Loading…

Flash Player 9 (or above) is needed to view presentations.
We have detected that you do not have it on your computer. To install it, go here.

Like this presentation? Why not share!

Like this? Share it with your network

Share

דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

  • 3,181 views
Uploaded on

 

More in: Design
  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Be the first to comment
    Be the first to like this
No Downloads

Views

Total Views
3,181
On Slideshare
2,884
From Embeds
297
Number of Embeds
3

Actions

Shares
Downloads
12
Comments
0
Likes
0

Embeds 297

http://www.tlv1.co.il 291
http://static.slidesharecdn.com 4
http://tlv1.co.il 2

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
    No notes for slide

Transcript

  • 1. ‫ דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת‬Urban public space evaluation task force, 2010 ,‫ המרחב הציבורי בת-ים תש“ע‬final report, Bat-Yam, 2010
  • 2. ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫,‪final report‬‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫בחודש נובמבר 9002 מינה ראש העיר בת ים תשעה מבני העיר‬ ‫כצוות משימה מיוחד לחקירת המרחב הציבורי בעיר, אלה ממצאיו.‬ ‫תוכן עיניינים‬ ‫פארקים‬ ‫מרחב מוגן - גן ההרפתקאות.‬ ‫מאת: מאור בוחבוט ואביב אוחנה‬ ‫גן העיר - גן הנ“ד )דק“ר(‬ ‫מאת: לידור נגר‬ ‫להרגיש בבית - פארק רמת יוסף.‬ ‫מאת: קסניה בריישה‬ ‫גבולות‬ ‫מקום טוב - מפגש רחוב רוטשילד והטיילת.‬ ‫מאת: כריסטינה גוזשקובה‬ ‫כושר, פוקר ותקווה - חוף הגולשים.‬ ‫מאת: שרה בן חפיד וקרוליין סטור‬ ‫‪ - Resistance park plaza‬סקייט פארק.‬ ‫מאת: אלמוג דבוש ובראל גוזלן‬ ‫צוות הפרויקט, המרכז לעירוניות‬ ‫מה למדנו מצוות המחקר העירוני‬ ‫ותרבות ים תיכונית:‬ ‫להערכת המרחב הציבורי?‬ ‫רכז: ניסן אלמוג, התוכנית הייחודית לתלמידים מצטיינים‬ ‫מסלולים אישיים, מסלולים ציבוריים - אורית הירש‬ ‫על שם עדי לאוטמן, המסלול הבינתחומי, אוניברסיטת תל אביב‬ ‫ארגז הכלים לחוקר העירוני - ניסן אלמוג ואורית הירש‬ ‫מנחה מקצועית: אורית הירש, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה,‬ ‫בנאליה בת ים - ניסן אלמוג‬ ‫המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫מעתה אמור: שיתוף תכנון - דר‘ מירב אהרון‬ ‫ניהול הפרויקט: דר‘ מירב אהרון, המחלקה לארכיטקטורה, בצלאל‬ ‫הובלת הפרויקט: שרון פילוסוף, מודל בת ים לחינוך אישי‬ ‫צילום השער: קסניה בריישה‬ ‫פיתוח: לידור נגר‬ ‫3‬ ‫פותח במעבדה של הגלריה החדשה של המכון לאמנות, בת-ים‬
  • 3. ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫פארקים‬ ‫דבר צוות המחקר‬ ‫מודל בת-ים לחינוך אישי‬ ‫דבר ראש העיר‬ ‫צוות המחקר העירוני קם עם מטרות ברורות וצנועות - לשכלל‬ ‫חקירה. גילוי. ניסוי. יצירה. אלו הם עקרונות חשובים בלמידה‬ ‫בני נוער יקרים,‬ ‫את היכולת של העיר בת ים ללמוד את עצמה באמצעות‬ ‫שכל ילד וילדה זכאים להתנסות בהם.‬ ‫עיר טובה לתושביה היא עיר המשלבת בין הפיזי לרגשי, בין‬ ‫המשתמשים האינטנסיבים ביותר ברחובותיה - בני הנוער.‬ ‫הסביבה המשתנה למקום הייחודי של כל אחד ואחת בתוך‬ ‫אגב כך חשבנו להעניק לילדים כלי מחקר, חכות אשר ישמשו‬ ‫צוות המחקר להערכת המרחב הציבורי זימן לנערים ולנערות‬ ‫הקהילה. האתגר העירוני היום הוא ליצור קהילה ערכית,‬ ‫אותם במסעות הדיג של החיים.‬ ‫שהשתתפו בו התבוננות על מרחב מיוחד נוסף, מלבד זה‬ ‫יוזמת ומעורבת לצד סביבה איכותית, נעימה ומתחשבת‬ ‫כבר בשבועות הראשונים גילינו שהתבדינו. ביקשנו מצוות‬ ‫הציבורי - עירוני : מרחב מגוון של אופני למידה, כלים להכרות‬ ‫בקיים. התכנון העירוני הוא אחד האתגרים המרכזיים של‬ ‫המחקר לבחור מרחבים ציבוריים אותם הם רוצים ללמוד -‬ ‫עם עצמם כ“לומדים“ ורכישת ידע מדיספלינות שונות.‬ ‫החברה בעשורים הקרובים, ועל-כן, על כולנו מוטלת החובה‬ ‫עד מהרה סיפורי חייהם, אתגרי חייהם הוצגו בפנינו בדמות‬ ‫ללמוד כיצד לתכנן, לבנות וליצור ערים טובות יותר בהווה‬ ‫ספסלים בפארקים, תצפיות לים, רמפות של סקייטפארק.‬ ‫מודל בת ים לחינוך אישי מציע חלופות בתפיסת התלמיד‬ ‫ולדורות הבאים.‬ ‫צוות המחקר הפך להיות מנסרה דרכה שאלות בסיס בחיינו‬ ‫כאדם לומד, בתפיסת המורה - החינוכאי, ובתפיסת מיקומו‬ ‫העיר בת-ים בחרה להוביל את השיח במרחב הציבורי‬ ‫ובחייהם משתברות:‬ ‫של הידע ואופני רכישתו - ידע השגור בעולם, ולא בין כתלי‬ ‫והיא הייתה החלוצה ופורצת דרך כשייסדה את הביאנלה‬ ‫מה זה ללמוד? מי מלמד את מי? איפה לומדים? מה צריך‬ ‫הכיתה בלבד. כחלק מתפיסה זו נוצר שיתוף הפעולה בין‬ ‫הבינלאומית הראשונה לאדריכלות הנוף עירוני.‬ ‫ללמוד? למי זה רלוונטי, למה זה רלוונטי? שאלות אלה רק‬ ‫מנהלות בתי הספר, החינוכאיות, הסטודנטים החונכים, ודר‘‬ ‫צוות המחקר העירוני, הוא אחד מרגעי השיא בעשייה‬ ‫פתחו סט חדש של שאלות העוסקות בבסיס זהותם ובבסיס‬ ‫מירב אהרון - המרכז לעירוניות ותרבות ים תיכונית. הוכנה‬ ‫העירונית: שילוב בין בת-ים כמחוללת שינוי במרחב העירוני‬ ‫זהותנו:‬ ‫תוכנית ייחודית במינה של צוות תלמידים חוקר ומלמד.‬ ‫יחד עם בני הנוער הנפלאים המהווים את אזרחי המחר.‬ ‫לאן אני שייכת? אני כאן אבל לא מכאן, עולים חדשים-ישנים,‬ ‫תוכנית זו שמשה לנו דגם ללמידה אחרת, התנסותית וחוויתית,‬ ‫אני מבקש להביע את הוקרתי לכם בני הנוער יקרים על‬ ‫אוהבים את החופש, ההורים רוצים לעזוב, אבל עכשיו אני‬ ‫וסימנה מוקדים לחקירה משותפת רב מערכתית.‬ ‫ההשקעה המסירות, הרצינות והמקוריות בעשייתכם.‬ ‫כאן, עכשיו אני מכאן. עצרו. תשאירו אותי. איזה מחקר‬ ‫עבודתכם מהווה אבן דרך חשובה מעצם היותכם דור העתיד‬ ‫מייצרים בתנאים האלה? מה הכלים המתודולוגים? איזו‬ ‫ברצוני להודות למירב אהרון, ניסן אלמוג ואורית הירש,‬ ‫וההמשך של העיר בת ים. השקפת עולמכם, נקודת מבטכם‬ ‫עדשה לובשים? איזה סוג של ידע ותיאוריה צומח ממחקר‬ ‫שלימדו, הדריכו, חנכו, פגשו וליווי כל נער ונערה במסלול‬ ‫השונה והמקורית יהוו נדבך חשוב בקבלת החלטות בהיבט‬ ‫בגוף ראשון? במידה רבה - התשובות לשאלות אלה מקופלות‬ ‫הלמידה האישי במסגרת צוות המחקר, ואפשרו לנו - למערכת‬ ‫העירוני.‬ ‫בין דפיה של חוברת זו, איפה מתאמנים אנשים שאין להם‬ ‫החינוך בעיר - להתנסות בלמידה אחרת.‬ ‫יישר כוח ותודות שלוחות למובילי הצוות, מנהלת המרכז‬ ‫כסף? שאלו שרה וקרוליין במסה שלהן ”כושר, פוקר ותקווה“.‬ ‫לעירוניות ים תיכונית בת-ים דר‘ מירב אהרון ורכזת מודל‬ ‫איך פארק ציבורי הופך לבית? שואלת קסניה, איך קורה‬ ‫בת-ים לחינוך אישי שרון פילוסוף ולצוות הפרויקט ניסן‬ ‫שמקלט, שאמור לתת לנו ביטחון, הופך למקור של פחדים?‬ ‫בהערכה רבה,‬ ‫אלמוג ואורית הירש.‬ ‫ואיך כל זה יכול לעבור שינוי? שואלים אביב ומאור. לידור‬ ‫שרון פילוסוף‬ ‫מצביעה על בעיה של קנה מידה - איך מחזירים גן שכונתי‬ ‫מודל בת ים לחינוך אישי‬ ‫להיות כיכר עירונית - ובכך היא נוגעת באם כל השאלות של‬ ‫בהצלחה,‬ ‫בת ים: קנה המידה. אלמוג ובראל מלמדים אותנו על אחווה‬ ‫שלומי לחיאני‬ ‫של סקייטרים ועל כמיהה לשינוי, כריסטינה מראה לנו כיצד‬ ‫ראש העיר‬ ‫השילוב בין מקום קטן )גינה קהילתית( ומקום גדול )טיילת(‬ ‫מייצרים מקום טוב - מקום בו פורחת קהילה של קשישים.‬ ‫היתה לנו זכות.‬ ‫צוות הפרויקט:‬ ‫דר‘ מירב אהרון, ניסן אלמוג ואורית הירש‬ ‫5‬ ‫4‬
  • 4. ‫מרחב מוגן‬ ‫מרחב מוגן‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫תקופת הזוהר‬ ‫גן ההרפתקאות‬ ‫חזרנו לגן רק בשנים האחרונות. אחרי השיפוץ שלו התחלנו גם לשבת בו עם עוד בני‬ ‫נוער, לעשן בו נרגילה. יש פה מקומות טובים לשבת בלי שמסתכלים בך אנשים אחרים.‬ ‫רועי האדריכל סיפר לנו שקראו לגן ”ההרפתקאות“ בדומה להרבה ”גני הרפתקאות“‬ ‫שנבנו בעבר בישראל - אותם הגנים עם ארגזי החול, מתקני העץ הגבוהים והגשרים‬ ‫מאור בוחבוט ואביב אוחנה‬ ‫הגן החדש הפך למקום שבאים אליו, בעיקר בשעות אחר הצהריים והערב. מרכז של‬ ‫התלויים ושזה היה אז מאד פופולארי לתכנן כאלה גנים. ובאמת, הרבה אנשים מבוגרים‬ ‫אדריכל מלווה: רועי קרפמן‬ ‫השכונה. הוא נראה שונה לחלוטין אבל דבר אחד שלא השתנה בגן ונשאר כמו שהיה‬ ‫שגרו כילדים בשכונה בשנות ה 06‘ וה 07‘ סיפרו לנו על החוויות הטובות שלהם מהגן,‬ ‫זה המקלט, והסיפורים שאנשים מספרים עליו.‬ ‫ש”זה היה מקום שכשיורדים למטה אפשר להיות בו שעות ולשחק עם חברים“.‬ ‫"בעיר צפופה, תת הקרקע חייב להיות מנוצל לתשתיות או לפונקציות אשר אמורות‬ ‫מהראיונות עולה שזה היה מרכז שכונתי שכולם נפגשים בו בדרך לבית הספר או‬ ‫להיות סגורות ואטומות - למעשה, תיאורטית כל שטחי העיר מהווים פוטנציאל למימוש‬ ‫גן ההרפתקאות: תצלום אוויר לפני ואחרי השיפוץ.‬ ‫למכולת, ויורדים אליו אחרי הצהריים. זה היה מקום שאנשים הצטלמו בו. אולי זה‬ ‫תת הקרקע" מתוך התכנית האסטרטגית לבת-ים. 0102‬ ‫החול שגרם לאנשים לאהוב אותו, או המתקנים שהיו מיוחדים וגרמו לאנשים לדמיין, או‬ ‫שהתקופה והאנשים היו אחרים. יכול להיות שזה בגלל שלא היה כלום מעניין מסביב.‬ ‫גן ההרפתקאות. ככה קוראים לו בשכונה, כבר שנים. "ההרפתקאות" למרות שבמפות‬ ‫ראש העיר סיפר לנו שכשהיה צעיר היה יושב על הגבעה שבמרכז הגן ומסתכל על‬ ‫של העירייה הוא מופיע כ"גן דניאל". הגן ממוקם על רכס הכורכר השני של בת-ים‬ ‫השקיעה, כי מהמקום הזה אפשר לראות את ה“זווית החמישית של העיר“ ולהסתכל‬ ‫)הרכס הראשון הוא מצוק הים עליו נבנתה הטיילת, הרכס השני נמצא כקילומטר‬ ‫לאופק שמעבר לגגות של הבניינים. הלכנו ובדקנו. ובאמת, אם מטפסים לגובה אפשר‬ ‫אחריו ועליו נבנו השכונות הותיקות של העיר( בין הרחובות דניאל והחשמונאים. בלב‬ ‫לראות את האופק. את הים אמנם מסתירים כמה מגדלים ודודי שמש אבל עדיין‬ ‫הרכס שוכן מקלט ציבורי. בעבר הוא היה מקום מפחיד, עם אגדות וסיפורים שמספרים‬ ‫רואים ים.‬ ‫עליו בשכונה שלנו עד היום. הגן הזה והסיפורים עליו עניינו אותנו. יצאנו לחקור את הגן‬ ‫והמקלט שבמרכזו.‬ ‫”ילדה תיזהרי, יש אבוללה במקלט“‬ ‫מה קרה מאז? אנחנו לא הכרנו את ”תקופת הזוהר“ של הגן. כילדים, לפני כמה‬ ‫לפני מספר שנים, במסגרת השיפוץ הגדול של הגנים הציבוריים בבת-ים, גם הגן הזה‬ ‫שנים, פחדנו להיכנס אליו. חלק מהמתקנים כבר היה שבור או שרוף, ישבו בו נרקומנים‬ ‫השתנה. את החולות והשיחים החליפו המדשאות, ואת מתקני השעשועים מבולי העץ‬ ‫והוא היה חשוך בלילה. מקום מפחיד. בשכונה התחילו לרוץ סיפורים על מה שקורה‬ ‫- שכבר התיישנו ונשרפו- החליפו מתקני מתכת ופלסטיק צבעוניים, ועליהם פרפרים‬ ‫בגן בלילה והוא נהיה מקום שלא נכנסים אליו ולא יורדים לשחק בו. עוברים מסביבו.