Successfully reported this slideshow.

ילדים בנתיבי הבריחה - אירופה 1948-1945

2

Share

Loading in …3
×
1 of 44
1 of 44

ילדים בנתיבי הבריחה - אירופה 1948-1945

2

Share

Download to read offline

סיפור הצלתם של הילדים היהודים ששרדו את השואה, במסגרת ארגון "הבריחה" באירופה, מתום מלחמת העולם השנייה ועד להקמת המדינה

סיפור הצלתם של הילדים היהודים ששרדו את השואה, במסגרת ארגון "הבריחה" באירופה, מתום מלחמת העולם השנייה ועד להקמת המדינה

More Related Content

Related Books

Free with a 14 day trial from Scribd

See all

Related Audiobooks

Free with a 14 day trial from Scribd

See all

ילדים בנתיבי הבריחה - אירופה 1948-1945

  1. 1. ‫ילדים בנתיבי הבריחה‬ ‫אירופה 5491 - 8491‬
  2. 2. ‫פתח דבר‬ ‫עם סיום המלחמה מתחילים הפליטים בכל‬ ‫אירופה לחזור לארצותיהם ולבתיהם. לילדים‬ ‫היהודים – ילדים שעברו שנים של סבל נורא,‬ ‫איבדו את הוריהם וחיו בפחד מתמיד תוך‬ ‫התמודדות עם בדידות ורעב, קור ומחלות, לא‬ ‫קיבלו שום חינוך ולא זכו לאהבה או להגנה של‬ ‫מבוגר - אין לאן לחזור, אין בית, אין משפחה.‬ ‫מתוך כ-000,002,1 ילדים יהודים שהיו באירופה‬ ‫נותרו בחיים כ-000,051 בלבד ואלפים נוספים,‬ ‫שהיו בזמן המלחמה בבריה"מ, חזרו לפולין‬ ‫במסגרת הסכם הרפטריאציה. רבים מהילדים הם‬ ‫יתומים ללא קרוב ומודע. הפתרון המקובל על‬ ‫רבים, בהם תנועות הנוער, המפלגות והגופים‬ ‫הציוניים, הוא חד משמעי: יש לאתר את הילדים -‬ ‫"הן נשארו לנו כה מעטים מהם" – לאסוף אותם,‬ ‫לטפל בהם ולהביאם למקום בטוח בארצם, ארץ‬ ‫ישראל, שם יגלידו פצעיהם ושם יחיו לבטח.‬ ‫ילד ניצול עם מזוודותיו‬
  3. 3. ‫ביולי 7491 רשומים ברשימות "עליית הנוער" של הסוכנות היהודית 000,63 ילדים מועמדים‬ ‫לעליה. הם מרוכזים ב-031 בתי ילדים ונוער, המפוזרים ב-31 ארצות ברחבי אירופה.‬ ‫צ'רבונוגורד, פולין. תצלום של ילדים במנזר. לוסי גרטנר משמאל‬
  4. 4. ‫הגופים העושים במלאכה‬ ‫הצלת הילדים חייבה פעולה מהירה ומתואמת. הילדים נאספו ורוכזו בבתי ילדים. צריך היה‬ ‫לטפל בהם מבחינה פיסית ומבחינה רגשית-נפשית כאחת: לספק טיפול רפואי, מזון, כסות‬ ‫ומחסה, להקנות הרגלי התנהגות, להשלים לימודים שנזנחו במשך שנים ולטפל בפחדים‬ ‫ובכעסים, בחוסר אמון במבוגרים ובחשש מהמחר שיבוא.‬ ‫במלאכת הצלת הילדים חברו מספר גופים. ראשונים היו אנשי שארית הפליטה עצמם:‬ ‫יוצאי תנועות הנוער החלוציות, פרטיזנים, לוחמי הגיטאות, ניצולי מחנות ריכוז ואחרים,‬ ‫אשר מוצאים בעצמם את כוחות הנפש והגוף ומתחילים לפעול לפתרון שאלת הילדים.‬ ‫"שנים היה כל אחד מאיתנו חייב להילחם כדי להישאר בחיים. כשמצאנו את דרכנו חזרה‬ ‫לעולם של שפיות ולא הוכרחנו יותר לשקר, לרמות ולגנוב כדי להישאר בחיים, הייתה לנו‬ ‫הרגשה טובה ונקייה, שאנו מסוגלים לפעול למען אידיאל כלשהו, הגדול יותר מאתנו. מצאנו‬ ‫משמעות חדשה להמשך קיומנו האישי."‬ ‫מדברי יצחק דיכטר, מנהל בית הספר של בית הילדים ברוזנהיים‬
