Your SlideShare is downloading. ×

גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים

3,001

Published on

1 Comment
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total Views
3,001
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
4
Actions
Shares
0
Downloads
51
Comments
1
Likes
0
Embeds 0
No embeds

Report content
Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
No notes for slide

Transcript

  • 1. ‫סקר היתכנות להקמת ישובים אקולוגיים‬ ‫מסמך רקע והמלצות‬ ‫אוגוסט 0102‬ ‫כתיבה: גלעד מרגלית‬ ‫עריכה ותוספות: ד"ר אליק פלמן, ראובן ארביב ‪MSc‬‬ ‫עבור: תוכן – תכנון כלכלה וניהול בע"מ‬ ‫תוכן עניינים‬‫3.................................................................................................תקציר והקדמה .1‬‫3.............................................................................................סקירת רקע בעולם .2‬‫3............................................................................................. רקע, הגדרות ועקרונות של ישובים אקולוגיים 1.2‬‫7...................................................................................................................................... דוגמאות כפריות 2.2‬‫01.................................................................................................................................. דוגמאות פרבריות 3.2‬‫11...................................................................................................................................דוגמאות עירוניות 4.2‬‫21............................................................................................סקירת רקע בארץ .3‬‫21............................................................................................................................. היסטוריה ורקע כללי. 1.3‬‫61......................................................................................סקירת הניסיונות להקמת ישובים אקולוגיים בארץ 2.3‬‫02.......................... סיכום של החסמים העיקריים להקמת ישובים אקולוגיים בארץ והמלצות לשינויים הדרושים 3.3‬‫32........ קווים מנחים לאיתור מקומות המתאימים להקמת התיישבות אקולוגית בארץ .4‬‫42................................................המלצות ליישום דגמי התיישבות אקולוגית בארץ .5‬‫המודל הכפרי: מודל המיישם עקרונות של כפר אקולוגי כפרי בעל מעורבות ויחסי גומלין עם הסביבה האנושית 1.5‬‫42.......................................................................................................................................והטבעית בביו אזור‬‫62.................................................... מודל הרחבות אקולוגיות )פרבריות ועירוניות( ופיתוח "כפריות עירונית" 2.5‬‫72.................................רשימת גורמים ובעלי תפקידים אשר יכולים לתמוך בתהליך .6‬
  • 2. ‫92.........................................................................................נספחים וביבליוגרפיה‬
  • 3. ‫3‬ ‫תקציר והקדמה‬ ‫1.‬ ‫ישובים אקולוגיים קיימים מראשית ההתיישבות האנושית באתרים זמניים וכפרי קבע. ישובים‬ ‫אקולוגיים מודרניים הינם ניסיון בן עשרות השנים האחרונות לשלב עקרונות חיים אנושיים בסיסיים‬ ‫עם מדע עדכני, מתוך צורך לחקור ולהדגים צורות התיישבות חלופיות למודלים המודרניים המוכחים‬ ‫כבעלי "טביעת רגל אקולוגית" גבוהה )קרי – השפעה שלילית על המערכות הטבעיות תומכות‬ ‫החיים(.‬‫מסמך זה מסכם בקצרה את העקרונות המנחים להתיישבות אקולוגית, עם דגש על התכנון והיישומים‬ ‫הפיסיים ופחות על המודלים החברתיים והפילוסופיים. המסמך מספק דוגמאות מוכחות מן העולם‬ ‫וגוזר מהן מודלים אשר ניתן להתאימם לארץ וליישמם בה. נעשתה סקירה כללית של ניסיונות‬ ‫ההקמה של ישובים אקולוגיים בארץ ונותחו החסמים והקשיים העיקריים אשר בהם נתקלו הניסיונות‬ ‫הללו. מתוך כך, מכוון המסמך לתת השראה וכלים למוסדות ולרשויות התכנון, לקבוצות התיישבות‬‫ולבעלי עניין כללי בנושא, מתוך הבנה כנה שעתידנו ועתיד ילדינו תלוי במידה ניכרת בדרך היומיומית‬ ‫בה כולנו חיים ומתנהלים על פני הפלנטה.‬‫המסמך בנוי כך שמושגים , אתרים ודמויות מפתח המודגשים בשחור מהווים קישור אינטרנטי לאתרים‬ ‫המרחיבים ומספקים מידע נוסף ומשמעותי. בנוסף, הנספחים המצורפים הינם חלק אינטגרלי ורצוי‬ ‫לעיין בהם בכדי להפיק את המיטב מן המסמך.‬ ‫סקירת רקע בעולם‬ ‫2.‬ ‫1.2 רקע, הגדרות ועקרונות של ישובים אקולוגיים‬ ‫ישוב אקולוגי )באנגלית: ‪ (Ecovillage‬הוא כינוי לצורת התיישבות התכוונותית )‪ (intentional‬ששמה‬ ‫לה למטרה להיות בת-קיימא מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית. תנועת הישובים האקולוגיים‬ ‫החלה בשנות השבעים, כתגובה למשברים סביבתיים וחברתיים עמוקים אשר ניכרים ברוב מדינות‬‫העולם )מים , אנרגיה, מזון, כלכלה, אובדן קהילתיות, פשע, הגירה מאזורים כפריים לאזורים עירוניים‬ ‫ועוד(, וכן מתוך צורך של רבים לקחת אחריות על תחומי החיים הבסיסיים, תוך יצירת קהילתיות‬ ‫ומערכות תמיכה בקנה מידה מקומי.‬ ‫11.2 אמות המידה לישובים אקולוגיים‬ ‫ישובים אקולוגיים כיום הינם למעשה חממות מחקר ופיתוח להתיישבות אנושית העומדת באמות‬ ‫המידה הבאות )על פי ד"ר רוברט גילמן והוגי קיימות אחרים(:‬
  • 4. ‫4‬ ‫1. קנה מידה אנושי‬ ‫קנה מידה אנושי הוא גודל אוכלוסייה שבו אנשים מסוגלים להכיר אנשים אחרים, ולהיות מוכרים‬ ‫לאחרים בקהילה, ובו כל חבר בקהילה מרגיש שהוא מסוגל להשפיע על התנהלות הקהילה. על פי‬‫גילמן, ישנן עדויות לכך שגם בחברה התעשייתית וגם בחברות אחרות, הגבול העליון לקהילה כזו הוא‬ ‫כ-005 איש.‬ ‫2 . כפר המספק את רוב צרכיו הבסיסיים ויוצר שיתופי פעולה ותמיכה הדדית באזור‬ ‫יישוב המספק את כל הצרכים הבסיסיים הוא יישוב בו כל התפקודים העיקריים של חיי היומיום –‬ ‫מגורים , אספקת מזון, ייצור, פנאי, חיי חברה ומסחר – מתקיימים במידה מאוזנת. מנגד, במרבית‬ ‫היישובים בעולם המערבי, בין אם בסביבה עירונית, פרברית או כפרית - ישנה חלוקה אזורית על פי‬ ‫ייעוד: חלק מהאזורים מיועדים למגורים, חלק מיועדים למסחר, חלק מיועדים לתעשייה וכו. אזורים‬ ‫אלה בדרך-כלל גדולים מידי מכדי להיות בקנה מידה אנושי, אפילו במסגרת ייעוד אחד. בניגוד לכך,‬ ‫הכפר האקולוגי אומר להוות מיקרוקוסמוס של חברה שלמה, ולכלול את כל הייעודים בכפר אחד.‬ ‫עיקרון זה אינו מחייב את הכפר האקולוגי לספק את צרכיו עצמו בצורה מלאה, או להיות מבודד‬ ‫מהקהילה הסובבת. באופן אידיאלי, ישוב אקולוגי יאוגד בסוג של התארגנות חברתית הנקרא "ביו-‬ ‫אזוריות". זוהי מגמה עולמית הקשורה להתפתחות מערכות ישובים אקולוגיים התומכים זה בזה‬ ‫באזורים גאוגרפיים סמוכים, תוך כדי טיפוח ושיקום המערכות האקולוגיות, החברתיות והכלכליות‬ ‫באזורם.‬ ‫3. כפר בו פעולות אנושיות משתלבות בצורה בלתי מזיקה בסביבה הטבעית‬ ‫עיקרון זה מתייחס לאופי האקולוגי של הכפר האקולוגי. אחד ההיבטים החשובים של עיקרון זה הוא‬ ‫אידיאל השוויון בין בני אדם לצורות אחרות של חיים, כך שבני אדם לא ינסו לשלוט על הטבע, אלא‬‫למצוא את מקומם בתוכו. בכדי ליצור תנאים שכאלו נעזרים ישובים אקולוגיים בידע מעולם האקולוגיה‬‫העמוקה ‪ ,Deep Ecology‬בעקרונות תכנון הפרמקלצר - ‪) Permaculture‬יפורטו מטה( ובמגוון רחב‬‫של תחומי מחקר ויישום )אנרגיה חלופית, ניהול משק מים, מיחזור פסולת, גידול מזון, שיקום קרקעות‬ ‫ועוד(.‬ ‫4. כפר התומך בהתפתחות אנושית בריאה‬ ‫עיקרון זה מכיר בעצם בעובדה שכפרים אקולוגיים הם, בסופו של דבר, קהילות אנושיות ושמבלי‬ ‫שהדאגה לבריאות אנשים תהיה במרכז, קהילות אלו לא תוכלנה להתקיים בהצלחה. הכוונה‬‫ב"התפתחות אנושית בריאה" היא התפתחות מאוזנת ומשולבת של כלל ההיבטים של חיים אנושיים -‬ ‫פיזיולוגיים, רגשיים, שכליים ורוחניים. צרכים התפתחותיים אלה צריכים להיות מבוטאים לא רק בחיי‬ ‫היחיד, אלא בחיי הקהילה כגוף אחד.‬ ‫5. כפר שיכול להמשיך להתקיים בהצלחה ללא הגבלת זמן‬‫מטרתו של עיקרון זה היא להזכיר שכפר אקולוגי אמור להתקיים לטווח ארוך. ללא עיקרון זה, היה קל‬ ‫יותר ליצור קהילות אקולוגיות שיתנהלו לכאורה בהרמוניה עם הטבע ויספקו את צרכי עצמם, אך‬