‬ ‫סגולים ממתכת. הגן גודר, הוצבו פנסי תאורה ונשתלו בו שיחים ועצים צעירים. הגבעה‬ ‫בתור ילד ראיתי את הגן רק מלמטה, מהזוית של הרחוב. הייתי רק עובר לידו ולא נכנס.‬ ‫קיבלה צורה של מדרגות שפונות אל הרחוב, ונוספו לו שבילים ופיתולים שגורמים לך‬ ‫כשהיינו יורדים למטה הינו הולכים לגן אחר, רחוק יותר, מפחיד פחות.‬ ‫להרגיש שהוא מסובך. השכונה שהגן ממוקם במרכזה נבנתה עם התפתחות העיר‬ ‫בת ים בשנות ה 06-05. שכונה ממוצעת עם משפחות צעירות, קשישים והרבה ילדים.‬ ‫בשנים האחרונות הגיעו לשכונה עולים חדשים רבים שמבקרים גם הם בגן.‬ ‫יום יום בגן‬ ‫מי שמגיע מבחוץ למקום מה הוא רואה? סתם גינה. גבעה באמצע העיר. תקועה בין‬ ‫בניינים. מעבר בין צד אחד לצד השני של השכונה. בתכניות של העירייה השטח מיועד‬ ‫למבנה ציבור ואמור לקום פה יום אחד בית ספר. אבל זה גן מעניין. כיום הוא משמש‬ ‫בעיקר את תושבי השכונה: הורים לילדים קטנים, בני נוער שיושבים בו או משחקים‬ ‫במתקנים. הגן גם משמש למעבר בין הרחובות, למרות שהוא מלא בפיתולים ואין לו‬ ‫שביל אחד מוגדר שחוצה אותו.‬ ‫בתצפיות שלנו ראינו כיצד אנשים עוברים בו בצורה חופשית, ובוחרים את מסלול‬ ‫ההליכה שלהם. אנשים אחרים נשארים בו יותר זמן. ”אני בא לפה כדי לנקות את הראש‬ ‫מהצרות של הבית“ אמר לנו א‘ בשיחה על ספסל בגן. ”יורד למטה, עם הכלב, מעשן‬ ‫סיגריה, נרגע“. אישה אחרת מאכילה את היונים. עוד אישה מטיילת עם הכלב. ילדה‬ ‫מסתתרת בשיחים. שלושה ילדים משחקים בארגז החול. שתי האמהות משוחחות‬ ‫ביניהן, גם הן גדלו בשכונה. ענן בא, ענן הולך.‬ ‫7‬ ‫6‬
  • 5. ‫גן העיר‬ ‫מרחב מוגן‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫גן דקר‬ ‫רכבת שדים‬ ‫לידור נגר‬ ‫בתוך הגבעה שבמרכז הגן יש שלוש דלתות של מקלט. הן תמיד סגורות ונעולות‬ ‫במנעול. המפתח נמצא אצל מישהו שעובד בעירייה. הסיפור שהכרנו בתחילת המחקר‬ ‫אדריכל מלווה: דים שיינפלד‬ ‫היה על האונס שהיה במקלט. מישהו בבית הספר סיפר את זה פעם ומאז כולם האמינו‬ ‫לו. מרואיינים נוספים סיפרו עוד כל מיני גרסאות לסיפורים על המקלט. המשכנו לשאול‬ ‫אנשים, גם דרך תמונה של דלת המקלט שפרסמנו בפייסבוק. אישה אחת סיפרה בראיון‬ ‫גינת דק“ר )גן הנ“ד( ממוקמת במפגש הרחובות דק“ר, יוספטל והרצל - המרכז של‬ ‫ש "כשהייתי קטנה אמרו לנו שיש שם אבוללה ואסור להיכנס". זה גם מה שהיא אמרה‬ ‫מרכז העיר בת-ים. זו סביבה מאד דינאמית ורועשת שהגן נמצא במרכזה כמעין‬ ‫לילדה הקטנה שלה. מישהי סיפרה שכשהדריכה בצופים היו צריכים ללוות את החניכים‬ ‫כיכר גדולה שמחברת בין הרחובות הראשיים. הגן מוקף בבתי מגורים, מספר חנויות‬ ‫הקטנים דרך הגן כי "הוא היה חשוך ומפחיד והסתובבו שם נרקומנים בחושך". מי שלא‬ ‫שכונתיות וקרוב לבית העירייה, שדרות וילרבאן והרחבה שלפניו. אנשים קוראים לגן גן‬ ‫היה חייב לעבור דרכו - פשוט לא נכנס אליו. "האישה המוזרה עם השיער הארוך עד‬ ‫דקר, במפה הוא מסומן כגן הנ“ד.‬ ‫הברכיים שמסתובבת כל היום ברחובות העיר גרה במערה שבגן ההרפתקאות" השיבה‬ ‫לנו מישהי שגרה בשכונה בשנות ה 09‘ והיא כנראה אחת הגרסאות היותר נפוצות‬ ‫סבתא שלי גרה בשכונה, אני מבלה אצלה הרבה ולכן גם עוברת בגן כמה פעמים‬ ‫לאגדה הזאת. או אולי "זאת הייתה רכבת שדים שפעלה פעם ונסגרה". לא הצלחנו‬ ‫בשבוע. יצאתי לגן במטרה להבין טוב יותר את המרחב הציבורי, איך הוא פועל?‬ ‫לדעת בוודאות מה באמת קרה במקלט שגרם לאנשים להתרחק ממנו, אבל הסיפורים‬ ‫למה הוא מיועד? ומי בעצם משתמש בו. במהלך המחקר גיליתי לראשונה שבתכניות‬ ‫שדלת סגורה באמצע השכונה מעוררת הם רבים. מקלט זה מקום שאמור לתת לך‬ ‫הרשמיות העיצוב של הגן הוא בכלל זמני ואמור להשתנות. בעוד כמה שנים אמורה‬ ‫ביטחון, שבמלחמה כולם יורדים אליו. אז איך זה שמתקן שאמור לתת תחושה של‬ ‫לעבור פה באמצע הגן הרכבת הקלה, מה שישנה לחלוטין את אופייה השכונתי של‬ ‫ביטחון זורע סביבו - פחד?‬ ‫הגינה. מטרתי במחקר היא לתאר את חיי היום יום בגינה, להראות את הפוטנציאל שלה‬ ‫כמרכז העיר, ולהציע התייחסות לשינויים שתביא עמה הרכבת.‬ ‫המחשבה שלנו בתכנון הייתה כיצד לשמור על הגן כמקום מעניין להרפתקאות ומשחקים‬ ‫לילדים, כמקום שכונתי לבני נוער. ואיך לנצל את הגובה והמיקום שלו. לדעתנו לא צריך‬ ‫תיאור הגן‬ ‫לשפר יותר מדי. השיפוץ האחרון היה מוצלח בסך הכל אבל קצת טשטש את האופי של‬ ‫לגן כיום יש מספר כניסות: שלוש מרחוב יוספטל, אחת מרחוב הרצל ועוד שתיים‬ ‫הגן. בתכנון שלנו למקום התמקדנו בשני דברים מרכזיים: האחד - פתיחה של המקלט,‬ ‫מרחוב דקר. הכניסות הן למעשה מרווח בגדר, ושביל שמוליך אל הגן שמסמנים את‬ ‫כך שישמש את התושבים ביום יום כחדר חזרות ללהקות נוער ומועדון מוזיקה. התוספת‬ ‫הכניסה לגן. אין שער. כל כניסה מובילה לשדרה מוצלת של ספסלים לחלק אחר בגן.‬ ‫השנייה היא מצפה לים, שימוקם בראש הגבעה זה אחד המקומות הגבוהים בעיר, צריך‬ ‫הגינה עברה שיפוץ שכלל שדרוג של התשתיות והצבה של מתקנים ומדשאות חדשות,‬ ‫רק עוד שלושה מטרים כדי לראות את הים. לדעתנו אם יהיה מצפה כזה הרבה יותר‬ ‫ובנייתו של איזור משחקים גדול ורחב, ארגז חול בו ממוקמים כמה פסלים ומתקני‬ ‫אנשים, ולא רק מהשכונה, יבואו לבקר בגן.‬ ‫משחקים - שש נדנדות, מתקן משחקים לתינוקות, מבנה מגלשות, בחלקו המזרחי‬ ‫של הגן איזור החלקה – בו שכנו בעבר הסקייט פארק העירוני ומבני מחלקות החינוך‬ ‫של העירייה.‬ ‫שגרה טובה: חיי היום יום בגן‬ ‫בשל האופי הנעים ומיקומה המרכזי בעיר, הגינה פעילה מאד במהלך שעות היום‬ ‫והערב, והרבה אנשים עוברים בגינה ובסביבתה. בשנים האחרונות אחרי השיפוץ נוצר‬ ‫לגינה הזאת סדר יום קבוע שחוזר על עצמו כמעט מדי יום. הגן יוצר מקום מפגש נעים‬ ‫לקבוצות שונות שמשנות את החיים של הגן לאורך שעות היממה:‬ ‫בבוקר הוא הומה בקבוצות קשישים. חלקם יושבים על הספסלים שבמרכז הגן, את‬ ‫מעגל השיחה סוגרים כיסאות הגלגלים. על הדשא המוצל יושבות קבוצות המטפלים,‬ ‫בעיקר עובדים זרים, שמדברים ביניהם בשפה אחרת. מהעצים ציוץ ציפורים נעים.‬ ‫9‬ ‫8‬
  • 6. ‫גן העיר‬ ‫גן העיר‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫אנשים לא חוקרים את השם של הגינה כשהם באים אליה כדי ליהנות, כדי לבקר,‬ ‫על אחד מהם, יש באופן קבוע להקת תוכים בצבע ירוק. הרחובות שמקיפים את הגן‬ ‫ולא להתעניין בהיסטוריה. הם פשוט חיים את החיים שלהם.‬ ‫מלאים בהולכי רגל, מכוניות ורעש, אבל המבנה של הגן יוצר מעין ”אי“ שמנותק מהרחוב‬ ‫הרועש. בשעות הצהריים הקשישים נשארים בגן אבל כעת מגיעים אליו אנשים צעירים‬ ‫יותר והוא הומה בילדים ובמשפחות. אבא, אמא, סבא, סבתא, עגלת תינוק, ילדה קטנה‬ ‫מחכים לרכבת‬ ‫עם אופניים, אוטו גלידה שמנגן.‬ ‫לפי התכניות העירוניות, בעוד כמה שנים אמור לעבור פה הקו האדום של הרכבת‬ ‫אני חושבת שלקשישים זה חשוב להיות בחברת אנשים צעירים יותר. בימי שמש‬ ‫הקלה באמצע הגן. הרכבת חותכת את השדרה הראשית עם הספסלים ואת מגרש‬ ‫בשעות הצהריים ואחר הצהריים, המקום הומה אנשים. בביקור אחד, לדוגמא,‬ ‫ההחלקה. בעקבות המעבר של הרכבת הגינה תשתנה. היא תהפוך ממרכז שכונתי‬ ‫ספרנו יותר מ 051 אנשים בשטח הגינה בזמן נתון בשעת אחה“צ. כל קבוצה לעצמה,‬ ‫למרכז עירוני, ויגיעו אליה אנשים מחוץ לשכונה. רכבת קלה זה טוב וחשוב. יהיה אפשר‬ ‫וכולם מתבוננים אחד בשני. אולי מרגישים ביחד. בשעות האלה הגן הופך כולו למגרש‬ ‫להגיע ממקום למקום בתוך העיר ולתל אביב מאד מהר. יגיעו לכאן אנשים חדשים.‬ ‫משחקים אחד גדול. רחבת הבטון הופכת למשטח החלקה ברולרבליידס ואופניים,‬ ‫אולי החנויות יתחלפו וייפתחו חנויות בגדים יפות. אבל היא תשנה את מה שקיים כיום‬ ‫איזור מתקני המשחק הצבעוניים מלא בילדים רצים. ילד עושה פיפי בערוגה וחוזר‬ ‫בגינה. איפה אנשים ישבו? איפה ילדים ישחקו? יהיה מקום לאוטו גלידה? השאלה‬ ‫לשחק בכדור, מבוגרים שמשחקים שש בש וקלפים על הספסלים. חוץ מזה, יש‬ ‫העיקרית היא איך אפשר לשמר את האופי הטוב של הגינה, יחד עם המאפיינים‬ ‫ילדים שאוהבים לבנות מחנה מקרטונים בשיחים שבפינות הגן ולהסתתר שם. חלק‬ ‫החדשים שהרכבת תביא עמה.‬ ‫מהמשפחות מביאות עמן דליים וכפות למשחקי חול וילדים משחקים בחול שבמגרש‬ ‫המשחקים. כמו בחוף הים. על כל ההתרחשות הזאת משגיחים ההורים שגם להם זה‬ ‫רוב האנשים באים כיום לגינה לא מחוץ לבת-ים, אלא פשוט אחרי העבודה. רוב‬ ‫מקום מפגש לשיחה. אנשים מכירים אחד את השני. במקום יש הרגשה נעימה ובטוחה.‬ ‫האנשים שראיינתי גרים בשכונה. האם כשתהיה פה תחנת רכבת יבואו לפה אנשים‬ ‫עם שקיעת השמש לקראת הערב הגן מתחיל להתרוקן באיטיות מאנשים והאוכלוסייה‬ ‫מבחוץ? קשה לי לדעת, במחשבה ראשונה לא נראה לי שאנשים מבחוץ ירצו לבוא‬ ‫של הגן מתחלפת. הגן מחשיך, נהיה שקט יותר. המשפחות עוזבות אחת אחרי השנייה.‬ ‫לבת-ים. מה יש להם לחפש פה? אבל – רכבת יכולה גם להרוס, היא הזדמנות לשינוי.‬ ‫בערב ילדים צריכים לישון. ואז מגיעים לגינה בני הנוער שיושבים על אותם הספסלים‬ ‫ואולי לא יהיה יותר מקום לאנשים שנמצאים פה עכשיו והגינה תשתנה.‬ ‫שבבוקר ישבו עליהם הקשישים. למרות זאת מדי פעם, בעיקר בקיץ, משפחות אחדות‬ ‫יושבות בגן גם באמצע הלילה.‬ ‫בשביל זה צריך שרטוט חדש של הגינה העתידית. חשבתי על תכנית המתארת את‬ ‫בערב - מגיעים לגן צעירים ובני נוער. בד“כ יושבים ומדברים. בני הנוער באים לגן‬ ‫הגינה העתידית על פי המצב כיום כפי שעלה במחקר - בתכנית החדשה ניסיתי לשמור‬ ‫בחבורות, או לבד ואז פוגשים חברים. בעיקר יושבים, מדברים, צוחקים. יושבים איפה‬ ‫על כל הפעילויות שמתקיימות בגינה כיום, למרות הרכבת שעוברת במרכזה. ביחד –‬ ‫שיש ספסל. ולרוב כל הספסלים תפוסים. בשעות הערב השדרה המרכזית מרחוב‬ ‫הגינה הופכת ל“גן העיר“ - מקום מרכזי גדול שעדיין שומר על מה שיש כיום לתושבי‬ ‫יוספטל היא המקום המרכזי בגן. אם יש חבורות יותר גדולות, אז הן מתמקמות בדרך‬ ‫השכונה. התכנית גם תשפר את הנגישות לגינה ואת החיבור לרחבת עיריית בת-ים -‬ ‫כלל ברחבה שבמרכז הגן.‬ ‫ותוסיף לה סמל חדש: אנדרטה שמזכירה את חללי אסון הנ“ד ויכולה להסביר למבקרים‬ ‫על ההיסטוריה והשם של המקום, לשמש כעוד מקום לילדים ולמשחק ולהיות סמל‬ ‫מיוחד לגינה.‬ ‫שכול ושגרה‬ ‫אנשים מכנים את הגינה ”דקר“ ע“ש הצוללת אח“י דקר. שמו הרשמי של הגן הוא‬ ‫”גן הנ“ד“ על שם חללי חטיבת הצנחנים שנספו בתאונת מסוק בבקעת הירדן בשנת‬ ‫תשל“ז. הגינה נקראת ומכונה על שם שני מקרים טראגיים בהיסטוריה הישראלית,‬ ‫מקרי מוות, מקרי פירוק משפחות, טראומות לאומיות שמי שהקים את הגן ביקש‬ ‫להנציח. אולם בגינה מתרחש בדיוק ההפך: חיי יום יום, המשכיות, התחלה של‬ ‫משפחות צעירות, תינוקות וילדים, שמחה, כיף, אנשים שחיים את הרגע, שגרה.‬ ‫הניגוד בין השם של המקום - לשגרת החיים שבגן מתקשר בעיני לרעיון שצריך‬ ‫להמשיך את החיים, לזכור את מה שהיה אבל לא להיתקע מאחור. אנשים שמבקרים‬ ‫בגן לרוב יודעים את השם של הגן והרחוב בו הוא נמצא, אבל לא מבינים את ההקשר-‬ ‫את ה“למה“, את הסיבה שבגללה הגן נקרא כפי שהוא נקרא.‬ ‫מפת מערכת הרכבת הקלה במטרופולין‬ ‫תל אביב. במרכז המפה הקו האדום.‬ ‫11‬ ‫מתוך אתר נת“ע נתיבי תחבורה עירוניים.‬ ‫01‬
