1.
אֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן: מה לומדים על התחממות גלובאלית בבית הספר
)כל מה שרצית לשאול על התחממות גלובלית ולא תוכל לגלות בספר הלימוד(
פרסום ראשון: 13 באוגוסט 4132
ביקורת יחידת הלימוד בנושא "התחממות גלובלית"
להזמנת עותקים מודפסים info@AynRand.org.il

2.
גרסה 1.6 עמ' 2
“I would like to add something that’s not essential to the science, but something I kind of believe, which is that you should not fool the laymen when you’re talking as a scientist. . . . I’m talking about a specific, extra type of integrity that is not lying, but bending over backwards to show how you’re maybe wrong, [an integrity] that you ought to have when acting as a scientist. And this is our responsibility as scientists, certainly to other scientists, and I think to laymen.” – Richard P. Feynman, 1974
אזהרה לתלמיד
בטרם תקראו ספרון זה אנו מוצאים לנכון להביא לתשומת לבכם כי אם הנכם תלמידי החטיבות הגבוהות העומדים
לפני בחינה בנושא "ההתחממות הגלובלית" קריאת הספרון עלולה להוביל לקושי בבחינה וחריגה מ"תשובות בית
הספר" אליהם מכוון ספר הלימוד. יחד עם זאת, אם בחרתם להמשיך ולקרוא צפויה לכם הנאה מיוחדת של בחינת
הנחות היסוד והעובדות המוגשות לכם באופן ביקורתי והזדמנות להפעיל את היכולת המופלאה של מחשבה עצמאית.

3.
גרסא 1.6 עמ' 3
מבוא
התפיסה המקובלת היא שלימוד המדעים הוא תחום חינוכי המתבסס באובייקטיביות על עובדות אשר אינן תלויות
בערכים ובהשקפות עולם שונות. למרבה הצער, לעיתים גישה מתבקשת זאת היא יותר משאלת לב מאשר מציאות.
אין זה נדיר שאמונות פוליטיות, אידיאולוגיות, שיקולים רגשיים ואחרים חודרים לדיסציפלינות מחקריות
"מדויקות" ומשפיעות על הגישות המקובלות בתחומי מחקר אלה. בימינו הדוגמה הבולטת לכך הינה בתחום חקר
האקלים )הקלימטולוגיה( ובמיוחד בנושא "ההתחממות הגלובלית" או "השינוי האקלימי" אשר נמצא בעין הסערה
של הויכוח. הדיון בההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם והשלכותיו מעורר שיח פוליטי סוער שכן המלצות
החוקרים והפעילים בתחום מהוות בסיס להנחיות מדיניות בעלות השלכות מרחיקות לכת ולעיתים קרובות מלוות
במחיר חברתי וכלכלי כבד. ביטוי למשקל הפוליטי שניתן בתחום היה בהקמת הארגון היעודי לשם קידום מדיניות
עולמית בנושא באו"ם, הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים ) - IPCC .)
על פי דיווחי הפנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם, ניתן לזהות שלושה טיעונים מרכזיים בבסיס תאוריית -
ההתחממות הגלובלית: ) 1( כדור הארץ מתחמם בקצב חסר תקדים והרסני; ) 2( פעילות אנושית פליטת גזי חממה -
)בעיקר פחמן דו חמצני( על ידי פעילות אנושית היא הגורם העיקרי להתחממות כדור הארץ; ו ) 3( תהליך זה הפיך - - -
)על ידי מניעת פליטת פחמן דו חמצני( באמצעות שינוי יסודי של מדיניות ממשלות העולם ואורח החיים המקובל על
אזרחיהן.
באופן טבעי נושא ההתחממות הגלובלית תופס מקום גם בתכנית הלימודים של משרד החינוך. מאז דצמבר 2212
משמש הספר "כדור הארץ והסביבה 1" , המיועד לתלמידי כיתות י"א י"ב כספר הלימוד במגמה לגאוגרפיה ופיתוח -
הסביבה. היחידה העוסקת בהתחממות כדור הארץ נכתבה על ידי פרופ' יואב יאיר מהאוניברסיטה הפתוחה. תכנית
לימוד זו וחומרי הלימוד הנלווים לה מציגים את ההערכות הפסימיות ביותר בנוגע לשינוי האקלים, על אף שבפועל
מדובר בנושא מורכב שכמעט כל היבט בו שנוי במחלוקת מדעית. במהלך הלמידה על הנושא תלמידים כמעט ואינם
נחשפים לדיון הביקורתי על המהימנות והתוקף של כלי המדידה או איכות החיזוי והתיאוריה הרווחת בדבר
התחממות גלובלית מעשה ידי אדם, למרות שהקביעות בנושא רחוקות מלהוות "סוֹף פָּסוּק" ודורשות בירור מדעי רב. -
במקום לעודד תלמידים לאמץ גישה מדעית ספקנית וזהירה, כמתבקש בתחום מורכב כחקר האקלים, אשר רב
הנסתר בו על הגלוי, תכנית הלימודים מסתמכת באופן בולט על גוזמאות והפחדות החורגות אפילו מאלו הנכללות
בדו"חות ה- IPCC . התלמידים נדרשים כחלק ממטלות היחידה לצפות בסרטו של אל גור "אמת מטרידה" שכולל
טעויות רבות. בניגוד לפסיקה של בית המשפט הבריטי שדרש ממשרד החינוך הבריטי לתקן טעויות אלו בעת הצגת
הסרט לתלמידים, בישראל הפכו טעויות אלו לבסיס לספר הלימוד למרות שהטעויות שבו אינן מקובלות על שום
"קונצנזוס".
כותב היחידה, פרופ' יואב יאיר, יחד עם היותו מומחה מוערך בתחומי מחקריו הפיסיקליים, מחזיק בדעות נחרצות
בתחומים פוליטיים, חברתיים, חקלאיים, זואולוגיים, גאוגרפיים כלכליים ואחרים ומחזיק באמונה כי אנו צפויים
לאסונות כתוצאה מתהליך ההתחממות האקלימית ובכלל זאת אנו צפויים ל"נזקים אדירים לחקלאות, לבעלי חיים,
ולבריאות האדם". פרופ' יאיר גם סובר כי "המדע נמצא תחת התקפה של בעלי עניין המנהלים מלחמה צינית
1 סביר, ב., פלכסר, ע., יאיר, י., גינת, ח. ושטסל, ז. ) 2212 (. כדור הארץ והסביבה: ספר לימוד בגאוגרפיה ופיתוח הסביבה. ירושלים:
משרד החינוך.

4.
גרסה 1.6 עמ' 4
וערמומית נגד המדע… מאנשים שתמורת בצע כסף נוטעים ספק בליבנו" )ציטוטים מהרצאתו(. 2 ייתכן שאפשר היה
להבין ולקבל את דאגתו הרבה של פרופ' יאיר מפני השפעות של קמפיינים אידאולוגיים על הדיון המדעי, אם לא היה
מגייס את יחידת הלימוד אותה כתב עבור משרד החינוך למאבק אידאולוגי משלו. במאבק זה ניתן ביטוי נרחב
לקביעות בלתי מבוססות, חלקי אמיתות והפרזות המשרתות את עמדותיו האידאולוגיות תוך ויתור על הקניית ידע
מדעי, חשיבה ביקורתית ומציאותית ובניגוד לעקרונות ההגינות המתבקשת מאיש מדע.
ברצוני להודות לתורמים למסמך זה, ד"ר אמיר שני וד"ר זאב הולנדר )שהעניק התייחסות חיונית לבעיית המודלים
הממוחשבים( וכן לכותבי "הבלוג הירוק 3" המפרסמים את המידע החיוני בנושאי סביבה המושמט מרוב דיווחי
התקשורת.
בועז ארד
מרכז איין ראנד בישראל
מעל: תמונת מסך מתוך כתבה באתר הידען 4 המסקרת את הרצאתו של דובר בכנס "האיומים על המדע והתבונה" - כותב היחידה בספר
פרופ' יואב יאיר מציין כי: "תמורת בצע כסף נוטעים ספק בליבנו"...
2 https://www.youtube.com/watch?v=63TOBXMwcAQ&feature=youtu.be&t=2m21s
3 http://www.green-logic.info/
4 http://www.hayadan.org.il/professor-yoav-yair-at-hayadan-event-0711115

5.
גרסא 1.6 עמ' 5
סדר הענינים )לפי הטענות מן הספר( ומספרי עמודים בנייר:
3. "הטמפרטורות על פני כדור הארץ ובאטמוספירה המקיפה אותו נמצאות במגמת עלייה".. "חלה האצה בעליה
) בעשרות השנים האחרונות" )עמ' 6
) 4. "חלה עלייה בשכיחותם ובעצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים" )עמ' 9
) 1. "חלה עלייה בשכיחותן ובעצמתן של סופות ההוריקן" )עמ' 33
2. "כמותם של השלגים היורדים על פני כדור הארץ קטנה , וקטן גם היקפו של כיסוי השלג שנותר על רכסי ההרים
כשלג עד" - "שטחם ונפחם של הקרחונים מצטמצם...תופעה זאת נצפית בתדירות הולכת וגוברת באנטרקטיקה,
) בכיפת הקרח הארקטית ובקרחונים יבשתיים גדולים אחרים" )עמ' 31
5. "המסת הקרחונים מובילה לעליית פני הים... ואזורי חוף מישוריים השוכנים לחופי האוקיינוסים יוצפו. בנגלדש
- - - ) תאבד כ % 36 משטחה היבשתי, ו 31 מיליון איש יאבדו את בתיהם" )עמ' 35
6. "העלייה בטמפרטורות גורמת להתפשטות של חרקים, מכרסמים ודומיהם, הנושאים מחלות שונות...כתוצאה
מכך נפגעים ממחלות אלה יותר ויותר חיות בר, חיות בית ואף בני אדם"... "לדוגמא יתושי האנופלס המפיצים את
) מחלת המלריה" )עמ' 41
1. שינוי אקלים גורמים לשינויים במשקעים ופגיעה בחקלאות ובייצור המזון "אפילו במדינה מפותחת כמו -
) ארה"ב גרמה הירידה העקבית בכמויות המשקעים במרכז המדינה לירידה ביבולי החיטה" )עמ' 41
8. "בעשרות שנים האחרונות עולה ריכוזו של הפחמן הדו חמצני באטמוספירה...)ו(במקביל חלה מגמה של עלייה -
) בטמפרטורות" )עמ' 46
9. "מראשית הספירה ועד ימינו...בולט הזינוק החד בריכוז הפחמן הדו חמצני ב 351 השנים האחרונות: זוהי - -
- ) עלייה שאין לה אח ורע בכל התיעוד הידוע של ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספרה!" )עמ' 41
31 . "אוניברסיטאות ומכוני מחקר שונים פיתחו מודלים לחיזוי אקלים, שלפיהם ניתן להעריך את טיבו של אקלים
) כדור הארץ בעתיד...זהו כלי רב עוצמה לתיאור מגמת השינוי האקלימי הצפוי" )עמ' 48
33 . "מול ההסכמה של מרבית המדענים ברחבי העולם עומדת קבוצה קטנה של מדענים המטילים ספק במחקרים
אודות שינויי האקלים ובדו"חות של IPCC ...יש לציין כי זוהי דעתו של מיעוט קטן, והיא אינה מקובלת על רובו
) הגדול של הממסד המדעי" )עמ' 13
) 34 . הפנייה בעייתית לסרטו של אל גור "אמת מטרידה" )עמ' 14
31 . "נדרשת החלטה של הממשלה להקצות משאבים לתחום )האנרגיה החלופית(. זאת מתוך חזון של פיתוח משק
אנרגיה נקי בישראל, תוך הקטנת התלות בדלק ממקורות זרים והסתייעות במשאבים הטבעיים שלנו: גלי הים,
) הרוחות ואור השמש" )עמ' 15
) הדיון החסר על עלות ותועלת )עמ' 19
) על היסודות הרעיוניים של התנועה האקולוגית )עמ' 21
) הפתרון הרציונלי להתמודדות עם שינויי אקלים ) עמ' 26
) סיכום )עמ' 28
הערה: תמונות קטעים נבחרים מתוך ספר הלימוד מוקפים במסגור אדום .

