Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.

סמינריון ליברליזם באמריקה

1,857 views

Published on

  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

סמינריון ליברליזם באמריקה

  1. 1. ‫החוג להיסטוריה כללית‬‫סמינריון בנושא: יצירתה של הרפובליקה‬ ‫האמריקנית‬ ‫היסודות הליברליים של‬ ‫ארצות הברית‬ ‫מרצה: ד"ר ערן שלו‬ ‫מגיש: יצחק פרימן‬ ‫ת.ז. 033502337‬ ‫תאריך הגשה: 3.75.3‬ ‫‪1|Page‬‬
  2. 2. ‫תוכן עניינים‬ ‫3‬ ‫מבוא‬ ‫3‬ ‫רקע היסטורי‬‫5.‬ ‫הפילוסופיה הליברלית‬‫75‬ ‫חוקת ארצות הברית‬‫85‬ ‫הרפובליקניזם של גפרסון ומדיסון‬‫.3‬ ‫סיכום‬‫33‬ ‫נספחים‬‫83‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪2|Page‬‬
  3. 3. ‫מבוא‬‫ארצות הברית של אמריקה זוכה לעיתים לכינוי "הדמוקרטיה הגדולה בעולם", וזאת למרות‬‫שבהגדרתה, היא כלל אינה דמוקרטיה, כי אם רפובליקה.1 למרות זאת, השלטון בארצות הברית שואב את‬‫סמכותו מהעם, וחוקיה מועברים בהחלטת רוב, מאפיינים דמוקרטים לכל דבר. אך ישנו אלמנט אחד‬‫השונה מהותית במשטר בארצות הברית ממשטרים דמוקרטיים אחרים, וזהו עיקרון ההגנה על הפרט.‬‫שיטת הממשל בארצות הברית מכוונת בראש ובראשונה להגן על זכויות היחיד אל מול כוחו של הרוב.‬‫אלן גרנט (‪ )Alan Grant‬בחר לכנות משטר זה בשם "דמוקרטיה ליברלית".2 האתוס3 הליברלי, ממנו‬‫שאוב מונח זה, הוא האלמנט המרכזי של החברה האמריקנית, והוא המעניק משמעות נורמטיבית לניסיונה‬‫ההיסטורי. שלובים בו מאפיינים חברתיים, כלכליים, פוליטיים ותרבותיים, אשר מאוחדים יחדיו לכדי‬ ‫מערכת אחת.‬‫בהיבט החברתי, האתוס הליברלי רואה בחברה לא יותר מאשר אוסף של פרטים, ואין החברה נתפסת‬‫כהוויה בפני עצמה. הפרט הוא ההוויה והמציאות. החברה אינה אלא סך כל הפרטים המרכיבים אותה,‬‫והיא נעלמת ברגע שפרטים אלה הולכים איש-איש לדרכו. לפי האתוס הליברלי, כשמתגלה קונפליקט בין‬‫האינטרסים של הפרט לבין אלה של החברה, הרי כל עוד האינטרסים של הפרט אינם עלולים לפגוע‬ ‫באינטרסים של פרטים אחרים, הם עדיפים על פני האינטרסים של החברה.‬‫מבחינה פוליטית, נתפסת המדינה כצורך ולא כערך, כמסגרת הכרחית ולא כמהות בפני עצמה,‬‫כאמצעי ולא כמטרה. המדינה אינה נחוצה אלא כדי להבטיח את זכויותיהם, את קיומם ואת שלומם של‬‫האנשים הנמנים עליה, הלא הם האזרחים. על העומדים בראש המדינה לציית לחוקה, שמטרתה לרסן את‬‫כוחם ולהגביל את תפקיד המדינה לכדי המטרה היחידה לשמה היא הוקמה – שמירת זכויותיהם, שלומם‬‫וקיומם של האזרחים. כגוף פוליטי, אל לה למדינה להתערב יותר מידי בחיי האזרחים. עליה לצמצם את‬‫תפקידה ולשמש מעין "שומר לילה" (‪ ,)Night-Watchman State‬המשגיח שאיש לא יפגע ברעהו‬‫בשאיפותיו הלגיטימיות להגשים את חלומותיו ולממש את עצמו. על פי תפיסה זו, אין על המדינה לחזק‬‫את השוויון הכלכלי בין האזרחים, על ידי יצירת מערכת פוליטית שתתערב בכוחות השוק ותתמוך במי‬ ‫שנתפסים כחלשים על חשבון מי שנתפסים כחזקים.‬‫מבחינה תרבותית, אין האתוס הליברלי קובע נחרצות מה מותר ומה אסור, מה מוסרי ומה מתועב, מה‬‫טוב ומה רע, מה נשגב ומה נקלה. השקפת עולם ליברלית אמורה להיות פתוחה לדעות, לאמונות,‬‫ולסגנונות חיים מגוונים, ואינה ממהרת לשפוט נורמות התנהגות כ"בלתי ראויות". בניגוד לאדם הסובלני,‬‫הפלורליסט (הליברל) לא "סובל" את אורח חייו של האחר, אלא מקבל אותו כמובן מאליו. הפלורליסט,‬ ‫1‬‫" ארצות הברית תבטיח לכל מדינה בברית זו צורת ממשל רפובליקנית" (מתוך חוקת ארה"ב, סעיף ד, פסקה‬‫4. התרגום לקוח מתוך: יונינה פלורסהיים, תולדות ארצות הברית: חזון, משברים וצמיחה, ירושלים, 2008, עמ‬ ‫288).‬ ‫2‬ ‫אלן גרנט, ממשל ופוליטיקה בארצות הברית, תרגום: חדוה ארליך, רעננה, 2008, עמ 11.‬ ‫3‬‫אתוס הוא שילוב בין השקפת עולם לבין אורח חיים, שכן השקפת עולם אינה באה רק להסביר את התופעות‬ ‫הנגלות לעין, אלא גם נותנת לעולם משמעות ערכית ומצביעה על אורח החיים הרצוי והנורמטיבי.‬ ‫‪3|Page‬‬
  4. 4. ‫בעצם הווייתו, מסרב להציב ערכים ועמדות במעלה סולם היררכי.4 קבלתו של האחר מתוארת יפה על ידי‬‫אלכסיס דה-טוקוויל (צרפתית: ‪ 5)Alexis de Tocqueville‬כבר במשפט הפתיחה במבוא לספרו‬‫הדמוקרטיה באמריקה (צרפתית: ‪ ,)De la démocratie en Amérique‬בו הוא מתאר כצופה מהצד, את‬ ‫התחושות שליוו אותו לאורך המסע בארצות הברית בתחילת שנות ה-73 של המאה ה-1.:‬ ‫"מכל הדברים החדשים שמשכו את תשומת ליבי בעת שהותי בארצות הברית,‬ ‫6‬ ‫לא היה דבר שהרשים אותי יותר מן השוויון הכללי במצבם של הבריות."‬‫שוויון פוליטי וחוקי בין אזרחי המדינה הוא מאבני היסוד של הליברליזם, ומשמש כבסיס לחשיבה‬ ‫החברתית והפוליטית בארצות הברית עד היום.‬ ‫לאור האמור לעיל עולות מספר שאלות:‬ ‫.. מהי דמוקרטיה ליברלית ומה הם מקורותיה?‬ ‫5. כיצד מיושמים עקרונות הליברליזם ברפובליקה האמריקנית?‬ ‫3. מהם בכלל, ליברליזם ורפוליקניזם?‬ ‫4. מה היו הסיבות לייסודו של משטר מסוג זה בארצות הברית?‬‫בעבודה זו אני מתכוון לנסות ולענות על שאלות אלה ואחרות, תוך התמקדות בגורמים שעיצבו את‬‫ארצות הברית בראשית דרכה, והפכוה מברית רופפת בין מדינות, שניתן לראות דימיון מסוים בינה לבין‬‫האיחוד האירופי של ימינו, לרפובליקה החולשת על יבשת שלמה. מכיוון שהנושא הוא רחב ביותר,‬‫בחרתי להתמקד בעיקר בבסיס הרעיון הליברלי עצמו ובתהליך יצירתה של חוקת ארצות הברית, הנחשבת‬ ‫7‬ ‫כדבר מקודש בעיני אמריקנים רבים, ומסמלת עבורם את המהות של הליברליזם באמריקה.‬ ‫עבודה זו מחולקת ל-4 פרקים, שיעסקו בנושאים הבאים:‬‫.. רקע היסטורי – פרק זה יעסוק במציאות ביבשת צפון אמריקה סביב השנים 330. –‬‫.78., עת הפכו המושבות הבריטיות לאורך חופי האוקיאנוס האטלנטי למדינות עצמאיות,‬ ‫ומאוחר יותר לחלק מהרפובליקה האמריקנית.‬‫5. הפילוסופיה הליברלית – על מנת להבין בצורה טובה יותר את המחשבה הפוליטית‬‫והחברתית בארצות הברית, יש להבין תחילה את הרעיונות העומדים מאחוריהם. בפרק זה‬ ‫4‬ ‫אייל נווה, האתוס הליברלי בחברה האמריקנית, תל אביב, 2221, עמ 2 – 41.‬ ‫5‬‫אלכסיס דה טוקוויל (1021 – 2121), היה הוגה דעות והיסטוריון צרפתי. בין השנים 1821 – 8821 סייר‬‫בארצות הברית במסגרת שליחות מטעם מלך צרפת, ובעקבות ביקור זה פרסם את חיבורו, הדמוקרטיה‬‫באמריקה (‪ )De la démocratie en Amérique‬בשני כרכים (1821 ו-0421), בו תיאר את חוויותיו את מסקנותיו‬‫מהחיים בארצות הברית של אמריקה. הספר זכה להצלחה רבה כבר במאה ה-21, ותורגם לשפות רבות, בהן‬ ‫גם עברית.‬ ‫6‬ ‫אלכסיס דה טוקוויל, הדמוקרטיה באמריקה, תרגום: אהרון אמיר, ירושלים, 2008, עמ 8.‬ ‫7‬ ‫צרלס הרמן פריצט, החוקה האמריקנית, תרגום: אריה חשביה, תל אביב, 8221, עמ 8.‬ ‫‪4|Page‬‬
