סמינריון צבא התנדבותי מקצועי ת.ה

1,153 views

Published on

0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total views
1,153
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
9
Actions
Shares
0
Downloads
19
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

סמינריון צבא התנדבותי מקצועי ת.ה

  1. 1. 0
  2. 2. ‫0‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫מבוא..............................................................................................................................1‬ ‫רקע היסטורי .................................................................................................................2‬ ‫מודל הצבא המקצועי.......................................................................................................7‬ ‫נתונים כלכליים ונתוני גיוס.............................................................................................11‬ ‫ההיבטים הרלוונטיים בדיון על המעבר למודל של צבא מקצועי..........................................11‬ ‫טיעונים מערכתיים-ביטחוניים-טכניים......................................................................11‬ ‫טיעונים כלכליים ....................................................................................................71‬ ‫טיעונים חברתיים-תרבותיים....................................................................................11‬ ‫טיעונים ערכיים-מוסריים.........................................................................................22‬ ‫הבחירה בכיוון הנכון- דיון ומסקנות.................................................................................62‬ ‫סיכום............................................................................................................................11‬ ‫ביבליוגרפיה...................................................................................................................11‬ ‫נספחים .........................................................................................................................61‬
  3. 3. ‫מבוא‬ ‫תקופת השקט היחסי שבאה לאחר שתי מלחמות עולם קשות הביאה מדינות רבות לשנות את‬ ‫המודל עליו מושתת הצבא שלהן ולעבור ממודל של גיוס חובה למודל של צבא מקצועי-התנדבותי. מגמה‬ ‫עולמית גוברת זו הגיעה גם למדינת ישראל ומעסיקה מזה שנים רבות בכירים בצבא, ממשלות, מנהיגים‬ ‫חברתיים ומובילי דעה אחרים הסוברים כי גם ישראל צריכה לעבור למודל זה.‬ ‫עבודה זו תעסוק בסוגית המעבר מצבא חובה לצבא מקצועי-התנדבותי בישראל. כיום הנושא בוער‬ ‫עוד יותר על רקע התגברות המחאה החברתית בעניין השוויון בנשיאת הנטל הביטחוני והכלכלי. בנוסף,‬ ‫הדיון בנושא נשמר ברובו עד כה בין כותלי הכנסת ומשרדי הקרייה וכמעט אינו נשמע במסגרות חברתיות.‬ ‫כמו-כן, המלצות הוועדות השונות, שהגיעו למסקנות מרחיקות לכת המתיישבות עם הצורך לעבור למודל‬ ‫מקצועי, אינן מיושמות ברובן. לכן, הגברת הדיון החברתי בנושא זה הינו חשוב והכרחי לקידום הנושא.‬ ‫שאלת המחקר של העבודה היא "האם המעבר מצבא חובה לצבא מקצועי-התנדבותי הינו כיוון‬ ‫נכון למדינת ישראל", רוויית הבעיות הביטחוניות, החברתיות והכלכליות. המתודולגיה שתלווה את‬ ‫העבודה הינה איכותנית ובאמצעותה יבחנו דוחות של וועדות ממשלתיות שדנו בנושא והמלצותיהן,‬ ‫מסמכים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מאמרי דעה, דיונים בפורומים לאומיים ועוד. זאת בנוסף‬ ‫לסקר שבוצע לצורך עבודה זו בקרב אקדמאים, פעילים חברתיים ואחרים וראיון עם מייסד "התנועה‬ ‫הליברלית החדשה", מר בועז ארד. המסקנה לאור כלל הממצאים היא שהמעבר נכון למדינת ישראל.‬ ‫הפרק הראשון יתן רקע היסטורי, תרבותי ומדיני, לנושא הנידון, בו יתוארו תהליכים מדיניים‬ ‫וחברתיים שהובילו למציאות המדינית והצבאית בישראל. בפרק השני יוצג מודל צבא החובה כפי שהוא‬ ‫מתקיים כיום ומודל הצבא המקצועי כפי שהמגמה העולמית מציעה. בנוסף, אפרט על מודל צבא ארצות‬ ‫הברית כמודל שעשוי להוות דוגמא לצבא הישראלי. בפרק השלישי יוצגו נתונים כלכליים ונתוני גיוס לשם‬ ‫הדגשת המצוקה שבה נמצא כיום הצבא הישראלי והנחיצות בדבר שינוי המודל הקיים. בפרק הרביעי‬ ‫יבוצע סקירה של הטיעונים העולים מתוך הדיון על צבא מקצועי. טיעונים אלו חולקו לארבעה סוגי‬ ‫היבטים: ביטחוניים-מערכתיים-טכניים, כלכליים, תרבותיים-חברתיים וערכיים-מוסריים. בכל אחד מהם‬ ‫יוצגו השיקולים בעד והשיקולים כנגד המהלך. הפרק החמישי יציג את המסקנות, יתן תשובה לשאלת‬ ‫המחקר וכן יציע פעולות ממשיות שניתן לבצע במעבר לצבא מקצועי.‬ ‫כאמור, התשובה לשאלת המחקר הינה חיובית ותומכת בתהליך שכבר התחיל ביחידות מסוימות‬ ‫בצבא הישראלי. ההיבטים השונים שעולים בדיון על המעבר מצביעים על מוכנותה של ישראל לעשות את‬ ‫1‬
  4. 4. ‫השינוי. כיום נראה כי הסוגיה הבעייתית ביותר היא הגעה להסכמה חברתית כוללת כי התהליך הינו נכון‬ ‫עבור מדינת ישראל ועשוי אף להטיב עימה. בכך מבקשת עבודה זו לתרום.‬ ‫רקע היסטורי‬ ‫דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דגל בקידום הרעיון הלאומי של איחוי‬ ‫הקרעים וגישור על הפערים בין הגלויות השונות לכדי יצירת כור היתוך ישראלי-"צברי".1 הוא ראה בצבא‬ ‫הגנה לישראל (להלן: צה"ל) כגוף שראוי והכרחי שייקח על עצמו משימה זו של ביצוע אינטגרציה בין כלל‬ ‫העולים החדשים לאלו הו ותיקים, בין עירוניים לחברי המושבים והקיבוצים, בין דתיים לחילוניים, בין‬ ‫עשירים לעניים ובין אשכנזים למזרחים. אלה יאוחדו תחת כנפי צה"ל לאור גיוס החובה ויקבלו חינוך‬ ‫אחיד על בסיס ערכי צה"ל המכוונים לאהבת המולדת והגנה עליה. לדבריו, "הצבא הוא המסגרת היחידה‬ ‫בארץ שבה נפגשים כשווים בין שווים ובתנאי חיים שווים יוצאי כל הגלויות, כל העדות, כל המעמדות.‬ ‫וכאן יש הזדמנות יחידה ויקרה לתקן את הפגימה הקשה ורבת המכשולים בחיינו הלאומיים: את‬ ‫ההתפצלות והמחיצות המרובות."2 באופן זה מהווה צה"ל את "צבא העם", כלומר, צבא שמורכב מכלל‬ ‫הקבוצות השונות בעם ומזוהה עימו. אתוס "צבא העם" ילווה מכאן והילך את המדינה החדשה ויהווה‬ ‫סממן מובהק שלה.‬ ‫כך, לאורך השנים, טיפח צה"ל יחידות כגון חיל חינוך, בתי ספר שדה, להקות צבאיות ואף תחנת‬ ‫רדיו צבאית שמטרת כולם לחנך, ללמד, לשיר ולהפיץ את השפה העברית והערכים הישראלים אותם ביקש‬ ‫בן-גוריון להנחיל. זאת ועוד, הוקמה יחידת חיל רגלים שכחלק מתעסוקתה נועדה להקים היאחזויות‬ ‫חקלאיות באזורי הספר בכדי לשמור ולבסס גבולות ברורים וברי-הגנה, זוהי יחידת הנח"ל- נוער חלוצי‬ ‫לוחם. בנוסף להתיישבות, נרתמו חיילי הנח"ל לקליטת עלייה והחיילות שימשו כמורות באולפנים לעולים‬ ‫חדשים. חלק גדול מההיאחזויות הפכו בהמשך לישובי קבע.3 אך לא זאת בלבד, הצבא גם עסק בפעילויות‬ ‫של חילוץ והצלה, אותם ממלאים היום המשטרה ויחידות כיבוי האש.‬ ‫4‬ ‫אולם, מחקרים רבים מצביעים על כך שלמעשה מדיניות כור ההיתוך לא צלחה ולא הביאה לגישור‬ ‫על הפערים והקרעים השונים בחברה הישראלית. במקום, יש הטוענים כי מדיניות זו דווקא העמיקה אותם‬ ‫והניסיון הכושל של הממשלה, דרך צה"ל ובחקיקה, לכפות אותה הייתה נתונה מראש לכישלון.5 בנוסף,‬ ‫נשמעים טיעונים הגורסים כי גם אם המדיניות הייתה הכרחית בשנותיה הראשונות של המדינה, היא כבר‬ ‫1‬ ‫דוד בן-גוריון, "צבא וביטחון", מערכות (משרד הביטחון: תל אביב, 1155).‬ ‫2‬ ‫אורי דרומי, החוזה בין צה"ל לחברה הישראלית. המכון הישראלי לדמוקרטיה. (דפוס העיר העתיקה: ירושלים, 2002), ע' 22.‬ ‫3‬ ‫נלקח מתוך אתר "אגף כוח אדם" בצה"ל: 55734=‪[ http://www.aka.idf.il/chinuch/klali/default.asp?catId=42830&docId‬תאריך‬ ‫גישה: 15028/0815].‬ ‫4‬ ‫אורי דרומי, החוזה בין צה"ל לחברה הישראלית, ע' 12.‬ ‫5‬ ‫אסף ענברי, "נחוץ כור היתוך, אבל הפעם יהודי: כור ההיתוך הבן-גוריוני", דברים ושברי דברים (2002): ע"מ 0/5-525.‬ ‫2‬
