מוזיאון בית גורדון – מחזון למציאות

1,000 views

Published on

בית גורדון הותיק המוזיאונים בהתיישבות העובדת במדינת ישראל. המצגת מציגה את התפתחות בית גורדון משלב החזון ועד פעילותו המוזיאלית במהלך עשרות שנים.

Published in: Travel
0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total views
1,000
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
13
Actions
Shares
0
Downloads
4
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

מוזיאון בית גורדון – מחזון למציאות

  1. 2. ' ולקחת תורה מפי הטבע ' א . ד . גורדון בית גורדון בין חזון למציאות ד"ר עפרה קינן המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן התמונות במצגת באדיבות בית גורדון , אתר האינטרנט של בית גורדון , וד " ר גיורא גודמן המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
  2. 3. החזון שהניע את מקימי בית גורדון <ul><li>' לזכרו של איש –מידות , הולך תמים , פועל חקלאי , אשר אורח - חייו הוא מופת נאמן של עבודת כפים תוך קדושה וטהרה על אדמת המולדת ושיבת אמת של אדם מישראל אל מקורות הטבע הזכים ואשר דעותיו ודבריו יאירו נתיבו של העם העובד לדורותיו '. ( מתוך מגילת אבן הפינה לבית גורדון , תרצ &quot; ה – 1935) </li></ul><ul><li>החזון שהניע את יוזמי ומקימי בית גורדון נבע מאישיותו של א . ד . גורדון ומן המורשת שלו כפי שהובנה על ידם . בראש המסמך &quot; בית גורדון : ראשי קוים לתכנית &quot; שנכתב בכתב יד על - ידי יעקב פלמוני מופיע ציטוט מפי א . ד . גורדון : &quot; ולקחת תורה מפי הטבע &quot;. ציטוט זה הפך למוטו של בית גורדון ומופיע כלוגו על נייר המכתבים של הבית ( בית גורדון , ארכיון דגניה א ', 01-02-52 ). גישה זו הפכה לגישה המקובלת והשלטת בחזון בית גורדון ובפיתוחו ( ראה : פלמוני , תשל &quot; ג : 83). </li></ul><ul><li>' </li></ul>
  3. 4. חזון ( המשך ) <ul><li>' הבית צריך להיות נאה לשמו ונאה לנו , צביונו – פשטות וצניעות , והוא שיערוף על כל דורכי ספו . עליו להוות אותו גשר בין העבודה והתורה שגורדון כה טרח להעלותן בקנה אחד . העבודה שגורדון נסה להרימה לאבי אבות התפיסה המוסרית , יסוד היסודות של קיום האדם – לא תמיד שלום לה עם התורה , לא תמיד הרמוניה שוררת ביניהן '... ' בית זה ישמש מעין סינתיזה – סולם מוצב בעבודה , בכפר , וראשו מגיע לתורה ' כותב אלמוני בניב הקבוצה 1935 . </li></ul><ul><li>בתקנון אגודת בית גורדון משנת 1954 נאמר : &quot; לטפח ולעורר את התעניינות הציבור במדעי הטבע ככלל ולקדם את הכרת טבע ארצנו בפרט , לאמץ את קשר האדם מישראל אל הטבע , להרבות את דעת החקלאות ולהאדיר את תרבות הכפר בישראל &quot; ( תעודה לרישומה של עמותה , ארכיון דגניה א ', 01-02-52). </li></ul>
  4. 5. יעקב פלמוני , האיש שמאחרי בית גורדון , בספריית בית גורדון
  5. 6. מבנה בית גורדון : 1935- הנחת אבן הפינה ; 1941 – פתיחת המוזיאון לקהל הרחב <ul><li>My PicturesKodak Pictures2005-09-19Picture India_0187.jpg </li></ul>מבנה בית גורדון , נבנה בסגנון הבאוהאוס ששלט באותה התקופה בארץ - ישראל ובמיוחד בתל - אביב . נבנה סמוך לבית החינוך מתוך כוונה שילדי בית - הספר ישתמשו במוזיאון .