  • 5. ‫5‬ ‫למעשה יהיו מבוססות על הון שנצבר בחלקים אחרים של החברה, או תלויות בפעילות שאינה בת‬ ‫קיימא במקום אחר, או שלא יתחשבו בהיבט חשוב של החיים )כגון ילדות או זקנה(, וככאלה לא יוכלו‬ ‫להתקיים לאורך זמן. העיקרון מביא איתו מחויבות עמוקה להוגנות והתנגדות לניצול - כלפי חלקים‬ ‫אחרים בעולם, אנשים ובעלי חיים, וכלפי הדורות הבאים.‬ ‫21.2 מרכיבים מרכזיים המשותפים לתכנון ולהתנהלות של מרבית הישובים האקולוגיים‬‫בנוסף לעקרונות המפורטים מעלה , להלן מספר מרכיבים מרכזיים המשותפים לתכנון ולהתנהלות של‬ ‫מרבית הישובים האקולוגיים:‬ ‫1. תכנון הבונה קהילתיות ומעודד אותה: למשל, שבילי הליכה ואופניים, מרכזים תרבותיים‬ ‫ותעסוקתיים במרחק הליכה, צמחייה אכילה לקטיף משותף.‬ ‫2. תכנון פיסי סביבתי–אקולוגי המבוסס על שיטת הפרמקלצר )פירוט בסעיף הבא(: מבנים,‬ ‫פיתוח שטח ונוף, מערכות מים, אנרגיה ותשתיות.‬ ‫3. פיתוח כלכלה מקומית -יצרנית התומכת בכלכלת האזור ומשלבת מודלים כגון סחר חליפין‬ ‫ושיתוף בדרגות שונות ברכוש ובאמצעי יצור.‬‫4. מערכת חינוך , לימוד ומחקר )לילדים, נוער ומבוגרים( המבוססת על ערכי המקום ומהווה אבן‬ ‫שואבת ברמה האזורית ולעתים גם ברמה הבינלאומית.‬ ‫5. מערכת בריאות מקומית המשלבת רפואה מונעת ומשלימה.‬ ‫6. גידול ועיבוד מזון אורגני לצריכה קהילתית ולשיווק אזורי.‬‫7. מערכת קבלת החלטות משותפת עם דגש על פיתוח מודלים מתקדמים לתקשורת בין-אישית‬ ‫וגישור.‬ ‫8. בסיס תרבותי ותפיסתי משותף.‬ ‫31.2 שיטות ועקרונות תכנון אשר משפיעים ותומכים בישובים אקולוגיים ברחבי העולם‬ ‫1. שיטת הפרמקלצר , השפיעה עמוקות על התפתחותם של ישובים רבים, ומתווה עקרונות‬‫מנחים לתכנון ולהתנהלות בתחומי החיים השונים. פרמקלצר )‪Permaculture Permanent‬‬ ‫‪ - ((Agri)culture‬תרבות / חקלאות קבע )בת–קיימא(. השיטה פותחה בטסמניה -‬ ‫אוסטרליה ויושמה ברחבי העולם במהלך שלושת העשורים האחרונים. מטרת השיטה היא‬ ‫לשלב שימור של ידע תרבותי ואקולוגי מקומי עם ממצאים ורעיונות מדעיים עדכניים כמו גם‬ ‫עם פילוסופית חיים חיובית, לשם יצירת תרבות אנושית בריאה המשקמת את סביבתה.‬ ‫יישומי פרמקלצר נפוצים במגוון רחב של תחומים: בנייה אקלימית וטבעית; מערכות מים‬ ‫אפורים; מערכות קומפוסט; איסוף ושימוש במי גשם; בוסתנאות וגינון אקולוגי; אנרגיה‬
  • 6. ‫6‬‫מתחדשת; כלכלה מקומית ויצירת תרבות בת קיימא. וככלל, תכנון מערכתי אקולוגי המבוסס‬ ‫על הבנת שפת דפוסי הטבע והאדם.‬ ‫השיטה הרב- תחומית הפכה לתנועה עולמית ומיושמת בהצלחה במדינות רבות ובמגוון רחב‬ ‫של פרויקטים. דוגמאות ניתן למצוא בגינות ירק ובוסתנים לצריכה עצמית וקהילתית, בתכנון‬ ‫ושדרוג מערכות-תשתית-וקהילה עירוניות וכפריות, בשיקום אזורי בר ושטחים פתוחים‬ ‫ובמעבר אישי לאורח חיים מודע, צנוע ובריא יותר.‬ ‫נספח 1 מדגים את הגישה ואת שילובים של שיטות יישום שונות במארג הכולל.‬ ‫2. הדו "ח של האדריכלית הילה בן דוד "מודלים לפיתוח כפרי בר-קיימא באזור ההר" )דוח‬ ‫מחקר שנתי, מו"פ אזורי יהודה, 2002( – מפרט חמישה עשר עקרונות תכנון. העקרונות‬ ‫מבוססים על מחקר של הספרות העדכנית ושל הניסיון הבינלאומי. כהגדרתו, מדובר ב‬ ‫"קריטריונים לבדיקת מודלים קיימים של התיישבות כפרית בארץ, וכבסיס לבניית מודל‬ ‫ראשוני להתיישבות בת קיימא. העקרונות, המתייחסים לצורכי הסביבה, צורכי האדם,‬ ‫צורכי הקהילה וטכנולוגיות ידידותיות לסביבה, סווגו לחמישה עשר סעיפים, מרמת‬ ‫המאקרו )התייחסות למשאבים, תשתיות ותכנון ברמת האזור(, דרך אספקטים שונים‬ ‫של תכנון ועיצוב הישוב והשכונה, ועד רמת המיקרו )הבית והגינה המשפחתיים.‬‫הערה : למיטב ידיעתי זהו המסמך היחיד בעברית אשר נכתב עבור גוף ממשלתי בנושא והוא‬ ‫מהווה אבן דרך בתפיסה התכנונית לישובים אקולוגיים בארץ.‬ ‫הדו"ח מצורף כנספח 2 למסמך זה.‬ ‫3. "‪ – "The Living Building Challenge‬מסמך מתקדם ועדכני שיצא השנה )0102( ע"י‬ ‫‪ .International Living Building Institute‬המסמך מאתגר את הסטנדרטים הנוכחיים‬ ‫לבנייה ירוקה בעולם )‪ .(LEED‬המסמך מציב סטנדרטים אקולוגיים גבוהים לתכנון ולפיתוח‬‫ירוקים מזווית ראייה רחבה וכוללת. ישנם כיום עשרות מבנים להדגמה העומדים בסטנדרטים‬‫אלו. מערכת התכנון המוצעת בנויה בשיטה פתוחה ושיתופית, אשר מאפשרת פיתוח ושכלול‬ ‫מתמיד על בסיס ידע וניסיון מצטבר ומתועד, בכדי להציב רף מתמשך וגבוה.‬ ‫ר נספח 3 - הגרסה הנוכחית של המסמך.‬ ‫41.2 תנועת הישובים האקולוגיים ‪Global Ecovillage Network‬‬ ‫התנועה מונה כיום אלפי ישובים )בכשבעים מדינות( אשר חברים בארגון העולמי. הארגון, המוכר‬ ‫ונתמך על ידי האו"ם וממשלות רבות, פועל בערוצים שונים:‬ ‫1. יצירת רשת מידע בינלאומית המקשרת ותומכת בישובים קיימים, ישובים בתכנון, ארגונים‬ ‫חברתיים וסביבתיים, אנשי אקדמיה ומחקר, אנשי תקשורת, תורמים פוטנציאליים‬ ‫ואקטיביסטים.‬
  • 7. ‫7‬ ‫2. ליזום , לארגן ולרכז יוזמות שונות התומכות בהתפתחות התנועה העולמית, כגון כנסים‬ ‫בינלאומיים, ליווי מרכזים לימודיים ואקדמאים והנחיית קורסים לתכנון ישובים אקולוגיים.‬ ‫ר נספח 4 – תוכנית הלימודים של קורס תכנון כפרים אקולוגיים בחסות האו"ם‬ ‫בנוסף לכפרים האקולוגיים החדשים , ישנם אלפי כפרים מסורתיים, רובם במדינות לא מתועשות,‬ ‫אשר עדיין מקיימים אורח חיים מסורתי-קהילתי- אקולוגי – אורח חיים אשר יש צורך ללמוד ולשמר‬ ‫אותו לשם יצירת בנק "גנטי" תרבותי כגון: מיומנויות; ידע על עולם הטבע; עובדות אנתרופולוגיות‬ ‫והיסטוריות; נגישות ושימור של צמחיית תר"ב )תבלין-רפואה-בושם( מקומית ועמידה.‬ ‫תנועת הכפרים האקולוגיים העולמית כוללת בתוכה מנעד רחב של מודלים התיישבותיים וארגוניים:‬ ‫עירוניים, פרבריים, כפריים ועצמאיים באזורים מרוחקים.‬ ‫51.2 תנועות מעבר: ‪Transition Town Movement; Post-Carbon Institute‬‬ ‫בנוסף לדגמים המפורטים מעלה, ישנה מגמה מתפתחת של הסבת )‪ (transition‬ישובים וקהילות‬ ‫ליישום עקרונות קיימות, בדרגות, קנה מידה והקשרים מגוונים. ‪ Transition Town Movement‬ו-‬ ‫‪ Post-Carbon Institute‬הן שתי רשתות ידועות המאגדות ותומכות באלפי פרויקטים מקומיים‬ ‫להסבה לקיימות בכל רחבי העולם.‬ ‫בסעיפים הבאים יוצגו מספר דוגמאות חיות ומוצלחות לישובים אקולוגיים מרחבי העולם. הדוגמאות‬ ‫יסווגו למקרי-דגם כפריים, פרבריים ועירוניים.‬ ‫2.2 דוגמאות כפריות‬ ‫קהילת פינדהורן )‪ – (Findhorn‬סקוטלנד‬‫קהילת פינדהורן היא הותיקה , הידועה והמבוססת מבין הישובים האקולוגיים המודרניים בעולם. היא‬ ‫נוסדה בשנת 2691 באזור החוף הצפוני הקר והחולי. הקהילה נודעת במגוון הרחב של תחומי‬‫העיסוק בה ובסטנדרטים הגבוהים שהיא מציבה. הקהילה מונה כשלוש מאות חברים. במשך השנים,‬ ‫יצר הישוב שיתופי-פעולה פוריים, אשר הפריחו את האזור כולו. לדוגמא: יצירת מועצה ביו-אזורית‬ ‫ויצירת מטבע מקומי המהווים יחד את הבסיס להתפתחות הכלכלית והחברתית באזור. הישוב מוכר‬ ‫ונתמך ע"י האו"ם והפך לאתר חינוך ומחקר בינלאומי. מדי שנה מבקרים בישוב אלפי תיירים,‬ ‫סטודנטים, ומשתתפים בסדנאות ובקורסים במוצעים בו. רבים מהם מקבלים השראה וכלים ליזום‬ ‫וליצור פרויקטים וישובים אקולוגיים במדינותיהם.‬ ‫רשימה חלקית של התחומים והענפים בהם הקהילה מתמחה‬ ‫1. מכללה אקדמית ללימודי קיימות, בשיתוף עם אוניברסיטת שומאכר ואוניברסיטת וגאיה.‬
