Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.
Upcoming SlideShare
Web & App Mobile per Enti pubblici
Next
Download to read offline and view in fullscreen.

0

Share

Download to read offline

03528411 idf prog

Download to read offline

ריכוז מאמרים לקראת כנס קסריה

Related Audiobooks

Free with a 30 day trial from Scribd

See all
  • Be the first to like this

03528411 idf prog

  1. 1. ‫91‬ ‫פורום‬ ‫קיסריה‬ ‫צעירים: גילאי 81-22‬ ‫‪ ‬הגיל הנשכח במגזר החרדי‬ ‫‪ ‬הגיל הנעלם במגזר הערבי‬ ‫‪ ‬מתגייסים במודל אחר‬‫להתוויית מדיניות‬‫כלכלית לאומית‬
  2. 2. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫חרדים צעירים‬ ‫ראובן גל, גלעד מלאך‬ ‫א. רקע: החברה החרדית בישראל מקוּם המדינה ועד היום  ‬ ‫1. מבוא  ‬ ‫החברה החרדית התגבשה עוד באירופה בתגובה לרוחות מודרניות שסחפו את הדור הצעיר‬ ‫להשכלה, לציונות, לרפורמה ולסוציאליזם. כחלק מתהליך של התגוננות בנתה החברה החרדית‬ ‫מערכת חינוכית ותרבותית המתבססת על מאפיינים אחדים: )א( שמירה קפדנית על ההלכה‬ ‫1‬ ‫ונטייה להחמרה; )ב( התנגדות לתנועות המודרנה ולהשכלה כללית; )ג( התבדלות קהילתית.‬ ‫בניגוד לתחזיות, החברה החרדית המשיכה להתקיים לאחר האסון שפקד אותה בזמן השואה,‬ ‫ומתהליך של שיקום וגיבוש מחדש שנעשה בשנות החמישים והשישים היא עברה לתהליך של‬ ‫2‬ ‫ביסוס וצמיחה דמוגרפית מהירה משנות השבעים ואילך.‬ ‫בשנת 8002 מנתה האוכלוסייה החרדית בישראל 000,736 נפש, שהם כ-%8.8 מכלל‬ ‫האוכלוסייה בישראל.3 מתוכם, %4.36 הם מתחת לגיל 02. על פי דוח "ישראל 8202", אם מגמות‬ ‫דמוגרפיות קיימות לא ישתנו שינוי דרסטי, החרדים יהיו ב-8202 יותר מחמישית מהאוכלוסייה‬ ‫4‬ ‫היהודית בישראל.‬ ‫5‬ ‫במדינת ישראל נוצרה מתכונת קיום חרדית ייחודית. בשל אי-רצונם של החרדים לשרת‬ ‫בצה"ל, ולאחר שהתברר שהלימוד בישיבות הוא המתכונת הטובה ביותר לשמירה על אורח החיים‬ ‫החרדי, הפכה החברה החרדית הגברית ל"חברת לומדים".6 חברת הלומדים מתאפיינת בכך‬ ‫שבמוסדות החינוך שלה נלמדים כמעט אך ורק מקצועות קודש, בייחוד בגיל התיכון. לאחריו,‬ ‫7‬ ‫נשארים בוגרי מערכת החינוך שנים ארוכות בעולם הישיבות והכוללים.‬ ‫                                                             ‬ ‫פרידמן, מ )1991(. החברה החרדית: מקורות מגמות ותהליכים, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, עמ 9-7.‬ ‫1‬ ‫רביצקי, א )7991(. דתיים וחילוניים בישראל: מלחמת תרבות?, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ 6-8;‬ ‫2‬ ‫מישר, י, לנסקי, צ )0002(. "קצבאות הילדים והילודה בישראל", בתוך: רבעון לכלכלה 74 )4(, עמ 535-565;‬ ‫הצמיחה הדמוגרפית קשורה בפריון גבוה אך גם בחזרה בתשובה, בעיקר בקרב הציבור המזרחי. ראו לאון, נ‬ ‫)9002(. חרדיות רכה: התחדשות דתית ביהדות המזרחית, ירושלים: יד יצחק בן צבי, עמ 14-44.‬ ‫על האומדנים השונים בדבר גודלה של האוכלוסייה ראו אצל פרידמן, י, ואח )1102(. "שיטות מדידה ואמידת‬ ‫3‬ ‫גודלה של האוכלוסייה החרדית בישראל", הלמ"ס: ‪http://cbs.gov.il/www/publications/tec25.pdf‬‬ ‫ברודט, ד )8002(. "ישראל 8202: חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי":‬ ‫4‬ ‫‪www.neaman.org.il/NeamanHeb/UpLoadFiles/DGallery/6321642156.pdf‬‬ ‫על קהילות חרדיות אחרות במדינות המערב ראו אצל גונן, ע )0002(. מהישיבה לעבודה: הניסיון האמריקני‬ ‫5‬ ‫ולקחים לישראל, ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, עמ 33-52; גונן, ע )5002(. בין לימוד תורה‬ ‫לפרנסה: חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון, ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, עמ 62-8.‬ ‫פרידמן, מ )1991(. החברה החרדית: מקורות מגמות ותהליכים, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, עמ 78-08.‬ ‫6‬ ‫הישיבות הגבוהות הן מוסדות להשכלה תורנית על-תיכונית, ולומדים בהן גם רווקים. ואילו הכוללים הם‬ ‫7‬ ‫מסגרות קטנות יותר המיועדות לגברים נשואים בלבד הנקראים "אברכים". בשנות ההיווצרות של "חברת‬ ‫הלומדים" פנו רוב האברכים למשרות תורניות ולמקצועות קודש )רבנים בישיבות, שוחטים, מוהלים, מלמדי‬ ‫תינוקות וסופרי סת"ם(. לאחר ששווקים אלו הוצפו בבוגרי הישיבות התגברה תופעת הלימוד במשך שנים‬ ‫ארוכות בכוללים תמורת מלגת מחיה המורכבת מקצבה של משרד הדתות ומתרומות פרטיות שכל מוסד מגייס‬ ‫.‬ ‫לעצמו.‬ ‫31‬
  3. 3. ‫פורום קיסריה 1102‬‫המעבר לחברת לומדים בצד נורמות של יחס שלילי להשכלה גבוהה ולתעסוקה יצרו מצב חסר‬‫תקדים בעולם המערבי של חברה שבה רוב הגברים אינם שותפים במעגל העבודה. לעובדה זו יש‬‫כמובן השלכות גם על רמת החיים הממוצעת, באשר %85 מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו‬‫העוני.8 בשל כך נאלצה החברה החרדית במשך שנים להסתמך על שלושה מקורות הכנסה‬‫עיקריים: )א( יציאת נשים לעבודה; )ב( תמיכת המדינה כחלק ממדיניות הרווחה הכללית, בצד‬ ‫כתמיכה ייחודית בחברת הלומדים; )ג( תרומות פרטיות מהארץ ומחו"ל.‬ ‫2. הצורך בשינויים  ‬‫בשנות השמונים והתשעים בלטו צמיחתה הדמוגרפית והתחזקותה הפוליטית של החברה‬‫החרדית. בעקבות כך נשמעו קולות גוברים בקרב מעצבי המדיניות הציבורית שטענו כי הישענותו‬‫של ציבור גדל והולך על תמיכת המדינה, בלי ליטול חלק פעיל במעגלי התעסוקה והשירות הלאומי‬‫והצבאי, עשויה להוביל למשבר כלכלי וחברתי.9 נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרון‬‫ברק, ניסח אתגר זה היטב כאשר התייחס לדחיית הגיוס של בחורי הישיבות במילים: "הכמות‬ ‫01‬ ‫)גידול מספר בחורי הישיבות( עושה איכות )צורך בשינוי מדיניות(".‬‫הקריאה לשינוי באה גם מתוך החברה החרדית. התגוונות החברה החרדית וצמצום‬‫מקורות ההכנסה הקשורים בתשלומי ההעברה הביאו ליוזמות פנים-חרדיות שמטרתן למצוא‬ ‫11‬ ‫פתרונות השכלה ותעסוקה לחרדים אשר אינם מעוניינים או יכולים להמשיך בלימודי הכולל.‬‫הגישה המועדפת בעינינו לקידום שינויים בחברה החרדית היא להאיץ את שילובה של‬‫האוכלוסייה החרדית במעגל התעסוקה הרחב ולשפר את מצבה הכלכלי – אך בלי לפגוע באופייה‬ ‫21‬ ‫המיוחד.‬ ‫                                                             ‬‫8 לוין, ח )9002(. "המגזר החרדי: העצמה תוך שילוב בתעסוקה", ירושלים: המועצה הלאומית לכלכלה:‬ ‫_‪www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/1A80BB40-DB3E-40C4-8B4D-0E9A2796988/0/UltraOrtodox‬‬ ‫‪Employment_NEC_final.pdf‬‬ ‫9 ראו בנק ישראל )8002(. דו"ח בנק ישראל 7002, ירושלים: בנק ישראל, עמ 803-503:‬‫8‪ .www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/doch07/heb/summ07h.htm#part‬כמו כן ראו מגוון מקורות‬‫שעוסקים בכך עוד בשלהי שנות התשעים ותחילת שנות ה-0002: שיפר, ו )8991(. מערכת החינוך החרדי‬‫בישראל: תקצוב, פיקוח ובקרה, ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות; מישר ולנסקי, לעיל הערה 2,‬‫שם; בן-דוד, ד )2002(. אי שוויון וצמיחה בישראל, תל אביב: המרכז לפיתוח ע"ש ספיר ליד אוניברסיטת‬ ‫תל-אביב.‬ ‫01 בג"ץ 019/68 רסלר נ שר הבטחון, פ"ד מב 144 )2(, עמ 305.‬‫11 לופו, י )3002(. מפנה בחברה החרדית: הכשרה מקצועית ולימודים אקדמיים, ירושלים: מכון פלורסהיימר‬‫למחקרי מדיניות, עמ 94-06; כהן, ב )5002(. מצוקה ותעסוקה בחברה החרדית: מבט מבפנים, ירושלים: מכון‬ ‫פלורסהיימר למחקרי מדיניות.  ‬‫21 גל, ר, זטקובצקי, א )0102(. מפת דרכים לתוכנית לאומית להאצת שילוב האוכלוסייה החרדית בכלכלה‬ ‫הישראלית, חיפה: מוסד שמואל נאמן והטכניון.‬ ‫41  ‬