  • 7. ‫להרגיש בבית‬ ‫להרגיש בבית‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫זרמים של אנשים‬ ‫גן התרבות‬ ‫ה“זרמים“, זרמים של אנשים, הם החיים של הגן. חלק מהזרמים ברורים מאד, ובחלקם‬ ‫צריך להתבונן זמן רב יותר כדי להבין שהם קיימים. זרם אחד בא בבוקר: ילדים שעוברים‬ ‫קסניה בריישה‬ ‫בו בדרך לבית הספר. הזרם הזה חוזר חזרה לגן בשעות הצהריים, בדרך חזרה מבית‬ ‫אדריכלית מלווה: עדי בירן‬ ‫הספר, לפעמים עוצרים ומשחקים במתקנים. זרם נוסף הוא האנשים שיוצאים לעבודה,‬ ‫בדרך כלל לכיוון תחנות האוטובוס שנמצאות ברחוב הסמוך או לכיוון הקניון. אנשים‬ ‫בפעם הראשונה שהגעתי לגן רמת יוסף לא הכרתי שם אף אחד. זה היה בערב. על אחד‬ ‫בדרך לעבודה ממהרים, הולכים בקצב, מבלי לעצור. זרם אחר, שכן עוצר, הוא הזרם‬ ‫הספסלים ישבה קבוצת בני נוער. בנים. בנות. צוחקים מדברים. מהר מאד התחברתי‬ ‫של הקשישים. הם מטיילים בגן ואז בוחרים מקום ישיבה בצל על אחד הספסלים. יש‬ ‫אליהם וככה הכרתי עוד ועוד אנשים בשכונה. אני גרה קרוב. המשכתי להגיע לגן, נהיינו‬ ‫בשכונה הזאת קשישים רבים, והגן מהווה בשבילם מקום מפגש. השדרה המרכזית‬ ‫חבורה שדרכה הכרתי חברים נוספים. היום כשאני הולכת ברחוב או עוברת בגן מכירים‬ ‫היא מקום שמבוגרים רבים בוחרים לשבת בו. הספסלים מסודרים זה מול זה, אפשר‬ ‫אותי. עוצרים לדבר איתי, שואלים שאלות. לפני כשנתיים הגעתי לגן וראיתי שהורידו‬ ‫להסתכל מהם על האנשים שעוברים, ועל אלה שיושבים מולך. במהלך היום הספסלים‬ ‫את הספסל עליו נהגנו לשבת כל ערב. חשבתי שזה חבל. בערך באותו הזמן שיפצו את‬ ‫שבשדרה מלאים. זרם נוסף הוא זה של החתולים. יש בגן חתולי רחוב רבים. הם כבר‬ ‫הגן שמעבר לכביש, ליד מועדון נוער אילת. שמו שם מתקנים חדשים ומוזיקה ומדריכים‬ ‫חלק מהמקום. אישה אחת מאכילה אותם באופן קבוע, שמה קופסאות מפלסטיק על‬ ‫שהציעו כיבוד למי שהצטרף. רוב החבורה עברה לגן האחר, גם אני. בתחילת המחקר‬ ‫הדשא, והם חוזרים ומגיעים לאותה נקודה קבועה. הם גם ישנים בגן כמו ההומלס‬ ‫חזרתי למקום בו היה פעם הספסל שלנו. באחת התצפיות, ראיתי את ההומלס שישן‬ ‫שמגיע בכל ערב. במהלך היום, נשים פורסות סדין לפני אחד הספסלים ומוכרות‬ ‫כל ערב על ספסל בגן. כבר הכרתי אותו בעבר. הפעם הוא גרם לי לחשוב על המושג‬ ‫מוצרים לבית ויד שנייה. חלק מהאנשים אוהבים לשחק במשחקי שולחן וקלפים. באים‬ ‫”בית“ ו“חסר בית“ ועל האופן שבו הגן הזה משמש כבית לאנשים שלו. גם בשבילי הוא‬ ‫בחבורות. משחקים במשך שעות. בגן אין מקום מסודר למשחקי שולחן, אז מביאים‬ ‫עדיין כמו בית ואני אוהבת אותו.‬ ‫כיסאות מהבית, מסדרים אותם סביב שולחן ומשחקים. מביאים כיבוד, שתייה וכוסות,‬ ‫ועל העץ תולים שקית. לא יודעת למה. את אחד מספסלי העץ מהשדרה מישהו תלש‬ ‫הנקודה הכי גבוהה בעיר‬ ‫והעביר לאזור המשחקים, שם אותו ליד שולחן. ככה יש מקום ליותר שחקנים.‬ ‫הגן שוכן במרכז שכונת רמת יוסף, שכונה שרוב הבתים בה נבנו בשנות השישים‬ ‫בערב מגיעים שני זרמים אחרים. בני הנוער, שיושבים על הספסלים, מדברים ומפצחים‬ ‫והשבעים, בעיקר רכבות - שיכונים, וכמה וילות - בתים פרטיים. במרכז הגן מגדל מים‬ ‫גרעינים. בבוקר אפשר לראות מתחת לחלק מהספסלים מעגלים של קליפות גרעינים.‬ ‫ישן, עליו צמחים מטפסים. זוהי הנקודה הכי גבוהה בעיר בת-ים. גם בגלל הגובה, וגם כי‬ ‫אני לא אוהבת שזורקים קליפות גרעינים על הרצפה. זה לא תרבותי. יש קבוצה של‬ ‫זה מרכז התרבות של העיר. בצמוד למגדל המים שוכן מוזיאון בת-ים. מבנה עגול ולבן‬ ‫בני נוער שמחליקה על סקייטבורד ברחבה מבטון שכניסה למוזיאון, וקבוצה שעושה‬ ‫שיש בו תערוכות אמנות ומדי פעם גם אירועים. מולו היכל התרבות, מבנה גדול שבעבר‬ ‫פארקור בחנייה של היכל התרבות. בשעות הערב יש אזורים חשוכים ואפשר לראות‬ ‫היה בית קולנוע וכיום מתקיימים בו טקסים, הצגות, ואירועי תרבות. בסמוך להיכל‬ ‫הרבה זוגות שמטיילים בגן. מקום טוב לדייט או לנשיקה ראשונה. הזרם האחר הוא‬ ‫רחבה גדולה, מרכז מסחרי קטן פתוח ובית ספר תיכון. הגן נמצא בין כל המבנים האלה,‬ ‫אנשים שמגיעים לתיאטרון או למוזיאון. הם בדרך כלל לא באים מהשכונה, מחנים את‬ ‫אבל יש לו חיים משל עצמו. במרכז הגן מדשאה גדולה, לצידה מגרש משחקים מחול‬ ‫האוטו בחניה ונכנסים לאירוע. לאירועים שיש במוזיאון באים הרבה אנשים.‬ ‫בו נדנדות ומתקני משחקים. ליד המדשאה יש מגרש ספורט חסר שימוש. הכל מוקף‬ ‫הם לרוב מתקיימים על הדשא שבצד השני של הגן, ליד מגדל המים. כשיש אירוע‬ ‫בעצים גדולים שהצל, והשלכת, והפריחה שלהם עושים את האווירה הנעימה. בגן הזה‬ ‫שומעים מוזיקה חזקה והאווירה הקבועה בגן משתנה, אבל רוב האנשים מהזרמים‬ ‫יש תחושה ביתית, נעים, שקט. זאת ריאה ירוקה, מוצלת, קרירה, מטופחת, תרבותית.‬ ‫הקבועים, מהשכונה, בדרך כלל לא נכנסים למסיבה שבמוזיאון.‬ ‫מקום שעוברים בו בדרך להצגה וגם מקום שאנשים מגיעים אליו לשאוף אוויר או לעשן‬ ‫אולי כי הם מעדיפים להישאר בבית.‬ ‫סיגריה. בכל המרחב הזה יש את ה“זרמים הקבועים“, האנשים שיושבים ומבלים בו זמן‬ ‫רב במהלך היום, ואת ה“זרמים המשתנים“ - האנשים שחולפים בו בדרך למקום אחר.‬ ‫המרחב המקושט שלך‬ ‫הגן הזה הוא מקום נעים, רק חסר בו קצת חוי-הויוט )‪ .(CHUYUTNA‬בחדרי מדרגות‬ ‫בבתים של עולים מרוסיה תמיד תראה תמונות, ופרחים מפלסטיק, וקישוטים. גם בתוך‬ ‫הבית הקירות אף פעם לא ריקים אלא הם מלאים בקישוטים וחפצים שמזכירים רגעים‬ ‫נעימים, יפים. זה החוי הויוט: מונח ברוסית שמתאר תחושה טובה במרחב.‬ ‫31‬ ‫21‬
  • 8. ‫להרגיש בבית‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫גבולות‬ ‫כשאומרים חוי הויוט מתכוונים לקישוט קטן שנותן למקום תחושה שהוא לא עוד מקום,‬ ‫אלא מקום נעים כמו בבית, חמים ונינוח )‪ .(coziness‬הקישוט יכול להיות פרט קבוע‬ ‫)תמונה או כד, לדוגמא( או זמני, כמו פרח או צבע. הוא יכול להיות גדול או קטן, העיקר‬ ‫שמישהו חשב עליו. החוי-הויוט הוא הפרט הקטן הקישוטי שהופך כל מרחב ל“מרחב‬ ‫שלך“ - מקום מזוהה, שמזהים אותו, שחוזרים אליו. שמרגישים בו בנוח. בית. והרי‬ ‫להומלס ולחלק גדול מהאנשים הגן הזה הוא כמו בית. מבלים בו הרבה זמן, פוגשים‬ ‫אנשים מוכרים, חוזרים אליו, עוברים בו מדי יום. כשאני יושבת פה על הספסל אני‬ ‫רואה את הגן כמו חדרים חדרים בבית גדול. הקירות של המוזיאון והיכל התרבות הם‬ ‫טפטים יפים שלא נוגעים בהם, הדשא הוא רצפה שצריך לשמור ולדאוג שיהיה נקי‬ ‫ושלא ילכלכו אותו, השדרה היא כמו הסלון של השכונה בו נפגשים עם חברים. הבית‬ ‫הזה יפה, אבל לא מקושט.‬ ‫להוסיף לגן חָיוּת‬ ‫אנשים שדיברתי איתם, וגם אני, אוהבים את הגן כמו שהוא. אסור לעשות כאן שיפוץ‬ ‫גדול מדי, רחב מדי, שישנה את האופי שלו. צריך לשמור אפילו על גדרות המתכת‬ ‫הלבנות הנמוכות עם הפס התכלת שמקיפות את הדשא. רק להוסיף קישוטים קטנים,‬ ‫שידגישו את החיוּת שלו. בגלל שהוא כבר קריר )בגלל הצל והגובה( ויש בו את מגדל‬ ‫המים, חשבתי על אלמנטים של מים. על מים שמסתכלים עליהם, ונוגעים בהם, ונהנים‬ ‫מהם. חשבתי על מזרקה יפה עם זרם מים חזק שכל מי שעובר בגן יראה ויוכל ליהנות‬ ‫ממנו. הקול של המים יוסיף לאווירה הרגועה בגן. הלחות שהמזרקה תצור תצנן‬ ‫אותה. זאת תהיה נקודה בגן שאנשים מ“הזרמים שונים“ יעצרו בה, ויפגשו זה את זה‬ ‫וילדים יוכלו לשחק בה. זאת יכולה להיות מזרקה גדולה משיש ופסלים מקושטים כמו‬ ‫שיש לדוגמא בסנט פטרבורג, או מזרקה מסוג אחר - כמו המזרקה הזאת שעומדת‬ ‫במרכז המדשאה. בשאר החלקים של הגן אני ממליצה להוסיף מקומות ישיבה נוחים‬ ‫לשחקנים, ופרגולות עליהן צמחים מטפסים שיוכלו לשמש ככיתה לתלמידים מבית‬ ‫הספר הסמוך. על העצים אפשר לתלות קישוטים מתחלפים ותאורה לילית צבעונית.‬ ‫כל אלה ישמרו על האופי השכונתי-ביתי של הגן, וידגישו את השייכות של האנשים‬ ‫למרחב שהוא הבית שלהם.‬ ‫51‬ ‫41‬
  • 9. ‫מקום טוב‬ ‫מקום טוב‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫גבר ±∫ ”אנחנו פנסיונרים¨ אנחנו כבר מבוגרים¨ ואין לנו מה לעשות במשך כל היום¨‬ ‫הם צועקים ומעט מרתיעים זרים. גם אני, בעבר, הצטרפתי אליהם, הפארק היה מקום‬ ‫טיילת צפונית - כיכר אתא טורק‬ ‫הבילוי שלנו לאחר 00:02 בערב, אך מאז שבנו את שולחנות השחמט, קבוצת הזקנים‬ ‫כריסטינה גוזשקובה‬ ‫אז אנחנו מגיעים לכאן בכל יום לשחק משחקי שולחן עם החברים שלנו‪Æ‬‬ ‫אנחנו כבר לא עובדים“‪Æ‬‬ ‫עוד ישובים שם גם בשעות הערב. קבוצת הזקנים, קבוצה נוספת שמשתמשת במקום,‬ ‫כריסטינה∫ ”אז מה אתם אוהבים במקום הזה‪“ø‬‬ ‫יושבת ליד שולחנות השחמט, משחקת ומתאמנת. רובם גרים בסביבת המקום ומי‬ ‫אדרכלית מלווה: ליאת בריקס-אתגר‬ ‫גבר ±∫ ”את הים¨ את מזג האוויר ושגם מגיעים לכאן הרבה אנשים¨ חלק מהם גם‬ ‫שלא גר בסביבה מגיע עד לפארק כדי לבקר חברים ולשחק. חלקם סיפרו לי בראיון‬ ‫ציירת מלווה: שרון אתגר‬ ‫רבים הרבה“ ©צוחק®‪Æ‬‬ ‫שמשפחתם גרה רחוק והם מבלים את זמנם עם חברים במקום המשפחה. רוב הזקנים‬ ‫גבר ≤∫ ”כן‪©ÆÆ‬צוחקים ביחד® יש כאן אנשים ששותים יותר מדי יחסית לגילם המבוגר“‬ ‫שבאים לשם הם גברים, לעומת בולטות נשית של אמהות הבאות עם ילדיהן למגרש‬ ‫פארק אתא-טורק היה אחד המקומות הראשונים שביקרתי בישראל כשהייתי בת 21.‬ ‫גבר ± ©מתפרץ®∫ ”אני גם אוהב את פסל השח≠מט ואת הפארק עצמו¨ הוא נקי¨‬ ‫המשחקים.