[Paper is in Hebrew]
An analysis of Marx's theory applicability for the internet age (including startups and freelancers), and analysis of social networks and how, instead of creating, they prevent class consciousness.
13. פרנס יואביס
140/500/17
12
כזאת אחת מפתחים–,ולהיפךמתעצם אף הקפיטליזם–מ בידי ויותר יותר מתרכז וההוןתי
מעטיםפרדו הוא זה מצב .בירור ומחייב לכאורה קסלי–לתקשורת הכלים שבהינתן יתכן כיצד
?הנשלט המעמד בקרב מתפתחת אינה עדיין מעמדית תודעה ,לחלוטין פתוחה
כיצד על מרקסיסטית פרשנות לקבל ניתןבקטע אוטומציה עם חברה תראהFragment
on MachinesמתוךGrundrisse(Marx, 1973/1939)
“…the means of labor passes through different metamorphoses, whose culmination is
the machine, or rather, an automatic system of machinery (system of machinery: the
automatic one is merely its most complete, most adequate form, and alone transforms
machinery into a system), set in motion by an automaton, a moving power that moves
itself; this automaton consisting of numerous mechanical and intellectual organs, so
that the workers themselves are cast merely as its conscious linkages.” (ibid., p. 690)
באוטומציה רואה מרקסתיעוש כמערכתה בצורתהו אדקווטיתהשלמהביותרורואה ,
בטכנולוגיהכ אוטומציה שלכזותוריד אשרהנדרש העבודה זמן אתקומוניסטית לחברה ותאפשר
:לצמוח
“…He steps to the side of the production process instead of being its chief actor. In this
transformation… The theft of alien labour time, on which the present wealth is based,
appears a miserable foundation in face of this new one, created by large-scale industry
itself. As soon as labour in the direct form has ceased to be the great well-spring of
wealth, labour time ceases and must cease to be its measure… The surplus labour of
the mass has ceased to be the condition for the development of general wealth, just as
the non-labour of the few, for the development of the general powers of the human
head. With that, production based on exchange value breaks down, and the direct,
material production process is stripped” (ibid., p. 705)
לקומוניזם ותאפשר העבודה זמן את תוריד אשר זו היא המודרנית הטכנולוגיה ,מרקס פי על
יתפנה אשר החופשי בזמן רואה מרקס .לצמוחלכלל.לעושר כאמצעיהואבקפיטליזם רואהכ-
14. פרנס יואביס
140/500/17
13
"Moving Contradiction'עמ ,(שם "7/2)–עובדים תעסוקת להוריד שואף הקפיטליזם בעוד
)בימינו ניכר מאוד אשרדבר ,אוטומציהידי (על למינימום.רואה הוא( תעסוקה בזמןLabour time)
כמדדאחד.לעושר ויחיד
מרקסלדידו :אופטימיחזון מציגכמות אתמורידהטכנולוגיהבו האופןבין מתח קייםאכן
ההכרחית העבודהעובדיו על עודף רווח ליצור הקפיטליסט של הנטייה בין אלהטכנולוגיה אולם .
המודרניתהתשתית את יוצרת אשר זו היאקומוניסטית לחברה(Fuchs, 2016a, p. 366):
“The more this contradiction develops, the more does it become evident that the growth
of the forces of production can no longer be bound up with the appropriation of alien
labour, but that the mass of workers must themselves appropriate their own surplus
labour.” (Marx, 1973/1939, p.708)
:כדלקמן הוא ,דמרקס אליבא ,התוצר
“capital here -- quite unintentionally -- reduces human labour, expenditure of energy,
to a minimum. This will redound to the benefit of emancipated labour, and is the
condition of its emancipation” (ibid., p.701)
כן ועלתביא האוטומציה התקדמותלשחרור האפשרות תנאי את יהווה אשר ,פנוי זמן של לשפע
האד(עבודה מזמןהאושר הגדרתלשינוי ותביא ,מרקס פי על,המנוכרתעבודתו מןםLabour time)
( פנוי לזמןDisposable time)
,ועדייןהאוטו התקדמות אף על ,שינוי סימני מראה לא הקפיטליזם כי נדמהאותה מציה
השינוי את שתביא זו שהיא וייחל מרקס חזהיש ,המצב זה מדוע טוב יותר להבין לנסות מנת על .
