03528411 idf prog

1,680 views

Published on

ריכוז מאמרים לקראת כנס קסריה

  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

03528411 idf prog

  1. 1. ‫91‬ ‫פורום‬ ‫קיסריה‬ ‫צעירים: גילאי 81-22‬ ‫‪ ‬הגיל הנשכח במגזר החרדי‬ ‫‪ ‬הגיל הנעלם במגזר הערבי‬ ‫‪ ‬מתגייסים במודל אחר‬‫להתוויית מדיניות‬‫כלכלית לאומית‬
  2. 2. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫חרדים צעירים‬ ‫ראובן גל, גלעד מלאך‬ ‫א. רקע: החברה החרדית בישראל מקוּם המדינה ועד היום  ‬ ‫1. מבוא  ‬ ‫החברה החרדית התגבשה עוד באירופה בתגובה לרוחות מודרניות שסחפו את הדור הצעיר‬ ‫להשכלה, לציונות, לרפורמה ולסוציאליזם. כחלק מתהליך של התגוננות בנתה החברה החרדית‬ ‫מערכת חינוכית ותרבותית המתבססת על מאפיינים אחדים: )א( שמירה קפדנית על ההלכה‬ ‫1‬ ‫ונטייה להחמרה; )ב( התנגדות לתנועות המודרנה ולהשכלה כללית; )ג( התבדלות קהילתית.‬ ‫בניגוד לתחזיות, החברה החרדית המשיכה להתקיים לאחר האסון שפקד אותה בזמן השואה,‬ ‫ומתהליך של שיקום וגיבוש מחדש שנעשה בשנות החמישים והשישים היא עברה לתהליך של‬ ‫2‬ ‫ביסוס וצמיחה דמוגרפית מהירה משנות השבעים ואילך.‬ ‫בשנת 8002 מנתה האוכלוסייה החרדית בישראל 000,736 נפש, שהם כ-%8.8 מכלל‬ ‫האוכלוסייה בישראל.3 מתוכם, %4.36 הם מתחת לגיל 02. על פי דוח "ישראל 8202", אם מגמות‬ ‫דמוגרפיות קיימות לא ישתנו שינוי דרסטי, החרדים יהיו ב-8202 יותר מחמישית מהאוכלוסייה‬ ‫4‬ ‫היהודית בישראל.‬ ‫5‬ ‫במדינת ישראל נוצרה מתכונת קיום חרדית ייחודית. בשל אי-רצונם של החרדים לשרת‬ ‫בצה"ל, ולאחר שהתברר שהלימוד בישיבות הוא המתכונת הטובה ביותר לשמירה על אורח החיים‬ ‫החרדי, הפכה החברה החרדית הגברית ל"חברת לומדים".6 חברת הלומדים מתאפיינת בכך‬ ‫שבמוסדות החינוך שלה נלמדים כמעט אך ורק מקצועות קודש, בייחוד בגיל התיכון. לאחריו,‬ ‫7‬ ‫נשארים בוגרי מערכת החינוך שנים ארוכות בעולם הישיבות והכוללים.‬ ‫                                                             ‬ ‫פרידמן, מ )1991(. החברה החרדית: מקורות מגמות ותהליכים, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, עמ 9-7.‬ ‫1‬ ‫רביצקי, א )7991(. דתיים וחילוניים בישראל: מלחמת תרבות?, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ 6-8;‬ ‫2‬ ‫מישר, י, לנסקי, צ )0002(. "קצבאות הילדים והילודה בישראל", בתוך: רבעון לכלכלה 74 )4(, עמ 535-565;‬ ‫הצמיחה הדמוגרפית קשורה בפריון גבוה אך גם בחזרה בתשובה, בעיקר בקרב הציבור המזרחי. ראו לאון, נ‬ ‫)9002(. חרדיות רכה: התחדשות דתית ביהדות המזרחית, ירושלים: יד יצחק בן צבי, עמ 14-44.‬ ‫על האומדנים השונים בדבר גודלה של האוכלוסייה ראו אצל פרידמן, י, ואח )1102(. "שיטות מדידה ואמידת‬ ‫3‬ ‫גודלה של האוכלוסייה החרדית בישראל", הלמ"ס: ‪http://cbs.gov.il/www/publications/tec25.pdf‬‬ ‫ברודט, ד )8002(. "ישראל 8202: חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי":‬ ‫4‬ ‫‪www.neaman.org.il/NeamanHeb/UpLoadFiles/DGallery/6321642156.pdf‬‬ ‫על קהילות חרדיות אחרות במדינות המערב ראו אצל גונן, ע )0002(. מהישיבה לעבודה: הניסיון האמריקני‬ ‫5‬ ‫ולקחים לישראל, ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, עמ 33-52; גונן, ע )5002(. בין לימוד תורה‬ ‫לפרנסה: חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון, ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, עמ 62-8.‬ ‫פרידמן, מ )1991(. החברה החרדית: מקורות מגמות ותהליכים, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, עמ 78-08.‬ ‫6‬ ‫הישיבות הגבוהות הן מוסדות להשכלה תורנית על-תיכונית, ולומדים בהן גם רווקים. ואילו הכוללים הם‬ ‫7‬ ‫מסגרות קטנות יותר המיועדות לגברים נשואים בלבד הנקראים "אברכים". בשנות ההיווצרות של "חברת‬ ‫הלומדים" פנו רוב האברכים למשרות תורניות ולמקצועות קודש )רבנים בישיבות, שוחטים, מוהלים, מלמדי‬ ‫תינוקות וסופרי סת"ם(. לאחר ששווקים אלו הוצפו בבוגרי הישיבות התגברה תופעת הלימוד במשך שנים‬ ‫ארוכות בכוללים תמורת מלגת מחיה המורכבת מקצבה של משרד הדתות ומתרומות פרטיות שכל מוסד מגייס‬ ‫.‬ ‫לעצמו.‬ ‫31‬
  3. 3. ‫פורום קיסריה 1102‬‫המעבר לחברת לומדים בצד נורמות של יחס שלילי להשכלה גבוהה ולתעסוקה יצרו מצב חסר‬‫תקדים בעולם המערבי של חברה שבה רוב הגברים אינם שותפים במעגל העבודה. לעובדה זו יש‬‫כמובן השלכות גם על רמת החיים הממוצעת, באשר %85 מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו‬‫העוני.8 בשל כך נאלצה החברה החרדית במשך שנים להסתמך על שלושה מקורות הכנסה‬‫עיקריים: )א( יציאת נשים לעבודה; )ב( תמיכת המדינה כחלק ממדיניות הרווחה הכללית, בצד‬ ‫כתמיכה ייחודית בחברת הלומדים; )ג( תרומות פרטיות מהארץ ומחו"ל.‬ ‫2. הצורך בשינויים  ‬‫בשנות השמונים והתשעים בלטו צמיחתה הדמוגרפית והתחזקותה הפוליטית של החברה‬‫החרדית. בעקבות כך נשמעו קולות גוברים בקרב מעצבי המדיניות הציבורית שטענו כי הישענותו‬‫של ציבור גדל והולך על תמיכת המדינה, בלי ליטול חלק פעיל במעגלי התעסוקה והשירות הלאומי‬‫והצבאי, עשויה להוביל למשבר כלכלי וחברתי.9 נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרון‬‫ברק, ניסח אתגר זה היטב כאשר התייחס לדחיית הגיוס של בחורי הישיבות במילים: "הכמות‬ ‫01‬ ‫)גידול מספר בחורי הישיבות( עושה איכות )צורך בשינוי מדיניות(".‬‫הקריאה לשינוי באה גם מתוך החברה החרדית. התגוונות החברה החרדית וצמצום‬‫מקורות ההכנסה הקשורים בתשלומי ההעברה הביאו ליוזמות פנים-חרדיות שמטרתן למצוא‬ ‫11‬ ‫פתרונות השכלה ותעסוקה לחרדים אשר אינם מעוניינים או יכולים להמשיך בלימודי הכולל.‬‫הגישה המועדפת בעינינו לקידום שינויים בחברה החרדית היא להאיץ את שילובה של‬‫האוכלוסייה החרדית במעגל התעסוקה הרחב ולשפר את מצבה הכלכלי – אך בלי לפגוע באופייה‬ ‫21‬ ‫המיוחד.‬ ‫                                                             ‬‫8 לוין, ח )9002(. "המגזר החרדי: העצמה תוך שילוב בתעסוקה", ירושלים: המועצה הלאומית לכלכלה:‬ ‫_‪www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/1A80BB40-DB3E-40C4-8B4D-0E9A2796988/0/UltraOrtodox‬‬ ‫‪Employment_NEC_final.pdf‬‬ ‫9 ראו בנק ישראל )8002(. דו"ח בנק ישראל 7002, ירושלים: בנק ישראל, עמ 803-503:‬‫8‪ .www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/doch07/heb/summ07h.htm#part‬כמו כן ראו מגוון מקורות‬‫שעוסקים בכך עוד בשלהי שנות התשעים ותחילת שנות ה-0002: שיפר, ו )8991(. מערכת החינוך החרדי‬‫בישראל: תקצוב, פיקוח ובקרה, ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות; מישר ולנסקי, לעיל הערה 2,‬‫שם; בן-דוד, ד )2002(. אי שוויון וצמיחה בישראל, תל אביב: המרכז לפיתוח ע"ש ספיר ליד אוניברסיטת‬ ‫תל-אביב.‬ ‫01 בג"ץ 019/68 רסלר נ שר הבטחון, פ"ד מב 144 )2(, עמ 305.‬‫11 לופו, י )3002(. מפנה בחברה החרדית: הכשרה מקצועית ולימודים אקדמיים, ירושלים: מכון פלורסהיימר‬‫למחקרי מדיניות, עמ 94-06; כהן, ב )5002(. מצוקה ותעסוקה בחברה החרדית: מבט מבפנים, ירושלים: מכון‬ ‫פלורסהיימר למחקרי מדיניות.  ‬‫21 גל, ר, זטקובצקי, א )0102(. מפת דרכים לתוכנית לאומית להאצת שילוב האוכלוסייה החרדית בכלכלה‬ ‫הישראלית, חיפה: מוסד שמואל נאמן והטכניון.‬ ‫41  ‬
