Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.
‫ילדים בנתיבי הבריחה‬
‫אירופה 5491 - 8491‬
‫פתח דבר‬
‫עם סיום המלחמה מתחילים הפליטים בכל‬
‫אירופה לחזור לארצותיהם ולבתיהם. לילדים‬
‫היהודים – ילדים שעברו שנים של סבל...
‫ביולי 7491 רשומים ברשימות "עליית הנוער" של הסוכנות היהודית 000,63 ילדים מועמדים‬
‫לעליה. הם מרוכזים ב-031 בתי ילדים ונוער...
‫הגופים העושים במלאכה‬
‫הצלת הילדים חייבה פעולה מהירה ומתואמת. הילדים נאספו ורוכזו בבתי ילדים. צריך היה‬
‫לטפל בהם מבחינה ...
‫בהמשך מצטרפים השליחים הארצישראליים אנשי תנועת הבריחה, שנשלחים במיוחד‬
‫למטרה זו, והם מנווטים ומנהלים את התהליך כולו. עימם...
‫חייל הבריגדה אליהו בן-חור עם נער פליט‬

‫פירנצה, איטליה. חיילי הבריגדה היהודית מלווים את ילדי המחנה‬
‫פולין, 6491. קבוצת ילדים עם פעילי הבריחה‬

‫ורשה, פולין. נציג הג'וינט‬
‫עם ילדה יהודיה יתומה‬
‫עובד הג'וינט מודד לילדים נעליים‬
‫הקשר הראשון עם הילדים‬

‫קבוצת ילדים ניצולים‬
‫ברחובות הערים צצים ילדים יהודים‬
‫עזובים, בלי הורים, משפחה ובית. ילדים‬
‫הסכם‬
‫במסגרת‬
‫לפולין‬
‫השבים‬
‫הרפטריאציה וילד...
‫הוצאת ילדים ממסגרות נוצריות‬
‫מאמצים רבים מושקעים באיתור ילדים יהודים שהוסתרו אצל משפחות, במנזרים ובמוסדות‬
‫נוצריים, וחל...
‫פולין. מקהלת ילדים של הכנסייה, חלקם יהודים מוסתרים‬

‫המלאכה כרוכה בקשיים רבים, מפני שאין רשימות מסודרות. בנוסף, רבים מהמ...
‫התנועות החלוציות בפולין מקימות, יחד עם ארגוני הצלה ובסיוע כספי הג'וינט, את ארגון‬
‫"הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים", ש...
‫שאלון של הקואורדינציה הציונית בפולין, ובו פרטים אישיים ותצלום של הנערה שרה קסלר‬
‫במחנות המעבר‬
‫תנאי החיים במחנות המעבר היו קשים. כאשר גבר הלחץ והתגבר מאוד קצב הבריחה לא‬
‫יכלו המרכזים הקיימים לקלוט אנש...
‫ברגן בלזן, גרמניה. חגיגת הולדתו של התינוק ה-000,1 במחנה העקורים‬
‫מטפלת באחד מ"קיבוצי הילדים" – כך כונו בתי הילדים בפולין - מספרת כיצד ביום הראשון‬
‫נעלם כל האוכל שהוגש לילדים, והיה ברור ...
‫מטפלת אחרת מספרת כיצד ילדה קטנה בבית ילדים בפולין מסרבת להוריד את הצלב‬
‫שעל צווארה ומתקשה להרדם בלילה "כי אין תמונה של י...
‫במהלך המלחמה נפרדה הילדה חוה ניסימוב מאמה והסתתרה. לאחר המלחמה פגשה‬
‫שוב את אמה, אבל כבר לא זכרה אותה, ולכן היא מכנה אות...
‫ברטיסלבה, סלובקיה. ילדי בית היתומים מקבלים שוקולד‬
‫בדרכים‬
‫אי אפשר להחזיק את הילדים לאורך זמן במחנות מעבר או במחנות פליטים. המטרה‬
‫הברורה היא להעלותם ארצה בהקדם האפשרי. ל...
‫קבוצת נערים חברי תנועת נוער על רכבת בדרכם לברטיסלבה, צ'כיה‬
‫במעברי הגבול‬
‫"אברהם ורצהיזר סיפר על תקרית בה חצה את גבול פולין-צ'כיה עם 06 ילדים שהגיעו מלודז'‬
‫ומוורשה. בחצותם את הגב...
‫המוביל מוסר הוראות אחרונות לפני היציאה אל הרי הגבול‬

