Urban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belman

596 views

Published on

0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total views
596
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
8
Actions
Shares
0
Downloads
2
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Urban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belman

  1. 1. ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות מנוע צמיחה‬ ‫מרצה: תגית כלימור‬ ‫הפקולטה לארכטקטורה ובינוי ערים בטכניון – לימודי מוסמכים ‪‬‬ ‫‪‬‬‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור‬ ‫אכות החיים בעיר ‪‬‬‫כיצד ניתן ליצור תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי? ‪‬‬ ‫ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סמסטר א תש"ע 1102-0102 ‪‬‬
  2. 2. ‫תקציר‬ ‫העיר הופכת להיות מקום מגורים ליותר ויותר אנשים ומכיוון שאין באפשרותינו להאט את קצב צמיחתם, יש‬‫למצוא דרכים לגרום לערים להיות מקומות טובים יותר. קיימות אקולוגית וחברתית תלויה בתצורה של העיר.‬ ‫ועל כן המטרה הבסיסית של ערים היא להוות בסיס ליצירת קשרים בין אנשים.‬ ‫ההנחה היא שתכנון נכון של עיר ורחובותיה תיצור תרבות רחוב, שתגרום לאנשים להיות חלק מהרחוב בחיי‬‫היום יום שלהם. יש ליצור את ה תשתית המתאימה ולצורך כך יש להתייחס לצרכי המשתמשים ולבחון מחדש‬ ‫את הגבול בין המרחב הפרטי והציבורי, להבין את תנועת הולכי הרגל ואת ההשפעה של תכנון נכון של דפנות‬ ‫הרחוב על המשתמש.‬ ‫המרחב הציבורי הפתוח בעל יתרונות רבים הן למשתמש והן לעיר, אך יחד עם זאת יש להכיר בחשיבות‬ ‫הרבה של התחבורה בעיר.‬ ‫החשיבות שיש בקיום תרבות רחוב והתרומה שיש לרחוב פעיל לעיר , יחד עם הבנת הנחיצות בתחבורה‬‫מובילים לשאלה כיצד ניתן ליצור ולקיים תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי? כלומר, איך ניתן לאזן בין הצרכים‬ ‫התחבורתיים של העיר לצרכיה החברתיים-תרבותיים?‬ ‫ניתן לבחון פרוייקטים בקנה מידה שונה המתייחסים לשאלות אלו. חנות של אומנות ואדריכלות של סטיבין הול‬ ‫בניו-יורק היא פרוייקט ברמת רחוב ובקוריטיבה שבספרד למשל, התרחש שינוי ברמה עירונית.‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  3. 3. ‫תוכן עניינים‬ ‫תקציר‬ ‫1. מבוא‬ ‫2. הצגת הנושא ומטרות העבודה:‬ ‫1.2 מקום העיר כיום ובעתיד - העיר כמקום מגורים ליותר ויותר אנשים‬ ‫2.2 נחיצות תרבות רחוב‬ ‫3.2 מהי תרבות רחוב?‬ ‫1.3.2 צרכי המשתמשים – הגבול בין הפרטי לציבורי‬ ‫2.3.2 יצירת בסיס למגוון רחב של התרחשויות/פעילויות‬ ‫1.2.3.2 דגש על תנועת הולכי הרגל - הבנת צרכי הולכי הרגל‬ ‫2.2.3.2 התייחסות לדפנות הרחוב‬ ‫3. הבעיה הנדונה והרקע למחקר:‬ ‫1.3 חשיבות המרחב הציבורי הפתוח בעיר‬ ‫2.3 חשיבות התחבורה בעיר‬ ‫3.3 מקומה של התחבורה בעיר‬ ‫4. שאלת המחקר המרכזית: כיצד ניתן ליצור תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי?‬ ‫5. סיכום‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  4. 4. ‫רחובות חדשים שיכולים ליצור תרבות רחוב ייחודית‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר.‬ ‫לאותו המקום. והשאלה הנשאלת היא כיצד ניתן‬ ‫1. מבוא-הצגת שאלת המחקר, שיטות המחקר‬ ‫ליצור תרבות רחוב כשמדובר בעורק תנועה ראשי?‬ ‫והשערת המחקר‬ ‫מכיוון שבימ ינו התלות בתחבורה הן הפרטית והן‬ ‫המודעות הולכת וגוברת לנושא חסכון באנרגיה‬‫הציבורית הולכת וגוברת . יש לשאול ש אלה נוספת:‬ ‫תפסה תאוצה בתקופה האחרונה בעיקר בעקבות‬ ‫כיצד ניתן לאזן בין הצרכים התחבורתיים של העיר‬ ‫משבר האנרגיה שארע בשנות ה- 07. ארוע, שבין‬ ‫לצרכיה החברתיים-תרבותיים?