SlideShare a Scribd company logo
1 of 10
Download to read offline
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫השקעות בתחבורה ציבורית‬
‫בישראל ובעולם‬

‫מוגש לשדולה לקידום תחבורה ציבורית‬

‫הכנסת, מרכז המחקר והמידע‬
‫קריית בן-גוריון, ירושלים 91959‬
‫טל':‬

‫549824981‬

‫- 29‬

‫פקס:‬

‫6951981‬

‫- 29‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬

‫כתיבה: ד"ר יניב רונן‬
‫אישור: שרון סופר, ראש צוות בכירה‬
‫עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת"‬

‫כ' בסיוון תשע"ג‬
‫29 במאי 2019‬
‫מבוא‬
‫מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת תמר זנדברג לקראת כנס השדולה לקידום תחבורה ציבורית שייערך‬
‫ביום הסביבה בכנסת, 4 ביוני 2019. עניינו של המסמך הוא היחס בין ההשקעות בתשתית התחבורה הציבורית‬
‫ובין ההשקעות בתשתית התחבורה הפרטית בישראל ובעולם.‬
‫רוב הנתונים במסמך זה מבוססים על עבודה שנמצאת בהכנה עבור משרד התחבורה ומשרד האוצר להכנת‬
‫תכנית אסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית בעשורים הקרובים. בעבודה נעשתה השוואה בין‬
‫המטרופולינים בישראל (תל-אביב, ירושלים, חיפה ובאר-שבע) ובין 29 מטרופולינים בעולם, רובם במדינות‬
‫מפותחות ומיעוטם במדינות מתפתחות.1 בתכנית מוצגים יעדים לפיתוח התחבורה הציבורית ואומדן של‬
‫2‬
‫התקציבים הדרושים להשגת יעדים אלה.‬

‫5. השקעה ושימוש בתחבורה ציבורית במטרופולינים בישראל ובעולם‬
‫5.5. מטרופולינים‬
‫בישראל ובעולם יש חלוקה מקובלת לאזורים מטרופוליניים. במטרופולין נכללות על-פי רוב עיר מרכזית, שבה‬
‫רוב מקומות התעסוקה, שירותים שונים ומרכזי בילוי, וערים סביבה. רוב התנועה נעשית אל מרכז המטרופולין‬
‫וממנו. מטרופולין מוגדר "מספר רב של רשויות מקומיות הסמוכות זו לזו ויוצרות ישות תפקודית אחת,‬
‫3‬
‫המשלבת קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים".‬
‫מטרופולינים במדינות העולם שייכים בדרך כלל לגופי שלטון אזוריים, הכוללים את הרשויות המקומיות‬
‫שנמצאות בתחום המטרופולין. בישראל, בהיעדר מסגרת של שלטון אזורי, החלוקה למטרופולינים נעשית על-‬
‫ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומבוססת על סקרי האוכלוסייה. גבולות המטרופולין נקבעים בעיקר לפי‬
‫השאלה מהו המקום שאליו אנשים נוסעים למטרות עבודה ופנאי. בישראל כיום ארבעה מטרופולינים:‬
‫ירושלים, תל-אביב, חיפה ובאר-שבע, ונכללות בהם העיר והרשויות המקומיות שסביבה. מטרופולין תל-אביב‬
‫הוא הגדול ביותר במספר תושביו (כ-4.2 מיליון),4 ונכלל בו כל מרכז הארץ: ממושב אליכין בצפון (סמוך‬
‫5‬
‫לחדרה) עד העיר אשדוד בדרום ועד העיר מודיעין במזרח, והעיר תל-אביב–יפו היא מרכז המטרופולין.‬
‫במטרופולינים רבים בעולם נהוג ניהול ָאחּוד של כל אמצעי התחבורה. ניהול זה נועד להבטיח שילוב של אמצעי‬
‫התחבורה לסוגיהם כדי לאפשר נסיעות בתוך מרכז המטרופולין, בין המרכז לבין ערי השדה והפרברים ובין ערי‬
‫השדה והפרברים לבין עצמם. התחבורה הציבורית במטרופולינים אלה בנויה בצורה היררכית, כלומר יש‬
‫חלוקה לקווים מהירים, קווים אזוריים וקווים מקומיים. כמו כן משולבים בתכנון המטרופוליני קווי‬
‫אוטובוס, רכבת קלה, רכבת תחתית ורכבת בין-עירונית כך שיש מעברים נוחים בין כל אמצעי התחבורה‬

‫1 משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה הציבורית: תכנית אסטרטגית דצמבר‬
‫9019 , טיוטה, כתיבה: אריאל אבלין ואחרים; יועצים: ניר שראבי ואחרים. מ-29 מטרופולינים, 20 הם במדינות מפותחות: 10‬
‫באירופה, ארבעה בצפון ובמרכז אמריקה ואחד באוסטרליה. המטרופולינים במדינות מתפתחות הם ריו דה-ז'נרו, מומבאי וקהיר.‬
‫2 עיקרי הממצאים מהתכנית הוצגו על-ידי מר יהודה אלבז, מנהל אגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, ועל-ידי מר אשר דולב,‬
‫רכז תשתיות באגף התקציבים של משרד האוצר, ביום עיון שערך ארגון "תחבורה היום ומחר" בדצמבר 9019.‬
‫3 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 9019, פרק 9: אוכלוסייה, מבוא, עמ' 44.‬
‫4 שם, לוח 20.9, יישובים, אוכלוסייה וצפיפות לקמ''ר, לפי מטרופולין ויישובים נבחרים.‬
‫5 ראו: הכנסת, מרכז המחקר והמידע, רשויות תחבורה מטרופוליניות בעולם ובארץ, כתיבה: יניב רונן, 2 באוגוסט 2119; הפעלת‬
‫רכבת כבדה לעומת רכבת קלה בגליל, כתיבה: יניב רונן, 20 באפריל 1019, באתר האינטרנט של הכנסת.‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד 0 מתוך 10‬
‫הציבורית. התשלום עבור הנסיעות נעשה בדרך כלל לפי מרחק, כלומר נוסעים באותו אזור יכולים לשלם פעם‬
‫אחת, ובאותו כרטיס, עבור נסיעה באמצעי תחבורה שונים.6 צורה זו של תכנון התחבורה מעודדת את השימוש‬
‫בתחבורה ציבורית ומאפשרת נגישות גבוהה בתוך המטרופולין ללא צורך ברכב פרטי.‬

‫2.5. רמת שירותי התחבורה הציבורית במטרופולינים בישראל ורמת ההשקעה בהם‬
‫מצב התחבורה הציבורית במטרופולינים בישראל ירוד בהשוואה לזה של התחבורה הציבורית במטרופולינים‬
‫בעולם. הסיבה לכך היא השקעות נמוכות מאוד, ואף היעדר השקעות כלל, בשירותי התחבורה הציבורית‬
‫במטרופולינים בישראל במשך עשרות שנים. עד שנת 1119 לא הייתה כל השקעה בשירות במטרופולינים.‬
‫בשנים 1119–1019 נעשו השקעות משמעותיות בתשתיות עבור תחבורה ציבורית, ועם זאת, ההשקעה בישראל‬
‫7‬
‫עדיין נמוכה ב-%14 מהממוצע העולמי: 998,5 אירו לתושב לשנה לעומת 999,95 אירו לתושב לשנה.‬
‫בישראל לא נעשה פיתוח של מערכות הסעת המונים במטרופולינים, וכמעט לא נבנתה תשתית מסילתית בין-‬
‫עירונית, ולכן נוצר פער בין תשתית התחבורה הציבורית ובין תשתית הכבישים. פער זה מעודד את השימוש‬
‫בתחבורה פרטית, שהיא אמצעי הנסיעה העיקרי כיום בישראל. לפי טיוטת מסמך שנמצא בהכנה עבור משרד‬
‫התחבורה ומשרד האוצר, "רשת התחבורה הציבורית בישראל חסרה גיוון באמצעי הנסיעה, חסרה היררכיה‬
‫8‬
‫ברורה, אינה נוסעת כמעט בזכות דרך בלעדית ורמת השילּוביּות בין האמצעים נמוכה".‬
‫הפער בין ישראל ובין מדינות שונות בעולם ב שירותי התחבורה הציבורית מתבטא בשורה של מדדים, ובהם:‬
‫המהירות הממוצעת של שירותי התחבורה הציבורית, כמות נסיעות התחבורה הציבורית המוקצית לכל נוסע,‬
‫אורך הנתיבים הבלעדיים לתחבורה ציבורית עבור כל תושב, ועוד. התוצאה של מצב שירותי התחבורה‬
‫הציבורית בישראל היא שימוש מוגבר ברכב פרטי, שבישראל הוא נרחב בהרבה בהשוואה למדינות אחרות‬
‫בעולם. מטרופולין תל-אביב מתאפיין בהשקעה גבוהה בתשתית הכבישים לכל תושב, העולה על ממוצע‬
‫המטרופולינים שנבדקו, ובמספר מקומות החניה במרכז העסקי לכל 111,0 מועסקים. מספר מקומות החניה‬
‫היחסי במטרופולין תל-אביב הוא הגדול ביותר במטרופולינים שנבדקו.‬
‫להלן מבחר נתונים השוואתיים של מטרופולין תל-אביב לעומת הממוצע העולמי:‬

‫9‬

‫6 משרד התחבורה, הוועדה לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית: מסקנות והמלצות, אוקטובר 7119; .‪Pucher J., Hyungyong P‬‬
‫‪at al, "Public Transport Reforms in Seoul: Innovations Motivated by Funding Crisis", Journal of Public‬‬
‫.94-84 .‪Transportation Vol. 8, No. 5, 2005, pp‬‬
‫7 משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה הציבורית: יעדים לפיתוח התחבורה‬
‫הציבורית במטרופולינים, מצגת, הכין יהודה אלבז, נובמבר 9019, עמ' 20.‬
‫8 שם, פיתוח התחבורה הציבורית: תכנית אסטרטגית, דצמבר 9019 , טיוטה, כתיבה: אריאל אבלין ואחרים; יועצים: ניר שראבי‬
‫ואחרים, עמ' 2.‬
‫9 הממוצע העולמי חושב לפי נתוני 29 המטרופולינים. מטרופולין תל-אביב נבחר כמייצג משום שהוא הגדול ביותר מבחינת מספר‬
‫התושבים, ובו מרוכזים רוב שירותי התחבורה הציבורית בישראל. הנתונים בקטגוריות 7–0, לפי: שם, פיתוח התחבורה‬
‫הציבורית: יעדים לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים, מצגת, הכין יהודה אלבז, נובמבר 9019, עמ' 7–20. הנתונים‬
‫בקטגוריות 4-2, לפי: שם, פיתוח התחבורה הציבורית: תכנית אסטרטגית, דצמבר 9019, טיוטה, כתיבה: אריאל אבלין ואחרים;‬
‫יועצים: ניר שראבי ואחרים, עמ' 44-14.‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד 9 מתוך 10‬
‫מדד‬

‫קטגוריה‬
‫5.‬
‫2. רמת השירות‬
‫6.‬
‫8.‬
‫1.‬
‫1.‬
‫7.‬
‫4.‬

‫רמת‬
‫השימוש‬
‫רמת‬
‫ההשקעה‬
‫ההשקעה‬
‫ברכב פרטי‬

‫ק"מ שירות של תחבורה ציבורית לתושב לשנה‬
‫המהירות הממוצעת של שירותי התחבורה‬
‫הציבורית‬
‫מספר העליות לאמצעי תחבורה ציבורית לתושב‬
‫לשנה‬
‫פיצול הנסיעות במטרופולין – חלק התחבורה‬
‫הציבורית בכלל הנסיעות‬
‫השקעות בתשתית תחבורה ציבורית לתושב‬
‫אורך נתיבים בלעדיים ל-999,5 תושבים‬
‫השקעות בתשתית כבישים לתושב‬
‫מקומות חניה במרכז העסקי לכל 999,5‬
‫מועסקים‬

