עכו 4000 שנות היסטוריה צילום ,  עיצוב ,  ועריכה – יגאל מורג
14-17.05.1948 מבצע  " בן עמי " -  כיבוש עכו ע " י צה " ל . 23.09.1918 כיבוש עכו בידי הבריטים 1819 - 19...
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר  ( או ככינויו השגוי כיום – תל נפוליון )  לפני כארבעת אלפים שנה ,  כפי שניתן לקרוא במ...
וטרם צאתנו לשטח  -  כמה  " מראי מקום "  על תצלום האויר היפהפה שלפנינו : פינת החומה הדר '/ מערבית ומבנה המגדלור ש...
החומה הדרומית והנמל אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,  בפינה זו ניצב מגדל עוז  - ( בורג '  אל כרים ) -  ענקי עם...
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,  כשצוק ראש הניקרה  באופק . פינת החומה הדר '  מערבית ,  משטח המגדלור ,  והמעלה לטיילת ה...
הנמל והמרינה . אנו מהלכים על גבי החומה הדרומית עד שרידי הנמל הפיזני  ( הצלבני )  ותצפית הנמל וכאן כדאי לעצור רגע  ( בעיקר ...
שרידי   הנמל הפיזני מבט על הנמל ,  המרינה ,  ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,  נרד מן החומה הדרומית ,  נחלוף ע " פ נמל הדייגים ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר '  מזרחי של חו...
נגיע אל שער היבשה  ( הידוע גם בשם  " שער ניקנור "),  שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות לציריהן ,  נצא דרכו ונצעד ...
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,  ואל  " גן החומה ",  ושם נעפיל במעלה המרשים אל משטח החומה הפנימית ,  נתרשם ...
מכאן ,  מלמעלה – ניתן לראות את הפינה הצפון  /  מזרחית של החומה ,  בה שרידי הצלבנים ותוספות אל ג ' זאר מתערבבים ונושקים זה ...
נפנה את מבטנו מן החומה פנימה ומולנו מתנשאת  " המצודה ",  מבנה ענק ורב רושם ,  יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו ...
המצודה ,  שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע " י צ . ה . ל במבצע  " בן עמי "   ב  14.5.1948.  משמשת מזה שני...
חדר ההנצחה לעולי הגרדום חדר הגרדום
מזה עשרות שנים מתנהלות בעכו חפירות לחשיפת המתחם ההוספיטלרי שלמרגלות המצודה ,  הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנ...
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל הקומה העליונה ,  היא קומת מושב הפיקוד .
אנו  " צוללים "  אל שרידי המתחם הצלבני  /  הוספיטלרי ,  שהכניסה אליו כיום עוברת דרך גן קסום עם עצי פיקוס עבותים ...
באולמות האבירים מתקיימים מזה שנים מופעי תרבות למיניהם ,  והתמונה שמימין מראה אולם שבו מתקיימת הצגה כלשהי ...  ירדנו כמה מט...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי פסולת ,  העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,  והיכן שצ...
בטרם ניצעד לעבר ה " קריפטה "  ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,  לאולם שעדיין לא נוקה וטופל ,  וזהו חדר השרותים ...
אנחנו באולם ה " קריפטה "  שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,  וזהו כניראה חדר האוכל המרכזי של ההוספיטלרים ,  האולם הגד...
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות נוספת המכונים  " אולמות הפוסטה "  וגם כאן הולכי...
באזור זה ,  בקצה המינהרה ,  נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,  שממנו כניסות לאולמות שונים ,  ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור  ( כ...
מכאן – מאולמות הפוסטה ,  אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,  ואל ה " ציביליזציה ",  כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע ב...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן  ( סוק אל אביאד ) -  בלתי משופץ עדיין ,  כבר זמן רב שאינו לבן ,  אך הוא דווקא כן שוקק ח...
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת השלטון העות ' מני בעכו ,  הלא הוא  " חמאם אל באשא...
ו ...  אנחנו בפתחו של החדר החם ,  התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של הבלן ,  את אביזרי העזר ,  ומעל כל אלה בנויה כיפה...
ולאחר הרחצה וההיטהרות זה הזמן לבקר במסגד הגדול של עכו – מסגד אל ג ' זאר –  על שם בונהו ,  השליט הכל יכול ,  והבונה הגדול ש...