‬ ‫היתר, הדגיש פעם נוספת את הצורך בפתרונות‬‫העיר קוריטיבה, למשל, מהווה דוגמא מע ניי נת, העיר‬ ‫"ידידותיים" יותר לסביבה בתחום סביבת המחייה‬ ‫מתמודדת עם נושא ה קיימות ומציגה פתרונות‬ ‫בין‬ ‫שלנו והביא לחשיבה מחודשת של הקשר‬ ‫עירוניים מחוללי שינוי הן בתחום הבינוי והן בתחום‬ ‫האנשים וצרכיהם לכדוה"א, כלומר אכות הסביבה.‬ ‫התחבורה.‬ ‫בדגש לאכות‬ ‫דאגה אמיתית לאכות הסביבה,‬ ‫כדוה"א חייבת להיות ברמות שונות. המושג קיימות ‬ ‫2. הצגת הנושא ומטרות העבודה:‬ ‫או סביבה ברת-קיימא מתאימים להגדרה זו. סביבה‬ ‫1.2 מקום העיר כיום ובעתיד - העיר כמקום‬ ‫מקיימת חייבת לכלול בתוכה נושאים רבים, ברמות‬ ‫מגורים ליותר ויותר אנשים‬ ‫שונות: חסכון, מחזור, חברה וכד.‬ ‫חשיבות העיר גדלה בצורה ניכרת במהלך המאות‬ ‫בדגש לתרבות רחוב‬ ‫בעבודה זו נתייחס לרחוב,‬ ‫האחרונות ובמיוחד חל גידול חד באחוז האוכלוסיה‬ ‫שמהווה רובד אחד של קיימות ומ גדיר סביבת חיים‬ ‫המתגוררת בערים בעלי השפעה על עתיד כדוה"א.‬ ‫שאנשים רוצים לחיות בה, סביבת חיים שהאנשים‬‫התחזיות מראות כי עד שנת 5202 חצי מאוכלוסיית‬ ‫בה הם חלק בלתי נפרד ממנה, סביבת חיים שיוצרת‬ ‫כדוה"א תתגורר בעיר.‬ ‫זיקה בינה לבין המשתמשים. צורת חיים בה שמירה‬ ‫קיימות אקולוגית וחברתית תלויה בתצורה של‬ ‫על הסביבה היא חלק בלתי נפרד מחיי היום יום.‬ ‫העיר. ועל כן המטרה הבסיסית של ערים היא להוות‬ ‫בסיס ליצירת קשרים בין אנשים.‬ ‫העיר הופכת להיות מקום מגורים ליותר ויותר‬ ‫העיר מאחדת בתוכה את הדברים החיוביים‬ ‫אנשים. על כן ישנה חשיבות רבה לשיפור החיים‬‫היא‬ ‫והשליליים שמתפתחים יחד עם האנושות.‬ ‫בעיר. אחד האמצעים לכך הוא השקעה בתרבות‬ ‫מהווה מקום להתפתחויות חדשות בתחומי החברה,‬ ‫הרחוב, המתבססת על יצירת סביבה מעניינת ורב-‬‫הטכנולוגיה והאמנות יחד עם יצירת תופעות שליליות‬ ‫גונית בעיר.‬ ‫כמו: עוני, חולי ופשע.‬ ‫התחבורה מאד חיונית לתפקוד העיר ומהווה גם‬ ‫לא ניתן להאט את הצמיחה של הערים ועל כן‬ ‫חלק נכבד מהמרחב הציבורי ועל כן במידה מסויימת‬ ‫תפקידנו, בתור אנשי מקצוע ובתור תושבי העיר‬ ‫פוגעת באכות החיים בכלל וברחוב בפרט.‬ ‫למצוא דרכים לגרום לערים להיות מקומות טובים‬ ‫שים‬ ‫רחוב המאפשר הזדמנויות מגוונות למשתמ‬ ‫יותר.‬ ‫משפר את אכות החיים בעיר. רחוב בפרט והעיר‬ ‫בכלל עם אכות חיים טובה מהווה חלק מהמאפיינים‬ ‫2.2 נחיצות תרבות רחוב‬ ‫היוצרים סביבה ברת-קיימא .‬ ‫ההנחה היא שתכנון נכון של עיר ורחובותיה תיצור‬ ‫ההנחה היא שתכנון נכון של רחובות יעודד אנשים‬ ‫תרבות רחוב, שתגרום לאנשים להיות חלק מהרחוב‬ ‫להשתמש ברחובות ואף ייצור הזדמנויות‬‫קיימות ‬ ‫בחיי היום יום שלהם. על מנת לאפשר‬ ‫להתרחשויות חדשות שלא היו מתרחשות בלי תכנון‬ ‫אקולוגית וחברתית יש לאפשר לאנשים להיות‬ ‫זה. בשל צפיפות הולכת וגוברת ומחסור בקרקעות,‬ ‫שותפים מלאים בסביבה שבה הם נמצאים ולהפרות‬ ‫עולה הצורך ל שימוש בתשתיות קיימות, ל משל,‬ ‫אותה תרבותית.‬ ‫רחובות קיימים, ולשפר אות ם. יחד עם זאת, לתכנן‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  5. 5. ‫1.3.2 צרכי המשתמשים – הגבול בין הפרטי‬ ‫תרבות רחוב מאפשרת לאנשים להיות חלק‬ ‫לציבורי‬ ‫מהרחוב, מה גם שהם בעצמם מהווים חלק בלתי‬ ‫פרטיות הוא מושג שמלווה את חיי היום-יום של‬ ‫נפרד מתרבות הרחוב עצמה. הרחובות בפרט והעיר‬‫האנשים. רוב ההתנהלות מתרחשת בבועה הפרטית‬ ‫בכלל הופכים למקומות פעילים, מקומות בהם‬ ‫שלנו בין אם זה בבית הפרטי, ליד המחשב האישי,‬ ‫האנשים רוצים להמצא, בהם הם מעוניינים להשקיע‬ ‫ברכב הפרטי או במקום העבודה שלנו. שינוי בצורת‬ ‫וזה אחד הדברים המהווים בסיס ל קיימות אקולוגית‬ ‫ההתנהלות החברתית ממחיש את התפקיד החדש‬ ‫וחברתית.