6.
גרסה 1.6 עמ' 6
1. "הטמפרטורות על פני כדור הארץ ובאטמוספירה המקיפה אותו נמצאות במגמת עלייה".. "חלה
האצה בעליה בעשרות השנים האחרונות"
מעל: מתוך יחידת הלימוד מוצג הגרף של 348 שנות התחממות ומצויין בטקסט כי בעשרות השנים האחרונות חלה האצה
בהתחממות, ברזולוציה אחרת ניתן היה לראות כי ביותר מעשור לא חלה האצה.
הבעייה: לא חלה האצה בטמפרטורות שנמדדו ב 31 השנים האחרונות ומדובר בהפחדה לא -
מבוססת; כמו כן לא סביר לשייך את כל ההתחממות מאז 3881 לפעילות אנושית ולהתעלם משינוי
אקלים בעבר.
יחד עם זאת שההצהרה נכונה ואכן מתרחשת התחממות גלובלית מאמצע המאה ה 11 ולאדם יש חלק והשפעה עליה -
הרי שהצגתה בפתח היחידה היא מוגזמת ומטעה את התלמיד בהצגת ההתחממות כתהליך הנמצא בתאוצה חסרת
תקדים )כלומר עלייה מתגברת בהווה(. ההסבר מדגיש כי: "בעשרות השנים האחרונות חלה האצה בתהליך
ההתחממות , ובמשך 22 השנים שבין 1192 ל 2222 עלתה הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ ב- - ° C 0.4 בערך".
ובכן, התיאור חוטא לעובדות שכן העלייה המואצת בטמפרטורות אינה עלייה המתחוללת "בעשרות השנים
האחרונות " . למרות פליטת גזי חממה הולכת וגוברת, מאז 1111 )כ 11 שנים - ( לא חלה "האצה" או עלייה 5 מובהקת
בממוצע הטמפרטורות הגלובלי. זאת בניגוד לתחזיות המודלים של ה- IPCC אשר צפו עלייה משמעותית
בטמפרטורות בפרק זמן זה. נתוני הטמפרטורה המנוטרים על ידי המרכז האקלימי ) HadCRUT4( 6 באוניברסיטת
5 Curry, J. (2014). Climate science: Uncertain temparature trend. Nature Geoscience, 7, 83-84.
6 http://www.metoffice.gov.uk/research/monitoring/climate/surface-temperature

7.
גרסא 1.6 עמ' 7
מזרח אנגליה, מראים שלא הייתה התחממות גלובלית ב 11 השנים שבין 1111 ועד 2211 )כ 13 השנים שלפני פרסום -
. הספר(. מגמה זאת לא השתנתה גם בשנים שלאחר הפרסום עד לשנת 2211
בתרשים: העשור האחרון של מדידות הטמפרטורות בו ניתן לראות את היציבות.
מגמה זאת לא השתנתה גם עד שנת 4132 )ע"פ נתוני HadCRUT4 .)
בספר הלימוד מוצג הגרף המייצג את עליית הטמפרטורות מאז שנת 1992 ברזולוציה המבליעה את המידע של העשור
האחרון. בהחלט לגיטימי לבחור רזולוציה של תקופה של כ 122 שנה ולהתחיל את המדידה בתחילת המהפכה -
התעשייתית אולם נראה שגם כאן נעשתה סלקציה שהניחה מראש את המסקנה המתבקשת. לכאורה תומך הגרף
. בטענה השזורה בספר כי המהפכה התעשייתית ופעילות האדם אחראיים מרכזיים להתחממות מאז שנת 1122
אולם, הצגת העלייה בטמפרטורות משנת 1992 )בגרף הראשון( וייחוסה לבני האדם בעייתית. שכן עד 1122 בערך,
כמויות הפד"ח שנפלטו והצטברו באטמוספרה היו קטנות, כך שהשפעתו של הפד"ח )גז החממה העיקרי המיוחס
לפעילות האדם( יכולה היתה לבוא לידי ביטוי משמעותי רק אחרי 1122 . ההתחממות שבין 1122 - 1992 דורשת הסבר
אחר כזה הנעוץ בגורמים שאינם תלויי פעילות אנושית. –
דו"ח שפורסם בשנת 2222 על ידי האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים - SURFACE TEMPERATURE , 7RECONSTRUCTIONS מציין כי יתכן וגם במהלך תקופת התחממות ימי הביניים עלתה הטמפרטורה באופן
קיצוני יחסית. מידע זה למרות היותו פחות מבוסס, הינו חלק מן הוויכוח המדעי בנושא אך אינו מוצג לתלמידים
למרות היותו חיוני להערכת התמונה המלאה. אם היינו בוחרים לבחון תקופה ארוכה אפשר היה לגלות את
"התחממות ימי הביניים 8" שהייתה אירוע התחממות של שינוי אקלימי נרחב שהתרחש במהלך המאות העשירית
והאחת עשרה לספירה ולאחריה את "עידן הקרח הקטן" שהיה תקופת התקררות קיצונית המתוארכת מן המאה ה-
11 ועד לאמצע המאה ה 11 לכך יש קשר גם לבחירה בשנת 1122 כשנת תחילת הצגת הנתונים המציגה את היציאה - -
מתקופת "עידן הקרח הקטן" ואינה מלמדת בהכרח על התחממות כתוצאה מפעילות אנושית.
7 North, G. R., Biondi, F., Bloomfield, P., Christy, J. R., Cuffey, K. M., Dickinson, R. E., ... & Kraucunas, I. (2006). Surface temperature reconstructions for the last 2,000 years. NRC Statement to Subcommittee on Oversight and Investigations, Committee on Energy and Commerce, US House of Representatives. http://www7. nationalacademies. org/ocga/testimony/Surface_Temperature_Reconstructions. asp.
8 http://en.wikipedia.org/wiki/Medieval_Warm_Period

8.
גרסה 1.6 עמ' 8
בגרף מעל: שיחזור טמפרטורות הכולל את "התחממות ימי הביניים" ו"תקופת הקרח הקטנה" שהופיע בדוח ה- IPCC בשנת
3991 ובדו"ח האקדמיה הלאומית למדעים.

9.
גרסא 1.6 עמ' 9
4. "חלה עלייה בשכיחותם ובעצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים"
מעל: מתוך יחידת הלימוד, הפחדות מאסונות המלוות בסימני קריאה שאינם מותירים מקום לסימני השאלה.
הבעיה: אין קשר מוכח בין אירועי קיצון ואסונות לבין התחממות גלובלית, בנוסף אירועי הקיצון
המוזכרים אירעו ביותר תדירות בעבר מאשר בעשרות השנים האחרונות בניגוד לטענת הספר.
טענה לריבוי אירועי מזג אוויר קיצוני ואסונות הינה טענה פופולארית מאוד בקרב אידאולוגים ואקטיביסטים אך
מפתיע לגלותה בספר לימוד. הטענה נמצאת במחלוקת עובדתית ומדעית, אך מחלוקת זאת אינה באה לידי ביטוי
בספר הלימוד. הספר מזכיר את גל החום הקיצוני )למעלה מ 12 מעלות צלזיוס( שפקד את אירופה בקיץ 2223 ומציין -
כי מדובר ב"אירוע חריג שלא היה דומה לו בכל ההיסטוריה המתועדת". אולם מדובר בטענה שגויה מאחר ואירופה
ידעה כבר טמפרטורות גבוהות כאלה בעבר ואך מעבר להן, כמו למשל ביולי 1121 בו נמדדו מעלות דומות
בשטרסבורג, צרפת 9 . הספר מציין גם את שריפות הענק שפקדו את קליפורניה באוקטובר 2221 , אף כי אין כל ראיה
הקושרת בין אירועי קיצון אלו להתחממות גלובלית באופן ישיר .10 ההחלטה להציג אירועי מזג אוויר קיצוניים כעדות לשינוי אקלימי גלובלי איננה החלטה מקצועית ומדעית אלא
אידאולוגית שכן כל איש מקצוע בתחום יפסול גישה זאת מן הטעם ש: א( מקרי קיצון לא מלמדים על התהליך ארוך
הטווח באופן חד משמעי; ו ב( בחינת מקרי הקיצון באופן בלתי מוטה ובלתי סלקטיבי מפריכה באופן חד משמעי את -
הטענה לעלייה במקרי הקיצון כתוצאה מהתחממות בעשורים האחרונים.
בחינת מקרי הקיצון, משנבחרה, מחייבת כי תוצג לתלמיד בהגינות ויושרה עם תמונת הנתונים המלאה ולא מידע
סלקטיבי ובלתי מייצג הנבחר על מנת להצדיק את אמונות הכותב. הצגה הוגנת של נתונים תגלה לתלמידים כי
הטמפרטורות החמות הקיצוניות ביותר שנמדדו בכל העולם )וגם בישראל( אי פעם התרחשו עשורים רבים לפני שהם
נולדו ואין בהם כדי לבסס קשר סיבתי לתהליך ההתחממות של עשרות השנים האחרונות.
9 http://www.dandantheweatherman.com/wortrivjul.html
10 Swetnam, T., Westerling, A. & Garfin, G. October 2007 Southern California fores and global warming: Setting the record straight. http://www.environment.arizona.edu/news/california-fires-and-global-warming-2007

10.
גרסה 1.6 עמ' 12
באתר השירות המטאורולוגי בישראל מוצגים כל אירועי מזג האוויר הקיצוניים שנמדדו בישראל; אף אחד מהם לא
התרחש בעשור האחרון. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בישראל )ובאסיה( אי פעם היתה 21 מעלות צלסיוס,
בטירת צבי ב- 11 21/2/1112 . גם מדידות הטמפרטורות החמות הקיצוניות בשאר העולם מציגות תמונה שונה מהמוצג
ביחידת הלימוד - חלקם נמדדו לפני מאה שנה וחלקם לפני מספר עשורים, בשום מקום בעולם לא נמדד שיא
22.1 מ"צ ( טמפרטורה קיצוני בשלושת העשורים האחרונים; טמפרטורת השיא בצפון אמריקה נמדדה בשנת 1113
, בקליפורניה(, באפריקה נמדדה טמפרטורת השיא בשנת 1131 , באוסטרליה בשנת 1122 , בדרום אמריקה בשנת 1122
. באירופה בשנת 1111 , ובאנטרקטיקה בשנת 1111
בתמונה: נתוני השיא שנמדדו לאורך ההיסטוריה בישראל באתר השירות המטאורולוגי
http://www.ims.gov.il/IMS/CLIMATE/TopClimetIsrael
11http://www.ims.gov.il/IMS/CLIMATE/TopClimetIsrael/

