מדריך לבניה אקולוגית

2,943 views

Published on

0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total views
2,943
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
4
Actions
Shares
0
Downloads
45
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

מדריך לבניה אקולוגית

  1. 1. ‫המדריך‬ ‫לבנייה‬ ‫ביו-אקלימית‬ ‫בישראל‬ ‫היחידה לאדריכלות ובינוי ערים במדבר‬ ‫המחלקה לאדם במדבר, המכון למחקר סביבות צחיחות‬ ‫המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין‬ ‫אוניברסיטת בן-גוריון בנגב‬‫מדינת ישראל - משרד התשתיות הלאומיות - אגף מחקר ופיתוח‬ ‫01-91-‪MONI-RD‬‬ ‫0102‬ ‫יוני‬ ‫דוד פרלמוטר • אביתר אראל • יצחק מאיר • יאיר עציון • יודן רופא‬ ‫הפקה גרפית ואנימציה: קובי נהון‬
  2. 2. ‫2‬ ‫תוכן עניינים‬‫31. שטחים פרטיים פתוחים . . . . . . . . . . 16‬ ‫מושגי יסוד‬‫41. תכנית מתאר מודעת סביבה . . . . . . . 76‬ ‫1. פיתוח בר-קיימא . . . . . . . . . . . . . 3‬‫51. מקבץ הבנינים . . . . . . . . . . . . . . . . . 47‬ ‫2. סביבה, אנרגיה ובנייה ירוקה . . . . . . . . 8‬ ‫הבנין‬ ‫3. אזורי אקלים . . . . . . . . . . . . . . . 9‬‫61. בניין מודע אקלים . . . . . . . . . . . . . . . 38‬ ‫4. אקלים עירוני . . . . . . . . . . . . . . 21‬‫71. צורת המעטפת . . . . . . . . . . . . . . 68‬ ‫5. נוחות תרמית . . . . . . . . . . . . . . . 61‬‫81. קיר רב-שכבתי . . . . . . . . . . . . . . 98‬ ‫6. מעבר אנרגיה . . . . . . . . . . . . . . . 42‬‫91. חומרי בידוד . . . . . . . . . . . . . . . . 29‬ ‫63‬ ‫7. מיקרו-אקלים . . . . . . . . . . . . . . .‬‫02. מסה תרמית . . . . . . . . . . . . . . . . 79‬ ‫8. גיאומטריית שמש . . . . . . . . . . . . 34‬‫12. גג מגן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 99‬ ‫9. בריאות ואיכות אויר פנים . . . . . . . . 54‬‫22. חומרי גמר . . . . . . . . . . . . . . . . . . 701‬‫32. פתחים בבנין . . . . . . . . . . . . . . . . . 901‬ ‫נושאי תכנון‬‫42. חימום וקירור פסיבי . . . . . . . . . . . 821‬ ‫המבנן‬‫52. בנין הדגמה באקלים מדברי . . . . . . 541‬ ‫01. מיקום הישוב . . . . . . . . . . . . . . . 84‬‫841‬ ‫מקורות . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ ‫11. מערכת התנועה . . . . . . . . . . . . . . 15‬‫251‬ ‫מפתח . . . . . . . . . . . . . . .‬ ‫21. חתך הרחוב . . . . . . . . . . . . . . . . . 45‬ ‫כלים אינטראקטיביים‬ ‫04‬ ‫04‬ ‫83‬ ‫0.52 מינימום ]מ“צ‬ ‫[‬ ‫2.62 מקסימום ]מ“צ‬ ‫[‬ ‫5.52 ממוצע ]מ“צ[‬ ‫1.73 צורך בקירור ]שעות * מ“צ[‬ ‫הדמיה תרמית‬ ‫הפרש עונתי‬ ‫מסלולי שמש‬ ‫63‬ ‫63‬ ‫43‬ ‫ברום‬ ‫הפרש עונתי‬ ‫23‬ ‫23‬ ‫באזימוט‬‫טמפרטורה ]מ“צ‬ ‫03‬ ‫82‬ ‫82‬ ‫ד‬ ‫מע‬ ‫62‬ ‫42‬ ‫42‬ ‫פנים‬ ‫[‬ ‫22‬ ‫דצמבר‬ ‫02‬ ‫02‬ ‫מז‬ ‫צ‬ ‫81‬ ‫חוץ‬ ‫61‬ ‫0‬ ‫יוני‬ ‫0‬ ‫3‬ ‫6‬ ‫9‬ ‫21‬ ‫51‬ ‫81‬ ‫12‬ ‫42‬ ‫שעה‬‫12 דצמבר‬ ‫12 נובמבר‬ ‫12 אוקטובר‬ ‫12 ספטמבר‬ ‫12 אוגוסט‬ ‫12 יוני 12 יולי‬ ‫הצללת חלון‬ ‫08 001‬ ‫06‬ ‫04‬ ‫03‬ ‫טבלה‬ ‫פסיכרומטרית‬‫00:31‬ ‫00:41‬ ‫00:51‬ ‫00:61‬ ‫00:71‬ ‫00:81‬ ‫‪NOON‬‬ ‫00:31‬ ‫00:41‬ ‫00:51‬ ‫00:61‬ ‫00:71‬ ‫00:81‬ ‫52‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫08‬ ‫08‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫לחות מוחלטת ]גרםק“ג[‬ ‫07‬ ‫07‬ ‫‪o‬‬ ‫02‬ ‫‪o‬‬ ‫06‬ ‫06‬ ‫לחות יחסית ]%[‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫05‬ ‫05‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫)%87/ 62(‬ ‫51 02‬ ‫04‬ ‫04‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫03‬ ‫03‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫02‬ ‫02‬ ‫01‬ ‫‪o‬‬ ‫01‬ ‫‪o‬‬ ‫01‬ ‫)%02/ 04(‬ ‫5‬ ‫מזרח‬ ‫דרום‬ ‫מערב‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫5‬ ‫01‬ ‫51‬ ‫02‬ ‫52‬ ‫03‬ ‫53‬ ‫04‬ ‫54‬ ‫05‬ ‫טמפרטורה גולה יבשה ]מ“צ[‬ ‫2‬
  3. 3. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫‬ ‫1. פיתוח בר-קיימא‬ ‫1. רקע היסטורי‬ ‫המושג פיתוח בר-קיימא הפך שגור בשנים‬ ‫האחרונות והכל טוענים שהם מכוונים אליו בפעילותם.‬ ‫בישראל התקבלה רשמית החלטת ממשלה הרואה‬ ‫בפיתוח בר-קיימא את אופן הפיתוח המועדף. מנגד‬ ‫יש הטוענים שמרוב שימוש המושג רוקן מתוכן ממשי.‬ ‫פרק זה בא להסביר את מקורותיו של המושג הזה,‬ ‫להציג כמה הגדרות מקובלות שלו, להסביר אותו ואת‬ ‫הפעילות שנעשתה בארץ לקידומו והתאמתו, ולבסוף‬ ‫לעמוד על התרומה שיכולים בניינים לתרום ליצירת‬ ‫פיתוח בר-קיימא.‬ ‫2.1 החרפת המשבר הסביבתי‬ ‫1.1 מודעות סביבתית והגנה על הסביבה‬ ‫בשנות ה – 07 של המאה הקודמת, התחזקה המודעות‬ ‫לפני שנפנה להגדרות חשוב להבין את ההקשר‬ ‫לגידול בנזקים הסביבתיים ולמשבר הסביבתי העולמי.‬ ‫ההיסטורי והפוליטי שבמסגרתו נוצר המושג. המודעות‬ ‫קבוצת מדענים ידועי שם, בהזמנת גוף מעורב של‬ ‫לסביבה וההגנה על הסביבה החלו להיווצר בארצות‬ ‫אנשי עסקים, ומדינאים הזמינה דוח סביבתי עולמי על‬ ‫אירופה וצפון אמריקה בהקשר של התקדמות התיעוש‬ ‫הגבולות לפיתוח.