‬ ‫וההשפעה שיש למרחב הציבורי העירוני. ומעלה את‬ ‫השאלה לגבי סוג אותו המרחב ודורש בדיקה‬ ‫3.2 מהי תרבות רחוב?‬ ‫מחודשת של גבולות אותו המרחב.‬ ‫אחת השיטות לבחון את איכות החיים בעיר היא לא‬ ‫המרחב "החדש" מושך את האנשים בכך שהוא‬ ‫רק להתבונן במספר האנשים שעוברים בה, אלא‬ ‫מעניק להם את ההזדמנות לתקשר בצורה ישירה‬ ‫חשוב גם לבדוק באיזו מידה הם שוהים בה, עומדים‬ ‫עם הסביבה שלהם, מה שהשתנה בעקבות פיתוח‬ ‫ומתבוננים במשהו או פשוט יושבים ונהנים מהעיר,‬ ‫דרכי תקשורת כמו אינטרנט, טלפון וכד.‬ ‫מהמתרחש ומהאנשים. אנשים לוקחים חלק‬ ‫תנועת סיטואציוניסטים שהובילו מהפכה בתחום‬ ‫מפעילות הרחוב כאשר המקום מספק את התשתית‬ ‫האורבניזם מדברים על העולם כהמשך רציף של‬ ‫המתאימה ובנסיבות המתאימות.‬ ‫האדם ולא האדם ככלי של העולם הזר. דברוט מציג‬ ‫גיין גקובס מציגה בספרה "מותם וחייהם של ערים‬ ‫בספרו "החברה כמחזה" (תרגום חופשי) את‬ ‫אמריקאיות גדולות" מציגה את חשיבות ערוב‬ ‫העובדה שהחברה של המאה ה- 02 מנוהלת ע"י‬ ‫השימושים והגיוון בעיר. לצורך כך חייבים להתקיים‬ ‫תרבות הצריכה. המחזה המוזכר, אינם עוד אוסף‬ ‫ארבעה תנאים:‬ ‫תמונות שלא משפיעות על האדם והיא מהווה בסיס‬ ‫1. יעוד של אזורים ליותר משימוש אחד. דבר‬ ‫כמעט יחיד ליצירת קשרים חברתיים בין אנשים.‬ ‫המבטיח המצאות של אנשים ברחוב‬ ‫תצוגה זו משפיעה על הזהות שלנו. גישה זו מונעת‬ ‫בשעות שונות והם נמצאים שם למטרות‬ ‫ע"י תקשורת המונים ופרסום. בסביבה חברתית‬ ‫שונות.‬ ‫הרוויה בתמונות מבוימות בכל מקום, צרכי האדם,‬ ‫2. רוב המבנים צריכים להיות קצרים.‬ ‫מניעיו ותפקודו מנוהלים ע"י תמרון בקפידה של‬ ‫3. שילוב של מבנים חדשים וישנים.‬ ‫תמונות אלה. הצרכנים הופכים להיות צרכני‬ ‫4. ריכוז של אנשים בצפיפות גדולה שנמצאים‬ ‫האשליות והכסף שולט בכל ובאמצעותו ניתן להשיג‬ ‫שם לכל מטרה שהיא כולל מגורים.‬ ‫את כל הדברים ה"טובים" , אפילו את ה"חיים".‬ ‫שילוב של תנאים אלה יוצר מאגר שימושים כלכלי.‬‫הבנה זו מדגישה את הצורך החזק ובחש יבות הזירה‬ ‫המגוון נוצר ע"י שימושים שונים כמו: מיצבים ברחוב,‬ ‫שתוכל להכיל דיעות שונות ותאפשר לדברים שונים‬ ‫סדנאות, בתי ספר, מכולות, חנויות ירקות ופירות,‬ ‫להתרחש ואת הצורך בתרבות אלטרנטיבית.‬ ‫מופעים, מועדונים, משרדים, מגורים וכל דבר‬ ‫החיים הפרטיים נבדלים היום מהחיים הציבוריים‬ ‫המתאים לאזור מסויים. בצורה זו ניתן להפיק את‬ ‫והמקצועיים. הבית מאפשר למשתמש להתנתק‬ ‫המירב מהרחוב, מהשכונה ומהעיר.‬ ‫מהסביבה הציבורית ולהתכונן לדרישות שמציב היום‬ ‫לצורך כך יש להתייחס למספר נושאים המרכיבים‬ ‫למחרת.‬ ‫את תרבות רחוב: הצורך של המשתמ שים בחלל‬‫קבוצת ‪ RAMTV‬מציגה בספרם ‪negotiate my‬‬ ‫מסויים ותשתית מתאימה להתרחשות שמוגדרת ע"י‬ ‫‪ boundary‬את הבית כמקום חי ונושם יחד עם‬ ‫הבנת תנועת הולכי הרגל, נגישות למקום וטיפול‬ ‫המשתמש. כאשר בעיר אנחנו נמצאים במצב של‬ ‫בדפנות אותו החלל.‬ ‫"האח הגדול", מקום בו אתה יכול להיות לגמריי‬ ‫מקום טוב הוא מקום שמשתמשים בו.‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  6. 6. ‫החנות ממוקמת בפינה של גוש שמסמן את נקודת‬ ‫חשוף, בו אתה חולק את סגנון החיים שלך עם‬ ‫המפגש של שלוש שכונות נפרדות: ציינה טאון,‬ ‫שכנייך ועם הציבור הרחב. וברגע שאינך מעוניין בכך‬ ‫איטליה הקטנה וסוהו. הגלריה עצמה היא טריז‬ ‫יש באפשרותך ליצור הפרדה מוחלטת ולהיות‬‫מוגבלת, צרה, עם חלל התערוכה, אך מהווה מבנה‬ ‫מבודד. כך מתקבלת סביבה מגיבה בה ההתנהגות‬‫דומיננטי ביותר עבור אמנות ואדריכלות בגלל החזית‬ ‫שלנו משתנה ומתאימה את עצמה לצרכנו ולהרגלנו.