 728, 338)5002(.‬ ‫54 בג"צ 50/0775 נגה ויזל נ' מפכ"ל המשטרה, תק-על 6002)3(5772)6002(.‬ ‫64 בג"צ 50/7438 רוחמה יוסף נ' משטרת ישראל )לא פורסם(.‬ ‫74 בג"צ 60 / 6518 איריס ממן נ, המפכ"ל 70 )5( 926‬ ‫84 בג"צ 70/4485 יעקב כרמלי נ' עמיחי שי )טרם פורסם(.‬ ‫94 בג"צ 80/2081 יאיר חיים נ' המפכ"ל)לא פורסם(.‬ ‫31‬
  14. 14. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫ניתן למצוא מעט פסקי דין של בית הדין לעבודה כתביעה רגילה כגון:‬ ‫• בפס"ד ע.ע 10/4301 של בית הדין הארצי לעבודה אמרו השופטים:‬ ‫העתירה נסובה על זכאותם של תובעים משטרתיים אשר מונו על פי ס' 21 )א( לחוק‬ ‫סדר הדין הפלילי 05 לקבלת תוספת משפטנים.‬ ‫" תנאי השכר של משרתי צבא הגנה לישראל )להלן "צה"ל"( ושל השוטרים במשטרת ישראל, אינם פרי של הסכמים‬ ‫קיבוציים, כי אם פרי של החלטות ממשלה. על מנת לעשות להשוואת שכרם של המשרתים במגזרים האמורים לשכרם של‬ ‫משנת 1891.‬ ‫העובדים בשירות המדינה, התקבלו שתי החלטות הנוגעות לענייננו:, והחלטת ממשלה ש/ 33 "‬ ‫מכוח החלטה זו הוקמה ועדת מעקב שתפקידה ליישם את החלטת ש/33 שלעיל‬ ‫)להלן "ועדת המעקב"(.‬ ‫15‬ ‫על פי חוק לשכת עורכי הדין הנ"ל אינם משפטנים ולכן נדחתה העתירה.‬ ‫ולא דנו כלל לעניין הסמכות לדון למרות שפסק דין זה ניתן בתאריך 3002.70.72.‬ ‫כאמור העתירה נדחתה.‬ ‫ד. ספרות ומאמרים בנושא‬ ‫לאחר נבירה ארוכה ומייגעת בספריה והן במאגרים רבים ממוחשבים לא עלה בידיי‬ ‫למצוא ספרות ו/או מאמרים בנושא העסקת שוטרים שנכתבו בישראל.‬ ‫דבר זה בא להצביע על הבעייתיות וכן גם על בעיה חברתית אשר יכול כי נובעת‬ ‫מסיבות סוציולוגיות שאף אחד לא רוצה משטרה חזקה בעיקר בעולם המודרני בו‬ ‫חופש הפרט הינו הדבר החשוב ביותר לפרט ולהוגי דעות ופובליציסטים‬ ‫עקב כך נאלץ אנוכי לסגור את פרק הספרות והמאמרים כדף חלק.‬ ‫05 חוק סדר הדין הפלילי, התשנ"ב-2891‬ ‫15 חוק לשכת עורכי הדין ,התשכ"א - 1691.‬ ‫41‬
  15. 15. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫5. דעת בג"צ לעניין מעמדו המשפטי של השוטר כעולה מהפסיקה‬ ‫לכל אורך פסיקות בג"צ בעתירות שוטרים ניתן להבחין כי אין מדובר במקום הטבעי‬ ‫להתדיינות זו, יש לקיים דיון בערכאה אשר תיתן לשוטר את יומו בבית המשפט ואין בג"צ‬ ‫המקום הטבעי לכך.‬ ‫הדבר עולה בצורה ברורה בפס"ד נוצר משנת 5891, שופטי ההרכב העלו מספר השקפות‬ ‫והובאו הן כלשונן:‬ ‫א. )אליבא דנשיא מ' שמגר(:‬ ‫1. הוראת סעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוח חדש[ היא ביטוי למסקנה, שדיון בפיטוריו של שוטר, במסגרת המערכת‬ ‫השיפוטית הדנה בפיטורין בתחום יחסי העבודה הרגילים ועל-פי אמות המידה הנוהגות בה, נוגדת את אופיו ומהותו של‬ ‫השירות במשטרה.