[1] הדוח עורר סערה בעולם המדעי,‬ ‫והעיור, וכתגובה להם. ניתן להגדיר שלושה שלבים,‬ ‫ובמדיניות בינלאומית, בין השאר משום שהוא יצר‬ ‫או רמות של מודעות סביבתית. הרמה הראשונה היא‬ ‫קשר ברור בין עצם הפיתוח הטכנולוגי והתעשייתי ובין‬ ‫המודעות לנזק שנגרם לסביבה הטבעית על ידי פעילות‬ ‫נזקים סביבתיים, והזהיר לראשונה מפני התמוטטות‬ ‫האדם, ונקיטת פעולות של שימור הטבע ושימור הגישה‬ ‫המערכת האקולוגית העולמית בעקבות פעילות האדם.‬ ‫של בני אדם למקומות טבעיים. במסגרת פעילות זו‬ ‫בשנת 3891 האום הקים ועדה בינלאומית לדיון‬ ‫הוגדרו הפארקים העירוניים הראשונים, והפארקים‬ ‫בנושאי סביבה ופיתוח, וב-7891 ועדה זו פרסמה את‬ ‫הלאומיים הראשונים שהבטיחו שימור של מקומות‬ ‫הדוח שלה, ‪ ,Our Common Future‬הקרוי גם דוח‬ ‫טבעיים בעלי יופי מיוחד, או חשיבות מיוחדת, ואת‬ ‫ברונטלנד, עש יושבת ראש הועדה (ראש ממשלת‬ ‫הגישה החופשית של הציבור אליהם. הרמה השנייה‬ ‫נורבגיה לשעבר גרו הרלם ברונטלנד). [2] דוח זה כלל‬ ‫של המודעות הסביבתית, ושל ההגנה על הסביבה הוא‬ ‫לראשונה את המושג פיתוח בר-קיימא (‪Sustainable‬‬ ‫בקשירת הקשר בין פיתוח ובין נזקים סביבתיים. רמה‬ ‫‪.)Development‬‬ ‫זו מאופיינת על ידי פעילות לעצירת פיתוח, ובמקרה‬ ‫שלא ניתן לעצור אותו, אמדן הנזקים שלו, ויצירת‬ ‫1. 2791 ,.‪ .Meadows et al‬כעבור 23 שנים פורסם דוח‬ ‫מנגנונים להגנה על הסביבה מפני הנזקים, או פיצוי‬ ‫מעקב (4002 ,.‪ )Meadows et al‬שבדק את התממשות‬ ‫לתושבים מפני הנזקים הצפויים. הרמה השלישית של‬ ‫התחזיות המקוריות, ומצא שלמרות השינויים הטכנולוגיים‬ ‫מודעות סביבתית היא זו הקושרת בין הפיתוח לצורך‬ ‫הרבים, שלא נצפו מראש, החמרת תמונת המצב‬ ‫החברה האנושית מחד, ובין המערכת הסביבתית‬ ‫הסביבתית תואמת באופן כללי את התחזיות הפסימיות‬ ‫התומכת בו מאידך, ומדגישה את הצורך בהתאמת‬ ‫משנת 2791.‬ ‫הפיתוח למגבלות של המערכת הסביבתית – כדי‬ ‫2. 7891 ,‪.Bruntland‬‬ ‫לאפשר את היותו בר-קיימא לאורך הזמן.‬‫מושגי יסוד‬ ‫‬
  4. 4. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫‬ ‫פיתוח בר-קיימא‬ ‫מטרות:‬ ‫• צמיחה כלכלית‬ ‫• מקסימום רווח פרטי‬ ‫• הרחבת שווקים‬ ‫פיתוח כלכלי‬ ‫• החצנת עלויות‬ ‫פיתוח כלכלי מקומי‬ ‫שמירת טבע‬ ‫מטרות:‬ ‫• הגדלת אוטונומיה‬ ‫מקומית‬ ‫מטרות:‬ ‫• סיפוק צרכים בסיסיים‬ ‫פיתוח‬ ‫פיתוח‬ ‫• הקפדה על יכולת‬ ‫• הגדלת השיוויוניות‬ ‫נשיאה סביבתית‬ ‫• הבטחת השתתפות‬ ‫חברתי‬ ‫סביבתי‬ ‫• שימור ומיחזור‬ ‫ואחריות‬ ‫משאבים‬ ‫• שימוש בטכנולוגיה‬ ‫• הקטנת זיהומים‬ ‫מתאימה חברתית‬ ‫אקולוגיה עמוקה - אוטופיה‬ ‫איור 1.1. שלושת מעגלי פיתוח בר-קיימא.‬ ‫העוני עצמו, כך נטען גם בדוח, הוא גורם בעייתי‬ ‫3.1 הבדלי ההשקפות בין מדינות מתועשות‬ ‫מבחינה סביבתית משום שהוא מעודד ילודה, תורם‬ ‫ומתפתחות‬ ‫לגידול האוכלוסין, ומחייב שימוש במשאבים מתכלים‬ ‫לאספקת צרכי החיים הבסיסיים ביותר. על כן זיהה‬ ‫בדיוני ועדות האום ובכנסים בינלאומיים בנושא‬ ‫הדוח את הקשר בין פיתוח, הדרוש כשלעצמו כדי‬ ‫התעורר עימות על רקע הבדלי ההשקפות על‬ ‫לספק את צרכי הקיום של הדור הנוכחי, ובין שמירת‬ ‫המשבר הסביבתי בין המדינות המתועשות והמדינות‬ ‫הסביבה, כדי שגם הדורות הבאים יוכלו להשתמש‬ ‫המתפתחות או כפי שנקראו אז מדינות העולם‬ ‫במשאבים שהסביבה מספקת לאדם.‬ ‫השלישי. גישת המדינות המתועשות הייתה להדגיש‬ ‫את הצורך בהגבלת הפיתוח, ובבקרה על צריכת‬ ‫אנרגיה ומשאבים. המדינות המתפתחות, לעומת זאת,‬ ‫4.1 דוח ברונטלנד‬ ‫טענו כי המשבר הסביבתי הוא תוצאה של הפעילות‬ ‫דוח ברונטלנד נשען על ארבע עקרונות ליצירת פיתוח‬ ‫הכלכלית, רמת החיים והצריכה של תושבי המדינות‬ ‫בר-קיימא של החברה האנושית בעולם:‬ ‫המתועשות, ועל כן, על אלה מוטלת החובה להגביל‬ ‫את הנזקים הסביבתיים שהן יוצרות. הרבה בעיות‬ ‫• חיסול העוני בעולם, ובמיוחד בעולם השלישי, נחוץ‬ ‫סביבתיות במדינות מתפתחות, טענו, הן דווקא‬ ‫לא רק מסיבות אנושיות, אלא גם מסיבות סביבתיות‬ ‫תוצאה של חוסר בפיתוח כלכלי וחברתי, והישענות‬ ‫• על העולם הראשון להקטין את צריכת המשאבים‬ ‫על כלכלת קיום כדי לקיים את עצמם נאלצים חקלאים‬ ‫ופליטת הפסולת שלו‬ ‫לעבד אדמות שוליות מבחינת פוריותן, ובכך לדרדר‬ ‫אותן עוד ולהאיץ את תהליך המידבור, לברא יערות‬ ‫• שיתוף פעולה בינלאומי בנושאים סביבתיים איננו‬ ‫כדי לגדל גידולים לשוק הסחורות, או להשתמש בעצים‬ ‫אופציה אלא הכרח‬ ‫להסקה מחוסר משאבים לקניית דלקים מחצביים.‬‫מושגי יסוד‬ ‫‬
  5. 5. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫‬ ‫• שינוי לכיוון של פיתוח בר-קיימא יכול לקרות רק‬ ‫באמצעות פעילות קהילתית המתייחסת‬ ‫ברצינות לתרבויות מקומיות‬ ‫כלכלה‬ ‫חברה‬ ‫5.1 קיימות והפוליטיקה הבינלאומית‬ ‫לאחר פרסום הדוח, הקימו מדינות שונות‬ ‫סביבה‬ ‫ועדות לדון בו ולפתח מדיניות לאומית שתגיב‬ ‫להמלצותיו. בשנת 2991, כינס האום את‬ ‫הועידה הבינלאומית הראשונה לדיון בנושא הסביבה‬ ‫איור 2.1. שלושת ההקשרים של פיתוח בר-קיימא.‬ ‫הגלובלית שהתקיימה בריו דה זניירו שבברזיל. בסוף‬ ‫אותה ועידה התפרסמה הצהרת ריו, שאימצה את‬ ‫• צורך בצדק חברתי וגוון תרבותי כדי לאפשר‬ ‫העיקרון של פיתוח בר-קיימא והפכה אותו לבסיס‬ ‫לקהילות מקומיות לפתור את העימותים‬ ‫למדיניות הסביבתית העולמית והבינלאומית.