ירושלים איליה קפיטולינה

1,320 views

Published on

0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total views
1,320
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
4
Actions
Shares
0
Downloads
17
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

ירושלים איליה קפיטולינה

  1. 1. ‫- אליה קפיטולינה – ירושלים הרומית‬ ‫11‬ ‫יחידה‬ ‫ביחידה זו נעסוק בבנייתה של ירושלים על ידי האימפריה הרומית והתפתחותה כעיר‬ ‫אלילית בין השנים 07 ועד 333 לספירה. בשנים אלו נבנתה העיר על ידי הקיסרים הרומיים‬ ‫ולראשונה לא היה ליהודים משקל לחשיבות בחיי העיר. נבחן את תכנונה של העיר על‬ ‫רקע תכנון הערים בתקופה הרומית ונעמוד על הקשר בין ירושלים הרומית למראיה של‬ ‫העיר העתיקה של ירושלים כיום.‬ ‫ביחידה זו ארבעה פרקים עיקריים וכמה פרקי משנה :‬ ‫‪.I‬העיר ירושלים לאחר החורבן – 07-031 לספירה.‬ ‫‪.II‬העיר הרומית.‬ ‫‪ .III‬בנייתה של ירושלים הרומית.‬ ‫‪ .IV‬אליה קפיטולינה – התפתחותה ההיסטורית והשפעתה על ירושלים של היום.‬ ‫לספירה‬ ‫07-031‬ ‫א. העיר לאחר החורבן -‬ ‫בקיץ של שנת 07 לספירה נכבשה ירושלים על ידי חיילי הצבא הרומי. בית המקדש עלה‬ ‫באש ביום ט' באב וכחודש מאוחר יותר נכבשה גם העיר העליונה. הרומים הרסו את העיר‬ ‫בשיטתיות, שלחו אש בבנייניה, ולא השאירו בה דבר, מלבד שלשת המגדלים של המצודה‬ ‫המערבית. במגדלים אלה שוכנה מפקדתו של הלגיון העשירי, שהשתתף בכיבושה של‬ ‫העיר ונשאר לחנות בה לאחר הכיבוש. חיילי הלגיון התגוררו במחנה שהוקם מדרום‬ ‫וממזרח למגדלי המצודה, באתר הרובע הארמני של היום. מחנות רומיים נוספים הוקמו‬ ‫בקרבת העיר ההרוסה, באזור בניני האומה של היום. תפקידם העיקרי של חיילי הלגיון‬ ‫היה לשמור על הסדר בחלקה הדרומי של ארץ ישראל ולמנוע התעוררות מחודשת של‬
  2. 2. ‫מרד כלפי הרומאים. עם זאת עסקו גם בפעולות אזרחיות כמו סלילת דרכים, הקמת בתי‬ ‫מרחץ, הנחת קווים לאספקת מים )איורים של ממצאים ארכיאולוגיים מתקופה זו – בהט עמ'‬ ‫55( ועוד.‬ ‫זמן קצר לאחר החורבן החלה אוכלוסייה אזרחית לחזור לעיר. חיילי הלגיון הרומי‬ ‫שנשתחררו מהצבא התיישבו במקום ואליהם נוספו חיילים אחרים )איורים של כתובות‬ ‫וממצאים אחרים מתקופה זו(. בני המקום, סורים ויוונים מזרחיים החלו להגיע לעיר תוך‬ ‫שהם מעניקים שירותים שונים לחיילי הלגיון. משהותר לחיילים אלה להינשא ולהקים‬ ‫משפחות נשארו במחנה רק החיילים הרווקים בעוד שהנשואים גרו בעיר שהלכה ונבנתה‬ ‫ללא כל סדר. הנוצרים הראשונים, שגורשו המעיר ערב המרד הגדול, החלו לשוב לעיר‬ ‫ונראה כי גם יהודים חזרו אליה. בעיר שרדו מספר בתי כנסת ונראה כי המבנה המזוהה‬ ‫היום כ"קבר דוד" על הר ציון ראשיתו בבית כנסת יהודי מתקופה זו. )איור המגרעת ב"קבר‬ ‫דוד" – צילום לצלם(. המקורות הנוצריים טוענים אמנם כי נאסר על היהודים לגור‬ ‫בירושלים שלאחר החורבן אך עדויות אלה מפוקפקות.