‬ ‫זה היה בינואר, בחורף, וכשהתקרבתי אל המקום הדבר הראשון שראיתי היה עצי‬ ‫וכל זה בזכות ראש העיר שלנו‪ Æ‬תראי איזה מקום יפה הוא עשה בשבילנו°“‪Æ‬‬ ‫פארק אתא-טורק הוא מקום עם משמעויות חברתיות ואישיות שונות, תלוי את מי‬ ‫הדקל )אני קוראת להם ”פלמות“(. זאת היתה הפעם הראשונה שראיתי עצים כאלה,‬ ‫כריסטינה∫ ”ומה הייתם משנים כאן‪“ø‬‬ ‫שואלים. אני בחרתי להיצמד לסיפורם של הזקנים.‬ ‫ולמרות שהיה חורף הם היו כל כך תמירים וירוקים, ממש רציתי לטפס עליהם. המקום‬ ‫גבר ≤∫ ”הגדר¨ היא מלוכלכת ושבורה“‬ ‫היה צבעוני ביותר ולא היו עננים, השמיים היו נקיים, הים היה כל כך כחול והיום היה‬ ‫גבר ± ©בהתלהבות®∫ ”כלום°° זה מקום מושלם¨ ראש העיר עשה את המקום‬ ‫שמשי יחסית לחורף בכלל ולבולגריה בפרט. הפארק היה בתהליך בניה וחלקו היה ללא‬ ‫במיוחד בשבילנו°“‬ ‫מקום טוב להזדקן‬ ‫דשא. רוח חזקה נשבה, כל כך חזקה שכמעט עפתי. הגעתי אל המקום עם אימי, בהינו‬ ‫כריסטינה∫ ”ובכל זאת‪“ø‬‬ ‫אני נמצאת ב“מקום שלי“¨ בשעת אחר הצהריים¨ מתבוננת בשלושה זקנים שמשחקים שח‬ ‫יחדיו בים ודיברנו, וחשבתי לעצמי: ”איזה מקום מיוחד¨ וכשיסיימו לבנות אותו הוא יהיה‬ ‫גבר ±∫ ”אולי עוד פסל שח≠מט‪“ø‬‬ ‫מט¨ ויושבים צמוד לשולחן‪ Æ‬מסביבם אנשים שמדברים ברוסית ואוכלים‪ Æ‬ריח הים עולה באפי¨‬ ‫מדהים“. בפעם הבאה שביקרתי בפארק, כשנתיים לאחר מכן, כבר סיימו את הבנייה.‬ ‫כנראה שאין מכוניות שחולפות למעלה¨ בכביש¨ וממלאות את האוויר בעשן¨ אני גם שומעת‬ ‫שמחתי לראות אותו שוב, הריחות, האנשים, הרוח – מזמנים אותי לחזור אליו בכל פעם‬ ‫את שקשוק הקוביות משולחן אחר‪ Æ‬אם הייתי צריכה להגדיר את המקום הזה במילה אחת¨‬ ‫מחדש.‬ ‫הייתי אומרת ”רוגע“‪© Æ‬מתוך יומן השדה®‬ ‫פארק אתא-טורק ממוקם בחלק הצפוני של הטיילת בבת ים, מכל נקודה בפארק‬ ‫אפשר לראות את הים שנפרס מקצה לקצה, ללא גבול והגבול היחיד שיש הוא הגדר‬ ‫אנשים ששוחתי עימם ציינו שוב ושוב שהמקום טוב בשבילם, וכללו ברשימה את הים,‬ ‫שממשיכה לאורך הטיילת ומונעת נפילה מהצוק. בהמשך הטיילת יש גרם מדרגות‬ ‫שולחנות משחקי השולחן, מיקום הפארק בטיילת וחברים טובים שמשחקים יחדיו.‬ ‫שמוביל עד חופי הים. המקום כולל אזור עם מתקני משחקים לילדים המוקף בחול,‬ ‫בסיור עם ליאת האדריכלית גילינו שיש בעייתיות מסוימת עם הספסלים אך מעבר לזה‬ ‫משני צידי המתקן יש מדשאות, עצי ”פלמות“ מעטרים את הטיילת ובהמשך לכיוון‬ ‫המקום משרת את המשתמשים בצורה טובה מאוד. מניתי את יתרונותיו כדי ללמוד‬ ‫דרום, מבנה מעץ למשחקי שולחן.‬ ‫מה קיים במקום הזה שיכול להפוך להיות למודל שינדוד אל תוך העיר כי הבנתי שזה‬ ‫סביבת הפארק מאוכלסת בתושבים זקנים, יש בשכונה בתי אבות גבוהים המשקיפים‬ ‫”מקום טוב“ ואין צורך להעמידו לביקורת.‬ ‫אל הים. מצידה השני של הטיילת יש חנויות ובתי קפה וביניהם כביש שהוא נתיב‬ ‫שעת ערביים, הרוח מעיפה את שיערי ורעש הקוביות בוקע מכל מקום מסביבי. כמו‬ ‫תחבורה ראשי בבת-ים. כיכר אתא טורק היא גם נקודת המפגש שבין רחוב העסקים‬ ‫תמיד, קבוצות של זקנים יושבים מסביב לחמשת השולחנות ומשחקים משחקי שולחן.‬ ‫הראשי של העיר, רוטשילד ובין הטיילת והים והמרחב מעוצב באופן ייחודי ושונה‬ ‫אני ניגשת לאחד השולחנות ומציגה את עצמי, קסניה מתרגמת את דבריי לרוסית.‬ ‫משאר חלקי הטיילת.‬ ‫אחד הגברים, עם שיער לבן, טי שירט כחולה ומכנסים בצבע בז‘ מראה נכונות לשתף‬ ‫פארק אתא-טורק, לפי הבנתי, הוא שילוב בין ”המקום הגדול“ - חלק מטיילת שמושכת‬ ‫איתנו פעולה, ברוסית. הוא מספר לי שהוא מגיע אל הפארק כל יום, כי: ”אנחנו אוהבים‬ ‫אליה אנשים ממקומות שונים ומהווה מוקד עניין ומצד שני, אנשים מגיעים למקום כי‬ ‫לשחק כאן‪ Æ‬אני גם אוהב את הים¨ אוהב את מזג האוויר ואת הגגון שמגן עלינו מהשמש‪Æ‬‬ ‫הוא באותו הזמן בעיניהם גם ”מקום קטן“, מקום יום יומי ואינטימי, לשבת עם חברים‬ ‫אני גם גר כאן¨ ליד“. אני שואלת אותו אם הוא רוצה שישפרו משהו במקום. הוא מביט‬ ‫ולהרגיש שייך. את הפארק פוקדות בדרך כלל שלוש קבוצות מרכזיות: קבוצת ההורים,‬ ‫בי בפליאה, מקמט את פניו ועונה: ”אני אוהב את המקום כמו שהוא‪ÆÆ‬אנחנו באים לכאן כל‬ ‫לרוב אמהות, שמתרכזים ליד מתקני המשחקים. ההורים יושבים על הספסלים והילדים‬ ‫יום¨ משחקים ואז הולכים הביתה“. אני ניגשת לאדם נוסף, נראה כבן 07, שישוב עם חברו‬ ‫משחקים במגרש ומשנים את אווירת הקולות של המקום דרך צחוק וצעקות. פעמים‬ ‫ומפנה אליהם את השאלה מדוע הם מגיעים אל המקום.‬ ‫רבות גם סבתות מגיעות עם נכדיהן, יושבות עם עצמן ובוהות בנכדים, כששימחה‬ ‫מרוחה על פניהן. הקבוצה השניה שכבר משתמשת במקום בתדירות נמוכה יותר היא‬ ‫בני הנוער, שמבקרים את המקום כחבורות ובעיקר בלילה.‬ ‫71‬ ‫61‬
  • 10. ‫כושר, פוקר ותקווה‬ ‫מקום טוב‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫חוף הגולשים‬ ‫ציירתי ציור שמבטא את קולאז‘ הצבעים‬ ‫שיש ב“מקום הטוב“ כדי שיהיה ניתן‬ ‫שרה בן חפיד וקרוליין סטור‬ ‫להעתיקם למקומות אפורים בעיר. שם‬ ‫אדריכלית מלווה: רננית אביטן‬ ‫הציור הוא ”‪ - “colorful freedom‬על‬ ‫אדריכל מלווה: איציק אפטר‬ ‫הטבע ועל מקומו של האדם בטבע‬ ‫מנקודת המבט שלי. כמו ב“מקום שלי“,‬ ‫יצאנו למחקר על חוף הגולשים, כי חשבנו שנעסוק באקולוגיה - בבעיות סביבתיות של‬ ‫כך גם בציור, יש הרבה צבעים וצורות‬ ‫זיהום המים ולכלוך על החוף, ולכן הגענו אל חוף הגולשים וחיפשנו אנשים שידברו‬ ‫המשתלבים זה בזה. כלי המשחק של‬ ‫איתנו על הים. מהר מאוד גילינו שאנשים רוצים לדבר על החוף ולא על הים, על מה‬ ‫השח מט אינו רק חלק ממשחק, אלא‬ ‫שהם מחפשים במקום הזה והם לא תמיד באים לחוף הים כדי לשחות בים.‬ ‫גם מוקד משיכה לזקנים. בציור המקום‬ ‫הבנו שאנחנו אמורות לסובב את הגב אל הים ולהתבונן על החיים שמתקיימים‬ ‫משתלב בים וכאן אין גדר כדי לא להגביל‬ ‫דווקא על החוף.‬ ‫את המקום. צבע הים וצבע השמיים‬ ‫חוף הגולשים נמצא בחלק הצפוני של הטיילת, כשרצועת החוף כוללת פארק קטן‬ ‫יוצרים אחידות והשמש מוסיפה חיות‬ ‫עם כסאות, שירותים, שתי מסעדות, שביל בטון וחול. במהלך הבוקר יש זקנים )רובם‬ ‫לכל הצבעים. ה“פלמה“ בציור היא לא רק‬ ‫גברים( שמגיעים לשחק פוקר, אבל הם מצטופפים על הספספלים כי אין להם מקום.‬ ‫עץ, אלא גם החיים שמתקיימים במקום‬ ‫במהלך היום אנשים מגיעים אל החוף, ואמהות מנסות לשחק עם הילדים בפינת‬ ‫והדשא – תפקידו למשוך את העין.‬ ‫המשחקים )נדנדה ומגלשה( אבל המתחם קטן ולא נוח. לקראת ערב מגיעים אל החוף‬ ‫פארק אתא-טורק הוא מקום מיוחד - גם‬ ‫בני נוער וצעירים, בסביבות גילאי 03-02 כדי להתאמן על עמודי המתח או לרוץ על‬ ‫לאחרים וגם בשבילי, ולא רק בגלל שזה‬ ‫תמונה 1‬ ‫החוף ובלילה מגיעות קבוצות של צעירים כדי לשבת על החול ולשתות.‬ ‫המקום הראשון שהגעתי אליו בישראל.‬ ‫היום אני יודעת - גם אם זה היה המקום‬ ‫האחרון שהייתי מבקרת בו בנסיעה‬ ‫משמעות החוף בחיי המשתמשים‬ ‫הראשונה שלי לישראל, אין ספק שהוא‬ ‫בעקבות השיחות ששוחנו עם אנשים בחוף, וגם מתוך הרגשה אישית, הבנו שהחוף‬ ‫היה תופס את המקום הראשון בליבי.‬ ‫מאפשר לכל אחד להרגיש חופשי, ולעסוק במה שהוא אוהב מבלי שיפריעו לו. אנשים‬ ‫מגיעים אל החוף כי הם מרגישים שלא מנדים אותם או שופטים. דווקא במרחב הציבורי‬ ‫המשותף של החוף הם מרגישים שהם לא צריכים לשחק משחק ולהיות מי שהם‬ ‫באמת. אולם המרחב הציבורי משרת את המשתמשים באופן חלקי, ולמרות שהחוף‬ ‫הוא פתוח, יש תחושת צפיפות וחוסר נוחות.‬ ‫בחרנו לקרוא לחיבור הזה ”פוקר, כושר ותקווה“, כי זה שם שמייצג את משמעות‬ ‫המקום בעיני המשתמשים בו. כשהסתכלנו בפנים של האנשים שמשחקים פוקר ובפני‬ ‫המתאמנים, הבנו שהם מחפשים בחוף הים תקווה. שהחוף נותן להם תקווה שהם‬ ‫יכולים לעשות עוד דברים מלבד הישיבה בבית. רצינו שהחוף יספק להם משהו שהם‬ ‫לא מקבלים במקומות אחרים. תקווה ומקום ראוי להתאמן ולשחק פוקר.‬ ‫91‬ ‫81‬
  • 11. ‫כושר, פוקר ותקווה‬ ‫כושר, פוקר ותקווה‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫החוף כולל את המתקנים הבסיסיים שהמשתמשים זקוקים להם, אך כמעט לכל מתקן‬ ‫תמונה 1 - כותרת: ”אימון לאנשים פשוטים“: ארבע שמשיות, שלושה בנים, שלושה‬ ‫יש בעיה, למשל: יש שירותים, אבל הם לרוב נעולים וגם מלוכלכים, יש מקלחות, אולם‬ ‫מתחים. גבר נוסף מתאמן על השביל, כי אין מספיק מקום לכולם. החולצה שלו על‬ ‫רובן לא עובדות ואלה שכן, המים ניתזים לצד, לשביל.‬ ‫הריצפה, לידו, ובצד מתקן לניקוי רגלים. אנשים שהגיעו אל החוף, אבל לא בשביל הים,‬ ‫נפגשנו עם רננית. הסברנו לה את הבעיה שאנחנו רואות במקום הזה - מה אנשים‬ ‫אלא בשביל הספורט.‬ ‫מחפשים בו ומה אנשים מוצאים בו. רננית ניסתה להציע תכנון שפותר את הבעיה‬ ‫תמונה 2 - כותרת: ”אימון מעייף, מקום קטן“: גבר שוכב על הריצפה, הוא נראה כבר‬ ‫הזאת. להתייחס למרחב כאתר של ספורט ומשחק. היא מסבירה על המודל שבנתה:‬ ‫עייף, החולצה שלו על המגלשה. יש שני עמודים לידו עם גבר נוסף, שגם מתאמן.‬ ‫”ניסיתי בתוך המרחב של החוף הקיים לעגן מעין מיני מרחבים שמאפשרים ומותאמים‬ ‫יש גם גבר עם ילד, הילד מסתכל על אביו ואין לו מקום לשחק במשחקים. מה היינו‬ ‫לאוכלוסיות ספציפיות, אך גם לאוכלוסיות נוספות. המתחם כולל הרחבה של השביל‬ ‫משנות בתמונה? היינו מגדילות את מגרש המשחקים בשביל הילד ומשכללות את‬ ‫הקיים )שהוא קצת צפוף כרגע(, מתקני שעשועים לילדים, שולחנות לאוכלוסיה‬ ‫מתקני האימון בשביל אימון מוצלח. הכל כל כך קטן שם, גם שביל ההליכה, גם‬ ‫המבוגרת - פוקר, מתקני ספורט ושביל אופניים, ואני חושבת שהדבר החשוב הוא צל‬ ‫המתקנים, אין מרחב מספק.‬ ‫וקירוי לכל הפעולות הללו כי בלי זה כל פעילות לא אפשרית במקום“.‬ ‫בחוף ממוקם גם מבנה קטן, חלל שהיה בעבר בית קפה-מסעדה וחלל שבו נהגו לשחק‬ ‫****‬ ‫פוקר בכל ערב. הם ישבו שם, דיברו עברית וערבית, צחקו וצעקו. כעת שינו את המקום‬ ‫אחרית דבר‬ ‫לחנות להשכרת כיסאות ובלילה החנות סגורה ואין לאנשים מקום לשחק פוקר. מה‬ ‫קרוליין נאלצה להיפרד לפני סיום פרויקט צוות המחקר. במסיבת הפרידה שנערכה‬ ‫שגילינו הוא שהמשתמשים בחוף פשוט עברו לשחק פוקר בחוץ, על הספסלים, באופן‬ ‫בחוף הגולשים, קרולין סיכמה את תרומת המחקר ותרומתה למרחב הציבורי במשפט:‬ ‫לא נוח, אבל אין להם ברירה כי אין להם שולחנות.‬ ‫”הים יפה יותר כשאנשים חושבים על כושר, פוקר ותקווה“.‬ ‫12‬ ‫תמונה 2‬ ‫02‬
