Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.

מדוע נבנו מבצרי המשטרה

  • Login to see the comments

  • Be the first to like this

מדוע נבנו מבצרי המשטרה

  1. 1. ‫1‬ ‫מדוע נבנו מבצרי המשטרה )טיגרטים( בפברואר 0491‬ ‫ויקטור מנביץ' וגדעון ביגר‬ ‫בגיליון 111 של קתדרה, שהופיע בניסן תשס"ד, דן גדי קרוייזר באריכות בפרשת תכנון‬ ‫מבצרי המשטרה ),טאגרטים"( בארץ ישראל1. מאמר מקיף וחשוב זה מצטרף למאמר‬ ‫מקיף אחר שנכתב בנושא זה על ידי יגאל אייל ועמי2 אורן העוסק במצודות אלה מנקודת‬ ‫מבט של "שלטון ובטחון בכפיפה אחת". נראה כי בשני מאמרים מקיפים אלה הועלו כל‬ ‫הנקודות החשובות הכרוכות בהקמתו ובנייתו של המיזם הביטחוני הראשון במעלה שבנו‬ ‫הבריטים בארץ ישראל ואין כמעט מה להוסיף על כך. עם זאת נראה כי שאלה אחת‬ ‫נשארה פתוחה ומעוררת תהיות וזאת שהשאלה הקשורה בעצם הוצאתה לפועל של‬ ‫תכנית רחבת היקף זו ומועד ההחלטה לביצוע הפעולה.‬ ‫הטיעון המרכזי שלנו הוא שהעלות הכספית הגבוהה כ – 2 מליון לירות או סך דומה‬ ‫לתקציב השנתי של ממשלת ארץ ישראל בעת ההיא, לא אפשרה ביצוע הפעולה באמצעים‬ ‫מקומיים ולכן נדרשה ממשלת בריטניה להקצות הסכומים לבנייה . ממשלת בריטניה‬ ‫אישרה את ביצוע העבודות רק בהקשר של אירועי מלחמת העולם השניה )ולא המצב‬ ‫הביטחוני בארץ( ובעיקר אירועים שקרו הרחק מארץ ישראל. "מלחמת החורף" בין ברית‬ ‫המועצות לפינלנד היא שגרמה לטענתנו לאישור ההוצאה הכספית לבניית מבצרי טיגרט‬ ‫בארץ ישראל.‬ ‫את טיעונינו נבסס בהסתמכות על שורת אירועים ונסיבות שהביאו לקשר המוזר לכאורה‬ ‫בין שני נושאים רחוקים במרחב ובמעורבות אך סמוכים מאד בזמן. לשם כך נסקור‬ ‫בקצרה את החסר במאמרים ובמחקרים שהוזכרו לעיל ומכאן לנימוקים לביסוס טיעונינו.‬ ‫בניית מבצרי טיגרט )‪ (TEGART‬אף שלכאורה היא פועל יוצא של "המרד הערבי" בשנים‬ ‫9-6391, נעשתה בעיקרה בעת מלחמת העולם השניה, בשנה וחצי שבין אפריל 0491 לבין‬ ‫אוקטובר 1491. בתקופת זמן קצרה זו הוקמו חמישים וחמישה מבצרי משטרה אחידים.‬ ‫בין ספטמבר 2491 ונובמבר 3491 נבנו עוד שבעה מבצרים נוספים. הן קרוייזר והן אייל‬ ‫ואורן מציינים נכון כי ההחלטה לבניית המבצרים הועברה באוגוסט 9391 עת אושר לבנות‬ ‫1 קרוייזר גד, חזרה לשליטת התחנה: פרשת תכנון מבצרי המשטרה )"טגארטים"( בארץ‬ ‫ישראל, קתדרה, 111, ניסן תשס"ד, עמ' 59-821.‬ ‫2 י אייל וע' אורן, מצודות טיגרט – שלטון ובטחון בכפיפה אחת: הרעיון, המדיניות‬ ‫והיישום, קתדרה, 401 )תמוז תשס"ב, עמ' 59-521.‬
  2. 2. ‫2‬ ‫אחד עשר מבנים, בסך כספי כולל של 000,052 לירות ארץ ישראליות אולם ההחלטה‬ ‫התקציבית העיקרית נעשתה בחודש פברואר 0491 עת אישר האוצר הבריטי הקצאה של‬ ‫000,057,1 לירות לבניית ארבעים וארבע המצודות האחרות. הדעה העולה משני המאמרים‬ ‫היא כי בניית המבצרים נועדה לשחרר כוחות צבא גדולים שהיו בארץ ישראל וכאן‬ ‫התמיה והשאלה העיקרית. "המרד הערבי" )מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט( שגרם לכל הדיון‬ ‫בארגונה מחדש של משטרת ארץ ישראל ושינוי במערך הכוחות הצבאיים בה גסס והלך‬ ‫במשך שנת 9391 ובקיץ 9391 הסתיים למעשה. פעולות ההתקפה של הערבים נפסקו, נעשו‬ ‫צעדים פוליטיים שהביאו להשקטת הארץ. אל אף כך מחליטה ממשלת בריטניה, ולא‬ ‫ממשלת ארץ ישראל, לבצע את הבנייה. נשאלת השאלה מדוע תקציב ממשלת בריטניה‬ ‫סכום עתק של כ – 2 מליון לירות ארץ ישראליות, מתקציב משלם המסים הבריטי )ולא‬ ‫מתקציב ממשלת ארץ ישראל!( כדי לבנות את מצודות המשטרה ודווקא בתחילת שנת‬ ‫0491. לא קרוייזר במאמרו ולא אייל ואורן לא נותנים מענה הן לשאלת ההוצאה הכספית‬ ‫והן לשאלת העיתוי. על אלה ננסה להשיב במאמרינו.