  4. 4. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫ב. האתגר הכלכלי-חברתי שקשור בגידול החברה החרדית:‬ ‫מוקד צעירים  ‬ ‫ככלל, סמוך לגיל 81 בחורים חרדים מתחילים ללמוד בישיבה גבוהה, לאחר שבגיל התיכון למדו‬ ‫בישיבה קטנה. לאחר הנישואין, המתרחשים בדרך כלל בשנות ה-02 המוקדמות לחייהם, עוברים‬ ‫האברכים החרדים ללמוד ב"כולל", ולימודים אלו עשויים להימשך שנים רבות. בניגוד לציבור‬ ‫הכללי, אין אצל החרדים צומת הדומה לסיום הצבא שמחייב את הצעיר החילוני או הדתי לבחון‬ ‫את המשך דרכו המקצועית. בשל כך, לטעמנו, המושג צעירים, בכל הקשור לחרדים, צריך לכלול‬ ‫קבוצה רחבה יותר מגילאי 81-22, ואנו נתייחס בהמשך לגילאים 02-92.‬ ‫הפערים בין החברה הכללית לחברה החרדית בולטים במיוחד בגיל "הצעירים". החברה‬ ‫החרדית מתאפיינת בשיעורים נמוכים של משרתים בצבא, של לומדים במוסדות אקדמיים ושל‬ ‫השייכים לכוח העבודה. הפערים בולטים ביותר בהשוואה בין הגברים, אך גם שיעור הנשים‬ ‫החרדיות בלימודים גבוהים ואף בתעסוקה נמוך מן המקובל בחברה הכללית.‬ ‫על פי הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 9002, שיעור החרדים בגילאים 02-92 ששירת‬ ‫בצבא עומד על %5, ואילו בקרב הציבור החילוני השיעור עומד על %88. כמו כן שיעור הלומדים‬ ‫במוסדות אקדמיים או בעלי השכלה גבוהה בציבור החרדי עומד על %11, לעומת %24 בקרב‬ ‫הציבור החילוני. הפער מתבטא גם בשיעור המשתתפים בכוח העבודה: %94 בלבד מן האוכלוסייה‬ ‫31‬ ‫החרדית, לעומת %07 בקרב הציבור החילוני.‬ ‫מוקד הפערים בתחום התעסוקה הוא בקרב הגברים. שיעור הנשים החרדיות בגילאי‬ ‫02-92 שאינן בכוח העבודה עומד על %82 לעומת %42 בקרב נשים שאינן חרדיות. לעומת זאת‬ ‫בקרב הגברים החרדים %27 אינם בכוח העבודה לעומת %53 בקרב גברים שאינם חרדים.‬ ‫הפערים באים לידי ביטוי גם בהיקף העבודה, תחומי התעסוקה וגובה השכר. %05‬ ‫מהעובדים החרדים בגילאי 02-92 עובדים פחות מ-53 שעות בשבוע. בקרב ציבור חילוני בגילאים‬ ‫אלו רק %62 עובדים בהיקף דומה. %08 מהעובדים בגילאים 02-92 במגזר החרדי מרוויחים עד‬ ‫000,5 ש"ח ברוטו, ואילו במגזר החילוני מרוויחים סכום זה %84 בלבד מן העובדים בגילאים אלו.‬ ‫אפשר גם לראות את התמקדותו של המגזר החרדי בתחום החינוך: %84 מקרב החרדים עוסקים‬ ‫בענף החינוך, לעומת %5 בלבד בקרב ציבור חילוני בגילאים אלו. העיסוק בחינוך בולט במיוחד‬ ‫אצל הנשים החרדיות: %5.75 מהן עוסקות בתחום זה, לעומת %01 מן הנשים שאינן חרדיות.‬ ‫ג. מסלולים חדשים בתחומי הצבא, ההשכלה והתעסוקה‬ ‫בשנות התשעים ובעשור הראשון של שנות ה-0002 נוצרו מגוון מסלולים ייעודיים עבור החברה‬ ‫החרדית בתחומי הצבא, ההשכלה האקדמית והתעסוקה. מסלולים אלו מבטאים "הסדריות‬ ‫חדשה" ביחסי המדינה והחרדים, שעניינה שילוב החרדים בתעסוקה בלי לפגוע באוטונומיה‬ ‫שלהם. בצד הסדרים אלו עודדה המדינה יציאה לעבודה גם באמצעות הפחתה בתשלומי ההעברה,‬ ‫והקיצוץ הבולט ביותר התרחש בתחום קצבאות הילדים. תוצאת ההסדרים החדשים היא שלפני‬ ‫                                                             ‬ ‫31 הנתונים הם עיבוד שלנו מתוך הסקר החברתי של הלמ"ס, 9002. כך גם הנתונים בהמשך סעיף זה:‬ ‫‪http://surveys.cbs.gov.il/Survey/survey.htm‬‬‫51  ‬
  5. 5. ‫פורום קיסריה 1102‬‫בחור או אברך חרדי בתחילת שנות ה-02 לחייו עומדים כיום כמה מסלולים אפשריים נוסף על‬ ‫המסלול של לימוד ממושך בכולל.‬ ‫1. צבא ושירות אזרחי‬‫פסילת הסדר דחיית השירות של בחורי הישיבות הובילה להקמת "הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי‬‫לגיוס בני ישיבות" )שנודעה כ"ועדת טל"(,41 ובהמשך – לחוק "דחיית שירות לבחורי ישיבות‬‫שתורתם אומנותם", התשס"ב, 2002. חוק זה אפשר הקמת מסלול לשירות אזרחי עבור המגזר‬ ‫ִ‬‫החרדי. עוד קודם לכן החל לפעול מסלול צבאי ייחודי שנקרא "הנח"ל החרדי". במסלול זה‬‫משרתים כיום קרוב ל-000,1 בחורים )חלקם נשרו מלימודיהם בישיבות(. לאחר שהוועדה לכינון‬‫שירות לאומי-אזרחי בישראל )שנודעה כ"ועדת עברי"( עסקה באופן שבו יקודם השירות האזרחי,‬‫ומשרד הרווחה חתם על התקנות הנדרשות, הוקמה ב-7002 מנהלת שאחראית על השירות‬‫האזרחי. צעד זה אפשר את יישומו של חוק טל.51 אברכים חרדים החלו להיכנס למסלול החל‬‫בראשית 8002, וכיום )תחילת 1102( משרתים בו יותר מ-006,1 חרדים. בד בבד, פתח צה"ל‬‫מסלולים מקצועיים המיועדים לחרדים נשואים, המכונים "מסלולי שח"ר" )שילוב חרדים(. ישנם‬‫מסלולים כאלו בחילות האוויר, המודיעין, הים, הלוגיסטיקה, התקשוב ובפיקוד העורף, ובסך‬ ‫הכול משרתים בהם כיום כ-000,1 חרדים.‬ ‫ ‬ ‫2. השכלה אקדמית‬‫למן שנת 8991 נעשו ניסיונות ראשונים לשלב סטודנטים חרדים במסגרות לימודים ייעודיות, ובהן‬‫תכנית מיוחדת לסטודנטים חרדים לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, תכניות ללימודי‬‫מנהל עסקים בטורו קולג, ותכניות לראיית חשבון ומקצועות טכנולוגיים במסגרת מכון נוה‬‫ומכללת לוסטיג כשלוחות של מכון לב. ניסיונות אלו קיבלו תמיכה כבדת משקל כאשר בשנת 9991‬‫קיבלה המועצה להשכלה גבוהה החלטה שלפיה תוקם מכללה חרדית שתתופעל על ידי עמותה‬‫חרדית ותכניה וההוראה בה יהיו באחריות מוסד אקדמי מוכר. החלטה זו הביאה בתוך שנים‬‫ספורות להקמת המכללה החרדית בבני ברק, המכללה החרדית בירושלים, הקמפוס החרדי של‬‫מכללת קרית אונו ומוסדות נוספים. מוסד נוסף המאפשר, בקלות יחסית, לימודים אקדמיים‬‫לחרדים הוא האוניברסיטה הפתוחה, על שלוחותיה. בסך הכול עומד כיום מספרם של החרדים‬ ‫61‬ ‫הלומדים במוסדות השכלה אקדמיים על כ-000,6 סטודנטים.‬ ‫                                                             ‬ ‫41 "דוח הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות בראשותו של השופט צבי טל", 9991-0002:‬ ‫‪www.knesset.gov.il/docs/heb/tal.htm‬‬ ‫51 "דוח הוועדה לכינון שירות לאומי-אזרחי בישראל בראשותו של האלוף )במיל( דוד עברי":‬ ‫‪www.most.gov.il/Departments/NCS/Ivry2005.htm‬‬ ‫61   ראו בנק ישראל )1102(. דו"ח בנק ישראל 0102, ירושלים: בנק ישראל, עמ 191-881:‬ ‫‪www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/doch10/heb/p5.pdf‬‬ ‫ ‬ ‫61  ‬