  5. 5. ‫איננה רלוונטית כיום כאשר המדינה גדלה, התבגרה והתבססה. עם זאת, בדיונים סביב נושא עתידו של‬ ‫צה"ל בקרב בכירים בצבא ובממשלה, ואף בקרב אזרחים רבים, מדיניות זו ממשיכה להוות מרכיב עיקרי‬ ‫בשאלת המעבר למודל חדש. זאת בשל החיבור בין מדיניות כור ההיתוך לחובת הגיוס לצבא.‬ ‫6‬ ‫חובת הגיוס לצה"ל הקדימה אף את חוק שירות הביטחון הראשון משנת 1911 והיא נקבעה‬ ‫בתחילה בפקודת צבא-הגנה-לישראל, עליה חתם בן-גוריון כראש הממשלה הזמנית במאי 1911. סעיף 2‬ ‫לפקודה קובע כי "במצב חירום יונהג גיוס חובה לצבא-הגנה-לישראל על כל שורותיו. גיל חייבי הגיוס יהיה‬ ‫כפי שייקבע על ידי הממשלה הזמנית."7 מצב חירום הוכרז עוד קודם לכן ועודנו בתוקף. לפיכך, חובת גיוס‬ ‫חלה על כלל הצעירים. לכן, מבחינה פורמאלית חלה גם על הפלסטינים והערבים-ישראלים, למרות שבפועל‬ ‫אלה לא נקראו להתגייס. השוויון בגיוס חובה הועתק גם לחובת גיוס לצבא המילואים. החוק נתפס כמנגנון‬ ‫המקדם שעתוק חברתי, כלומר, עשוי להקנות למגויס סטאטוס מועדף או נחות ביחס לסטאטוס האזרחי‬ ‫שלו. גם מסלול הקידום לקצונה אינו מתבצע בנפרד מיתר החיילים הלוחמים, כפי שנהוג בצבאות רבים‬ ‫בעולם, כביטוי לאתוס השוויוני.‬ ‫8‬ ‫אולם, יגיל לוי טען בספרו כי הצבא קיים כבר מתחילתו רמה גבוהה של אי-שוויון בין שורותיו,‬ ‫לכן ה תחושה כי לכל אחד יש סיכוי שווה להתקדם בסולם הדרגות בצבא ובהתאמה גם בסולם החברתי לא‬ ‫הייתה מבוססת מציאות. זאת משום שלא כל הקבוצות החברתיות היו נגישות בהכרח לשירות הצבאי‬ ‫והקבוצות שכן אינן נגישות באופן שוויוני למקורות העוצמה של הצבא. בנוסף, התקיים ריבוד בין דרגות‬ ‫שונות, יחידות הנהנות מרמה שונה של יוקרה, בידול של מקצועות צבאיים, בידול ברמת השכר ועוד. אלה‬ ‫השתקפו, ועודם משתקפים, ביכולת להמיר את המשאבים שניתנו בצבא בנכסים אזרחיים.9 הביקורת‬ ‫הרבה שהועלתה סביב חוסר שוויוניות זו הביאה רבים למסקנה שמדיניות כור ההיתוך לא צלחה ויש‬ ‫להשתית את צה"ל על מודל חדש, שיותאם יותר למצב החברתי הקיים במדינת ישראל.‬ ‫למעשה, דיון ציבורי זה החל כבר במלחמת יום הכיפורים, אז ספגה ישראל מהלומה כבדה שפגעה‬ ‫באתוס הניצחון הלאומי בשל מספר הקורבנות הרב וחוסר מוכנותו של צה"ל הגדול והבלתי-מנוצח, תפיסה‬ ‫שרווחה בישראל באותה תקופה. אז החלו להישמע בציבור קריאות לשנות את המתווה הצבאי ולהגביר את‬ ‫מוכנות החיילים על חשבון משימותיו החברתיות של צה"ל. אולם, על-אף השפעת אירוע טראומתי זה על‬ ‫התפיסות האסטרטגיות הוותיקות ביותר של צה"ל, חלו בעקבותיו תמורומות מזעריות בלבד בתורת‬ ‫הביטחון הישראלית וכמעט דבר לא נאמר על מדיניות כוח האדם בצה"ל והמודל עליו הוא מושתת. מחשש‬ ‫6‬ ‫דוד בן-גוריון, "צבא וביטחון", מערכות (משרד הביטחון: תל אביב, 1155).‬ ‫7‬ ‫פקודת צבא-הגנה לישראל מס' 2 לשנת תש"ח- /255, פקודה המקימה צבא-הגנה למדינת ישראל, סעיף 2.‬ ‫8‬ ‫יגיל לוי, צבא אחר לישראל: מיליטריזם חומרני בישראל (משכל: תל אביב, 1002), ע' 24.‬ ‫9‬ ‫שם, ע' 55.‬ ‫3‬
  6. 6. ‫לגדילת כוחו של האויב, הועמקה חובת השירות בכדי להגדיל את מאגר כוח האדם. דגש רב הושם על‬ ‫הצורך בצבא כמאחד החברה.‬ ‫01‬ ‫אולם, תוצאות מלחמת לבנון השנייה העלו בקרב הציבור הישראלי את שאלת הצורך והיכולת של‬ ‫מדינת ישראל להחזיק בצבא גדול, המגויס מתוקף חוק שירות הביטחון (התשמ"ו- 6111). הגיוס מתוקף‬ ‫חוק זה משתק במקביל את המשק בשל גיוס המילואים הנרחב במצבי חירום ופוגע בתא המשפחתי.‬ ‫11‬ ‫משאלה זו עולה דיון סוער ואמוציונאלי בדבר שאלת זהותו של הצבא הישראלי ולאן מועדות פניו. ביקורת‬ ‫קשה שהועלתה גורסת כי המלחמה, שגבתה קורבנות בדם ובנפש ולמרות זאת לא השיגה את יעדיה‬ ‫מבחינה מדינית, החמירה את מגמת הירידה באיתנות החברה הישראלית. הציבור הישראלי מתקשה‬ ‫להתגבר הן על סיכון חיי האזרחים בעורף, מצב שהינו לדעת רבים בעייתי ובלתי מובן, והן סיכון של‬ ‫החיילים בחזית, מצב מקובל ומובן לרוב בקרב הציבור בעת מלחמה.‬ ‫21‬ ‫בנוסף, הביקורת על חוסר השוויוניות בצה"ל התגברה על רקע אוכלוסיית מקבלי הפטור מהשירות‬ ‫הצבאי, שבהתבסס על סעיף 61 לחוק שירות הביטחון, הלכה וגדלה עם השנים. תחילה הפטור ניתן לכלל‬ ‫האוכלוסייה הערבית31, כולל נשים דרוזיות וצ'רקסיות. עם זאת, כיום משרתים ביחידות מסוימות גם‬ ‫ערבים-מוסלמים וגם בדואים. הנוצרים גויסו באופן חלקי אך עם השנים מספרם ביחידות צה"ל השונות‬ ‫קטן.41 אולם בעוד שפטור זה מתקבל בקלות רבה יותר בקרב הצבא והחברה הישראלית, הפטור ההולך‬ ‫וגודל בקרב אוכלוסיית היהודים, ובראשו זה הניתן לבחורי הישיבות, זוכה לביקורת קשה.‬ ‫ההסדר עם בחורי הישיבות, הנודע בשם "תורתו אמונתו" נחתם ב-1911 וכלל 119 בחורי ישיבה,‬ ‫שהיוו אז %71.1 בלבד מכלל האוכלוסייה. ההסכם נקבע בין בן-גוריון ומנהיגי המגזר החרדי והסתמך על‬ ‫הביטוי "טעמים אחרים" בסעיף 61 לחוק שירות הביטחון. ההסדר הראשוני קבע כי בני ישיבות, לפי‬ ‫ר שימה מאושרת, שהינם תלמידי ישיבות גבוהות יהיו פטורים משירות צבאי, בתנאי שיקדישו את כל זמנם‬ ‫ללימוד תורה ולא לאף עיסוק אחר.‬ ‫51‬ ‫אולם, עם השנים מספר בחורי הישיבות בהסדר "תורתו אמונתו" הלך וגדל עד שאחוזם מכלל‬ ‫מיועדי הגיוס הגיע ל-%2.1 בשנת 1112. זאת בעיקר בשל ביטול ההסדר באופן סופי בבחירות 7711, כאשר‬ ‫01‬ ‫סטיוארט א. כהן ואילן סולימן, "צה"ל: מ"צבא העם" לצבא מקצועי", מערכות, מס' 521 (יולי, 2555).‬ ‫11‬ ‫רק בשנת /002 הוסדר שירות המילואים בחוק נפרד, חוק שירות המילואים (התשס"ח- /002).‬ ‫21‬ ‫מתוך דבריה של יעל מלמד-פז. בתוך: יוסי בן-ארי, "מלמת לבנון השנייה בראי הפרשנות של התקשורת הכתובה בישראל: ניתוח‬ ‫"אקורד הסיום"- מהלך המתקפה היבשתית הכוללת", בית-ספר רוטשילד קיסריה לתקשורת, חוברת מס' 2 (נובמבר, 2002): ע' 04.‬ ‫31‬ ‫כאשר ניתנו לראשונה פטורים לאוכלוסייה הערבית ב-5255 התנגדו לכך כמה מראשי הציבור הערבי, וחבר הכנסת תאופיק‬ ‫טובי ממפלגת מק"י ("המפלגה הקומוניסטית הישראלית" שכללה חברה כנסת ערבים והחליפה את שמה ל"חד"ש") כינה זאת "אפליה‬ ‫גזעית". ב-2155 נערך משרד הביטחון לאפשרות גיוסם של ערבים, ואף נמצאו כ-02 אלף ערבים שהביעו עניין בכך, אך הרעיון ירד‬ ‫מהפרק עקב התנגדות זקני העדה.‬ ‫41‬ ‫משה ברדה, "נתונים על הגיוס לצה"ל לאורך השנים", מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ספטמבר, 2002): ע' 5.‬ ‫51‬ ‫אוריאנה אלמסי, " יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם (חוק טל)", מרכז המחקר והמידע של הכנסת (יוני,‬ ‫2502): ע' 1.‬ ‫4‬
  7. 7. ‫מפלגת "הליכוד" עלתה לשלטון והקואליציה כללה את מפלגת "אגודת ישראל" החרדית. באמצע 2112‬ ‫נכללו בהסדר 129,19 איש, כ- %6.1 מכלל האוכלוסייה. זאת ועוד, משרד האוצר הציג נתונים המצביעים‬ ‫על עלייה בלתי סבירה במספר האברכים הכלולים בהסדר- בעוד מספר התלמידים גדל בהיקף של %712‬ ‫בין השנים 1111-2111, מספר האברכים בהסדר גדל באותו פרק זמן בשיעור של %921.‬ ‫61‬ ‫לאור נתונים אלו קמו זעקות רבות בחברה הישראלית שגינו את התנהלויות הממשלות החולפות‬ ‫על-כך שאינן מסדירות את אי-השוויון שנוצר. לאחר שהוקמו מספר ועדות ממשלתיות בנושא, פסק בג"ץ‬ ‫בשנת 1111 כי החלטות שר הביטחון בעניין גיוס בני ישיבות אינן כדין ולהסדרתו נדרשת חקיקה של‬ ‫הכנסת. בעקבות הפסיקה הוקמה "ועדת טל" ב-1111, שמטרתה הייתה להחליף את ההסדר הקיים‬ ‫בדבר גיוס בני ישיבות בהסדר ראוי יותר שיגובש. כך, ב-2112, נחקק "חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות‬ ‫שתורתם אמונתם" ("חוק טל") שלמעשה השאיר את המצב כפי שהיה אך קבע "שנת הכרעה". בגיל 22‬ ‫יאלצו בני הישיבות לבחור האם להמשיך ללמוד או להתגייס או לצאת לעבוד. מי שיבחר לעבוד יוכל לבחור‬ ‫בין שירות צבאי מקוצר של שנה וארבעה חודשים ומילואים לפי צורכי הצבא, לבין שירות אזרחי של שנה,‬ ‫ללא שכר ועם אפשרות עבודה נוספת. בנוסף קבע החוק כי יורחבו מסגרות המאפשרות שירות נוח לחרדים‬ ‫בצבא, כמו הנח"ל החרדי, ותאכף ביתר קפדנות בחינת הפטורים במסגרת ההסדר.‬ ‫71‬ ‫אולם, החל מה-1112/11/1 פג תוקפו של "חוק טל". לקראת מועד פקיעתה קמה "הוועדה לשוויון‬ ‫בנטל" ("ועדת פלסנר") שמטרתה הייתה לגבש המלצות בסוגיית הגיוס לצה"ל, ובפרט גיוסם של חדרים‬ ‫וערבים. הוועדה פורקה לאחר שמספר נציגים פרשו ממנה אולם טיוטת הדו"ח פורסמה ע"י יו"ר הוועדה,‬ ‫חה"כ לשעבר יוחנן פלסנר. המטרה שהציב הדו"ח הייתה גיוס %11 מכל שנתון של חרדים החל משנת‬ ‫6112 והטלת קנסות כבדים על משתמטים ועל הישיבות שבהן הם לומדים.81 במרץ האחרון הוקמה ועדת‬ ‫שרים בראשות חה"כ יעקב פרי ("ועדת פרי"), שקבעה תנאים מקלים יותר מאלה של הוועדה לשוויון בנטל‬ ‫וביולי אישרה הממשלה הגשה של הצעות חוק ("חוק הגיוס") לגיוס הדרגתי של תלמידי הישיבות בהתאם‬ ‫לעקרונות שאימצה ועדת פרי. עד כה הוגשו שתי הצעות חוק להסדרת גיוסם של בני ישיבות לצה"ל‬ ‫ולשילובם בשירות האזרחי.