‫ממוצע‬
‫עולמי‬
‫110 ק"מ‬

‫מטרופולין‬
‫תל-אביב‬
‫24 ק"מ‬

‫19 קמ"ש‬

‫20 קמ"ש‬

‫119‬

‫220‬

‫%42‬

‫%29‬

‫111,10€‬
‫110 מטר‬
‫140$‬

‫114,0€‬
‫40 מטר‬
‫429$‬

‫420‬

‫724‬

‫6.5. השקעה בתחבורה הציבורית‬
‫כאמור, ההשקעה בתחבורה הציבורית במטרופולינים של ישראל גדלה בעשור האחרון, אולם היא עדיין‬
‫קטנה מאוד בהשוואה להשקעה המקובלת בעולם – %14 פחות מן הממוצע העולמי שנבדק. רמת ההשקעה‬
‫נמוכה גם בהשוואה למטרופולינים אחרים שנמצאים בתחתית טבלת ההשקעות בתחבורה ציבורית לכל תושב,‬
‫דוגמת אמסטרדם. בישראל הגידול בהשקעה בשנים האחרונות מתבטא בתכנון ובהקמת פרויקטים להסעת‬
‫המונים, למשל: קו הרכבת הקלה בירושלים, המֵ טרונית בחיפה וקו הרכבת הקלה/תחתית01 בגוש דן – "הקו‬
‫האדום".‬
‫לפי חישוב שנעשה עבור משרד התחבורה ומשרד האוצר, על ישראל להשקיע בשנים הקרובות כ-112‬
‫מיליארד ש"ח בתשתית תחבורה ציבורית במטרופולינים כדי לגשר על הפער בינה ובין המקובל בערים‬
‫11‬
‫במדינות המפותחות מבחינה זאת, כלומר כ-2.10 מיליארד ש"ח לשנה ב-19 השנים הקרובות.‬
‫להלן נתוני ההשקעה בתשתית התחבורה (הציבורית והפרטית) בשנים 2119–0019, במיליארדי ש"ח.‬
‫רכבות‬
‫בין-‬
‫עירוניות‬

‫כבישים‬
‫עירוניים‬

‫כבישים בין-‬
‫עירוניים‬

‫2119‬

‫4.0‬

‫0.4‬

‫2.9‬

‫1019‬

‫1.0‬

‫1.4‬

‫0.9‬

‫1.0‬

‫0019‬

‫1.0‬

‫4.4‬

‫1.9‬

‫0‬

‫4.1‬

‫9019‬

‫9.0‬

‫9.4‬

‫1.2‬

‫4.0‬

‫4.1‬

‫21‬

‫תחבורה‬
‫ציבורית והסעת‬
‫המונים‬

‫סך הכול‬
‫כבישים‬

‫סך הכול‬
‫תחבורה‬
‫ציבורית‬

‫סך‬
‫הכול‬

‫0‬

‫1.1‬

‫2.2‬

‫4.4‬

‫1.1‬

‫2.2‬

‫0.2‬

‫1.2‬

‫2.4‬

‫2.4‬

‫2.10‬

‫01 מדובר ב"קו האדום" של מערכת הסעת ההמונים המתוכננת בגוש דן. קו רכבת עירונית בין פתח-תקוה לבת-ים שיעבור בערים בני-‬
‫ברק, רמת-גן ותל-אביב–יפו. חציו של הקו יהיה עילי, וחציו תחתי. ראו: אתר האינטרנט נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים),‬
‫544=‪ ,http://www.nta.co.il/site/he/neta.asp?pi‬כניסה: 29 במאי 2019.‬
‫11 משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה הציבורית: תקציב ומימון, מצגת,‬
‫הכין אשר דולב, נובמבר 9019, עמ' 2.‬
‫21 נתוני 2119–0019 לפי: שם, פיתוח התחבורה הציבורית: יעדים לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים, מצגת, הכין יהודה‬
‫אלבז, נובמבר 9019, עמ' 19. נתוני 9019 (התקציב על שינוייו), לפי: מר פיליפ פארן, מנהל אגף תשתיות עירוניות במשרד‬
‫התחבורה, דואר אלקטרוני, 79 במאי 2019.‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד 2 מתוך 10‬
‫מהטבלה ניכר שחלקן של ההשקעות בתחבורה ציבורית בכלל ההשקעות בתשתיות התחבורה נמצא בעלייה‬
‫בשלוש השנים האחרונות. בשנת 9019 חל גידול בהשקעה בתשתיות התחבורה בהשוואה לשלוש השנים שקדמו‬
‫לה, והפער בין תקציב הכבישים לתקציב התחבורה הציבורית הצטמצם. עיקר הגידול בתקציב התחבורה‬
‫הציבורית בשנה זו נובע מהגדלת תקציב הרכבות הבין-עירוניות, כלומר הפערים בין המטרופולינים נותרו‬
‫בעינם.‬
‫לפי הצעת התכנית הכלכלית לשנים 2019-401931 תפחת ההשקעה בכבישים בין-עירוניים ובכבישים עירוניים‬
‫יחסית להתחייבויות הממשלה לשנים אלה. צפוי כי ההשקעה בכבישים בין-עירוניים תפחת ב-112 מיליון ש"ח:‬
‫12 מיליון ש"ח בשנת 2019 ו-179 מיליון ש"ח בשנת 4019, באמצעות דחיית ביצוע פרויקטים שתוכננו. צפוי כי‬
‫ההשקעה בכבישים עירוניים תפחת בהיקף דומה: 110 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים, באמצעות צמצום‬
‫פרויקטים חדשים. נוסף על כך צפויה הפחתה נוספת בתקציב הפרויקטים לכבישים עירוניים, בסך 119 מיליון‬
‫ש"ח.41 בסך הכול מתוכננת הפחתה של 114 מיליון ש"ח בתקציב ההשקעה בכבישים בשתי השנים, בהשוואה‬
‫למה שתוכנן.‬
‫צפוי כי ההשקעה בתחבורה הציבורית תפחת אף היא: דחיית ביצוע פרויקטים בתחבורה הציבורית והפחתת‬
‫110 מיליון ש"ח בשנת 2019 ו-12 מיליון ש"ח בשנת 4019, וכן הפחתת 110 מיליון ש"ח בתכנית הפיתוח של‬
‫רכבת ישראל. בסך הכול מדובר בהפחתת 129 מיליון ש"ח בהשקעות בתחבורה הציבורית לשנים 2019-4019.‬
‫נוסף על כך מוצע לבחון הפחתת 112 מיליון ש"ח מתקציב רכישת הציוד הנייד של רכבת ישראל (קרונות‬
‫וקטרים) באמצעות פריסת התשלומים לעשר שנים החל בשנת 1019. בחינה זו מותנית בחוזים שעליהם חתמה‬
‫חברת הרכבת. בסך הכול מתוכננת הפחתת 121–129 מיליון ש"ח בתקציבי ההשקעה בתחבורה הציבורית‬
‫בשתי השנים, בהשוואה למה שתוכנן.‬
‫לא צפוי שינוי בתקציב עבור מערכות להסעת המונים (רכבות קלות, רכבות תחתיות ומערכות אוטובוסים‬
‫מהירות). הפחתת תקציבי הכבישים גדולה מהפחתת התקציבים המיועדים לתחבורה ציבורית, ולכן צפוי‬
‫שחלקה של התחבורה הציבורית בכלל ההשקעות בתחבורה יגדל.‬
‫השקעה בתשתית תחבורה יבשתית כשיעור מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג)‬
‫תחבורה‬
‫ציבורית‬

‫כבישים‬

‫כל‬
‫סך‬
‫ההשקעות‬

‫4119‬

‫%94.1‬

‫%12.1‬

‫%91.0‬

‫2119‬

‫%94.1‬

‫%22.1‬

‫%41.0‬

‫1019‬

‫%14.1‬

‫%42.1‬

‫%41.0‬

‫0019‬

‫%21.1‬

‫%21.1‬

‫%40.0‬

‫9019‬

‫%12.1‬

‫%41.1‬

‫51‬

‫%29.0‬

‫31 מזכירות הממשלה, התכנית הכלכלית לשנים 2019-4019, באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה,‬
‫‪ ,http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/Documents/takziv1314.pdf‬כניסה: 79 במאי 2019.‬
‫41 מזכירות הממשלה, התכנית הכלכלית לשנים 2019-4019, סעיף 920, עמ' 42-22.‬
‫51 משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה הציבורית: תקציב ומימון, מצגת, הכין‬
‫אשר דולב, נובמבר 9019, עמ' 4.‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד 4 מתוך 10‬
‫ההשקעה בכבישים כשיעור מהתמ"ג נותרה דומה בשנים 4119–9019, וההשקעה בתחבורה הציבורית כשיעור‬
‫מהתמ"ג גדלה בשנים אלה. בסך הכול ההשקעה בתשתיות התחבורה כשיעור מהתמ"ג גדלה.‬

‫השקעה בתחבורה יבשתית כשיעור מהתוצר המקומי הגולמי, נתוני שנת 4992 – ישראל ומדינות נבחרות‬
‫ישראל‬
‫שיעור מהתמ"ג‬

‫%91.0‬

‫יפן‬
‫%7.0‬

‫רוסיה‬

‫61‬

‫מדינות מרכז ומזרח‬
‫אירופה‬

‫מדינות מערב אירופה‬

‫ארה"ב‬

‫%2.0‬

‫%7.1‬

‫%2.1‬

‫%2.0‬

‫שיעור ההשקעה בתשתית התחבורה הציבורית בישראל נמוך בהשוואה ליפן, רוסיה ומדינות מרכז ומזרח‬
‫אירופה, אך גבוה בהשוואה לארה"ב ומדינות מערב אירופה. במדינות המערב יש מערכות תחבורה ציבורית‬
‫מפותחות שנבנו בשנים קודמות, ולכן אין בהן השקעות ניכרות בבניית תשתיות חדשות לתחבורה הציבורית,‬
‫עיקר ההשקעה הוא בתחזוקה ובשיפור המערכות הקיימות.‬

‫2. התכנית האסטרטגית לתחבורה ציבורית ולמערכות הסעת המונים‬
‫כאמור, במשרד התחבורה ובמשרד האוצר מכינים בימים אלה תכנית אסטרטגית לפיתוח התחבורה‬
‫הציבורית. שנת היעד של התכנית היא 1219, ומטרתה היא להביא את שירותי התחבורה הציבורית בישראל‬
‫לרמה דומה לזו המקובלת במטרופולינים בעולם. בחינת התכנית תיעשה לפי כמה מדדים מקובלים, שהוצגו‬
‫לעיל.‬
‫להלן פירוט המדדים כיום ופירוט מדדי היעד לשנת 9692:‬
‫קטגוריה‬

