הרצאה בכנס UXI Live 2015
http://uxilive.co.il/2015/ev_activity/ux-is-marketing/
רוב אנשי המוצר לא רואים את עצמם כאנשי שיווק, ורבים מאנשי השיווק לא חושבים שהם צריכים להבין ב-UX. אבל האמת היא ששני תחומי הידע האלו משיקים ומזינים אחד את השני יותר מכפי שחושבים.
בראש ובראשונה, בבסיס תחום ה-UX עומד הניסיון להבין ולצפות את התנהגות המשתמשים. בבסיס תחום השיווק עומד, ובכן… הניסיון להבין ולצפות את התנהגות הלקוחות.
יצירת נאמנות לקוחות, הפיכת המשתמשים ל"שגרירים", הגדלת יחס ההמרה והגדלת מעורבות המשתמש הם רק חלק מהמטרות המשותפות. שילוב הכלים והמתודולוגיות של שני התחומים יהיה צעד מבריק ומפרה. איך עושים את זה?
בהרצאתה תסקור אורית את הדומה והשונה בין העולמות, תיתן דוגמאות לשיתופי פעולה מפרים ומועילים, ותציג כלים ותהליכים שיסייעו לכם לעשות זאת בעצמכם.
The lecture: UX as the most powerful marketing tool
at the yearly Israeli UX convention 2015.
נעשה היכרות מהירה - במקור אני אדריכלית, למדתי ולימדתי בבצלאל, ומאז שנת 2006 אני נעה על הציר שבין שיווק, מוצר וחוויית משתמש.
את דרכי בעולם ההיי-טק התחלתי בשיווק, אבל כשהגעתי לנהל את השיווק בסולוטו התחיל העניין האמיתי שלי בעולמות של מוצר ו-UX – כי גיליתי עד כמה חברה שמפוקסת על חוויית משתמש מצויינת – וסולוטו היא לחלוטין כזו - משרתת את צרכי השיווק שלה בצורה טובה.
את המסקנות שלקחתי משם יישמתי בחברה שיחד עם שלושה שותפים ייסדנו ב-2012 בשם קיפרז, שמציעה פלטפורמת נאמנות לקוחות דיגיטלית עבור עסקים.
כיום אני עובדת עם חברות טכנולוגיה בדיוק על שלושת הרגליים האלו שהם ביסוד של כל חברה מוצלחת – שיווק, מוצר ו-UX.
ועל מה בעצם אנחנו הולכים לדבר היום?
נתחיל בלהבין אם העולמות האלו, של השיווק וחוויית המשתמש באמת יכולים וצריכים להתחבר, או שאני חיה בסוג של פיצול אישיות
נחשוב איך לרתום את המתודולוגיות השונות של UX ושיווק אחד לטובת השני
ונקנח בפעולות שאתם הולכים לקחת מחר בבוקר כדי שכל ההקשבה להרצאה שלי תניב פירות.
אז בואו נתחיל.
UX ושיווק לא תמיד מדברים את אותה שפה. למרות שאנשי ה-UX והשיווק כן מעוניינים באותה מטרת על – שהמוצר "יסע" בצורה טובה שמשרתת את הלקוחות, יש בדרך הרבה מהמורות שנובעות ממיקוד שונה, ומציפיות ומטרות שונות.
מה לדוגמא?
אז קודם כל, אנשי חוויית המשתמש ממוקדים בשירות, בעוד אנשי השיווק ממוקדים במכירה.
זאת אומרת שמטרתם של אנשי השיווק היא לשכנע את הלקוח לשלם או להשתמש במוצר כך שיכניס לחברה כסף. זה תפקידם. אם השורה התחתונה הזו מתקיימת, השאר לא משנה. אצל אנשי חוויית המשתמש לעומת זאת המטרה היא לתת את השירות הטוב ביותר ליוזר, כך שיצליח למלא את הפעולות שלו בצורה נוחה ואפקטיבית.
זה גוזר הבדל משמעותי אחר ->
למי, במהות, אנחנו נותנים דין וחשבון. התפקיד של איש ה-UX היא לייצג נאמנה את צרכי המשתמש, הוא הפה שלו, הוא הנציג שלו בתוך המערכת.
לעומת זאת, איש השיווק צריך להביא שורה תחתונה שעיקרה טובת החברה – כמה שיותר לקוחות, כמה שיותר הכנסות, כמה שיותר מהר.