‬ ‫הללו באופן שיביא לידי ביטוי את ערכיהם‬ ‫המיוחדים‬ ‫2. הגדרת פיתוח בר-קיימא‬ ‫הגדרה זו ניתנת להצגה באופן גרפי על ידי שלושת‬ ‫ישנן הגדרות רבות לפיתוח בר-קיימא. להלן נביא‬ ‫מעגלי הפיתוח כפי שניתן לראות באיור 1.1. לכל‬ ‫שלוש מבן ההגדרות הללו המעידות על ההיבטים‬ ‫מעגל יש מטרות משלו, ואזורי החפיפה בין כל שני‬ ‫השונים של המושג. ההגדרה הראשונה היא:‬ ‫מעגלים מהווים סוגים שונים של פעילויות ותנועות‬ ‫פיתוח העונה על צרכי היום מבלי לפגוע‬ ‫פיתוח ושימור. אולם רק האזור המצומצם יחסית של‬ ‫ביכולת הדורות הבאים לענות לצרכיהם‬ ‫החפיפה בין שלושת המעגלים מהווה באמת פיתוח‬ ‫בר-קיימא.‬ ‫הגדרה זו מדגישה את עקרון השוויון הבין-דורי,‬ ‫ואת שינוי ההשקפה על היחס בין האדם והעולם‬ ‫ההגדרה השלישית היא:‬ ‫ומשאביו מיחס של בעלות, אדנות וניצול ליחס של‬ ‫אחריות, שמירה וניטור. היא מהווה גם הרחבה של‬ ‫פיתוח כלכלי השומר ומקדם את הסביבה תוך‬ ‫מושג ההורות – מזה הפרטי והמובן מאליו של הרצון‬ ‫כדי שמירה וחיזוק השוויון חברתי.‬ ‫והחובה של הורים לדאוג לצאצאיהם לדאגה לחברה‬ ‫יש המבקרים את ההגדרה שלעיל, ואת דיאגרמת‬ ‫האנושית בכללותה. הדור הנוכחי חייב לדאוג לצרכיו‬ ‫שלושת המעגלים וטוענים שהשוויון הניתן לשלושת‬ ‫(על ידי פיתוח), אולם הוא צריך לעשות זאת תוך כדי‬ ‫המעגלים מטעה. הוא יוצר את הרושם שהסביבה,‬ ‫שמירה על משאבי הסביבה באופן כזה שגם הדורות‬ ‫הכלכלה והחברה הם שלושה הקשרים שונים ובלתי‬ ‫הבאים יוכלו לדאוג לצרכיהם.‬ ‫תלויים שיש למצוא איזון ביניהם. בפועל, כך נטען,‬ ‫ההגדרה השנייה מפרטת את שלושת המרכיבים של‬ ‫הסביבה מהווה את ההקשר והתנאי לקיום החברה‬ ‫פיתוח בר-קיימא. היא גם כוללת בתוכה את ההבנה‬ ‫האנושית שבמסגרתה יכול להתקיים הפיתוח הכלכלי‬ ‫שפיתוח בר-קיימא איננו נטול התנגשויות בין ערכים‬ ‫הדרוש לקיומה ושגשוגה. על כן שמירת הסביבה‬ ‫שונים. מהותו של פיתוח בר-קיימא היא במציאת‬ ‫ופיתוחה באופן ששומר על העושר והמגוון של המערכת‬ ‫האיזון בין הערכים השונים. על כן הגדרה שנייה היא:‬ ‫האקולוגית חייב להיות בראש סדר העדיפויות, שני‬ ‫בסדר החשיבות הוא קידום השוויון והאיזון החברתי,‬ ‫פיתוח בר-קיימא מהווה איזון בין -‬ ‫ומגבלות שתי המערכות האלה צריכות לחול על‬ ‫• צורך בפיתוח כלכלי כדי להתגבר על עוני‬ ‫המערכת הכלכלית. ניתן לייצג הגדרה זו באמצעות‬ ‫• צורך בהגנה סביבתית על אויר, מים, קרקע ומגוון‬ ‫סכמת שלושת האליפסות שמוצגת באיור 2.1.‬ ‫המינים שכולנו תלויים בהם בסופו של דבר‬‫מושגי יסוד‬ ‫‬
  6. 6. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫‬ ‫דו“ח ברונטלנד‬ ‫תכנית ישראל‬ ‫0202‬ ‫אג‘נדה 12‬ ‫נייר מדיניות‬ ‫נושאית פיתוח‬ ‫מסגרת פיתוח בר-קיימא‬ ‫מסגרת פיתוח בר-‬ ‫בר-קיימא‬ ‫מדינות מפותחות‬ ‫קיימא לים התיכון‬ ‫נייר רקע‬ ‫תכנית הולנדית‬ ‫לאסטרטגייה‬ ‫לפיתוח בר‬ ‫אנרגיה‬ ‫-קיימא‬ ‫תעשיה‬ ‫צוותים מגזריים‬ ‫חקלאות‬ ‫מים‬ ‫עירוני‬ ‫אוויר‬ ‫תיירות‬ ‫חומרים מסוכנים‬ ‫תחבורה‬ ‫פסולת‬ ‫חברה‬ ‫שטחים פתוחים‬ ‫מגוון ביולוגי‬ ‫אסטרטגיות פיתוח‬ ‫בר-קיימא לישראל‬ ‫תמ“א 53‬ ‫מדיניות מימי חופין‬ ‫המלצות ארגוניות‬ ‫הצעות לצעדים הבאים‬ ‫איור 3.1. תהליך פיתוח אסטרטגיה לפיתוח בר-קיימא בישראל (על פי ערן פייטלסון)‬ ‫שמירה על איזון בין המרכיבים הכלכליים, החברתיים‬ ‫3. מדיניות לקידום פיתוח בר-קיימא –‬ ‫והסביבתיים במסגרת הארגונית המכינה אותו. הכנת‬ ‫סדר יום 12‬ ‫סדר יום 12 תדגיש את שיתוף הציבור ובעלי העניין‬ ‫השונים באופן אקטיבי בהכנתו. יפותחו מנגנונים‬ ‫אחד המסמכים המרכזיים שאושרו בועידת ריו היה‬ ‫מוסכמים על בעלי העניין השונים והציבור לאבחון‬ ‫סדר יום עולמי למאה ה – 12 (12 ‪ .)Agenda‬מסמך‬ ‫המצב הקיים, קביעת היעדים, ניטור ההתקדמות‬ ‫זה קרא למדינות, אזורים, ערים ואף ארגונים להכין‬ ‫והתאמתה של תכנית הפעולה. מנגנונים אלה נקראים‬ ‫סדר יום ליישום מדיניות פיתוח בר-קיימא בתחומי‬ ‫מדדים לפיתוח בר-קיימא. הם חשובים כדי לגשר על‬ ‫אחריותם. בהקשר העירוני תוכניות אלה נקראות בדרך‬ ‫הפער בין ההבנה המדעית של מצב הסביבה, הכלכלה‬ ‫כלל סדר יום מקומי 12 (סימ 12 ובאנגלית 12‪.)LA‬‬ ‫והחברה ובין תפיסת המציאות של התושבים ובעלי‬ ‫המבנה של סדר יום 12 דומה במידה רבה למבנה‬ ‫העניין השונים. כיון שהמערכת המדוברת היא מערכת‬ ‫הקלאסי של תוכניות פיתוח והוא כולל 5 סעיפים:‬ ‫מורכבת ורבת משתנים יש חשיבות למדדים הנותנים‬ ‫• לימוד המצב הקיים‬ ‫לציבור כלים להתמודד עם מציאות מורכבת זו.‬ ‫• חזון‬ ‫• תכנית הפעולה‬ ‫4. פיתוח בר-קיימא בישראל‬ ‫• מנגנוני היישום‬ ‫בשנת 6991 הוקמו על ידי המשרד לאיכות הסביבה‬ ‫• ניטור, בקרה ולמידה לצורך עדכון סדר היום‬ ‫(היום המשרד להגנת הסביבה) קבוצות עבודה של‬ ‫ההבדלים העיקריים בין סדר יום מקומי ובין תכניות‬ ‫מומחים לגיבוש אסטרטגיה לפיתוח בר-קיימא בשישה‬ ‫פיתוח רגילות הם יותר בתכנים מאשר במבנה התכנית.‬ ‫סקטורים כלכליים: אנרגיה, תעשיה, תחבורה, תיירות,‬ ‫בסדר יום מקומי יושם דגש על פיתוח בר-קיימא, כלומר‬‫מושגי יסוד‬ ‫‬