‫ק"מ שירות של תחבורה ציבורית לתושב לשנה‬
‫רמת השירות‬

‫רמת השימוש‬

‫רמת‬
‫ההשקעה‬

‫מדד‬

‫המצב‬
‫הקיים‬
‫במטרופולין‬
‫תל-אביב‬

‫יעד‬

‫24 ק"מ‬

‫110 ק"מ‬

‫20 קמ"ש‬

‫19 קמ"ש‬

‫מספר העליות לאמצעי תחבורה ציבורית לתושב‬
‫לשנה‬

‫220‬

‫119‬

‫פיצול הנסיעות – חלק התחבורה הציבורית‬
‫בנסיעות בכלל האזור המטרופוליני‬

‫%29‬

‫%14‬

‫111,7 ש"ח‬

‫111,11 ש"ח‬

‫40 מטר‬

‫110 מטר‬

‫מהירות‬
‫הציבורית‬

‫ממוצעת‬

‫של‬

‫שירותי‬

‫התחבורה‬

‫השקעות בתשתית תחבורה הציבורית לתושב‬
‫אורך נתיבים בלעדיים ל-999,5 תושבים‬

‫אפשר לראות בנתונים עלייה ניכרת במדדים, פי-1.0 עד פי-7.10, בהשוואה למצב הנוכחי. התכנית האסטרטגית‬
‫בנויה לפי כמה עקרונות שיכוונו את הפיתוח הרצוי, כמפורט להלן:‬

‫61 משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה הציבורית: תקציב ומימון, מצגת, הכין‬
‫אשר דולב, נובמבר 9019, עמ' 1.‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד 1 מתוך 10‬
‫‪‬‬

‫העדפה לאומית של התחבורה הציבורית כפתרון לצורך בתחבורה בת-קיימא בישראל;‬

‫‪‬‬

‫מחויבות להשלמת הפער בהשקעות בתשתית התחבורה הציבורית לפי תכנית ארוכת טווח במטרה‬
‫לגשר על הפער בין המצב בישראל ובין המצב במטרופולינים המפותחים בעולם. המחויבות צריכה‬
‫להתבטא גם ביצירת מקורות תקציביים קבועים לטווח של 19 שנה;‬

‫‪‬‬

‫עבודה לפי תכנית-אב לתחבורה הציבורית, שבמסגרתה תיבחן רשת התחבורה בצורה כוללת. בתכנית‬
‫יש להציב הי ררכיה ברורה של אמצעי הנסיעה, לשלב בין אמצעי נסיעה שונים, לכלול הרחבה ושדרוג‬
‫של התכניות הקיימות בהתאם ליעדים האסטרטגיים, לקדם את הליכי התכנון לטווח ארוך תוך‬
‫שמירה על זכויות הדרך ולהגדיר את שלבי הביצוע;‬

‫‪‬‬

‫גיוון טכנולוגיות ההסעה: ברשת התחבורה הציבורית במטרופולינים יש לכלול מגוון אמצעי נסיעה:‬
‫רכבות תחתיות, רכבות אזוריות, רכבות קלות-עירוניות, מערכות אוטובוסים מהירות (‪)BRT‬‬
‫ואוטובוסים. אמצעים אלה צריכים להיות מותאמים לרשת ההיררכית. קיום מגוון אמצעי נסיעה‬
‫המשולבים זה בזה מעודד את השימוש בתחבורה הציבורית.‬

‫‪‬‬

‫שילוב אמצעים טכנולוגיים: שילוב טכנולוגיה מתקדמת ברשת התחבורה הציבורית, כגון מידע בזמן‬
‫אמת, כרטוס משולב ועוד. אמצעים אלה ישפרו את השירות לנוסע, את אטרקטיביות המערכת ואת‬
‫71‬
‫תדמית התחבורה הציבורית בעיני הציבור.‬

‫‪‬‬

‫שילּוביּות פיזית וארגונית: על אמצעי התחבורה הציבורית לסוגיהם, ובכלל זה רכבת ישראל, לעבוד‬
‫כמערכת אחת ללא תלות באמצעי המפעיל ובזהותו. התכנון והביצוע הפרטניים צריכים להיעשות על-‬
‫ידי רשויות תחבורה מטרופוליניות בכל אחד מן המטרופולינים.‬

‫‪‬‬

‫אמצעי מדיניות משלימים: יש לשלב במערך התחבורה אמצעים לריסון השימוש ברכב פרטי בהתאם‬
‫להתקדמות בפיתוח רשתות התחבורה הציבורית.‬

‫5.2. תקצוב התכנית‬
‫כפי שנראה לעיל, תקציב ההשקעה בכל תשתיות התחבורה בשנת 9019 היה מעט פחות מהתקציב הנדרש לפי‬
‫התכנית האסטרטגית להשקעה בתשתיות תחבורה ציבורית. עם זאת, יותר ממחצית התקציב הוקצתה‬
‫לכבישים עירוניים ובין-עירוניים, המשרתים בעיקר את התחבורה הפרטית. עמידה ביעדי התכנית האסטרטגית‬
‫תחייב תוספת ניכרת של תקציבים לתשתיות תחבורה, או הסטה ניכרת של תקציבים מפיתוח רשת הכבישים‬
‫לפיתוח מערכות תחבורה ציבורית.‬
‫חלופה אחרת יכולה להיות הקמת פרויקטים במימון חוץ-תקציבי; חלופה זו הוגדרה בתכנית האסטרטגית‬
‫כעדיפות שנייה, שיש לנקוט אם אין אפשרות להגדיל את התקציבים הממשלתיים או ללוות כסף להקמת‬
‫הפרויקטים. מימון חוץ-תקציבי יכול להיעשות באמצעים שונים, ובהם: מכירת זכויות נדל"ן, הנפקת איגרות‬
‫81‬
‫חוב, מיסוי ייעודי ושילוב הון פרטי.‬

‫71 יצוין כי ב-0 בינואר 9019 נכנס לתוקפו תיקון מס' 42 לפקודת התעבורה, המחייב את משרד התחבורה, את הרשויות המקומיות‬
‫ואת מפעילי התחבורה הציבורית (חברות אוטובוסים, מוניות שירות, רכבת ישראל והרכבת הקלה) לתת מידע לנוסעים בין השאר‬
‫על מסלולי הקווים ועל זמני יציאתם. החוק קובע גם חובת התקנת שילוט אלקטרוני. אין מידע על מידת יישום החוק כיום. ראו:‬
‫חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 42), התשע"א-1019.‬
‫81 משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה הציבורית: תכנית אסטרטגית דצמבר‬
‫9019, טיוטה, כתיבה: אריאל אבלין ואחרים; יועצים: ניר שראבי ואחרים, עמ' 10.‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד 2 מתוך 10‬
‫לפי נתונים שהציג מר אשר דולב, רכז תחבורה ציבורית באגף התקציבים של משרד האוצר, השקעות בתחבורה‬
‫הציבורית עשויות להביא תוספת של 19–14 מיליארד ש"ח על התמ"ג בטווח הארוך. התועלת השנתית של‬
‫הקמת מערכות הסעת המונים במטרופולינים נאמדת ב-95–65 מיליארד ש"ח. התועלת נובעת בין השאר‬
‫ממעבר של אנשים לשימוש בתחבורה ציבורית יעילה, ועקב כך הפחתת זמני הנסיעה, תאונות הדרכים וזיהום‬
‫האוויר. התועלת השנתית בתוספת של %5 בפיצול הנסיעות במטרופולינים לטובת התחבורה הציבורית היא‬
‫כ-911 מיליון ש"ח. תוספת של %0 בפיצול הנסיעות משמעה מעבר של %0 מן הנוסעים משימוש ברכב פרטי‬
‫לשימוש בתחבורה הציבורית. לדברי מר דולב, לתכניות פיתוח התחבורה הציבורית יש כדאיות כלכלית גבוהה‬
‫מאוד, עד כדי כיסוי מלא של העלות בזכות התועלת הכלכלית שלהן.‬

‫6. פעולות שנעשות כיום‬
‫כיום מתבצעים פרויקטים שונים להרחבת רשת הרכבות ולהקמת מערכות תחבורה עתירות נוסעים, בעיקר‬
‫במרכז הארץ. בהרחבת רשת הרכבות נכללות בניית הקו המהיר לירושלים, הקמת מסילת השרון, בניית קו‬
‫91‬
‫רכבת העמק, בניית קו עכו–כרמיאל בניית קו אשקלון–באר-שבע ועוד.‬
‫במערכות הסעת ההמונים הנבנות והמתוכננות במטרופולינים נכללים קווי רכבת קלה, רכבת קלה/תחתית‬
‫ומערכות אוטובוסים מהירות (‪ .)BRT‬פרויקטים שבביצוע הם המֵ טרונית בחיפה, שהתחלת פעילותה צפויה‬
‫02‬
‫בראשית אוגוסט 2019, והקו האדום בגוש דן, שתחילת הפעלתו צפויה בשנת 7019.‬
‫עם זאת, לפי התכנית האסטרטגית גם רשתות התחבורה המתוכננות כיום אינן עומדות ביעדים האסטרטגיים,‬
‫והן נחותות בהשוואה לממוצע במטרופולינים המפותחים בעולם בכל המדדים. למשל, במטרופולין תל-אביב‬
‫מתוכננת רשת של מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן), שצריכה לפעול במלואה בשנת 1219. רשת זו,‬
‫למרות היקפה הרחב, אינה מספיקה כדי לעמוד ביעדים. היקף ההשקעה בה הוא כ-110 מיליארד ש"ח, אך גם‬
‫12‬
‫השקעה זו היא נמוכה מאוד במונחים של השקעה לכל תושב.‬

‫91 חלק מקווים אלה נבנים במסגרת תכני ת נתיבי ישראל, שהתקבלה בהחלטת הממשלה, ראו: מזכירות הממשלה, נתיבי ישראל –‬
‫תכנית תחבורה לפיתוח הנגב והגליל, התש"ע-1019, 49 בפברואר 1019.‬
‫02 משרד התחבורה, ה פרויקט הגדול ביותר בישראל יוצא לדרך: השר כץ הנחה את נת"ע לפרסם מחר מכרז ענק בהיקף של מיליארדי‬
‫שקלים לחפירת מנהרות הרכבת הקלה בתל-אביב, הודעה לעיתונות, 00 בינואר 9019.‬
‫12 משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה הציבורית: תכנית אסטרטגית דצמבר‬
‫9019, טיוטה, כתיבה: אריאל אבלין ואחרים; יועצים: ניר שראבי ואחרים, עמ' 22‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד 7 מתוך 10‬
‫דיון‬
‫‪‬‬

‫רשת התחבורה הציבורית בישראל מתאפיינת ברמת שירות נמוכה מאוד בהשוואה למקובל במדינות‬
‫אחרות בעולם, בעיקר מדינות מפותחות, אך גם כמה מדינות מתפתחות.‬

‫‪‬‬

‫לפי התכנית האסטרטגית שמכינים משרד התחבורה ומשרד האוצר יש צורך בהשקעות ניכרות, של כ-‬
‫129 מיליארד ש"ח עד שנת 1219, כדי להביא את שירותי התחבורה הציבורית בישראל לרמה דומה לזו‬
‫המקובלת בעולם.‬

‫‪‬‬

‫כיום מיושמות תכניות לפיתוח אמצעי תחבורה ציבורית ומערכות תעבורה עתירות נוסעים הן ברמה‬
‫הארצית והן ברמה המטרופולינית, אך גם תכניות אלה לא יביאו את מערכות התחבורה הציבורית‬
‫לרמת השירות המקובלת במדינות העולם. עמידה ביעדי התכנית האסטרטגית תחייב השקעה של‬
‫כ-2.10 מיליארד ש"ח לשנה ב-19 השנים הקרובות בתשתיות תחבורה ציבורית.‬

