Designing The City Towards a more sustainable urban form
בכדי להבין מה זה עיצוב בר - קיימא צריכים להבין מה היה בעבר בכדי להבין את העתיד ! Venturi et al. (1972) "  הערים אינן ...
<ul><li>הספר מדגיש שצורת העיר אינה אף פעם סופית ,  תמיד משתנה .  העיצוב נוטה להקפיא את הצורה והסטרוקטורה ומונע מצורת העיר ...
השאלה הנשאלת היא : “  over- or under-regulating urban development “ יכולים להגיד ש -  OVER   עלול לגרום למונוטוניות ,  שעמ...
עוד שאלה :  “  the question of the scale and extent of urban design  frameworks and interventions “ יש כאלה הטוענים שמאז ו...
<ul><li>לכן : </li></ul><ul><li>התפקיד של העיצוב האורבאני לוודות שמסגרות העבודה יהיו מבוססות כך שהמאפיינים המשפיעים על יצי...
<ul><li>צריכים להבין את הנקודות הבאים : </li></ul><ul><li>העיצוב צריך להיות מקביל ולא אקט של הוספת קוסמטיקה לתוכניות </li>...
העיצוב העירוני אינו משפיע הרבה על השינויים שחלים בעיר ,  אך בטוח הוא יכול להשפיע על חיזוק יתרונות העיר הקיימים ועוזר בפיתו...
העיר מעוצבת ע &quot; י ,  ומביעה את ההיסטוריה שלה ,  הערכים הקולקטיביים והתרבות של התושבים  ( שחשוב לגאווה שלהם ולזהות העי...
<ul><li>בר קיימות דומה לשולחן בעל שלוש רגליים ,  אם אחת נשברת אז כל שולחן ייפול . </li></ul><ul><li>הדיון מתפתח בהסתמכות ע...
Compact, Decentralized or What? The Sustainable City Debate <ul><li>למען הסגת מטרות אלו ופתירת הבעיות הנ &quot; ל ,  ע &qu...
<ul><li>המשך של  “ The Compact City”   </li></ul><ul><li>יתרונות הרעיון : </li></ul><ul><li>שימוש חוזר בתשתיות וחידוש מקומ...
<ul><li>המשך של   “ The Compact City”   </li></ul><ul><li>מצד שני מופיעים חסרונות  ( אפילו מתוך היתרונות  ): </li></ul><ul...
הועלו בדיון עוד חסרונות ,  אך הבעייתיות האמיתית היא בזה שהערים של היום הפכו והופכות להתפזר ולזחול בצורה של זחילה פרברית . ...
<ul><li>“ The Decentralized City” </li></ul><ul><li>קבוצה אחרת באה ומציעה מצד שני רעיון  &quot; העיר המבוזרת &quot; ,  לטע...
<ul><li>ואז מגיעה הצעת פשרה : </li></ul><ul><li>&quot; שילוב בין ביזור ומרכוז &quot;  </li></ul><ul><li>טוענים ששכונות אינ...
בסוף הדיון הוחלט להשאיר אותו פתוח ולא לקבוע צורה וסטרוקטורה ,  במיוחד אחרי כל הבלבול שהתקבל מחוסר מיקוד וסתירה בין הגישות ...
בנוסף לשני המימדים של ה -  3E’s   שהם החברתי והכלכלי נתייחס עכשיו למימד השלישי : הסביבה בסייח הקיים בקשר למרכיב זה ,  סוכם...
בשנת  1992  GIRARDET   אומר : &quot;  אם נשנה את המטבוליזם הליניארי של הערים למטבוליזם מעגלי ,  העיר תהיה חייבת  להפוך למע...
<ul><li>מאפשרים קיום אינטראקציה </li></ul><ul><li>שמירה על משטר מחזור המים </li></ul><ul><li>שינויים החלים על האקלים ,  מק...
<ul><li>הצעות לחיבור העיר לטבע : </li></ul><ul><li>מעברים ירוקים  ( נחלים ,  עצים מסביב לכבישים וגנים ...) </li></ul><ul><...