באגף המזרחי של חצר המסגד ,  מתחת לפני הקרקע ,  משתרע בור מים ענק  ( בדומה לבורות המים של רמלה )  שאליו הוליכה כניראה ,  את...
נצא מן המסגד ,  וכדי לחוש קצת את אוירתה של עכו נלך לשוטט בין סימטאותיה ,  נרשה לעצמנו  " ללכת לאיבוד "  בין המבנ...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי עכו מן המאה הקודמת ,  אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתר...
וכך ,  תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,  נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק התוסס של עכו ,  לא שוק גדול במיוחד ,  אבל מכיל...
 
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,  כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים ...
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,  כשצרי...
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות ' מנית  ( ואפילו מאז ימי הצלבנים ),  כמו למשל חאן שוורדה שמתחת...
חאן אל עומדאן  =  חאן העמודים ,  ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,  עמודי  " שי...
במרחק של כ  30  מ '  מצפון - מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה העתיקה ביותר של עכו  -  חאן א - שונה  ( אכסניי...
כאן ,  לרגלי  הפינה הדר '  מערבית  של חומת עכו ,  מתחת למגדלור עמדה המצודה הטמפלרית ,  ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה ...
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .  אמנם  -  כבר לפני כ  2300  שנה  (!)  בתק '  ההלניסטית נמתחה אמת ...
עכו של ימינו מתהדרת בכמה וכמה אתרים ששוים ביקור ,  ממערב – נימתחת לאורך החוף טיילת נאה ובמרכזה – אנדרטה לזכר פורצי כלא עכו...
עכשיו אנו עוברים לביקור במוסד יוצא דופן באופיו ,  וביופיו ...  אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי  " לגריבה &quot...
אולם התפילה העליון ,  שורת ארונות הקודש ,  קירות הפסיפס וחלונות הויטראז ',  ומעל הכל – כיפת התקרה ,  עם פסיפס המזלות ,  הע...
אנחנו בצפונה של עכו ,  כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות ה " בהאג ' י " –  גן בהאי מדהים ביופיו המשמש ת...
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה הצנוע  של הבהא אללה ,  אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מ...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,  לנגד עינינו חלפו תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,  הילכנו מעל ,  ומתחת לפני ה...
Upcoming SlideShare
Loading in …5
×

Acre old city in north Israel

1,188 views

Published on

Published in: Automotive
0 Comments
1 Like
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

No Downloads
Views
Total views
1,188
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
12
Actions
Shares
0
Downloads
11
Comments
0
Likes
1
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Acre old city in north Israel

  1. 1. עכו 4000 שנות היסטוריה צילום , עיצוב , ועריכה – יגאל מורג
  2. 2. 14-17.05.1948 מבצע " בן עמי " - כיבוש עכו ע " י צה " ל . 23.09.1918 כיבוש עכו בידי הבריטים 1819 - 1918 שליטים שונים תחת השלטון העות ' מני 1804 - 1819 סולימן באשה - משקם החומות ובונה " השוק הלבן " 1779 מצור נפוליון - שש הסתערויות שנכשלות 1775 - 1804 אחמד ג ' זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות ' מנית , הבונה הגדול של עכו - המסגד , החמאם , חאן אל עומדן , אמת מים מכברי . 1725 ד ' אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר 1516 הכיבוש העות ' מני מאות 12 - 13 מרכז יהודי חשוב ( הרמב " ן / הרמב " ם ) שנת 1291 לסה " נ כיבוש עכו ע " י אל מליכ אל אשרף הממלוכי , סוף העידן הצלבני . שנת 1191 לסה " נ עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא " י . שנת 1187 לסה " נ עכו נכבשת בידי צאלח א ' דין המצרי ( איובי ממוצא כורדי ) מאה 12 לסה " נ שלטון צלבני , עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה , ולמסדרים השונים שנים 1099 - 1104 לסה " נ מסע הצלב הראשון , כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1 שנת 636 לסה " נ הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד שנת 40 לפנה " ס הכיבוש הרומי תק ' הלניסטית – 281 לפנה " ס עכו מוכרת כ " פתולמאיס ", ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי שנת 332 לפנה " ס עכו ניכבשת ע " י אלכסנדר מוקדון שנת 720 לפנה " ס עכו ניכבשח ע " י סנחריב האשורי מאה 14 לפנה " ס עכו מוזכרת 13 פעם בכתבי אל עמרנה המצריים מאה 19 לפנה " ס עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים ראשית האלף השני ל לפנה " ס ייסוד עכו – על תל אל פוחאר ( הוא " תל נפוליון " שבמזרח העיר ) ציר זמנים ( מתומצת ) של עכו