‬ ‫91‬ ‫המקרה של גיוס החרדים לצה"ל מציג קרע חברתי עמוק, מורכב וארוך שנים. הפתרונות של ועדת‬ ‫פרי והצעות החוק המונחות על שולחנו של ראש-הממשלה עשויות אף לחזק את הקרע ולהגביר השנאה בין‬ ‫61‬ ‫נלקח מאתר "חדו"ש": -0-4513-8‪http://hiddush.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A‬‬ ‫7‪%D7%94%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%98%D7%95%D‬‬ ‫‪[ %AA_15000.aspx‬תאריך גישה: 15028/082].‬ ‫71‬ ‫אוריאנה אלמסי, " יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם (חוק טל)", ע' 2.‬ ‫81‬ ‫יוחנן פלסנר, דין וחשבון של ח"כ יוחנן פלסנר יו"ר הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל (יולי, 2502), ע' 2. מתוך אתר:‬ ‫‪[ http://www.nrg.co.il/images/news1/plesner.pdf‬תאריך גישה: 15028/0825].‬ ‫91‬ ‫נלקח מאתר "הארץ": 5457702.1-‪[ http://www.haaretz.co.il/.premium‬תאריך גישה 15028/0825].‬ ‫5‬
  8. 8. ‫המגזר החילוני (והדתי-לאומי) למגזר החרדי. זאת בנוסף לקרעים חברתיים נוספים שאינם מדלגים על‬ ‫צה"ל ולעיתים אף מתחזקים תחתיו, כמו זה בין אשכנזים למזרחים ובין בני מעמדות שונים. לכן, מזה‬ ‫שנים רבות, עולים קולות שונים הקוראים לשינוי מתווה הגיוס לצה"ל ואף שינוי מהיסוד של מבנה הצבא‬ ‫הישראלי.‬ ‫אחד הפתרונות המוצעים הוא לעבור למודל של צבא מקצועי-התנדבותי (להלן: צבא מקצועי)‬ ‫שיחליף את מודל גיוס החובה על כלל האוכלוסייה ויהיה ממוקד במשימות ביטחוניות. דיון משמעותי על‬ ‫פתרון זה החל כבר בשנת 1112 בגיבוש דו"ח "ועדת שפר" מטעם צה"ל, לבחינת שירות החובה בצה"ל.‬ ‫הוועדה המליצה שלא לגייס את כל בני ה-11 לשירות צבאי, אלא להעביר את חלקם לשירות אזרחי,‬ ‫שבהמשך הזמן יהפוך לשירות חובה. המלצה מהפכנית נוספת הייתה תשלום בגובה שכר מינימום לחיילים‬ ‫בשירות חובה.02 על עיקרי הרעיונות שהועלו המליצה גם "ועדת בן-בסט" בשנת 6112, שהוקמה מטעם‬ ‫משרד הביטחון לבחינת קיצור שירות החובה בצה"ל. וועדה זו המליצה על קיצור השירות והחלת שירות‬ ‫דפרנציאלי כהכנה לצבא קבע.‬ ‫12‬ ‫ועדה חשובה נוספת בעניין היא "ועדת ברודט" הממשלתית שהוקמה‬ ‫לאחר מלחמת לבנון השנייה על-ידי ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, לבחינת תקציב הביטחון. הוועדה‬ ‫המליצה להוציא מחוץ לצבא משימות אזרחיות-חברתיות, כדוגמת אלו שהוזכרו לעיל, ואף משימות‬ ‫ביטחוניות שאינן קשורות קשר הדוק למוכנות למלחמה.‬ ‫22‬ ‫לסיכום פרק זה, הוועדות הנ"ל והמלחמות שקדמו להן, הגבירו את הדיון המדיני והציבורי בצורך‬ ‫במעבר למודל צבאי חדש. מלחמת יום הכיפורים החלה את התהליך בביקורת על מדיניות כוח האדם‬ ‫בצה"ל והצורך בהגברת המוכנות של צה"ל ומלחמת לבנון השנייה חיזקה את הביקורת על הטלת האחריות‬ ‫על צה"ל בביצוע משימות לאומיות-חברתיות. גם הביקורת על כך שמדיניות כור ההיתוך של בן-גוריון לא‬ ‫צלחה מחזקת את הצורך במעבר למודל צבאי חדש שיתבסס על מדיניות ביטחונית וחברתית שונה. בכך‬ ‫הבשיל הדיון החברתי לכדי שיח ממשי על כינון צבא מקצועי בישראל.‬ ‫02‬ ‫ועדת שפר, "דו"ח סיכום עבודת הוועדה לבחינת שירות החובה בצה"ל" (ספטמבר, 1002): ע"מ 25-25.‬ ‫12‬ ‫ועדת בן בסט, "דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל" (ינואר, 4002): ע' 55-5.‬ ‫22‬ ‫ועדת ברודט, "דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון", (מאי, 2002): ע' 55.‬ ‫6‬
  9. 9. ‫מודל הצבא המקצועי‬ ‫בפרק זה אסביר מהו מודל הצבא המקצועי-התנדבותי וכיצד מתקיים בפועל. בנוסף, אציג מספר‬ ‫דוגמאות מהעולם למודל צבאי זה. אולם, כדי להדגיש את ההבדלים בין סוגי הצבאות השונים, אסביר‬ ‫תחילה את עקרונות המודל עליו מושתת צה"ל מהקמתו ועד היום. השירות בצה"ל, הן בצבא הסדיר והן‬ ‫בצבא המילואים, הושתת היסטורית על מודל "צבא העם".‬ ‫32‬ ‫מודל זה כולל מספר עקרונות מבנים,‬ ‫המשקפים את כלל ההיבטים החברתיים, התרבותיים, הביטחוניים, הטכניים, הכלכליים והערכיים.‬ ‫לפי דו"ח "ועדת בן-בסט", העקרון הראשון, והבסיסי ביותר, הוא גיוס חובה אוניברסלי. עקרון זה‬ ‫הושתת בפקודת הקמתו של צה"ל ולאחר מכן בחוק שירות הביטחון. מחוק זה נגזר עקרון נוסף אשר‬ ‫מסביר כי זהו צבא שבו השירות הינו חובה לאומית והכוח הלוחם העיקרי אינו שכיר. מכאן נובעים גם‬ ‫עקרונות הייצוגיות והממלכתיות, אשר מצביעים על כך כי הצבא אינו סקטוריאלי או מעמדי והרכבו‬ ‫משקף את מגוון פניה של החברה הישראלית. עוד עקרון הינו קיום אחידות ושיוויון בין המתגייסים‬ ‫בהזדמנויות, במיצוי הפוטנציאל ובגמול. מכאן עולים העקרונות של אתוס "צבא העם" שהינו אתוס‬ ‫לאומי, המדגיש את תרומת הפרט לקולקטיב ואת התפיסה שהדרך העיקרית לתרום לקולקטיב היא‬ ‫בתחום הביטחון. השירות בצבא מפגיש בין הקבוצות החברתיות השונות ויוצר חוויה קולקטיבית וזהות‬ ‫משותפת במדינה המורכבת מעליות רבות ושהינה רב-גונית מבחינה אתנית ותרבותית. עם זאת, הצבא‬ ‫עוסק גם בביצוע משימות חברתיות-לאומיות שאינן בתחום הצבאי.‬ ‫42‬ ‫למעשה, כלל העקרונות לעיל, אשר מתארים בעיקר היבטים חברתיים, תרבותיים וערכיים, נגזרים‬ ‫מהמצב הביטחוני שבו נמצאת מדינת ישראל, החיה בצל איום מתמיד. ועדת בן בסט הדגישה כי ישנה‬ ‫סבירות גבוהה, שמדינת ישראל תידרש לתת מענה מיידי לניסיון פגיעה, תוך העמדת כוח אדם צבאי גדול‬ ‫ובפרק זמן קצר, כפי שכבר נדרשה לכך בעבר. בנוסף, החיילים הבונים את הכוח הסדיר מהווים את הבסיס‬ ‫לקיום צבא המילואים. תכונה זו מחייבת להשתית את הכוח הלוחם, הסדיר והמילואים, על כוח האדם‬ ‫האיכותי ביותר במדינה. מכאן שהכוח הצבאי, לדברי הוועדה, צריך להיות באיכות ובכמות שיבטיחו‬ ‫שמדינת ישראל לא תפסיד באף מערכה.‬ ‫52‬ ‫לפיכך, מודל צבא החובה מכיל בחובו הן את המדיניות הביטחונית והן את המדיניות החברתית‬ ‫של כור ההיתוך. בפרק זה לא הוסבר על התחום הכלכלי משום שהוא נידון בהרחבה בפרק הבא. כעת‬ ‫אעבור להציג את העקרונות על-פיהן מושתת צבא מקצועי.‬ ‫32‬ ‫אשר טישלר וששון חדד, "צבא חובה לעומת צבא מקצועי- השפעת שיטת הגיוס על העוצמה הצבאית של מדינת ישראל", פורום‬ ‫קיסריה 2211: ע' 1/.‬ ‫42‬ ‫ועדת בן בסט, דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, ע' 25.‬ ‫52‬ ‫שם, ע' 01.‬ ‫7‬
  10. 10. ‫העקרון הבסיסי בצבא מקצועי הינו גיוס מבחירה בצורה התנדבותית ובשכר, כפי שקיים היום‬ ‫בצבא הקבע, במוסד, בשירות הביטחון הכללי וכד'. המשימה הבלעדית של הצבא הינה ביטחונית והוא לא‬ ‫מתעסק במשימות לאומיות-חברתיות. כצבא שכיר, החיילים מקבלים שכר הוגן בעד ובהתאם לתפקידם.‬ ‫חיילים המבצעים משימות של ביטחון שוטף מקבלים שכר בסיסי ואילו חיילים ביחידות מובחרות ובעלות‬ ‫דרגות סיכון גבוהות יותר מקבלים בנוסף לשכר הבסיסי גם תוספת סיכון ובונוסים.62 כל מועמד לתפקיד‬ ‫צבאי נב חר בהתאם לכישריו הקוגנטיביים, הפיזיים והאישיותיים. במידה ואינו מצליח לעמוד במשימותיו,‬ ‫או שלאורך שירותו כישוריו אלו משתנים באופן קיצוני כך שלא מאפשרים לו להמשיך בתפקידו, החייל‬ ‫מפוטר. הגיוס לצבא באופן כללי, נעשה לפי כללי ביקוש והיצע של שוק הביטחון, בהתאם למספר היחידות‬ ‫הקיימות והתפקידים הנדרשים לאיוש, כפי שמתקיים בשוק העבודה האזרחי.‬ ‫72‬ ‫בנוסף, בצבא זה מתקיים גם צבא מילואים גדול של כלל החיילים שסיימו את תפקידם בצבא‬ ‫המקצועי אולם עדיין כשירים לתפקיד. בעת הכניסה לצבא החיילים בכלל היחידות חותמים על שירות‬ ‫מילואים. משימות צבא המילואים הינם אימונים או מלחמה בלבד. השכר עבור משרתי המילואים הינו‬ ‫בהתאם לזה שהם מקבלים בחייהם האזרחיים. אופציה קיימת נוספת היא להתגייס לצבא לתקופת זמן‬ ‫מוגדרת ומוגבלת לתפקידים קרביים מסוימים שאינם דורשים הכשרה ארוכה לתפקיד בחזית המערכה.‬ ‫בסוף שירות זה החיילים חוזרים לתפקידם האזרחי ונקראים לשירות מילואים אחת לתקופה מוגדרת‬ ‫וקבועה, תמורת תשלום שכר ובהתאם לצרכי הצבא בחירום.