  • 12. ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫‪Résistance park‬‬ ‫‪Résistance park‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫כולם חברים של כולם בפארק, ורוב המשתמשים בו הם קבועים. יש אנשים חדשים‬ ‫שמגיעים אל הפארק, שלא יודעים עוד את ”החוקים“ שבינינו והם לא נותנים זכות‬ ‫סקייט פארק‬ ‫קדימה למי שהתחיל לבצע תרגיל על הרמפה, ויש גם כאלה שלא נותנים זכות קדימה‬ ‫אלמוג דבוש ובראל גוזלן‬ ‫למי שכבר טיפס על הרמפה ורוצה להתחיל לבצע תרגיל. זכות קדימה זה אומר לשים‬ ‫אדרכלים מלווים: אליהו נאווי, אסף מולכו, ענבל רוטברד‬ ‫לב שיש מישהו שהגיע לפניך. אם לא שומרים על זכות קדימה - יש חוסר סדר ויכולים‬ ‫גם להיפצע. אחוות הסקייטרים זה אומר גם שאם יש מכות בין סקייטרים לבייקרים,‬ ‫מעצב תעשייתי מלווה: קובי נקב‬ ‫אז כל אחד תומך בקבוצה שהוא שייך אליה. סקייטר גם יעדיף להגיד שלום קודם כל‬ ‫מתכנן ובונה סקייט פארקים: נדב בכר‬ ‫לסקייטר, וכך בכל אחת מהקבוצות. בכל קבוצה יש יש לחיצות ידיים מיוחדות, עושים‬ ‫את לחיצת היד אפילו תוך כדי נסיעה. יש לנו באתר עיריית בת ים דף של סקייטרים,‬ ‫”הלכנו בראל ואני ביחד¨ שמענו שיש סקייט פארק בדקר‪ Æ‬לפני ¥ שנים‪ Æ‬קבענו כמה חברים‬ ‫כולם מכירים את כולם למרות שאנחנו גרים רחוק אחד מהשני. יש לנו גם אחווה של‬ ‫ללכת¨ חיכינו בתור כשעה¨ היה שם שומר ולא נתנו לכולם להיכנס ביחד ולכל אחד היה כרבע‬ ‫בת ים, כלומר אם יגיע מישהו מעיר אחר, אנחנו מעדיפים את מי שבא מבת ים. יש לנו‬ ‫שעה להיות בפנים‪ Æ‬חיכנו בערך שעה¨ היינו שם רבע שעה ומאז חזרנו רק פעמיים שלוש¨‬ ‫גם בגדים שאנחנו מעדיפים ללבוש, ובין החבר‘ה של הפסאג‘ גם יש כינויים.‬ ‫כי זה היה מגודר ונעול בין ≤ ל≠¥¨ היה מאבטח ותור גדול מדי‪ ÆÆÆ‬פעם בחודש באנו לשם‬ ‫אנחנו מבלים בפארק חלק גדול מהזמן הפנוי. בחצי השנה האחרונה ערכנו מחקר‬ ‫ואז התחלנו ללמוד תרגילים בעצמנו¨ אנחנו לימדנו את בראל¨ אני למדתי תרגילים משליח‬ ‫בקרב המשתמשים של הסקייט פארק )בני הנוער, ומבקרים אחרים( ושאלנו אותם‬ ‫של פיצה‪ Æ‬כולם לומדים אחד מהשני¨ מסתכלים¨ או שרואים מהאינטרנט‪ Æ‬התדירות עלתה‬ ‫לגבי האופן בו הם תופסים את המקום ולגבי ההעדפות שלהם לתכנון העתידי שלו.‬ ‫פעמיים שלוש בשבוע‪ Æ‬או סתם יושבים בימי שישי לפני מסיבות‪ Æ‬ואז שמענו על גלית‪Æ‬‬ ‫אחרי השיחות עם הקבוצות במקום, ציירנו תרשימים למתקנים שמתארים את האופן‬ ‫הלכנו לשם¨ כל שבועיים≠שלושה‪ Æ‬היינו מבלים שם יותר‪ Æ‬בהשוואה בין המקומות¨ הרבה יותר‬ ‫בו אנחנו, ושאר הסקייטרים, תופסים אותו ורואים אותו בעתיד.‬ ‫כיף¨ סקייט פארק עם פולים ©בריכות®‪ Æ‬ובכל זאת¨ לעומת גלית¨ כאן¨ בבת ים¨ זה קרוב‪ Æ‬פעם‬ ‫התוכניות שלנו כוללות הרחבה של הפארק לכיוון מזרח, הורדה של הגדרות התוחמות‬ ‫התחלתי בי“ס ב≠∞±¨ אז הגעתי לסייקט ב≠∑ עד לבי“ס‪ Æ‬לגלית הלוך וחזור זה כבר שעתיים‬ ‫אותו והחלפתן בחול ודשא, הוספה של אלמנטים לסקייטרים )בוקס, רייל, לדג‘,‬ ‫וזה גם עולה כסף לנסיעה‪ Æ‬אבל כאן אין מה לעשות בסקייט פארק“‪Æ‬‬ ‫פירמידה, מדרגות, פול, פלט, בינק, מיני רמפ ויורו גפ(, מקום מפגש עם שאר האנשים,‬ ‫©מתוך ראיון עם אלמוג ובראל®‬ ‫גדר נמוכה שגם אפשר לשבת עליה, תאורה נעימה יותר, חיבור לרחוב, קשר לחוף,‬ ‫פח אשפה, וקיוסק. אולי גם מגרש טניס ברחבה הסמוכה, כי יש בבת-ים הרבה אנשים‬ ‫הסקייט פארק ממוקם בדרום העיר בת-ים, בסמוך לאזור התעשייה ואתר הטבע‬ ‫שמשחקים טניס ויבואו אם זה יהיה בחינם.‬ ‫העירוני. בעבר הסקייט פארק היה ממוקם במרכז העיר - בגן דק“ר, משם הוא הועבר‬ ‫ע“י העירייה למיקום הנוכחי שלו, כנראה בגלל שהשכנים התלוננו על הרעש. זה מקום‬ ‫קטן, מגודר, וכיום מוזנח, שמשתמשת בו קבוצה גדולה של סקייטרים, בעיקר בני נוער‬ ‫בנוסף, המקום צריך שם חדש וממותג, )הקוממיות= ‪ ,(resistance‬ואתר אינטרנט‬ ‫וחיילים. למרות שלעשרות האנשים במקום יש צרכים מיוחדים - כמו מתקנים ניידים‬ ‫שיחבר את כל הסקייטרים עם חברים מחוץ לעיר. כך נהפוך אותו לפארק אקסטרים‬ ‫ורמפות, התכנון הנוכחי של המקום לא עונה עליהם ומאפשר משחק מוגבל בלבד.‬ ‫ייחודי בכל האזור, פתוח לכולם ובחינם, שימשוך לבת-ים סקייטרים מכל הארץ.‬ ‫ולמרות שהמקום קטן, חנוק ומוקף בגדרות גבוהים, התפתחה כאן תרבות. תרבות של‬ ‫יש לנו כבר יותר מ 0002 חברים בקבוצת ”הרחבת הסקייטפארק בבת ים“, שמנוהלת‬ ‫”אחוות הסקייטרים“ )מילון מושגים של התרגילים והמתקנים מצורף בסוף העמוד(.‬ ‫על ידי אלמוג.‬ ‫רוב החברים שבאים לכאן הם סקייטרים. חלקם נקראים ”הפאסג‘“, חבר‘ה מגיל 61‬ ‫עד 22, רק בנים, שגרים באיזור הפסאג‘ שבבת ים. ה“פסאג‘“ הם בין הטובים‬ ‫בסיום המחקר, ולקראת הביאנלה לאדריכלות הקרובה שתתקיים בעיר נקים חלק‬ ‫בסקייטפארק. הם מתאמנים כל יום, גם בפארק משלהם בבת ים, ליד מגה. יש להם גם‬ ‫מהפארק החדש. כך נבדוק באופן זמני, מה התגובות של האנשים ואילו תיקונים צריך‬ ‫ספונסרים שמממנים להם את הסקייטים. ויש את ”פשוטי העם“ - זה אנחנו. המתלמדים‬ ‫לעשות. הרמפות החדשות, שבנויות מעץ, משתלבות עם הרמפות הישנות ויחד יוצרות‬ ‫והפשוטים, לא טובים כמו הפאסג‘ ולא מתאמנים כל כך הרבה. חוץ מהסקייטרים יש‬ ‫מרחב חדש לגלישה - זרימה - תנועה במעגל ולא בקו ישר. בעתיד מתוכננת לקום‬ ‫גם את קבוצת הבייקרים - שהם באותם הגילאים וגם גרים בבת ים. החבר‘ה שרוכבים‬ ‫בשטח בו ממוקם כיום הסקייט פארק שכונה חדשה. את הרמפות החדשות יהיה אפשר‬ ‫על אופניים - רובם משוגעים ועושים שטויות שאי אפשר לעשות עם סקייט. ועוד קבוצה‬ ‫להעביר לאתרים אחרים בעיר, וליצור פארק חדש - טוב יותר.‬ ‫שמשתמשת במתקנים נקראת הבליידרים.‬ ‫עם הפתיחה שלו נפרסם את המקום, ונציג את התכנית הגדולה יותר לכל הפארק.‬ ‫הפתיחה המחודשת של הפארק תהיה אירוע - תחרות לסקייטרים ומסיבה גדולה.‬ ‫32‬ ‫22‬
  • 13. ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫מה למדנו‬ ‫‪Résistance park‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫ספוטים לסקייטרים:‬ ‫מילון מושגים של אלמנטים לגלישה בסקייט‬ ‫מקומות נוספים בבת-ים בהם הקהילה משתמשת‬ ‫קורדרים: שיפוע, עיקול‬ ‫גג של מקלט והרחבה מול הכניסה לספרייה העירונית‬ ‫פטריה: עיגול בטון שיוצא מהאדמה‬ ‫מבנה תעשייה נטוש באיזור התעשייה‬ ‫בוקס: קופסא מלבנית מעץ/ בטון‬ ‫פסאז‘ במגדל נחום ברחוב רוטשילד‬ ‫רייל: פס מתכת מנותק מהקרקע‬ ‫מצוות המחקר העירוני‬ ‫קוביית בטון מול מוזיאון בת ים‬ ‫רמפות: לדג‘, פירמידה, מדרגות, בינק, מיני רמפ ויורו גפ‬ ‫פלט: משטח בטון או אספלט שטוח נוח לגלישה‬ ‫פולים: בריכות )שקע בבטון או במדרכה(‬ ‫בסקייט פארק מתאמנים ונפגשים אבל הגלישה בסקייט היא לא רק בסקייט פארק.‬ ‫סקייטבורד הוא כלי שכיף ומהיר לנוע בו בעיר. כדי שיהיה לסקייטר מעניין ובטוח‬ ‫לגלוש הוא צריך ספוטים -נקודות טובות לגלישה.‬ ‫52‬ ‫42‬
  • 14. ‫מה למדנו‬ ‫מה למדנו‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫קרולין נאלצה להיפרד מאיתנו לקראת סוף הפרויקט, ולאחר שהותירה בליבנו מילים‬ ‫חמות על תרומת המסע האנתרופולוגי בחייה האישיים, יצאה ל“עבודת שדה“ חדשה‬ ‫השילוב בין מאפייני התרבות לבין המבנים יצרה דגם הוליסטי, המביא בחשבון את‬ ‫המשתמשים בו ואת הרגליהם, אך גם מודל מובנה ששורטט על ידי משתמשיו. כיום‬ ‫איך אנחנו נראים מול הקבוצה ואיך קסניה מתבוננת בנו מעברה השני של המצלמה.‬ ‫מחברת פתוחה ועפרון, פסוק אהוב משיעור תנ“ך שחרוט על כריכת המחברת, דיון‬ ‫שבילים ציבוריים, שבילים אישיים‬ ‫בקנדה. מסעו האישי של מאור מזכיר את מסע ההפלגה של הארגונאוטים מהמיתולוגיה‬ ‫נבנית רמפה חדשה בפארק, בתמיכת העירייה ועל בסיס המודל של הסקייטרים בצוות‬ ‫מעמיק לגבי זכויות האדם בדף האמצעי, הרצון לידע וההתפתחות שבידיעה. מחברתו‬ ‫האנתרופולוגיה כמסע קבוצתי-אישי‬ ‫היוונית אל ה“לא נודע“. בתחילת המסע, מאור לא הבין מה הוא אמור לעשות? ואיך?‬ ‫המחקר. כריסטינה היא אומנית המילה הכתובה. קליטתה הרגישה והאישית כל כך‬ ‫המסתורית של בראל חשפה בפני אדם המשתוקק לדעת, והיא הזכירה לנו מה המחקר‬ ‫אורית הירש‬ ‫ולמה? ומה אמורים בדיוק למצוא? שאלות אלה נמצאות בלב המחקר האנתרופולוגי‬ ‫את ”הצבעים“ שיוצרים את המציאות שמסביבה מקבלים ביטוי במשיכת מכחול המלל‬ ‫מנסה להשיג. אנתרופולוגיה אינה רק עוסקת ב“לספר סיפור“, הסיפור הוא אמצעי כדי‬ ‫וחוסר הידיעה אינו כוח משתק, אלא כוח שמניע למחקר וגילוי. נדמה כי אחד הרגעים‬ ‫הייחודית לה. להיות שם )”‪ ,(”being there‬בשדה המחקר, אינו מסתכם רק בעמידה‬ ‫להעמיק פנימה - לגלות את הרצונות, ההשפעות הסביבתיות והתפיסות העומדות‬ ‫כיכר המצבה, אחר הצהריים ביום קיץ דביק וחם. מבע פניהם של האנשים מספר‬ ‫שבהם מאור חווה את הגילוי הלא צפוי )‪ (serendipity‬היה בסדנת הראיונות הקבוצתית‬ ‫פיסית על האדמה הציבורית המשותפת, אלא גם ביכולת לתעד אותו באופן חי וגדוש,‬ ‫מאחורי הסיפורים. בראל משתוקק לדעת כיצד אנשים פועלים במרחב הציבורי וכיצד‬ ‫סיפורה של שיגרה – חלקם עסוקים ומהורהרים, חלקם מנומנם. איש מבוגר עם כובע‬ ‫שנערכה בספריה הציבורית. מאור התנדב )באומץ, יש לומר( להיות המראיין שלי,‬ ‫כאילו הקורא נמצא נוכח איתך בכל דקה נתונה. לאחר שהגיעה אל צוות המחקר עם‬ ‫ניתן להביא לשינוי. כלי מחקר רבים עומדים לרשותם של החוקרים בניסיונם להבין את‬ ‫מקטרת אפור גורר רגליו בכבדות וחולף על פני קבוצת בני נוער היושבת על ה“ברזלים“.‬ ‫ונושא הראיון היה ”מרחבים ציבורים אהובים בילדות“. רציתי לרכך את הקושי ולעזור‬ ‫כשרון כתיבה וחשיבה שונה על המציאות ולאחר שגילתה כי מצאה בית חם, בחרה‬ ‫האדם והמקום, אולם ”הדלק“ שמניע מחקר טוב הוא התשוקה לדעת והכוח להתמיד.‬ ‫הוא לא מתבונן בהם, אולי אפילו לא נקלטו בתודעתו. הם סוקרים אותו במבטיהם,‬ ‫לו דרך תשובותיי, אולם מהר מאוד גיליתי שיושב מולי אדם אחר ממי שהכרתי עד כה -‬ ‫כריסטינה לשלב בין סיפור חייה האישי לבין סיפורו של המרחב הציבורי שאותו היא‬ ‫לידור ניחנה בשניהם - תמיד הגיעה למפגשים לפני הזמן כדי להתעדכן, שאלה שאלות‬ ‫מצביעים על כיוון הליכתו ומדברים על עיצוב תנועת הולכי הרגל בכיכר. ”מאז שאני‬ ‫בוגר, רציני, ממוקד ובעיקר מראיין מצוין. מאור הוביל אותי למסע אחורה בזמן והפליא‬ ‫חוקרת – פארק אתא טורק.‬ ‫בכדי להבין, שקדה על הגשת משימות הכתיבה, ביקרה בשדה המחקר )גינת דק“ר(‬ ‫בצוות המחקר אני רואה אחרת לגמרי מקומות שאני מכיר כבר שנים“, אמר לנו מאור‬ ‫בשאלות מעמיקות ורגישות עד ששכחתי לכמה רגעים מההווה. מאותו ערב מרגש,‬ ‫במהלך פעילות צוות המחקר, למדנו כי ישנן דרכים שונות ללמידה: בעזרת ישיבה‬ ‫פעמים רבות ואף ניהלה יומן שדה מדוקדק. בנוסף לכך, מימד הזמן שיחק תפקיד‬ ‫באחד המפגשים וכול יתר חברי הצוות הסכימו איתו. כמנחי הצוות, שמחנו לראות‬ ‫מאור הבין מה הוא מחפש, ויצא לשדה המחקר )גינת ההרפתקאות(, כשהוא מצויד‬ ‫בכיתה מול הלוח או סיור במרחב הציבורי, בעזרת המבנה הקבוצתי או בליווי אישי‬ ‫במחקרה של לידור- היא מצאה את תוכנית הפיתוח העתידית של העיר וניסתה להבין‬ ‫שכלי המחקר שהענקנו להם שינו את נקודת מבטם על המרחב הציבורי, אך חשוב‬ ‫בכלי הראיון ואיתור סיפורי חיים של אנשים שהשתמשו בגינה בעבר ובהווה. כל סיפור‬ ‫מול כל חוקר וחוקרת. אביב אהב את המפגש הקבוצתי, בו הוא היווה דמות דומיננטית.