Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.

Social Planning Policy Case Study: Haifa Region Plan

547 views

Published on

  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

Social Planning Policy Case Study: Haifa Region Plan

  1. 1. ‫הטכניון מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫הפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים‬ ‫עבודה במסגרת קורס: מדיניות חברתית ותכנון‬ ‫קורס‬ ‫תוכנית מתאר מחוז - חיפה‬ ‫מוגש לידי: ד"ר יוסף גבארין‬ ‫בארין‬ ‫מגישים: אורטל אדרי‬ ‫דן בקרוביץ‬ ‫ניר בן – סימון‬‫1‬
  2. 2. ‫תוכן עניינים‬ ‫תקציר..........................................................................................................3‬ ‫מבוא............................................................................................................4‬ ‫תוכנית מתאר מחוזית....................................................................................5‬ ‫רקע )נתונים סטטיסטיים למחוז חיפה(.............................................................8-6‬ ‫תמ"מ 6........................................................................................................01-9‬ ‫מקרה בוחן..................................................................................................21-11‬ ‫מטרות .........................................................................................................31‬ ‫מתודולוגיה...................................................................................................41‬ ‫תוצאות.......................................................................................................81-51‬ ‫סיכום ומסכנות..............................................................................................91‬ ‫מקרה בוחן תוכנית מתאר ניו יורק....................................................................52-02‬ ‫ביבליוגרפיה....................................................................................................62‬‫2‬
  3. 3. ‫תקציר‬ ‫עבודה זו אשר הוכנה במסגרת קורס מדיניות חברתית ותכנון, באה לבחון את תוכנית מתאר של מחוז חיפה‬ ‫)תמ"מ6( שתקרא תוכנית מחוז חיפה. בחינה חברתית כאשר הרעיון הוא האם מקבלי ההחלטות ומוסדות‬ ‫התכנון בבואם לתכנן תוכנית המשפיע על מספר רב של אוכלוסיה כ 1 מליון תושבים1. מתחשבים באוכלוסיה‬ ‫הקיימת בשטח בקביעת אלמנטים מרחביים בתוכנית.‬ ‫בעבודה זו נבחנו שני אלמנטים מרחביים אשר מקמלים ביטוי בהוראות ותשריט התוכנית:‬ ‫1. אזורי תעסוקה מטרופולינים – סעיף 1.7.7 לתקנון " לציין אזורים למרכזי עסקים, תעסוקה‬ ‫מטרופולינים או אזוריים הקיימים בשלבים שונים של התפתחות..... לקבוע אתרים חדשים לפיתוח‬ ‫2‬ ‫אזורי תעסוקה בהתאם לצרכי האזור".‬ ‫2. אזור לפיתוח עירוני – סעיף 1.7 לתקנון " ליעד אזורים שיענו על צרכי המגורים בישובים עירוניים‬ ‫3‬ ‫ולקבוע הוראות לגבי צפיפות הפיתוח ועקרונות העיצוב העירוני"‬ ‫על פני נראה כי התוכנית מתאר מבקשת לטפל בנושא התעסוקה במרחב ומתן פתרונות לצרכי התושבים, וכן‬ ‫מתן עתודות קרקע לפיתוח עתידי עבור המרקם העירוני.‬‫בעזרת תוכנת ‪ GIS‬בידדנו את שתי השכבות הנ"ל מתשריט התב"ע קבענו רדיוסים מאזורי תעשיה ובדקנו רת‬ ‫הישובים הנכללים ברדיוס הנ"ל. בשכבת עתודות הקרקע זיהינו ע"ע תצלום אויר את השטחים הלא מבונים‬ ‫בכל ישוב.‬ ‫לבסוף הצבנו את הנתונים בטבלה והוספנו להם נתונים בנושאים סטטיסטיים של המחוז ודרגנו האם ישנם‬ ‫ישובים הנגישים יותר לאזורי תעסוקה מישובים אחרים, והאם ישנם אזורים עירוניים עם אפשרויות פיתוח‬ ‫ובינוי נרחבים יותר.‬ ‫1‬ ‫מתוך מפקד 8002 הלמ"ס מחוז חיפה 000,888 תושבים. )נכון לשנת 8002(‬ ‫2‬ ‫תקנון תוכנית מתאר מחוזית חיפה תמ"מ 6 , עמ 23.‬ ‫3‬ ‫שם עמ 12 לתקנון.‬‫3‬
