Successfully reported this slideshow.
‫אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי-שחקים ומבנים גבוהים‬‫גל רינגל – ת.ז 2-6875956‬      ‫סמסטר א תש"ע 1102-0102‬   ‫תגית ...
‫‪The Eco-Skyscraper‬‬    ‫אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים:‬                                      ...
‫1. מבוא‬‫בשנים האחרונות חלה התעניינות גוברת בבנייה אקולוגית וברת- קיימא על ביטוייה השונים ובפרט בבניין מסוג‬‫גורד- השחקים...
‫עם זאת, ישנם פילוסופים השוללים את קיומה של‬                                       ‫2. רקע תיאורטי‬        ‫תורה אסתטית כל...
‫)0971(‪ Kant‬הכחיש שיש עקרונות כאלו בעוד ש-‬                 ‫השיפוט האסתטי נעשה באופן שאינו מושפע‬    ‫‪ (1757)Hume‬ו- )...
‫ב. עוסקת בכוחות ובחומרים סביבתיים.‬          ‫‪“Aesthetic experience…aims first at‬‬         ‫ג. בוחנת מחדש את יחס האדם ע...
‫לרוח התקופה ותפיסת העולם הפילוסופית של‬                  ‫האדריכלות הירוקה תקופה של ניסיונות‬                            ...
‫בין הבניין לסביבתו, כמו ג ם השגת המשכיות‬                       ‫האקספרסיוניזם והאוונד- גארד. הביטוי‬‫תכנונית וטבעית באזו...
‫2.2.2 תפיסת העולם של אדריכלות אקולוגית:‬       ‫על- מנת לבחון את ההשלכות התכנוניות של‬                              ‫2.2 ...
‫הציוויליזציה החקלאית שהחלה להתפתח בסביבות‬                  ‫שלהן עם "השלם": חילוף האנרגיה ו החומר‬        ‫0008 לפנה"ס נ...
‫הוביל להקמתם של מאות בתים סולאריים במיוחד‬             ‫ע"י הפקת עצים מתועשים ופחם, שאת תוצאותיהם‬ ‫בארה"ב. ב- 6791 פרסם ...
‫ידיים ולחכות שאחרים יפעלו. גורלו של הכוכב‬                              ‫4.2.2 יוזמות לשימור אנרגיה:‬      ‫שלנו, העובר ב...
‫בחורף ובקיץ. התקן ישים בעיקר בבנייה‬     ‫‪ .Abu Dhabi‬תחילת בנייתה ב- 8002, והיא‬        ‫למגורים, אך מעודד הפחתה בצריכה...
‫ברגל. גורד השחקים התפתח כטיפולוגית בניין‬                                            ‫3.2 בנייה לגובה‬ ‫ייחודית שהתאפשרהה...
‫נוספים כגון קנה מידה, פרופורציות, חלוקת הבניין,‬        ‫הגדרה חשובה נוספת היא כי בניין גבוה אינו מוגדר‬            ‫והתי...
‫לפי )0991(‪ ,Kohn‬לבסיס הבניין החשיבות‬              ‫תלוי בעומק השטח הפנוי הקיים לפני הבניין‬  ‫הגבוהה ביותר שכן הוא "מב...
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Upcoming SlideShare
Loading in …5
×

Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel

1,009 views

Published on

  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel

  1. 1. ‫אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי-שחקים ומבנים גבוהים‬‫גל רינגל – ת.ז 2-6875956‬ ‫סמסטר א תש"ע 1102-0102‬ ‫תגית כלימור |‬ ‫|‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה‬
  2. 2. ‫‪The Eco-Skyscraper‬‬ ‫אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים:‬ ‫מבוא‬ ‫1.‬ ‫רקע תאורטי:‬ ‫2.‬ ‫2.1 אסתטיקה באדריכלות‬ ‫2.1.1 מהי אסתטיקה‬ ‫2.1.2 השיפוט האסתטי‬ ‫2.1.3 אסתטיקה ואדריכלות אקולוגית‬ ‫2.1.4 יסודות לשינוי סגנון אדריכלי‬ ‫2.2 בנייה אקולוגית‬ ‫2.2.1 תכנון בר- קיימא‬ ‫2.2.2 תפיסת העולם של אדריכלות אקולוגית‬ ‫2.2.3 ההתפתחות היסטורית של אדריכלות אקולוגית‬ ‫2.2.4 יוזמות לשימור אנרגיה‬ ‫2.3 בנייה לגובה‬ ‫2.3.1 מהו גורד שחקים: הגדרות‬ ‫2.3.2 התפתחות מורפולוגית של בנייה לגובה‬ ‫2.3.3 ההשפעה הוויזואלית של גורדי שחקים בסביבה הבנויה‬ ‫זרמים עיצוביים בתכנון אקולוגי של גורדי- שחקים‬ ‫3.‬ ‫3.1 גורד השחקים הביו- אקלימי‬ ‫3.2 גורד השחקים כחיקוי של תהליכי טבע‬ ‫3.3 גורד השחקים כמערכת אקולוגית אורבאנית‬ ‫3.4 גורד השחקים כהמשך מורפולוגיה טכנולוגית- אקולוגית‬ ‫3.5 גורד השחקים העתידני‬ ‫אסתטיקה של גורדי שחקים ירוקים: תיאוריה ופרקטיקה‬ ‫4.‬ ‫ניתוח מקרי בוחן:‬ ‫5.‬ ‫5.1 ‪The Edit Tower- Singapore‬‬ ‫5.2 ‪BIDV Tower- Vietnam‬‬ ‫5.3 ‪ADIA Headquarters- Abu Dhabi‬‬ ‫5.4 ‪Eco-Bay Complex- Abu Dhabi‬‬ ‫5.5 ‪New York Times Headquarters- New York‬‬ ‫5.6 ‪CRP building- Indonesia‬‬ ‫5.7 ‪LO2P- Delhi recycling center- New Delhi‬‬ ‫דיון ומסקנות‬ ‫6.‬ ‫6.1 כיצד ייראה גורד השחקים של העתיד ?‬ ‫6.2 סיכום‬ ‫רשימה ביבליוגרפית‬ ‫7.‬ ‫רשימת תמונות‬ ‫8.‬‫2‬
  3. 3. ‫1. מבוא‬‫בשנים האחרונות חלה התעניינות גוברת בבנייה אקולוגית וברת- קיימא על ביטוייה השונים ובפרט בבניין מסוג‬‫גורד- השחקים. המונח תכנון בר- קיימא נטמע בהדרגה בתרבות העכשווית של ארכיטקטורה ובנייה. אדריכלים‬ ‫מחויבים יותר חוזית, ערכית וחוקית לתכנון המתחשב במרכיבים סביבתיים. חדירתם של סט כלים וחומרים‬ ‫חדשים, דרישה לחיסכון אנרגטי, ואף רצון למראה "המשדר" כלפי חוץ את היותו של הבניין "בניין ירוק", מעלה‬ ‫את הצורך במציאת אסתטיקה חדשה, המשקפת את הערכים האקולוגיים המוטמעים בבניין.‬ ‫הבניין הגבוה בפרט הינו טיפולוגיה ייחודית המותאמת למציאות אורבאנית צפופה ונובעת מצמצום משאבי‬ ‫הקרקע הקיימים לרשותנו. האימפקט הוויזואלי של בניינים גבוהים בעיר היה נושא מרכזי שהעסיק אדריכלים,‬‫מעצבים ואת הציבור הרחב מאז מגדל בבל ועד היום. צורת הביטוי המודרנית של בניינים גבוהים עברה שלבים‬ ‫רבים והתפתחויות שונות מהופעתם של מבנים אלו בשיקאגו וניו- יורק ועד לדוגמאות העכשוויות באירופה‬ ‫ובאסיה. ייחודו של גורד השחקים הוא בעובדה כי הוא נחווה ביותר מנקודת מבט מרכזית אחת. השינוי‬ ‫התפיסתי והחושי של גורד השחקים מנקודת המבט ברחוב ועד למבט- על הוא הבסיס להחלטות התכנוניות‬ ‫והוויזואליות של הבניין. עבודה זו קושרת שלושת היבטים אלו: אסתטיקה והחוויה האסתטית, בנייה אקולוגית‬ ‫ומורפולוגית הבניין הגבוה על- מנת לנסות ולהגדיר את האסתטיקה של בנייה ירוקה לגובה כסגנון אדריכלי‬ ‫מתפתח וכמאפיין תרבותי של המאה ה- 12 .‬
