Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.

Dr Shay Segev: Essential Mechanisms in Long Term Relatioships

1,390 views

Published on

אנו נפגשים בחוזים ארוכי טווח בכל העניינים המורכבים והחשובים בחיינו. זוהי מצגת פרקטית המתייחסת לבעיות והמאפיינים המיוחדים של חוזים ארוכי טווח, ולמנגנונים חיוניים בחוזים כאלה. הנושא של חוזים ארוכי טווח עמד במרכז מחקרו של דר שי שגב

Published in: Education
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

Dr Shay Segev: Essential Mechanisms in Long Term Relatioships

  1. 1. עו " ד ד " ר שי שגב Dr. Shay Segev, adv. מנגנונים חיוניים בחוזים ארוכי טווח Essential mechanisms in Long-Term Relationships  מצגת להרצאה מיום 11.8.2010. כל הזכויות שמורות יצירת קשר : טלפון : 03-5326283 ★ פקס : 03-5329929 ★ [email_address] פייסבוק : " רק שאלה קטנה – שאלות משפטיות לעו " ד ד " ר שי שגב " http://www.facebook.com/pages/rq-slh-qtnh-slwt-msptywt-lwd-dr-sy-sgb/126897020672108 הבלוג שלי : segevlaw.blogspot.com
  2. 2. חוזים ארוכי טווח אופפים את חיינו <ul><li>חוזי עבודה , הסכמים קיבוציים </li></ul><ul><li>חוזי ניהול </li></ul><ul><li>שותפות , תאגידים </li></ul><ul><li>משכנתה / ליסינג – הלוואות לטווח ארוך </li></ul><ul><li>יחסי בנק - לקוח </li></ul><ul><li>שכירות עסקית / פרטית / ליסינג / זיכיון / דיור מוגן לקשישים </li></ul><ul><li>הפצה / שיווק  / סוכנות </li></ul><ul><li>ביטוחים פנסיוניים , ביטוחי בריאות </li></ul><ul><li>מעמד אישי – הסכמי ממון , או לחילופין הסכמי גירושין הכוללים הוראות בדבר משמורת ילדים </li></ul><ul><li>אמנות בין מדינות </li></ul><ul><li>ובהשאלה : חקיקה ; עיקרון התקדים ... </li></ul>
  3. 3. מהם חוזים ארוכי טווח ? <ul><li>הסיווג הקלאסי הוא בהתאם לתקופה : </li></ul><ul><li>סוג ראשון : חוזים לתקופה קצובה . </li></ul><ul><li>סוג שני : חוזים לתקופה מתמשכת ( AT WILL ) </li></ul><ul><li>סוג שלישי : חוזים מתחדשים (&quot; יחסים ארוכי טווח &quot;) ובעיית הסיווג : המקרה של M&S </li></ul>
  4. 4. Baird Textiles Holdings Ltd. v. Marks & Spencer plc [2002] 1 All ER (Comm) 737 <ul><li>מרקס אנד ספנסר – התייעלות ; שינוי תנאים והשתחררות מחוזים . </li></ul><ul><li>למרקס אנד ספנסר לא היה הסכם חתום עם אף אחד מהספקים שלה . נוהל העבודה היה ביצוע הזמנה של סחורה מספר פעמים בשנה . להחלטתה של מרקס אנד ספנסר על תהליך ההבראה היתה השפעה עצומה במישור הציבורי . מחלקות שלמות של מפעלים ( של ספקים ) נסגרו ואלפי עובדים פוטרו . סוגיה זו הגיעה עד לבית המחוקקים האנגלי . </li></ul><ul><li>ויליאם בירד ( Baird ), ייצר מעילי נשים ובגדי גברים , באופן בלעדי עבור מרקס אנד ספנסר , 7% מהמלאי שלה . 