Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.

תאוריית ההתקשרות

2,713 views

Published on

תאוריית ההתקשרות

Published in: Education
  • Login to see the comments

תאוריית ההתקשרות

  1. 1. תיאוריית ההתקשרות Attachment Theory 1
  2. 2. ממטטררוותת ההששייעעוורר הכרות עם המקורות לתיאוריית  ההתקשרות: מחקרי הרלו ותיאוריית האתולוגיה. עיקר תיאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי.  סיטואציית הזר" וסגנונות ההתקשרות של "  מארי איינסוורת'. הקשר בין סגנון ההתקשרות בילדות לחיים  הבוגרים. 2
  3. 3. ההתתקקששררוותת 3 קשר רגשי קרוב בין שני אנשים, המתמשך לאורך זמן ומאופיין בחיבה הדדית ורצון לשמור על קירבה.
  4. 4. תתצצפפייוותת עעלל ייללדדייםם בבחחססךך אאייממההיי//ההוורריי בולבי החל בתצפיות על ילדים שהופרדו מאימותיהם  בגילאים שנתיים עד שלוש והבחין כי הפעוטות עברו מספר שלבים בהסתגלותם הפסיכולוגית לאובדן האם: בתקופה הראשונה, הפעוטות נראו :protest)) מחאה  מתוסכלים וכועסים, והרבו לבכות. כשלא הוחזרו לאימותיהם לאורך זמן ועברו לשלב  ונכנסו למצב דמוי דיכאון שבו הפסיקו (despair)" ה"ייאוש לשחק ואף סרבו לאכול. בשלב זה הפעוטות התאוששו למראית עין וחזרו לשחק  ולאכול, אך בולבי שם לב כי פעוטות שהוחזרו לאימותיהם המשיכו לאורך זמן להפגין סוג של ניתוק וכהות רגשית ולא הראו בה כל עניין רגשי. שלב אותו כינה בהמשך הניתוק .detachment)) 4
  5. 5. ששאאללוותת ששעעללוו עעקקבב תתצצפפייוותת עעלל ייללדדייםם בבחחססךך אאייממההיי//ההוורריי 5 מהו הרכיב החיוני להתפתחות תקינה? כיצד מתפתח רכיב זה (מולד או נרכש)? ?האם ההתקשרות חייבת להיות בין אם לילד מה קורה כאשר ההתקשרות לא תקינה?
  6. 6. תשובות תתייאאווררטטייוותת 6 התינוק נקשר למי שמספק את צרכיו האוראליים; .האהבה הראשונה הזו היא הבסיס לאהבות הבאות הדמות המטפלת מזינה ודואגת לצרכים = מספקת חיזוקים; הכללת החיזוק המשני .לדמויות נוספות תיאוריות ארון המטבח... פסיכואנליזה (ביהייביוריזם (הגישה ההתנהגותית
  7. 7. ((HHaarrllooww)) ננייססוויייי ההררללוו 7 מה קורה לגור שגדל עם תחליף אם? או איזה תחליף הוא יעדיף? אם התיל אם הבד
  8. 8. תתווצצאאוותת ההממחחקקרר 8 הואכלו על אם התיל הואכלו על אם הבד זמן שבילו הגורים על כל אחת מהאמהות
  9. 9. ששאאללוותת ננווסספפוותת...... 9 מה קורה לילד שנתקל במשהו מפחיד? מתי יכול ילד להיפרד מאימו ולכמה זמן? האם התקשרות לאם מבד מספקת את כל הצרכים? האם הנזק הפיך?