  4. 4. ‫עם זאת, ישנם פילוסופים השוללים את קיומה של‬ ‫2. רקע תיאורטי‬ ‫תורה אסתטית כללית. אלו טוענים כי התורה‬ ‫1.2 אסתטיקה באדריכלות‬ ‫האסתטית מניחה כי ישנן תכונות משותפות‬ ‫בהתנסות האומנותית וביופי הטבעי בין בני אדם,‬ ‫1.1.2 מהי אסתטיקה ?‬ ‫וכי קיים קנה מידה לשיפוטם. סוגיית השיפוט‬ ‫האסתטי ומקורותיו מוצגים בפרק זה.‬ ‫אסתטיקה היא ענף בפילוסופיה לצדן של תורת‬ ‫ההיגיון, מטאפיזיקה, תורת ההכרה ותורת המוסר.‬ ‫2.1.2 השיפוט האסתטי‬ ‫המונח אסתטיקה נטבע ע"י הפילוסוף הגרמני‬ ‫‪ Baumgarten‬לפני כ- 001 שנה, ומקורו במילה‬ ‫השם אסתטיקה מגיע ממקור יווני ומשמעותו‬ ‫היוונית ‪ Aesthesis‬שפירושה תפיסה חושית‬ ‫תפיסה חושית. אסתטיקה מורכבת משני תחומים‬ ‫(יורמסון, 7691).‬ ‫עיקריים: הפילוסופיה של האמנות והפילוסופיה של‬ ‫החוויה האסתטית - תיאור מאפייני החוויה‬ ‫הצורך בהגדרת המונח אסתטיקה נבע מתוך‬ ‫והאובייקט שאינם אמנות, כגון חוויות הקשורות‬ ‫העובדה כי בני-האדם נוטים לחרוץ משפט על‬ ‫לטבע ולאנושות. שני תחומים אלו מייצגים תפיסות‬ ‫מושגים טבעיים כמו גם על יצירות אמנות. מה‬ ‫עולם שונות. נק ודת המבט של הפילוסופיה של‬ ‫משותף למונחים כגון "יפה", "נשגב", "מכוער"‬‫האמנות רואה בבסיס ההערכה האסתטית- הערכה‬ ‫שאינו משותף להם עם מונחים כגון "מועיל", "ראוי"‬ ‫אמנותית, גם אם האובייקט אינו אמנות. כא שר אנו‬ ‫ו"צודק" ? במה נבדלת הערכה אסתטית מהערכות‬ ‫מתייחסים לאובייקט מסוים במובן האסתטי אנו‬ ‫מוסריות או כלכליות? אלו הן משאלות היסוד‬ ‫מתייחסים אליו כאילו היה פריט אמנות, וה וא‬ ‫העומדות בבסיס האסתטיקה הפילוסופית.‬ ‫מושפע על כן מידיעה ותפיסות קודמות של מהו‬ ‫היפה באמנות. הגישה השנייה לעומת זאת,‬ ‫הקבלה נפוצה בקרב החוקרים נערכת בין‬‫מתייחסת לחוויה האסתטית כחלק מחווי ית השיפוט‬ ‫אסתטיקה ובין תורת המידות. הגישה‬ ‫המיידית. באם קיים שיפוט האמנותי, הוא חלק‬ ‫הרלטיביסטית טוענת כי המוסר וכמוה האמנות‬‫משיפוט אסתטי כללי, המתרחש באופן אינטואיטיבי‬ ‫המוסרית קיימת רק עבור פרט או חברה מסוימים,‬ ‫בהיתקלות בכל אובייקט )8991 ,‪. (Budd‬‬ ‫ועל כן אין בנמצא קנה- מידה לטעם הטוב פרט לזה‬ ‫המקובל בחברה נתונה. השקפה אחרת תטען כי‬ ‫הגישה הראשונה מתייחסת להערכה האסתטית‬ ‫היופי הוא תכונה אובייקטיבית המוטמעת בנו‬ ‫של הטבע כזו הנובעת מערכים שמקורם בתחום‬ ‫מהיותנו יצורים השייכים לטבע.‬ ‫האמנות כגון סגנון ותקדימים. הגישה השנייה‬ ‫מתייחסת לחווי ית היפה כבעלת מאפיינים מולדים‬ ‫הדיון בעל ההשפעה הניכרת ביותר בתחומה של‬ ‫הקשורים להיותו של האדם חלק ממערכת הטבע.‬ ‫האסתטיקה היה זה של ‪ Kant‬בכתביו "ביקורת כוח‬ ‫גישה שלישית קושרת שני חלקים אלו של‬ ‫השיפוט". קאנט דן בשיפוט האסתטי ובאופיים‬‫הסובייקט למאפיינים המתפתחים בהתאם לאופנות‬ ‫הצורני של קני-מידה הקובעים את הרמה‬ ‫מתחלפות. לפיה, לא ניתן להפריד בין ההתייחסות‬ ‫האסתטית. דיון זה עומד מול הדיון המודרני‬ ‫לאובייקט אמנות וההתייחסות לאלמנטים אחרים‬ ‫באסתטיקה, לפי תורתו של ,‪Croce(Shelley‬‬‫בנפרד. אובייקטים אמנותיים ואחרים מאופיינים ע"י‬ ‫)9002 .‬ ‫מרכיבים אסתטיים כגון יופי וחן ,ו על-ידי מרכיבים‬ ‫‪ Croce‬טוען כי היצירה האמנותית היא אינטואיציה‬ ‫נוספים כגון גודל וצורה, אשר יהוו מושא לשיפוט.‬ ‫חושית של רגש הקיים לו מבע תואם, ולפיכך יגיעו‬ ‫מושג היופי נתפס כמושג יחסי- האם אובייקט‬ ‫בני האדם לאינטואיציה דומה. תפיסה זו משותפת‬ ‫מסוים מסוגל להשאיר רושם על אדם כלשהו. אך‬ ‫ל- ‪ Croce‬ולחוקרים נוספים כגון ‪ Langer‬ו-‬ ‫איזה אובייקט? ובאיזה אדם?. הפילוסוף הגרמני‬ ‫‪ Cassirer‬המתייחסים לחוויה האסתטית כהבעה או‬ ‫עמנואל קאנט טבע כי שיפוט אסתטי הוא שיפוט‬ ‫כהסמלה של הרגש (יורמסון, 7691).‬ ‫שיש לחוש כלפיו הנאה או חוסר הנאה. לפי קאנט,‬‫4‬
  5. 5. ‫)0971(‪ Kant‬הכחיש שיש עקרונות כאלו בעוד ש-‬ ‫השיפוט האסתטי נעשה באופן שאינו מושפע‬ ‫‪ (1757)Hume‬ו- )5271( ‪ Hutcheson‬איששו כי‬ ‫מרעיונות או תנאים בהם נצפה האובייקט ,‪(Budd‬‬ ‫קיימים יסודות למושג יופי. הם שימרו את התפיסה‬ ‫)8991. השירה היא האמנות הגבוהה ביותר משום‬ ‫כי שיפוט אסתטי הינו שיפוט של טעם ולא של‬ ‫שהיא יכולה להכיל תוכן רפרזנטטיבי בביטוי של‬ ‫הגיון, וככזה הוא יכול להימדד בכלים‬ ‫"הרעיון האסתטי" ע"פ קאנט ‪(Kant, 1790 in‬‬ ‫אמפיריים)9002 ,‪.(Shelley‬‬ ‫)9002 ,‪ Hume .Shelley‬לעומתו טוען כי ביצירות‬ ‫רבות נדרש הגיון רב על- מנת ליצור את הרגש‬ ‫שניתיאורטיקנים נוספים שעסקו רבות בשאלה‬ ‫המתאים )9002 ,‪ .(Hume, 1751 inShelleys‬לפי‬ ‫האסתטית הם ‪ Edward Bullough‬ו- ‪Jerome‬‬ ‫‪ Hume‬תפיסת היופי אינה יכולה להצטמצם‬ ‫‪ . Stolnitz‬לפי )0691( ‪ Stolnitz‬גישה אסתטית‬ ‫לתכונות אובייקטיביות כאלו ואחרות. היופי הוא‬‫כלפי אובייקט נובעת מהזדהות עם ערכיו. לעומתו,‬ ‫התרחשות שמקורה בסובייקט, או תלויה בחוויה‬ ‫)5991( ‪ Bullough‬טוען כי אסתטיקה דורשת‬ ‫הסובייקטיבית.‬ ‫דווקא ריחוק מן האובייקט והבחנתו כתופעה‬ ‫ייחודית, שאינה ברת השגה ע"י הצופה. כאשר‬ ‫אסתטיקה נמדדת גם בהתאם למיקום ההיסטורי-‬‫הצופה הוא חיצוני, והיצירה האסתטית מצויה מחוץ‬ ‫תיאורטי של יצירת האמנות בזמן. אסתטיקה של‬ ‫לקונטקסט האישי שלו ולצרכיו, היא נתפסת בעיניו‬ ‫המאה ה- 81 שונה מן האסתטיקה של המאה ה-‬ ‫כאובייקטיבית, ורק זו יכולה להישפט במונחים‬ ‫12. במאמרו של )0791( ‪ Walton‬נטען כי ישנן‬ ‫אסתטיים)9002,‪.(Shelley‬‬ ‫שתי גישות עיקריות לאסתטיקה- האחת‬ ‫פסיכולוגית והשנייה פילוסופית. הגישה‬ ‫תחום הפנומנולוגיה מתייחס לאסתטיקה של‬ ‫הפסיכולוגית תטען כי אסתטיקה נמדדת ביחס‬ ‫החוויה. לפי ‪ Beardsley‬בספרו ‪Aesthetics‬‬ ‫לשדה האמנותי בו היא פועלת. לדוג ציור של‬ ‫)8591( לכל החוויות האסתטיות מכנה משותף‬ ‫פיקאסו יישפט במובנים האסתטיקה תחת‬ ‫במספר מאפיינים:‬ ‫הקטגוריה "ציור", ויותר מכך, תחת הקטגוריה "ציור‬ ‫א. פוקוס )‪ -(Focus‬החוויה האסתטית היא כזו‬ ‫בן זמנו של פיקאסו". האם ניתן לשפוט יצירה‬ ‫הלוכדת את תשומת ליבו של הצופה.‬ ‫מבחינה אסתטית בלי "להיכנס למחשבות" היוצר‬‫ב. אינטנסיביות )‪ -(Intensity‬החוויה האסתטית‬ ‫ורוח התקופה? האם קיימת אסתטיקה ללא‬ ‫היא עוצמתית ודחוסה.‬ ‫קונטקסט ?‬ ‫ג. אחדות- )‪ (Unity‬אחדות היא שילוב של‬ ‫)1891(‪ Carlson‬טוען כי התפיסה האסתטית‬ ‫בהירות )‪ (Coherence‬ושלמות‬ ‫טבועה בנו מהיות האדם יצור של הטבע. התפיסה‬ ‫)‪.(Completeness‬האובייקטים בחוויה‬ ‫האסתטית אינה נובעת בהכרח משיוך האובייקט‬‫האסתטית מחוברים זה לזה באופן שיוצר איזון‬ ‫לקטגוריה מוכרת מתחום האמנות, אלא שיוכו‬‫ביניהם, או כאלו המהווים ניגוד הכרחי זה לזה.‬ ‫לקטגוריות בטבע. באופן דומה, קטגוריות אמנותיות‬ ‫)9002 ,‪ Dickie (1965 in Shelley‬טוען כי יש‬ ‫משתייכות גם הן לקטגוריות המתייחסות לתפיסה‬ ‫להבחין בין מרכיבים אסתטיים הקשורים לאובייקט‬ ‫החושית של אובייקטים בטבע.‬ ‫עצמו ובין מרכיבים הקשורים לחוויה האסתטית.‬ ‫הדיון בין התיאורטיקנים והרציונליסטים של המאה‬ ‫לפיו, אלמנטים כמו המשכיות, רציפות, עלייה‬ ‫ה- 81 סובב סביב נושא "המיידיות". כלומר, האם‬‫לקראת שיא, וניגודיות הם מרכיבים המאפיינים את‬ ‫השיפוט האסתטי של אובייקט נובע מיישום‬‫החוויה האסתטית יותר מאשר את האובייקט עצמו.‬ ‫עקרונות מוסכמים של יופי, או שמא הוא שיפוט‬ ‫טיעון זה הוביל לגישה הפנומנולוגית כי יופיו של‬ ‫מיידי, אינטואיטיבי וראשוני. בשני המקרים הדיון לא‬ ‫אובייקט נובע מן הצורה בה אנו חווים אותו. כפי‬ ‫מעלה את השאלה האם קיימים מלכתחילה‬ ‫שניסח זאת )6002( ‪: Goldman‬‬ ‫עקרונות בסיסיים ליופי, אלא עוסק בשאלת אופן‬ ‫תפיסתם )9002 ,‪. (Shelley‬‬‫5‬