‬ ‫2. אור המגמה המוצהרת והברורה של הוראת סעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[, יש לקיים את תכליתה גם‬ ‫בנסיבות דנן; על-כן, אין לקבל את הגישה, כי הנושא יהפוך לעניין הנתון לסמכותו של בית הדין לעבודה על- ידי כך‬ ‫שיצורף לעילה אחרת, אשר תשמש מעטה, שיהפוך את עניין הפיטורין לנושא שבגררא.‬ ‫3. סעיף 67 לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[ דן על-פי נוסחו בעניין שהתעורר דרך אגב; בנסיבות דנן, הנושא המהותי‬ ‫והדומינאנטי של הפיטורין שהוליד את ההתדיינות מעיקרה, ואשר רק לאור ההכרעה לגביו ייחרץ עניין הזכות לשכר,‬ ‫אינו בגדר עניין שנתעורר דרך אגב.‬ ‫ב. )אליבא דמשנה לנשיא מ' ב-פורת(:‬ ‫1. מטרתו של סעיף 67 לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[ היא כפולה: מצד אחד לאפשר לכל בית משפט להכריע גם בשאלה‬ ‫הנתונה בסמכותו של בית-משפט או בית-דין אחר. מצד שני - לצמצם את תחולתה של הכרעה כזאת לאותו עניין שבו היא‬ ‫ניתנה, כך שלא תימנע העמדת השאלה להכרעה בבית-משפט או בבית-דין המוסמך לדון בה לפי סמכותו הייחודית, כלומר‬ ‫כשאלה ישירה.‬ ‫2. אם יפורש סעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[ כמתיר לבית הדין לעבודה לדון בתביעת השוטר לשכר, אף-על-פי‬ ‫שלכאורה פוטר, וכן לדון כעניין שבגררא גם בשאלה אם הפיטורים הם בטלים מדעיקרא, כי אז לא תוכל המשיבה 3 לעתור‬ ‫להכרעה סופית בשאלה זו, שכן המוסמך לפנות לבג"צ על-פי סעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[ הוא השוטר,‬ ‫המבקש לתקוף את פיטוריו.‬ ‫3. יש להעדיף את ההלכה שנפסקה בע"א 76/374 ]7[, שהבהיר את המטרה הכפולה המונחת ביסוד של סעיף 67 לחוק בתי‬ ‫המשפט ]נוסח משולב[, מטרה, שאינה מתחשבת עם תקיפת עקיפין של פיטורין, שכן שלילת האפשרות מהנתבע לתקוף‬ ‫את ההכרעה בשאלה שבגררא על-ידי פנייה לערכאה המוסמכת להכריע בה במישרין, נוטלת מסעיף 67 לחוק בתי‬ ‫המשפט ]נוסח משולב[ את הצידוק לעצם קיומו.‬ ‫4. לא רלוונטי‬ ‫5. יש לפרש את סעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[ פירוש, שלפיו אין לבית הדין לעבודה סמכות לדון בנושאים‬ ‫המפורטים שם, לרבות פיטורין.‬ ‫ג. )דעת מיעוט - השופט א' ברק(:‬ ‫1. בעקבות הוראת סעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[, אין בית הדין לעבודה מוסמך בתובענה, שעניינה פיטורין של‬ ‫שוטר או שאר העניינים הקבועים באותו סעיף; על-כן, אם שוטר פוטר מהשירות, אין בית הדין לעבודה מוסמך ליתן פסק-‬ ‫דין הצהרתי, כי הפיטורין אינם כדין.‬ ‫2. הסמכות בעניין הפיטורין ובשאר עניינים הקבועים בסעיף 39א נתונה לבג"צ.