‬ ‫תכנון הקמת המבצרים – הערות מקדימות ומוסיפות.‬ ‫פ[עילות של סר צ'רלס טיגרט והמלצותיו לגבי ארגונה המחודש של משטרת ארץ ישראל‬ ‫בעקבות ה"מרד הערבי" נדונו בהרחבה במאמרים שהוזכרו לעיל ואין כל צורך לחזור‬ ‫עליהם כאן. עם זאת יש לדעתנו לשים לב לכמה נקודות חשובות.‬ ‫בינואר 8391 הגיש סיר צ'רלס טיגרט דו"ח מפורט בו גיבש המלצות רבות באשר לארגונה‬ ‫מחדש של משטרת ארץ ישראל. דו"ח זה ופעילותו של סר צ'רלס טיגרט עצמו זכו‬ ‫להתייחסות נרחבת מצד כל החוקרים )בזה עסקה עבודת הדוקטורט של גד קרוייזר(‬ ‫שעסקו במצרים וכולם רואים בה את מקור ההשראה לתכניות הבנייה. אין אנו חולקים על‬ ‫מידע והערכה נכונים אלה אך יש להדגיש כי הדו"ח של טיגרט מורכב מעשרים ושמונה‬ ‫פרקים המתייחסים לכלל ההיבטים של פעילות המשטרה הארץ ישראלית, כאשר הפרקים‬ ‫מסודרים בהתאם לחשיבותם. הנושא של בניית מבנים חדשים לתחנות המשטרה הוא תת‬ ‫נושא בפרק המתייחס לדיור המשטרתי בכלל כאשר נושא הדיור נמצא בפרק 41 מתוך 82‬ ‫הפרקים בדו"ח.‬ ‫מכאן עולה כי בשלב הגשת הדו"ח לא היה עניין בניית התחנות במדרגת חשיבות עליונה‬ ‫ורק מאוחר יותר נקשר בניית המבצרים לעיקר בהצעותיו של טיגרט. יש להזכיר כי בין‬ ‫הגשת הדו"ח ועד להחלטה על הבנייה עצמה עברו שלוש שנים , דבר שלעצמו מעורר‬ ‫שאלות באשר לעיתוי.‬
  3. 3. ‫3‬ ‫זאת ועוד, בתגובה לדו"ח טיגרט שולח הנציב העליון דאז, ארתור ווקופ, מכתב לשר‬ ‫המושבות, אורמסבי-גור ובו מסכם המלצותיו שלו לגבי דוח טיגרט וכן הערותיו לגבי מה‬ ‫שנעשה או אמור להיעשות ואיזה המלצות לא יעשה בהם דבר.‬ ‫האשגר הסודי3 מקדים ואומר כי " עקרונית אני מסכים להמלצות" אך בהמשך מועלים‬ ‫התנגדויות נגד ביצוע ההמלצות. הנציב העליון מוסיף עוד כי " כבר כעת מיישמים , ככל‬ ‫שאפשר, את האלמנטים בדו"ח שמימושן אינו דורש החלטה של משרד המושבות או של‬ ‫אלה שלא מצריכים הוצאות שעבורם אין כספים בנמצא". יש לזכור כי עם קבלת המנדט‬ ‫על ארץ ישראל התחייבה ממשלת בריטניה לא להוציא כספים של משלם המסים הבריטי‬ ‫לצורכי ניהול ארץ ישראל וכל תקציבה של ממשלת ארץ ישראל, כולל הוצאות השיטור,‬ ‫היו אמורות ממומנות על ידי הכנסות ממיסוי מקומי. בשל העדר המשאבים המקומיים‬ ‫לביצוע תכנית הבנייה נראה היה בשלב זה כי הדיון בהם היה תיאורטי בלבד ללא כל‬ ‫כוונה ליישמו, בשל העדר מקורות כספיים.‬ ‫אין ספק כי הדו"ח זכה לעיון רב ומעמיק של העוסקים במלכת השליטה אולם היה ברור‬ ‫למערכת השלטון בארץ כי בשל מגבלות תקציביות לא יהיה עניין הבנייה עניין מעשי.‬ ‫אפשר לבחון התייחסות זו באשר לשני סעיפים מרכזיים אחרים בדו"ח, סעיף 2 – הקמת‬ ‫כוח משטרתי נייד לצורך לחימה בכנופיות וסעיף 3 – הגנה על גבול הצפון.‬ ‫לדעת מחברי הדו"ח הקמת הכוח הנייד הייתה חשובה ביותר ובדרג עדיפות גבוה אך‬ ‫הנציב העליון הבין כי אין בכוחו להקים כוח מעין זה לא מבחינת המצאות כוח אדם‬ ‫מתאים, לא מבחינת המשאבים הכספיים הנדרשים לביצוע ולכן הוא מתייחס לנושא זה‬ ‫בכלליות, מבקש הסכמה עקרונית של שר המושבות לסעיף זה , טוען שהנושא מורכב‬ ‫ודורש מחקר מוקדם של היבטים כספיים ואחרים. זו למעשה המלצה "לקבור " את‬ ‫הרעיון.‬ ‫לעומת זאת, המצב האקוטי בגבול הצפון, וההבנה כי זרימת אמצעים, אנשים, כסף ונשק‬ ‫דרך הגבולות הוא "מנוע" מרכזי לפעולות האלימות של הערבים, מזדרז הנציב וטוען כי‬ ‫כבר נעשתה הערכה כספית )שמצאה כי העלות היא פי ארבע מהמוצג בדו"ח( וכי ארץ‬ ‫ישראל מבקשת אישור לפעולה מיידית בנושא. ואכן, במשך שנת 8391, נסלל כביש הצפון,‬ ‫נמתחה לאורכו גדר בטחון, נבנו תחנות משטרה למיצדיות והמלצות הדו"ח בעניין זה‬ ‫יושמו במלואן ובזריזות4.