  6. 6. ‫ב. עוסקת בכוחות ובחומרים סביבתיים.‬ ‫‪“Aesthetic experience…aims first at‬‬ ‫ג. בוחנת מחדש את יחס האדם עם הטבע‬ ‫‪understanding and appreciation, at taking‬‬ ‫ומציעה דרכים חדשות לקיום משותף.‬ ‫.‪in the aesthetic properties of the object‬‬ ‫ד. עוסקת בשחזור ושיקום נזקים, בדרכים‬ ‫‪The object itself is valuable for providing‬‬ ‫אסתטיות.‬ ‫‪experience that could only be an‬‬ ‫‪experience of that object…Part of the value‬‬ ‫‪of aesthetic experience lies in experiencing‬‬ ‫‪the object in the right way, in a way true to‬‬ ‫‪its non-aesthetic properties, so that the aim‬‬ ‫‪of understanding and appreciation is‬‬ ‫.)6002 ,‪fulfilled” (Goldman‬‬ ‫3.1.2 אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית:‬ ‫"הטבע הוא הנותן לנו את המידות...ומא חר‬ ‫שתועלת רבה צומחת מהכרתן, יקדישו נא‬ ‫תמונה מס 1 : -‪Robert Smithson, Spiral Jetty‬‬ ‫השקדנים מאמצים ללימודן מן הטבע, וישקיעו נא‬ ‫0791 -‪Great Salt Lake- Utah‬‬ ‫עוון ועמל, כדי לשמר בזיכרונם את הידע ששאבו‬ ‫אדריכלות כיום כמעט ואינה עוסקת בשאלה‬ ‫ממנו...אחר- כן יש לדאוג, שכל איבר יהיה נמאן‬ ‫הרומנטית של "יופי", במובנים שעסקה בו בעבר.‬ ‫לייעודו ולתפקודו" (אלברטי, בתוך וופלין, 3791).‬ ‫השילוב בין אסתטיקה ואקולוגיה ניכר בעיקר‬ ‫זיקת האדם לטבע יצרה לאורך ההיסטוריה אין‬ ‫כשילוב אינטגרטיבי בין רעיונות, ביצועים והבנה‬ ‫ספור יצירות אמנות, ציורי נופים, מיניאטורות‬ ‫מרחבית. ניתן לומר כי תחום הארכיטקטורה חוו ה‬ ‫נטורליסטיות ועוד. במאה ה- 91 התחזקה הזיקה‬ ‫משבר עיצובי, כשלקוחות ויזמים החלו‬ ‫לטבע וביטוייה באמנות, כאשר האמנות הרומנטית‬ ‫לדרושמאדריכלים ליישם עקרונות של בנייה ירוקה‬ ‫הציבה את האידיאליזציה של הטבע במרכז. במאה‬ ‫בעדיפות עליונה, בעוד נראו במגזינים מבנים כגון‬ ‫ה- 02 הפך הטבע להיות מרכזי יותר בדיון‬ ‫אלו של זהה חדיד, רם קולהס ופרנק גרי,‬ ‫האמנותי והארכיטקטוני, בעיקר מתוך נקודת‬ ‫שהביצועים הטכניים והאנרגטיים של הבניין לא‬ ‫התייחסות ביקורתית אל התרבות והתעשייה, והחל‬ ‫עמדו בראש מעיינם )9002 ,‪. (Alter‬‬ ‫משנות ה- 06 החלו אמנים לעסוק במובהק בבעיות‬ ‫כיום הדיון על אסתטיקה ירוקה נמצא יותר ויותר‬ ‫שיצר האדם כגון זיהום אוויר וסביבה. טיפול‬ ‫במרכז השולחן. בבניין ירוק קיימת לרב דרישה‬ ‫בבעיות אלו הביא להתפתחות גישות חדשות‬ ‫לסט מסוים של כלים וחומרים. ישנן יותר מערכות‬ ‫באמנות, במקביל לעלייה במודעות הסביבתית.‬ ‫טכנולוגיות, דרישה לחסכון אנרגטי ואף רצון‬ ‫)6002 ,‪.(Bianco‬‬ ‫למראה מסוים- בניין ה"משדר" שהוא אכן בניין‬ ‫במשך השנים האחרונות, האתגר העיקרי של תכנון‬ ‫ירוק. סט הכלים החדש והקשר בין מראה הבניין‬ ‫בר- קיימא היה שינוי התנהגותי ותפיסתי של יזמים,‬ ‫ובין המרכיבים ברי-הקיימא בו מוביל באופן טבעי‬ ‫קבלנים ואדריכלים בכדי לקחת אחריות על המרחב‬ ‫לצורך באסתטיקה חדשה, המשקפת את הערכים‬ ‫ועל מרבית הבניינים החדשים שנבנים‬ ‫המוטמעים בבניין.‬ ‫)1002 ,‪. (Hawthorne‬‬ ‫המיומנות הנדרשת לפיתוח שפה אדריכלית, היא‬ ‫האדריכלות והאמנות הסביבתית: )6002 ,‪(Bianco‬‬ ‫מיומנות ארוכת שנים. הארכיטקטורה הירוקה‬ ‫מתגבשת עדיין אל מול נושאים אחרים ששלטו‬ ‫א. מפרשת את הטבע, תהליכיו והבעיות שאיתן‬ ‫בשיח האדריכלי במשך תקופה ארוכה כגון הדיון‬ ‫יש להתמודד.‬ ‫בחלל, באור ובפרופורציה. כזרם אדריכלי, עוברת‬‫6‬
  7. 7. ‫לרוח התקופה ותפיסת העולם הפילוסופית של‬ ‫האדריכלות הירוקה תקופה של ניסיונות‬ ‫התקופה.‬ ‫והתגבשות, על- מנת לפתור סוגיות מעורפלות‬ ‫מבחינה עיצובית. )9002 ,‪(Yeang‬‬ ‫לפי וולפין ( 3791) יש לפסוק תחילה מה שיעורם‬ ‫של "תווי- קבע" הטבועים בסגנון אחד, עד‬ ‫האם זהו שלב ביניים בהתגבשות הזרם‬ ‫האפשרות לייחס לו מידה של סגנון לאומי או בין‬ ‫הארכיטקטוני הקרוי אדריכלות ירוקה? האם ניתן‬ ‫לאומי.‬ ‫לכנות את האדריכלות הירוקה זרם ארכיטקטוני?‬ ‫והאם זרם זה הוא חלק מן האסתטיקה המקובלת‬ ‫הערכים האסתטיים ואפיונם משתנים בין תנועות‬ ‫העתידה להגדיר את זמננו? על מנת לבחון את‬ ‫ארכיטקטוניות שונות, ומתקופה לתקופה. ערכים‬ ‫הופעתה של אסתטיקה אקולוגית כזרם אדריכלי,‬ ‫אלו בונים את קווי המתאר של הסג נונות‬ ‫יש לעמוד תחילה על המרכיבים המגדירים‬ ‫האדריכליים לאורך ההיסטוריה. ההבדלים בין‬ ‫מאפיינים אסתטיים כזרם, ו על ההבדלה הסגנונית‬ ‫זרמים שונים כמו המודרניזם, פוסט- מודרניזים,‬ ‫המתקיימת בין זרמים שונים. אלו נדונים בפרק‬‫דקונסטרוקטוביזם ונאו- קלאסיקה מתבטאים במגוון‬ ‫הבא.‬ ‫הערכים האסתטיים הקשורים אליהם, יחד עם‬ ‫ערכים אחרים והבסיס התיאורטי להיווצרותם של‬ ‫4.1.2 יסודות לשינוי סגנון אדריכלי:‬ ‫זרמים אלו.‬ ‫‪“Architecture is the will of an epoch‬‬ ‫הערכים האסתטיים משקפים לא פעם לא רק את‬ ‫,‪translated into space” (Mies Van Der Rohe‬‬‫ההתפתחויות החלות בקהילה האומנותית, אלא גם‬ ‫)0102 ,‪in Peters‬‬‫את ההתפתחויות הטכנולוגיות, והמציאות הכלכלית‬ ‫ההבחנה בין זרמים שונים מקורה בהתפתחות‬ ‫והפוליטית של התקופה. עם זאת, יכולים הביטויים‬ ‫ההיסטורית- תיאורטית של תולדות האמנות.‬ ‫האסתטיים להיות גם פרי יצירתם של יוצרים‬ ‫חלוקת תולדות האמנות לזרמים וסגנונות נובעת‬ ‫בודדים או קבוצת יוצרים וביטויים האישי, בהתאם‬ ‫מהנחת הבסיס כי הסגנון הוא כלי הביטוי של‬ ‫לנטיותיהם העיצוביות, שימוש בחומרים או פיתוח‬ ‫התקופה.