  4. 4. ‫מבוא‬ ‫מחוז חיפה הנו אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את העיר חיפה‬ ‫ומכיל בעיקר את פרבריה ובירתו חיפה.‬‫חיפה הנה העיר השלישית בגודלה בישראל, והגדולה בישובי הצפון. היא מהווה מרכז כלכלי, ציבורי ומינהלי‬ ‫לאזורה. בתחומה מתמזגים ים, הר ועמק, המהווים את נופה הנהדר. העיר שוכנת על שפת הים במפרץ‬‫הטבעי הגדול ביותר בארץ ובתחומה נמל חיפה. תחום שיפוטה משתרע על כ-000,17 דונם ואוכלוסייתה מונה‬ ‫כ -003,662 תושבים )תכנון אסטרטגי ומחקר, עירית חיפה 6002 (.‬ ‫בבואנו לבחור תוכנית מתאר החלטנו להתמקד בתוכנית מתאר מחוזית שהינה תוכנית גדולה יותר ומקיפה‬ ‫יותר בגלל הרצון לבדוק בתוכנית מעין זו השלכות חברתיות וסוציו אקונומיות כל כלל האוכלוסייה‬ ‫שהתוכנית מקיפה.‬ ‫מבדיקה וחקר מעמיק בתוכנית מתאר מחוז חיפה יכולנו לראות מספר ליקויים לא קטנים המהווים פגיעה‬ ‫ישירה באוכלוסיות מסוימות, באזורים ספציפיים, ביישובים מוגדרים הן מבחינה חברתית והן מבחינה‬ ‫כלכלית- תעסוקתית.‬‫אחד הנושאים העיקריים שבחרנו לבדוק ולבקר בתוכנית הוא נושא מרכזי התעסוקה שהתוכנית מציגה כאחת‬ ‫ממטרותיה העיקריות, אולם מקריאה לעומק של נספחי התוכנית נוכחנו לדעת כי יש התוכנית אינה נותנת‬‫מענה הולם לכל תושבי המחוז ויש אזורים בהם מגוון ונגישות התעסוקה גבוהים יותר לעומת אזורים אחרים.‬ ‫במהלך העבודה נציג מהי תוכנית מתאר מחוזית, נתונים סטטיסטיים של מחוז חיפה, תוכנית מתאר מחוז‬‫חיפה כולל מטרות ועקרונות עבודה, נושא התעסוקה בתוכנית, מקרה בחן ואדי ערה, ולבסוף נציג השוואה בין‬ ‫תוכנית מתאר מחוז חיפה לבין תוכנית המתאר של ניו יורק.‬‫4‬
  5. 5. ‫מהי תוכנית מתאר מחוזית?‬ ‫במסגרת הסדרתם של תכנון ובנייה בישראל, מטרותיה של תוכנית מתאר מחוזית הן לקבוע את הפרטים‬ ‫הדרושים לביצוע תוכנית מתאר ארצית במחוז ולהנחות את הרשויות המקומיות בתחום המחוז בביצוע‬ ‫תוכנית מתאר מקומית. ועדה מחוזית לתכנון ובניה מנחה את הרשויות המקומיות:‬ ‫גבולות לפיתוח עירוני.‬ ‫•‬ ‫שטחים חקלאיים.‬ ‫•‬ ‫אזורי תעשייה.‬ ‫•‬ ‫שטחי ייעור ועתיקות.‬ ‫•‬ ‫רשת מחוזית לבזק,תחבורה ודרכים.‬ ‫•‬ ‫בתי קברות שישמשו יותר ממקום ישוב אחד.‬ ‫•‬ ‫קביעת שטחים שיישארו בהקפאה מבלי לקבוע להם יעוד.‬ ‫•‬ ‫שמירה על חופי הים.‬ ‫•‬ ‫התנאים שדרושים להקלות בתוכנית.‬ ‫•‬‫תכניות המתאר המחוזיות נחלקות לשלושה סוגים. תכניות המתאר המחוזיות הכוללות לששת מחוזות מדינת‬‫ישראל )ירושלים, צפון, מרכז, דרום, תל-אביב וחיפה(. תכניות מתאר מחוזיות חלקיות לנושאים בעלי חשיבות‬ ‫אזורית כגון אזורי פיתוח מטרופולינים, פארקים מטרופולינים ואזורי נחל וסביבותיו. תכניות מחוזיות‬ ‫נקודתיות לעדכונים פרטניים.‬ ‫המועצה הארצית לתכנון ולבניה היא מוסד התכנון שבסמכותו לאשר תכנית מתאר מחוזית. התכנית מוגשת‬ ‫לדיון להפקדה במועצה הארצית לאחר שהועדה המחוזית, יוזמת התכנית, המליצה על הפקדתה. בהתאם‬ ‫להחלטת המועצה הארצית מופקדת התכנית להתנגדויות, ולאחר שדנה בהן ומחליטה על אישורה, מפורסמת‬ ‫התכנית למתן תוקף.‬‫5‬
  6. 6. ‫רקע‬ ‫מחוז חיפה הנו אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את העיר חיפה‬ ‫ומכיל בעיקר את פרבריה ובירתו חיפה.‬ ‫בשנת 8002 מנתה אוכלוסיית המחוז 003,888 נפש-‬ ‫1.ניתוח ע"פ לאום‬ ‫אחוזים‬ ‫דת‬ ‫%9.96‬ ‫יהודים‬ ‫%3.02‬ ‫מוסלמים‬ ‫%4.2‬ ‫נוצרים‬ ‫%6.2‬ ‫דרוזים‬ ‫%8.4‬ ‫דת אחרת‬‫6‬
  7. 7. ‫2.ניתוח ע"פ גילאים‬ ‫אחוזים‬ ‫גיל‬ ‫%42‬ ‫41-0‬ ‫%32‬ ‫42-51‬ ‫%5.02‬ ‫93-52‬ ‫%02‬ ‫46-04‬ ‫%5.11‬ ‫56+‬ ‫3. ניתוח ע"פ שנ"ל‬ ‫אחוזים‬ ‫שנ"ל‬ ‫%7.01‬ ‫עד 8‬ ‫%5.64‬ ‫21-9‬ ‫%6.12‬ ‫51-31‬ ‫%2.12‬ ‫61 ומעלה‬‫7‬
  8. 8. ‫4. השתתפות בכוח העבודה האזרחי השנתי )בני 51 ומעלה(‬ ‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫סה"כ‬ ‫%3.25‬ ‫%2.56‬ ‫%5.85‬ ‫משולבים בכוח העבודה‬ ‫%7.74‬ ‫%8.43‬ ‫%5.14‬ ‫אינם משולבים בכוח העבודה‬‫8‬
  9. 9. ‫תוכנית מתאר מחוזית חיפה )תמ"מ 6(‬ ‫תוכנית המתאר למחוז חיפה באה לחזק את מעמדו של המחוז ולתת מענה לצורכי הבינוי והפיתוח בשטח‬ ‫המחוז, בהתאם לפוטנציאל הצמיחה הכלכלית והתרומה למשק.‬ ‫תוכנית מתאר מחוזית מחוז חיפה בהפקדה משנת 3002‬ ‫תכולת התוכנית‬ ‫א. הוראות התוכנית‬ ‫ב. תשריט יעודי קרקע‬ ‫ג. תשריט תשתיות והנחיות סביבתיות‬ ‫שטח התוכנית‬ ‫א. כ- 668 קמ"ר )270,22(‬ ‫ב. חיפה והקריות בצפון עד חדרה בדרום‬ ‫האוכלוסייה‬ ‫א. בשנת 0991 – 0002 )זמן הכנת התוכנית ( כ- 000,608 תושבים‬ ‫ב. צפי לשנת 0202 תושבים 0000.561.1 , קיבולת התוכנית לכ 5.1 מליון.‬ ‫ועדה מחוזית לתכנון ובנייה‬ ‫א. גוף ממשלתי ציבורי – בסמכות משרד הפנים‬ ‫ב. הארץ מחולקת ל -6 מחוזות‬ ‫ג. הועדה מכילה:‬ ‫ד. 11 נציגי ממשלה,‬ ‫ה. 5 נציגים של הרשויות המקומיות‬ ‫ו. 1 נציג מהנדסים / אדריכלים.‬‫9‬