Micro- and Macro- structures of a More Sustainable City השכונה The Micro-Structure of the city
המחוז
העיירה העיר
The Macro-Structure of the city The Core City The Linear City
The Star City The Finger plan
The Satellite City The Satellite Cities of Paris
The Multi-nucleated Structure  (the star city metropolis)   The Galaxy ( Satellite City Metropolis)
 
The Polycentric net or Regional City The Regional City  With transport grid, primary and secondary centers
Upcoming SlideShare
Loading in …5
×

Designing The City

668 views

Published on

Published in: Art & Photos, Technology
0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total views
668
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
14
Actions
Shares
0
Downloads
10
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Designing The City

  1. 1. Designing The City Towards a more sustainable urban form
  2. 2. בכדי להבין מה זה עיצוב בר - קיימא צריכים להבין מה היה בעבר בכדי להבין את העתיד ! Venturi et al. (1972) &quot; הערים אינן עוד &quot; תוצאה של &quot;, או &quot; בהשפעת &quot; אידיליות &quot; “ designing the city and city region? Today the city is more than ever shaped by ECONOMIC forces ” וינטורי מסביר : הסדר הרגולארי של העיר הוא תוצאה של התנועה הטכנולוגית והתקשורתית והערך הכלכלי של הקרקעות . מדגיש שבגלל זה רואים שהערים נוטות יותר ויותר לשרת את מצרכי האינדיבידואל ונותנת להם חשיבות יותר גדולה מאשר ערכי ומצרכי הקולקטיב .
  3. 3. <ul><li>הספר מדגיש שצורת העיר אינה אף פעם סופית , תמיד משתנה . העיצוב נוטה להקפיא את הצורה והסטרוקטורה ומונע מצורת העיר לקבל שינוי במצבים הסוציו - אקונומיים . </li></ul><ul><li>“ NOT CONTROL, BUT GUIDING “ </li></ul><ul><li>לכוון את הפיתוח האורבאני אל צורה וסטרוקטורה ספציפית , כזאת שיכולה להיות פתוחת קצוות , להיות ספקולטיבית כלפי עצמה , גמישה יכולה לקבל שינויים ושתהיה סתגלנית . </li></ul><ul><li>רואים את זה טוב בפיתוח של העיר GLASGOW </li></ul>
  4. 4. השאלה הנשאלת היא : “ over- or under-regulating urban development “ יכולים להגיד ש - OVER עלול לגרום למונוטוניות , שעמום , הגבלת פרודוקטיביות , חוסר גיוון וחוסר יצירתיות . יכול להיות שבמקרים מסוימים זה נכון , אך בהשוואה לתוצאות , עלולות להתקבל מה - UNDER , שמזמינה פרויקטים אידיוסינקראטיים המביאים לאי קואורדינציות בעיר . OVER UNDER
  5. 5. עוד שאלה : “ the question of the scale and extent of urban design frameworks and interventions “ יש כאלה הטוענים שמאז והערים משתנות ומתרחבות , נוצר מצב של חוסר גבולות פיזיים צורניים וסטרוקטוראליים , לכן אין טעם בפיתוח מסגרות עבודה לעיצוב האורבאני הכולל של הערים . מנגד נאמר , ובכל זאת , לערים יש &quot; גבולות זמניים &quot; כלליים צורניים וסטרוקטוראליים בהתאם לשלב ההתפתחותי , בו העיר נמצאת . גבולות אלו מאוד חזקים ונראים לעין גם ברמה של תוכנית וגם במציאות בהרבה מהערים ההיסטוריות ; פריז היא דוגמא טובה לזה :