‬ ‫82‬ ‫ההסתמכות על צבא מקצועי הינה חלק ממגמה עולמית שכוללת מדינות כמו ארצות הברית (להלן:‬ ‫ארה"ב), בריטניה, צרפת, גרמניה ואף פולין, שסבלה רבות בשתי המלחמות שזיעזעו את העולם במאה‬ ‫העשרים. גרמניה ראתה בתהליך כ צורך להפוך את הצבא לכוח מקצועי, גמיש ובעל יכולות גבוהות יותר.‬ ‫בפולין טענו כי רק צבא מקצועי יוכל להתמודד עם איומי הטרור והמלחמות העתידיות. לדברי בכיר בצבא‬ ‫הפולני, השינוי היה מחויב המציאות בשל הצורך להכשיר את הצבא הפולני לשיתוף פעולה עם צבאות‬ ‫אחרים של ארצות האיחוד האירופי, ובעיקר עם היחידות הפועלות במסגרת ברית נאט"ו.92 מסקר שפירסם‬ ‫ארגון ‪ ,WRI‬בתחילת המאה העשרים ואחת, פחות מ-%12 ממדינות העולם מחזיקות בצבא חובה.‬ ‫62‬ ‫אוריאנה אלמסי, יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם (חוק טל), ע' /1. לקריאה נוספת ראה גם: בועז ארד,‬ ‫"צבא מקצועי לישראל", מכון ירושלים לחקר שווקים (נובמבר, 0502): ע' 5.‬ ‫72‬ ‫נלקח מאתר "התנועה לצבא מקצועי": /‪[ http://idfpro.org‬תאריך גישה: 15028/0825].‬ ‫82‬ ‫שם.‬ ‫92‬ ‫נלקח מאתר "הארץ": 8568121.1/‪[ http://www.haaretz.co.il/news/world‬גישה בתאריך: 15028/0825].‬ ‫03‬ ‫הסקר בוצע על ידי ‪ Horeman and Stolwijk‬בשנת /555 ופורסם על ידי ארגון ‪ .)WRI( War Resisters’ International‬מתוך 0/5‬ ‫המדינות, 1 אינן ישויות עצמאיות (הרשות הפלסטינית, פורטו ריקו וברמודה). הסקר עודכן בשנת 1002 ע"י ארגון ‪ QCEA‬האירופאי.‬ ‫8‬ ‫03‬
  11. 11. ‫המקרה המיוחד בתהליך זה הינו של צרפת, שכן היא המולדת של גיוס החובה, דבר המצביע על אבן דרך‬ ‫היסטורית סמלית המבשרת בעיני רבים את סיומו של עידן גיוס החובה.‬ ‫13‬ ‫המודל העיקרי, אותו רואים מול עיניהם מקבלי ההחלטות התומכים בשינוי בישראל, הינו המודל‬ ‫של צבא ארה"ב, המדורג במקום הראשון בדירוג הצבאות החזקים, נכון ליוני 1112.23 מתחילת מלחמת‬ ‫העולם הראשונה ועד תום מלחמת העולם השנייה הונהג בארה"ב גיוס חובה לצבא. עם תום מלחמת העולם‬ ‫השנייה בוטל גיוס החובה בארצות הברית, אולם הוא חודש עם תחילת "המלחמה הקרה", שחייבה לדעת‬ ‫קברניטי המדינה צבא גדול.33 אולם, בשנת 1711, על רקע המחאה והביקורת הקשה שעוררה מלחמת‬ ‫וייטנאם, עברה ארה"ב למודל של צבא מקצועי.43 כיום הצבא האמריקאי מורכב משלוש צבאות: צבא‬ ‫סדיר, צבא מילואים והמשמר הלאומי. הצבא הסדיר מגויס כאמור בתהליך של התנדבות לצבא קבע. צבא‬ ‫המילואים נדרש לעבור אימונים פעם בשנה למשך שבועיים עד שלושה שבועות. המשמר הלאומי הינו הכוח‬ ‫הצבאי של כל אחת מהמדינות בארה"ב, המהווה גם צבא מקצועי, אולם פחות רלוונטי כדוגמא לישראל.‬ ‫53‬ ‫בנוסף לכך, קיימת סוכנות המערכת לגיוס בררני, מתוקף חוק, המהווה עתודה פוטנציאלית‬ ‫מאומנת במקרה של מצב חירום לאומי וכמאגר עבור הכוחות המזוינים של ארה"ב. הגיוס הינו תלוי שינוי‬ ‫לבקש ת הנשיא ובאישור הקונגרס, אולם עד היום לא נעשה שימוש בסייג זה. לפי החוק, כל אזרח ותושב‬ ‫בגילאי 11 עד 22, נדרש להירשם לסוכנות ואי-ציות לחובת הרישום הינה עבירה פלילת. למועמדים שנמצאו‬ ‫כשירים לגיוס יימסרו צווי גיוס, ויהיה עליהם להתייצב לשירות בלשכת גיוס בתוך עשרה ימים מקבלתם.‬ ‫63‬ ‫כך מבטיחה לעצמה ארה"ב מילוי כלל השורות בצבא ושמירה על יתרון הגודל והעוצמה שבידה.‬ ‫בנוסף, למרות גודל הצבא, המהווה יחד עם צבא המילואים כ-%27.1 מכלל האוכלוסייה, ולמרות שהינה‬ ‫מחזיקה בתואר "המדינה בעלת הוצאות הביטחון הגדולות ביותר", שמהווה כ-%19 מסך הוצאות הביטחון‬ ‫העולמי, תקציב ההגנה של ארה"ב מהווה רק כ-%91.9 מהתמ"ג שלה.73 בפרק הבא אציג מספר נתונים‬ ‫כלכליים וחברתיים על הצבא הישראלי אשר מצביעים על מגוון הבעיות שעולות ממודל צבא החובה שלה.‬ ‫13‬ ‫אשר טישלר וששון חדד, "צבא חובה לעומת צבא מקצועי- השפעת שיטת הגיוס על העוצמה הצבאית של מדינת ישראל", ע' //.‬ ‫23‬ ‫נלקח מאתר "‪http://www.globalfirepower.com/countries-comparison- :"Global Fire Power‬‬ ‫‪[ detail.asp?form=form&country1=Israel&country2=United-States-of-America&Submit=Compare+Countries‬תאריך גישה:‬ ‫15028/0825].‬ ‫33‬ ‫גיוס החובה הראשון בארה"ב היה במלחמת האזרחים שהחלה בשנת 54/5, אולם רק אחוזים בודדים גויסו בגיוס זה בשל‬ ‫ההתנגדות שעורר. לעומת זאת, שלושה רבעים מ- 1.1 מיליון החיילים שגויסו בארצות הברית במשך מלחמת העולם הראשונה היו‬ ‫מגויסי חובה.‬ ‫43‬ ‫אשר טישלר וששון חדד, "צבא חובה לעומת צבא מקצועי- השפעת שיטת הגיוס על העוצמה הצבאית של מדינת ישראל", ע' 2/.‬ ‫53‬ ‫נלקח מאתר הצבא האמריקאי: /‪[ http://www.army.mil/info/organization‬תאריך גישה: 15028/0825].‬ ‫63‬ ‫נלקח מאתר "סוכנות מערכת השירות הבררני" האמריקאית: ‪[ http://www.sss.gov/ABOUT.HTM‬תאריך גישה: 15028/0825].‬ ‫73‬ ‫נלקח מאתר "‪http://www.globalfirepower.com/countries-comparison- :"Global Fire Power‬‬ ‫‪[ detail.asp?form=form&country1=Israel&country2=United-States-of-America&Submit=Compare+Countries‬תאריך גישה:‬ ‫15028/0825].‬ ‫9‬
  12. 12. ‫נתונים כלכליים ונתוני גיוס‬ ‫בפרק זה יוצגו מספר נתונים על אופן הגיוס לצה"ל, אורך השירות והעלות לחייל. נתונים אלו‬ ‫מעלים את הקשיים הכרוכים בהחזקתו של צבא חובה ומגבירים את הצורך במעבר למודל צבאי אחר‬ ‫שיהיה שוויוני יותר, חסכוני יותר ויעיל יותר. בפרק הבא ישמשו נתונים אלו להבהרת נקודות חשובות‬ ‫בהיבטים שיוצגו.‬ ‫לפי נתוני משרד הביטחון, בשנת 2112 שירתו בצבא הסדיר של צה"ל כ-112,671 חיילים ובנוסף‬ ‫צבא המילואים כלל 111,299 חיילים-אזרחים. למרות מספרים גבוהים אלו, בפועל התגייסו פחות מ-%12‬ ‫מכלל מיועדי הגיוס בגיל 11, בנים ובנות. כאשר, בחלוקה מגדרית, אחד לכל ארבעה גברים לא מתגייס‬ ‫ואחת לכל שתי נשים לא מתגייסת. בנוסף, רק בין %12 ל-%22 מהחיילים והחיילות יסיימו שירות צבאי‬ ‫מלא (שלוש שנים ושנתיים בהתאמה). כ-%12 מהגברים משוחררים במהלך שירותם על רקע רפואי או‬ ‫נפשי. מכאן, שפחות משליש מהגברים בכל שנתון גיוס נושאים בנטל מלוא תקופת השירות.83 נתונים אלו‬ ‫מצביעים על הקושי בהגדרת צה"ל כ"צבא העם". עפר שלח אף הרחיק וכתב בספרו "המגש והכסף": "צבא‬ ‫העם כבר אינו קיים מסיבה אחת: רוב אזרחי ישראל אינם משרתים בו".‬ ‫93‬ ‫בנוסף, ועדת ברודט הצביעה על בעיה חמורה של עודף חיילים ביחידות העורפיות מול מחסור קשה‬ ‫בחיילים ביחידות הלוחמות, הן למטרות ביטחון שוטף והן לצבא המערכה.04 זאת בשל חוסר מוטיבציה,‬ ‫לטענתה, להתגייס ליחידה קרבית בפרט וחוסר המוטיבציה להתגייס לצה"ל בכלל. מסמך של מרכז‬ ‫המחקר והמידע של הכנסת גורס כי התופעה נובעת ממספר מגמות בחברה הישראלית. האחת, בני נוער‬ ‫חושבי ם יותר על מימוש עצמי מאשר על תרומה לקהילה. תופעה נוספת היא שהחברה סלחנית יותר כלפי‬ ‫משתמטים ותופעה אחרת היא פטור הקיים במסגרת "תורתו אמונתו" הפוגע בתחושת השוויון של בני‬ ‫הנוער. זהו גם הפטור העיקרי מבין הפטורים הנהוגים בצה"ל.‬ ‫14‬ ‫בשנת 2112 סך כל דחויי השירות בפטור זה עמד על כ-2.19 אלף חרדים, מתוכם %92 בגילאי 11 עד‬ ‫12. עבור בני ה-11, מיועדי הגיוס, היווה הפטור כ-%2.1 מכלל הלא-מגויסים, כאשר סך כל אחוז הפטורים‬ ‫לגברים מיועדי גיוס עמד על %12.24 כלומר, כשליש מהפטורים ניתנים לגברים בהסדר "תורתו אמונתו".‬ ‫על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 1212 יהוו החרדים כחמישית מאוכלוסית היהודים‬ ‫בישראל, המהווה את עיקר המגויסים לצבא כיום. לפיכך, צפויה עלייה משמעותית עוד יותר במספר פטורי‬ ‫83‬ ‫בועז ארד, "צבא מקצועי לישראל", ע"מ 2-2.‬ ‫93‬ ‫עפר שלח, המגש והכסף (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 1002), ע' 25.‬ ‫04‬ ‫ועדת ברודט, דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, ע' 22.‬ ‫14‬ ‫אודי שפיגל, "מוטיבציה של בני נוער לשירות בצה"ל", מרכז המחקר והמידע של הכנסת (יוני, 5002): ע' 1.‬ ‫24‬ ‫אוריאנה אלמסי, יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם (חוק טל), ע"מ 25, 22.‬ ‫01‬