‬ ‫מכאן לסעיף 41 – דיור לשוטרים. בדו"ח טיגרט מדובר על הקצאה כספית של 000,008 עד‬ ‫000,002,1 לירות לצורכי בניית התחנות החדשות. טיעונו של טיגרט היה כי הוצאה אדירה‬ ‫3 מסמך 63/44/‪ CF‬הנציב העליון לשר המושבות מיום 7 לפברואר 8391 בתיק 383/337/‪CO‬‬ ‫4 ג. ביגר, גדר הצפון – גדר המערכת הראשונה בארץ ישראל, בתוך י. וואלך וחוב,‬ ‫)עורכים( חקרי מלחמה, משרד הביטחון, 8891, עמ' 111-021.‬
  4. 4. ‫4‬ ‫זו )אף שנתברר כי למעשה הוצא סכום כפול לבניית המבצרים( תושג על ידי חסכון‬ ‫בתשלום דמי שימוש במבנים קיימים, וזאת על פי מודל שטיגרט יישם בהודו. היבט כספי‬ ‫זה מוזכר רבות במחקרו של קרוייזר אולם יש לתהות על האופציה המוצעת , לחסוך כסף‬ ‫בארץ ישראל 51 שנים מאוחר יותר, לעומת הוצאה אדירה בשנת 8391, במקום שהשליטה‬ ‫בו זמנית )ארץ ישראל לא הייתה חלק מהאימפריה הבריטית ושליטתה בארץ הייתה‬ ‫זמנית במהותה, עד שהארץ תעמוד ברשות עצמה – כך על פי תנאי המנדט(. יש לזכור כי‬ ‫בקיץ 7391 הועלתה המלצת הוועדה המלכותית על סיום השלטון הבריטי על ארץ ישראל.‬ ‫אמנם ההמלצה לא בוצעה אך שוב הוברר כי שליטת בריטניה בארץ היא זמנית והשקעה‬ ‫כספית עצומה ב – 8391, לא נראתה מעשית, אל אף החיסכון האפשרי לאחר 51 שנים.‬ ‫התייחסות הנציב העליון לסעיף זה – שנראה בעיני החוקרים כחלק החשוב ביותר של‬ ‫הדו"ח, היא בשבע שורות בהן מעיר כי כרגע עובדים על פתרון בעיית הדיור לשוטרי‬ ‫ירושלים ובאשר לבניית תחנות חדשות, אגף עבודות ציבוריות בודק את הנושא ובעתיד‬ ‫ידווח הנציב העליון לשר המושבות בעניין. להתייחסות להמלצות הדו"ח בסעיף 71 –‬ ‫צביעת האוטובוסים בצבע אחיד, הגיב הנציב העליון ביתר הרחבה. נראה אפוא כי‬ ‫בתחילת שנת 8391 נראה מיזם בניית התחנות החדשות בפריסה ארצית )להוציא הפעולות‬ ‫לאורך גבול הצפון( חשוב אבל חסר אפשרות לביצועו בשל חוסר המשאבים הכספיים.‬ ‫ביוני 8391 סיים הנציב העליון ארתור ווקופ את שירותו ובמקביל הוחלף מפקד משטרת‬ ‫ארץ ישראל. סר צ'רלס טיגרט חזר לאנגליה . המרד נמשך, לא חלו שינויים בתפקוד‬ ‫המשטרה ואף כי הוחלט באוגוסט 8391 לקבל את ההמלצה המרכזית בדו"ח טיגרט‬ ‫ולהקים כוח מחץ משטרתי ללחימה בכנופיות לא נעשה דבר, אף כי טיגרט חזר לארץ‬ ‫בספטמבר 8391 כדי ליישם את ההמלצה. בסופו של דבר הוחלט בלונדון להכריז על‬ ‫משטר צבאי בארץ, הצבא הבריטי תוגבר והעביר תחת פיקוחו גם את פעולות המשטרה,‬ ‫ההמלצה להקמת כוח משטרתי מיוחד בוטלה, והצבא הבריטי החל לפעול בנמרצות‬ ‫לחסיל המרד. בנובמבר 8391 הוקמה ועדה לבחינת ההיבטים הכוללים של פריסה‬ ‫מחודשת של כוחות המשטרה והפעם בהתאם לצורכי הצבא. דו"ח הועדה, שנדון גם הוא‬ ‫בהרחבה אצל קרוייזר, הוגש בתחילת אפריל 9391.‬ ‫גם עתה הוסכם כי התכנית חיונית אך ההיבט הכספי מנע את אפשרות הביצוע. הוצע כי‬ ‫ארץ ישראל תיקח הלוואה לתשלום עבור הבנייה אך מנהל האוצר בממשלת ארץ ישראל‬ ‫)שר האוצר הארץ ישראלי( ‪ JOHNSON‬התנגד לרעיון ההלוואה לצורך הבנייה וטען כי כל‬ ‫החישובים על חסכון אפשרי בעתיד אינם מציאותיים וממשלת ארץ ישראל לא תוכל‬ ‫לשלם את הריבית על ההלוואה שתיקח לצורך בניית המשטרות החדשות. נראה היה כי‬ ‫רק ממשלת בריטניה תוכל לממן הוצאה מעין זו. למשרד המושבות לא היה את הסכום‬