  6. 6. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫3. הכשרה מקצועית‬ ‫היוזמה הראשונה להכשרה מקצועית ייעודית לחרדים באה מתוך החברה החרדית עצמה, עם‬ ‫הקמת "המרכז החרדי להכשרה מקצועית" בירושלים, בשנת 6991. מרכז זה חרת על דגלו הכשרה‬ ‫מקצועית בתחומים כלליים ולא רק במקצועות המזוהים מסורתית עם הציבור החרדי.‬ ‫בד בבד עם הקמת המרכז החל משרד העבודה והרווחה )ובהמשך משרד התמ"ת( לבנות‬ ‫מסלולים נפרדים להכשרה מקצועית לחרדים. בשנת 0002 הצטרף ארגון הגוינט כגוף מפעיל של‬ ‫הקורסים הללו, ולאחר שנים אחדות )5002( הוקמה מסגרת משותפת למשרד התמ"ת ולגוינט‬ ‫בשם "תנופה בתעסוקה" )תב"ת(, שבמסגרתה מופעלות כמה תכניות ייעודיות לחרדים. תכניות‬ ‫אלו כוללות הכשרות חלופיות ללימודי הוראה בסמינרים לנשים, מרכזי השמה )מ.פ.ת.ח.( וסיוע‬ ‫ליזמות עסקית של חרדים )"ברכה בעסקים"(. בתכניות תב"ת השתתפו בשנים 5002-0102 יותר‬ ‫מ-000,02 חרדים.‬ ‫4. קיצוץ בקצבאות  ‬ ‫התכנית הכלכלית של ממשלת ישראל בשנת 3002 כללה קיצוץ נרחב בקצבאות הילדים. השינוי‬ ‫הבולט ביותר היה מעבר לקצבאות אוניברסליות )בשיעור דומה לכל ילד( וביטול הבחנה שלפיה‬ ‫הקצבה למן הילד הרביעי ואילך גבוהה במידה רבה מן הילד הראשון.‬ ‫משפחה עם 8 ילדים קיבלה בסוף שנות התשעים קצבה בגובה של 008,3 ש"ח. בעקבות‬ ‫תיקון בחוק ביוזמת ח"כ הלפרט בשנת 0002 עלתה הקצבה לזמן קצר ל-008,4 ש"ח, אך בשנת‬ ‫3002, כאמור, קוצצו הקצבאות בשיעור ניכר: נכון לשנת 1102, משפחה שכל 8 ילדיה נולדו לפני‬ ‫התיקון תקבל 056,2 ש"ח, אך אם ילדיה נולדו לאחר מאי 3002, היא תקבל 006,1 ש"ח בלבד.‬ ‫השינוי בולט אפוא במיוחד בכל הנוגע לזוגות צעירים חרדיים, שכן הקצבה לילדים שנולדו לאחר‬ ‫מאי 3002 נמוכה לאין ערוך. המשפחות החרדיות הצעירות כבר אינן יכולות להסתמך על קצבה‬ ‫גבוהה כפי שהייתה להוריהם או לאחיהם הגדולים.‬ ‫ד. התפתחויות חדשות: 0102-1102  ‬ ‫ממשלת ישראל הנוכחית, בדומה לממשלות קודמות, ממשיכה במהלכים לשילוב חרדים‬ ‫בתעסוקה. היא אף קבעה מתווה לפתרון בעיית תשלומי "הבטחת הכנסה" לחרדים, לאחר שבית‬ ‫המשפט העליון קבע שהם אינם חוקיים, ובמענה ללחץ ציבורי עיקש שלא להחזירם בדרכים‬ ‫אחרות. ממשלת ישראל נקטה בשנים 0102-1102 ארבעה צעדים עיקריים לשילוב חרדים בחברה‬ ‫71‬ ‫ובתעסוקה:‬ ‫1. הגבלת קצבת "הבטחת הכנסה". למן שנת 1102 אברכים חרדים יכולים לקבל את קצבת‬ ‫"הבטחת ההכנסה" במשך עד 5 שנים. כמו כן החליטה הממשלה שהסכום שיוקדש לקצבה זו‬ ‫לא יעלה אף אם יעלה מספר האברכים הזכאים לו.  ‬ ‫                                                             ‬ ‫71 להרחבה על מהלכים אלו ראו את נייר העמדה של מר חגי לוין, "מדיניות הממשלה בעניין שילוב המגזר החרדי‬ ‫בכלכלה ובחברה בישראל", בחוברת זו.‬‫71  ‬
  7. 7. ‫פורום קיסריה 1102‬‫2. הורדת גיל הפטור משירות צבאי. בתחילת 1102 הופנו כל בני הישיבות מעל לגיל 82, ואף‬‫הצעירים מהם – אם יש להם 3 ילדים ויותר – למערך המילואים. מהלך זה הוריד באופן ניכר‬ ‫את גיל הפטור בפועל משירות צבאי, שעמד עד אז על 53 )תלוי במספר הילדים(.  ‬‫3. הורדת גיל יכולת הפנייה לשירות אזרחי. מתחילת 1102 יכולים לפנות לשירות אזרחי‬ ‫)ביטחוני( גם צעירים בני 22 ויותר, ללא ילדים.  ‬‫4. יצירת מעמד של "חצי אברך". בהתאם להחלטת שר החינוך, למן שנת 1102 אפשר להמיר את‬‫מעמד האברך במעמד של "חצי אברך". מעמד זה מאפשר ללמוד בכולל 71 שעות בשבוע בלבד‬ ‫ולקבל מחצית מן ההקצבה החודשית לאברך.  ‬ ‫ ‬ ‫ה. הערכת התפתחויות  ‬‫שתי ועדות ציבוריות, האחת בשנת 8991 והשנייה בשנת 3002, ניסו להתמודד עם בעיות יסוד של‬‫החברה הישראלית הרב-תרבותית. האחת, ועדת טל, התמודדה עם אי-שירותם של בחורי ישיבות‬‫81‬ ‫בצה"ל והציעה פתרונות שנועדו להביא ליתר שוויון בחלוקת הנטל בין האוכלוסיות בישראל.‬‫הוועדה השנייה, ועדת דברת, ניסתה להביא לשוויון מהותי יותר ולרפורמה מקיפה בתחום‬‫החינוך.91 אחת ההמלצות החשובות ביותר שלה – הקריאה להכניס לבתי הספר החרדיים "לימודי‬ ‫ליבה" – נתקלה בהתנגדות עזה בקרב הציבור החרדי.‬‫כאמור לעיל )סעיף ג(, נכון לשנת 1102 מסלול השירות האזרחי שהומלץ על ידי ועדת טל‬‫התפתח למסלול שמשרתים בו יותר מ-005,1 חרדים ונוספו אליהם עוד כ-005,2 חרדים במסלולי‬‫שח"ר בצבא ובנח"ל החרדי. לעומת זאת בתחום לימודי הליבה שבהם עסקה ועדת דברת לא חלו‬‫שינויים. החידוש היחיד היה החרגה מפורשת בחוק של מוסדות חרדיים על-יסודיים מן הצורך‬ ‫בלימודי ליבה.‬‫להבנתנו, הניתוח של ועדת דברת היה מדויק: הקושי של גברים חרדים להשתלב בחברה‬‫ובמשק, ראשיתו בהיעדר לימודי היסוד בבית הספר ובתיכון. פתרונות התערבותיים בגיל מבוגר‬‫יותר לא יכולים להדביק את הפערים שנוצרו בין החרדים לקבוצות האחרות. אולם, לדעתנו,‬‫הפתרון שהציעה ועדת דברת לא היה פרקטי דיו, שכן הוא לא הביא בחשבון את מידת המסוגלות‬ ‫של החברה החרדית לעכל שינויים דרמטיים כל כך.‬‫התכניות שמנינו לעיל – צבא ושירות אזרחי, אקדמיה והכשרה מקצועית – הצליחו‬‫להתממש משום שהן אפשרו )ולא חייבו או נאכפו( לאוכלוסיית הצעירים החרדים ליטול חלק‬‫במסלולי השתלבות על פי בחירתם ובהתאם לקצב שלהם. גם תהליך פיתוחם של מסלולים אלו‬ ‫נעשה באורח הדרגתי ומתמשך ולא במהלך מהיר ורדיקלי.‬‫כך למשל, ההכשרות המקצועיות והקמת המוסדות האקדמיים המותאמים לחרדים‬‫נוצרו מתוך לחץ פנימי בחברה החרדית. גם מסלולי השירות האזרחי והצבאי, אשר באו כביכול‬‫ביוזמה מלמעלה, פגשו יותר ויותר תלמידים חרדים שאינם יכולים או מעוניינים להישאר‬ ‫                                                             ‬ ‫81 "דוח הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות" )0002(.  ‬ ‫91 "התוכנית הלאומית לחינוך/ כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל", יו"ר שלמה דברת )5002(.‬ ‫ ‬ ‫81  ‬
  8. 8. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫"בחברת הלומדים" וחיפשו ערוץ לגיטימי להשתחרר ממעמד "תורתם אומנותם". אף אחד מן‬ ‫הפתרונות הללו לא נקבע כחוק מחייב )אמנם השירות הצבאי והאזרחי מוסדרים על פי חוק טל,‬ ‫אך אין מדובר בחוק כופה, אלא כזה המאפשר למעוניינים בכך להשתלב בשירות במסלולים‬ ‫ייחודיים לחרדים(.‬ ‫גם את ההתפתחויות האחרונות שחלו בתחום המדיניות הציבורית בכל הנוגע לחרדים‬ ‫)0102-1102( יש לראות על רקע התפיסה ההסדרית החדשה, הדוגלת בשינוי מתון ותהליכי. קצבת‬ ‫הבטחת ההכנסה הומרה בקצבה של 5 שנים, שאמורה למתן את המעבר העתידי של התלמידים‬ ‫למעגל העבודה הכללי או התורני. הורדת גיל הפטור נועדה לאפשר לאברכים צעירים יחסית לצאת‬ ‫למעגל העבודה בלי שלצבא תהיה כל תביעה אליהם, ומעמד "חצי אברך" אמור להקל על הפונים‬ ‫לתעסוקה בלי שיצטרכו לבטל כליל את מעמדם כלומדי תורה.‬ ‫עניין נוסף שיש לייחס לו תשומת לב הוא הירידה העקבית בגיל הצעירים החרדים‬ ‫המבקשים להצטרף למסלולים ולהסדרים החדשים. אם בעת יצירת המסלולים גילם הממוצע של‬ ‫הפונים עמד על שלהי שנות ה-02, כיום הגיל הממוצע של הפונים לכל התכניות עומד על פחות מ-‬ ‫52. השינוי הגילאי מבטא את העובדה שיותר ויותר צעירים חרדים כיום מודעים כבר בגיל צעיר‬ ‫לאפשרויות השונות העומדות לפניהם וחושבים כבר בגיל 02-52 על עתידם הכלכלי והמקצועי.