11.
גרסא 1.6 עמ' 11
1. "חלה עלייה בשכיחותן ובעצמתן של סופות ההוריקן"
מעל: מתוך יחידת הלימוד, עוד אסונות טבע מוצגים לתלמידים על מנת להפחיד ללא בסיס מדעי מפני "התחממות גלובלית".
הבעיה: אין קשר מוכח בין התחממות גלובלית וסופות הוריקן. בנוסף, הנתונים מעידים על ירידה
בתכיפות הסופות.
גם טענה זאת )מתוך מחלקת האסונות( נמצאת במחלוקת מדעית שמקומה נפקד מספר הלימוד ומאפיינת יותר
אקטיביסטים ומנסחי כותרות עיתונים מאשר גישה מדעית. מרכז ההוריקנים הלאומי האמריקאי ( Nationalricane CenterHur ( שולל מפורשות את הקשר בין השינוי האקלימי לבין שכיחותן ועצמתן של סופות הוריקן 12 . בספר
הלימוד מוזכרת סופת ההוריקן "קתרינה", אשר גרמה להרס עצום בניו אורלינס ובסביבתה, אך הרעיון כי סופה זו -
או חומרתה נגרמו כתוצאה מהתחממות גלובלית הוגדר על ידי מדענים כ"אבסורד 13" . האמונה כי מתרחשים כיום
יותר סופות הוריקן מבעבר מוטעית, ונובעת בעיקר מהסיקור התקשורתי הרחב של אירועי מזג אוויר קיצוניים בעידן
הנוכחי.
בעדות בפני בית הנבחרים האמריקאי 14 הסביר חוקר האקלים ד"ר רוג'ר פילקה )הבן( כי אין סימוכין מדעיים לביסוס
הטענות שנשמעות תדיר בתקשורת ובחוגים הפוליטיים, שהוריקנים, סופות טורנדו, שיטפונות, בצורת גדלו בתדירות
או בעוצמה לאורך השנים, בארה"ב או בעולם וכי נזקי אסונות הטבע, בדולרים, בעולם, ביחס לתוצר הלאומי הגולמי
)תל"ג( לא גדלו, מאז 1112 , למעשה הם קטנו ב 22% . נזקי הטבע לא גדלו, )ביחס לתל"ג( מאז 1122 . בניגוד למוצג
לתלמידי ישראל מציין ד"ר פילקה כי "אינני מתווכח על נושא שינויי האקלים )ההתחממות הגלובאלית( מעשה ידי
האדם. אבל, הטענות המייחסות כל אסון טבע להתחממות הגלובאלית ללא שום בסיס מדעי הן פסולות."
12 Pielke Jr, R. A., Landsea, C., Mayfield, M., Laver, J., & Pasch, R. (2005). Hurricanes and global warming. Bulletin of the American Meteorological Society, 86(11), 1571-1575.
13 http://wind.mit.edu/~emanuel/anthro2.htm
14 http://sciencepolicy.colorado.edu/admin/publication_files/2013.38.pdf

12.
גרסה 1.6 עמ' 12
כבר בשנת 2229 , שנתיים לפני אישור הספר להוראה בבתי הספר בישראל, פורסם מחקר של NOAA )השרות
המטאורולוגי האמריקאי( המראה שיש ירידה של 2% בכמות ההוריקנים שפגעו בחופי ארה"ב 15 . מיותר לציין כי
מחקר זה לא הוזכר בספר הלימוד.
- בגרף: מספר ההוריקנים שפגעו בחופי ארה"ב משנת 3853 ועד 4116 , הקו השחור מגלה מגמת ירידה מתמשכת של כ 5%
בכמות ההוריקנים לאורך התקופה. מקור: NOAA בנוסף דו"ח 16IPCC SREX על מאורעות קיצוניים מציין במפורש שאין שינוי בתדירות ועוצמה של מאורעות -
אקלים קיצוניים. הטענה הזו שבספר חורגת מעבר למה שה"קונצזוס" של המדענים המודאגים ודו"ח ה IPCC קובע
ועובר לתחום ההפחדה של אקטיביסטים אקלימיים בלתי מדעיים. –
15 Wang, C., & Lee, S. K. (2008). Global warming and United States landfalling hurricanes. Geophysical Research Letters, 35(2). http://www.aoml.noaa.gov/phod/docs/Wang_Lee_GRL_2008.pdf
16 http://judithcurry.com/2011/11/18/ipcc-special-report-on-extreme-events/

13.
גרסא 1.6 עמ' 13
2. "כמותם של השלגים היורדים על פני כדור הארץ קטנה, וקטן גם היקפו של כיסוי השלג שנותר
על רכסי ההרים כשלג עד".."שטחם ונפחם של הקרחונים מצטמצם...תופעה זאת נצפית בתדירות -
הולכת וגוברת באנטרקטיקה, בכיפת הקרח הארקטית ובקרחונים יבשתיים גדולים אחרים"
הבעיה: קצב ההמסה מוצג באופן מוגזם בהתבסס על טענותיו של אל גור בסרטו "אמת מטרידה".
בנוסף מוצגת דוגמא של המסת שלגי הקילמנג'רו המופיעה בסרט למרות שזאת אינה נובעת
מהתחממות גלובלית.
כעדות לביסוס ההשפעות של ההתחממות הגלובלית מציגה יחידת הלימוד דוגמאות שונות של המסת שלגים
וקרחונים. חלק מהדוגמאות לקוחות מסרטו של אל גור בו נטען כי הקרחונים היבשתיים בגרינלנד ימסו ויגרמו
לעלייה קטסטרופלית של הוא גובה פני הים. בניגוד להפחדה הזאת קצב המסת הקרחונים הואט משמעותית ביחס
לתחזיות הללו. חוקרי קרחונים מדווחים כי לתחזיות האפוקליפטיות בדבר המסת גרינלנד אין אחיזה במציאות. 17
עוד מחקרים מראים באופן מובהק ועקבי כי כיסוי הקרח בחציו הדרומי של כדור הארץ )כולל אנטארקטיקה( דווקא
גדל בשנים האחרונות 18 .
המסת שלגי הקילמנג'רו וההימליה מוצגת כסימוכין להתחממות גלובלית וליד צילום הקלימנג'רו )מתחת( המופיע
בספר מצויין כי: "כמותו של שלג העד המצטבר על הפסגה הולכת ופוחתת, שטחו קטן, ובעוד כמה שנים לא ייוותר -
שלג על הפסגה".
מעל: מתוך יחידת הלימוד, שלגי הקלימנג'רו הנמסים כעדות מטעה ל"התחממות גלובלית".
אולם, גם במקרה זה מושמטות עדויות מדעיות סותרות. השפעות מקומיות שנבחנו מחקרית 19 במשך 22 שנה
ופורסמו בשנת 2221 , העלו כי בירוא יערות למטרות חקלאיות סביב ההר הוא הגורם המרכזי לירידה בלחות ובכמות
השלג. "הקילמנג'רו", מציין חוקר הקרחונים ג'ורג קייזר ) Georg Kaser( 20 "צבר ואיבד קרח דרך תהליכים שאינם
קשורים ישירות אם בכלל למציאות של התחממות גלובלית".
17 Kerr, R. A. (2009). Galloping glaciers of Greenland have reined themselves in. Science, 323(5913), 458. 18 Michaels, P. J. (Ed.). (2011). Climate Coup: Global Warming's Invasion of Our Government and Our Lives. Cato Institute. 19 Mote, P. W., & Kaser, G. (2007). The shrinking glaciers of Kilimanjaro: Can global warming be blamed?. American Scientist, 95(4), 318-325.
20 http://www.americanscientist.org/authors/detail/georg-kaser

14.
גרסה 1.6 עמ' 14
אל גור טעה כאשר הצהיר כי "יש להאשים את ההתחממות הגלובלית בהמסת השלגים מהקילמנג'רו" וטעות זאת
ממוחזרת בספר הלימוד ללא כל סייג וללא אזכור של ממצאי ממחקרים סותרים.
מי שטרח לעקוב אחר פרסומי ה- IPCC היה מגלה כי בשנת 2212 פרסם ה- IPCC הודעה 21 בה חזר בו מן הטענות על
המסת קרחוני ההימלאיה כתוצאה מ"התחממות גלובלית" לאחר שנכתב בדו"ח מספר 1 של ה IPCC שקרחוני
ההימליה יימסו וייעלמו עד שנת 2232 . בשנת 2212 גם התפרסם מחקר מבוסס תצפיות לווינים במגזין 22"Nature" ובו תוקנו האומדנים של אובדן הקרחונים הגלובלי כלפי מטה בעשרות אחוזים, לעיתים עד כ 12 אחוז מהערכות -
קודמות.
מעל: שינויים בהיקף כיסוי הקרח בים הארקטי )שטחים בעלי כיסוי קרח של 35% ומעלה(, מקור: סוכנות החלל היפנית
( JAXA ( המרכז לחקר הארקטי ) IARC .)
21 http://www.ipcc.ch/pdf/presentations/himalaya-statement-20january2010.pdf 22 Jacob, T., Wahr, J., Pfeffer, W. T., & Swenson, S. (2012). Recent contributions of glaciers and ice caps to sea level rise. Nature, 482(7386), 514-518.

15.
גרסא 1.6 עמ' 15
.5 " המסת הקרחונים מובילה לעליית פני הים... ואזורי חוף מישוריים השוכנים לחופי
האוקיינוסים יוצפו. בנגלדש תאבד כ % 36 משטחה היבשתי, ו 31 מיליון איש יאבדו את בתיהם - - " הבעיה: הטענה על סכנת ההצפה המיוחסת לעליית מי הים כתוצאה מהתחממות גלובלית מתעלמת
מהסיבות העיקריות להצפות, בעיקר שקיעת קרקע בקצב גבוה יותר מאשר קצב עליית מי הים.
בנוסף מתעלמות התחזיות על הצפות חופי בנגלדש מכך שבמקביל גדל שטח היבשה בה ולכן
תרחיש האסון הצפוי בבנגלדש מוגזם. הפחדות חסרות ביסוס מופצות גם ביחס לאיים המלדיבים.
לאחר בניית מצג על התחממות חסרת תקדים ומואצת המלווה באסונות, מוצגת הסכנה הגדולה המתכתבת היטב עם
מיתוס "המבול", הרי היא הצפה כתוצאה מעליית פני הים והרס ערי החוף. הספר מתריע מפני סופות והצפות,
כדוגמת ההצפה ההרסנית של ניו יורק שנגרמה על ידי הוריקן סנדי, וההצפה בג'קרטה, והצפות בבנגלדש.
בתמונה: מתוך יחידת הלימוד, תחזית לעתיד לפיה 31 מיליון תושבים יפגעו ו 44 אלף קמ"ר )כ 36% משטח המדינה( יוצף. - -
סכנת ההצפה אכן קיימת )עובדה ההצפות התרחשו(, אבל הסיבה העיקרית היא לא שינויי האקלים ועליית פני הים –
אלא השקיעה של הקרקע. צוות חוקרים מהולנד 23 חקר את תופעת השקיעה בחמש ערי ענק בעולם: ג'קרטה, הו צ'י
מין סיטי, ניו אורליאנס ודאקה )בנגלדש(, והעלה כי ערים אלו שוקעות כל העת, בשיעור העולה פי 12 על השיעור
הנמוך יחסית של עליית פני הים .24
23http://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-2616714/Forget-global-warming-groundwater-extraction- causing-megacities-SINK-beneath-sea-level.html 24 Erkens, G., Bucx, T., Dam, R., De Lange, G., & Lambert, J. (2014, May). Sinking coastal cities. In EGU General Assembly Conference Abstracts (Vol. 16, p. 14606).