  6. 6. <ul><li>לכן : </li></ul><ul><li>התפקיד של העיצוב האורבאני לוודות שמסגרות העבודה יהיו מבוססות כך שהמאפיינים המשפיעים על יצירת התמונה של העיר לא ישתנו , או שישתנו בצורה איטית , ושהמארג האורבאני הכללי יוכל לקבל שינויים מבלי להפריע לאיכות הפן הציבורי של העיר . </li></ul><ul><li>בכדי לשמר את זהותה של העיר מסגרות העבודה צריכות להיות מבוססות על : </li></ul><ul><li>ההיסטוריה הספציפית של העיר </li></ul><ul><li>תרבות המקום </li></ul><ul><li>מיקום וטופוגרפיה </li></ul>
  7. 7. <ul><li>צריכים להבין את הנקודות הבאים : </li></ul><ul><li>העיצוב צריך להיות מקביל ולא אקט של הוספת קוסמטיקה לתוכניות </li></ul><ul><li>עיצוב עירוני אינו דיסציפלינה בעד עצמה , אלא גורם מקשר ומגשר בין בינוי העיר , תכנון תשתיות ותחבורה , ועד לתכנון הנוף והארכיטקטורה . </li></ul><ul><li>עיצוב עירוני חייב לגבש , לחזק ולהטביע את הפן הציבורי של העיר ע &quot; י גמישות וגם בשימור , שיפור או יצירת תמונה ממושכת של עיר שצריכה להזדהות כייחודית . ומצד שני לחזק את תהליך ההסתגלות של התחום הפרטי שבעיר ; לשינוי מהצרכים של האזרחים בעת שינוי המצב הסוציו - אקונומי שלהם ; אך על התחום הציבורי להיות זה ששולט בהווית התמונה של העיר . </li></ul>
  8. 8. העיצוב העירוני אינו משפיע הרבה על השינויים שחלים בעיר , אך בטוח הוא יכול להשפיע על חיזוק יתרונות העיר הקיימים ועוזר בפיתוח יתרונות נוספים . ועוד , עיצוב אורבאני מתחשב יכול לעזור במזעור או אפילו בביטול חסרונותיה של העיר . שדרה עמוסה בפריז Las Ramblas, Barcelona
  9. 9. העיר מעוצבת ע &quot; י , ומביעה את ההיסטוריה שלה , הערכים הקולקטיביים והתרבות של התושבים ( שחשוב לגאווה שלהם ולזהות העיר ). הרבה מאמץ וכסף הושקעו להקמתה , ואבסורד יהיה לנסות למחוקה ולהתחילה מחדש . העניין הוא לא &quot; עיר ברת קיימא או לא ?&quot; איננו יכולים לא להמשיך ולקיים את העיר ; מבחינה חברתית , כלכלית , אקו - סביבתית . השאלה היא &quot; איך ובאיזה צורה וסטרוקטורה יכולים לעשות את העיר ברת קיימא ?&quot; Equal Opportunity (social) Economic vitality Environmental quality
  10. 10. <ul><li>בר קיימות דומה לשולחן בעל שלוש רגליים , אם אחת נשברת אז כל שולחן ייפול . </li></ul><ul><li>הדיון מתפתח בהסתמכות על שלוש מוסכמות : </li></ul><ul><li>העיר גורמת ללחץ סביבתי בלתי נסבל </li></ul><ul><li>העיר מסודרת לפי שכבות ומעמדות חברתיים ולפי חלוקה פונקציונאלית תת - אופטימאלית </li></ul><ul><li>תפעול העיר מאוד יקר מבחינת עלויות </li></ul><ul><li>המטרות : </li></ul><ul><li>לאבטח משאבים לדורות הבאים </li></ul><ul><li>פיתרון בעיות : פונקציונאליות , סוציאליות , אקונומיות וסביבתיות </li></ul><ul><li>פיתוח אינדיקאטור המורה על פיתוח בר - קיימא . </li></ul>
  11. 11. Compact, Decentralized or What? The Sustainable City Debate <ul><li>למען הסגת מטרות אלו ופתירת הבעיות הנ &quot; ל , ע &quot; י עיצוב עירוני שעשוי להביא תרומה גדולה לפתירת בעיות עולמיות , הובא בספר מספר של הצעות לסכמות רעיוניות לצורה ולסטרוקטורה ברת קיימא : </li></ul><ul><li>“ The Compact City” </li></ul><ul><li>הצעה מתאימה ביותר לערי אירופה ההיסטוריות בגלל היותן בעלות גלעינים צפופים ביותר . </li></ul>