  5. 5. ‫אסביר את התפיסה החברתית, הכלכלית והפוליטית עליה נסתמכו האמריקנים בעת ייסודה‬ ‫של ארצות הברית.‬‫3. החוקה האמריקנית – בפרק זה אסקור את התהליכים שהביאו לכינוס ועידת החוקה‬‫האמריקנית, ליצירת החוקה, ולקבלתה בסופו של דבר כחוק העליון של הארץ. בפרק לא‬ ‫אתמקד בתוכן של החוקה עצמה, אלא ברעיונות שהביאו ליצירתה.‬‫4. הרפובליקניזם של גפרסון ומדיסון – בפרק האחרון אבחן את תרומתם של שניים‬‫מהאנשים החשובים ביותר מבין "האבות המייסדים של ארצות הברית",8 תומאס גפרסון‬‫(‪ 9)Thomas Jefferson‬וגיימס מדיסון (‪( 10)James Madison‬בהתאמה, נשיאה השלישי‬‫והרביעי של ארצות הברית). הבחירה דווקא בשני אישים אלה על פני אחרים היא תרומתם‬‫החשובה לניסוח הצהרת העצמאות האמריקנית (גפרסון) והחוקה (מדיסון), וכן גישתם‬ ‫הליברלית יותר (באופן יחסי לעמיתיהם), בפרשנותם את סמכויות המדינה כלפי אזרחיה.‬‫הערה: למעט אם צוין אחרת, כל המונחים והשמות הלועזיים בסוגריים, הן בטקסט עצמו והן בהערות‬ ‫השוליים, הינם באנגלית.‬ ‫8‬‫"האבות המייסדים של ארצות הברית" (‪ )Founding Fathers of the United States‬הוא מונח המתייחס‬‫למספר מצומצם של אנשים, אשר תרמו תרומה נכבדת ליצירתה של ארצות הברית כפי שהיא מוכרת לנו כיום.‬‫בין הדמויות המוכרות ביותר בקבוצה זו ניתן למנות את כל ארבעת הנשיאים הראשונים של ארצות הברית‬‫[גורג וושינגטון (‪ ,)George Washington‬גון אדאמס (‪ ,)John Adams‬תומאס גפרסון (‪)Thomas Jefferson‬‬‫וגיימס מדיסון (‪ ,])James Madison‬את שר האוצר הראשון שלה [אלכסנדר המילטון (‪,])Alexander Hamilton‬‬‫נשיא בית המשפט העליון הרביעי שלה [גון מרשל (‪ ,])John Marshall‬וכן אישים ציבוריים כגון: בנגמין פרנקלין‬ ‫(‪ ,)Benjamin Franklin‬גון גיי (‪ ,)John Jay‬פטריק הנרי (‪ )Patrick Henry‬ותומאס פיין (‪.)Thomas Paine‬‬ ‫9‬‫תומאס גפרסון (8421 – 1821) היה נשיאה השלישי של ארצות הברית ומהאבות המייסדים של האומה‬‫האמריקנית. חיבר את הכרזת העצמאות של ארצות הברית, ייסד את "המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית" יזם‬‫וביצע את רכישת לואיזיאנה. היה חבר קרוב של גיימס מדיסון, ושל גון אדאמס, למרות המחלוקות הפוליטיות‬ ‫שלו עם האחרון. גפרסון מת ביום השנה ה-01 לעצמאות ארצות הברית, בהפרש של מספר שעות מאדמס.‬ ‫01‬‫גיימס מדיסון (1121 – 1821) היה נשיאה הרביעי של ארצות הברית ומהאבות המייסדים של האומה‬‫האמריקנית. מכונה "אבי החוקה האמריקנית" לאור תרומתו הרבה לניסוחה הסופי ולאשרורה על ידי המדינות‬‫החברות בברית, בעיקר וירגיניה וניו יורק. הקים בצוותא עם גפרסון את "המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית"‬ ‫בשנת 1221. כיהן כמזכיר (שר) החוץ בממשלתו של גפרסון (1021 – 2021).‬ ‫‪5|Page‬‬
  6. 6. ‫.. רקע היסטורי‬‫תהליך ההתנתקות של שלוש עשרה המושבות בצפון אמריקה מבריטניה, נקרא ברבות הימים‬‫"המהפכה האמריקנית". אך האם הייתה זו באמת מהפכה? הרי מי שהנהיג את המרד כנגד‬‫הבריטים היו האליטות החברתיות באמריקה ולא פשוטי העם. גם לא חל כל שינוי במבנה‬‫החברתי או הכלכלי במושבות. אם כך, מה כן היה מהפכני במרד המושבות כנגד בריטניה?‬‫המהפכנים ראו את עצמם, ערב פרוץ המהפכה, אזרחים אנגלים לכל דבר ועניין. החוקים‬‫שחוקקה בריטניה בנוגע למושבות, מבלי שישבו נציגים של המושבות בפרלמנט הבריטי, הייתה‬‫מנוגדת לתפיסה שהתפתחה בצפון אמריקה, לפיה רק נציגים ישירים של העם יכולים לחוקק‬‫חוקים בשם העם. באנגליה, שיטת הייצוג הייתה שיטה ארכאית, בה נשתמרו סדרים עוד מימי‬‫הביניים, ולפיכך היו "מחוזות רפאים" להם היו מספר צירים בפרלמנט בעוד מחוזות גדולים מאד‬ ‫11‬ ‫היו בעלי מספר נציגים זהה או נמוך ממספר הנציגים של "מחוזות הרפאים".‬‫לאור זאת עולה השאלה, מדוע פרצה המהפכה האמריקנית דווקא בתאריך מסוים ולא קודם‬ ‫לכן או לאחר מכן? תשובה לשאלה זו אנסה לתת בהמשך פרק זה.‬ ‫המושבות עד מלחמת העצמאות‬ ‫...‬‫מלחמת הצרפתים והאינדיאנים (420. – 330.), אשר נודעה באירופה כמלחמת שבע השנים‬‫גרמה לשינויים גיאו-פוליטיים מרחיקי לכת בצפון אמריקה.31 ניצחונה של‬ ‫21‬ ‫(320. – 330.)‬‫אנגליה אמנם העביר לידיה שליטה על אזורים נרחבים ביבשת, אך המלחמה פגעה קשות באוצר‬‫המדינה הבריטי. בעקבות כך, המדיניות הבריטית של "הזנחה מבורכת" (‪)salutary neglect‬‬‫כלפי המושבות השתנתה, ובמקומה החל פיקוח הדוק על המושבות, אשר נועד לשרת את‬ ‫51‬ ‫המרקנטיליזם41 הבריטי.‬‫נוסף להגבלות הכלכליות, הוטל על האזרחים האירופים בצפון אמריקה איסור להתיישב‬‫ממזרח להרי האפלאצים, צעד שהיווה פגיעה בציפור נפשם של המתיישבים, אשר "המערב"‬ ‫61‬ ‫נתפס אצלם כמילה נרדפת לתקווה לעתיד טוב יותר.‬ ‫11‬ ‫נווה, האתוס הליברלי, עמ 18 – 28.‬ ‫21‬‫מלחמת הצרפתים והאינדיאנים היא מערכה שהתנהלה בצפון אמריקה במשך 2 שנים, מ-4121 עד 8121,‬‫במקביל למלחמת שבע השנים (1121 – 8121) באירופה. העימות הסתיים בכיבוש בריטי של כל שטחי צרפת‬‫החדשה מזרחית לנהר המיסיסיפי, וכן של פלורידה הספרדית. כדי לפצות את בעלת בריתה, ספרד, על אובדנה‬‫של פלורידה, ויתרה צרפת על שליטתה בלואיזיאנה הצרפתית בשטח שממערב למיסיסיפי. מלחמה זו שמה קץ‬ ‫לנוכחות הצרפתית בצפון אמריקה.‬ ‫31‬ ‫מפת צפון אמריקה בשנים 8121 – 1221 מופיעה בנספח 8.‬ ‫41‬‫מרקנטיליזם הוא תורה כלכלית הגורסת כי עושר ושגשוג האומה תלוי במידת ההון שצברה וכי הנפח של‬‫הסחר העולמי בלתי ניתן לשינוי. האופן הטוב ביותר להגדיל את ההון הוא יצירת מאזן מסחרי חיובי, קרי הגדלת‬‫הייצוא והקטנת הייבוא. על פי התורה המרקנטיליסטית הממשלה צריכה לממש יעדים אלו באמצעות ניהול‬ ‫מדיניות כלכלית פרוטקציוניסטית: עידוד הייצוא והקטנת הייבוא על ידי מיסוי, מכסים ומכסות.‬ ‫51‬ ‫ארנון גוטפלד, ממושבות למלחמת אזרחים: היסטוריה אמריקנית עד 1861, תל אביב, 1221, עמ 18 – 28.‬ ‫61‬ ‫שם.‬ ‫‪6|Page‬‬