  10. 10. ‫מטרות התוכנית‬ ‫1. קביעת ההנחיות כלליות הדרושים לביצוע תכניות המתאר הארציות ומדיניות תכנון ארצית בתחום‬ ‫המחוז.‬‫2. קביעת ההנחיות והתנאים הדרושים לפיתוח כלכלי, חברתי ופיסי מתואם של המחוז לשנת היעד 0202.‬ ‫3. קביעת הנחיות, הוראות והתנאים לאישורן של תוכניות מקומיות מתחום המחוז.‬ ‫4. קביעת הוראות לעניין יעודי קרקע תוך שמירה על ערכי טבע, נוף ומורשת, איכות סביבה למען‬ ‫הדורות הבאים.‬ ‫5. קביעת הוראות לשיפור איכות העיצוב העירוני ואיכות הבנוי בכל יעודי הקרקע.‬ ‫6. קביעת הוראות לעניין תשתיות ומערכות הנדסיות‬ ‫7. קביעת הוראות למעקב, עדכון ובקרה אחר ביצוע תוכנית זו.‬‫01‬
  11. 11. ‫מקרה בוחן ואדי ערה‬ ‫אזור ואדי ערה נמצא גיאוגרפית בעמק הנחל ועל גדותיו מספר גדול של יישובים. בחלקו המזרחי, ההררי,‬‫היישובים הערביים )ממזרח למערב( מושריפה, מוצמוץ, עין איברהים, אום אל פחם, ערערה, עארה וכפר קרע.‬ ‫מערבה משם, לאורך חלקו המישורי, היישובים היהודיים ברקאי, עין עירון, עין שמר, מענית, גבעת חביבה,‬ ‫שער מנשה ותלמי אלעזר. צמוד לאפיקו עובר כביש מספר 56, המכונה כביש ואדי עארה, המחבר בין צומת‬ ‫משמר הגבול לצומת מגידו, ומשמש כעורק תחבורה חשוב במדינת ישראל.‬ ‫1.אום אל פאחם‬ ‫השתתפות בכוח העבודה האזרחי השנתי )בני 51 ומעלה(‬ ‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫סה"כ‬ ‫%1.41‬ ‫%1.26‬ ‫%4.83‬ ‫משולבים בכוח העבודה‬ ‫%9.58‬ ‫%9.73‬ ‫%6.16‬ ‫אינם משולבים בכוח העבודה‬ ‫2.ערערה‬ ‫השתתפות בכוח העבודה האזרחי השנתי )בני 51 ומעלה(‬ ‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫סה"כ‬ ‫%3.62‬ ‫%3.96‬ ‫%9.74‬ ‫משולבים בכוח העבודה‬ ‫%7.37‬ ‫%7.03‬ ‫%1.25‬ ‫אינם משולבים בכוח העבודה‬ ‫3.כפר קרע‬ ‫השתתפות בכוח העבודה האזרחי השנתי )בני 51 ומעלה(‬ ‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫סה"כ‬ ‫%2.23‬ ‫%5.07‬ ‫%6.15‬ ‫משולבים בכוח העבודה‬‫11‬
  12. 12. ‫%8.76‬ ‫%5.92‬ ‫%4.84‬ ‫אינם משולבים בכוח העבודה‬ ‫נתונים של מחוז חיפה‬ ‫השתתפות בכוח העבודה האזרחי השנתי )בני 51 ומעלה(‬ ‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫סה"כ‬ ‫%3.25‬ ‫%2.56‬ ‫%5.85‬ ‫משולבים בכוח העבודה‬ ‫%7.74‬ ‫%8.43‬ ‫%5.14‬ ‫אינם משולבים בכוח העבודה‬ ‫נתונים של מחוז תל אביב‬ ‫השתתפות בכוח העבודה האזרחי השנתי )בני 51 ומעלה(‬ ‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫סה"כ‬ ‫%7.16‬ ‫%96‬ ‫%2.56‬ ‫משולבים בכוח העבודה‬ ‫%3.83‬ ‫%13‬ ‫%8.43‬ ‫אינם משולבים בכוח העבודה‬ ‫נתונים כלל ארציים‬ ‫השתתפות בכוח העבודה האזרחי השנתי )בני 51 ומעלה(‬ ‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫סה"כ‬ ‫%8.45‬ ‫%4.56‬ ‫%9.95‬ ‫משולבים בכוח העבודה‬ ‫%2.54‬ ‫%6.43‬ ‫%1.04‬ ‫אינם משולבים בכוח העבודה‬‫21‬
  13. 13. ‫מטרת העבודה‬ ‫הערכה חברתית לתוכנית המתאר המחוזית תממ/6 מבחינת מדיניות אפשרויות הפיתוח העתידי לישובים‬ ‫עירוניים, ובחינת תפרוסת מרחבית ונגישות לאזורי תעסוקה.‬‫שיטת הערכה שנבחרה הינה שילוב של מספר גישות אשר יהוו עבורנו את הבסיס לקביעת המשתנים אותם אנו‬ ‫מנסים להגדיר בתוכנית.‬ ‫‪Planning balance sheet analysis‬‬ ‫אנו מנסים להסתכל על הישובים כקבוצות אינטרסים שונות , ומנסים לבחון האם יושפעו לטובה או לרעה‬ ‫מהתוכנית.‬ ‫נגדיר משתנים של :‬ ‫אינטרס הציבור )תושבי המקום(, התפלגות ההוגנות, הערכה כוללנית של אפשרויות פיתוח, ותעסוקה.‬ ‫גישת הערכה לבחינת התוכנית הנה : הערכה ש"אחרי". ‪Ex - post‬‬ ‫ניסיון לנתח ההשפעות המעשיות של המדיניות החברתית . בהקשר של החלטות מרקמים בתוכנית.‬ ‫העבודה תנסה לענות על שתי שאלות:‬ ‫1. האם התוכנית מאפשרת גדילה עתידית לישובים העירוניים ע"י הגדרת המרקם כאזור עירוני לפיתוח?‬‫2. האם התוכנית נותנת פתרון תעסוקתי לכל מרחב המחוז בצורה שווה? אזורי תעסוקה מטרופוליני / אזורי ?‬‫כאשר אנו מתבססים על נתונים סטטיסטיים של האוכלוסייה במחוז. במדדים של צפיפות אוכלוסין, השכלה,‬ ‫תעסוקה ומדד סוציו אקונומי. אנו מדמים את הישובים כמתחרים בינהם על האפשרויות שמציעה תוכנית‬ ‫המתאר בשני הנושאים שנבחרו:‬ ‫האם ישובים בהם נמצא כי אחוז הבלתי מועסקים גבוה מהממוצע המחוזי / ארצי, מקבלים מענה הולם או‬ ‫שווה לישובים אחרים במחוז?‬ ‫האם כל הישובים קיבלו עתודות קרקע לפיתוח עתידי / או אפשרות להגדלת הגבול המוניציפאלי ?‬‫31‬