  4. 4. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫ב. האתגר הכלכלי-חברתי שקשור בגידול החברה החרדית:‬ ‫מוקד צעירים  ‬ ‫ככלל, סמוך לגיל 81 בחורים חרדים מתחילים ללמוד בישיבה גבוהה, לאחר שבגיל התיכון למדו‬ ‫בישיבה קטנה. לאחר הנישואין, המתרחשים בדרך כלל בשנות ה-02 המוקדמות לחייהם, עוברים‬ ‫האברכים החרדים ללמוד ב"כולל", ולימודים אלו עשויים להימשך שנים רבות. בניגוד לציבור‬ ‫הכללי, אין אצל החרדים צומת הדומה לסיום הצבא שמחייב את הצעיר החילוני או הדתי לבחון‬ ‫את המשך דרכו המקצועית. בשל כך, לטעמנו, המושג צעירים, בכל הקשור לחרדים, צריך לכלול‬ ‫קבוצה רחבה יותר מגילאי 81-22, ואנו נתייחס בהמשך לגילאים 02-92.‬ ‫הפערים בין החברה הכללית לחברה החרדית בולטים במיוחד בגיל "הצעירים". החברה‬ ‫החרדית מתאפיינת בשיעורים נמוכים של משרתים בצבא, של לומדים במוסדות אקדמיים ושל‬ ‫השייכים לכוח העבודה. הפערים בולטים ביותר בהשוואה בין הגברים, אך גם שיעור הנשים‬ ‫החרדיות בלימודים גבוהים ואף בתעסוקה נמוך מן המקובל בחברה הכללית.‬ ‫על פי הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 9002, שיעור החרדים בגילאים 02-92 ששירת‬ ‫בצבא עומד על %5, ואילו בקרב הציבור החילוני השיעור עומד על %88. כמו כן שיעור הלומדים‬ ‫במוסדות אקדמיים או בעלי השכלה גבוהה בציבור החרדי עומד על %11, לעומת %24 בקרב‬ ‫הציבור החילוני. הפער מתבטא גם בשיעור המשתתפים בכוח העבודה: %94 בלבד מן האוכלוסייה‬ ‫31‬ ‫החרדית, לעומת %07 בקרב הציבור החילוני.‬ ‫מוקד הפערים בתחום התעסוקה הוא בקרב הגברים. שיעור הנשים החרדיות בגילאי‬ ‫02-92 שאינן בכוח העבודה עומד על %82 לעומת %42 בקרב נשים שאינן חרדיות. לעומת זאת‬ ‫בקרב הגברים החרדים %27 אינם בכוח העבודה לעומת %53 בקרב גברים שאינם חרדים.‬ ‫הפערים באים לידי ביטוי גם בהיקף העבודה, תחומי התעסוקה וגובה השכר. %05‬ ‫מהעובדים החרדים בגילאי 02-92 עובדים פחות מ-53 שעות בשבוע. בקרב ציבור חילוני בגילאים‬ ‫אלו רק %62 עובדים בהיקף דומה. %08 מהעובדים בגילאים 02-92 במגזר החרדי מרוויחים עד‬ ‫000,5 ש"ח ברוטו, ואילו במגזר החילוני מרוויחים סכום זה %84 בלבד מן העובדים בגילאים אלו.‬ ‫אפשר גם לראות את התמקדותו של המגזר החרדי בתחום החינוך: %84 מקרב החרדים עוסקים‬ ‫בענף החינוך, לעומת %5 בלבד בקרב ציבור חילוני בגילאים אלו. העיסוק בחינוך בולט במיוחד‬ ‫אצל הנשים החרדיות: %5.75 מהן עוסקות בתחום זה, לעומת %01 מן הנשים שאינן חרדיות.‬ ‫ג. מסלולים חדשים בתחומי הצבא, ההשכלה והתעסוקה‬ ‫בשנות התשעים ובעשור הראשון של שנות ה-0002 נוצרו מגוון מסלולים ייעודיים עבור החברה‬ ‫החרדית בתחומי הצבא, ההשכלה האקדמית והתעסוקה. מסלולים אלו מבטאים "הסדריות‬ ‫חדשה" ביחסי המדינה והחרדים, שעניינה שילוב החרדים בתעסוקה בלי לפגוע באוטונומיה‬ ‫שלהם. בצד הסדרים אלו עודדה המדינה יציאה לעבודה גם באמצעות הפחתה בתשלומי ההעברה,‬ ‫והקיצוץ הבולט ביותר התרחש בתחום קצבאות הילדים. תוצאת ההסדרים החדשים היא שלפני‬ ‫                                                             ‬ ‫31 הנתונים הם עיבוד שלנו מתוך הסקר החברתי של הלמ"ס, 9002. כך גם הנתונים בהמשך סעיף זה:‬ ‫‪http://surveys.cbs.gov.il/Survey/survey.htm‬‬‫51  ‬
  5. 5. ‫פורום קיסריה 1102‬‫בחור או אברך חרדי בתחילת שנות ה-02 לחייו עומדים כיום כמה מסלולים אפשריים נוסף על‬ ‫המסלול של לימוד ממושך בכולל.‬ ‫1. צבא ושירות אזרחי‬‫פסילת הסדר דחיית השירות של בחורי הישיבות הובילה להקמת "הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי‬‫לגיוס בני ישיבות" )שנודעה כ"ועדת טל"(,41 ובהמשך – לחוק "דחיית שירות לבחורי ישיבות‬‫שתורתם אומנותם", התשס"ב, 2002. חוק זה אפשר הקמת מסלול לשירות אזרחי עבור המגזר‬ ‫ִ‬‫החרדי. עוד קודם לכן החל לפעול מסלול צבאי ייחודי שנקרא "הנח"ל החרדי". במסלול זה‬‫משרתים כיום קרוב ל-000,1 בחורים )חלקם נשרו מלימודיהם בישיבות(. לאחר שהוועדה לכינון‬‫שירות לאומי-אזרחי בישראל )שנודעה כ"ועדת עברי"( עסקה באופן שבו יקודם השירות האזרחי,‬‫ומשרד הרווחה חתם על התקנות הנדרשות, הוקמה ב-7002 מנהלת שאחראית על השירות‬‫האזרחי. צעד זה אפשר את יישומו של חוק טל.51 אברכים חרדים החלו להיכנס למסלול החל‬‫בראשית 8002, וכיום )תחילת 1102( משרתים בו יותר מ-006,1 חרדים. בד בבד, פתח צה"ל‬‫מסלולים מקצועיים המיועדים לחרדים נשואים, המכונים "מסלולי שח"ר" )שילוב חרדים(. ישנם‬‫מסלולים כאלו בחילות האוויר, המודיעין, הים, הלוגיסטיקה, התקשוב ובפיקוד העורף, ובסך‬ ‫הכול משרתים בהם כיום כ-000,1 חרדים.‬ ‫ ‬ ‫2. השכלה אקדמית‬‫למן שנת 8991 נעשו ניסיונות ראשונים לשלב סטודנטים חרדים במסגרות לימודים ייעודיות, ובהן‬‫תכנית מיוחדת לסטודנטים חרדים לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, תכניות ללימודי‬‫מנהל עסקים בטורו קולג, ותכניות לראיית חשבון ומקצועות טכנולוגיים במסגרת מכון נוה‬‫ומכללת לוסטיג כשלוחות של מכון לב. ניסיונות אלו קיבלו תמיכה כבדת משקל כאשר בשנת 9991‬‫קיבלה המועצה להשכלה גבוהה החלטה שלפיה תוקם מכללה חרדית שתתופעל על ידי עמותה‬‫חרדית ותכניה וההוראה בה יהיו באחריות מוסד אקדמי מוכר. החלטה זו הביאה בתוך שנים‬‫ספורות להקמת המכללה החרדית בבני ברק, המכללה החרדית בירושלים, הקמפוס החרדי של‬‫מכללת קרית אונו ומוסדות נוספים. מוסד נוסף המאפשר, בקלות יחסית, לימודים אקדמיים‬‫לחרדים הוא האוניברסיטה הפתוחה, על שלוחותיה. בסך הכול עומד כיום מספרם של החרדים‬ ‫61‬ ‫הלומדים במוסדות השכלה אקדמיים על כ-000,6 סטודנטים.‬ ‫                                                             ‬ ‫41 "דוח הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות בראשותו של השופט צבי טל", 9991-0002:‬ ‫‪www.knesset.gov.il/docs/heb/tal.htm‬‬ ‫51 "דוח הוועדה לכינון שירות לאומי-אזרחי בישראל בראשותו של האלוף )במיל( דוד עברי":‬ ‫‪www.most.gov.il/Departments/NCS/Ivry2005.htm‬‬ ‫61   ראו בנק ישראל )1102(. דו"ח בנק ישראל 0102, ירושלים: בנק ישראל, עמ 191-881:‬ ‫‪www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/doch10/heb/p5.pdf‬‬ ‫ ‬ ‫61  ‬