  3. 3. ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר ( או ככינויו השגוי כיום – תל נפוליון ) לפני כארבעת אלפים שנה , כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19 לפנ " הס . ואולם , שרידים מרשימים ממש מאותם ימים - אין בנימצא , ולעומת זאת , ממש לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש ( נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות . עכו העתיקה קצת פחות , והמרשימה הרבה יותר , נימצאת מעט מערבה מכאן על שפת הים ממש , כאשר כ 800 השנים האחרונות הן ש " נותנות את הטון ", החל משרידי המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה 12-13, עבור דרך החומות שבסיסן צלבני , והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה , ושאר האתרים המונומנטליים כמו המסגד המרכזי , החמאם , החאנים , ועוד ... שרידי השלטון העות ' מני ועושי דברו , שגם הם מרשימים ביותר ... וגמור בעכו של ימינו – עיר מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב המקרים . וגם לעכו זאת יש מה להציע : מבנה בית משפט מרשים בהדרו , בית הכנסת הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו , הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של העיר , ועוד ... ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול , פשוטו כמשמעו , שכן חלקה הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי , שאת שכבותיו אנו אמורים לגלות ו " לקלוף " כדי להציץ פנימה .
  4. 4. וטרם צאתנו לשטח - כמה " מראי מקום " על תצלום האויר היפהפה שלפנינו : פינת החומה הדר '/ מערבית ומבנה המגדלור שרידי הנמל הפיזני / צלבני חאן אל עומדן ונמל הדייג והמרינה מסגד אל ג ' זאר המצודה העות ' מנית / בית הכלא האנגלי - מנדטורי , ומתחתיה – אולמות האבירים אזור הארמון הטמפלרי שנהרס , ואליו מוליכה " מינהרת הטמפלרים ". טיילת החומה הדרומית החומה המזרחית החמאם התורכי
  5. 5. החומה הדרומית והנמל אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות , בפינה זו ניצב מגדל עוז - ( בורג ' אל כרים ) - ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים . מבט למזרח מאזור המגדל מגלה את חפיר החומות הענק , וראו איזה יופי של שימוש נעשה בו לאחרונה , כמה מאות שנים לאחר שבנוהו אחמד אל ג ' זאר וממשיכיו . עכו העתיקה היא מעין חצי אי הסוגר את מפרץ חיפה בצידו הצפוני , והיא מוקפת ים משלושת עבריה כמעט , כך שחומותיה ברובן צומחות ועולות מתוך הגלים ממש . נתחיל את סיורנו בעיר ב " מסע סובב חומות ". וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר , ומעל .
  6. 6. מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה , כשצוק ראש הניקרה באופק . פינת החומה הדר ' מערבית , משטח המגדלור , והמעלה לטיילת החומה הדרומית גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק ( בורג ' סנג ' ק ), אשר ברבות הימים ניבנה עליו המגדלור של עכו . ב " בריכה " שמתחתיו היה בתקופה הצלבנית ארמון הים של הטמפלרים , שנהרס עם גרושם (1291) ושרידיו טבעו בים .
  7. 7. הנמל והמרינה . אנו מהלכים על גבי החומה הדרומית עד שרידי הנמל הפיזני ( הצלבני ) ותצפית הנמל וכאן כדאי לעצור רגע ( בעיקר בשבתות וחופשים ) ולהעיף מבט בשבבניקים האמיצים של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה ...
  8. 8. שרידי הנמל הפיזני מבט על הנמל , המרינה , ומאחוריה – מגדל הזבובים
  9. 9. לאחר התצפית היפה על הנמל , נרד מן החומה הדרומית , נחלוף ע " פ נמל הדייגים ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר ' מזרחי של חומת הים ,
  10. 10. נגיע אל שער היבשה ( הידוע גם בשם " שער ניקנור "), שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות לציריהן , נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה , ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות , וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו .
  11. 11. נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות , ואל " גן החומה ", ושם נעפיל במעלה המרשים אל משטח החומה הפנימית , נתרשם מרוחבה העצום , ומ " תותחי נפוליון " ( שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון ) המוצבים עליה לאורכה .
  12. 12. מכאן , מלמעלה – ניתן לראות את הפינה הצפון / מזרחית של החומה , בה שרידי הצלבנים ותוספות אל ג ' זאר מתערבבים ונושקים זה לזה , וקטעים מחומות אלו הן אותן חומות שעמדו בפני נפוליון ב 1799 כאשר ניסה 6 פעמים בזו אחר זו לקעקע אותן ולכבוש את העיר , והדבר לא צלח בידו , ולאחר כשני חדשי מצור הוא סב לאחור חבול ומוכה , ומוותר על כיבוש עכו סופית !!! באזור זה פונה החומה פניה חדה מערבה ונמשכת עד חוף הים ממש , מן הראוי לציין שעומקו של החפיר מגיע לכדי כ 8 מטר , ואף שקצותיו נושקים לים ממש , הוא מעולם לא היה מוצף במים , ועצם הקירות הזקופים משני צידיו היוו את המכשול העיקרי להתגברות עליו .
  13. 13. נפנה את מבטנו מן החומה פנימה ומולנו מתנשאת " המצודה ", מבנה ענק ורב רושם , יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית המאה ה 12, אך עיקרו ניבנה בתקופה העות ' מנית , במאה ה 18, ע " י דהאר אל עומר , ושופץ בידי יורשו – אל ג ' זאר , ששלט באזור בשנים 1775-1804 והיה מגדולי הבונים בעכו , העות ' מנים השתמשו במצודה כבית כלא , וגם המימשל הבריטי , בתקופת המנדט , אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו , וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר . מבט על " חצר הטיולים " של הכלא בתקופת המנדט הבריטי אכסדרת קומת תאי המאסר תא מאסר אופייני . המצודה במבט מגן הכניסה ל " אולמות האבירים "
  14. 14. המצודה , שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע " י צ . ה . ל במבצע " בן עמי " ב 14.5.1948. משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו בה , ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה , ועם זאת , מזה שנים שהמקום נימצא תחת שיפוצים כבדים , למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום , ( אנו באמצע 2006 ומקווים לטוב ) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור . כבר ב 1920 ניכלאו במקום זאב ז ' בוטינסקי וחברים נוספים , ולאורך השנים הכירו אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי היישוב . למרות היות בית הכלא מבצר אימתני , הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו ב - 4.5.1947 בפעולה מתואמת עם האסירים ,  ושיחררו ארבעים ואחד מהם . תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך הקרב , וחמישה נאסרו . על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו לגרדום במבצר : יעקב וייס , אבשלום חביב , ומאיר נקר (29.7.1947). ואולם – עוד לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים : שלמה בן יוסף (29.6.1938), דב גרונר , יחיאל – דרזנר , ואליעזר קשאני (16.4.1947) . ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום במצרים ב 22.3.45 על רצח הלורד מוין , ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין ומשה ברזני התאבדו בתאם , במגרש הרוסים בירושלים ב 21.4.47, כאשר הבינו שהוצאתם להורג עומדת להתבצע ! חריטות אסירים על גג המצודה
  15. 15. חדר ההנצחה לעולי הגרדום חדר הגרדום
  16. 16. מזה עשרות שנים מתנהלות בעכו חפירות לחשיפת המתחם ההוספיטלרי שלמרגלות המצודה , הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע " י הממלוכים , ואשר מילאו את האולמות , ועליהם ניבנתה העיר העות ' מנית , בין הראשונים שנחשפו היו " אולמות האבירים ", שהיו ככל הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי , וחלק מבית החולים , כמו כן נחשף אולם ענק שזכה לכינוי השגוי " הקריפטה ", והיום מקובל שזהו חדר האוכל של המסדר . ב 1990 נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים של אסירי המצודה , בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי , דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה , פינוי כל העפר שמתחתיה , וחשיפתה המלאה של החצר , כולל גרם מעלות מפואר שעלה לקומה השניה ( שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו ) ושבה ישבו כניראה , ראש המסדר ומפקדיו הבכירים . אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ 800 שנים לאחור ... כיום בונים חזרה חלק מן החצר לשימוש מוזיאון הגבורה שמעל כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק ' העות ' מנית , ועד שנת 1990 וזו התמונה שהתגלתה לאחר הסרתה של רחבת ה " טיולים " וניקויה . לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה , כשהמצודה מעליה
  17. 17. מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל הקומה העליונה , היא קומת מושב הפיקוד .