  12. 12. <ul><li>המשך של “ The Compact City” </li></ul><ul><li>יתרונות הרעיון : </li></ul><ul><li>שימוש חוזר בתשתיות וחידוש מקומות ושטחים , ולכן עדיפה הצעה זו כי גם בזה היא משמרת אזורים כפריים . </li></ul><ul><li>תחבורה ציבורית משתלמת היעילה יותר ממכוניות פרטיות , רמת נגישות וניידות יותר גבוהה . </li></ul><ul><li>מפחיתים מרמת הרעש התחבורתי , זיהום אוויר , תאונות דרכים ; הלחץ מתמעט כי מתפרש על יותר כבישים , ואורך הזמן שלו גם מתקצר . </li></ul><ul><li>ניידות וגמישות בתורן גורמות להפחתת צריכת אנרגיה – יותר הולכי רגל ורוכבי אופניים , פחות תלות במכונית . </li></ul><ul><li>סביבה טובה ובריאה יותר בגלל הפחתת השימוש בדלק מוצק ויותר בגזים טבעיים . </li></ul><ul><li>פחות בעלויות החימום , כתוצאה מצפיפות המארג האורבאני , ובזה הפחתת הזיהום . </li></ul><ul><li>פוטנציאל למפגש חברתי בגלל הצפיפות הגדולה . </li></ul><ul><li>התמודדות עם בעיית אפקט החממה והשתנויות קיצוניות באקלים העולמי . </li></ul><ul><li>ריכוז פעילויות מקומיות בתוך החברה והשכונה , בגלל אורח חיים איכותי יותר ותחושת ביטחון . </li></ul>
  13. 13. <ul><li>המשך של “ The Compact City” </li></ul><ul><li>מצד שני מופיעים חסרונות ( אפילו מתוך היתרונות ): </li></ul><ul><li>&quot; מילים יפות אך מסוכנות &quot; לא משקפות את המציאות הקשה של דרישות כלכליות , קיימות הסביבה ולצפייה החברתית . </li></ul><ul><li>מתעלמת מהסיבות וההשפעות של תהליך ביזור הערים , והתועלת שעשויים להפיק מתהליך זה . </li></ul><ul><li>מתנגדת לקונספט של הפרבור והסמי - פרבור של הערים ( במיוחד באנגליה ). </li></ul><ul><li>עם צפיפות גדולה דווקא עלולים להגיע למצב של צריכה גדולה יותר של אנרגיה . </li></ul><ul><li>סתירה פנימית בין רעיון &quot; העיר הירוקה &quot; ורעיון &quot; העיר הקומפקטית &quot;, בגלל שהחלל הפתוח שבתוך העיר נלקח ממנה וזה עלול לגרום לבעיה באיכות הסביבה . </li></ul><ul><li>זה אומר גם נתק מוחלט מהסביבה הכפרית והטבעית ; וזה בתורו יגרום להזנחת החברה הכפרית וכלכלתה בגלל המיקוד אל תוך היישובים העירוניים . </li></ul><ul><li>הצפיפות הגדולה עלולה להביא איתה יותר זיהום , איבוד הנוחיות ותחושת הפרטיות ( קהיר , קלקוטה ...). </li></ul><ul><li>סגרגציה חברתית עלולה לפרוח בצל עלויות גבוהות במחירי הדירות שבתוך מרכז העיר ומשם לפרברים המיוחסים יותר . </li></ul>
  14. 14. הועלו בדיון עוד חסרונות , אך הבעייתיות האמיתית היא בזה שהערים של היום הפכו והופכות להתפזר ולזחול בצורה של זחילה פרברית . אז איך וכמה יעלה לנו להפוך את הזחילה הפרברית לעיר קומפקטית ? האם טרנספורמציה של ערים קיימות לערים קומפקטיות מעשי מבחינה סוציאלית וכלכלית ? נקודה חשובה שצצה על ידי אחת המשתתפות : &quot; תמיכה של הפן הפרטי בערים לפן הציבורי ולקיחת אחריות בדרך כלל לא קורת . ועוד , בכדי להפוך ערים היסטוריות לעיר קומפקטית , עלולים אנו להרוס את הפן ההיסטורי של העיר .