  10. 10. תתייאאווררייייתת ההאאתתווללווגגייהה 10 - החקר המדעי של הבסיס האבולציוני להתנהגות
  11. 11. תתייאאווררייייתת ההאאתתווללווגגייהה - חקרו בעיקר התנהגויות חברתיות של בעלי חיים 11 מושגים מרכזיים: (Imprinting) • הטבעה • תקופה קריטית • הדינאמיקה של תבנית פעולה קבועה .(Releasers) ומשחררים (FAP)
  12. 12. JJoohhnn BBoowwllbbyy)):: 11990077--11999900)) גג''ווןן בבווללבביי בהמשך למקורות הללו, ומתוך הכשרתו  בתיאוריות יחסי האובייקט, בולבי טען כי בכדי לממש את מלוא היכולת והפוטנציאל שלהם, פעוטות זקוקים לטיפול והתמיכה הצמודה של הדמות המטפלת הראשונית שלהם. המענה שנתנו המעונות ליתומים לפעוטות-  סיפוק הצרכים הפיזיים, לא היה מספיק שלעצמו, לדעתו, בכדי להבטיח את התפתחותו הפסיכולוגית התקינה של הפעוט. 12
  13. 13. )),, A Attttaacchhmmeenntt בבייסססס אאתת תתייאאווררייייתת ההההתתקקששררוותת (( BBoowwllbbyy עעללששללוושש ההננחחוותת.. ממררככזזייוותת ששננוובבעעוותת זזוו ממזזוו הצורך בקרבה ומגע עם הדמות המטפלת הוא צורך ראשוני  ובסיסי בעל קיום עצמאי, ללא קשר למילוי צרכים אחרים. הפעוט Attachment ) נולד עם רפרטואר של נטיות התנהגותיות המנסות להשיג קרבה למבוגר שיכול לספק לו הגנה (Behaviors וטיפול. הקרבה תלויה לא רק ביכולתו של התינוק לשגר אותות (כמו: בכי,  חיוך) אלא גם ביכולת המבוגר, בנכונותו ובזמינותו להגיב לאותות אלו. חלק מן המערך התוך-נפשי של הפרט המתעצב תוך כדי  התנסויות עם אחרים משמעותיים. כאשר הדמות המבוגרת נתפסת כנגישה, ,(Attachment Figure) והמועדפת משמעותית עקבית ותגובתית, חש התינוק תחושת ביטחון אשר מלווה בידיעה כי צרכיו מסופקים.
  14. 14. ממווששגגיי ייססוודד בבתתייאאווררייהה:: מבטא -(secure base) הבסיס הבטוח  את תחושת הביטחון של הילד בדמות הטיפולית שתמצא לידו כאשר יזדקק לה ותיענה בחיוב לאיתותיו ולניסיונותיו ליצור קירבה. בסיס זה מאפשר לילד לחקור את סביבתו  החברתית בבטחה. מקום מקלט, -((Safe haven מעגן בטחון  בעת מצוקה, איום או סכנה. עוזר בויסות הלחץ וגם שומר עליו מעצמו (גבולות).
  15. 15. IInntteerrnnaall WWoorrkkiinngg ) דדגגממיי עעבבוודדהה פפננייממייייםם ((MMooddeellss מודלים אלו הנם אבני יסוד הבניין של סגנון  .((Attachment Style ההתקשרות של הפרט ייצוגים מנטליים אלו מספקים אינפורמציה  לגבי: האחר: "איך אני תופס את העולם כמגיב  לצרכים שלי ומסוגל לספק לי אהבה וביטחון" העצמי: "האם אני אחד ששווה שיאהבו אותו"  - דימוי עצמי וערך עצמי. 15
  16. 16. ההייררררככייהה ששלל ייייצצווגגיי ההתתקקששררוותת ההתקשרות היא דפוס משוכלל של התנהגויות  המבטאת צורה של ארגון של ציפיות מהדמות המטפלת העיקרית המוכללת לשורה של אנשים נוספים. ההתקשרות נרקמת עם האדם המיטיב ביותר  לטפל בתינוק באופן רציף, ללא הכרח של קשר ביולוגי אתו. אפשרות של ריבוי דמויות התקשרות (אב, אם,  מטפל, ילד). הילד יוצר לעצמו היררכיה של התקשרויות,  לפי סדר החשיבות בעיניו. 16
  17. 17. ההתתקקששררוותת ההייאא גגםם תתייאאווררייהה ששלל ווייססוותת ררגגששיי מתי תתעורר התנהגות ההתקשרות?  כשהפעוט במצוקה, כשהדמות ההורית לא זמינה, תתעורר התנהגות ההתקשרות שמטרתה להשיג קרבה. בבגרות – כשאנו במצוקה, חווים איום  פנימי או חיצוני- נחפש קרבה לדמות ההתקשרות שלנו: בן הזוג, חבר קרוב, ומטפל. מערכת ההתקשרות קיימת ברקע,  ומופעלת באופן אוטומטי בעת דחק, ועוררות של מצוקה פיזית או נפשית; אזי הפרט עסוק בחיפוש קירבה במובנים הקוגניטיביים, רגשיים, והתנהגותיים. במצבים כאלו, של איום (חיצוני או פנימי), מופעלות אסטרטגיות מווסתות לחיפוש ,(regulatory strategies) קרבה שמטרתן להשיג תחושת הביטחון.