16.
גרסה 1.6 עמ' 16
פני הים עלו במאה השנים האחרונות ב - 22 - 11 ס"מ, והם עולים כעת בקצב מוערך של כ 32 ס"מ למאה שנה )קשה -
מאד לקבוע מספרים מדויקים(. לעומת זאת ידוע כי ג'קרטה שקעה בכ 1 מטר ב 32 השנים האחרונות, כלומר - 22 - 12
ס"מ בשנה, לעומת עליית פני הים ב 3 מ"מ לשנה .25 ערי החוף בנויות, מדרך הטבע, על קרקעות בוציות ובלתי יציבות. כאשר מעמיסים על קרקע כזו בניינים ענקיים,
במשקל רב, הקרקע נוטה לשקוע, באיטיות )ממחיש זאת מגדל פיזה באיטליה(. שאיבת מי התהום, המותירה חלל תת
קרקעי ריק, מגבירה את השקיעה.
בעיית השקיעה אינה ייחודית לערי חוף גדולות )אם כי בהן היא גורמת נזקים רבים(. חלקים גדולים של בנגלדש,
המקיפים את הדלתא של נהר הגנגס, שוקעים, באופן טבעי ומתמיד. מלבד השקיעה כתוצאה משאיבת מי תהום,
הגורם העיקרי של שקיעת שטחים היא תנועה טקטונית של יבשות. יש אזורים בעולם בהם היבשת נמצאת בעלייה
ואחרים בהם היא שוקעת. בבנגלדש היבשת שוקעת בקצב הרבה יותר מהיר מעליית פני הים. ככול שהסחף שהנהר
מביא מתיישב ומתהדק. מאידך, הנהר ממשיך להביא סחף נוסף המוביל לכך ששטח היבשה של בנגלדש צומח מידי
שנה למרות עליית פני הים המזערית.
בחינה מדוקדקת של תצלומי לווין של 32 השנים האחרונות מלמדת ששטחה של בנגלדש גדל בכ 22 קמ"ר בכל שנה .26
עובדה חיונית זו המפחיתה מעוצמת האיום מעל 11 מיליון איש אינה מוזכרת כלל בעת הצגת תרחיש האסון המוביל
לאבדן השטחים כתוצאה מהצפות.
ההתמודדות עם שקיעות עוברת דרך זיהוי הסיבה העיקרית לשקיעה והיא דילול מי התהום, על ידי שאיבה מוגברת
של מי תהום לצורך אספקת מים לערים. גם וונציה )באיטליה( הייתה בשקיעה מתמדת, עד שחדלו לשאוב מים
מבארות שבעיר, והשקיעה נפסקה או קטנה. טוקיו, ביפאן, חדלה לשאוב מי תהום, והצליחה לעצור בכך את
השקיעה. הגיוס של בעייה גאוגרפית הידרולוגית למטרה קידום החרדה מפני התחממות גלובלית מובילה להטעיית -
התלמידים בדבר סיבותיה המרכזיות של הבעיה ולכך שתלמידי ישראל יסיימו את לימודיהם כשהם מצוידים
בססמאות אך ללא הידע הגאוגרפי הנדרש להתמודדות עם האתגרים האמיתיים.
25 http://www.bbc.com/news/science-environment-27202192
26 http://rogerpielkejr.blogspot.co.il/2009/09/incoherence-continues-on-adapatation.html

17.
גרסא 1.6 עמ' 17
במפה מעל: בנגלדש כולה נוצרה על ידי סחף הנהרות הגדולים שזורמים בה הגנגס והברהמפוטרה. בחינה מדוקדקת של -
תצלומי לווין של 14 השנים האחרונות מלמדת ששטחה של בנגלדש גדל בכ 41 קמ"ר כל שנה )מסומן בכחול במפה מימין .
מקור: )27Maminul Haque Sarker and CEGIS )
ההתעלמות מן הסיבות הישירות לתופעות מוביל להתעלמות מפתרונות היסטוריים שהוכיחו את יעילותם. אפשר
לציין בעניין זה את ההתמודדות בה נקטו תושבי הולנד שהצליחו להגדיל את שטח היבשה בכ 12% משטח המדינה על -
ידי יבוש שטחים שהיו מוצפים במי ים. פיתוח זה מבוסס על שיטות שהיו נהוגות כבר באימפריה הרומית והגיע לשיא
במאה ה 11 ונקרא "פולדרים - 28 ", כלומר שטחים שנמצאים מתחת לגובה פני הים, הנהר או ביצות והפכו לשטחי
מחייה וחקלאות. המשפט "אלוהים יצר את העולם וההולנדים יצרו את הולנד" מבטא היטב את היכולת האנושית
להתמודד עם הצפות נהרות, ביצות או מי ים. הפולדר של בימסטר ) (Beemster Polder 29 שומר בהצלחה מאז המאה
ה 11 והוכר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסקו. -
27 Inman, M. (2009). Where warming hits hard. Nature Reports Climate Change, 18-21. http://www.nature.com/climate/2009/0902/full/climate.2009.3.html
28 http://en.wikipedia.org/wiki/Polder#Polders_and_the_Netherlands
29 http://whc.unesco.org/en/list/899

18.
גרסה 1.6 עמ' 18
מעל: מפת הפולדר של בימסטר משנת 3658 . מערכת של סוללות ותחנות שאיבה המונעות על ידי רוח סייעו בהפיכת השטח
שהיה מוצף במי ים לשטח מגורים וחקלאות מן המאה ה 31 ועד ימינו )ויקיפדיה( -
מעל: מתוך הספר, "לפי התחזיות בעשרים השנים הקרובות עלולים המים להציף את האיים המלדיבים". הממשלה מתחילה
לפעול ולהכין תוכניות לפינוי אוכלוסייה.

19.
גרסא 1.6 עמ' 19
האיים המלדיביים הפכו לאחד מ"הפוסטרים" של האקטיביזם בועידת קופנהגן. נשיא האיים ערך "ישיבת פרלמנט
מתחת למים" 30 והתראיין בכל מקום אפשרי כשהוא זועק לעזרה והצלה. הביטוי חסר הביקורת לתעמולה זאת מופיע
גם ביחידת הלימוד.
נילס אקסל מורנר 31 , גיאולוג ומדען שבדי שחקר את מפלס פני הים במלדיבים ניסה להרגיע את החרדה מפני עליית
פני הים בכלל ובמלדיבים בפרט והסביר: "הדיבורים והתחזיות של ה IPCC ומדעני האקלים מבוססים על מודלים
של מחשב. הגיאולוגים מתבססים על תצפיות ומדידות ממשיות בשטח, על העובדות כפי שהן בשטח". מורנר חקר את
מפלס הימים ב 32 השנים האחרונות, בכל השיטות המדעיות האפשריות. -
הוא היה גם יו"ר הוועדה הבינלאומית לחקר מפלס הים, וראש מחלקה באוניברסיטת שטוקהולם ופרסם מאות
מאמרים מדעיים בספרות המקצועית. כמו כן אמר: "האיים המלדיביים ואיי טובלו דורשים במפגיע סיוע כספי
בינלאומי בגלל עליית מפלס הים. ערכנו מדידות ובדיקות מפורטות במקומות אלה לאורך שנים ומצאנו שהים לא
עלה, ואפילו הייתה ירידה קטנה במפלס…. אף אחד מ 22 המחברים שחיברו את הפרק על מפלס הימים בדו"ח של ה -
IPCC אינו מומחה בתחום מדידת מפלס הימים ואין לו ניסיון בנושא".
מעל: בתאריך 31 באוקטובר 4131 ערך מוחמד נשהיד, נשיא המלדיבים, מדינת האיים הקטנה שליד הודו "ישיבת פרלמנט"
מתחת למים במאמץ לגייס את דעת הקהל לסכנות עליית פני הים בשל התחממות גלובלית ולגבות את דרישות התשלומים
אותם ציפה לגרוף בועידת קופנהאגן.
30 http://www.green-logic.info/2010/01/blog-post.html
31 http://en.wikipedia.org/wiki/Nils-Axel_M%C3%B6rner

20.
גרסה 1.6 עמ' 22
6 . "העלייה בטמפרטורות גורמת להתפשטות של חרקים, מכרסמים ודומיהם, הנושאים מחלות
שונות...כתוצאה מכך נפגעים ממחלות אלה יותר ויותר חיות בר, חיות בית ואף בני אדם"...
"לדוגמא יתושי האנופלס המפיצים את מחלת המלריה"
הבעיה: הפחדה בלתי מבוססת אין קשר בין "התחממות גלובלית" להגדלת תפוצת יתושי אנופלס -
ומחלת המלריה המתפרצת בעיקר בשל כשלי פיתוח כלכליים חברתיים. -
שיעור התמותה כתוצאה ממחלות כמו מלריה צנח משמעותית 32 במאה שנים האחרונות, הן במדינות מפותחות והן
במדינות עולם שלישי. בחינה היסטורית מגלה כי הגורם ניבוי הטוב ביותר להתמודדות מוצלחת עם מחלות זיהומיות,
מגיפות ופגעי טבע אחרים הוא שילוב של צמיחה כלכלית ופיתוח טכנולוגי. בארה"ב, למשל, התוצר הלאומי הגולמי
)תל"ג( גדל פי 1 מ 1122 עד ל 1112 , תקופה שבה שיעור מקרי המוות כתוצאה ממלריה צנח ל 2% ושיעור מקרי - - -
המוות כתוצאה ממחלות במערכת העיכול צנח ב 11.9% . מ 1122 עד 1119 התל"ג בארה"ב גדל פי 1, ובמקביל אחוז - -
- - . התמותה מטיפוס הבטן צנח ל 2% ואחוז התמותה מדיזנטריה בכ 11.2%
ד"ר מאט רידלי, התייחס לנבואות מדאיגות כגון אלו בספרו "האופטימיסט הרציונלי 33": "היום זה נחשב לשיגעון
להאמין בעתיד טוב לאנושות ולכדור הארץ" הסביר, אולם "מצבנו יותר טוב היום, בהשוואה למצב לפני 22 שנה.
אדם ממוצע היום מרוויח פי שלוש, אוכל בשליש יותר קלוריות. תמותת הילדים ירדה בשני שליש, תוחלת החיים
עלתה בשליש. אין אזור בעולם שמצבו הורע למרות שאוכלוסיית העולם גדלה פי שניים".
מתוך יחידת הלימוד: מיחזור הטענה המוטעית כאילו התחממות גלובלית גורמת ליתושי האנופלס לחדור לאזורי אקלים
שונים ומגבירה סכנת התפשטות מלריה.
הטענה )ראו מעל( המוצגת באופן המוביל להבנה כאילו יתושי האנופלס ) Anopheles ( המפיצים את המלריה
מתפשטים בעקבות התחממות גלובלית והיא נשמעת משכנעת למי שרגיל לקשר יתושים נושאי מחלות לאזורים
חמים. אולם בחינה של מפת תפוצת יתושי האנופלס מלמדת כי זני האנופלס משגשגים בכל תנאי האקלים וזנים של
היתוש המשמשים כנשאים נפוצים גם באזורים קרים וגם באזורים חמים. מעבר לכך, אין קשר בין סיכוני התפרצות
מלריה לטמפרטורה הגלובלית שכן התפרצויות המלריה תועדו גם באזורים קרים והדברתה נבעה משימוש באמצעים
32 Goklany, I. M. (2011). Wealth and Safety: The Amazing Decline in Deaths from Extreme Weather in an Era of Global Warming. Reason Policy Study No. 393, September 2011, http://reason.org/files/deaths_from_extreme_weather_1900_2010.pdf 33 Ridley, M., & Ganser, L. J. (2010). The rational optimist: How prosperity evolves. London: Fourth estate.