  18. 18. אנו " צוללים " אל שרידי המתחם הצלבני / הוספיטלרי , שהכניסה אליו כיום עוברת דרך גן קסום עם עצי פיקוס עבותים , כאן ממוקמות הקופות וכן מרכז המבקרים המציג דגם יפה של עכו , וכן סירטון בן כמה דקות המספר את ניפלאותיה של העיר . בשולי החצר מוצגים צברים של " אבני בליסטראות " הלא הן " קליעי התותחים " משכבר הימים . ה האולמות הראשונים בהם נפגוש , והשייכים כיום למתחם מוזיאון עוקשי , הם " אולמות האסורים " (?!?) השם הודבק להם עקב היותם מחוסרי חלונות , ולכן אולי שימשו כבתי מאסר .
  19. 19. באולמות האבירים מתקיימים מזה שנים מופעי תרבות למיניהם , והתמונה שמימין מראה אולם שבו מתקיימת הצגה כלשהי ... ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון , ואנו ב " אולמות האבירים ", זהו חלק ממתחם ה " קסרקטין " ההוספיטלרי , וכניראה גם אזור בית החולים של המסדר , אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים , הולכים ומתוספים כל הזמן אולמות ענק נוספים , שהולכים ונחשפים בעבודת נמלים של פינוי כמויות ענק של שפכי עפר , ותמיכת התקרות - שמעליהן חיה וזורמת העיר של ימינו ...
  20. 20. בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי פסולת , העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים , והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון , ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק .
  21. 21. בטרם ניצעד לעבר ה " קריפטה " ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה , לאולם שעדיין לא נוקה וטופל , וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם , ניתן לזהות בקלות את שורות המושבים ( ארבע ), מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה " תוצרת " בכיוון הים יש להניח , ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים ( עם תיקרה ביניהם ), יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה , והזוטרים – בתחתונה .
  22. 22. אנחנו באולם ה " קריפטה " שכאמור – שם זה בטעות יסודו , וזהו כניראה חדר האוכל המרכזי של ההוספיטלרים , האולם הגדול והיפה מכולם , על עמודיו המרהיבים ותקרותיו היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו .
  23. 23. מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות נוספת המכונים " אולמות הפוסטה " וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות ...
  24. 24. באזור זה , בקצה המינהרה , נחשף רחוב הרודיאני נהדר , שממנו כניסות לאולמות שונים , ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור ( כשאנו באמצע 2006).
  25. 25. מכאן – מאולמות הפוסטה , אנו עולים וחוזרים אל פני השטח , ואל ה " ציביליזציה ", כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של " הבזאר התורכי " היפהפה והמשופץ , אך העצוב למראה , כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות " מחוסר עיניין לציבור ", חנויות בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים , והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות ...