‬ ‫אוצר- מילים אומנותי ייחודי להם. לכן, יכולים‬ ‫זרמים אומנותיים להתפתח באופן סינכרוני‬ ‫סגנון אדריכלי הינו שיטת סיווג הבוחנת את‬ ‫ודיאכרוני )4002 ,‪. (Flores‬‬ ‫הארכיטקטורה דרך מאפיינים כגון צורה, טכניקות‬ ‫בנייה, חומרים ותקופת הזמן והמקום בה היא‬‫מספר מאפיינים מרכזיים משפיעים על התפתחותה‬ ‫נוצרה. החלוקה הכרונולוגית לסגנונות אדריכליים‬ ‫של מציאות אסתטית מסוימת. יחסו של כל סגנון‬ ‫משתנה בין התפיסה המערבית- אירופאית ובין‬ ‫אדריכלי לערכים אלו קובע במידה רבה את‬ ‫החלוקות הקיימות במזרח)5991,‪.(Gelernter‬‬‫האסתטיקה הנגזרת ביחס אליהם. במילים אחרות,‬ ‫ניתן לומר כי אלו הם יסודות לבחינת שינוי‬ ‫חוקר האמנות וולפין ביטא בכתיבתו את המשך‬ ‫סגנוני )5991,‪ .(Gerlernter‬הטענה למעבר בין‬ ‫תפיסת העולם של האסתטיקה הרומנטית.‬ ‫סגנונות אדריכליים יכולה להיבחן ע"י היחס של‬ ‫במושגים "רוח העין" )‪ (Augengeist‬ו"רוח הצורה"‬ ‫המבנים המובילים בסגנון החדש לכל אחד‬ ‫)‪ (Formgeust‬הוא ניסה להראות את הקשר בין‬ ‫ממאפיינים אלו, והם:‬ ‫התפיסה האסתטית לבין התקופה בה היא נוצרה.‬ ‫לשם כך הוא פיתח מחקר השוואתי בין יצירות‬ ‫‪: Artistic Aspects & Self Expression‬‬ ‫‪‬‬ ‫אמנות שונות ע"י ניתוחן באמצעות "אופני ראייה"‬ ‫הביטוי האינדיבידואלי של יוצרים הכולל את‬ ‫הכוללים מושגים כגון קווי- ציורי, שטוח- עמוק,‬ ‫עולמם הפנימי, דמיונם, יכולותיהם‬ ‫ריבוי- ואחדות (וולפין, 3791). באמצעות אופני‬ ‫והאינטואיציה שלהם, משמש בסיס לתכנון‬ ‫הראייה עומד וולפין על היווצרותו של סגנון ושיוכו‬ ‫וליצירתו של זרם אדריכלי חדש. אלו קשורים‬ ‫באופן הדוק יותר עם תנועות כגון‬‫7‬
  8. 8. ‫בין הבניין לסביבתו, כמו ג ם השגת המשכיות‬ ‫האקספרסיוניזם והאוונד- גארד. הביטוי‬‫תכנונית וטבעית באזור נתון. באופן דומה, ניתן‬ ‫האינדיבי דואלי מאפיין יותר זרמים המתירים‬ ‫לומר כי ערך זה דן בקשר בין צורות העבר‬ ‫חופש יצירתי אישי, אקספרסיביות ואליטיזם‬ ‫וההווה של המקום. בנוסף, משפיע מאפיין‬ ‫חברתי.‬‫זהעל יצירת ושמירת זהות אזורית ואידיאולוגיה‬ ‫‪ : The spirit of time‬רוח הזמן או רוח‬ ‫‪‬‬ ‫מדינית)7991 ,‪. (Abel‬‬ ‫התקופה הן סט הערכים המשותפים המופעלים‬ ‫על התכנון בסגנון נתון. רוח הזמן מכתיבה את‬ ‫מאפיינים אלו ואחרים תומכים בטענתו של וולפין,‬ ‫האופי התרבותי והאינטלקטואלי, הנקשר‬ ‫כי בכדי להעמיד את היסודות לשינוי סגנון, יש‬ ‫לתפיסת עולם, טעם או תובנות קולקטיביות.‬ ‫למצוא היכן השתנה יחס הפרט לעולמו. שינוי זה‬ ‫המודעות הקולקטיבית תורמת ליצירתה של‬ ‫ביחס להתפתחותה של אדריכלות אקולוגית, נובע‬ ‫אסתטיקה המבטאת את הייחודיות השייכת‬ ‫מתפיסת העולם של תכנון בר - קיימא, הנדונה‬ ‫לתקופה וקושרת אותה עם שאר ערכי התקופה‬ ‫בפרק הבא. באמצעות ניתוח מקרי הבוחן, תנסה‬ ‫ומיקומם בשדה החברתי- תרבותי.‬ ‫עבודה זו לקשור את מכלול הערכים המתקיימים‬ ‫בעת שינוי סגנון אדריכלי, יחד עם תפיסת העולם‬ ‫‪The structural, functional & material‬‬ ‫‪‬‬ ‫של האדריכלות האקולוגית ועם המאפיינים‬ ‫‪ : honesty‬יושר סטרוקטורלי מתייחס להבנה‬ ‫המורפולוגיים של התפתחות הבנייה לגובה.‬ ‫כי על חומרי ומעטפת הבניין לייצג את המטרות‬ ‫בשילוב מרכיבים אלו תדון הכותבת בניסיון להגדיר‬ ‫האמיתיות שלשמן הם נועדו. יושר פונקציונלי‬ ‫את האסתטיקה של הבנייה הירוקה בבניינים‬ ‫מתייחס לרעיון כי צורת הבניין צריכה לשקף‬ ‫גבוהים, כזרם אדריכלי מתפתח וכמאפיין תרבותי‬ ‫את מטרותיה הפונקציונליות. התפיסות השונות‬ ‫במאה ה-12 .‬ ‫כלפי חומר, צורה וסטרוקטורה משתנות בין‬ ‫סגנונות אדריכליים שונים ומהוות גורם מכריע‬ ‫בתפיסה העיצובית והאסתטית של התקופה.‬ ‫‪ : Simplicity & complexity‬היחס האסתטי‬ ‫‪‬‬ ‫כלפי פשטות ומורכבות צורנית, גאומטרי ת‬ ‫ואורנמנטלית מייצג את יחסה של‬ ‫הארכיטקטורה ותגובתה לפולקלור המקומי‬ ‫ולמרחב התרבותי בה היא מתקיימת. ככל‬ ‫שהמאפיינים יהיו כללי ים יותר, יהא הסגנון בין-‬ ‫לאומי יותר. כהכללה גסה, ניתן לומר שסגנון‬ ‫מקומי מתבטא במורכבות אסתטית גדולה יותר‬ ‫מאשר סגנון בין- לאומי, הפונה למכנה משותף‬ ‫רחב יותר.‬ ‫‪ : Natural & Organic‬ערך זה מייצג את‬ ‫‪‬‬ ‫היחס של האסתטיקה האדריכלית כלפי‬ ‫הסביבה, ומידת השפעתה והופעתה בתכנון.‬ ‫בראייה רחבה נוגע קריטריון זה לנושאים כגון‬ ‫חיקוי צורני של תהליכים טבעיים ועד‬ ‫להשתלבות או אי ההשתלבות של הסגנון‬ ‫האדריכלי בסביבה הטבעית והבנויה.‬ ‫‪ : Regionalism‬ערך זה נוגע בשאלת הבניין‬ ‫‪‬‬ ‫כאלמנט המתוכנן ביחס לאתר. בנוסף, הוא‬ ‫קשור למטרות כגון השגת הרמוניה ויזואלית‬‫8‬
  9. 9. ‫2.2.2 תפיסת העולם של אדריכלות אקולוגית:‬ ‫על- מנת לבחון את ההשלכות התכנוניות של‬ ‫2.2 אדריכלות אקולוגית‬ ‫עקרונות אקולוגיים, יש לבחון את הסביבה הבנויה,‬ ‫1.2.2 תכנון בר- קיימא:‬ ‫תפקידה והשפעתה על העולם מנקודת מבטו של‬ ‫האקולוג. באופן מסורתי רואה הארכיטקט את‬ ‫המונח תכנון בר קיימא נטבע בתרבות העכשווית‬ ‫הבניין דרך מאפיינים אסתטיים, מרחביים, צורניים,‬ ‫של ארכיטקטורה ועולם הבנייה. אדריכלים מחויבים‬ ‫סטרוקטורליים ומאפיינים ארכיטקטוניים אחרים.‬ ‫יותר חוזית, ערכית וחוקית לתכנון המתחשב‬ ‫לעומתו, רואה האקולוג את הבניין כחלק מן‬ ‫במרכיבים סביבתיים.‬ ‫המערכות האקולוגיות הרחבות. ככזה, מהווה‬ ‫הבניין ישות חיה )‪ (Biotic‬המשתתפת בכלל‬ ‫לפי ה- ‪WCED: World Commission on‬‬ ‫התהליכים הסביבתיים הפועלים בביוספרה.‬ ‫‪ Environment & Development‬תכנון בר- קיימא‬ ‫האקולוג רואה גם את המשתמשים בבניין‬ ‫הינו פיתוח הממלא את צרכי ההווה בלי להתפשר‬ ‫כמשתתפים ביולוגיים במערכת אקולוגית רחבה.‬ ‫על צרכי העתיד. ,‪(WCED, 1987 in Yeang‬‬ ‫כאורגניזמים, אנשים צורכים אוכל ואנרגיה כחלק‬ ‫)2002.‬ ‫משרשרת המזון, וממשיכים את האיזון שנוצר‬ ‫‪“A development which meets the needs of‬‬‫בטבע בין כלל המערכות החיות. )5991 ,‪.(Yeang‬‬ ‫‪the present without compromising the‬‬ ‫ההבדל הניכר הוא שבעוד ובני האדם הם חלק מן‬ ‫‪ability of future generations to meet their‬‬ ‫המערכת האקולוגית כבעלי חיים, הם מחזיקים‬ ‫.”‪own needs‬‬ ‫בטכנולוגיות שהן מחוץ למעגל האקולוגי. בכך הם‬ ‫לפי הגדרה זו פיתוח בר- קיימא כולל שלושה‬ ‫מבדילים את עצמם משאר האורגניזמים בטבע.‬ ‫מרכיבים עיקריים:‬ ‫בני- האדם מרחיבים את פעילותיהם אל מעבר‬ ‫למשאבי וחומרי הטבע הקיימים לרשותם באופן‬ ‫1. מורשת לדורות הבאים ‪(Legacy that is left‬‬ ‫טבעי. בעקבות העצמה זו של היכולות הפיסיות,‬ ‫)‪.to future generations‬‬ ‫מתמודד האדם עם בעיות סביבתיות קשות.