  15. 15. <ul><li>“ The Decentralized City” </li></ul><ul><li>קבוצה אחרת באה ומציעה מצד שני רעיון &quot; העיר המבוזרת &quot; , לטענת הקבוצה : </li></ul><ul><li>אימוץ מדיניות להכלה אורבאנית צריכה להמשיך להתקבל . </li></ul><ul><li>הצעות לעיר קומפאקטית , בכל צורה קיצונית , לא רצויה ולא ריאלית . </li></ul><ul><li>צורות שונות של &quot; ריכוז מבוזר &quot; המורכב מערים אחדות או קבוצת עיירות , יכול להיות מאוד הולם . </li></ul><ul><li>ערים פנימיות צריכות להתחדש , והפחתת התמעטות של אוכלוסין ועבודה . </li></ul><ul><li>שיפור תחבורה ציבורית בין עירונית . </li></ul><ul><li>צריכים לעודד עירוב שימושים בערים , ומרכוז ( ZONING ) צריכים להלחם בו . </li></ul><ul><li>פעילויות אינטנסיביות צריכות להיות ממוקמות ליד נקודות מפגש תחבורתיות ( NODES ). </li></ul><ul><li>קידום הצעת &quot; האורבאניות והאזוריות הירוקה &quot;. </li></ul>
  16. 16. <ul><li>ואז מגיעה הצעת פשרה : </li></ul><ul><li>&quot; שילוב בין ביזור ומרכוז &quot; </li></ul><ul><li>טוענים ששכונות אינדיבידואליות צריכות לערב את החברה , ולפתח זהות עצמית חזקה , ושליטה של משאבים מקומיים , וזה מסתמך על שני עוגנים : </li></ul><ul><li>1. אנשים מתוך השכונה יודעים מה הכי טוב בשבילם ולמה הם צריכים . </li></ul><ul><li>2. האנשים ייקחו אחריות ובעלות על שכונתם בגלל שהם היו שותפים בבנייתה . </li></ul><ul><li>שיתוף הציבור יכול להתבצע רק ע &quot; י ביזור מרכזים , ומצד שני , זה מצריך , ברמה האזורית , אינטגרציה בין כל פעולות הפיתוח במחוזים ובשכונות . </li></ul><ul><li>הרעיון מושפע מרעיונו של הוורד &quot; עיר חברתית ברת קיימא &quot; אשר נבע מחסרונות שצצו ברעיון של העיר הקומפקטית , למשל : </li></ul><ul><li>ע &quot; י עיר מבוזרת עם סדרת מרכזים קומפקטיים ושטחים קטנים יותר של ריכוז שכבה ענייה הממוקמים סביבם היא זאת שיכולה לפתור את בעיית &quot; הריבוד החברתי &quot;. </li></ul>שכבות ביניים - הטבעת הפנימית שכבות עשירות – מרכז העיר שכבות עניות - הטבעת החיצונית
  17. 17. בסוף הדיון הוחלט להשאיר אותו פתוח ולא לקבוע צורה וסטרוקטורה , במיוחד אחרי כל הבלבול שהתקבל מחוסר מיקוד וסתירה בין הגישות השונות , והוחלט להסתפק בהודעה המתקבלת : &quot; מדיון זה אפשר לקחת את כל האלמנטים המשותפים , כאשר משאירים דלת פתוחה ומוכנה למעבר של הדור הצעיר , שיבוא , ובהסתמך על האלמנטים המובאים כאן , יציע בסיס למודל של עיר ברת קיימא &quot; הצעות ואמירות שהתקבלו : 1. עיר קומפאקטית לא בהכרח פנומנה הומוגנית , אלא כמה נקודות מבט ... 2. מה עיר ברת קיימא צריכה להיות – מונוצינטרית או פוליצינטרית ? * עיר קומפאקטית יכולה להיות ברת קיימא עם מרכז צפוף וגדול כמו ערי ימי הביניים , אך המידה של עיר כזאת צריכה להיות קטנה מספיק המאפשרת נגישות טובה לשטחים פתוחים שמחוץ לעיר , בכדי שפעולות כמו בלוי ועוד יתאפשרו . * עיר המכילה מספר של יישובים קומפאקטיים המבוזרים אך קשורים ע &quot; י תחבורה ציבורית , כך שהמרחב הפתוח נמצא בין היישובים ; כאשר המרחק בין יישובים אלו משתנים לפי רמת העצמאיות והסיפוק העצמי של כל יישוב .
