מושגי יסוד

1,354 views
1,214 views

Published on

Published in: Entertainment & Humor
0 Comments
1 Like
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

No Downloads
Views
Total views
1,354
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
2
Actions
Shares
0
Downloads
5
Comments
0
Likes
1
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

מושגי יסוד

  1. 1. מושגי יסוד א . מילון ארמי עברי – בסיסי ב . מילות מפתח וביטויים ג . תרשימים למילון לתרשימים למילות המפתח ספרות עזר
  2. 2. מילון ארמי עברי - בסיסי <ul><li>א </li></ul><ul><li>ב - ג </li></ul><ul><li>ד – ה </li></ul><ul><li>ה – ו </li></ul><ul><li>ז – ט </li></ul><ul><li>י - ל </li></ul><ul><li>מ - נ </li></ul><ul><li>נ – ס </li></ul><ul><li>ע – צ </li></ul><ul><li>ק – ר </li></ul><ul><li>ש - ת </li></ul>מספר כללי אצבע
  3. 3. מספר כללי אצבע השפה הארמית קרובה מאוד לשפה העברית – שתיהן שייכות למשפחת השפות השמיות הצפוניות . ישנן מספר אותיות מתחלפות : ז בעברית נהפך ל – ד בארמית = זהב – דהב צ בעברית נהפך ל – ט בארמית = עצה – עיטא צ בעברית נהפך ל – ע בארמית = ביצה – ביעא ש בעברית נהפך ל – ת בארמית = שור – תור . א בסוף מילה היא ציון יידוע , כמו ה ' הידיעה בעברית : גבר א = הגבר . ד בראש מילה באה במשמעות של ש , של . ק בראש מילה עשויה להיות קיצור של קא – פועל עזר להווה .
  4. 4. א אינש איש , אדם ( ל ) אפוקי להוציא אִ ין כן אמרינן אומרים אנו אימא אמור אתא ( אייתי ) בא איכא יש אשכח מצא אידך אחר אנא , אנן , אינהו אני , אנחנו הם אידי זה אמאי מדוע אילימא אם נאמר אליבא לפי , לשיטת אי אם איתמר נאמר אזל הלך איתתא אישה אורייתא תורה אית יש
  5. 5. ב - ג בי בית בתרא אחרון גרס למד בתר אחרי גמר ( גמור ) למד ברתא בת גברא איש בר בן גבי אצל בעא 1. שאל . 2. היה צריך ל - ביש רע בי בית בגו בתוך בבא שער בשלמא נניח
  6. 6. ד - ה דמי דומה , נחשב הלכתא הלכה דלמא שמא הכי כך דכר זכר הכא כאן דילי , דילך שלי , שלך היכי איך דידי , דידיה שלי , שלו היינו זה הוא דומיא דומה הוה היה דוכתא מקום הדר חזר דהבא זהב הדדי זה לזה דביתהו של ביתו – אשתו האידנא עכשיו ד ש , של הא זו , הרי
  7. 7. ה - ו העבודה לשון שבועה : נשבע בעבודת הקרבנות . הדא הוא זה הוא הוה אמינא הייתי אומר התם שם השתא עכשיו הני אלה וכי והאם .. וכאשר
  8. 8. ז - ט טפי יותר , נוסף טעמא טעם ( נמוק סיבה ) טבחא שוחט , קצב זיל לך חמרא חמור זימנין לפעמים חמרא יין זוטרא קטן ( בקיצור – זוטא ) חייש , חיישינן חושש , חוששים זוזא דינר ( בכללי – כסף ) חזא ראה זבן קנה חדתא חדש , חדשה זבין מכר חד אחד
  9. 9. י - ל לן לנו לית אין יתמי יתומים לישנא לשון יתיב ישב ליכא אין ינוקא תינוק לאו 1. לא ( גם : האם לא ) יימר יאמר לא לא יתמא , יתמי יתום , יתומים כתיב כתוב יליף למד כי כמו , כאשר יומא יום כותיה כמותו יהב נתן כולי , כוליה כל , כולו
  10. 10. מ - נ מנא לן מניין לנו נסב לקח ( נשא אישה ) מכדי ברי נמי גם כן מילתא דברי נטר שמר מילא , מילי דבר , דברים נחת ירד מיהא בכל אופן , על כל פנים נהי אם כי מידי דבר משכח מוצא מיא מים מתא עיר , מקום מי האם מר אדון מאן מי מעלי ערב מאי מה מסאנא נעל
  11. 11. נ - ס סני שנוא סלקא דעתך עולה על דעתך ניחא נוח סלק עלה נחית יורד סיפא סוף ניהלה לה סהדותא עדות נקט אחז , החזיק סהדא , סהדי עד , עדים נפשיה עצמו סגי די , מספיק נפק , נפקא יצא , יוצאת סבר חשב נסק עלה סבא זקן