‬ ‫ב. העיר הרומית‬ ‫באביב שנת 031 ביקר הקיסר הרומי פובליוס אליוס אדריאנוס בארץ ישראל )תמונה –‬ ‫בהט עמ' 95( והחליט להקים במקומה של ירושלים עיר רומית בשם אליה קפיטולינה.‬ ‫זאת במסגרת פעולותיו לארגון מחדש של מזרח האימפריה מול האיום הפרתי )מאזור‬ ‫אירן של היום(. בפעולתו זו נסתייע רבות בפעולות הבנייה העירוניות הרומאיות שכבר‬ ‫התנוססו בשטחים נרחבים סביב הים התיכון ובמערב אירופה.‬
  3. 3. ‫בינוי הערים באימפריה הרומית‬ ‫הרומאים היו מגדולי בוני הערים שהאנושות הכירה. תפיסת היסוד של השלטון הרומי‬ ‫היה הרצון לשלוט בשטח הגדול שהם כבשו – מגבול אירן ועד לצפון אנגליה ומנהרות‬ ‫הדנובה והריינוס ועד למדבר סהרה. )מפה – האימפריה הרומית בשיאה ( זאת כדי לספק‬ ‫את צרכי האימפריה, ובעיקר צרכי העיר רומא. מזון, מתכות ועבדים הובאו לרומא מכל‬ ‫רחבי האימפריה על גבי מערכת דרכים משוכללת שבנו הרומאים )"כל הדרכים מובילות‬ ‫לרומא"( ובדרכי הים התיכון שהיה, בפעם היחידה בהיסטוריה, כולו תחת שלטון אחד.‬ ‫לא לחינם כינוהו הרומאים ‪) MARE NOSTROM‬הים שלנו(. כדי להבטיח זרימה מסודרת של‬ ‫המוצרים שרומא נזקקה להם )"לחם ושעשועים"(, הקימו הרומאים ערים רבות ברחבי‬ ‫האימפריה. מיקומם של ערים אלה הוכתב מצרכי האימפריה. )מפה – הערים הרומאיות‬ ‫ברחבי האימפריה( ערים הוקמו לאורך גבולות האימפריה על מנת שישמשו כבסיסי אחסנה‬ ‫ומגורים לחיילים ששמרו על הגבול. כך נשתרעה שרשרת של ערים מצפון אנגליה‬ ‫)הערים קרליל וניוקסל(, דרך הערים קלן וטרייר בגרמניה, בודפשט בהונגריה לאורך‬ ‫הגבול )הלימס( הרומי בצפון והערים ווליביליס במרוקו, לפטה מגנה בלוב ועוד בגבול‬ ‫הסהרה בדרום. מיקום שני ועיקרי היה באותם המקומות שם היו מרבצי מתכות, תעשייה,‬ ‫מרכזים לגידולים חקלאיים ומרכזים לאספקת עבדים. בכל מקום מעין זה הקימו הרומאים‬ ‫ערים כדי לרכז את המשאבים ולהעבירם לרומא. כך נוסדו עשרות ערים בבריטניה, צרפת‬ ‫, ספרד, איטליה, יוון והמזרח התיכון. מיקומים אלה היו כה טובים עד כי למעשה כיום‬ ‫מרבית ערי אירופה שמדרום לקו הנהרות דנובה והריין, כמו גם רוב ערי אנגליה, מקורם‬ ‫במיקום הרומי. מיקום נוסף היה באותם האזורים, שהיו מועדים לפורענות במרידות כנגד‬ ‫השלטון. האימפריה הרומית התבססה על "השלום הרומאי". שליטי האימפריה הבינו כי‬ ‫אם לכל תושב יובטח הביטחון האישי, חופש הפולחן והחרות הכלכלית, אזי יהיה שלום‬