‬ ‫מגוון המסלולים יצר מצב שבו צעיר חרדי איננו ממשיך ללמוד בכולל לאורך שנים רבות מתוך‬ ‫ברירת מחדל, אלא ניצב זמן קצר לאחר חתונתו לפני החלטה לאן לנתב את עתידו המקצועי. חלק‬ ‫ניכר מן הצעירים בוחרים, ואף ימשיכו לבחור בעתיד, בלימוד בכולל כעיסוק בלעדי, אך חלק אחר‬ ‫פונה – ואף עשוי לפנות בשיעורים גבוהים יותר בעתיד – למסלולים אלטרנטיביים. יש להדגיש כי‬ ‫אלו האחרונים אינם זונחים, ככלל, את העיסוק בלימודי קודש, אך עיסוק זה חדל מלהיות עבורם‬ ‫מחסום לפני תעסוקה ופרנסה.‬ ‫ו. תרחישים לשנת 1202  ‬ ‫בעקבות גידולה המהיר של החברה החרדית שיעור החרדים בגילאים הצעירים גבוה יותר‬ ‫משיעורם בכלל האוכלוסייה. לפיכך לכניסה של צעירים חרדים בגילאי 02-92 תהיה השפעה גדולה‬ ‫על עתיד המשק. בשנת 9002 היו צעירים חרדים %5.31 מכלל האוכלוסייה היהודית בגיל זה,‬ ‫ואילו בשנת 1202 צפויים הצעירים החרדים להיות %22 מכלל אוכלוסייה זו.‬ ‫מבקרי "ההסדריות החדשה" טוענים שמספרי המצטרפים למסלולים החדשים אינם‬ ‫מדביקים את קצב הגידול של החברה החרדית. חברה זו גדלה בקצב של %5 בשנה, ולפיכך על אף‬ ‫כל המסלולים החדשים ממשיך שיעור החרדים שאינם משרתים בצבא לעלות, ושיעורי התעסוקה‬ ‫של חרדים גברים אינם עולים.‬ ‫לטעמנו, כאשר בוחנים הצלחה של מסלול חדש, יש לבחון בשנים הראשונות את מידת‬ ‫התפתחותו באופן מספרי ואיכותי, בלי קשר לשאלה עד כמה מספרים אלו יוצרים שינוי חברתי‬ ‫כולל. אולם כדי להעריך נכונה את מידת הצלחתם של המסלולים השונים גם בראייה הצופה פני‬ ‫עתיד, יש צורך להתייחס גם לשאלת גודלם באחוזים בקרב כלל החרדים בשנות ה-02 לחייהם.‬ ‫להלן נסרטט שלושה תרחישים אפשריים להתפתחות המסלולים בעשור הקרוב.‬‫91  ‬
  9. 9. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫1. תחזית ל-1202: סטגנציה מספרית  ‬‫בתרחיש זה מספר הפונים למסלולים השונים לא יעלה באופן דרמטי. גם כיום רוב הפונים‬‫למסלולים אלו אינם שייכים ל"ליבה" החרדית, זו המאופיינת בהתנגדות פנימית לשינוי אורח‬‫החיים של חברת הלומדים. תמיכת המדינה בלומדי התורה מצד אחד ויכולת ההשתכרות הנמוכה‬‫מצד שני ימשיכו לגרום לכך שרוב מוחלט של הגברים החרדים ימשיכו ללמוד שנים ארוכות‬ ‫בישיבה ובכולל.‬‫בהתקיים תרחיש זה, שיעור הגברים החרדים הצעירים בגילאי 02-92 המשתתפים בכוח‬‫העבודה יוסיף לרדת ויגיע לשיעור של %71. בגלל משקלם הגובר של הצעירים החרדים שיעור‬ ‫המשתתפים בכוח העבודה של כלל הגברים הצעירים בישראל ירד ב-1202 מ-%06 ל-%5.45.‬‫להערכתנו מידת הסבירות של התקיימות תרחיש זה נמוכה, בעיקר בשל הלחץ הגובר‬‫בתוך החברה החרדית לכניסה למעגל העבודה, ובשל התפתחותם המהירה של המסלולים‬ ‫החדשים בשנים האחרונות.‬ ‫2. תחזית ל-1202: עלייה מתונה בהתאם לקצב הגידול של החברה החרדית  ‬‫בתרחיש זה מספר הפונים למסלולים השונים ימשיך לעלות בהתאם לקצב הגידול של החברה‬‫החרדית )%5 בשנה(. התפתחות זו תבטא מצב שבו בחלקים ה"פתוחים" יותר בחברה החרדית‬‫יתבססו המסלולים החדשים כלגיטימיים, לעומת חלקיה השמרנים שבהם היא עדיין תיתפס כלא‬ ‫רצויה וכפתרון של "בדיעבד".‬‫בהתקיים תרחיש זה שיעור הגברים החרדים בכוח העבודה לא ישתנה – %82. עם זאת‬‫בשל הגידול בשיעור הגברים החרדים בכלל האוכלוסייה ֵרד שיעור התעסוקה של כלל הגברים‬ ‫י‬ ‫הצעירים בישראל מ-%06 ל-%75.‬‫לדעתנו ישנה סבירות לא מבוטלת להתקיימות תרחיש זה. רוב התכניות החדשות עדיין‬‫לא פרצו לליבת החברה החרדית, וההתייחסות הרווחת כלפי גברים הפונים להשכלה או לתעסוקה‬‫עדיין אינה אוהדת. כמו כן קשיים בהשמה של בוגרי המסלולים החדשים עשויים לפגוע‬ ‫באטרקטיביות של מסלולים אלו.‬ ‫3. תחזית ל-1202: עלייה מהירה מעבר לקצב הגידול של החברה החרדית  ‬‫בתרחיש זה מספר הפונים למסלולים השונים ימשיך לעלות בקצב מהיר )כ-%01 בשנה במשך‬‫עשור(. תרחיש זה יתממש אם תתפתח לגיטימציה פנים-חרדית גבוהה לשירות אזרחי או צבאי‬‫וללימודים אקדמיים והכשרה מקצועית. בהינתן מצב זה, רוב בחורי הישיבות יפנו – לאחר כמה‬‫שנות לימודים בישיבה ובכולל – להשתלבות חברתית ותעסוקתית, ומיעוטם ימשיך ללמוד בכולל‬ ‫שנים רבות.‬‫בהתקיים תרחיש זה שיעור הגברים החרדים בכוח העבודה בגילאי 02-92 יעלה מ-%82‬‫ל-%15. כתוצאה מכך שיעור התעסוקה של כלל הגברים הצעירים בישראל ישמור על יציבות ואף‬ ‫יעלה במעט מ-%06 ל-%3.16.‬‫לדעתנו ישנה סבירות גבוהה לאפשרות זו, אם כי היא תלויה בכמה גורמים. היא עשויה‬‫להתממש רק אם השינויים ביחס של החברה החרדית לתעסוקת גברים יעמיקו. היא גם תלויה‬ ‫02  ‬
  10. 10. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫במידת התמיכה של המדינה במסלולים החדשים ובפיתוח מסלולים נוספים שעליהם נעמוד בפרק‬ ‫הבא.‬ ‫מעקב שנתי אחרי ההתפתחויות של התכניות יאפשר לבחון את הצלחתן במספרים לאורך זמן.‬ ‫התגשמות כל אחד מן התרחישים תחייב היערכות שונה לעידוד התכניות הקיימות, או לחלופין‬ ‫לעריכת שינויים והתאמות נדרשות.‬ ‫ ‬ ‫ז. המלצות הצוות  ‬ ‫1. בתחום החינוך העל-יסודי‬ ‫תיארנו לעיל את הניסיון של המדינה להטמיע לימודי ליבה במגזר החרדי. ניסיון זה, בייחוד בגיל‬ ‫התיכון, עורר התנגדות קשה בחברה החרדית והסתיים בשלב זה ללא תוצאות. למרות זאת,‬ ‫בייחוד לנוכח גידולה של החברה החרדית והתגוונותה, ישנן סיבות טובות לבחון ניסיון מחודש‬ ‫להוספת לימודי יסוד )אמ"מ – אנגלית, מתמטיקה, מחשבים( בגיל התיכון לצעירים חרדים‬ ‫המעוניינים בכך. על פי ניסיון העבר, אין לכפות לימודים אלו על כלל החברה החרדית.‬ ‫המלצות הצוות‬ ‫)א( יש למצוא דרכים לתמרוץ כספי של ישיבות תיכוניות חרדיות, קיימות וחדשות, שבשל עלות‬ ‫הלימודים הגבוהה רק חרדים ממעמד בינוני-גבוה יכולים ללמוד בהן.‬ ‫)ב( יש לפתוח מסלולים לא פורמליים להרחבת השכלה כללית או הכנה לבגרות, שיפעלו בקרב‬ ‫צעירים חרדים המעוניינים בכך ויתקיימו מעבר לשעות הלימודים בישיבות הקטנות, בשעות‬ ‫הערב ובחופשות.‬ ‫ ‬ ‫2. בתחום ההשכלה הגבוהה  ‬ ‫תכנית החומש של המל"ג בכל הקשור לחרדים חותרת להגדלה דרמטית של מספר הסטודנטים‬ ‫החרדים. הדרכים להשגת מטרה זו כוללות הורדת דרישות הסף ללימודים ותמיכה כספית גוברת‬ ‫באמצעות מלגות. לטעמנו, התכנית עשויה לפגוע ברמה של המכללות החרדיות ולהעמיק תחושה‬ ‫שקיימת כבר כיום שמדובר באקדמיה סוג ב. נוסף לשאיפה להגדיל את מספר התלמידים יש‬ ‫לחתור לשמירה על איכותן הגבוהה של המכללות ולפתיחת מסלולי לימוד איכותיים.‬ ‫המלצות הצוות‬ ‫)א( הקמת מכינה אקדמית כלל אוניברסיטאית.‬ ‫)ב( בניית תכניות המשך לתואר ראשון עבור נשים הלומדות תכניות חלופיות בסמינרים, או‬ ‫לחלופין פתיחת אפשרות לתחילת הלימודים לתואר ראשון במסגרת הסמינרים.‬ ‫)ג( יש לבחון אפשרויות לפתיחת האוניברסיטאות הרגילות )תל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע‬ ‫ועוד( לפני סטודנטים חרדים, באמצעות הקמת קמפוסים חרדיים אשר יהיו חלק‬ ‫מהאוניברסיטאות הקיימות.‬‫12  ‬