  7. 7. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫‬ ‫לא הופנם הצורך בשינויים מהותיים בפעילות של רוב‬ ‫חקלאות ומגזר עירוני. ב- 8991 נוספה קבוצה לדיון‬ ‫משרדי הממשלה.‬ ‫בנושא המגוון הביולוגי ונכתב גם נייר רקע בנושא‬ ‫החברתי. תהליך זה ניזון הן מהתהליכים העולמיים,‬ ‫5. תרומתם של בניינים לפיתוח בר-קיימא‬ ‫והן מתהליכי תכנון בישראל שבחנו את עתיד המדינה‬ ‫בשנים האחרונות החריפה המודעות לשני משברים‬ ‫לטווח ארוך, כמו תכנית אב לישראל 0202 אשר כללה‬ ‫סביבתיים הקשורים זה בזה. מצד אחד ההתחממות‬ ‫בתוכה מסמכי מדיניות סביבתיים וחברתיים. איור‬ ‫הגלובלית בהשפעת אפקט החממה הנגרם על ידי‬ ‫3.1 מראה את הקשרים השונים בין תכניות בקנה‬ ‫גידול הריכוז של פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים‬ ‫מידה ארצי ומחוזי, מסמכים בינלאומיים ומסגרות‬ ‫באטמוספירה, בעיקר כתוצאה של שריפת דלקים‬ ‫בינלאומיות לבין המדיניות המתפתחת בישראל.‬ ‫פחמימניים. מנגד, עליית מחירי הדלק מבטאת‬ ‫בקדימויות שהוגדרו במסגרת האסטרטגיה לפיתוח‬ ‫את הגידול הנמשך בביקוש לאנרגיה, במיוחד עקב‬ ‫[3]‬ ‫בר-קיימא בישראל הן:‬ ‫התפתחות הכלכלה בסין ובהודו, והעלייה ברמת החיים‬ ‫בהן, הגורמת לביקוש גדל לאנרגיה לייצור חשמל,‬ ‫• להפנים ההשפעות החיצוניות באופן מלא על ידי‬ ‫חימום, קירור ותחבורה. ההשלכות של ההתחממות‬ ‫תימחור ריאלי;‬ ‫הגלובלית עלולות להיות הרות אסון, במיוחד באזורים‬ ‫• חיסכון במשאבי קרקע, מים ואנרגיה;‬ ‫עירוניים הנמצאים לאורך חופים, ובאזורים חקלאיים‬ ‫• פיתוח טכנולוגיות וגישות שיצמצמו או ימנעו‬ ‫העוברים תהליכי מדבור. האדריכל אד מזריע (‪Ed‬‬ ‫פגיעות סביבתיות;‬ ‫‪ ,)Mazria‬מחלוצי האדריכלות הסולרית בשנות ה-‬ ‫• שיפור איכות החיים בערים;‬ ‫07, חישב ומצא שההקמה, התפעול והתחזוקה של‬ ‫• הגברת המודעות של הציבור ושל קובעי המדיניות‬ ‫בניינים אחראיים ל-%84 מצריכת האנרגיה בארהב‬ ‫לסוגיות שעניינן איכות הסביבה ומשאבי הטבע;‬ ‫(שהיא צרכנית האנרגיה הגדולה ביותר לנפש), ובעולם‬ ‫• הגברת היקף המעורבות הציבורית בנושאים‬ ‫אחוז זה אף גבוה יותר. אם מסתכלים על צריכת‬ ‫סביבתיים, ובהליכי תכנון במיוחד;‬ ‫החשמל בלבד, בניינים צורכים %67 מכלל ייצור‬ ‫• הגנה על החלשים והרחבת מעגל ההזדמנויות‬ ‫החשמל. על כן, התאמתם ובנייתם של בניינים כך‬ ‫הפתוח בפניהם‬ ‫שיצרכו פחות אנרגיה, תגרום להפחתה משמעותית‬ ‫12‬ ‫בשנת 1002 הוחלט על ייזום תהליכי סימ‬ ‫בצריכת האנרגיה, להקטנת פליטת גזי החממה ומיתון‬ ‫(12 ‪ )Local Agenda‬ברשויות מקומיות בישראל.‬ ‫ההתחממות הגלובלית.‬ ‫למרות קשיים ניכרים בגיוס רשויות מקומיות‬ ‫בניינים יכולים לתרום לפיתוח בר-קיימא גם באופנים‬ ‫להצטרפות לתהליך על רקע מיעוט המשאבים שהוקצו‬ ‫אחרים. מיקום המבנה בסביבה עירונית, במיוחד‬ ‫לפרוייקט, והמשבר הכלכלי ברשויות המקומיות,‬ ‫במקומות נגישים לתחבורה ציבורית יעילה, מאפשרים‬ ‫הצליח הפרוייקט להעלות את רמת המודעות לנושאים‬ ‫למשתמשים בו לנהל את חייהם ללא תלות ברכב פרטי,‬ ‫סביבתיים ברשויות מקומיות. בשנת 2002, אומץ על‬ ‫ועל ידי כך לתרום לסביבה הן בהפחתת צריכת האנרגיה,‬ ‫ידי הממשלה ופורסם מסמך האסטרטגיה לפיתוח בר-‬ ‫והן בהפחתת פליטת זיהומים ורעש. התקנת אמצעים‬ ‫קיימא בישראל, והחלה עבודה על פיתוח מדדים לפיתוח‬ ‫לחיסכון במים, מיחזור מים אפורים, ועיכוב והחדרת מי‬ ‫בר-קיימא בישראל שעדיין לא הסתיימה. בשנת 3002,‬ ‫הנגר הנוצרים בסביבת הבניין, מאפשרים חיסכון במים‬ ‫בעקבות ועידת יוהנסבורג לפיתוח וסביבה (01 שנים‬ ‫וחיסכון באמצעים הנדסיים ואנרגיה הדרושים כדי‬ ‫אחרי ריו), החליטה ממשלת ישראל ליישם מדיניות‬ ‫לטפל בהם. לבסוף, בנייה בצפיפות גבוהה, תוך תרומה‬ ‫של פיתוח בר-קיימא בישראל, והטילה על המשרדים‬ ‫ליצירת סביבה עירונית מרובת שימושים ומגוונת ויצירת‬ ‫השונים, בתיאום ועדת מנכלים, להכין תכניות פעולה‬ ‫ממשק נכון עם המרחב הציבורי עשויה לתרום ליצירתה‬ ‫ליישום. צוותים משרדיים החלו בגיבוש דרכים להפנמת‬ ‫של חברה בריאה, הוגנת ופתוחה.‬ ‫פיתוח בר-קיימא בפעילות כל משרד. לעצם המחויבות‬ ‫הממשלתית ישנה חשיבות, אם כי פעילות מעקב של‬ ‫3. המשרד להגנת הסביבה, 5002‬ ‫הארגונים הסביבתיים מראה שלמרות ההצהרות עדיין‬‫מושגי יסוד‬ ‫‬
  8. 8. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫‬ ‫2. סביבה, אנרגיה ובנייה ירוקה‬ ‫בכ-%04 מסך כל האנרגיה הנצרכת כיום בארצות‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים לשיח הולך וגובר אודות‬ ‫מתועשות (ראה איור 1.2) – מבלי להתחשב באנרגיה‬ ‫בנייה ירוקה ובת-קיימא, בנייה חוסכת אנרגיה,‬ ‫שהושקעה בבנייתם.‬ ‫אדריכלות ביו-אקלימית, בנייה אקולוגית, מוטית‬ ‫יתר על כן, ככל שמחיר האנרגיה עולה וכך גם הצורך‬ ‫סביבה, מוטית אקלים, סולרית ומושגים נוספים‬ ‫בה (חורפים קרים במיוחד, אירועי חום חריגים בקיץ‬ ‫המבטאים במידה רבה את אותם העקרונות. כולם‬ ‫כגון גל החום הקיצוני שהכה את אירופה בשנת 3002‬ ‫מתכוונים לבנייה המשלבת הבנה של אילוצי הסובב‬ ‫ובקיץ האחרון), כך נחשפות אוכלוסיות חלשות ועניות‬ ‫הטבעי והטמעתם בתכנון, תוך שילוב של אסטרטגיות,‬ ‫ונעשות פגיעות יותר. מצב זה מכונה באנגלית ‪fuel‬‬ ‫חומרים ומערכות היוצרים סביבה מבונה בריאה ונוחה‬ ‫‪ ,poverty‬היינו נזקקות לדלק, ובעוד שבעבר הוא‬ ‫תוך חיסכון בתשומת אנרגיה, מים ומשאבים נוספים.‬ ‫שימש בתיאור הנזקקות לחימום בחורף, בשנים‬ ‫שאיפתנו ליצור תנאים רצויים בסביבתנו מתבטאת‬ ‫האחרונות הוא משמש גם לתיאור העדר היכולת‬ ‫בין היתר בשימוש באמצעים מלאכותיים לבקרת‬ ‫להשתמש באנרגיה לקירור‬ ‫04‬ ‫האוויר ומיזוגו, לתאורה‬ ‫בקיץ (גם אם עלות רכישה‬ ‫)0102 ,‪* quadrillion Btu in U.S. (EIA‬‬ ‫ולמערכות נוספות. אמצעים‬ ‫והתקנה של מזגן נמוכה‬ ‫אלה כוללים תנורי חימום‬ ‫דיה). על כן, שינוי בדפוסי‬ ‫03‬ ‫למיניהם, מזגני אוויר,‬ ‫צריכת אנרגיה‬ ‫השימוש באנרגיה למיזוג‬ ‫מגורים‬ ‫מאווררים, מערכות תאורה‬ ‫הבניינים מהווה הכרח,‬ ‫02‬ ‫מלאכותית ועוד. אלה הנם‬ ‫ומשמעותו שינוי מהותי‬ ‫חדשים יחסית – מיזוג‬ ‫בתכנון הבניינים עצמם.