  5. 5. ‫בהמשך מצטרפים השליחים הארצישראליים אנשי תנועת הבריחה, שנשלחים במיוחד‬ ‫למטרה זו, והם מנווטים ומנהלים את התהליך כולו. עימם פועלים חיילי הבריגדה וגדוד‬ ‫התובלה הדואגים בעיקר להעברת הילדים בדרכים. ארגון "עליית הנוער" מפעיל את בתי‬ ‫הילדים וארגון הג'וינט מממן את רוב הפעילויות. אונר"א אחראית על תפעולם של מחנות‬ ‫לילדים פליטים המוקמים על ידה.‬ ‫סוניום, יוון. משאיות של הבריגדה היהודים מובילות ילדים שנאספו‬ ‫מבתי מחסה נוצרים, לפני עלייתם ארצה‬
  6. 6. ‫חייל הבריגדה אליהו בן-חור עם נער פליט‬ ‫פירנצה, איטליה. חיילי הבריגדה היהודית מלווים את ילדי המחנה‬
  7. 7. ‫פולין, 6491. קבוצת ילדים עם פעילי הבריחה‬ ‫ורשה, פולין. נציג הג'וינט‬ ‫עם ילדה יהודיה יתומה‬
  8. 8. ‫עובד הג'וינט מודד לילדים נעליים‬
  9. 9. ‫הקשר הראשון עם הילדים‬ ‫קבוצת ילדים ניצולים‬
  10. 10. ‫ברחובות הערים צצים ילדים יהודים‬ ‫עזובים, בלי הורים, משפחה ובית. ילדים‬ ‫הסכם‬ ‫במסגרת‬ ‫לפולין‬ ‫השבים‬ ‫הרפטריאציה וילדים ששוחררו ממחנות‬ ‫הריכוז, מהגטאות, ממקומות מסתור‬ ‫ומאזורי הלחימה של הפרטיזנים ואין להם‬ ‫לאן לחזור.‬ ‫ורשה, פולין. ילדים יהודים מוכרים סיגריות ברחוב‬ ‫הם משוטטים ברחובות הערים רעבים‬ ‫ומוזנחים. התנסותם במלחמת הקיום‬ ‫האכזרית והזוועות שעברו הקנו להם כושר‬ ‫הישרדות מופלא, ולצידו חשדנות מובנת‬ ‫כלפי הזולת, כל אדם הוא בחזקת אויב‬ ‫פוטנציאלי. קשה ומסובך ליצור עימם קשר‬ ‫של אמון, ולא פשוט להביאם אל בתי‬ ‫הילדים לצורך טיפול ושיקום. אנשי הבריחה‬ ‫מחפשים את הילדים, משקיעים מאמץ‬ ‫בהתחברות עמם, בהציעם מקום בטוח,‬ ‫מגן, מטפל.‬
  11. 11. ‫הוצאת ילדים ממסגרות נוצריות‬ ‫מאמצים רבים מושקעים באיתור ילדים יהודים שהוסתרו אצל משפחות, במנזרים ובמוסדות‬ ‫נוצריים, וחלקם אף לא יודעים על מוצאם היהודי. ברוב המקרים נמסרו הילדים על ידי‬ ‫הוריהם כדי להצילם, והם לעתים השריד היחיד לשושלת משפחתם.‬ ‫טמפלהוף, גרמניה. ילדה יהודיה בטקס הקונפירמציה - אחד מטקסי הקבלה לנצרות‬
  12. 12. ‫פולין. מקהלת ילדים של הכנסייה, חלקם יהודים מוסתרים‬ ‫המלאכה כרוכה בקשיים רבים, מפני שאין רשימות מסודרות. בנוסף, רבים מהמנזרים‬ ‫והמשפחות הנוצריות אינם מוותרים על הילדים. הם הצילו, אמנם, את חיי הילדים‬ ‫בהסתירם אותם מהנאצים, תוך סיכון חייהם שלהם, אך עם תום המלחמה נמצאות גם‬ ‫משפחות המנצלות את המצב ודורשות עבור החזרת הילדים סכומי עתק, כאילו היו אלה‬ ‫סחורה עוברת לסוחר. יש כאלה שהתקשרו מאוד לילדים, ויש המסרבים להחזיר את‬ ‫הילדים לחיק היהדות מסיבות דתיות-תיאולוגיות, ברצותם "להציל גם את נשמתם".‬