  12. 12. ע - צ צריכא צריך , נחוץ צלותא תפילה צלא התפלל פרהסיא רבים עלמא העולם פשיטא פשוט , מובן על נכנס פלוגתא מחלוקת עובדא מעשה פלגא חצי עבד עשה פוריא מיטה
  13. 13. ק - ר קשיא קשה רמי משליך , מטיל ( מראה סתירה ) קרא מקרא רישא ראש קמי , קמיה לפני , לפניו רחמנא הרחמן ( כינוי לאלהים ) קמא ראשון רחם אוהב קטל הרג רבנן רבותינו , חכמים קושטא אמת רבא גדול קולא הקלה , קל קאי קם קאמר אומר קיימא לן קיימת לנו , מקובל וידוע לנו ( מסורת ) קא פועל עזר להווה קא משמע לן קמ &quot; ל – משמיע לנו
  14. 14. ש - ת שעתא שעה תרץ יישר , פתר בעיה שרא התיר תרי , תרתי שניים , שתיים שפיר יפה תקף החזיק שמיא שמים תנו רבנן שנו חכמים שכב שכב ( לשון נקייה למות ) תנא שנה שית שש תמני שמונה שדא זרק תלת שלש שבק , שבקוהו עזב עזבוהו תו עוד שאני שונה תא בו
  15. 15. מילות מפתח וביטויים א צ - ק ה ד ב ג פ ס - ע נ - ס מ ל כ ח - י ו - ז ת ש ר ק
  16. 16. א איבעיא להו [= נשאלה להם ] פתיחה לשאלה של הלומדים אל החכמים בבית המדרש אי נמי [= או גם ] פתיחה להצעה אחרת , פירוש אחר או תירוץ אחר . אי הכי [= אם כך ] פתיחה לשאלה על דברי פירוש או דברי תשובה שנאמרו קודם לכן . אי איתמר הכי איתמר [= אם נאמר כך נאמר ] הצעת נוסח אחר של דברי האמוראים או סידור אחר של הסוגיה לאחר דחיית נוסח קודם . אוקימתא [= העמדה ] הסבר למשנה או לברייתא . ה ' מעמיד ' אותה במקרה מיוחד או לפי שיטה מסויימת . אדרבא [= גדולה מזו ], להיפך , מסתבר לומר בדיוק הפך הדברים .
  17. 17. א אימא [= אמור ] פתיחה לדברים שיבואו לאחר מכן , קושיה או הצעת תיקון . אילימא [= אם נאמר ] פתיחה להצעת הלכה , או פירוש , שיידחו לאחר מכן . איכא דאמרי [= יש שאומרים ] פתיחה להבאת נוסח אחר של האמירה או של הסוגיה . איכא בינייהו [= יש ביניהם ] פתיחה להסברת ההבדל המעשי בין שתי דעות , שתי סברות או הגדרות . איידי [= על ידי , מתוך ] בדרך זו מסבירים כי קטע מסוים בדברי התנאים שאין לשונו מדויקת , או שהוא מיותר , יש להבינו מתוך הקבלה לשונית וסגנונית לקטע אחר . כגון : ' איידי דבעי למיתנא סיפא .. תנא נמי רישא ' [= על ידי שרוצה לשנות בסוף .. שנה גם בראש ..] איבעית אימא ( אי בעית אימא ) [= אם תרצה , אמור ] פתיחה לתשובה נוספת , או לביאור אחר לשאלה שנשאלה .
  18. 18. א אליבא דכולי עלמא [= על פי שיטת כל העולם ] הסבר או פירוש שאינם לשיטת חכם אחד בלבד אלא מוסכמים על הכל או על כל החולקים בעניין מסוים . איתמר איתמר נמי איתמר עלה [= נאמר ] פתיחה להבאת מחלוקת אמוראים [= נאמר גם כן ] פתיחה למסורת אמוראית נוספת [= נאמר עליה ] פתיחה להערת אמורא על משנה או ברייתא איתיביה [= השיבו , הקשה עליו ] פתיחה לשאלה ממקור תנאי . אין הכי נמי [= כן , כך גם כן ] באמת כך הוא כפי שאמרת . כאשר מקשים בתלמוד על דעה מסוימת לעיתים משנה המשיב את עמדתו ומסכים לקבל את העמדה או הקושיה שהובאה לפניו . אימא סיפא [= אמור הסוף ] קרא את סוף המקור , ואז תיווכח שפירושך לתחילתו אינו נכון או שיש בו קשיים .
  19. 19. א אמרי אמרי אינשי אמרי במערבא [= אומרים ] פתיחה להערה ללא הזכרת שם האומר . [= אומרים בני אדם ] פתיחה לפתגם עממי . [= אומרים בארץ ישראל ] אמר קרא [= אמר הכתוב ] פתיחה לציטוט מן המקרא ( פסוק ). אמר מר [= אמר החכם ] פתיחה לציטוט פסקה ממשנה או ברייתא שהובאה קודם לכן , ועתה נפנית הגמרא לדיון . אמורא [= מתורגמן ] החכם שהיה משמיע בקול רם ומתרגם מעברית לארמית את דרשת הרב לציבור . כינויים של חכמי התלמוד .