‬ ‫01‬ ‫האוויר הומצא רק בתחילת‬ ‫*‬ ‫בנייה חוסכת אנרגיה‬ ‫מסחר‬ ‫המאה ה-02 (2091),‬ ‫עשויה להוות פתרון‬ ‫0‬ ‫8002 00’ 09‘ 08’ 07‘‬ ‫8002 00’ 09‘ 08’ 07‘‬ ‫8002 00’ 09‘ 08’ 07‘‬ ‫ואילו ארובות לתנורי בערה‬ ‫המספק נוחות תרמית‬ ‫תחבורה‬ ‫תעשיה‬ ‫בניינים‬ ‫לא נכנסו לשימוש אלא‬ ‫במאות 81-71. במהלך רוב איור 1.2. העליה היחסית של צריכת האנרגיה במבנים. למשתמש תוך חסכון‬ ‫במקורות אנרגיה מתכלים‬ ‫ההיסטוריה של האדם הוא‬ ‫ותוך יצירת תנאים לשמירת איכות הסביבה. בנייה זו‬ ‫נדרש להמציא שיטות וכלים אשר אפשרו לו לשפר‬ ‫אינה רק נכונה מבחינה סביבתית, אלא גם אסטרטגיה‬ ‫את תנאי הסביבה שלו. שיטות וכלים אלה היו פשוטים‬ ‫נכונה יותר ליצירת בניינים נוחים ובריאים יותר, בהם‬ ‫ובמקרים רבים הוזנחו עם כניסתן של מערכות‬ ‫אנו מבלים כ-%09 מזמננו! בנוסף לתי 5401 לבידוד‬ ‫מודרניות לבניינים.‬ ‫תרמי של בניינים, אושרו בשנים האחרונות תי 1825‬ ‫לכך יש מספר השלכות. ראשית, מערכות אלה צורכות‬ ‫(בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה), וכן תי 2825‬ ‫אנרגיה שמקורה מתכלה (נפט, גז טבעי ופחם), וכיום‬ ‫(דירוג בניינים לפי צריכת אנרגיה). תקנים אלה ותקנים‬ ‫ברור כי מקורות מתכלים אלה עומדים להצטמצם‬ ‫נוספים העוסקים בתאורה, בחומרים ועוד, מהווים‬ ‫בעתיד הקרוב מאוד. כבר היום אנו חשים את השפעותיו‬ ‫בסיס לתכנון ובנייה בני-קיימא וחוסכי אנרגיה. יתר על‬ ‫הכלליות של צמצום זה. במהלך השנים 8002-5002‬ ‫כן, בבנייני ציבור יש לתכנון בר-קיימא היבטים נוספים:‬ ‫עלה מחירה של חבית נפט ביותר מ-%003, מ- 23$‬ ‫כלכלי, היינו חסכון בתפעול עי הרשות המקומית;‬ ‫לכ- 041$ ויותר. שנית, צריכת אנרגיה זו המבוססת‬ ‫וחינוכי, היינו חשיפת האוכלוסייה לבנייני ציבור שונים‬ ‫על בערת אותם דלקים לשם הפקת חשמל, יוצרת‬ ‫מהמוכרים לה עד כה (בתי ספר, מרכזים קהילתיים,‬ ‫בעיות סביבתיות קשות ביותר, המתבטא בין היתר‬ ‫מרפאות ועוד), ובכך הגברת המודעות לפוטנציאל‬ ‫בפגיעה בבריאות הציבור ואף בשינויים האקלימיים‬ ‫ולהשלכות היומיומיות של בניינים כגון אלה.‬ ‫להם אנו עדים בעשורים האחרונים. חלקם של הבניינים‬ ‫בצריכת האנרגיה למיזוגם, הארתם והפעלתם מסתכם‬‫מושגי יסוד‬ ‫‬
  9. 9. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫‬ ‫צ‬ ‫3. אזורי אקלים‬ ‫חיפה‬ ‫מדינת ישראל קטנה בשטחה. אף על פי כן, תנאי‬ ‫האקלים השוררים בחלקי הארץ השונים נבדלים‬ ‫במאפיינים חשובים. תכנון המתייחס בצורה נאותה‬ ‫לתנאי האקלים השונים עשוי להבטיח כי הסביבה‬ ‫הבנויה תהיה נוחה יותר, אגב חיסכון ניכר באנרגיה.‬ ‫על מנת לסייע לציבור המתכננים להתאים את‬ ‫התכנון לאתר מסוים, ניתן לסווג את כל הישובים‬ ‫תל-אביב‬ ‫בארץ למספר מצומצם יחסית של אזורים בתוכם‬ ‫שוררים תנאים דומים.‬ ‫ירושלים‬ ‫את החלוקה לאזורי אקלים ניתן לבסס על משתנים‬ ‫שונים, בהתאם לצרכים. רוב המדדים הנמצאים‬ ‫בשימוש הגיאוגרפים, למשל, מתבססים על היחס‬ ‫בין האידוי לכמות המשקעים, משום שגורמים אלו הם‬ ‫באר-שבע‬ ‫בעלי השפעה מכרעת על התפתחות הצמחייה. כפי‬ ‫שיוסבר בהמשך, החלוקה לאזורי אקלים המיועדת‬ ‫לשימוש המתכננים בתחום הבנייה הסתמכה בעיקר‬ ‫על טמפרטורת האוויר, אף כי גורמים נוספים כגון‬ ‫הלחות וקרינת השמש הם בעלי חשיבות רבה.‬ ‫1. חלוקה לאזורי אקלים על פי תי 5401‬ ‫בישראל נהוגה בתחום הבנייה חלוקה לאזורים אשר‬ ‫מתבססת על טמפרטורת האוויר בלבד. חלוקה זו נדרשה‬ ‫על מנת לאפשר תכנון מיטבי של כמות הבידוד התרמי‬ ‫אזור א‘‬ ‫הנדרשת בבניינים, בהתייחס להבדל בין הטמפרטורה‬ ‫אזור ב‘‬ ‫הפנימית וטמפרטורת הסביבה. המיפוי לאזורים נעשה‬ ‫לראשונה בעת הכנת התקן לבידוד תרמי של בניינים,‬ ‫אזור ג‘‬ ‫תי 5401, ועבר בחינה מחודשת בשנת 2002. הוא‬ ‫אזור ד‘‬ ‫מופיע כעת בתי 5401, חלק 01, בידוד תרמי של‬ ‫אילת‬ ‫בניינים: סיווג יישובים לפי אזורי אקלים.‬ ‫החלוקה לאזורי אקלים נעשתה לפי ניתוח נתונים‬ ‫איור 1.3. החלוקה לאזורי אקלים על פי תי 5401.‬ ‫אקלימיים רב-שנתיים של תחנות מטאורולוגיות[4]. סיווג‬ ‫מאזור אקלימי אחד ולהתחשב ברצף העירוני הבנוי,‬ ‫היישובים נעשה לפי הטמפרטורה היומית הממוצעת‬ ‫אולם במספר מקרים, כגון חיפה וטבריה, לא ניתן היה‬ ‫בקיץ ובחורף. בישובים ללא תחנה מטאורולוגית חושבה‬ ‫להימנע מחלוקת הישוב לשני אזורים.‬ ‫הטמפרטורה בעזרת משוואת רגרסיה אשר הביאה‬ ‫בחשבון את השפעתם של פרמטרים גאוגרפיים כגון‬ ‫במסגרת התקן, נקבעה חלוקה לארבעה אזורי אקלים.‬ ‫הגובה מעל פני הים, המרחק מהים והמבנה הטופוגרפי‬ ‫4. פורשפן א., רובין ש., בנימיני י. ובקר ר., 0002‬ ‫המקומי. נעשה מאמץ למנוע פיצול ישובים ליותר‬‫מושגי יסוד‬ ‫‬