  13. 13. ‫התנועות החלוציות בפולין מקימות, יחד עם ארגוני הצלה ובסיוע כספי הג'וינט, את ארגון‬ ‫"הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים", שמטרתו לחלץ ילדים שהוסתרו כנוצרים בזמן‬ ‫המלחמה ולהחזירם לחיק עמם.‬ ‫הארגון פועל יחד עם פעילי והבריחה כדי לאסוף, לפדות, לפעמים לחלץ ולפעמים לקרוע‬ ‫את הילדים מן המנזרים ומהמשפחות הנוצריות. מעל לחמישים פנימיות ובהן כ-008,3‬ ‫ילדים הוקמו על ידי הוועד היהודי. לכל ילד וילד סיפור מרגש, קורע לב.‬ ‫פולין. ילדים יהודים שהוסתרו במהלך המלחמה במנזר סרצ'נסקי‬
  14. 14. ‫שאלון של הקואורדינציה הציונית בפולין, ובו פרטים אישיים ותצלום של הנערה שרה קסלר‬
  15. 15. ‫במחנות המעבר‬ ‫תנאי החיים במחנות המעבר היו קשים. כאשר גבר הלחץ והתגבר מאוד קצב הבריחה לא‬ ‫יכלו המרכזים הקיימים לקלוט אנשים נוספים והוקמו מרכזים חדשים לשעת-חירום‬ ‫באוהלים, במוסכים נטושים ובצריפים מטים לנפול. תופעה שהסתמנה במחנות הייתה‬ ‫הגידול המתמיד במספר הילדים.‬ ‫אם ובנה במחנה מעבר‬ ‫זלצבורג, אוסטריה. ילד באמבטיה‬ ‫במחנה העקורים 'פרנץ ג'וזף קסרנה'‬
  16. 16. ‫ברגן בלזן, גרמניה. חגיגת הולדתו של התינוק ה-000,1 במחנה העקורים‬
  17. 17. ‫מטפלת באחד מ"קיבוצי הילדים" – כך כונו בתי הילדים בפולין - מספרת כיצד ביום הראשון‬ ‫נעלם כל האוכל שהוגש לילדים, והיה ברור שנגנב. למחרת מגדילים המדריכים, ללא כל‬ ‫הערה, את כמות האוכל המוגש, אך גם הוא נעלם כולו. עוברים ימים לא מעטים עד‬ ‫שהילדים בטוחים שיום יום יגיע מספיק אוכל לשולחן וחדלים לאגור.‬ ‫ילדים אוכלים בתחנת איסוף במקום לא ידוע‬
  18. 18. ‫מטפלת אחרת מספרת כיצד ילדה קטנה בבית ילדים בפולין מסרבת להוריד את הצלב‬ ‫שעל צווארה ומתקשה להרדם בלילה "כי אין תמונה של ישו". המטפלת מעודדת אותה‬ ‫להתפלל. כשמגיעה הילדה למחנה הילדים בגרמניה היא נרגעת ומורידה בעצמה את‬ ‫הצלב.‬ ‫ברטיסלבה, סלובקיה. מטפלת‬ ‫מאכילה את אחת הילדות‬ ‫ניו פרימן, גרמניה. ילדים משחקים‬ ‫משחקי מלחמה במחנה העקורים‬