  4. 4. ‫ושלווה והקיסרות תוכל לפעול. אזור בו היו מתמרדים פוטנציאליים היה יכול לעורר‬ ‫בעיות ולכן נבנו ערים באזורים אלה, על מנת להבטיח את השקט ואת זרימת הסחורות.‬ ‫בנייתה של העיר אליה קפיטולינה במקומה של ירושלים יכולה להיות שייכת לקטגוריה זו‬ ‫כיוון שירושלים לא ישבה ליד גבול ולא היה בה כל משאב כלכלי.‬ ‫העולם הרומי היה בנוי בצורה מסודרת. במשך השנים פיתחו הרומאים שיטות עבודה‬ ‫מסודרות לכל נושא ועניין במטרה להגיע לניצול יעיל ונכון של הזמן ושל המשאבים‬ ‫שעמדו לרשותם. הם עסקו במחקר ולימוד וכינסו את כל הידע שלהם בספריות ציבוריות.‬ ‫כך נתאפשר לכל מי שרצה לעסוק בחקלאות לגשת לספריה וללמוד מספרים "על‬ ‫החקלאות" כיצד להקים משק חקלאי וכיצד לגדל גידולים שונים. אנשי הצבא למדו לפעול‬ ‫כיחידה אחת על פי ספרי הדרכה וכך גם מתכנני הערים ובוני הגשרים. בין הספרים‬ ‫החשובים שעסקו בבניין ערים היו ספריו של הרומאי ויטרוביוס, שקובצו לאוסף בשם‬ ‫"על הארכיטקטורה" ובהם עקרונות יסוד לבניה, תכנון ערים ועוד. כך כתב למשל באשר‬ ‫למיקום מבני הציבור בעיר "לאחר שנקבע מיקום הרחובות והשבילים בעיר יש לבחור‬ ‫מקום מתאים לאתרים לפעילות ציבורית: לאזור המקדשים, לפורום )מקום השוק ומבני‬ ‫הציבור( ולשאר מבני הציבור. אם העיר קרובה לים הרי שהפורום צריך להיות קרוב‬ ‫לנמל. אם העיר היא בפנים היבשת, צריך הפורום להיות במרכז העיר. מקדשי האלים,‬ ‫שומרי העיר, כמו של האלים הראשיים , יופיטר, יונו ומינרווה, צריכים להיות על מקום‬ ‫מוגבה השולט במראה על שטח גדול ככל שאפשר מהעיר. מקדשו של מרקורי )אל‬ ‫המסחר( צריך להיות או בפורום או בכיכר הציבורית הגדולה. המקדשים של אפולו‬ ‫ובקחוס יהיו ליד התיאטרון. אם אין בעיר אמפיתאטרון או גימנסיום )מקום לאימוני‬ ‫ספורט( המקדש של הרקולס צריך להיות ליד הקרקס." ספר הדרכה זה אפשר לכל מתכנן‬ ‫ערים רומי לייעל את עבודתו והביא להומוגניות בבניין הערים ברחבי האימפריה הרומית.‬
  5. 5. ‫מחנה הצבא הרומאי והקשרו לתכנון הערים‬ ‫הצבא הרומאי היה זה שכבש את השטחים עבור האימפריה והצבא הרומי היה זה‬ ‫שהחזיק בשטחים אלה. גם הצבא הרומי פעל על פי "ספרי הדרכה" ובכל מצב ובכל מקום‬ ‫ידעו המפקדים מה צריך לעשות וזאת על פי ניסיון העבר שנרשם בספרים. לכל יחידה‬ ‫צבאית רומאית הייתה מוצמדת יחידת הנדסה, שהכינה עבור הלוחמים את כלי המצור,‬ ‫בנתה בעבורם כבישים וגשרים והכינה להם מחנות לשהות בשטח. המחנה הרומי היה‬ ‫אחיד ולכל מקום שהגיעה אליה יחידה רומאית מיד נבנה עבורה מחנה. לעיתים שימש‬ ‫המחנה לשהות קצרה ולעיתים אף לשנים רבות כמו בזמן המצור על מצדה, שנמשך כשלש‬ ‫שנים. )תמונות ואיורים של המחנות הרומאיים במצדה(.