40% מהיקף העבודה של ספק זה נעשה עבור מרקס אנד ספנסר , כאשר כל מחלקת בגדי הגברים שלו נשענה על לקוח זה . יחסי העבודה ביניהם נמשכו 30 שנה . ערכה הזמנות פעמיים בשנה . לא היה חוזה כתוב , ואף לא היתה התחייבות של מרקס אנד ספנסר למינימום מסוים של הזמנה , ואף לא ערובה אחרת לכך , אולם בפועל ההזמנות היו סדירות . מבלי כל התראה , במהלך ייצור ההזמנה הנוכחית , ניתנה לבירד הודעה שלא יהיו עוד הזמנות . </li></ul><ul><li>תביעה ע &quot; ס 53.6 מיליון פאונד . טענה : התקיים חוזה ארוך טווח בינו לבין מרקס אנד ספנסר , והאחרונה לא היתה רשאית לבטל אותו באופן חד צדדי (&quot; מהיום להיום &quot;). </li></ul><ul><li>השאלה – סיווג החוזה . </li></ul>
  5. 5. מבחנים אפשריים לסיווג חוזה כארוך טווח <ul><li>אין הגדרה משפטית למונח &quot; חוזה ארוך טווח &quot;. גם המלומדים מתחמקים מכך . </li></ul><ul><li>ככל שמדובר בתקופה קצובה – יש לבחון מהי התקופה הקצובה המקובלת בחוזים מסוג זה . </li></ul><ul><li>ככל שמדובר בתקופה שאינה קצובה , נקודת מבט אחת יכולה להיות מה צפו הצדדים בעת ההתקשרות . לדוגמה : דייר הנכנס לבית אבות מצפה להישאר שם ולא להיות תלוי בחסדי ההנהלה אם להעבירו במצב סיעודי , לבית אבות אחר ( השוו : פס &quot; ד מילגרום ). ( ראו גם הצעת חוק הדיור המוגן התש &quot; ע -2010). </li></ul><ul><li>נקודת מבט שניה יכולה להיות משך הזמן שעבר והסתמכות הצדדים על הקשר ביניהם . </li></ul>
  6. 6. האם יש להתייחס אחרת לחוזים כאלה ? <ul><li>הדעה המסורתית / מקובלת : דין החוזים הוא אחד . אם ניצור דיני חוזים מסוגים שונים , רק נסתבך . </li></ul><ul><li>אנטיתזה ( מקניל ): תיאוריית חוזי היחס , המתאימה בד &quot; כ לחוזים ארוכי טווח . </li></ul><ul><li>סינתזה : יש לחוזים ארוכי טווח מאפיינים מיוחדים שיש להתחשב בהם ( התפיסה הניאוקלאסית – תפיסה זו היא המקובלת כיום ). </li></ul><ul><li>הנשיא ברק ב - רע &quot; א 1185/97 יורשי ומנהלי עיזבון המנוחה מילגרום הינדה ז &quot; ל נ ' מרכז משען , פ &quot; ד נב (4) 145, 160: &quot; חוזה בית האבות הוא &quot; חוזה יחס &quot; ( relational contract ). חוזה כזה מתאפיין ביחסים ארוכי טווח ומורכבים . חוזים אלה רגישים לקיומן של נסיבות עתידיות שלא הוסדרו במפורש בחוזה . הם מנסים ליצור במסגרתם שלהם איזון בין הצורך בוודאות וצפיות לבין הצורך בגמישות ויכולת הסתגלות לתנאים משתנים .&quot; </li></ul>
  7. 7. הקושי לחזות את העתיד <ul><li>אחד העקרונות הבסיסיים בדיני חוזים , המצדיק את אכיפת חוזה , הוא חופש הרצון / והתפיסה הסטאטית של החוזה : חזקה על הצדדים שצפו את כל ההתפתחויות , הסיכונים והסיכויים , ולאחר ששקללו את כל אלה הם קבעו את התמורות ההדדיות בחוזה . </li></ul><ul><li>הבעיה היא שמחקרים מראים שצדדים אינם באמת מסוגלים לצפות את העתיד . </li></ul><ul><li>דוגמה : IBM ומייקרוסופט . </li></ul><ul><li>דוגמה : ה &quot; פ 166/03 רייטן נ ' פז : הסכם להקמת תחנת תדלוק והפעלתה ל -25 שנה . פז בקשה להפחית את דמי החכירה , בין היתר בשל הקמת 2 תחנות תדלוק בסמוך . </li></ul>