  13. 13. ‫השירות על בסיס "תורתו אמונתו".34 במושגים של מדינה, מדובר בטווח קצר עד מאוד שבסופו הצבא‬ ‫יתקשה למלא את שורותיו.‬ ‫פטור עיקרי נוסף הוא מטעמי בריאות על רקע של מחלות קשות ועבר רפואי בעייתי. פטורים‬ ‫אחרים הם על רקע פלילי (אולם, חלק מבעלי עבר פלילי מגויסים לתכנית "נערי רפול"), סרבני מצפון‬ ‫(מטעמים אידיאולוגיים), מועמדים לשירות ביטחון (להלן: מלש"ב) אזרחים שירדו מהארץ לאחר תקופה‬ ‫ממושכת וכאלה שנפסלו בשל "אי-התאמה" למסגרת צבאית (בדרך-כלל מטעמים פסיכיאטריים).44 להם‬ ‫נוספים דחויי שירות, שעושים שנת שירות או מכינה קדם-צבאית ומתגייסים לאחר כשנה. נוסף לכך,‬ ‫קיימים אוכלוסיות המיעוטים, שהינן הערבים-מוסלמים, הבדואים, הנשים הדרוזיות והנשים‬ ‫הצ'רקסיות.‬ ‫54‬ ‫עם זאת, בין הלא-מגוייסים קיימת אוכלוסיה של בני ובנות שירות לאומי, הכולל בנות שהצהירו‬ ‫על דתיותן ובחורי ישיבה בתכניות "שא"ל" (שירות אזרחי לאומי) ו"שח"ר" (שירות חרדים). בתכנית‬ ‫"שא"ל" מתנדב החרדי במסגרות לאומיות שונות (בתוך הקהילה או מחוצה לה ואף במסגרות ביטחוניות,‬ ‫כגון משטרה, שירות בתי הסוהר, כיבוי אש ועוד) למשך כשנה עד שנתיים ובמקביל הוא רשאי לעבוד.‬ ‫64‬ ‫בתכנית "שח"ר" מתגייסים בחורי ישיבה דחויי שירות, בגילאי 62-22, למסגרת צבאית במגוון חילות צה"ל‬ ‫לשי רות של כשנה. רבים רואים בתכנית כהצלחה בניסיון לשלב את החרדים בשוק העבודה שכן נמצא כי‬ ‫%17 מבוגרי התוכנית עבדו לאחר שירותם הצבאי. זאת ועוד, כ-%21 מבוגרי התכנית ציינו כי יחסם כלפי‬ ‫המגזר החילוני השתפר במידה מועטה עד בינונית בעקבות שירותם הצבאי.‬ ‫74‬ ‫אולם, עלות החז קת חייל חרדי בתכנית זו עבור צה"ל הינה גבוהה מאוד, שכן מדובר לרוב בגברים‬ ‫נשואים עם ילדים. בעוד שעלות החזקת חייל "רגיל" בצה"ל עומדת על כ-111,9 ₪, עלות חייל חרדי‬ ‫בשירות רגיל (למשל, במסגרת הגדוד החרדי הקרבי "נצח יהודה") עומדת על כ-126,9 ₪ ואילו עלות חייל‬ ‫חרדי במסגרת תכנית "שח"ר" הינה כ-112,1 ₪. כלומר, יותר מפי שתיים מאשר עלות חייל חרדי בשירות‬ ‫רגיל. זאת בשל העובדה כי כמחצית מהעלות מיועדת לתשלומי המשפחה.84 בנוסף, השכר הנמוך המשולם‬ ‫כיום לחייל רגיל בשירות סדיר (117 ₪ לחייל קרבי, 112 ₪ לחייל תומך לחימה ו-221 ₪ לחייל עורפי)94 אינו‬ ‫מאפשר לו להוות כוח קנייה במשק ויוצר תלות מוחלטת בהוריו. בעוד שאזרח אירופי בגיל 12 משתכר‬ ‫34‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אגף דמוגרפיה ומפקד, תחזיות אוכלוסייה לישראל לטווח ארוך: 2011-2111 (מרץ, 2502), ע' 42.‬ ‫מתוך אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: ‪[ http://www.cbs.gov.il/publications/tec27.pdf‬תאריך גישה: 15028/0815].‬ ‫44‬ ‫משה ברדה, "נתונים על הגיוס לצה"ל לאורך השנים", מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ספטמבר, 2002): ע' 2.‬ ‫54‬ ‫בועז ארד, "צבא מקצועי לישראל", ע' 2.‬ ‫64‬ ‫אוריאנה אלמסי, יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם (חוק טל), ע' 2.‬ ‫74‬ ‫נלקח מאתר משרד הכלכלה: ‪[ http://www.moital.gov.il/NR/exeres/7BBB6FF6-DCE2-48C8-A86E-C36C45A420EB.htm‬תאריך‬ ‫גישה: 15028/085].‬ ‫84‬ ‫אוריאנה אלמסי, יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם (חוק טל), ע"מ 41-11.‬ ‫94‬ ‫נלקח מאתר אגף כוח אדם בצה"ל: 49513=‪[ http://www.aka.idf.il/giyus/general/?catId=23067&docId‬תאריך גישה:‬ ‫15028/085].‬ ‫11‬
  14. 14. ‫באופן עצמאי וחוסך לקניית דירה, רכב וכד', מקבילו הישראלי המשרת בצה"ל אינו יכול ליהנות מיכולת‬ ‫זו. כך, ההפסד למשק הינו כפול, הן בשל הדרת כוח עבודה חשוב בגילאי 12-11 והן בשל השכר הנמוך בו‬ ‫משתכרים החיילים שאינם יכולים להוות כוח קנייה.‬ ‫תקציב הביטחון לשנת 2112 עמד על 2.92 מיליארד ₪, המהווה כ-%27.11 מתקציב המדינה וכ-%6‬ ‫מהתוצר המקומי הגולמי (להלן: תמ"ג) של מדינת ישראל. כאמור, בשנה זו שירתו בצה"ל 112,671 חיילים‬ ‫ומכאן שהעלות השנתית עבור סך כל החיילים הינה כ-2.1 מיליארד ₪, כ-%61 מתקציב הביטחון הכולל.‬ ‫הוצאה נכבדת זו מהווה נטל כלכלי קשה על המדינה בשל חוק גיוס החובה לצה"ל. נתון זה הינו משמעותי‬ ‫במיוחד על רקע דו"ח ועדת שפר שהמליץ לצמצם במספר החיילים, בדגש על צמצום המשימות הלאומיות‬ ‫שצה"ל מבצע ושהצביע על עלייה משמעותית בתשלומי פנסיה ותגמולים לאנשי הקבע.‬ ‫05‬ ‫נוסף לכל אלה, צה"ל מחזיק בכ-%19 מקרקעות המדינה המיועדות לצרכי אימונים וניסויים ועל‬ ‫%19 נוספים הוא מטיל מגבלות. אם יוספו לכך השטחים המוקצים למבני צה"ל וההוצאות הנלוות לכך,‬ ‫כגון ארנונה, חשמל, מים וכד' שצה"ל משלם, הרי שמדובר בהוצאה כלכלית נכבדת. עובדה זו היא מבין‬ ‫הסיבות שצה"ל עתיד להעתיק בקרוב את בסיסי ההדרכה העיקריים שלו ממרכז הארץ לנגב, דבר שיביא‬ ‫לפיתוח האזור.‬ ‫15‬ ‫לסיכום פרק זה, הנתונים הכלכליים ונתוני הגיוס במדינת ישראל מצביעים על כשלים כלכליים,‬ ‫מערכתיים ומדינתיים בשמירה על מודל "צבא העם". הנטל הכלכלי הנובע ממודל זה מגיע עד כדי אובדן‬ ‫של 1 מיליארד ₪ בשנה. בנוסף, מיעוט קטן נושא בנטל הביטחוני, במקצועות הליבה הצבאיים ובתחזוקת‬ ‫כשירות כוחות המילואים.25 נתונים אלו מהווים את הבסיס לצורך בשינוי המודל הקיים ויהוו את המסגרת‬ ‫לסקירה אשר תוצג בפרק הבא על ההיבטים העולים מתוך הדיון במעבר לצבא מקצועי.‬ ‫05‬ ‫ועדת שפר, דו"ח סיכום עבודת הוועדה לבחינת שירות החובה בצה"ל, סעיף 52.‬ ‫15‬ ‫מתוך ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא של צה"ל בקרקעות המדינה, פרוטוקול מס' 155 (אוגוסט, 5502): ע' 2.‬ ‫לקריאה נוספת: ועדת ברודט, דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, ע"מ 505-005.‬ ‫25‬ ‫בועז ארד, "צבא מקצועי לישראל", ע' 5.‬ ‫21‬
  15. 15. ‫ההיבטים הרלוונטיים בדיון על מעבר למודל של צבא מקצועי‬ ‫פרק זה יסקור את ההיבטים העולים מתוך הדיון במעבר לצבא מקצועי בישראל. הטיעונים‬ ‫השונים קובצ ו מתוך דוחות הוועדות השונות שהוזכרו עד כה בעבודה, מאמרי דעה, ראיון שקיימתי עם מר‬ ‫בועז ארד, ממייסדי "התנועה הליברלית החדשה" וממקדמי האג'נדה וכן מתוך סקר שביצעתי בקרב כ-12‬ ‫מלומדים שונים (תוצאות הסקר המלאות מופיעים בצורה מסודרת בנספח 1). כלל הטיעונים שהועלו חולקו‬ ‫לארבעה סוגי היבטים. בכל היבט יוצגו תחילה השיקולים בעד המעבר לצבא מקצועי ולאחר-מכן יוצגו‬ ‫השיקולים כנגד.‬ ‫היבטים מערכתיים-ביטחוניים-טכניים‬ ‫בפרק זה אציג את מכלול ההיבטים המערכתיים, הביטחוניים והטכניים שעולים בהקשר של‬ ‫המעבר ממודל של צבא גיוס חובה למודל צבאי מקצועי-התנדבותי. השיקולים שיוצגו להלן משקפים‬ ‫טיעונים בקרב אנשי מערכת הביטחון, נבחרי ציבור ומוסדות ממשלתיים. אולם, גם בין קבוצות אלו הדעות‬ ‫חלוקות ואין הסכמה כוללת באשר לצורך במעבר למודל חדש או באופן שיש לבצע מהלך זה.‬ ‫הטיעון העיקרי שתומך במעבר למודל של צבא מקצועי טמון בהגדרה עצמה לסוג המודל-‬ ‫"מקצועי". כלומר, החיילים המשרתים בו עוברים הכשרות ואימונים הנשמרים לאורך זמן בשל תקופת‬ ‫השירות הארוכה כך שהחייל "מחזיר" את ההשקעה בו וכן איכות היחידה לא נפגמת. היחידות השונות‬ ‫מחולקות לפי מקצועות או גזרות וכך הידע נשאר לאורך דורות. כמו-כן, כבר בתהליך הגיוס נעשה מיון‬ ‫בהתאם לכישורים מנטליים וקוגנטיביים, בנוסף לאישיותיים, כדי להבטיח את יכולתו של החייל ללמוד‬ ‫ולהתייעל לאורך זמן.‬ ‫35‬ ‫ההנחה היא שצבא המושתת על גיוס חובה של כלל העם הוא בהכרח אינו מקצועי לאורך כל‬ ‫שורותיו ולפיכך כולל בחובו תופעות של בזבוז משאבים, ביצוע טעויות רבות ואבטלה סמויה, כתוצאה‬ ‫מהקצאה לא נכונה ויעילה של כוח אדם. את הבעיה האחרונה מנסים בצבא לפתור עוד טרם גיוס המלש"ב‬ ‫אך פעמים רבות חוסר היכולת להכיר לעומק את כלל המיועדים גורם לכך שהמלש"ב עשוי להגיע ליחידה‬ ‫שאינה מתאימה לצרכיו וליכולותיו. במעבר לצבא מקצועי ההיכרות היא אישית יותר ולכן ניתן לבצע מיון‬ ‫יעיל שמביא בהמשך לחסכון עצום בשל ההימנעות באופן זה מאבטלה סמויה. הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף‬ ‫(במיל') גבי אשכנזי, טען כי "כאשר הצבא יעבור לגייס רק את מי שהוא רוצה וצריך אז הוא יהפוך ליותר‬ ‫מקצועי."45 כבר היום מונהג בצה"ל מיון מסוג זה עבור יחידות מובחרות, כגון סיירת מטכ"ל, "שלדג",‬ ‫"שייטת", קורס טייס ועוד. יחידות אלו דורשות הכשרה ארוכה, מורכבת ויקרה ולכן המגיוסים אליהן‬ ‫35‬ ‫נלקח מאתר "התנועה לצבא מקצועי": /‪[ http://idfpro.org‬תאריך גישה: 15028/0825].‬ ‫45‬ ‫מתוך דברי הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (במיל') גבי אשכנזי, בוועידת הנשיא "פונים אל המחר" (יוני, 2502).‬ ‫31‬