‬ ‫המחנות הרומאיים היו בעיקרם רבועים, וגודלם בהתאם לגודל היחידה. הם היו ממוקמים‬ ‫על הדרכים הראשיות כיוון ששימשו בעיקר לחניה ולא למלחמה מתוכם. המחנות היו‬ ‫מוקפים גדר, שהפרידו בין החיילים לבין התושבים המקומיים אל תוך המחנה הובילו‬ ‫ארבעה שערים שהיו ממוקמים במרכז ארבעת הצלעות של ריבוע המחנה. במקום מפגשם‬ ‫של הדרכים, במרכז המחנה, היה מבנה המפקדה ולפניו רחבה גדולה, ששימשה למסדרים‬ ‫צבאיים, למקום כינוס החיילים ואף מקום לשוק קטן. סביב הרחבה היו מרוכזים כל‬ ‫השירותים לחיילי המחנה, מקום לתפילה, פונדקים ועוד. היחידה הצבאית הרומית‬ ‫נחלקה, בדומה ליחידות הצבאיות המודרניות, ליחידות משנה, על בסיס העשירייה. כך‬ ‫היו כיתות של עשרה איש, יחידות של מאה איש בפיקוד סנטוריון )‪ CENT‬ברומית זה‬ ‫מאה( וכו'. יחידות אלה חיו במחנה, מסביב למפקדה הראשית, כשלכל יחידת משנה‬ ‫מפקדה משלה במרכזה. אוהלי המגורים נבנו על פי סדר ושבילי המחנה היו במבנה‬ ‫מצטלב של שתי וערב. מחנות רומיים כאלה נבנו במשך מאות שנים בכל מקום בו שהו‬ ‫החיילים. )איור – שרטוט סכמתי של מחנה צבא רומי(‬
  6. 6. ‫מבנה העיר הרומאית‬ ‫דגם מחנה זה עמד לעיניהם של מתכנני הערים הרומאיות. מרבית הערים נבנו במקומות‬ ‫חדשים, בהם לא הייתה כל תרבות עירונית מוקדמת, והמהנדסים הצבאיים היו אלה‬ ‫שתכננו ובנו את הערים. כך נבנו מרבית הערים הרומאיות בתבנית מרובעת, עם ארבעה‬ ‫שערים במרכזי הצלעות. בכל עיר היה רחוב ראשי אחד ממזרח למערב רחוב שכונה‬ ‫‪ DECUMANOS‬ורחוב ראשי אחד בציר צפון דרום שכונה בשם ‪ – CARDO‬ציר. במקום‬ ‫מפגשם במרכז העיר הוקם על פי רוב הפורום, שהיה מרכז החיים העירוניים ובו הוקמו‬ ‫אנדרטאות, התנהלה פעילות מסחרית, מוקמו מבני הציבור והתנהלו חיי העיר. הרחובות‬ ‫של העיר נבנו בשיטת שתי וערב, מקבילים לצירים הראשיים. בסמוך לפורום מוקמו‬ ‫התיאטרון, ההיפודרום )מקום למרוצי סוסים ומרכבות(, הקרקס )מקום להופעות‬ ‫ציבוריות ומלחמות גלדיאטורים( בית מועצת העיר, בתי המשפט ובתי הספר ומבני ציבור‬ ‫אחרים. המקדשים, מרביתם בתבנית אחידה, נבנו בסמוך לפורום או ברחבה מוגבהת כך‬ ‫שתשקיף על העיר. מאות הערים שבנו הרומאים במערב אירופה וצפון אפריקה נראות‬ ‫האחת כהעתקה של האחרת. )מפות וחתכים ארכיאולוגיים של ערים רומאיות מרחבי העולם(.