  18. 18. IInntteerrnnaall wwoorrkkiinngg mmooddeellss מערכות נוספות הקשורות ביחסי גומלין  למערכת ההתקשרות: 1 מערכת פחד ודאגנות . 2 מערכת אקספלורציה . 3 מערכת התחברות . 18
  19. 19. (Mary Ainsworth) ' מרי איינסוורת 19 :(STRANGE SITUATION) מצב הזר 1) האם והתינוק 2) האם, התינוק, ואדם זר 3) התינוק ואדם זר 4) האם והתינוק 5) התינוק לבד 6) התינוק ואדם זר 7) האם והתינוק
  20. 20. ששאאללוותת ::((SSTTRRAANNGGEE SSIITTUUAATTIIOONN)) ממצצבב ההזזרר כמה חרדה מתעוררת אצל הילד כשנכנס  הזר? כמה נוכחות האם מרגיעה אותו?  כאשר האם יוצאת מהחדר זה מעורר דחק.  האם הילד יהיה נכון לקבל תמיכה מהזר? האם חוזרת. זהו השלב החשוב מבחינת  הקלסיפיקציה. מה עושה הילד כשאמא חוזרת? האם הוא  שם לב שהיא חוזרת?האם הוא מגיב? כיצד הוא מגיב? 20
  21. 21. סגנונות ההתקשרות 21 על בסיס הממצאים ממחקריה חילקה איינסוורת' את הפעוטות לשלושה דפוסי התקשרות עיקריים: 1) התקשרות בטוחה 2) התקשרות לא בטוחה – חרדה נמנעת 3) התקשרות לא בטוחה – חרדה אמביוולנטית
  22. 22. ((SSeeccuurree)) ססגגננווננוותת ההתתקקששררוותת ––ההבבטטווחח .( הדפוס הבטוח (בין 60-70%  לאחר הפרידה מאמם יכלו לבחון את הצעצועים שבחדר, להשתתף באופן רגשי במשחק לתקשר עם ה- זרה ואף להיעזר בה כש"נתקעו" במשחקם. מיד עם חזרתה של האם פעוטות  אלו גילו רצון פעיל לקרבה, ויכלו להתנחם אצל האם. התנהגותם של ילדים אלו מבטאת ביטחון בנגישות האם ותגוּתבַתִתִיויוּתתָה.ה.
  23. 23. ((AAnnxxiioouuss--aammbbiivvaalleenntt)) ההדדפפווסס ההחחררדד--אאממבבייווווללננטטיי הדפוס החרד-אמביוולנטי (עד 20% ) היה להם  קושי להיפרד מהאם ובטאו חרדה מהסיטואציה ומהזרה. בעת המפגשים עם האם התנהגותם התאפיינה  באמביוולטיות: כעס והיתלות. הם הגיבו מחד בתגובות התקשרות חזקות, ומאידך נצפה כעס וקושי להירגע בעזרת האם בא לידי ביטוי בניסיונות לא עקביים לקשר, חוסר יכולת לסבול מצבים קצרים של פרידה ותגובות זעם, ייאוש וחרדה.