‫6491, גבול פולין-צ'כיה. קבוצת ניצולים חוצה בהיחבא את הגבול‬
‫ברגל, בהרים‬
‫"חציית גבול אוסטריה-איטליה דרך הרי טירול נחשבה למבצע פיסי מפרך. חששנו שהילדים‬
‫לא יוכלו לעמוד בו. טעינו. ה...
‫שיירת פליטים בהרים המושלגים‬

‫קבוצת פליטים בהרי האלפים בליווי חיילים איטלקים‬
‫בתי הילדים‬
‫התקווה כי העלאת הילדים לארץ ישראל תהיה ענין קצר נתבדתה. לאחר שהגיעו לגרמניה,‬
‫לאוסטריה או לאיטליה מסתבר כי ...
‫בפולין הקימו תנועות הנוער הציוניות, בעיקר דרור והשומר הצעיר, יותר משבעה עשר‬
‫קיבוצי הכשרה לנוער בני שש עשרה עד עשרים ואח...
‫לודז', פולין. 7491. בשעת ארוחה בבית הילדים‬
‫אוסטריה. בית ילדים של ארגון הבריחה, מיד לאחר המלחמה‬
‫המדריכים‬
‫המדריכים, רובם ניצולי השואה בעצמם, חשים אחריות טוטאלית ומחוייבות להביא את‬
‫הילדים לחוף מבטחים בארץ ישראל. הם ...
‫לודז', פולין. עם המחנכת בבית הילדים‬

‫צ'כוסלובקיה. ילדים משארית הפליטה עם מטפלת‬

‫שאמוני, צרפת. מדריכה מסרקת ילדה בבית ...
‫ארץ ישראל באה אליהם‬
‫העוסקים בבריחה עמלים על שיקום הילדים. מפתחים תוכניות לימודים, עוסקים בהנחלת‬
‫הלשון ומקיימים פעולות...
‫דף מהשירון של הילדה חנה מהרשק בבית הילדים רוזנהיים‬
‫כיתת לימוד בבית הילדים של תנועת דרור עם דגם של "חומה ומגדל"‬

‫שזצ'ין, פולין. 6491. ילדים שרים במקהלה בבית הילדים של טוץ‬
‫שזצ'ין, פולין. 6491. ילדה רוקדת בבית הילדים של טוץ‬
‫לסיום‬
‫פעולות ההצלה מגיעות לסיומן. רב הילדים הניצולים נאספו, טופלו וזכו לאהבה וליחס חם‬
‫ואמהי והגיעו לארץ ישראל. ארוכה ...
‫על סיפון האנייה "תיאודור הרצל", מתקרבים לחוף הנכסף‬
‫פרק הבריחה אינו מוכר לרבים ואינו מונצח באופן רציני ומשמעותי. אנו, עמותת "מורשת‬
‫הבריחה", רוצים לתת לפרק זה את המקום הראו...
ילדים בנתיבי הבריחה - אירופה 1948-1945
ילדים בנתיבי הבריחה - אירופה 1948-1945
ילדים בנתיבי הבריחה - אירופה 1948-1945
ילדים בנתיבי הבריחה - אירופה 1948-1945
ילדים בנתיבי הבריחה - אירופה 1948-1945
Upcoming SlideShare
Loading in …5
×

ילדים בנתיבי הבריחה - אירופה 1948-1945

1,838 views

Published on

סיפור הצלתם של הילדים היהודים ששרדו את השואה, במסגרת ארגון "הבריחה" באירופה, מתום מלחמת העולם השנייה ועד להקמת המדינה