'עמ ,(שם "הכללי "האינטלקט מושג את קודם להגדיר7/2,לדידו .מרקס מגדיר אותו )אינטלקט
הידע של הכוח של אובייקטיפיקציה הוא זה–מכונ ליצור האדם לבני מאפשר אשר זה והואות
.)האדם ושחרור העבודה זמן הורדת לכדי יביאו ,בתורן (והן ויותר יותר מתקדמותמשרות ,ועדיין
האוטומציה תעשיית את לשרת מנת על נוצרו רבות–מוצר מייצרות תמיד אינן לרוב אשר משרות
מטריאלי–כאלו הם התוכנה מוצרי מרביתלא במסגרת רק קיים אשר צורך על עונים ולרוב ,-
מטרהגנה מוצרי ,(למשל יאליתתקשורת ורשתות מחשבים עלאנטי כגון-)וירוסיםאמנם .
17. פרנס יואביס
140/500/17
16
לתופעהלתת ניתן זומספר.הסבריםשל בקריאה להתקבל יכולה התופעה של יותר טובה הבנה
בי במתח הוא גם חש ,מרקס כמו ,מרקוזה.מרקוזההרברטהפוטנציאל אל הטכנולוגיה התפתחות ן
בו בעידן חי מרקוזה ,למרקס (בניגוד בה הגלוםהחללאת לחוות זכה לא כי אם ,המחשב התפתח
.)החברתיות והרשתות האינטרנט עידןאמצעי להיות למחשב שיש באפשרות הבחין הוא ,מחד
שליטה(“Might instruments of political manipulation”(Fuchs, 2016b, p.4))ו,מנגד
בו הגלום בפוטנציאל(“liberation of the human being from full-time alienated labor”))(שם.
מסוכן כשימוש קפיטליסטית בחברה במחשב בשימוש רואה מרקוזה–לאמצעי אותו שהופך
שליטהצרכים של ומניפולציה'עמ ,(שם5).לב טכנולוגיה בין להפריד ניתן לאנעשה בו ההקשר ין
שימוש בה)ענק תאגידי ,(מעצמות.
תודעה פיתוח לכדי מביא לא החברתיות ברשתות השימוש לכיצד אחת אפשרית פרשנות
ה מושג הוא מעמדיתצרכיםהכוזביםמרקוזה של.:לדידו
“We may distinguish both true and false needs. "False" are those which are
superimposed upon the individual by particular social interests in his repression: the
needs which perpetuate toil, aggressiveness, misery, and injustice. Their satisfaction
might be most gratifying to the individual, but this happiness is not a condition which
has to be maintained and protected if it serves to arrest the development of the ability
(his own and others) to recognize the disease of the whole and grasp the chances of
curing the disease. The result then is euphoria in unhappiness. Most of the prevailing
needs to relax, to have fun, to behave and consume in accordance with the
advertisements, to love and hate what others love and hate, belong to this category of
false needs.” (Marcuse, 1964, p. 7)
כי להגיד נוכל ,שכזו השקפה תחתהשיב מושחברתיות רשתותהינוצורךכוזבכל מוטמע זה צורך .
.כלל בו מרגישים אנו שאין כך כדי עד ,בחברתנו עמוק כךאו (בעקיפין עוזרות חברתיות רשתות
)במישריןשאנו במידע שימוש ידי על (וזאת יותר טובות פרסומות ידי על הרכישה של בצורך לתמוך
.)מייצריםמדומה באושר יחיו הם ,לרכוש רוצים רק אדם בני בה בחברה ,מרקוזה של הגותו פי על
למרוד ירצו ולא–בעצם חברתיות רשתות כיצד לראות ניתן בכך .הקפיטליזם את יחזקו רק אלא
18. פרנס יואביס
140/500/17
17
הקפיטליזם לשימור עוזרותהמעמדית התודעה את ומשאירות ,להגיע המיוחל השינוי מן ומונעות
מתפ שאינו ככזו.תחת
לנסות היא,חברתיותברשתות מעמדיתתודעה מפתחים לא אנשיםמדועלהבין נוספתדרך
אתלהביןההצלחההגדולהשלהן(העליה יה-""מטאוריתתלותית הכמעט וההתנהגותבהן בשימוש
)החברתיות ברשתות רבים אדם לבני שישמראות חברתיות ברשתות המתרחש של פשוטה בחינה .
א של שההתנהגותקולקטיביסטית באמת אינה בהן נשיםבאופייהשהרשתות למסר (בניגוד
של ,למסור מנסות החברתיות“Bringing people together”אינדיבידואליסטי אופי בעלת אלא ,)
יותר–מפרסמים אנשיםעצמם של (או הפרטים מחייהם תמונות)שימוש אופי וניכרנרקיסיסטי.