  7. 7. ‫בשנת 430. נחקקו חוק הסוכר (‪ ,)Sugar Act‬שהטיל מס גבוה יותר על סוכר ממה שהיה‬‫מקובל עד אז, וחוק המטבע (‪ ,)Currency Act‬אשר חייב את בני המושבות להשתמש במטבעות‬‫בריטיים לצרכי מסחר בינלאומי ולא בשטרות נייר. חוקים אלה הכעיסו את האמריקנים, אך הם‬ ‫71‬‫שנחקק שנה לאחר מכן‬ ‫לא עשו דבר בנידון. ברם, בעקבות חוק הבולים (‪,)Stamp Act‬‬‫(230.) החליטו האמריקנים לצאת במחאה אקטיבית. הסיבה למחאה האקטיבית הייתה שחוק זה‬‫הטיל למעשה מס ישיר על המושבות, להבדיל מהחוקים האחרים שעסקו יותר במסחר‬‫הבינלאומי, והסכמה לחוק הייתה נותנת לגיטימציה חוקית לכך שהפרלמנט הבריטי יטיל מיסים‬ ‫81‬ ‫על המושבות, על אף שאלו לא מיוצגות בפרלמנט הבריטי.‬‫בעקבות המחאה (האלימה בחלקה) של בני המושבות כנגד חוק הבולים, הוא בוטל לבסוף‬‫בשנת 330., אך ביטולו לווה בהצהרה (‪ )The Declaratory Act‬כי לפרלמנט הבריטי‬‫סמכויות להטיל על כל האזרחים הנתונים לסמכותו של הכתר הבריטי, בבריטניה ובמושבותיה‬ ‫91‬ ‫מעבר לים (ובכללן – שלוש עשרה המושבות), מיסים "בהתאם לצרכי האימפריה".‬ ‫..... המהפכה האמריקנית‬‫בעקבות ביטולו של חוק הבולים נרגעו הרוחות במושבות האמריקניות לשבע שנים, אך הן‬‫התעוררו מחדש בשנת 300., בעקבות החלטה שנראתה שולית באותה עת. חברת הודו המזרחית‬‫הבריטית (‪ ,)East India Company‬בעלת המונופול על סחר התה באימפריה, נקלעה לקשיים‬‫כלכליים, ובעקבות כך חוקק חוק התה (‪ )Tea Act‬אשר פטר את החברה ממיסים ומכסים,‬‫ואפשר לה למכור את התה שלה במחיר ש"שבר" את השוק. האמריקנים זעמו על החוק, שכן‬‫הוא הקשה עליהם את התחרות עם חברת הודו המזרחית, ובעקבות כך, ב-3. בדצמבר 300.,‬‫עלו כחמישים אמריקנים מחופשים לאינדיאנים על שלוש אוניות של חברת הודו המזרחית שעגנו‬‫בנמל בוסטון ואשר נשאו מטען של תה למושבות, והשליכו ארגזי תה בשווי תשעים אלף דולר‬ ‫02‬ ‫למימי הנמל. אירוע זה נודע לימים כ"מסיבת התה של בוסטון".‬‫בבריטניה סערו הרוחות בעקבות המעשה, ונחקקו חוקי ענישה קשים נגד מסצוסטס, בניהם‬‫סגירת נמל בוסטון עד לפיצוי החברה בשווי התה שהושלך לים, פגיעה בשלטון העצמי של‬‫המושבה, קביעה שהנאשמים יועמדו לדין בבריטניה ולא בצפון אמריקה, חיוב תושבי המושבות‬‫לאכסן חיילים בביתם, על חשבונם, וכן הכרזה על מושבת מסצוסטס כמושבה מורדת. חוקים‬‫אלה כונו בפי האמריקנים "החוקים הבלתי נסבלים" (‪ ,)Intolerable Acts‬והם העירו מחדש‬ ‫12‬ ‫את הקולות הקיצוניים בקרב בני המושבות.‬ ‫71‬‫חוק הבולים הטיל מס על כל מסמך כתוב המודפס במושבות (עיתונים, יומנים, מנשרים, צוואות, רישיונות,‬ ‫מכתבים, חשבונות, שטרי חוב וכדומה).‬ ‫81‬ ‫אייל נווה, ארצות הברית: דמוקרטיה בהתהוות מתמדת, רעננה, 2008, עמ 81 – 41.‬ ‫91‬ ‫שם, עמ 11.‬ ‫02‬ ‫שם, עמ 21 – 21.‬ ‫12‬ ‫שם, עמ 21.‬ ‫‪7|Page‬‬
  8. 8. ‫החשש מהשתלטות הקיצונים על השיח הציבורי, הביא לכינוס הקונגרס הקונטיננטלי הראשון‬‫(‪ ,).004( )First Continental Congress‬בו השתתפו נציגי כל המושבות, מלבד גורגיה.‬‫קונגרס זה בחר בדרך של מתינות, וקרא לבריטניה לבטל את "החוקים הבלתי נסבלים", תוך‬‫הפעלת חרמות כלכליות כנגד מוצרים מבריטניה, על מנת לפגוע בה כלכלית ולחזור בה‬‫מהחלטתה. בקרב היסטוריונים קיימת מחלוקת אם כינוס קונגרס זה היווה סממן לרצונן של‬ ‫22‬ ‫המושבות להינתק מבריטניה, או שמא היה זה ניסיון להחזיר את המצב לקדמותו.‬‫בקונגרס הבריטי דנו בהצעה של המושבות, ושלחו לאישורו של הקונגרס הקונטיננטלי הצעת‬‫פשרה, אך זו הגיעה מאוחר מידי, שכן כבר נורו היריות הראשונות במה שייוודע לימים כמלחמת‬‫העצמאות האמריקנית או כמלחמה המהפכנית האמריקנית ( ‪American Revolutionary‬‬‫‪ .)War‬ב-8. באפריל 200., כוח בריטי התנגש עם קבוצה של אזרחים אמריקנים בין העיירות‬ ‫32‬‫בתקרית נהרגו שמונה אזרחים אמריקנים‬ ‫לקסינגטון וקונקורד, כ-75 ק"מ מערבית לבוסטון.‬‫ומספר חיילים בריטים. האמריקנים הצליחו לשכנע את התושבים המקומיים כי הבריטים הם‬‫אלה שפתחו באש, ובעקבות כך הותקפו הבריטים כל הדרך עד לבוסטון. בסופו של יום, מנו‬ ‫42‬ ‫הבריטים כמאתיים וחמישים הרוגים ופצועים מכוחותיהם.‬‫לאור אירועי הדמים במסצוסטס, התכנס בחודש מאי 200. הקונגרס הקונטיננטלי השני,‬‫אשר דן בהסלמה. מכיוון שדעת הקהל האמריקנית שוכנעה כי הבריטים היו אלה שתקפו‬‫ראשונים, הוציא קונגרס זה מסמך רשמי, שיש שיגדירו אותו "מרדני": הכרזה על הסיבות‬‫והצורך לאחוז בנשק ( ‪Declaration of the Causes and Necessity of Taking Up‬‬‫‪ 25.)Arms‬בעקבות הצהרה זו הכריז המלך גורג השלישי על המושבות כמורדות.62 המלך חשש‬‫כי המושבות מעוניינות להתנתק מבריטניה, ובנאומו מיום 35 באוקטובר 200., לאחר שנודעו‬ ‫לו תוצאות הקרבות במסצוסטס והצהרת הקונגרס הקונטיננטלי השני אמר כך:‬ ‫72‬ ‫"מלחמת המרידה מנוהלת במפורש למטרת הקמתה של אימפריה עצמאית."‬‫נאומו של המלך התפרסם במושבות ב-7. בינואר 300., באותו יום בו התפרסם מנשר בשם‬‫שכל ישר מאת תומאס פֵּיין (‪ 28,)Thomas Paine‬אשר דן בסמכות החוקית של מלך, כל מלך,‬ ‫22‬ ‫נווה, דמוקרטיה בהתהוות מתמדת, עמ 01 – 11.‬ ‫32‬‫ירי זה זכה עם הזמן לכינוי "הירייה שנשמעה ברחבי העולם" (‪ .)Shot heard round the world‬מקורו של‬ ‫הביטוי – הוא מהבית הראשון של "פיוט קונקורד", שחובר ב-2821 על ידי ראלף ולדו אמרסון (8021 – 8221):‬‫"על גשר גס על־פני השטף, במשב אפריל נפרש דגלם; כאן, ניצבו איכרים ערוכי־קרב, וירו [את] הירייה‬ ‫שנשמעה ברחבי העולם."‬ ‫42‬ ‫שם, עמ 81.‬ ‫52‬‫את הטקס המלא (באנגלית ובעברית) ניתן למצוא בספרו של ארנון גוטפלד, הדרך למהפכה ולעצמאות‬ ‫ארצות הברית, עמ 228 – 128.‬ ‫62‬ ‫נווה, דמוקרטיה בהתהוות מתמדת, עמ 81.‬ ‫72‬ ‫דיויד מקאלו, 8771, תרגום: עדי גינצבורג-הירש, תל אביב, 1008, עמ 08.‬ ‫82‬‫תומאס פיין (2821 – 2021) היה פוליטיקאי והוגה דעות ממוצא בריטי. הוא נודע בעיקר בזכות פעולותיו‬‫במלחמת העצמאות של ארצות הברית ונחשב לאחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית. פיין היה בעל‬‫השקפות רדיקליות, והתפרסם בעקבות חוברות שכתב ובהן מתח ביקורת קשה על השלטון הבריטי באמריקה‬ ‫‪8|Page‬‬