21.
גרסא 1.6 עמ' 21
שונים שאינם קשורים לאקלים. ראו את מפת תפוצת זני היתושים מסוג אנופלס המהווים סיכון כנשאים למלריה
במפה של אירגון הבריאות העולמי .34
מעל: מפת תפוצת יתושי האנופלס מאתר ארגון הבריאות העולמי המציגה את טווח התפוצה של נשאי המלריה.
בהקשר זה ראוי לציין כי בזכות שימוש נרחב ב- DDT המלריה נעקרה מן העולם המפותח. כיום אנו לא מעלים על
דעתנו את האפשרות לחלות במלריה במדינות מפותחות, אך בשנת 1132 היא הייתה תופעה נפוצה גם במדינות
המתועשות, בהן היא גרמה למותם של אלפים בכל שנה ופגעה ברבים נוספים. דווקא ארגונים ירוקים שיצאו לקמפיין
אידאולוגי תרמו תרומה מכרעת להגברת הפצת מחלות על ידי חרקים והכריזו על מאבק חסר פשרות נגד השימוש ב-
DDT ותיאורו כ"זיהום סביבתי". בשל לחץ פוליטי בארה"ב מצד תנועות אקולוגיות שטענו כי הוא גורם לנזקים
סביבתיים נאסר החומר לשימוש בשנות ה 12 . בעקבות איסור זה לחצו סוכנויות בינלאומיות כמו הסוכנות -
האמריקאית לפיתוח בינלאומי )USAID (, גופים כמו התוכנית של האו"ם לנושאי סביבה ) UNEP (, ואירגונים אחרים
על מדינות הזקוקות לסיוע להפסיק את השימוש ב- DDT לבקרת מחלות. מדיניות זאת הובילה לאסון ומותם של
מליוני קורבנות מיותרים. רק בשנת 2222 הכריז ארגון הבריאות העולמי ) WHO ( על שינוי הנחיותיו על מנת לעודד
שימוש נרחב יותר ב- DDT , בהכירו בכך שהפחד מפני נזקים בריאותיים וסביבתיים אינו מבוסס. על פי ההודעה
לעיתונות של הארגון הדבר מהווה "חזרה" בהם ממדיניותם ) 35reversing( .
דוגמא אקטואלית לבקרת המלריה היא דרום אפריקה, בה נעשה שימוש מוצלח בדי.די.טי למניעת מלריה משנת 1112
ועד לשנת 1112 . לאחר שעברו לחומר הדברה אחר חלה עלייה במקרי המלריה בהיקף של פי- 80.36 בשנת 2222 הוכנס
34 http://www.cdc.gov/malaria/about/biology/mosquitoes/
35 http://www.un.org/apps/news/story.asp?NewsID=19855&Cr=malaria&Cr#.U_-PIMWSzcd
36 http://www.fightingmalaria.org/article.aspx?id=1465

22.
גרסה 1.6 עמ' 22
ה- DDT לשימוש מחדש והוכיח את יעילותו פעם נוספת, בהפחיתו את מקרי המחלה באופן משמעותי 37 מהשיא של
2221 - 2222 של יותר מ 22,222 מקרי הדבקה ויותר מ 122 מקרי מוות לפחות מ 2,222 מקרי הדבקה ורק 31 מקרי - - -
. מוות בשנת 2221
בתמונות מעל: גזיר עיתון המתאר התפרצות מגפת מלריה ברוסיה בשנת 3943 ממנה נפגעו כ 31 מיליון בני אדם. לצידו מאמר -
אידאולוגי "השד האקולוגי" יצא מהבקבוק, המציג את הכלי היעיל ביותר למלחמה במלריה ה די.די.טי כאילו הוא הסכנה -
לקיום האנושות. מעריב, ספטמבר 3911
37 http://news.bbc.co.uk/2/hi/africa/4264374.stm

23.
גרסא 1.6 עמ' 23
1. שינוי אקלים גורמים לשינויים במשקעים ופגיעה בחקלאות ובייצור המזון אפילו במדינות -
מפותחות כמו ארה"ב. ציטוט: "אפילו במדינה מפותחת כמו ארה"ב גרמה הירידה העקבית
בכמויות המשקעים במרכז המדינה לירידה ביבולי החיטה"
מעל: מתוך היחידה הטענה כי שינויי אקלים פוגעים בייצור המזון.
הבעיה: אין בסיס לטענה כי שינויי האקלים פגעו בתפוקה חקלאית בעולם בכלל, באף מדינה
מפותחת ובארה"ב בפרט.
הטענה חסרת בסיס שכן כלל התפוקה החקלאית בעולם בכלל ובארה"ב בפרט נמצאת בעלייה עקבית בעשורים
האחרונים. על פי נתוני ארגון המזון העולמי, במהלך 22 השנה האחרונות גדלה התפוקה החקלאית בעולם לפחות פי
שלוש. באזורים נרחבים בעולם כגון מערב אסיה, צפון אפריקה, אמריקה הלטינית ומזרח אסיה האוכלוסיה ההולכת
וגדלה זוכה לתזונה טובה יותר מאי פעם והגיע לצריכה של 3222 קלוריות ליום תוך מעבר מצריכת שורשים וליקוט
זרעים לצריכת חיטה, אורז, סוכר, ירקות, שמן, מוצרי חלב ובשר.
סך אזורי העיבוד החקלאי בעולם צמחו בכ 21 מיליון הקטר במהלך מחצית המאה האחרונה. שהם תוצאה של עלייה -
ב 121 מיליון הקטר במדינות המתפתחות וירידה של 12 מיליון הקטר במדינות המפותחות )תרשים בהמשך(. חלק -
מההסבר לשינוי בתפוקה במדינות מפותחות הוא המעבר לגידול במדינות מתפתחות ולא שינוי אקלים גלובלי שפוגע
בחקלאות. יחד עם זאת, הירידה בהיקף השטחים החקלאים במדינות המפותחות לא פגעה בגידול התפוקה החקלאית

24.
גרסה 1.6 עמ' 24
והיא המשיכה לעלות בעיקר בשל שילוב טכנולוגיות חדישות. המשפיעים העיקריים על התפוקה החקלאית הם
מרכיבים תרבותיים, חברתיים, כלכליים חוקיים וטכנולוגיים לא שינויי אקלים. הטבלה הבאה של ארגון המזון -
העולמי מדגימה את העלייה שנמדדה ואת העלייה החזויה בתפוקה חקלאית בעולם בכלל ובכל היבשות בנפרד בעשור
האחרון. הטענה כי שינוי אקלים גורם לפגיעה בתפוקה החקלאית אינה נתמכת בנתונים המדגימים צמיחה בתפוקה.
מעל: עליית צריכת הקלוריות בעולם מאז 3969 ותחזית ארגון המזון העולמי לשנת 4151 . מתחת עליית ייצור המזון העולמית
לנפש וליד עליית התנובה החקלאית לפי איזורים בעולם כולל באיזורים בהם צומצמו השטחים המעובדים )אירופה ואמריקה(.
בנוסף, בשני האיורים הבאים שלקוחים מדו"ח ארגון המזון העולמי 38 ניתן לראות את העליה הרציפה בהיקף הפקת
המזון לנפש בעולם בעשור האחרון )למעט ירידה קלה והתאוששות בעקבות המשבר הכלכלי של 2229 ( וכן את הגדלת
הייצור החקלאי גם באזורים בהם צומצמו שטחי העיבוד.
38 ftp://ftp.fao.org/docrep/fao/009/a0607e/a0607e02.pdf

25.
גרסא 1.6 עמ' 25
הטענה כי "אפילו במדינה מפותחת כמו ארה"ב גרמה הירידה העקבית בכמויות המשקעים במרכז המדינה לירידה
ביבולי החיטה" ראוייה לבחינה מיוחדת, שכן תמהיל הגידולים בארה"ב בעשור האחרון יגלה שחקלאים רבים העדיפו
לגדל תירס על פני חיטה לא בגלל שינויי אקלים אלא בשל הסובסדיות הנדיבות ששולמו לגידולים שנועדו לייצור ביו-
דלק במסגרת המלחמה ב"התחממות הגלובלית". אם יש קשר בין ירידת גידולי החיטה ועליית מחירי המזון
ל"התחממות גלובלית" הרי הוא נובע ממדיניות מכוונת חסרת תועלת ומזיקה 39 )דרך ייקור של מוצרי מזון( שנועדה
להילחם ב"התחממות הגלובלית". כתוצאה מכך הופכת כ 12% מכמות התירס המגודל בעולם לאתנול בארה"ב! את -
המעבר מגידול חיטה לגידולי תירס בארה"ב ניתן לראות בגרף הבא:
39 http://www.green-logic.info/2012/08/blog-post_24.html

26.
גרסה 1.6 עמ' 26
8. "בעשרות שנים האחרונות עולה ריכוזו של הפחמן הדו חמצני באטמוספירה...)ו(במקביל חלה -
מגמה של עלייה בטמפרטורות"
הבעיה: ההקבלה המדויקת בין ריכוזי פד"ח לעליית טמפרטורה המוצגת ביחידה אינה מתקיימת
במציאות.
על פי חומר הלמידה, התואם את הגרסה של ה- IPCC , קיים קשר ישיר בין ריכוז הפד"ח באטמוספירה לשינוי
האקלימי. אבל גם אם נקבל את התאוריה כי כדור הארץ מתחמם, אין ראיות חד משמעיות כדי לאמת את הסברה -
לפיה האקלים מונע באופן בלעדי או מרכזי על ידי ריכוז פחמן דו חמצני באטמוספרה של כדור הארץ. למעשה, ריכוז -
הפחמן הדו חמצני אינו עולה בקנה אחד עם תנודות הטמפרטורה הצפויות על פי התיאוריה - 40 . לדוגמא, בין 1111 ל-
- - 1112 ריכוז הפחמן הדו חמצני גדל ב 21 ppm )מספר חלקיקים למיליון(, אבל ממוצע הטמפרטורות הגלובליות ירד
- - - - ב 2.1 מעלות צלזיוס; ואילו בין 1119 ל 2221 , ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה גדל ב 21 ppm אולם לא נרשם
שינוי מובהק בממוצע הטמפרטורה הגלובלית.
דו"ח ה- IPCC קובע כי: "מאד קרוב לוודאי )סבירות 12% ( שמרבית ההתחממות מאז 1122 נגרמה על ידי בני האדם"
)לא רק באמצעות הפד"ח אלא גם כתוצאה משינוי בשימושי קרקע למשל כריתת יערות(. -
מבקרי ה- IPCC טוענים שלא ניתן לקבוע מה חלקו של הפד"ח לעומת חלקן של תנודות אקלימיות טבעיות. ההטלה
של כל האחריות לכל ההתחממות על בני אדם איננה אפשרית על פי הנתונים המדעיים הקיימים.
40 http://www.cato.org/blog/few-notes-climate-change