‬ ‫איך המרקם החברתי ישמר בימים בהם רכבת תחצה את הגן.‬ ‫יותר השפיעו על חייהם האישיים של כל שותף ושותפה בצוות.‬ ‫חיים שאיתר, השתלב כחלק נוסף בפאזל של סיפור הגן וקידם אותו עוד צעד לקראת‬ ‫מפגשים אלה יצרו קבוצת למידה משותפת, המקבילה לקבוצת חוקרים באקדמיה‬ ‫”דברים שרואים מכאן לא רואים משם“, אומרות מילות השיר, בניסיונן להסביר את‬ ‫הבנתו את המרחב הציבורי והצעת תמונה עתידית טובה יותר של הגן.‬ ‫שמבצעת ”סיעור מוחין“ לגבי מחקרים שונים. אביב תרם בכך שביצע אינטגרציה‬ ‫אלמוג הגיע אל צוות המחקר עם שאיפה אקטיביסטית לשינוי הסקייטפארק )יחד עם‬ ‫ההבדל בין ”להיות כאן“ ל“להיות שם“. שרה הגיעה ממרוקו לישראל ו“הביאה“ עימה‬ ‫מעניינת בין חומרי ההרצאות בשיעורים לבין שדות המחקר. הוא גם לימד אותנו שלהיות‬ ‫חברו, בראל(. הנחישות לעצב את המרחב כך שיהיה ”מקום טוב“ למשתמשיו ריגשה‬ ‫דוגמאות עשירות על הבדלים בין תרבויות, ומכיוון ששרה חיה ”כאן“, אולם זוכרת מה‬ ‫******‬ ‫חוקרים אין זה אומר שעלינו להיות רציניים בלבד ונטולי הומור, ושאפשר לספר בדיחות‬ ‫אותנו, מנחי התוכנית, אך גם הציבה בפנינו אתגר מחקרי לא פשוט. כדי להגיע אל‬ ‫מתרחש ”שם“, היא מצליחה להגיע לתובנות אנתרופולוגיות מרתקות. ”הזרה“ )-‪to be‬‬ ‫מצחיקות גם על כלי המחקר האנתרופולוגיים, למשל על התצפית המשתתפת.‬ ‫תובנות חדשות לגבי שדה המחקר, החוקרים ”מזיזים“ את דעותיהם וידיעותיהם האישיות‬ ‫‪ ,(come a stranger‬כלי מחקר מרכזי בעבודת האנתרופולוגית, מאפשר לו להתנתק‬ ‫האנתרופולוג המפורסם, קליפורד גירץ )‪ (Clifford Geertz‬מדגיש שהזהות של החוקר,‬ ‫אנתרופולוגים עוסקים במלאכת התירגום ))‪ - translation‬גם בין שפות דיבור שונות‬ ‫ממרכז הבמה ומתבוננים על שדה המחקר מהצד. ניסינו ללמד את אלמוג את עקרון‬ ‫מהברור מאליו ולהבין את שדה המחקר והמתרחש בו באופן אחר. בתנועתה בין היותה‬ ‫החותמת האישית שלו, היא העומדת לרשותו בכל שלבי המחקר: בדרך שבה הוא‬ ‫אך גם בין שפת מושאי המחקר )‪ (emic‬לבין השפה האקדמית ומושגיה )‪ .(etic‬קרולין‬ ‫ה“הזרה“ ולא צלחנו את המשימה, כיוון שאלמוג ובראל נטועים עמוק בשדה המחקר‬ ‫”זרה“ להיותה ”שייכת“ שרה זיכתה את מחקרה ואותנו בתובנות שאינן נקלטות בעינו‬ ‫משתתף בפעילות בשדה, באופן שבו החוקר מתעד, בניסיון להבין את המתרחש‬ ‫לימדה אותנו שיעור יקר ערך ברב-תרבותיות, בנתינת מקום שווה ערך לשפות אחרות‬ ‫ולא ניתן לנתק בין שורשיהם לשורשי הסקייטפארק. אז בחרנו לקחת צעד אחורה,‬ ‫של מי שנולד בבת ים, ותרומתה לקבוצה נסכה בה תחושת שייכות.‬ ‫וביכולתו לייצר טקסט סופי. זהותם של חברי צוות המחקר והגוונים הייחודיים להם‬ ‫מלבד העברית הילידית שלנו. בכל שיעור כתבנו על הלוח מושגים בעברית ובאנגלית‬ ‫ולהימנע מהניסיון להתאים בין אלמוג לבין התבנית הקלאסית של עבודת השדה. ניתן‬ ‫קסניה הצליחה לבטא את אש הסקרנות הקיימת בה דרך עדשת המצלמה. תמונותיה‬ ‫נכחו בכל שלב ושלב והשילוב בין הצבעים השונים יצר קבוצת למידה פורייה. אנחנו,‬ ‫ובזכות כך כולם יצאו נשכרים: חברי הצוות שאינם ילידי הארץ הבינו את שאמרנו, ילידי‬ ‫לומר, כי אלמוג הפך להיות מרכז המחקר של עצמו - הוא לא שאל אחרים שאלות‬ ‫המתעדות את המרחב הציבורי היוו חומר עשיר ומעובה למחשבה על הגינה הציבורית.‬ ‫מנחי הקבוצה, זכינו לראות גם איך עולם האנתרופולוגיה תרם לכל אחד ואחת וכיצד‬ ‫הארץ בצוות למדו שיעור באנגלית ואנחנו גילינו שפעולת התירגום לפעמים גורעת‬ ‫לגבי המרחב הציבורי, אלא פעל מהיכרותו האישית והמעמיקה עם הסקייטפארק,‬ ‫עדשת המצלמה שכוונה כלפי העובר ושב צילמה באופן סמלי גם את העומדת מאחורי‬ ‫הניח תחת רגלינו את אבני הדרך הצהובות למסע אישי-קבוצתי מוצלח.‬ ‫מהמשמעות הראשונית ולכן, כדי לתרגם באופן הקרוב ביותר למשמעות המקורית,‬ ‫כמשתמש קבוע שלמד מניסיון חייו כיצד ניתן לשפר את פני המקום. לבסוף נרקמה‬ ‫המצלמה, ודרך תמונותיה המגוונות, החדות, נתגלתה גם קסניה. עדשת המצלמה‬ ‫אפשר להשתמש בשפה, בדוגמאות, באובייקטים ובשטח עצמו.‬ ‫חלוקת תפקידים ייחודית– אלמוג ובראל שקדו על הצד התכנוני של המקום ואספו‬ ‫של קסניה הופנתה גם אלינו, מדריכי הצוות, והציבה בפנינו מראה רפלקסיבית -‬ ‫תובנות אודות המבנים ואנו ראיינו אותם לגבי תרבות הסקייטרים במקום.‬ ‫72‬ ‫62‬
  • 15. ‫מה למדנו‬ ‫מה למדנו‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫ד. כלים נוספים: מחקר היסטורי, שימוש במאגרי מידע גיאוגרפים ‪ ,GIS‬שימוש ברשתות‬ ‫מפגשים קבוצתים‬ ‫ארגז כלים לחוקר העירוני‬ ‫חברתיות - כלים נגישים באינטרנט ובמאגרי מידע מקוונים וארכיונים שיכולים‬ ‫מפגש ראשון עסק בהיכרות בשילוב עם ציון חנוכה וחג המולד. כל חבר בצוות בחר‬ ‫לסייע בהשגת ידע חשוב להשלמת ”התמונה“. מבלי להפריז, במידה רבה מודל צוות‬ ‫מרחב ציבורי שמעניין אותו לחקור וכתב על כך בקצרה. דיברנו על עיר אוטופית ועל‬ ‫ניסן אלמוג ואורית הירש‬ ‫המחקר לא היה יכול להתקיים בעיר שאינה מרושתת בתשתית טכנולוגיית ידע.‬ ‫”לחשוב מחוץ לקופסא“.‬ ‫ה. לצאת לשדה - הנחיה אישית‬ ‫ללמוד להכיר את השיח על העיר -‬ ‫איך חוקרים עיר? כיצד ”מגלים מחדש“ מקומות ותיקים בשכונה שלנו? איך מתאימים‬ ‫מיומנויות שתרגלנו בשלב זה: תצפית משתתפת, ראיון עומק עם דמות מרכזית, צילום,‬ ‫*מפגש עם אנתרופולוגית אשר עסק בציר המרכזי של הפרויקט – מהי תרבות?‬ ‫מרחבים אלו לצרכים ולרצונות של הקהילה שמשתמשת בהם? היכן )ואצל מי( נמצא‬ ‫ניהול יומן שדה, עריכת סקר בקרב המשתמשים במקום.‬ ‫איך אפשר ללמוד תרבות? ומהי תרבות עירונית.‬ ‫הידע שמאפשר ידיעות אלו? בפרק זה נרצה להציג את אופן עבודתנו במהלך השנה‬ ‫ו. שאלת מחקר - צוות המחקר למד כיצד בונים שאלת מחקר ומה היא טענה מחקרית.‬ ‫*מפגש עם מתכנן עירוני - לאחר תצפית על העיר, הצוות האזין להרצאה על תכנון‬ ‫מתוך תקווה כי פרויקט זה של צוות מחקר עירוני יהפוך למודל מקיים המשרת ערים‬ ‫עירוני ועירוניות. בתום המפגש חברי הצוות הציגו את המרחבים שבחרו לחקור ונערך‬ ‫רבות נוספות: למידה התנסותית מאורגנת )‪ (project based learning‬המתרחשת‬ ‫בשלב זה נערכה שיחת משוב עם הצוות וסיכום ביניים של כל מחקר ומחקר לקראת‬ ‫משוב בנושא.‬ ‫בהוויה העירונית ומשפיעה עליה.‬ ‫השלב הבא בתכנית.‬ ‫*מפגש עם ד“ר לגיאוגרפיה - מהי פנומנולוגיה - הרצאה על ”מקום“ ומחקר ב“מקום“.‬ ‫ישבנו במעגל. המרצה השתמש במצגת תמונות. בסוף הפגישה הזמנו פיצה.‬ ‫”מודל צוות המחקר העירוני“ מיועד לכל מי שמעוניין להוביל שינוי בעיר שלו, במקום‬ ‫שיא 2: המחלקה לארכיטקטורה - בצלאל ירושלים. צוות המחקר הגיע לאקדמיה‬ ‫*שיחה עם אדריכל - צוות המחקר נסע לתל אביב, וביקר במשרד אדריכלים לשיחה‬ ‫בו הוא חי. הוא כלי למורים, פקידים, רכזים, מדריכים, פעילים - מבוגרים או צעירים -‬ ‫בצלאל ליום עיון. היום כלל שיעורים בני 54 דקות עם שלושה מרצים מהמחלקה‬ ‫עם אדריכל מוביל על אדריכלים ואדריכלות. בתום הפגישה יצאנו לטייל בשדרות‬ ‫הפועלים ברשויות מקומיות, בתי ספר, ארגוני חינוך בלתי פורמאלי, תנועות נוער, ועדי‬ ‫לארכיטקטורה: הנושאים שבחרנו להרחיב אודותיהם היו פארקים ציבוריים, אדריכלות‬ ‫רוטשילד, דיברנו על הסגנון הבינלאומי באדריכלות והצטלמנו על הפסל החדש של‬ ‫שכונה וקבוצות תושבים המעוניינים ללמוד ולקדם שיח ביקורתי על המרחב הציבורי‬ ‫מודרנית ושימור עירוני כמו כן ערכנו סיור בקמפוס בית הספר.‬ ‫מאיר דיזנגוף והסוס.‬ ‫הבנוי הסובב אותנו, ולייצר ידע איכותי שיניע שינוי במרחב זה.‬ ‫*הרצאה של חוקרת תרבות עירונית ורקדן ברייקדנס - הרצאה על תרבות מחאה‬ ‫לכל חוקר/ת הוצמד/ה מורה או תלמיד מהמחלקה לארכיטקטורה לעבודה אישית‬ ‫ותרבות משנית. במפגש בחלל הלמידה של המוזיאון העירוני, צפינו בקטעי היפ הופ‬ ‫הנושא שאנו העמדנו במרכז היה המרחב הציבורי, אך באותה מידה ניתן לבחור כל‬ ‫משותפת על תכנון מודל עתידי של שדות המחקר. במסגרת יום העיון הציגו החוקרים‬ ‫ביו טיוב. שרנו שירים. שאלנו שאלות.‬ ‫סוגיה חברתית אשר לנוער-חוקר יכולה להיות עדיפות במחקר אודותיו. העיקרון לפיו‬ ‫לאדריכלים את תובנותיהם, מאוחר יותר האדריכלים והחוקרים נפגשו בשדות המחקר‬ ‫*סיור בעקבות ההיסטוריה של העיר - צוות המחקר סייר לאורך השדרה הראשית‬ ‫העיר מהווה מרחב ללמידה פותח אפשרויות חדשות להפקת ידע ובעיקר - משנה את‬ ‫ויחד חשבו על תכנון אלרטרנטיבי של המרחב.‬ ‫של העיר ועבר הדרכה בתחנות שונות על היסטוריית המרחבית-חברתית של העיר.‬ ‫הסדר הקיים במערכת החינוך לפיו תהליך הלמידה מתקיים באופן לינארי בין כתלי בית‬ ‫השתמשנו בכלים המתודולוגיים )צילום ותצפית( שכבר למדנו במפגשים הקודמים.‬ ‫הספר, בשעות קבועות, עם מורה אחד )שהוא גם מומחה הידע(, במרחב אחד, אחיד.‬ ‫שיא 3: חוברת זו מהווה למעשה את שיאו השלישי של פרויקט צוות המחקר: הגשת‬ ‫הממצאים לרשות המקומית. החוברת מפורסמת באינטרנט, מופצת לחברי מועצת‬ ‫שיא 1: טקס קבלת כתבי מינוי למחקר, ומפגש עם ראש העיר וצוות העירייה‬ ‫הבנו שאנו מגבשים מודל למידה ייחודי, מהנה ומשמעותי, אנו רוצים לחלוק אותו עמכם.‬ ‫העיר, בבתי ספר ובספריות ציבוריות. עם פרסומה היא מהווה מקור ידע זמין לכל‬ ‫צוות המחקר פגש במעמד טקסי את ראש עיריית בת ים וצוות העירייה. הטקס התקיים‬ ‫את שנת הפעילות האחרונה פרטנו ל“רשימת מכולת“ בה כללנו מפגשים קבוצתיים‬ ‫המבקש ידע על העיר, ובסיס לדיון ציבורי.‬ ‫בחדר ישיבות בבית העירייה, בהשתתפות ההורים והמורים ובליווי צלמים. החוקרים‬ ‫ונקודות שיא בתהליך.‬ ‫קיבלו כתב מינוי וסיפרו לראש העיר על האתרים הנבחרים. המפגש סוקר בעיתונים‬ ‫מלבד המפגשים השבועיים, חברי הצוות תקשרו בעיקר דרך הרשת החברתית פייסבוק‬ ‫המקומיים. אחד מהם הציג את תמונת החברים בעמוד הכותרת. חלק מההורים שמרו‬ ‫מה עשינו‬ ‫ובטלפונים ניידים. לפרויקט הוקם בלוג-למידה ומפה אינטראקטיבית )על תשתית‬ ‫את הכתבה.