Published in: Education
  • Be the first to comment

ילדים בנתיבי הבריחה - אירופה 1948-1945

  1. 1. ‫ילדים בנתיבי הבריחה‬ ‫אירופה 5491 - 8491‬
  2. 2. ‫פתח דבר‬ ‫עם סיום המלחמה מתחילים הפליטים בכל‬ ‫אירופה לחזור לארצותיהם ולבתיהם. לילדים‬ ‫היהודים – ילדים שעברו שנים של סבל נורא,‬ ‫איבדו את הוריהם וחיו בפחד מתמיד תוך‬ ‫התמודדות עם בדידות ורעב, קור ומחלות, לא‬ ‫קיבלו שום חינוך ולא זכו לאהבה או להגנה של‬ ‫מבוגר - אין לאן לחזור, אין בית, אין משפחה.‬ ‫מתוך כ-000,002,1 ילדים יהודים שהיו באירופה‬ ‫נותרו בחיים כ-000,051 בלבד ואלפים נוספים,‬ ‫שהיו בזמן המלחמה בבריה"מ, חזרו לפולין‬ ‫במסגרת הסכם הרפטריאציה. רבים מהילדים הם‬ ‫יתומים ללא קרוב ומודע. הפתרון המקובל על‬ ‫רבים, בהם תנועות הנוער, המפלגות והגופים‬ ‫הציוניים, הוא חד משמעי: יש לאתר את הילדים -‬ ‫"הן נשארו לנו כה מעטים מהם" – לאסוף אותם,‬ ‫לטפל בהם ולהביאם למקום בטוח בארצם, ארץ‬ ‫ישראל, שם יגלידו פצעיהם ושם יחיו לבטח.‬ ‫ילד ניצול עם מזוודותיו‬
  3. 3. ‫ביולי 7491 רשומים ברשימות "עליית הנוער" של הסוכנות היהודית 000,63 ילדים מועמדים‬ ‫לעליה. הם מרוכזים ב-031 בתי ילדים ונוער, המפוזרים ב-31 ארצות ברחבי אירופה.‬ ‫צ'רבונוגורד, פולין. תצלום של ילדים במנזר. לוסי גרטנר משמאל‬
  4. 4. ‫הגופים העושים במלאכה‬ ‫הצלת הילדים חייבה פעולה מהירה ומתואמת. הילדים נאספו ורוכזו בבתי ילדים. צריך היה‬ ‫לטפל בהם מבחינה פיסית ומבחינה רגשית-נפשית כאחת: לספק טיפול רפואי, מזון, כסות‬ ‫ומחסה, להקנות הרגלי התנהגות, להשלים לימודים שנזנחו במשך שנים ולטפל בפחדים‬ ‫ובכעסים, בחוסר אמון במבוגרים ובחשש מהמחר שיבוא.‬ ‫במלאכת הצלת הילדים חברו מספר גופים. ראשונים היו אנשי שארית הפליטה עצמם:‬ ‫יוצאי תנועות הנוער החלוציות, פרטיזנים, לוחמי הגיטאות, ניצולי מחנות ריכוז ואחרים,‬ ‫אשר מוצאים בעצמם את כוחות הנפש והגוף ומתחילים לפעול לפתרון שאלת הילדים.‬ ‫"שנים היה כל אחד מאיתנו חייב להילחם כדי להישאר בחיים. כשמצאנו את דרכנו חזרה‬ ‫לעולם של שפיות ולא הוכרחנו יותר לשקר, לרמות ולגנוב כדי להישאר בחיים, הייתה לנו‬ ‫הרגשה טובה ונקייה, שאנו מסוגלים לפעול למען אידיאל כלשהו, הגדול יותר מאתנו. מצאנו‬ ‫משמעות חדשה להמשך קיומנו האישי."‬ ‫מדברי יצחק דיכטר, מנהל בית הספר של בית הילדים ברוזנהיים‬