‬ ‫3. לעומת זאת, אם התובענה היא לשכרו של שוטר הממשיך לכהן בתפקידו ולא הושעה ממנו, או לעניינים אחרים שזכרם לא‬ ‫בא בסעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[ והנובעים מיחסי מעביד-עובד, מוסמך בית הדין לעבודה לדון בתובענה.‬ ‫4. סמכותו של בית המשפט נקבעת, בדרך כלל, על-פי מהותו של הסעד אותו מבקש הפונה אליו. בנסיבות דנן, הסעד‬ ‫המתבקש בתובענה שהגיש העותר לבית הדין לעבודה הוא תשלום שכר, וסעד זה נתון לסמכותו של בית הדין לעבודה.‬ ‫סעד זה לא נזכר כלל בסעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[, ועל-כן לא נשללה סמכות בית הדין לעבודה בגינו.‬ ‫5. ההבחנה בין עיקר לבין טפל, לצורך תחולת סעיף 67 לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, מותנית בהקשר בה היא‬ ‫מתעוררת, ואין לה תשובה כוללת. בהקשר של סמכות בית הדין לעבודה, הנקבעת על-פי מהות הסעד המבוקש, השאלה‬ ‫העיקרית היא שאלת השכר, שכן זו התובענה שהוגשה על-ידי העותר. בהקשרה של שאלה זו, שאלת הפיטורין היא‬ ‫שאלת אגב. "העיקר והטפל" בהקשר הנדון צריכים להיקבע על-פי מהות הסעד.‬ ‫6. סעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[ משתרע על סמכותו הישירה של בית הדין לעבודה לדון בתובענה, שעניינה‬ ‫השימוש בסמכויות הנתונות בפקודת המשטרה ]נוסח חדש[. אין סעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[ משתרע על‬ ‫הסמכות הנגררת.‬ ‫7. ניתן לגרום לדיון במישרין בבג"צ בשאלת תוקף הפיטורין גם על-פי יוזמתה של המדינה. אין מניעה לכך ששר המשטרה -‬ ‫שהביא לפיטורי שוטר - יפנה לבג"צ בבקשה למתן פסק-דין הצהרתי כי הפיטורין תקפים. אין דבר בסעיף 51)ד( לחוק-‬ ‫יסוד: השפיטה המונע עתירה שכזו, והסיבוך המשפטי, העלול להיווצר בשל הפעלת הסמכות שבגררא בערכאות שונות,‬ ‫עשוי להצדיק שימוש בסמכות זו במקרים מתאימים."‬ ‫עולה מהדיון כי אין הדבר עובר כדבר פעוט כלל ועיקר והשופטים החליטו כי העניין יישאר‬ ‫בכל זאת לדור בבג"צ.‬ ‫51‬
  16. 16. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫בפס"ד נגה ויזל משנת 5002 הגיעה הביקורת הממוקד וברורה ביותר ס' 41 פרט את המקור‬ ‫ממנו מגיע המצב של העדר יחסי עובד ומעביד ואילו ס' 51 אמר לעיל:‬ ‫" 51. מצב זה דורש שינוי. עניינים אלו מעצם טיבם, והדבר נכון גם לגבי משרתי הקבע בצבא, הם עניינים הראויים להתברר‬ ‫בבית הדין לענייני עבודה או בית הדין לעניינים מנהליים. טריבונלים אלו הם המתאימים לשמיעת ראיות והעדת עדים, ולבחינה‬ ‫מדוקדקת של כלל הפרטים. בית המשפט הגבוה לצדק אינו המקום הטבעי להליך שכזה, הוא אינו בנוי ומתאים לכך, ועוול עלול‬ ‫להיגרם לצדדים הנוגעים בדבר, מכך שעניינם אינו נידון בפני ערכאה דיונית, תוך שמיעת ראיות ובחינת טענותיהם בכללותן.