  14. 14. ‫מתודולוגיה‬ ‫השיטה הנבחרת לבחינת התוכנית הנ"ל היא שילוב של מדגם נתונים מרחביים עם נתונים סטטיסטיים.‬ ‫מכיוון שמדובר בתוכנית מתאר מחוזית המכילה נושאים רבים ומנסה לטפל בכל הרבדים השונים, אנו‬ ‫מבודדים את הנתונים הדרושים לנו, ומפעילים עליהם כלים מרחביים כגון מדידת רדיוסים, חישוב שטחי‬ ‫פוליגונים ועוד‬ ‫בעזרת מערכת ‪ Gis‬נבחר שתי שכבות מרחביות:‬ ‫אשר מכילות את הנושאים הנבדקים, מתוכן אנו נבודד את האלמנטים לבדיקה ועליהן נפעיל כלים מרחביים‬ ‫גיאוגרפיים.‬ ‫שלב ראשון: תוכנית המתאר המחוזית חיפה )נלקחה מאתר משרד הפנים( מכילה מאות שכבות נושאיות‬ ‫שונות, כאשר כל שכבה מייצגת נושא או יעוד קרקע אחר לפי המרקמים השונים בתשריט התמ"א.‬ ‫השכבות מסודרות לשכבות פוליגונליות ) שטחים סגורים מתחמים(, שכבות קוויות כגון כבישים, מסילות‬ ‫ברזל, נחלים ותשתיות. ושכבות נקודתיות אשר מגדירות ישובים, מתקנים, ונושאים נקודתיים אשר אינם‬ ‫גדולים מספיק להצגה בתוכנית כמרקם.‬ ‫בעבודה זו נעסוק עם שכבה פוליגונלית אחת, שהיא השכבה המרכזית בתוכנית ונקראת יעודי הקרקע. שכבה‬ ‫זו מכילה 073 פוליגונים סגורים שכל אחד או קבוצה מהן הוגדרה גם במפה וגם בטבלה של השכבה עם סיווג‬ ‫קרקע שונה.‬ ‫אנו בחרנו מתוך שכבה זו את אזורי תעסוקה מטרופולינים, התוכנית מגדירה עשרה אזורים כאלו כאשר 6‬ ‫מתוכם נמצאים במחוז חיפה, 3 בדרום המחוז באזור אור עקיבא, ואחד שאינו קיים אך מתוכנן באזור ואדי‬ ‫ערה. ואת אזורי פיתוח עירוני התוכנית מגדירה 72 אזורים במחוז כפיתוח עירוני ויצאנו אותם לשכבות‬ ‫נפרדות.‬ ‫שלב שני :בנושא תעסוקה חישבנו את גודל אזור התעסוקה המטרופולינים , ורדיוסים נבחרים ממרכזם‬ ‫החוצה, כאשר הכוונה לבדוק מרחק ממוצע של ישובים מאזורי התעסוקה נבחרו 2 רדיוסים:‬ ‫א. רדיוס של 4 ק"מ ממרכז אזור התעסוקה.‬ ‫ב. רדיוס של 6 ק"מ ממרכז אזור התעסוקה.‬ ‫בנושא המגורים חישבנו את השטח המוניציפאלי של כל ישוב אשר הוגדר בתמ"א כאזור לפיתוח עירוני,‬ ‫ואח"כ בעזרת תצלום אויר זיהינו את האזורים הלא מבונים בתחום המוניציפאלי יצרנו שכבה שנקראת‬ ‫עתודות קרקע לפיתוח וחישבנו את שטחה לכל ישוב.‬ ‫שלב שלישי: ייצאנו את התוצאות לטבלאות והשוונו אותן עם הנתונים הסטטיסטיים המוצגים לעיל .‬‫41‬
  15. 15. ‫תוצאות‬ ‫אזורי תעסוקה מטרופולינים:‬ ‫דרוג סוציו אקונומי רמת נגישות‬ ‫ישובים סמוכים‬ ‫אזור תעסוקה שטח דונם‬ ‫ממוצע‬ ‫הנכללים ברדיוס‬ ‫גבוהה‬ ‫7‬ ‫חיפה‬ ‫5.11‬ ‫צפוני‬ ‫7‬ ‫קרית מוצקין‬ ‫5‬ ‫קרית ים‬ ‫7‬ ‫קרית ביאליק‬ ‫6‬ ‫קרית אתא‬ ‫7‬ ‫נשר‬ ‫בינונית‬ ‫5‬ ‫אור עקיבא‬ ‫8.4‬ ‫דרומי‬ ‫8‬ ‫קיסריה‬ ‫6‬ ‫פרדס חנה כרכור‬ ‫6‬ ‫חדרה‬ ‫4‬ ‫גן שמואל‬ ‫4‬ ‫משמרות‬ ‫7‬ ‫בנימינה‬ ‫4‬ ‫עין שמר‬ ‫לא קיים‬ ‫2‬ ‫אום אל פחם‬ ‫9.0 מתוכנן‬ ‫מזרחי‬ ‫3‬ ‫ערערה‬ ‫4‬ ‫כפר קרע‬ ‫2‬ ‫משרפה‬ ‫4‬ ‫מי עמי‬ ‫5‬ ‫קציר‬‫51‬
  16. 16. ‫מפה מס 1 : אזורי תעסוקה מטרופולינים.‬ ‫מוקד תעסוקה‬ ‫צפוני‬ ‫מוקד תעסוקה‬ ‫מזרחי‬ ‫מוקד תעסוקה‬ ‫דרומי‬ ‫3 מוקדים עיקריים שהוגדרו בתמ"מ.‬ ‫רדיוס של 4 ק"מ ממרכז אזור התעסוקה‬ ‫רדיוס של 6 ק"מ ממרכז אזור התעסוקה.‬‫61‬
  17. 17. ‫אזור לפיתוח עירוני‬ ‫שטח פוליגון דונם עתודת קרקע פנויה הערות‬ ‫ישוב‬ ‫דונם‬ ‫073,4‬ ‫849,61‬ ‫קרית ביאליק‬ ‫003,3‬ ‫002,41‬ ‫קרית אתא‬ ‫000,5‬ ‫482,83‬ ‫חיפה‬ ‫109‬ ‫420,2‬ ‫רכסים‬ ‫002,1‬ ‫782,6‬ ‫קרית טבעון‬ ‫ישנה בנייה מחוץ לפוליגון‬ ‫-‬ ‫589,4‬ ‫עוספיה‬ ‫ישנה בנייה מחוץ לפוליגון‬ ‫-‬ ‫816,6‬ ‫דלית אל כרמל‬ ‫גבעת עדן‬ ‫028‬ ‫337,7‬ ‫זיכרון יעקב‬ ‫009‬ ‫650,4‬ ‫אור עקיבא‬ ‫008‬ ‫פרדס חנה – כרכור 871,11‬ ‫001,2‬ ‫142,61‬ ‫חדרה‬ ‫ישנה בנייה מחוץ לפוליגון‬ ‫-‬ ‫650,4‬ ‫גת‬ ‫ישנה בנייה מחוץ לפוליגון‬ ‫-‬ ‫511,7‬ ‫בקע אל ערביה‬ ‫רוב השטח אינו בנוי‬ ‫005,2‬ ‫901,3‬ ‫חריש‬ ‫-‬ ‫470,6‬ ‫כפר קרע‬ ‫-‬ ‫858,4‬ ‫ערערה‬ ‫ישנה בנייה מחוץ לפוליגון‬ ‫005,1‬ ‫254,11‬ ‫אום אל פחם‬‫71‬
  18. 18. ‫מפה מס 2 : אזור לפיתוח עירוני‬ ‫שטח המוגדר בתוכנית כאזור לפיתוח עירוני.‬‫81‬
  19. 19. ‫מסקנות‬‫לפי בחינת אזורי התעסוקה המטרופוליניים אנו מוצאים כי הישובים בעלי הצורך למקומות עבודה אזור ואדי‬ ‫ערה עם אחוזגבוה של %05 - %06 בלתי משולבים בתעסוקה לעומת ממוצע מחוזי של %04.‬ ‫בנוסף הישובים הנ"ל סובלים מרמה חברתית כלכלית נמוכה לפי דרוג הלמ"ס 2 -5 )מתוך 01 רמות( ישובים‬ ‫אלו אינם נמצאים בקרבת איזור תעסוקה מטרופוליני שיכול לתת מענה לצרכי התושבים ולסיום אזור‬ ‫המתוכנן לתעסוקה אשר היה יכול אולי לתת מענה לישובים הנ"ל אינו קיים בפועל.‬ ‫בנושאי קרקע לפיתוח עתידי באזורים לפיתוח עירוני, גם כאן אנו רואים כי דוקא בישובים החזקים מבחינת‬ ‫רמה חברתית וכלכלית, והנמצאים ליד אזורי תעסוקה הם הישובים אשר קיבלו את עתודות הקרקע לפיתוח‬ ‫עתידי וגדילת הישוב.‬ ‫ולעומתם ישובי הפריפריה של המחוז, וישובי ואדי ערה אינם קיבלו עתודות קרקע לפיתוח ובנוסף חלק‬ ‫מהבנייה בישובים אלו מתבצע מחוץ לפוליגון המוגדר בתוכנית כשטח עירוני.‬‫91‬