  20. 20. ב בעי בעיא ( בעיה ) [= שאל ] העלאת בעיה [= שאלה ] מצורות היסוד של הדיון התלמודי . במה דברים אמורים ( בד &quot; א ) במקורות תנאיים , פתיחה לסיוג קביעה קודמת שאינה חלה בכל מקרה . במאי קמיפלגי [= במה חלוקים ] מה הם טעמיהם של החולקים . שאלה זו נשאלת כאשר ברור ההבדל המעשי בין הדעות אך לא ברור הבסיס העקרוני למחלוקת . במאי עסקינן [= במה עוסקים אנו ] במה דברים אמורים , באיזה מקרה מדובר . בהדיא קתני לה [= בפירוש שונה אותה ] התנא שונה עניין זה בבירור ולא ברמיזה בלבד . בדיעבד [= שנעשה ] לאחר שכבר נעשה המעשה . בניגוד ל ' כתחילה '.
  21. 21. ב בשלמא [= בשלום , נניח ] פתיחה לתמיהה , כאשר מציינים תחילה את העניין המובן . א . כאשר פרט אחד מובן והאחר קשה . ב . כאשר ההלכה נוחה לשיטת חכם אחד וקשה לשיטתו של האחר . ברייתא [=( משנה ) חיצונית ] שם כולל למקור תנאי שלא הוכנס למשנה של רבי יהודה הנשיא .
  22. 22. ג גמרינן [= למדים אנו ] מסורת בידינו . גמרא [= לימוד ] ביטוי לציון דבר שאין לו ראיה מן הכתובים אבל ידוע היה ומקובל במסורת . גמירי [= למדים ] פתיחה להבאת דבר שנלמד במסורת . גופא [= הגוף ] לגופו של עניין . פתיחה לדיון בהלכה שהובאה בעת הדיון הקודם ועתה נפנית הגמרא לברר אותה לגופה . גברא אגברא קא רמית [= אדם על אדם אתה מטיל ?] תמיהה על קושיה שהקשו על אמורא מדברי אמורא אחר .
  23. 23. ד דרבנן [= של רבותינו ] מדברי חכמים . הלכה שמקורה אינו בדברי תורה אלא בתקנתם של חכמים . דייקא נמי , דקתני [= מדויקת גם כן , שהרי הוא שונה ..] פתיחה להבאת ראיה , מתוך דיוק בלשון המשנה . דייקא מתניתין [= מדויקת משנתנו ] ניסוח המשנה בדרך הדיוק מסייע ל ... דבי [= של בית ] הכוונה לתלמידי בית מדרש מסויים דאמרי תרווייהו [= שאמרו שניהם ] לעיתים בא להדגשת הסכמה במקרה זה בין אמוראים החלוקים כרגיל . דאורייתא [= מן התורה ] מצווה שמקורה בתורה שבכתב .
  24. 24. ה והא תניא ( והתניא ) [= והרי שנויה ] א . כרגיל קושיה מתוך דברי הברייתא . ב . לעיתים כסיוע מן הברייתא . כיוצא בו ; והתנן = והרי שנינו , במשנה . הא קא משמע לן [= זאת – זה משמיע לנו ] הלכה ( חידוש ) זו בא החכם להשמיע לנו . הא לן והא להו [= זו שלנו וזו שלהם ] תירוץ לסתירה בין הלכות שונות הלכה זו שלנו והלכה זו שלהם . הא לא קשיא [= זו לא קשה ] קושיה זו אינה קשה , ואם יש קושי הרי הוא מצד אחר . הא גופא קשיא [= זו עצמה קשה ] בהלכה זו גופה יש סתירה פנימית , בין תחילתה לסופה . הא איתמר עלה [= הרי נאמר עליה ] פתיחה להבאת פירוש אמוראי למשנה או לברייתא שעל ידו מתבטלת ההנחה או ההבנה שעל פיה הקשינו קודם לכן .
  25. 25. ה הכא במאי עסקינן [= כאן במה אנו עוסקים ] פתיחה לאוקימתא , הסבר הבא כרגיל כתירוץ לקושיה : המשנה או הברייתא עוסקת רק במקרה מסוים או בתנאים מיוחדים . היכי קאמר [= איך הוא אומר ?] מהי כוונת דבריו ? על איזה מקרה בדיוק הוא מדבר ? היכי דמי [= איך הוא דומה , נראה ] שאלה הבאה לברר ולתאר את המקרה או המצב המיוחד בו נאמרו הדברים . הוא אמינא [= הייתי אומר ] פתיחה להבאת אפשרות שמוכח לאחר מכן שאינה נכונה . הדר ביה ר ' [= חזר בו ר '..] פעמים שמסבירים כך סתירה בדבריו של חכם שחזר בו מדעתו . הדא הוא דכתיב ( הה &quot; ד ) [= זה הוא שכתוב ] פתיחה להבאת פסוק , לסייע לדרשה קודמת .