  6. 6. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫3. הכשרה מקצועית‬ ‫היוזמה הראשונה להכשרה מקצועית ייעודית לחרדים באה מתוך החברה החרדית עצמה, עם‬ ‫הקמת "המרכז החרדי להכשרה מקצועית" בירושלים, בשנת 6991. מרכז זה חרת על דגלו הכשרה‬ ‫מקצועית בתחומים כלליים ולא רק במקצועות המזוהים מסורתית עם הציבור החרדי.‬ ‫בד בבד עם הקמת המרכז החל משרד העבודה והרווחה )ובהמשך משרד התמ"ת( לבנות‬ ‫מסלולים נפרדים להכשרה מקצועית לחרדים. בשנת 0002 הצטרף ארגון הגוינט כגוף מפעיל של‬ ‫הקורסים הללו, ולאחר שנים אחדות )5002( הוקמה מסגרת משותפת למשרד התמ"ת ולגוינט‬ ‫בשם "תנופה בתעסוקה" )תב"ת(, שבמסגרתה מופעלות כמה תכניות ייעודיות לחרדים. תכניות‬ ‫אלו כוללות הכשרות חלופיות ללימודי הוראה בסמינרים לנשים, מרכזי השמה )מ.פ.ת.ח.( וסיוע‬ ‫ליזמות עסקית של חרדים )"ברכה בעסקים"(. בתכניות תב"ת השתתפו בשנים 5002-0102 יותר‬ ‫מ-000,02 חרדים.‬ ‫4. קיצוץ בקצבאות  ‬ ‫התכנית הכלכלית של ממשלת ישראל בשנת 3002 כללה קיצוץ נרחב בקצבאות הילדים. השינוי‬ ‫הבולט ביותר היה מעבר לקצבאות אוניברסליות )בשיעור דומה לכל ילד( וביטול הבחנה שלפיה‬ ‫הקצבה למן הילד הרביעי ואילך גבוהה במידה רבה מן הילד הראשון.‬ ‫משפחה עם 8 ילדים קיבלה בסוף שנות התשעים קצבה בגובה של 008,3 ש"ח. בעקבות‬ ‫תיקון בחוק ביוזמת ח"כ הלפרט בשנת 0002 עלתה הקצבה לזמן קצר ל-008,4 ש"ח, אך בשנת‬ ‫3002, כאמור, קוצצו הקצבאות בשיעור ניכר: נכון לשנת 1102, משפחה שכל 8 ילדיה נולדו לפני‬ ‫התיקון תקבל 056,2 ש"ח, אך אם ילדיה נולדו לאחר מאי 3002, היא תקבל 006,1 ש"ח בלבד.‬ ‫השינוי בולט אפוא במיוחד בכל הנוגע לזוגות צעירים חרדיים, שכן הקצבה לילדים שנולדו לאחר‬ ‫מאי 3002 נמוכה לאין ערוך. המשפחות החרדיות הצעירות כבר אינן יכולות להסתמך על קצבה‬ ‫גבוהה כפי שהייתה להוריהם או לאחיהם הגדולים.‬ ‫ד. התפתחויות חדשות: 0102-1102  ‬ ‫ממשלת ישראל הנוכחית, בדומה לממשלות קודמות, ממשיכה במהלכים לשילוב חרדים‬ ‫בתעסוקה. היא אף קבעה מתווה לפתרון בעיית תשלומי "הבטחת הכנסה" לחרדים, לאחר שבית‬ ‫המשפט העליון קבע שהם אינם חוקיים, ובמענה ללחץ ציבורי עיקש שלא להחזירם בדרכים‬ ‫אחרות. ממשלת ישראל נקטה בשנים 0102-1102 ארבעה צעדים עיקריים לשילוב חרדים בחברה‬ ‫71‬ ‫ובתעסוקה:‬ ‫1. הגבלת קצבת "הבטחת הכנסה". למן שנת 1102 אברכים חרדים יכולים לקבל את קצבת‬ ‫"הבטחת ההכנסה" במשך עד 5 שנים. כמו כן החליטה הממשלה שהסכום שיוקדש לקצבה זו‬ ‫לא יעלה אף אם יעלה מספר האברכים הזכאים לו.  ‬ ‫                                                             ‬ ‫71 להרחבה על מהלכים אלו ראו את נייר העמדה של מר חגי לוין, "מדיניות הממשלה בעניין שילוב המגזר החרדי‬ ‫בכלכלה ובחברה בישראל", בחוברת זו.‬‫71  ‬
  7. 7. ‫פורום קיסריה 1102‬‫2. הורדת גיל הפטור משירות צבאי. בתחילת 1102 הופנו כל בני הישיבות מעל לגיל 82, ואף‬‫הצעירים מהם – אם יש להם 3 ילדים ויותר – למערך המילואים. מהלך זה הוריד באופן ניכר‬ ‫את גיל הפטור בפועל משירות צבאי, שעמד עד אז על 53 )תלוי במספר הילדים(.  ‬‫3. הורדת גיל יכולת הפנייה לשירות אזרחי. מתחילת 1102 יכולים לפנות לשירות אזרחי‬ ‫)ביטחוני( גם צעירים בני 22 ויותר, ללא ילדים.  ‬‫4. יצירת מעמד של "חצי אברך". בהתאם להחלטת שר החינוך, למן שנת 1102 אפשר להמיר את‬‫מעמד האברך במעמד של "חצי אברך". מעמד זה מאפשר ללמוד בכולל 71 שעות בשבוע בלבד‬ ‫ולקבל מחצית מן ההקצבה החודשית לאברך.  ‬ ‫ ‬ ‫ה. הערכת התפתחויות  ‬‫שתי ועדות ציבוריות, האחת בשנת 8991 והשנייה בשנת 3002, ניסו להתמודד עם בעיות יסוד של‬‫החברה הישראלית הרב-תרבותית. האחת, ועדת טל, התמודדה עם אי-שירותם של בחורי ישיבות‬‫81‬ ‫בצה"ל והציעה פתרונות שנועדו להביא ליתר שוויון בחלוקת הנטל בין האוכלוסיות בישראל.‬‫הוועדה השנייה, ועדת דברת, ניסתה להביא לשוויון מהותי יותר ולרפורמה מקיפה בתחום‬‫החינוך.91 אחת ההמלצות החשובות ביותר שלה – הקריאה להכניס לבתי הספר החרדיים "לימודי‬ ‫ליבה" – נתקלה בהתנגדות עזה בקרב הציבור החרדי.‬‫כאמור לעיל )סעיף ג(, נכון לשנת 1102 מסלול השירות האזרחי שהומלץ על ידי ועדת טל‬‫התפתח למסלול שמשרתים בו יותר מ-005,1 חרדים ונוספו אליהם עוד כ-005,2 חרדים במסלולי‬‫שח"ר בצבא ובנח"ל החרדי. לעומת זאת בתחום לימודי הליבה שבהם עסקה ועדת דברת לא חלו‬‫שינויים. החידוש היחיד היה החרגה מפורשת בחוק של מוסדות חרדיים על-יסודיים מן הצורך‬ ‫בלימודי ליבה.‬‫להבנתנו, הניתוח של ועדת דברת היה מדויק: הקושי של גברים חרדים להשתלב בחברה‬‫ובמשק, ראשיתו בהיעדר לימודי היסוד בבית הספר ובתיכון. פתרונות התערבותיים בגיל מבוגר‬‫יותר לא יכולים להדביק את הפערים שנוצרו בין החרדים לקבוצות האחרות. אולם, לדעתנו,‬‫הפתרון שהציעה ועדת דברת לא היה פרקטי דיו, שכן הוא לא הביא בחשבון את מידת המסוגלות‬ ‫של החברה החרדית לעכל שינויים דרמטיים כל כך.‬‫התכניות שמנינו לעיל – צבא ושירות אזרחי, אקדמיה והכשרה מקצועית – הצליחו‬‫להתממש משום שהן אפשרו )ולא חייבו או נאכפו( לאוכלוסיית הצעירים החרדים ליטול חלק‬‫במסלולי השתלבות על פי בחירתם ובהתאם לקצב שלהם. גם תהליך פיתוחם של מסלולים אלו‬ ‫נעשה באורח הדרגתי ומתמשך ולא במהלך מהיר ורדיקלי.‬‫כך למשל, ההכשרות המקצועיות והקמת המוסדות האקדמיים המותאמים לחרדים‬‫נוצרו מתוך לחץ פנימי בחברה החרדית. גם מסלולי השירות האזרחי והצבאי, אשר באו כביכול‬‫ביוזמה מלמעלה, פגשו יותר ויותר תלמידים חרדים שאינם יכולים או מעוניינים להישאר‬ ‫                                                             ‬ ‫81 "דוח הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות" )0002(.  ‬ ‫91 "התוכנית הלאומית לחינוך/ כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל", יו"ר שלמה דברת )5002(.‬ ‫ ‬ ‫81  ‬
  8. 8. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫"בחברת הלומדים" וחיפשו ערוץ לגיטימי להשתחרר ממעמד "תורתם אומנותם". אף אחד מן‬ ‫הפתרונות הללו לא נקבע כחוק מחייב )אמנם השירות הצבאי והאזרחי מוסדרים על פי חוק טל,‬ ‫אך אין מדובר בחוק כופה, אלא כזה המאפשר למעוניינים בכך להשתלב בשירות במסלולים‬ ‫ייחודיים לחרדים(.‬ ‫גם את ההתפתחויות האחרונות שחלו בתחום המדיניות הציבורית בכל הנוגע לחרדים‬ ‫)0102-1102( יש לראות על רקע התפיסה ההסדרית החדשה, הדוגלת בשינוי מתון ותהליכי. קצבת‬ ‫הבטחת ההכנסה הומרה בקצבה של 5 שנים, שאמורה למתן את המעבר העתידי של התלמידים‬ ‫למעגל העבודה הכללי או התורני. הורדת גיל הפטור נועדה לאפשר לאברכים צעירים יחסית לצאת‬ ‫למעגל העבודה בלי שלצבא תהיה כל תביעה אליהם, ומעמד "חצי אברך" אמור להקל על הפונים‬ ‫לתעסוקה בלי שיצטרכו לבטל כליל את מעמדם כלומדי תורה.‬ ‫עניין נוסף שיש לייחס לו תשומת לב הוא הירידה העקבית בגיל הצעירים החרדים‬ ‫המבקשים להצטרף למסלולים ולהסדרים החדשים. אם בעת יצירת המסלולים גילם הממוצע של‬ ‫הפונים עמד על שלהי שנות ה-02, כיום הגיל הממוצע של הפונים לכל התכניות עומד על פחות מ-‬ ‫52. השינוי הגילאי מבטא את העובדה שיותר ויותר צעירים חרדים כיום מודעים כבר בגיל צעיר‬ ‫לאפשרויות השונות העומדות לפניהם וחושבים כבר בגיל 02-52 על עתידם הכלכלי והמקצועי.‬ ‫מגוון המסלולים יצר מצב שבו צעיר חרדי איננו ממשיך ללמוד בכולל לאורך שנים רבות מתוך‬ ‫ברירת מחדל, אלא ניצב זמן קצר לאחר חתונתו לפני החלטה לאן לנתב את עתידו המקצועי. חלק‬ ‫ניכר מן הצעירים בוחרים, ואף ימשיכו לבחור בעתיד, בלימוד בכולל כעיסוק בלעדי, אך חלק אחר‬ ‫פונה – ואף עשוי לפנות בשיעורים גבוהים יותר בעתיד – למסלולים אלטרנטיביים. יש להדגיש כי‬ ‫אלו האחרונים אינם זונחים, ככלל, את העיסוק בלימודי קודש, אך עיסוק זה חדל מלהיות עבורם‬ ‫מחסום לפני תעסוקה ופרנסה.