זאת אומרת שאנשי ה-UX ממוקדים ביצירת ערך למשתמש, בעוד אנשי השיווק צריכים להביא ערך (כספי) לחברה.
הבדל נוסף – אנשי ה-UX ממוקדים במדדים של איכות, בעוד אנשי השיווק במדדים של כמות.
אז בואו לדוגמא נדמיין מוצר כמו אפליקציית דייטינג שמציגה פרסומות ממוקדות לפי פרופיל הלקוח.
במוצר כזה, למשל, סביר שאיש חוויית המשתמש, יעדיף לחתור למדדים של איכות: כמה שיותר engagement, לתחושה של היצע ושל הישג אצל המשתמשים.
לעומת זאת איש השיווק יחתור למדדים של כמות – כמה שיותר זמן שהיה בתוך האפליקציה לטובת חשיפה לפרסום, גם על חשבון תחושת ההצלחה של הלקוח. כמה שיותר משתמשים גם אם זה אומר משתמשים שאולי פחות engaged מה שעלול ליצור תחושה של "עיר רפאים" אצל המשתמשים הקבועים.
הבדל רביעי ->
אנשי חויית משתמש יודעים ורוצים לנצל לטובתם את תחושת המוכרות במוצר, במובן של אינטואיטיביות – עדיף שהלקוח יצליח להשתמש במוצר באופן אינטואיטיבי ובלי יותר מדי הסברים. זה לא בא על חשבון חדשנות, אבל זה כן אומר שימוש במרכיבים שהם כבר מוכרים לכשעצמם ואולי, אם המתחרים שלנו עשו עבודה טובה כמונו, נמצאים גם אצל המתחרים.
לעומת זאת אנשי השיווק שואפים לבידול – הם רוצים שבמבט ראשוני הלקוח יראה את ההבדל ביננו לבין המתחרים, לא יתבלבל לעולם וכמובן יתחבר למותג באופן שהוא שונה מהותית ממה שיש אצל אחרים. אלו כיוונים שלפעמים מתלכדים, אבל פעמים רבות הם כיוונים מנוגדים.
עניין נוסף-
בהכללה כמובן, אפשר לומר שאנשי UX פונים יותר לרגש, בעוד אנשי שיווק פונים יותר לרצון. איש שיווק טוב יוצר DESIRE, רצון ותשוקה של הלקוח למוצר. איש חוויית משתמש טוב צריך להיות מצוייד בהרבה אמפתייה ללקוח, בנסיון ליצור אצלו רגשות שיחברו אותו למוצר ויתנו לו תחושה של סיפוק. אז איש השיווק רוצה שהמוצר יהיה נחשק ורצוי, ואיש ה-UX רוצה שהוא יהיה מהנה, אמין וכמעט אנושי.
ונקודה אחרונה ->
אנשי ה-UX מחכים שהמשתמש האמיתי יבוא אליהם כדי לפעול וכדי לתקשר איתו, ז"א יש כאן אלמנט פאסיבי, בעוד אנשי השיווק מביאים את המוצר אל הלקוח הפוטנציאלי באופן אקטיבי ולפעמים גם אגרסיבי.
אז בעצם ראינו שהמיקוד הוא בעיקרו די אחר. זו אחת הסיבות שבדרך כלל מדובר בפונקציות נפרדות לגמרי בארגונים.
וכך, רוב אנשי ה-UX לא רואים את עצמם כאנשי שיווק, ורבים מאנשי השיווק לא חושבים שהם צריכים להבין יותר מדי ב-UX.
יש כמובן יוצאי דופן, האבל זו הרוח הכללית.
אבל למרות ההבדלים המהותיים שראינו, אם חושבים על זה לעומק, שני תחומי הידע האלו גם משיקים ומזינים אחד את השני.
ואם נחבר את נקודות המוצא והמטרות של אנשי ה-UX לאלו של אנשי השיווק, נשיג את המטרות המשותפות בצורה טובה יותר.
כי המטרות דומות, ורק צריך להגדיר נכון את הדרך ולנסות לדבר באותה שפה.
למה הכוונה?
הכוונה היא שבראש ובראשונה, בבסיס תחום ה-UX עומד הניסיון להבין ולצפות את התנהגות המשתמשים.
בבסיס תחום השיווק עומד, ובכן… הניסיון להבין ולצפות את התנהגות הלקוחות.
וזה אותו דבר. הפריזמה של ההסתכלות על משתמש לעומת לקוח משלם היא אולי אחרת, המיקוד אולי שונה כמו שראינו מקודם אבל מטרת העל זהה – להבין את ההתנהגות ולחבר את האדם למוצר.