  5. 5. ‫בהמשך מצטרפים השליחים הארצישראליים אנשי תנועת הבריחה, שנשלחים במיוחד‬ ‫למטרה זו, והם מנווטים ומנהלים את התהליך כולו. עימם פועלים חיילי הבריגדה וגדוד‬ ‫התובלה הדואגים בעיקר להעברת הילדים בדרכים. ארגון "עליית הנוער" מפעיל את בתי‬ ‫הילדים וארגון הג'וינט מממן את רוב הפעילויות. אונר"א אחראית על תפעולם של מחנות‬ ‫לילדים פליטים המוקמים על ידה.‬ ‫סוניום, יוון. משאיות של הבריגדה היהודים מובילות ילדים שנאספו‬ ‫מבתי מחסה נוצרים, לפני עלייתם ארצה‬
  6. 6. ‫חייל הבריגדה אליהו בן-חור עם נער פליט‬ ‫פירנצה, איטליה. חיילי הבריגדה היהודית מלווים את ילדי המחנה‬
  7. 7. ‫פולין, 6491. קבוצת ילדים עם פעילי הבריחה‬ ‫ורשה, פולין. נציג הג'וינט‬ ‫עם ילדה יהודיה יתומה‬
  8. 8. ‫עובד הג'וינט מודד לילדים נעליים‬
  9. 9. ‫הקשר הראשון עם הילדים‬ ‫קבוצת ילדים ניצולים‬
  10. 10. ‫ברחובות הערים צצים ילדים יהודים‬ ‫עזובים, בלי הורים, משפחה ובית. ילדים‬ ‫הסכם‬ ‫במסגרת‬ ‫לפולין‬ ‫השבים‬ ‫הרפטריאציה וילדים ששוחררו ממחנות‬ ‫הריכוז, מהגטאות, ממקומות מסתור‬ ‫ומאזורי הלחימה של הפרטיזנים ואין להם‬ ‫לאן לחזור.‬ ‫ורשה, פולין. ילדים יהודים מוכרים סיגריות ברחוב‬ ‫הם משוטטים ברחובות הערים רעבים‬ ‫ומוזנחים. התנסותם במלחמת הקיום‬ ‫האכזרית והזוועות שעברו הקנו להם כושר‬ ‫הישרדות מופלא, ולצידו חשדנות מובנת‬ ‫כלפי הזולת, כל אדם הוא בחזקת אויב‬ ‫פוטנציאלי. קשה ומסובך ליצור עימם קשר‬ ‫של אמון, ולא פשוט להביאם אל בתי‬ ‫הילדים לצורך טיפול ושיקום. אנשי הבריחה‬ ‫מחפשים את הילדים, משקיעים מאמץ‬ ‫בהתחברות עמם, בהציעם מקום בטוח,‬ ‫מגן, מטפל.‬
  11. 11. ‫הוצאת ילדים ממסגרות נוצריות‬ ‫מאמצים רבים מושקעים באיתור ילדים יהודים שהוסתרו אצל משפחות, במנזרים ובמוסדות‬ ‫נוצריים, וחלקם אף לא יודעים על מוצאם היהודי. ברוב המקרים נמסרו הילדים על ידי‬ ‫הוריהם כדי להצילם, והם לעתים השריד היחיד לשושלת משפחתם.‬ ‫טמפלהוף, גרמניה. ילדה יהודיה בטקס הקונפירמציה - אחד מטקסי הקבלה לנצרות‬
  12. 12. ‫פולין. מקהלת ילדים של הכנסייה, חלקם יהודים מוסתרים‬ ‫המלאכה כרוכה בקשיים רבים, מפני שאין רשימות מסודרות. בנוסף, רבים מהמנזרים‬ ‫והמשפחות הנוצריות אינם מוותרים על הילדים. הם הצילו, אמנם, את חיי הילדים‬ ‫בהסתירם אותם מהנאצים, תוך סיכון חייהם שלהם, אך עם תום המלחמה נמצאות גם‬ ‫משפחות המנצלות את המצב ודורשות עבור החזרת הילדים סכומי עתק, כאילו היו אלה‬ ‫סחורה עוברת לסוחר. יש כאלה שהתקשרו מאוד לילדים, ויש המסרבים להחזיר את‬ ‫הילדים לחיק היהדות מסיבות דתיות-תיאולוגיות, ברצותם "להציל גם את נשמתם".‬