  20. 20. Case Study: New York City’s PlaNYC 2030While one may think that the Haifa District could not even be compared to New York City, however, insome ways, it is similar to New York’s borough of Staten Island. The Haifa District and Staten Island havea similar demographic make-up with about a quarter of the population under the age of 14 and 11.5%over the age of 65. Beyond this, one’s preconceptions about the differences between these two placesprove correct, however, there is much that the Haifa District Outline Plan can learn from New York City’sPlaNYC 2030.New York City’s PlaNYC 2030 is a plan focused on improving the physical and deals with the city’stangible barriers. The plan is divided into geographical units so that each borough’s issues can beaddressed on a local level and is based on four main issues: population growth, infrastructure, naturalresource management and climate change. While climate change is not addressed as an item unto itsown (unlike the other issues) the ways in which the other three issues are dealt with work together totackle this issue. Furthermore, because the city’s local environment is shown to be directly at risk to theimpacts of climate change throughout the plan, aspects of the plan that attend to other significant localissues are often made with the mindset to relate to preventing or handling the impacts of climatechange.PlaNYC 2030 is centered on 6 main themes: land, water, transportation, energy, air quality, and climatechange. The themes of land and water are further broken down into housing, public open space andbrownfields under the theme of land, and water network and water quality under the theme of water.Here, we will briefly cover each of these main themes and at the end, note what may be applicable foruse in the Haifa District Outline Plan.Land: HousingWith an estimated population of over 8 million in 20091, New York City is expecting the addition of 700thousand new New Yorkers by 2030. Such growth has the power to negatively rearrange the nature ofcurrent existing communities if left in control to market forces.With this in mind, the plan takes on housing in a variety of ways through continued rezoning work,developing new affordable housing on public land, examine new areas for development and increaseaffordable housing programs.Land: Public Open SpaceA larger population will mean great problems with crowding in local parks, in turn, creating a greaterstrain on public health. This combined with a survey that found that 82% of New Yorkers value public20
  21. 21. open space as “one of most cherished city assets” shows how strong demand is for parks and publicopen spaces.This is why the plan’s goal is to increase accessibility both to parks and public plaza. A multitude of waysof going about this is presented: investment in new recreational facilities, opening schoolyards for use aspublic playgrounds, reclaiming unfinished sites previously started to be parks, install additional lightingso parks can be used at night, add more greenery to streetscapes and create and improve on publicplazas throughout the city.Land: BrownfieldsAn estimated 3075 hectares of land in New York City are underutilized or undeveloped brownfieldswhere local land needs are unable to be met for a number of reason: discouraging lengths of time thatState and Federal redevelopment programs take, lack of eligibility to program