  8. 8. הקושי להסדיר את העתיד <ul><li>גם אם אנו צופים או מסוגלים לצפות שתהיינה בעיות , הרי שעדיין לא תמיד אנו מוכנים להשקיע את האנרגיות על מנת להסדיר אותן ... </li></ul><ul><li>פרשת ורדי נ ' זלצמן ( זלצמן יוצג על ידי ): </li></ul><ul><li>סוכם שכ &quot; ט כדלקמן : בעניין גוש .... חלקה .... </li></ul><ul><li>עבור הייצוג בהליכי הבוררות בענין גוש .... חלקה .... וכן יעוץ וטיפול ( כולל מס שבח ) ככל שיידרש בענין מגרש זה , יקבל עו &quot; ד ורדי כדלקמן : לא כולל בית משפט . </li></ul><ul><li>שכ &quot; ט בשיעור של חודש שכירות + מע &quot; מ למשך 5 שנים עבור כל נכס של זלצמן שיושכר . </li></ul><ul><li>עבור נכסים שיימכרו יקבל עו &quot; ד ורדי 1% + מע &quot; מ אולם מוסכם על זלצמן כי עו &quot; ד יבקש מהקונה 1.25% + מע &quot; מ משווי הנכסים שימכרו . </li></ul><ul><li>עו &quot; ד ורדי אינו מייצג את זלצמן בענין תביעת התיווך </li></ul>
  9. 9. החשש להסדיר את העתיד <ul><li>אחד המאפיינים המהותיים של חוזים ארוכי טווח הוא שפעמים רבות הם מהווים &quot; חוזי יחס &quot; Relational Contracts </li></ul><ul><li>תכונה קלאסית נוספת בחוזים כאלה , במיוחד חוזי יחס , או &quot; חוזים צמודי יחס &quot; ( Thick Relationships ) הינה החשש להפחיד את הצד השני מפני כישלון הקשר . </li></ul>
  10. 10. הקושי להבין את משמעות המלים <ul><li>קושי נוסף , הבא לידי ביטוי במיוחד ביחסים ארוכי טווח הוא הקושי להבין את המשמעות וההשלכות של המלים בחוזה בהתפתחויות העתידיות . נקודה זו נכונה במיוחד כאשר מדברים בכל הנוגע להצמדות . </li></ul><ul><li>עא 11/87 מדינת ישראל נ ' חירם לנדאו , עבודות עפר כבישים ופיתוח בע &quot; מ , פ &quot; ד מג (4) 287. </li></ul><ul><li>&quot; ' למחירים אשר יצויינו בהצעת המציע בהתאם לסעיפי משנה א ' ו ­ ב ' בסעיף זה , תשולם תוספת עקב התייקרות לפי לוח זמנים שיוגש על ידי הקבלן באספקה יומית של 400 מע &quot; ק אספלטי על ידי העבודה ( נקי ). עבור כל פיגור שייגרם על ידי הקבלן לא תשולם שום תוספת . המדד על פיו תשולמנה ההתייקרויות יהיה מדד מחירי הביטומן בלבד ( לוח מס . 5) שמתפרסם בירחון לסטטיסטיקה של המחירים '. &quot; </li></ul>
  11. 11. האמונה שנסתדר בעתיד <ul><li>אחת מהסיבות הקלאסיות לאי הסדרת העתיד , היא ההטיה הקוגניטיבית הנקראת Presentation . הצדדים סבורים כי כפי שהם מסתדרים טוב עכשיו , יהיה טוב גם אח &quot; כ וביחד . יוכלו להתגבר על כל משבר , מה שבהגדרה אינו נכון . </li></ul><ul><li>&quot; מדרך העולם הוא , כששני אנשים עושים טובות אחד להשני , בטח בזמן שאהבה פועלת בין שניהם , לא צריכים אז לכריתת ברית . אבל יחד עם זאת אנו רואים , שדווקא בזמן שהאהבה פועלת , אז מדרך העולם הוא לעשות כריתת ברית . וכריתת הברית ,   שעושים , הוא על לאחר זמן . פירוש הדבר , שעושים עכשיו הסכם , באם שיבוא אחר כך מצב ,   שכל אחד מהם יחשוב , שאין לבו של כל אחד שלם לחברו , ואם יש להם הסכם ,   אז ההסכם הזה   מחייב אותם לזכור   את כריתת הברית   שעשו ביניהם , בכדי להמשיך   גם במצב הזה   את האהבה הישנה &quot;. ( הרב ברוך אשלג ) </li></ul><ul><li>ובהמשך לכך , בחוזי יחס יש משמעות גדולה למערכת היחסים בין הצדדים , והם ממעטים להגיע לדיון משפטי . משתדלים להסתדר מחוץ לכתלי בית המשפט ( Macaulay, 1963 ). </li></ul>
