Advertisement

צעדת השלום באלפים, להנצחת נתיב הבריחה במעבר קרימל, 1947

Mar. 8, 2014
Advertisement

More Related Content

Advertisement

צעדת השלום באלפים, להנצחת נתיב הבריחה במעבר קרימל, 1947

  1. ‫במהלך קייץ 7491 יצאו בחשאי מאוסטריה דרך מעבר ההרים הסמוך לעיירה קרימל כ-000,5 ניצולי שואה,‬ ‫גברים, נשים וטף, וחצו ברגל את האלפים בדרכם לאיטליה, בעזרת תנועת הבריחה. בסוף המסלול המתינו‬ ‫להם משאיות, שהעבירו אותם למחנות שהפעילה הבריחה, שם שהו עד לעלייתם על אוניות המעפילים ששלח‬ ‫המוסד לעלייה ב' כדי להביאם לארץ ישראל.‬
  2. ‫מסלול הברחת הגבול באלפים החל במחנה‬ ‫העקורים "גבעת עבודה" שהיה ממוקם בעיירה‬ ‫האוסטרית סאלפלדן (‪.)Saalfelden‬‬ ‫המחנה שימש בעבר את הצבא האוסטרי והגרמני.‬ ‫עם סיום המלחמה הוסב למחנה מעבר לניצולים‬ ‫היהודים חסרי הבית, בניהול משותף של סוכנות‬ ‫הסעד לפליטים של האו"ם (אונר"א) ושל ארגון‬ ‫הג'וינט היהודי-אמריקאי.‬ ‫מראה כללי של המחנה‬ ‫קבוצה ניצולים במחנה‬ ‫שער הכניסה למחנה‬
  3. ‫חיי היום-יום במחנה נוהלו על ידי אנשי הבריחה‬ ‫ובמסגרתם התכוננו השוהים במחנה לקראת החיים‬ ‫הצפויים להם בישראל: רכשו מקצוע, למדו עברית‬ ‫וחגגו את חגי ישראל.‬
  4. ‫דרך המילוט של הפליטים מסאלפלדן אל עבר איטליה חצתה את מעבר קרימל שגובהו למעלה מ-006,2 מטר‬ ‫מעל פני הים. מסלול קשה זה נבחר מאחר שבגלל עבירותו הנמוכה הייתה עליו שמירה דלילה. חיילי הצבא‬ ‫האמריקני שפיקחו על הדרכים בסביבה העלימו עין מהמשאיות נושאות הפליטים היהודים. גם את שיתוף‬ ‫הפעולה של החיילים האיטלקים ששמרו בראש המעבר ניתן היה לרכוש בקלות, בתמורה לקופסת סרדינים או‬ ‫לכמה סיגריות...‬ ‫מעבר קרימל‬
  5. ‫כמעט מידי לילה בין אפריל לאוקטובר 7491 יצאה בחשאי ממחנה "גבעת עבודה" בסאלפלדן קבוצה של כמה‬ ‫עשרות פליטים יהודים. הם עלו על משאיות אטומות של ארגון הבריחה ובסביבות השעה עשר בערב יצאו‬ ‫לדרך לעבר העיירה קרימל, הסמוכה למעבר ההרים. ממרגלות מפל קרימל החלו הפליטים בטיפוס רגלי‬ ‫בשלג לעבר מעבר ההרים, ללא ציוד מתאים, נושאים על גבם ילדים וזקנים.‬
  6. ‫לאחר כשלוש שעות של טיפוס מפרך, בסמוך לזריחה, היו הצועדים מגיעים לחורשה - מרחק של כמה מאות‬ ‫מטרים מהאכסנייה של משפחת גייסלר )‪ (Geisler‬האוסטרית. שם חנו במשך שעות היום. ליזל גייסלר,‬ ‫בעלת האכסנייה, הייתה מביאה אליהם מזון ומרק חם.‬ ‫עם בוא החשיכה חידשו את מסעם במעלה ההר להשלמת החלק השני והמסוכן יותר של המסע: הטיפוס‬ ‫לפסגת המעבר וחציית הגבול אל עבר איטליה.‬ ‫ליזל גייסלר עם קבוצת פליטים בעת חלוקת מזון‬ ‫קבוצת פליטים בשעת מנוחה בסביבת האכסנייה‬ ‫משפחת גייסלר מתגוררת במקום גם כיום, והתמונות הללו עדיין תלויות על קירות חדרי הבית.‬