  5. 5. ‫5‬ ‫הנדרש. ממשלת בריטניה, בשנים ערב מלחמת העולם השניה, ובעיקר לאחר המשבר‬ ‫הכלכלי הגדול של 9291, לא הזדרזה לאשר הוצאות חריגות לצורכי בטחון מרוחק, ואף‬ ‫בבריטניה עצמה, לא אישר משרד האוצר הבריטי להוציא סכומים ניכרים לפיתוח מודל‬ ‫משופר של הטנק הבריטי ויקרס )‪ ( VICKERS-ARMSTRONGS‬בן 6 הטונות, בטענה כי הוא‬ ‫יקר מדי5.‬ ‫ממשלת ארץ ישראל אכן פנתה למשרד המושבות לקבל אישור עקרוני לתכנית. אישור זה‬ ‫התקבל אך לא תוקצב על ידי האוצר הבריטי. טיגרט עזב את ארץ ישראל סופית באביב‬ ‫9391. במסע השכנועים מול ממשלת בריטניה הועלה הטיעון כי בניית התחנות החדשות‬ ‫תועיל לשמירת הסדר הציבורי ביום שלאחר יציאת כוחות הצבא שהוזעקו לארץ ישראל‬ ‫כדי להלחם בערבים. ממלא מקום הנציב העליון טען, בתגובה לדוח החדש מאפריל 9391‬ ‫כי "ההמלצות הללו הועברו למשרד המלחמה והאוירייה, ואיננו במצב שבו נדרוש מהאוצר‬ ‫אישור עד שנקבל את תשובותיהם". ברור על כן כי באביב 9391 ההחלטה הייתה בידי‬ ‫משרדים ביטחוניים אלה ואחריהם – משרד האוצר. הנחיצות הביטחונית של ארץ ישראל‬ ‫ואף עמדתו של שר המושבות לא היה בה כדי להוציא את התכנית אל הפועל.‬ ‫המצב הבינלאומי בקיץ שנת 9391 והשלכותיו על ארץ ישראל‬ ‫הסכם מינכן שהשקיט זמנית את המצב הבינלאומי בשת 8391 עבר מהעולם וכוחות‬ ‫גרמניים פלשו לצ'כוסלובקיה במרס 9391. מקבלי ההחלטות באותם הימים כמובן לא חזו‬ ‫את פרוץ מלחמת העולם ב ספטמבר 9391 והמצב הכללי היה נזיל. בקיץ 9391 לא היה אף‬ ‫ברור "מי נלחם נגד מי". במשך כל הקיץ התנהלו שיחות בין בריטניה, צרפת ובריה"מ,‬ ‫בניסיון לא רציני במיוחד, לארגן חזית אחידה נגד גרמניה הנאצית. במקביל היה ניסיון‬ ‫למנוע את הצטרפות איטליה בראשות מוסוליני למלחמה אפשרית לצידה של גרמניה. יפן‬ ‫הצטרפה כבר לצד הגרמני ושקט במזרח הרחוק, כפי שהיה בעת מלחמת העולם‬ ‫הראשונה, לא היה מובטח. ברור היה כי אם תפרוץ מלחמה היא תהיה אכזרית, קשה‬ ‫ובעלת פוטנציאל התפשטות לכל אזור בעולם.‬ ‫במצב כזה לצד התוקף או המתכוון לתקוף יש יתרון ברור – התוקף יודע, או לפחות‬ ‫חושב שיודע, בדיוק מתי והיכן תפרוץ המלחמה ובאיזה חזיתות היא תתמקד. לעומת‬ ‫זאת, על הצד האחר להתכונן למגוון אפשרויות. זה היה המצב בו הייתה שרויה בריטניה‬ ‫בקיץ 9391. לאור הצורך להתמודד עם איומים רבים, ולחימה אפשרית בכמה חזיתות,‬ ‫נושא התפקוד התקין של קווי האספקה החל לקבל ממדים של בעיה מרכזית בקנה מידה‬ ‫אימפריאלי. . ארץ ישראל הייתה נדבך חשוב במערך קווי אספקה אלה ולכן עניין ההגנה‬ ‫על הארץ ושמירה על שקט פנימי בה הפכו ממטרד מקומי לבעיה חשובה בהיבט‬ ‫5 5991 ,‪.Foss C.F and McKenzie, P., The Vickers Tank, Keepdate Publ. London‬‬
  6. 6. ‫6‬ ‫אימפריאלי. הגנרל היינינג, מפקד הצבא הבריטי בארץ ישראל טען כי "כל שאלת‬ ‫האפשרות של פינוי כוחות מארץ ישראל תלוי ביכולתה של המשטרה והחזרת המצב‬ ‫באזור הכפרי לקדמותו. זה לא יכול להתבצע כל עוד תכנית המבנים של טיגרט לא יצאה‬ ‫אל הפועל6. קשר זה, בין בניית תחנות המשטרה ופינוי כוחות הצבא, נתפס כ"מובן‬ ‫מאיליו" בכל המחקרים הקודמים אך אנו באים לערער גם על קשר זה.‬ ‫בדיקת מצבת החיילים הבריטיים ששהו בארץ ישראל מראשית שנת 9391 ועד סוף‬ ‫מלחמת העולם השניה מראה כי הוא לא פחת. זאת לאור מיקומה וחשיבותה של ארץ‬ ‫ישראל במערך ההגנה של האימפריה הבריטית. נראה כי גם בקיץ 9391 לא נראה פינוי‬ ‫חיילים בריטיים מארץ ישראל כמצב קביל . גם מפקדי הצבא שהצביעו על קשר בין פנוי‬ ‫חיילים ובנייה משטרתית, לא הביאו כל נימוק להקטנת מספר החיילים בארץ ישראל, דבר‬ ‫שכאמור כלל לא נתבצע. היה ברור כי אין להזיז כוחות צבא ממיקום אסטרטגי ערב‬ ‫מלחמה, באם אין צורך דחוף בכך. יותר מכך, ביוני 9391 נערכה בירושלים פגישה בין‬ ‫מפקדים בכירים של כוחות בריטניה וצרפת באזור, כדי לגבש הסכמה מוקדמת בקשר‬ ‫לפעילות משותפת במקרה ותפרוץ מלחמה. יש לזכור כי גם עבור בריטניה וגם עבור‬ ‫צרפת, שימש המזרח התיכון גם למקור מרכזי לאספקת נפט, לצורכי שלום ומלחמה.