‬ ‫במזרח הים התיכון, בו היו קיימות ערים לפני ההשתלטות הרומית, הותאמו הערים‬ ‫למבנה הרומי אך שמרו על צורתן הקודמת. לעומת זאת, ערים חדשות נבנו גם באזור‬ ‫זה ,על פי המודל הרומאי הבסיסי. כך עלה בגורלה של ירושלים.‬ ‫בנוסף לבנוי העירוני דאג הממשל הרומאי גם לאכלס את הערים באלמנטים הנאמנים‬ ‫לשלטון. שירות בצבא הרומי היה שירות ארוך מאד, עד עשרים וחמש שנים והחיילים‬ ‫הרומאיים היו רק בני העיר רומא, אזרחי האימפריה )קודם – אזרחי הרפובליקה‬ ‫הרומית( . החיילים הוצבו ליחידות הלגיון ששהו דרך קבע בארצות הניכר. כך שהה‬
  7. 7. ‫הלגיון העשירי דרך קבע בארץ ישראל וחייל רומי שגויס ברומא והוצב ללגיון זה נשלח‬ ‫לארץ ישראל ושהה בירושלים. עם שחרורו קיבל בית ונחלה בעיר וכך יכול היה להמשיך‬ ‫ולשרת את האינטרסים הרומאיים במקום בו ייושב.‬ ‫שאלה לעיון – מדוע החליטו הרומים לבנות את ירושלים כעיר רומית אלילית‬ ‫ג. בנייתה של ירושלים כעיר רומית‬ ‫ההחלטה הרומית ומרד בר כוכבא‬ ‫על רקע זה יש להבין את החלטתו של אדריאנוס לבנות עיר רומית בירושלים. גחלי‬ ‫ההתנגדות לרומאים לא שככו עם חיסול המרד הגדול וחורבן ירושלים ולכן החליט להקים‬ ‫במקום עיר רומית, שתיושב על ידי חיילים רומאיים משוחררים ואוכלוסייה מזרחית‬ ‫שתעניק להם שירותים ובכך לקבוע נקודה רומית חדשה במרכז האזור הבעייתי. החלטתו‬ ‫להקים עיר בירושלים הייתה כנראה בין הגורמים לפריצת מרד בר כוכבא. בנייתה של‬ ‫עיר חדשה לוותה באירוע טקסי שבו שוורים חורשים את התלם לאורך התוואי המיועד‬ ‫של העיר ) איור - מטבע רומית של ירושלים עם טקס חריש, בהט עמ' 45(. לא ברור אם המרד‬ ‫פרץ בשל הבנייה או בשל ההחלטה לבנות את העיר אך משראו היהודים כי ירושלים‬ ‫הולכת להבנות כעיר אלילית ובמרכזה מקדשים זרים לא יכלו לעמוד באבדן שאיפותיהם‬ ‫ומרדו ברומאים. לא ברור אם הצליחו אנשי בר כוכבא לכבוש את ירושלים מידי הרומיים‬ ‫אך ברור כי המרד נוהל מהעיירה ביתר ולא מירושלים, שחומותיה לא היו קיימות ואף אם‬ ‫עלה בידי היהודים לכבוש את העיר הרי לא היה ניתן להגן עליה. מרד בר כוכבא, שנמשך‬ ‫כשלש שנים, בין השנים 231-531 לספירה, דוכא בסופו של דבר על יד המצביא הרומי‬ ‫סוורוס, שהובא מבריטניה, והרומאים ניגשו לבנות את העיר הרומית אליה קפיטולינה‬