  9. 9. ‫לשלטון. פיין קרא להכרזת עצמאותן של המושבות מבריטניה, ולהקמתה של רפובליקה, שתבטל‬‫לחלוטין כל סממן מלוכני. הן המנשר והן נאומו של המלך גורג השלישי הקצינו עוד יותר את‬‫רוחות המרד עד לכדי דרישה לניתוק מוחלט של המושבות מבריטניה. במאי 300. התכנס‬‫בפילדלפיה הקונגרס הקונטיננטלי, ודן בהצעות להכרזה על עצמאות. בסופו של דבר, הצביעו‬‫המושבות בעד עצמאות ב-3 ביולי 300. (ברוב של שנים עשר תומכות ונמנעת אחת) וב-4‬ ‫92‬ ‫ביולי 300. הכריזו על עצמאותן.‬ ‫הרפובליקה האמריקנית הצעירה‬ ‫5..‬‫עם תום מלחמת העצמאות האמריקנית וחתימת הסכם פריז (380.) ארצות הברית הייתה‬‫בעצם קונפדרציה של המדינות החברות בה. השטחים שהועברו אליה על ידי בריטניה היו‬ ‫03‬‫והיה קשה לנהל את‬ ‫עצומים יחסית לאוכלוסייתה (שמנתה אז כשניים וחצי מיליון אזרחים),‬‫המדינה הצעירה לאחר המלחמה. מכיוון שתקופת המלחמה הסתיימה, ולא היה עוד נושא שיכל‬‫ללכד את תושבי המושבות, החלו לצוץ בעיות מבית. המושבות הטילו מכסים על מוצרים‬‫מיובאים ממושבות אחרות, על מנת להגן על תוצרתן, וסכסוכי גבולות פרצו בין החברות‬ ‫13‬ ‫בברית.‬‫בשנת 080. התכנסו חמישים וחמישה נציגי המושבות בפילדלפיה על מנת לדון בנושאים‬‫שעל הפרק, בניסיון לגבש פתרון כדי לחזק את הברית בין המדינות. בסופו של דבר, לאחר קרוב‬‫לחמישה חודשים (25 מאי – 0. ספטמבר 080.) סיימה הוועידה את דיוניה בהצעה המהפכנית‬ ‫23‬‫מכיוון שסמכויות הוועידה לא כללו את שינוי שיטת‬ ‫לאימוצה של חוקה פדרלית לברית.‬‫הממשל, החלו ניסיונות שכנוע של הנציגים השונים בדבר הצורך לאימוץ החוקה. הוחלט כי אם‬ ‫33‬ ‫1 מתוך 3. המדינות החברות יאשררו את החוקה, היא תהפוך לחוק העליון של הארץ.‬‫אחת הירושות המפורסמות ביותר שהורישה המערכה לאישרור החוקה, היה קובץ המסות‬‫שנקרא הפדרליסט (‪ .)The Federalis Papers‬מסות אלה היו מאמרי עיתונות שנכתבו כדי‬‫להשפיע על קהל הבוחרים במדינת ניו יורק ההססנית. הן נכתבו על ידי גיימס מדיסון, אלכסנדר‬ ‫53‬ ‫43‬‫לבסוף אושרה החוקה בשנת‬ ‫וגון גיי (‪.)John Jay‬‬ ‫המילטון (‪)Alexander Hamilton‬‬ ‫63‬ ‫180..‬‫הצפונית. בעת ההמהפכה הצרפתית, היה חלק מהוועידה הלאומית (צרפתית: ‪ ,)Convention Nationale‬זאת‬ ‫על אף שכלל לא ידע צרפתית.‬ ‫92‬ ‫נווה, דמוקרטיה בהתהוות מתמדת, עמ 11.‬ ‫03‬ ‫מפת צפון אמריקה לאחר העצמאות האמריקנית מופיעה בנספח 4.‬ ‫13‬ ‫שם, עמ 22.‬ ‫23‬ ‫פירוט מלא על תוכן הוועידה – בפרק השלישי.‬ ‫33‬‫,‪Lance Benning, The Sacred Fire of Liberty: James Madison and the Founding of the Federal Republic‬‬ ‫.432 .‪Ithaca, NY, 1995, p‬‬ ‫43‬‫אלכסנדר המילטון (2121 – 4021) היה עורך דין וציר של מדינת ניו יורק. בזמן מלחמת העצמאות‬‫האמריקנית שימש כמפקד יחידת תותחנים. היה מבין היוזמים של ועידת החוקה וכן היה מתנגד בולט של‬ ‫‪9|Page‬‬
  10. 10. ‫..5.. הרפובליקה האמריקנית מ-180. ואילך‬‫לאחר אישרורה של חוקת ארצות הברית הושבע גורג וושינגטון ( ‪George‬‬ ‫73‬‫לנשיאות, ושימש בתפקיד זה 8 שנים (180. – 010.). עם תום כהונתו‬ ‫‪)Washington‬‬‫השנייה, הוא לא הציג את מועמדותו לכהונה נוספת, וכלל זה הפך לנכס צאן ברזל לכל נשיא‬ ‫83‬‫וגם התווסף לחוקה כתיקון ה-55 בשנת .21.. תקופת נשיאותו של‬ ‫אמריקני שבא אחריו,‬‫וושינגטון נודעה כתקופה של סכסוכים רבים, בעיקר בין מזכיר (שר) האוצר, המילטון, למזכיר‬‫החוץ, גפרסון. מאבקים אלה יצרו שני מחנות בתוך הממשל של וושינגטון: "הפדרליסטים",‬‫בהנהגתם של המילטון וגון אדאמס (‪ 39)John Adams‬מחד, מול "הרפובליקנים" בהנהגתם של‬ ‫04‬ ‫גפרסון ומדיסון מאידך.‬‫עם פרישתו של וושינגטון, נבחר גון אדאמס לתפקיד הנשיא (310.),14 וגפרסון לסגנו. מצב‬‫זה נוצר מכיוון שחוקת ארצות הברית, אשר מתכנניה לא שיוו בנפשם שתקום מערכת של‬‫מפלגות (ורק שנים אחדות לאחר אימוצה), קבעה כי נשיא ארצות הברית יהיה האדם שקיבל את‬ ‫24‬‫ואילו סגנו יהיה מי שקיבל את מספר הקולות השני בטיבו. המצב‬ ‫מרבית קולות האלקטורים,‬ ‫34‬ ‫תוקן בשנת 478., עם קבלת התיקון ה-5. לחוקה.‬‫העבדות. היה שר האוצר בממשלתו של וושינגטון, והקים את הבנק המרכזי הראשון של ארצות הברית. הוא‬‫מת בשנת 4021 לאחר דו-קרב עם ַארון ּבר (‪ ,)Aaron Burr‬אשר המילטון הביא לתבוסתו במירוץ למשרת מושל‬ ‫מדינת ניו יורק.‬ ‫53‬‫גון גיי (1421 – 2821)היה פוליטיקאי, מהפכן ומשפטן אמריקאי. נחשב לאחד מבין שבעת ה"אבות‬‫המייסדים" החשובים ביותר. נודע בעיקר עקב שליחותו בצרפת במשותף עם בנגמין פרנקלין וגון אדמס וחלקו‬ ‫בכתיבת מסמכי הפדרליסט.‬ ‫63‬ ‫פריצט, החוקה האמריקנית, עמ 81.‬ ‫73‬‫גורג וושינגטון (8821 – 2221) היה נשיאה הראשון של ארצות הברית וכונה "אבי האומה האמריקנית".‬‫בעת מלחמת העצמאות של ארצות הברית היה המפקד העליון של הצבא הקונטיננטלי, והיה אהוד בקרב‬‫החיילים האמריקנים. וושינגטון הוא אחת הדמויות המפורסמות ביותר מבין האבות המייסדים, ועל שמו נקראת‬‫בירת ארצות הברית, וכן מדינת וושינגטון. דיוקנו חקוק בסלע בהר ראשמור בדרום דקוטה וכן הוא מופיע על‬ ‫שטר הדולר (1$).‬ ‫83‬‫יוצא מן הכלל הוא פרנקלין דלאנו רוזוולט (נשיא בשנים: 8821 – 1421), שנבחר לא פחות מ-4 פעמים‬‫לתפקיד נשיא ארה"ב. בפועל, הוא שימש נשיא 8 קדנציות בלבד, שכן הוא מת זמן קצר לאחר השבעתו‬ ‫לנשיאות ב-1421, פחות מחודש לפני כניעת גרמניה הנאצית.‬ ‫93‬‫גון אדמס (1821 – 1821), סגן הנשיא הראשון של ארצות הברית ונשיאה השני. אשתו, אביגייל ( ‪Abigail‬‬‫‪ )Smith Adams‬נחשבת לאחת מחלוצות הפמיניזם בארצות הברית בגלל מכתבים שכתבה לבעלה בעת‬‫המהפכה האמריקנית ובנו, גון קווינסי אדמס (‪ ,)John Quincy Adams‬היה לנשיאה השישי של ארצות הברית.