  24. 24. ((AAnnxxiioouuss--aavvooiiddeenntt)) ההדדפפווסס ההחחררדד--ננממננעע הנמנע- ( 22% ) הילדים שמרו על מרחק  מהדמות המטפלת, והימנעות אקטיבית ממגע. נפרדו ללא קושי מיוחד מהאם, חקרו את הסביבה באופן עצמאי, ובעת משחקם לא נתנו ביטוי לרגשותיהם. כשהאם חזרה הם התעלמו מהאם  בהפגנתיות, ובעת המפגש השני עשו ניסיונות הימנעות אקטיביים מהאם. 24
  25. 25. ההתתקקששררוותת ללאא בבטטווחחהה שני הסגנונות הלא בטוחים מיצגים שני אופני  התמודדות ביחס של היעדר תחושה של בסיס בטוח. הפעוט החרד-אמביוולנטי מתמודד והפעוט הנמנע ,(Fight) בעזרת מאבק .(Flight) באמצעות תגובת בריחה 25
  26. 26. ddiissoorrggaanniizzeedd)) דדפפווסס ההתתקקששררוותת ללאא ממאאווררגגננת ת ((ddiissoorriieenntteedd לפרסם את תוצאות Mary Main בסוף שנות ה- 80 החלה  מחקריה, אשר מתארים התנהגות התקשרות נוספת –לא מאורגנת אצל ילדים שלא התאפיינו באסטרטגיה .( קוהרנטית בהתקשרותם ( 6-12% ילדים עם דפוס זה נמצאו בעיקר במחקרים על אוכלוסיות  בסיכון גבוה. ילדים אלו הפגינו מאפיינים סותרים של כמה דפוסי  התקשרות. הם יכולים להיראות מבולבלים וחסרי כיוון, או שהם קופאים במקומם ונראים מדוכאים. מרי מיין טענה שלילדים אלו אין דרך עקבית להתייחס  למטפל כאשר הם במצוקה, כנראה בשל איום מתמיד או אי לכידות בהתנהגותו של המטפל .הוריהם של ילדים אלו נמצאו סובלים מטראומות שהעול שלהם מועבר כנראה לילדים.
  27. 27. יציבותה של ההתקשרות לאורך השנים סוג ההתקשרות נוטה להישאר יציב במשך השנים,  כל עוד לא חלים שינויים סביבתיים דרמטיים. חלק מהתנהגויות ההתקשרות עשויות להשתנות עם  הגיל. לדוגמה, חלה הפחתה בצורך המגע פיזי לצד המשכיות הצורך להיות בטוח בזמינותם של ההורים בשעת הצורך. עם זאת, סוג ההתקשרות איננו מקובע לחלוטין מפני  שינויים. מתועדים שינויים לטובה ולרעה, בעקבות שינויים דרסטיים באורחות החיים (שבי). 27
  28. 28. השפעות מאוחרות של ההתקשרות בתחום הקוגניטיבי השפעה על שכיחות ומורכבות החקירה החופשית  (בגיל שנתיים) השפעה על הסקרנות ועל ההנעה להתמודד עם  בעיות. השפעה על שכיחות ועל איכות המשחק הסימבולי  בכלל ובנוכחות האם בפרט. 12 ו- 15 (ילדים שנמצאו , בקרב ילדים בגיל 9  בטוחים בגיל 7) נמצא יותר קשב, רמת השתתפות גבוהה יותר בשיעורים וציונים גבוהים יותר. 28
  29. 29. ההששפפעעוותת ממאאווחחררוותת ששלל ההההתתקקששררוותת בגיל 5, ככל שההתקשרות בטוחה יותר, נמצאו  גבוהים יותר. IQ ציוני בפעילות של הקראת סיפור על ידי האם, ילדים  בטוחים נמצאו כפחות מוסחים, יותר מקשיבים להוראות והם נזקקו לפחות אמצעי משמעת, בהשוואה לילדים "הלא בטוחים". 29
  30. 30. ההששפפעעוותת ממאאווחחררוותת ששלל ההההתתקקששררוותת בתחום הרגשי-חברתי ילדים בטוחים מבטאים פחות תסכול, רגש שלילי,  ”התבכיינות” ותוקפנות כלפי האמהות בהשוואה לילדים שאינם בטוחים. הילדים הבטוחים מוערכים יותר על ידי המורים.  הילדים הבטוחים מאופיינים על ידי רגשות חיוביים,  אמפטיה, נטילת יוזמה חברתית והיענות ליוזמות של אחרים והם שומרים יותר על קשרים. הילדים הבטוחים הפגינו פחות בכי, פחות תוקפנות  ופחות תגובות שליליות כשאנשים אחרים התקשרו אליהם. 30