‬ ‫אמנם, יש לשירות בצבא ובמשטרה, שהוא שירות היררכי, מאפיינים ייחודיים שאינם דומים לשירותם של עובדי מדינה, אך בכל‬ ‫הנוגע למקומות אלו כמקום עבודה, אין במאפיינים אלו כדי למנוע, בשינויים המחייבים, את בירורם של ענייני פיטורין וכיו"ב בפני‬ ‫הערכאה הדיונית. דברים דומים אמר כבר בית משפט זה לא מזמן, בבג"צ 50/1566 אהרון )רוני( שפירא נ' ראש אגף כוח אדם‬ ‫במטכ"ל )טרם פורסם(:‬ ‫"האם מוצדק המשכה של המציאות לפיה תיקיהם האינדיבידואליים של משרתי הקבע נידונים בבית‬ ‫משפט זה ולא במקום הראוי, הטבעי, וההוגן מבחינת עשיית הצדק הפרטני, ולוא בגלל האפשרות‬ ‫לשמוע ראיות - בית הדין לעבודה או בית המשפט לעניינים מנהליים? לדידי יש מקום להסדרת‬ ‫הנושא, והדברים נאמרים במשנה תוקף כשהמדובר בשוטרים ובסוהרים, שחלק מענייניהם כבר נדון‬ ‫בבית הדין לעבודה. כל זאת למצער מנקודת מבטם של החיילים, השוטרים והסוהרים, שבירור מלא‬ ‫עד תום של ענייניהם קשה במצב הנורמטיבי הנוכחי; אך איני מקל ראש גם בעומס שעתירות אלה‬ ‫יוצרות בבית משפט זה, שלא לכך נועד. לוא דעתי נשמעה, היה המחוקק נותן דעתו לשינוי המצב,‬ ‫ויפה שעה אחת קודם; בהיעדר שינוי חקיקתי, שהוא דרך המלך, תמהני אם לא תבוא שעה שלא יהא‬ ‫בה מנוס מפרשנות שיפוטית מתאימה" )ההדגשות במקור(.‬ ‫מכל מקום, לאור המצב הנורמטיבי כפי שהוא כיום, שבו אין ערכאה דיונית אחרת שבפניה יכול להתברר עניינם של אנשי משטרה,‬ ‫אין מנוס מלהידרש לעתירה זו כמות שהיא."‬ ‫ברורה דעתו של בג"צ לעניין.‬ ‫61‬
  17. 17. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫6. מגמות עבר ומגמות לעתיד לאור הפסיקה ותמורות חברתיות‬ ‫מגמות העבר מחייבות אותו להבין מהיכן צמחה שיטת ההעסקה הנהוגה במשטרת ישראל.‬ ‫ניתן לראות כי העסקת השוטר יונקת את שורשיה לא רק מחוקי המנדט אלא מהחברה‬ ‫הישראלית בעת התהוותה, חברה הרואה את טובת הכלל כערך עליון ורק לאחריו מגיע‬ ‫הפרט, דבר זה מסביר את אופן ההעסקה הראשוני ככוח סמי צבאי בעל מוטיבים צבאיים‬ ‫וכללי משמעת כנ"ל.‬ ‫ככך למעשה העסקת השוטר הייתה כהעסקת חייל בתחילה, ולמעשה בשנת 1791 בעת‬ ‫פרסום פקודת המשטרה החל העיגון החריג של השוטר ולמעשה נמנעה סופית הכללת‬ ‫השוטר בשוק העבודה הלאומי ובפועל העברתו למצב בו למעשה אין בינו לבין המשטרה‬ ‫יחסי עובד ומעביד, דבר זה יצר הלכה למעשה מצב בו השוטר אינו יכול לפנות לבית הדין‬ ‫25‬ ‫משנת‬ ‫לעבודה דבר שלאורך שנים נשמר למעט חריגים מיוחדים כגון פס"ד להב יעקובי‬ ‫1002, אך פס"ד זה הינו מהבודדים והחריגים וזאת מהטעם כי לכל אורך השנים בית הדין‬ ‫לעבודה לא נדרש לסוגיית העסקת השוטר.‬ ‫את הכמות הנמוכה של פסקי הדין על ידי שוטרים ניתן לייחס למספר סיבות‬ ‫אובייקטיביות:‬ ‫1.