  • 8. ‫8‬ ‫2. חממות מחקר ופיתוח לטכנולוגיות אקולוגיות בתחומי הבנייה, המים, החקלאות האורגנית‬ ‫והאנרגיה.‬ ‫3. מכללה וקליניקה לרפואה משלימה ומעבדת עיבוד צמחי מרפא.‬ ‫4. מרכז אומנויות אזורי.‬ ‫5. מרכז לתיירות אקולוגית ולסדנאות התפתחות.‬ ‫6. חברת תכנון ופיתוח לפרויקטים ירוקים.‬ ‫7. בית ספר אנטרופוסופי אזורי.‬ ‫8. בית קפה ומסעדה אורגניים.‬ ‫9. הוצאה לאור.‬ ‫01. חנות וקואופרטיב לתוצרת אורגנית.‬ ‫קהילת טמרה ‪ – Tamera‬דרום פרוטוגל‬ ‫טמרה )‪ ( Tamera‬היא קהילה בינלאומית המתקיימת בכפר אקולוגי-הוליסטי בדרום פורטוגל.‬‫מטרת הכפר להוות מודל לחיים קהילתיים , עצמאיים ובני-קיימא, המבוססים על תרבות של שלום עם‬ ‫הסביבה, עם בעלי החיים ובין בני אדם. הקהילה עצמה, המונה כ-051 איש, מכנה את המקום‬ ‫"הילינג ביוטופ" – כלומר, מערכת טבעית של ריפוי, שמטרתה להוות "חממה של אמון" ומעבדה‬ ‫לחקר השאלה, "כיצד בני אדם יכולים לחיות יחד ללא אלימות?"‬ ‫הקהילה נוסדה ב-5991 על ידי סבינה ליכטנפלדס )תאולוגית(, בן זוגה - דיטר דום )סוציולוג‬ ‫ופסיכואנליטיקאי( וצארלי ריינר ארנפרייס )פיזיקאי(, שרכשו שטח אדמה של 553,1 דונם באזור‬ ‫אלנטזו בפורטוגל. השלושה היו מעורבים החל מ- 8791 בפרויקטים קהילתיים שונים בגרמניה‬ ‫שמטרתם למצוא תשובות לשאלות הסביבתיות, הנפשיות, הרוחניות והחברתיות של זמננו.‬ ‫המקום מפעיל את המוסדות הבאים: אוניברסיטת מונטה סרו לחינוך לשלום - בה לומדים כ 001‬ ‫סטודנטים מרחבי העולם, מקיימת קורסים וסדנאות בנושאים כגון: פרמקלצר, שלום בין בני אדם‬ ‫לבעלי חיים, כלים לבניית קהילה. בית ספר לאהבה – ללימוד המלחמה המתנהלת בין המינים‬‫וליצירת חלופה להיסטוריה הפטריארכלית. בית אירוח בינלאומי – במהלך שנת 8002 הגיעו לטמרה‬ ‫סטודנטים ואורחים מיותר מ-82 מדינות שונות. הוצאת ספרים עצמאית – הוציאה לאור למעלה מ-‬‫52 ספרים. מחקר מדעי מתקדם – בתחום מקורות אנרגיה אלטרנטיביים )בשיתוף פעולה עם החוקר‬ ‫הגרמני ירגן קליינווכטר( ובתחום הפרמקלצר )בשיתוף פעולה עם ספ הולצר האוסטרי(.‬ ‫הקהילה יצרה קשר הדוק עם רשויות ואנשי המחוז הנידח שניקלע לקשיים חמורים בעשורים‬ ‫האחרונים : הגירה שלילית של צעירים לערים ומתוך כך ערעור של אורח החיים הכפרי המסורתי‬ ‫ויצירת משברים כלכליים, חברתיים וסביבתיים חמורים. טמרה השכילה ליצור שיתופי פעולה עם‬
  • 9. ‫9‬ ‫התושבים המקומיים ומהווה כיום מוקד משיכה והשראה מרכזי במחוז ובכל פורטוגל. טמרה הובילה‬ ‫בשנים האחרונות פרויקט דגל רב-היקף לאגירת מי גשמים והחדרתם לקרקע באגמים מלאכותיים,‬ ‫כתגובה למשבר האקולוגי הנובע מבצורות, רעיית יתר, סחיפת קרקע ושטפונות. הפרויקט יצר הד‬ ‫אזורי ובינלאומי נרחב.‬ ‫פדרציית דמנהואר ‪ – Damanhur‬צפון איטליה‬ ‫דמנהואר הנו מחוז של קהילות קטנות, המונה כ 0001 תושבים בסה"כ. הגרעין המקורי החל את‬‫עבודתו ב 5791 ומאז התרחב בצורה של גרעיני קהילות בנות כעשרים חברים, החיים יחד בשותפות.‬ ‫לכל גרעין ייחודיות משלו, בדרכי ההתנהלות, באורחות החיים, בפרנסה וביצרנות כמו גם בתרומתו‬ ‫לפעילות החברתית, הכלכלית והתרבותית של המחוז.‬ ‫המחוז כולו יושב על שטח של 0005 דונם, הכוללים כפרים עתיקים משוחזרים, אדמות חקלאיות‬ ‫אורגניות ויערות בתהליכי שיקום שונים. למחוז גוף ממשל עצמאי עם חוקה מקומית, מטבע ומערכת‬ ‫כלכלית מקומית, מערכות רפואה, חינוך, תרבות, מידע ומחקר.‬ ‫עשרות עסקים מקומיים משרתים את קהילת המחוז והאזורים הסמוכים. העסקים מאוגדים תחת‬ ‫מותג ייחודי. אנשי דמנהואר ידועים באיכות הגבוהה של מוצריהם ושירותיהם בתחומים של חקלאות‬ ‫אורגנית, טכנולוגיות ואנרגיה חלופית, בנייה ופיתוח, אומנויות, גינון ועיצוב נופי, תיירות אקולוגית,‬ ‫רפואה משלימה ועוד.‬ ‫המחוז מייצר לעצמו כ %05 מתצרוכת המזון שלו )בכלל זה בשר, דגים, מוצרי חלב, דגנים, שמנים,‬ ‫ירקות ופירות(, %07 מתצרוכת המים שלו, %09 מתצרוכת העץ לחימום )מים והסקה – אקלים קר‬ ‫בחורף(, ו %53 מתצרוכת הדלק לרכבים )ביו- דיזל( ומתצרוכת החשמל )פאנלים סולריים(. המחוז‬ ‫מיישם תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח בנושאי ניהול משאבים וסביבה, אשר מהווה בסיס לכל‬ ‫תוכניות הפיתוח של המחוז.‬ ‫פרויקט יישוב מחדש של כפרים נטושים – צפון ספרד‬ ‫במחוז ‪ Aragon‬במורדות הרי הפירנאים כפרים נטושים רבים. הממשל המקומי, באמצעות ארגון ‪La‬‬‫‪ Asociacion Artiborain‬ערך מחקר ומיפוי של כשישים כפרים נטושים. מטרת המחקר הייתה לבחון‬ ‫אפשרויות ליישוב מחודש של חלק מהכפרים. בעקבות המחקר, יישבו מחדש שלושה כפרים במימון‬ ‫משותף עם התושבים ובתמיכת הממשל. בנוסף, כפרים רבים יושבו מחדש באופן פרטי בעשרות‬ ‫השנים האחרונות והם מיישמים עקרונות של התיישבות אקולוגית. דוגמא מוצלחת הינה הכפר‬ ‫‪ Lakabe‬בצפון מערב הפירינאים, שם, בתוך עשור, חידשה קבוצת מתיישבים את בתי האבן‬ ‫העתיקים, התקינה מערכות תשתית למים ואנרגיה מתחדשת, ביססה חקלאות אורגנית לתצרוכת‬ ‫עצמית, שיקמה אזור יערות וחורש טבעי ופיתחה כלכלה מקומית המבוססת על מאפייה משגשגת.‬
  • 10. ‫1‬ ‫שתי דוגמאות כפריות ידועות נוספות‬ ‫‪ ,Crystal Waters- Queensland, Australia‬כפר פרמקלצר זוכה פרס האו"ם.‬ ‫•‬‫‪ - , Auroville -India‬התיישבות כפרית אקולוגית גדולה במחוז נידח בדרום הודו. הפרויקט‬ ‫•‬ ‫התחיל בשנות השישים בתמיכת האו"ם והפך למרכז בינלאומי למחקר ולפיתוח אקולוגיים.‬ ‫3.2 דוגמאות פרבריות‬ ‫‪ – Village Homes‬העיר דיוויס, מרכז קליפורניה‬ ‫שכונה בת 022 יחידות דיור על פני 082 דונם בתחומי העיר האוניברסיטאית דיוויס. השכונה הוקמה‬ ‫ב 5791 ותוכננה ע"י האדריכלים מייק וגודי קורברט. בעקבות חרם אופ"ק נוצר חוסר משמעותי‬ ‫בדלקים, עובדה אשר הובילה בזמנו למדיניות ממשלתית אשר תמכה במחקר לתכנון אקולוגי וחסכון‬ ‫באנרגיה ) בין השנים 0891-4791(. שכונה הוקמה בכדי להדגים גישות וטכניקות ירוקות מוכחות‬ ‫ויעילות לתחומים הבאים: )דוגמאות(‬ ‫תכנון ישובי : רוחב כבישים צר עם הצללה כבדה למניעת הצטברות ופליטת חום ולהאטת הנסיעה.‬ ‫פיתוח שטח : יצירת מערכת ניקוזים המפנה את מי הגשמים והנגר העילי לתעלות מפולסות )שיחים,‬ ‫‪ (Swales‬אשר מחדירות את המים אל הקרקע. ב 53 השנים מאז, הועלה מפלס מי התהום באזור‬ ‫ההתיישבות בחמישה )!( מטרים בזמן ששאר המחוז סובל מבצורת, סגירת בארות ועליית מחירי‬ ‫מים.‬ ‫גינון ציבורי : מרבית הגינון מבוסס על צמחי פרי, רפואה ותועלת, הנהנים מהקרקע הלחה סביב‬ ‫תעלות אגירת הנגר בכל השנה. הצמחייה מבוססת על זנים עמידי-בצורת ודורשת השקיית-עזר‬‫מינימלית לביסוס בלבד. השכונה היא "גן עדן" של עצי פרי ופינות חמד בכל ימות השנה, כולל בקיצים‬ ‫הארוכים והלוהטים. שני כרמי ענבים, שתי גינות ירק קהילתיות, שני פארקים פתוחים ומספר רב של‬ ‫בוסתנים מהווים כארבעים אחוז משטח השכונה.‬ ‫תכנון בונה קהילה : בצמוד לתעלות ההחדרה, נבנתה מערכת שבילי אופנים והליכה המחברת בין כל‬ ‫בתי השכונה. השבילים מאפשרים גישה נוחה לעצי הפרי ומעודדים אינטראקציה בין התושבים.‬ ‫השימוש המסיבי בשבילים יצר גם חסכון משמעותי בתחבורה. אירועי קטיף ועיבוד פרי רבים‬ ‫מתרחשים בעונות השונות ומהווים מוקדי משיכה לכל תושבי העיר.‬ ‫בנייה : תכנון האתר מיקם את הבתים לאורך הציר מזרח-מערב בכדי לאפשר חשיפה דרומית מלאה.‬‫מרבית הבתים תוכננו על בסיס "תכנון פסיבי סולרי" המאפשר החדרת שמש ואגירת חום בימי החורף‬ ‫הקרים והבהירים וצינון בקיץ ע"י ארובות אוורור ואגירת קרירות הלילה במסה התרמית הגבוהה‬ ‫בפנים המבנה והבידוד הגבוה בקירות. )ראה נספח 5- מצגת עקרונות בנייה אקלימית(. תכנון וסוג‬ ‫בנייה זה מאפשר חיסכון של עשרות אחוזים בצריכת האנרגיה לחימום וקירור.‬
  • 11. ‫11‬ ‫הכפר האקולוגי בעיירה איתקה – ‪Ithaca Ecovillage‬‬ ‫כפר אקולוגי המוגדר כפרבר צמוד לעיירה האוניברסיטאית איתקה שבצפון מדינת ניו יורק. הכפר‬ ‫הוקם בשנת 5991 ע"י קבוצת אנשי העיירה, אשר שאפו ליצור מודל לאורח חיים הנהנה משני‬ ‫העולמות: חיי עיר קטנה וחיי כפר קהילתיים. הקבוצה התארגנה כעמותה ורכשה חווה נטושה בת‬‫007 דונם. אנשי הקבוצה הגיעו להסכם ייחודי עם העירייה ורשויות המחוז המאפשר הקצאת שמונים‬ ‫אחוז משטח הקרקע לשימושים חקלאיים אורגניים ולשימור טבע. שאר השטח תוכנן ופותח על פי‬ ‫מודל "התיישבות קהילתית עירונית צפופה" בשם ‪ .Co-Housing‬הבתים הם דו-קומתיים משותפים‬‫וכוללים מטבח גדול, חדרי כביסה, מחסנים וחדרים ייעודיים נוספים המשותפים לכלל השכונה. תכנון‬ ‫זה מפחית משמעותית את גודל הדירות הנדרש ויוצר מצע לאינטראקציה קהילתית. בכפר האקולוגי‬ ‫יש כיום שתי שכונות בנות 03 בתים, כאשר שכונה נוספת נמצאת בתהליכי תכנון מתקדמים. להלן‬ ‫כמה מהמאפיינים הייחודיים והחשובים של הכפר:‬‫דיירי הכפר עובדים במקום , רובם ביוזמות עסקיות מקורית, או בעיירה הסמוכה, ורובם אינם‬ ‫•‬ ‫מחזיקים ברכבים פרטיים ומשתמשים תחת זאת באופניים, בתחבורה ציבורית או ברכבים‬ ‫משותפים‬ ‫קבלת ההחלטות לגבי ענייניי הכפר נעשית באסיפה, בתהליך קונצנזוס מלא‬ ‫•‬ ‫הדיירים עובדים 3 שעות בשבוע לטובת תחזוקה והקמות באתר‬ ‫•‬ ‫במקום מופעל מרכז חינוכי ללימודי קיימות בשיתוף עם האוניברסיטה המקומית‬ ‫•‬ ‫4.2 דוגמאות עירוניות‬ ‫‪City Repair – Portland, Oregon, USA‬‬ ‫פרויקט "תיקון עיר" הנו פעולה של עמותת אזרחים בתמיכת עיריית פורטלנד וגופים נוספים. מטרת‬ ‫הפרויקט היא לחנך, לתת כלים ולהקנות השראה לקהילות בעיר למטרת חידוש והחייאה של‬‫המקומות בהם הן פועלות ומתקיימות, ודרך כך ליצור תחושת כפר ושיתוף פעולה. הפרויקט מתמקד‬ ‫ביצירת תחושת זהות ושייכות למקום ולאנשים, ע"י שילוב של עשייה אומנותית ואקולוגית באתרים‬ ‫מופרים בתוך העיר. להלן דוגמאות לפרויקטים ואירועים תרבותיים ולימודיים, שנעשו ע"י אלפי‬ ‫המתנדבים והחברים בפרויקט, מכל שכבות וסוגי האוכלוסיה בעיר:‬‫כנסים מקומיים ואזוריים בפיתוח עירוני בר-קיימא אשר השפיעו עמוקות על מדיניות העירייה‬ ‫•‬ ‫בתחומים אלו.‬ ‫מרכזי אקולוגיה עירונית והכשרות, המספקים הדרכה וייעוץ לאזרחים בנושאי קומפוסטציה,‬ ‫•‬