  31. 31. ההששפפעעוותת ממאאווחחררוותת ששלל ההההתתקקששררוותת בתחום הרגשי-חברתי (המשך) במעקב עד גיל 11 , הילדים הבטוחים הוערכו כבעלי  יותר מסוגלות חברתית, הערכה עצמית, הסתמכות על העצמי, פחות תלותיים ומסוגרים, יותר חברויות קרובות עם ילדים אחרים. נמצא כי ילדים נוטים לבחור חברים בעלי דפוס  התקשרות דומה (בטוחים עם בטוחים, חרדים עם חרדים). בגיל 5, ילדים בטוחים נוטים לייחס לתקרית היתקלות  סתמית כוונות תמימות, ואילו ילדים לא בטוחים מייחסים לאותה תקרית כוונות תקיפה. 31
  32. 32. השפעות מאוחרות של ההתקשרות בתחום הרגשי-חברתי (המשך) ילדים שסווגו כבטוחים בגיל שנה וחצי, תוארו  בגיל 7 כמסתגלים בסיטואציות בין-אישיות; ילדים שסווגו כנמנעים , תוארו כמפנימים יתר על המידה (נטייה לדיכאון וביקורת עצמית מוגזמת); ילדים שסווגו כלא מאורגנים נטו להחצנה יתרה(עוינות ותוקפנות). החצנה והפנמה מעל המידה עלולות להביא ליותר בעיות התנהגות. 32
  33. 33. השפעות מאוחרות של ההתקשרות השפעות על גיבוש העצמי לדפוס ההתקשרות השפעה על מידת  המובחנות של העצמי מן האחר ועל מידת הלכידות של האני המאובחן מן האחר. השפעה על מידת המובחנות בין אנשים  אחרים. השפעה על החיוב והמציאותיות של  ההערכה העצמית. 33
  34. 34. 34 הקשר בין ההתקשרות בילדות להתקשרות מבוגרים
  35. 35. BBaarrtthhoolloommeeww ממררחחבב דדוו--ממממדדיי ששלל ייייצצווגגההעעצצממיי ווייייצצווגג..ההאאחחרר בעל ייצוג (Secure) הטיפוס הראשון הוא הטיפוס הבטוח  חיובי הן עצמי והן של האחר. הוא אינו מציג התנהגויות של המנעות, אינו חרד מנטישה, אינו מתקשה בקרבה רגשית עם האחר וחש בנוח במצבי תלות. preoccupied"” הטיפוס השני מהסגנון החרד, מכונה  "מוטרד" ומאופיין כבעל ייצוג עצמי שלילי וייצוג חיובי - כלפי האחר. טיפוס זה מעוניין להתמזג עם האחר אך חושש שהאחר אינו מעריך אותו ואינו מעוניין להתקרב אליו כפי שהוא היה רוצה.
  36. 36. ששנניי ההדדפפווססייםם ההננממננעעייםם המוגדר כבעל ייצוג עצמי חיובי ,Dismissing -" המבטל "  וייצוג האחר כשלילי. הוא מורכב משילוב של התנהגות נמנעת ללא פחד מנטישה, אינו חש בנוח ביחסים רגשיים קרובים, וסומך על עצמו. מוגדר כבעל ייצוג שלילי הן Fearful”“ , הנמנע המפוחד  עצמי והן של אחרים. טיפוס זה מייצג שילוב של התנהגות נמנעת יחד עם פחד מנטישה וחוסר נוחות בקרבה לאחרים. הוא מעוניין ביחסים רגשיים קרובים, אך מתקשה לבטוח באחרים או להיתלות בהם.
  37. 37. ששנניי ממדדדדיי ההההתתקקששררוותת ––חחררדדהה ווההייממננעעוותת ((FFrraalleeyy && SShhaavveerr ((22000000 הימנעות נמוכה מוטרד חרדה גבוהה נמנע מפוחד הימנעות גבוהה חרדה נמוכה בטוח נמנע מבטל
  38. 38. ההייללדד ההבבטטווחח בטוחים בעצמם, בטוחים שהם נאהבים ורצויים,  הם קואופרטיביים ביחסיהם עם בני גילם, מתוך ביטחונם בהיענות וזמינות האחרים. הם מתמודדים טוב יותר עם סיטואציות מורכבות,  ביודעם לקבל את המורכבות שבקשר. הם מאופיינים בגמישות וסקרנות, ולהם מנגנוני  פתרון בעיות והתמודדות מסתגלים, ויכולת תקינה לוויסות רגשי ושליטה בתוקפנות.