‬ ‫הארוכה של הבניין.‬ ‫צורת חשיבה זו מציגה מצב בו אין הגדרה וחלוקה‬ ‫ברורה של החללים לפרטי וציבורי, והם נוצרים‬ ‫בהתאם להתנהלות חברתית מסויימת. על כן, צורות‬ ‫חיים שונות מצריכות חללים שונים.‬ ‫1. גבול משתנה בין שני חללים.‬ ‫רעיון נוסף המתפתח מהצהרה זו הוא אפשרות‬ ‫חיבור פעילויות בעלות איכויות אגרונומיות דומות.‬ ‫מה שמייצר בסיס והזדמנויות להתרחשויות חדשות‬ ‫גם ברמת הרחוב והעיר.‬ ‫חנות של אומנות ואדריכלות של סטיבין הול בניו-‬ ‫יורק היא אחת הדוגמאות שמעלה את השאלה לגבי‬ ‫הגבול בין חלל מסויים לרחוב, בין הפרטי לציבורי.‬ ‫סטיבן הול תכנן ביחד עם האומן ויטו אקונצי ח נות‬ ‫2. חנות של אומנות ואדריכלות של סטיבין הול בניו-יורק‬ ‫של אומנות ואדריכלות כך שמטרת התכנון הייתה‬ ‫לשפץ חזית עבור הגלריה, בבעלות עמותה לקידום‬ ‫על ידי ניקוב החזית מבטון של החנות ויצירת פאנלי‬ ‫נושאים חדשניים באמנות, אדריכלות ועיצוב. החנות‬ ‫בטון שנפ תחים ונסגרים לפי שימוש, סטיבן הול‬ ‫שימשה כתערוכות, שיחות אמנים, הקרנות סרטים,‬ ‫ואקונצי ערערו את הגבול הסמלי בין הרחוב לחנות,‬ ‫כנסים ופרסומים שנועדו ליצור דיאלוג ושיתוף פעולה‬ ‫שימוש בחומר היברידי המורכב מבטון מעורבב עם‬ ‫חוצה גבולות אידיאולוגית משמעתית. כפורום ציבורי‬ ‫סיבים ממוחזרים, הול ואקונצי הכניסו סדרה של‬ ‫המתעוררים קולות, בוחנת סוגיות חיוניות באמנות‬‫לוחות ציריים המסודרים בתצורה של פאזל. כאשר‬ ‫ואדריכלות במטרה להגביר את המודעות והעניין של‬‫הלוחות פתוחים, ההפרדה נמסה והחלל הפנימי של‬ ‫עיצוב עכשווי.‬ ‫הגלריה מורחב החוצה אל המדרכה.‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  7. 7. ‫כשמדובר בשינוי מפלס. מכשולים גאומטריים‬ ‫העיר כמקום מפגש מקבלת משמעות חדשה.‬ ‫משפיעים בצורה ישירה על תנועת הולכי הרגל.‬ ‫המרחב העירוני מקבל משמעות חדשה והוא משדר:‬ ‫כמו כן, תכנון מסלולי הליכה המיועדים להליכה‬ ‫"ברוכים הבאים", "טייל, שהה והשאר כמה‬ ‫למרחקים רחוקים דורש התייחסות שונה ממסלולים‬ ‫שתרצה".‬ ‫קצרים. בכל מקרה, חשוב להבין את אופן תנועת‬ ‫הולכי הרגל ואת מגבלותיה.‬ ‫2.3.2 יצירת בסיס למגוון רחב של‬ ‫התרחשויות/פעילויות‬ ‫2.2.3.2 התייחסות לדפנות הרחוב‬ ‫הולכי רגל, הם חלק בלתי נפרד מתרבות הרחוב.‬ ‫תכנון מתאים של המרחב הציבורי מהווה בסיס‬ ‫כיום במקומות רבים אזורים המיועדים להולכי רגל‬ ‫לקיום תרבות הרחוב. דפנות אקטיביות , כלומר‬ ‫הצטמצמו בשל המקום שתופסים כלי רכב. עליהם‬ ‫חזיתות מבנים הפונות לרחוב בעלות תפקיד חשוב‬ ‫לחכות דקות על מנת לחצות כביש. חזיתות המבנים‬ ‫ביצירת רחוב מעניין. הפעילות שמתרחשת בתוך‬ ‫הפונות לרחובות במקרים רבים אטומות, ללא‬ ‫המבנה וההתרחשות ברחוב יכולות לתרום זו לזו.‬ ‫חלונות ודלתות, כלומר הרחוב לא מספק חוויה‬ ‫בהקשר זה, מעניין לראות את מבנה מרכז העיר‬ ‫להולכי הרגל. מה שמפחית את מספר הולכי הרגל‬‫קופנהגן. העיר מתוכננת בקנה מידה אנושי המתאים‬ ‫באזור ומפחית את הסיכוי לפעילויות לאורך כל היום.‬ ‫לפעילויות כמו הליכה ושהייה. הרחובות צרים‬ ‫והכיכרות קטנות יחסית מה שיוצר יחסים נעימים בין‬ ‫1.2.3.2 דגש על תנועת הולכי הרגל - הבנת צרכי‬ ‫גבהי המבנים לשטחי הקרקע. ריבוי בניינים בעלי‬ ‫הולכי הרגל‬‫חזיתות צרות יוצרות עניין ברחוב. יחידות צרות אומר‬ ‫אחד הנושאים המשמעותיים ביותר ביצירת מקום‬ ‫ריבוי דלתות, ריבוי שימושים להתבונן בהם אפילו‬ ‫פעיל, הוא הנגישות אליו. בין אם מדובר בהליכה,‬ ‫כשמדובר בהליכה קצרה. חזית כזו בעלת מבנה‬ ‫ובין אם מדובר בשימוש בכלי רכב.