  12. 12. עצלנות , זרימה , אי בדיקה <ul><li>הסכמי חידוש אוטומטיים מבוססים על המחדל האנושי לבחון מתי מסתיים החוזה , וכך הוא מתחדש אוטומטית [ ביטוח , עיתונים , וכו ']. בעייתי במיוחד בחוזים המתחדשים לתקופה קצובה ארוכה . </li></ul><ul><li>וכך גם מבצעים בחברות הסלולר : מרבית האנשים לא בוחנים מתי הם עוברים את מספר הדקות המוקצבות לשם מבצע / כמות המידע בו עשו שימוש ברשת וכו '. </li></ul>
  13. 13. דוגמה לסעיף חידוש <ul><li>&quot; תקופת הביטוח . </li></ul><ul><ul><li>תקופת הביטוח תהיה 7 שנים , מיום 1 ספטמבר 2007 ותסתיים ביום 31 אוגוסט 2014. </li></ul></ul><ul><ul><li>באחריות המבטח להודיע במכתב רשום לבעל הפוליסה 120 יום טרם פקיעת חוזה הביטוח על מועד סיומו . </li></ul></ul><ul><ul><li>הפוליסה תתחדש החל מיום 1 ספטמבר 2014 לתקופה נוספת של 3 שנים , למעט אם המבטח לא עמד בתנאי סעיף 4 ב לעיל ו או אם הודיע בעל הפוליסה 90 יום לפני תום תקופת הביטוח על רצונו לא לחדש את הסכם הביטוח . </li></ul></ul>
  14. 14. הבעיות שנוצרות בהפעלת הדין המצוי <ul><li>יצירת ההזדמנות : שינוי נסיבות אובייקטיבי במהלך הקשר החוזי יוצר לעתים יתרון למי מהצדדים . על פי הדין הקיים יתרון זה ניתן לניצול &quot; לרעה &quot; מבלי שמי שמנצל אותו ייחשב כחסר תום לב . </li></ul><ul><li>שינוי מצב לרעה : קשר חוזי מתמשך יוצר הסתמכויות של הצדדים , הסתמכויות שנובעות באופן ישיר ועקיף מהקשר ועל הקשר , ויש להן השלכות על תחומים רחבים , כמו פרנסה , מקום מגורים , מצב משפחתי ועוד . שינוי המערכת החוזית עלול לפגוע בשרשרת של הסתמכויות כאלה והשאלה עד כמה אנו יכולים / צריכים להתחשב בכך . </li></ul><ul><li>דוגמה קלאסית : מוניטין , איבוד &quot; השנים הטובות &quot;, היערכות למתן שירות ( מרקס & ספנסר ), ועוד . </li></ul>
  15. 15. מנגנונים של הדין <ul><li>במקרים המתאימים – הטעיה לצורך ביטול החוזה , או אכיפת חוזה כפי המצג המקורי : פס &quot; ד עטיה נ ' אררט . </li></ul><ul><li>דיני חוזים אחידים , תניות מקפחות וכן הוראות ספציפיות בחקיקה צרכנית . </li></ul><ul><li>במקרים המתאימים – סיכול . הגמשת הקריטריונים בפס &quot; ד רגב נ ' משהב &quot; ט . השופט אנגלרד : מעבר מהשאלה האם המאורע היה צפוי , לשאלה האם השלכותיו היו צפויות . </li></ul><ul><li>בדין האמריקאי יש דוקטרינות נוספות ממשפחת הסיכול ( גם בהן עושים שימוש לעיתים רחוקות ): Frustration of purpose או Impossibility of performance או Impracticability </li></ul><ul><li>חובת תום הלב , כפי שפותחה בפסיקה – מקובל לראותה כמוגברת ככל שמדובר בחוזים ארוכי טווח . ע &quot; פ הלכת רגב , הוצע לחבר את הסיכול יחד עם חובת תום הלב ( במשפט האמריקאי – לחבר הדוקטרינות יחד עם חובת ההגינות המסחרית ). הפסיקה מתייחסת למצגים של מי מהצדדים כי ההתקשרות תהיה ממושכת , לעתים הדבר עלול לגרור השתק : רע &quot; א 4928/92 עזרא ואח ' נ ' המועצה המקומית תל - מונד , פ &quot; ד מז (5) 94; ע &quot; א 6996/97 עבאדה בע &quot; מ נ ' רשות הפיתוח , פ &quot; ד נג (4) 117. </li></ul><ul><li>דיני עשיית עושר ולא במשפט . ( ראו למשל פס &quot; ד זוהר נ ' מעבדות טרבינול ). חובת אמון , ועוד . </li></ul><ul><li>דיני הקניין – פירוק השיתוף ; דיני תאגידים – פירוק שותפות . הנטיה להוביל לסיום ההתקשרות . </li></ul><ul><li>עיקר המנגנונים יוביל להשתחררות מההסכם , שכן בית המשפט אינו אמור לכרות חוזה חדש במקום הצדדים , והוא אף אינו עושה כן . </li></ul>
  16. 16. מנגנונים חיוניים בחוזים ארוכי טווח <ul><li>הוראות גמישות התלויות במבחנים חיצוניים / אובייקטיביים </li></ul><ul><li>התאמת החוזה לנסיבות המשתנות – אפשרות לפתיחת החוזה למו &quot; מ במקרים המתאימים , כולל מנגנון הכרעה . </li></ul><ul><li>הבטחת שיתוף פעולה והדדיות במקרים בו נוצרים מצבי מצוקה של מי מהצדדים או שאירעה נסיבה שמשנה את האיזון ביניהם . </li></ul><ul><li>הסדרה של סיום הקשר , ככל האפשר , בצורה שלא תפגע בצדדים . </li></ul>
  17. 17. תקופת החוזה <ul><li>נקודת המוצא : חוזים לא נועדו לחול לעד . </li></ul><ul><li>תקופה קצובה ארוכה – יתרונות וחסרונות . אפשרות לחלק לאופציות עם מנגנוני התאמה . יש משמעות לסוג החוזה . למשל – הסכמי שכירות ומשכנתאות – קצובים . הסכמים בעלי קשר אישי – נהוג לקבעם כ - At Will contracts </li></ul><ul><li>בעיית החוזה לצמיתות : האם ניתן ליצור הסכם כזה ? ( פס &quot; ד בן חמו נ ' טנא נוגה – ניסיון להפיכת הסכם הפצה בלעדי לקניין – נדחה ). </li></ul><ul><li>תחנות יציאה . </li></ul><ul><li>הסכם עבודה לצמיתות / עד הפנסיה בפסיקה הישראלית . </li></ul><ul><li>פסיקה אמריקאית – דרישת התמורה המיוחדת . </li></ul><ul><li>הסכם עבודה לתקופה קצובה נחשב כהסכם קשיח . כיום , על פי חוק הודעה לעובד ( תנאי עבודה ) (2002) : חובה להודיע לעובד תוך 30 יום מתחילת עבודתו על תנאי העבודה ובין היתר &quot; תאריך תחילת העבודה . אם חוזה העבודה הוא לתקופה קצובה , תצוין תקופת העבודה ; אם חוזה העבודה הוא לתקופה לא קצובה , יציין זאת המעביד ;&quot; ( ותודה לעו &quot; ד יעל דולב על ההפניה ). </li></ul><ul><li>כלילת אלמנט קנייני : סוד מסחרי שהתגלה , לא מנע המשך תשלומי תגמולים לצמיתות : </li></ul><ul><li>Warner-Lambert Pharmaceutical Co. v.    John J. Reynolds, Inc. , (1960) </li></ul>
  18. 18. מנגנונים אובייקטיביים <ul><li>כאשר אדם ממנה מוטבים בחוזה ביטוח חיים , הוא עלול לשכוח לשנות את שמותיהם עם השנים , גם אם שינה את מצבו המשפחתי וביום מותו עלולים אנשים שכבר אינם רלבנטיים ליהנות מדמי הביטוח ( מקרה נפוץ – האישה הקודמת , ממנה התגרש אדם , נשארת רשומה כמוטבת בחוזה ביטוח חיים . ר ' סעיף 147 לחוק הירושה , התשכ &quot; ה - 1965). לכן , בעת מינוי מוטבים , נכון ליצור מנגנון המתעדכן אוטומטית . למשל – לכתוב בכתב מינוי המוטבים לחוזה ביטוח החיים - &quot; ליורשי על פי דין או צוואה .&quot;   ( תודה לעו &quot; ד ונוטריון שחר הכספי ) </li></ul>