  26. 26. ה התם [= שם ], ארץ ישראל בפי הבבלים . הני מילי ( ה &quot; מ , הנ &quot; מ ) [= דברים אלו ] פתיחה להגבלת דברי הלכה שהוזכרו קודם לכן ; דברים אלה שנאמרו הם רק במקרים מסוימים ואילו במקרים אחרים הדין שונה . הניחא ל .. אלא ל .. מאי איכא למימר ? [=( הלכה ) זו נוחה לר '.. אלא לר '.. מה יש לומר ?] קושיה לאמורא מתוך ברייתא . והלכתא [= והלכה ] סיכום של התלמוד לבעיה הלכתית שלא נפתרה קודם לכן במהלכו של הדיון . הלכה למשה מסיני הלכה קבועה ומקובלת מדורות . הכי קאמר ( ה &quot; ק ) [= כך הוא אומר ], כך יש להבין את דברי האומר . פתיחה להגהה או לפירוש חדש של ההלכה , המתרץ את הקושיה .
  27. 27. ו - ז זו ואין צריך לומר זו קתני [= זו ואין צריך לומר זו , שנה ], מן הכבד אל הקל , תחילה מובא המקרה המסובך ואחריו הקל . זו אף זו קתני [= זו אף זו שנה ] תירוץ לשאלה מדוע יש במשנה או בבריתא פסקה המובנת מעצמה שלא הוצרכה לפרשה . זה הוא שאמר הכתוב ( זהש &quot; ה ) ביטוי במדרש אגדה , פתיחה להבאת פסוק המסייע לדעה שנאמרה קודם . ולא היא פתיחה לדחיית של דברים שנאמרו קודם לכן . ואידך [= והאחר ] כלומר , מה אומר על זה האחר , בעל הדעה המנוגדת ?
  28. 28. ח - י יתיב ר ' .. קמיה דר '.. [= ישב ר '.. לפני ר '..] הראשון הוא תלמיד היושב לפני רבו . יכול .. תלמוד לומר .. במדרש הלכה ; הבאת אפשרות להבנה מטעה של הפסוק ( יכול ש ..) ופתיחה לציטוט הפסוק המבסס את הפירוש הנכון ( תלמוד לומר ..) טעמא מאי [= הטעם מהו ] פתיחה לקושיה על ידי דיוק בלשון המקור . חסורי מחסרא והכי קתני [= חסור חסרה ( המשנה ) וכך הוא שונה ] פתיחה לתירוץ קושי על ידי הוספת מילים .
  29. 29. כ כי פליגי [= כאשר נחלקו ] המחלוקת היא רק במקרים הבאים .. כי אתא ר ' [= כאשר בא ר '..] לרוב מתייחס להגעתו של חכם מארץ ישראל לבבל . כולי עלמא [= כל העולם ] כל החכמים שנחלקו בעניין זה לפני כן . הכל , דעת הכל , הציבור הרחב . כולהו סבירא להו [= כולם סבורים כי ..] ר ' פלוני ופלוני ופלוני מסכימים לעקרון או להלכה המובאת בהמשך . כהאי גוונא [= כגון זה ] באופן מיוחד זה , בתנאים המיוחדים הללו . (= כעין זה ) כדתניא [= כפי ששנוייה ( ברייתא )] פתיחה להבאת ברייתא לסיוע . וכן , ' כדתנן ' [= כפי ששנינו ב ( משנה )]
  30. 30. כ כתנאי [= כתנאים ] תליית מחלוקת אמוראים במחלוקת תנאים . כמה דאת אמר ( כמד &quot; א ) [= כפי שאתה אומר ] במדרש אגדה ; פתיחה להבאת פסוק המסייע לדברים שנאמרו . כמאן סבירא ליה [= כמי סבור הוא ] לפי שיטת איזה תנא אמר את דבריו ? כל שכן ש .. [= בודאי ש ..] סיום של לימוד קל וחומר ; אם בעניין א ' הדין כך , בודאי ( כל שכן ) שיהיה כך בעניין ב '. כל כמיניה [= הכל ממנו ?] וכי בכוחו לעשות או לומר כך ? וכי נאמן הוא בטענתו זו ? וכי תימא [= ואם תאמר ] פתיחה לשאלה רטורית .