‬ ‫2. שימוש הוגן ושווה במשאבי ההווה & ‪(A fair‬‬ ‫)‪equitable use of present resources‬‬ ‫למרות ההשלכות הקשות של רעידות אדמה,‬ ‫3. אחריות העברת פסולת‬ ‫מחלות, הצפות ושאר תופעות הטבע על‬ ‫וזיהום)”‪– (“Transfrontier responsibility‬‬ ‫הביוספרה, הדאגה העיקרית של האדם נוגעות‬ ‫מחשבה גלובלית על המשך שרשרת הפסולת,‬ ‫לפרי יצירתו ולסביבתו הבנויה. הבעיות הסביבתיות‬ ‫הייצור וההשלכה שלה.‬ ‫והשינויים בתנאי המערכת האקולוגית נובעים‬ ‫מהתכלות המשאבים הטבעיים ומאופי הפעילות‬ ‫ההתיישבות האנושית צורכת משאבים מן הטווח‬ ‫האנושית. לכן, לכל פעולה בשדה הבנוי השלכה על‬ ‫הסביבתי המיידי ועד לקנה המידה הגדול. מוערך כי‬ ‫המערכת האקולוגית, בין אם בצורת הוספה, גריעה‬ ‫לפחות %52 מאוכלוסיית העולם מתגוררת בערים‬ ‫או שינוי של חומרים ומשאבים. מנקודת המבט‬ ‫אורבאניות צפופות וצורכת כ- %07 מצריכת‬‫האקולוגית, על האדם לשאוף לחזור ולהיות חלק מן‬ ‫האנרגיה העולמית. )2002 ,‪ .(Yeang‬הביטוי‬ ‫המערכת האקולוגית השלמה, למרות שפעולותיו‬ ‫לתכנון בר- קיימא יכול להתקיים ברמות שונות, מן‬‫לעיתים סותרות ויוצרות קונפליקטים עם מערכת זו.‬ ‫הרמה הגלובלית, דרך הרמה העירונית- מקומית‬ ‫על פעילות הבנייה לפי תפיסת עולמו של האקולוג‬ ‫ועד לרמה הבניינית, הנוגעת לשימוש היום –יומי‬ ‫להיות פעילות "חיה" )‪ .(Biotic‬נסכם ונאמר כי ע"פ‬ ‫שלנו כצרכנים בעיר.‬ ‫הגישה האקולוגית, יש לנתח את הסביבה הבנויה‬ ‫באמצעות ראייה רחבה יותר של הרעיון האקולוגי,‬ ‫הכולל בו ישויות דוממות וחיות, ואת האינטראקציות‬‫9‬
  10. 10. ‫הציוויליזציה החקלאית שהחלה להתפתח בסביבות‬ ‫שלהן עם "השלם": חילוף האנרגיה ו החומר‬ ‫0008 לפנה"ס נולדה כתגובה לדרישה עבור‬ ‫בביוספרה . )5991 ,‪.(Yeang‬‬ ‫סחורות חדשות ומגוונות יותר, ובמיוחד עבור חומרי‬ ‫3.2.2 ההתפתחות ההיסטורית של אדריכלות‬ ‫בנייה עמידים וקבועים. במקביל חלה עלייה בבנייה‬ ‫אקולוגית:‬ ‫של ארכיטקטורה מונומנטלית אופיינית לציוויליזציה‬ ‫הכפרית- חקלאית. מתחילה הייתה הארכיטקטורה‬ ‫משחר ההיסטוריה חי האדם בקבוצות בהן נאגרו‬ ‫המונומנטלית הדתית מזוהה עם גישה מופרזת‬ ‫מזון וסחורה. על- מנת לספק לעצמם מזון ומחסה,‬ ‫כלפי משאבים ובזבזנות יתר. מיוון העתיקה, דרך‬ ‫הסתמכו הקבוצות האנושיות על ידע מעמיק של‬ ‫מצרים ורומא חלה היפרדות של הארכיטקטורה מן‬ ‫הסביבה המקומית בה הם חיו. כל אספקט של‬ ‫היום- יום והשגרה ובהתאם לכך השתנה היחס‬ ‫החיים סבב סביב שינויים עונתיים שה תבטאו גם‬ ‫כלפי הצורך במשאבים ויכולת כלכלית, על- מנת‬ ‫בארכיטקטורה המקומית שנוצרה. הארכיטקטורה‬ ‫ליצור ארכיטקטורה ייחודית. ארכיטקטורה זוהתה‬ ‫שיקפה את האקלים המקומי, נבנתה מחומרים‬‫לא רק עם יצירת מחסה אלא גם עם יצירת אומנות,‬ ‫מקומיים וישבה באורח הומוגני עם הנוף הסביבתי.‬ ‫בעלת אפקט ייחודי בנוף. הארכיטקטורה‬ ‫דוגמאות לבנייה מקומית אקולוגית קיימות בכל‬ ‫המונומנטלית הקלאסית נשענה על עבדות וניצול‬ ‫רחבי העולם. לדוגמא בניו - מקסיקו, במאות ה- 01‬ ‫משאבים. במקביל, בחיי היום- יום עלו והתפתחו‬ ‫וה- 11 לספירה הצמיחה הטופוגרפיה המקומית‬‫צרכים נוספים לחימום, בישול ובנייה, שהמשיכו את‬ ‫מבנים מוגנים משמש ומרוח )6991 ,‪. (Zeiher‬‬ ‫מגמת ניצול המשאבים הקיימים.‬ ‫‪th‬‬ ‫‪th‬‬ ‫תמונה מס 3 : ‪Uximal Yucatan-6 -10 century‬‬ ‫‪ –Mayan ruins‬דוגמא לארכיטקטורה מונומנטלית.‬ ‫תמונה מס 2 : ‪Pueblo Bonito- Chao Culture‬‬ ‫‪. Historical Park- New Mexico‬‬ ‫משאבים אנרגטיים מהווים כוח מניע או מכשיל‬ ‫בהתפתחות ההיסטוריה האנושית. כפי שציין‬ ‫השיטות המסורתיות יצרו מחסה המשתמש בנתוני‬ ‫)0891( ‪: Toffler‬‬ ‫וערכי הסביבה, אך אין בכך לומר כי לקבוצות‬ ‫הקדומות לא הייתה גם השפעה הרסנית על‬‫‪“The precondition of any civilization, old or‬‬ ‫סביבתם. באוסטרליה למשל, צייד בעלי- חיים‬‫‪new, is energy” (The Third Wave, Alvin‬‬ ‫הוביל לכך שכ- %08 מבעלי החיים הגדולים נכחדו.‬‫)6991 ,‪Toffler, 1980 in Zeilher‬‬ ‫במשך מאות אלפי שנים צורת ההתיישבות‬‫השימוש באנרגיה מתחדשת אפיינה את התפתחות‬ ‫המסורתית הייתה יציבה ולא השתנתה באופן ניכר,‬ ‫הציוויליזציה המוקדמת כגון שימוש בשמש,‬ ‫עד לשינוי שיטות איסוף המזון ויצירת המחסה לפני‬ ‫ובמקורות מים לאנרגיה. התעשייה היא שהביאה‬ ‫000,01 שנה. התפתחותן של מושבות קבועות‬ ‫עמה את ההתכלות המהירה במשאבי האנרגיה,‬ ‫וחקלאות שינתה את ההיסטוריה האנושית ואת‬ ‫החל מן המאות ה-11 וה- 21 באירופה , בעיקר‬ ‫ההתפתחות החברתית שלה.‬‫01‬
  11. 11. ‫הוביל להקמתם של מאות בתים סולאריים במיוחד‬ ‫ע"י הפקת עצים מתועשים ופחם, שאת תוצאותיהם‬ ‫בארה"ב. ב- 6791 פרסם ‪ John Naar‬את ספרו‬ ‫אנו נושאים עד היום.‬ ‫”‪ “Design for a Limited Planet‬שעסק בבתים‬ ‫בשנות ה- 06 החל עניין מחודש בעתיד האנרגטי‬ ‫המבוססים על אנרגיה חלופית. ב- 4791 פרסם‬ ‫ובאפשרויות הנגזרות משימוש באנרגיות חלופיות.‬ ‫‪ E.R. Schumacher‬את ספרו ‪“Small is‬‬ ‫הארכיטקטורה של פרנק לוידרייט אימצה את‬‫”‪ ,Beautiful‬שעסק בפילוסופית האספקה העצמית‬ ‫העקרונות האקולוגיים של בנייה טבעית והציגה‬ ‫)6991 ,‪. (Zeiher‬‬ ‫עיצוב השואף לחיות עם סביבתו. רייט האמין‬ ‫התנועה האקולוגית תפסה תאוצה ויותר מבנים‬ ‫שמכיוון שהמבנה הוא יצור אורגאני, הבניין אינו יכול‬ ‫נבנו על-פי עקרונות אקולוגיים שכללו מחזור,‬ ‫"להסתיים". בספרו "הבית הטבעי" ‪(“The Natural‬‬ ‫חיסכון במים והתבססות על שמש ורוח כמקור‬ ‫)”‪ House‬ציין את חשיבות היושר פנימי של הבניין‬ ‫לאנרגיה. עיקר הבנייה הייתה עבור מבני מגורים‬ ‫והאינטגרציה בין הבית לסביבתו. בשנות ה- 04 וה-‬ ‫בקני- מידה שונים. התנועה המתקדמת ביותר‬ ‫05 פיתח ‪ Fuller‬את הכיפה הגאודזית אותה כינה‬ ‫שנגעה להיבטים הבריאותיים של הבניין הייתה‬ ‫”‪. “Self-Sustainable Design‬‬ ‫תנועת ה- ‪ Baubiologie‬או ‪Building Biology‬‬‫אותה הוביל ‪Pearson .David Pearson‬פיתח את‬ ‫הגישה ההוליסטית- בריאותית בין האדם לסביבה‬ ‫הבנויה. לפי גישה זו מתואר הבניין כאורגניזם,‬ ‫כשמעטפת הבניין מייצגת את העור האנושי המגן‬ ‫עלינו מנזקי החוץ. ב- 6791 הוקם המכון לבנייה‬ ‫אקולוגית וביולוגית בגרמניה. התנועה אימצה‬ ‫תיאוריות ושיטות בנייה מסורתיות, באופן שמחפש‬ ‫אחר הזיהוי הפנימי והחיצוני של הבניין עם סביבתו‬‫תוך שיפור רווחת המשתמשים. לכך נוספו מרכיבים‬ ‫רוחניים של תנועת הגאיה בשנות ה- 08. בשנות‬ ‫ה- 09 החלו להירקם הסכמים בין- לאומיים‬ ‫תמונה מס 4: -‪Falling Water- Frank Lloyd Wright‬‬ ‫הנוגעים להרס שכבת האוזון ובהמשך להם‬ ‫6391 .