  39. 39. ההממבבווגגרר ההבבטטווחח מלא אופטימיות לגבי התמודדות.  אמון בכוונות של האדם האחר, אני יכול לסמוך.  self efficacy - חוללות עצמית  תחושת ערך עצמי. אם השני מתפנה כדי לעזור לי, יש בי משהו יקר  שהשני רוצה לשמור. משאבים וחוסן: חי בתחושה שגם במצוקה תמיד יהיה משהו שייתן לך  יד. דפוסי ההתמודדות הינם קונסטרוקטיבים. יש הרבה גמישות במערכת. 
  40. 40. ההטטייפפווסס ההבבטטווחח גגםם:: בעל אמונות חיוביות על עצמו ואחרים.  נוטה פחות למצוא מצבים כמאיימים.  יכולת לבטא מצוקה  חשיפה חקירה ופתיחות קוגניטיבית.  פחות עוינות- יותר אמפתיה.  40
  41. 41. ההייללדד ההחחררדד מתקשה לווסת עצמו נוכח חרדה, כמה תמידית לקרבה ומתקשה  להיות לבד, זאת בהעדר מודל פנימי מנחם ומרגיע. הוא יהיה פרובוקטיבי בכדי לעורר את הסביבה לספק לו קרבה ותמיכה. מערכת ההתקשרות שלו כל הזמן בפעילות יתר, הוא יגיב במצוקה גם  לסימנים נייטראליים, שאצלו מתקשר לאיום ולנטישה. קושי בדיפרנציאציה תוך אישית (כל הרגשות סבוכים) ובין אישית (כמיהה לקשרים של טשטוש גבולות). ילדים אלו מתוארים כבעלי רמות חרדה גבוהות ולפיכך מתקשים  להתפנות למשימות חקרניות (כמו למידה), כמו"כ מתוארים אצלם סימפטומים דיכאוניים, סף תסכול נמוך, אי שקט ופסיביות בהתמודדות עם משימות. ביחסיהם החברתיים לרוב נתלים על בני גילם, נדחים וחשים בדידות  ובכך משחזרים ומאשרים את מודל העבודה הפנימית.
  42. 42. hhyyppeerraaccttiivvaattiinngg -- ההממבבווגגרר ההחחררדד ssttrraattaaggiieess השקעת אנרגיה מתמדת.  חי ב"ווליום" ומתח גבוהים- אקטיבציה תמידית ועוצמתית  אפשרי לטיפול (יותר מהנמנע)  מבקש תמיכה על-ידי הדבקות, השתלטות על השני , גורם  לדחייה, תלותיות יתר. "אם אני כל-כך תלוי כנראה שאני לא שווה שום דבר. דריכות יתר, איפה הפרטנר נמצא, המון סימני דחיה. הגזמה  של מצוקות ושל סימנים של דחייה. פסימיזם- אמונה שלילית כלפי עצמו.  נגישות גבוהה לזיכרונות מכאיבים.  מצב של התפשטות אוטומטית של רגשות – חוץ מהעצב –  כעס, בושה, ואשמה.
  43. 43. ההייללדד ההננממננעע מערכת ההתקשרות מעוכבת בכדי להימנע מקשר שמשמעו  עבורו תסכול, כאב ומצוקה. הילד הפנים "אם אני נמנע מקשר אני לא במצוקה", ואז לא צריך להתמודד עם דחייה. לפיכך, הוא מנסה להכחיד כל חולשה אישית שתעיד על  נזקקות לאחר. הוא נוטה לנקוט בהשלכות ובכך יוצר ניפרדות מהאחר, "אני שווה והוא לא" קיימים גם הכחשות של רגשות שליליים אצלם. כעס הופך אצלם במהרה לעוינות, ומחקרים מתארים שיעור  גבוה של הפרעות התנהגות אצלם, וליקוי באמפתיה. את הכעס על חווית הדחייה של דמות ההתקשרות אותם,  הם יפנו למעורבות בקטטות, הצקות לילדים אחרים, שקרים, השלכות בהאשמת האחרים, וחוסר רגישות לאחרים.