  19. 19. שינויים בהתקשרות <ul><li>פעמים שהצדדים משנים את החוזה בהתנהגותם ונשאלת השאלה האם וכיצד יש להתייחס להתנהגותם הנוכחית של הצדדים לעומת מילות החוזה . </li></ul><ul><li>רות פלאטו שנער למי חב הבנק חובת אמון , רבעון לבנקאות לט 67 (2005): &quot; מדובר בקשר חוזי ארוך טווח ומורכב , המתאפיין ברמה גבוהה של סולידריות וביצירת מערכת יחסים נמשכת וקרובה בין הצדדים . מחלוקות המתגלעות במהלך קיום הקשר מיושבות בדרך של שיתוף פעולה בין הצדדים ומתוך כוונה להביא להמשך קיומו של הקשר . איכות הקשר בין הצדדים היא כזו , שהנורמות החוזיות כוללות גם נורמות אשר לא סוכמו בין הצדדים מראש , אלא הן נוצרות תוך כדי קיומו של הקשר , לצורך השלמת ההסכמות המקוריות או שינויין . מאפיינים אלו מצדיקים אף הם הטלת חובת אמון על הבנק &quot;. </li></ul><ul><li>לגבי ניסוח החוזה : אפשרות אחת – קביעת מנגנון נוקשה המגביל את אפשרות השינוי ( צורך בכתב , וחתימה וכו '). אפשרות שניה – הותרת העניין מעומעם . </li></ul><ul><li>למרות הגמישות , יש לקחת בחשבון שצד לחוזה אינו רשאי לשנות את התנאים באופן חד צדדי : ע &quot; א 6651/99 הדר נ ' מינהל מקרקעי ישראל . חוזה הוארך לתקופה של 49 שנה . המינהל דרש דמי היתר , למרות שהחוזה לא התיר לעשות כן , בית המשפט לא התיר למינהל להתנות הסכמתו להיתר בתשלום דמי היתר . </li></ul>
  20. 20. מנגנוני עדכון <ul><li>הואיל ופרטי הצדדים משתנים במהלך השנים – יש לקבוע חובה של עדכון פרטים , ותוצאות של היעדר עדכון כזה . </li></ul><ul><li>עדכון בטוחות – ערכן הריאלי של בטוחות ( למשל שטרי חוב , ערבות בנקאית , משכון ) משתנה עם השנים , ולא תמיד בהתאמה לעניין שבגינו ניתנו כבטוחה . חוזה ארוך טווח צריך שיכלול מנגנון לבחינה תקופתית של התאמת ערך הבטוחה לשווי העניין שבגינו ניתנה ולהחלפה / עדכון של הבטוחה במקרה הצורך . ( תודה לעו &quot; ד ונוטריון שחר הכספי ) </li></ul>
  21. 21. מנגנוני הכרעה <ul><li>מומלץ לקבוע, כי הנחות המוצא של ההתקשרות הן כאלה וכאלה (לגבי מצב השוק, מחירים, תשומות, היקף ומחזור העבודה וכדומה), ובמידה והן תשתנינה, הצדדים ינהלו מו&quot;מ להתאמת המחיר, ובהיעדר הסכמה יקבע גורם מקצועי שיקבעו הצדדים, לרבות קביעת מנגנון מי יקבע את הגורם המקצועי. </li></ul><ul><li>הבחנה בין מנגנון הכרעה תוך כדי מימוש החוזה, לבין מנגנון הכרעה במצב של השתחררות. </li></ul>
  22. 22. מנגנוני יציאה מהחוזה <ul><li>קביעת תנאים או תחנות יציאה להתקשרות בין הצדדים . קרי ביטול החוזה . </li></ul><ul><li>קביעת תנאים לפירוק תאגיד / שיתוף / מיזם וחלוקת הנכסים </li></ul><ul><li>קביעת תנאים להעברת הזכויות על פי החוזה בין אם ישירות לאדם אחר , ובין אם העברת זכויות בלבד ולא חובות , ובין אם העברת שליטה , מיזוגים וכדומה . קביעת תנאים לאחריות לחובות עבר ולהשתחררות מחובות העתיד . </li></ul><ul><li>הסדרת ה פרוצידורה של השתחררות , במיוחד תקופה של הודעה מראש , עילת השתחררות וכדומה . </li></ul><ul><li>הסדרת תשלומים / פיצויים בנסיבות השתחררות כאלה ואחרות ; השבה , מוניטין וכדומה . </li></ul>