  6. 7. בית גורדון – מוזיאון לאומי? <ul><li>ישנן ארצות , וישראל איננה נכללת ביניהן , המכריזות על מוזיאון לאומי . מעין ספינת הדגל המוזיאלית של המדינה . </li></ul><ul><li>ישנן מדינות בהן קיים מוזיאון היסטורי לאומי לצד מוזיאון טבע לאומי , וגלריה לאומית לאומנות . כל אחד מהם הוא המוזיאון המוביל בתחומו וזוכה לתקציבים ויוקרה בהתאם . </li></ul><ul><li>מה הם מאפייני המוזיאון הלאומי : </li></ul><ul><ul><li>המוזיאון קיבל הכרה על - ידי הגורמים המוסמכים </li></ul></ul><ul><ul><li>המוזיאון עוסק בסוגיות כלל לאומיות או בינלאומיות . </li></ul></ul><ul><ul><li>חזון המוזיאון קשור בחזון החברה / המדינה בה הוא קיים . </li></ul></ul><ul><ul><li>המוזיאון הלאומי מהווה מעין מטריה למוזיאונים נוספים הפזורים בארץ . </li></ul></ul><ul><li>מדוע אם כן , ניתן לראות בבית גורדון , הממוקם בקבוצה קטנה בעמק הירדן , מוזיאון לאומי לטבע ולחקלאות ? </li></ul><ul><li>חזון המוזיאון תאם לחזון החברה הארץ - ישראלית המתחדשת . הוא העמיד את עבודת האדמה והחקלאות , שני מרכיבי יסוד של החברה היהודית המתחדשת בארץ - ישראל , החברה בתוכה הוא צמח , בכותל המזרח שלו . </li></ul><ul><li>גם מבחינת התכנים העמיד בית גורדון את עצמו &quot; לשירות האומה &quot;. תכניו נועדו להקיף סוגיות רחבות בתחום הטבע והחקלאות בארץ - ישראל כולה . קהל היעד של המוזיאון נועד להיות הציבור הארץ - ישראלי כולו ובמיוחד עובדי האדמה שבהם . אפילו בשאלת המטריה המוזיאלית הוא שימש דגם ל &quot; בתים &quot; שקמו אחריו ובהם בית שטורמן ובית אושיסקין . </li></ul><ul><li>בית גורדון ניסה להשיג הכרה או לפחות תמיכה מאסיבית של הסוכנות היהודית , קרן היסוד , תורמים יהודים בחו &quot; ל וכדומה . </li></ul>
  7. 8. המוזיאון האוניברסיטאי <ul><li>הגדרתם של מוזיאונים אוניברסיטאיים אינה פשוטה בהיותם מתייחסים לשתי קטגוריות מוסדיות שונות . המוזיאון מטבעו הוא מוסד תרבותי , האוניברסיטה היא מוסד מדעי . מוזיאונים אוניברסיטאיים נופלים במידה רבה , ביניהם . בנסותה לאבחן את מאפייני המוזיאון האוניברסיטאי טוענת מרתה לורנצ ' ו כי מוזיאון אוניברסיטאי ממלא את הפונקציות המוזיאליות הרגילות אך יש בו דגשים אחרים . הדגשים במוזיאון האוניברסיטאי הם על תפקידו כמוסד לימוד וכמוסד מחקר . </li></ul><ul><li>בהשוותה את חשיבותו הערכית של המחקר במוזיאונים כלליים לחשיבותו במוזיאונים אוניברסיטאיים טוענת מרתה לורנצ ' ו כי מוזיאונים אוניברסיטאיים מעמידים את ערך המחקר כערך מרכזי בתפישתם את עצמם ובדרך פעולתם , בעוד במוזיאון הרגיל מקומו של המחקר נתון , לעיתים קרובות , </li></ul>
  8. 9. מתוך תצוגת מרכז דראווין במוזיאון הטבע הלאומי בלונדון בעלי חיים משומרים בצנצנות , במבנה תצוגתי . כל פריט המגיע למוזיאון נבדק , נרשם ומקבל ' תעודת זהות '. האוסף משמש מקור להכנת תערוכות . התערוכות בנויות באמת מידה אבולוציונית , סיסטמטית או אקולוגית .