  31. 31. ל לאפוקי [= להוציא ] למעט , להוציא ממה שנאמר קודם . לאתויי מאי ? [= לרבות מה ?] מה בא קטע , מלה , משפט זה להוסיף על מה שידענו קודם לכן . לאו מילתא היא [= אין זה דבר ] ביטוי של דחייה לדעה שנאמרה , משום שיש נימוקים מכריעים נגדה , ולכן מה שנאמר אינו דבר של ממש . לא שנו , אלא .. פתיחה של סיוג הלכה והעמדתה במקרה מסוים . לא שנו הלכה זו – אלא .. במקרה מסוים אבל במקרים אחרים .. הדין הוא שונה . ( בלשון התנאים : במה דברים אמורים ) לא כל שכן [= בוודאי , ובוודאי ] סיום של לימוד ' קל וחומר '. לא , צריכא [= לא , צריכה ( היא ההלכה )], תשובה לשאלת ' פשיטא ' ההלכה אינה מובנת מאליה וצריכים אותה .
  32. 32. ל לעולם פתיחה להעלאה מחדש של תירוץ או פירוש שהובא קודם לכן ונדחה – אגב תירוץ הקשיים שהתעוררו עליו . למאן למאן דאמר [= למי ] לשיטת מי , לפי איזו שיטה יתפרשו הדברים . [= לשיטת מי שאמר ] כרגיל , שיטה זו מפורשת במקום אחר בתלמוד . לישנא , לישנא אחרינא [= לשון , ניסוח ], [= לשון אחר ] פתיחה להבאת נוסח אחר של אותו עניין . לימא מתניתין דלא כר ' .. [= נאמר שמשנתנו אינה כר '..] פתיחה להבאת דברי תנא המנוגדים למשנתנו , כדי לקבוע שמשנתנו אינה לשיטתו . לימא בהא קמיפלגי [= נאמר שבזו הם חלוקים ] פתיחה להסברת מחלוקת תנאים . לימא [= נאמר ( האם נאמר )] פתיחה להצעה הנדחית בסוף הדיון ( ברוב המקרים ).
  33. 33. מ מאי קסבר [= מה סבר ?] שאלה לבירור טעם הדברים או הבסיס העקרוני שעל פיו נאמרו . מאי קאמר [= מה הוא אומר ] מה משמעות הדברים . הערת הגמרא כאשר דברי המקור אינם מובנים . ( ל ) מאי נפקא מינה [= מה יוצא ממנה ] איזו תוצאה מעשית יש לקביעה זו . מאי טעמא [= מה הטעם ] מהי סיבת ההלכה או מהו מקורה במקרא מאי חזית [= מה ראית ] מדוע העדפת סברא או קביעה מסוימת ? מאי בינייהו [= מה ביניהם ] מה ההבדל המעשי בין שני הטעמים שניתנו . והתשובה תהיה : איכא בינייהו ... . מאי איכא למימר [= מה יש לומר ] סיומה של שאלה ; לפי חכם אחד האמירה מובנת אבל לפי חכם אחר מה יש לומר ?
  34. 34. מ מימרא [= אמרה ] אמירה של דברי האמוראים בניגוד למשנה או ברייתא . מהו דתימא .. קא משמע לן [= מהו שתאמר .. משמיע לנו ש ..] שיטת הסבר לדברים שנראים מיותרים : היינו חושבים ... לכן משמיע לנו .. מאן חכמים : ר ' .. [= מי ( הם ) ' חכמים ': ר '..] זיהוי של ההלכה שנאמרה בצורה סתמית , בשם ' חכמים ', כשיטתו של חכם מסוים . מאן דכר שמיה [= מי זכר שמו ] תמיהה על פרט שלא הוזכר בראשית הקטע , ומופיע בסופו . לעיתים התשובה פותחת : ' חסורי מחסרא והכי קתני '. מאן דהוא [= מישהו ] לפעמים מביאים דבר מאת ' מאן דהוא ' – אדם שמטעם כלשהו לא רצו להזכיר או לא ידעו את שמו . מאי שנא [= מה שונה ?] תמיהה על הלכה שונה ( בשני דברים הנראים דומים ): מהו ההבדל ? מה המיוחד בעניין זה ?
  35. 35. מ מיתיבי [= משיבים ] חכמי התלמוד ( סתמא דגמרא ) מקשים על דברי אמורא . מר [= אדון ] פניית כבוד של תלמיד לרב או שני חכמים זה לזה . כינוי למספר חכמים שלא נקראו רב ( מר שמואל , מר עוקבא ..) שם פרטי או כינוי שנתפס . מציעתא [= האמצע ] החלק האמצעי של המשנה או של משפט . ' בבא מציעא '= שער אמצעי . מערבא [= המערב ], כינוי לארץ ישראל בתלמוד הבבלי , מכיוון שהיא מצוייה מערבה לבבל . מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר ? [= מתחילה מה חשב ולבסוף מה חשב ?] כאשר חכם מסוים משנה את דעתו , שואלים לנימוקים שהיו בתחילה ובסוף . מנא הני מילי ( מנהני מילי ) [= מהיכן דברים אלה ] מה המקור בתורה לדברים שנאמרו .