  18. 18. בנוסף לשני המימדים של ה - 3E’s שהם החברתי והכלכלי נתייחס עכשיו למימד השלישי : הסביבה בסייח הקיים בקשר למרכיב זה , סוכם מהשלבים הראשונים , שלא מספיק לפתור בעיות של צריכת אנרגיה וחומרי גלם ע &quot; י שינויי התנהגות ופתרון של בעיות הזיהום והלחץ בהסתמך על טכנולוגיה ועל מציאת אנרגיה ירוקה חלופית , ועידוד לשימוש יותר בתחבורה ציבורית במקום פרטית . למרכיב של הסביבה והאקולוגיה השפעה רבה על תכנון ועיצוב הערים והיישובים העירוניים ; זה מתבטא במערכת היחסים בין האזור העירוני לכפרי הטבעי שצריכה להשתנות מהבסיס ! אנשים מחפשים באזורים הטבעיים מקום מפלט מהערים המזוהמות וסביבה טבעית מסביב לבית , לכן נגרם לחץ גדול על הסביבה הנופית העדינה של בערים , קומפלקס סביבתי טבעי של עצים , נחלים ושדות הוחלפו בנוף ביולוגי סטרילי מלכותי , שאינו יעיל לא מבחינה חברתית ולא עושר חזותי .
  19. 19. בשנת 1992 GIRARDET אומר : &quot; אם נשנה את המטבוליזם הליניארי של הערים למטבוליזם מעגלי , העיר תהיה חייבת להפוך למערכת אקולוגית סימביוטית עם אזור טבעי ...&quot; * קצוות ירוקים * פרקים מיוערים * יערות טבעיים יתפקדו כ - &quot; ריאות ירוקות &quot; לעיר , וכאזורי בילוי
  20. 20. <ul><li>מאפשרים קיום אינטראקציה </li></ul><ul><li>שמירה על משטר מחזור המים </li></ul><ul><li>שינויים החלים על האקלים , מקטין מהתחממות כדור הארץ </li></ul><ul><li>מתלם מבחינה כספית , ההשקעה משתלת ע &quot; י מוצרים שמתקבלים מהפרקים </li></ul>
  21. 21. <ul><li>הצעות לחיבור העיר לטבע : </li></ul><ul><li>מעברים ירוקים ( נחלים , עצים מסביב לכבישים וגנים ...) </li></ul><ul><li>טיפול בחללים ליניאריים פתוחים כמערכת אקו - סיסטמית </li></ul><ul><li>CITY FARMING - כקו ייצור בקנה מידה קטן של אוכל לצורך סיפוק עצמי </li></ul><ul><li>לכן על המרחב הפתוח בתוך העיר לשחק תפקיד אסטרטגי בעת התכנון , והוא צריך להיות כלול בתוך מסגרת הבודה של התכנון הבר קיימא . </li></ul><ul><li>כל הנ &quot; ל צריך להתבצע בכל הרעיונות של הערים הנ &quot; ל , אך בעת הטיפול הספציפי במקום מסוים צריכים להתחשב בשאר המרכיבים של המקום עצמו ; מרכיבים : </li></ul><ul><li>1) מורפולוגיים 2) אקלימיים 3) טופוגראפיים </li></ul><ul><li>4) סוציו - אקונומיים 5) מאפיינים עירוניים ספציפיים 6) מיקום </li></ul><ul><li>7) היסטוריים </li></ul><ul><li>ועוד ... </li></ul>
  22. 22. Micro- and Macro- structures of a More Sustainable City השכונה The Micro-Structure of the city
  23. 23. המחוז
  24. 24. העיירה העיר
  25. 25. The Macro-Structure of the city The Core City The Linear City
  26. 26. The Star City The Finger plan
  27. 27. The Satellite City The Satellite Cities of Paris
  28. 28. The Multi-nucleated Structure (the star city metropolis) The Galaxy ( Satellite City Metropolis)
  29. 30. The Polycentric net or Regional City The Regional City With transport grid, primary and secondary centers

×