‫‪‬‬

‫הנתונים התקציביים של השנים האחרונות מלמדים על גידול ניכר בהשקעה בתשתיות תחבורה. עם‬
‫זאת, עיקר ההשקעה מופנה עדיין לבניית כבישים, ועיקר התקציב לתשתיות התחבורה הציבורית‬
‫מופנה לתחבורה בין-עירונית דרך תכניות הפיתוח של רשת הרכבות.‬

‫‪‬‬

‫עמידה ביעדים האסטרטגיים המתגבשים תחייב תוספת השקעות למערכות התחבורה הציבורית‬
‫באמצעות תוספת תקציבים או הסטה נרחבת של תקציבים מכבישים לתחבורה ציבורית. עמידה‬
‫ביעדים תחייב השקעה ניכרת בהקמת מערכות אלה גם במרכזי הערים ובין ערים קרובות בתוך‬
‫המטרופולינים.‬

‫‪‬‬

‫השקעה בתשתית בישראל אינה מספיקה. נוסף עליה יש לארגן את שירותי התחבורה הציבורית באופן‬
‫הי ררכי ולשלב ביניהם. השילוב צריך להיעשות הן ברמה הפיזית, כלומר מעברים נוחים בין אמצעי‬
‫תחבורה ציבורית למשנהו, והן ברמה הניהולית, היינו ניהול ָאחּוד של אמצעי התחבורה הציבורית‬
‫הפועלים במרחב משותף.‬

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד 4 מתוך 10‬
‫מקורות‬
‫מאמרים‬
‫‪Pucher J., Hyungyong P. at al, "Public Transport Reforms in Seoul: Innovations‬‬

‫‪‬‬

‫,5002 ,5 .‪Motivated by Funding Crisis", Journal of Public Transportation Vol. 8, No‬‬
‫.26–14 .‪pp‬‬
‫חקיקה‬
‫‪‬‬

‫חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 42), התשע"א-1019.‬

‫מסמכי הכנסת‬
‫‪‬‬

‫הכנסת, מרכז המחקר והמידע, הפעלת רכבת כבדה לעומת רכבת קלה בגליל, כתיבה: יניב רונן, 20‬
‫באפריל 1019.‬

‫‪‬‬

‫הכנסת, מרכז המחקר והמידע, רשויות תחבורה מטרופוליניות בעולם ובארץ, כתיבה: יניב רונן, 2‬
‫באוגוסט 2119.‬

‫מסמכים ממשלתיים‬
‫‪‬‬

‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 9019.‬

‫‪‬‬

‫מזכירות הממשלה, התכנית הכלכלית לשנים 2019-4019.‬

‫‪‬‬

‫מזכירות הממשלה, נתיבי ישראל – תכנית תחבורה לפיתוח הנגב והגליל, התש"ע-1019, 49 בפברואר‬
‫1019.‬

‫‪‬‬

‫משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה‬
‫הציבורית: תכנית אסטרטגית דצמבר 9019, טיוטה, כתיבה: אריאל אבלין ואחרים; יועצים: ניר‬
‫שראבי ואחרים.‬

‫‪‬‬

‫משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה‬
‫הציבורית: יעדים לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים, מצגת, הכין יהודה אלבז, נובמבר 9019.‬

‫‪‬‬

‫משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה‬
‫הציבורית: תקציב ומימון, מצגת, הכין אשר דולב, נובמבר 9019.‬
‫משרד התחבורה, הפרויקט הגדול ביותר בישראל יוצא לדרך: השר כץ הנחה את נת"ע לפרסם מחר‬
‫מכרז ענק בהיקף של מיליארדי שקלים לחפירת מנהרות הרכבת הקלה בתל-אביב, הודעה לעיתונות,‬
‫00 בינואר 9019.‬
‫משרד התחבורה, ועדה לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית: מסקנות והמלצות, אוקטובר 7119.‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מכתבים‬
‫‪‬‬

‫פארן פיליפ, מנהל אגף תשתיות עירוניות במשרד התחבורה, דואר אלקטרוני, 79 במאי 2019.‬

‫אתרי אינטרנט‬
‫‪‬‬

‫משרד ראש הממשלה, ‪ ,www.pmo.gov.il‬כניסה: 79 במאי 2019.‬

‫‪‬‬

‫נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), ‪ ,www.nta.co.il‬כניסה: 29 במאי 2019.‬

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

‫עמוד 2 מתוך 10‬

More Related Content

Similar to השקעות בתחבורה ציבורית בישראל ובעולם

Tel aviv metro transit strategic plan 2016 (in Hebrew)
Tel aviv metro transit strategic plan 2016 (in Hebrew)Tel aviv metro transit strategic plan 2016 (in Hebrew)
Tel aviv metro transit strategic plan 2016 (in Hebrew)Marcos Szeinuk
 
מצגת תחבורה מקיימת
מצגת תחבורה מקיימתמצגת תחבורה מקיימת
מצגת תחבורה מקיימתnogashani
 
The Advantages of GTFS in Israel or Increasing Public Transport Use through O...
The Advantages of GTFS in Israel or Increasing Public Transport Use through O...The Advantages of GTFS in Israel or Increasing Public Transport Use through O...
The Advantages of GTFS in Israel or Increasing Public Transport Use through O...Nachman Shelef
 
Public transortion
Public transortionPublic transortion
Public transortionthemarker
 
Tel aviv sustainable mobility plan report 1 2018
Tel aviv sustainable mobility plan report 1 2018Tel aviv sustainable mobility plan report 1 2018
Tel aviv sustainable mobility plan report 1 2018Marcos Szeinuk
 
מצגת פתיחה-לישראל-עירונית-2050-חלק-2
מצגת פתיחה-לישראל-עירונית-2050-חלק-2מצגת פתיחה-לישראל-עירונית-2050-חלק-2
מצגת פתיחה-לישראל-עירונית-2050-חלק-2MerhavMIU
 
Tasc economic benefits of ridesharing
Tasc economic benefits of ridesharingTasc economic benefits of ridesharing
Tasc economic benefits of ridesharingAnochi.com.
 
מצגת מפגש-ראשון-ושני
מצגת מפגש-ראשון-ושנימצגת מפגש-ראשון-ושני
מצגת מפגש-ראשון-ושניMerhavMIU
 
Tel aviv sustainable mobility plan report 2 2018
Tel aviv sustainable mobility plan report 2 2018Tel aviv sustainable mobility plan report 2 2018
Tel aviv sustainable mobility plan report 2 2018Marcos Szeinuk
 
מדיניות שבילי אופניים
מדיניות שבילי אופנייםמדיניות שבילי אופניים
מדיניות שבילי אופנייםguestd2a75965
 

Similar to השקעות בתחבורה ציבורית בישראל ובעולם (12)

Tel aviv metro transit strategic plan 2016 (in Hebrew)
Tel aviv metro transit strategic plan 2016 (in Hebrew)Tel aviv metro transit strategic plan 2016 (in Hebrew)
Tel aviv metro transit strategic plan 2016 (in Hebrew)
 
Trans jerusalem 2014
Trans jerusalem 2014Trans jerusalem 2014
Trans jerusalem 2014
 
Rail plan2040 2014
Rail plan2040 2014Rail plan2040 2014
Rail plan2040 2014
 
מצגת תחבורה מקיימת
מצגת תחבורה מקיימתמצגת תחבורה מקיימת
מצגת תחבורה מקיימת
 
The Advantages of GTFS in Israel or Increasing Public Transport Use through O...
The Advantages of GTFS in Israel or Increasing Public Transport Use through O...The Advantages of GTFS in Israel or Increasing Public Transport Use through O...
The Advantages of GTFS in Israel or Increasing Public Transport Use through O...
 
Public transortion
Public transortionPublic transortion
Public transortion
 
Tel aviv sustainable mobility plan report 1 2018
Tel aviv sustainable mobility plan report 1 2018Tel aviv sustainable mobility plan report 1 2018
Tel aviv sustainable mobility plan report 1 2018
 
מצגת פתיחה-לישראל-עירונית-2050-חלק-2
מצגת פתיחה-לישראל-עירונית-2050-חלק-2מצגת פתיחה-לישראל-עירונית-2050-חלק-2
מצגת פתיחה-לישראל-עירונית-2050-חלק-2
 
Tasc economic benefits of ridesharing
Tasc economic benefits of ridesharingTasc economic benefits of ridesharing
Tasc economic benefits of ridesharing
 
מצגת מפגש-ראשון-ושני
מצגת מפגש-ראשון-ושנימצגת מפגש-ראשון-ושני
מצגת מפגש-ראשון-ושני
 
Tel aviv sustainable mobility plan report 2 2018
Tel aviv sustainable mobility plan report 2 2018Tel aviv sustainable mobility plan report 2 2018
Tel aviv sustainable mobility plan report 2 2018
 
מדיניות שבילי אופניים
מדיניות שבילי אופנייםמדיניות שבילי אופניים
מדיניות שבילי אופניים
 

More from esty segal

מוסכי הסדר
מוסכי הסדרמוסכי הסדר
מוסכי הסדרesty segal
 
החלטות האו״ם 1325
החלטות האו״ם 1325החלטות האו״ם 1325
החלטות האו״ם 1325esty segal
 
ענף המוסיקה בישראל
ענף המוסיקה בישראלענף המוסיקה בישראל
ענף המוסיקה בישראלesty segal
 
ענף המוסיקה בישראל
ענף המוסיקה בישראלענף המוסיקה בישראל
ענף המוסיקה בישראלesty segal
 
women wage peace
women wage peacewomen wage peace
women wage peaceesty segal
 
Economic Migrants orAsylum Seekers?
Economic Migrants orAsylum Seekers?Economic Migrants orAsylum Seekers?
Economic Migrants orAsylum Seekers?esty segal
 
פליטים או מבקשי מקלט
פליטים או מבקשי מקלטפליטים או מבקשי מקלט
פליטים או מבקשי מקלטesty segal
 
סיכום שנה במערכת טיפות החלב אזור צפון של משרד הבריאות
סיכום שנה במערכת טיפות החלב אזור צפון של משרד הבריאותסיכום שנה במערכת טיפות החלב אזור צפון של משרד הבריאות
סיכום שנה במערכת טיפות החלב אזור צפון של משרד הבריאותesty segal
 
Women's and Feminist Organiation in Israel - A Summary of research project
 Women's and Feminist Organiation in Israel - A Summary of research project Women's and Feminist Organiation in Israel - A Summary of research project
Women's and Feminist Organiation in Israel - A Summary of research projectesty segal
 
Women's and Feminist Organiation in Israel - Presentation of research project
Women's and Feminist Organiation in Israel - Presentation of research projectWomen's and Feminist Organiation in Israel - Presentation of research project
Women's and Feminist Organiation in Israel - Presentation of research projectesty segal
 
2007.30.01 ועדת הפנים והגנת הסביבה - מצבם של הפליטים מדארפור
2007.30.01   ועדת הפנים והגנת הסביבה - מצבם של הפליטים מדארפור2007.30.01   ועדת הפנים והגנת הסביבה - מצבם של הפליטים מדארפור
2007.30.01 ועדת הפנים והגנת הסביבה - מצבם של הפליטים מדארפורesty segal
 
סיכום אינפוגרפי של צעדת התקווה - נשים עושות שלום
סיכום אינפוגרפי של צעדת התקווה - נשים עושות שלוםסיכום אינפוגרפי של צעדת התקווה - נשים עושות שלום
סיכום אינפוגרפי של צעדת התקווה - נשים עושות שלוםesty segal
 