  36. 36. מ מתקיף לה [= מתקיף אותה ] מקשה על דבר מכוח הסברה וההגיון בלי להסתמך על ראיה מן המקורות . מתניתין [= משנתנו ] א . בדרך כלל הכוונה למשנתו של רבי ( ר ' יהודה הנשיא ). ב . לעיתים מכוונת המלה למשנה שעליה מושתתת הסוגיה הנדונה . מתניתא [= משנה ] בדרך כלל הכוונה למשנה חיצונית , ברייתא . מתני [= משנה , שונה ] א . שונה דברים ממקורות תנאיים . ב . מלמד משנה , בעיקר לצעירים .
  37. 37. נ - ס סוגיא [= מהלך הלכה ] נושא מסוים שנערך בו דיון לעצמו ( מהווה קטע בתלמוד ). סברא [= סברה ] א . הבנת ההלכה וטעמה ( בניגוד לקבלת מסורת בלבד , ' גמרא ') ב . דבר שההגיון מחייבו , אף שאין לו סימוכין במקורות . נקטינן [= אוחזים אנו , מקובל בידינו ] פתיחה להבאת כלל או מעשה הידוע מן המסורת . נפקא מינה [= יוצאת ממנה ] מסקנה מעשית הנובעת מקביעה מסוימת . יבוא כתשובה לשאלה : מאי נפקא מינה ? נימא [= נאמר ] פתיחה להצעה הנדחית בהמשך . = לימא .
  38. 38. ס - ע על אחת כמה וכמה [= בוודאי ובוודאי , ברור עוד יותר ] סיום של לימוד ' קל וחומר ': אם בעניין .. הדין כך הרי בעניין .. בוודאי ובוודאי שהדין כך . עבד עובדא [= עשה מעשה ] נהג הלכה למעשה . סתמא דגמרא [= התלמוד סתם ] דברים שנאמרו בתלמוד בלי הזכרת שם האומר . סתם משנה משנה או חלק ממנה שלא נזכר בה שם התנא שאמרה . לרוב משנה כזו מבטאת את דעתו של העורך – רבי . סלקא דעתך [= עולה על דעתך ] יכול היית לסבור . היית יכול לטעות ולומר .. ולכן צריך הי לפרש כי .. . ולעיתים מופיע כתמיהה : עולה על דעתך ? לומר כזה דבר ?! סיפא [= הסוף ] החלק האחרון או החלק המאוחר יותר של המשפט או של המשנה .
  39. 39. פ פתר לה [= הסביר אותה ] לשון מדרש אגדה ; חכם פלוני הסביר את המקרא בנושא .. פשיטא [= פשוטה , מובנת ] ביטוי של תמיהה וקושיה ; הרי פשוטה היא ! תמיהה על הבאת הלכה המובנת מאליה . לעיתים ; בא בראש משפט כפתיחה להבאת חלק מהבעיה שפתרונו ידוע לנו : זה פשוט אבל זה .. . פשוט מיהא חדא [= פתור על כל פנים אחת ] כאשר יש שורת בעיות קרובות שאין להן פתרון מציעים זאת לעיתים . פלוגתא [= מחלוקת ] נושא זה שנוי במחלוקת . ' בפלוגתא '. פירוקא [= פירוק , תירוץ ] יישובה של קושיה או סתירה .
  40. 40. צ - ק קיימא לן ( קי &quot; ל ) [= קיימת לנו ] מקובל בידינו , ידוע לנו . קא משמע לן ( קמ &quot; ל ) [= משמיע לנו ] סיום של ' צריכותא‘ ; כיוון שהיה מקום לטעות , משמיע לנו עניין זה . צריכא למימר ? [= צריכה לומר ?] כיוון שכבר נאמר עניין דומה , היש צורך לומר גם הלכה זו ? הרי היא מובנת מאליה ! צריכא ( צריכי ) צריכותא [= צריכה , ( צריכים ). המשנה , המימרא צריכה היא ואינה מיותרת מפני שיש בה חידוש או שאם לא היתה נכתבת בפירוש היה מקום לטעות . צורבא מרבנן [= צורב מן החכמים ] כינוי לחכם צעיר .
  41. 41. ק קתני [= שונה ] התנא שונה הלכה במשנה או בברייתא . קשיא רישא אסיפא [= קשה ההתחלה על הסוף ] יש סתירה בין ראשית המשנה / המשפט וסופה . קשיא [= קשה ] בסיום דיון , הקושיה קיימת ולא נפתרה . קרי [= קרא ] הצעה לקריאה שונה של הכתוב שעל ידה מתיישבת הקושיה .
  42. 42. ר רחמנא [= האוהב הרחמן ] הקדוש ברוך הוא . אך לעיתים הכוונה לדבריו בתורה , ומשמעו ; דברי תורה . כגון : רחמנא אמר , אמרה תורה , כתוב בתורה . רבנן [= רבותינו ] א . כינוי לדעה שבמשנה שלא נזכר שם אומרה ( ובלשון המשנה ' חכמים '. ב . דעת הרבים ( או דעה מקובלת ) בניגוד לדעתו המפורשת של אדם יחיד . ג . כינוי כוללני לחכמי הישיבה . רבן [= רבנו ] התואר של נשיאי הסנהדרין בארץ ישראל . רבי א . תואר לחכמי ארץ ישראל ( תנאים ואמוראים ) ב . כינויו של רבי יהודה הנשיא . רב א . תואר של כל אמורא בבלי . ב . כינויו של ר ' אבא בר אייבו , גדול חכמי בבל בדור הראשון .