  16. 16. ‫נדרשים לחתום על הארכת שירות מעבר לזה הבסיסי. אולם, מספר החיילים בכלל יחידות אלו הינו קטן‬ ‫ביחס לשאר המשרתים בצה"ל.‬ ‫בנוסף, יחידות אלו מציגות גם את הצורך הגובר בהתמקצעות של הצבא לאור איומי הביטחון‬ ‫המשתנים. בעידן הטכנולוגי של היום, הצורך להתמקצע בתחומים ספציפיים כגון נשקים מתקדמים,‬ ‫פעילות סייבר וטקטיקות לחימה משוכללות, הולך וגובר. שדה המערכה היום הופך יותר ויותר לרווי‬ ‫אמצעים טכנולוגיים הדורשים ידע רב בהפעלתם. ועדת בן בסט טענה כי מתחולל שינוי באופי האיומים‬ ‫והמשימות הצבאיות כאשר התפתחויות טכנולוגיות מובילות לכך שהכרעה צבאית תלויה פחות במספר‬ ‫החיילים ויותר ברמתם המקצועית ובאמצעים העומדים לרשותם. כלומר, לא הכמות אלא האיכות היא‬ ‫שחשובה.‬ ‫55‬ ‫כמו-כן, המעבר לצבא מקצועי יצמצם יחידות בצה"ל שאמונות על משימות לאומיות שאינן בעלות‬ ‫תרומה ישירה לביטחון המדינה. עם השנים הועלתה הדרישה להפנות משאבים לשירות במשטרה, במשרדי‬ ‫ממשלה וכד'. שירות מעין זה עלול ליצור חוסר מוטיבציה בקרב המתגיייסים. בנוסף, קיימות יחידות כגון‬ ‫להקות פיקוד, עיתון "במחנה" וביטאונים אחרים, הוראה שבמסגרתה משלימים החיילים בגרויות או‬ ‫לומדים עברית במסגרת של אולפן וכד'. את התפקידים הללו ניתן יהיה להעביר למגזר האזרחי ולהשאיר‬ ‫בידי הצבא משימות בעלות אופי ביטחוני בלבד, זאת בהתאם להמלצת ועדות ברודט ובן בסט.‬ ‫65‬ ‫באשר לצבא המילואים, כיום רק כ-%21 משרתים שירות מילואים משמעותי של למעלה מארבעה‬ ‫ימים בשנה, מתוכם כ-%2 שירתו מעל ל-62 יום. מדובר בהוצאה נכבדת עבור צה"ל, שאינה בהכרח‬ ‫מחזירה את עצמה. במעבר למודל של צבא מקצועי הקריאה לשירות מילואים תהיה מרוכזת ולמטרות‬ ‫ספציפיות, כאמור לאימונים או מלחמה בלבד, כך שההוצאה תצדיק את עצמה.‬ ‫75‬ ‫צבא מקצועי חייב בהכרח גם להיות קטן, זריז, חכם ובעל יכולת תמרון גבוהים יותר המאפשרים‬ ‫לו להיות מכוון משימה. לאורך ההיסטוריה ידועים כוחם של ארגוני גרילה, המאופיינים בהיותם קטנים‬ ‫מול הצבא הגדול מולו הם נלחמים. לעיתים קרובות, היותם קטנים ומקומיים מספק להם יתרונות של‬ ‫יכולת הסתתרות ותמרון מהיר ויעיל יותר. צבא גדול הנלחם בשטח יתקשה פעמים רבות לבצע משימת‬ ‫כיתור הדורשת הסתתרות, מהירות ביצוע ודממת אלחוט.85 אומנם צה"ל הוכיח בעבר כי הוא הצבא החזק‬ ‫ביותר במזרח התיכון, וכיום אף עומד במקום ה-11 בדירוג העולמי,95 אך פערים אלו הולכים ומצטמצמים‬ ‫55‬ ‫ועדת בן בסט, דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, ע"מ 25, 11.‬ ‫65‬ ‫ועדת ברודט, דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, ע"מ 55, 405, 515. לקריאה נוספת: ועדת בן בסט, דוח הוועדה לבחינת סוגיית‬ ‫קיצור שירות החובה בצה"ל, ע"מ 55, 11, 12.‬ ‫75‬ ‫בועז ארד, "צבא מקצועי לישראל", ע' 1.‬ ‫85‬ ‫ועדת שפר, דו"ח סיכום עבודת הוועדה לבחינת שירות החובה בצה"ל, סעיף 25.‬ ‫95‬ ‫נלקח מאתר "‪http://www.globalfirepower.com/countries-comparison- :"Global Fire Power‬‬ ‫‪[ detail.asp?form=form&country1=Israel&country2=United-States-of-America&Submit=Compare+Countries‬תאריך גישה:‬ ‫15028/0825].‬ ‫41‬
  17. 17. ‫עם השנים ככל שהטכנולוגיה משתפרת ונהיית זולה יותר כך שגם האויב נהנה מאותה טכנולוגיה, מסגל‬ ‫לעצמו יכולות דומות ולומד מהטקטיקות של צה"ל. דוגמא לכך הוא ארגון "חיזבאללה" הפועל בלבנון.‬ ‫בנוסף, תהליך קבלת ההחלטות בצבא מקצועי הינו שקול יותר. כאשר מתכננים משימה בנוהל‬ ‫חירום ליחידה קטנה ניתן לנהל אותה באופן שקול ובוגר יותר משום שאין צורך להעביר כוחות רבים‬ ‫ממקום למקום וכן ניתן מראש להכין מספר תוכניות מגירה להן יאומנו היחידות. תוכניות אלו ישתמרו עם‬ ‫השנים ולא יהיה צורך ללמדן מחדש עם כל מחזור גיוס שמגיע משום שהחיילים כבר מכירים אותן. זאת‬ ‫ועוד, חייל אשר מתחייב מראש למספר שנים רב מתבגר לאורך זמן ולומד להכיר מה נדרש ממנו וכיצד יש‬ ‫לנהוג במצבי שגרה וחירום. מקבלי ההחלטות יהיו מחויבים לפיקוח צמוד שכן התנהלות בלתי-אחראית‬ ‫שלהם תביא לירידה במוטיבציה לגיוס, הגברת הביקורת עליהם וסיכון מעמדם. באופן זה, משמש הצבא‬ ‫המקצועי כמעין שומר השלום, לא רק מול שחקנים חיצוניים אגרסיביים אלא גם כלפי פנים- בפני בעלי‬ ‫אידיאולוגיות מיליטנטיות ופרוייקטים צבאיים שפוגעים בשלום ובסטאטוס-קוו.‬ ‫06‬ ‫כוח האדם הבוגר יאפשר גם שמירה על משמעת קפדנית, שכן השירות ביחידה יעשה מתוך בחירתו‬ ‫האישית והחופשית של החייל. לכן גם התפוקה האישית תהיהה גבוהה יותר. אחת הבעיות עמן מתמודדים‬ ‫מפקדים וקצינים בצה"ל היא בעיית המשמעת בקרב חיילים חדשים, שעוד לא הסתגלו למערכת ולחובה‬ ‫שלהם להישמע לפקודות, וכן בקרב חיילים ותיקים, המרגישים לעיתים קרובות שהינם מעל המפקדים‬ ‫ולכן אינם נדרשים להישמע להם. אחת ההשלכות הקשות לכך היא בעיית זליגת המידע בקרב חיילים לא‬ ‫ממושמעים. כיום ידוע כי הכוחות איתם נלחם צה"ל משקיעים משאבים רבים בגיוס מידע מודיעיני על ידי‬ ‫האזנה, מרגלים ועוד. לכן, כל הדלפת מידע בשיחה שאינה חסויה עשויה להגיע לאויב ובכך לגרום לנזק‬ ‫מודיעיני רב ואף לגבות חיי אדם.‬ ‫16‬ ‫עובדה חשובה נוספת היא שבן-גוריון כתב בסעיף 2 לפקודת צבא-הגנה לישראל, מתאריך 62 במאי,‬ ‫1911 כי "גיוס חובה על כל שורותיו יונהג במצב חירום"26. כאן עולה השאלה, האם מדינת ישראל עודנה‬ ‫בשעת חירום כשם שהייתה בזמן הקמתה. מבחינה חוקתית, מדינת ישראל עדיין נמצאת במצב חירום‬ ‫והכנסת מחדשת בכל שנה את תוקפו של חוק יסוד: הממשלה החדש, 2111, שקבע כי תוקפם של תקנוני‬ ‫מצב החירום הינו עד שנה. אולם, הסיבה העיקרית לאי-ביטול מצב החירום היא החוקים שנבנו על גבו‬ ‫שמקנים סמכויות נרחבות לממשלה ובג"ץ אף הורה לממשלה לקדם חוקים שיחליפו את חוקי מצב‬ ‫החירום. משנת 1112 מקדמת הממשלה חקיקה אולם קצב עבודתה זכה לביקורת מצד בית המשפט‬ ‫העליון.36 עובדה זו מעלה את השאלה , מדוע עדיין קיים גיוס החובה במתכונת מלאה ואם אכן מדינת‬ ‫06‬ ‫מתוך ריאיון עם מר בועז ארד, ממיסדי "התנועה הליברלית החדשה" (יוני, 1502). הריאיון המלא מופיע בנספח 2.‬ ‫16‬ ‫מתוך הסקר שביצעתי על היתרונות והחסרונות במעבר של צה"ל לצבא מקצועי. תוצאות הסקר המלא מופיעות בנספח 5.‬ ‫26‬ ‫פקודת צבא-הגנה לישראל מס' 2 לשנת תש"ח- /255, פקודה המקימה צבא-הגנה למדינת ישראל, סעיף 2.‬ ‫36‬ ‫נלקח מאתר האגודה לזכויות האזרח בישראל: 45112=‪[ http://www.acri.org.il/he/?p‬תאריך גישה: 15028/0855].‬ ‫51‬
  18. 18. ‫ישראל בשעת חירום, מדוע אין גיוס מלא ללא פטורים נרחבים של כלל המלש"בים למטרת ההגנה על‬ ‫המולדת. במקום זאת, מספר מצומצם של חיילי סדיר, להם מצטרף אחוז קטן מאוד של חיילי מילואים,‬ ‫נוטלים עליהם את עול החירום.‬ ‫46‬ ‫כעת אציג את השיקולים נגד בהיבטים הביטחוניים-מערכתיים-טכניים. הטיעון העיקרי בקרב‬ ‫בכירים בצה"ל הינו כי צבא קטן יתקשה להתגבר על כלל האיומים שמדינת ישראל מתמודדת עמם בגזרות‬ ‫השונות. ראשית, לצה"ל משימות ביטחון רבות הכוללת מארבים, תצפיות, מודיעין, הגנה אווירית, ימית‬ ‫ויבשתית ועוד. לפיכך, נדרש כוח אדם רב על-מנת למלא את כלל המשימות. בנוסף, קו הגבול אינו מאובטח‬ ‫במלואו כבר היום (כמו הגבול עם ירדן) ובאזורים מסוימים (כמו הגבול עם לבנון) נדרשת אבטחה מקרוב,‬ ‫למשל בצורת מארבים, בשל תוואי השטח הבעייתי. צמצום כוח האדם יקשה על קיום מערך ביטחון זה.‬ ‫56‬ ‫בנוסף, צמצום בכוח האדם עלול לשדר חולשה לכוחות עימם צה"ל מתמודד בשגרה ובזמן מלחמה‬ ‫משתי סיבות. הראשונה היא שאלה ידעו שהצבא יתקשה להתמודד עם מספר משימות הביטחון ולכן‬ ‫יחפשו בכל עת פרצות בהגנה. שנית, הכוח של צה"ל כיום נובע מהיותו נסמך על העם ובכך מציג את חוזקה‬ ‫של המדינה ואיתנות אזרחיה בנוסף לחוזקו הפיזי של צה"ל. ייתכן כי מעבר לצבא מקצועי יגביר את‬ ‫התיאבון של הכוחות העוינים את מדינת ישראל וישדר להם חולשה, והם יחשבו שיש להם יותר סיכוי‬ ‫לנצח במלחמה הבאה.66 מנגד, ועדת בן בסט ציינה כי עלייה באיכות החיילים עשויה להרתיע כוחות אלו.