‬ ‫בפגישה זו סוכם כי הכוחות שנמצאים בארץ ישראל יישארו שם וימשיכו בפעילות‬ ‫שוטפת לשמירה על אלמנטים חיוניים. כמו כן ישמשו כוחות אלה כעתודה למקרה חירום‬ ‫והתפתחות לא רצויה באזור תעלת סואץ7 . ערב מלחמת העולם השניה היו מוצבים בארץ‬ ‫ישראל 2 חטיבות חיל פרשים, שתי דיויזיות של חיל רגלים, שני סקדרונים של משוריינים‬ ‫ופלגה אחת של משוריינים של חיל האוויר. עליהם נוספו יחידות תחזוקה ולוגיסטיקה‬ ‫שמנו כולם יחד כ – 03 אלף חיילים שאורגנו במסגרת ‪ .EGYPT –PALESTINE BASE‬יחידות‬ ‫חיל האוויר המלכותי היו אמורות להגן על חיפה ועתודה לפעילות חירום בתעלה ויחידות‬ ‫צי בריטי כולל סיירת כבדה, עגנו בנמל חיפה. הגורמים המקצועיים לא צפו שום סיכוי‬ ‫ממשי לחידוש המרד הערבי והצבא המשיך בפעולות רגילות לשמירה על הסדר. כל זה‬ ‫הרחיק את רעיון בניית תחנות המשטרה החדשות כיון שלא הייתה כל כוונה לפנות צבא‬ ‫מארץ ישראל, ואולי עוד היו מחשבות להגביר הכוחות בארץ במידה ותפרוץ מלחמה. על‬ ‫רקע זה ניתן להבין את האישור וההקצבה הכספית עבור בנייתם של רק 11 תחנות‬ ‫כפריות, בסכום של 000,052 לירות. אלה נבנו בעיקרן בדרום הארץ )בית גוברין, חן יונס,‬ ‫מג'דל, גדרה, עיראק סואידן( חלק על צירי תנועה בין ארץ ישראל לעבר הירדן )יריחו,‬ ‫6 . תזכיר היינינג, מצורף למכתבו של הנציב העליון לשר המושבות, 4 לאוגוסט 9391, ב -‬ ‫34/51057/983/337/‪. CO‬‬ ‫7 . ,.‪Playfair, I.S.O., The Mediterranean and the Middle East, Vol. I, II in Butler, J.R.M‬‬ ‫72 .‪.History of the Second World War, London 1954. P‬‬
  7. 7. ‫7‬ ‫ג'יפטליק(, אחת על צומת הדרכים תל אביב – ירושלים עם דרך האורך הארץ ישראלית‬ ‫)לטרון( ואילו שלוש תחנות הגנו על חיפה – עתלית, שפרעם ולג'ון )מגידו(. שיקולי‬ ‫המיקום הם צבאיים, ואינם יעודים להיות בסיס לרדיפה אחרי כנופיות. מתקני הצבא‬ ‫ודרכי מעבר לכיוון התעלה וסביב ירושלים הם שקבעו את מיקום התחנות, שלא יועדו‬ ‫לשחרר חיילים מארץ ישראל, כי אם לתגבר את ההגנה על הארץ מפני מתקפה אפשרית8.‬ ‫אירועי השלב הראשון של מלחמת העולם השניה והשפעתן על בנוי מבצרי טיגרט.‬ ‫ערב המלחמה ניהלו כאמור בריטניה וצרפת מגעים עם בריה"מ ליצירת חזית משותפת‬ ‫מול גרמניה. מגעים אלה היו הססניים הן בשל ההבנה כי הצבא האדום, אף שהוא גדול‬ ‫במספרו )לצבא האדום היו אז כ – 000,02 טנקים, יותר מאשר לכל צבאות העולם ביחד!(‬ ‫אך בשל בעיות לוגיסטיקה, חוסר מקצועיות , הטיהור שנערך בין מפקדי הצבא, חוסר‬ ‫המשמעת ותחבורה בלתי מספקת, הרי שהצבא הוא בלתי יעיל9 ויצטרך לקבל אספקה‬ ‫שוטפת מהמערב, דבר שאכן התבצע בשלבי שיתוף הפעולה בחלק השני של המלחמה.‬ ‫בנוסף לכך, משטרו הטוטליטרי של סטלין לא היה שונה מהותית ממשטרו של היטלר‬ ‫ואידיאולוגית היה אף מסוכן יותר. כך או כך, לא היה שיתוף הפעולה רצוי ועמדה‬ ‫ניטרלית של בריה"מ בסכסוך העתיד להתפתח, כאשר הצבא הסובייטי הענקי מהווה‬ ‫איום על עורפה של גרמניה, נראתה עדיפה לבעלות הברית בריטניה וצרפת01.‬ ‫מצב זה השתנה לחלוטין וכל תכנון קודם בטל כאשר ב 32 לאוגוסט 9391, חתמו גרמניה‬ ‫וברית המועצות על הסכם אי התקפה הדדי ובמסגרתו הפכו מדינות אלה לבעלות ברית‬ ‫למעשה. ברית המועצות החלה לספק לגרמיה חומרי גלם אסטרטגיים, כולל נפט וגרמניה‬ ‫סיפקה מוצרי תעשיה ובראשם סיירת קרב ימית כבדה. שתי המדינות החלו בשיתוף‬ ‫פעולה צבאי. בראשון לספטמבר 9391 פרצה מלחמת העולם בהתקפה גרמנית על פולין.