  9. 10. זוחלים משומרים בצנצנות בבית גורדון שימור מוזיאלי קלאסי
  10. 11. מטרות היסוד של בית גורדון <ul><li>מטרות : </li></ul><ul><li>לשמש מקום לימוד ובית מדרש לעוסקים ולמתועדים לעסוק בחקלאות ולכל השואפים להכיר וללמוד את טבע הארץ . </li></ul><ul><li>להציג באופן מרוכז ומאלף את טבעה החי והדומם של ארצנו . </li></ul><ul><li>לאסוף עצמי טבע ולשמרם , כשהם מוגדרים וממוינים , כחומר ללמוד ולחקירה . </li></ul><ul><li>לשקף את הבעיות וההשגים של החקלאות העברית . </li></ul><ul><li>לכנס ולשמור כל מה שקשור בשמו של א . ד . גורדון </li></ul><ul><li>מדורי הבית : ספריה בעברית ובלועזית במדעי הטבע ובמקצועות החקלאות . בספריה יהיו מלבד כתבי יסוד בתחומים הנ &quot; ל פרסומים , מחקרים ועלוני הדרכה . </li></ul><ul><li>בית נכאת בו יובאו עצמים מן החי , מן הצומח ומן הדומם של ארץ - ישראל ( בשימת לב מיוחדת של בקעת כנרות ומוצגים הקשורים בענפי החקלאות השונים . </li></ul><ul><li>מעבדה ואולם הרצאות </li></ul><ul><li>פינת גורדון </li></ul>
  11. 12. פינת גורדון ( חודשה לאחרונה ) לכנס ולשמור את כל מה שקשור בשמו ובפעלו של א . ד . גורדון בשנת 1952 כותב פלמוני כי בבית גורדון נמצאים 600 מכלל 1000 המקורות של כתבי גורדון ומה שנכתב עליו .
  12. 13. זוחלים בשימור
  13. 14. בית גורדון בין אוסף ומחקר לשירות המבקרים והדרכה <ul><li>למרות שקיימת נטייה ברורה לפיאורו של העבר , יש להביט במבט מפוקח על המצב ששרר בבית גורדון שנים הרבה . </li></ul><ul><li>כבר ב -1950 כותב אהרן ג ., במכתב אל יוסף ברץ : ' יוסף , רציתי לשאול אותך שאלה אשר אינה שיכת לכאורה לגופו של עניין ולמעשה היא שקובעת את עתיד בית גורדון . האם התכנית היא להחיות את בית גורדון ולהפוך את הנכס המת והדומם הזה למרכז חנוך ולמוד תוסס המחנך המונים לחקלאות ומדע חקלאי , או חלילה מחפשים אגרונום אשר תפקידו להמשיך במסורת חניטת הטבע ואיסופו לקופסאות בית גורדון ?' </li></ul><ul><li>הכותב נותן למעשה ביטוי ציורי למצב בו האוסף הוא מרכז ההוויה והחוויה של בית גורדון . הוא מתקומם נגד המצב בו תשומת הלב נתונה באופן כמעט בלעדי לאוסף בעוד המבקרים מהווים נספח פחות משמעותי . </li></ul><ul><li>בהשוותו את המצב בבית גורדון למצב במוזיאוני טבע וחקלאות באמריקה טוען הכותב כי שם תפקידו המובהק של המוזיאון הוא להציע פתרונות מעשיים לחקלאי המתלבט , ולהוות מקום מחקר חקלאי . </li></ul><ul><li>לאיסוף ובמיוחד לחניטת צמחים ובעלי חיים יש עובדים מיוחדים , מיומנים , והם רק ספקי שירות של המוזיאון . </li></ul>
  14. 15. יעקב פלמוני ליד מגירות כרטיסיות המידע הביבליוגרפי ( למעלה מ -200.000 הפניות )
  15. 16. ילדי בית החינוך בבית גורדון המסבירה : דינה אילן , דגניה א '.