או במילים אחרות
הראיה השלמה של הדברים היא שילוב של שניהם – חוויית משתמש לא שלמה בלי הבנה של השיווק, והשיווק לא יכול להתעלם מהתהליך המלא והחוייה שעובר הלקוח.
זה מקרה שבו השלם גדול מסכום חלקיו. כי שילוב נכון של מרקטינג ו-UX יוצר גם שיווק טוב יותר וגם חוויית משתמש טובה יותר.
רק תחשבו על המקומות הברורים יותר שבהם המטרות משותפות – למשל יצירת נאמנות לקוחות, למשל הפיכת המשתמשים ל"שגרירים", למשל הגדלת יחס ההמרה והגדלת מעורבות המשתמש.
דוגמא מעולם מעט אחר, לא העולם הטכנולוגי – יש חברת מיצים מדליקה בשם Innocent Smoothies , שהמנכ"ל שלה אמר יפה:
"90% of our marketing strategy goes into the bottle."
כלומר מוצר עם חוויית לקוח מעולה הוא בעצמו הכלי השיווקי החשוב ביותר שיש לנו.
למה? קודם כל, כי אם המשתמשים שלנו יקבלו ערך, יהנו מהשימוש במוצר ויתחברו אליו ברמה הרגשית – הם יהיו השגרירים הכי טובים שלנו. ואלף מודעות ממומנות בפייסבוק או בגוגל לא יכולים לגרום ללקוחות אחרים להגיע, ולהגיע עם ציפייה וגישה חיובית, כמו שלקוח אחד מרוצה יכול.
שנית – תכנון נכון של המוצר וחוויית המשתמש בעצם יכולים ליצור פלואו שיביא לתוצאות שיווקיות – אם זה המלצה, שיתוף חברתי, ויראליות, דירוג וכן הלאה. וניגע בדוגמאות קונקרטיות בהמשך.
אז אם ניקח את ארגז הכלים ואת המשקפיים של התחום האחר, ונשלב את המתודולוגיות של שני התחומים – נרוויח בגדול. איך עושים את זה?
בואו ניגע בכמה דוגמאות למקומות שבהם אנשי ה-UX יכולים להשתמש במתודולוגיות של אנשי שיווק ->
אז קודם כל – משתמשים מתמידים הם הכלי היקר ביותר שלנו. אותם אנחנו רוצים לשמור. אז כמו שאנשי שיווק יודעים לעשות להם retargeting כדי לגרום להם לבוא שוב – גם אנשי ה-UX יכולים לגרום להם להרגיש נהדר על כך שהם נאמנים.
זו דוגמא יפה של חברה ישראלית, גט-טקסי או GETT בשמם החדש, שיודעים לתת לי תחושה נהדרת על כך שאני נוסעת המון במוניות שלהם.
הם משתמשים באלמנטים של משחקיות, גיימיפיקציה, כדי שאשאף להגיע לדרגה הגבוהה ביותר ונותנים לי להרגיש נהדר – שימו לב שכל הדרגות פה הן בעצם סופרלטיבים חיוביים, מאסטר, אח"מ, קיסר, שליט וכן הלאה. הם גם נותנים לי תחושה שכדאי לי להשוויץ בזה החוצה, ולשתף ברשתות חברתיות, מה שכמובן מוביל לעוד חשיפה וגם אלמנט של "תחרותיות" בונה ביני לבין החברים שלי.
דוגמא נוספת – זהו מובילי דעה, וספקו להם פיצ'רים מיוחדים.
כמו שאנשי השיווק יודעים להתמקד בבלוגרים או סלבריטיס במטרה לגרום להם להתייחס למוצר,
גם אנשי ה-UX יכולים לזהות מובילי דעה ולהכניס בפלואו מקום שנותן להם התייחסות מיוחדת.
לדוגמא ->
מכירים את פריסקופ? זוהי החברה שטוויטר קנו לאחרונה, שמאפשרת שידור וידאו בזמן אמת תוך התממשקות לפלטפורמה של טוויטר.
אולי שמעתם גם על המתחרים הישראלים שלהם, Meerkat, שאנחנו מחזיקים להם אצבעות. הרעיון הכללי בשניהם זה שמשתמש אחד משדר לייב סטרימינג של וידאו, נניח מההרצאה שלי, וכל העוקבים שלו בטוויטר יכולים ליצור Live chat תוך כדי מעל שכבת הוידאו.