  43. 43. ר רומיא [= הטלה , עימות ] הבאת סתירה בין שני מקורות שווי תוקף ; שתי משניות , שתי ברייתות , שני פסוקים . ורמינהו [= הטל אותן , עמת ביניהן ] פתיחה להבאת מקור הסותר את המקור הקודם . רמי קראי אהדדי [= הטיל פסוקים זה על זה ] הביא שני פסוקים הנראים כסותרים זה את זה . רמי דר ' .. אדר '.. [= הטל ( דבריו ) של ר '.. על ( דבריו ) של ר '..] פתיחה להבאת שני מקורות סותרים שנאמרו בשם אותו חכם . רמי [= מטיל מעמת ] פתיחה להבאת סתירה בין שני מקורות שווי תוקף . ( משנה על משנה , ברייתא על ברייתא ..)
  44. 44. ש שפיל לסיפא דקרא [= רד לסופו של הכתוב ] עיין בחלקו השני של הפסוק שהבאת ושם תוכל למצוא תשובה לדבריך . שנה [= לימד הלכה ] בעיקר כאשר למד ושנה מדברי תנאים . שמעתא [= שמועה ] דברי ההלכה של האמוראים . להבדיל מברייתא ( תנאים ) ומדברי אגדה . שמע מינה תרתי ( תלת ) [= למד ממנה שתיים ( שלש )] אפשר להסיק מן העניין הקודם שתיים ( שלש ) הלכות . שמע מינה ( ש &quot; מ ) [= למד ממנה , הסק ממנה ] א . בתחילת משפט : פתיחה למסקנה מתוך ההלכה . ב . בסוף משפט : סיכום כי ההנחה או ההסבר אכן נכונים ומתקבלים . שאני [= שונה ] יש שוני בין המקרים . פתיחה לתירוץ המחלק בין המקרים ובכך מסביר את השוני בין ההלכות .
  45. 45. ת תיקו [= תעמוד ] מילת סיכום לבעיה שלא נפתרה . תיקו = תישבי ( אליהו ) יתרץ קושיות ובעיות . תינח ... מאי איכא למימר [= תנוח .. מה יש לומר ] נניח במקרה מסויים .. אבל במקרה אחר מה יש לומר . תיובתא דר '.. תיובתא [= התשובה על ( דברי ) ר '.. תשובה ( ניצחת ) היא ] הדברים נדחו מן ההלכה . תיובתא [= תשובה ] סתירת דברי האמורא והשבתם ( דחייתם ). כרגיל יתבצע על ידי הבאת מקור תנאי הסותר את דברי האמורא . ותו ליכא ? [= ועוד אין ?] האם הרשימה היא מלאה ואין להוסיף עליה ? תא שמע ( ת &quot; ש ) [= בוא ולמד ] פתיחה להבאת מקור לשם הוכחה , כסיוע , כקושיה או כפתרון .
  46. 46. ת תנא דבי ר ' .. [= שנה ( החכם ) של בית ר '..] פתיחה להלכה שנמסרה על ידי חכם מבית מדרש של ר '.. . תנא קמא ( ת &quot; ק ) תנא בתרא [= השונה הראשון ] הדעה שהובאה בראש המשנה ללא שם אומרה . [= השונה האחרון ] הדעה האחרונה מדעות התנאים שבמחלוקת . תנא ( פועל ) [= שנה ] שנה דבר הלכה , בעיקר מדברי המשנה או הברייתא . תנא ( שם ) [= השונה ] א . כינוי לחכם בתקופת המשנה ( תנאים ). ב . בתקופת התלמוד : תוארו של אדם הבקי במשניות וברייתות שזכר אותן בעל פה ותפקידו היה להרצות את המסורות לפני הלומדים . תלמוד לומר ( ת &quot; ל ) מילת מפתח במדרש מקראות : הכתוב בא ללמדנו ש ..
  47. 47. ת תניא [= שנויה ] פתיחה לברייתא תני תנא קמיה דר ' .. [= תנא חוזר על המשניות לפני ר ' ..] תני [= שונה ] א . לומד הלכה . ב . פתיחה להבאת ברייתא . תנו רבנן ( ת &quot; ר ) [= שנו רבותינו ] פתיחה להבאת ברייתא . תנאי היא [=( מחלוקת ) תנאים היא ] תנאים כבר נחלקו על כך . תנא ושייר [= שנה ושייר ] התנא לא מנה את הפרטים כולם , ומה שהביא לא הביא אלא דוגמאות . תנא דידן [= תנא שלנו ] התנא ששנה את משנתנו , להבדיל מהתנא של המשנה ( ברייתא ) אחרת .