27.
גרסא 1.6 עמ' 27
9. "מראשית הספירה ועד ימינו...בולט הזינוק החד בריכוז הפחמן הדו חמצני ב 351 השנים - -
האחרונות: זוהי עלייה שאין לה אח ורע בכל התיעוד הידוע של ריכוז הפחמן הדו חמצני -
באטמוספרה!"
הבעיה: קיים תיעוד גאולוגי לכך שריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה היה גבוה יותר מאשר
כיום.
טענה מטעה בהיותה בלתי מסויגת ונראה שנועדה ליצור את הרושם כי אנו עומדים בפני מצב שחורג מכל ההתנהגות
האקלימית הידועה אי פעם )יש מי שעלול לחשוב כי היא מתייחסת לראשית הספירה של כמויות פד"ח(. לא כך הוא.
ממחקרים גיאולוגיים 41 עולה כי היו תקופות עתיקות שאופיינו באלפי ppm של ריכוז פחמן דו חמצני, בהשוואה לכ-
122 ppm בהווה.
בחינה של ההיסטוריה הגאולוגית של כדוה"א מגלה כי חלק מתקופות הפריחה הגדולות של אלמוגים חלו בתקופות
עתירות פד"ח. להלן האיור המצורף המראה כי המחקר המדעי מעריך כי ברוב ההיסטוריה הגאולוגית היו ריכוזי
פד"ח גבוהים יותר מהמקובל כיום וכן מצויינות באיור חמש הכחדות האלמוגים הגדולות שהתרחשו לאורך
ההיסטוריה הגאולוגית, רובן בתקופות בהן משערים כי חלה ירידה בכמות הפד"ח.
מעל: שיחזור כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה לאורך ההיסטוריה הגאולוגית, חמש העמודות האדומות מייצגות הכחדות
אלמוגים גדולות שהתרחשו לאורך ההיסטוריה הגאולוגית ללא קשר מובהק לרמות הפד"ח.
41 http://www.biocab.org/Geological_Timescale.jpg

28.
גרסה 1.6 עמ' 28
31 . "אוניברסיטאות ומכוני מחקר שונים פיתחו מודלים לחיזוי אקלים, שלפיהם ניתן להעריך את
טיבו של אקלים כדור הארץ בעתיד...זהו כלי רב עוצמה לתיאור מגמת השינוי האקלימי הצפוי"
הבעיה: למודלים ממוחשבים יש מגבלות מהן מתעלמים בספר והם טרם הגיעו לרמת חיזוי אמינה.
רוב התחזיות האפוקליפטיות לגבי התחממות גלובלית מבוססות על סימולציות שנערכות במודלי אקלים ממוחשבים.
למרות שה- IPCC ומכוני מחקר אחרים משבחים את המהימנות של המודלים הממוחשבים שמצויים בשימוש, יש
פערים גדולים בין התחממות כדור הארץ שנחזתה על ידי המודלים לזו שנצפתה בפועל 42 . למשל, בעוד שממוצע
הטמפרטורות הגלובליות בפועל נשאר יציב לאורך 11 השנים האחרונות, המודלים דווקא חזו עלייה משמעותית
בטמפרטורה. למעשה, סימולציות של מגמות טמפרטורה ב 32 השנים האחרונות הראו יותר התחממות ממה -
שלמעשה נצפה.
המודלים הממוחשבים לחיזוי שינויי אקלים גלובליים הינם נושא מרכזי בחשיבותו בהסקת המסקנות של IPCC .
)מדובר בעיקר על הדיון בעמודים 32 והלאה בספר הלימוד(. על מנת לקבל תשובה לשאלות: מה צופן לנו העתיד
מבחינה אקלימית ועד כמה אחראי האדם להתחממות הגלובאלית הנצפית, נבנו, כפי שנעשה רבות במדע הפיסיקה,
מודלים המחקים את המציאות כפי שהמדענים חושבים שהם מבינים אותה.
השיטה לבחון אם מודל הוא טוב היא להשוות את התוצאות שהוא מפיק לתוצאות שהתקבלו בעבר מהטבע עצמו. כל
מערכות החיזוי, וביניהן אלה המתוארות בעמוד 32 )על חלקו החשוב של האדם בהתחממות הגלובאלית( תלויות
ברכיב היסודי של "הרגישות": עד כמה שינויים בריכוזיהם של מרכיבים אטמוספריים משפיעים על התוצאות
האקלימיות או עד כמה הם "רגישים" לשינויים אלה. כל שינוי קטן ברגישות תורם לתוצאות שונות משמעותית בחזוי
שנותנים המודלים. כאשר המערכת הטבעית אינה מובנת לגמרי תיתכן נטייה "לשחק" ברגישות כך שתוצאות המודל
יתאימו לתוצאות שנצפו בעבר. אין מדובר בהכרח בהונאה אלא בניסיון ללמוד על הרגישות מתוך התוצאות במקום
42 Douglass, D.H. & Christy, J.R. (2013). Reconciling observations of global temparature change: 2013. Energy & Environment, 24(3&4), 415-419. http://www.pas.rochester.edu/~douglass/papers/07-Douglass-Christy-EnE- 2.pdf

29.
גרסא 1.6 עמ' 29
לבחון את התאוריה לפי יכולת חיזוי המתממשת במציאות. לשיטה זאת יש מגבלות שיחידת הלימוד מתעלמת מהן
במה שנראה כמאמץ לתאר את המודלים כבעלי אמינות שאין להם.
כמו שכתוב בחוברת לתלמידים )עמוד 32 ( גם בנושא האקלים וההתחממות הגלובאלית משתמשים רבות במודלים
ומהם מסיקים את המסקנות המובאות בפרק הזה. כפי שכתוב שם מודלים אלה מבוססים על "מערכת משוואות
מתמטיות מורכבות" ועל חישובים ב"מחשבי על". בעוד שהעובדות האלה אמנם נכונות, נראה, שאזכורם נועד
להרשים את הקורא וליצור הילה של דיוק ואיכות. זאת ניתן להסיק מכך שעניין הקושי במודלים האלה מתואר
"בצורך לתאר במדויק כל אחד מהמרכיבים הרבים הכלולים במערכת האקלים". גם זה אמנם נכון אולם הרושם
המתקבל מניסוח הספר הוא כי אמנם הנושא מורכב ומסובך אך העניין נפתר ואין זה תיאור נכון של המצב.
מעל: השוואת תחזיות 22 מודלים ממוחשבים לתוצאות מדידת הטמפרטורות בפועל )באדום וכחול( לפי ד"ר רוי ספנסר . 43 החוקרים אינם מכירים מספיק את ההתנהגות הטבעית ונוטים לשנות מידי פעם את הרגישות. ההתאמה המתקבלת
מותאמת לתוצאות של העבר )עם ובלי תרומת האדם(. למרבה הבלבול, התיקון של המודלים על פי תוצאות העבר
אינו מוכיח או מבטיח את יכולת החיזוי שלהם לעתיד, זאת בניגוד לטענה בפרק.
בדוח ה- IPCC נכתב כי פרמטרים רבים בעלי חשיבות גדולה אינם ידועים. העיקרי שבהם הוא העננות, והשפעתה על
ההתחממות אינה ידועה דייה. בהיעדר מידע מכניסים בוני המודלים "פרמטריזציה" כלומר הם מכניסים הערכה או –
ניחוש לגבי ערך הפרמטר הבלתי ידוע. הפרמטרים ה"מנוחשים" האלה משפיעים השפעה גדולה על התוצאה.
ראוי להבין כי יש חוסר ההסכמה בין המודלים השונים. המודלים מפיקים )מנבאים( מגוון רחב של תוצאות, שלא
מתיישבות זו עם זו. בסוף ה IPCC עושה ממוצע כללי בין כל המודלים כדי להפיק תחזית אחת סופית. בהיעדר –
ידיעה עריכת ממוצע בין מודל "טוב" למודל "רע" אינו כלי תקף מבחינה מדעית. –
43 http://www.drroyspencer.com/2013/04/global-warming-slowdown-the-view-from-space/

30.
גרסה 1.6 עמ' 32
המודלים אינם "מוכיחים" כנכתב בפרק את תרומתו המכרעת של האדם )"טביעת האצבע האנושית אינה מוטלת
בספק" עמ' 32 ( המתקבלת בהנחת רגישות מסוימת שלא הוכחה אף פעם כנכונה בטבע. המושג "טביעת אצבע" בו
נעשה שימוש אינו ברור ומטעה מבחינה כמותית. בנוסף לכל אלו חסרה לתלמיד "הוכחת היתכנות" לטענות בצורה
של חישוב פשוט כדלקמן:
א. בהתאם לתיאוריה הפיסיקאלית המתאימה כמה חום נפלט )ולאיזה שינוי בטמפרטורת האטמוספרה הוא גורם(
לתוספת יחידת ריכוז של פחמן דו חמצני, ב. מה תוספת הריכוז של גז זה באטמוספרה עקב פעילות האדם ו ג. האם -
תוספת זאת שהאדם מספק יחד עם הנתון של סעיף א מניבים את הטמפרטורה שאמנם נמדדה ונמדדת בתקופות
הרלבנטיות. בהעדר נתון כזה לא ניתן לדעת בדיוק מספיק באיזו רגישות להשתמש.
על הפער שבין המודלים הממוחשבים למציאות כתבו מדענית האקלים ד"ר ג'ודית קורי עם וובסטר במאמר על
"מפלצת חוסר הוודאות 44" המסביר כי הבלתי ידוע כה גדול עד שלא ניתן לטעון דבר ב"וודאות" בנושא האקלים. –
ראוי גם לתת את הדעת לכך שכמעט כל המודלים חזו עלייה גדולה יותר של הטמפרטורות מאשר התרחשה בשנים
האחרונות. היינו מצפים שחלק מהמודלים יטעו כלפי מעלה וחלק כלפי מטה. מאחר וכולם טעו כלפי מעלה יש חשד
כבד להטיה )או דעה קדומה( בין יוצרי המודלים לצד ההתחממות.
מאמר נוסף, המאשר את בעיות ההתאמה בין המודלים למציאות, נכתב על ידי מדעני האקלים הידועים וון שטורך
וזוריתא )ואחרים( 45 . במאמר זה מכירים החוקרים מן "הזרם המרכזי" כי לא רק שיש עצירה בהתחממות, אלא גם
שיש חוסר התאמה ברור בין תחזיות המודלים והמציאות. מאמר מפורט על הבעיות המתודולוגיות של מודלים
ממחושבים נכתב על ידי פרופ' )אמריטוס( ג'ון בריגנדל . 46
A theory has only the alternative of being right or wrong. A model has a third possibility; it may be right, but irrelevant. - Manfred Egan
If you put feedback into a computer model, you can prove anything. - John Brignell
44 Curry, J. A., & Webster, P. J. (2011). Climate science and the uncertainty monster. Bulletin of the American Meteorological Society, 92(12), 1667-1682.
45 http://rankexploits.com/musings/2013/von-storch-et-al-stagation-in-warming/
46 http://www.numberwatch.co.uk/computer_modelling.htm