‬ ‫במסגרת ערבויות קודמות הכריזו צרפת ובריטניה מלחמה נגד גרמניה. יש לזכור כי‬ ‫בערבויות לפולין נאמר כי בריטניה וצרפת מצטרפות אליה בכל מקרה של התקפה עליה,‬ ‫בלי הדגשה על מדינה תוקפת ולא היה מדובר על גרמניה במפורש. ב – 71 לספטמבר‬ ‫הצטרפה בריה"מ למלחמה בתקפה גפ היא את פולין. פעולות בריה"מ תואמו עם‬ ‫הגרמנים ולכאורה יכולות היו בריטניה וצרפת להכריז מלחמה על בריה"מ אך הם לא עשו‬ ‫8. יש להעיר כי כותבי המאמרים לעיל לא עשו כל אבחנה בין שני השלבים בבניית‬ ‫התחנות, שלב אוגוסט 9391 ושלב פברואר 0491. הם אכן מציינים את העודה הזו אך לא‬ ‫מתייחסים אליה כלל.‬ ‫9 49 .‪.SETH, 1964, p‬‬ ‫01 ‪Nevakivi, Y., The Appeal that was never made, The Allies, Scandinavia and the‬‬ ‫0491-9391 ‪.Finish War‬‬
  8. 8. ‫8‬ ‫זאת. בריטניה וצרפת התכוננו בסתיו 9391 למלחמה במערב אירופה בעוד בריה"מ כובשת‬ ‫ומספחת את המדינות הבלטיות )ליטא, לטביה ואסטוניה( ללא כל תגובה .‬ ‫ב – 92 בנובמבר פתחה ברית המועצות במתקפה נרחבת נגד פינלנד על מנת לכבוש את‬ ‫המדינה ולהחליף בה את השלטון לפרו-סובייטי. לפי ההערכה של הפיקוד העליון של‬ ‫הצבא האדום, כל המערכה כולה הייתה אמורה להמשך לא יותר משבועיים.‬ ‫מלחמה זו "מלחמת החורף", שנדחקה בתודעה לשוליים בעקבות האירועים הראשיים של‬ ‫מלחמת העולם, הייתה, בעת המעשה ובמשך 501 הימים שהתנהלה, במרכז הדיון המדיני,‬ ‫ציבורי וצבאי באירופה.‬ ‫בתחילת דצמבר 9391 היה אפוא המצב כדלקמן: גרמניה, לאחר כיבוש פולין, נמצאת‬ ‫בהכנות לקרבות במערב אירופה, כנראה בכיוון כיבוש בלגיה. בריטניה וצרפת מתכוננות‬ ‫למהלך זה ומחזיקות כוחות בכוננות לעצור מתקפה אפשרית. במקביל מחזיקים כוחות‬ ‫מול גרמניה בגבולה עם צרפת. איטליה היא בעלת ברית של גרמניה ומהווה איום על‬ ‫דרום צרפת, צפון אפריקה ועל מדינות ידידותיות לבריטניה וצרפת – יוון וטורקיה, אך‬ ‫בינתיים ניטרלית. בריטניה וצרפת מנסות להגיע להסכם הגנה עם טורקיה המופנה‬ ‫בעיקרו, אם כי לא במפורש, כנגד התקפה אפשרית של בריה"מ על טורקיה, בהמשך‬ ‫להתקפה על פינלנד. ברית המועצות נראתה כתוקפן הראשי, האקט האחרון של "חבר‬ ‫הלאומים" היה סילוקה של בריה"מ משורותיו עקב המתקפה על פינלנד, ודעת הקהל‬ ‫במערב דרשה פעולה ממשית נגד ברית המועצות, בעיקר מול חוסר המעש המערבי‬ ‫באירוע כיבוש פולין על ידי שתי המעצמות הטוטליטריות , גרמיה ובריה"מ.‬ ‫מהלך המלחמה בפינלנד היה שונה מהמצופה. תוך זמן קצר התברר הקושי הסובייטי.‬ ‫חיילים רוסיים לא הגיעו לבירת פינלנד והצבא הפיני לחם בעוז לאורך הגבול ומנע‬ ‫התקדמות סובייטית. בהתאם לתמונת מצב זו התכנסה ממשלת בריטניה ובישיבת קבינט‬ ‫המלחמה נאמר כי "המערה בפינלנד יכולה להוות פעולה מקדימה להמשך התפשטות‬ ‫רוסית היכולה להתפתח בדרום מזרח אירופה ובאסיה… אם פעולה אגרסיבית רוסית‬ ‫תגיעה לדרום מזרח אירופה ניאלץ להכריז מלחמה נגדה אם זה ימצא חן בעיננו ואם‬ ‫לא"11 .המטכ"ל הבריטי העריך כי הפינים יוכלו להחזיק מעמד כחודשיים נוספים עם‬ ‫האמצעים העומדים לרשותם אך אם יקבלו אספקה, יוכלו להחזיק מעמד ללא גבול. .‬ ‫הבריטים חיפשו דרך לניצחון על גרמניה בפעילות עקיפה וזאת על ידי פגיעה באספקת‬ ‫מצבורי הברזל ששבדיה שלחה בצורה רציפה לגרמניה. משבדיה יצאו מתנדבים לעזרת‬ ‫הפינים ובבריטניה החלו לחשוב ברצינות על עזרה מסיבית לפינים. הרעיונות המרכזיים‬ ‫להתערבות לצד פינלנד היו ברורים. התקדמות סובייטית לדרום מערב אירופה תסכן את‬ ‫העמדות של בעלות הברית באזור. הצבא הסובייטי היה אמנם גדול ויכול היה לשלוח‬ ‫11. שם, עמוד 34.‬