‬‫ג ון אדאמס נחשב לאחת הדמויות היותר משכילות מבין האבות המייסדים, אך גם האפרורית יותר. היה מראשי‬ ‫המפלגה הפדרליסטית. מת ביום השנה ה-01 לעצמאות ארצות הברית, בהפרש של שעות מתומאס גפרסון.‬ ‫04‬ ‫נווה, דמוקרטיה בהתהוות מתמדת, עמ 42 – 12.‬ ‫14‬ ‫הבחירות התקיימו בנובמבר 1221 אך הנשיא נכנס לתפקידו רק במארס של השנה העוקבת.‬ ‫24‬‫בארצות הברית הנשיא וסגן הנשיא אינם נבחרים ישירות על ידי ציבור הבוחרים, אלא על ידי חבר‬‫האלקטורים (‪ ,)Electoral College‬בשיטה המפורטת בסעיף הראשון שבפרק השני של חוקת ארצות הברית.‬‫הסיבה לאימוץ שיטה זו הייתה על מנת "להרחיק את העם" מהבחירה הישירה של משרת הנשיא, ובכך להצר‬‫את רגליהם של דמגוגים. בעקבות הבחירות של שנת 0021, בהן התערב בית הנבחרים בבחירת נשיא ארצות‬ ‫הברית, שונתה מעט השיטה על ידי התיקון ה-81 לחוקה.‬ ‫34‬ ‫שם, עמ 22 – 22.‬ ‫‪10 | P a g e‬‬
  11. 11. ‫בשנת 778. נבחר גפרסון לנשיא, במקומו של אדאמס, במה שזכה לכינוי (על ידי גפרסון‬ ‫44‬‫החשש הגדול שליווה את כניסתו של גפרסון לתפקיד, בעיקר‬ ‫עצמו) "המהפכה של 778.".‬ ‫מצד חוגים שמרניים (פדרליסטים) הביא אותו לנסות ולפייסם בנאום ההשבעה שלו בהצהירו:‬ ‫54‬ ‫"כולנו רפובליקנים, כולנו פדרליסטים."‬‫מטרתו של גפרסון הייתה להרגיע את הרוחות בקונגרס, על מנת שלא לגרום לחברים בו‬‫להפריע לרפורמות אותן הוא התכוון להעביר, ואכן, הוא זכה להיבחר אף לכהונה שנייה.‬‫לתפקיד מזכיר החוץ שלו מינה גפרסון את גיימס מדיסון, אשר עם פרישתו של גפרסון, נבחר‬ ‫64‬ ‫גם הוא לכהונה כפולה כנשיא ארצות הברית.‬ ‫44‬ ‫.472 .‪Lance Banning, The Jeffersonian Persuasion: evolution of a party ideology, Itcha, NY, 1980, p‬‬ ‫54‬‫,‪Conrad Cherry, Gods new Israel: Religious Interpretations of American Destiny, Chapel Hill, NC‬‬ ‫8991.‬ ‫64‬ ‫נווה, דמוקרטיה בהתהוות מתמדת, עמ 401 – 101.‬ ‫‪11 | P a g e‬‬
  12. 12. ‫5. הפילוסופיה הליברלית‬‫בחינת הרקע ההיסטורי להפיכת המושבות האמריקניות למדינה עצמאית מעלה שאלות רבות.‬‫כשחושבים על המושג "מהפכה", רבים מעלים בדעתם את האיכרים הרעבים בצרפת ערב‬‫המהפכה הצרפתית, ואת המצב הבלתי נסבל בו %3 מהעם קבעו את אורח החיים של %01‬‫האחרים. אך לא כך היה המצב באמריקה. אם כן, מדוע בחרו האמריקנים בדרך המרד? ואם‬‫נצליח לענות על שאלה זו, אזי תעלה השאלה מדוע בחרו רק האמריקנים בדרך המרד, ולא‬‫המתיישבים בשאר הקולוניות הבריטיות מעבר לים? מה כל כך חרה לאמריקנים בשיטת הממשל‬ ‫הייצוגית הבלתי ישירה של בריטניה, שלא הטריד את מנוחתם של אזרחים בריטים אחרים?‬‫כדי להשיב על שאלות אלה, יש להבין תחילה את האידיאולוגיה בה האמינו האמריקנים ערב‬‫המהפכה, אשר הביאה לא רק לעצמאותה של ארצות הברית מידי בריטניה, אלא אף הייתה‬‫הבסיס לכינון המשטר החדש בצפונה של אמריקה. אידיאולוגיה זו, המכונה ליברליזם או‬ ‫ליברליזם קלאסי היא הנושא המרכזי של פרק זה.‬ ‫הפן הפוליטי‬ ‫..5‬‫בחוקרנו את ההגות הפוליטית הליברלית עליה התבססו האבות המייסדים של ארצות הברית,‬‫שני אישים ושני חיבורים מוזכרים תדיר: גון לוק (‪ 47)John Locke‬וספרו על הממשל המדיני‬ ‫84‬‫וחיבורו רוח‬ ‫(‪ )Two Treatises of Government‬והברון מונטסקייה (‪)Montesquieu‬‬‫החוקים (צרפתית: ‪ .)De Lesprit des Lois‬החוקר לואיס הרץ (‪ )Louis Hartz‬כתב כי‬‫ההשפעה של לוק על החברה האמריקנית הייתה כה גדולה עד שהאמריקנים בעת המהפכה היו‬‫כבר "לוקיאנים" (‪ )Lockean‬באישיותם: אינדיבידואלים, שאפתנים, קפיטליסטים, או במילה‬ ‫אחת – ליברלים. וכך הוא כותב:‬ ‫"הגותו של [גון] לוק שולטת במחשבה הפוליטית של אמריקה יותר מכל הגות‬ ‫94‬ ‫אחרת של כל פילוסוף מדיני אחר באומה כלשהי."‬‫כפי שכבר צוין במבוא, על פי האידיאל הליברלי המדינה היא רע הכרחי, שבלעדיו לא יישמרו‬‫זכויות הפרט. פיין, בחיבורו שכל ישר, אף כתב שאין זה משנה עד כמה מיטיב השלטון עם‬ ‫05‬‫במצב הטבע, כפי שהוא מתואר בספרו של תומאס הובס‬ ‫האזרחים – עדיין מדובר בדבר רע.‬ ‫74‬‫גון לוק (8811 – 4021) היה פילוסוף אנגלי, מהזרם האמפריציסטי. לוק מכונה "אבי הליברליזם", וכתביו‬ ‫השפיעו מאוד על התפיסה הליברלית האמריקאית ועל חוקת ארצות הברית.‬ ‫84‬‫שארל לואי דה סקונדה, ברון לה ברד ומונטסקייה (צרפתית: ‪Charles-Louis de Secondat, baron de La‬‬‫‪ )1211 – 1122( )Brède et de Montesquieu‬היה פילוסוף צרפתי אשר נודע בעיקר בזכות רעיון הפרדת‬ ‫הרשויות שלו. מונטסקייה הוא שהגה את רעיון חלוקת המדינה לשלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת.‬ ‫94‬‫97 ‪Daniel T. Rodgers, "Republicanism: The Career of a Concept", The Journal of American History‬‬ ‫.31 .‪(1992): p‬‬ ‫05‬ ‫תומאס פיין, שכל ישר, תרגום: ליה ניגרגד, ירושלים, 2008, עמ 1.‬ ‫‪12 | P a g e‬‬
  13. 13. ‫(‪ 51,)Thomas Hobbes‬לוויתן, האדם הוא חופשי לחלוטין, אך איננו מוגן מפני פגיעותיהם של‬‫אנשים אחרים בו. לכן, בני האדם הגיעו למסקנה כי הם מוכנים לוותר על חלק מחירויותיהם‬‫האישיות ולא להיות חופשיים באופן מוחלט, אך לפחות חייהם ורכושם יהיו מוגנים. לוק, שניתן‬ ‫להניח כי קרא את ספרו של בן ארצו, התייחס בכתביו הן לתפקיד המדינה והן לתפקיד החוק:‬ ‫"המדינה (‪ )respublica‬נראית לי כחברה של בני אדם אשר נוסדה אך ורק‬ ‫לשימור ולקידום של נכסיהם האזרחיים. בשם נכסים אזרחיים הריני מכנה את‬ ‫החיים, את החירות את שלמות הגוף ואת היעדר-הכאב מן הגוף, וכן גם את הבעלות‬ ‫25‬ ‫על החפצים החיצוניים כגון אחוזות אדמה, כספים, רהיטים וכיוצא באלה."‬ ‫"אין תכלית החוק לבטל את החופש או להגבילו, אלא לשמור עליו‬ ‫35‬ ‫ולהרחיבו."‬‫כפי שניתן לראות מדברי לוק, מטרתה של המדינה היא להגן על חייו, חירותו ורכושו של‬‫הפרט, ומטרתו של החוק היא לשמר את החירות ככל שניתן, ולא להגבילה שלא לצורך. החשש‬ ‫מחוקים רבים ומגבילים מידי עולה אצל מונטסקייה בחיבורו רוח החוקים:‬ ‫45‬ ‫"חוקים חסרי תועלת מחלישים חוקים הכרחיים."