  10. 10. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫01‬ ‫קיץ (יולי)‬ ‫חורף (ינואר)‬ ‫טמפ מכס לחות יחסית‬ ‫טמפ מכס ימי מעלה טמפ מינ‬ ‫טמפ מינ‬ ‫התחנה‬ ‫האזור‬ ‫בשעה‬ ‫יומית‬ ‫יומית‬ ‫להסקה‬ ‫יומית‬ ‫יומית‬ ‫0041‬ ‫ממוצעת‬ ‫ממוצעת‬ ‫ממוצעת‬ ‫ממוצעת‬ ‫ממוצעת‬ ‫[%]‬ ‫[מצ]‬ ‫[מצ]‬ ‫[מצ * ימים]‬ ‫[מצ]‬ ‫[מצ]‬ ‫56‬ ‫8.82‬ ‫0.22‬ ‫145‬ ‫3.71‬ ‫0.9‬ ‫תל אביב‬ ‫א‬ ‫23‬ ‫9.23‬ ‫5.81‬ ‫867‬ ‫4.61‬ ‫0.6‬ ‫באר שבע‬ ‫ב‬ ‫24‬ ‫9.82‬ ‫2.71‬ ‫4531‬ ‫8.11‬ ‫3.4‬ ‫ירושלים‬ ‫ג‬ ‫51‬ ‫4.93‬ ‫2.52‬ ‫242‬ ‫8.02‬ ‫2.9‬ ‫אילת‬ ‫ד‬ ‫טבלה 1.3. נתוני אקלים נבחרים מארבע תחנות המייצגות את אזורי האקלים בישראל על פי תי 5401. מומלץ לא להסתפק‬ ‫[5]‬ ‫בתיאור זה ולהיעזר בנתונים מפורטים הנמצאים באטלס אקלימי לתכנון פיסי וסביבתי בישראל.‬ ‫מלבד הבידוד התרמי, נשענת על החלוקה אשר נקבעה‬ ‫איור 1.3 מראה את החלוקה לאזורי אקלים על פי תי‬ ‫בתקן 5401.‬ ‫5401. (רשימה מפורטת של היישובים על פי שיוכם‬ ‫לאזורי אקלים מצויה בגוף התקן). הבסיס לחלוקה זו הוא‬ ‫ניתוח השפעות הטמפרטורה של הסביבה על התנאים‬ ‫2. מאפיינים אקלימיים של אזורי הארץ‬ ‫בתוך הבניין. באזורים א, ב ו-ג הקריטריון הקובע‬ ‫כפי שמראה איור 1, החלוקה אשר התקבלה על ידי‬ ‫את דרישת המינימום להתנגדות תרמית של אלמנטי‬ ‫ניתוח הטמפרטורות יוצרת ארבע רצועות המקבילות‬ ‫המעטפת הוא מניעת עיבוי על המשטחים הפנימיים‬ ‫בקירוב לחוף הים התיכון ולגב ההר, למעט באזורים‬ ‫בחורף; לעומת זאת באזור ד, הקריטריון הקובע הוא‬ ‫אשר בהם האזור ההררי אינו רציף (כגון בגליל‬ ‫הקטנת השפעתה של קרינה מהמשטחים בעונה החמה‬ ‫התחתון). חלוקה זו אינה מביאה בחשבון מאפיינים‬ ‫(תוך הנחה שטמפרטורת הפנים המרבית לא צריכה‬ ‫אקלימיים אחרים אשר להם עשויה להיות השפעה‬ ‫לעלות על 82 מעלות צלסיוס, ושהפרש הטמפרטורות‬ ‫רבה על תהליך התכנון.‬ ‫המינימלי בין המשטחים הפנימיים לבין האוויר הפנימי‬ ‫חשיפה לקרינת השמש, ביחוד לקרינה ישירה, עלולה‬ ‫הגורם לקרינת חום מורגשת הוא 3 מעלות).‬ ‫להוות מקור לרווח חום רב בבניין. מאחר וכל שטח‬ ‫החלוקה לאזורי אקלים לצורך קביעת בידוד תרמי‬ ‫המדינה מאופיין בשמיים בהירים במהלך כל הקיץ‬ ‫נעשתה כאמור על סמך פרמטר אקלימי אחד, דהיינו‬ ‫(למעט עננות בוקר בעיקר ברצועת החוף והשפלה),‬ ‫טמפרטורת אוויר, ואיננה מביאה בחשבון גורמים‬ ‫אין כמעט הבדל בין האזורים השונים במידת החשיפה‬ ‫אחרים כגון הלחות באוויר או קרינת שמש, העשויים‬ ‫לקרינת השמש בעונה זו. לא כך הדבר בחורף: כמות‬ ‫להיות בעלי השפעה רבה על התכנון. אף על פי כן, גם‬ ‫סדרת התקנים תי 2825, דירוג בניינים לפי צריכת‬ ‫5. ביתן ורובין, 4991‬ ‫אנרגיה, המבוססים על מאפיינים נוספים של הבניין‬‫מושגי יסוד‬ ‫01‬
  11. 11. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫11‬ ‫העננים פוחתת בהדרגה מצפון לדרום וממזרח לגב ההר, וכמות הקרינה אותה ניתן לנצל לחימום משתנה בהתאם.‬ ‫לדוגמא: אף שמהלך הטמפרטורות האופייני לירושלים ולמצפה רמון דומה, ושתיהן שייכות לאזור ג לפי תי 5401,‬ ‫הרי שבעיירה הדרומית הפוטנציאל לחימום פסיבי בחורף גדול במידה ניכרת.‬ ‫ללחות באוויר ישנה השפעה רבה על הנוחות התרמית בקיץ: עלייה בלחות גורמת להכבדה בעומס החום גם כאשר‬ ‫טמפרטורת האוויר נותרת ללא שינוי. החלוקה לאזורי אקלים על פי תי 5401 אינה מביאה לידי ביטוי הבדלים‬ ‫בלחות, הנגרמים בעיקר כתוצאה מהבדלים במרחק מן הים. לפיכך, יתכן כי בשני ישובים תשרור טמפרטורה דומה,‬ ‫אך ההבדל ביניהם בעומס החום עלול להיות גדול. לדוגמא: בעוד שבבית דגן הלחות היחסית הממוצעת בשעה‬ ‫00:41 בחודש יולי הינה %45, הרי שבבאר שבע הינה %23 בלבד.‬ ‫להלן תיאור מקוצר של התנאים האופייניים לכל אחד מאזורי האקלים על פי תקן 5401. להמחשה ניתן להיעזר גם‬ ‫בטבלה 1, המציגה נתונים חלקיים של ארבע תחנות המייצגות את כל אחד מהאזורים.‬ ‫2.2 אזור ב – מישור החוף והשפלה; הנגב למעט‬ ‫אזור א – אזור רצועת החוף‬ ‫1.2‬ ‫הר הנגב; העמקים הצפוניים ומקומות אחרים‬ ‫אזור זה כולל רצועה צרה ברוחב של‬ ‫אזור זה כולל את כל חלקי הארץ אשר גובהם מתחת‬ ‫כקמ מן הים בלבד, המושפעת מן הקרבה‬ ‫כ-034 מטר מעל פני הים, למעט רצועת החוף הצרה‬ ‫ואזור הבקעה והערבה. לפיכך התנאים השוררים בו‬ ‫הישירה לים (רוחבה של הרצועה הוגדל‬ ‫אינם אחידים, וההבדלים בין הגליל התחתון לבין באר‬ ‫באופן מלאכותי באזור גוש דן על מנת למנוע‬ ‫שבע, למשל, הם ניכרים. הגבולות בין אזור זה לבין‬ ‫חלוקתם של ישובים בין שני אזורי אקלים).‬ ‫רצועת החוף מצד אחד ואזור ההר מאידך אינם חדים.‬ ‫הבדלי הטמפרטורה בין יום ללילה ובין קיץ‬ ‫הגורם העיקרי המעצב את תנאי האקלים באזור זה‬ ‫לחורף מתונים באזור זה בשל ההשפעה‬ ‫הוא המרחק מהים, הגורם לכך שהטמפרטורות ביום‬ ‫של הים. הלחות בו גבוהה, כך שגם אם‬ ‫גבוהות מאלו שלאורך החוף ונמוכות יותר בלילה, בעוד‬ ‫הטמפרטורות בקיץ אינן גבוהות, שורר בו‬ ‫שהלחות באוויר פחותה בהשוואה לאזורים הסמוכים‬ ‫עומס חום כמעט כל שעות היממה. בחורף‬ ‫לים.‬ ‫הדרישה לחימום קטנה.‬ ‫שמים בהירים כמעט כל השנה וכמות משקעים קטנה‬ ‫אזור ג – אזור ההר‬ ‫3.2‬ ‫מאוד ולא סדירה. בקיץ שורר עומס חום כל שעות‬ ‫אזור זה מאופיין בתנאים נוחים בקיץ‬ ‫היממה, אף שהאוויר יבש מאוד. בחורף מזג האוויר‬ ‫ובדרישה משמעותית להסקה בחורף.‬ ‫נוח: הטמפרטורות ביום נעימות והדרישה להסקה‬ ‫בשל הריחוק מהים והגובה הטופוגרפי,‬ ‫מינימלית. הרוח באזור זה נושבת כמעט תמיד מצפון‬ ‫טמפרטורת האוויר לרוב נמוכה מזו‬ ‫או מצפון מזרח.‬ ‫שבשפלה, וכן גם הלחות באוויר, כך שאין‬ ‫בחלק הצפוני של האזור, כמות המשקעים עולה‬ ‫כמעט עומס חום בקיץ.‬ ‫בהדרגה מים המלח ועד לכנרת. הטמפרטורות בקיץ‬ ‫גבוהות כמעט כמו בערבה, אך הלחות גבוהה מעט‬ ‫4.2 אזור ד – בקעת הירדן והערבה‬ ‫יותר. הטמפרטורות בחורף נמוכות באזור זה ביחס‬ ‫החלק הדרומי של אזור זה, בין ים המלח‬ ‫לערבה, אם כי הדרישה לחימום בכל זאת נמוכה.‬ ‫לים סוף, מאופיין באקלים מדברי חם ויבש,‬‫מושגי יסוד‬ ‫11‬