  16. 17. דג אמנון הגליל , שימו לב לכיתובית , בעברית , באנגלית ובערבית בנוסף לשם המדעי
  17. 18. מתוך דין וחשבון בית גורדון 1968/9 <ul><li>הדגמה מרשימה לחשיבותו של האוסף , המחקר והספרייה על - פני ההדרכה אפשר לקבל מדין וחשבון על פעולות בית גורדון בשנת 1968-9. </li></ul><ul><li>בהתאם לדו &quot; ח עבדו בתקופה זו 7 1/2 איש בבית גורדון . שלושה כעובדי הספרייה , אחד במחקר , אחד בהדרכה , ½ במנהל , והיתר בגינון ותחזוקה . </li></ul><ul><li>הדו &quot; ח מייחס חשיבות גדולה להגדלת ' האגירה ', לפעולות המחקריות המרשימות שעשו עובדי הבית , בין היתר הכנת ביבליוגרפיה עברית בטבע ובחקלאות . כ -200.000 פריטים ביבליוגרפים נכללו בה באותה השנה . </li></ul><ul><li>הייתה זו ללא ספק עבודה עצומה , עבודה המתאימה בהגדרה למוזיאון אוניברסיטאי או אולי אפילו לספרייה אוניברסיטאית . </li></ul><ul><li>יתר על - כן עובדי הבית פרסמו מספר פרסומים אקדמיים באותה השנה בכתבי עת אקדמיים מוכרים . </li></ul><ul><li>אוסף המוזיאון כולל 35 מינים אשר תוארו וניתנו להם שמות לראשונה במדע , ו -600 מינים חדשים בארץ - ישראל . </li></ul><ul><li>מספר המבקרים , לעומת זאת קטן בחצי לעומת המוזיאון המקביל בית חיים שטורמן . בעוד בבית גורדון באמצע שנות הששים כ -17.000 מבקרים בשנה הרי בבית שטורמן כ -30.000 מבקרים . </li></ul>
  18. 19. מעיינים ולומדים בבית גורדון ... ' כל אחד יוכל למצוא כאן בעצמו את אשר יבקש לדעת ...' פלמוני ט &quot; ו בשבט תרצ &quot; ח - 1938
  19. 20. בין מוזיאון ארצי-לאומי למוזיאון איזורי <ul><li>אחת הסוגיות הבלתי פתורות בבית גורדון הייתה שאלת הגבולות הטריטוריאליים אליהם התייחס המוזיאון . </li></ul><ul><li>בראשי קוים לתכנית בית גורדון נכתב רק על ' טבעה החי והדומם של ארצנו '. </li></ul><ul><li>' בית נכאת בו יובאו עצמים מן החי , מן הצומח ומן הדומם של ארץ - ישראל ( בשימת לב מיוחדת של בקעת כנרות ) ומוצגים הקשורים בענפי החקלאות השונים .' </li></ul><ul><li>רק באביב 1977 (42 שנה לאחר הנחת אבן הפינה שלו ), נחנך בבית גורדון אגף חדש שהוקדש באופן מפורש לתולדות בקעת כנרות . אגף זה משנה את הפוקוס הגיאוגרפי של המוזיאון מתפיסה כלל ארצית לתפיסה איזורית . </li></ul><ul><li>שינוי נוסף היה השינוי בנושאי התצוגה מתצוגת טבע וחקלאות בלבדית לתצוגת ארכיאולוגיה והיסטוריה . נושאים אלה נידונו רק ברמה האיזורית . </li></ul><ul><li>בתצוגת הטבע חל שינוי גדול מאד . מתצוגה סיסטמית לתצוגה אקולוגית . לא עוד בעלי החיים והצמחים שכל פרט בהם שייך למין ומשפחה , אלא תצוגה בה הפרטים הם חלק ממערכת אקולוגית . </li></ul>
  20. 21. אולם כנרות : מקום התכנסות ותצוגה איזורית .
