• Share
  • Email
  • Embed
  • Like
  • Save
  • Private Content
כתבתו של רענן שקד על עשור לפייסבוק, מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות. מרתק.Facebook article in Yediot newspaper
 

כתבתו של רענן שקד על עשור לפייסבוק, מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות. מרתק.Facebook article in Yediot newspaper

on

  • 1,058 views

כתבתו של רענן שקד במוסף "7 ימים" של עיתון "ידיעות אחרונות" (3.1.2014) , בו נעשה סיקור מכובד ומרתק על פייסבוק, כשהוא ...

כתבתו של רענן שקד במוסף "7 ימים" של עיתון "ידיעות אחרונות" (3.1.2014) , בו נעשה סיקור מכובד ומרתק על פייסבוק, כשהוא חולש על נתונים סטטיסטיים מהרשת הפופולרית, מעלה ציטוטים של דמויות מוכרות וסוקר את ההשלכות של הרשת על התנהגויות של אנשים, על בני נוער ובכלל האנושות.

Statistics

Views

Total Views
1,058
Views on SlideShare
767
Embed Views
291

Actions

Likes
1
Downloads
3
Comments
2

2 Embeds 291

http://talnavarro.co.il 289
http://www.linkedin.com 2

Accessibility

Categories

Upload Details

Uploaded via as Adobe PDF

Usage Rights

© All Rights Reserved

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel

12 of 2 previous next

  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Processing…
Post Comment
Edit your comment

    כתבתו של רענן שקד על עשור לפייסבוק, מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות. מרתק.Facebook article in Yediot newspaper כתבתו של רענן שקד על עשור לפייסבוק, מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות. מרתק.Facebook article in Yediot newspaper Presentation Transcript