criteria, insufficientfunding and a lack of land owner incentives for total clean up.Due to the city’s demand for land, the plan aims to clean up contaminated land so that it can free-upmore land for use. The plan calls for the speeding-up and improving efficiency and responsiveness ofexisting brownfield cleanup programs, creating a new municipal office to specifically deal withbrownfield cleanup as well as create new cleanup programs, start a comprehensive identificationprocess to locate all of the sites. Other activities listed within the plan lack a spatial dimension, such asthe creation of a cleanup fund, advocating for the expansion of eligibility criteria, and making demandsfrom the State legislature to release grants and incentives.Mentioning of environmental justice: high # of brownfields in low-income areas – lack of forum for voiceof low SES neighborhoods, public open space accessibility part of fight against childhood obesity &asthmaWater: QualityWhen storms hit New York, the rain causes “Combined Sewer Overflows” that pollute harbors and riversdue to the design of the sewer system. The city also has a number of polluted canals and creeks thathave become unusable and dangerous.This section of the plan calls for infrastructural improvements, preventing stormwater from mixing inwith sewage, and implement a variety of solutions that use natural processes to improve water qualityknown as Best Management Practices.Water: Network21
  22. 22. A leaking aqueduct, problematic pre-WWII infrastructure, water tunnels unchecked for 70 yrs andwithout proper backup systems, these are some the main challenges of New York City’s water networkthat PlaNYC 2030 looks to confront.This section of the plan aims to protect the quality of municipal drinking water through the building ofnew disinfection and filtration plants, actualize aqueduct backup systems through new waterconservation efforts, and update the water distribution system within the city through completing athird water tunnel, a new backup tunnel, and modernize essential infrastructure.TransportationDespite being the best American city for public transit, New York City has many good reasons to work onimproving its public transit system: many New Yorkers have a hard time with getting around, the systemisn’t reliable, the city lags behind its global competitors, the city if plagued by traffic congestion, and thesystem has lacked needed funding for years.In attending to these problems, the city aims to: expand and improve existing transit infrastructure,encourage other sustainable transit modes such bicycling, reduce congestion, reach a “state of goodrepair” where the road and transit systems function reliably, and create new financial sources ofsupport.EnergyThe city is facing rising consumers costs and energy demand, while at the same time gettingcontaminated by polluting and aging inefficient infrastructure. Naturally, its goal in this initiative is tooffer the public a cleaner, more reliable and economical power system.Just how is this planned to happen? The plan aims to decrease energy demand and increase supply tolowering expenses as well as do a variety of things to improve air quality and strengthen the economy.The following is what is in store for New Yorkers, through this plan: the encouragement of additionalnew clean power plants, making renewable energy a bigger energy source through creating a renewableenergy market, retiring old polluting power plants and lastly, creating the New York City Energy PlanningBoard to work with the State government to ensure things go as planned.Air QualityDespite decades of work in improving the quality of air, New York City has yet to reach Federalstandards and in some neighborhoods, residents are still getting asthma and other respiratory disease asa result of exposure to polluted air. Furthermore, it has become clear that transportation is responsiblefor half of local air pollution.22