  • 12. ‫1‬ ‫בנייה, גידול מזון, איסוף ומחזור מים ועוד. יצירת מוקדי הדגמה שונים ברחבי העיר.‬ ‫תמיכה בשווקי חקלאים אורגניים אזוריים ובפיתוח גינות ירק ובוסתנים ברחבי העיר.‬ ‫•‬ ‫מרכז יד -שנייה ושימוש חוזר גדול, הנותן פתרונות איסוף, מיון, תיקון ומכירה ברמה גבוהה,‬ ‫•‬‫של מגוון רחב של מוצרים, חומרי גלם ובנייה ועוד. במרכז מתקיימים שוקי החלפות יד שנייה‬ ‫קבועים.‬ ‫מרכז אופניים משומשים המקנה הכשרה וכלים לתיקון ותחזוקת אופניים ומעודד שימוש‬ ‫•‬ ‫בתחבורה לא מזהמת.‬ ‫יצירת מסורות תרבותיות מקומיות חדשות כגון יום כדור הארץ, כמו גם אירועים תרבותיים‬ ‫•‬ ‫שונים התומכים ביצירת הרשת הקהילתית העירונית.‬ ‫בניית מבנים ציבוריים מחומרים טבעיים וממוחזרים ע"י הקהילה המקומית ולטובתה.‬ ‫•‬ ‫פרויקטים של שתילות עצים ושיקום אקולוגי של אזורים מופרים וטבעיים בתוך העיר ובצמוד‬ ‫•‬ ‫לה.‬ ‫פרויקטים של הסרת משטחי אספלט ובטון והפיכתם לגנים ציבוריים.‬ ‫•‬ ‫דוגמאות עירוניות נוספות:‬‫לונדון: ‪ – BedZed Housing Project‬פרויקט דיור ירוק רחב-היקף ועטור פרסים, המיישם עקרונות‬ ‫של תכנון אקולוגי.‬‫‪ ,Hammerby – Sjostad‬שוודיה – דוגמא עירונית לתכנון ופיתוח בר-קיימא של אזור מופר ומזוהם.‬ ‫דוגמאות נוספות רבות ניתן למצוא באתר של :‪Transition Town Movement‬‬ ‫•‬ ‫‪http://www.transitionnetwork.org/projects/map‬‬ ‫סקירת רקע בארץ‬ ‫3.‬ ‫1.3 היסטוריה ורקע כללי.‬ ‫11.3 סוגי התיישבות התואמים חלק מעקרונות הכפר האקולוגי‬ ‫מבחינה היסטורית , קיימים בארץ מספר סוגי התיישבות אשר תואמים חלק מהעקרונות של ישובים‬ ‫אקולוגיים:‬
  • 13. ‫1‬ ‫כפרים מסורתיים מלפני קום המדינה‬ ‫אלפי כפרים וצורות התיישבות לאורך ההיסטוריה המקומית נבנו על בסיס עקרונות הקיימות; חלקם‬ ‫מתוך מגבלות המציאות וחלקם באופן מושכל ע"י השלטון המקומי באותה תקופה. הדוגמאות‬ ‫הקלאסיות הן בנושאים של אגירת מי גשמים בבורות מטוייחים; בנייה מחומרים מקומיים )בעיקר‬ ‫אבן(; טיפוח חקלאות בת-קיימא ללא השקיית עזר )על בסיס גידולי עצים, חיטה, קטניות ומרעה(;‬ ‫ושימוש בטכנולוגיות פשוטות. החיים הכפריים המסורתיים בארץ הם נושא שלם למחקר ותיעוד,‬ ‫כבסיס לכל ניסיון ליצירת ישובים אקולוגיים חדשים.‬ ‫ההתיישבות החלוצית‬‫הביאה איתה הרבה מעקרונות הפשטות , חיי השיתוף והקהילה ועבודת האדמה, הן כאידיאולוגיה והן‬ ‫מתוך כורח הזמן. עקרונות אלו לא עמדו במבחן הזמן והדורות ולכן ניתן לומר שלא הייתה זו‬ ‫התיישבות בת-קיימא מבחינה חברתית, כלכלית או אקולוגית.‬ ‫התנועה הקיבוצית‬ ‫נחשבת בעולם כניסוי המודרני הגדול ביותר ביצירת התיישבות קהילתית התכוונותית )‪Intentional‬‬ ‫‪ .(Communities‬בדור הראשון של הקיבוצים, אכן מומשו רעיונות רבים אשר תנועת הכפרים‬ ‫האקולוגיים מחדשת היום, בעיקר מבחינה חברתית וחינוכית ובצורת ההתיישבות הפיסית המרוכזת‬ ‫שסביבה אזורים חקלאיים ומוקדי תעסוקה. התפרקות רוב הקיבוצים והפרטתם מהווים הזדמנות‬ ‫ייחודית לחידוש ושיקום החיים הקהילתיים והכפריים בקיבוצים באופן מושכל ומתוכנן, ע"י שימוש‬ ‫בעקרונות ובניסיון המצטבר של תנועת הכפרים האקולוגיים בארבעים השנים האחרונות. הקיבוצים‬ ‫מהווים את התשתית הפיסית הטובה ביותר בארץ לשם כך. בהמשך אתאר מספר קיבוצים אשר‬‫השכילו ליישם חלק מהעקרונות ובשל כך עדיין מהווים דוגמא חיה לקיבוץ פעיל ופורה. )נאות סמדר,‬ ‫הרדוף, שדה אליהו ואחרים(.‬ ‫באמצע שנות התשעים נעשה ניסיון ליצור תנועה להתחדשות חברתית ואקולוגית בקיבוצים,‬ ‫בהשראת תנועת הכפרים האקולוגיים )בהובלת איש הפרמקלצר הנורווגי יאן בנג שהתגורר בקיבוץ‬ ‫גזר באותם שנים(. התנועה – אשר נקראה "הקיבוץ הירוק" – הייתה למעשה קבוצת עבודה של‬ ‫מספר "משוגעים לדבר", שזיהו את הצורך ואת הפוטנציאל לשילוב רעיונות אקולוגיים בקיבוצים.‬ ‫הקבוצה ניסתה לגייס קיבוצים לרעיון וליצור מסגרת חוקית ממוסדת בתוך התנועה הקיבוצית, לשם‬ ‫עידוד יוזמות, חינוך, תכנון ויישום של עקרונות הכפר האקולוגי. הקבוצה התמוססה בעיקר נוכח‬ ‫הציניות והאדישות של מרבית הקיבוצים, חוסר בדוגמאות חיות בארץ וחוסר הבנה מצד הקיבוצים‬ ‫והרשויות של הפוטנציאל הגלום בתהליך זה.‬‫בעשור האחרון ישנם שוב מספר ניסיונות להתיישבות אקולוגית במספר קיבוצים: הר עמשא, כרמים,‬ ‫נוה איתן, בית קשת, חוקוק וצבעון. )תיאור מפורט בסעיף הדוגמאות בהמשך(. ניסיונות נוספים‬ ‫נעשים בצורה לא מאורגנת בקיבוצים רבים ברחבי הארץ.‬
  • 14. ‫1‬ ‫הצעה נוספת וייחודית לפיתוח קיבוץ ירוק גובשה לאחרונה ע"י ד"ר שמואל בן נפתלי, מנהל מכללת‬ ‫"תמרה- תרפיה בטבע". אנשי קשר "הקיבוץ הירוק": יאן מרטין בנג ‪, jnbng49@gmail.com‬‬ ‫רוני אברהמי ‪ronavra@zahav.net.il‬‬ ‫תנועת המצפים‬ ‫ניסיונות התיישבות אקולוגית בחלק מהמצפים )יודפת, הררית, מעלה צבייה, חרשים, מתת, אבירים,‬ ‫נטף(. בשנים הראשונות אכן קוימו חלק מעקרונות הכפר האקולוגי, אם בצורה מודעת ואם באופן‬ ‫ספונטני. דגש רב הושם על בנייה מחומרים מקומיים, מינימום התערבות, בשילוב עם שיקום החורש‬ ‫הטבעי, פיתוח נוף אורגני ושילוב חקלאות אורגנית ויצרנות ייחודית כבסיס הכלכלי של מרבית‬ ‫התושבים. עם השנים, עברו רבים מהמצפים לכלכלה על בסיס תיירותי ונתינת שירותים, והערכים‬‫האקולוגיים של מקומיות וקהילתיות פחתו משמעותית. מבחינה אקולוגית, רוב המצפים נחשבים היום‬ ‫כישובי לינה ולא כיחידות סמי- עצמאיות ויצרניות. לכן, "טביעת הרגל האקולוגית" שלהם גבוהה,‬ ‫במיוחד לנוכח המיקום הרגיש והמרוחק שלהם, לעתים בצמוד לשמורות טבע. למצפים יש בסיס‬ ‫ופוטנציאל גבוהים להפוך לישובים אקולוגיים.‬ ‫הערה לגבי פיתוח ובנייה צמוד או בתוך שמורות טבע: בעבר הוקמו התיישבויות, חוות בודדים או‬ ‫מבנים פרטיים בתוך שמורות טבע, בעיקר באופן לא חוקי ועל קרקע פרטית או במסגרת בתי ספר‬ ‫שדה, בסיסי צה"ל או מבנים ליערני קק"ל. ההמלצה הגורפת והמוסכמת על כלל ארגוני הסביבה היא‬ ‫שאין לאפשר הקמת כל יישוב בתוך שמורות טבע או בסמוך להן, שכן השמורות הן משאב דל ויקר‬‫ערך בארץ. יש לקחת בחשבון שכל התיישבות אנושית, אקולוגית ככל שתהייה, מביאה איתה טביעת‬ ‫רגל והשפעה ברדיוס גדול. )למשל, חתולי בית מפרים את המאזן האקולוגי ברדיוס של מספר‬ ‫קילומטרים(.‬ ‫התיישבויות בודדים, ישובים ייחודיים וישובים חוקיים למחצה‬ ‫ברחבי הארץ פזורות כמאה התיישבויות בודדים אשר הוקמו משנות השבעים בעיקר כחוות צאן.‬‫התיישבויות אלו הפכו עם השנים לבתי קבע של משפחות רבות ומתוך כך שולבו אלמנטים שונים של‬ ‫התיישבות אקולוגית: שימוש בחשמל סולרי, גידול מזון, בנייה אלטרנטיבית, מיחזור מים ועוד. בשל‬ ‫חוסר תמיכה, משאבים וידע, רבות מהתיישבויות אלו מהוות מפגע אקולוגי והפרה של שטחים‬‫פתוחים – עובדה אשר יכולה להשתנות בקלות יחסית ע"י שינוי המדיניות כלפי המתיישבים והדרכתם‬ ‫במימוש עקרונות הכפר האקולוגי. בשנים האחרונות הוצאו עשרות צווי פינוי להתיישבויות בודדים‬ ‫והנושא נידון בכנסת.‬ ‫ראוי לציין שמדינת ישראל הינה אחת המדינות היחידות בעולם שאין בה צורת התיישבות מוכרת‬ ‫וחוקית של חוות חקלאיות . שני ישובים מוכרים יצרו שילוב בין התיישבות בודדים לבין התאגדות‬ ‫כישוב, שניהם עם מרכיבים אקולוגיים: הכפר כליל בגליל המערבי )יפורט בהמשך( והישוב שחרות‬ ‫בערבה, אשר הוקם כהתיישבות בודדים וכיום הינו ישוב מוכר המתבסס על תיירות ויצרנות מקומית‬ ‫ומתמחה בבנייה מחומרים טבעיים וממוחזרים. הישוב קדיתא ליד צפת נאבק במשך שנים להכרה‬