  11. 11. ‫פורום קיסריה 1102‬‫)ד( יש לשים דגש על דרכים אלטרנטיביות למימון לימודים ובהן תכנית פר"ח ומתן הלוואות‬ ‫ארוכות טווח.‬ ‫3. בתחום התיאום והסנכרון  ‬‫המסלולים החדשים שנפתחו בשנים האחרונות יצרו נהירה של חרדים צעירים למגוון של‬‫אפשרויות תעסוקה. אחת הבעיות שאנו מזהים בשלב זה היא חוסר במידע בקרב צעירים בדבר‬‫האפשרויות העומדות לפניהם. השיטה שבה "חבר מביא חבר" טובה אמנם כאמצעי שיווק שקט,‬‫אך לא תמיד מאפשרת קבלת מידע אמין על מגוון האפשרויות הקיים. בנוסף, בולטת העובדה‬‫שמשרדי ממשלה שונים העוסקים בנושא )תמ"ת, ראש הממשלה, אוצר, חינוך, מל"ג/ות"ת ועוד(‬ ‫אינם פועלים תמיד בתיאום מלא.‬ ‫המלצת הצוות‬‫)א( ארגון המידע הקיים על אפשרויות הלימודים והתעסוקה תחת קורת גג אחת. באופן זה, יהפכו‬‫מרכזי התעסוקה לחרדים הקיימים היום למרכזים המעניקים את כלל המידע על שילוב‬ ‫בתעסוקה, ובכלל זה מידע על האפשרות וההיתכנות של לימודים גבוהים.‬‫)ב( אנו ממליצים על הקמת גוף ייעודי במשרד ראש הממשלה אשר יופקד על בחינה מתמדת של‬‫עניין שילוב החרדים בתעסוקה. יעדים לתעסוקה שנקבעו בהחלטות ממשלה וביצוען הוטל על‬‫משרדים שונים לא יבואו לידי מימוש בהיעדר גוף מרכזי שתפקידו לקדם אותן ולבחון הצעות‬ ‫ואפשרויות חדשות.‬‫מכלול הצעדים שאנו מציעים להפעיל באופן מבוקר ימשיכו את מכלול הפעולות שנעשות על ידי‬‫מעצבי המדיניות הציבורית באשר לחרדים, בלי ליצור עימות או התנגדות. התוצאה יכולה‬‫להועיל לצעירים חרדים רבים המעוניינים לשמור על השתייכותם למגזר החרדי, בלי לפגוע‬‫ביכולת השתלבותם בחברה הישראלית, ולהביא לשגשוגה של כלל החברה הישראלית והמשק‬ ‫בישראל.  ‬ ‫22  ‬
  12. 12. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫מדיניות הממשלה בעניין שילוב המגזר החרדי‬ ‫בכלכלה ובחברה בישראל‬ ‫חגי לוין‬ ‫הגדלת השותפות והשוויון בין כל המגזרים היוצרים את המארג החברתי בישראל היא אחד‬ ‫היעדים המרכזיים המדריכים את מדיניות הממשלה. תפיסה זו, שבין היתר מעוגנת בהחלטת‬ ‫הממשלה מס 6851, מיום 7002.4.22, שכותרתה "אגנדה כלכלית חברתית למדינת ישראל", באה‬ ‫לידי ביטוי בשנים האחרונות במספר רב של צעדי מדיניות והחלטות ממשלה.‬ ‫בעניין שילובו של המגזר החרדי במיוחד התקבלו בשנה האחרונה כמה החלטות ממשלה‬ ‫חשובות. החלטות אלה מציבות, מצד אחד, תשתית עקרונית ויעדים ארוכי טווח למדיניות‬ ‫הממשלה בנושא זה, ומצד שני מציבות שורה של צעדי מדיניות פרטניים אשר יש בהם כדי לסייע‬ ‫להגיע ליעדים המוגדרים.‬ ‫להבנתי, המדיניות הממשלתית בנושא שילובו של המגזר החרדי מתבססת על התפיסה כי‬ ‫כיבוד ושימור צביונו הייחודי של המגזר החרדי אינם סותרים את שילובו בכלכלה ובחברה‬ ‫הישראלית, וכן כי שילוב כזה הוא צורך דחוף והזדמנות בעלת חשיבות גם למגזר החרדי וגם‬ ‫ליתר החברה בישראל.‬ ‫מתוך החלטות הממשלה העיקריות אפשר לציין את אלה:‬ ‫החלט ת הממשלה מס 4991 , מיום 0102.70.51 , בנושא " הצבת יעדי תעסוקה לשנים‬ ‫‪‬‬ ‫0102-0202", שבה מוגדר היעד ארוך הטווח של "הגעה לשיעור תעסוקה של‬ ‫האוכלוסייה   בגילאים שבין 02 לבין 46, הזהה לשיעור התעסוקה הממוצע של 51‬ ‫המדינות המפותחות  מבחינת תוצר לנפש, תוך המשך צמצום פערי התעסוקה בין כלל‬ ‫קבוצות האוכלוסייה בישראל".  ‬ ‫כן מוגדר בהחלטה יעד פרטני בדבר שיעורי התעסוקה במגזר החרדי לגברים ולנשים‬ ‫בגילים 52-46 – שיעור תעסוקה של %36 בשנת 0202.  ‬ ‫ ‬ ‫החלטת הממשלה מס 4162, מיום 0102.21.91, בנושא "מלגת לימודים ועידוד השתלבות‬ ‫‪‬‬ ‫אברכי כוללים בתעסוקה", שבה נכתב בפסקת הפתיחה:  ‬ ‫ממשלת ישראל רואה לה כיעד מרכזי את השתלבות המגזר החרדי  בתעסוקה, ככלי‬ ‫לפריצת מעגל העוני והתלות בקצבאות, ששיעורם גבוה במיוחד  באוכלוסייה זו;‬ ‫כמקדם שוויון בחלוקת הנטל הכלכלי במשק הישראלי, וכגורם המסייע בהשתלבות‬ ‫המגזר החרדי במארג החברתי בישראל. זאת לצד הכרה במאפייניה הייחודיים של‬ ‫האוכלוסייה החרדית ותמיכה בהמשך קיומו של עולם לימוד תורני, ולצד תמיכה  ‬ ‫באוכלוסיות לומדים נוספות במוסדות להשכלה גבוהה.‬ ‫נוסף לקביעה עקרונית זו, החלטת הממשלה מציבה שינויים ניכרים במערך התמיכות‬ ‫המיועדות למגזר. בפרט, הפיכת גמלת הבטחת הכנסה לחרדים למלגת לימודים מוגבלת בזמן‬ ‫ובהיקף התקציבי ובעלת מאפיינים ספציפיים המעודדים השתלבות בתעסוקה.‬‫32  ‬
  13. 13. ‫פורום קיסריה 1102  ‬‫החלטת הממשלה מס 8962, מיום 1102.1.9, בנושא "קידום השירות הצבאי והאזרחי במגזר‬ ‫‪‬‬‫החרדי", המוסיפה נדבך חשוב למסגרת המדיניות הממשלתית בנושא. בדברי ההסבר‬ ‫להחלטה נכתב כי:‬ ‫תקומתו של המגזר החרדי ועולם הלימודים התורני בישראל, הינו רכיב מרכזי‬ ‫מתקומת העם היהודי אחרי השואה ומזהותה היהודית של מדינת ישראל. עם זאת,‬ ‫גידולו המהיר של מגזר זה, והפיכתו לחלק משמעותי מהאוכלוסייה בישראל )מוערך‬ ‫כי המגזר החרדי מהווה כיום כ%11 מכלל האוכלוסייה בישראל( מחייבים כיום‬ ‫לחזק הסדרים אשר מקדמים את שותפותו של המגזר החרדי בנשיאה בנטל‬ ‫הביטחוני והכלכלי, זאת תוך שמירה וכיבוד ייחודו התרבותי של מגזר זה.‬‫החלטת ממשלה זו מגדירה בצורה פרטנית את היקף ואופן השילוב של חרדים במסגרות‬‫השירות האזרחי והצבאי, במטרה לקדם באופן ניכר את השוויון בחלוקת הנטל, הביטחוני‬ ‫והכלכלי, בחברה הישראלית.‬‫בהתאם לעקרונות המוצבים בהחלטות ממשלה אלו, משרדי הממשלה השונים פעלו בעת‬‫האחרונה לקידום מספר רב של צעדי מדיניות נוספים אשר מאפשרים לשפר את שילובו של המגזר‬ ‫החרדי בחברה הישראלית, מתוך כיבוד ושמירה על צביונו הייחודי.‬ ‫מתוך מגוון צעדי המדיניות הנוספים אפשר למנות את אלה:‬‫מרכזי הכוון תעסוקתי והשמה מקצועית לחרדים. הקמת רשת של מרכזי הכוון והשמה‬ ‫‪‬‬‫מקצועית המותאמים למאפייני המגזר החרדי ומסייעים לחרדים המעוניינים להשתלב‬ ‫בתעסוקה.  ‬‫הקמת בתי ספר טכנולוגיים לנערים חרדים ומסלולים ללימודי תעודת הנדסאית מחשבים‬ ‫‪‬‬‫לבנות חרדיות בסמינרים. זאת בהתאם לביקוש הקיים במגזר החרדי ללימודי מקצוע אשר‬ ‫יאפשר להתפרנס בכבוד.  ‬‫לימודים אקדמיים – ייסוד מכינות ומלגות ייעודיות המאפשרות לחרדים המעוניינים בכך‬ ‫‪‬‬‫להשתלב בלימודים אקדמיים. על פי היעד שהציבה לעצמה הות"ת להגיע לכ-000,3 תלמידים‬ ‫חרדים במוסדות האקדמיים.  ‬‫ישיבות גבוהות וכוללים לאברכים. מצד אחד העמקה של הביקורות המוודאות קיום לימודי‬ ‫‪‬‬‫קודש, ומצד אחר מתן אפשרות לשלב לימודי קודש עם עבודה: לימוד "חצי יום" בלבד‬ ‫)בשעות מוגדרות(, ואפשרות לעבודה ביתרת הזמן.‬ ‫42  ‬
  14. 14. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫ ‬ ‫*‬ ‫"בן עשרים לרדוף"?‬ ‫על פוטנציאל ההשתלבות של בני החברה החרדית בגילאי 81-22‬ ‫**‬ ‫אביעד הכהן, לי כהנר‬ ‫א. מטרת נייר העמדה ורקעו‬ ‫מטרת נייר עמדה זה להציג את פוטנציאל ההשתלבות של בני החברה החרדית בגילאי 81-22‬ ‫בחברה הישראלית. עד כה נערכו ופורסמו עשרות מחקרים, בהקשרים שונים, על החברה‬ ‫החרדית.1 אולם ברובם ככולם של המחקרים אין התייחסות ספציפית לשכבת הגיל שבה דן נייר‬ ‫עמדה זה, על מאפייניה המיוחדים. אפשר שיהיה מי שיטען שאין כל ייחוד בקבוצת גיל זו, ואותן‬ ‫סוגיות ומסקנות שחלות על כלל החברה החרדית חלות גם עליה. לטעמנו, הגם שבחלק מגזרת‬ ‫המחקר הדברים נכונים, עדיין יש חשיבות לעיסוק בקבוצת גיל זו, בין לטוב בין למוטב.