  13. 13. ‫התנועות החלוציות בפולין מקימות, יחד עם ארגוני הצלה ובסיוע כספי הג'וינט, את ארגון‬ ‫"הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים", שמטרתו לחלץ ילדים שהוסתרו כנוצרים בזמן‬ ‫המלחמה ולהחזירם לחיק עמם.‬ ‫הארגון פועל יחד עם פעילי והבריחה כדי לאסוף, לפדות, לפעמים לחלץ ולפעמים לקרוע‬ ‫את הילדים מן המנזרים ומהמשפחות הנוצריות. מעל לחמישים פנימיות ובהן כ-008,3‬ ‫ילדים הוקמו על ידי הוועד היהודי. לכל ילד וילד סיפור מרגש, קורע לב.‬ ‫פולין. ילדים יהודים שהוסתרו במהלך המלחמה במנזר סרצ'נסקי‬
  14. 14. ‫שאלון של הקואורדינציה הציונית בפולין, ובו פרטים אישיים ותצלום של הנערה שרה קסלר‬
  15. 15. ‫במחנות המעבר‬ ‫תנאי החיים במחנות המעבר היו קשים. כאשר גבר הלחץ והתגבר מאוד קצב הבריחה לא‬ ‫יכלו המרכזים הקיימים לקלוט אנשים נוספים והוקמו מרכזים חדשים לשעת-חירום‬ ‫באוהלים, במוסכים נטושים ובצריפים מטים לנפול. תופעה שהסתמנה במחנות הייתה‬ ‫הגידול המתמיד במספר הילדים.‬ ‫אם ובנה במחנה מעבר‬ ‫זלצבורג, אוסטריה. ילד באמבטיה‬ ‫במחנה העקורים 'פרנץ ג'וזף קסרנה'‬
  16. 16. ‫ברגן בלזן, גרמניה. חגיגת הולדתו של התינוק ה-000,1 במחנה העקורים‬
  17. 17. ‫מטפלת באחד מ"קיבוצי הילדים" – כך כונו בתי הילדים בפולין - מספרת כיצד ביום הראשון‬ ‫נעלם כל האוכל שהוגש לילדים, והיה ברור שנגנב. למחרת מגדילים המדריכים, ללא כל‬ ‫הערה, את כמות האוכל המוגש, אך גם הוא נעלם כולו. עוברים ימים לא מעטים עד‬ ‫שהילדים בטוחים שיום יום יגיע מספיק אוכל לשולחן וחדלים לאגור.‬ ‫ילדים אוכלים בתחנת איסוף במקום לא ידוע‬
  18. 18. ‫מטפלת אחרת מספרת כיצד ילדה קטנה בבית ילדים בפולין מסרבת להוריד את הצלב‬ ‫שעל צווארה ומתקשה להרדם בלילה "כי אין תמונה של ישו". המטפלת מעודדת אותה‬ ‫להתפלל. כשמגיעה הילדה למחנה הילדים בגרמניה היא נרגעת ומורידה בעצמה את‬ ‫הצלב.‬ ‫ברטיסלבה, סלובקיה. מטפלת‬ ‫מאכילה את אחת הילדות‬ ‫ניו פרימן, גרמניה. ילדים משחקים‬ ‫משחקי מלחמה במחנה העקורים‬
  19. 19. ‫במהלך המלחמה נפרדה הילדה חוה ניסימוב מאמה והסתתרה. לאחר המלחמה פגשה‬ ‫שוב את אמה, אבל כבר לא זכרה אותה, ולכן היא מכנה אותה "אישה-אמא".‬ ‫וכך היא מתארת בספר "ילדה משם" את‬ ‫שהותן במחנה עקורים:‬ ‫"האישה-אמא ואני נוסעות לגרמניה וגרות‬ ‫במחנה עקורים.‬ ‫אני חולה, חולה מאוד, הולכת למות. כולם‬ ‫אומרים שכבר אין מה לעשות. הרופא במחנה‬ ‫מעביר את המיטה שלי למשרד שלו. החדר יפה‬ ‫ומואר. אני יכולה להסתכל על הרופא כמה שאני‬ ‫רוצה.‬ ‫הוא רכון מעל שולחנו וכותב. אבל כשיש לו פנאי‬ ‫הוא מתיישב ליד מיטתי ומשחק אתי בקוביות.‬ ‫לבסוף קורה נס, כך כולם אומרים, ואני‬ ‫מבריאה.‬ ‫אני כבר לא בחדר של הרופא וזה עצוב.‬ ‫אישה-אמא מביאה לי בובה עם ראש של שפן‬ ‫וגם תפוז שלם ואני משחקת ואוכלת..."‬ ‫ניסימוב, ח. (7002). ילדה משם. הוצאת מקטרת‬ ‫בודפשט, הונגריה. 6491. ילדה בבית‬ ‫היתומים ‪MOUNT OF LIBERTY‬‬