  23. 23. זהירות בניסוח החוזה <ul><li>זהירות בניסוח סעיפים המותירים שיקול דעת בלעדי למי מהצדדים , במיוחד מקום בו קיים פער ביחסי הכוחות . דוגמה : בפס &quot; ד מילגרום , מתן שיקול דעת בלעדי לקבוע את תעריפי הדיור במחקה הסיעודית , נחשב כתנאי מקפח . </li></ul><ul><li>זהירות בניסוח סעיפי הפיצויים , ובמיוחד סעיף הפיצוי המוסכם . פריסת סנקציות שונות , קביעת מועדים ותקופות סבירים לפיצוי וכו '. </li></ul><ul><li>זהירות בסעיפים שיש להם השלכות חמורות . כגון ויתור על הזכות לדיירות מוגנת ( פס &quot; ד מיסטר מאני נ ' רייז ) </li></ul>
  24. 24. עילות אובייקטיביות ליציאה מהחוזה <ul><li>שינויי צדדים ( שינוי בעלי מניות ). </li></ul><ul><li>פגיעה בתכלית החוזה . </li></ul><ul><li>פגיעה בבטוחות / בסולבנטיות של מי מהצדדים . </li></ul><ul><li>רצון הצדדים ( At Will ) בצירוף ריכוך . </li></ul><ul><li>התשואה פוחתת מ .... </li></ul><ul><li>עילות מינימום להשתחררות : </li></ul><ul><li>תקופה מינימאלית להתקשרות . </li></ul><ul><li>תקופת הודעה מינימאלית . </li></ul><ul><li>סך מינימאלי לעסקאות / מחזור הכנסות ( לצורך החזר השקעה ). </li></ul>
  25. 25. מה קורה לאחר סיום ההתקשרות <ul><li>הסכמים ארוכי טווח לא תמיד מסתיימים כאשר החוזה מגיע לקיצו : </li></ul><ul><li>אפשרות א ' – הצדדים ממשיכים להתנהג כאילו יש חוזה , למרות שהחוזה פג . ראו למשל סעיף 19 לחוק השכירות והשאילה : </li></ul><ul><li>&quot;[ א ] לא הוסכם על תקופת השכירות , או שהצדדים המשיכו לקיימה לאחר תום התקופה שהוסכם עליה בלי לקבוע תקופה חדשה , רשאי כל צד לסיים את השכירות על ידי מתן הודעה לצד השני . </li></ul><ul><li>[ ב ] ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן ( א ), תסתיים השכירות — </li></ul><ul><li>(1) כשנקבעו דמי השכירות בסכום מסויים לתקופות קצובות — בתום התקופה המתחילה בסמוך לאחר מתן ההודעה , או כעבור שלושה חדשים לאחר מתן ההודעה , הכל לפי המועד הקצר יותר ; </li></ul><ul><li>(2) בכל מקרה אחר — במועד שנקבע לכך בהודעה , ואם מועד זה היה בלתי סביר — תוך זמן סביר לאחר מתן ההודעה .&quot; </li></ul><ul><li>אפשרות ב ' – הצדדים ממשיכים להיות קשורים בהתחייבויות הדדיות ( אמרגנים , תמלוגים , הסדר גירושין , אחריות לחובות עבר וכדומה ). </li></ul><ul><li>אפשרות ג ' – קיימים שלבים נוספים לביצוע – כמו בפירוק . </li></ul>
  26. 26. שכירות <ul><li>פרק זמן מספק להודעה מראש . </li></ul><ul><li>הבחנה בין שכירות למכר . </li></ul><ul><li>ליסינג – סיווג ההסכם תפעולי / מימוני : &quot; הליסינג הפיננסי (Financial Lease) ... צורת משנה של שכירות כזאת מהווה חוזה לתקופה ארוכה יותר , כאשר במשך תקופה מסוימת (&quot; תקופת היסוד &quot;) אין השוכר יכול להביא את החוזה לידי גמר . דמי השכירות משקפים בדרך כלל את ההשקעה ואת רווחו של המשכיר . אין הוא אחראי לפגמים במושכר ואינו נושא בהוצאות אחזקתו . השוכר מקבל על עצמו את סיכון אובדן המושכר אף בשל סיבות שאינו אחראי להן . תניות אלו מוזילות את דמי השכירות , והטעם המסחרי של עסקה זו הוא בכך , שהשוכר נושא בסיכון של ההשקעה , בעוד שהמשכיר מממן את רכישת המושכר ונושא בסיכון של גביית המגיע לו מאת השוכר &quot; ( צלטנר , דיני חוזים של מדינת ישראל , עמ ' 161). </li></ul><ul><li>העברת המושכר , התייחסות למוניטין . </li></ul>