‬ ‫ו. תרחישים לשנת 1202  ‬ ‫בעקבות גידולה המהיר של החברה החרדית שיעור החרדים בגילאים הצעירים גבוה יותר‬ ‫משיעורם בכלל האוכלוסייה. לפיכך לכניסה של צעירים חרדים בגילאי 02-92 תהיה השפעה גדולה‬ ‫על עתיד המשק. בשנת 9002 היו צעירים חרדים %5.31 מכלל האוכלוסייה היהודית בגיל זה,‬ ‫ואילו בשנת 1202 צפויים הצעירים החרדים להיות %22 מכלל אוכלוסייה זו.‬ ‫מבקרי "ההסדריות החדשה" טוענים שמספרי המצטרפים למסלולים החדשים אינם‬ ‫מדביקים את קצב הגידול של החברה החרדית. חברה זו גדלה בקצב של %5 בשנה, ולפיכך על אף‬ ‫כל המסלולים החדשים ממשיך שיעור החרדים שאינם משרתים בצבא לעלות, ושיעורי התעסוקה‬ ‫של חרדים גברים אינם עולים.‬ ‫לטעמנו, כאשר בוחנים הצלחה של מסלול חדש, יש לבחון בשנים הראשונות את מידת‬ ‫התפתחותו באופן מספרי ואיכותי, בלי קשר לשאלה עד כמה מספרים אלו יוצרים שינוי חברתי‬ ‫כולל. אולם כדי להעריך נכונה את מידת הצלחתם של המסלולים השונים גם בראייה הצופה פני‬ ‫עתיד, יש צורך להתייחס גם לשאלת גודלם באחוזים בקרב כלל החרדים בשנות ה-02 לחייהם.‬ ‫להלן נסרטט שלושה תרחישים אפשריים להתפתחות המסלולים בעשור הקרוב.‬‫91  ‬
  9. 9. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫1. תחזית ל-1202: סטגנציה מספרית  ‬‫בתרחיש זה מספר הפונים למסלולים השונים לא יעלה באופן דרמטי. גם כיום רוב הפונים‬‫למסלולים אלו אינם שייכים ל"ליבה" החרדית, זו המאופיינת בהתנגדות פנימית לשינוי אורח‬‫החיים של חברת הלומדים. תמיכת המדינה בלומדי התורה מצד אחד ויכולת ההשתכרות הנמוכה‬‫מצד שני ימשיכו לגרום לכך שרוב מוחלט של הגברים החרדים ימשיכו ללמוד שנים ארוכות‬ ‫בישיבה ובכולל.‬‫בהתקיים תרחיש זה, שיעור הגברים החרדים הצעירים בגילאי 02-92 המשתתפים בכוח‬‫העבודה יוסיף לרדת ויגיע לשיעור של %71. בגלל משקלם הגובר של הצעירים החרדים שיעור‬ ‫המשתתפים בכוח העבודה של כלל הגברים הצעירים בישראל ירד ב-1202 מ-%06 ל-%5.45.‬‫להערכתנו מידת הסבירות של התקיימות תרחיש זה נמוכה, בעיקר בשל הלחץ הגובר‬‫בתוך החברה החרדית לכניסה למעגל העבודה, ובשל התפתחותם המהירה של המסלולים‬ ‫החדשים בשנים האחרונות.‬ ‫2. תחזית ל-1202: עלייה מתונה בהתאם לקצב הגידול של החברה החרדית  ‬‫בתרחיש זה מספר הפונים למסלולים השונים ימשיך לעלות בהתאם לקצב הגידול של החברה‬‫החרדית )%5 בשנה(. התפתחות זו תבטא מצב שבו בחלקים ה"פתוחים" יותר בחברה החרדית‬‫יתבססו המסלולים החדשים כלגיטימיים, לעומת חלקיה השמרנים שבהם היא עדיין תיתפס כלא‬ ‫רצויה וכפתרון של "בדיעבד".‬‫בהתקיים תרחיש זה שיעור הגברים החרדים בכוח העבודה לא ישתנה – %82. עם זאת‬‫בשל הגידול בשיעור הגברים החרדים בכלל האוכלוסייה ֵרד שיעור התעסוקה של כלל הגברים‬ ‫י‬ ‫הצעירים בישראל מ-%06 ל-%75.‬‫לדעתנו ישנה סבירות לא מבוטלת להתקיימות תרחיש זה. רוב התכניות החדשות עדיין‬‫לא פרצו לליבת החברה החרדית, וההתייחסות הרווחת כלפי גברים הפונים להשכלה או לתעסוקה‬‫עדיין אינה אוהדת. כמו כן קשיים בהשמה של בוגרי המסלולים החדשים עשויים לפגוע‬ ‫באטרקטיביות של מסלולים אלו.‬ ‫3. תחזית ל-1202: עלייה מהירה מעבר לקצב הגידול של החברה החרדית  ‬‫בתרחיש זה מספר הפונים למסלולים השונים ימשיך לעלות בקצב מהיר )כ-%01 בשנה במשך‬‫עשור(. תרחיש זה יתממש אם תתפתח לגיטימציה פנים-חרדית גבוהה לשירות אזרחי או צבאי‬‫וללימודים אקדמיים והכשרה מקצועית. בהינתן מצב זה, רוב בחורי הישיבות יפנו – לאחר כמה‬‫שנות לימודים בישיבה ובכולל – להשתלבות חברתית ותעסוקתית, ומיעוטם ימשיך ללמוד בכולל‬ ‫שנים רבות.‬‫בהתקיים תרחיש זה שיעור הגברים החרדים בכוח העבודה בגילאי 02-92 יעלה מ-%82‬‫ל-%15. כתוצאה מכך שיעור התעסוקה של כלל הגברים הצעירים בישראל ישמור על יציבות ואף‬ ‫יעלה במעט מ-%06 ל-%3.16.‬‫לדעתנו ישנה סבירות גבוהה לאפשרות זו, אם כי היא תלויה בכמה גורמים. היא עשויה‬‫להתממש רק אם השינויים ביחס של החברה החרדית לתעסוקת גברים יעמיקו. היא גם תלויה‬ ‫02  ‬
  10. 10. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫במידת התמיכה של המדינה במסלולים החדשים ובפיתוח מסלולים נוספים שעליהם נעמוד בפרק‬ ‫הבא.‬ ‫מעקב שנתי אחרי ההתפתחויות של התכניות יאפשר לבחון את הצלחתן במספרים לאורך זמן.‬ ‫התגשמות כל אחד מן התרחישים תחייב היערכות שונה לעידוד התכניות הקיימות, או לחלופין‬ ‫לעריכת שינויים והתאמות נדרשות.‬ ‫ ‬ ‫ז. המלצות הצוות  ‬ ‫1. בתחום החינוך העל-יסודי‬ ‫תיארנו לעיל את הניסיון של המדינה להטמיע לימודי ליבה במגזר החרדי. ניסיון זה, בייחוד בגיל‬ ‫התיכון, עורר התנגדות קשה בחברה החרדית והסתיים בשלב זה ללא תוצאות. למרות זאת,‬ ‫בייחוד לנוכח גידולה של החברה החרדית והתגוונותה, ישנן סיבות טובות לבחון ניסיון מחודש‬ ‫להוספת לימודי יסוד )אמ"מ – אנגלית, מתמטיקה, מחשבים( בגיל התיכון לצעירים חרדים‬ ‫המעוניינים בכך. על פי ניסיון העבר, אין לכפות לימודים אלו על כלל החברה החרדית.‬ ‫המלצות הצוות‬ ‫)א( יש למצוא דרכים לתמרוץ כספי של ישיבות תיכוניות חרדיות, קיימות וחדשות, שבשל עלות‬ ‫הלימודים הגבוהה רק חרדים ממעמד בינוני-גבוה יכולים ללמוד בהן.‬ ‫)ב( יש לפתוח מסלולים לא פורמליים להרחבת השכלה כללית או הכנה לבגרות, שיפעלו בקרב‬ ‫צעירים חרדים המעוניינים בכך ויתקיימו מעבר לשעות הלימודים בישיבות הקטנות, בשעות‬ ‫הערב ובחופשות.‬ ‫ ‬ ‫2. בתחום ההשכלה הגבוהה  ‬ ‫תכנית החומש של המל"ג בכל הקשור לחרדים חותרת להגדלה דרמטית של מספר הסטודנטים‬ ‫החרדים. הדרכים להשגת מטרה זו כוללות הורדת דרישות הסף ללימודים ותמיכה כספית גוברת‬ ‫באמצעות מלגות. לטעמנו, התכנית עשויה לפגוע ברמה של המכללות החרדיות ולהעמיק תחושה‬ ‫שקיימת כבר כיום שמדובר באקדמיה סוג ב. נוסף לשאיפה להגדיל את מספר התלמידים יש‬ ‫לחתור לשמירה על איכותן הגבוהה של המכללות ולפתיחת מסלולי לימוד איכותיים.‬ ‫המלצות הצוות‬ ‫)א( הקמת מכינה אקדמית כלל אוניברסיטאית.‬ ‫)ב( בניית תכניות המשך לתואר ראשון עבור נשים הלומדות תכניות חלופיות בסמינרים, או‬ ‫לחלופין פתיחת אפשרות לתחילת הלימודים לתואר ראשון במסגרת הסמינרים.‬ ‫)ג( יש לבחון אפשרויות לפתיחת האוניברסיטאות הרגילות )תל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע‬ ‫ועוד( לפני סטודנטים חרדים, באמצעות הקמת קמפוסים חרדיים אשר יהיו חלק‬ ‫מהאוניברסיטאות הקיימות.‬‫12  ‬