אז אנשי פריסקופ השכילו להבין שמבחינה שיווקית, הדבר הכי חשוב שהם צריכים להשיג אלו מובילי דעה, במקרה הזה סלבריטאים ממש, שיתחילו להשתמש בפלטפורמה ולשדר. זה מה שיהפוך אותה ל"חמה" ונחשקת מבחינה מיתוגית, מה גם שלסלבריטיס יש המון עוקבים בטוויטר וזה יתרום המון להפצה.
אז שימו לב לאחד הצעדים שהם עשו:
אחד הצעדים שהם עשו, היה ליצור פיצ'ר מיוחד, שמאפשר למשתמשים עם המון עוקבים, להלן "מובילי דעה", להגביל את התגובות על הוידאו שלהם רק לאנשים שהם עצמם עוקבים אחריהם. זה גם שיפר את המוצר בפועל, כי זה הוריד המון "רעש" ותגובות זבל ופרסומות מהצ'אט שעל הוידאו, אבל גם נתן לאותם מובילי דעה תחושה שמישהו דואג להם, מקשיב להם ומפתח במיוחד בשבילם – ז"א הם מיוחדים ושווים יותר. זה רתם אותם להשתמש בפלטפורמה, גם מבחינה רגשית וגם מבחינה פונקציונלית.
אחד הצעדים שהם עשו, היה ליצור פיצ'ר מיוחד, שמאפשר למשתמשים עם המון עוקבים, להלן "מובילי דעה", להגביל את התגובות על הוידאו שלהם רק לאנשים שהם עצמם עוקבים אחריהם. זה גם שיפר את המוצר בפועל, כי זה הוריד המון "רעש" ותגובות זבל ופרסומות מהצ'אט שעל הוידאו, אבל גם נתן לאותם מובילי דעה תחושה שמישהו דואג להם, מקשיב להם ומפתח במיוחד בשבילם – ז"א הם מיוחדים ושווים יותר. זה רתם אותם להשתמש בפלטפורמה, גם מבחינה רגשית וגם מבחינה פונקציונלית.
אגב, בסוף הפיצ'ר הזה התגלה ככל כך מוצלח שהם פתחו אותו לכלל המשתמשים.
דוגמא נוספת, היא להטמיע שיתוף של הלקוחות בתוך התהליך הטבעי של המוצר.
אתר שנחשפתי אליו די לאחרונה ואני מאד אוהבת הוא אתר בשם קווירקי. במבט ראשון זה נראה כמו עוד מרקטפלייס של גאדג'טים, שהם אמנם מאד מגניבים (כמו מברשת השיניים הזו שהיא בעצם פקק של המשחה), אבל וואללה – been there, done that.
אבל ברגע כשקצת משוטטים בו מגלים סיפור אחר לגמרי – כל השלבים באתר הם משתפי קהילה ומבוססים עליה. מה שזה יוצר בעצם מקום שאדם יכול להציע המצאה, לשפר אותה באמצעות פידבקים מלקוחות פוטנציאלים, ואם מספיק אנשים מתעניינים בהמצאה – להביא אותה לכדי פיתוח ולמכור אותה במרקטפלייס של קווירקי. וכשאני אומרת שהלקוחות מעורבים בכל שלב – אני באמת מתכוונת בכל שלב.
אם זה בשלב הדיזיין, כשהקהלה מציעה לו שיפורים ושינויים,
ואם זה בסקרים שנועדו לראות מה הציפיות של הלקוחות
ואפילו בשלב התמחור – כשהלקוחות אומרים לו אם המחיר גבוה מדי או נמוך מדי לטעמם.
אז מה שאנחנו רואים פה זה ממש עולם של בניית מוצר עם שיתוף לקוחות כחלק אינטגרלי מהתהליך.
אז ראינו דוגמאות לאיך ראייה של העולם דרך משקפי השיווק יכולה לשפר את חוויית המשתמש.
אבל איך יכול השיווק להרוויח מהתבוננות בעולם דרך משקפי אנשי חוויית המשתמש?
נתחיל בתפיסה שמטרתה בניית מערכת יחסים מתמשכת, ולא להסתכל על הלקוח בגישה של זבנג וגמרנו.
הנה דוגמא לגישה הזו:
לורל & וולף הם סוג של 99DESIGN למעצבי פנים.
הם השתמשו במערכת מעולה שאני ממליצה עליה בחום שנקראת intercom, כדי לבנות תקשורת שיווקית שמתבססת על התנהגות המשתמשים – מה שקרוי behavior driven messaging.