  12. 12. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫21‬ ‫4. אקלים עירוני‬ ‫עצם קיומו של יישוב עירוני משנה באופן משמעותי‬ ‫את תנאי האקלים – הן בתוך השטח הבנוי והן‬ ‫מעבר לגבולותיו. ההשפעות האקלימיות של‬ ‫המרקם העירוני תלויות במאפיינים רבים, וניתן‬ ‫להעריך אותן ברמות שונות של קנה המידה‬ ‫המרחבי.‬ ‫במבט משכבת הגבול הפנימית, העיר נתפסת‬ ‫1. האקלים בשכבת הגבול‬ ‫כמשטח מחוספס כנייר זכוכית, כאשר הטקסטורה‬ ‫מורכבת מבניינים, עצים ועוד אלמנטי חספוס.‬ ‫יחסית לקוטרו של כדור הארץ (כ-007,21 קמ),‬ ‫עובי האטמוספרה הנו דק מאוד. החלק המושפע‬ ‫מפני הארץ מוגבל לגובה של כ-01 קמ, ובמשך פרק‬ ‫זמן קצר (של ימים בודדים) השפעה זו מוגבלת לשכבה דקה עוד יותר, הנקראת שכבת הגבול האטמוספרית‬ ‫(‪ .)Atmospheric Boundary Layer‬באזור עירוני, שכבת הגבול מורכבת משני חלקים שונים: שכבת הגבול‬ ‫העירונית המשתרעת מעל הבניינים, והחופה העירונית המהווה את החלל אשר בין הבניינים.‬ ‫כיוון הרוח האזורית‬ ‫שכבת הגבול‬ ‫שכבת הגבול‬ ‫הפנימת‬ ‫העירונית‬ ‫החופה העירונית‬ ‫איור 1.4. מבנה האטמוספרה מעל העיר: שכבת הגבול העירונית מושפעת באופן חלקי מהשטח הבנוי, ושכבת הגבול‬ ‫הפנימית מושפעת מהתכונות הממוצעות של אותו השטח. בחופה העירונית יש השפעות מקומיות של מבנים וכו.‬ ‫בתוך שכבת הגבול העירונית יכולה להיווצר שכבת‬ ‫• שכבת הגבול העירונית (‪)Urban Boundary Layer‬‬ ‫גבול פנימית (‪ )Surface Layer‬אשר בתוכה התנאים‬ ‫מוגדרת כאותו חלק מן האטמוספרה אשר מושפע‬ ‫מעוצבים על ידי התכונות הכלליות של המשטח‬ ‫מקיומו של השטח הבנוי: עובייה של שכבת אוויר זו‬ ‫העירוני המחוספס. לכן הצפיפות של הבניינים, גובהם‬ ‫נוטה לעלות מעל העיר לגובה של בערך פי 01 מגובה‬ ‫והחומרים שלהם מוצאים ביטוי בשכבה זו, אם כי‬ ‫המבנים. השפעת העיר מורגשת גם מעבר לגבולותיה,‬ ‫לא ניתן להבחין בהשפעתם של מבנים בודדים. בכל‬ ‫בעיקר בכיוון מורד הרוח (ראה איור 1.4).‬‫מושגי יסוד‬ ‫21‬
  13. 13. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫1‬ ‫‪SVF‬‬ ‫גובה נתון בתוך השכבה, התנאים הנמדדים (כגון טמפרטורה, לחות‬ ‫או מהירות רוח) נוטים להיות אחידים יחסית במרחב, ותכונה זו‬ ‫של הומוגניות מאפשרת תאור כללי של האקלים העירוני. מעבר‬ ‫‪L‬‬ ‫החום בין העיר והאטמוספרה ניתן למדידה בשכבה זו משום‬ ‫שכל מעברי האנרגיה (קרינה מהשמש ומהקרקע, והסעת‬ ‫‪β‬‬ ‫חום ואדי מים) מאופיינים כשטפים אנכיים אשר ערכם‬ ‫‪θ‬‬ ‫יחסית אחיד בכל השכבה.‬ ‫הגבול העליון של השכבה עולה בכיוון הרוח, בדרך כלל‬ ‫‪H‬‬ ‫עד לגובה של פי- 5-4 מהגובה הממוצע של הבניינים,‬ ‫ומעל גבול זה ישנן השפעות משולבות של השטח‬ ‫הבנוי והלא בנוי. הגבול התחתון נמצא בגובה של‬ ‫‪W‬‬ ‫בערך פי-2 מגובה הבניינים, ומתחת לגבול זה ישנן‬ ‫השפעות של מבנים בודדים – כך שבקרבת הגגות,‬ ‫איור 2.4. המדדים הצורניים הבסיסיים של המרקם העירוני,‬ ‫מדדים כגון מהירות הרוח משתנים מנקודה לנקודה.‬ ‫כפי שמתבטאים בקניון העירוני.‬ ‫(‪)Urban Canopy Layer‬‬ ‫• החופה העירונית‬ ‫3) גזרת החשיפה לשמיים (‪)Sky View Factor - SVF‬‬ ‫מוגדרת כשכבת האטמוספרה בין פני הקרקע לבין‬ ‫– נמדד כחלק היחסי של כיפת השמיים הנראה‬ ‫גובהם העליון של הבניינים באזור עירוני. בניגוד‬ ‫מנקודה נתונה בתוך החלל. עבור קניון פשוט, ערך‬ ‫לשכבת הגבול הפנימית שנמצאת מעל העיר,‬ ‫ה-‪ SVF‬מחושב יחסית לנקודה בציר המרכזי של‬ ‫הטווח של החופה מתאפיין בתנאי אקלים מאוד‬ ‫הרחוב, במפלס הרצפה:‬ ‫לא אחידים, אשר בכל נקודה מושפעים מהסביבה‬ ‫‪SVF = cosβ‬‬ ‫הקרובה ביותר. לכן בכל חלל עירוני נוצר מיקרו-‬ ‫)‪β = tan-1(H / 0.5W‬‬ ‫אקלים ייחודי, בהתאם לתכונותיהם המקומיות של‬ ‫הבניינים והפיתוח הסובבים אותם, יחד עם השפעות‬ ‫מעבר למדדים הבסיסים האלה, יש מדדים נוספים:‬ ‫של האקלים האזורי והעירוני.‬ ‫צפיפות חזיתית (‪ – )Frontal Area Density‬היחס‬ ‫בין שטח החזיתות האנכיות המופנות לכיוון הרוח,‬ ‫2. תכונות צורניות של המרקם העירוני‬ ‫לשטח האופקי הכולל;‬ ‫למרות שהחופה העירונית נוטה להיות מאוד‬ ‫צפיפות שטח גגות (‪ – )Roof Area Density‬היחס‬ ‫הטרוגנית, ישנם מספר מדדים לתיאור הצפיפות‬ ‫בין שטח הגגות לשטח האופקי הכולל;‬ ‫ותכונות גיאומטריות אחרות שלה.‬ ‫יחס מגונן (‪ – )Vegetated Fraction‬היחס בין שטח‬ ‫הקניון העירוני (‪ )urban canyon‬מוגדר כחלל‬ ‫התכסית הצמחית לשטח האופקי הכולל.‬ ‫עירוני תלת-ממדי ליניארי, כדוגמת רחוב ארוך‬ ‫שתחום בשני צדדיו עי בניינים רצופים. המודל של‬ ‫ראוי לציין שכל המדדים האלה הנם מדדים גיאומטריים,‬ ‫קניון עירוני מאפשר תאור כמותי של צורת הבנייה‬ ‫להבדיל ממדדי צפיפות אחרים כגון מספר יחידות דיור‬ ‫העירונית, באמצעות שלושה מדדים:‬ ‫או מספר תושבים ליחידת שטח, הקשורים לתופעות‬ ‫אקלימיות רק באופן עקיף.‬ ‫1) יחס גובה-רוחב (‪ – )H/W‬נמדד כגובה הבנייה‬ ‫הממוצע (‪ ,)H‬יחסית לרוחבו של חלל הרחוב בין‬ ‫3. אי החום העירוני‬ ‫קירות המבנים (‪;)W‬‬ ‫מחקרים רבים הראו שבנייה עירונית גורמת לטמפרטורת‬ ‫2) הפנייה – כיוון הציר העיקרי של הרחוב, שנמדדת‬ ‫אוויר גבוהות בעיר יחסית לאלה שבסביבה הבלתי-בנויה.‬ ‫במעלות מכיוון צפון;‬‫מושגי יסוד‬ ‫1‬