‬ ‫מחד גיסא, דווקא בקבוצת גיל זו קיים קושי גדול יותר בשילובה בחיי החברה והכלכלה,‬ ‫ומכמה סיבות שיפורטו להלן בהרחבה. מאידך גיסא, דווקא בקבוצת גיל זו יש פוטנציאל רב‬ ‫שעשוי אחר כך ללכת לאיבוד: בשנים אלה נמצאים רבים ממנה בשיא כושרם ויכולתם, הפיזי‬ ‫והאינטלקטואלי, ומנקודת מבטה של המדינה חבל להחמיץ את ההזדמנות לנצלו לצורך לימודים‬ ‫והשתלבות בעבודה; חלק מבני גיל זה, שטרם נישאו, עדיין אינם נתונים בעול פרנסת המשפחה,‬ ‫והדבר מאפשר להם יתר חופשיות וגמישות בלימוד מקצוע והשתלבות בשוק העבודה ללא תלות‬ ‫2‬ ‫בטיפול בילדים.‬ ‫נקודה נוספת שמייחדת נייר זה היא הרגישות להיותה של החברה החרדית פסיפס‬ ‫מגוון, המורכב מתת-קבוצות ומתת-מגזרים רבים. כל אלו מקשים על הסקת מסקנות חד-‬ ‫משמעיות בדבר יכולת השתלבותה של אוכלוסיית המחקר בחברה ובכלכלה הישראלית. הדברים‬ ‫נכתבו גם על רקע ומתוך השוואה למה שהיה נהוג בחברה החרדית עד שנות השמונים ולנהוג‬ ‫בקרב חבריה המתגוררים וחיים מחוץ לישראל. המסקנות שיובאו להלן הן פרי תובנות שנשענות‬ ‫במידה רבה הן על נתונים קיימים, הן על היכרות בלתי אמצעית של הכותבים עם רבדיה‬ ‫והמגוונים של החברה החרדית בארץ ובחו"ל, והן על שיחות וראיונות שנערכו עם אנשים המצויים‬ ‫בסוגיה זו.‬ ‫                                                             ‬ ‫משנה אבות ה, כא. ופירש רבי עובדיה מברטנורא: "בן עשרים לרדוף – אחר מזונותיו. לאחר שלמד מקרא משנה‬ ‫*‬ ‫וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, צריך הוא לחזור ולבקש אחר מזונות".  ‬ ‫** תודתנו נתונה לפרופ צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, שיזם את כתיבת נייר העמדה; ליוסף קלמנוביץ‬ ‫על סיועו במחקר ובריכוז הנתונים; ולמעירים הרבים שטייבו את תוכנו ותרמו לשיפורו. האחריות לנאמר בנייר‬ ‫העמדה היא כמובן רק שלנו, והנאמר בו מייצג רק את עמדתנו.  ‬ ‫1 ראו קפלן ק )7002(. בסוד השיח החרדי, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, והביבליוגרפיה המקיפה‬ ‫בסופו, עמ 962-623. מאז נוספו עשרות מחקרים חדשים בתחום זה, שרבים מהם מצויים ברשת האינטרנט.  ‬ ‫2 פוטנציאל זה יוצר בדיוק את תגובת הנגד בחברה החרדית: דווקא בשל גודלו מבקשים רבים ממנהיגי חברה זו‬ ‫לתעלו לאפיקים תורניים ולשמרו לצורך הגשמת האידאל החרדי )אצל גברים, בעיקר תלמוד תורה; אצל נשים –‬ ‫הקמת משפחה וגידול ילדים(, ולא למטרות "חיצוניות".‬ ‫52‬
  15. 15. ‫פורום קיסריה 1102‬‫למען הסר ספק, יודגש כי בכל האמור להלן אין כל כוונה לפגוע חס וחלילה או לגרוע‬‫מחשיבות העיסוק בלימוד תורה, בהקמת משפחה או באחד מהיסודות האידאולוגיים שעליהם‬‫מושתתת תפיסת העולם החרדית. נייר העמדה אינו מבקש לשפוט השקפת עולם זו, להתעמת עמה‬‫או לנסות ולשנות את אורחות חייה של החברה החרדית בדרך כופה. הוא נכתב מתוך נקודת מבט‬‫המכבדת את ערכי החברה החרדית ועם זאת מצביע על חסמים קיימים ועל פתח לשינויים‬‫מעשיים אפשריים, רחבים או מצומצמים, באורחות חייהם של בני המגזר החרדי, לפחות חלקם,‬‫בגילאי 81-22. כל זאת מתוך רצון להיטיב את מצבם שלהם, הכלכלי והחברתי, בטווח הארוך‬‫יותר של עתידם; ובראייה רחבה יותר, מתוך רצון לנצל את כישוריהם לטובת החברה, המשק‬‫והכלכלה בישראל בצורה מיטבית ולהגביר את שילובם בחברה הישראלית )לא כ"נטע זר" אלא‬ ‫כחלק אורגני שלה(.‬ ‫ב. צעירים בני 81-22 בישראל 1102: מבוא‬‫אלון וּבר, אבריימי ורבקי הם ילידי אותו שנתון, שנת 9791. ביתם נמצא במרחק של כמה מאות‬‫ָ‬‫מטרים זה מזה גאוגרפית, אך דומה שמנקודת מבט סוציולוגית ותרבותית הם מרוחקים זה מזה‬ ‫עשרות קילומטרים, ועולמות שלמים מפרידים ביניהם.‬‫את אלון ובר, זוג צעירים חילונים תושבי רמת גן, אין צורך להציג לפני הקוראים. הם, או‬‫בני דמותם, קרוב לוודאי מוכרים היטב לקוראי נייר זה. אולם לשם אילוסטרציה נתאר את‬‫תמונת עולמם של אבריימי ורבקי, בעל ואישה חרדים מבני ברק. תמונה זו, גם אם היא נגועה‬‫בסטראוטיפים, משקפת היטב את המציאות הקיימת של הצעירים החרדים – שבהם יבקש לעסוק‬ ‫נייר המדיניות שלפניכם.‬‫אבריימי ורבקי גרים במרכז בני ברק, עם בתם הבכורה מירי, תינוקת בת שנה, במחסן‬‫קטנטן, מתחת לבית הוריה של רבקי, שהוסב לדירת חדר וחצי. החדר חף מרהיטים, למעט שתי‬‫מיטות עץ פשוטות וארון פורמייקה שבו מאחסנים השניים את בגדיהם: חליפות וחולצות לבנות‬‫של אבריימי ושמלותיה של רבקי. על הארון מונחת קופסת ה"ספודיק" )כובע פרווה מהודר( של‬‫אבריימי ושני מעמדים מקלקר שעליהם מניחה רבקי את פאותיה. המסדרון שמוליך לחדר משמש‬‫כמטבח מאולתר, ובו ישנם מקרר ישן ומיקרוגל )אין מקום לתנור(. בצדם, ארון עמוס בספרי‬ ‫קודש, ומעליו תלויות תמונותיהם של רשב"י והאדמו"ר מגור, רבם של השניים.‬‫רבקי ואבריימי כבר חולמים על היום שבו יעברו לדירתם החדשה ביישוב מודיעין עילית‬‫)קרית ספר(, שאותה קנו עבורם הוריה של רבקי כחלק ממילוי ה"תנאים" לפני נישואיהם. עם‬‫המעבר מתכוון אבריימי להצטרף לכולל המקומי, ואילו רבקי מתכננת לנסות ולהתקבל למרכז‬‫התעסוקה שנפתח ביישוב. רבקי בחודש השישי להריונה. מרכז חייה מאז נולדה היה בבני ברק.‬‫לפני שלוש שנים סיימה את לימודיה בסמינר "בית יעקב", ומאז היא עובדת כמזכירה במרפאת‬‫קופת חולים הסמוכה. אבריימי גדל באשדוד והגיע כנער לישיבת גור בירושלים. עם נישואיו החל‬‫ללמוד בשני "כוללים": בבוקר, לאחר שהוא לוקח את מירי לבית אמו, הוא לומד בכולל "שפת‬‫אמת", ובערבים הוא לומד בכולל "אמרי פנחס". הפרנסה בדוחק, אבל ברוך ה אין על להתלונן.‬‫רבקי שמחה על שנפלה בחלקה הזכות לעזור לבעלה ולאפשר לו להקדיש את כל מרצו ללימוד‬‫תורה, בלי שטרדות הפרנסה וגידול הילדים יעכירו את שלוותו. יכול להיות, אגב, שאבריימי עצמו‬‫כבר לא כל כך בטוח שהוא יהיה יום אחד רב גדול או תלמיד חכם מפורסם. אבל גם אם במוחו‬ ‫62‬
  16. 16. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫חולפת מדי פעם מחשבה כזו, מיד הוא מגרש אותה בהינף יד: הרי לא יעלה על הדעת לנטוש את‬ ‫ספסלי הישיבה הקדושה לטובת לימודים או עבודה בחוץ. אביו של אבריימי וכל בני משפחתו –‬ ‫כולם בני תורה, וכך גם רוצה אבריימי להישאר.‬ ‫אבריימי ורבקי לא יצאו מעולם את גבולות הארץ ואין ברשותם רישיון נהיגה. הם נמנעים‬ ‫מלצאת למסעדות, ואת השבתות הם עושים במחיצת ההורים, למעט השבתות שבהן הם נוסעים‬ ‫לירושלים לשהות במחיצת האדמו"ר. את ירח הדבש שלהם בילו במלון "אריסטון" בטבריה.‬ ‫"היה נפלא", מסכמת רבקי. "הצטרפנו לסיור מאורגן בקברי צדיקים בגליל ולקינוח הלכנו לטייל‬ ‫בנחל עמוד" )"לא היו לנו בגדים מיוחדים", צוחק אבריימי, "אז הלכתי עם החולצה הלבנה שלי‬ ‫ומכנסי הטרלין, וכל אחד סחב שני בקבוקי מים בשקית פלסטיק"(. השניים מדברים ביניהם‬ ‫ביידיש, אבל שולטים היטב גם בעברית )"אני יכולה לגמגם כמה מילים באנגלית", צוחקת רבקי,‬ ‫"שלמדתי כאשר עשיתי בייביסיטר לשכנים של הורי"(.‬ ‫כל הדמויות שהוזכרו לעיל הן פרי הדמיון. אבל הן מייצגות, גם אם בצורה חלקית‬ ‫וסטראוטיפית, ארבעה אנשים צעירים החיים בחברה הישראלית במאה ה-12. שניים המגדירים‬ ‫עצמם ישראלים, ציונים, בעלי השקפת עולם ליברלית-חילונית, המדברים עברית, אנגלית‬ ‫ו"ישראלית"; ושניים המגדירים עצמם יהודים החיים בארץ ישראל, בעלי השקפת עולם חרדית,‬ ‫המדברים עברית, יידיש ו"יהודית-חרדית". בר ואלון מייצגים באורחות חייהם את רוב‬ ‫האוכלוסייה בת גילם בישראל, רבקי ואבריימי מייצגים במובהק מיעוט שלה – המיעוט החרדי.