‬ ‫76‬ ‫טענה נגדית נוספת הינה החשש מפגיעה במערך המילואים בשל התרכזות בכוח הלוחם המתנדב‬ ‫והשקעה בו על חשבון השקעה במילואים. עם זאת, הדגם האמריקאי, המגייס כוח אדם לתקופה קצרה על-‬ ‫מנת שיהווה עתודת מילואים, מראה שניתן לשמר את כוחו של מערך המילואים ללא צורך בפגיעה בו, אלא‬ ‫להיפך, אפשר להעביר יותר תקציבים לשיפורו ושימור כוחו. אולם, באופן כללי, קיים חשש שהצבא יתקשה‬ ‫לגייס כוח אדם, למערך הסדיר ולמערך המילואים, בדגש על אנשים איכותיים מישובים טובים. מהקמתו,‬ ‫נהנה צה"ל ממוטיבציה גבוהה בקרב הנוער במושבים והקיבוצים וקיימת סברה שאלה יעדיפו להתקדם‬ ‫בחייהם האזרחיים בשל נתוני הפתיחה הטובים שלהם מראש.86 כך הצבא למעשה יפסיד פעמיים, גם את‬ ‫כמות כוח האדם וגם את איכותו.‬ ‫בעיה אחרת עימה יידרש הצבא להתמודד הינה הניתוק בין הצבא לעורף. קיים חשש שיהיה קושי‬ ‫בהעברת מצבי חירום מהצבא לאזרחים בעורף בשל ההפרדה המוחלטת בין המסגרות. באופן זה, לאזרחים‬ ‫יהיה פחות מידע על המתרחש בצבא כך שלמעשה הבעיה הינה כפולה. ראשית, הקושי לעבור ממצב שגרה‬ ‫46‬ ‫בועז ארד, "צבא מקצועי לישראל", ע' 15.‬ ‫56‬ ‫מיכאל אורן, "צה"ל בע"מ", תכלת (פברואר, 1002): ע' 15.‬ ‫66‬ ‫שם.‬ ‫76‬ ‫ועדת בן בסט, דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, ע' 21.‬ ‫86‬ ‫נלקח מאתר "ידיעות אחרונות": ‪[ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4149859,00.html‬גישה בתאריך: 15028/0805].‬ ‫לקריאה נוספת: אודי שפיגל, "מוטיבציה של בני נוער לשירות בצה"ל", ע' 2.‬ ‫61‬
  19. 19. ‫למצב חירום בשל ההפרדה. בנוסף, ההפרדה עלולה להרחיק את דעת הקהל האזרחית מהנעשה בצבא כך‬ ‫שיד מקבלי ההחלטות תהיה קלה יותר על ההדק. במצב כזה הסיכוי דווקא להסלמה עשוי לגבור בשל‬ ‫הפחתת הביקורת החיצונית של האזרחים ולכן הסבירות שנראה יותר יציאה למלחמות ומבצעים, שאפשר‬ ‫היה להימנע מהם, תגדל. התוצאה תהיה החלשת השליטה של קהילת האזרחים על הצבא. זהו גם הטיעון‬ ‫העיקרי בקרב המגזר האזרחי המתנגד לשינוי.‬ ‫96‬ ‫בהקשר זה, חשיבותו של צבא המילואים עולה, שכן הוא מהווה כמגשר בין הזירה האזרחית לזו‬ ‫הצבאית בשל מעמד המשרתים שהינם אזרחים-חיילים. השתתפותם בשירות ביטחון שוטף ממלא תפקיד‬ ‫פוליטי מרסן לפעולות הצבא. ביטול ההסתמכות עליו יתן לצבא אוטונומיה מבצעית רבה יותר במילוי‬ ‫משימות שנויות במחלוקת.‬ ‫07‬ ‫היבטים כלכליים‬ ‫פרק זה יציג את מכלול ההיבטים הכלכליים הטמונים במעבר ממודל של צבא חובה למודל של‬ ‫צבא מקצועי. הטיעונים בעד ונגד נגזרים למעשה מהנתונים הכלכליים אשר הוצגו בפרק "נתונים כלכליים‬ ‫ונתוני גיוס". שיקולים אלו מציגים את המתח הקיים בין היבטים אלו, הקוראים להתייעלות ולצמצום‬ ‫המשאבים, אל מול העקרונות של צבא במודל "צבא העם" המתבססים על שיקולים חברתיים לאומיים.‬ ‫17‬ ‫ועדת שפר ט ענה שיש לצמצם את כוח האדם בצה"ל, בדגש על זה המשרת בצבא במסגרת משימות‬ ‫לאומיות שאינן עוסקות בביטחון.27 למעשה, הוועדה קיבלה בכך את המלצותיו של צה"ל עצמו, אשר העיד‬ ‫כי קיים כוח אדם רב שאינו באמת נחוץ לצבא והוא מגויס אליו רק בשל חוק שירות הביטחון. לרבים מהם‬ ‫אין ת פקיד מוגדר כלל. נטל גיוס זה יוצר תופעה של אבטלה סמויה בצה"ל. ממחקרים נמצא כי כשני שליש‬ ‫מהאבטלה הסמויה בישראל מקורה בצבא.‬ ‫37‬ ‫במקום, החיילים יתוגמלו בשכר מינימום הנהוג במשק, שהינו פי עשר מהשכר הניתן לחיילים‬ ‫המקבילים כיום. השכר ישולם על-פי קריטריונים שונים בהתאם לרמת הפעילות של החייל.47 באופן זה,‬ ‫החייל מרגיש כי הוא זוכה לתמורה ראויה בעד מסירותו וסיכון חייו ולכן ניתן להניח כי תפוקתו תעלה.‬ ‫בנוסף, החייל יוכל להיות בעל כוח קנייה וכך לתרום למשק. שאר כוח האדם שלא יקלט בצבא ייכנס לשוק‬ ‫96‬ ‫יגיל לוי, "מחירו של צבא מקצועי", דעות- הארץ (יולי, 2502). מתוך אתר "הארץ": 4721571.1/‪http://www.haaretz.co.il/opinions‬‬ ‫[תאריך גישה: 15028/0825].‬ ‫07‬ ‫רועי גולדשמיט, "הצעת חוק המילואים- סוגיות ערכיות בגיוס בררני", ע' 5.‬ ‫17‬ ‫ועדת שפר, דו"ח סיכום עבודת הוועדה לבחינת שירות החובה בצה"ל, ספטמבר 1002, ע' 55.‬ ‫27‬ ‫שם, ע' 25.‬ ‫37‬ ‫ועדת בן בסט, דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, ינואר 4002, ע' 11.‬ ‫47‬ ‫נלקח מאתר "דיעות אחרונות": ‪[ ,http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2766855,00.html‬גישה בתאריך: 15028/0805].‬ ‫71‬
  20. 20. ‫העבודה, יהפוך ליצרני יותר ובכך יגדיל את התוצר הישראלי.57 לפיכך, התועלת הינה כפולה, צמצום בכוח‬ ‫אדם רב בצבא שיביא לצמצום המשאבים בצה"ל, לכך יש להוסיף גם את הצמצום בהקצאה ליחידות‬ ‫עורפיות העוסקות במשימות לאומיות חברתיות, והעברתו לשוק העבודה כך שתחול צמיחה במשק.‬ ‫כאמור, רוב תקציב הביטחון הינו תשלומי שכר לאנשי קבע וגמלאים ועבור החזקת חיילי החובה. צמצום‬ ‫כוח האדם בצבא יביא לצמצום עלויות משמעותי וניתן יהיה להקטין את תקציב הביטחון.‬ ‫67‬ ‫הגיוס לצבא מקצועי נעשה בהתאם לשיקולי עלות-תועלת ולפי צרכי היצע וביקוש של השוק.‬ ‫באופן זה בשגרה, רק אם מתפנה מקום או שיחידה חדשה קמה או מתרחבת, אז מגייסים כוח אדם נוסף.‬ ‫ההכשרה הארוכה, המתקיימת גם היום, במהלכה משקיע הצבא סכום כסף רב בחייל, תצדיק את עצמה‬ ‫בצבא מקצועי וההשקעה בהתאם תוחזר לאור השירות הארוך וההתחייבות מראש, בהתאם לדרישות‬ ‫התפקיד וצרכי הצבא. בהתאם, מידת התחלופה פוחתת והמקצועיות נשמרת לאורך זמן.‬ ‫77‬ ‫שיקול עלות-תועלת נוסף הוא העלויות הגבוהות הכרוכות במלחמה. בצבא חובה העלויות גבוהות‬ ‫מאוד, בעיקר בשל התשלומים הגבוהים לחיילי המילואים והשימוש המאסיבי בנשק ותחמושת, זאת בנוסף‬ ‫להפסד למשק. בצבא מקצועי שיקול עלות-תועלת זה סביר שייבחן ביתר כובד ראש כדי לא לפגוע בכלכלה.‬ ‫באופן זה, קיימת הנחה שגורסת כי הדבר יביא לצמצום בסבירות היציאה למלחמה.‬ ‫87‬ ‫מכאן גם נובעים הטיעונים כנגד המעבר למודל חדש, שכן מכיוון שהצבא יצמצם כוח אדם זול,‬ ‫המשק יאלץ לשלם על אותם תפקידים סכום גבוה בהרבה במגזר האזרחי. בנוסף, יש למעשה קיזוז בין‬ ‫השכר הנמוך שמקבלים הרבה חיילים ביחידות הקרביות לבין השכר הגבוה יחסית שיקבלו מספר מצומצם‬ ‫בהרבה של חיילים לאחר המעבר. בנוסף, השכר יגלם את ההטבות מהם נהנים החיילים כיום, כגון הקלה‬ ‫בקבלת משכנתאות, מלגות, מיסוי ועוד. הטבות אלה הן ביטוי לחשיבות ולמרכזיות השירות בצבא בחברה‬ ‫ובמדינת ישראל בכלל, וביטולן או צמצומן עלול לפגוע ביוקרתו.97 עם זאת, הדוגמאות שהובאו מהעולם‬ ‫מראות כי דווקא העלויות בצבא מקצועי, בסדר גודל בינוני-קטן, נמוכות יותר מאלו של צבא חובה.‬ ‫08‬ ‫57‬ ‫בועז ארד, "צבא מקצועי לישראל", ע' 15.‬ ‫67‬ ‫ועדת שפר, דו"ח סיכום עבודת הוועדה לבחינת שירות החובה בצה"ל, ע' 25.‬ ‫77‬ ‫נלקח מאתר "אנוכי": ‪[ ,http://www.anochi.com/index.php?Itemid=2&id=496&option=com_content&task=view‬תאריך‬ ‫גישה: 15028/0825].‬ ‫.513 .‪John Muller, "War has almost ceased to exist: An assessment", Political Science Quarterly (2009), p‬‬ ‫97‬ ‫ועדת שפר, דו"ח סיכום עבודת הוועדה לבחינת שירות החובה בצה"ל, ע' 22.‬ ‫08‬ ‫אשר טישלר וששון חדד, "צבא חובה לעומת צבא מקצועי- השפעת שיטת הגיוס על העוצמה הצבאית של מדינת ישראל", ע' 25.‬ ‫81‬ ‫87‬
  21. 21. ‫היבטים חברתיים-תרבותיים‬ ‫פרק זה סוקר את כלל הטיעונים בעד ונגד המעבר לצבא מקצועי בהקשר החברתי והתרבותי של‬ ‫מדינת ישראל. טיעונים אלו מהווים את החלק האמוציונאלי בדיון על הנושא בשל הרגישות הכרוכה‬ ‫והצורך לנתק קשרים חברתיים במעבר למודל החדש. החברה הישראלית משוסעת למגזרים שונים אולם‬ ‫במצב מלחמה היא יודעת גם להתאחד ולפתח תחושות של סולידריות וסובלנות של אלו כלפי אלו. לכן‬ ‫היבטים אלו הם מבין החשובים ביותר משום שהינם מדגישים כי שינוי במודל צבאי במדינת ישראל אינו‬ ‫נשאר רק בתוך הצבא אלא מקרין על החברה הישראלית בכללותה.‬ ‫18‬ ‫הטיעון העיקרי בעד צבא מקצועי גורס כי הדבר יביא להפחתת השסעים בחברה. לא עוד מאבק‬ ‫ציבורי על השוויון בנטל, לא עוד תחושות ניצול של מעטים המתגייסים מתוקף חוק שירות הביטחון על-ידי‬ ‫אלו המשתמטים בדרכים שונות. הגיוס (וגם השכול, חלילה) יהיה כמו בארה"ב על בסיס התנדבות של מי‬ ‫שמעוניין בכך. באופן זה, צפוי שיהיו פחות מוקדים לסכסוך בין האוכלוסיות בארץ: חרדים, משתמטים,‬ ‫ערביי ישראל ועוד.