‬ ‫ראשית, מנחי הפרויקט הגיעו לבתי ספר תיכון וחשפו את הפרויקט לתלמידים,‬ ‫מקוונת חינמית( בו רוכזו קישורים, כתבות וסרטונים שהוזכרו במפגשים, דרכי הגעה‬ ‫כאפשרות למחוייבות אישית במהלך השנה. המשתתפים בחרו/נבחרו להצטרף לצוות‬ ‫ותיעוד של הפעילות. את תהליך הלמידה ליוו לאורך כל הדרך הורי המשתתפים וצוות‬ ‫המורים בבית הספר. הפעילות של החברים בצוות זיכתה את המשתתפים בתעודת‬ ‫כלי מחקר:‬ ‫על בסיס שיחה אישית ומילוי שאלון קצר. הקריטריון המוביל במיון התלמידים היה‬ ‫א. צילום - לשלושה מפגשים צוות המחקר התכנס בסטודיו לצילום ולמד כיצד לצלם‬ ‫יצירתיות, מוטיבציה, ויכולת להבחין בתופעות בעלות משמעות במרחב הציבורי. עם‬ ‫הצטיינות במסגרת המחוייבות האישית לקהילה.‬ ‫התגבשות צוות בן תשעה משתתפים, תהליך הלמידה התנהל בשלושה נתיבים:‬ ‫ולפתח תמונות בחדר חושך. כמו כן, שוחחנו על תולדות הצילום, היתרונות של‬ ‫אנתרופולוגיה ויזואלית ומהן הבעיות האתיות הכרוכות בשימוש בצילום ככלי מחקרי.‬ ‫1. מפגש קבוצתי שכלל מבואות ורכישת כלי מחקר )מתודולוגיה(.‬ ‫מרחבי הלמידה של הצוות היו כולם מרחבים ציבוריים - פתוחים )גינות ורחובות(‬ ‫2. הנחיה אישית בשדה המחקר‬ ‫ומקורים )מוזיאון ובית העירייה לדוגמא(. לכל עיר יש את ה“מקומות הטובים“ שלה.‬ ‫ב. ראיון - צוות המחקר למד כיצד לראיין ותירגל בקבוצה ראיונות בעזרת תמונות‬ ‫אישיות. כל מראיין זכה למשוב מהקבוצה ומהמנחה על ההתנסות.‬ ‫3. חונכות של סטודנט/מורה לארכיטקטורה‬ ‫הם שלנו, ובחינם. צאו לגלות אותם.‬ ‫ג. תצפית משתתפת - צוות המחקר למד על התצפית המשתתפת - שימוש בשיטה,‬ ‫המתח שבין ה“תצפית“ ל“משתתפת“, שימוש בחושים לשם תיאור גדוש, יתרונות‬ ‫לפרטים נוספים הכנסו לאתר‬ ‫וחסרונות ועל בעיות אתיות בשיטה‬ ‫92‬ ‫‪www.citysphare.blogspot.com‬‬ ‫82‬
  • 16. ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫מהקבלנים, מהמבוגרים“ ביקשנו. אלו המלצותיהם, והן מוגשות כאן בחגיגיות כמתנה‬ ‫עברית, אנגלית, רוסית, בולגרית, צרפתית ומרוקאית. חלק מהשמות כבר מסומנים‬ ‫סודות אלו מופקדים אצל בעלי המקום - המשתמשים הקבועים שלו, ונסתרים מעיני‬ ‫י ָ-ם1‬ ‫בנַאלְיה בת‬ ‫ָּ‬ ‫ָּ‬ ‫לעיר בת י-ם. אנו תקווה כי המלצות פשוטות אלו למקומות קטנים-גדולים ברחבי העיר,‬ ‫על המפה או בשלט רחוב קטן, רובם שגורים רק בפיהם של אנשי המקום. הם טרם‬ ‫המבקר המזדמן. הם בוודאי נסתרים מעיני המתכנן, אם הוא מתבונן על המקום רק‬ ‫פירות הבזקיהם של רעיונות ותובנות ראשוניים, יהפכו למציאות. בת י-ם מבקשת כיום‬ ‫הפכו לחלק מהשפה העירונית הרשמית. הביטו שוב בשמות המקוריים-פשוטים האלה,‬ ‫מגובה המפה או מבקר בו לרגע. ”תחושת המקום“ היא אותה התחושה שגורמת לנו‬ ‫ניסן אלמוג‬ ‫לחדול מלהיות פרבר דרומי רדום ודהוי של תל אביב, פריפריה חברתית-תרבותית‬ ‫השתעשעו בהם, אמצו אותם.‬ ‫להזדהות עם המקום, לטוות בו רשת חברתית ולשוב אליו פעם אחר פעם. כך הוא‬ ‫בליבת המטרופולין. היא שואפת להפוך לעיר אינטנסיבית יותר, שמרחיבה את המרכז‬ ‫שנית, החוקרים ממליצים על התייחסות פרטנית ומושקעת למקומות הבאים:‬ ‫הופך בעיני האדם להיות מ“סתם“ מקום - למקום בעל משמעות. רצף של מקומות‬ ‫הביטו שוב בתצלום המהמם שעל כריכת חוברת זאת. הוא יכול להטעות. התמונה,‬ ‫ומאתגרת את השיח המתקיים בו. פרויקט צוות המחקר מבקש ללמד בין השאר כי‬ ‫לעיר יש גן תרבות ברמת יוסף. הוא גן נעים ויפה, אך צריך להוסיף לו קישוט בדמות‬ ‫טובים כאלה יוצר בקנה מידה גדול יותר מערכת עירונית של חללים ציבוריים איכותיים‬ ‫שצולמה בחורף האחרון בגן רמת יוסף מציעה פסטורליה שלווה בגן ציבורי: שמש‬ ‫בחשיבה על תכנון המרחב הציבורי העתידי שלה, בת י-ם יכולה ללמוד מערים אחרות,‬ ‫אלמנט מים, פינות ישיבה ומשחק. אתגר התכנון יהיה עיצוב מזרקה גדולה במרכז‬ ‫המשרתים את תושבי העיר כולה ומקנים לעיר את האופי הייחודי לה, את הזהוּת‬ ‫נעימה של אחר הצהריים, שדרה מוריקה, מוצלת. בשוליה ספסלי עץ מסודרים בסדר‬ ‫אך לא חייבת להפוך לחיקוי עילג שלהן. איכות חיים עירונית ברת קיימא לא תיווצר‬ ‫הגן, מול המוזיאון ומגדל המים. מזרקת המים החדשה תשאב השראה ממזרקות סנט‬ ‫העירונית.‬ ‫מופתי, המקום הומה אנשים. חודש לאחר שצילמה אותה, קסניה ואני חזרנו לאותה‬ ‫מניסיונות התחפשות יומרניים למנהטן וממיזמי אמנות ממותגים ברי חלוף. בוודאי לא‬ ‫פטרבורג המהודרות, ובנוסף תאפשר משחק ושעשוע בימים חמים.‬ ‫נקודה בגן. היה יום נעים, רוח טובה. הבחנו כי חלק מהספסלים נעקרו בכוח ממקומם‬ ‫מהתחקות אחר האסטטיקה המנומנמת של הפרבר ראשון לציון מערב. מרחב ציבורי‬ ‫גן דקר הוא נקודה אסטרטגית בעיר - גן העיר. הגינה היא למעשה כיכר עירונית רחבה‬ ‫בת י-ם נתברכה ברצף טוב כזה של מקומות טובים. ששת המרחבים שבחנוּ השנה‬ ‫בצידי השדרה, הוזזו, ו“סודרו“ מחדש לצד שולחן משחקים מאולתר. סביב השולחן‬ ‫איכותי שישרת את הקהילה העירונית יוכל להתהוות רק בפעולת פיתוח הוליסטית,‬ ‫בעלת דופן מסחרית המקשרת בין רחבת העירייה למרכז העיר. יש לשמר את מרחבי‬ ‫הם חלק מאותה מערכת עירונית גדולה של חללים ציבוריים, לכל אחד מהם זהות‬ ‫ארבעה שחקנים. סדין בצבע ורוד נפרש מול ספסל אחר. לפניו יושבת אישה שמוכרת‬ ‫שתהלום את ההיסטוריה ואופיו של המקום הזה, ותשתף את אנשיו בתכנונו. תכנון‬ ‫המשחק והישיבה בגן המקנים לו את אופיו השכונתי, למרות מסילת הרכבת הקלה‬ ‫ייחודית שנוצרה במשך שנים על ידי קהילת המקום. התרומה הראשונית של מחקרי-‬ ‫גוֹזזי ציפורניים ותחתונים לעוברים והשבים בשדרה. רובם דיברו ברוסית. שפה יפה,‬ ‫אסטרטגי שמבין את חשיבותם של אוטו הגלידה, מוכרת הגוֹזזים בשדרה ובני הנוער‬ ‫שעתידה לעבור בלב הגן. כחלק מהפיכתו לכיכר עירונית, מומלץ להקים בחלקו‬ ‫המקומות הקטנים שלנו היא הפניית הזרקור לאותם חללים עירוניים, פריטת הקסם‬ ‫רוסית. ”אנשים בגן הזה אוהבים גם לשחק שח מט וקלפים“ העירה קסניה.‬ ‫לחיים העירוניים, ומבטיח את מקומם במרחב הציבורי. לקראת שנת המאה שלה,‬ ‫אנדרטה חדשה, שתחליף את זו הנוכחית.‬ ‫שלהם לריטואלים יומיומיים, והבאתו לציבור רחב. נקודת המוצא למחקר של וייט בניו‬ ‫”הסידור של הספסלים בטור אחיד לא הכי מתאים למשחקים. אנשים שמשחקים‬ ‫העיר בת י-ם יכולה להרשות לעצמה להתבגר ולהחליט מה תרצה להיות כשתהיה‬ ‫באזור הטיילת הצפונית יש למתוח את הצבעוניות המרגשת של כיכר אתא טורק‬ ‫יורק הייתה העיצוב הפיזי, הקונקרטי, של החלל הציבורי: כיצד אלמנטים כמו צל, מים,‬ ‫קלפים בגינה צריכים כיסאות שאפשר להזיז מפינה אחת של השולחן לשנייה“,‬ ‫גדולה. הבנאליה הבת ימית שמרה על אופייה הייחודי שנים רבות והיא הרי איכותית‬ ‫ָּ‬ ‫לתוך רחוב רוטשילד על ידי צביעת המדרכות, גינון והרחבת מרחב הולכי הרגל.‬ ‫ומקומות ישיבה משפיעים על הכוריאוגרפיה של האנשים המבקרים בו. למרות זאת,‬ ‫רשמנו בפנקס. ”ולהוסיף מפת שולחן. קצת כמו בבית.“ ברוסית זה נקרא חְיוּת: קישוט‬ ‫ואהובה כל כך על רבים מאנשי העיר. אסור שהשאיפה להיות לעיר גדולה, חדשנית‬ ‫בחוף הגולשים מומלץ להקים טיילת חוף תחתונה רחבה יותר, דומה מאד לאלו של‬ ‫המסקנות העיקריות של מחקר ראשוני זה היו קשורות דווקא לאינטראקציה בין קבוצות‬ ‫קטן למרחב שלך, שמקנה לו תחושה נוחה. להציב כיסאות ניידים וצל למשחק בגנים‬ ‫ואינטנסיבית יותר תהרוס אותה. כדי לגדול נכון, בת י-ם צריכה פשוט להתכנס וללמוד‬ ‫ראשון לציון ולוס אנג‘לס.‬ ‫האנשים במרחב. המחקר שלנו כבר לא היה על מספר הספסלים ושטח המדשאה בגן.‬ ‫ציבוריים, זאת ההמלצה הראשונה של צוות המחקר העירוני. כמה פשוט.‬ ‫מעצמה, מהאנשים שבחרו לחיות בה. היא ה“מקום הטוב“.‬ ‫גן ההרפתקאות הוא ”גן סיפור“ ויש לו פוטנציאל להפוך למרכז עירוני-תיירותי. מצפה‬ ‫הוא התמקד ברובו באופי וב“תחושת המקום“ שאנשיו יוצרים, על הרגשות, החלומות‬ ‫לים ומועדון חברתי במקלט יכולים לחולל שינוי בקנה המידה השכונתי/העירוני‬ ‫והסיפורים שהמקום מציף. על אינטראקציות. ההמלצות לתכנון מתבססות על תובנות‬ ‫המקומות הקטנים - גדולים של החיים‬ ‫בת י-ם. עם הכרזתה לעיר בשנת 8391 שמה של העיר שונה על ידי מועצת העיר‬ ‫וישלימו את השיפוץ שכבר נעשה בגן.‬ ‫אלו.‬ ‫יצאנו להתחקות אחר סוד הקסם של מקומות קטנים אלו, בהם אצור ידע מקומי רב.‬ ‫מ“בית וגן“ לבת ים. הנימוקים העיקריים לשינוי השם היו בין היתר ציון מיקומה‬ ‫בבת י-ם פועלת קהילה גדולה של ספורטאי אקסטרים. יש להם צרכים מיוחדים‬ ‫ושאיפות שאינם זוכים כיום למענה הולם במרחב העירוני הפתוח. סקייטפארק גדול,‬ ‫המקומות הטובים שלנו‬ ‫”צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי“ נולד בהשראתו של פרויקט אמריקאי,‬ ‫הגיאוגרפי של העיר לחוף הים והדמיון בינו לבין שמו הקודם של המקום. שיקולים‬ ‫אם ננסה לתכלל את המלצות החוקרים נראה שראשית, יש לבחון קריאת שמות‬ ‫”‪ “The social life of small urban spaces‬בו שואל האדריכל ויליאם ווייט מה הופך חלל‬ ‫נוספים היו מיתוגה כעיר קיט, בידול משכונות אחרות בשם בית וגן, ומיצובה של העיר‬ ‫חדש ופתוח לציבור, וסימון ”ספוטים“ בחמש כיכרות עירוניות נוספות על ידי הקמת‬ ‫ציבורי ל“מקום טוב“: מקום בטוח, נעים לשהייה במהלך שעות היום והערב, מקום‬ ‫חדשים למקומות: גן התרבות, גן העיר, כיכר אתא טוּרְק, סְקייטפארק )לא ספורטק,‬ ‫ֵּ‬ ‫ִּ ָּ‬ ‫כ“בת ירושלים“ )י-ם(. מתוך ”ספר השנה הראשונה למועצה המקומית בת-ים ודו“ח‬ ‫רמפות לגלישה יעצימו קהילה צעירה זו ויהפכו את העיר אטרקטיבית לגולשים.‬ ‫שאנשים אוהבים להיפגש בו עם חברים, לשהות בו, וגם לחזור אליו. ב“מקום טוב“,‬ ‫ובאנגלית(, חוף התקווה, וגן )סיפור( ההרפתקאות, בת י ָ-ם, הם שבעה שמות‬ ‫ָּ‬ ‫מעשי וכספי, 9391“ בתוך: לקסיקון לתולדות בת-ים, עמותת ותיקי בת ים.‬ ‫מומצאים-חדשים למקומות ותיקים. השמות החדשים מייצגים שישה מרחבים שקיימים‬ ‫לפי וייט וצוותו, מתהווה דינאמיקה חברתית ייחודית - ריטואלים, מחוות, כוריאוגרפיה,‬ ‫לעיון נוסף ומומלץ - ‪The social life of small urban spaces, Whyte, 1980, Project‬‬ ‫בחודש נובמבר 9002 מינה ראש העיר בת י-ם תשעה מבני העיר כצוות משימה לחקירת‬ ‫סודות, השייכים לאנשי המקום ולעתים ידועים להם בלבד.‬ ‫כיום רק בדמיונו של צוות רב - לשוני )‪ (Multilingual group‬אשר דיבר בחמש שפות:‬ ‫) ‪for public spaces (pps‬‬ ‫המרחב העירוני. ”תחשבו אחרת מהמתכננים, מהאדריכלים, מהסוציולוגים,‬ ‫13‬ ‫03‬