‬ ‫ורטיקלי בולט יוצרת אפקט שגורם למרחקים‬ ‫הליכה היא אחת הצורות הזולות, השקטות‬ ‫להתפס קצרים יותר. מה שהופך את ההליכה‬ ‫והידידותיות לסביבה. ההליכה מאפשרת התבוננות‬ ‫למעניינת ונעימה יותר.‬ ‫בסביבה, באנשים, חלונות ראווה ובהתרחשויות‬ ‫ריבוי פרטים בחזיתות כמו: נישות, מדרגות, אבנים‬ ‫ברחוב. זו היא צורת שינוע גמישה המאפשרת להולך‬ ‫וכד. כל אותם הפרטים המאפשרים לאנשים לעמוד‬ ‫הרגל לעצור, לשנות כיוון ולחוות דברים.‬ ‫או לשבת.‬ ‫אדריכל רענן גבאי מציין בתזה שהוא כתב על‬ ‫סביבות עירוניות רב-שכבתיות, כי עיר קומפאקטית‬ ‫ברת-קיימא מעודדת אנשים ללכת מאשר לנסוע.‬ ‫3. הבעיה הנדונה והרקע למחקר:‬ ‫אחד היתרונות הבולטים הוא שיפור המצב הבריאותי‬ ‫1.3 חשיבות המרחב הציבורי הפתוח בעיר‬ ‫של האנשים באמצעות הליכה במקום לחשוף אותם‬‫קיימות הגדרות שונות למושג שטח פתוח, חלק מהן‬ ‫קיימות ‬ ‫לפליטות מזהמים. כמו כן קיים קשר בין‬ ‫מגדירות את השטח הפתוח כקרקע ומים שאינם‬ ‫חברתית ובין העיר כמקום מפגש שמתבססת על‬ ‫מכוסים בבניינים וברכבים והגדרה נוספת מתייחסת‬ ‫הליכה ולא על נסיעה.‬‫בנוסף,‬ ‫גם למרחב ולאוויר שמעל האזורים האלה.‬ ‫דפוס חברתי חשוב הוא הליכה בקבוצה, על כן‬ ‫ניתן להגדיר את השטח הפתוח מנקודת מבט של‬ ‫קיימת חשיבות לרוחב המדרכות. הולכי רגל אינם‬ ‫המשתמש כ "במה" לפעילויות. חשוב להבין כי‬ ‫נעים לאורך קו ישר רציף, לכן סטיות מסויימות‬ ‫המרחב הציבורי מתפקד כפורום תרבותי ציבורי.‬ ‫במסלול רצויות. יחד עם זאת, הולכי רגל מעריכים‬ ‫לפי ואלצר ( 6891( ‪ Walzer‬המרחב הציבורי הוא‬ ‫מאד קיצורי דרך ונרתעים ממעקפים בעיקר‬ ‫מקום שאותו אנו חולקים עם אנשים זרים, אנשים‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  8. 8. ‫רבה מצד קניונים ומרכזים מסחריים באזורים אחרים‬ ‫שאינם קרובי המשפחה שלנו, חברים או עמיתים‬ ‫בתל אביב ומחוצה לה.‬ ‫לעבודה. זהו מקום המיועד לפוליטיקה, דת, מסחר,‬ ‫ספורט לצורך שמירה על דו-קיום ומפגש בלתי אישי.‬ ‫אופי מרחב זה מבטא את החיים הציבוריים שלנו,‬ ‫התרבות ברחוב והשיח היום-יומי.‬ ‫2.3 חשיבות התחבורה בעיר‬ ‫אחד מעקרונותיה של העיר היא ריבוי האפשרויות‬ ‫שהיא מציעה. לא ניתן למצות את כל אותן‬ ‫האפשרויות ללא אפשרות ניידות בצורה פשוטה‬ ‫ומהירה. הבסיס הכלכלי של ערים הוא המסחר‬ ‫שזקוק לזרימה טובה של תחבורה ותקשורת על מנת‬ ‫להתקיים.‬ ‫העיר חייבת לספק פתרון לרכבים. העיר לא תתפקד‬ ‫אם האנשים לא יהיו מסוגלים להכנס אליה ול נוע בה‬ ‫בצורה קלה יחסית.‬ ‫תחבורה ציבורית לא מסודרת ומרחקי הליכה ארוכים‬ ‫מדי גורמים לנו להשתמש ברכב.‬ ‫רחוב דיזנגוף הוא ציר אורכי העובר ברובו מצפון‬ ‫לדרום וציר רוחבי בחלקו הדרומי. הוא מתחיל בפינת‬ ‫הרחוב אבן גבירול ומסתיים בנמל תל אביב (ברחוב‬ ‫התערוכה) ומקביל ברובו לרחוב בן יהודה. הרחוב‬ ‫היה אחד הרחובות המרכזיים והחשובים ביותר בתל‬ ‫אביב עד שנות ה- 08 והיה בעל תפקיד חשוב‬ ‫בהתפתחות העיר. הרחוב התפתח כציר תחבורה‬ ‫3. כיכר דיזנגוף לפני השינויי (עליון) ואחריו (תחתון)‬ ‫חשוב המקשר בין מרכז תל אביב ההיסטורי ולבין‬ ‫נמל תל אביב בתקופה שבו תיפקד כנמל והוא תוכנן‬ ‫כציר מסחר מרכזי אורכי כחלק מתוכנית גדס‬ ‫בתקופת הזוהר של הרחוב אף הומצאה מילת‬ ‫שנעשתה בסוף שנות ה-02.‬ ‫הסלנג "להזדנגף" שפירושה "לטייל ולבלות בבתי‬ ‫רחוב דיזנגוף היה בעבר מרכז תרבותי חשוב ונודע‬‫הקפה של דיזנגוף". בסוף שנות ה- 06 פעלה בתל‬ ‫כמעוז הבוהמה הישראלית בזכות חנויות האופנה‬ ‫אביב להקת פיקוד דיזנגוף ששאלה את שמו של‬ ‫היוקרתיות ובתי הקפה שבו. הרבה מבתי הקפה‬ ‫הרחוב לפרפראזה על שמות הלהקות הצבאיות.