  20. 20. ‫ברטיסלבה, סלובקיה. ילדי בית היתומים מקבלים שוקולד‬
  21. 21. ‫בדרכים‬ ‫אי אפשר להחזיק את הילדים לאורך זמן במחנות מעבר או במחנות פליטים. המטרה‬ ‫הברורה היא להעלותם ארצה בהקדם האפשרי. לאחר הטיפול הראשוני שמקבלים הילדים‬ ‫מתחיל המסע הגדול. בקבוצות קטנות הם יוצאים אל הלא נודע, מלווים על ידי קומץ‬ ‫מדריכים המעבירים את הילדים בדרכי אירופה לכיוון נמלי הים התיכון, שם יעלו על אוניות‬ ‫המעפילים אל ארץ ישראל.‬ ‫"מפולין היה עלינו לחמוק בדרכי הבריחה. לכשהתפרסמה הידיעה כי עולים לארץ ישראל,‬ ‫הייתה אנדרלמוסיה כללית. אלה מהילדים צוהלים ואלה מתייפחים ואלה אינם יודעים את‬ ‫נפשם. לחסיה ברנסטיין, המטפלת, נמסר הדבר 42 שעות לפני מועד היציאה לדרך. לילדים‬ ‫נמסר ממש לפני היציאה. היה הכרח בסודיות מוחלטת."‬ ‫דקל, א. (3691). שרידי חרב: הצלת ילדים בשנות השואה ולאחריה. תל-אביב : משרד הבטחון – ההוצאה לאור.‬
  22. 22. ‫קבוצת נערים חברי תנועת נוער על רכבת בדרכם לברטיסלבה, צ'כיה‬
  23. 23. ‫במעברי הגבול‬ ‫"אברהם ורצהיזר סיפר על תקרית בה חצה את גבול פולין-צ'כיה עם 06 ילדים שהגיעו מלודז'‬ ‫ומוורשה. בחצותם את הגבול הגיעו משמרות הגבול וערכו חיפושים,הם ירו והתקרבו ליער, אך‬ ‫לא נכנסו אליו. הילדים פוזרו ביער ונצטוו להשתטח על האדמה. לאחר כשלוש שעות בהן‬ ‫שכבו הילדים לבדם, הסתלקו סוף סוף החילים. ניתן האות להאסף והילדים, רועדים מקור,‬ ‫ללא סימני בהלה או פחד, התייצבו. 'אי אפשר היה להרדם בגלל תזמורת הרובים ומכונת‬ ‫היריה שנגנה ללא הרף', התלונן אחד הילדים.‬ ‫חבר הבריחה מספר על המקרה: 'קשה לי לתאר את גודל החרדה באותן שלוש שעות‬ ‫שהתחבאנו ביער. 06 ילדים ניצולים היו הלא באותם ימים אוצר יקר לאין שעור – הרי כה‬ ‫מעטים נשארו לנו' "‬ ‫דקל, א. (3691). שרידי חרב: הצלת ילדים בשנות השואה ולאחריה. תל-אביב : משרד הבטחון – ההוצאה לאור.‬
  24. 24. ‫המוביל מוסר הוראות אחרונות לפני היציאה אל הרי הגבול‬ ‫6491, גבול פולין-צ'כיה. קבוצת ניצולים חוצה בהיחבא את הגבול‬