31.
גרסא 1.6 עמ' 31
33 . "מול ההסכמה של מרבית המדענים ברחבי העולם עומדת קבוצה קטנה של מדענים המטילים
ספק במחקרים אודות שינויי האקלים ובדו"חות של IPCC ...יש לציין כי זוהי דעתו של מיעוט
קטן, והיא אינה מקובלת על רובו הגדול של הממסד המדעי"
הבעיה: תקפות מדעית לא נקבעת על ידי רוב מול מיעוט. הקידום האקטיביסטי של "קונצנזוס"
גובה מחיר של קונפורמיות ופוגע בעקרון היסוד של הטלת הספק במדע.
ראשית וזהו שיעור חשוב עבור הדור הצעיר יש להזכיר כי תחום מדעי אינו פורום דמוקרטי בו "הרוב קובע". – –
תפיסות מקובלות בתחומי מחקר רבים מתבררות לבסוף כמוטעות או חלקיות בלבד. פרופ' דן שכטמן, למשל, זכה
בפרס נובל לכימיה 47 לאור תגליותיו פורצות הדרך שסתרו את הסברה המקובלת בקהילה המדעית דאז.
בנוסף, חלוקת הקהילה המדעית ל"תומכים" ו"מתנגדים" בכל הנוגע לתיאוריית ההתחממות הגלובאלית היא
דיכוטומיה כוזבת. בפועל, גם מדענים רבים אשר מקבלים את הנחות היסוד של ההתחממות הגלובאלית )למשל,
שפחמן דו חמצני הוא גז חממה ושבני האדם מסוגלים להשפיע על המערכת האקלימית(, עדיין חלוקים ביניהם על -
סוגיות רבות כגון היקפו של השינוי האקלימי או הרגישות לכמויות פחמן דו חמצני )כאמור מעל(. גם הדיון על
השלכות ההתחממות הגלובאלית ומהי האסטרטגיה האופטימלית בהתמודדות עם אתגרי השינוי האקלימי נושאים -
אלו אינם חד משמעיים ויש בהם מחלוקות רבות.
כדאי לשים לב לכך שאין תחום מדעי אחר כיום בו מודגשת טענת הקונצנזוס כטיעון מרכזי להצדקת הנחות יסוד
ותאוריות המפותחות בו כפי שקורה בתחום חקר האקלים. לגישה זאת יש מחיר והוא נגבה דרך "חשיבה קבוצתית"
ונסיון, לעיתים רבות מאולץ, של חוקרים לקשר כל תחום או תצפית להסבר הקשור ל"התחממות גלובלית".
כאשר מערכת המתגמלת כלכלית, פוליטית ותקשורתית מאמצת דפוסי חשיבה ופרדיגמה אחידה עלולים להיפגע
רבים המציעים חשיבה מחוץ לדפוס הפרדיגמה ועימם גם המחקר המדעי המבוסס על הטלת ספק וביקורתיות.
את התוצאה של פרדיגמה זאת תיאר פרופ' ג'ון בריגנל שיצר רשימה 48 של מעל 222 נושאים שפורסמו לאחר שנקשרו
בהתחממות גלובלית; כמעט כל מחלה, אירוע פוליטי, מעשה טרור וסכנה אפשרית זכו לפרשנות אקדמאית או
פוליטית כזאת הקושרת אותם להתחממות הגלובלית.
נראה כי המשפט ש"מי שמצויד בפטיש בלבד רואה כל בעיה כמסמר" מתאים למה שהיתה יכולה להיות בדיחה
משעשעת, אם היא לא היתה על חשבוננו. למרבה הצער תרמנו לה גם במימון יחידת הלימוד המביכה הזאת אותה
מציג משרד החינוך בפני תלמידי ישראל.
The improver of natural knowledge absolutely refuses to acknowledge authority, as such. For him, scepticism is the highest of duties; blind faith the one unpardonable sin. - Thomas Henry Huxley
47 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4131457,00.html
48 http://www.numberwatch.co.uk/warmlist.htm

32.
גרסה 1.6 עמ' 32
34 . הפנייה בעייתית לסרטו של אל גור "אמת מטרידה".
ההפניה לסרטו של אל גור "אמת מטרידה" והדרישה לתאר את האפוקליפסה חסרת הבסיס המתוארת בו )מעל( היא
חלק ממטלות הסיכום של היחידה. הסרט גם זוכה לתשבחות במסגור מיוחד בגוף היחידה )בתמונה( בו גם מתואר ה-
IPCC כ"גוף מחקר" )למרות שהוא אינו גוף מחקרי( ובו מוסבר בהדגשה כי גם ה- IPCC וגם אל גור זכו בפרס נובל
בזכות פעילותם להגברת המודעות לסכנות ההתחממות הגלובלית.
הטקסט טוען כי: "הסרט אימץ טון לוחמני וגישה סנסציונית במקצת, ועורר ויכוח ציבורי נרחב לגבי מהימנותו
." המדעית. הוויכוח פסק לנוכח פרסומו של הדו"ח הרביעי של הוועדה לחקר שינויי האקלים , שפורסם בשנת 2229
אולי ה- IPCC מייצג את ה"קונצנזוס" אך הסרט אינו עולה בקנה אחד גם עם הסכמות אלו. למרות זאת, לפי המידע
המוגש לתלמיד, הסרט חף מטעויות בעקבות הדו"ח שפורסם על ידי ה- IPCC בשנת 2229 ולא כך הדבר. הסרט אינו
ראוי להיות מוצג בשיעורי מדע ובוודאי שלא להיות מוצג ללא הסבר על ההטעיות שבו כפי שנקבע גם בבריטניה לאחר
דיון משפטי בנושא.
בספר הלימוד הישראלי לא מוזכר כלל הדיון המשפטי שנערך בעקבות ניסיונות של משרד החינוך הבריטי להפיץ את
הסרט לבתי ספר. שם נתקל המהלך בתביעה משפטית שהוגשה על ידי סטיוארט דימוק כהורה לשני תלמידים ששימש
בתפקידו גם כחבר בדירקטוריון של בי"ס. התביעה הוגשה נגד משרד החינוך הבריטי 49 בשל כוונתו להפיץ את סרטו
של אל גור המפיץ הפחדה והטעיות.
בית המשפט ברשות השופט ברטון בחן עדויות מומחים ופסק כי אמנם אפשר להפיץ את הסרט אך יש לצרף אליו
תיקונים והסברים בשל ההטיות הפוליטיות והטעויות שבו וכן דרש בית המשפט להוסיף תיקונים ספציפיים ביחס
לתשע טענות המופיעות בסרט ואינן נתמכות מדעית. בין הטענות השגויות בסרט 50 )שרובן גם מוצגות ללא ביקורת
ביחידת הלימוד הישראלית(:
1. טענה בסרט: האיום כי המסת הקרח בגרינלנד תוביל להצפות נרחבות ברחבי העולם. על כך נפסק כי מדובר
בהפחדה חסרת בסיס וכי גם אם ימס הקרח בגרינלנד מדובר על תהליך שימשך 1222 שנה ולא מדובר בהצפה
פתאומית של ערים ברחבי העולם כפי שמציג הסרט )וספר הלימוד( באופן מאיים . 2. טענה בסרט: זרם הגולף יחדל להתקיים עם התחזקות ההתחממות הגלובלית. השופט ברטון פסק כי אין לטענה
זאת סימוכין, גם לא בדו"חות ה- IPCC .
3. טענה בסרט )ובספר הלימוד(: יש התאמה בין עליית כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה לבין הטמפרטורות
במשך כ 222 אלף שנה. בית המשפט הסביר כי אמנם מר גור הראה שני גרפים, האחד של טמפרטורות והשני של -
כמות הפד"ח באטמוספרה, אך שני הגרפים אינם ממחישים את טענתו.
49 http://www.bailii.org/ew/cases/EWHC/Admin/2007/2288.html
50 http://en.wikipedia.org/wiki/Dimmock_v_Secretary_of_State_for_Education_and_Skills#The_nine_inaccuracies

33.
גרסא 1.6 עמ' 33
1. טענה בסרט: כתוצאה מהתחממות גלובלית נעלמים השלגים על הקלימנג'רו )טענה המודגשת גם ביחידת הלימוד
הישראלית ללא עוררין(. בית המשפט הבריטי ציין כי זאת נקודה שמאוד הרשימה את השר מליבנד שתיאר אותה
בהודעה לעיתונות אך מבחינה מדעית לא הוכח הקשר הזה. גם ה- IPCC תיקן טענה זאת והתקבלו המסקנות
המחקריות כי מדובר על סיבות הקשורות לבירוא היערות בסביבה.
2. טענה בסרט: כתוצאה מהתחממות גלובלית הולך אגם צ'אד ומתייבש. על כך קבע בית המשפט כי הסיבות
להתייבשות האגם קשורות יותר לגידול האוכלוסייה ורעיית יתר מאשר להתחממות גלובלית.
2. טענה בסרט )ובספר הלימוד(: סופת ההוריקן קתרינה וההרס שזרעה נבעו מהתחממות גלובלית. על כך קבע בית
המשפט כי יש ידע כללי מספיק המלמד כי לא ניתן לקשר את הסופה והנזקים שלה להתחממות גלובלית.
1. טענה בסרט: דובי קוטב טובעים כתוצאה מהמסת שטחי הקרח עליהם הם חיים. בית המשפט קבע שאין סימוכין
לטענה זאת והמחקרים היחידים שטענו לטביעה של דובים קשרו זאת בסופות.
בעניין זה ראוי לציין כי ב 1122 הדוב הלבן - 51 היה בסכנת הכחדה, אבל לא בגלל האקלים. אוכלוסיית הדובים ירדה
אז ל 9 - 2 אלף, בגלל צייד יתר, כולל צייד מהליקופטרים. ב 1122 נחתמה אמנה לאיסור צייד, ומאז יש עלייה מתמדת -
בכמות הדובים. מומחים מעריכים שהיום יש כ 22 אלף דובים לבנים .52 9. טענה בסרט: שוניות אלמוגים בעולם מלבינות וגוועות וכתוצאה מכך מתחסלת הדגה התלויה בהן היקף -
היעלמות המינים הביולוגים הואץ כיום ב 1222 מונים. על כך סיכם השופט ברטון כי על פי דוחות ה- - IPCC אם תהיה
התחממות תגבר ההלבנה והתמותה של אלמוגים אלא אם תהיה התאמה של האלמוגים לתנאים המשתנים. באשר
לדגה לא ניתן להעריך בוודאות מה תהיה מידת ההשפעה של התחממות גלובלית לעומת ההשפעה של דיג יתר וזיהום.
ראוי לציין כי הכחדות והתאוששות שוניות אלמוגים התרחשו כבר 2 פעמים בקנה מידה גלובלי )איור ההיסטוריה
הגאולוגית שהוצג בסעיף קודם(, הסיבות לכך לא היו קשורות לפעילות אנושית. אין בכך מכדי לבטל את האפשרות
של השפעה אנושית לרעה על השוניות אך יש לקחת בחשבון אפשרויות נוספות.
השופט ברטון ציין לאחר הפסיקה כי לדעתו מדובר בהצלחה של התובע שמנע את הפצת הסרט באופן הפוגע בתקנות
הנדרשות ממשרד החינוך ובחוק . 53 מבחינת כותבי ועורכי יחידת הלימוד בישראל הביקורת הזאת הייתה כלא הייתה והסרט מוצג כאילו הוויכוח ביחס
לטענותיו הקיצוניות והלא מבוססות מוצה ו"הויכוח פסק". מן הראוי היה גם שכאשר הסרט ואל גור מוצגים כזוכי
"פרס נובל לשלום", יוסבר לתלמידים לא מדובר בפרס עבור הישג מדעי שנבחן בקריטריונים מדעיים. בשיעורי מדע
מן הסתם התלמידים מצפים להתייחסויות מדעיות.
51 http://en.wikipedia.org/wiki/Polar_bear
52 http://www.green-logic.info/2012/12/blog-post_26.html
53 http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/education/7037671.stm

34.
גרסה 1.6 עמ' 34
מעל: מתוך היחידה, הצגת ה- IPCC ו"אמת מטרידה" באופן לא מאוזן ה - IPCC מוצג כגוף מחקרי המצדיק את טענותיו של
אל גור. ה- IPCC אינו גוף מחקרי והוא לא אישש את טענותיו של אל גור, חלק מן הטעויות שהופיעו בסרט תוקנו בדוחות ה-
IPCC .