כמות נמוכה של מפוטרים.‬ ‫2.טיפול טוב של משטרת ישראל בשוטריה.‬ ‫3.קיומו של מוסד נציב קבילות שוטרים וסוהרים.‬ ‫4.חשש מפניה לערכאות משפטיות מחשש להיפגעות על ידי המערכת.‬ ‫5.עלות כלכלית גבוהה לכל עתירה.‬ ‫6.אפקט העדר.‬ ‫ניתן לומר כי המגמה של השכלה משפטית נפוצה כל כך תחלחל גם למשטרה, כמות‬ ‫המשפטנים המשרתים כיום במשטרה במגמת עליה מהירה, דבר זה גורם להפצת הזכות של‬ ‫כל אדם להלין על כל פגיעה בזכויותיו וככך לדרוש את המגיע לו על פי חוק, כמו כן ירידת‬ ‫החשש כי בכל פניה לבית המשפט תגרור פגיעה מהמערכת.‬ ‫25 עע 10/430100 להב יעקובי נ' מ"י עבודה ארצי, כרך לג)69(, 83.‬ ‫71‬
  18. 18. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דוגמא לעניין פגיעה בזכויות ניתן לראות כי המפכ"ל הוציא הוראות אשר פגעו בזכויות‬ ‫הקנייניות לעניין פנסיה בכל השוטרים, דבר זה היה לפני מספר שנים אך עד היום לא קם‬ ‫שוטר ודרש את הזכויות הנ"ל, ניתן ליחס זאת למספר סיבות 1. חוסר הבנה להחלטה. 2.‬ ‫חשש להיות החלוץ לפני המחנה. 3. האיסור להתאגדות ומשכך עדר איגוד מקצועי הדואג‬ ‫לזכויות העובדים. 4. הפנסיה רחוקה עד היום שפורשים )נפשית( לכן זה רחוק.‬ ‫ניתן לומר בצורה די ברורה כי המצב הנ"ל עומד להשתנות בזכות האקדמיזציה של כוח‬ ‫האדם במשטרה.‬ ‫55‬ ‫45‬ ‫35‬ ‫כמו כן ניתן לומר כי קריאתו של בג"צ במקרים של נוצר , ויזל ושפירא הקורא בצורה‬ ‫ברורה וחדה לשנות את הדבר במישור החקיקתי ואינו נופל על אוזניים ערלות בבית‬ ‫המחוקקים וככך תעשה העבודה הפרלמנטארית לשינוי החקיקה בעתיד.‬ ‫ניתן להוסיף לכך את נושא השינויים המבניים העוברים כיום על שוק העבודה, כיום הרצון‬ ‫לשנות את מבנה העסקתם של השוטרים בעתיד, מבנה זה הולך להשתנות בכך שהשוטר‬ ‫כבר כיום מפריש את כספי הפנסיה שלו, בעתיד יגויסו שוטרים תוך כוונה לסיים העסקתם‬ ‫של רב השוטרים בתום תקופת התקשרות של 5 שנים.‬ ‫ניתן לומר כי המצב כיום בו המעסיק של השוטר הינו גם האיגוד המקצועי, גם המעריך‬ ‫לצורך המשך העסקתו וגם ועדת הערר הינו נוגד את כללי הצדק הטבעי.‬ ‫ניתן לומר כי אין המצב צריך וחשוב שישתנה.‬ ‫35 בג"ץ 58/727 נוצר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא)2( 985.‬ ‫45 בג"צ 50/0775 נגה ויזל נ' מפכ"ל המשטרה, תק-על 6002)3(5772)6002(.‬ ‫55 בג"צ 50/15660/1566 אהרון )רוני( שפירא נ' ראש אגף כוח אדם במטכ"ל )טרם פורסם(.‬ ‫81‬