  • 15. ‫1‬ ‫ותמיכה ממסדית ולאחרונה הוסדר מעמדו ונכתבה תב"ע להרחבתו. עזוז בנגב הינו יישוב ייחודי‬ ‫נוסף.‬ ‫אתרים אקולוגיים לימודיים‬ ‫מספר חוות ואתרי הדגמה קמו בעשור האחרון כניסיונות ליישם את עקרונות הכפרים האקולוגיים.‬ ‫הדוגמאות הבולטות הם המרכז לחינוך ותיירות אקולוגית בקיבוץ לוטן, משק אדמאמא בניר משה‬ ‫בנגב המערבי ו"חווה ואדם" של עיריית מודיעין בתמיכת משרד החינוך וגופים נוספים )פירוט‬ ‫בהמשך(. בכל אתר חיה קהילה המתפרנסת מיצרנות מקומית ובעיקר מפעילויות חינוכיות לציבור‬ ‫הרחב. פירוט:‬‫קיבוץ לוטן: המרכז לאקולוגיה יצירתית . המרכז האקולוגי הוותיק בארץ. הוקם כיוזמה מקומית של‬ ‫מספר חברי קיבוץ, אשר למדו פרמקלצר ותכנון ישובים אקולוגיים בחו"ל ורצו לשלב וליישם את‬‫השיטות שלמדו בענפים שונים. המרכז מדגים שיטות בנייה, גינון ותשתיות אקולוגיות מגוונות ברמה‬‫גבוהה ומתוך שיתוף פעולה עם מוסדות תכנון ומוסדות אקדמאיים. מכון התקנים הישראלי ניסח תקן‬ ‫ראשון מסוגו בארץ לבנייה בחבילות קש על בסיס פרויקט משותף עם קיבוץ לוטן ומדרשת בן גוריון.‬ ‫על בסיס תקן זה, נבנתה במקום שכונת מגורים אקולוגית שלמה לסטודנטים ולאורחים. המרכז הנו‬‫בעל שם בינלאומי לבנייה אקולוגית מדברית וזכה בפרס "הישוב האקולוגי הנבחר" בשנת 8002 ע"י‬ ‫הארגון העולמי, וכמו כן מלמד מספר קורסי תכנון ישובים אקולוגיים מוסמכים בשנה. המרכז מארח‬‫מדי שנה עשרות סטודנטים מרחבי העולם לקורסי סמסטר מרוכזים, ואלפי תיירים לסיורים וסדנאות.‬‫משק אדמאמא היווה פריצת דרך בשיתוף פעולה עם הרשויות בכך שהדגים הפיכה של שטח חקלאי‬ ‫בן 01 דונם הצמוד לבתי מגורים של משק חקלאי במושב לכפר הדגמה המשלב מבנים מחומרים‬ ‫ממוחזרים וטבעיים, מערכות מים אפורים,שירותי קומפוסט, אנרגיה סולרית, צמחייה מגוונת וגינות‬‫ירק. באתר התלמדו וחיו במשך השנים עשרות רבות של תלמידים ומתנדבים מכל העולם והוא הפך‬ ‫למוקד משיכה מרכזי באזור.‬ ‫חווה ואדם אתר המדגים בצורה מרוכזת ובקנה מידה קטן מגוון שיטות לבנייה, פיתוח וחקלאות‬ ‫אקולוגיים. המקום הנו בעל תקן מוסד חינוכי מוכר ומהווה מרכז ארצי ייחודי לכל נושאי הקיימות‬ ‫והחינוך הסביבתי. האתר אינו מחובר לרשת החשמל, למערכות הביוב או לפינוי פסולת. מתוך כך‬ ‫עושה המקום שימוש נרחב באנרגיה חלופית, בשירותי קומפוסט, במיחזור מים אפורים ומיחזור‬‫יצירתי של פסולת. האתר נתקל במשך השנים במשוכות בירוקרטיות רבות ובהתנגדויות מצד רשויות‬‫התכנון למרבית היישומים האקולוגיים במקום. למיטב ידיעתי, נושאים אלו לא הוסדרו מעולם, למרות‬ ‫שהאתר קיבל הכרה לאומית ובינלאומית נרחבת, והוא מארח קבוצות סטודנטים של הסוכנות‬ ‫היהודית, ומוכר לשירות לאומי .‬ ‫21.3 מסמכים מנחים‬ ‫מסמך עקרונות מנחים לתכנון ישובים ושכונות בני קיימא )מצורף כנספח 6(‬
  • 16. ‫1‬‫המסמך פורסם בשנת 7002, והוא תוצר של שיתוף פעולה בין משרד הבינוי והשיכון, המשרד להגנת‬‫הסביבה, משרד הבריאות, מרכז השל, העמותה לייזום בנייה ירוקה ובת קיימא ומספר רב של יועצים‬ ‫מומחים. המסמך מתייחס לנקודות הרלוונטיות הבאות להקמת ישובים אקולוגיים:‬‫הרקע הגלובלי והארצי , הסיבות השונות והדחיפות לשילוב עקרונות תכנון בר-קיימא בהקשר‬ ‫•‬ ‫של בניה. )בניה נחשבת לאחד הענפים התעשייתיים המזהמים והמשפיעים ביותר לאורך‬ ‫זמן.(‬ ‫זכות הציבור למעורבות ויידוע בתהליכי תכנון והתועלות הנגזרות מכך.‬ ‫•‬‫פירוט "ערכי-העל" בתפיסת תכנון פיסי בר-קיימא: קרקע, מים, אנרגיה ואיכות סביבה כללית‬ ‫•‬ ‫)צמחייה, תחבורה, רעש, קרינה, איכות אוויר, מזיקים, חומרים ועוד(.‬ ‫פירוט דרכי התכנון ודוגמאות ליישומים בתנאים שונים.‬ ‫•‬ ‫מסמך מרחב ביוספרי בשפלת יהודה )4002(‬ ‫המסמך מבוסס על הנחיות אונסק "ו למרחבים ביוספריים. עבודה רחבת היקף, רב תחומית ורב‬ ‫משרדית, אשר נועדה להגדיר הנחיות מפורטת לתכנון והסבת שפלת יהודה לשמורה ביוספרית. על‬ ‫פי המסמך,‬ ‫"המרחב הביוספרי הוא ישות גיאוגרפית המכילה מרכיבי נוף טבעי ומרכיבי נוף אנושי‬ ‫כיחידת התייחסות אחת המחייבת את שני הצדדים. השמירה במרחב הביוספרי היא על‬ ‫משאבי הטבע, על המשאבים הגנטיים, על משאבי מורשת ועל גידולי חקלאות מסורתיים.‬ ‫השילוב בין השימור לפיתוח בר-קיימא יאפשר בסיס לכלכלת האזור, קיומו ושגשוגו של‬ ‫המרחב הביוספרי כאזור ייחודי בקנה מידה ארצי.“‬‫מספר ישובים ניסו ליישם את המלצות המסמך בשנים האחרונות )צבעון, כרמים, חוקוק, בית קשת(.‬ ‫הרחבה על כך בסעיף הבא.‬ ‫נספח 7 מציג את פרק הנחיות התכנון של המסמך.‬ ‫2.3 סקירת הניסיונות להקמת ישובים אקולוגיים בארץ‬ ‫בהשראת תנועת הכפרים האקולוגיים, נעשו בעשור האחרון מספר ניסיונות של גרעיני התיישבות‬‫בעלי אידיאולוגיה אקולוגית להקים ישובים ושכונות או לחדש ישובים קיימים. להלן סקירה חלקית של‬ ‫הניסיונות אשר ידועים לי.‬ ‫עמותת הכפר האקולוגי . גרעין מאורגן אשר ניסה להקים ישוב אקולוגי מוסדר בין השנים‬ ‫1.‬ ‫5002-0002 . הגרעין הופנה ע"י תנועת אור לאתרי הישובים מיכל בגלבוע )שלא הוקם(,‬‫הר עמשא בצפון בנגב ואחרים. הגרעין התפרק בשל הקשיים למימוש עקרונות ההתיישבות‬ ‫האקולוגית בכל האתרים.‬
  • 17. ‫1‬ ‫איש קשר: אייל ביגר 9922115-770, ‪info@goodenergy.org.il‬‬‫גרעין לוטם/ חוקוק . גרעין התיישבות בן עשרות משפחות שהתגבש בין השנים 7002-2002‬ ‫2.‬ ‫בקיבוץ לוטם בגליל התחתון. אנשי הגרעין התיישבו בשכירות בשכונה נטושה של הקיבוץ‬‫ורצו לחדש את השכונה כאתר למגורי קבע. לאחר התנגדויות של חברי הקיבוץ, פנה הגרעין‬ ‫לתנועת אור והופנה לקיבוץ חוקוק. רובם של חברי הגרעין חיים היום בשכירות בקיבוץ‬ ‫ונמצאים בשלבי תכנון סופיים של בניית שכונה קהילתית בצמוד לקיבוץ. בשכונה מתוכננים‬ ‫שילוב של אלמנטים אקולוגיים כגון טכניקות בנייה טבעית ושמירה על שטחים פתוחים.‬ ‫הצלחת הגרעין למצוא אתר להתיישבות נזקפת לזכות הבאים: שיתוף פעולה עם המוסדות‬ ‫המיישבים ותנועת אור; לכידות חברתית; יכולת התפשרות בין חברי הקבוצה; קבלת‬ ‫החלטות מרוכזת; וויתור על חלק משמעותי מהעקרונות הפיסיים של התיישבות אקולוגית.‬ ‫איש קשר: צבי ניר ‪zvinir01@gmail.com‬‬ ‫נווה איתן . גרעין של משפחות חינוך-ביתי שהתיישב בנוה איתן בעקבות פרסומים להקמת‬ ‫3.‬ ‫"שכונה אקולוגית". מרבית המשפחות שכרו ושיפצו מבנים קיימים נטושים בקיבוץ ויצרו חיי‬ ‫קהילה ענפים. ההרחבה הקהילתית הוקפאה בעקבות חילוקי דעות בתוך הקיבוץ ועם‬‫המוסדות המיישבים – חלקם בנושאים הקשורים לפיתוח ולתקנוני הבנייה המוצעים. הגרעין‬ ‫ניסה להיקלט לקיבוץ אך נתקל בהתנגדות מצד חברי הקיבוץ הותיקים. הקיבוץ נמצא כעת‬ ‫בתהליכי פרצלציה והחליט ליישב את כל המבנים הנטושים בחברים חדשים לפני פיתוח‬‫ההרחבה. כיום חיות המשפחות בשכירות וללא מעמד קבע, כשרובן ממתינות לסיום תהליכי‬ ‫הפרצלציה או מחפשות מקום קבע אחר ברחבי הארץ.‬ ‫איש קשר: יובל דוד צוקרמן ‪yuvalzuck@yahoo.com‬‬ ‫קיבוץ כרמים – קיבוץ צעיר שחודש בשנים האחרונות ע"י משפחות, שלחלקן אוריינטציה‬ ‫4.‬ ‫אקולוגית. בקיבוץ מתוכננת, בשיתוף הקהילה, הרחבה שתיישם את עקרונות מסמך‬ ‫ההנחיות לפיתוח בר קיימא של משב"ש ותוך שימוש בתהליכי תכנון פרמקלצר. )מצורפת‬ ‫מצגת מפורטת בנושא. ר נספח 8(. לדברי המתכננים, התוכנית נתקלת בהתנגדויות‬ ‫לאישורים מצד ועדות התכנון השונות.‬ ‫איש קשר: אודי נתן ‪udidan@gmail.com‬‬ ‫הר עמשא – קיבוץ בדרום הר חברון / צפון הנגב אשר נמצא בתהליך הסבה ל"ישוב כפרי‬ ‫5.‬ ‫שיתופי". הקיבוץ עבר ניסיונות יישוב מחדש ע"י גרעינים אקולוגיים שונים בעשור האחרון.‬ ‫הניסיונות נכשלו בשל חוסר תמיכה מערכתית ראויה ובשל התנגדות של גורמים פנימיים‬ ‫בתוך הקיבוץ. לאחרונה מונה לקיבוץ מפרק-מפעיל וגובש גרעין התיישבות חדש בעל‬ ‫אוריינטציה אקולוגית. הוגשה תוכנית פיתוח והרחבה למקום והגרעין נמצא בתהליכים מול‬ ‫הרשויות והמפרק לקביעת הצביון העתידי. גם בתהליך זה מסתמנים הקשיים הרגילים של‬ ‫חוסר ידע, נכונות ועניין מטעם הרשויות ליישם עקרונות של יישוב אקולוגי למרות רצון‬ ‫המתיישבים בכך.‬