פרוטקול ועדת הפנים בנושא הבאת עובדים זרים מסין 14.7.14
פרוטקול ועדת הפנים בנושא הבאת עובדים זרים מסין 14.7.14פרוטקול ועדת הפנים בנושא הבאת עובדים זרים מסין 14.7.14
פרוטקול ועדת הפנים בנושא הבאת עובדים זרים מסין 14.7.14esty segal
 
פרוטוקול ועדת הפנים 15.7.13
פרוטוקול ועדת הפנים 15.7.13פרוטוקול ועדת הפנים 15.7.13
פרוטוקול ועדת הפנים 15.7.13esty segal
 
הצעת חוק מירי רגב
הצעת חוק מירי רגבהצעת חוק מירי רגב
הצעת חוק מירי רגבesty segal
 
דו"ח ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד על יצוא הגז
דו"ח ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד על יצוא הגזדו"ח ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד על יצוא הגז
דו"ח ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד על יצוא הגזesty segal
 
התנגדות המשרד להגנת הסביבה לייצוא הגז בוועדת צמח
התנגדות המשרד להגנת הסביבה לייצוא הגז בוועדת צמחהתנגדות המשרד להגנת הסביבה לייצוא הגז בוועדת צמח
התנגדות המשרד להגנת הסביבה לייצוא הגז בוועדת צמחesty segal
 
דו"ח מבקר המדינה על הגז -2013
דו"ח מבקר המדינה על הגז -2013דו"ח מבקר המדינה על הגז -2013
דו"ח מבקר המדינה על הגז -2013esty segal
 
דוח שראל היקף יצוא מומלץ ממאגר הגז לויתן
דוח שראל היקף יצוא מומלץ ממאגר הגז לויתןדוח שראל היקף יצוא מומלץ ממאגר הגז לויתן
דוח שראל היקף יצוא מומלץ ממאגר הגז לויתןesty segal
 

More from esty segal (20)

מוסכי הסדר
מוסכי הסדרמוסכי הסדר
מוסכי הסדר
 
החלטות האו״ם 1325
החלטות האו״ם 1325החלטות האו״ם 1325
החלטות האו״ם 1325
 
ענף המוסיקה בישראל
ענף המוסיקה בישראלענף המוסיקה בישראל
ענף המוסיקה בישראל
 
ענף המוסיקה בישראל
ענף המוסיקה בישראלענף המוסיקה בישראל
ענף המוסיקה בישראל
 
women wage peace
women wage peacewomen wage peace
women wage peace
 
Economic Migrants orAsylum Seekers?
Economic Migrants orAsylum Seekers?Economic Migrants orAsylum Seekers?
Economic Migrants orAsylum Seekers?
 
פליטים או מבקשי מקלט
פליטים או מבקשי מקלטפליטים או מבקשי מקלט
פליטים או מבקשי מקלט
 
סיכום שנה במערכת טיפות החלב אזור צפון של משרד הבריאות
סיכום שנה במערכת טיפות החלב אזור צפון של משרד הבריאותסיכום שנה במערכת טיפות החלב אזור צפון של משרד הבריאות
סיכום שנה במערכת טיפות החלב אזור צפון של משרד הבריאות
 
Women's and Feminist Organiation in Israel - A Summary of research project
 Women's and Feminist Organiation in Israel - A Summary of research project Women's and Feminist Organiation in Israel - A Summary of research project
Women's and Feminist Organiation in Israel - A Summary of research project
 
Women's and Feminist Organiation in Israel - Presentation of research project
Women's and Feminist Organiation in Israel - Presentation of research projectWomen's and Feminist Organiation in Israel - Presentation of research project
Women's and Feminist Organiation in Israel - Presentation of research project
 
2007.30.01 ועדת הפנים והגנת הסביבה - מצבם של הפליטים מדארפור
2007.30.01   ועדת הפנים והגנת הסביבה - מצבם של הפליטים מדארפור2007.30.01   ועדת הפנים והגנת הסביבה - מצבם של הפליטים מדארפור
2007.30.01 ועדת הפנים והגנת הסביבה - מצבם של הפליטים מדארפור
 
88 fm
88 fm88 fm
88 fm
 
סיכום אינפוגרפי של צעדת התקווה - נשים עושות שלום
סיכום אינפוגרפי של צעדת התקווה - נשים עושות שלוםסיכום אינפוגרפי של צעדת התקווה - נשים עושות שלום
סיכום אינפוגרפי של צעדת התקווה - נשים עושות שלום
 
פרוטקול ועדת הפנים בנושא הבאת עובדים זרים מסין 14.7.14
פרוטקול ועדת הפנים בנושא הבאת עובדים זרים מסין 14.7.14פרוטקול ועדת הפנים בנושא הבאת עובדים זרים מסין 14.7.14
פרוטקול ועדת הפנים בנושא הבאת עובדים זרים מסין 14.7.14
 
פרוטוקול ועדת הפנים 15.7.13
פרוטוקול ועדת הפנים 15.7.13פרוטוקול ועדת הפנים 15.7.13
פרוטוקול ועדת הפנים 15.7.13
 
הצעת חוק מירי רגב
הצעת חוק מירי רגבהצעת חוק מירי רגב
הצעת חוק מירי רגב
 
דו"ח ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד על יצוא הגז
דו"ח ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד על יצוא הגזדו"ח ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד על יצוא הגז
דו"ח ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד על יצוא הגז
 
התנגדות המשרד להגנת הסביבה לייצוא הגז בוועדת צמח
התנגדות המשרד להגנת הסביבה לייצוא הגז בוועדת צמחהתנגדות המשרד להגנת הסביבה לייצוא הגז בוועדת צמח
התנגדות המשרד להגנת הסביבה לייצוא הגז בוועדת צמח
 
דו"ח מבקר המדינה על הגז -2013
דו"ח מבקר המדינה על הגז -2013דו"ח מבקר המדינה על הגז -2013
דו"ח מבקר המדינה על הגז -2013
 
דוח שראל היקף יצוא מומלץ ממאגר הגז לויתן
דוח שראל היקף יצוא מומלץ ממאגר הגז לויתןדוח שראל היקף יצוא מומלץ ממאגר הגז לויתן
דוח שראל היקף יצוא מומלץ ממאגר הגז לויתן
 