    • ‫רענ ן ש קד‬ ‫בזכותה יצאנו למהפכות וניסינו לשנות את העולם,‬ ‫הכרנו אנשים חדשים, איתרנו חברים מבית הספר היסודי,‬ ‫חלקנו חוויות ותמונות ופיתחנו התמכרות ללייקים.‬ ‫עשר שנים אחרי שהפייסבוק פרצה לחיינו והפכה לתופעה‬ ‫התרבותית החשובה ביותר של זמננו, רענן שקד ניסה לברר‬ ‫מה יעלה בגורלה של הרשת החברתית הפופולרית‬ ‫בעולם — אחרי שהאמהות והסבתות כבשו אותה, וכל הילדים‬ ‫הקּולים עברו מזמן לווטסאפ ולסנאפצ'ט‬ ‫וגם:‬ ‫יאלה,‬ ‫דנ דאום‬ ‫חנוך פקטור‬ ‫ודנה סטוסים‬ ‫ט‬ ‫בס והטים‬ ‫ל‬ ‫איור: גיא מורד‬ ‫03‬ ‫8 7 י מ י ם ׀ 410 2 .10 . 3 0‬ ‫410 2 .10 . 3 0 ׀ 7 י מ י ם 8‬ ‫13‬
    • ‫רענ ן ש קד‬ ‫בזכותה יצאנו למהפכות וניסינו לשנות את העולם,‬ ‫הכרנו אנשים חדשים, איתרנו חברים מבית הספר היסודי,‬ ‫חלקנו חוויות ותמונות ופיתחנו התמכרות ללייקים.‬ ‫עשר שנים אחרי שהפייסבוק פרצה לחיינו והפכה לתופעה‬ ‫התרבותית החשובה ביותר של זמננו, רענן שקד ניסה לברר‬ ‫מה יעלה בגורלה של הרשת החברתית הפופולרית‬ ‫בעולם — אחרי שהאמהות והסבתות כבשו אותה, וכל הילדים‬ ‫הקּולים עברו מזמן לווטסאפ ולסנאפצ'ט‬ ‫וגם:‬ ‫יאלה,‬ ‫דנ דאום‬ ‫חנוך פקטור‬ ‫ודנה סטוסים‬ ‫ט‬ ‫בס והטים‬ ‫ל‬ ‫איור: גיא מורד‬ ‫03‬ ‫8 7 י מ י ם ׀ 410 2 .10 . 3 0‬ ‫410 2 .10 . 3 0 ׀ 7 י מ י ם 8‬ ‫13‬
    • ‫הפייס של דניאלה‬ ‫צילומים: איי.אף.פי, יובל חן, דביר כחלון‬ ‫תחיל מהסוף: רואים את‬ ‫הסוף.‬ ‫מה יהיה הסוף? הסוף יהיה‬ ‫שסבתא שלכם, אמא שלכם,‬ ‫האקסית שלכם ואני נמצא‬ ‫אחד את השני בפייסבוק,‬ ‫וכולנו נחפש שם את הילדים‬ ‫שלנו, אבל לא נמצא אותם‬ ‫כי הם יהיו עסוקים בקבוצה‬ ‫שלהם ("זורמות מכיתה ט'/1") בווטסאפ, או‬ ‫בסנאפצ'ט, או במה־שזה־לא־יהיה שיהיה באותו‬ ‫רגע הרשת החברתית שבה אני ואתם לא נהיה.‬ ‫זה עד כדי כך צפוי. "ברגע שהילדים הלא־קו־‬ ‫ליים מגיעים למועדון, ויותר גרוע — כשההורים‬ ‫שלך מגיעים למועדון — אתה עובר למועדון‬ ‫אחר", אומר לי ד"ר ג'פרי קול, גורו אינטרנט‬ ‫ותיק ומי שמוביל את "פרויקט האינטרנט העו־‬ ‫למי" באוניברסיטת דרום קליפורניה — מחקר‬ ‫שכול ל 02 מדינות ובוחן את השפעת הטכנול�ו‬ ‫גיה על ההתנהגות החברתית מאז שנת 0002.‬ ‫קול מאמין שביום הולדתה העשירי של‬ ‫פייסבוק, התשובה לשאלה המיתולוגית "איפה‬ ‫העוגה?" כבר ברורה: היא במקום אחר.‬ ‫"תראה, מעולם לא ראינו שום דבר כמו‬ ‫פייסבוק — מי היה מאמין שרשת חברתית תגיע‬ ‫למיליארד אנשים? בפועל שליש מהאנשים‬ ‫בעולם שיש להם גישה לאינטרנט נמצאים שם,‬ ‫וזה מדהים", הוא אומר. "אבל בארה"ב, קנדה‬ ‫ובריטניה השימוש של מתבגרים בפייסבוק‬ ‫נמצא בירידה. אז פייסבוק תגדל עוד ארבע־‬ ‫חמש שנים, בעיקר במדינות מתפתחות, והיא‬ ‫לעולם לא תיעלם, אבל היא תהפוך למקום הזה‬ ‫שאליו אתה הולך כדי לתקשר עם אבא ואמא‬ ‫שלך. היא תהפוך, בסופו של דבר, לספר הטל־‬ ‫פונים של הפלנטה. משתמשים בני 06 — שבוא‬ ‫נודה, הם המשתמשים הכבדים באמת ברשתות‬ ‫החברתיות — יישארו בפייסבוק".