  27. 27. תאגידים / שותפויות <ul><li>בחברה: עיקרון אי הפריקות; לעומת שותפות: אי אפשר לכפות את המשך קיום השותפות. המגמה בפסיקה האמריקאית: העדפת אפשרות להעביר את הזכויות על פני פירוק. </li></ul><ul><li>השקעה מראש – והצורך להבטיח החזר. </li></ul><ul><li>פירוק השותפות בצורה מסודרת. חובות עבר. </li></ul><ul><li>החלפת שותפים. </li></ul>
  28. 28. סוגים נוספים <ul><li>יחסי עבודה : כעיקרון קיימת בעיה ל כפות יחסי עבודה ( תלוי בסוג העובד והמעביד ) / שימוע / הודעה מראש / תום לב בפיטורין , בהליך ( להבדיל מתשלום פיצויים , בכפוף לנטל הקטנת הנזק ). האם יש צורך בעילת ביטול ? הבדלים משמעותיים בדין המשווה ( ארה &quot; ב , לעומת אנגליה וישראל , לעומת קנדה ). </li></ul><ul><li>משכנתאות : אפשרות פדיון / יציאה ; דיווח תקופתי ; סנצקיות חריפות . אדם המעוניין לקחת משכנתה לחוץ ויחתום על כל דבר . חשוב להבהיר לו בפני מה הוא עלול להתמודד . </li></ul><ul><li>הפצה : צריך לזכור כי המוניטין שייך ליצרן . ועל כן חובה להבטיח את תקופת ההתקשרות המינימאלית שתאפשר את החזר ההשקעה . </li></ul><ul><li>ייצוג : הבטחת שכר ראוי במקרה של הפסקת ייצוג , וקביעת המנגנון המתאים לכך . </li></ul>
  29. 29. פרמטרים רלבנטיים לצורך עריכת איזון <ul><li>ד &quot; ר שי שגב : הדגש לא אמור להיות על סיווג החוזה על פי התקופה , אלא על איזון בין פרמטרים שונים , שהפסיקה המשווה ( ישראל , ארה &quot; ב , אנגליה וארצות נוספות ) מייחסת להם חשיבות : </li></ul><ul><li>רצון הצדדים : מה היה רצון הצדדים לגבי נוקשות או גמישות הוראות החוזה . </li></ul><ul><li>אופי היחסים הדוקים / לא הדוקים . </li></ul><ul><li>יחסי הכוחות האם הצדדים שווים או שיש צד חזק וצד חלש . </li></ul><ul><li>הסתמכות ונזק : האם היתה השקעה ( וסבירותה ) / האם היא הוחזרה / הנזק העלול להיגרם / שינוי מצב לרעה </li></ul>
  30. 30. סוף המצגת ד &quot; ר שי שגב – אבני דרך מקצועיות 1992 - 1994 חבר מערכת כתב העת &quot; המשפט &quot; ( המכללה למינהל ) 1994 - סיום תואר ראשון במשפטים , בהצטיינות 1995 - הסמכה כעו &quot; ד 1996 - סיום תואר שני במשפטים , בהצטיינות 1996 - 2010 מתרגל ומרצה במשפטים – קניין , תאגידים , עשיית עושר , אתיקה , חוזים , עסקאות נוגדות , פילוסופיה . וכן מרצה בתחומים חוץ משפטיים . 2002 - 2005 עורך כתב עת &quot; חדשות עין משפט &quot; 2003 - 2004 עורך אתר ניירות עמדה באונ ' בר אילן 2006 - הסמכה כנוטריון 2008 - הגשת עבודת דוקטורט שאושרה ללא צורך בתיקונים . עבודת הדוקטורט עסקה בסיום חוזים ארוכי טווח . 2010 - לימודי אימון ( קאוצי ' נג ) אישי ועסקי מחבר ספרים בדיני קניין , חברות , אתיקה מקצועית .

×