השקעות בתחבורה ציבורית בישראל ובעולם

  • 1. ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫השקעות בתחבורה ציבורית‬ ‫בישראל ובעולם‬ ‫מוגש לשדולה לקידום תחבורה ציבורית‬ ‫הכנסת, מרכז המחקר והמידע‬ ‫קריית בן-גוריון, ירושלים 91959‬ ‫טל':‬ ‫549824981‬ ‫- 29‬ ‫פקס:‬ ‫6951981‬ ‫- 29‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫כתיבה: ד"ר יניב רונן‬ ‫אישור: שרון סופר, ראש צוות בכירה‬ ‫עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת"‬ ‫כ' בסיוון תשע"ג‬ ‫29 במאי 2019‬
  • 2. ‫מבוא‬ ‫מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת תמר זנדברג לקראת כנס השדולה לקידום תחבורה ציבורית שייערך‬ ‫ביום הסביבה בכנסת, 4 ביוני 2019. עניינו של המסמך הוא היחס בין ההשקעות בתשתית התחבורה הציבורית‬ ‫ובין ההשקעות בתשתית התחבורה הפרטית בישראל ובעולם.‬ ‫רוב הנתונים במסמך זה מבוססים על עבודה שנמצאת בהכנה עבור משרד התחבורה ומשרד האוצר להכנת‬ ‫תכנית אסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית בעשורים הקרובים. בעבודה נעשתה השוואה בין‬ ‫המטרופולינים בישראל (תל-אביב, ירושלים, חיפה ובאר-שבע) ובין 29 מטרופולינים בעולם, רובם במדינות‬ ‫מפותחות ומיעוטם במדינות מתפתחות.1 בתכנית מוצגים יעדים לפיתוח התחבורה הציבורית ואומדן של‬ ‫2‬ ‫התקציבים הדרושים להשגת יעדים אלה.‬ ‫5. השקעה ושימוש בתחבורה ציבורית במטרופולינים בישראל ובעולם‬ ‫5.5. מטרופולינים‬ ‫בישראל ובעולם יש חלוקה מקובלת לאזורים מטרופוליניים. במטרופולין נכללות על-פי רוב עיר מרכזית, שבה‬ ‫רוב מקומות התעסוקה, שירותים שונים ומרכזי בילוי, וערים סביבה. רוב התנועה נעשית אל מרכז המטרופולין‬ ‫וממנו. מטרופולין מוגדר "מספר רב של רשויות מקומיות הסמוכות זו לזו ויוצרות ישות תפקודית אחת,‬ ‫3‬ ‫המשלבת קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים".‬ ‫מטרופולינים במדינות העולם שייכים בדרך כלל לגופי שלטון אזוריים, הכוללים את הרשויות המקומיות‬ ‫שנמצאות בתחום המטרופולין. בישראל, בהיעדר מסגרת של שלטון אזורי, החלוקה למטרופולינים נעשית על-‬ ‫ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומבוססת על סקרי האוכלוסייה. גבולות המטרופולין נקבעים בעיקר לפי‬ ‫השאלה מהו המקום שאליו אנשים נוסעים למטרות עבודה ופנאי. בישראל כיום ארבעה מטרופולינים:‬ ‫ירושלים, תל-אביב, חיפה ובאר-שבע, ונכללות בהם העיר והרשויות המקומיות שסביבה. מטרופולין תל-אביב‬ ‫הוא הגדול ביותר במספר תושביו (כ-4.2 מיליון),4 ונכלל בו כל מרכז הארץ: ממושב אליכין בצפון (סמוך‬ ‫5‬ ‫לחדרה) עד העיר אשדוד בדרום ועד העיר מודיעין במזרח, והעיר תל-אביב–יפו היא מרכז המטרופולין.‬ ‫במטרופולינים רבים בעולם נהוג ניהול ָאחּוד של כל אמצעי התחבורה. ניהול זה נועד להבטיח שילוב של אמצעי‬ ‫התחבורה לסוגיהם כדי לאפשר נסיעות בתוך מרכז המטרופולין, בין המרכז לבין ערי השדה והפרברים ובין ערי‬ ‫השדה והפרברים לבין עצמם. התחבורה הציבורית במטרופולינים אלה בנויה בצורה היררכית, כלומר יש‬ ‫חלוקה לקווים מהירים, קווים אזוריים וקווים מקומיים. כמו כן משולבים בתכנון המטרופוליני קווי‬ ‫אוטובוס, רכבת קלה, רכבת תחתית ורכבת בין-עירונית כך שיש מעברים נוחים בין כל אמצעי התחבורה‬ ‫1 משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה הציבורית: תכנית אסטרטגית דצמבר‬ ‫9019 , טיוטה, כתיבה: אריאל אבלין ואחרים; יועצים: ניר שראבי ואחרים. מ-29 מטרופולינים, 20 הם במדינות מפותחות: 10‬ ‫באירופה, ארבעה בצפון ובמרכז אמריקה ואחד באוסטרליה. המטרופולינים במדינות מתפתחות הם ריו דה-ז'נרו, מומבאי וקהיר.‬ ‫2 עיקרי הממצאים מהתכנית הוצגו על-ידי מר יהודה אלבז, מנהל אגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, ועל-ידי מר אשר דולב,‬ ‫רכז תשתיות באגף התקציבים של משרד האוצר, ביום עיון שערך ארגון "תחבורה היום ומחר" בדצמבר 9019.‬ ‫3 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 9019, פרק 9: אוכלוסייה, מבוא, עמ' 44.‬ ‫4 שם, לוח 20.9, יישובים, אוכלוסייה וצפיפות לקמ''ר, לפי מטרופולין ויישובים נבחרים.‬ ‫5 ראו: הכנסת, מרכז המחקר והמידע, רשויות תחבורה מטרופוליניות בעולם ובארץ, כתיבה: יניב רונן, 2 באוגוסט 2119; הפעלת‬ ‫רכבת כבדה לעומת רכבת קלה בגליל, כתיבה: יניב רונן, 20 באפריל 1019, באתר האינטרנט של הכנסת.‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד 0 מתוך 10‬
  • 3. ‫הציבורית. התשלום עבור הנסיעות נעשה בדרך כלל לפי מרחק, כלומר נוסעים באותו אזור יכולים לשלם פעם‬ ‫אחת, ובאותו כרטיס, עבור נסיעה באמצעי תחבורה שונים.6 צורה זו של תכנון התחבורה מעודדת את השימוש‬ ‫בתחבורה ציבורית ומאפשרת נגישות גבוהה בתוך המטרופולין ללא צורך ברכב פרטי.‬ ‫2.5. רמת שירותי התחבורה הציבורית במטרופולינים בישראל ורמת ההשקעה בהם‬ ‫מצב התחבורה הציבורית במטרופולינים בישראל ירוד בהשוואה לזה של התחבורה הציבורית במטרופולינים‬ ‫בעולם. הסיבה לכך היא השקעות נמוכות מאוד, ואף היעדר השקעות כלל, בשירותי התחבורה הציבורית‬ ‫במטרופולינים בישראל במשך עשרות שנים. עד שנת 1119 לא הייתה כל השקעה בשירות במטרופולינים.‬ ‫בשנים 1119–1019 נעשו השקעות משמעותיות בתשתיות עבור תחבורה ציבורית, ועם זאת, ההשקעה בישראל‬ ‫7‬ ‫עדיין נמוכה ב-%14 מהממוצע העולמי: 998,5 אירו לתושב לשנה לעומת 999,95 אירו לתושב לשנה.‬ ‫בישראל לא נעשה פיתוח של מערכות הסעת המונים במטרופולינים, וכמעט לא נבנתה תשתית מסילתית בין-‬ ‫עירונית, ולכן נוצר פער בין תשתית התחבורה הציבורית ובין תשתית הכבישים. פער זה מעודד את השימוש‬ ‫בתחבורה פרטית, שהיא אמצעי הנסיעה העיקרי כיום בישראל. לפי טיוטת מסמך שנמצא בהכנה עבור משרד‬ ‫התחבורה ומשרד האוצר, "רשת התחבורה הציבורית בישראל חסרה גיוון באמצעי הנסיעה, חסרה היררכיה‬ ‫8‬ ‫ברורה, אינה נוסעת כמעט בזכות דרך בלעדית ורמת השילּוביּות בין האמצעים נמוכה".‬ ‫הפער בין ישראל ובין מדינות שונות בעולם ב שירותי התחבורה הציבורית מתבטא בשורה של מדדים, ובהם:‬ ‫המהירות הממוצעת של שירותי התחבורה הציבורית, כמות נסיעות התחבורה הציבורית המוקצית לכל נוסע,‬ ‫אורך הנתיבים הבלעדיים לתחבורה ציבורית עבור כל תושב, ועוד. התוצאה של מצב שירותי התחבורה‬ ‫הציבורית בישראל היא שימוש מוגבר ברכב פרטי, שבישראל הוא נרחב בהרבה בהשוואה למדינות אחרות‬ ‫בעולם. מטרופולין תל-אביב מתאפיין בהשקעה גבוהה בתשתית הכבישים לכל תושב, העולה על ממוצע‬ ‫המטרופולינים שנבדקו, ובמספר מקומות החניה במרכז העסקי לכל 111,0 מועסקים. מספר מקומות החניה‬ ‫היחסי במטרופולין תל-אביב הוא הגדול ביותר במטרופולינים שנבדקו.‬ ‫להלן מבחר נתונים השוואתיים של מטרופולין תל-אביב לעומת הממוצע העולמי:‬ ‫9‬ ‫6 משרד התחבורה, הוועדה לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית: מסקנות והמלצות, אוקטובר 7119; .‪Pucher J., Hyungyong P‬‬ ‫‪at al, "Public Transport Reforms in Seoul: Innovations Motivated by Funding Crisis", Journal of Public‬‬ ‫.94-84 .‪Transportation Vol. 8, No. 5, 2005, pp‬‬ ‫7 משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה הציבורית: יעדים לפיתוח התחבורה‬ ‫הציבורית במטרופולינים, מצגת, הכין יהודה אלבז, נובמבר 9019, עמ' 20.‬ ‫8 שם, פיתוח התחבורה הציבורית: תכנית אסטרטגית, דצמבר 9019 , טיוטה, כתיבה: אריאל אבלין ואחרים; יועצים: ניר שראבי‬ ‫ואחרים, עמ' 2.‬ ‫9 הממוצע העולמי חושב לפי נתוני 29 המטרופולינים. מטרופולין תל-אביב נבחר כמייצג משום שהוא הגדול ביותר מבחינת מספר‬ ‫התושבים, ובו מרוכזים רוב שירותי התחבורה הציבורית בישראל. הנתונים בקטגוריות 7–0, לפי: שם, פיתוח התחבורה‬ ‫הציבורית: יעדים לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים, מצגת, הכין יהודה אלבז, נובמבר 9019, עמ' 7–20. הנתונים‬ ‫בקטגוריות 4-2, לפי: שם, פיתוח התחבורה הציבורית: תכנית אסטרטגית, דצמבר 9019, טיוטה, כתיבה: אריאל אבלין ואחרים;‬ ‫יועצים: ניר שראבי ואחרים, עמ' 44-14.‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד 9 מתוך 10‬