  44. 44. ddeeaaccttiivvaattiinngg ssttrraatteeggiieess -- ההממבבווגגרר ההננממננעע ויתור על חיפושי אהבה.  טיפול במצוקות לבד.  אי הפעלה של מערכת ההתקשרות כדי להימנע מכאב.  הכחשה מאסיבית- "אני מסתדר לבד".  הימנעות מאוטונומיה ומתלותיות.  ניסיון למצוא מרחק קונקרטי ופיזי.  קשה להיות בקונצנזוס כי זה אומר קשר. צרכים להיות יחודיים.  עצמאות מדומה. לא יחשבו על לחצים- לא כואב.  קשר = מצוקה. אם אני נמנע מקשר אני נמנע ממצוקה. ניסיון לדכא  מחשבות ורגשות. הדחקת זכרונות של מצוקה. השלכה- על האחר כל דבר שלא מכיר בי. 
  45. 45. ההווררוותת ווההתתקקששררוותת סגנון ההתקשרות של ההורים והיסטורית  ההתקשרות שלהם מבוססת על "דגמי עבודה וכוללים (Internal Working Models) " פנימיים ייצוגים של תפקידים הוריים כפי שנחוו בילדות. לפיכך, חוויות ההתקשרות שחוו ההורים, והמשמעות  שהם נותנים להתנסויותיהם כילדים מהווים פילטר שדרכו הורים מסגלים לעצמם סגנון הורי המשפיע על היענותם לאפיונים של ילדם ולהתנהגותו.
  46. 46. CCaarreeggiivviinngg GGeeoorrggee)) && ((SSoolloommoonn-- ממעעררככתת הה מערכת של דאגה וסיפוק הגנה ותמיכה לילד היא מערכת  .caregiving התנהגותית, אשר מעוגנת בייצוגים המנטאליים של לדעתן תלותו של הפעוט וצרכי ההתקשרות שלו מעוררים את  מטרתה של מערכת .caregiving המודלים הייצוגיים של סיפוק של ההורה לספק הגנה וביטחון לפעוט, לעומת caregiving - ה הינקות בה מערכת ההתקשרות מכוונת לצורך "להיות מוגן". ייצוגים לא בטוחים של מערכת התקשרות האימהית עשויים  להפחית ממשאביו האישיים של הילד ועלולים ליצור מעגל המזין את עצמו של פגיעה ביחסי ההתקשרות אם-ילד, שיפגעו ביכולות של הילד לווסת עצמו, יובילו לפגיעה בדפוסי ההתנהגות המסתגלים שלו ולהחרפת המעגל הקשה של האינטראקציות.
  47. 47. מספר גורמים משפיעים על ההורות העברה בין-דורית- ההורות שההורים חוו :  משפיעים על ההיענות caregiving מודלים מופנמים של  והרגישות האימהית. לאמהות לא בטוחות היה קושי להיזכר ביחסים שהיו להן בילדותן עם הוריהן, או שהן היו עדיין מוטרדות מיחסים אלוּ.. אמהות אלֵהה בטאו בזיכרונותיהן אחד משלושה מרכיבים: עשו אידיאליזציה של אימן, התקשו להציג תמונה מאורגנת של אימן או תיארו דחייה מצד האם. דפוסי ההורות דפוסים שהתפתחו במשפחת המקור או  בחוויות העבר אינם משוכפלים באופן פשטני. אנשים יכולים לנסות "לתקן" "תסריטים" קודמים מתוך מטרה לשכתב מחדש התנסויות וציפיות קודמות.