  8. 8. ‫בנייתה של אליה קפיטולינה‬ ‫העיר החדשה כונתה אליה קפיטולינה – אליה על שם בית הקיסר אליוס וקפיטולינה על‬ ‫שם שלשת האלים הראשיים בפנתיאון הרומי יופיטר, יונו ומינרווה.‬ ‫מכיוון שירושלים הייתה הרוסה ובלתי מתוכננת יכולים היו מתכנני העיר לבנות עיר‬ ‫חדשה, בלי להתחשב בבניינה של העיר בעבר. עם זאת אילוצי השטח, ובעיקר מיקומו של‬ ‫הר הבית, חייבו את המתכננים להתחשב בהם. כתוצאה מכך תוכננה עיר רומית טיפוסית,‬ ‫ריבועית, בשטח של כ – 1 קמ"ר. מפה של אליה קפיטולינה – בהט עמ' 25(. במרכז הצלע‬ ‫הצפונית נבנה שער כניסה מרכזי לעיר, שער ששרידים ממנו קיימים עד היום בשטח,‬ ‫מתחת לשער שכם הנוכחי. בחלק הפנימי של השער הייתה רחבה מרוצפת גדולה ובה‬ ‫היה עמוד מרכזי. מהשער הוביל רחוב מרכזי, הקרדו, שחצה את העיר מצפון לדרום.‬ ‫)איור – שרידי השער ותדמית השער בעבר- בהט עמ' 65-75(. בשל המבנה הטופוגרפי של‬ ‫העיר נסלל ורוצף עוד רחוב, רחוב הגיא, שמוקם לאורך הגיא החוצה את העיר, במקביל‬ ‫לקרדו הראשי. במרכז הצלע המערבית נבנה שער נוסף, וממנו הוליך רחוב רחב‬ ‫)הדקומנוס( לכיוון מזרח, עד שפגע בהר הבית. מכיוון שלא יכול היה להמשיך מזרחה,‬ ‫נטה מעט צפונה ואחר המשיך מזרחה בתוואי ויאה דולורוזה של ימינו. במקום המפגש של‬ ‫שני הרחובות הראשיים נבנה מבנה סמלי – טטרהפילון )ארבעה עמודים( שמתחתיו‬ ‫נפגשו הכבישים. העיר הרומית החדשה נבנתה בעיקר בשטח שמצפון לדקומנוס. חלק זה,‬ ‫בו התגוררו אזרחי העיר חולק לשבעה רובעי מגורים. במרכז העיר נבנה פורום גדול,‬ ‫במקומו של שוק המוריסטאן של ימינו, ולידו מקדש אלילי, כנראה לאלת היופי אפרודיטה‬ ‫)ונוס הרומית(. על פי המסורת הנוצרית המקדש נבנה על מקום קבורתו של ישו הנוצרי,‬ ‫כדי להסתיר את מקום צליבתו וקבורתו. בכל רובע נמתחו כבישים מרוצפים, בשיטת שתי‬ ‫וערב )איור – אבני כביש רומאיות בירושלים – בהט עמ' 55(. במרכזו של אחד הרובעים,‬
  9. 9. ‫מצפון מערב להר הבית נבנה פורום שכונתי ובפיתחו שער ניצחון. שרידי השער עומדים‬ ‫עד היום בשטח ומהווים אתר נוצרי חשוב, קשת "אקה הומו", שלפי אמונתם משם אמר‬ ‫הנציב הרומי פונטיוס פילטוס "הנה האיש". )איור –קשת "אקה הומו" – בהט עמ' 95(. עוד‬ ‫היו בחלק האזרחי בורות מים ציבוריים מרכזיים ומבני ציבור אחרים. על הר הבית נבנה‬ ‫מקדש לאל הרומי הראשי יופיטר, ולפניו הוצב פסלו של אדריאנוס. מצפון לעיר הבנויה,‬ ‫מעבר לשער שכם , נבנתה עוד קשת ניצחון.‬ ‫אליה קפיטולינה הוקמה במתכונת של עיר מושבה )קולוניה( - ‪ CANABEA‬במונח הרומי,‬ ‫לפיה הוקם מחנה לגיון רומי וסביבו צמח יישוב אזרחי, שכלכלתו נשענה במידה מרובה‬ ‫על מחנה זה. כתוצאה מכך, כל החלק מדרום לדקומנוס לא נבנה כנראה בתקופת הרומית‬ ‫כיוון שחיילי הלגיון הרומי העשירי המשיכו לחיות שם ועיקר משכנם היה במבנים‬ ‫עראיים. העיר לא הייתה מוקפת חומה כיוון שחיילי הלגיון הגנו על העיר.