‬ ‫ואנחנו? איפה אנחנו — הצעירים בני ה־85‬ ‫— נהיה באותו זמן? קול מעריך שמדי שנה‬ ‫וחצי תעלה לגדולה פייסבוק חדשה — רשת‬ ‫חברתית שתהיה חמה אצל הילדים באותו רגע‬ ‫— ב־3102 היו אלה טאמבלר ו־ווטסאפ. 4102,‬ ‫הוא מאמין, תהיה השנה של סנאפצ'ט, הרשת‬ ‫שמאפשרת לכם להעביר במלוא הדיסקרטיות‬ ‫צילומים דיסקרטיים זה לזה.‬ ‫"העלייה של משהו כמו סנאפצ'ט באה כתגו־‬ ‫בת נגד לפייסבוק", הוא אומר. "פייסבוק הבינה‬ ‫עמוקות את הצורך האנושי לחלוק ולשתף. הג־‬ ‫ענו למצב שמתבגרים שומעים כל הזמן שכשהם‬ ‫ינסו להתקבל לקולג', ובהמשך לעבודה, דבר‬ ‫ראשון יסתכלו על עמוד הפייסבוק שלהם. נו־‬ ‫צרת התחושה שאולי שיתפנו קצת יותר מדי,‬ ‫וקיים רצון לקחת בחזרה חלק מהפרטיות שלנו.‬ ‫יותר מזה, בפייסבוק יש את כל המחויבות הח־‬ ‫ברתית הזאת — צריך כל הזמן להגיב או לצפות‬ ‫לתגובה מאנשים, ובסוף אתה אומר: מספיק עם‬ ‫זה כבר! ומשהו כמו סנאפצ'ט בא כתגובה".‬ ‫קל להגיד. קל להסתכל על ־כ־2.1 מ�י‬ ‫ליארד משתמשי פייסבוק (57 אחוז מהם מחוץ‬ ‫לארה"ב. 05 אחוז מהם מתחברים מדי יום.‬ ‫הכנסות החברה ב־2102: 1.5‬ ‫מיליארד דולר) ולהגיד: נו, טוב,‬ ‫זה יעבור.‬ ‫אבל לא, זה לא עובר. לא מאז‬ ‫אותו אחר צהריים של יום רביעי,‬ ‫4 בפברואר 4002, שבו לחץ מארק‬ ‫אתה זה לא אתה‬ ‫המחאות שנולדו בפייסבוק: מימין, מפגינים בתל-אביב. משמאל, הפגנה בכיכר תחריר בקהיר‬ ‫פרופ' שיזף רפאלי,‬ ‫ראש המרכז לחקר‬ ‫האינטרנט‬ ‫באוניברסיטת חיפה:‬ ‫"פייסבוק ממלאת‬ ‫צורך שיעמוד לעולם:‬ ‫הצורך בהתאגדות קהילות,‬ ‫הצורך האנושי ליצור‬ ‫קבוצות, שהולך ונעשה‬ ‫פחות כבול למקום ספציפי.‬ ‫לכן אין טעם לשאול‬ ‫אם זה טוב או רע. האם כוח‬ ‫הכובד טוב או רע?‬ ‫זאת עובדת טבע. הצורך‬ ‫שלנו ליצור קהילות הוא‬ ‫עובדה. וגם אם פייסבוק‬ ‫תיסגר מחר, הצורך‬ ‫הזה לא ייעלם"‬ ‫8 7 י מ י ם ׀ 410 2 .10 . 3 0‬ ‫מספר המשתמשים‬ ‫הפעילים באופן יומי:‬ ‫מיליון‬ ‫מיליארד‬ ‫23‬ ‫צוקרברג בן ה־02 — בנם השני מתוך ארבעה‬ ‫של אב רופא שיניים ואם פסיכולוגית — על‬ ‫לינק בחשבונו באתר ‪ ,manage.com‬והאתר‬ ‫‪ thefacebook.com‬עלה לאוויר העולם —‬ ‫למעשה, לאוויר הפסגות של אוניברסיטת הר־‬ ‫ווארד.‬ ‫"הפייסבוק הוא אינדקס אינטרנטי שמח־‬ ‫בר אנשים דרך רשתות חברתיות בקולג'ים",‬ ‫נכתב בדף הבית של האתר עם עלייתו. ארבעה‬ ‫ימים מאוחר יותר כבר היו רשומים באתר יותר‬ ‫מ־056 סטודנטים. ביום שלמחרת הצטרפו עוד‬ ‫003. כעבור שלושה שבועות היו רשומים באתר‬ ‫יותר מ־000,6 משתמשים. באוקטובר 5002 היו‬ ‫רשומים באתר חמישה מיליון משתמשים, אבל‬ ‫על כרטיס הביקור של צוקרברג עדיין היה‬ ‫כתוב: "אני המנכ"ל, ביץ'!" ובשירותים במשר־‬ ‫די החברה עדיין היו ציורים של נשים עירומות.‬ ‫המשימה הראשונה של כל עובד חדש בחברה‬ ‫עדיין הייתה ללכת לקנות לעצמו את הלפטופ‬ ‫שאיתו יעבוד. צוקרברג עצמו חשב שזה נחמד,‬ ‫הפייסבוק הזה, לא יותר.