‬‫העקרונות עליהם מבוסס הליברליזם האמריקני הם פשוטים: טבעו של כל אדם הוא לשאוף‬‫לחירות; ממשל פוליטי מבוקר צומח מתוך אינדיבידואל בעל שליטה עצמית; הטבע חנן את בני‬‫האדם ביכולת לחשוב בעצמם ולנהל את חייהם בלא התערבות חיצונית; זכות הבחירה בתחומי‬‫הדת, הנישואין, השאיפות האינטלקטואליות והבחירות הפוליטיות שייכות לכל אדם באשר הוא‬‫אדם; הדת האמיתית הוא זו המלמדת כל אדם לכבד את זולתו, ובכך מאדירה את יצירתו של‬ ‫55‬ ‫האל. יש להדגיש כי כל הזכויות האלה, בתקופה המדוברת, יועדו לגברים בלבד.‬‫הסיבה שהגיבור האידיאלי של הליברליזם המוקדם היה גבר, שכן האמונה הייתה שלגבר,‬‫מעצם שמו, יש סגולה טובה (‪ 56,)virtue‬והאמונה הייתה כי מדינאי (‪ )statesman‬אמיתי ישים‬ ‫75‬ ‫את טובת הכלל לפני טובתו האישית.‬ ‫15‬‫תומאס הובס (2211 – 2211) היה הוגה דעות ופילוסוף פוליטי אנגלי, אשר התפרסם בעיקר בזכות ספרו‬ ‫לוויתן (‪ ,)Leviathan‬העוסק בשלטון ובסמכות.‬ ‫25‬ ‫גון לוק, אגרות על הסובלנות, תרגום: יורם ברונובסקי, ירושלים, 1008, עמ 04 – 14.‬ ‫35‬ ‫גון לוק, על הממשל המדיני, תרגום: יוסף אּור, ירושלים, 8008, עמ 84.‬ ‫45‬‫.‪Baron Charles de Secondat Montesquieu, The Spirit of the Laws, (translated and edited by Anne M‬‬ ‫.616 .‪Cohler, Basia Carolyn Miller, Harold Samuel Stone), Cambridge, 1990, p‬‬ ‫55‬‫.‪Joyce Appleby, Liberalism and Republicanism in the Historical Imagination, Cambridge, MA, 1996, p‬‬ ‫.1‬ ‫65‬‫סגולה טובה (לטינית: ‪ )virtus‬כוללת בתוכה את המילה הלטינית לגבר (‪ )vir‬ומכאן האמונה שרק גברים ניחנו‬ ‫בסגולה טובה.‬ ‫75‬ ‫שם, עמ 28.‬ ‫‪13 | P a g e‬‬
  14. 14. ‫אביגייל אדאמס, אשתו של גון אדאמס, קיוותה כי בעלה ועמיתיו לקונגרס הקונטיננטלי,‬‫יאמצו גישה שונה באשר לזכויות שהוענקו לגברים בלבד עד אז. במכתב מיום 300..3..3 היא‬ ‫כתבה לגון כך:‬ ‫" [...] בקוד החוקים החדש, שאני מניחה כי יהיה עליכם להכין, מישאלתי היא‬ ‫שלא תשכחו את הגברות, וכי תהיו נדיבים ואוהדים כלפיהן יותר משהיו אבותיכם.‬ ‫אל תמסרו בידי הבעלים כח בלתי מוגבל. זכרו, כי אילו יכלו היו כל הגברים‬ ‫רודנים. אם לא יתנו לגברות טיפול ותשומת לב מיוחדים, אנו נחושות בדעתנו‬ ‫לעורר מרד, ולא נראה את עצמנו כבולות על ידי חוקים שבהם לא יהיו לנו דעה או‬ ‫85‬ ‫ייצוג."‬‫גון אדאמס, אשר היה אחד האנשים השמרנים ביותר מבין האבות המייסדים, חשש מאפשרות‬ ‫כזו, וכך הוא השיב לאשתו ב-300..4.4.:‬ ‫" [...] ואשר לקוד החוקים יוצא הדופן שלך, איני יכול אלא לצחוק. נאמר לנו כי‬ ‫מאבקינו רופף את מוסרות השלטון בכל מקום; כי ילדים ושוליות חדלו לציית; כי‬ ‫בבתי הספר ובמכללות גברה התסיסה; כי אינדיאנים עלבו באפוטרופוסים שלהם‬ ‫וכושים החלו מתחצפים לאדוניהם. אך מכתבך הוא הרמז הראשון ששבט אחר,‬ ‫95‬ ‫עצום וחזק מכל השאר, החל לחוש התמרמרות."‬‫על אף פתיחותו של הליברליזם לקשת רחבה של רעיונות, בבסיסו, מדובר ברעיון שמרני,‬‫שאינו מבקש לערער על מוסדות השלטון או על הלגיטימיות שלו, אלא לאפשר ליחיד להגשים‬‫את עצמו, כל עוד הוא אינו פוגע בזכויותיהם של אחרים בתוך כך. חששן של האליטות מפני‬ ‫אובדן שליטה על המון העם היא שכיוונה את הדרך בימיה הראשונים של ארצות הברית.‬ ‫....5 הזכויות הטבעיות של בני האדם‬‫אם כן, הזכויות נתפסו כדבר "גברי", אשר לנשים אין חלק בהן, אך האם נכונה הטענה כי הן‬‫יועדו אך ורק לגברים "לבנים" ממוצא אנגלו-סכסוני? לא בהכרח. הפקידים האמריקנים שעסקו‬‫בענייני האינדיאנים למשל, החזיקו באמונה דתית שכל בני האדם נבראו בידי אותו מקור אלוהי.‬‫תפיסת העולם שהנחתה את מדיניות ארצות הברית כלפי האינדיאנים, לפחות בראשית ימיה, לא‬‫הייתה מושתת על השקפה גזענית לפיה הילידים האמריקניים נחותים מהלבנים. ההבדלים בין‬‫הגזעים הוסברו כנעוצים בשוני בין צורות החיים. הילידים נתפסו כאנשים שחיו בתנאים נחותים‬‫מבחינה חברתית ותרבותית, ולפיכך עשוי שינוי סביבתם ותנאי חייהם לקדם אותם למצב בו הם‬ ‫85‬ ‫ארנון גוטפלד, הדרך למהפכה ולעצמאות ארצות הברית 1871 – 8771, תל אביב, 2221, עמ 218.‬ ‫95‬ ‫שם.‬ ‫‪14 | P a g e‬‬
  15. 15. ‫ישתוו ללבנים, באותו האופן בו הפכו האירופאים, ברבות הימים, מברברים לבני תרבות. אמת‬ ‫06‬‫אך‬ ‫שאין הדבר נכון לגביי השחורים, לגביהם הייתה התפיסה כי הם "נועדו להיות עבדים",‬‫התפיסה לפיה הזכויות הטבעיות שמורות רק לגברים, לא הייתה תקפה אך ורק לגבי גברים‬ ‫16‬ ‫ממוצא צפון אירופי.‬‫אך נשאלת השאלה: מה הן הזכויות הטבעיות? על שאלה זו משיבה הצהרת העצמאות של‬ ‫ארצות הברית, כבר בפסקה השנייה:‬ ‫"מקובלות עלינו אמיתות אלה שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים,‬ ‫שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי אפשר לשלול מהם, ובניהן הזכות לחיים,‬ ‫26‬ ‫לחירות ולרדיפת האושר."‬‫אם כן, הזכויות הטבעיות, על פי התפיסה הליברלית בשלהי המאה ה-8., שייכות לכל אדם‬‫(גבר אשר אינו עבד) מתוקף היותו יציר האל. הזכויות מפורטות על פי סדר חשיבותן: חיים,‬ ‫חירות, ורדיפה אחר האושר. סדר זה הוא מכוון, שכן כל זכות נובעת מהזכות הקודמת לה.‬‫הזכות לרדיפה אחר האושר היא מעורפלת במידת מה, שכן במקור הייתה אמורה להופיע‬‫הזכות לקניין (ההשראה עצמה הגיעה מגון לוק), אך לבסוף הוחלט לנסח את המשפט בצורה זו.‬‫הזכות לחירות, קודמת כמובן לזכות לקניין, שכן אדם אשר איננו מוגדר כאדם חופשי‬‫(‪ ,)Freeman‬לא יכול להחזיק ברכוש היות והוא עצמו רכוש אדונו. הזכות הראשונה, הזכות‬‫לחיים, היא הבסיסית ביותר, שכן התפיסה הייתה שזכויות, לא משנה מאיזה סוג, נועדו לאנשים‬ ‫חיים בלבד.‬ ‫5...5 רפובליקה מול דמוקרטיה‬‫ההגנה על הזכויות הטבעיות היא שנותנת לממשל האמריקני את הנופך הליברלי שלו.‬‫הלגיטימיות של הממשל כהסכמה של הנמשלים היא שנותנת לו את הנופך הדמוקרטי שלו‬ ‫36‬‫אופיו הדמוקרטי של השלטון באמריקה, מתואר אצל‬ ‫(ומכאן הביטוי "דמוקרטיה ליברלית").‬ ‫טוקוויל כך:‬ ‫"מצבם החברתי של האמריקנים הוא דמוקרטי במובהק. כזה היה טיבו בעת‬ ‫46‬ ‫ייסודן של המושבות, והבדר בולט יותר בימנו."‬ ‫06‬‫תפיסה זו הייתה מקובלת בעיקר בדרום ארצות הברית. בצפון, בו התנגדו לעבדות, השחורים לא נתפסו‬ ‫כ"עבדים טבעיים", אך בכל זאת נתפסו כנחותים לאדם הלבן.‬ ‫16‬‫ארנון גוטפלד, גנוסייד: השמדת עם בארץ החופש – האינדיאנים של צפון אמריקה 8771 – 1861, רעננה,‬ ‫1008, עמ 02 – 12.‬ ‫26‬‫הכרזת העצמאות של ארצות הברית מופיעה בנספח 1. התרגום לקוח מתוך: ארנון גוטפלד, הדרך למהפכה‬ ‫ולעצמאות ארצות הברית, עמ 288.‬ ‫36‬ ‫נווה, דמוקרטיה בהתהוות מתמדת, עמ 21.‬ ‫46‬ ‫טוקוויל, הדמוקרטיה באמריקה, עמ 24.‬ ‫‪15 | P a g e‬‬