המשמעות היא בעצם שמשתמשים שונים שמבצעים פעולות שונות מקבלים תוכן שונה מהמערכת, שמותאם להם בדיוק. בשיטה הזו הם הצליחו להגדיל את הengagement של המשתמשים ב-200%.
באמצעות הכלי הזה הם ראו איפה אנשים נתקעים בתהליך, ויצרו סגמנטים שונים למשתמשים שונים לפי הנקודות שבהם הם נתקעו עם המוצר. כך שאם לדוגמא הם נתקעו עם העלאת תמונה, הם קיבלו את האימייל' הזה מהחברה:
ולעומת זאת אם יש מעצב שמשתהה עם מסירת העיצוב הוא יקבל את ההודעה הבאה:
דוגמא נוספת->
אנשי שיווק הרבה פעמים רוצים משהו מהלקוח – שימסור לנו את האימייל שלו, שיתחבר עם חשבון הפייסבוק שלו, שיפיץ את המוצר שלנו ברשתות חברתיות וכן הלאה.
אז למרות הפיתוי לבקש את זה ממנו כמה שיותר מוקדם וכמה שיותר פעמים, פה איש השיווק צריך לחשוב כמו איש UX ולשאוף להכניס את הבקשה רק אחרי שהלקוח חווה חוויה חיובית.
למה הכוונה? אם אני רוצה אימייל – לבקש אותו רק אחרי שנתתי 15% הנחה לקנייה הראשונה. או כמו הדוגמא שלפנינו->
זו אפליקציה שרבים מכם בודאי מכירים, היא נקראת Clear והיא מיועדת לניהול משימות. למי שלא מכיר אני ממליצה בחום להוריד ולהתרשם כי הממשק שלה ממש כיפי לשימוש ויש הרבה מה ללמוד ממנה.
אז ב-CLEAR התלבטו באיזה שלב לבקש מהמשתמש לדרג את האפליקציה בחנות האפליקציות. והמסקנה שלהם היתה, שבכל שלב שבו המשתמש עדיין עסוק עם האפליקציה אני פשוט מטרידה אותו ולכן סביר שהוא לא ירצה לעשות בשבילי כלום. מתי הוא כן ירצה?
בדיוק בנקודת הזמן שבה הוא מרגיש נפלא כי הוא סיים לנקות את כל המשימות שלו להיום, וכולנו יודעים שזו חווייה מעולה שאחריה מרגישים תחושת הישג נפלאה. ואז ברגע שמצב הרוח שלו מרומם,
המשתמש מקבל את ההודעה הזו שמציעה לו לדרג, וסביר שעכשיו, כשהוא שמח ומרוצה, הוא גם יסכים.
נקודה נוספת – התמקדו באיכות ולא בכמות. זוכרים את הסוגייה הזו מתחילת המצגת?
אז בואו נמשיך עם הדוגמא של דירוג אפליקציה בחנות.
אנשי שיווק אוהבים יחס המרה גבוה. זה הסם שלנו.
אז נניח שאני כאשת שיווק מבינה שמה שאני צריכה זה המון דירוגים בחנות האפליקציות, מה הייתי עושה עד היום?
נכון, מקפיצה בקשת דירוג ברגע הראשון שאפשר. יש כאן את חוק המספרים הגדולים – כל המשתמשים יראו את זה וזה אומר שאחוז המדרגים יהיה גבוה יותר מאשר אם אחביא כפתור פידבק איפשהו, וזה טוב. נכון?
לא נכון!
כשאני עם המשקפיים של איש ה-UX אני מבינה שאולי זה יבאס את הלקוחות שלי, וחמור מזה אין לי שום דרך לצפות מה הם יכתבו בדירוג.
באפליקציית Ember (שהיא אגב כלי מצוין לאנשי מוצר ו-UX), הבינו את הנקודה הזו והציבו כפתור פידבק באפליקציה.
בלחיצה עליו המשתמש מתבקש להגיד מה הוא מרגיש לגבי האפליקציה – שמח, מבולבל או לא מרוצה.
רק אם הוא שמח – הוא מופנה לדרג את האפליקציה או לספר על זה ברשתות חברתיות. ככה קיבלנו אולי פחות דירוגים, אבל כל דירוג – ז'ונגלר.
לעומת זאת אם הוא מבולבל מן הסתם עדיף שאדריך אותו ולא אבקש דירוג, והאפליקציה מציעה לו מדריך לשימוש באפליקציה או לפנות לתמיכה טכנית במייל.