‬ ‫"לא הייתי סופר־מושקע בזה, כי לא היה‬ ‫לי ברור שזה הולך להפוך לדבר ענקי כל כך.‬ ‫חשבתי כאילו, 'כן, זה לא רע, אבל זה לא הדבר‬ ‫האולטימטיבי'", סיפר לעיתונאי האמרי־‬ ‫קאי דיוויד קירקפטריק, מחבר הספר "אפקט‬ ‫הפייסבוק".‬ ‫אבל בתוך זמן קצרצר נוסף התברר סופית‬ ‫שארבעת המופלאים שייסדו את פייסבוק —‬ ‫ארבעה שותפים לחדר במעונות בהרווארד‬ ‫— הם הביטלס של הזמן החדש, עם צוקרברג‬ ‫בתפקיד לנון, המתכנת המבריק דסטין מוס־‬ ‫קוביץ' כמקרטני, והמעצב אנדרו מקאלם ואיש‬ ‫הכספים אדוארדו סוורין כשני האחרים. העולם‬ ‫62.1 827‬ ‫מספר המשתמשים‬ ‫פייסבוק‬ ‫במספרים‬ ‫היש. כל החברים שלי. כל מי שאני מכירה.‬ ‫אני פסיבית ומחכה לראות מה העולם יזרוק‬ ‫לי היום. ופייסבוק מפתה יותר מגוגל, כי אתה‬ ‫רוצה את היש".‬ ‫עשר שנים פייסבוק באוויר, ו"עוד לא הבנו‬ ‫את מלוא הפוטנציאל של זה לשינוי אורחות‬ ‫הדמוקרטיה", אומר פרופ' שיזף רפאלי, ראש‬ ‫המרכז לחקר האינטרנט מאוניבסיטת חיפה.‬ ‫"לאנשים יש צורך עמוק ביצירת קהילות מבו־‬ ‫ססות טכנולוגיה — צורך שפייסבוק עונה עליו‬ ‫— וזה יעצב מחדש את המערכת הפוליטית, הפ־‬ ‫עילות הכלכלית, עולם המומחיות, עולם החינוך‬ ‫והלמידה וקונפליקטים צבאיים, בין השאר".‬ ‫עשר שנים באוויר, ושום דבר הוא לא בדיוק‬ ‫כמו שהיה לפני פייסבוק — או, אם להימנע‬ ‫מפאתוס, שום דבר בעולם שבחוץ הוא לא כפי‬ ‫שהוא בפייסבוק, והתשובה לשאלה מה נשתנה‬ ‫בעשר השנים האלה היא: בואו נראה.‬ ‫העלייה במספר‬ ‫המשתמשים‬ ‫בין 1102 ל־2102:‬ ‫62‬ ‫אחוז‬ ‫נכנע כמעט ללא קרב והמוני ילדות צורחות —‬ ‫אונליין — הגדירו את הביטלמניה של תחילת‬ ‫שנות האלפיים תחת הכותרת "פייסוש".‬ ‫ב־7002 פייסבוק הכפילה את עצמה ליותר‬ ‫מ־07 מיליון משתמשים. בפברואר 8002 הוציא‬ ‫קולומביאני בשם אוסקר מוראלס לרחובות‬ ‫כמה מאות אלפי קולומביאנים אחרי שפתח‬ ‫קבוצת פייסבוק בשם "מיליון קולות נגד‬ ‫פאר"ק" — ארגון הטרור הגדול ומפיל האימה‬ ‫של קולומביה. בינואר 1102 שיחקה פייסבוק‬ ‫תפקיד מכריע בהתקוממות המצרית בכיכר‬ ‫תחריר, לא לפני שמצרי מתוסכל ולא קשור‬ ‫בכלל פתח קבוצה מצליחה בשם "אם הקבו־‬ ‫צה הזו תגיע לאלף חברים, חברה שלי תשכב‬ ‫איתי". היא שכבה.‬ ‫באיחוד האמירויות ניסתה הממשלה לח־‬ ‫סום את הגישה לפייסבוק בעקבות הקמתה של‬ ‫הקבוצה המקומית "לסביות בדובאי". בישראל‬ ‫הביאה קבוצה של 41 אלף איש, שמחתה נגד‬ ‫קטלוגם הגיאוגרפי האוטומטי בפייסבוק של‬ ‫מתנחלים כמתגוררים ב"פלסטין", לשינוי‬ ‫הקטלוג ל"ישראל". ובחור בשם יאיר לפיד‬ ‫ִ‬ ‫הפך לשר האוצר אחרי שענה כמעט לכל טרחן‬ ‫בנפרד בעמוד הפייסבוק שלו.‬ ‫אבל כל האירועים הכבירים האלה נראים‬ ‫כמעט זניחים לעומת העובדה שבאמצע 8002‬ ‫חלפה מילת החיפוש "פייסבוק" על פני המילה‬ ‫"סקס" בתדירות הופעתה במנוע החיפוש של‬ ‫גוגל.