  • 4. ‫מדד‬ ‫קטגוריה‬ ‫5.‬ ‫2. רמת השירות‬ ‫6.‬ ‫8.‬ ‫1.‬ ‫1.‬ ‫7.‬ ‫4.‬ ‫רמת‬ ‫השימוש‬ ‫רמת‬ ‫ההשקעה‬ ‫ההשקעה‬ ‫ברכב פרטי‬ ‫ק"מ שירות של תחבורה ציבורית לתושב לשנה‬ ‫המהירות הממוצעת של שירותי התחבורה‬ ‫הציבורית‬ ‫מספר העליות לאמצעי תחבורה ציבורית לתושב‬ ‫לשנה‬ ‫פיצול הנסיעות במטרופולין – חלק התחבורה‬ ‫הציבורית בכלל הנסיעות‬ ‫השקעות בתשתית תחבורה ציבורית לתושב‬ ‫אורך נתיבים בלעדיים ל-999,5 תושבים‬ ‫השקעות בתשתית כבישים לתושב‬ ‫מקומות חניה במרכז העסקי לכל 999,5‬ ‫מועסקים‬ ‫ממוצע‬ ‫עולמי‬ ‫110 ק"מ‬ ‫מטרופולין‬ ‫תל-אביב‬ ‫24 ק"מ‬ ‫19 קמ"ש‬ ‫20 קמ"ש‬ ‫119‬ ‫220‬ ‫%42‬ ‫%29‬ ‫111,10€‬ ‫110 מטר‬ ‫140$‬ ‫114,0€‬ ‫40 מטר‬ ‫429$‬ ‫420‬ ‫724‬ ‫6.5. השקעה בתחבורה הציבורית‬ ‫כאמור, ההשקעה בתחבורה הציבורית במטרופולינים של ישראל גדלה בעשור האחרון, אולם היא עדיין‬ ‫קטנה מאוד בהשוואה להשקעה המקובלת בעולם – %14 פחות מן הממוצע העולמי שנבדק. רמת ההשקעה‬ ‫נמוכה גם בהשוואה למטרופולינים אחרים שנמצאים בתחתית טבלת ההשקעות בתחבורה ציבורית לכל תושב,‬ ‫דוגמת אמסטרדם. בישראל הגידול בהשקעה בשנים האחרונות מתבטא בתכנון ובהקמת פרויקטים להסעת‬ ‫המונים, למשל: קו הרכבת הקלה בירושלים, המֵ טרונית בחיפה וקו הרכבת הקלה/תחתית01 בגוש דן – "הקו‬ ‫האדום".‬ ‫לפי חישוב שנעשה עבור משרד התחבורה ומשרד האוצר, על ישראל להשקיע בשנים הקרובות כ-112‬ ‫מיליארד ש"ח בתשתית תחבורה ציבורית במטרופולינים כדי לגשר על הפער בינה ובין המקובל בערים‬ ‫11‬ ‫במדינות המפותחות מבחינה זאת, כלומר כ-2.10 מיליארד ש"ח לשנה ב-19 השנים הקרובות.‬ ‫להלן נתוני ההשקעה בתשתית התחבורה (הציבורית והפרטית) בשנים 2119–0019, במיליארדי ש"ח.‬ ‫רכבות‬ ‫בין-‬ ‫עירוניות‬ ‫כבישים‬ ‫עירוניים‬ ‫כבישים בין-‬ ‫עירוניים‬ ‫2119‬ ‫4.0‬ ‫0.4‬ ‫2.9‬ ‫1019‬ ‫1.0‬ ‫1.4‬ ‫0.9‬ ‫1.0‬ ‫0019‬ ‫1.0‬ ‫4.4‬ ‫1.9‬ ‫0‬ ‫4.1‬ ‫9019‬ ‫9.0‬ ‫9.4‬ ‫1.2‬ ‫4.0‬ ‫4.1‬ ‫21‬ ‫תחבורה‬ ‫ציבורית והסעת‬ ‫המונים‬ ‫סך הכול‬ ‫כבישים‬ ‫סך הכול‬ ‫תחבורה‬ ‫ציבורית‬ ‫סך‬ ‫הכול‬ ‫0‬ ‫1.1‬ ‫2.2‬ ‫4.4‬ ‫1.1‬ ‫2.2‬ ‫0.2‬ ‫1.2‬ ‫2.4‬ ‫2.4‬ ‫2.10‬ ‫01 מדובר ב"קו האדום" של מערכת הסעת ההמונים המתוכננת בגוש דן. קו רכבת עירונית בין פתח-תקוה לבת-ים שיעבור בערים בני-‬ ‫ברק, רמת-גן ותל-אביב–יפו. חציו של הקו יהיה עילי, וחציו תחתי. ראו: אתר האינטרנט נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים),‬ ‫544=‪ ,http://www.nta.co.il/site/he/neta.asp?pi‬כניסה: 29 במאי 2019.‬ ‫11 משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה הציבורית: תקציב ומימון, מצגת,‬ ‫הכין אשר דולב, נובמבר 9019, עמ' 2.‬ ‫21 נתוני 2119–0019 לפי: שם, פיתוח התחבורה הציבורית: יעדים לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים, מצגת, הכין יהודה‬ ‫אלבז, נובמבר 9019, עמ' 19. נתוני 9019 (התקציב על שינוייו), לפי: מר פיליפ פארן, מנהל אגף תשתיות עירוניות במשרד‬ ‫התחבורה, דואר אלקטרוני, 79 במאי 2019.‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד 2 מתוך 10‬
  • 5. ‫מהטבלה ניכר שחלקן של ההשקעות בתחבורה ציבורית בכלל ההשקעות בתשתיות התחבורה נמצא בעלייה‬ ‫בשלוש השנים האחרונות. בשנת 9019 חל גידול בהשקעה בתשתיות התחבורה בהשוואה לשלוש השנים שקדמו‬ ‫לה, והפער בין תקציב הכבישים לתקציב התחבורה הציבורית הצטמצם. עיקר הגידול בתקציב התחבורה‬ ‫הציבורית בשנה זו נובע מהגדלת תקציב הרכבות הבין-עירוניות, כלומר הפערים בין המטרופולינים נותרו‬ ‫בעינם.‬ ‫לפי הצעת התכנית הכלכלית לשנים 2019-401931 תפחת ההשקעה בכבישים בין-עירוניים ובכבישים עירוניים‬ ‫יחסית להתחייבויות הממשלה לשנים אלה. צפוי כי ההשקעה בכבישים בין-עירוניים תפחת ב-112 מיליון ש"ח:‬ ‫12 מיליון ש"ח בשנת 2019 ו-179 מיליון ש"ח בשנת 4019, באמצעות דחיית ביצוע פרויקטים שתוכננו. צפוי כי‬ ‫ההשקעה בכבישים עירוניים תפחת בהיקף דומה: 110 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים, באמצעות צמצום‬ ‫פרויקטים חדשים. נוסף על כך צפויה הפחתה נוספת בתקציב הפרויקטים לכבישים עירוניים, בסך 119 מיליון‬ ‫ש"ח.41 בסך הכול מתוכננת הפחתה של 114 מיליון ש"ח בתקציב ההשקעה בכבישים בשתי השנים, בהשוואה‬ ‫למה שתוכנן.‬ ‫צפוי כי ההשקעה בתחבורה הציבורית תפחת אף היא: דחיית ביצוע פרויקטים בתחבורה הציבורית והפחתת‬ ‫110 מיליון ש"ח בשנת 2019 ו-12 מיליון ש"ח בשנת 4019, וכן הפחתת 110 מיליון ש"ח בתכנית הפיתוח של‬ ‫רכבת ישראל. בסך הכול מדובר בהפחתת 129 מיליון ש"ח בהשקעות בתחבורה הציבורית לשנים 2019-4019.‬ ‫נוסף על כך מוצע לבחון הפחתת 112 מיליון ש"ח מתקציב רכישת הציוד הנייד של רכבת ישראל (קרונות‬ ‫וקטרים) באמצעות פריסת התשלומים לעשר שנים החל בשנת 1019. בחינה זו מותנית בחוזים שעליהם חתמה‬ ‫חברת הרכבת. בסך הכול מתוכננת הפחתת 121–129 מיליון ש"ח בתקציבי ההשקעה בתחבורה הציבורית‬ ‫בשתי השנים, בהשוואה למה שתוכנן.‬ ‫לא צפוי שינוי בתקציב עבור מערכות להסעת המונים (רכבות קלות, רכבות תחתיות ומערכות אוטובוסים‬ ‫מהירות). הפחתת תקציבי הכבישים גדולה מהפחתת התקציבים המיועדים לתחבורה ציבורית, ולכן צפוי‬ ‫שחלקה של התחבורה הציבורית בכלל ההשקעות בתחבורה יגדל.‬ ‫השקעה בתשתית תחבורה יבשתית כשיעור מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג)‬ ‫תחבורה‬ ‫ציבורית‬ ‫כבישים‬ ‫כל‬ ‫סך‬ ‫ההשקעות‬ ‫4119‬ ‫%94.1‬ ‫%12.1‬ ‫%91.0‬ ‫2119‬ ‫%94.1‬ ‫%22.1‬ ‫%41.0‬ ‫1019‬ ‫%14.1‬ ‫%42.1‬ ‫%41.0‬ ‫0019‬ ‫%21.1‬ ‫%21.1‬ ‫%40.0‬ ‫9019‬ ‫%12.1‬ ‫%41.1‬ ‫51‬ ‫%29.0‬ ‫31 מזכירות הממשלה, התכנית הכלכלית לשנים 2019-4019, באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה,‬ ‫‪ ,http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/Documents/takziv1314.pdf‬כניסה: 79 במאי 2019.‬ ‫41 מזכירות הממשלה, התכנית הכלכלית לשנים 2019-4019, סעיף 920, עמ' 42-22.‬ ‫51 משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה הציבורית: תקציב ומימון, מצגת, הכין‬ ‫אשר דולב, נובמבר 9019, עמ' 4.‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד 4 מתוך 10‬
  • 6. ‫ההשקעה בכבישים כשיעור מהתמ"ג נותרה דומה בשנים 4119–9019, וההשקעה בתחבורה הציבורית כשיעור‬ ‫מהתמ"ג גדלה בשנים אלה. בסך הכול ההשקעה בתשתיות התחבורה כשיעור מהתמ"ג גדלה.‬ ‫השקעה בתחבורה יבשתית כשיעור מהתוצר המקומי הגולמי, נתוני שנת 4992 – ישראל ומדינות נבחרות‬ ‫ישראל‬ ‫שיעור מהתמ"ג‬ ‫%91.0‬ ‫יפן‬ ‫%7.0‬ ‫רוסיה‬ ‫61‬ ‫מדינות מרכז ומזרח‬ ‫אירופה‬ ‫מדינות מערב אירופה‬ ‫ארה"ב‬ ‫%2.0‬ ‫%7.1‬ ‫%2.1‬ ‫%2.0‬ ‫שיעור ההשקעה בתשתית התחבורה הציבורית בישראל נמוך בהשוואה ליפן, רוסיה ומדינות מרכז ומזרח‬ ‫אירופה, אך גבוה בהשוואה לארה"ב ומדינות מערב אירופה. במדינות המערב יש מערכות תחבורה ציבורית‬ ‫מפותחות שנבנו בשנים קודמות, ולכן אין בהן השקעות ניכרות בבניית תשתיות חדשות לתחבורה הציבורית,‬ ‫עיקר ההשקעה הוא בתחזוקה ובשיפור המערכות הקיימות.‬ ‫2. התכנית האסטרטגית לתחבורה ציבורית ולמערכות הסעת המונים‬ ‫כאמור, במשרד התחבורה ובמשרד האוצר מכינים בימים אלה תכנית אסטרטגית לפיתוח התחבורה‬ ‫הציבורית. שנת היעד של התכנית היא 1219, ומטרתה היא להביא את שירותי התחבורה הציבורית בישראל‬ ‫לרמה דומה לזו המקובלת במטרופולינים בעולם. בחינת התכנית תיעשה לפי כמה מדדים מקובלים, שהוצגו‬ ‫לעיל.‬ ‫להלן פירוט המדדים כיום ופירוט מדדי היעד לשנת 9692:‬ ‫קטגוריה‬ ‫ק"מ שירות של תחבורה ציבורית לתושב לשנה‬ ‫רמת השירות‬ ‫רמת השימוש‬ ‫רמת‬ ‫ההשקעה‬ ‫מדד‬ ‫המצב‬ ‫הקיים‬ ‫במטרופולין‬ ‫תל-אביב‬ ‫יעד‬ ‫24 ק"מ‬ ‫110 ק"מ‬ ‫20 קמ"ש‬ ‫19 קמ"ש‬ ‫מספר העליות לאמצעי תחבורה ציבורית לתושב‬ ‫לשנה‬ ‫220‬ ‫119‬ ‫פיצול הנסיעות – חלק התחבורה הציבורית‬ ‫בנסיעות בכלל האזור המטרופוליני‬ ‫%29‬ ‫%14‬ ‫111,7 ש"ח‬ ‫111,11 ש"ח‬ ‫40 מטר‬ ‫110 מטר‬ ‫מהירות‬ ‫הציבורית‬ ‫ממוצעת‬ ‫של‬ ‫שירותי‬ ‫התחבורה‬ ‫השקעות בתשתית תחבורה הציבורית לתושב‬ ‫אורך נתיבים בלעדיים ל-999,5 תושבים‬ ‫אפשר לראות בנתונים עלייה ניכרת במדדים, פי-1.0 עד פי-7.10, בהשוואה למצב הנוכחי. התכנית האסטרטגית‬ ‫בנויה לפי כמה עקרונות שיכוונו את הפיתוח הרצוי, כמפורט להלן:‬ ‫61 משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה הציבורית: תקציב ומימון, מצגת, הכין‬ ‫אשר דולב, נובמבר 9019, עמ' 1.‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד 1 מתוך 10‬