  23. 23. PlaNYC 2030 aims for New York City to set the record for the cleanest air for a big city in the country. Todo this, the plan calls for the municipal government to work with state and federal governments torequire reductions in harmful emissions from polluting industry, while simultaneously addressingcontrollable local sources, the encouragement of the public to use public transit as well as increase fuelefficiency, cleaner fuels and engines, and anti-idling technology. Aside from addressing the affects oftransportation, the plans calls for using cleaner fuels for heating in buildings and the closure of highlypolluting power plants in addition to planting lots of trees in order to improve on air quality.Additionally, the plan aims to continuously track its own progress with conducting local air qualitystudies.Climate ChangeThe results of climate change are already somewhat visible in New York City with the city having hotterand more erratic weather as well as already seeing rising sea levels. However, expectations for what thecity will experience as a result of future impacts of climate change are more and hotter days, extensiveflooding from rising sea levels and more extreme storms. Because some of this cannot be deterred, theplan puts into motion actions to be done that will help New Yorkers live with climate change as well aswork toward prevent or lessening its impacts. Since it was been determined that the city contributesclose to 0.25% of global greenhouse gases, efforts expressed in this plan work to reduce the city’semissions by 30%.In order to cut down emissions the plan doesn’t call for anything not yet mentioned because much ofwhat has been previously stated works to deal with climate change, or as the plan says the “strategy tohelp stem climate change are the sum of all initiatives in this plan”. The following 4 previous proposalsare therefore restated with their connection to climate change management: the avoidance of sprawldevelopment, cleaner power sources, more energy efficient buildings, and a sustainable transportationsystem.In order to take care of the unavoidable affects of climate change on the lives of residents, PlaNYC 2030calls for the forming of an intergovernmental task force to look after critical infrastructure, create site-specific strategies for vulnerable neighborhoods, and initiate a strategic planning process for adaptationof climate change impacts throughout the city.Additionally, by taking in 900 thousand new residents, less pollution will be released into theenvironment than had those residents decided to live elsewhere, because on average, New Yorkersproduce less greenhouse gases than the average American.How can PlaNYC 2030 be of assistance to the Haifa District Outline Plan?23
  24. 24. For one thing, the overall layout of the document and way in which PlaNYC 2030 detailed and explainedin an orderly and thorough fashion all of the problems the city faces, how those problems havedeveloped and how they will be solved through the plan, gives the reading public a sense of trust thatthe city’s planners are experienced professionals that work based on logic and in the best interests ofthe public.The plan treats each borough and each neighborhood therein as separate places with distinct needs, butwith shared issues. This aspect is important as it shows concern to keep the current community fabric in-tact, despite it not relating directly to social communities that often span beyond legislative borders.The treatment of different areas as having distinct but shared needs can be very important for maintainexisting