  • 18. ‫1‬ ‫איש קשר: דרור דגן ‪dror.dagan@gmail.com‬‬ ‫מיכל – ישוב חדש אשר תוכנן להיות מוקם על הר הגלבוע בצמוד לישוב מעלה גלבוע.‬ ‫6.‬ ‫הישוב תוכנן על ידי האדריכל אריה רחמימוב והיועץ הסביבתי חיים שנהר. המתכננים‬ ‫השתמשו בעקרונות אקולוגיים מסויימים כגון פיתוח שטח מינימלי, הנחיות בנייה מחמירות‬ ‫והמלצות לחדשנות בנושאי שימוש במי נגר עילי, מי גשמים ומי שופכין. תכנית הישוב‬‫נתקלה ההתנגדות עצומה הן מצד הגופים הירוקים – בשל הימצאותו בסמוך לשמורת אירוס‬ ‫הגלבוע, והן מצד גופי שמאל – בשל מיקומו הרגיש על קו התפר. הקמת הישוב בוטלה‬ ‫בשנת 6002.‬ ‫איש קשר: חיים שנהר: ‪haim.shenhar@gmail.com‬‬ ‫קיבוץ אדמית – בשנת 6002, גרעין קטן של משפחות צעירות הגיש הצעה לקליטה‬ ‫7.‬ ‫להתיישבות אקולוגית ולפיתוח פרויקט חינוכי אזורי, ע"י שיקום ושדרוג מבנים נטושים‬ ‫בקיבוץ. הגרעין חי כשנה בקיבוץ ונתקל בהתנגדות גורפת מצד חברי הקיבוץ, בשל תהליכי‬ ‫הפרטה.‬ ‫איש קשר: גלעד מרגלית ‪gilad@permacultureisrael.org‬‬ ‫בית קשת – ההרחבה בקיבוץ בית קשת תוכננה כהרחבה סטנדרטית במקור. גרעין‬ ‫8.‬ ‫התיישבות בעל אופי אקולוגי וחינוכי התאגד לאכלס ולשווק את ההרחבה. הגרעין, אשר‬ ‫כולל כמה מאנשי המקצוע הבכירים בארץ בתחומי האקולוגיה המעשית, יצר קשר עם יזם‬ ‫ומפתח ההרחבה בשלב מוקדם והיה מעורב מאד בניסיונות להשפיע על תהליכי התכנון‬‫השונים במסגרת התב”ע הקיימת. הניסיונות נתקלו בהתנגדויות מצד היזם והמפתח ובפועל‬ ‫רמת היישום האקולוגי בשטח הייתה נמוכה. נוצר פער גדול בין התוכניות והבטחות הקבלן‬ ‫לבין התוצאה הסופית, למורת רוחם של רוכשי המגרשים.‬ ‫‪shy@emekyizrael.org.il‬‬ ‫איש קשר: שי שחל‬ ‫הרחבות אקולוגיות מסחריות – המתכננת האקולוגית מיכל ויטל השתתפה בתכנון של‬ ‫9.‬ ‫מספר הרחבות מסחריות אשר מתגו את עצמן כאקולוגיות, בקיבוצים עין דור ומשמרות.‬ ‫הפרוייקטים נבנו מתוך תפיסה של בניה ירוקה הכוללת את העקרונות הבאים: צמצום‬ ‫צריכת האנרגיה; שימוש באנרגיה סולרית; הפחתת השימוש במי שתייה ומיחזור שלהם;‬ ‫הגברת התאורה הטבעית וצמצום התאורה המלאכותית; בידוד איכותי; מיחזור פסולת;‬ ‫ועוד. השכונות מיועדות לקבלת תו תקן ירוק ממכון התקנים בישראל והמשרד להגנת‬ ‫הסביבה. יישוב נוסף למרגלות הגלבוע, נורית, הוגדר כיישוב אקולוגי בפרסומים לשיווקו.‬ ‫אשת קשר: מיכל ויטל ‪mvital@zahav.net.il‬‬ ‫01. קיבוץ צבעון – בסוף שנות התשעים, התאגד גרעין קטן של משפחות אשר שכרו בתים‬ ‫בקיבוץ הנטוש. אחת ממטרות הגרעין הייתה למנוע פיתוח רחב היקף וחסר רגישות‬ ‫סביבתית, שנבע מהתב"ע שאושרה למקום. במקומו, הביא הגרעין חלופות חברתיות‬‫ואקולוגיות אשר נידונו בבג"ץ במהלך כ 01 שנים. לפני כשנתיים, התקבלה פשרה בין גורמי‬
  • 19. ‫1‬ ‫ההתיישבות השונים ואושרה תב"ע חדשה למקום. התב"ע השתמשה ברבות מההנחיות‬ ‫לתכנון סביבתי של הישוב מיכל כנספח נופי מחמיר. הישוב ניסה לקבל ממשב"ש סטאטוס‬ ‫מיוחד של "פרויקט פיילוט אקולוגי" בתמיכת המשרד להגנת הסביבה ועל בסיס חוברת‬‫ההנחיות לפיתוח בר-קיימא )ראה נספח 7(. הפרויקט נגנז מסיבות לא ידועות. מזווית ראייה‬ ‫אקולוגית, התב"ע הנוכחית פוגעת בשטחי חורש טבעי מפותחים ונדירים )אשר כבר הופרו‬ ‫בצורה בלתי הפיכה בתהליך פריצת הדרכים להרחבה( ואינה מממשת עקרונות של תכנון‬ ‫אקולוגי. ראוי עם זאת לציין כי נעשתה עבודת העתקת עצים וגיאופיטים, ושרוחב הכבישים‬ ‫צומצם למינימום האפשרי על פי חוק.‬ ‫גרעין קטן של משפחות ויחידים , אשר הגיעו בשנים האחרונות לקיבוץ המתחדש בעקבות‬‫הפרסומים של "קיבוץ אקולוגי", מדגים בתוך שטחי הקיבוץ אורח חיים של כפר אקולוגי. בני‬ ‫הגרעין חיים במבנים יבילים מסורתיים )יורטות( ומשתמשים בשירותי קומפוסט. בקיבוץ‬ ‫שוקם מבנה נטוש לבית מלאכה פורה למלאכות מסורתיות; הוסב מבנה תעשייתי למרכז‬ ‫קהילתי ולימודי; הוקם מרכז חינוכי ארצי לקיימות; נבנו מבנים המדגימים שיטות בנייה‬ ‫אקולוגית; הוקמו גינות ירק ובוסתנים; והוקמו מתקני ניסוי והדגמה לאגירת מי גשמים‬ ‫ולמיחזור מים אפורים. סביב הגרעין התגבשה קבוצה גדולה של משפחות ויחידים אשר‬‫יצרה קשר עם בכיר במנהל מקרקעי ישראל, לשם הקמת ישוב אקולוגי העומד בסטנדרטים‬ ‫הבינלאומיים. )ראה נספח 9 – המכתב למינהל(. הקבוצה נמצאת בתהליך מול הנהלת‬ ‫הקיבוץ בכדי להקצות שטח אשר בו ניתן יהיה להדגים ולממש את העקרונות של כפר‬ ‫אקולוגי. נספח 01 מציג את מסמך העקרונות של הגרעין. כיום מונה הקבוצה עשרות‬ ‫משפחות ויחידים אשר מחכים למציאת אתר נאות להתיישבות ולמימוש חזונם.‬ ‫איש קשר של הגרעין האקולוגי: ראובן ארביב ‪drarbib@gmail.com‬‬ ‫הכפר האקולוגי כליל – כליל הוקמה ב 8791 ע"י קבוצה קטנה של משפחות ויחידים אשר‬ ‫11.‬ ‫רכשו אדמות חקלאיות פרטיות מדרוזים סמוך לירכא. המתיישבים ראו עצמם חלק מתנועת‬ ‫"החזרה לאדמה" שהתרחשה באותה תקופה במערב, וכללה בתוכה את פיתוח הפרמקלצר‬ ‫והקמת ישובים אקולוגיים. העקרונות המנחים בכליל הם:‬ ‫שיקום וטיפוח החורש הטבעי )ראה נספח 7(‬ ‫•‬ ‫חקלאות ועיצוב נוף אורגניים מתוך תפיסה יצרנית ורצון לעיבוד אחראי ובר-קיימא של‬ ‫•‬ ‫האדמה.‬ ‫שימוש בלעדי באנרגיה סולרית לחשמל . )בפועל יש גם שימוש בגנרטורים לגיבוי והשלמה(‬ ‫•‬ ‫יצירת מודל התיישבותי כפרי ייחודי בארץ.‬ ‫•‬ ‫בכליל התיישבו במהלך השנים אנשי אקולוגיה רבים, פותחו ענפי חקלאות וייצור מקומי, הוקמו‬‫מוסדות חינוך והכשרה, והתפתחה כלכלה מקומית ענפה המשלבת תיירות, תרבות, אומנות ויצרנות.‬‫הכפר מעולם לא הוסדר מבחינת הרשויות והוא עמד בפני קשיים מרובים. מבחינת רשויות התכנון, לא‬
  • 20. ‫2‬ ‫עמד הכפר בקריטריונים מוכרים וחוקיים, עובדה שיצרה קונפליקטים רבים. בשנים האחרונות‬ ‫מתרחש ניסיון מאומץ למצוא הסדר קבע חוקי לכפר ולהשלים תב"ע אשר תכלול הרחבה ותאפשר‬‫לבעלי הבתים בעלות חוקית על נכסיהם. הסחבת בהכרה ובתמיכה הממסדית במקום יצרה תנועת‬ ‫נגד של בנייה לא חוקית. הכפר הפך לאתר נדלנ"י מבוקש בשנים האחרונות. תופעה זו גרמה לכך‬ ‫שרבים מהמשפחות הצעירות שחיות שנים בכפר אינן יכולות לעמוד במחירי השכירות והקרקעות‬ ‫ולממש את רצונן להתיישב באופן קבע.‬‫)נספח מספר 11 :תוכנית עבודה ראשונית של פרויקט "מטע אם" : פרויקט אקולוגי- קהילתי המתאר‬ ‫את האספקטים הללו בישוב (.‬ ‫אשת קשר: ד"ר עירית שרייר ‪irit48@gmail.com‬‬ ‫3.3 סיכום של החסמים העיקריים להקמת ישובים אקולוגיים בארץ והמלצות לשינויים‬ ‫הדרושים‬ ‫חוסר תיאום ושיתוף פעולה בין מערכות ורשויות התכנון והביצוע בארץ. הדוגמא העיקרית‬ ‫1.‬ ‫הינה מסמך ההנחיות לתכנון בר-קיימא של ישובים ושכונות חדשות של משב"ש. מספר‬ ‫ניסיונות להוציא לפועל את הנחיות המסמך התקבלו בהתנגדויות וחוסר שיתוף פעולה מצד‬‫רשויות התכנון. הנחיות נוספות נכתבו ע"י המשרד להגנת הסביבה )נספח 21(, מו"פ אזורי‬ ‫יהודה )נספח 2( ומכון התקנים הישראלי )תקן לבנייה ירוקה(. ידע רב הצטבר בעשרות‬ ‫השנים האחרונות במוסדות האקדמאיים בארץ בתחומי התכנון האקולוגי: הטכניון, מכון‬ ‫פורטר ללימודי סביבה ומדרשת שדה בוקר הם הגורמים הראשיים בהם ניתן היה להיעזר‬ ‫ולהיתמך. מוסדות התכנון והביצוע אינם מיודעים עם ידע הזה או שאינם מכירים בו.‬ ‫יש ליצור מנגנון רב -מוסדי אשר יתאם בין זרועות הידע, התכנון והביצוע, יעביר הכשרות‬ ‫מקצועיות בכל הרמות, ילווה ויעודד יישום של עקרונות תכנון אקולוגי בר- קיימא.‬ ‫ברמה הטכנית , החסמים העיקריים אשר דורשים מענה הינם )על פי ד"ר אליק פלמן(:‬ ‫2.‬ ‫בניה : היעדר תקנים מתאימים למערכות הבאות )מה שעושה את השימוש‬ ‫1.‬ ‫בהן ללא חוקיות(:‬ ‫‪ .i‬איסוף מי גשם‬ ‫‪ .ii‬מערכות מיחזור וטיהור מים אפורים )‪(wetland‬‬ ‫‪ .iii‬שירותי קומפוסט‬ ‫‪ .iv‬בניה מחומרים טבעיים )קש, אדמה, אבן, בד( – במיוחד בעניין היסודות‬ ‫ושלד הבניין )אין למשל תקן לקירות נושאים ללא שלד בטון מזוין(‬ ‫יש ליצור תקנים חדשים לשימוש במערכות הנ"ל‬