  25. 25. ‫ברגל, בהרים‬ ‫"חציית גבול אוסטריה-איטליה דרך הרי טירול נחשבה למבצע פיסי מפרך. חששנו שהילדים‬ ‫לא יוכלו לעמוד בו. טעינו. הילדים היטיבו לטפס על ההרים, היו ממושמעים יותר‬ ‫מהמבוגרים...‬ ‫...העברנו פעם קבוצת ילדים מפולין לצ'כיה בדרך "שחורה" (ללא ידיעת שומרי הגבול משני‬ ‫הצדדים). קבוצה של ילדים בני 51-21 יצאה לאחר חצות. ניתנה הוראה לא להוציא הגה ולא‬ ‫להקים רעש בעת ההליכה. ילד בן 21 אמר 'ודאי שנשתוק, אנחנו רגילים' לאחר כשלוש שעות‬ ‫הליכה הגענו לצ'כיה והילדים נכנסו לבית הנוער. אז שאל אחד הילדים: 'נו, יעצט מעג מען‬ ‫שוין רעדען?'. עכשיו כבר מותר לדבר?"‬ ‫דקל, א. (3691). שרידי חרב: הצלת ילדים בשנות השואה ולאחריה. תל-אביב : משרד הבטחון – ההוצאה לאור‬
  26. 26. ‫שיירת פליטים בהרים המושלגים‬ ‫קבוצת פליטים בהרי האלפים בליווי חיילים איטלקים‬
  27. 27. ‫בתי הילדים‬ ‫התקווה כי העלאת הילדים לארץ ישראל תהיה ענין קצר נתבדתה. לאחר שהגיעו לגרמניה,‬ ‫לאוסטריה או לאיטליה מסתבר כי שהותם במחנות נמשכת זמן רב ובלתי ידוע. ברור כי יש‬ ‫לנהל שיגרה מסודרת, חינוכית ומיטיבה לילדים הזקוקים לוודאות ולמרגוע יותר מכל.‬ ‫ווסמביק, אוסטריה. ילדים בחדר המשחקים של בית הילדים‬
  28. 28. ‫בפולין הקימו תנועות הנוער הציוניות, בעיקר דרור והשומר הצעיר, יותר משבעה עשר‬ ‫קיבוצי הכשרה לנוער בני שש עשרה עד עשרים ואחת, על-פי דגם קיבוצי ההכשרה מלפני‬ ‫המלחמה. בבתי הילדים מפתחים המטפלים תפיסה חינוכית–טיפולית. משתדלים ליצור‬ ‫תחושה של בטחון וקבע למרות חוסר הוודאות וההכנות לעלייה. הקבוצה מהווה תחליף‬ ‫למשפחה, המדריכים – תחליף להורים. נותנים לילדים אהבה, מזון, בגדים וקורת גג יחד‬ ‫עם מסגרת ברורה, הקפדה על התנהגות נאותה ופעילות חינוכית.‬ ‫בית הילדים בלודז', פולין. 7491. שעת סיפור‬
  29. 29. ‫לודז', פולין. 7491. בשעת ארוחה בבית הילדים‬
  30. 30. ‫אוסטריה. בית ילדים של ארגון הבריחה, מיד לאחר המלחמה‬
  31. 31. ‫המדריכים‬ ‫המדריכים, רובם ניצולי השואה בעצמם, חשים אחריות טוטאלית ומחוייבות להביא את‬ ‫הילדים לחוף מבטחים בארץ ישראל. הם רואים את העינים העצובות את הכעס והבדידות.‬ ‫הם עובדים מבוקר עד לילה ומוצאים בתוכם כוחות אין קץ למען הילדים.‬ ‫"קרה נס לילדים ואלה המדריכים...לא הערכנו מספיק את חבר האנשים הזה, שהם בעצמם‬ ‫ילדים, אשר לא טעמו טעם ילדות והם אשר הצילו את הילדים, והדבר היה לתוכן חייהם"‬ ‫מתוך דו"ח של מ. זלינגר, שליח הסוכנות‬ ‫"הרגשנו אחריות כזו - שיש‬ ‫להם רק אותנו, וכי עלינו‬ ‫להראות להם את הדרך‬ ‫חזרה"‬ ‫מתוך דבריה של א. פיין,‬ ‫מדריכה‬ ‫ברוזנהיים‬ ‫פולין. צוות המחנכים של בתי הילדים ב-.‪Provinz Niederschl​esien‬‬
  32. 32. ‫לודז', פולין. עם המחנכת בבית הילדים‬ ‫צ'כוסלובקיה. ילדים משארית הפליטה עם מטפלת‬ ‫שאמוני, צרפת. מדריכה מסרקת ילדה בבית הילדים‬