  26. 26. בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן ( סוק אל אביאד ) - בלתי משופץ עדיין , כבר זמן רב שאינו לבן , אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי ( רח ' צלאח א ' דין ), ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן . מתחתנו – מבט אל חלל השוק שמשמש כיום " עורף לוגיסטי " למסעדות שבחזית . כך ניראה הקיר האחורי ( צפוני ) של מבנה השוק וזו חזית המסעדות הפונה לרח ' סלאח א ' דין
  27. 27. עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת השלטון העות ' מני בעכו , הלא הוא " חמאם אל באשא " - החמאם התורכי , שניבנה גם הוא ע " י אל ג ' זאר ב 1795 . כמו בכל חמאם " קלאסי " עובר האורח מן " החדר הקר ", שהוא חדר קבלת הפנים , המלתחה , וההסתגלות למקום , אל " החדר החם " בו מתבצעת עיקר הפעילות , בדרך ישנם חדרי ביניים רבים , כמו שרותים , חדרי עישון ( נרגילות , כמובן ) תספורת , וכד ', ואז מגיעים אל העיקר - אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא " החדר החם ", בו עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם " מסג ' ים " מסוגים שונים , " הלקאות בשבטים לחים ", " כוסות רוח " לחולים , ועוד ועוד ... כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית המקום כפי שהיה עד לפני כ 60 שנה בלבד , בעזרת מיצג יפהפה שנקרא " הבלן האחרון ", המספר את סיפור המקום , וסיפורה של עכו העות ' מנית . זהו החדר הקר – הכניסה , במרכזה – מיזרקה , ומסביב – תאי ה " מלתחות " וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון , הקפה , ושאר פינוקים
  28. 28. ו ... אנחנו בפתחו של החדר החם , התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של הבלן , את אביזרי העזר , ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי ניקוז לאויר החם והמהביל , כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת ...
  29. 29. ולאחר הרחצה וההיטהרות זה הזמן לבקר במסגד הגדול של עכו – מסגד אל ג ' זאר – על שם בונהו , השליט הכל יכול , והבונה הגדול של עכו , שכבר בתחילת שלטונו , ב 1782 הניח את היסודות למסגד מפואר זה . חזית המסגד והחצר ה " כוס " – מתקן הרחצה של המתפללים , בו ירחצו רגליהם ופניהם בטרם יכנסו אל מבנה התפילה עצמו
  30. 30. באגף המזרחי של חצר המסגד , מתחת לפני הקרקע , משתרע בור מים ענק ( בדומה לבורות המים של רמלה ) שאליו הוליכה כניראה , את מימיה - אמת המים האדירה של עכו .
  31. 31. נצא מן המסגד , וכדי לחוש קצת את אוירתה של עכו נלך לשוטט בין סימטאותיה , נרשה לעצמנו " ללכת לאיבוד " בין המבנים העתיקים והחצרות הסגורות , נציץ למבואות ניסתרים , ונהנה מן המראות והריחות ...
  32. 32. תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי עכו מן המאה הקודמת , אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות .
  33. 33. וכך , תוך שאנו תועים בין הסימטאות , נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק התוסס של עכו , לא שוק גדול במיוחד , אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי טיפוסי , שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר , לכל סוג – אזורו שלו , והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים ...
  34. 35. פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל , כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
  35. 36. מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא , כשצריחי המסגדים והכנסיות מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות .
  36. 37. בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות ' מנית ( ואפילו מאז ימי הצלבנים ), כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו , ואולם – מעל כולם מתנשא , תרתי משמע , החאן הכי יפה והכי שמור בעכו , ובעצם - בארצנו כולה , והוא ... חאן אל עומדאן – חאן העמודים , ניבנה ע " י אחמד אל ג ' זאר ב 1784, במסגרת פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה . חאן הינו אכסניה , חאן אורחא , מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב הממונעים , כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות ( חמורים , פרדות , גמלים ), ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך ימים מספר , אי לכך , לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום הליכה , חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים , לספק להם מזון ומקום למנוחת הלילה . ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף ( ואולי אף עיקרי ) – הוא שימש את הנמל , בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות והנכנסות , ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה . חאן אל עומדאן
  37. 38. חאן אל עומדאן = חאן העמודים , ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט העגולים שתומכים את הקומה השנייה , עמודי " שייש " אלה הובאו ע " י הורדוס לפני כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז , קיסריה נחרבה כליל ע " י הממלוכים ( ב 1291 לערך ) ובהמשך השנים , עת עמדה בשממונה , נבזזו אבניה , ובעיקר עמודיה , אותם ניתן למצוא גם כיום , כאן בעכו , באשקלון , ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו .
  38. 39. במרחק של כ 30 מ ' מצפון - מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה העתיקה ביותר של עכו - חאן א - שונה ( אכסניית אסמי התבואה ), כתובת ערבית בשער מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל - עומר . ייחודה של האכסניה בכך שחלקים נכבדים ממנה , בעיקר בקומת הקרקע , הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית , ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני המדהים , האחרון בו נבקר , וזוהי " מינהרת הטמפלרים ", מינהרה אדירת מימדים ( כ 350 מ ' אורכה ) , או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל ( נקודת תחילתה של המינהרה עדיין לא נחשפה , ונערכות עבודות לחשיפתה ) ועד למתחם / ארמון הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו " טבעו בים ". כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות .
  39. 40. כאן , לרגלי הפינה הדר ' מערבית של חומת עכו , מתחת למגדלור עמדה המצודה הטמפלרית , ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה .
  40. 41. אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים . אמנם - כבר לפני כ 2300 שנה (!) בתק ' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה ממעיינות כברי אל העיר , אך הרבה לא נותר ממנה , כיום מוכר לנו רק קטע תת קרקעי קצר , זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות ( ואת תמונתו ניראה בעוד רגע ), אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן פחה ב 1814 לערך , על גבי אמתו של אל ג ' זאר , שנבנתה כמה עשרות שנים קודם , והיתה אמת צינורות חרס , בניגוד לקודמת , באמה הנוכחית , המים זרמו בתעלה פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק , שנשתמרו היטב עד היום . אורכה של האמה ( בקו אוירי ) כ 13 ק " מ , היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה , ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו , לכיוון עכו . ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
  41. 42. עכו של ימינו מתהדרת בכמה וכמה אתרים ששוים ביקור , ממערב – נימתחת לאורך החוף טיילת נאה ובמרכזה – אנדרטה לזכר פורצי כלא עכו . ויש בעכו גם כמה וכמה מבני ציבור יפים , והנה רק דוגמית מהם : מתחתינו – שני מבנים עתיקים משופצים להפליא , האחד ( הצבוע בכחול ולבן ) הינו מבנה בבעלות הבהאים , ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר . ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי , החדש והחדיש .
  42. 43. עכשיו אנו עוברים לביקור במוסד יוצא דופן באופיו , וביופיו ... אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי " לגריבה " בעכו , בית הכנסת כולו , מן המסד ועד הטפחות , מכוסה בפסיפסים מרהיבים , הן בנושאים תנכיים , והן בנושאי טבע ואקטואליה , מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה , הרי לכם כאן " טעימה " בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו . המבואה – הריצפה , הקירות , וגם התקרה מכוסים בפסיפסים ובויטראז ' ים מרהיבים
  43. 44. אולם התפילה העליון , שורת ארונות הקודש , קירות הפסיפס וחלונות הויטראז ', ומעל הכל – כיפת התקרה , עם פסיפס המזלות , העתק מביהכ " נ של " בית אלפא ". נעצור כאן , כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה .
  44. 45. אנחנו בצפונה של עכו , כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות ה " בהאג ' י " – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת הבהאית – הבהא אללה , שנקבר כאן ב 1892 לאחר שהוגלה מארצו ( פרס ) ונאסר במבצר עכו , ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים בסביבה . מתחתנו – שער הכניסה לאתר , והגן שמאחוריו
  45. 46. אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה הצנוע של הבהא אללה , אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו , אך לא לצלם ...
  46. 47. וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו , לנגד עינינו חלפו תקופותיה ההיסטוריות של העיר , הילכנו מעל , ומתחת לפני האדמה כדי לחוות את מעשיהם ( ומחדליהם ) של גדולי הכובשים , הבונים , וההורסים , שחיו בעיר בכ 1000 השנים האחרונות , והאצילו עליה מכח עשייתם . כאן אנו ניפרדים , המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו , מוזמנים להקליק על הקישור הבא : http://morag.artvision.co.il/data/categdoc1130/categdoc1130.asp?mCatID=1130 המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – מוזמנים להקליק על קישור זה - http :// morag . artvision . co . il / vault / docs / acco%20synagogue . ppt ונא שימו לב – זה לוקח זמן להעלות את המצגת , ויש להתאזר בסבלנות ( אפילו רבה לעיתים )! טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע יגאל מורג – [email_address]

×