  • 21. ‫2‬ ‫בעיית הפרדה מוחלטת בין קרקע לבניה לקרקע חקלאית. למעשה כיום אין‬ ‫2.‬‫בארץ אפשרות ליישום מודלים של חקלאות מסורתית: בית )על קרקע לבניה( ולידו משק‬ ‫חקלאי מסורתי )על קרקע חקלאית(. התקנים הקיימים מאפשרים רק דגם של חקלאות‬ ‫תעשייתית בקנה מידה גדול.‬ ‫יש לאפשר ולעודד חקלאות אורגנית מסורתית בקנה מידה קטן בצמוד לבית.‬ ‫קהילה: תמ"א 53 - החלטה גורפת על איסור הקמת ישובים חדשים. אין‬ ‫3.‬ ‫כמעט אפשרות לגרעינים להתיישב יחד. האפשרות הכמעט יחידה להתיישבות כפרית‬ ‫חוקית כיום: קנית בית בהרחבה קהילתית – כל משפחה לבדה.‬ ‫יש ליצור מודלים חדשים להתיישבות כפרית קהילתית.‬ ‫תכנון : אין אפשרות למתיישבים לתכנן את הישוב שלהם. התכנון נעשה על‬ ‫4.‬ ‫ידי מוסדות התכנון שמתכננים עבור מתיישבים "אנונימיים", ללא היכרות עם הקבוצה‬ ‫המסוימת.‬ ‫יש לאפשר השתתפות הציבור בתכנון שכונות וישובים בני קיימא )כמתואר במסמך של‬ ‫משב"ש(, ומתוך כך לעודד קהילתיות באזורים כפריים.‬ ‫פיתוח : אין אפשרות לבנות ללא פיתוח קונבנציונלי )כבישים, מערכת ביוב,‬ ‫5.‬ ‫מערכת חשמל, מערכת תקשורת וכו(. אנשים בעלי מודעות סביבתית גבוהה נדרשים‬ ‫לשלם סכומים גבוהים עבור מערכות שאינן נחוצות להן, ואשר הם רואים אותן כמפגע‬ ‫סביבתי חמור.‬ ‫יש לאפשר שילוב של תכנון אקולוגי הממזער את היקף, עלויות ונזקי הפיתוח‬ ‫הקונבנציונאלי ומציע חלופות מוכחות.‬‫מחיר : האופציות החקלאיות הבלעדיות במדינת ישראל הן: א. משק במושב –‬ ‫6.‬‫עשרות דונמים לפרנסה במשרה מלאה מחקלאות תעשייתית – משק שמחירו הוא החל‬ ‫ממיליון ₪ ובד"כ פי חמש או אף הרבה מעבר לכך )הרבה מעבר ליכולת של מרבית‬ ‫המשפחות הצעירות בישראל – ובפרט אלה המחשיבות יותר את שמירת הסביבה‬ ‫ואיכות החיים מאשר את הצריכה ורמת החיים(; או, ב. קיבוץ – המעבד שטחים גדולים‬ ‫הרבה יותר ובד"כ רחוקים הרבה יותר מבית החקלאי. כמו כן, אין אפשרויות לחיים‬ ‫קהילתיים משותפים ללא רכישת מגרש.‬‫יש ליצור מנגנון תמיכה בחקלאים זעירים, צעירים ומשפחות אשר מעוניינים באורך חיים‬‫פשוט ללא רכישת קרקע ונכס בפועל. מנגנון החכרה של קרקע ומבנים לטווח ארוך יכול‬ ‫להוות זרז לפיתוח הכפר והפריפריה ללא העומס הכלכלי של משכנתאות ופיתוח‬ ‫הרחבות קהילתיות סטנדרטיות. ישנם פתרונות דיור ותשתיות אקולוגיים רבים אשר‬ ‫יכולים לאפשר תנאי מחייה נאותים במינימום עלויות.‬‫חוסר הכרה בצורך הקיומי הלאומי למימוש עקרונות פיתוח בר קיימא. בכנס הרצליה האחרון‬ ‫3.‬
  • 22. ‫2‬ ‫לחשיבה אסטרטגית וביטחונית הוצגו תחזיות קשות לגבי עתיד הביטחון של ישראל מנקודת‬ ‫מבט סביבתית ואקולוגית. בספרו "הנה זה בא", מתאר פרופסור דני רבינוביץ את מחדליה‬ ‫של מדינת ישראל בהערכות רצינית להשפעות שינוי האקלים על בטחונה, מבחינת משק‬‫המים, החקלאות, האנרגיה, הכלכלה והביטחון הלאומי מבפנים ומבחוץ. בספר "צופן העתיד"‬ ‫מתאר ד"ר דוד פסיג סדרת השלכות אפשריות של הזנחה סביבתית על בטחון מדינת‬ ‫ישראל. ספרים, מחקרים ומאמרים רבים נכתבו בעשורים האחרונים בנושא ואף הוקמה‬‫בכנסת "נציבות הדורות הבאים" ונכתבה אמנה לשילוב עקרונות הקיימות בהחלטות ממשלה‬ ‫ובחקיקה. עם זאת, ישנה התעלמות גורפת של הממסד מהנושא, בעיקר ברמת הביצוע‬ ‫בשטח.‬ ‫דרושה מנהיגות אמיצה , אשר תכיר בחשיבות הנושאים הללו ותשים אותם על סדר היום‬ ‫הלאומי ברמת חשיבות עליונה למען עתיד מדינת ישראל וביטחונה. כפרים אקולוגיים יכולים‬‫להוות בנק ידע, כלים, זרעים וטכנולוגיות, אשר יוכלו לתת מענה לצרכים קיומיים בעתות של‬ ‫משברים אפשריים )מלחמה, בצורת, רעידות אדמה, משבר כלכלי עולמי(. )דוגמא מצוינת‬ ‫לכך ניתן למצוא בניסיון בן 02 השנים של קובה, אשר עברה משבר עמוק בעקבות קריסת‬‫המעצמה הסובייטית, ונאלצה לעבור תוך חודשים מועטים לחקלאות אורגנית קיומית ולשילוב‬ ‫מודלים אקולוגיים ברוב תחומי החיים שם.‬ ‫חוסר הכרה באורח החיים האקולוגי כלגיטימי ומועיל לחברה‬ ‫4.‬ ‫כל גרעיני ההתיישבות אשר מניתי מעלה התקבלו במהלך השנים בחשדנות ולעתים בעוינות‬ ‫מצד גורמי ההתיישבות השונים ובעיקר במקומות בהם ניסו להתיישב. בפגישה שערכנו עם‬ ‫הנהלת הקיבוץ הארצי בנושא, הובהר לנו שמרבית הקיבוצים חוששים ומאוימים מקליטת‬‫קבוצות בעלות אורח חיים ורעיונות משותפים. גם קיבוצים אשר הוגדרו ע"י המינהל כסובלים‬ ‫"מתת-אכלוס" העומדים בפני דרישה לחדש את אוכלוסייתם, מעדיפים באופן מוצהר שלא‬ ‫לקלוט חברים חדשים או לתמוך בהקמת שכונות הרחבה אשר מנותקות מההתנהלות‬ ‫הפנימית של הקיבוץ.‬
  • 23. ‫2‬ ‫בנוסף , אורח החיים האקולוגי הינו מנוגד למגמה הרווחת של פיתוח שכונות והרחבות‬ ‫קהילתיות פרבריות במודל חצאי הדונם. מודל זה, המבוסס על עלויות פיתוח ובנייה גבוהים,‬ ‫השפעה סביבתית גבוהה, תלות מוחלטת ברכב פרטי, ותלות פרטית בלקיחת הלוואות‬‫מבנקים, יצר ניכור בקרב אזרחים רבים אשר אינם מעוניינים באורח חיים זה. מסקר לא רשמי‬‫שערכנו, רבים מהמתעניינים בהתיישבות אקולוגית אינם מעוניינים בבעלות פרטית על קרקע‬ ‫או נכס אך רוצים להבטיח שהאופי האקולוגי והחברתי של המקום בו הם חיים ישמר לדורות.‬ ‫חלק גדול עוסק בעבודה משמעותית לחברה, אשר אין בצידה שכר חומרי רב – חינוך,‬ ‫אקולוגיה, מלאכות מסורתיות, אומנות, תרבות ורפואה משלימה – ועל כן, רבים מחפשים‬ ‫מקום קבע לממש את עיסוקיהם מתוך תחושת שליחות ושרות לחברה ולסביבה ולא מתוך‬ ‫רצון לצבירת נכסים. במקומות רבים נוצרו קונפליקטים משמעותיים בין התפיסה הכלכלית‬ ‫והחברתית הרווחת כיום לבין התפיסה המיוצגת ע"י גרעיני ההתיישבות האקולוגית. חוסר‬ ‫יכולת תגובה ועמידה מול המערכות השונות יצר לעתים קרובות התפרקות של הקבוצות.‬ ‫המלצתי, בהמשך לסעיף 2, הינה להכיר באורח החיים האקולוגי ולעודדו כחלק ממהלך‬ ‫נרחב ברמה הלאומית. כמו כן, יש להיעזר באנשי המקצוע אשר התנסו במשך שנים בפיתוח‬ ‫אורח חיים אקולוגי, לשם יצירת מערכת הדרכה וחינוך כלל ארצית.‬ ‫קווים מנחים לאיתור מקומות המתאימים להקמת התיישבות אקולוגית‬ ‫4.‬ ‫בארץ‬ ‫ההנחיות הבאות תקפות בעיקר ליישום המודלים הכפריים שהוצגו למעלה. יישומם של מודלים‬ ‫עירוניים ופרבריים דורש הנחיות מורכבות יותר, אשר תלויות בעיקר בנכונות ועניין אמיתיים מצד‬ ‫רשויות התכנון והרשויות המקומיות המעורבות. ההנחיות מתייחסות לתנאים המוגבלים של הארץ‬ ‫ומתרכזות בדוגמאות אשר יוצגו בפרק 5.‬ ‫מבחינה גיאוגרפית ישוב אקולוגי בר קיימא צריך לקבל מינימום של 004-053 מ"מ משקעים‬ ‫1.‬ ‫בשנה בכדי לבסס מערכות מים, צמחייה וחקלאות שאינה תלויה באופן בלעדי ברשת המים‬ ‫הארצית. עובדה זו מוציאה את מרבית חלקי דרום הארץ מרשימת ההמלצות.‬ ‫מציאת מועצה אזורית בעלת אוריינטציה סביבתית ופתיחות תפיסתית באזור אשר זקוק‬ ‫2.‬ ‫לצמיחה דמוגרפית איכותית ואשר יכולה ליהנות מכפר אקולוגי בשטחה.‬ ‫מועצות לבדיקה הן : גולן, גליל עליון, מטה אשר, משגב, גליל תחתון, הר הנגב, עמק הירדן‬ ‫ובקעת בית שאן(. יתכן וגם מועצות של אזורים מרכזיים יותר בעלי צביון כפרי ישקלו יוזמה‬‫שכזו מטעמים של תאימות לתוכניות לפיתוח בר-קיימא אשר נעשו במסגרתם. )לדוגמא, עמק‬
  • 24. ‫2‬ ‫חפר, עמק יזרעאל, מגידו, מטה יהודה(. שיתוף פעולה ותמיכה מלאים ברמת הרשויות‬ ‫המקומיות, האזוריות והארציות הינם תנאי הכרחי להקמת התיישבות אקולוגית בארץ.‬‫מציאת ישוב אשר זקוק להרחבה משמעותית או אתר נטוש אשר ניתן לאכלס. אידיאלית יהיו‬ ‫3.‬ ‫לאתר את המרכיבים הבאים:‬ ‫מבנים לא בשימוש שניתן לשפץ ולהחיות למבני ציבור ומגורים.‬ ‫•‬ ‫שטחים בתוך , או בסמוך, לאתר אשר ניתן להסב לצרכי חקלאות אורגנית‬ ‫•‬ ‫וייעור.‬ ‫סמיכות לשמורות טבע ואזורים בבעלות קק"ל.‬ ‫•‬ ‫שיתוף פעולה עם אנשי המקום ותמיכה מלאה שלהם.‬ ‫•‬ ‫מציאת גרעין התיישבות מגובש אשר עומד בקריטריונים הבאים:‬ ‫4.‬ ‫ידע וניסיון מוכחים באקולוגיה מעשית ובאורח חיים אקולוגי‬ ‫•‬ ‫גיבוש חברתי גבוה ויכולת התנהלות קהילתית מוכחת‬ ‫•‬ ‫יכולת התפרנסות המבוססת על מגוון מקצועות ושירותים‬ ‫•‬ ‫5. המלצות ליישום דגמי התיישבות אקולוגית בארץ‬ ‫להלן פירוט מודלים של ההתיישבות בהשראת המודלים אשר פורטו בפרק הדוגמאות מהעולם. בכל‬ ‫מודל ניתנו מספר דוגמאות לאתרים פוטנציאליים, הדורשים בדיקה מעמיקה ומערכתית לשם וידוא‬‫הרלוונטיות שלהם. האתרים נבחרו בשל הפוטנציאל הגבוה שלהם ליישום עקרונות הכפר האקולוגי.‬‫דוגמאות נוספות מתייחסות לתהליכים ולפרויקטים קיימים, התואמים חלק מהעקרונות ואשר זקוקים‬ ‫לתמיכה ממסדית בכדי להתפתח ולהתרחב )חלקם מפורטים בפרק 2.3(‬ ‫1.5 המודל הכפרי: מודל המיישם עקרונות של כפר אקולוגי כפרי בעל מעורבות ויחסי‬ ‫גומלין עם הסביבה האנושית והטבעית בביו אזור‬ ‫רעיונות ליישום‬‫יישום המודל בהקשר הישראלי , שם דגש על שיקום וחידוש ישובים או מוסדות קיימים, תוך‬ ‫•‬ ‫השתלבות מושכלת במרקם החברתי הקיים.‬ ‫יצירת מעבדה חיה למחקר, ניסוי ויצירת טכנולוגיות ותקנים אקולוגיים.‬ ‫•‬ ‫חידוש תשתיות התיישבות קיימות, לרוב באזורים רגישים מבחינת ממשקי טבע ונוף, ע"י‬ ‫•‬ ‫יצירת פרויקטים אקולוגיים ייחודיים ומותאמים לאתר. שילוב של טיפוח ושימור אזורים‬