  9. 9. ‫9‬ ‫חיילים גם לכיוון יוון וטורקיה אך הבריטים והצרפתים היו מיומנים ויעילים יותר.‬ ‫גרמניה, התלויה במשלוחי נפט מבריה"מ ומשלוחי ברזל משבדיה, תיפגע ביותר‬ ‫מהשתלבות שבדיה במערך בעלות הברית ויקשה עליה לקבל עודפי נפט מבריה"מ.‬ ‫משלוח כוחות בריטיים וצרפתיים לפינלנד יביא למשלוח כוחות גרמניים לעזרת בריה"מ‬ ‫ותחליש הערכות גרמנית במערב ואלי אף תביא לקריסה גרמנית ולהצטרפות מדינות‬ ‫דרום מזרח אירופה )ובעיקר רומניה עם משאבי הנפט שלה( לבעלות הברית . דעות אלה‬ ‫הועלו על ידי ראש המטה האימפריאלי הבריטי בדיון בקבינט המלחמה ובעקבות כך‬ ‫הוחל בהכנות למשלוח כוח משימה בריטי-צרפתי למעורבות לצד הפינים במלחמתם‬ ‫ברוסיה. החשש הבריטי ממתקפה סובייטית על טורקיה והמזה"ת היה גורם מרכזי‬ ‫בחששות הבריטים . לכן נדרשה הזרמת כוחות לתגבור המערך המזרח תיכוני להגנת‬ ‫האינטרסים הבריטים ומניעת נפילתה של טורקיה לידי הרוסים. לכן הוצע לתגבר , בעיקר‬ ‫בכוחות רגליים וכוחות אוויריים את המערך הבריטי במזה"ת21. חודש וחצי מאוחר יותר,‬ ‫ב – 51 לינואר 0491, אימץ קבינט המלחמה את תגבור הכוחות האימפריאליים במזה"ת.‬ ‫הגנרל וויוול, המפקד הכללי של הכוחות במזה"ת, אמור היה לקלוט 9 דיוויזיות נוספות‬ ‫ונדרש להכין מערך לוגיסטי לקליטתן. בינואר 0491 היו 3 דיוויזיות )אחד אוסטרלית, אחת‬ ‫ניו זילנדית ודיוויזית הפרשים מספר 1 ( בדרך למזה"ת, נשלחו כוחות של חיל האוויר‬ ‫וקודמה תכנית לבניית בתי זיקוק נוספים בחיפה. הורחבו בסיסים קיימים ובסיס חיל‬ ‫האוויר עקיר )עקרון של היום( שהוחל בבנייתו ביוני 9391, הוכשר לקליטת מפציצים‬ ‫כבדים31.‬ ‫יומיים לאחר מכן, ב – 71 לינואר 0491, מקבלת המחלקה לעבודות ציבוריות של ממשלת‬ ‫המנדט הוראה41 להאיץ את התכנון של בנייתן של 11 התחנות שבנייתן אושרה באוגוסט‬ ‫9391, אישור שטרם מומש. עתה נדרשה המחלקה לסיים התכנון ולהתחיל לבנות‬ ‫המבצרים.‬ ‫חודש פברואר 0491 הוא החודש בו הוחלט סופית לבצע את כל התכנית של בניית תחנות‬ ‫המשטרה הכפריות בארץ ישראל. אז הוחלט להקצות את הכספים ובכך ניתן האישור‬ ‫לתחילת העבודה. בחודש זה לא חל שום שינוי במצב הביטחוני בארץ ישראל וגם בחזית‬ ‫האירופית, למעט פינלנד, לא אירע דבר שיכול היה לשנות את עמדת ממשלת בריטניה‬ ‫21 ‪ PLAYFAIR‬עמ' 16.‬ ‫31 שם, עמ' 55-08.‬ ‫41 ‪ ,Police Building Program – History of the Scheme and its execution‬אוסף המסמכים של‬ ‫המחלקה לעבודות ציבוריות של ממשלת ארץ ישראל, מיכל 0704, תיק 4/71/2)1( בארכיון‬ ‫המדינה.‬
  10. 10. ‫01‬ ‫באשר לבנייה הביטחונית בארץ ישראל. מאידך התגבר רעיון לפתוח חזית מלחמה כנגד‬ ‫בריה"מ. כבר בדצמבר 9391 החלו משלוחים של נשק וציוד צבאי מבריטניה לפינלנד.‬ ‫הסיוע כלל נשק כבד, נשק נגד טנקים, מטוסים וציוד אחר. קצינים בריטיים וצרפתיים‬ ‫ביקרו בפינלנד ודיווחו על צרכי הפינים ובעיקר על הצורך במשלוח חיילים, עד 000,03‬ ‫חיל, לעזרת פינלנד51. קבינט המלחמה הבריטי אימץ ב 2 לפברואר עמדה שתמכה‬ ‫במשלוח חיילים לפינלנד ושלושה ימים מאוחר יותר אושר המהלך על ידי המועצה‬ ‫העליונה של בנות הברית. המבצע, שאמור היה להתחיל ב – 02 למרס 0491 )יציאה‬ ‫מבריטניה ב – 51 למרס( היה אמור להעביר לפינלנד 000,51 חיילים בשלב הראשון ובשלב‬ ‫מאוחר יותר דובר על חיל משלוח בגודל של 000,051-001 חיל.‬ ‫בנוסף לפעילות בפינלנד הוחלט על סדרה של פעולות קרובות יותר לארץ ישראל.