  48. 48. ת תרתי למה לי [= שתיים למה לי ] לשם מה שתי הלכות זהות . תנינא להא דתנו רבנן [= שנינו את זו ששנו רבותינו ] פתיחה להבאת ברייתא השונה את הדבר שאמר האמורא . תניא כוותיה דר ' .. [= שנויה כמותו ( כמו ) של ר '..] פתיחה להבאת ברייתא המסייעת לדברי אמורא . תניא דמסייעא לך [= שנוייה שמסייעת לך ] פתיחה לברייתא שמביא אמורא לסייע לחברו . תניא אידך [= שנויה אחרת ] פתיחה להבאת ברייתא שנייה באותו נושא .
  49. 49. תרשימים <ul><li>ארון הספרים היהודי </li></ul><ul><li>רצף היסטורי </li></ul>
  50. 50. ארון הספרים היהודי משנה מדרשי הלכה תוספתא ברייתות מדרשי אגדה תלמוד ירושלמי תלמוד בבלי ספרות השו &quot; ת ספרות הפוסקים ספרות בית שני תורה ש &quot; י עגנון
  51. 51. תורה נביאים כתובים דברים במדבר ויקרא שמות בראשית ירמיהו ישעיהו יהושע שופטים שמואל א שמואל ב מלכים א מלכים ב יחזקאל צפניה הושע יואל מלאכי חגי זכריה עמוס עובדיה יונה מיכה נחום חבקוק א יוב מ שלי ת הילים אסתר קהלת איכה רות שיר השירים דברי הימים א נחמיה עזרא דניאל דברי הימים א ספרי אמת חמש מגילות תרי עשר תורה נביאים אחרונים נביאים ראשונים כתובים כתובים כתובים
  52. 52. ספרות בית שני כתבי פילון כתבים אפולוגטים הברית החדשה הספרים החיצונים תרגומים לתורה יוסף בן מתתיהו כתבים פילוסופים מלחמת היהודים קדמוניות היהודים תרגום עקילס תרגום הוולגוטה תרגום השבעים תפילת מנשה אגרת אריסטיאס עזרא ג - ד חשמונאים א - ד חכמת שלמה בן סירא יהודית טוביה נגד אפיון ספרות קומראן לוקס מרקוס מתי מגילת ההודיות מגילת המקדש יוחנן מלחמת בני אור בבני חושך ברית דמשק מגילות הפשרים מגילת הסרכים אגרת ירמיה צוואות השבטים אגרת ברוך מעשה השליחים אגרות חזיונות הסבילות כתבים היסטורים פרשנות לתורה שאלות ותשובות היובלים חנוך א - ב שושנה בל והתנין חיי יוסף
  53. 53. המשנה – ששה סדרים זרעים פאה טהרות נזיקין נשים מועד ברכות ערובין שבת נדרים כתובות יבמות עדויות שבועות מכות סנהדרין בבא בתרא בבא מציעא בבא קמא פסחים קדשים נגעים אהלות כלים חולין זבחים פרה מנחות ערכין בכורות סוטה נזיר טהרות מקואות תרומות דמאי כלאים שביעית סוכה יומא שקלים מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה גיטין קדושין עבודה זרה אבות הוריות תמורה כריתות מעילה קינים מדות תמיד נדה מכשירין עקצין ידים טבול יום זבים
  54. 54. רצף היסטורי 1800- 1200- 1000- 720- 586- 538- 520- 332- 167- 63- האבות גלות בבל חורבן הבית דוד המלך מרד החשמונאים בניית בית מקדש שני יציאת מצרים הצהרת כורש כיבושי אלכסנדר פומפיאוס כובש את ירושלים גלות אשור 1800 לפני הספירה – 63 לפני הספירה
  55. 55. רצף היסטורי 37- 0 68 132 220 390 500 הורדוס עריכת המשנה המרד הגדול חתימת הבבלי הולדת יש &quot; ו חתימת הירושלמי מרד בר - כוכבא 37 לפני הספירה – 500 לספירה 0 – 200 התנאים 600-1040 הגאונים 200-500 האמוראים 500-600 הסבוראים מאות 11-15 הראשונים המאה 16 ואילך האחרונים
  56. 56. ספרות עזר <ul><li>עדין שטיינזלץ , (1984) מדריך לתלמוד מושגי יסוד </li></ul><ul><li>והגדרות , הוצאת כתר ירושלים . </li></ul><ul><li>עזרא ציון מלמד (1992) מילון ארמי עברי לתלמוד </li></ul><ul><li>הבבלי , ירושלים . </li></ul><ul><li>האנציקלופדיה הישראלית הכללית (1989), ידיעון , </li></ul><ul><li>הוצאת כתר , ירושלים . </li></ul>

×