  11. 11. ‫פורום קיסריה 1102‬‫)ד( יש לשים דגש על דרכים אלטרנטיביות למימון לימודים ובהן תכנית פר"ח ומתן הלוואות‬ ‫ארוכות טווח.‬ ‫3. בתחום התיאום והסנכרון  ‬‫המסלולים החדשים שנפתחו בשנים האחרונות יצרו נהירה של חרדים צעירים למגוון של‬‫אפשרויות תעסוקה. אחת הבעיות שאנו מזהים בשלב זה היא חוסר במידע בקרב צעירים בדבר‬‫האפשרויות העומדות לפניהם. השיטה שבה "חבר מביא חבר" טובה אמנם כאמצעי שיווק שקט,‬‫אך לא תמיד מאפשרת קבלת מידע אמין על מגוון האפשרויות הקיים. בנוסף, בולטת העובדה‬‫שמשרדי ממשלה שונים העוסקים בנושא )תמ"ת, ראש הממשלה, אוצר, חינוך, מל"ג/ות"ת ועוד(‬ ‫אינם פועלים תמיד בתיאום מלא.‬ ‫המלצת הצוות‬‫)א( ארגון המידע הקיים על אפשרויות הלימודים והתעסוקה תחת קורת גג אחת. באופן זה, יהפכו‬‫מרכזי התעסוקה לחרדים הקיימים היום למרכזים המעניקים את כלל המידע על שילוב‬ ‫בתעסוקה, ובכלל זה מידע על האפשרות וההיתכנות של לימודים גבוהים.‬‫)ב( אנו ממליצים על הקמת גוף ייעודי במשרד ראש הממשלה אשר יופקד על בחינה מתמדת של‬‫עניין שילוב החרדים בתעסוקה. יעדים לתעסוקה שנקבעו בהחלטות ממשלה וביצוען הוטל על‬‫משרדים שונים לא יבואו לידי מימוש בהיעדר גוף מרכזי שתפקידו לקדם אותן ולבחון הצעות‬ ‫ואפשרויות חדשות.‬‫מכלול הצעדים שאנו מציעים להפעיל באופן מבוקר ימשיכו את מכלול הפעולות שנעשות על ידי‬‫מעצבי המדיניות הציבורית באשר לחרדים, בלי ליצור עימות או התנגדות. התוצאה יכולה‬‫להועיל לצעירים חרדים רבים המעוניינים לשמור על השתייכותם למגזר החרדי, בלי לפגוע‬‫ביכולת השתלבותם בחברה הישראלית, ולהביא לשגשוגה של כלל החברה הישראלית והמשק‬ ‫בישראל.  ‬ ‫22  ‬
  12. 12. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫מדיניות הממשלה בעניין שילוב המגזר החרדי‬ ‫בכלכלה ובחברה בישראל‬ ‫חגי לוין‬ ‫הגדלת השותפות והשוויון בין כל המגזרים היוצרים את המארג החברתי בישראל היא אחד‬ ‫היעדים המרכזיים המדריכים את מדיניות הממשלה. תפיסה זו, שבין היתר מעוגנת בהחלטת‬ ‫הממשלה מס 6851, מיום 7002.4.22, שכותרתה "אגנדה כלכלית חברתית למדינת ישראל", באה‬ ‫לידי ביטוי בשנים האחרונות במספר רב של צעדי מדיניות והחלטות ממשלה.‬ ‫בעניין שילובו של המגזר החרדי במיוחד התקבלו בשנה האחרונה כמה החלטות ממשלה‬ ‫חשובות. החלטות אלה מציבות, מצד אחד, תשתית עקרונית ויעדים ארוכי טווח למדיניות‬ ‫הממשלה בנושא זה, ומצד שני מציבות שורה של צעדי מדיניות פרטניים אשר יש בהם כדי לסייע‬ ‫להגיע ליעדים המוגדרים.‬ ‫להבנתי, המדיניות הממשלתית בנושא שילובו של המגזר החרדי מתבססת על התפיסה כי‬ ‫כיבוד ושימור צביונו הייחודי של המגזר החרדי אינם סותרים את שילובו בכלכלה ובחברה‬ ‫הישראלית, וכן כי שילוב כזה הוא צורך דחוף והזדמנות בעלת חשיבות גם למגזר החרדי וגם‬ ‫ליתר החברה בישראל.‬ ‫מתוך החלטות הממשלה העיקריות אפשר לציין את אלה:‬ ‫החלט ת הממשלה מס 4991 , מיום 0102.70.51 , בנושא " הצבת יעדי תעסוקה לשנים‬ ‫‪‬‬ ‫0102-0202", שבה מוגדר היעד ארוך הטווח של "הגעה לשיעור תעסוקה של‬ ‫האוכלוסייה   בגילאים שבין 02 לבין 46, הזהה לשיעור התעסוקה הממוצע של 51‬ ‫המדינות המפותחות  מבחינת תוצר לנפש, תוך המשך צמצום פערי התעסוקה בין כלל‬ ‫קבוצות האוכלוסייה בישראל".  ‬ ‫כן מוגדר בהחלטה יעד פרטני בדבר שיעורי התעסוקה במגזר החרדי לגברים ולנשים‬ ‫בגילים 52-46 – שיעור תעסוקה של %36 בשנת 0202.  ‬ ‫ ‬ ‫החלטת הממשלה מס 4162, מיום 0102.21.91, בנושא "מלגת לימודים ועידוד השתלבות‬ ‫‪‬‬ ‫אברכי כוללים בתעסוקה", שבה נכתב בפסקת הפתיחה:  ‬ ‫ממשלת ישראל רואה לה כיעד מרכזי את השתלבות המגזר החרדי  בתעסוקה, ככלי‬ ‫לפריצת מעגל העוני והתלות בקצבאות, ששיעורם גבוה במיוחד  באוכלוסייה זו;‬ ‫כמקדם שוויון בחלוקת הנטל הכלכלי במשק הישראלי, וכגורם המסייע בהשתלבות‬ ‫המגזר החרדי במארג החברתי בישראל. זאת לצד הכרה במאפייניה הייחודיים של‬ ‫האוכלוסייה החרדית ותמיכה בהמשך קיומו של עולם לימוד תורני, ולצד תמיכה  ‬ ‫באוכלוסיות לומדים נוספות במוסדות להשכלה גבוהה.‬ ‫נוסף לקביעה עקרונית זו, החלטת הממשלה מציבה שינויים ניכרים במערך התמיכות‬ ‫המיועדות למגזר. בפרט, הפיכת גמלת הבטחת הכנסה לחרדים למלגת לימודים מוגבלת בזמן‬ ‫ובהיקף התקציבי ובעלת מאפיינים ספציפיים המעודדים השתלבות בתעסוקה.‬‫32  ‬
  13. 13. ‫פורום קיסריה 1102  ‬‫החלטת הממשלה מס 8962, מיום 1102.1.9, בנושא "קידום השירות הצבאי והאזרחי במגזר‬ ‫‪‬‬‫החרדי", המוסיפה נדבך חשוב למסגרת המדיניות הממשלתית בנושא. בדברי ההסבר‬ ‫להחלטה נכתב כי:‬ ‫תקומתו של המגזר החרדי ועולם הלימודים התורני בישראל, הינו רכיב מרכזי‬ ‫מתקומת העם היהודי אחרי השואה ומזהותה היהודית של מדינת ישראל. עם זאת,‬ ‫גידולו המהיר של מגזר זה, והפיכתו לחלק משמעותי מהאוכלוסייה בישראל )מוערך‬ ‫כי המגזר החרדי מהווה כיום כ%11 מכלל האוכלוסייה בישראל( מחייבים כיום‬ ‫לחזק הסדרים אשר מקדמים את שותפותו של המגזר החרדי בנשיאה בנטל‬ ‫הביטחוני והכלכלי, זאת תוך שמירה וכיבוד ייחודו התרבותי של מגזר זה.‬‫החלטת ממשלה זו מגדירה בצורה פרטנית את היקף ואופן השילוב של חרדים במסגרות‬‫השירות האזרחי והצבאי, במטרה לקדם באופן ניכר את השוויון בחלוקת הנטל, הביטחוני‬ ‫והכלכלי, בחברה הישראלית.‬‫בהתאם לעקרונות המוצבים בהחלטות ממשלה אלו, משרדי הממשלה השונים פעלו בעת‬‫האחרונה לקידום מספר רב של צעדי מדיניות נוספים אשר מאפשרים לשפר את שילובו של המגזר‬ ‫החרדי בחברה הישראלית, מתוך כיבוד ושמירה על צביונו הייחודי.‬ ‫מתוך מגוון צעדי המדיניות הנוספים אפשר למנות את אלה:‬‫מרכזי הכוון תעסוקתי והשמה מקצועית לחרדים. הקמת רשת של מרכזי הכוון והשמה‬ ‫‪‬‬‫מקצועית המותאמים למאפייני המגזר החרדי ומסייעים לחרדים המעוניינים להשתלב‬ ‫בתעסוקה.  ‬‫הקמת בתי ספר טכנולוגיים לנערים חרדים ומסלולים ללימודי תעודת הנדסאית מחשבים‬ ‫‪‬‬‫לבנות חרדיות בסמינרים. זאת בהתאם לביקוש הקיים במגזר החרדי ללימודי מקצוע אשר‬ ‫יאפשר להתפרנס בכבוד.  ‬‫לימודים אקדמיים – ייסוד מכינות ומלגות ייעודיות המאפשרות לחרדים המעוניינים בכך‬ ‫‪‬‬‫להשתלב בלימודים אקדמיים. על פי היעד שהציבה לעצמה הות"ת להגיע לכ-000,3 תלמידים‬ ‫חרדים במוסדות האקדמיים.  ‬‫ישיבות גבוהות וכוללים לאברכים. מצד אחד העמקה של הביקורות המוודאות קיום לימודי‬ ‫‪‬‬‫קודש, ומצד אחר מתן אפשרות לשלב לימודי קודש עם עבודה: לימוד "חצי יום" בלבד‬ ‫)בשעות מוגדרות(, ואפשרות לעבודה ביתרת הזמן.‬ ‫42  ‬