‬ ‫בריטניה וצרפת החלו להכין תכנית להכות בבריה"מ באזור הבטן הרכה שלה, בגבול עם‬ ‫טורקיה וליתר דיוק באזור באקו, מקור הנפט העיקרי של בריה"מ, שכזכור חלקו נשלח‬ ‫לגרמניה. סגן מפקד חיל האוויר הצרפתי הסביר כי " רוסיה היא עתה )בחורף 0491(‬ ‫בעלת בריתה של גרמניה. כתוצאה מכך, על ידי שנתקיף אותה, נמנע מהיטלר חומרי גלם‬ ‫חיוניים ונרחיק את איום המלחמה מגבולנו. גנרל וויגאנד הוא מפקד הכוחות שלנו בסוריה‬ ‫ולבנון והוא יצעד לכיוון באקו כדי להפסיק את ייצור הנפט שם. משם הם ימשיכו בכיוון‬ ‫צפון לפגוש את הצבאות שיצעדו מסקנדינביה דרך פינלנד למוסקבה"61. לכוחות‬ ‫הצרפתיים שהיו מוצבים בלבנט היו אמורים להצטרף כוחות בריטיים שהיו מוצבים בארץ‬ ‫ישראל או היו אמורים להגיע אליה כנזכר לעיל.‬ ‫תכנית זו וההכנות לקראת מימושה היה בהם כדי לשנות את הערכות הכוחות הבריטיים‬ ‫בארץ ישראל ולהביא לראשונה לצורך לשלוח כוחות צבא מארץ ישראל, דבר שיכול היה‬ ‫להתבצע רק אם המבצרים היו נבנים וכוח שיטור היה מקבל אחריות על הביטחון הפנימי‬ ‫בארץ ישראל. כך רק במחצית השניה של חודש ינואר מתחילים בתכנון מפורט של‬ ‫המבצרים – 11 התחנות הראשונות. ב – 32 לינואר 0491 נשלח מברק ממשרד המושבות‬ ‫לנציב העליון ובו נדונה שאלת בטחונה של ארץ ישראל במקרה של התפתחות תנאי‬ ‫מלחמה במזה"ת שיחייבו הוצאת חיילים מארץ ישראל, ובמסגרת זו הועלתה שוב תכנית‬ ‫טיגרט. הנציב העליון החזיר מברק ב – 03 לינואר ובו התייחסות מפורטת למימוש בנית‬ ‫החלק הכפרי בתחנות ותכנון 11 התחנות הראשונות. במברק מפורטים הסכומים‬ ‫הדרושים להקמת כל 55 התחנות , עבורן אין תקצוב. המברק מסתיים בקביעה כי " בנית‬ ‫כל המבנים היא נחוצה ביותר ואני מקווה שתוכל לשכנע את הפרלמנט להקצות כספים‬ ‫51 ‪ Nevakivi‬לעיל, הערה 01, עמ' 38.‬ ‫61 . שם , עמ' 011.‬
  11. 11. ‫11‬ ‫ייחודיים למטרה זו71. משרד המושבות הבריטי פנה ב – 7 לפברואר 0491 למשרד האוצר,‬ ‫פירט את השתלשלות תכנית טיגרט ואת נחיצותה לאור אפשרות הרחבת הפעילות‬ ‫הצבאית בדרום מזרח אירופה וביקש סך של 2 מליון לירות לביצוע התכנית. גם גנרל‬ ‫איירונסייד, מפקד הצבא האימפריאלי, שהיה כמובן מעורב בתכנית משלוח החיילים‬ ‫לפינלנד, התערב בעניין וביקש לזרז את קבלת ההחלטה כדי שיהיה אפשר לפנות‬ ‫במהירות את החיילים מארץ ישראל.‬ ‫כתוצאה מכל האמור לעיל התקבלה ב – 11 למרס 0491 ההחלטה להקציב 2 מיליון לירות‬ ‫לצורך בניית 55 מבצרי המשטרה בארץ ישראל. זמן קצר לאחר מכן החלה בניית 11‬ ‫התחנות הראשונות ובשנה וחצי לאחר מכן הושלמה בניית כל התחנות. התאריך של 11‬ ‫במרס הוא קריטי כל כך כיוון שבלילה בין 21 ל – 31 במרס 0491 קרה מפנה דרמטי בכל‬ ‫הנוגע למעורבות בריטית במלחמת הצפון. המלחמה נסתיימה בהסכם בין פינלנד‬ ‫לבריה"מ ומיד בוטלה יציאת הכוחות הבריטיים שהיו כבר על האוניות בדרך לפינלנד. הם‬ ‫אמנם יצאו מאוחר יותר לאזור, ב 8 לאפריל 0491, אחרי הפלישה הגרמנית לדנמרק‬ ‫ונורבגיה אך אז בתנאים אחרים ומול כוח עדיף שמנע הצלחה בריטית באזור.‬ ‫סיכום‬ ‫מלחמת העולם השנייה הביאה לבנייה ביטחונית רחבת היקף בארץ ישראל. מקורות‬ ‫שונים העריכו כי למעלה מ – 05 מליון לירות הושקעו בבנייה זו בארץ, כאשר מיזם בניית‬ ‫תחנות המשטרה הוא רק כ – %4 מכלל הוצאה זו. עם זאת הימצאותם בשטח והקרבות‬ ‫שנערכו סביבם במלחמת העצמאות הפכו אותם לסמל מרכזי של השליטה הבריטית‬ ‫בארץ. שורשיהם אכן באירועים שקורים במחצית השניה של שנות השלושים – המרד‬ ‫הערבי וספיחיו ותכנונם קשור בסיר צ'רלס טיגרט ורעיונותיו. עם זאת ביצוע המיזם איננו‬ ‫קשור בלעדית למצב בארץ ורק אירועים בינלאומיים ותכנונם צבאיים מרחיקי לכת הביאו‬ ‫למימוש הבנייה וליצירת שרשרת מצודות טיגרט בארץ ישראל.‬ ‫71. 931/71 .‪CO/733/417. Ref‬‬

×