‬ ‫אכן מיעוט זה גדל והולך בקצב מסחרר, בטור הנדסי, ולפי נתונים דמוגרפיים אפשר שבעוד כמה‬ ‫3‬ ‫עשרות שנים יהיו לרוב.‬ ‫מה הם סיכוייהם של רבקי, אבריימי וחבריהם החרדים להשתלב בחיי החברה והכלכלה‬ ‫בישראל? האם הם דומים או נבדלים, ובמה, מבני גילם החרדים החיים בחו"ל?‬ ‫ג. גודל האוכלוסייה החרדית ואוכלוסיית המחקר – גילאי 81-22‬ ‫השימוש בשיטות שונות לזיהוי האוכלוסייה החרדית עלול להניב אומדנים שונים על מאפייניו של‬ ‫4‬ ‫המגזר החרדי. לפי אומדנים אלה, המגזר החרדי הוא כ-%8-%11 מכלל האוכלוסייה הישראלית.‬ ‫לפי נתון אחד, נכון לסוף העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, מונה האוכלוסייה החרדית‬ ‫כ-000,007 איש, שהם כ-%9 מכלל האוכלוסייה בישראל ו-%21 מכלל האוכלוסייה היהודית. קצב‬ ‫הגידול השנתי הטבעי של האוכלוסייה החרדית עומד על כ-%7 )לעומת %7.1 בכלל האוכלוסייה‬ ‫היהודית(,5 ומשקלה היחסי באוכלוסיית המדינה עולה בהתמדה. בהתאם לקצב הגידול הנוכחי,‬ ‫6‬ ‫בשנת 8202 יותר מחמישית מהאוכלוסייה היהודית בישראל תהיה חרדית.‬ ‫                                                             ‬ ‫3 תאורטית בוודאי ייתכן שהפיכת מיעוט לרוב, כשלעצמה, תשנה את אורחותיו, בלי צורך בהתערבות "חיצונית".‬ ‫דוגמה לכך ניתן להביא מהמצב בעיר הבירה ירושלים, שלראשונה בתולדותיה, זה עשרות שנים, כיהן בה ראש עיר‬ ‫חרדי, ורוב התלמידים בכיתות א במגזר היהודי בה הם חרדים.  ‬ ‫4 לוין )1102( מציג אומדנים המבוססים על עיבוד סקר כוח אדם ועיבוד נתונים המוצגים במחקרו של דניאל גוטליב‬ ‫)7002(. "העוני והתנהגות בשוק העבודה בחברה החרדית". ראו לוין, ח. )9002(. המגזר החרדי בישראל העצמה‬ ‫תוך שילוב. ירושלים: המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, עמ 01.‬ ‫5 מקורות: כהנר, ל. )9002(. התפתחות המבנה ההיררכי והמרחבי של האוכלוסייה החרדית בישראל, עבודת‬ ‫דוקטור. אוניברסיטת חיפה. לוין, ח. )9002(. המגזר החרדי בישראל העצמה תוך שילוב. ירושלים: המועצה‬ ‫הלאומית הכלכלית משרד ראש הממשלה. מלחי, א. )9002(. החרדים בישראל: דיוקן האוכלוסייה ומאפייני‬‫72  ‬
  17. 17. ‫פורום קיסריה 1102‬‫לוחות 1-2 מתייחסים לקבוצת הגיל נושא מחקר זה, גילאי 81-22, ולשיעורה בכלל‬ ‫האוכלוסייה היהודית בישראל:‬ ‫לוח 1 התפלגות אוכלוסיית הצעירים בגילאי 81-22 לפי מגזרים )באחוזים ובמספרים מוחלטים(‬ ‫8‬ ‫7‬ ‫סך הכול‬ ‫יהודים‬ ‫חרדים‬ ‫0.001‬ ‫4.78‬ ‫6.21‬ ‫גילאי 81-22‬ ‫)973,493(‬ ‫)536,443(  ‬ ‫)347,94(‬ ‫0.001‬ ‫3.88‬ ‫7.11‬ ‫גברים בגילאי 81-22‬ ‫)526,391(‬ ‫)159,071(‬ ‫)376,22(‬ ‫0.001‬ ‫5.68‬ ‫5.31‬ ‫נשים בגילאי 81-22‬ ‫)457,002(‬ ‫)486,371(  ‬ ‫)070,72(‬ ‫מקור: עיבוד המחברים לסקר החברתי של הלמ"ס )0102(.‬ ‫לוח 2 משקל אוכלוסיית הצעירים בתוך כל מגזר )באחוזים(‬ ‫כלל היהודים‬ ‫יהודים‬ ‫חרדים‬ ‫)חרדים+יהודים(‬ ‫2.9‬ ‫7.8  ‬ ‫6.41‬ ‫כלל הצעירים מתוך כל המגזר‬ ‫3.9‬ ‫1.9‬ ‫2.21‬ ‫צעירים מתוך כלל הגברים במגזר‬ ‫1.9‬ ‫5.8  ‬ ‫4.71‬ ‫צעירות מתוך כלל הנשים במגזר‬ ‫מקור: עיבוד המחברים לסקר החברתי של הלמ"ס )0102(.‬ ‫ד. פילוח, מיון וסיווג‬‫ככל חברה אחרת, גם החברה החרדית אינה עשויה מקשה אחת. יש בה גוונים ובני גוונים, ולכל‬‫אחד מהם קווי אופי ייחודיים משלו. בצד המכנה המשותף הרחב של רוב בני האוכלוסייה‬ ‫                                                             ‬‫תעסוקה 2002-7002. ירושלים: מנהל, מחקר וכלכלה, התמ"ת, תעסוקה במגזר החרדי – מאפיינים, חסמים‬ ‫ ‬ ‫ופתרונות מוצעים )0102.5.61( מינהל מחקר וכלכלה, משרד התמ"ת.‬ ‫ברודט, ד. )עורך( )8002(. "ישראל 8202 – חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי".  ‬ ‫6‬‫לצורך הכנת הלוח נעשה שימוש בהגדרות המפורטות במסמך המתודולוגי של המועצה הלאומית לכלכלה: חרדי‬ ‫7‬‫הוא כל מי שהוא או אחד מבני ביתו למד בישיבה גבוהה, ובנוסף מתגורר בישובים שמזוהים כחרדים באופן‬ ‫מסורתי.  ‬ ‫כל מי שהוא יהודי אבל לא חרדי.  ‬ ‫8‬ ‫82‬
  18. 18. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫החרדית )דוגמת הדגשת מקומו של לימוד התורה, הקפדה יתירה על שמירת מצוות(,9 יש הכרח‬ ‫"לחלק" את החברה החרדית לכמה חלוקות משנה כדי למקד את הסוגיות הטעונות שיפור לכל‬ ‫פלח. קונקרטית, יש לתת את הדעת על החלוקות שלהלן.‬ ‫א. חלוקה סוציולוגית. חרדים אשכנזים-חסידים )%33(, חרדים אשכנזים-ליטאים )%92( וחרדים‬ ‫מזרחים )%12(.01 החלוקה בין חסידים לליטאים רלוונטית בכמה מישורים: )א( במישור‬ ‫האידאולוגי – חלק ניכר מראשי הישיבות הליטאיות מעודדים את תלמידיהם לשבת ב"אוהלה של‬ ‫תורה", בישיבה וב"כולל" עד גיל מאוחר ביותר, לעתים עד גיל ארבעים ולמעלה, בעוד שחלק ניכר‬ ‫מאדמו"רי החסידויות מעודדים את מרבית תלמידיהם לצאת לשוק העבודה בגיל צעיר הרבה‬ ‫יותר, כבר בראשית שנות העשרים לחייהם; )ב( במישור הסוציולוגי: בדרך כלל גיל הנישואין אצל‬ ‫החסידים צעיר יותר מאשר בחברה ה"ליטאית" )גיל 91 לעומת גיל 12-22, בהתאמה(; )ג( אצל‬ ‫חלק מבני המגזר הליטאי )כגון ישיבות "חברון", "עטרת ישראל" ובנותיה( יש פתיחות יתר‬ ‫ללימודי השכלה גבוהה והרחבת אופקים, בעוד שאצל החסידים הנטייה היא יותר לפנות למסחר‬ ‫ולאו דווקא ללימודי השכלה גבוהה; )ד( נורמות הצניעות )כלומר, ההקפדה על הפרדה בין נשים‬ ‫לגברים בכל תחומי החיים( מחמירות יותר בקרב חלקים גדולים של החסידויות מאשר בקרב‬ ‫הליטאים.‬ ‫11‬ ‫באשר לחרדיות המזרחית, מטבע הדברים היא אינה מחויבת בבסיסה למסורת המזרח‬ ‫אירופית ונעדרת סממני הטראומה ההיסטורית של התמודדות עם המודרנה, החילון והרפורמה‬ ‫שחוותה היהדות האשכנזית. אולי משום כך אופייה מתון יותר. חשוב לציין גם כי חלק ממאפייני‬ ‫החרדיות המזרחית הם חידוש של העשורים האחרונים, ומדובר בתופעה אשר איננה מושרשת‬ ‫באופן עמוק במסורת התרבותית של בני עדות המזרח. להבנתנו, תופעת החרדיות המזרחית צמחה‬ ‫על רקע החלל שהותירה מדיניות הקליטה של עולי המזרח בשנות החמישים והשישים, אשר‬ ‫שיברה את תרבותם המסורתית המקורית.‬ ‫החלוקה לשלוש הקבוצות העיקריות המרכיבות את החברה החרדית )ליטאים-חסידים-‬ ‫ספרדים( אינה די חדה ואינה מאבחנת את כל המגוון של תת-קבוצות בחברה האמורה. בשנים‬ ‫האחרונות, עם התרחבות העניין הציבורי והמחקרי בחברה החרדית, מתפתחות הבחנות נוספות‬ ‫למגוון הסוציולוגי שקיים בחברה החרדית, למשל אלו שבין "חרדים מקוריים" ל"בעלי תשובה",‬ ‫בין "מתונים" ל"קנאים", בין "חוצניקים" ל"חרדים צברים" ובין "סגורים" ל"פתוחים"‬ ‫)"מודרנים"(. לכל הבחנה והבדלה שכזו ישנה גם משמעות בנוגע לנושא הנידון אשר צריכה‬ ‫להיבדק לעומק, שכן ייתכן שבחלק מתת-קבוצות אלה יימצא הפוטנציאל הגבוה ביותר‬ ‫להשתלבות בחברה הישראלית.‬ ‫                                                             ‬ ‫9 זו מתבטאת כאמור בהיבטים שונים, למן אורחות הלבוש וההפרדה בין המינים, דרך הקפדה על "הכשרים"‬ ‫מהודרים, ועד להטלת מגבלות ואיסורים שונים כגון אי צפייה בטלוויזיה והחזקתה בבית, שימוש ב"טלפון כשר",‬ ‫איסור על קריאת "ספרות חולין" ועיתונים שאינם חרדיים, וכיו"ב. למותר לציין שבהקשר זה קיים לא אחת פער‬ ‫בין הרטוריקה והאידיאל לבין המציאות, וקיימים הבדלים בין מגזריה השונים של החברה החרדית.‬ ‫01 בני המגזרים השונים נבדלים בלבושם, באורח חייהם, בשפתם, ועוד. לתיאור "חי" של הזרמים ראו: אמנון לוי,‬ ‫החרדים. רוטנברג נ. ואחרים )0102(. החרדים בישראל מסמך רקע לפדרציה היהודית. מכון ון ליר. כהן, ב.‬ ‫)5002(. מצוקה בחברה החרדית: מבט מבפנים. ירושלים: מכון פלורסהיימר.‬ ‫11 לדיון רחב בחרדיות המזרחית ראו לאון, נ )9002(. חרדיות רכה – התחדשות דתית ביהדות המזרחית, ירושלים:‬ ‫יד יצחק בן צבי.‬‫92  ‬