  14. 14. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫ ‬ ‫*‬ ‫"בן עשרים לרדוף"?‬ ‫על פוטנציאל ההשתלבות של בני החברה החרדית בגילאי 81-22‬ ‫**‬ ‫אביעד הכהן, לי כהנר‬ ‫א. מטרת נייר העמדה ורקעו‬ ‫מטרת נייר עמדה זה להציג את פוטנציאל ההשתלבות של בני החברה החרדית בגילאי 81-22‬ ‫בחברה הישראלית. עד כה נערכו ופורסמו עשרות מחקרים, בהקשרים שונים, על החברה‬ ‫החרדית.1 אולם ברובם ככולם של המחקרים אין התייחסות ספציפית לשכבת הגיל שבה דן נייר‬ ‫עמדה זה, על מאפייניה המיוחדים. אפשר שיהיה מי שיטען שאין כל ייחוד בקבוצת גיל זו, ואותן‬ ‫סוגיות ומסקנות שחלות על כלל החברה החרדית חלות גם עליה. לטעמנו, הגם שבחלק מגזרת‬ ‫המחקר הדברים נכונים, עדיין יש חשיבות לעיסוק בקבוצת גיל זו, בין לטוב בין למוטב.‬ ‫מחד גיסא, דווקא בקבוצת גיל זו קיים קושי גדול יותר בשילובה בחיי החברה והכלכלה,‬ ‫ומכמה סיבות שיפורטו להלן בהרחבה. מאידך גיסא, דווקא בקבוצת גיל זו יש פוטנציאל רב‬ ‫שעשוי אחר כך ללכת לאיבוד: בשנים אלה נמצאים רבים ממנה בשיא כושרם ויכולתם, הפיזי‬ ‫והאינטלקטואלי, ומנקודת מבטה של המדינה חבל להחמיץ את ההזדמנות לנצלו לצורך לימודים‬ ‫והשתלבות בעבודה; חלק מבני גיל זה, שטרם נישאו, עדיין אינם נתונים בעול פרנסת המשפחה,‬ ‫והדבר מאפשר להם יתר חופשיות וגמישות בלימוד מקצוע והשתלבות בשוק העבודה ללא תלות‬ ‫2‬ ‫בטיפול בילדים.‬ ‫נקודה נוספת שמייחדת נייר זה היא הרגישות להיותה של החברה החרדית פסיפס‬ ‫מגוון, המורכב מתת-קבוצות ומתת-מגזרים רבים. כל אלו מקשים על הסקת מסקנות חד-‬ ‫משמעיות בדבר יכולת השתלבותה של אוכלוסיית המחקר בחברה ובכלכלה הישראלית. הדברים‬ ‫נכתבו גם על רקע ומתוך השוואה למה שהיה נהוג בחברה החרדית עד שנות השמונים ולנהוג‬ ‫בקרב חבריה המתגוררים וחיים מחוץ לישראל. המסקנות שיובאו להלן הן פרי תובנות שנשענות‬ ‫במידה רבה הן על נתונים קיימים, הן על היכרות בלתי אמצעית של הכותבים עם רבדיה‬ ‫והמגוונים של החברה החרדית בארץ ובחו"ל, והן על שיחות וראיונות שנערכו עם אנשים המצויים‬ ‫בסוגיה זו.‬ ‫                                                             ‬ ‫משנה אבות ה, כא. ופירש רבי עובדיה מברטנורא: "בן עשרים לרדוף – אחר מזונותיו. לאחר שלמד מקרא משנה‬ ‫*‬ ‫וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, צריך הוא לחזור ולבקש אחר מזונות".  ‬ ‫** תודתנו נתונה לפרופ צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, שיזם את כתיבת נייר העמדה; ליוסף קלמנוביץ‬ ‫על סיועו במחקר ובריכוז הנתונים; ולמעירים הרבים שטייבו את תוכנו ותרמו לשיפורו. האחריות לנאמר בנייר‬ ‫העמדה היא כמובן רק שלנו, והנאמר בו מייצג רק את עמדתנו.  ‬ ‫1 ראו קפלן ק )7002(. בסוד השיח החרדי, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, והביבליוגרפיה המקיפה‬ ‫בסופו, עמ 962-623. מאז נוספו עשרות מחקרים חדשים בתחום זה, שרבים מהם מצויים ברשת האינטרנט.  ‬ ‫2 פוטנציאל זה יוצר בדיוק את תגובת הנגד בחברה החרדית: דווקא בשל גודלו מבקשים רבים ממנהיגי חברה זו‬ ‫לתעלו לאפיקים תורניים ולשמרו לצורך הגשמת האידאל החרדי )אצל גברים, בעיקר תלמוד תורה; אצל נשים –‬ ‫הקמת משפחה וגידול ילדים(, ולא למטרות "חיצוניות".‬ ‫52‬
  15. 15. ‫פורום קיסריה 1102‬‫למען הסר ספק, יודגש כי בכל האמור להלן אין כל כוונה לפגוע חס וחלילה או לגרוע‬‫מחשיבות העיסוק בלימוד תורה, בהקמת משפחה או באחד מהיסודות האידאולוגיים שעליהם‬‫מושתתת תפיסת העולם החרדית. נייר העמדה אינו מבקש לשפוט השקפת עולם זו, להתעמת עמה‬‫או לנסות ולשנות את אורחות חייה של החברה החרדית בדרך כופה. הוא נכתב מתוך נקודת מבט‬‫המכבדת את ערכי החברה החרדית ועם זאת מצביע על חסמים קיימים ועל פתח לשינויים‬‫מעשיים אפשריים, רחבים או מצומצמים, באורחות חייהם של בני המגזר החרדי, לפחות חלקם,‬‫בגילאי 81-22. כל זאת מתוך רצון להיטיב את מצבם שלהם, הכלכלי והחברתי, בטווח הארוך‬‫יותר של עתידם; ובראייה רחבה יותר, מתוך רצון לנצל את כישוריהם לטובת החברה, המשק‬‫והכלכלה בישראל בצורה מיטבית ולהגביר את שילובם בחברה הישראלית )לא כ"נטע זר" אלא‬ ‫כחלק אורגני שלה(.‬ ‫ב. צעירים בני 81-22 בישראל 1102: מבוא‬‫אלון וּבר, אבריימי ורבקי הם ילידי אותו שנתון, שנת 9791. ביתם נמצא במרחק של כמה מאות‬‫ָ‬‫מטרים זה מזה גאוגרפית, אך דומה שמנקודת מבט סוציולוגית ותרבותית הם מרוחקים זה מזה‬ ‫עשרות קילומטרים, ועולמות שלמים מפרידים ביניהם.‬‫את אלון ובר, זוג צעירים חילונים תושבי רמת גן, אין צורך להציג לפני הקוראים. הם, או‬‫בני דמותם, קרוב לוודאי מוכרים היטב לקוראי נייר זה. אולם לשם אילוסטרציה נתאר את‬‫תמונת עולמם של אבריימי ורבקי, בעל ואישה חרדים מבני ברק. תמונה זו, גם אם היא נגועה‬‫בסטראוטיפים, משקפת היטב את המציאות הקיימת של הצעירים החרדים – שבהם יבקש לעסוק‬ ‫נייר המדיניות שלפניכם.‬‫אבריימי ורבקי גרים במרכז בני ברק, עם בתם הבכורה מירי, תינוקת בת שנה, במחסן‬‫קטנטן, מתחת לבית הוריה של רבקי, שהוסב לדירת חדר וחצי. החדר חף מרהיטים, למעט שתי‬‫מיטות עץ פשוטות וארון פורמייקה שבו מאחסנים השניים את בגדיהם: חליפות וחולצות לבנות‬‫של אבריימי ושמלותיה של רבקי. על הארון מונחת קופסת ה"ספודיק" )כובע פרווה מהודר( של‬‫אבריימי ושני מעמדים מקלקר שעליהם מניחה רבקי את פאותיה. המסדרון שמוליך לחדר משמש‬‫כמטבח מאולתר, ובו ישנם מקרר ישן ומיקרוגל )אין מקום לתנור(. בצדם, ארון עמוס בספרי‬ ‫קודש, ומעליו תלויות תמונותיהם של רשב"י והאדמו"ר מגור, רבם של השניים.‬‫רבקי ואבריימי כבר חולמים על היום שבו יעברו לדירתם החדשה ביישוב מודיעין עילית‬‫)קרית ספר(, שאותה קנו עבורם הוריה של רבקי כחלק ממילוי ה"תנאים" לפני נישואיהם. עם‬‫המעבר מתכוון אבריימי להצטרף לכולל המקומי, ואילו רבקי מתכננת לנסות ולהתקבל למרכז‬‫התעסוקה שנפתח ביישוב. רבקי בחודש השישי להריונה. מרכז חייה מאז נולדה היה בבני ברק.‬‫לפני שלוש שנים סיימה את לימודיה בסמינר "בית יעקב", ומאז היא עובדת כמזכירה במרפאת‬‫קופת חולים הסמוכה. אבריימי גדל באשדוד והגיע כנער לישיבת גור בירושלים. עם נישואיו החל‬‫ללמוד בשני "כוללים": בבוקר, לאחר שהוא לוקח את מירי לבית אמו, הוא לומד בכולל "שפת‬‫אמת", ובערבים הוא לומד בכולל "אמרי פנחס". הפרנסה בדוחק, אבל ברוך ה אין על להתלונן.‬‫רבקי שמחה על שנפלה בחלקה הזכות לעזור לבעלה ולאפשר לו להקדיש את כל מרצו ללימוד‬‫תורה, בלי שטרדות הפרנסה וגידול הילדים יעכירו את שלוותו. יכול להיות, אגב, שאבריימי עצמו‬‫כבר לא כל כך בטוח שהוא יהיה יום אחד רב גדול או תלמיד חכם מפורסם. אבל גם אם במוחו‬ ‫62‬
  16. 16. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫חולפת מדי פעם מחשבה כזו, מיד הוא מגרש אותה בהינף יד: הרי לא יעלה על הדעת לנטוש את‬ ‫ספסלי הישיבה הקדושה לטובת לימודים או עבודה בחוץ. אביו של אבריימי וכל בני משפחתו –‬ ‫כולם בני תורה, וכך גם רוצה אבריימי להישאר.‬ ‫אבריימי ורבקי לא יצאו מעולם את גבולות הארץ ואין ברשותם רישיון נהיגה. הם נמנעים‬ ‫מלצאת למסעדות, ואת השבתות הם עושים במחיצת ההורים, למעט השבתות שבהן הם נוסעים‬ ‫לירושלים לשהות במחיצת האדמו"ר. את ירח הדבש שלהם בילו במלון "אריסטון" בטבריה.‬ ‫"היה נפלא", מסכמת רבקי. "הצטרפנו לסיור מאורגן בקברי צדיקים בגליל ולקינוח הלכנו לטייל‬ ‫בנחל עמוד" )"לא היו לנו בגדים מיוחדים", צוחק אבריימי, "אז הלכתי עם החולצה הלבנה שלי‬ ‫ומכנסי הטרלין, וכל אחד סחב שני בקבוקי מים בשקית פלסטיק"(. השניים מדברים ביניהם‬ ‫ביידיש, אבל שולטים היטב גם בעברית )"אני יכולה לגמגם כמה מילים באנגלית", צוחקת רבקי,‬ ‫"שלמדתי כאשר עשיתי בייביסיטר לשכנים של הורי"(.‬ ‫כל הדמויות שהוזכרו לעיל הן פרי הדמיון. אבל הן מייצגות, גם אם בצורה חלקית‬ ‫וסטראוטיפית, ארבעה אנשים צעירים החיים בחברה הישראלית במאה ה-12. שניים המגדירים‬ ‫עצמם ישראלים, ציונים, בעלי השקפת עולם ליברלית-חילונית, המדברים עברית, אנגלית‬ ‫ו"ישראלית"; ושניים המגדירים עצמם יהודים החיים בארץ ישראל, בעלי השקפת עולם חרדית,‬ ‫המדברים עברית, יידיש ו"יהודית-חרדית". בר ואלון מייצגים באורחות חייהם את רוב‬ ‫האוכלוסייה בת גילם בישראל, רבקי ואבריימי מייצגים במובהק מיעוט שלה – המיעוט החרדי.