  • 7. ‫‪‬‬ ‫העדפה לאומית של התחבורה הציבורית כפתרון לצורך בתחבורה בת-קיימא בישראל;‬ ‫‪‬‬ ‫מחויבות להשלמת הפער בהשקעות בתשתית התחבורה הציבורית לפי תכנית ארוכת טווח במטרה‬ ‫לגשר על הפער בין המצב בישראל ובין המצב במטרופולינים המפותחים בעולם. המחויבות צריכה‬ ‫להתבטא גם ביצירת מקורות תקציביים קבועים לטווח של 19 שנה;‬ ‫‪‬‬ ‫עבודה לפי תכנית-אב לתחבורה הציבורית, שבמסגרתה תיבחן רשת התחבורה בצורה כוללת. בתכנית‬ ‫יש להציב הי ררכיה ברורה של אמצעי הנסיעה, לשלב בין אמצעי נסיעה שונים, לכלול הרחבה ושדרוג‬ ‫של התכניות הקיימות בהתאם ליעדים האסטרטגיים, לקדם את הליכי התכנון לטווח ארוך תוך‬ ‫שמירה על זכויות הדרך ולהגדיר את שלבי הביצוע;‬ ‫‪‬‬ ‫גיוון טכנולוגיות ההסעה: ברשת התחבורה הציבורית במטרופולינים יש לכלול מגוון אמצעי נסיעה:‬ ‫רכבות תחתיות, רכבות אזוריות, רכבות קלות-עירוניות, מערכות אוטובוסים מהירות (‪)BRT‬‬ ‫ואוטובוסים. אמצעים אלה צריכים להיות מותאמים לרשת ההיררכית. קיום מגוון אמצעי נסיעה‬ ‫המשולבים זה בזה מעודד את השימוש בתחבורה הציבורית.‬ ‫‪‬‬ ‫שילוב אמצעים טכנולוגיים: שילוב טכנולוגיה מתקדמת ברשת התחבורה הציבורית, כגון מידע בזמן‬ ‫אמת, כרטוס משולב ועוד. אמצעים אלה ישפרו את השירות לנוסע, את אטרקטיביות המערכת ואת‬ ‫71‬ ‫תדמית התחבורה הציבורית בעיני הציבור.‬ ‫‪‬‬ ‫שילּוביּות פיזית וארגונית: על אמצעי התחבורה הציבורית לסוגיהם, ובכלל זה רכבת ישראל, לעבוד‬ ‫כמערכת אחת ללא תלות באמצעי המפעיל ובזהותו. התכנון והביצוע הפרטניים צריכים להיעשות על-‬ ‫ידי רשויות תחבורה מטרופוליניות בכל אחד מן המטרופולינים.‬ ‫‪‬‬ ‫אמצעי מדיניות משלימים: יש לשלב במערך התחבורה אמצעים לריסון השימוש ברכב פרטי בהתאם‬ ‫להתקדמות בפיתוח רשתות התחבורה הציבורית.‬ ‫5.2. תקצוב התכנית‬ ‫כפי שנראה לעיל, תקציב ההשקעה בכל תשתיות התחבורה בשנת 9019 היה מעט פחות מהתקציב הנדרש לפי‬ ‫התכנית האסטרטגית להשקעה בתשתיות תחבורה ציבורית. עם זאת, יותר ממחצית התקציב הוקצתה‬ ‫לכבישים עירוניים ובין-עירוניים, המשרתים בעיקר את התחבורה הפרטית. עמידה ביעדי התכנית האסטרטגית‬ ‫תחייב תוספת ניכרת של תקציבים לתשתיות תחבורה, או הסטה ניכרת של תקציבים מפיתוח רשת הכבישים‬ ‫לפיתוח מערכות תחבורה ציבורית.‬ ‫חלופה אחרת יכולה להיות הקמת פרויקטים במימון חוץ-תקציבי; חלופה זו הוגדרה בתכנית האסטרטגית‬ ‫כעדיפות שנייה, שיש לנקוט אם אין אפשרות להגדיל את התקציבים הממשלתיים או ללוות כסף להקמת‬ ‫הפרויקטים. מימון חוץ-תקציבי יכול להיעשות באמצעים שונים, ובהם: מכירת זכויות נדל"ן, הנפקת איגרות‬ ‫81‬ ‫חוב, מיסוי ייעודי ושילוב הון פרטי.‬ ‫71 יצוין כי ב-0 בינואר 9019 נכנס לתוקפו תיקון מס' 42 לפקודת התעבורה, המחייב את משרד התחבורה, את הרשויות המקומיות‬ ‫ואת מפעילי התחבורה הציבורית (חברות אוטובוסים, מוניות שירות, רכבת ישראל והרכבת הקלה) לתת מידע לנוסעים בין השאר‬ ‫על מסלולי הקווים ועל זמני יציאתם. החוק קובע גם חובת התקנת שילוט אלקטרוני. אין מידע על מידת יישום החוק כיום. ראו:‬ ‫חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 42), התשע"א-1019.‬ ‫81 משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה הציבורית: תכנית אסטרטגית דצמבר‬ ‫9019, טיוטה, כתיבה: אריאל אבלין ואחרים; יועצים: ניר שראבי ואחרים, עמ' 10.‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד 2 מתוך 10‬
  • 8. ‫לפי נתונים שהציג מר אשר דולב, רכז תחבורה ציבורית באגף התקציבים של משרד האוצר, השקעות בתחבורה‬ ‫הציבורית עשויות להביא תוספת של 19–14 מיליארד ש"ח על התמ"ג בטווח הארוך. התועלת השנתית של‬ ‫הקמת מערכות הסעת המונים במטרופולינים נאמדת ב-95–65 מיליארד ש"ח. התועלת נובעת בין השאר‬ ‫ממעבר של אנשים לשימוש בתחבורה ציבורית יעילה, ועקב כך הפחתת זמני הנסיעה, תאונות הדרכים וזיהום‬ ‫האוויר. התועלת השנתית בתוספת של %5 בפיצול הנסיעות במטרופולינים לטובת התחבורה הציבורית היא‬ ‫כ-911 מיליון ש"ח. תוספת של %0 בפיצול הנסיעות משמעה מעבר של %0 מן הנוסעים משימוש ברכב פרטי‬ ‫לשימוש בתחבורה הציבורית. לדברי מר דולב, לתכניות פיתוח התחבורה הציבורית יש כדאיות כלכלית גבוהה‬ ‫מאוד, עד כדי כיסוי מלא של העלות בזכות התועלת הכלכלית שלהן.‬ ‫6. פעולות שנעשות כיום‬ ‫כיום מתבצעים פרויקטים שונים להרחבת רשת הרכבות ולהקמת מערכות תחבורה עתירות נוסעים, בעיקר‬ ‫במרכז הארץ. בהרחבת רשת הרכבות נכללות בניית הקו המהיר לירושלים, הקמת מסילת השרון, בניית קו‬ ‫91‬ ‫רכבת העמק, בניית קו עכו–כרמיאל בניית קו אשקלון–באר-שבע ועוד.‬ ‫במערכות הסעת ההמונים הנבנות והמתוכננות במטרופולינים נכללים קווי רכבת קלה, רכבת קלה/תחתית‬ ‫ומערכות אוטובוסים מהירות (‪ .)BRT‬פרויקטים שבביצוע הם המֵ טרונית בחיפה, שהתחלת פעילותה צפויה‬ ‫02‬ ‫בראשית אוגוסט 2019, והקו האדום בגוש דן, שתחילת הפעלתו צפויה בשנת 7019.‬ ‫עם זאת, לפי התכנית האסטרטגית גם רשתות התחבורה המתוכננות כיום אינן עומדות ביעדים האסטרטגיים,‬ ‫והן נחותות בהשוואה לממוצע במטרופולינים המפותחים בעולם בכל המדדים. למשל, במטרופולין תל-אביב‬ ‫מתוכננת רשת של מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן), שצריכה לפעול במלואה בשנת 1219. רשת זו,‬ ‫למרות היקפה הרחב, אינה מספיקה כדי לעמוד ביעדים. היקף ההשקעה בה הוא כ-110 מיליארד ש"ח, אך גם‬ ‫12‬ ‫השקעה זו היא נמוכה מאוד במונחים של השקעה לכל תושב.‬ ‫91 חלק מקווים אלה נבנים במסגרת תכני ת נתיבי ישראל, שהתקבלה בהחלטת הממשלה, ראו: מזכירות הממשלה, נתיבי ישראל –‬ ‫תכנית תחבורה לפיתוח הנגב והגליל, התש"ע-1019, 49 בפברואר 1019.‬ ‫02 משרד התחבורה, ה פרויקט הגדול ביותר בישראל יוצא לדרך: השר כץ הנחה את נת"ע לפרסם מחר מכרז ענק בהיקף של מיליארדי‬ ‫שקלים לחפירת מנהרות הרכבת הקלה בתל-אביב, הודעה לעיתונות, 00 בינואר 9019.‬ ‫12 משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה הציבורית: תכנית אסטרטגית דצמבר‬ ‫9019, טיוטה, כתיבה: אריאל אבלין ואחרים; יועצים: ניר שראבי ואחרים, עמ' 22‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד 7 מתוך 10‬
  • 9. ‫דיון‬ ‫‪‬‬ ‫רשת התחבורה הציבורית בישראל מתאפיינת ברמת שירות נמוכה מאוד בהשוואה למקובל במדינות‬ ‫אחרות בעולם, בעיקר מדינות מפותחות, אך גם כמה מדינות מתפתחות.‬ ‫‪‬‬ ‫לפי התכנית האסטרטגית שמכינים משרד התחבורה ומשרד האוצר יש צורך בהשקעות ניכרות, של כ-‬ ‫129 מיליארד ש"ח עד שנת 1219, כדי להביא את שירותי התחבורה הציבורית בישראל לרמה דומה לזו‬ ‫המקובלת בעולם.‬ ‫‪‬‬ ‫כיום מיושמות תכניות לפיתוח אמצעי תחבורה ציבורית ומערכות תעבורה עתירות נוסעים הן ברמה‬ ‫הארצית והן ברמה המטרופולינית, אך גם תכניות אלה לא יביאו את מערכות התחבורה הציבורית‬ ‫לרמת השירות המקובלת במדינות העולם. עמידה ביעדי התכנית האסטרטגית תחייב השקעה של‬ ‫כ-2.10 מיליארד ש"ח לשנה ב-19 השנים הקרובות בתשתיות תחבורה ציבורית.‬ ‫‪‬‬ ‫הנתונים התקציביים של השנים האחרונות מלמדים על גידול ניכר בהשקעה בתשתיות תחבורה. עם‬ ‫זאת, עיקר ההשקעה מופנה עדיין לבניית כבישים, ועיקר התקציב לתשתיות התחבורה הציבורית‬ ‫מופנה לתחבורה בין-עירונית דרך תכניות הפיתוח של רשת הרכבות.‬ ‫‪‬‬ ‫עמידה ביעדים האסטרטגיים המתגבשים תחייב תוספת השקעות למערכות התחבורה הציבורית‬ ‫באמצעות תוספת תקציבים או הסטה נרחבת של תקציבים מכבישים לתחבורה ציבורית. עמידה‬ ‫ביעדים תחייב השקעה ניכרת בהקמת מערכות אלה גם במרכזי הערים ובין ערים קרובות בתוך‬ ‫המטרופולינים.‬ ‫‪‬‬ ‫השקעה בתשתית בישראל אינה מספיקה. נוסף עליה יש לארגן את שירותי התחבורה הציבורית באופן‬ ‫הי ררכי ולשלב ביניהם. השילוב צריך להיעשות הן ברמה הפיזית, כלומר מעברים נוחים בין אמצעי‬ ‫תחבורה ציבורית למשנהו, והן ברמה הניהולית, היינו ניהול ָאחּוד של אמצעי התחבורה הציבורית‬ ‫הפועלים במרחב משותף.‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד 4 מתוך 10‬
  • 10. ‫מקורות‬ ‫מאמרים‬ ‫‪Pucher J., Hyungyong P. at al, "Public Transport Reforms in Seoul: Innovations‬‬ ‫‪‬‬ ‫,5002 ,5 .‪Motivated by Funding Crisis", Journal of Public Transportation Vol. 8, No‬‬ ‫.26–14 .‪pp‬‬ ‫חקיקה‬ ‫‪‬‬ ‫חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 42), התשע"א-1019.‬ ‫מסמכי הכנסת‬ ‫‪‬‬ ‫הכנסת, מרכז המחקר והמידע, הפעלת רכבת כבדה לעומת רכבת קלה בגליל, כתיבה: יניב רונן, 20‬ ‫באפריל 1019.‬ ‫‪‬‬ ‫הכנסת, מרכז המחקר והמידע, רשויות תחבורה מטרופוליניות בעולם ובארץ, כתיבה: יניב רונן, 2‬ ‫באוגוסט 2119.‬ ‫מסמכים ממשלתיים‬ ‫‪‬‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 9019.‬ ‫‪‬‬ ‫מזכירות הממשלה, התכנית הכלכלית לשנים 2019-4019.‬ ‫‪‬‬ ‫מזכירות הממשלה, נתיבי ישראל – תכנית תחבורה לפיתוח הנגב והגליל, התש"ע-1019, 49 בפברואר‬ ‫1019.‬ ‫‪‬‬ ‫משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה‬ ‫הציבורית: תכנית אסטרטגית דצמבר 9019, טיוטה, כתיבה: אריאל אבלין ואחרים; יועצים: ניר‬ ‫שראבי ואחרים.‬ ‫‪‬‬ ‫משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה‬ ‫הציבורית: יעדים לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים, מצגת, הכין יהודה אלבז, נובמבר 9019.‬ ‫‪‬‬ ‫משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, פיתוח התחבורה‬ ‫הציבורית: תקציב ומימון, מצגת, הכין אשר דולב, נובמבר 9019.‬ ‫משרד התחבורה, הפרויקט הגדול ביותר בישראל יוצא לדרך: השר כץ הנחה את נת"ע לפרסם מחר‬ ‫מכרז ענק בהיקף של מיליארדי שקלים לחפירת מנהרות הרכבת הקלה בתל-אביב, הודעה לעיתונות,‬ ‫00 בינואר 9019.‬ ‫משרד התחבורה, ועדה לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית: מסקנות והמלצות, אוקטובר 7119.‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מכתבים‬ ‫‪‬‬ ‫פארן פיליפ, מנהל אגף תשתיות עירוניות במשרד התחבורה, דואר אלקטרוני, 79 במאי 2019.‬ ‫אתרי אינטרנט‬ ‫‪‬‬ ‫משרד ראש הממשלה, ‪ ,www.pmo.gov.il‬כניסה: 79 במאי 2019.‬ ‫‪‬‬ ‫נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), ‪ ,www.nta.co.il‬כניסה: 29 במאי 2019.‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד 2 מתוך 10‬