  16. 16. ‫כבר במבוא צוין כי ארצות הברית איננה דמוקרטיה, והנה ציטוט הטוען כי המשטר בארצות‬‫הברית הוא "דמוקרטי במובהק". אם כן, האם ישנה סתירה בין הדברים? לאו דווקא. בארצות‬‫הברית, כפי שכבר נזכר לעיל, מתקיימת רפובליקה. גם בציטוט שהובא מתוך ספרו של לוק,‬‫אגרות על הסובלנות, נכתב כי המונח מדינה בלטינית (שפת החיבור) הוא ‪ .respublica‬אך מה‬‫הוא, בעצם, משטר רפובליקני? המילה רפובליקה מורכבת מהלחם של שתי מילים לטיניות ‪res‬‬‫(עניין) ו-‪( publica‬ציבור), כך שבעצם, רפובליקה היא משטר שעיניינו הוא הציבור. זהו‬ ‫המשטר שהתקיים ברפובליקה הרומית (בערך 7.0172 – .3 לפנה"ס).‬‫התקופה בה הוקמה ארצות הברית מוכרת בשם "עידן האורות" וגם בשם "התקופה הניאו‬‫קלאסית", שכן בתקופה זו, עלתה מחדש קרנו של העולם העתיק בעיני בני תרבות אירופה. אחד‬‫56‬ ‫ההיסטוריונים האהובים ביותר במושבות האמריקניות היה ההיסטוריון היווני פוליביוס,‬‫שהתפרסם בזכות ספרו היסטוריה, אשר עסק במשטר ברפובליקה הרומית.66 וכך הוא תיאר את‬ ‫המשטר ברפובליקה, במחצית המאה ה-5 לפנה"ס:‬ ‫"שלושה יסודות היו אפוא שותפים לשלטון במדינה שאפילו איש מבני הארץ לא‬ ‫יכול לקבוע בוודאות אם המדינה בשלמותה הייתה אריסטוקרטית, דמוקרטית או‬ ‫מלוכנית. [...] כל עוד הקונסולים נמצאים ברומא הם הקובעים בכל ענייני המדינה,‬ ‫שכן כל יתר בעלי התפקידים כפופים להם וחייבים להישמע להם. באשר לסנאט,‬ ‫ראשית כל, הוא מחזיק באוצר המדינה; הוא השולט על כל ההכנסות וההוצאות.‬ ‫כזה הוא כוחו של כל אחד מהיסודות, להזיק ולהועיל כאחד, ובכל זאת עשויים הם‬ ‫76‬ ‫בכל מקרה חירום לפעול ביחד כדרוש, כך שאין למצוא מערכת חוקה טובה מזו."‬‫גם האבות המייסדים של ארצות הברית, ראו לנגד עיניהם משטר מאוזן, שיש בו אדם אחד‬‫אשר עומד בראש המדינה (הנשיא), קבוצת אנשים נבחרים אשר מנהלים את המדינה והם‬‫המחוקקים את חוקיה, והבחירה של נושאי משרות אלה, ניתנת לעם. משטר זה פועל בשיטת‬‫"האיזונים והבלמים" (‪ )checks and balances‬על פי העיקרון שניסח מונטסקייה. שיטת‬‫הפרדת הרשויות קבעה שאדם לא יוכל להשתייך לשתי מערכות שלטוניות בו זמנית.86 בישראל,‬‫למשל, שיטה זו אינה מיושמת במלואה, שכן חברי הכנסת יכולים לשמש גם כשרי הממשלה‬‫(ואכן כך קורה לרוב). האמריקנים חששו שמצב זה יגרום לשחיתות שלטונית, דבר שמבחינתם‬ ‫96‬ ‫היווה סיכון הן לאינדיבידואל והן לחברה כולה.‬ ‫56‬‫פוליביוס (יוונית: ‪( )Πολύβιος‬בערך 808 לפנה"ס – 081 לפנה"ס), היה היסטוריון יווני שחי ברומא. התפרסם‬‫בעקבות ספרו היסטוריה הידועה גם בשם עלייתה של האימפריה הרומית. חיבור זה מקיף בפירוט רב את‬ ‫מאורעות השנים 088 – 141 לפנה"ס באזור אגן הים התיכון.‬ ‫66‬ ‫.12 .‪Appleby, Liberalism and Republicanism, p‬‬ ‫76‬ ‫פוליביוס, היסטוריה, תרגום: בנימין שימרון, ירושלים, 1221, עמ 204 – 814.‬ ‫86‬ ‫גרנט, ממשל ופוליטיקה בארצות הברית, עמ 28.‬ ‫96‬‫‪John G. A, Pocock, "Virtue and Commerce in the Eighteenth Century", The Journal of‬‬ ‫.321 .‪Interdisciplinary History 3 (1972): p‬‬ ‫‪16 | P a g e‬‬
  17. 17. ‫למרות ההשוואה לרומא, המושג "רפובליקניזם", כתיאור המשטר של ארצות הברית עד‬‫מלחמת האזרחים, נכנס לשיח האקדמי רק בשנות ה-73 של המאה ה-75.07 בהמשך, אפרט את‬ ‫הדיון האקדמי כיום סביב סוגיית צמיחתם של הליברליזם והרפובליקניזם בארצות הברית.‬ ‫הפן הכלכלי‬ ‫5.5‬‫כגישה כלכלית, אימץ הליברליזם לחיקו את השיטה הקפיטליסטית, השעונה על פיתוח כלכלי.‬‫שיטה זו, לבד מהעובדה שהוזילה את עליותיהם של מוצרים רבים כמו ספרים, ציורים ומפות,‬‫הביאה גם לחידושים בתחום החקלאות, המזון וכלי העבודה, והפכה את הדיון בצריכת מותרות‬ ‫17‬‫על אף שנערכו בארצות הברית רפורמות כלכליות‬ ‫לנושא הנבחן באור חיובי יותר מבעבר.‬‫וחברתיות שונות, מעולם לא התנהל באמריקה מאבק של ממש על מהות הקפיטליזם. בכל הנוגע‬ ‫27‬ ‫אליו, שוררת בארצות הברית הסכמה לאומית רחבה.‬‫הגישה הליברלית בכלכלה דוגלת בהתערבות מינימלית של הממשל במסחר. המינוח לגישה זו‬‫הוא לסֶה פֶר (צרפתית: ‪ ,)laissez faire‬שמילולית פירושו: תן לעשות. על פי תפיסתו של אדם‬ ‫ֵּ‬ ‫37‬‫העיקרון המנחה של המדינה בכל הנוגע לכלכלה צריך להיות מתן‬ ‫סמית (‪,)Adam Smith‬‬‫47‬ ‫חופש מירבי לשוק לפעול, על פי עקרון אותו הוא כינה "היד הנעלמה" (‪.)invisible hand‬‬‫בספרו עושר העמים (1776), שהתפרסם מספר חודשים לפני הכרזת העצמאות של ארצות‬ ‫הברית הוא כתב כך:‬ ‫"בהתאם לתפיסה של החופש הטבעי, חייבת הרשות הפוליטית לקבל על עצמה‬ ‫רק שלושה תפקידים: הראשון הוא הגנה מפני אלימות של ותוקפנות של מדינות‬ ‫אחרות; השני הוא הגנה במידת האפשר על כל אחד הנמנה על החברה מאלימות‬ ‫של אחרים הנמנים על חברה זו; התפקיד השלישי מתבטא בחובה להקים ולהפעיל‬ ‫מערך של מוסדות ציבוריים, שהקמתם לא תוכל לעולם להיות בגדר אינטרס של‬ ‫57‬ ‫פרט או של קבוצה קטנה של פרטים."‬‫התפיסה הכלכלית של סמית בספרו עושר העמים, שמה דגש על התחרות החופשית ועל‬‫הצורך בייעול המוצרים המוצעים. על פי התפיסה בתקופתו (וגם בתקופות מוקדמות יותר), אין‬‫גבול טבעי ליכולת האנושית להשתפר, ולכן כל עוד התחרות תישמר, היצרנים יצטרכו, ואף‬ ‫07‬ ‫.722 .‪Appleby, Liberalism and Republicanism, p‬‬ ‫17‬ ‫שם, עמ 88 – 48.‬ ‫27‬ ‫ארנון גוטפלד, ממושבות למלחמת אזרחים: היסטוריה אמריקנית עד 1861, תל אביב, 1221, עמ 18.‬ ‫37‬‫אדם סמית (8821 – 0221) היה פילוסוף וכלכלן סקוטי, ויש הרואים בו את אבי הכלכלה המודרנית. ספרו‬‫מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות (או בקיצור: עושר העמים) מכיל את רעיונותיו החשובים‬ ‫והמשפיעים ביותר בתחום הכלכלי.‬ ‫47‬ ‫גוטפלד, ממושבות למלחמת אזרחים, 24.‬ ‫57‬ ‫אדם סמית, עושר העמים, תרגום: אהרון אמיר, רעננה, 1221, עמ 02.‬ ‫‪17 | P a g e‬‬