  48. 48. ממסספפרר גגווררממייםם ממששפפייעעייםם עעלל ההההווררוותת המעבר להורות- הריון רצוי, דיכאון אחרי לידה,  השפעות הורמונליות. המאפיינים של הילד-טמפרמנט קשה, נכות או  מוגבלות אחרת, אשר פוגמים בסינכרוניזציה של אותות התינוק והמענה האימהי ועלולים להדליק הורות עם "אמוציונליות שלילית" כלפי הילד. מאפיינים חברתיים-נישואין טובים מהווים בולם  זעזועים מול ייצוג פנימי של הורות בעייתי, ורשת תמיכה חברתית. מצב כלכלי קשה עלול לחבל ביכולת ההורים להיות קשובים ורגישים לילדיהם. 48
  49. 49. אאייזזהה אאממההוותת ללאאייללוו ייללדדייםם?? ((ממחחססוורר בבממחחקקררייםם עעלל אאבבוותת)) אימהות לילדים בעלי סגנון בטוח נמצאו כְאאימהות תומכות,  שספקו קשר חם, עזרה ותמיכה בפתרון בעיות (מה שאִפפשר לילדים להתמודד עם לחצים באופן יעיל), הן אפשרו לילדיהן לחקור את הסביבה באופן עצמאי, והציעו נחמה בעת מצוקה. הילדים הרגישו נאהבים ע"י האם למרות כישלונותיהם, ותפסו את עצמם באופן חיובי, אך לא כמושלמים. אימהות עם ילדים בטוחים מאופיינות גם בגמישות. הן  חיוביות ומציאותיות ביחס לאיומים פוטנציאליים לביטחונו של בהתייחס לסיטואציה, caregiving הילד. הן מעריכות האישיות של ילדיהם וצורכיהם ההתפתחותיים.
  50. 50. אאממההוותת ללייללדדייםם בבעעלליי ההדדפפווסס ההחחררדד-- אאממבבייווווללננטטיי אימהות לילדים עם דפוס חרד/ אמביוולנטי,  נמצא כי לרוב גם הן מאופיינות בדפוס זה, גם בבגרותן הן עדיין עסוקות בקשריהן הבלתי מספקים עם הוריהן, וצרכי התלות של ילדיהן נתפסים בעיניהם כמעמסה. חוסר יכולתן להתפנות לילדיהן עלול לבסס  גם אצל הילדים דפוס חרד, הילדים יהיו טרודים בחרדות נטישה ויתקשו להפנות למשימות חקרניות ילדים אלו חווים את עצמם באופן שלילי, ומתארים את אִפמם כלא מאורגנת ולא עקבית.
  51. 51. אאממההוותת ההחחררדד --ההאאממבבייווללננטטיי האימהות לילדים חרדים -אמביוולנטיים חשו אי  .caregiving בטחון לגבי אימהותן ויכולתן לספק ע"י caregiving הן תארו אסטרטגיות של סיפוק  שמירת הילד קרוב אליהן וכך עודדו את תלותו בהן ובו זמנית היו בלתי רגישות לאותות ילדיהן (וכך הילד לא הצליח לגבש לעצמו בסיס בטוח שיכול לווסתו בעת מצוקה). התהליכים ההגנתיים שלהן אופיינו בניתוק רגשי ואי  יכולת לאינטגרציה של אספקטים חיוביים ושליליים, caregiving - או הרצוי וְאהלא רצוי לגבי התנהגות ה והיחסים עם הילד.
  52. 52. אאממההוותת ללייללדדייםם בבעעלליי ההדדפפווסס ההננממננעע אימהות לילדים עם הדפוס  הנמנע – נמצאו כְאמתאפיינות בחוסר רגישותן לילדיהן וחוסר הבנה למצבי מצוקה של הילד. גם אצל ילדיהן נצפה דפוס זה מתוך ייאושם של הילדים לגייס רגישות וקרבה הורית . ילדים אלו נוטים להכחיש את  חשיבות ההתקשרות בכדי להתמודד עם תחושת הדחייה, הכאב והכעס כלפי האם, ועושים אידיאליזציה של האם.
  53. 53. אאממההוותת ההננממננעעייםם תוך caregiving - אימהות לילדים נמנעים העריכו את ה  שמירת מרחק ונצפתה רמה מסוימת של דחיית הילד, הן העריכו את האינטראקציות עם ילדן כאינו רוצה, או אינו שווה התייחסות, והדגישו את האספקטים השליליים של האינטראקציה עִפמו. הדבר שהכי הבחין אימהות אלו מהאימהות האחרות הוא  השפעת האסטרטגיות ההגנתיות על הורותן; הן עשו ועשו דבלואציה caregiving - של התנהגות ה deactivation לצורכי ההתקשרות של הילד בכדי להתמודד עם דחייתן את הילד. הן היו מרוצות מההורות שלהן; הן לא היו תמיד מוכנות  לארגן לתוך תפיסתן את אותות הילד הזקוק להן בכדי לא שתגרום להן לספק caregiving - לגרום להפעלת מערכת ה דאגה/ הגנה/ מענה לילד.

×