‬ ‫הסכמים עכשוויים יותר הנוגעים לעתיד כדור-‬ ‫הארץ והשימוש באנרגיה, כגון פרוטוקול קיוטו.‬ ‫בשנות ה- 06 אחד החלוצים הסולאריים היה .‪Dr‬‬ ‫‪ George Lof‬שחי באחד מתשעת הבתים‬ ‫בשנים האחרונות, נכנסו פתרונות אדריכליים‬ ‫הסולאריים שיצר. ‪ Lof‬טבע את המונח ”‪“Arcology‬‬ ‫מתוחכמים הנוגעים לאקולוגיה וחברה למיינסטרים‬ ‫המבטא את הרעיון כי ארכיטקטורה ואקולוגיה הן‬ ‫של התכנון האדריכלי בעולם כולו. אפשרויות‬ ‫תהליך אחד.אחת העבודות החשובות של התנועה‬ ‫טכנולוגיות, יצירתיות והמצאה , וההכרה כי‬ ‫האקולוגית הייתה ה- ‪ ,Silent Spring‬שפורסמה‬ ‫אקולוגיה יכולה להיות גם "עסק כלכלי" הן חלק‬ ‫בשנת 2691 ע"י ‪ .Rachel Carson‬כחוקרת,‬ ‫מהסיבות לעלייה בתכנון מודע אקולוגי. ההשפעה‬ ‫ביולוגית ואקולוגית מסבירה ‪ Carson‬בספרה את‬ ‫המכרעת של מבנים גבוהים בעיר, מקומם של‬ ‫ההרס הנגרם מן התעשייה ומקומה של‬ ‫מבנים אלו כסמל לכוח, קידמה וטכנולוגיה, והצור ך‬ ‫הציוויליזציה בשרשרת המזון והיכחדות הימנים.‬ ‫הממשי במציאת פתרונות אשר יטיבו עם הסביבה‬ ‫הפילוסוף הנורבגי ‪ Arne Naess‬עסק ב- 2791‬ ‫הטבעית והבנויה שמו טיפולוגית מבנים זאת‬ ‫בשאלות העמוקות שמעלה הגישה האקולוגית‬ ‫במרכז הדיון האקולוגי בתחום הבנייה. מרכיבי‬ ‫בתחומי החברה, החינוך, ההפרדה הקיצונית בין‬ ‫הבנייה לגובה, ההתפתחות המורפולוגית שלהם‬ ‫האדם לטבע והיחס של האדם לכדור-‬ ‫ומאפייניהם האסתטיים ידונו בפרק הבא.‬ ‫הארץ)6991 ,‪ .(Zeiher‬משבר הנפט ב- 3791‬‫11‬
  12. 12. ‫ידיים ולחכות שאחרים יפעלו. גורלו של הכוכב‬ ‫4.2.2 יוזמות לשימור אנרגיה:‬ ‫שלנו, העובר בירושה לילדינו ונכדינו, הוא‬ ‫כחלק מן המאמץ העולמי בתחום האנרגיה קמו‬ ‫בידינו, וזוהי האחריות שלנו לעשות משהו‬ ‫יוזמות לשימור אנרגיה והפחתת פליטות גזי‬ ‫בנוגע למשבר הזה" (קלינטון בהשקת יוזמת‬ ‫החממה ברמה המדינית, העירונית והבניינית. כמו‬ ‫האקלים, 60.80.10). יוזמת קלינטון הושקה‬ ‫כן, חלה התייחסות רבה יותר לתחומי האנרגיה‬ ‫ב-6002 בין קרן קלינטון ומנהיגות הערים‬ ‫בתקינה ובמאמץ משותף של ראשי המדינות‬ ‫הגדולות בתחום האנרגיה במטרה לייעול‬ ‫השונות. יוזמות אלו משפיעות על התפתחות העיר‬ ‫השימוש באנרגיה והפחתת גזי החממה.‬ ‫והבניין ברמות השונות. יצירת תקנים וסטנדרטים‬ ‫שיתוף הפעולה חל בין מספר ערים גדולות‬ ‫שונים לבנייה חסכונית מבחינה אנרגטית משפיעה‬ ‫בארה"ב (ניו-יורק, לוס אנגלס, שיקאגו),‬ ‫גם על נראות הבניין ועל הצורך בפיתוח מודלים‬ ‫באירופה (לונדון, פאריז, מדריד) ובמזרח‬ ‫תכנוניים אשר עונים לדרישות החדשות.‬ ‫התיכון (איסטנבול, קהיר). שיתוף הפעולה‬ ‫כולל הקמת מערך חובק יבשות לרכישת‬ ‫להלן חלק מן היוזמות הקיימות כיום:‬ ‫אנרגיה ומוצרי אנרגיה. ‪(The Clinton‬‬ ‫)6002 ,‪Foundation‬‬ ‫ברמה המדינית:‬ ‫ברמה העירונית:‬ ‫פרוטוקול קיוטו: )7991 ,‪ (UNFCCC‬אמנה בין‬ ‫‪‬‬ ‫לאומית בנושא התחממות כדור הארץ, על פיה‬‫ארגון ה- ‪(International Council for :ICLEI‬‬ ‫‪‬‬ ‫מתחייבות המדינות החברות להפחתת פליטות‬ ‫)‪Local Environmental Initiatives‬ארגון‬ ‫גזי החממה והפחתת הפחמן הדו- חמצני. יעדי‬ ‫הכולל למעלה מ-0021 ערים ורשויות‬ ‫הפרוטוקול חוזים ירידה של כ- 20.0- 82.0‬ ‫מקומיות, ב- 07 מדינות שונות המחויבות‬ ‫מעלות בטמפרטורה הגלובלית עד שנת 0502.‬ ‫לפיתוח בר- קיימא. הארגון מספק ייעוץ טכני,‬ ‫פרוטוקול קיוטו הינו הסכם משפטי מחייב,‬ ‫הכשרה ומידע ותומך בממשל המקומי ליישום‬ ‫אשר נכנס לתוקף בפברואר 5002 , וכולל כ-‬ ‫פיתוח בר- קיימא ברמה העירונית והמחוזית.‬ ‫141 מדינות. תחת האמנה נקבע כי שיעור‬ ‫הארגון הוקם ב- 0991 כ"מועצה הבין- לאומית‬ ‫ההפחתה בגזי החממה יימדד עד לשנת‬ ‫ליוזמות סביבתיות מקומיות" שכללה בתחילה‬ ‫2102. לכל מדינה נקבעו יעדים משלה,‬ ‫כ- 002 ערים מ- 34 מדינות. הארגון עוסק‬ ‫בהתאם לרמת הזיהום בשטחה: לדוגמא‬ ‫בקידום יוזמות בתחומי המים, תחבורה, ניהול,‬ ‫הפחתת גזי החממה באיחוד האירופי נקבעה‬‫אקלים, סביבה ביולוגית ועוד. ,‪(ICLEI Global‬‬ ‫בשיעור של כ- %8, בארה"ב בשיעור של כ-‬ ‫)0991‬ ‫%7 , וביפן בשיעור של כ- %6.‬ ‫יוזמת ערי ‪ :Zero Carbon‬קמפיין של איגוד‬ ‫‪‬‬ ‫ועידת קופנהגן: ועידת האו"ם לשינוי אקלים‬ ‫‪‬‬ ‫המועצות הבריטיות לתרבות ‪(British‬‬ ‫שהתקיימה בקופנהגן, דנמרק, דצמבר 9002.‬ ‫)‪ Council‬הנועד להעלות מודעות לשינויי‬ ‫בעקבות הוועדה הושג הסכם בין ארה"ב לבין‬ ‫האקלים ולאתגרים האנרגטיים העומדים בפני‬ ‫מדינות הבסיס: סין, הודו, דרום- אפריקה‬ ‫ערי העולם. תכנית "אפס פליטות" פותחה‬ ‫וברזיל. כמו כן, ננקטו התחייבויות של המדינות‬ ‫כתוצאה ממחקר אינטנסיבי שנערך בבריטניה‬ ‫השונות להפחתת גזי החממה עד לשנת‬ ‫ומחוצה לה. הפרויקט החל בשנת 5002 וכולל‬ ‫0202, על- מנת לשמור על עליית טמפרטורה‬ ‫פעילויות כגון עירור דיון עולמי בנושא האקלים,‬ ‫מרבית של עד שתי מעלות צלזיוס. הסכם‬ ‫מעבדות, תערוכה נודדת ועוד. המשמעות של‬ ‫ועידת קופנהגן אינו הסכם מחייב משפטית.‬ ‫עיר ללא פליטות הינה עיר הנתמכת ע"י‬ ‫)9002 ,‪(UNCCC‬‬ ‫אנרגיה מתחדשת בלבד ושאינה מייצרת‬ ‫יוזמות האקלים של קלינטון: "אין טעם עבורנו‬ ‫‪‬‬ ‫פליטות גזי חממה. העיר הראשונה שנבנית‬ ‫לדון האם כדור הארץ מתחמם בקצב מעורר‬‫כמודל ל"אפס פליטות" הינה העיר ‪ Masdar‬ב-‬ ‫דאגה או לא, ואין טעם עבורנו לשבת בחיבוק‬‫21‬
  13. 13. ‫בחורף ובקיץ. התקן ישים בעיקר בבנייה‬ ‫‪ .Abu Dhabi‬תחילת בנייתה ב- 8002, והיא‬ ‫למגורים, אך מעודד הפחתה בצריכה גם‬ ‫נשענת על אספקת אנרגיה ממקורות אנרגיה‬ ‫בבניינים מסחריים, תעשייתיים וציבוריים. התקן‬ ‫מתחדשת בלבד כגון אנרגיה סולארית.‬‫הוא מהסטנדרטים המחמירים הקיימים לצריכת‬ ‫)5002 ,‪(British Council Orgnization‬‬‫אנרגיה בהשוואה לתקנים אחרים בעולם. בנייני‬ ‫‪ :Cool Cities‬ארגון משותף ל- ‪Sierra Club‬‬ ‫‪‬‬ ‫מגורים שנבנים ע"פ הסטנדרטים של‬ ‫והמועצה האמריקאית לבנייה ירוקה ‪(US‬‬ ‫‪ Passivhaus‬הוכיחו חיסכון של כ- %09‬ ‫)‪ Green Building Council‬המעודד שיתוף‬ ‫מצריכת האנרגיה בהשוואה לבניינים דומים‬ ‫פעולה בין קהילות, ארגונים, בתי עסק‬ ‫אחרים. ישנם כ- 000,71 בניינים שנבנו לפי‬ ‫ומנהיגות מקומית ליישום אנרגיה "נקייה",‬‫עקרונות ה- ‪ Passivhaus‬בפריסה עולמית. בין‬ ‫יצירת הזדמנויות תעסוקה, והאטת תהליך‬ ‫העקרונות המנחים בתקן מוגדר תנאי סף של‬ ‫ההתחממות הגלובלית. משנת 5002, יותר מ-‬‫צריכת אנרגיה לחימום ולקירור הפחותה מ- 51‬ ‫0001 ראשי ערים ומועצות התחייבות‬ ‫קילוואט למטר רבוע לשנה. ‪(Passivehaus‬‬ ‫להפחתת טביעת הרגל האקולוגית בתחום‬ ‫)‪. Energy Standard‬‬ ‫שיפוטן. הארגון מקדם השקעות בבנייה ירוקה‬ ‫וחסכונית באנרגיה בערים החברות בארגון.