  19. 19. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫7. סיכום‬ ‫משפטית ניתן לומר כי המצב כיום אינו ברור ואינו נוח הן לעובד )השוטר( והן למעסיק‬ ‫)משטרה(, ניתן לומר כי לאור העולה מהפסיקות בבג"צ נוצר, ויזל ושפירא אין דעתם של‬ ‫שופטי בג"צ נוחה עם המצב כיום, בג"צ אף הגדיל וקרא למחוקק לשנות את החוק.‬ ‫הוסף על כך את העומס הגבוהה על בית המשפט העליון והרצון לתת לכל אדם את יומו‬ ‫בבית המשפט כי אז נכון יהיה לומר כי הנושאים הקבורים לעניין העסקתם של שוטרים /‬ ‫סוהרים ואנשי כוחות הביטחון כן ידונו בבית הדין לענייני עבודה תוך סייגים לעניין‬ ‫החריגות של תחום הביטחון.‬ ‫המצב כיום אשר מקורו בפקודות מנדטוריות המשכו במדינה בהתהוות אשר נלחמת על‬ ‫חייה וככך העדיפה כי שרות כה חשוב ויסודי במדינה יהיה חשוף לגחמות של איגוד מקצועי,‬ ‫ניתן להבין את מקור החוק אך לצערנו לא ניתן לקבל את המצב כיום בעיקר לאור השינויים‬ ‫החברתיים אשר עברו על המדינה והשירות הציבורי, הדרישה לצמצומים תקציביים ובנוסף‬ ‫המשבר הכלכלי העולמי אשר יוביל למהלכים קשים.‬ ‫כל אילו יחשפו את השוטרים למצב בו יאלצו השוטרים לעמוד המספרים גדולים יותר כנגד‬ ‫המערכת ואז יהיו בודדים במערכה וללא יכולת להתמודד אלא רק באכסניה של בג"צ אשר‬ ‫כמו שהסברנו לה מגבלות.‬ ‫אשר על כן ממליץ אנוכי כי על מנת לא להשאיר את השוטרים ללא הגנה יש לטפל בדבר‬ ‫בצורה יצירתית, את תפקיד האיגוד המקצועי תיטול לידיה הסנגוריה הציבורית, הסנגוריה‬ ‫כגון עצמאי אובייקטיבי משפטי תוכל לייצג את השוטרים גם בשאלות עקרוניות ללא הצבת‬ ‫שוטר זה או אחר בחזית ובכך לא תעלה התחושה כי בעם תלחם במערכת יבולע לך.‬ ‫הסנגוריה הוכיחה בעבר כי אין היא חוששת להתייצב אף נגד המדינה ממנה שואבת היא את‬ ‫תקציבה ובמקרים סבוכים ועדינים כאחד.‬ ‫91‬
  20. 20. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫8. ביבליוגרפיה‬ ‫חקיקה ראשית שאוזכרה:‬ ‫חוק יסוד כבוד האדם, התשנ"ב-2991.‬ ‫•‬ ‫חוק יסוד חופש העיסוק, התשנ"ד-4991.‬ ‫•‬ ‫חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1591.‬ ‫•‬ ‫חוק עבודת נשים, התשי"ד-4591.‬ ‫•‬ ‫חוק ארגון הפיקוח על העבודה,התשי"ד-4591.‬ ‫•‬ ‫חוק הסכמים קיבוציים,התשי"ז-7591.‬ ‫•‬ ‫חוק יישוב סכסוכי עבודה, ה תשי"ז-7591.‬ ‫•‬ ‫חוק הגנת השכר, התשי"ח-8591.‬ ‫•‬ ‫חוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג-3691.‬ ‫•‬ ‫חוק ביטוח לאומי)נוסח משולב(, התשכ"ח-8691.‬ ‫•‬ ‫חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-9691.‬ ‫•‬ ‫חוק החוזים)חלק כללי(, התשל"ג-3791.‬ ‫•‬ ‫חוק דמי מחלה, התשל"ו-6791.‬ ‫•‬ ‫חוק שכר מינימום, התשמ"ז-7891.‬ ‫•‬ ‫חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.‬ ‫•‬ ‫חוק העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם, התשנ"ו-6991.‬ ‫•‬ ‫חוק הודעה לעובד)תנאי עבודה(, התשס"ב-2002.‬ ‫•‬ ‫חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-7002.‬ ‫•‬ ‫חוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, תשמ"ד-4891, ס' 67.