  19. 19. ‫במהלך המלחמה נפרדה הילדה חוה ניסימוב מאמה והסתתרה. לאחר המלחמה פגשה‬ ‫שוב את אמה, אבל כבר לא זכרה אותה, ולכן היא מכנה אותה "אישה-אמא".‬ ‫וכך היא מתארת בספר "ילדה משם" את‬ ‫שהותן במחנה עקורים:‬ ‫"האישה-אמא ואני נוסעות לגרמניה וגרות‬ ‫במחנה עקורים.‬ ‫אני חולה, חולה מאוד, הולכת למות. כולם‬ ‫אומרים שכבר אין מה לעשות. הרופא במחנה‬ ‫מעביר את המיטה שלי למשרד שלו. החדר יפה‬ ‫ומואר. אני יכולה להסתכל על הרופא כמה שאני‬ ‫רוצה.‬ ‫הוא רכון מעל שולחנו וכותב. אבל כשיש לו פנאי‬ ‫הוא מתיישב ליד מיטתי ומשחק אתי בקוביות.‬ ‫לבסוף קורה נס, כך כולם אומרים, ואני‬ ‫מבריאה.‬ ‫אני כבר לא בחדר של הרופא וזה עצוב.‬ ‫אישה-אמא מביאה לי בובה עם ראש של שפן‬ ‫וגם תפוז שלם ואני משחקת ואוכלת..."‬ ‫ניסימוב, ח. (7002). ילדה משם. הוצאת מקטרת‬ ‫בודפשט, הונגריה. 6491. ילדה בבית‬ ‫היתומים ‪MOUNT OF LIBERTY‬‬
  20. 20. ‫ברטיסלבה, סלובקיה. ילדי בית היתומים מקבלים שוקולד‬
  21. 21. ‫בדרכים‬ ‫אי אפשר להחזיק את הילדים לאורך זמן במחנות מעבר או במחנות פליטים. המטרה‬ ‫הברורה היא להעלותם ארצה בהקדם האפשרי. לאחר הטיפול הראשוני שמקבלים הילדים‬ ‫מתחיל המסע הגדול. בקבוצות קטנות הם יוצאים אל הלא נודע, מלווים על ידי קומץ‬ ‫מדריכים המעבירים את הילדים בדרכי אירופה לכיוון נמלי הים התיכון, שם יעלו על אוניות‬ ‫המעפילים אל ארץ ישראל.‬ ‫"מפולין היה עלינו לחמוק בדרכי הבריחה. לכשהתפרסמה הידיעה כי עולים לארץ ישראל,‬ ‫הייתה אנדרלמוסיה כללית. אלה מהילדים צוהלים ואלה מתייפחים ואלה אינם יודעים את‬ ‫נפשם. לחסיה ברנסטיין, המטפלת, נמסר הדבר 42 שעות לפני מועד היציאה לדרך. לילדים‬ ‫נמסר ממש לפני היציאה. היה הכרח בסודיות מוחלטת."‬ ‫דקל, א. (3691). שרידי חרב: הצלת ילדים בשנות השואה ולאחריה. תל-אביב : משרד הבטחון – ההוצאה לאור.‬
  22. 22. ‫קבוצת נערים חברי תנועת נוער על רכבת בדרכם לברטיסלבה, צ'כיה‬
  23. 23. ‫במעברי הגבול‬ ‫"אברהם ורצהיזר סיפר על תקרית בה חצה את גבול פולין-צ'כיה עם 06 ילדים שהגיעו מלודז'‬ ‫ומוורשה. בחצותם את הגבול הגיעו משמרות הגבול וערכו חיפושים,הם ירו והתקרבו ליער, אך‬ ‫לא נכנסו אליו. הילדים פוזרו ביער ונצטוו להשתטח על האדמה. לאחר כשלוש שעות בהן‬ ‫שכבו הילדים לבדם, הסתלקו סוף סוף החילים. ניתן האות להאסף והילדים, רועדים מקור,‬ ‫ללא סימני בהלה או פחד, התייצבו. 'אי אפשר היה להרדם בגלל תזמורת הרובים ומכונת‬ ‫היריה שנגנה ללא הרף', התלונן אחד הילדים.‬ ‫חבר הבריחה מספר על המקרה: 'קשה לי לתאר את גודל החרדה באותן שלוש שעות‬ ‫שהתחבאנו ביער. 06 ילדים ניצולים היו הלא באותם ימים אוצר יקר לאין שעור – הרי כה‬ ‫מעטים נשארו לנו' "‬ ‫דקל, א. (3691). שרידי חרב: הצלת ילדים בשנות השואה ולאחריה. תל-אביב : משרד הבטחון – ההוצאה לאור.‬
  24. 24. ‫המוביל מוסר הוראות אחרונות לפני היציאה אל הרי הגבול‬ ‫6491, גבול פולין-צ'כיה. קבוצת ניצולים חוצה בהיחבא את הגבול‬