‬ ‫המפורסמים ביותר שבו נהגו לשבת סופרים,‬ ‫רחוב דיזנגוף גם היה נושא מרכזי בעשייה‬ ‫משוררים ואמנים , כגון : נתן אלתרמן, חיים גורי,‬ ‫התרבותית הישראלית בתחום הספרות והקולנוע.‬ ‫משה שמיר, חנה רובינא ויוסף זריצקי, כיכר צינה‬‫הסרט "דיזנגוף 99" משנת 9791 מתאר את אורח‬ ‫דיזנגוף היה הלב של הרחוב והיווה במידה רבה את‬ ‫החיים סביב רחוב זה ואף הפך עם השנים לסרט‬ ‫מרכז העיר הלבנה של תל אביב.‬ ‫פולחן ישראלי.‬ ‫הרחוב כמרכז תרבותי הגיע לשיאו בשנות ה- 05 וה-‬‫דוגמא זו מדגימה היטב את חשיבות התחבורה בעיר‬ ‫06 והחל לדעוך בסוף שנות ה- 07 וה- 08 בעיקר‬ ‫ואת ההשפעה החיובית שלה ברמת הרחוב והעיר..‬ ‫בגלל הגירה שלילית מאזור מרכז תל אביב ותחרות‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  9. 9. ‫את השימוש בכלי רכב פרטיים באזורי מרכז העיר,‬‫לשמר את האזור ההיסטורי ולפתח מערכת תחבורה‬ ‫נוחה וזולה.‬ ‫3.3 מקומה של התחבורה בעיר‬‫התוכנית אומצה בשנת 8691. לרנר סגר את הרחוב‬ ‫התחבורה תופסת חלק נכבד מהמרחב הציבורי –‬ ‫המרכזי בעיר לתנועת כלי רכב, כך נוצר המדרחוב‬ ‫הם‬ ‫הרחוב. נהוג לייחס לרכבים את העובדה ש‬ ‫הראשון בעולם והכבישים עוצבו מחדש כדי לצמצם‬ ‫הגורם העיקרי למחלותיה של העיר. אך לטענת גיין‬ ‫את כמות כלי התחבורה.‬ ‫גקובס ההשפעה ההרסנית שלהם על העיר היא‬ ‫פחות גורם ויותר תופעה של תכנון כושל. צרכי‬ ‫הרכבים ניתנים להבנה ביתר קלות מאשר צרכיה של‬ ‫העיר. הבעיה היא שכמות הולכת וגדלה של‬ ‫מתכננים חושבים שאם הם יפתרו את בעית‬ ‫התחבורה, בכך יפתר חלק גדול מבעיות העיר. לא‬ ‫ניתן לדעת כיצד לתכנן את התחבורה לפני שיודעים‬ ‫באיזה אופן העיר מתפקדת ומה ניתן לעשות עוד‬ ‫ברחובותיה.‬ ‫4. רחוב הפרחים בעיר קוריטיבה‬ ‫4. שאלת המחקר המרכזית: כיצד ניתן ליצור‬ ‫תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי?‬ ‫החשיבות שיש בקיום תרבות רחוב והתרומה שיש‬ ‫לרנר החליט להפוך את השדרה שעל פי התכנית‬ ‫לרחוב פעיל לעיר, יחד עם הבנת הנחיצות בתחבורה‬ ‫הקודמת היתה אמורה להיהרס למדרחוב, כסמל‬ ‫מובילים לשאלה כיצד ניתן ליצור ולקיים תרבות רחוב‬ ‫לרצונו לייצר עיר בקנה מידה אנושי, "ידעתי שהולך‬ ‫בעורק תנועה ראשי? כלומר, איך ניתן לאזן בין‬ ‫להיות לנו קרב גדול – לא היה לי שום דרך לשכנע‬ ‫הצרכים התחבורתיים של העיר לצרכיה‬ ‫את בעלי החנויות שזה טוב עבורם, מאחר ולא היה‬ ‫החברתיים-תרבותיים?‬ ‫אף מדרחוב אחר בברזיל. אבל ידעתי שכשתהיה‬ ‫אחת הערים שמתמודדות עם שאלות אלו היא העיר‬ ‫להם הזדמנות לראות אותה הלכה למעשה , כולם‬ ‫ִ‬ ‫קוריטיבה. קּוריטיבָּה היא בירת מדינת פארנה‬‫יאהבו אותה." , "...קראתי לצוות ואמרתי להם ש זה‬ ‫שבברזיל, אוכלוסייתה מונה כ- 2 מיליון נפשות, היא‬ ‫כמו מלחמה...המזכיר לעבודות ציבוריות טען‬ ‫נוסדה בשנת 4561 כמחנה של מחפשי זהב והפכה‬ ‫שעבודה מאין זו תיערך חודשיים, אולם הוא הצליח‬ ‫בימינו לדוגמא ומופת בעולם כולו לפיתוח אורבני.‬ ‫להלחיץ אותו לחודש..לאחר מכן לשבוע..אבל זה‬ ‫כבר בשנת 3191 החלו לנוע החשמליות הראשונות‬ ‫סופי הוא אמר..כתגובה אמרתי לו..בוא נתחיל‬ ‫ברחבי העיר, היום מערכת התחבורה הפשוטה‬ ‫בשישי בערב ונסיים ביום שני בבוקר וכך היה..."‬ ‫המשוכללת והיעילה כוללת הקצאת מסלולי‬ ‫אוטובוסים מיוחדים במרכזם של רחובות מרכזיים‬ ‫תכנון אורבאני תנועתי: אלן גייקובס מזכיר את‬ ‫ומשרתת %58 מתושבי העיר.