לפר ניתן המדובר הנרקסיזם אתב זהירה קריאה תוך ש-"חברת( "הראווה1967)גיא של
.דבורדבורחברתנו כי גורסשל מאוסף בנויהSpectacles:היא שהגדרתו ,
“The spectacle is not a collection of images, but a social relation among people,
mediated by images.” (ibid, p. 1)
ה-Spectacle( תמונות באמצעות מתווך אשר חברתי יחס הואשם)המחשבה קו את ממשיך דבור .
ב המרקסיסטיסחורות של לפטישיזם קשר:שמרקס כפיהפטישיס האופי את תארהסחורות של טי
באמצעות הערך מדידת ואת,בכסףדבור:כך החברתי המצב את מתאר
“The whole life of those societies in which modern conditions of production prevail
presents itself as an immense accumulation of spectacles. All that once was directly
lived has become mere representation.” (ibid, p. 1)
דבורלכך מתייחסל ורק אך חשיבות נותנים שאנו-Spectacleוייצוגיםהחוויות אל במקום.עצמן
האובייק על החיקוי את (מעדיפיםט)המסומן לעומת הסימן את ,המקורי–החברתית החוויה
ייצוגים של למדיום עברה האותנטית)(שםדבור .אנשים הביאה הכלכלית ההתפתחות כי גורס
של ממצב“being”של מצב אל“having”של וממצב ,“having”של למצב“merely appearing”.
'עמ ,(שם7)החברתיות הרשתות תופעת עם מתחברת דבור של התאוריה כיצד לראות מרשים .
בה ,בימינוןואינטראקציות חוויות של תמונות ,עצמם של מיצגים להציג מעדיפים אנשים
הממשית החוויה את לחוות במקום וירטואליותומוחשית.המסומן את מקדשת אשר בחברהברור
19. פרנס יואביס
140/500/17
18
בשלו יתבצר אדם כל כיצדהיחס .בין יחסים הם ,בפייסבוק לכאורה המתקיימים האנשים בין ים
ייצוגים)(תמונות.אותנטיים אנושיים יחסים לא ,ה ,חברתי כיחס-Spectacleמפתח
,קולקטיביזם במקום אינדיבידואליזםנרקיסיסט אופי לפתח לאנשים גורםיאת הופך אשר כזה ,
מרקס הגדיר אותו הסחורות פטישיזםלפטישיזםבאמצעות מתווך ,החיים חוויות כל על כללי
תמונות.האדם בני בכךמעמדית תודעה לפתח לנו לאפשר יכולים אינם:
“Here we have the principle of commodity fetishism, the domination of society by
things whose qualities are "at the same time perceptible and imperceptible by the
senses." This principle is absolutely fulfilled in the spectacle, where the perceptible
world is replaced by a set of images that are superior to that world yet at the same time
impose themselves as eminently perceptible.” (ibid., p.11)
,זו פרשנות תחתפייסבוקאחרות חבריות ורשתותבעצםה את מטפחות-Spectacleמונעות ,
קולקטיביזםמוצר בעצם הם המשתמשים בהן ,קפיטליזם של יותר מתקדמת שיטה ומהוות
להי בלי ,כשלעצמה וסחורהלכך מודעים ות.
כ כך על להסתכל ניתן-מרקס של הסחורות פטישיזם של ""היפוך–המשתמשיםזוכים לא
לכל בחינם זמינות אשר החברתיות הרשתות .בה משתמשים אינם הם שכן הסחורה את לחוות
סחורה אינן משתמש–השימוש מידע :המשתמשים עם ישירה אינטראקציה ללא נוצרת הסחורה
הוא ,שלהם-את להסתיר מנסות הענק חברות שכן עין למראית נראה אינו הניצול .הסחורה הוא
היוו תהליך( )המידע איסוף את ,(קרי הסחורה צרותFuchs, 2016b, pp.14-15).
העל במבנה ראו פרנקפורט אסכולת חברי ושאר מרקוזה גם כמו ,דבור כי לציין יש
הכלכלית התשתית של כנגזרת ולא ,כאוטונומי-כפי ,)היצור ואופני יחסי ,אמצעי ,(כוחות חברתית
למצב בהתייחסותם כן על .עצמו מרקס שראההחברתי-באמצעי שינוי כי גורסים לא הם כלכלי
הוא היצור-.המיוחל השינוי את יביא אשר זה הואה מושג-Spectacle"חרושת עם היטב משתלב
והורקיימר אדורנו דיברו עליה "התרבות–,כוזבים צרכים מייצרת ,פסיביות מייצרת אשר תרבות
.הקפיטליזם את ומשמרתייצר חברתיות ברשתות שימושהיו שלא )תלות שיגידו (יש רבים צרכים
.מועצמת כה בצורה לא לפחות או ,אז עד קיימיםתהיה זה בהקשר מתאימה פרשנותרשתות כי