‬ ‫אכן מיעוט זה גדל והולך בקצב מסחרר, בטור הנדסי, ולפי נתונים דמוגרפיים אפשר שבעוד כמה‬ ‫3‬ ‫עשרות שנים יהיו לרוב.‬ ‫מה הם סיכוייהם של רבקי, אבריימי וחבריהם החרדים להשתלב בחיי החברה והכלכלה‬ ‫בישראל? האם הם דומים או נבדלים, ובמה, מבני גילם החרדים החיים בחו"ל?‬ ‫ג. גודל האוכלוסייה החרדית ואוכלוסיית המחקר – גילאי 81-22‬ ‫השימוש בשיטות שונות לזיהוי האוכלוסייה החרדית עלול להניב אומדנים שונים על מאפייניו של‬ ‫4‬ ‫המגזר החרדי. לפי אומדנים אלה, המגזר החרדי הוא כ-%8-%11 מכלל האוכלוסייה הישראלית.‬ ‫לפי נתון אחד, נכון לסוף העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, מונה האוכלוסייה החרדית‬ ‫כ-000,007 איש, שהם כ-%9 מכלל האוכלוסייה בישראל ו-%21 מכלל האוכלוסייה היהודית. קצב‬ ‫הגידול השנתי הטבעי של האוכלוסייה החרדית עומד על כ-%7 )לעומת %7.1 בכלל האוכלוסייה‬ ‫היהודית(,5 ומשקלה היחסי באוכלוסיית המדינה עולה בהתמדה. בהתאם לקצב הגידול הנוכחי,‬ ‫6‬ ‫בשנת 8202 יותר מחמישית מהאוכלוסייה היהודית בישראל תהיה חרדית.‬ ‫                                                             ‬ ‫3 תאורטית בוודאי ייתכן שהפיכת מיעוט לרוב, כשלעצמה, תשנה את אורחותיו, בלי צורך בהתערבות "חיצונית".‬ ‫דוגמה לכך ניתן להביא מהמצב בעיר הבירה ירושלים, שלראשונה בתולדותיה, זה עשרות שנים, כיהן בה ראש עיר‬ ‫חרדי, ורוב התלמידים בכיתות א במגזר היהודי בה הם חרדים.  ‬ ‫4 לוין )1102( מציג אומדנים המבוססים על עיבוד סקר כוח אדם ועיבוד נתונים המוצגים במחקרו של דניאל גוטליב‬ ‫)7002(. "העוני והתנהגות בשוק העבודה בחברה החרדית". ראו לוין, ח. )9002(. המגזר החרדי בישראל העצמה‬ ‫תוך שילוב. ירושלים: המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, עמ 01.‬ ‫5 מקורות: כהנר, ל. )9002(. התפתחות המבנה ההיררכי והמרחבי של האוכלוסייה החרדית בישראל, עבודת‬ ‫דוקטור. אוניברסיטת חיפה. לוין, ח. )9002(. המגזר החרדי בישראל העצמה תוך שילוב. ירושלים: המועצה‬ ‫הלאומית הכלכלית משרד ראש הממשלה. מלחי, א. )9002(. החרדים בישראל: דיוקן האוכלוסייה ומאפייני‬‫72  ‬
  17. 17. ‫פורום קיסריה 1102‬‫לוחות 1-2 מתייחסים לקבוצת הגיל נושא מחקר זה, גילאי 81-22, ולשיעורה בכלל‬ ‫האוכלוסייה היהודית בישראל:‬ ‫לוח 1 התפלגות אוכלוסיית הצעירים בגילאי 81-22 לפי מגזרים )באחוזים ובמספרים מוחלטים(‬ ‫8‬ ‫7‬ ‫סך הכול‬ ‫יהודים‬ ‫חרדים‬ ‫0.001‬ ‫4.78‬ ‫6.21‬ ‫גילאי 81-22‬ ‫)973,493(‬ ‫)536,443(  ‬ ‫)347,94(‬ ‫0.001‬ ‫3.88‬ ‫7.11‬ ‫גברים בגילאי 81-22‬ ‫)526,391(‬ ‫)159,071(‬ ‫)376,22(‬ ‫0.001‬ ‫5.68‬ ‫5.31‬ ‫נשים בגילאי 81-22‬ ‫)457,002(‬ ‫)486,371(  ‬ ‫)070,72(‬ ‫מקור: עיבוד המחברים לסקר החברתי של הלמ"ס )0102(.‬ ‫לוח 2 משקל אוכלוסיית הצעירים בתוך כל מגזר )באחוזים(‬ ‫כלל היהודים‬ ‫יהודים‬ ‫חרדים‬ ‫)חרדים+יהודים(‬ ‫2.9‬ ‫7.8  ‬ ‫6.41‬ ‫כלל הצעירים מתוך כל המגזר‬ ‫3.9‬ ‫1.9‬ ‫2.21‬ ‫צעירים מתוך כלל הגברים במגזר‬ ‫1.9‬ ‫5.8  ‬ ‫4.71‬ ‫צעירות מתוך כלל הנשים במגזר‬ ‫מקור: עיבוד המחברים לסקר החברתי של הלמ"ס )0102(.‬ ‫ד. פילוח, מיון וסיווג‬‫ככל חברה אחרת, גם החברה החרדית אינה עשויה מקשה אחת. יש בה גוונים ובני גוונים, ולכל‬‫אחד מהם קווי אופי ייחודיים משלו. בצד המכנה המשותף הרחב של רוב בני האוכלוסייה‬ ‫                                                             ‬‫תעסוקה 2002-7002. ירושלים: מנהל, מחקר וכלכלה, התמ"ת, תעסוקה במגזר החרדי – מאפיינים, חסמים‬ ‫ ‬ ‫ופתרונות מוצעים )0102.5.61( מינהל מחקר וכלכלה, משרד התמ"ת.‬ ‫ברודט, ד. )עורך( )8002(. "ישראל 8202 – חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי".  ‬ ‫6‬‫לצורך הכנת הלוח נעשה שימוש בהגדרות המפורטות במסמך המתודולוגי של המועצה הלאומית לכלכלה: חרדי‬ ‫7‬‫הוא כל מי שהוא או אחד מבני ביתו למד בישיבה גבוהה, ובנוסף מתגורר בישובים שמזוהים כחרדים באופן‬ ‫מסורתי.  ‬ ‫כל מי שהוא יהודי אבל לא חרדי.  ‬ ‫8‬ ‫82‬
  18. 18. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫החרדית )דוגמת הדגשת מקומו של לימוד התורה, הקפדה יתירה על שמירת מצוות(,9 יש הכרח‬ ‫"לחלק" את החברה החרדית לכמה חלוקות משנה כדי למקד את הסוגיות הטעונות שיפור לכל‬ ‫פלח. קונקרטית, יש לתת את הדעת על החלוקות שלהלן.‬ ‫א. חלוקה סוציולוגית. חרדים אשכנזים-חסידים )%33(, חרדים אשכנזים-ליטאים )%92( וחרדים‬ ‫מזרחים )%12(.01 החלוקה בין חסידים לליטאים רלוונטית בכמה מישורים: )א( במישור‬ ‫האידאולוגי – חלק ניכר מראשי הישיבות הליטאיות מעודדים את תלמידיהם לשבת ב"אוהלה של‬ ‫תורה", בישיבה וב"כולל" עד גיל מאוחר ביותר, לעתים עד גיל ארבעים ולמעלה, בעוד שחלק ניכר‬ ‫מאדמו"רי החסידויות מעודדים את מרבית תלמידיהם לצאת לשוק העבודה בגיל צעיר הרבה‬ ‫יותר, כבר בראשית שנות העשרים לחייהם; )ב( במישור הסוציולוגי: בדרך כלל גיל הנישואין אצל‬ ‫החסידים צעיר יותר מאשר בחברה ה"ליטאית" )גיל 91 לעומת גיל 12-22, בהתאמה(; )ג( אצל‬ ‫חלק מבני המגזר הליטאי )כגון ישיבות "חברון", "עטרת ישראל" ובנותיה( יש פתיחות יתר‬ ‫ללימודי השכלה גבוהה והרחבת אופקים, בעוד שאצל החסידים הנטייה היא יותר לפנות למסחר‬ ‫ולאו דווקא ללימודי השכלה גבוהה; )ד( נורמות הצניעות )כלומר, ההקפדה על הפרדה בין נשים‬ ‫לגברים בכל תחומי החיים( מחמירות יותר בקרב חלקים גדולים של החסידויות מאשר בקרב‬ ‫הליטאים.‬ ‫11‬ ‫באשר לחרדיות המזרחית, מטבע הדברים היא אינה מחויבת בבסיסה למסורת המזרח‬ ‫אירופית ונעדרת סממני הטראומה ההיסטורית של התמודדות עם המודרנה, החילון והרפורמה‬ ‫שחוותה היהדות האשכנזית. אולי משום כך אופייה מתון יותר. חשוב לציין גם כי חלק ממאפייני‬ ‫החרדיות המזרחית הם חידוש של העשורים האחרונים, ומדובר בתופעה אשר איננה מושרשת‬ ‫באופן עמוק במסורת התרבותית של בני עדות המזרח. להבנתנו, תופעת החרדיות המזרחית צמחה‬ ‫על רקע החלל שהותירה מדיניות הקליטה של עולי המזרח בשנות החמישים והשישים, אשר‬ ‫שיברה את תרבותם המסורתית המקורית.‬ ‫החלוקה לשלוש הקבוצות העיקריות המרכיבות את החברה החרדית )ליטאים-חסידים-‬ ‫ספרדים( אינה די חדה ואינה מאבחנת את כל המגוון של תת-קבוצות בחברה האמורה. בשנים‬ ‫האחרונות, עם התרחבות העניין הציבורי והמחקרי בחברה החרדית, מתפתחות הבחנות נוספות‬ ‫למגוון הסוציולוגי שקיים בחברה החרדית, למשל אלו שבין "חרדים מקוריים" ל"בעלי תשובה",‬ ‫בין "מתונים" ל"קנאים", בין "חוצניקים" ל"חרדים צברים" ובין "סגורים" ל"פתוחים"‬ ‫)"מודרנים"(. לכל הבחנה והבדלה שכזו ישנה גם משמעות בנוגע לנושא הנידון אשר צריכה‬ ‫להיבדק לעומק, שכן ייתכן שבחלק מתת-קבוצות אלה יימצא הפוטנציאל הגבוה ביותר‬ ‫להשתלבות בחברה הישראלית.‬ ‫                                                             ‬ ‫9 זו מתבטאת כאמור בהיבטים שונים, למן אורחות הלבוש וההפרדה בין המינים, דרך הקפדה על "הכשרים"‬ ‫מהודרים, ועד להטלת מגבלות ואיסורים שונים כגון אי צפייה בטלוויזיה והחזקתה בבית, שימוש ב"טלפון כשר",‬ ‫איסור על קריאת "ספרות חולין" ועיתונים שאינם חרדיים, וכיו"ב. למותר לציין שבהקשר זה קיים לא אחת פער‬ ‫בין הרטוריקה והאידיאל לבין המציאות, וקיימים הבדלים בין מגזריה השונים של החברה החרדית.‬ ‫01 בני המגזרים השונים נבדלים בלבושם, באורח חייהם, בשפתם, ועוד. לתיאור "חי" של הזרמים ראו: אמנון לוי,‬ ‫החרדים. רוטנברג נ. ואחרים )0102(. החרדים בישראל מסמך רקע לפדרציה היהודית. מכון ון ליר. כהן, ב.‬ ‫)5002(. מצוקה בחברה החרדית: מבט מבפנים. ירושלים: מכון פלורסהיימר.‬ ‫11 לדיון רחב בחרדיות המזרחית ראו לאון, נ )9002(. חרדיות רכה – התחדשות דתית ביהדות המזרחית, ירושלים:‬ ‫יד יצחק בן צבי.‬‫92  ‬