‬ ‫ההישגים של קוריטיבה בתכנון עירוני, ובפיתוח‬ ‫עירוני בר-קיימא בספרים שלו, מערכת תחבורה‬ ‫חיימי לרנר - ראש עיריית קוריטיבה: ארכיטקט יהודי‬ ‫ציבורית על קרקעית, מבוססת אוטובוסים המניעה‬ ‫זיימה (חיימה) לרנר, שלימים הפך לראש העיר‬‫%5 מהעלות;‬ ‫כמויות נוסעים מקבילות למטרו ב-‬ ‫ולמושל פארנה, עמד בראש קבוצה מהאוניברסיטה‬ ‫פארקים שכונתיים ומטרופולינים הנשענים על‬ ‫הפדרלית של פארנה שהציעה לצמצם משמעותית‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  10. 10. ‫העקרונות הכלליים של המהפכה התחבורתית-‬ ‫שטחים פתוחים קיימים, מחצבות נטושות, ומאגרי‬ ‫תרבותית-אקולוגית של קוריטיבה:‬ ‫המים של העיר.‬ ‫לשנות תפיסה ותרבות של האנשים היה תהליך‬ ‫המטרה היתה שתכנון שימושי הקרקע והתחבורה‬ ‫הדרגתי שנגע ישירות לפעילות היומיומית של‬ ‫לא יהפכו לתהליך טכני בלבד בידי כלכלנים ומתכני‬ ‫התושבים, שמשך כ 52 שנים והוא הסתמך על‬ ‫תחבורה – אלא לנושא עיקרי שיתוכנן וילווה על ידי‬ ‫העקרונות הבאים:‬ ‫צוות שבראשם ישבו אדריכלים ומתכ ננים ערים כך‬ ‫1. השתמשו פחות במכונית – הכוונה היא לשימוש‬ ‫ששיקולים כ מו הצורך לטפל בעוני, חינוך, פרנסה,‬ ‫בתחבורה ציבורית לנסיעות יומיומיות. אנשים יכולים‬ ‫תרבות ועוד יכנסו לתוך המכלול הכולל בתכנון ולא‬‫עדיין להשתמש במכונית לנסיעות מיוחדות, או בסופי‬ ‫פחות חשוב בביצוע עצמו.‬‫ק‬ ‫שבוע, אבל הנסיעות לעבודה וללימודים ר‬ ‫ראשית, מטרת המתכננים היתה להתאים את‬ ‫סה של‬ ‫בתחבורה ציבורית. נסיון לשנות תפי‬ ‫צפיפות האוכלוסין ליכולת השינוע שלה, וכך הוגדרו‬ ‫התושבים למעמדו של הרכב הפרטי, צורת השימוש‬ ‫כללים הקובעים שמבנים הקרובים לצירי התחבורה‬ ‫בו והמטרה העיקרית שלו.‬ ‫הציבורית יקבלו עד ל %006- בנייה (יותר מאוחר‬ ‫2. הפרידו אשפה – על ידי חינוך הילדים בבית‬ ‫הגיעו אחוזים אלו ל 0002- אחוזים כמעין מיני הונג-‬ ‫הספר, כך שהילדים לימדו את ההורים. לכל אחד‬ ‫קונג תוך בניית מנגנון שיתוף פרטי ציבורי מובהק),‬ ‫בבית ישנם כמה סוגים של פחים לצורך הפרדת‬ ‫ובמקומות שבהם אין תחנה בקרבת מקום עד ל‬ ‫אשפה. העיר אוספת כל יום את האשפה האורגנית,‬ ‫%001- בלבד, במקומות נוספים שבהם התשתיות‬ ‫ואחת לשבוע או פעמיים בשבוע באה המשאית‬ ‫אפשרה, נתנה הזכויות לעוד שני קומות שנמכרו על‬ ‫הירוקה ואוספת את החומרים הניתנים למיחזור.‬ ‫ידי העירייה ב %57- מערכן ששולמו לעירייה בקרקע‬‫החשוב הוא שהאיסוף נעשה מהבית או במקום קרוב‬ ‫או במזומן על מנת לממן בניית מגורים למעוטי‬ ‫מאוד למגורים. בחלק מהמקומות האוספים הם‬ ‫יכולת.‬ ‫יזמים פרטיים קטנים עם מריצות ועגלות, והעיר‬ ‫התכנית עודדה ערוב שימושים, תוך דאגה להשוואה‬ ‫קונה מהם את האשפה. כך לאפשר יוזמה פרטית‬ ‫בין צפיפות מגורים לצרכים המסחריות. כחלק‬ ‫בניהול מערכת איסוף האשפה במקומות שקשה או‬ ‫מהרצון לעודד מגורים במרכז העיר, הקימו‬ ‫יקר מדי לעיר לעשות את העבודה בעצמה. פחי‬ ‫ארקאדות מקורות הפעילות סביב השעון על מנת‬ ‫אשפה ציבוריים להפרדת אשפה מיוצרים על ידי‬ ‫לעודד חיים במרכז.‬ ‫בעלי מלאכה מקומיים. הוצגו גם תוכניות יצירתיות‬ ‫לפינוי אשפה בשכונות עוני על ידי תושביהם תמורת‬ ‫מחברות וספרי לימוד או כרטיסי אוטובוס.‬ ‫3. לקצר יוממיות ומרחקי נסיעה של התושבים‬ ‫לצרכים שלהם, כלומר לגור קרוב יותר למקום‬ ‫העבודה. על ידי כך פוחת הצורך בנסיעות, ונוצר גם‬ ‫איזון טוב יותר במערכת התחבורה הציבורית.‬ ‫בתכנון העיר שילוב עבודה ומגורים הוא הנושא‬ ‫החשוב ביותר. פגשתי בארה"ב הרבה אנשים‬ ‫שמחפשים שיטות תכנון של בניינים מקיימים, או‬ ‫עוסקים בבניה בחומרים שנעשה בהם פחות שימוש‬ ‫באנרגיה ובמשאבים מתכלים, וזה הכל טוב מאוד.‬ ‫5. מפת התחבורה הציבורית בעיר קוריטיבה‬ ‫אבל הדבר המקיים ביותר הוא לא לבזבז אנרגיה‬ ‫בחיי היום-יום. אין היום כמעט סיבה שמקומות‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  11. 