  • 25. ‫2‬ ‫טבעיים בשיתוף עם קק"ל ורט"ג.‬ ‫שילוב של תיירות אקולוגית, שימור מלאכות וידע מסורתי ומקומי, והדגמת אורח החיים‬ ‫•‬ ‫האקולוגי.‬ ‫חסמים עיקריים‬ ‫חוסר בידע , אנשי מקצוע ושיתוף פעולה מערכתי מצד רשויות התכנון וההתיישבות.‬ ‫•‬ ‫חוסר נכונות מצד ישובים ומוסדות קיימים לקלוט קבוצות בעלות אורח חיים אקולוגי.‬ ‫•‬ ‫מגמת הפרבור ומודל הפיתוח של "הרחבות קהילתיות” סטנדרטיות.‬ ‫•‬ ‫אין תקנים להתיישבות אקולוגית בכפרים ואתרים נטושים.‬ ‫•‬ ‫אתרים פוטנציאליים להתיישבות‬ ‫קיבוץ צבעון, מ.א. גליל עליון. )ר נספחים 9, 01(. הצעת הגרעין האקולוגי במקום ליישוב‬ ‫•‬ ‫חלק מאזור ההרחבה המיועדת.‬ ‫קיבוץ בית אורן בכרמל . הרחבה מיועדת הנמצאת בשלבים ראשונים של בדיקה. קיימת‬ ‫•‬ ‫נכונות מצד הנהלת הקיבוץ לשקול את שילוב הכפר האקולוגי.‬ ‫הר עמשא . מועצה אזורית תמר. גרעין התיישבות אקולוגי הנמצא בתהליכי התיישבות‬ ‫•‬ ‫מתקדמים מול הרשויות וזקוק לתמיכה.‬ ‫קיבוץ כרמים . מועצה אזורית בני שמעון. הרחבה ירוקה בשלבי תכנון אחרונים.‬ ‫•‬ ‫קיבוץ חוקוק . מועצה אזורית עמק הירדן. הרחבה ירוקה בשלבי תכנון אחרונים.‬ ‫•‬ ‫קיבוץ נווה איתן . מועצה אזורית בקעת בית שאן. גרעין גדול חי במקום.‬ ‫•‬‫קיבוץ בית קשת . מועצה אזורית גליל תחתון. הרחבה בשלבי ביצוע. הרחבות נוספות בשלבי‬ ‫•‬ ‫תכנון ראשוניים.‬ ‫כליל. הרחבה נמצאת בשלבי תכנון ראשוניים.‬ ‫•‬ ‫קיבוץ פלך. מועצה אזורית משגב. נמסר כאופציה ע"י התנועה הקיבוצית.‬ ‫•‬‫קיבוץ כישור ופרויקט כישורית - מועצה אזורית משגב. נמצאים בתהלכים מתקדמים של תכנון‬ ‫•‬ ‫בר קיימא.‬ ‫בתי ספר שדה לא פעילים של החברה להגנת הטבע. )למשל, הר מירון(‬ ‫•‬
  • 26. ‫2‬ ‫דוגמאות לכפרים נטושים:‬ ‫•‬‫עין פיט במערב רמת הגולן. כפר סורי נטוש ומוזנח. בשטחו מעיין שמימיו מנוצלים באופן‬ ‫◦‬‫בלתי חוקי ע"י קיבוצי האזור. בכפר מבנים במצב סביר ובוסתני פרי לא מטופלים. הכפר‬ ‫יכול ליישב עשרות משפחות.‬ ‫אום אל שקף )נ"צ 08990, 28041(,‬ ‫◦‬ ‫כפר נטוש בחבל לכיש, בתוך שטח אש צבאי.‬ ‫דוגמא למחנה צבאי נטוש:‬ ‫•‬ ‫פסגת הר בר יוחאי בהרי מירון. מחנה קטן על פני כ 02 דונם.‬ ‫◦‬ ‫אתרים כללים שדורשים בדיקה עקרונית:‬ ‫•‬ ‫פנימיות ומוסדות חינוך נטושים של קיבוצים.‬ ‫◦‬‫בתי ספר חקלאיים ומו "פים שאינם בשימוש. )סניף מו"פ צפון נטוש בצמוד לקיבוץ ענבר‬ ‫◦‬ ‫והישוב כפר חננייה(.‬ ‫2.5 מודל הרחבות אקולוגיות )פרבריות ועירוניות( ופיתוח "כפריות עירונית"‬ ‫רעיונות ליישום‬‫שיקום וטיפוח אקולוגיים לאזורים עירוניים מוזנחים כגון אזורי תעשייה נטושים, מגרשים‬ ‫•‬ ‫מופרים ללא ייעוד ובעלות מוגדרת, שכונות מצוקה, מבנים נטושים, אזורי חיץ טבעיים‬ ‫מופרים, גינות ציבוריות מוזנחות, מגרשי חנייה שלא בשימוש ועוד. שילוב מושכל של‬ ‫האוכלוסייה המקומית בתכנון בביצוע ובתחזוקת המקום לרווחתם ותועלתם.‬ ‫הקמת מרכזים אזוריים לחינוך לקיימות על פי מודל חווה ואדם ואתרים אחרים. המרכז‬ ‫•‬ ‫יספק שירותים חינוכיים, מחקריים ותרבותיים לבתי ספר, מכללות, אוניברסיטאות,‬‫מוסדות אזרחיים ולציבור הרחב. את המרכז יקימו ויתפעלו קהילה אקולוגית בת 03-02‬ ‫חברים אשר יחיו באתר.‬ ‫שילוב מושכל בין אורח חיים עירוני וכפרי . דגש על יצירת פתרונות דיור ירוקים,‬ ‫•‬ ‫קהילתיים ובעלות יחסית נמוכה למשפחות צעירות אשר עובדות בעיר אך אינן יכולות‬ ‫לעמוד במחירי הדיור הקיימים ואשר בוחרות באורח חיים קהילתי ואקולוגי.‬ ‫חסמים עיקריים‬
  • 27. ‫2‬ ‫לחץ נדל"ני כבד על אזורי הפיתוח העירוניים והפרבריים המבוקשים בארץ.‬ ‫•‬ ‫חוסר בידע , אנשי מקצוע ושיתוף פעולה מערכתי מצד רשויות התכנון וההתיישבות.‬ ‫•‬ ‫חוסר במוטיבציה כלכלית מערכתית לעידוד אורח חיים חסכוני וצנוע.‬ ‫•‬ ‫חוסר במודלים חלופיים מוכחים לשיקום עירוני אקולוגי.‬ ‫•‬ ‫דוגמאות ואתרים פוטנציאליים להתיישבות‬ ‫עידוד פיתוח שכונות אקולוגיות בעיירות מוחלשות וערים קטנות‬ ‫•‬ ‫לדוגמא : מעלות, שלומי, קריית שמונה, צפת, טירת הכרמל, מגדל העמק, ירוחם, דימונה,‬ ‫מצפה רמון.‬ ‫שילוב קבוצה של אנשי חינוך ועשייה בעיירות פיתוח יכול להוות בסיס רחב לפרויקטים‬ ‫•‬ ‫חברתיים וסביבתיים ולהעשרת העיירה והאזור כולו. גישושים ראשונים נעשו מול גורמים‬ ‫בטירת הכרמל ומול תנועת אור לגבי שלומי, קריית שמונה וירוחם.‬ ‫בפרדס חנה - כרכור ובטבעון ישנה תנועה ענפה של אנשים החיים בשכירות ואשר מייחלים‬ ‫•‬ ‫לפתרון דיור קבע אקולוגי וקהילתי. לא ידוע לי על ניסיונות התיישבות מאורגנים. דרוש‬ ‫פרויקט פיילוט של ‪ Co-Housing‬כמו גם של הרחבה אקולוגית בצמוד לישובים הללו )או‬ ‫באחד הקיבוצים הסמוכים(.‬ ‫בת"א העסק החברתי "עץ בעיר" מדגים ומלמד אקולוגיה עירונית. הארגון נואש למציאת‬ ‫•‬‫אתר קבע. רבים מחברי הארגון ניסו לבדוק אפשריות להקמת מתחם ‪ Co-Housing‬אקולוגי‬‫עירוני אך נתקלו במגבלות כלכליות ואחרות. המודל העסקי- חברתי מועתק בימים אילו לבאר‬ ‫שבע ולערים אחרות ברחבי הארץ.‬ ‫בירושלים ישנה תנועה רחבה של גינות קהילתיות. התנועה החלה ע"י פעילות גרעין שירות‬ ‫•‬ ‫לאומי של החברה להגנת הטבע. סביב התנועה התפתחה רשת ענפה של פעילות אקולוגית‬ ‫וחברתית. כמו בתל-אביב, רבים מחברי הרשת מחפשים פתרונות דיור בני-קיימא בעיר.‬ ‫אחת מהצעות החלופה לתוכנית ספדי הייתה להקצות מבנים ישנים ונטושים במרכז העיר‬ ‫ולחדשם תוך שימוש בעקרונות תכנון אקולוגי–קהילתי. ארגון הגג "ירושליים בת-קיימא"‬ ‫מרכז את מרבית התהליכים הציבוריים בנושא.‬ ‫רשימת גורמים ובעלי תפקידים אשר יכולים לתמוך בתהליך‬ ‫6.‬ ‫מנהל מקרקעי ישראל ; משב"ש; המשרד להגנת הסביבה; קק"ל; משרד החקלאות ופיתוח הכפר;‬ ‫משרד פיתוח הנגב והגליל; עמותת אור; מט"י; מועצות אזוריות ומקומיות; צה"ל- מחלקת‬
  • 28. ‫2‬‫ההתיישבות; מוסדות אקדמאיים: טכניון, בי"ס פורטר למדעי הסביבה )אונ תל אביב(, מדרשת שדה‬ ‫בוקר, הפקולטה לחקלאות, מחלקות לאדריכלות, מרכז השל למנהיגות סביבתית.‬
  • 29. ‫2‬ ‫נספחים וביבליוגרפיה‬ ‫1. פרח הפרמקלצר על פי דיוויד הולמגרן.‬ ‫2. אדריכלית הילה בן דוד "מודלים לפיתוח כפרי בר-קיימא באזור ההר" )דוח מחקר שנתי,‬ ‫מו"פ אזורי יהודה, 2002(‬ ‫3. ‪The Living Building Challenge‬‬ ‫4. תוכנית הלימודים של קורס תכנון כפרים אקולוגיים בחסות האו”ם ‪Ecovillage Design‬‬ ‫‪Education‬‬ ‫לילך מוצפי- מצגת עקרונות בנייה אקלימית.‬ ‫5.‬ ‫6. מסמך עקרונות מנחים לתכנון ישובים ושכונות בני קיימא. משרד הבינוי והשיכון. 7002‬ ‫7. מסמך מרחב ביוספרי בשפלת יהודה : פרק הנחיות התכנון. )4002(.‬ ‫8. קיבוץ כרמים : מצגת תהליך תכנון אקולוגי בשיתוף הציבור. דור חבקין יישומים אקולוגיים -‬ ‫יועץ אקולוגי. משרד פלסנר אדריכלים – ריכוז תכנון,שיתוף הציבור ותכנון אדריכלי.‬ ‫גרעיני התיישבות אקולוגית בישראל: מסמך הכרות ועקרונות מנחים עבור רפי אלמליח-‬ ‫9.‬ ‫מינהל מקרקעי ישראל.‬ ‫01. גרעין התיישבות אקולוגית בצבעון: כרטיס ביקור‬ ‫11. פרויקט "מטע אם" : פרויקט אקולוגי- קהילתי בכליל‬ ‫21. המשרד להגנת הסביבה: הנחיות לתכנון סביבתי‬ ‫ביבלוגרפיה:‬‫5002 ,‪Jan Martin Bang, Ecovillages, Floris Books‬‬‫‪Hilder Jackson (Editor), Ecovillage Living, Gaia Trust and Green Books‬‬‫4991 ,‪Kathryn McCarmant (Editor), Cohousing, Ten Speed Press‬‬‫3002 ,‪Dan Chiras, Superbia, New Society Publishers‬‬‫2002 ,‪David Holmgren, Permaculture, Holmgren Design Services‬‬
  • 30. 3

×