‬ ‫)5002 ,‪(US Organization, Cool Cities‬‬ ‫ברמה הבניינית:‬ ‫‪ :US Green Building Council‬ארגון ללא‬ ‫‪‬‬ ‫מטרות רווח, הפועל לקידום בנייה ירוקה‬ ‫וחסכונית באנרגיה שבסיסו יושב בוושינגטון.‬ ‫הארגון פועל ביותר מ- 87 סניפים מקומיים,‬ ‫וכולל יותר מ- 000,81 חברות ויותר מ-‬ ‫000,041 בניינים .‪ -LEED‬הינו התקן‬ ‫האמריקאי לבנייה ירוקה שפותח ע"י הארגון.‬ ‫הארגון מורכב מוועדות שונות כגון וועדת הניקוד‬ ‫של ‪ ,LEED‬חינוך והטמעה, פיתוח מדיניות,‬ ‫וועדות שיפוט ועוד. )‪(USGBC‬‬ ‫0302‪ :Architecture‬ארגון עצמאי ללא מטרות‬ ‫‪‬‬ ‫רווח שהוקם בתגובה למשבר האקלים ע"י‬ ‫הארכיטקט ‪ Edward Mazria‬בשנת 2002 .‬ ‫מטרת הארגון היא לשנות באורח מהיר את ענף‬ ‫הבנייה בארה"ב וברחבי העולם מענף התורם‬ ‫לפליטת גזי החממה לענף שהוא חלק מפתרון‬ ‫בעיות האקלים, צריכת האנרגיה, והמשבר‬ ‫הכלכלי. ייעוד הארגון הוא הפחתה מיידית‬ ‫ודרמטית של פליטות גזי החממה הנוצרים ע"י‬ ‫סקטור הבנייה באמצעות שינוי תפיסת התכנון,‬ ‫העיצוב והבנייה בפועל. ,0302 ‪(Architecture‬‬ ‫)2002.‬ ‫‪ :Passivehaus‬תקן אירופאי לבנייה המתייחס‬ ‫‪‬‬ ‫לעמידה בתנאים מחמירים בצריכת האנרגיה‬ ‫בבניין, ולמצוינות בתנאי הנוחות של הבניין‬‫31‬
  14. 14. ‫ברגל. גורד השחקים התפתח כטיפולוגית בניין‬ ‫3.2 בנייה לגובה‬ ‫ייחודית שהתאפשרההודות להתפתחות טכנולוגית‬ ‫1.3.2 מהו גורד שחקים: הגדרות‬ ‫יוצאת דופן, ולהלך הרוח שהתגבש‬ ‫סביבה)6991 ,‪. (Yeang‬‬ ‫ב- 0981 תיאר המונח גורד שחקים בניין מסוג‬ ‫"בניין משרדים רב קומות" שהחל להתפתח‬ ‫באופן פיזי, גורד השחקים יכול להיות מוגדר כבניין‬ ‫בארה"ב באזורים מרכזיים כגון שיקאגו וניו- יורק.‬ ‫רב קומות, הנבנה באמצעות מסגרת‬ ‫קונסטרוקטיבית, בעל מערכת מעליות מהירה,‬ ‫עד 3391 המילון האנגלי אוקספורד סיפק כשש‬ ‫המשלב גובה בלתי רגיל עם סידור חללים פתוחים,‬ ‫הגדרות שונות למונח גורד שחקים ורק בזמן‬ ‫שניתן לאתרם גם בבניינים נמוכי קומות.‬ ‫מלחמת העולם הראשונה, החל המונח להיטמע‬ ‫כשם למבנה גבוה. המונח "גורד שחקים" ‪(Sky‬‬‫המועצה לבניינים גבוהים ‪(CTBUH- Council on‬‬ ‫)‪ Scraper‬נמצא יותר בשימוש באשר "הבניין‬ ‫)‪ Tall Buildings & Urban Habitat‬החשיבה‬ ‫הגבוה" )‪ (Tall Building/ High Rise‬מכיוון שאינו‬ ‫בתחילה בניין גבוה כבניין בן 01 קומות ומעלה‬ ‫מצביע על יחסיות: כמה הבניין צריך להיות גבוה על‬ ‫מכיוון שזו הייתה נקודת החיתוך בה ניתן היה‬ ‫מנת שיוגדר ככזה? )6991 ,‪(Yeang‬‬‫להיאבק בשריפה ע"י טיפוס בסולמות חיצוניים בניו-‬ ‫יורק. למרות שהיום ניתן להגיע לגובה רב יותר,‬ ‫גורד השחקים נחשב ע"י מרבית החוק רים כהמצאה‬ ‫קריטריון זה נשאר ואליו נוספו פרמטרים אחרים.‬ ‫אמריקאית, יחד עם אולם הקולנוע ומסעדות האוכל‬ ‫המהיר. יש המתייחסים אליו כאחד ההמצאות‬ ‫ה- ‪ CTBUH‬מודד פרמטרים שונים במבנים‬ ‫הגדולות בהיסטוריה בשל השפעתו בצורת‬ ‫גבוהים ומדרג אותם ביחס לאלו. לפי ה- ‪CTBUH‬‬ ‫העולמית על הרגלי החיים בעיר העכשווית. עם‬ ‫קיימים ארבעה פרמטרים עיקריים להגדרת הבניין‬ ‫זאת, יש לזכור כי המין האנושי חיפש את הדרך‬ ‫כגבוה: )1891 ,‪(CTBUH‬‬ ‫לבנות בניינים גבוהים לכל אורך ההיסטוריה, מן‬ ‫גובה ארכיטקטוני- ‪(The Architectural‬‬ ‫א.‬ ‫הפגודות בסין, מקדשים בתאילנד, פירמידות‬‫)‪ Height‬נמדד מגובה המדרכה במפלס הרחוב‬ ‫במצריים ו עד למגדלים באיטליה. ברב חלקי העולם‬ ‫של הכניסה הראשית לבניין ועד לקצה הבניין‬ ‫סימל הבניין הגבוה שאפתנות ועליונות אנושית.‬ ‫כולל גג הבניין, אך לא כולל אנטנות, שילוט,‬ ‫דגלים וכ דומה.‬‫תפוסת קומה)‪ -(Occupied Floor‬הוא הגובה‬ ‫ב.‬ ‫ממפלס הרחוב ועד לקומה העיקרית האחרונה‬ ‫בבניין, ללא מערכות וקומות טכניות.‬ ‫קצה גג הבניין)‪ (Top of the Roof‬נמדד‬ ‫ג.‬ ‫ממפלס המדרכה בכניסה הראשית ועד לפני‬ ‫הגג העיקרי של הבניין.‬ ‫קצה הבניין)‪ -(Height of the Tip‬נמדד‬ ‫ד.‬ ‫ממפלס המדרכה בכניסה הראשית לבניין ועד‬ ‫לקצה העליון ביותר בבניין כולל אנטנות‬ ‫תמונה מס 5 : תיאור אפשרי למגדל בבל.‬ ‫ומרכיבים אחרים.‬ ‫מתחילת ההתיישבות האנושית, גובה הבניין היה‬ ‫הגדרה נוספת של ‪ASHRAE (American‬‬ ‫מוגבל ליכולתו של אדם לטפס במדרגות. במשך‬ ‫-‪Society of Heating, Refrigeration & Air‬‬ ‫מאות רבות, התייצבו הבניינים לאופטימום של 5-4‬ ‫)‪ Conditioning Engineers‬קובעת כי בניין גבוה‬ ‫קומות. גורד השחקים, אם כן, לא התפתח כהמשך‬ ‫הוא כזה שהגובה שלו )‪ (H‬הוא יותר מ- 3 פעמים‬ ‫מורפולוגי לבניין מסוג חמש הקומות שניתן לעלות‬ ‫הרוחב שלו )‪. (W‬‬‫41‬
  15. 15. ‫נוספים כגון קנה מידה, פרופורציות, חלוקת הבניין,‬ ‫הגדרה חשובה נוספת היא כי בניין גבוה אינו מוגדר‬ ‫והתייחסות לפרמטרים תכנוניים שונים.‬ ‫בהכרח ע"פ הגובה או מספר הקומות הפיזי שלו‬ ‫אלא האם הוא מושפע מאספקטים מסוימים של‬ ‫2.3.2 התפתחות מורפולוגית של בנייה לגובה‬ ‫גובה )‪ .(Tallness‬בניין גבוה הוא בניין שעצם‬ ‫האימפקט הוויזואלי של בניינים גדולים בעיר היה‬ ‫הגובה שלו יוצר שיקולים אחרים בתכנון, בהנדסה‬ ‫תמיד נושא מרכזי שהעסיק אדריכלים, מעצבים‬ ‫ובהפעלת הבניין השונים מהותית ממערכת‬ ‫ואת הציבור הרחב. מבנים גבוהים במיוחד הם‬ ‫השיקולים המופעלת על בניינים אחרים באותו‬ ‫בעלי מקום ייחודי לעומת אחרים כיוון שהם יוצרים‬ ‫המחוז ואינם נובעים ישירות מגובה הבניין ,‪(Yeang‬‬ ‫קו רקיע נראה לעין הודות למאפייניהם‬ ‫)6991.‬ ‫המורפולוגיים, במיוחד ע"י צורתם וגובהם. מבנים‬ ‫בניין גבוה יכול להיות מוגדר כבניין בעל מאפיינים‬ ‫גבוהים מושכים באופן מיוחד והופכים לסמל‬ ‫ייחודיים של גובה בהתאם לגובה היחסי בסיטואציה‬ ‫אסתטי, טכנולוגי וביטוי אדריכלי בעיר. עם זאת,‬ ‫האורבאנית בה הוא ממוקם, פרופורציות הבניין‬ ‫מבנים רבים יוצרים קו רקיע אחיד של מבנים‬ ‫והטכנולוגיות המצויות בו. למשל, מבנה בעל 21‬ ‫הדומים זה לזה כפי שניתן לראות בערים רבות‬ ‫קומות לא ייחשב בניין גבוה בשיקאגו או ניו- יורק‬ ‫בעולם. )9002 ,‪ .(Sev‬פרק זה יעמוד על‬ ‫אך יהיה גבוה באופן יחסי לערים מסורתיות‬ ‫ההתפתחות המורפולוגית של בניינים גבוהים, על‬ ‫באירופה. פרמטר נוסף המשפיע על הגד רת הבניין‬ ‫מרכיביהם האסתטיים והתפתחותם לאורך‬ ‫כבניין גבוה הוא תמירות הבניין. ישנם מבנים‬ ‫ההיסטוריה, במטרה למקם את האסתטיקה של‬ ‫שאינם גבוהים אך דקיקותם יוצרת אשליה של‬ ‫בניינים ירוקים גבוהים ברצף זה.