11. ‫5. סיכום‬ ‫העבודה ומקומות המגורים לא יהיו קרובים זה לזה.‬ ‫אזורים ללא פעילות הם אזורים שלא יכולים לתפקד‬ ‫ולאפשר הליכה לעבודה ברגל או נסיעה באופניים.‬ ‫לאורך זמן ועל כן קיימת חשיבות בקיום תרבות רחוב‬ ‫4. מרכזי מידע ותקשורת מפוזרים בשכונות‬ ‫– כלומר, באיזשהי התרחשות שתניע את אותם‬ ‫המתוכננים בצורת מגדלורים, המאפשרים גישה‬ ‫האזורים. לצורך כך יש ליצור תשתית מתאימה‬ ‫לטכנולוגיה‬ ‫שתעודד אנשים לא רק לעבור דרך מקומות, אלא גם‬ ‫מתקדמת לכל אדם בעיר; ביזור השירותים‬ ‫ו לתת הזדמנות‬ ‫לשהות בהם, להתבונן, לשבת‬ ‫העירוניים ושילובם יחד עם שטחי ספורט, מעונות‬ ‫לפעילויות חדשות להתרחש. על כן , מעניין לבחון‬ ‫יום, ושטחי מסחר בסמיכות לטרמינלים של מערכת‬ ‫מחדש את הגבולות בין האזורים הפרטיים‬ ‫התחבורה הציבורית כדי להקל את הנגישות אליהם.‬ ‫והציבוריים ובכך ליצור שינוי ברמה החברתית‬ ‫5. לתת גמישות אורבאנית ומרווחים רב תכליתיים,‬ ‫בהגדרות מושגים אלו. שינוי שיהווה בסיס‬ ‫"תכנן את העיר שלך בעצמך, יש לאפשר לכל ילד‬ ‫להתרחשות מעניינת.‬ ‫לתכנן את העיר שלו. זה חשוב מאוד משום שאם‬ ‫יצירת תשתית לרחוב פעיל מחייבת התייחסות‬ ‫נלמד את הילדים לחשוב ולתכנן את העיר שלהם,‬ ‫לגורמים שונים, ביניהם: הבנת צרכי המשתמשים:‬ ‫הם יעריכו אותה ויאהבו אותה יותר".‬ ‫הגבול בין הפרטי לציבורי, הולכי הרגל, אלמנטי‬‫רחוב המושכים את הקהל. כמו כן, התחשבות בצרכי‬ ‫העיר הכוללים בין היתר את נושא ערוב השימושים‬ ‫והצרכים התחבורתיים שלה שבמידה מסויימת‬ ‫עומדים בניגוד לצרכי הולכי הרגל ולצרכי הרחוב שבו‬ ‫רוצים לעודד שהייה.‬‫היא‬ ‫תנועה בעיר חיונית מאד לתפקודה ולדעתנו‬‫חייבת להיות חלק ממה שמוגדר כ"תרבות רחוב" .‬ ‫הבנה זו יחד עם בחינת פתרונות קיימים מעלה‬ ‫מספר שאלות: מצד אחד הפרדה מפלסית מציעה‬ ‫פתרון לבעיית כלי הרכב אך מצד שני היא מנוגדת‬ ‫למה שהגדרנו כתרבות רחוב. באיזו מידה לשלב את‬ ‫התחבורה ברחוב?‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  12. 12. : ‫ביבליוגרפיה‬1. Using space syntax to understand multi layer high density urban environmement / Arc. Raanan Gabay thesis 20032. Negotiate my boundary /RAMTV, Switzerland 20063. Making cities work /George Hazel & Roger Parry 20044. New City Spaces / Jan Gehl and Lars Gemzoe Copenhagen 20015. Urban open spaces / Helen Woolley 20036. Guy Debords The Society of the Spectacle (Paris, 1967). Translated by Ken Knabb.7. The death and life of great American cities/ Jane Jacobs Canada 1961 :‫אתרי אינטרנט‬ 1. http://www.nyc-architecture.com/SOH/SOH063.htm 2. http://www.stevenholl.com/project-detail.php?id=24&worldmap=true 3. http://he.wikipedia.org/wiki/ ‫רחוב_דיזינגוף‬ 4. http://coffee.walla.co.il/?w=/931/927575 5. http://www.zeevgalili.com/?attachment_id=6361 :‫רשימת תמונות‬1.‫ מתוך הספר‬Negotiate my boundary /RAMTV, Switzerland 2006. ‫ מתוך אתר‬http://www.rieder.cc/it/it/main/referenze/reference/1/storefront-for-art-and-architecture-nyc23 . ‫ 0102 פליקס רובינשטיין‬http://en.wikipedia.org/wiki/File:Dizengoff_Square.jpg4. ‫ מתוך האתר‬http://www.architecture.org.il/art_arch_telaviv.php5.‫ מתוך אתר‬http://www.zonu.com/brazil_maps/Curitiba_Ubication_Localisation_Access_Map_Brazil_3.htm . ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ 2010-2011 ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע‬

×