  14. 14. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫1‬ ‫התחממות זו נתפסת בצורה‬ ‫21‬ ‫של אי חום – כלומר, כתם‬ ‫חם בתוך המרחב. אבל בפועל,‬ ‫כתם חום בצורת אי ניתן למדידה‬ ‫01‬ ‫בעיקר מעל העיר, בשכבת הגבול‬ ‫ערים:‬ ‫העירונית, כאשר בתוך המרקם‬ ‫עוצמת אי-החום העירוני ]מ“צ[‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫8‬ ‫אסיה ואוסטרליה‬ ‫הבנוי (כלומר בחופה העירונית)‬ ‫אירופה‬ ‫עוצמת ההתחממות אינה אחידה‬ ‫6‬ ‫ומשתנה בהתאם לתכונות‬ ‫התחממות‬ ‫[6]‬ ‫הסביבה המיידית.‬ ‫עירונית‬ ‫4‬ ‫ישנם מספר תהליכים שגורמים‬ ‫צפיפות‬ ‫להיווצרות אי החום העירוני,‬ ‫2‬ ‫עירונית‬ ‫ולחלק מהם יש גם זיקה לתכנון‬ ‫עירוני פיזי:‬ ‫0‬ ‫1) ייצור חום מפעילות אנושית‬ ‫0‬ ‫5.0‬ ‫0.1‬ ‫5.1‬ ‫0.2‬ ‫(‪ – )anthropogenic heat‬כל‬ ‫5.2‬ ‫0.3‬ ‫5.3‬ ‫יחס גובה-רוחב במרכז העיר )‪(H/W‬‬ ‫תהליכי הבעירה המתבצעים‬ ‫בעיר יוצרים חום – בתנורי איור 3.4. התלות של עוצמת אי החום העירוני (הפרש הטמפרטורה בין מרכז‬ ‫[6]‬ ‫העיר לסביבה מחוץ לעיר) בצפיפות התלת-מימדית של הבניה העירונית.‬ ‫חימום של בניינים, במנועים‬ ‫של כלי רכב, במכונות של‬ ‫משטחים: גוונים כהים גורמים לבליעה מוגברת של‬ ‫מפעלי תעשייה, ועוד. (פעילות עירונית יוצרת גם‬ ‫קרינת שמש, והשימוש בחומרים בעלי מקדם החזרה‬ ‫זיהום אוויר, והפליטה המוגברת של קרינה מהשמיים‬ ‫(‪ )albedo‬יותר גבוה עשוי להקטין את כמות החום‬ ‫שנובעת מהריכוז המוגבר של מזהמים שונים נחשבת‬ ‫הנאגרת בעיר. דוגמאות לגישה זו כוללות גגות צבועים‬ ‫כגורם אפשרי נוסף להיווצרות אי החום.) בנוסף,‬ ‫בגוונים בהירים וחומרים חליפיים לסלילת כבישים‬ ‫נפלט חום לסביבה העירונית ממערכות מיזוג אוויר,‬ ‫אשר צבעם יותר בהיר מאספלט. (עם זאת, יש לזכור‬ ‫כך שתוך כדי קירור של חללים פנימיים, מתחמם‬ ‫שחומרי גמר לריצוף וקירות חוץ בגוונים בהירים מאוד‬ ‫האוויר בשטחי חוץ בעונה החמה. שיעור יצירת החום‬ ‫עלולים ליצור בוהק בעייתי בשטחים הפתוחים).‬ ‫תלוי, אם כן, בתכנון אדריכלי (שמשפיע על הצורך‬ ‫בחימום וקירור של מבנים), ובתכנון עירוני (שמשפיע‬ ‫3) אטימות השטח העירוני – הכיסוי הירוק האופייני,‬ ‫על הצורך בתחבורה עירונית).‬ ‫שקיים בשטח הלא מבונה מחוץ לעיר, גורם לקירור‬ ‫האוויר באמצעות אידוי מים מהקרקע ודיות מעלי‬ ‫2) תכונות תרמיות של חומרי בנייה עירוניים‬ ‫הצמחים (‪ .)evapo-transpiration‬לרוב הפוטנציאל‬ ‫– יחסית לשטח הפתוח הירוק, התכסית העירונית‬ ‫לקירור באידוי נמוך בשטח עירוני, כתוצאה מהחלפת‬ ‫מורכבת מחומרים צפופים כגון בטון ואספלט, אשר‬ ‫התכסית הירוקה בחומרים אטומים כגון בטון ואספלט.‬ ‫מתאפיינים בקיבול חום גבוה. קיבול החום הגבוה‬ ‫ככל שניקוז מי הגשם יעיל יותר, כך קטן האידוי מפני‬ ‫של מבנים ושטחים מרוצפים או סלולים גורם לכך‬ ‫השטח – וככל שהעיר מתאפיינת במיעוט צמחים,‬ ‫שאנרגיית שמש שנקלטת ביום נאגרת לאורך זמן,‬ ‫כך קטן שיעור הטרנספירציה. לכן יש תפקיד חשוב‬ ‫ובלילה האוויר העירוני בא במגע עם משטחים חמים‬ ‫לייעור עירוני, אשר כולל גנים ציבוריים ופרטיים, וגם‬ ‫יחסית, כך שהטמפרטורה שלו גבוהה ביחס לסביבה‬ ‫הפתוחה. עוצמת ההתחממות אשר נגרמת עי‬ ‫7891 ,‪6. Oke‬‬ ‫חומרים עירוניים תלויה במידה רבה בצבע של אותם‬‫מושגי יסוד‬ ‫1‬
  15. 15. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫1‬ ‫קרינה‬ ‫קרינה‬ ‫קרינה‬ ‫מפוזרת‬ ‫ישירה‬ ‫ארוכת גל‬ ‫החזרה‬ ‫פליטה‬ ‫בליעה‬ ‫איור 4.4. חימום קרינתי והצורה התלת-מימדית של הבניה העירונית.‬ ‫כללי (‪ )urban albedo‬נמוך יחסית באזורים צפופים,‬ ‫עצי רחוב – אשר חוסמים את קרינת השמש ומפזרים‬ ‫ויוצרת מעין מלכודת חום קרינתית בתוך החלל.‬ ‫את האנרגיה בצורת חום כמוס במקום חום מוחשי.‬ ‫(חשוב לציין שבגלל קיבול החום הגבוה האופייני‬ ‫אמצעי נוסף למניעת התחממות בערים צפופות הנו‬ ‫לחומרים עירוניים, חלק מאנרגית השמש הנלכדת‬ ‫הגג הירוק, אשר כולל שכבת אדמה רטובה וכיסוי‬ ‫נאגר לאורך זמן, ונפלט כקרינה ארוכת-גלים.)‬ ‫צמחיה על גבי גגותיהם של המבנים.‬ ‫• מלכודת הקרינה נוצרת בחללים צפופים גם כתוצאה‬ ‫החום‬ ‫4) הגיאומטריה העירונית – תופעת אי‬ ‫מצמצום החשיפה לשמיים (‪ SVF‬נמוך) – משום שחלק‬ ‫מושפעת באופן מובהק גם מהתכונות הגיאומטריות של‬ ‫מהקרינה ארוכת-הגלים (חום) שנפלטת מהמשטחים‬ ‫המרקם העירוני המחוספס, שבתוך החופה מתבטאות‬ ‫כלפי השמיים נבלעת עי משטחים אחרים. תופעה זו‬ ‫בצורת המבנים והחללים ביניהם. כאשר הבנייה צפופה‬ ‫באה לידי ביטוי במיוחד בלילה, כאשר המאזן הקרינתי‬ ‫והרחובות מתאפיינים ביחס ‪ H/W‬גבוה, ניתן להבחין‬ ‫הטבעי הנו שלילי (דהיינו השטף העיקרי מכוון מפני‬ ‫במספר תופעות:‬ ‫השטח אל השמיים).‬ ‫• פני הרחובות והבניינים בולעים חלק מקרינת השמש‬ ‫• השלכה אפשרית נוספת של בנייה צפופה הנה חוסר‬ ‫הפוגעת בהם, ומתחממים, בעוד שחלק מהקרינה‬ ‫אוורור, שמגביל את סילוק החום מהחלל עי הרוח.‬ ‫מוחזר. החלק היחסי אשר מוחזר תלוי בצבע המשטחים‬ ‫זרימת האוויר בחופה העירונית מושפעת מגורמים‬ ‫(משטחים כהים בולעים יותר קרינה) ובמידת החספוס‬ ‫רבים, וסילוק החום תלוי גם במהירות הרוח (שהיא‬ ‫שלהם (משטחים מחוספסים מחזירים פחות קרינה).‬ ‫בדרך כלל נמוכה בתוך קניון עמוק), וגם בעצמת‬ ‫בחלל צר ועמוק ישנן החזרות קרינה רבות בין‬ ‫הערבול של הזרימה (‪ – )turbulence‬אשר, עד גבול‬ ‫המשטחים שונים, וכתוצאה מכך נבלע אחוז יחסית‬ ‫מסוים, מתגברת עם ציפוף הבנייה.‬ ‫גבוה מהקרינה. תופעה זו מתבטאת במקדם החזרה‬‫מושגי יסוד‬ ‫1‬

×