‬ ‫•‬ ‫חוק המשטרה )דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות(, התשס"ו-‬ ‫•‬ ‫6002.‬ ‫חוק סדר הדין הפלילי, התשנ"ב-2891‬ ‫•‬ ‫חוק לשכת עורכי הדין ,התשכ"א - 1691.‬ ‫•‬ ‫תקנות המשטרה )דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות( )סידרי דין‬ ‫•‬ ‫בועדת ערר(, התשס"ח-8002.‬ ‫פקודת המשטרה ]נוסח חדש[, התשל"א-1791.‬ ‫•‬ ‫דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 2291.‬ ‫•‬ ‫חקיקת משנה‬ ‫• החלטת ממשלה ש/33 תשל"ט-9791.‬ ‫02‬
  21. 21. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫פסיקת בג"צ שהוזכרה:‬ ‫בג"צ 94/1 סלומון בז'רנו ואחרים נ' שר המשטרה )לא פורסם(.‬ ‫•‬ ‫בג"ץ 58/727 נוצר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא)2( 985.‬ ‫•‬ ‫בג"צ 68/156 מלכה נ' שר המשטרה, פד"י מ)4( 546, 6-556;‬ ‫•‬ ‫בג"צ 29/169 בן יאיר נ' מפכ"ל משטרת ישראל, פד"י מו)3( 615;‬ ‫•‬ ‫בג"צ 69/6683 שיבליס נ' השר לביטחון פנים, פד"י נ)4( 418;‬ ‫•‬ ‫בג"ץ 58/727 נוצר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא)2( 985.‬ ‫•‬ ‫בג"צ 50/0775 נגה ויזל נ' מפכ"ל המשטרה, תק-על 6002)3(5772)6002(.‬ ‫•‬ ‫בג"צ 67/733 חייק נ' מפכ"ל המשטרה, פד"י לא)1( 124(.‬ ‫•‬ ‫• בג"צ 50/1566 אהרון )רוני( שפירא נ' ראש אגף כוח אדם במטכ"ל )טרם פורסם(.‬ ‫• בג"צ 69/8195 לוטטי נ' מפכ"ל המשטרה, תק-על 79)4( 917;‬ ‫• בג"צ 18/456 אלקרט נ' שר הפנים והמשטרה, פד"י לו)2( 116, 616;‬ ‫• בג"צ 58/66 לריה נ' משטרת ישראל, פד"י לט)2( 427(.ב‬ ‫• בג"צ 40/176 גרין נ' מדינת ישראל, פ"ד נט )5( 728, בעמ' 238-338.‬ ‫• בג"צ עודד מכנס נ' שר העבודה מ"ז)5(117.‬ ‫• בג"צ 80/2081 יאיר חיים נ' המפכ"ל)לא פורסם(.‬ ‫• בג"צ 40/176 גרין נ' מדינת ישראל, פ"ד נט )5( 728, 338)5002(.‬ ‫• בג"צ 50/0775 נגה ויזל נ' מפכ"ל המשטרה, תק-על 6002)3(5772)6002(.‬ ‫• בג"צ 50/7438 רוחמה יוסף נ' משטרת ישראל )לא פורסם(.‬ ‫• בג"צ 60/6518 איריס ממן נ' מפכ"ל המשטרה )לא פורסם(.‬ ‫• בג"צ 70/4485 יעקב כרמלי נ' עמיחי שי )טרם פורסם(.‬ ‫פסקי-דין של בתי-הדין לעבודה שאוזכרו:‬ ‫עע 10/5501 אירוקה נ' אנתוני קורי, עבודה ארצי לג )22()62(‬ ‫•‬ ‫דב"ע ל/9-3 סמרה – משטרת ישראל, פד"ע א 85.‬ ‫•‬ ‫עע 10/430100 להב יעקובי נ' מ"י עבודה ארצי, כרך לג)69(, 83.‬ ‫•‬ ‫דב"ע ל/9-3 סמרה – משטרת ישראל, פד"ע א 85.‬ ‫•‬ ‫מאמרים ישראליים שאוזכרו:‬ ‫• מ' מירוני "מיהו המעביד – הגדרת יחסי עובד-מעביד בתבניות העסקה מודולאריות"‬ ‫עיוני משפט ט )תשמ"ג-תשמ"ד( 505.‬ ‫• גולדברג "'עובד' ומעביד' – תמונת-מצב" עיוני משפט יז )תשנ"ב-תשנ"ג(39 91.‬ ‫12‬

×