35.
גרסא 1.6 עמ' 35
31 . "נדרשת החלטה של הממשלה להקצות משאבים לתחום )האנרגיה החלופית(. זאת מתוך חזון
של פיתוח משק אנרגיה נקי בישראל, תוך הקטנת התלות בדלק ממקורות זרים והסתייעות
במשאבים הטבעיים שלנו: גלי הים, הרוחות ואור השמש"
מתוך היחידה: ישראל "מבזבזת זמן רב" ו"הסכמים מחייבים" שלא היו.
הבעיה: אין מקומה של תעמולה פוליטית בלתי מאוזנת ובלתי מבוססת בספר לימוד. התחזית של
שימושי הדלקים המאובנים ביחידה מבוססת על משאלת לב ולא על עובדות וההמלצות מנותקות
מניתוח של עלות תועלת כלכלית וסביבתית. -
כאן אנו נתקלים בביקורת פוליטית על הממשלה שאין מקומה בספר לימוד האמור להתרחק מנקיטת עמדה –
פוליטית, או, לפחות, להציג את כל הצדדים המצויים במחלוקת. בנוסף, מבוססת הטענה על הצהרות בלתי מבוססות
התואמות לאג'נדה של גוף אקטיביסטי ולא ליחידת לימוד מבוקרת. הצהרות אלו מתעלמות ממגבלות האנרגיות
המתחדשות והגישה האידאולוגית האקטיביסטית מובילה לדרישות פוליטיות חסרות שחר.
תמוה ביותר שבמסגרת החינוך הממלכתי מוסבר לתלמידים מהם דרכי הפעולה שעל הממשלה לנקוט בהתמודדות
עם התחממות גלובלית, תוך רטינה אנטי דמוקרטית על כך ש"ישראל מבזבזת זמן רב בתהליך קבלת ההחלטות -
בנושאים הקשורים לקידום אנרגיות מתחדשות". באופן מטעה נכתב כי "ההסכמים השונים שנחתמו בקופנהגן, בשנת
2221 מחייבים את מדינות העולם, ובכללן את ישראל". המצב הוא שההסכמים שנחתמו בקופנהגן אינם מחייבים את
ישראל בשום מובן משפטי וישראל גם לא חתמה עליהם .54 הניסוח הופך את הצהרת הכוונות הטקסית של הנשיא
פרס בועידת קופנהאגן לבעלת תוקף מחייב שאין לה בשיטת הממשל הנהוגה בישראל.
בנוסף מתוארות בהדגשה ביחידה סדרה של "החלטות" ממשלה היוצרות מצג מטעה בעיני התלמידים. הניסוח בספר
הלימוד מזין כעס המשתקף גם בטענות והפגנות אקטיביסטים בארגוני סביבה המאשימים את הממשלה בהתעכבות
במימוש החלטותיה. לאחר קריאת היחידה לא יוכלו התלמידים להבין כי בפועל לא התקבלו החלטות כאלו שהוצגו
להם וחלקם יחושו את הצורך האידיאליסטי אך חסר הביקורת העצמית להצטרף למחאות פוליטיות אלו.
54 http://law-clinics.biu.ac.il/files/lawclinique/shared/vaadat_kopenhagen.pdf

36.
גרסה 1.6 עמ' 36
מי שיקרא את הנוסח המדויק של החלטות הממשלה יגלה שההחלטה היחידה היתה לבחון את הנושא וכי בהחלטת
ממשלה מפורשת כל הסעיפים המחייבים פעילות נמחקו מן הנוסח לצורך בירור נוסף. בנוסף בכל החלטה ממשלתית
קיים סייג )שאינו מוזכר ביחידה( הדורש בחינה תקציבית של היבטיה. לסייג זה חשיבות רבה שאותה לא ניתן להבין
מלימוד היחידה )ונתייחס אליו בסעיף "הדיון החסר על עלות ותועלת" בהמשך(. את נוסח החלטות הממשלה רצוי
לקרוא במאגר החלטות הממשלה 55 באתר המשרד להגנת הסביבה וברשומות הממשלה ולא דרך הפרשנות
האקטיביסטית של ספר הלימוד.
טענה המוצגת לתלמידים היא שההערכות לשינויי האקלים מחייבת מעבר ל"אנרגיות מתחדשות". הדרישה להפקת
"אנרגיה מתחדשת" מוצגת בהתעלמות מכך ששימוש באמצעים כמו לוחות סולאריים וטורבינות רוח היא יקרה,
מזיקה לסביבה, לא יעילה ולא צפויה אפילו להתקרב ליכולת לספק את דרישות האנרגיה של חברה תעשייתית
מודרנית . 56
בתמונות: תלמידי בי"ס מפגינים בבוקר ה 4 בספטמבר 4132 נגד אישור פילוט הפקת נפט ולמען אנרגיות "ירוקות" -
בהנחיית פעילי מגמה ירוקה מול משרדי הוועדה המחוזית בירושלים. )מקור: הבלוג הירוק(
55 http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2010/Decision1504.aspx 56 Alvarez, G. C., Jara, R. M., Juliá, J. R. R., & JIG, B. (2009). Study of the effects on employment of public aid to renewable energy sources. Universidad Rey Juan Carols.

37.
גרסא 1.6 עמ' 37
מחקר שנערך על ידי פרייטו והול ופורסם בבטאון מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה 57IEEE ) ( ערך חישוב מפורט של
המאזן האנרגטי ) Energy Returned On Energy Invested –EROI (: אנרגיה מופקת לעומת אנרגיה מושקעת של
לוחות השמש )הפאנלים הסולאריים( שהותקנו בספרד. פרייטו והול ערכו חישוב, הכולל את כל הגורמים בייצור,
התקנה, תחזוקה, חיבור לרשת ומחזור החיים של לוחות השמש. מלבד העלות )הכספית והאנרגטית( של הלוחות
עצמן, יש עלויות רבות מסביב. למשל: בסיסי בטון, מתקני מתכת עליהם מוצבים הלוחות, מתקנים אלקטרוניים
inverters הנחוצים לחיבור הלוחות לרשת, קווי חיבור חשמליים, דרכי גישה, גדרות בטחון, שמירה, תחזוקה –
)החלפת חלקים שמתקלקלים(, שטיפה נגד אבק מצטבר, המוריד את התפוקה, ועוד. ה – - EROI הוא 2.12 . וזאת
מתוך הנחה )לא מוכחת( שהלוחות ימשיכו לתפקד בצורה תקינה ועם תפוקה טובה, במשך 22 שנה, דבר שלחלוטין לא
סביר.
כדי שמקור אנרגיה יהיה יעיל ומשמעותי ה- EROI חייב להיות 9 או יותר. לוחות השמש מפיקים מעט מדי אנרגיה,
לעומת האנרגיה המושקעת בהם, והנדרשת מהם. מחקרים אחרים )המבוססים בעיקר על מודלים ולא על ידע מעשי(,
מצאו מאזן אנרגטי יותר טוב בין 1 לבין 2.1 . אך גם מספרים אלה עדיין אינם מספיק טובים. –
מחקר זה תומך גם במסקנותיו של קלזדה 58 שבחן את אובדן המשרות כתוצאה מההשקעות באנרגיה מתחדשת
בספרד. לפי ממצאיו כל מגאווט חשמל ירוק מותקן גורם להרס של )בממוצע( כ 2.29 מקומות עבודה בתעשיות
אחרות.
בישראל, בנוסף למגבלות ההנדסיות, קיימות מגבלות נוספות כמו שטחים מצומצמים מידי מכדי להקים שדות
סולאריים ומסלולי נדידות ציפורים שאותן מסכנות שבשבות הרוח. מצב זה הוביל גם את החברה להגנת הטבע
להכיר בכך שלא ניתן לבסס משק אנרגיה על אנרגיות מתחדשות בישראל . 59 בכדי לחזק את תחושת הדחיפות למעבר לשימוש באנרגיות "מתחדשות" נטען בספר כי אנו צפויים להתכלות
2222 (, הצהרה חסרת ביסוס המעידה על חוסר הבנה למהות המשאבים )הנובעים - ( המשאבים באמצע המאה ה 21
מאינטראקציה של הידע והטכנולוגיה המתפתחים, עם הסביבה(. בהינתן התפתחות מתמשכת בידע לא ניתן לטעון
בוודאות כי הדלקים המאובנים יתכלו בטווח של 22 שנה. מכוני מחקר המתמחים בתחום ובכלל זה המכון הפדראלי
למדעי האדמה והמשאבים בגרמניה 60 והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה 61 חוזים עלייה בכמויות הדלקים המאובנים
בשימוש עד שנת 2232 ואינם תומכים בנבואה המלתוסיאנית חסרת הבסיס המוצגת ביחידה. ידוע גם כי כמויות
הפחם הזמינות צפויות להספיק ליותר ממאה שנה קדימה וכמויות הגז הניתנות לניצול בטכנולוגיות הפראקינג
החדישות יספיקו לטווח ארוך בהרבה מחצי מאה נוספת. על פי דו"ח של סוכנות האנרגיה העולמית מאגרי הגז
יספיקו לעוד 222 שנה לפחות 62 אם באסיה ואירופה יאפשרו שימוש בטכנולוגיות הנהוגות בארה"ב. הנסיון מלמד גם
57 Pickard, W. F. (2014). Energy return on energy invested (eroi): a quintessential but possibly inadequate metric for sustainability in a solar-powered world?[point of view]. Proceedings of the IEEE, 102(8), 1118-1122. 58 Alvarez, G. C., Jara, R. M., Juliá, J. R. R., & JIG, B. (2009). Study of the effects on employment of public aid to renewable energy sources. Universidad Rey Juan Carols.
59 http://www.green-logic.info/2012/10/blog-post_2451.html
60 http://www.bgr.bund.de/EN/Themen/Energie/Downloads/annual_report_2011_en.pdf?__blob=publicationFile&v= 2
61 http://www.green-logic.info/2012/12/iea.html
62http://www.upi.com/Science_News/Resource-Wars/2011/01/19/IEA-lauds-unconventional-gas-reserves/UPI- 83531295444312/

38.
גרסה 1.6 עמ' 38
כי המשך הפיתוח הטכנולוגי מאפשר גישה למשאבים שלא היו קיימים בעבר ולכן יש להתייחס לתחזיות "סוף
המשאבים" עם ספקנות.
מעל: תחזית היקף שימושי האנרגיה עד שנת 4115 של המכון הפדרלי הגרמני המתבססת על נתוני סוכנות האנרגיה
הבינלאומית .IEA בחינת הנתונים מגלה כי הדרך הטובה ביותר להתגונן מפני פגעי איתני הטבע היא...להתעשר. ככל שמדינה עשירה
יותר, נהנית מתל"ג גבוה יותר ומהכנסה לנפש גבוהה יותר, כך יכולתה להתמודד עם אתגרים סביבתיים, כולל
אסונות טבע, משתפרת משמעותית. צמיחה כלכלית ופיתוח טכנולוגי 63 , אשר במידה רבה אחראים לרווחה האנושית
וליכולת ההסתגלות של האדם לשינויי האקלים, מתאפשרים הודות לשימוש האינטנסיבי בדלקים מאובנים כגון
פחם, נפט וגז טבעי, אשר מכילים כולם כמויות גדולות של הפחמן המושמץ.
Doubt is not a pleasant condition, but certainty is absurd. —Voltaire
The global warmers like to use the name of science, but they do not like its methods. They promote slogans such a “The science is settled” when real scientists know that science is never settled.— John Brignell
63 Goklany, I.M. (2011). Misled on Climate Change: How the UN IPCC (and others) Exaggerate the Impact of Global Warming. Reason Foundation, Policy Study No. 399, December 2011. http://reason.org/files/how_ipcc_misleads_on_climate_change_impacts.pdf