‬ ‫28‬ ‫באשר למגזר החרדי, הניסיון לגייסו לצבא טומן בחובו סוגיות של שילוב בנים ובנות באותן‬ ‫מסגרות, דבר שאינו מקובל בחברה החרדית ומקשה עוד יותר על תהליך שילובם בצה"ל. העימות עם‬ ‫מנהיגי המגזר החרדי והניסיון לשלבם בכוח מעצים את האיבה בין המגזרים ועלול להביא בסופו של דבר‬ ‫לאיסור גורף שלהם על בחורי הישיבה מלהתגייס.38 גם הניסיון של צה"ל להגיע להסדר עם ספורטאים‬ ‫מצטיינים וידוענים מביא לכך ששני הצדדים מפסידים, הצבא אינו יכול להשתמש בכוח אדם זה כפי שהיה‬ ‫רוצה בהתאם לאיכותו והחייל מצידו אינו זוכה לחופש המוחלט לבחור כיצד לעצב את עתידו בשנים אלו.‬ ‫מעבר לכך, ההתנדבות משמעה שאין כפייה. צבא חובה נוגד במהותו את הזכות לחיים ולחירות‬ ‫המעוגן בישראל תחת "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". בכדי להצדיק את הפגיעה בזכויות יסוד אלו של‬ ‫האדם, הוכנס סייג בסעיף 1 לחוק היסוד לגבי כוחות הביטחון בצבא, במשטרה, בשירות בתי הסוהר‬ ‫ובארגוני ביטחון אחרים.48 אולם, הצדקה זו עולה מן הצורך בחברה מגויסת בשעת חירום וסכנת חיים, כפי‬ ‫שנאמר בסעיף 21 לחוק יסוד זה ובסעיף 2 לפקודת הקמת צה"ל, "במידה ובתקופה שאינה עולה על הנדרש‬ ‫ולתכלית ראויה". אם כך, עולה שוב הביקורת בדבר שאלת הימצאותה של מדינת ישראל במצב חירום‬ ‫והמבקשת לבחון האם יש מקום לפגיעה בזכויות היסוד של אזרחיה אם אינה במצב זה בשעה זו.‬ ‫18‬ ‫58‬ ‫ועדת בן בסט, דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, ע' 4.‬ ‫28‬ ‫רועי גולדשמיט, "הצעת חוק המילואים- סוגיות ערכיות בגיוס בררני", מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ע"מ 4-1.‬ ‫38‬ ‫שחר אילן, "חוק ללא שוויון בנטל- נייר עמדה של עמותת חדו"ש על הצעת התיקון לחוק שירות הביטחון", תקציר מנהלים, ע"מ 4,1.‬ ‫48‬ ‫חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (התשנ"ב- 2555), סעיף 5. נלקח מאתר הכנסת:‬ ‫‪[ ,http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod3.pdf‬גישה בתאריך: 15028/0805].‬ ‫58‬ ‫בועז ארד, "צבא מקצועי לישראל", ע' 15.‬ ‫91‬
  22. 22. ‫רבים מהמשרתים בצה"ל כלל אינם מתאימים לשירות במסגרת סגורה הדורשת משמעת ורבים‬ ‫מתקשים לעמוד בדרישות לכושר גופני גבוה ונכונות לביצוע משימות מסוכנות. מכאן עולה טענה שגורסת‬ ‫כי המעבר למודל של התנדבות יפחית את הביקורת עליהם והצורך שלהם להסתתר ולחפש כיצד להשתמט‬ ‫מן הצבא. בהתאם , סביר כי המהלך יפחית את מספר המתאבדים בצה"ל. מחקרים מצביעים כי רוב מקרי‬ ‫ההתאבדויות בצבא נובעים ממוטיביציה נמוכה להתגייס, אשר גורמים לחייל דכאון וחרדה. זהו הגורם‬ ‫מספר אחד למוות בשנים בהן אין מלחמות בישראל. זהו גם מחירו הכבד והטראגי של מודל "צבא העם".‬ ‫68‬ ‫יתרון בולט נוסף עולה מן הטיעון של תגמול ראוי עבור החיילים במשכורת הנהוגה במשק ואף‬ ‫אולי מתן הטבות כגון, קרקע חינם, מימון תואר ועוד. עבור אוכלוסיות המיעוטים וממעמד סוציו-אקונומי‬ ‫נמוך עולה החשיבות של טיעון זה. אלה יוכלו ליהנות ממשכורת שייתכן ולא היו יכולים לקבלה במגזר‬ ‫האזרחי ולהגיע לתפקידים בכירים בהתאם לכישוריהם ובכך למצות את הפוטנציאל הטמון בהם. במדינות‬ ‫בהן בוטל גיוס החובה, השירות הצבאי-התנדבותי מהווה עבור המתגייסים ערוץ מוביליות חלופי‬ ‫באמצעותו הם יכולים לרכוש השכלה, הכשרה מקצועית ורמת שכר שאין ביכולתם להשיג בשוק‬ ‫האזרחי.78 בנוסף, עבור עולים חדשים ובני מיעוטים, הצבא אף מהווה כרטיס כניסה לחברה הישראלית.‬ ‫88‬ ‫בהמשך לכך, טיעון חשוב נוסף גורס כי הפחתת עלויות הצבא תאפשר העברת משאבים כספיים‬ ‫לנושאים כמו חינוך, תשתיות, ביטחון אישי (משטרה) וכד'. תקציב משרד הביטחון היום הוא פי 2.1‬ ‫מתקציב משרד החינוך לשנת 211298 והינו הגבוהה ביותר, פי חמש, ממוצע ההוצאות על ביטחון במדינות‬ ‫החברות בארגון ה-‪ ,OECD‬בו חברה גם ישראל.09 בשל כך, נזנחים פרוייקטים חשובים אחרים שניתן‬ ‫דרכם לקדם אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. למשל, במקום לשלב באופן כפוי את הנוער בעל‬ ‫העבר הפלילי בשורות צה"ל, ניתן לפתוח עוד מסגרות חינוך בשכונות מצוקה או קידום והרחבת פרויקטים‬ ‫כמו "פרויקט מיל"ה", המתקיים כיום במספר תחנות משטרה אזוריות.‬ ‫19‬ ‫יש לציין כי צה"ל מסייע רבות עבור משפחות ושכונות מצוקה, הן בהתנדבות לשיפור מבני ציבור‬ ‫בישובי הפריפריה והן במתן סיוע כלכלי ישיר למשפחות חיילים. פרויקטים מעין אלו מצביעים מצד אחד‬ ‫על ההומאניות והדגשת חשיבות האדם והחברה בצבא, אך עם זאת הם גם מצביעים על כשלים של לשכות‬ ‫הרווחה ותשלומי ההעברה של הביטוח הלאומי. העברת כספים מצה"ל, לאור החיסכון שייווצר מצמצום‬ ‫68‬ ‫שם, ע' 25-55.‬ ‫78‬ ‫ועדת בן בסט, דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, ע' 15.‬ ‫88‬ ‫יגיל לוי, "הפוליטיקה של צבא מתנדבים- סימולציה מודל גיוס אחר", האוניברסיטה הפתוחה (דצמבר, 5502): ע' 1.‬ ‫98‬ ‫תקציב משרד החינוך נלקח מאתר המשרד: -‪http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/B6167A5A-4681-40B7-A49F‬‬ ‫‪[ ,10DDFBEDA49C/157734/neto.pdf‬תאריך גישה: 15028/0805].‬ ‫09‬ ‫אילנית בר ותמיר אגמון, "מדדים כלכליים-חברתיים בישראל ובמדינות ה-‪ ,"OECD‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת (אוקטובר,‬ ‫2502): ע' 4.‬ ‫19‬ ‫לקריאה נוספת על הפרויקט באתר המשטרה: 121=‪[ .http://www.police.gov.il/articlePage.aspx?aid‬תאריך גישה:‬ ‫15028/0825].‬ ‫02‬
  23. 23. ‫כוח האדם בשורותיו, אל מערכות רווחה אלו ישפרו אולי אף יותר את מצבם הכלכלי של שכונות המצוקה‬ ‫בישובי הפריפריה ובערים הגדולות.‬ ‫היבט חשוב נוסף הוא השפעת החברה על הצבא. במודל "צבא העם" הצבא ניזון מהחברה ויוצר‬ ‫פעמים רבות מצב של "חברה מגויסת", בעיקר בתקופות משבר. הביקורת שעולה מכך גורסת כי חברה כזו‬ ‫עלולה לאבד את שיקו ל הדעת ולאמץ פתרון צבאי ללא בחינה מושכלת של דרכי פעולה חלופיות. כך החברה‬ ‫דוחפת את הממשלה להטיל על הצבא משימה אולי קטלנית יותר ממש שנדרש בפועל.29 דוגמא לכך ניתן‬ ‫לראות במלחמת לבנון השנייה, כאשר הציבור הישראלי תמך בפעולות צה"ל וביציאה למלחמה כוללת‬ ‫למרות שהמטרות לא הוגדרו באופן ממשי והיו קשות להשגה אך לבסוף הממשלה נעתרה ללחץ הציבורי.‬ ‫39‬ ‫אולם, קיימים טיעונים רבים הנוגדים את אלו שהועלו כעת. קיימת טענה שגורסת כי המהלך יביא‬ ‫דווקא להעמקת הפערים והשסעים החברתיים וכך כור ההיתוך, שממילא רעוע, יעלם לחלוטין. שכן,‬ ‫הנהירה של המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך למקצועות הלחימה בשל השכר המפתה, יביא לכך שבעיקר‬ ‫השכבות החלשות יהיו אלו אשר יתנדבו לצבא, דבר העשוי לגרום לחוסר צדק חברתי. אלה יהוו "בשר‬ ‫תותחים", מגיני אוכלוסיות האליטה בעלי האפשרויות הבלתי מוגבלות שלא זקוקים לצבא כדי לזכות‬ ‫בשכר הוגן ובסטאטוס גבוה בחברה הישראלית.‬ ‫49‬ ‫במקרה זה, ההסתכלות על הצבא ככרטיס כניסה אליה נתפס כביקורת קשה של ניצול העולים‬ ‫והמעמד הנמוך. עבור רבים מאלה, צבא החובה מהווה ההזדמנות האחרונה להימנע מכניסה חד-צדדית‬ ‫למעגל הפשע, בזכות המשמעת והמערך התומך בצה"ל במשרדי הת"ש (תנאי שירות), החינוך וכד'. בנוסף,‬ ‫בצבא הם יכולים לרכוש ידע וערכים שלאחר מכן ישמשו אותם גם בחייהם האזרחיים.59 כמו-כן, חידוד‬ ‫הקשר בין מעמד לשירות יגביל את המאגר האנושי ויהווה צעד משמעותי בדרך להפרטה גורפת.‬ ‫69‬ ‫בנוסף, במקרה של המגזר החרדי, ייתכן שאי-גיוסם לצבא יחזיר אותם לבידוד חברתי ותרבותי‬ ‫וישיב את הניכור הקיים ממילא בינם לבין המגזר החילוני. זאת ועוד, עד כה לא דובר מה יעשה לאחר‬ ‫המעבר למודל החדש בהקשר של החרדים, כלומר, האם גם לאחר השינוי יינתנו תקציבים לישיבות ההסדר‬ ‫או שאלה יבוטלו ויאלצו את בחורי הישיבות להיכנס לשוק העבודה. במידה והאפשרות השנייה לא‬ ‫תתממש, הרי שציבור המתגייסים הפסיד פעמיים- הוא גם לא נהנה מביטחון שוויוני, שכן סביר כי רוב‬ ‫החרדים בוודאי לא ירצו להתגייס לצבא זה, ובנוסף הם ימשיכו לממן את הישיבות בכספי המיסים, בהם‬ ‫29‬ ‫רועי גולדשמיט, "הצעת חוק המילואים- סוגיות ערכיות בגיוס בררני", ע' 05.‬ ‫39‬ ‫יוסי בן-ארי, "מלמת לבנון השנייה בראי הפרשנות של התקשורת הכתובה בישראל: ניתוח "אקורד הסיום"- מהלך המתקפה‬ ‫היבשתית הכוללת", בית-ספר רוטשילד קיסריה לתקשורת, מס' 2 (נובמבר, 2002): ע' 12.‬ ‫49‬ ‫יגיל לוי, "הפוליטיקה של צבא מתנדבים", ע' 2.‬ ‫59‬ ‫רועי גולדשמיט, "הצעת חוק המילואים- סוגיות ערכיות בגיוס בררני", ע' 55.‬ ‫69‬ ‫שם, ע' 5.‬ ‫12‬

×