‬ ‫מבנה גבוה. לעומתם, מבנים גדולים וגבוהים בעלי‬ ‫הצורה והביטוי הארכיטקטוני של מבנים גבוהים‬ ‫שטח רצפה גדול יימנע מהם להיחשב כבניינים‬ ‫מודרניים עברו שלבים והתפתחויות רבות‬ ‫גבוהים בהגדרה הקלאסית. מבנה גבוה, ייחשב‬ ‫מהדוגמאות הראשונות בשיקאגו ובניו-יורק ועד‬ ‫ככזה רק אם יכיל טכנולוגיות הנובעות ישירות‬ ‫לדוגמאות העכשוויות באירופה ובאסיה. בכל‬ ‫מגובהו. )9002 ,‪(Sev‬‬ ‫תקופה, המצאות טכנולוגיות כמו גם אופנות‬ ‫מבחינה טכנולוגית, גורד השחקים הוא "השיא" של‬ ‫מתחלפות הובילו את אדריכלי התקופה בחיפוש‬ ‫מספר המצאות טכנולוגיות בתחום הבנייה כגון‬ ‫אחר סגנון חדש. פרק זה מציע קטוריזציה‬ ‫מבני מתיחה, שיטות ביסוס, מעליות מהירות,‬ ‫היסטורית של שבע תקופות עיקריות לבניינים‬ ‫מערכות מיזוג אוויר, זיגוג, טכנולוגיות‬ ‫הגבוהים והאופן שבו זרמים ארכיטקטוניים‬ ‫תאורה,אוורור ואף ניקיון.‬ ‫והתקדמות טכנולוגית השפיעו על עיצובם‬‫המורפולוגי של בניינים אלו. בכל תקופה מוצג הלך‬ ‫מבחינה מרחבית גורד השחקים יכול להיות מוגדר‬‫הרוח האדריכלי שהוביל אותה, כמו כן ניתנת סדרה‬ ‫כבניין המכיל שטחי בנייה גדולים המרוכזים מעל‬ ‫של קווי מתאר של הבניינים המייצגים לתקופה‬ ‫יחידת שטח קטנה באופן יחסי, המנצל בצורה‬ ‫באופן שמאפשר השוואה בין גבהי הבניינים דרך‬ ‫מיטבית את זכויות הבנייה, ובאופן שגובה כספים‬ ‫דוגמאות ומקרי בוחן מובילים.‬ ‫רבים יותר משכירותו.‬ ‫הבסיס לניתוח מורפולוגי של כל מבנה גבוה נובע‬ ‫כתוצאה מכך ובשל האופי המסחרי המובהק של‬‫מצורת ההתבוננות "הקלאסית" שנטבעה לעניין זה‬ ‫סוג בניין זה, היזם תמיד ישאף לניצול טוב יותר של‬‫ע"י ‪ Sullivan‬ב- 6981. ‪ Sullivan‬חלק את הבניין‬ ‫השטח ולבניין יעיל יותר פונקציונלית. במקרים‬ ‫הגבוה לשלושה מרכיבים עיקריים: ‪(Sullivan in‬‬ ‫רבים שיקולים אלו יובילו לכך שהיזם או החברה‬ ‫)7491 ,‪Wittenborn‬‬ ‫המנהלת מחליטה על סידור הקומה הרצוי ומותירה‬ ‫לאדריכל את הטיפול במעטפת הבניין. ההתפתחות‬ ‫בסיס )‪ : (Base‬הוא החלק הנראה מגובה הרחוב‬ ‫האסתטית- מורפולוגית של הבניין הגבוה קשורה‬‫וכולל קונוס של 04 מעלות בשדה הראייה. חלק זה‬ ‫באופן ישיר לאפיון המעטפת, כמו גם מרכיבים‬‫51‬
  16. 16. ‫לפי )0991(‪ ,Kohn‬לבסיס הבניין החשיבות‬ ‫תלוי בעומק השטח הפנוי הקיים לפני הבניין‬ ‫הגבוהה ביותר שכן הוא "מבסס" את היחסים בין‬ ‫ממפלס הרחוב ומגיע לרב לגובה של בין 8-5‬ ‫הולך הרגל לבניין. הגוף- הוא תוצר ישיר של סגנון‬ ‫קומות. לחלק זה של הבניין האינטראקציה הרבה‬ ‫אדריכלי ובחירה סטרוקטורלית, ולכן יכיל את‬ ‫ביותר עם הסביבה האורבאנית המידית, וכן הוא‬ ‫המאפיינים העיקריים של הבניין כבניין גבוה, בעוד‬ ‫משפיע באופן ישיר על האיכות הארכיטקטונית‬ ‫שהקצה- הוא המרכיב החשוב ביותר של הבניין‬ ‫והאורבאנית של מפלס הרחוב. לחלק זה אין‬ ‫הגבוה מבחינת הרושם שהוא מותיר בסילואט‬ ‫השפעה רבה ברמה העירונית מבחינת אסתטיקה‬ ‫העירוני.‬ ‫ע"פ ‪ ,Sullivan‬אך הוא מהותי במובנים של קנה‬ ‫מידה, הגדרת הרחוב והמרכיבים האנושיים של‬ ‫המפתח להבנת התהליכים שהתרחשו בבניינים‬ ‫הבניין הגבוה. היחס לבסיס משתנה עם‬ ‫גבוהים מתקופה לתקופה קשורים בהבנה‬ ‫ההתפתחות בתקופות המורפולוגיות השונות.‬ ‫המורפולוגית של השינויים שהתרחשו בכל אחד‬ ‫מחלקי הבניין הללו, והיחס האדריכלי אליהם.‬ ‫גוף הבניין )‪: (Shaft‬גוף הבניין נמשך מקצה‬ ‫החוקים הגאומטריים נגזרים מן הקונטקסט‬ ‫הבסיס ועד לראש הבניין, ומהווה את חלקו העיקרי‬ ‫והתנאים הסביבתיים של הבניין. ככל שיותר‬ ‫של הבניין הגבוה. חלק זה מהותי בהתוויית‬ ‫מרכיבים סביבתיים ושיקולים קונטקסטואליים‬ ‫היחסים בין הבניין ותנאי הסביבה המקיפים אותו.‬ ‫נלקחו בחשבון, כ יהיה הבניין רגיש ומגיב יותר‬ ‫הוא קובע ומשפיע באופן ישיר על נתונים כמו‬ ‫לסביבתו. ייחודו של הבניין הגבוה ה יא בעובדה כי‬ ‫זרימת האוויר מסביב לבניין, הצללות, קנה המידה‬ ‫הוא נחווה מיותר מנקודת מבט מרכזית אחת .‬ ‫של הבניין והיחס בינו לבין בניינים אחרים‬‫השינוי בתפיסה הוויזואלית של קנה המידה- מרמת‬ ‫בסביבתו. האם הוא משתלב או מנוגד לסביבתו,‬‫הרחוב ועד מבט-על והדיון החוזר בתכנון האדריכלי‬ ‫יוצא דופן או דומה לאחרים. בערים מודרניות רבות‬ ‫בין שתי נקודות מבט אלו הן הבסיס להחלטות‬ ‫גוף הבניין הוא אחד מיני "עצים רבים ביער", ומכאן‬ ‫תכנוניות היוצרות את משמעות הבניין הגבוה‬ ‫נובעת חשיבותו של החלק השלישי בבניין- קצה‬ ‫מבחינה אסתטית וויזואלית.‬ ‫הבניין או הסיומת.‬ ‫ההתפתחות המורפולוגית של הבניין הגבוה יכולה‬ ‫סיומת הבניין )‪ : (Top‬קצה הבניין או סיומת הבניין‬ ‫להתחלק באופן גס לשבע תקופות המתחילות‬ ‫אינה משפיעה רבות מבחינת סביבתית, אך היא‬ ‫בהישגים ההנדסיים בשיקאגו של המאה ה-‬ ‫מרכיב מרכזי בקו הרקיע של העיר. לפי & ‪Ali‬‬ ‫91)9002 ,‪ .(Sev‬כל תקופה מתמודדת עם‬ ‫)5991(‪Armstrong‬קיים יחס דיאלקטי בין בסיס‬ ‫טכנולוגיות הבנייה הזמינות לה וכן משקפת את‬ ‫הבניין לקצה הבניין, הדומה לשיח בין שתי שפות:‬ ‫ההבדלים האידיאולוגיים בין אדריכלים, היחסים‬ ‫אינדיבידואליות בקצה וקונפורמיסטיות בבסיס.‬ ‫בינם לבין לקוחותיהם ובין תקופות התכנון השונות‬ ‫למבנים גבוהים גם תפקיד אייקוני בעירוככאלו‬ ‫לאור מאורעות היסטוריים ותרבותיים.‬ ‫יוצרים מהות תקופתית- תרבותית בעיצוב נראות‬ ‫העיר מלמעלה. החלק העליון של הבניין מאפשר‬ ‫התקופה הפונקציונלית- ‪The Functional‬‬ ‫ביטוי וחופש אדריכלי. בניין שאינו יוצר תדמית או‬ ‫‪: 1880-1900 Period‬‬ ‫זיהוי ייחודי בקצהו, יאבד לרב את האטרקטיביות‬ ‫השינויים החברתיים וההמצאות הטכנולוגיות בניו-‬ ‫שלו גם בחלקיו האחרים. ללא זהות, יהיה הבניין‬ ‫יורק ובשיקאגו הובילו להקמתם של מבנים גבוהים‬ ‫הגבוה "קומות צפות בחלל". בהתבסס על תאוריה‬ ‫ששיקפו בעיקר את ההתפתחות בהנדסת הבניין‬ ‫זו של‪ ,Sullivan‬מ- 6981 ואילך אדריכלים‬ ‫מבחינה סטרוקטורלית. לפני כניסת הפלדה כשלד‬ ‫מדגישים יותר ויותר את שלושת חלקים אלו של‬‫לבניין, הסתמכו אדריכלים על קירות נושאים. באופן‬ ‫הבניין וההבחנה ביניהם הולכת ונעשית ברורה‬ ‫מיוחד מציין את תקופה זו בניין ה- ‪Home‬‬ ‫יותר. גישה תכנונית זו בולטת בעיקר כשמדובר‬ ‫‪ )1885( Insurance Building‬בשיקאגו, שהיה‬ ‫בבניינים גבוהים במיוחד המגיעים לגבהים חריגים‬ ‫מבין הבניינים הראשונים שהשתמשו במסגרת‬ ‫בסביבה אורבאנית צפופה.‬‫61‬

×