  25. 25. ‫ברגל, בהרים‬ ‫"חציית גבול אוסטריה-איטליה דרך הרי טירול נחשבה למבצע פיסי מפרך. חששנו שהילדים‬ ‫לא יוכלו לעמוד בו. טעינו. הילדים היטיבו לטפס על ההרים, היו ממושמעים יותר‬ ‫מהמבוגרים...‬ ‫...העברנו פעם קבוצת ילדים מפולין לצ'כיה בדרך "שחורה" (ללא ידיעת שומרי הגבול משני‬ ‫הצדדים). קבוצה של ילדים בני 51-21 יצאה לאחר חצות. ניתנה הוראה לא להוציא הגה ולא‬ ‫להקים רעש בעת ההליכה. ילד בן 21 אמר 'ודאי שנשתוק, אנחנו רגילים' לאחר כשלוש שעות‬ ‫הליכה הגענו לצ'כיה והילדים נכנסו לבית הנוער. אז שאל אחד הילדים: 'נו, יעצט מעג מען‬ ‫שוין רעדען?'. עכשיו כבר מותר לדבר?"‬ ‫דקל, א. (3691). שרידי חרב: הצלת ילדים בשנות השואה ולאחריה. תל-אביב : משרד הבטחון – ההוצאה לאור‬
  26. 26. ‫שיירת פליטים בהרים המושלגים‬ ‫קבוצת פליטים בהרי האלפים בליווי חיילים איטלקים‬
  27. 27. ‫בתי הילדים‬ ‫התקווה כי העלאת הילדים לארץ ישראל תהיה ענין קצר נתבדתה. לאחר שהגיעו לגרמניה,‬ ‫לאוסטריה או לאיטליה מסתבר כי שהותם במחנות נמשכת זמן רב ובלתי ידוע. ברור כי יש‬ ‫לנהל שיגרה מסודרת, חינוכית ומיטיבה לילדים הזקוקים לוודאות ולמרגוע יותר מכל.‬ ‫ווסמביק, אוסטריה. ילדים בחדר המשחקים של בית הילדים‬
  28. 28. ‫בפולין הקימו תנועות הנוער הציוניות, בעיקר דרור והשומר הצעיר, יותר משבעה עשר‬ ‫קיבוצי הכשרה לנוער בני שש עשרה עד עשרים ואחת, על-פי דגם קיבוצי ההכשרה מלפני‬ ‫המלחמה. בבתי הילדים מפתחים המטפלים תפיסה חינוכית–טיפולית. משתדלים ליצור‬ ‫תחושה של בטחון וקבע למרות חוסר הוודאות וההכנות לעלייה. הקבוצה מהווה תחליף‬ ‫למשפחה, המדריכים – תחליף להורים. נותנים לילדים אהבה, מזון, בגדים וקורת גג יחד‬ ‫עם מסגרת ברורה, הקפדה על התנהגות נאותה ופעילות חינוכית.‬ ‫בית הילדים בלודז', פולין. 7491. שעת סיפור‬
  29. 29. ‫לודז', פולין. 7491. בשעת ארוחה בבית הילדים‬
  30. 30. ‫אוסטריה. בית ילדים של ארגון הבריחה, מיד לאחר המלחמה‬
  31. 31. ‫המדריכים‬ ‫המדריכים, רובם ניצולי השואה בעצמם, חשים אחריות טוטאלית ומחוייבות להביא את‬ ‫הילדים לחוף מבטחים בארץ ישראל. הם רואים את העינים העצובות את הכעס והבדידות.‬ ‫הם עובדים מבוקר עד לילה ומוצאים בתוכם כוחות אין קץ למען הילדים.‬ ‫"קרה נס לילדים ואלה המדריכים...לא הערכנו מספיק את חבר האנשים הזה, שהם בעצמם‬ ‫ילדים, אשר לא טעמו טעם ילדות והם אשר הצילו את הילדים, והדבר היה לתוכן חייהם"‬ ‫מתוך דו"ח של מ. זלינגר, שליח הסוכנות‬ ‫"הרגשנו אחריות כזו - שיש‬ ‫להם רק אותנו, וכי עלינו‬ ‫להראות להם את הדרך‬ ‫חזרה"‬ ‫מתוך דבריה של א. פיין,‬ ‫מדריכה‬ ‫ברוזנהיים‬ ‫פולין. צוות המחנכים של בתי הילדים ב-.‪Provinz Niederschl​esien‬‬