  21. 22. שינוי מעשי ללא שינוי קונצפטואלי <ul><li>אמנם בבקשה שהוגשה לרישום עמותה ב -1980 נוספה הפסקה :' לחקר לתעד ולהפיץ ידיעת ההתיישבות הציונית בכלל וידיעת בקעת כנרות על כל היבטיה , טבעה ותולדות האדם בה מימי קדם עד ימינו '. אך לכך לא צורפה פרוגרמה רחבה וברורה כפי שהייתה לבית גורדון בעת הקמתו . </li></ul><ul><li>היבט נוסף ומרתק של בקשה זו היא הראייה של בית גורדון כמוסד למחקר ולימוד . במיוחד יש לשים לב כי העמותה מדגישה את תפקידו של הבית כמקום ללמוד עצמי . בנוסף כמקום בו יערכו מחזורי לימוד ושעורי ערב , מעבדות מחקר , תצפיות מטאורולוגיות ואסטרונומיות , גן לצמחי המולדת ופרסום חומר מחקרי . כל אלה תאמו בדיוק את הגישה שאפיינה את בית גורדון בעשרות השנים הקודמות . </li></ul><ul><li>השוואה בין מטרות העמותה שנכתבו ב -1980, לבין מטרות האגודה שנכתבו ב -1954 מצביעה על שינוי אחד , תוספת של הפסקה : ' בית נכאת לעתיקות האזור '. </li></ul><ul><li>בבקשה יש התעלמות גמורה מהצורך בהדרכת קבוצות תיירים , הן תיירות חוץ והן תיירות פנים , ולמעשה לא חל שינוי של ממש במטרות העל ובקהל היעד של המוזיאון . </li></ul>
  22. 23. דורסי לילה ארץ - ישראליים התצוגה היא תצוגה סיסטמית , בהתאם למשפחות ומינים של בעלי החיים . הכתובית שחלקה דו ואפילו תלת - לשונית מיועדת לאפשר למבקר הבודד ללמוד את אוספי הטבע .
  23. 24. מתצוגה סיסטמית לתצוגה איזורית - אקולוגית : צומח וחי על חוף הכנרת תצוגה זו מצביעה על שלב חדש ושונה בתולדות בית גורדון . הוצגו מספר דיורמות המראות את מאפיינים אקולוגיים של תת - איזורים הנמצאים בסביבת הכנרת .
  24. 25. תצוגת האקולוגיה במצפה אלות <ul><li>יונקים אופייניים בסביבתם הטבעית </li></ul>
  25. 26. בין מוזיאון טבע לאומי , למוזיאון רב תחומי איזורי <ul><li>בפרוגרמה מחודשת לבית גורדון שכתבה מנהלתו המסורה עמליה אילן היא כותבת בין היתר : ' חסר מסר כללי הקושר את נושאי המוזיאון השונים : הקשר בינם לבין עצמם ולשמו של א . ד . גורדון . הנושא את שם הבית . אישיותו המיוחדת והסמלים שהוא מייצג אינם באים לידי ביטוי במידה מספקת ' . </li></ul><ul><li>עובדה זו איננה מקרית . כפי שראינו במהלך שנותיו שינה המוזיאון כיוון באופן מובהק , מבלי שניתנה לכך הדעת במידה מספקת . </li></ul><ul><li>למיטב ידיעתי לא נכתבה פרוגרמה מחודשת , לא נבחר קהל יעד חדש אליו יש לכוון את עיקר המאמץ , ולא הובהר הפוקוס בו על המוזיאון ללכת . </li></ul><ul><li>שונו סדרי עדיפויות מבלי להבהיר מה הן מטרות העל החדשות . </li></ul><ul><li>נכון להיום בית גורדון הוא מוסד בעל חשיבות רבה הן מצד האוסף , הן מצד מקומו הייחודי במוזיאולוגיה הארץ - ישראלית , הן בגלל חשיבותה יוצאת הדופן של הספרייה המצוייה בו . </li></ul><ul><li>לכן יש למצוא את השיטה והנתיב בו המוזיאון שהוא ביסודו מוזיאון אוניברסיטאי יקשר בקשר ברור עם המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן , שהיא המוסד האקדמי הראוי לכך . </li></ul>
  26. 28. תצוגת הברווזים
  27. 29. תודה רבה <ul><li>http :// www . beitgordon . museumline . co . il </li></ul><ul><li>/ </li></ul><ul><li>ד &quot; ר עפרה קינן </li></ul><ul><li>בעלת הפורטל המוזיאונים הווירטואליים </li></ul><ul><li>www.make-mymuseum.com </li></ul>

×