  18. 18. ‫67‬‫התפיסה באנגליה של‬ ‫ירצו, לשפר את איכות מוצריהם על מנת להישאר רלוונטים בשוק.‬‫המאה ה-0. הייתה שככל שאדם הוא עשיר יותר, הוא מוציא יותר כסף, ובכך הוא מניע את‬ ‫77‬ ‫הכלכלה על ידי הזרמת כסף למחזור.‬‫הקפיטליזם מתאים לא רק לתפיסת החירות של הליברליזם, אלא גם לתפיסה הדתית‬‫הקלוויניסטית.87 על פי תפיסה זו, הצלחתו של אדם מוכיחה כי הוא "נבחר" על ידי האל, ולפיכך‬‫הוא ראוי לגן עדן לאחר מותו. כיצד ניתן לבחון הצלחה זו? על ידי הנכסים הארציים אשר‬ ‫מצליח האדם, כפרט, לצבור בחייו.‬‫נקודה חשובה נוספת בהתפתחות מודל כלכלת שוק חופשי נעוצה באינטרס האישי של כל‬‫אדם. כמו שחוקי הפיסיקה מתנהגים בצורה ברורה וקבועה, כך מתנהגת גם הכלכלה, אך נשאלת‬‫השאלה: מי מבצע את הרגולציה על הכלכלה? התשובה היא שהרצון האנושי הטבעי להצלחה‬‫ולשיפור מתמיד, אמונה אותה הנציח אדם סמית, היא שבעצם שולטת על כך שהשוק תמיד יילך‬ ‫97‬‫רעיון זה נובע מכך שהליברליזם רואה את החברה‬ ‫וייעשה טוב יותר, והחברה תתקדם.‬‫08‬ ‫האידאלית כהשתקפות של הסדר הכלכלי הטבעי, שלו שני עקרונות: רציונליות ואינטרס אישי.‬ ‫הפילוסופיה הליברלית – סיכום‬ ‫3.5‬‫הליברליזם נודע בהיסטוריה של ארצות הברית כאוסף של רעיונות בעלי השפעה, אשר‬‫במידה מסוימת ממשיכה עד היום. מה שבאירופה נותר בגדר רעיונות בלבד של מפלגות‬‫פוליטיות, הפך בארצות הברית למציאות. הביטוי החזק ביותר של מימוש הרעיונות הליברליים‬‫בארצות הברית התרחש ברבע המאה שבין הכרזת העצמאות של ארצות הברית (300.)‬ ‫18‬ ‫לבחירתו של תומאס גפרסון לנשיא (778.).‬‫למרות שאנו עשויים לראות בכתיבה ההיסטורית של ראשית המאה ה-1., אשר שמה את‬‫הליברליזם כסמל לארצות הברית הצעירה, נאיביות מסוימת, אל לנו להמעיט בהשפעתה. כתיבה‬‫היסטורית זו היא שעיצבה את הערכים והאידאלים עליהם הלכה ונבנתה ארצות הברית עם‬ ‫28‬‫במאה ה-1., האמונה כי חוקי הטבע הם שקובעים את היחסים בחברה, היא שהניעה‬ ‫השנים.‬ ‫38‬ ‫את המחשבה הפוליטית והכלכלית של התקופה.‬ ‫67‬ ‫.55 .‪Appleby, Liberalism and Republicanism, p‬‬ ‫77‬ ‫.34 .‪Appleby, Liberalism and Republicanism, p‬‬ ‫87‬‫קלוויניזם הוא זרם בנצרות הפרוטסטנטית, הקרוי על שם מייסדו, התאולוג והמשפטן זאן קלווין (2011 –‬‫4111). זרם זה המשיך את דרכו של מרטין לותר, מחולל הרפורמציה הפרוטסטנטית. הזרם הקלוויניסטי‬ ‫השפיע בעיקר על הנצרות הפרוטסטנטית בשווייץ, בהולנד ובסקוטלנד, ומאוחר יותר התפשט בצפון אמריקה.‬ ‫97‬ ‫.271 .‪Appleby, Liberalism and Republicanism, p‬‬ ‫08‬ ‫שם, עמ 821.‬ ‫18‬ ‫שם, עמ 1.‬ ‫28‬ ‫שם, עמ 1.‬ ‫38‬ ‫שם, עמ 21.‬ ‫‪18 | P a g e‬‬
  19. 19. ‫ישנה מחלוקת בין החוקרים האם הרפובליקניזם האמריקני הוא תולדה של המהפכה האנגלית‬‫ב-883. וכינון המלוכה החוקתית, או שמא השורשים שלו נעוצים כבר ברנסאנס, בערי-המדינה‬‫האיטלקיות. עיקר הוויכוח היה בין חוקרים מאוניברסיטת הארוורד לחוקרים מאוניברסיטת סט.‬‫לואיס בשנות ה-73 וה-70 של המאה ה-75. עם זאת, שתי האסכולות האמינו כי האידיאלים‬ ‫48‬ ‫הליברליים מהם צמחה ארצות הברית נבעו מהפילוסופיה הליברלית.‬‫בשנות ה-78 הציגה גויס אפלבי (‪ )Joyce Appleby‬דעה שונה על התפתחות הליברליזם‬‫האמריקני, והיא טענה כי מקורו הוא בכלל כלכלי ולא פוליטי-מדיני. לדעתה, כלכלת השוק‬‫החופשי היא היא שהביאה את האמריקנים ליישם תפיסות ליברליות גם בנוגע לממשל האזרחי.‬‫בספרה, ‪ ,Liberalism and Republicanism in the Historical Imagination‬אשר ראה‬‫אור בשנת 311., היא התמקדה בעיקר בפן הכלכלי, וניסתה להראות כיצד כלכלת השוק,‬‫השעונה על אמון אישי ועל הצורך להתרועע עם אנשים רבים ממוצא שונה, היא שהביאה‬ ‫58‬ ‫לאמריקנים את הגישה הליברלית גם בפן האישי של החיים.‬‫בסוף שנות ה-78, מספר חוקרים אף העלו השערה שהרפובליקניזם האמריקני סותר במידת‬‫מה את הרעיון הליברלי, שכן הוא דוגל בהתערבות מסוימת של הממשל בחיי האזרחים (בניגוד‬‫לדעה הליברלית שעל הממשל רק לשמור על זכויות האזרחים), בהתערבות במערכת המשפטית‬‫(בעוד הדעה ליברלית גורסת שעל הממשל לשמור על ניטרליות בנושא) וכן בקידום רווחת‬‫הציבור (שכן הרעיון הליברלי לא יכול לקבל את התערבות הממשל בשום פרט מלבד הגנה על‬ ‫68‬‫לדעתי, דעה זו נוטה לאנכרוניזם מסוים, שכן טענה זו מזכירה יותר את הרעיונות‬ ‫זכויות).‬ ‫78‬‫האמריקנים מאז שנות ה-70 של המאה ה-75, אך לא בטוח‬ ‫המוצגים על ידי הליברטריאנים‬‫אם האבות המייסדים של ארצות הברית, אפילו גפרסון ומדיסון (עליהם ארחיב בהמשך), היו‬ ‫מקבלים ממשל כה חלש, בשטח גיאוגרפי כה גדול.‬‫רוברט שלהופ (‪ )Robert E. Shalhope‬בחר להשתמש במונח "רפובליקניזם ליברטריאני"‬ ‫88‬‫וייתכן‬ ‫(‪ ,)libertarian republicanism‬כדי לתאר את הממשל האמריקני בראשית דרכו,‬‫שהוא התכוון בכך להדגיש את רעיון הממשלה הקטנה בה דגלו האבות המייסדים של ארצות‬‫הברית, אך למרות זאת, אין לראות בתפיסה הרעיונית המודרנית, קרובה ככל שתהיה לרעיונות‬ ‫של הליברליזם הקלאסי, קשר ישיר או חופף לאידיאולוגיה של ראשית ימיה של ארצות הברית.‬ ‫48‬ ‫.12 – 91 .‪Rodgers, "Republicanism: The Career of a Concept", pp‬‬ ‫58‬ ‫שם, עמ 21 – 88.‬ ‫68‬ ‫שם, עמ 88.‬ ‫78‬‫ליברטריאניזם היא פילוסופיה פוליטית ותנועה פוליטית שהתפתחה בארצות הברית במחצית השנייה של‬‫המאה ה-08, הגורסת כי לאדם זכות קניין בגופו וברכושו והוא חופשי לעשות באלו כרצונו, כל עוד הוא לא פוגע‬‫בזכותם של אחרים לנהוג כך. הליברטריאניזם נתפס כהמשכו כיום בארצות הברית של הליברליזם הקלאסי‬ ‫ולעתים שמות אלו משמשים באופן מקביל.‬ ‫88‬‫‪Robert E. Shalhope, "Republicanism and Early American Historiography", The William and Mary‬‬ ‫.633 ‪Quarterly 39 (1982): pp‬‬ ‫‪19 | P a g e‬‬

×