  • 17. ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫דו“ח צוות המחקר‬ ‫‪Urban public space‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫העירוני להערכת‬ ‫,‪evaluation task force‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫,‪final report‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫בת-ים תש“ע, 0102‬ ‫0102 ,‪Bat-Yam‬‬ ‫במקרה שלנו מעגלי ההשתתפות רק הלכו וגדלו. בני נוער מובילים היום בטכנולוגיה‬ ‫של רשתות חברתיות: הפייסבוק והטוויטר הם ביתם השני ובאמצעותם הם משכללים‬ ‫לבחירות שלהם יש משמעות רבה, שניתן לאמוד אותו בקנה מידה: הם ממוקמים בטווח‬ ‫שבין החיבור הביוגרפי שלהם למרחב לבין מרחבים פורמאלים אשר ענו להבנתם‬ ‫היא הופכת להיות משוקעת בתוך יחסי כוח וניצול חברתיים. כאשר ”האנשים“ באים‬ ‫מקבוצות חברתיות מוחלשות, המתח המבני מועצם ומקבל ביטוי חד של פטרונות‬ ‫מעתה אימרו: שיתוף תכנון‬ ‫הן את כלי החקירה שלהם והן את תוכניותיהם לשינוי המקומות. כך, יכלו מאור ואביב‬ ‫להגדרה המחייבת משהו ”מרחב ציבורי“. בפרויקטים של שיתוף ציבור מושא התכנון‬ ‫וזלזול המזינים אלה את אלה: האנשים )הללו( לא יודעים הרי מה טוב עבורם, הם חסרי‬ ‫דר‘ מירב אהרון‬ ‫לשאול אנשים על עמדתם ביחס למקלט בגן ההרפתקאות - ולקבל מניפת תשובות‬ ‫מוכתב לתושבים ובכך ניטלת מהם היכולת להשפיע על סדר היום התכנוני.‬ ‫טעם, וולגרים. אנחנו נסביר. אנחנו נציל את המצב. ”האנשים“ בסיטואציה זו לעולם‬ ‫שלא היו מגיעים אליה באמצעים אחרים. כך יכלו אלמוג ובראל לגייס מעל 0002‬ ‫היעד הראשון שהונח בפני התלמידים היה הבנת המקום ולא תכנונו. הנחנו, וכך לימדנו‬ ‫לא יתפסו כ“לקוחות“, או כאזרחים מחזיקי מנייה בשטחים הציבוריים, במשאבים‬ ‫בכל פעם שמישהו מחברי אומר ”שיתוף ציבור“ עולה לנגד עיני צלחת קוראסונים‬ ‫חתימות לתמיכה בעיצוב מחדש של הסקייטפארק. ההתבוננות של חברי צוות המחקר‬ ‫אותם כי מרחב + משמעות = מקום. ואין לנו אפשרות ללמוד את המקומות הללו בלי‬ ‫הציבוריים. אם נדמה מדברים אלה כי כניסתם של קבוצות ”האנשים“ בשערי בתי‬ ‫המונחת על מפה חד פעמית בחדר במתנ“ס השכונתי. צלחת קוראסונים שריקמה דקה‬ ‫במרחב הציבורי היתה רעננה ומקורית משתי בחינות: ראשית, כבני נוער הם עדיין לא‬ ‫לפענח ראשית את המשמעות של המקום. את הפרשנות שאנשים מעניקים לו הן באופן‬ ‫הספר לתכנון וארכיטקטורה תשנה את המצב - נראה כי צפויה לפוליטקאים של זהות‬ ‫של יובש מתוחה על עורה - היא נשארת מיותמת. פעמים רבות מידי ”הציבור“ לא בא.‬ ‫נחשפו לעולם תוכן פרופסיונלי ולא קיבלו על עצמם את עול משטרי הדיספלינות. שנית,‬ ‫מודע והן אגב תיפקודם בתוך המרחב. ההנחייה להבין מקום יצרה מצב בו ההתערבות‬ ‫אכזבה. יחידים מתוך קבוצות אלה אשר חוצים את ספי הכניסה, מאמצים את השיח‬ ‫בפרויקט שלנו אורך חייה של צלחת קוראסונים לא עלה על שתי דקות. הסיבה המיידית‬ ‫חלק מהמשתתפים בצוות המחקר לא נולדו בארץ והגיעו אליה בגיל מאוחר יחסית. כך‬ ‫התכנונית והאדריכלית אינה מחוייבת המציאות. כריסטינה מלמדת אותנו אגב חקירת‬ ‫הפרופסיונלי ועוסקים בטיפוח מעמדם כמומחים, כדרך עיקרית להשתייך לקהילה‬ ‫היא שבנערים מתבגרים עסקינן, אבל היו סיבות אחרות ובמידה רבה אבקש בשלושת‬ ‫שיכלו להביא איתם אסתטיקה ונוהגים אחרים של המרחב הציבורי. היכולת של הילדים‬ ‫המקום כי הגינה אל מול אתא תורק היא מקום טוב ואין צורך להתערב בו. נדירים‬ ‫המקצועית אליה הם שואפים להתקבל. נראה כי )שוב( הסוציולוגיה מביאה אותנו‬ ‫העמודים לשאול על גורלן השונה של כל אחת מצלחות הקוראסונים וכך להציע מבט‬ ‫הללו לראות את המרחב הציבורי ולתארו במילים חדשות, זרות חשף מרחב פרשנות‬ ‫המתכננים או האדריכלים אשר יעצרו את תאוות ההתערבות, יגידו בענווה - היה כאן‬ ‫למבוי סתום.‬ ‫ביקורתי על התהליכים המכונים ”שיתוף ציבור“. לא אסתפק בביקורת הקיים אלא‬ ‫שלם אשר המתכננים על פי רוב אינם חשופים לו.‬ ‫מישהו לפני שעשה עבודה טובה ולי לא נותר אלא ללמוד את סוד הקסם של המקום.‬ ‫בשנים האחרונות נעשו נסיונות רבים לצמצם את המרחק שבין המומחים והאנשים.‬ ‫אשאל איזה אופציות אחרות נולדו במהלך שנת העבודה של צוות המחקר העירוני.‬ ‫קסניה מדברת על מושג ה ‪ ,Chuyutna‬הוא לא קיים בעברית. הוא קיים אצלה ואצל עוד‬ ‫למשתתפים בצוות המחקר ניתנה הכשרה מתודולוגית: הם למדו לערוך תצפיות, לראיין,‬ ‫המומחים, ”מתכננים“ במקרה זה, ביקשו ”לשתף“ את ה“ציבור“. למעשה, פעמים רבות‬ ‫חשוב להדגיש - צוות המחקר לא קם מתוך מחשבה על שיתוף ציבור. הוא קם במסגרת‬ ‫%03 מתושבי בת ים. היא רוצה לשבץ בפארק מזרקה. אנשים, היא מסבירה לנו ביקשו‬ ‫לצלם, הם למדו חשיבה רפקלסיבית מה היא, הם למדו מבואות של תחומים מרכזיים:‬ ‫ביקשו לחשוף בפני האנשים את תוכניותיהם על מנת לצמצם התנגדויות, על מנת‬ ‫המאמץ הכפול המתחולל בבת ים בשנים האחרונות: המאמץ החינוכי והמאמץ העירוני.‬ ‫להירגע, ומים זה מרגיע ומאוד מאוד יפה. לך תתווכח. קרליין, שעלתה מקנדה ומייד‬ ‫זאת אומרת ניתנו להם חכות ובמובן רחב יותר, הזדמנות אמיתית, לא להשתתף אלא‬ ‫להפוך את התושב לצרכן ולא ל“צרחן“. התנגדויות המוגשות לוועדות המחוזיות הן‬ ‫התרומה שלו לשיח על שיתוף ציבור אינה מתוכננת ובעיני - זה מקור עוצמתה.‬ ‫בתום השנה עזבה אותנו, כתבה על חופש. על החופש שהיה לה בישראל, חופש שממנו‬ ‫להוביל. מרגע שפתחו בתהליך מחקרי היה להם יתרון מובנה עלינו, הצוות וממילא גם‬ ‫מקל בגלגלי התהליך – אם ניתן למנוע אותן - הרי יש בכך תרומה גדולה. בכינוס‬ ‫חלק מההישג הפרופסיונלי של קהילות רבות של מדענים, רופאים, עורכי דין, מתכננים‬ ‫התקשתה להיפרד אבל ביחד עם שרה, שעלתה ממרוקו וחיתה תקופה בבלגיה – הם‬ ‫על אינסטנציות תכנוניות. כעת הם החזיקו בידע - ברצותם יחלקו אותו איתנו‬ ‫של מתכננים חברתים, האמונים על ניהול תהליכי שיתוף הציבור אמרה אחת הנשים‬ ‫ואדריכלים הוא לייצר הבחנה בינהם ”המומחים“ לבין ”האנשים“. כאילו בשבתם על‬ ‫כל הזמן ראו את האפשרויות של האנשים ואת החסמים הכלכליים שעומדים בפניהם.‬ ‫וברצותם - לא. הם בעלי הבית ובעלי התודעה.‬ ‫המנוסות ביותר - ”לפעמים אני קמה בבוקר ומרגישה כמו עלה תאנה“. בכך, אני סבורה,‬ ‫שולחן השרטוט או בעת שהם לובשים את חלוקיהם הלבנים, קיומם האנושי של‬ ‫מעתה, אימרו שיתוף תכנון. צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי לימד‬ ‫מודל זה יצר מצב בו החוקרים הם התושבים. זהו אינו עניין של מה בכך. בתוך יחסי‬ ‫היא ביקשה לבטא את התסכול הנובע מהצלחתן החלקית מידי של תוכניות אלה לייצר‬ ‫המומחים מעומעם. תחשבו על הרגע הזה בו אנו שומעים שרופא בכיר, אונקולוג חלה‬ ‫אותי כי דרושה מהפכה אמיתית ביחסים שבין מומחים ואנשים על מנת שייווצר דיאלוג‬ ‫הכוח בתוך המטרופולין רוב מתכנניה של בת ים אינם מתגוררים בה. הם אינם חווים‬ ‫השפעה ודיאלוג אמיתי בין התושבים למתכננים.‬ ‫בסרטן. זה הרי לא הגיוני, כאילו התהפכו היוצרות. הפרדה זו עומדת בבסיס השאלות‬ ‫אמיתי. נדמה לי כי הצעד הראשון הוא הכרה בהיפוך נקודות הכוח: בעלי הבית, בעלי‬ ‫אותה ומיקומם זה משפיע באופן דרמטי על התובנות שלהם. במקרה שלנו החוקרים-‬ ‫בלי משים, הצליח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי לפרוץ דרך‬ ‫האתיות אשר דיסיפלינות שונות הצמיחו על היחס של המומחה אל ”האנשים“. אם‬ ‫הידע ובעלי היכולת לשנות את המרחב - הם האנשים. ברצותם ישתפו את המתכננים‬ ‫מתכננים הם גם המשתמשים, ככאלה האמת המקצועית והאישית שלהם - לעולם‬ ‫ביחסים שבין האנשים והמתכננים. בשורות הבאות אבקש להצביע על נקודות הדרך‬ ‫לוקחים בחשבון את הסוציולוגיה של המומחים הרי שהתמונה הופכת להיות מורכבת‬ ‫ובתוכם ישאירו אותם בבדידותם הפרופסיונלית וגם אחרי התערבות מדופלמת במקום‬ ‫חד הם. העובדה כי צוות המחקר היה צוות של בני נוער שופכת אור נוסף על מידת‬ ‫המשמעותיות אשר מסמנות את ראשית החשיבה על פרויקט זה כעל מודל חדש של‬ ‫ומטרידה הרבה יותר. מי הם המומחים? על איזה קבוצות חברתיות הם נמנים? שאלת‬ ‫ימשיכו לסלול שבילי עיזים בפארקים, ימשיכו לתלות את הכביסה מעבר למסתורים‬ ‫השימוש: בני הנוער הם המשתמשים הנמרצים ביותר במרחבי העיר, חסרי רשיון‬ ‫שיתוף ציבור:‬ ‫ההשכלה הגבוהה מהווה קוו פרשת מים בייצור ושיעתוק של הסולם המעמדי וסולם‬ ‫ולהוציא את השטיחים לשמש, ימשיכו לסגור מרפסות. כי המרחב הוא של המתכננים‬ ‫נהיגה, הם משתמשים בתחבורה הציבורית, הם אלה שנמצאים בגנים, בחוף הים. בני‬ ‫בני הנוער אשר השתתפו בפרויקט בחרו את האתרים אותם הם רוצים לחקור. זאת‬ ‫היוקרה. כך ש“האנשים“ הם כל אותם אלה שלא הצליחו להפוך להיות ה“מומחים“.‬ ‫והאדריכלים, אך המקום הוא לעולם של התושבים. הם אלה שמעניקים למקום את‬ ‫הנוער הביאו לפתחנו עולם ידע אינטסיבי ומשמעותי.‬ ‫אומרת הם אלה שעיצבו את סדר היום התכנוני.‬ ‫שאלת היחס בין המומחים לאנשים לובש כעת גוון חדש - תרתי משמע.‬ ‫דמותו ואת משמעותו והופכים אותו לביתם.‬ ‫בעוד שבמקרים רבים של שיתוף ציבור מספרם של הנוטלים חלק בתהליך הולך ויורד,‬ ‫33‬ ‫23‬
  • 18. ‫תודה לאנשים שחשבו איתנו מחוץ לקופסא.‬ ‫אסתר פרון - סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך‬ ‫נורית רמתי - המפקחת על בתי הספר התיכוניים‬ ‫תודה לאנשי החינוך של העיר, למחנכים ולמנהלות בתיכונים:‬ ‫תיכון רמת יוסף: שולי דברן, עדי פורגאנג והמנהלת פנינה גלס‬ ‫תיכון רמות: אביבה רוזנברג, ענבל נצר, פלורה לנציאנו, נועה ישראלי‬ ‫והמנהלת דבורה קהת‬ ‫תמיר גבאי - רכז פרויקט כוכבים - מודל בת-ים לחינוך אישי‬ ‫רבקה שטנצלר - רכזת מחויבות אישית בת-ים‬ ‫לגורי נדלר - היחידה לתכנון אסטרטגי, בת ים‬ ‫תודה לברק לוזון על הסיוע בתחילת הדרך‬ ‫תודה לחברי צוות ההיגוי של הפרויקט:‬ ‫יואב לרמן, סיגל ברניר, מלי ברוך, דר‘ אפרת אייזנברג, גורי נדלר,‬ ‫דר‘ נירית בן ארי, דר‘ ארנון בן ישראל.‬ ‫תודה מיוחדת לדר‘ נירית בן ארי ולראפר תמיר ”סטפר“ קהתי,‬ ‫לדר‘ ארנון בן ישראל, ולשי פרדו - הגלריה החדשה של המכון לאמנות‬ ‫בת-ים )גלריית הגבול( על השיעורים המרתקים.‬ ‫תודה על האירוח הנפלא: מוזיאון בת-ים, מלון מרקיור, הגלריה החדשה.‬ ‫תודה גדולה למחלקה לארכיטקטורה בבצלאל. תודה למורי המחלקה:‬ ‫עדי לוי טראו, אליסיה רוזנברג, שירה שפרכר, שמוליק גרואג ולצוות‬ ‫המחלקה לארכיטקטורה, בצלאל: שרה כהן, אלינור דרסקלר, נאדר אבו‬ ‫אלהווא‬ ‫תודה למורים ולתלמידים מהמחלקה לארכיטקטורה בבצלאל אשר ליוו‬ ‫את הפרויקט: ליאת בריקס אתגר, רננית אביטן ואיציק אפטר, דים‬ ‫שיינפלד, רועי קרפמן, אליהו נאווי, קובי נקב, עדי בירן.‬ ‫תודה מיוחדת לאדריכל יובל יסקי‬ ‫תודה לסטודיו ציפורה עוזיאל עיצוב גרפי‬ ‫תודה לאנשי בית וגן - החולמים הראשונים על העיר הזאת.‬
  • 19. ‫סטודיו ציפורה עוזיאל‬