  33. 33. ‫ארץ ישראל באה אליהם‬ ‫העוסקים בבריחה עמלים על שיקום הילדים. מפתחים תוכניות לימודים, עוסקים בהנחלת‬ ‫הלשון ומקיימים פעולות חברה ותרבות. המערך הלימודי נתקל בקשיים גדולים של בליל‬ ‫שפות, פערים וחסרים לימודיים. יש קשיי ריכוז, קשיים בקבלת משמעת – כיצד לא יהיו -‬ ‫וחוסר במורים מיומנים.‬ ‫היעד החינוכי הוא‬ ‫ארץ‬ ‫את‬ ‫להביא‬ ‫ישראל לחניכים עוד‬ ‫לפני שהם יבואו‬ ‫בגבולה. לומדים על‬ ‫ארץ ישראל, לומדים‬ ‫את השפה העברית,‬ ‫שרים משירי ארץ‬ ‫ישראל ורוקדים הורה.‬ ‫חגי‬ ‫את‬ ‫חוגגים‬ ‫ישראל, על סיפורי‬ ‫החג, שיריו וטקסיו.‬ ‫פלדפינג, גרמניה. מחנה עקורים, סיום מושבת הקיץ, ליד המדורה‬
  34. 34. ‫דף מהשירון של הילדה חנה מהרשק בבית הילדים רוזנהיים‬
  35. 35. ‫כיתת לימוד בבית הילדים של תנועת דרור עם דגם של "חומה ומגדל"‬ ‫שזצ'ין, פולין. 6491. ילדים שרים במקהלה בבית הילדים של טוץ‬
  36. 36. ‫שזצ'ין, פולין. 6491. ילדה רוקדת בבית הילדים של טוץ‬
  37. 37. ‫לסיום‬ ‫פעולות ההצלה מגיעות לסיומן. רב הילדים הניצולים נאספו, טופלו וזכו לאהבה וליחס חם‬ ‫ואמהי והגיעו לארץ ישראל. ארוכה היא רשימת הנשים והגברים אשר פעלו להצלתם,‬ ‫לשיקומם ולחינוכם של הילדים, אשר הזוועה חרטה חריצים כה עמוקים בגופם ובנפשם.‬ ‫המדריכים, המובילים בדרכים, מזייפי התעודות - כולם פעלו במסירות אין קץ וחשו שזכות‬ ‫נפלה בחלקם "להיות שם" בשביל הילדים. הם פעלו עלומים וללא שכר, וכך נותרו עד‬ ‫היום, אך פועלם ייזכר.‬ ‫גדולה זכותם של הילדים ששרדו את תופת המלחמה, שעמדו בתלאות הדרכים ולקחו‬ ‫חלק כלוחמים קטנים - גדולים במאבק על קום המדינה.‬
  38. 38. ‫על סיפון האנייה "תיאודור הרצל", מתקרבים לחוף הנכסף‬
  39. 39. ‫פרק הבריחה אינו מוכר לרבים ואינו מונצח באופן רציני ומשמעותי. אנו, עמותת "מורשת‬ ‫הבריחה", רוצים לתת לפרק זה את המקום הראוי לו בזיכרון הקולקטיבי ולהעלות את‬ ‫המודעות לתרומתו של ארגון הבריחה להצלת פליטי השואה, לעלייתם ארצה ולהקמת‬ ‫המדינה.‬ ‫אנו מזמינים אנשים שהיו פעילים בתנועת הבריחה, ניצולים שנעזרו בה, קרובי משפחה, דור‬ ‫המשך וכל מי שהנושא קרוב לליבו להצטרף לעמותה ולסייע בפעילותה.‬ ‫למידע נוסף ולתרומות אנא פנו אלינו:‬ ‫מייל:‬ ‫טל':‬ ‫פקס:‬ ‫כתובת:‬ ‫אתר:‬ ‫פייסבוק:‬ ‫‪habricha45@gmail.com‬‬ ‫8888926-45)0(-279‬ ‫8582945-3)0(-279‬ ‫ד"ר מירי נהרי‬ ‫ת.ד. 54‬ ‫רמת השרון 1000174‬ ‫/‪www.habricha.org.il‬‬ ‫5491‪https://www.facebook.com/Habricha‬‬ ‫אנו מודים על התמונות לארכיונים של "יד ושם", "יד טבנקין" ו"בית לוחמי הגיטאות"‬ ‫:‬

×