  32. 32. ‫לודז', פולין. עם המחנכת בבית הילדים‬ ‫צ'כוסלובקיה. ילדים משארית הפליטה עם מטפלת‬ ‫שאמוני, צרפת. מדריכה מסרקת ילדה בבית הילדים‬
  33. 33. ‫ארץ ישראל באה אליהם‬ ‫העוסקים בבריחה עמלים על שיקום הילדים. מפתחים תוכניות לימודים, עוסקים בהנחלת‬ ‫הלשון ומקיימים פעולות חברה ותרבות. המערך הלימודי נתקל בקשיים גדולים של בליל‬ ‫שפות, פערים וחסרים לימודיים. יש קשיי ריכוז, קשיים בקבלת משמעת – כיצד לא יהיו -‬ ‫וחוסר במורים מיומנים.‬ ‫היעד החינוכי הוא‬ ‫ארץ‬ ‫את‬ ‫להביא‬ ‫ישראל לחניכים עוד‬ ‫לפני שהם יבואו‬ ‫בגבולה. לומדים על‬ ‫ארץ ישראל, לומדים‬ ‫את השפה העברית,‬ ‫שרים משירי ארץ‬ ‫ישראל ורוקדים הורה.‬ ‫חגי‬ ‫את‬ ‫חוגגים‬ ‫ישראל, על סיפורי‬ ‫החג, שיריו וטקסיו.‬ ‫פלדפינג, גרמניה. מחנה עקורים, סיום מושבת הקיץ, ליד המדורה‬
  34. 34. ‫דף מהשירון של הילדה חנה מהרשק בבית הילדים רוזנהיים‬
  35. 35. ‫כיתת לימוד בבית הילדים של תנועת דרור עם דגם של "חומה ומגדל"‬ ‫שזצ'ין, פולין. 6491. ילדים שרים במקהלה בבית הילדים של טוץ‬
  36. 36. ‫שזצ'ין, פולין. 6491. ילדה רוקדת בבית הילדים של טוץ‬
  37. 37. ‫לסיום‬ ‫פעולות ההצלה מגיעות לסיומן. רב הילדים הניצולים נאספו, טופלו וזכו לאהבה וליחס חם‬ ‫ואמהי והגיעו לארץ ישראל. ארוכה היא רשימת הנשים והגברים אשר פעלו להצלתם,‬ ‫לשיקומם ולחינוכם של הילדים, אשר הזוועה חרטה חריצים כה עמוקים בגופם ובנפשם.‬ ‫המדריכים, המובילים בדרכים, מזייפי התעודות - כולם פעלו במסירות אין קץ וחשו שזכות‬ ‫נפלה בחלקם "להיות שם" בשביל הילדים. הם פעלו עלומים וללא שכר, וכך נותרו עד‬ ‫היום, אך פועלם ייזכר.‬ ‫גדולה זכותם של הילדים ששרדו את תופת המלחמה, שעמדו בתלאות הדרכים ולקחו‬ ‫חלק כלוחמים קטנים - גדולים במאבק על קום המדינה.‬
  38. 38. ‫על סיפון האנייה "תיאודור הרצל", מתקרבים לחוף הנכסף‬
  39. 39. ‫פרק הבריחה אינו מוכר לרבים ואינו מונצח באופן רציני ומשמעותי. אנו, עמותת "מורשת‬ ‫הבריחה", רוצים לתת לפרק זה את המקום הראוי לו בזיכרון הקולקטיבי ולהעלות את‬ ‫המודעות לתרומתו של ארגון הבריחה להצלת פליטי השואה, לעלייתם ארצה ולהקמת‬ ‫המדינה.‬ ‫אנו מזמינים אנשים שהיו פעילים בתנועת הבריחה, ניצולים שנעזרו בה, קרובי משפחה, דור‬ ‫המשך וכל מי שהנושא קרוב לליבו להצטרף לעמותה ולסייע בפעילותה.‬ ‫למידע נוסף ולתרומות אנא פנו אלינו:‬ ‫מייל:‬ ‫טל':‬ ‫פקס:‬ ‫כתובת:‬ ‫אתר:‬ ‫פייסבוק:‬ ‫‪habricha45@gmail.com‬‬ ‫8888926-45)0(-279‬ ‫8582945-3)0(-279‬ ‫ד"ר מירי נהרי‬ ‫ת.ד. 54‬ ‫רמת השרון 1000174‬ ‫/‪www.habricha.org.il‬‬ ‫5491‪https://www.facebook.com/Habricha‬‬ ‫אנו מודים על התמונות לארכיונים של "יד ושם", "יד טבנקין" ו"בית לוחמי הגיטאות"‬ ‫:‬

×