  19. 19. ‫פורום קיסריה 1102‬‫ב. חלוקה גאוגרפית. עיקר האוכלוסייה החרדית )כ-%78( מתרכזת באזור מרכז מדינת ישראל‬‫סביב המרחב המכונה "המשולש החרדי", שקודקודיו הם הריכוזים החרדיים הגדולים בירושלים,‬‫בני ברק ואשדוד. זהו גם האזור שבו נמצאות כלל הערים החרדיות ההומוגניות והסגורות )רמת‬‫בית שמש, ביתר עילית, מודיעין עילית ואלעד(. בפריפריה הצפונית של מדינת ישראל, המתפרשׂת‬‫מחדרה ועד קריית שמונה, מתרכזים כ-%7 מכלל האוכלוסייה החרדית ובפריפריה הדרומית של‬‫מדינת ישראל, מקריית מלאכי ועד ירוחם )להוציא את אשדוד(, מתרכזים כ-%6 מכלל אוכלוסייה‬‫זו.21 משמעות חלוקה גאוגרפית זו כפולה: מחד גיסא, בשל היעדר משרות "חרדיות" בפריפריה‬‫ישנה נטייה גבוהה יותר להשתלבות באוכלוסייה הכללית באזורים אלה, אך מאידך גיסא‬‫האוכלוסייה החזקה יותר היא זו שבמרכז, וכאשר יש להניע תהליכים חברתיים, בדרך כלל‬ ‫האוכלוסייה החלשה יותר היא זו הנושאת את עיניה אל החזקה והולכת בעקבותיה.  ‬ ‫ג. חלוקה כלכלית. בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה לעומת בעלי מעמד נמוך.‬‫ד. חלוקה מגדרית. לאחר גיל 81 ממשיכים רוב הגברים ללמוד במוסדות תורניים )ישיבה גדולה‬‫וכולל(, ואילו הנשים בגיל זה עוברות ל"סמינרים למורות", שהם המוסדות העל-תיכוניים שבהם‬‫נלמדים תכנים מקצועיים יותר, בעיקר בתחומי ההוראה והחינוך )אך כיום גם להנדסאיות,‬‫טכנאיות ומקצועות משרדיים נוספים(, מתוך התפיסה הרואה באישה את העוגן הכלכלי‬ ‫המשפחתי של משק הבית החרדי. להלן נרחיב יותר על הבחנה זו.‬ ‫ה. הרקע למצב הקיים – צעירים חרדים )גילאי 81-22(‬ ‫בישראל ובחו"ל‬‫מבחינה היסטורית ראשיתה של האידאולוגיה החרדית היא בתגובות האורתודוקסיות‬‫המתגוננות, שקמו כנגד מגמות של התבוללות, פשרנות דתית והשפעות המודרנה במרכז ובמזרח‬‫אירופה במאות ה-81 וה-91. התרבות היהודית במחוזות אלו, והמוטיב ההיסטורי של התגוננות‬‫מפני כל ניסיון לשינוי, הפכו לבעלי נוכחות בולטת בהוויה החרדית. רקע זה הוא שהביא לגיבוש‬‫מדיניות ה"סטטוס קוו" שנהוגה מאז קום המדינה. בעשור הראשון להקמת מדינת ישראל מדובר‬‫היה בהסדרים אזרחיים-פוליטיים זמניים בלבד, בין שלטון תנועת העבודה למנהיגות הזרם‬‫החרדי בישראל, סביב שאלת גיוס בני תורה חרדים לצבא. אולם עלייתו של הליכוד בראשות‬‫חירות לשלטון ב-7791 הפכה את ההסדרים למנגנון פוליטי קבוע, המתוחזק מתוך אילוצי‬‫המערכת הקואליציונית הישראלית, מתוך בניית מערך יחסים תלותי של המפלגות החילוניות‬ ‫בכוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות.‬‫בשנות השמונים, הסדר מכסות הלומדים פינה את מקומו לדחיית שירות גורפת לתלמידי‬‫הישיבות. התוצאה הייתה טרנספורמציה של החברה החרדית כולה: לא עוד חברה יהודית‬‫אולטרה-אורתודוקסית המתקיימת ב"גלות בין היהודים", אלא מה שמנחם פרידמן מכנה "חברת‬‫לומדים".31 כלומר, חברה שבה לימוד התורה הגברי )קרי הלימוד הישיבתי( הופך לתשתית‬ ‫                                                             ‬‫21 כהנר, ל )9002(. התפתחות המבנה ההיררכי והמרחבי של האוכלוסייה החרדית בישראל, עבודת דוקטור,‬ ‫אוניברסיטת חיפה.‬‫31 פרידמן, מ )1991(. החברה החרדית: מקורות, מגמות ותהליכים. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל. עמ‬ ‫08-78.  ‬ ‫03‬
  20. 20. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫הקיום, ההגדרה העצמית והתקן לקיום יהודי נכון. הוא גם הגוזר את חלוקת התפקידים‬ ‫המגדרית בחברה )שבה על הנשים לפרנס את בעליהן הלומדים(, והוא הגוזר את גבולותיה של‬ ‫החברה כלפי פנים וחוץ.‬ ‫כל האמור לעיל מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בקבוצת האוכלוסייה החרדית בגילאים‬ ‫81-22. אלו הגילאים שבהם מסיימים הצעירים החרדים את תהליך החינוך, והנישואין, מוסד‬ ‫מפוקח מאוד בפני עצמו בחברה החרדית, משמשים לו מעין אקט נעילה. זהו השלב שבו מתחיל‬ ‫הצעיר החרדי "לעמוד בזכות עצמו", וכך הופך המיקוד בקבוצת גיל זו למשמעותי במיוחד.‬ ‫באופן כללי, אפשר לומר שרובם המכריע של בני האוכלוסייה החרדית בישראל, בגילאי‬ ‫81-22, אינם משולבים בחברה ובכלכלה הישראלית. לתופעה זו יש מחיר גבוה הן מנקודת המבט‬ ‫החרדית-הפנימית הן מנקודת המבט הישראלית-חיצונית, שעליו נרחיב להלן. קודם לכן נבקש‬ ‫להציג באופן תמציתי "תמונת מצב חברתית" אשר תמחיש את המצב בקרב צעירים חרדים‬ ‫בגילאים אלו ואת הבעייתיות הכרוכה בכך.‬ ‫במגזר הגברי. רובם המכריע של הצעירים החרדים נמצא עדיין במסגרות חינוך‬ ‫ישיבתיות. יצוין כי רבים מתוך אלה שבפועל אינם לומדים רוב היום בישיבה שייכים בכל זאת‬ ‫מבחינה פורמלית )דהיינו רשומים( למוסד חינוכי כזה או אחר, ומטרת הרישום הזה היא להיפטר‬ ‫מחובת השירות בצבא )"תורתו אומנותו"(. רק מתי מעט מן הגברים בגילאים אלה משרתים‬ ‫בצבא, לומדים מקצוע או עובדים לפרנסתם.‬ ‫במגזר הנשי. חשוב להבחין בין גילאי 81-02 לבין גילאי 02-22. רבות מבנות הקבוצה‬ ‫הראשונה עדיין אינן נשואות וממשיכות את לימודיהן בסמינרים השונים או במסגרות הכשרה‬ ‫מקצועיות וחינוכיות בתר-סמינר. בגיל 02 רבות מהבנות החרדיות כבר נכנסות בברית הנישואין‬ ‫)בעיקר בציבור הליטאי והספרדי, שכן בציבור החסידי חלקן הגדול מתחתנות עוד קודם לכן(.‬ ‫בשלב זה רבות מהן עסוקות בפרנסת המשפחה )שמדרך הטבע, מצומצמת בדרך כלל בהיקפה(,‬ ‫או – אם יש להן כבר ילדים – טרודות בגידולם, בעוד הבעל נמצא בכולל.‬ ‫לוחות 3-4 מסכמים את המאפיינים הדמוגרפיים המרכזיים של בני החברה החרדית:‬ ‫לוח 3 מאפיינים דמוגרפיים – המגזר החרדי לעומת כלל האוכלוסייה היהודית )באחוזים(‬ ‫כלל האוכלוסייה היהודית‬ ‫האוכלוסייה החרדית‬ ‫7.1‬ ‫7‬ ‫אחוז גידול )ילודה והגירה(‬ ‫6.2‬ ‫7.7‬ ‫מספר ילדים ממוצע לאישה‬ ‫8.42‬ ‫9.91‬ ‫גיל נישואין ממוצע )נשים(‬ ‫2.72‬ ‫3.12‬ ‫גיל נישואין ממוצע )גברים(‬ ‫1.03‬ ‫51‬ ‫גיל חציוני‬ ‫8.2‬ ‫7.91‬ ‫אחוז הנשואים בגילאי 81-22‬ ‫4.4‬ ‫4.62‬ ‫אחוז הנשואים בגילאי 81-22 )נשים(‬ ‫1.1‬ ‫6.11‬ ‫אחוז הנשואים בגילאי 81-22 )גברים(‬‫מקור: לוין, 9002; כנען, ש, ושטרן, א, צורכי הדיור על המגזר החרדי, משרד השיכון, 6002; סקר כוח אדם, הלמ"ס, 9002.‬‫13  ‬

ריכוז מאמרים לקראת כנס קסריה

Views

Total views

1,807

On Slideshare

0

From embeds

0

Number of embeds

3

Actions

Downloads

5

Shares

0

Comments

0

Likes

0

×