  7. ‫בקיץ 3002 יצא ארנסט לשנר, כלכלן אוסטרי, לטיול באלפים. באחד הלילות לן‬ ‫באכסנייה קטנה ומבודדת בסביבות העיירה קרימל, מרחק כמה שעות הליכה‬ ‫ממעבר ההרים.‬ ‫ארנסט לשנר‬ ‫על קירות האכסנייה גילה לשנר תמונות ישנות של אנשים דלים עמוסי מטלטלים‬ ‫המתכוננים למסע. המדריך סיפר לו כי התמונות צולמו בשנות הארבעים‬ ‫והאנשים המופיעים בהן הם יהודים שהוברחו בלילות אל מעבר לגבול האיטלקי,‬ ‫בדרך לפלשתינה.‬ ‫פרטים נוספים על הפרשה סיפק ללשנר עוד באותו יום בעל האכסנייה פרידל גייסלר,‬ ‫שסבתו, ליזל גייסלר, ניהלה את המקום בשנות הארבעים וסייעה לאנשי הבריחה‬ ‫בארגון מסעות העקורים אל מעבר לגבול האיטלקי.‬ ‫לשנר החליט לפעול כדי להביא את הסיפור לידיעת כלל הציבור האוסטרי.‬ ‫ליזל גייסלר‬
  8. ‫לשנר יזם את אירוע ה- ‪ ,Alpine Peace Crossing‬שהחל לפעול בשנת 7002, ובמסגרתו משוחזר המסע הרגלי‬ ‫שעשו המעפילים באלפים.‬ ‫כחלק מהפרוייקט אותרו בישראל אנשים ששהו במחנה "גבעת עבודה" בתקופת פעילותו, חלקם כאנשי‬ ‫הבריחה וחלקם כניצולים, והוזמנו להשתתף בטקס קביעת אנדרטת זיכרון בפתח המחנה (ששב לשמש את‬ ‫הצבא האוסטרי) ולקחת חלק בשחזור חציית האלפים.‬
  9. ‫מאז שנת 7002 בסוף השבוע האחרון של יוני או הראשון של יולי, משוחזרת מדי שנה חציית האלפים באותו מסלול‬ ‫שבו העבירה הבריחה את המעפילים. המסע מתחיל בעיירה קרימל שבאוסטריה, ונמשך בצעדה רגלית בהרים עד‬ ‫לסיומו בקסרן (‪ (Kasern‬שבאיטליה, שם מתקיימת קבלת פנים לצועדים.‬ ‫באירוע השנתי משתתפים כ-051-002 צועדים מכל רחבי העולם, ובכלל זה בני נוער מישראל ומאוסטריה הנוטלים‬ ‫חלק בפרויקט של חילופי תרבות.‬
  10. ‫בשנת 3102 קבעו האוסטרים לאורך מסלול‬ ‫הצעידה שבעה לוחות זיכרון המספרים את סיפור‬ ‫חציית האלפים בנתיבי הבריחה, וכל מי שצועד‬ ‫לאורכו לומד על מורשתה.‬ ‫עמוד זכרון במסלול הצעדה. ארנסט לשנר עומד שני מימין‬ ‫מסלול הצעדה‬
  11. ‫בול דואר אוסטרי לכבוד צעדת השלום‬ ‫לוח זיכרון המוצב במסלול הצעדה‬ ‫המדלייה של צעדת השלום‬
  12. ‫פרק הבריחה אינו מוכר לרבים ואינו מונצח באופן רציני ומשמעותי. אנו, עמותת מורשת הבריחה, רוצים לתת‬ ‫לפרק זה את המקום הראוי לו בזיכרון הקולקטיבי ולהעלות את המודעות לתרומתו של ארגון הבריחה‬ ‫להצלת פליטי השואה, לעלייתם ארצה ולהקמת המדינה.‬ ‫אנו מזמינים אנשים שלקחו חלק בבריחה, קרובי משפחה, דור המשך וכל מי שהנושא קרוב לליבו להצטרף‬ ‫לעמותה ולסייע בפעילותה.‬ ‫למידע נוסף ולתרומות אנא פנו אלינו:‬ ‫מייל:‬ ‫טל':‬ ‫פקס:‬ ‫כתובת:‬ ‫אתר:‬ ‫פייסבוק:‬ ‫‪habricha45@gmail.com‬‬ ‫8888926-45)0(-279‬ ‫8582945-3)0(-279‬ ‫ד"ר מירי נהרי‬ ‫ת.ד. 54‬ ‫רמת השרון 1000174‬ ‫/‪www.habricha.org.il‬‬ ‫5491‪www.facebook.com/Habricha‬‬ ‫אתר צעדת השלום: /‪www.alpinepeacecrossing.org‬‬ ‫:‬
Advertisement