‬ ‫ד. אליה קפיטולינה – התפתחותה ההיסטורית והשפעתה על ירושלים של היום‬ ‫חיי העיר הרומית אליה קפיטולינה‬ ‫לאחר שנבנתה העיר והיא אוכלסה התנהלו בה החיים כמו בכל עיר רומית אחרת. יהודים‬ ‫לא הורשו לגור בה ולעומת זאת היו בה תושבים נוצריים. עיקר תושבי העיר היו בני‬ ‫המזרח התיכון, סורים, יוונים, מצריים וערבים כמו גם חיילים רומיים משוחררים, שראו‬ ‫בעיר מקור פרנסה במכירה לחיילי הלגיון שחנו בעיר. בעיר הייתה מועצה של עשרה‬ ‫נבחרים שניהלו אותה בלי אירועים מיוחדים. כ – 06 שנה לאחר בינויה מחדש, בשנת 591‬ ‫לספירה, שופצו אמות המים שהזרימו מים לעיר, ועתה בעיקר לחלק הגבוה במערב העיר‬ ‫ולא לאזור הר הבית ) תמונות – אמות המים הרומית לירושלים, בריכת ממילא ובריכת‬ ‫המגדלים ברובע הנוצרי – לצלם(. החיים בעיר התנהלו על מי מנוחות ולא ניכרה כל‬
  10. 10. ‫חשיבות לירושלים בתקופה זו. בירת הארץ )שכונתה מאז פלשתינה( הייתה בקיסריה,‬ ‫שם ישב הנציב הרומי. בארץ הוקמה עוד עיר לגיונרים – לגיו שבסמוך למגידו. יהודי‬ ‫הארץ, שהמשיכו לקיים חיים יהודיים ענפים בעיקר בצפון הארץ )בית שערים, אושא,‬ ‫ציפורי, טבריה ועוד( לא חיו בירושלים וסביבתה ומכיוון שכך לא הייתה כל חשיבות‬ ‫מסחרית או כלכלית לעיר. מכה כלכלית ניתכה על העיר כעבור כ 051 שנה מאז בינויה.‬ ‫כבר בשנת 532 השתררה באימפריה הרומית אנרכיה שנמשכה כארבעים שנה. הצבא ספג‬ ‫מפלות רציניות ולמעשה חדל זמנית להתקיים. ירושלים ירדה חשיבותה כיון שחיילי‬ ‫הלגיון לא קיבלו משכורות ולא יכלו להחזיק את העיר. בשנת 072 הוחזר הסדר על כנו אך‬ ‫במסגרת ארגון מחדש של האימפריה הרומית שערך הקיסר דיוקלטינוס, הועבר בשנת‬ ‫982 הלגיון העשירי מאליה קפיטולינה לאילת. העיר אמנם הוקפה אז בחומות אולם‬ ‫מעמדה הכלכלי הלך ודעך כיון שלא הייתה כל חשיבות לעיר. גורלה היה יכול להיות‬ ‫כגורלה של לגיו, שנעלמה מהעולם, לולא המהפך הדתי באימפריה הרומית, מהפך שהביא‬ ‫לשינוי מהותי במעמדה של ירושלים. מהפך זה – המעבר לנצרות, התרחש בשנת 033‬ ‫לספירה, רק כארבעים שנים לאחר העברת הלגיון מירושלים. בפרק זמן זה התקיימה‬ ‫העיר בכוח ההתמדה, עד לשנוי החשוב במעמדה.‬ ‫שאלה לדיון – מדוע דומה העיר העתיקה של ירושלים למבנה של עיר רומית‬ ‫ירושלים – אליה קפיטולינה הרומית בעבר ובהווה‬ ‫העיר אליה קפיטולינה לא הייתה עיר חשובה לא באימפריה הרומית ואף לא בארץ‬ ‫ישראל. בכל ההיסטוריה הארוכה שעברה על ירושלים לפני בינויה כעיר רומית וגם‬ ‫לאחריה, הייתה תקופה זו הפחות חשובה בתולדות העיר. עם זאת התקופה הרומית היא‬ ‫התקופה בה עוצב מראה פני העיר עד ימינו, בכל הנוגע לתכנונה הבסיסי. מעטים הם‬ ‫השרידים הרומאיים שנשתמרו בנוף העיר אך נראה כי כל שנבנה לאחר מכן משמר בתוכו‬