  19. 19. ‫פורום קיסריה 1102‬‫ב. חלוקה גאוגרפית. עיקר האוכלוסייה החרדית )כ-%78( מתרכזת באזור מרכז מדינת ישראל‬‫סביב המרחב המכונה "המשולש החרדי", שקודקודיו הם הריכוזים החרדיים הגדולים בירושלים,‬‫בני ברק ואשדוד. זהו גם האזור שבו נמצאות כלל הערים החרדיות ההומוגניות והסגורות )רמת‬‫בית שמש, ביתר עילית, מודיעין עילית ואלעד(. בפריפריה הצפונית של מדינת ישראל, המתפרשׂת‬‫מחדרה ועד קריית שמונה, מתרכזים כ-%7 מכלל האוכלוסייה החרדית ובפריפריה הדרומית של‬‫מדינת ישראל, מקריית מלאכי ועד ירוחם )להוציא את אשדוד(, מתרכזים כ-%6 מכלל אוכלוסייה‬‫זו.21 משמעות חלוקה גאוגרפית זו כפולה: מחד גיסא, בשל היעדר משרות "חרדיות" בפריפריה‬‫ישנה נטייה גבוהה יותר להשתלבות באוכלוסייה הכללית באזורים אלה, אך מאידך גיסא‬‫האוכלוסייה החזקה יותר היא זו שבמרכז, וכאשר יש להניע תהליכים חברתיים, בדרך כלל‬ ‫האוכלוסייה החלשה יותר היא זו הנושאת את עיניה אל החזקה והולכת בעקבותיה.  ‬ ‫ג. חלוקה כלכלית. בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה לעומת בעלי מעמד נמוך.‬‫ד. חלוקה מגדרית. לאחר גיל 81 ממשיכים רוב הגברים ללמוד במוסדות תורניים )ישיבה גדולה‬‫וכולל(, ואילו הנשים בגיל זה עוברות ל"סמינרים למורות", שהם המוסדות העל-תיכוניים שבהם‬‫נלמדים תכנים מקצועיים יותר, בעיקר בתחומי ההוראה והחינוך )אך כיום גם להנדסאיות,‬‫טכנאיות ומקצועות משרדיים נוספים(, מתוך התפיסה הרואה באישה את העוגן הכלכלי‬ ‫המשפחתי של משק הבית החרדי. להלן נרחיב יותר על הבחנה זו.‬ ‫ה. הרקע למצב הקיים – צעירים חרדים )גילאי 81-22(‬ ‫בישראל ובחו"ל‬‫מבחינה היסטורית ראשיתה של האידאולוגיה החרדית היא בתגובות האורתודוקסיות‬‫המתגוננות, שקמו כנגד מגמות של התבוללות, פשרנות דתית והשפעות המודרנה במרכז ובמזרח‬‫אירופה במאות ה-81 וה-91. התרבות היהודית במחוזות אלו, והמוטיב ההיסטורי של התגוננות‬‫מפני כל ניסיון לשינוי, הפכו לבעלי נוכחות בולטת בהוויה החרדית. רקע זה הוא שהביא לגיבוש‬‫מדיניות ה"סטטוס קוו" שנהוגה מאז קום המדינה. בעשור הראשון להקמת מדינת ישראל מדובר‬‫היה בהסדרים אזרחיים-פוליטיים זמניים בלבד, בין שלטון תנועת העבודה למנהיגות הזרם‬‫החרדי בישראל, סביב שאלת גיוס בני תורה חרדים לצבא. אולם עלייתו של הליכוד בראשות‬‫חירות לשלטון ב-7791 הפכה את ההסדרים למנגנון פוליטי קבוע, המתוחזק מתוך אילוצי‬‫המערכת הקואליציונית הישראלית, מתוך בניית מערך יחסים תלותי של המפלגות החילוניות‬ ‫בכוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות.‬‫בשנות השמונים, הסדר מכסות הלומדים פינה את מקומו לדחיית שירות גורפת לתלמידי‬‫הישיבות. התוצאה הייתה טרנספורמציה של החברה החרדית כולה: לא עוד חברה יהודית‬‫אולטרה-אורתודוקסית המתקיימת ב"גלות בין היהודים", אלא מה שמנחם פרידמן מכנה "חברת‬‫לומדים".31 כלומר, חברה שבה לימוד התורה הגברי )קרי הלימוד הישיבתי( הופך לתשתית‬ ‫                                                             ‬‫21 כהנר, ל )9002(. התפתחות המבנה ההיררכי והמרחבי של האוכלוסייה החרדית בישראל, עבודת דוקטור,‬ ‫אוניברסיטת חיפה.‬‫31 פרידמן, מ )1991(. החברה החרדית: מקורות, מגמות ותהליכים. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל. עמ‬ ‫08-78.  ‬ ‫03‬
  20. 20. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫הקיום, ההגדרה העצמית והתקן לקיום יהודי נכון. הוא גם הגוזר את חלוקת התפקידים‬ ‫המגדרית בחברה )שבה על הנשים לפרנס את בעליהן הלומדים(, והוא הגוזר את גבולותיה של‬ ‫החברה כלפי פנים וחוץ.‬ ‫כל האמור לעיל מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בקבוצת האוכלוסייה החרדית בגילאים‬ ‫81-22. אלו הגילאים שבהם מסיימים הצעירים החרדים את תהליך החינוך, והנישואין, מוסד‬ ‫מפוקח מאוד בפני עצמו בחברה החרדית, משמשים לו מעין אקט נעילה. זהו השלב שבו מתחיל‬ ‫הצעיר החרדי "לעמוד בזכות עצמו", וכך הופך המיקוד בקבוצת גיל זו למשמעותי במיוחד.‬ ‫באופן כללי, אפשר לומר שרובם המכריע של בני האוכלוסייה החרדית בישראל, בגילאי‬ ‫81-22, אינם משולבים בחברה ובכלכלה הישראלית. לתופעה זו יש מחיר גבוה הן מנקודת המבט‬ ‫החרדית-הפנימית הן מנקודת המבט הישראלית-חיצונית, שעליו נרחיב להלן. קודם לכן נבקש‬ ‫להציג באופן תמציתי "תמונת מצב חברתית" אשר תמחיש את המצב בקרב צעירים חרדים‬ ‫בגילאים אלו ואת הבעייתיות הכרוכה בכך.‬ ‫במגזר הגברי. רובם המכריע של הצעירים החרדים נמצא עדיין במסגרות חינוך‬ ‫ישיבתיות. יצוין כי רבים מתוך אלה שבפועל אינם לומדים רוב היום בישיבה שייכים בכל זאת‬ ‫מבחינה פורמלית )דהיינו רשומים( למוסד חינוכי כזה או אחר, ומטרת הרישום הזה היא להיפטר‬ ‫מחובת השירות בצבא )"תורתו אומנותו"(. רק מתי מעט מן הגברים בגילאים אלה משרתים‬ ‫בצבא, לומדים מקצוע או עובדים לפרנסתם.‬ ‫במגזר הנשי. חשוב להבחין בין גילאי 81-02 לבין גילאי 02-22. רבות מבנות הקבוצה‬ ‫הראשונה עדיין אינן נשואות וממשיכות את לימודיהן בסמינרים השונים או במסגרות הכשרה‬ ‫מקצועיות וחינוכיות בתר-סמינר. בגיל 02 רבות מהבנות החרדיות כבר נכנסות בברית הנישואין‬ ‫)בעיקר בציבור הליטאי והספרדי, שכן בציבור החסידי חלקן הגדול מתחתנות עוד קודם לכן(.‬ ‫בשלב זה רבות מהן עסוקות בפרנסת המשפחה )שמדרך הטבע, מצומצמת בדרך כלל בהיקפה(,‬ ‫או – אם יש להן כבר ילדים – טרודות בגידולם, בעוד הבעל נמצא בכולל.‬ ‫לוחות 3-4 מסכמים את המאפיינים הדמוגרפיים המרכזיים של בני החברה החרדית:‬ ‫לוח 3 מאפיינים דמוגרפיים – המגזר החרדי לעומת כלל האוכלוסייה היהודית )באחוזים(‬ ‫כלל האוכלוסייה היהודית‬ ‫האוכלוסייה החרדית‬ ‫7.1‬ ‫7‬ ‫אחוז גידול )ילודה והגירה(‬ ‫6.2‬ ‫7.7‬ ‫מספר ילדים ממוצע לאישה‬ ‫8.42‬ ‫9.91‬ ‫גיל נישואין ממוצע )נשים(‬ ‫2.72‬ ‫3.12‬ ‫גיל נישואין ממוצע )גברים(‬ ‫1.03‬ ‫51‬ ‫גיל חציוני‬ ‫8.2‬ ‫7.91‬ ‫אחוז הנשואים בגילאי 81-22‬ ‫4.4‬ ‫4.62‬ ‫אחוז הנשואים בגילאי 81-22 )נשים(‬ ‫1.1‬ ‫6.11‬ ‫אחוז הנשואים בגילאי 81-22 )גברים(‬‫מקור: לוין, 9002; כנען, ש, ושטרן, א, צורכי הדיור על המגזר החרדי, משרד השיכון, 6002; סקר כוח אדם, הלמ"ס, 9002.‬‫13  ‬

×