ואם הוא לא מרוצה, רחמנא ליצלן, אז מוטב שאת הכביסה המלוכלכת הזו נכבס בבית והאופציה היחידית שמציעים לו היא ליצור קשר עם התמיכה באימייל.
אז ראינו פה כמה דוגמאות יפות לשיתוף פעולה ולמידה הדדית בין אנשי ה-UX ואנשי השיווק.
עכשיו, איך אנחנו לוקחים את זה איתנו הביתה ומתחילים לעבוד על זה מחר? מה הפעולות שאנחנו יכולים להתחיל ליזום באופן מיידי?
הדבר הראשון, הוא להטמיע את הרעיון של שיתוף המשתמש ושימוש בסושיאל כחלק מהותי מתוך חוויית המשתמש. הפעולה הזו נותנת כלים משותפים גם לשיפור ה-UX וגם לשיפור השיווק. אז אנחנו מוותרים על עולם מבוזר שבו יש במחלקת השיווק גיק חביב שאחראי על "תפעול עמודי מדיה חברתית" ככלי שיווקי בזמן שאיש ה-UX מעולם לא צפה בהם כי לא קורה שם שום דבר שקשור אליו, ומכניסים לפלואו כמה שיותר מקומות שבהם אנחנו יכולים לתקשר עם הלקוח, ללמוד ממנו, להקשיב לצרכים שלו, לתת לו שירות ובסופו של דבר גם להשיג את היעד השיווקי של ויראליות והפצה רחבה.
הפעולה השניה: כבר הבנו בעצם שיש מטרות משותפות ומתודולוגיות שכדאי ללמוד מהן – אז יש ערך בשיתוף פעולה והגדרת יעדים. איש שיווק טוב ממילא בודק באדיקות את האנליטיקות והמספרים של הצפייה והשימוש במוצר, בודק Funnels ויחס המרה – אז זה המקום להכניס לתוך התהליך את איש המוצר שיגדיר יעדים משלו שהמדידות השיווקיות יכולות לתמוך.
כנ"ל לגבי איש המוצר – עורכים מחקר משתמשים, מקליטים יוזרים לדוגמא בוידאו, בודקים heatmaps וכן הלאה – המדידות האלה יכולות לתמוך ולשרת גם את יעדי השיווק.
אז עשו לכם מנהג, שבועי או חודשי או איך שתמצאו שנוח לכם, לבחון את היעדים, להגדיר את המדידות הרצויות ואז לשבת יחד ונתח את הנתונים. מבטיחה ששניכם תראו שיפור מרשים בתהליכים ובתוצאות.
יש פה בתחתית השקופית כמה כלים שאני באופן אישי ממליצה עליהם, המצגת תעלה גם לאתר הכנס בהמשך ואני מציעה שתבדקו אותם.
הפעולה השלישית עליה כדאי שתעבדו מחר בבוקר, נוגעת בכך שנושא חוויית המשתמש הוא לא עניין חיצוני לשיווק. אם הוא נעשה בצורה טובה, הוא הדבר שהכי קל לאנשי השיווק למכור ואתם רוצים שהוא יהיה מזוהה בצורה מוחלטת עם המותג שלכם. אתם רוצים שהלקוחות יקשרו אתכם עם הנאה ועניין, כמו שכשאני אומרת אפל אנשים חושבים על מוצרים אינטואיטיביים ו-SLIK. וכשאני אומרת סגוויי אנשים חושבים על כיפיות. מותגים טובים הם מותגים כיפים, ואותם הרבה יותר קל למכור.
והנקודה האחרונה –היא המקום שבו נדרש שיתוף פעולה הדוק בינכם. הלקוחות יציפו פידבקים גם הרבה אחרי שלב האיפיון, והרבה פעמים הפידבקים האלו, אם הם לא דיווח על באג, פשוט ילכו לאיבוד. כדי להמנע מזה תצטרכו לייצר את המנגנון בתוך הארגון שלכם שיכול להכיל עבודה משותפת על התקשורת שמגיעה מהלקוחות, לעשות ניסיונות על המסקנות שעולות מהם, למדוד את התוצאות ולשפר מה שאפשר בתוך התהליך.
עד כאן חברים
סיימנו עם שלב המזון למחשבה, ואנחנו מתקרבים לרגע שאני יודעת שכולם חיכו לו – האוכל האמיתי.
תודה על ההקשבה.