  11. 11. ‫את התכנון הרומי. ירושלים העתיקה של ימינו היא עיר רבועה, אורך כל צלע כק"מ אחד.‬ ‫החומה הנוכחית כמו גם השערים הם מאוחרים, ונבנו בתקופה העות'מאנית, במאה ה –‬ ‫61, אך מיקומם זהה כמעט בדיוק למיקום החומה והשערים הרומיים. מתחת לשער שכם,‬ ‫היפה והחשוב בשערי העיר העות'מאנית, שוכן השער הרומי. שער יפו ממוקם במרכז‬ ‫הצלע המערבית ושער האריות ממוקם במצפון להר הבית, כמו בעיר הרומית. שער ציון‬ ‫הוזז במקצת מערבה ומיקומו איננו במיקום הרומי של השער הדרומי. העיר מחולקת עד‬ ‫היום לארבעה רובעים )המוסלמי, היהודי הארמני והנוצרי( בשני רחובות מצטלבים.‬ ‫החלוקה הדתית איננה כמובן החלוקה הרומאית אך רחוב דוד והמשכו ברחוב השלשלת‬ ‫נמצאים מעל לדקומנוס הרומי, כמו גם רחוב שער האריות. מתחת לרחוב בית הבד,‬ ‫והמשכו בחרוב חב"ד ורחוב היהודים שוכן הקרדו הרומי, שנחשף לאחרונה בחפירות.‬ ‫מיקומה של כנסיית הקבר נגזר ממיקומו של מקדש אפרודיטה ורחוב הגיא ממשיך את‬ ‫מיקומו הרומי. ברחבת הפורום הרומי בנוי שוק המוריסטן של ימינו והבוחן בדקדקנות‬ ‫את מיקום הרחובות ברובעים הנוצרי והמוסלמי ימצא רחובות רבים הנמתחים בקו ישר,‬ ‫מצטלבים זה בזה, ושומרים על התכנון הרומי. זאת בשוני מהותי מהרחובות של העיר‬ ‫המזרח תיכונית בחלקים אחרים של העיר.‬ ‫העיר ירושלים, שעברה מיד ליד במשך אלפיים השנים האחרונות שומרת עדיין על התכנון‬ ‫הרומי. זאת בשל שתי סיבות עיקריות. מחד, התכנון הרומי היה יעיל ומסודר וכל אלה‬ ‫שהגיעו לעיר לאחר מכן יכלו על נקלה לאמצו ולהשתמש בו בלי שיהיה צורך לשנות את‬ ‫המבנה הבסיסי. מאידך, מאז בנו הרומאים את ירושלים היא לא חרבה. העיר אמנם עמדה‬ ‫לא פעם במצור ונכבשה פעמים רבות אך שלא כמו בתקופת בית ראשון ובתקופת בית‬ ‫שני, לא חרבה העיר ולא נהרסה עד היסוד. העיר גם לא נזנחה והמשיכה להתקיים תחת‬ ‫השלטונות השונים, שכל אחד אימץ לו את הסגנון הנוח והיעיל הסגנון התכנוני הרומאי.‬ ‫כתוצאה מכך, התקופה הפחות חשובה מבחינה היסטורית, הפכה להיות התקופה‬
  12. 12. ‫המעצבת החשובה ביתר בכל הנוגע לתכנון בעיר וצורתה הכללית. זאת בהמשך ישיר‬ ‫לתכנון הרומאי, וכל התהפוכות שעברו על העיר מאז ועד היום לא שינו את צורתה‬ ‫הבסיסית.‬

×