community structures in the Haifa District.Aside from relating to planning for low-income households and neighborhoods with regards toaffordable housing and environmental justice, the plan does not relate to social issues.With regards to environmental issues, they are ever-present throughout this plan, and sustainabledevelopment, although it isn’t openly stated, is an underlying theme.Specific plans of PlaNYC 2030 applicable for the Haifa District Outline Plan include aspects from thesections on public open space, transportation and air quality.Of these sections, the Haifa District can learn from New York City to work to re-imagine the public realmby working on creating public plazas in every community and enhancing already existing plazas as wellas making landscapes lacking greenery, more green.As the Haifa District works on the transit and road system, PlaNYC 2030 has developed a multi-tieredseries of plans to improve travel times both for private motor vehicles and public transit, promotesustainable transit modes and expand funding sources so that funding becomes part of the solution andnot the problem.There are some environmental issues that the Haifa District plan does not address that need addressingsuch as air quality and climate change. Just as it was found in New York City that motor vehicleemissions amounted to half of the air pollution, so too should the Haifa District analyze what the causesof its air pollution are and proceed to reduce emissions. PlaNYC 2030 works to reduce all motor vehiclepollution, as well as pollution caused by the burning of unclean fuels for building heating, and improveair quality by natural means such as preservation of forests and reforestation where needed and theincreased planting of trees in parks, sidewalks, public and private lots, parking lots, and institutionalproperties.24
  25. 25. Simply ignoring climate change in the planning of the Haifa District will not make it go away. New YorkCity not only took the scientists seriously but found that it has already started to feel the impacts ofclimate change and needed to take action not only in preventing it but in adapting to it. It creates anintergovernmental task force to guard critical infrastructure, works with climate change vulnerableneighborhoods to create local strategies and started a strategic planning process to adapt the city toclimate change impacts. Much of this can and should be adapted by the Haifa District so that it can beprepared for future consequences of climate change.25
  26. 26. ‫ביביליוגרפיה‬ ‫אתרי אינטרנט‬ • .2007 .‫תכנון אסטרטגי ומחקר, עיריית חיפה‬http://www.haifa.muni.il/Haifa/municipality/Statistics/Pages/StatisticsInfo.aspx?x=1 .2008 .‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מפקד אוכלוסין‬http://www.cbs.gov.il/census/census/main_mifkad08.html .‫אתר גלובס: כתבה על תמ"מ6 חיפה‬http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=603739 ‫אתר מינהל מקרקעי ישראל‬http://www.mmi.gov.il/iturTabot/tochMitarMechozi.asp ‫תוכנית תממ6 חיפה תשריטים + תקנון‬ •Department of Transportation: Federal Transit Administration. Transit State of Good Repair: Beginning the Dialogue, Defining and Measuring SGR, <http://www.fta.dot.gov/documents/SGR.pdf>. Washington, DC, U.S. 2008.Gornitz, V., NASA GISS: Science Brief: Rising Seas. National Aeronautics and Space Administration: Goddard Institue of Space Studies. <http://www.giss.nasa.gov/research/briefs/gornitz_05/>. 2000.Population – New York City Department of City Planning, <http://www.nyc.gov/html/dcp/html/census/popcur.shtml>. 2011.The City of New York. PlaNYC Full Report, <http://www.nyc.gov/html/planyc2030/html/downloads/download.shtml>. 2007.Useful Life Definition, Investopedia ULC, <http://www.investopedia.com/terms/u/usefullife.asp>. 2011.26

×