‬ ‫השאר לא היסטוריה, אלא מצב נתון:‬ ‫פייסבוק היא המהפכה הראשונה מאז קיץ‬ ‫האהבה של 76' שנתנה "כוח לאנשים" — כוח‬ ‫פוליטי וחברתי משמעותי — ויותר מזה: פרצוף‬ ‫לאנשים. העלטה האינטרנטית ששררה עד‬ ‫הערכת מספר‬ ‫הישראלים בפייסבוק:‬ ‫4‬ ‫מיליון‬ ‫הופעתה — הרשת, כמעט שכחנו, נשלטה עד‬ ‫אז כמעט לחלוטין על ידי אנונימיות וזהויות‬ ‫בדויות — הוסרה דרך רשת חברתית שאין‬ ‫כמעט טעם להשתמש בה שלא בשמך המפורש‬ ‫ובזהותך האמיתית.‬ ‫השינוי העקרוני הזה איפשר לפייסבוק הש־‬ ‫פעה חסרת תקדים על החיים הציבוריים והפ־‬ ‫רטיים בעשור הראשון למילניום והפך אותה‬ ‫ליקום בפני עצמו, עם חברים המגשרים בין‬ ‫דורות, גיאוגרפיות, שפות ומעמדות. זה נשמע‬ ‫אולי אוטופי, אבל זה הופך מפחיד כשכוכב‬ ‫הלכת העצום פייסבוק מאיים לגבור על האינ־‬ ‫טרנט עצמו, או שאולי זה כבר קרה.‬ ‫"פייסבוק היא סביבה אקולוגית שלמה‬ ‫שכבר בלעה את האינטרנט לתוכה", טוענת‬ ‫ד"ר כרמל וייסמן, מהתוכנית הרב־תחומית‬ ‫במדעי הרוח של אוניברסיטת תל־אביב. "פעם‬ ‫אנשים וחברות היו צריכים שיהיה להם אתר‬ ‫אינטרנט — היום הכל הפך לדפי פייסבוק.‬ ‫הפורומים האינטרנטיים נבלעו גם הם — מי‬ ‫עוד הולך היום לפורום? הכל הפך לקבוצות‬ ‫פייסבוק. ואם אתה רוצה לצרוך מדיה — אתה‬ ‫נכנס לאתר חדשות? איפה. אתה מסתכל מה‬ ‫החברים שלך הציפו בפיד. אנשים כיום, אם‬ ‫הם לא מסתכלים בפייסבוק, לא יודעים בכלל‬ ‫שמישהו מהחברים שלהם מת, כי המשפחה כבר‬ ‫לא מרימה טלפונים או מפרסמת מודעות — רק‬ ‫מפרסמת בפרופיל הפייסבוק".‬ ‫איך קרה השינוי הזה?‬ ‫"פעם היו באינטרנט 'פורטלים', שרצו‬ ‫להיות השער שלנו לאינטרנט. היום בעצם יש‬ ‫רק שני שערים לאינטרנט: גוגל הוא השער‬ ‫שבו אתה מתחיל מהריק, מהאין, ממה שאתה‬ ‫מחפש; ופייסבוק — שהיא השער של היש. כל‬ ‫שיעור‬ ‫המשתמשים הגברים‬ ‫בפייסבוק:‬ ‫24‬ ‫אחוז‬ ‫טל נברו (בצילום), 23,‬ ‫אושיית פייסבוק:‬ ‫"הסטטוס הכי נצפה‬ ‫שלי קיבל 85 אלף לייקים‬ ‫בלילה. זה סטטוס‬ ‫על סבתי שהעליתי ביום‬ ‫השואה האחרון, והפך‬ ‫אותה למפורסמת בתוך‬ ‫יום. אנשים ביקשו לפגוש‬ ‫את סבתא, לבקר אותה.‬ ‫בסופרמרקט ובקופת‬ ‫חולים זיהו אותה, והיא לא‬ ‫הבינה מה רוצים ממנה.‬ ‫הקופאית אמרה לה: 'את‬ ‫מהמחשב!' והיא אמרה:‬ ‫'אין לי מחשב'"‬ ‫לייק זה לא לייק‬ ‫טוב, אבל לפחות כולם אוהבים אותי, לא?‬ ‫כמו רוב האנושות הפייסבוקית, גם אני מוצא‬ ‫את עצמי עושה עם עצמי, מדי פעם כשאני‬ ‫לבד, משהו שאין לי עניין להיתפס בו: בוהה‬ ‫בפוסט שהעליתי זה עתה, בעוד‬ ‫הלייקים מהבהבים באלגנטיות על‬ ‫המסך, מסמנים, כל אחד בתורו, כי‬ ‫אורך שהייה ממוצע‬ ‫לביקור של משתמש‬ ‫בפייסבוק:‬ ‫02‬ ‫זהות אמיתית היא הבסיס שעליו נוצקה‬ ‫פייסבוק. אבל האם הזהות שלי אמיתית באותה‬ ‫מידה עבור כל מי שמסתכלים עליי שם? כלו־‬ ‫מר, כשאמא שלי והבוס שלי רואים שניהם את‬ ‫הפרופיל שלי — את אותו הפרופיל — משהו‬ ‫בזהות שלי נסדק, כי בחיים האמיתיים אני מק־‬ ‫פיד להראות לכל אחד מהם צדדים די שונים‬ ‫— ואפילו מנוגדים — באישיותי.‬ ‫"קריסת הקונטקסט" — מונח שטבעה חוק־‬ ‫רת המדיה החברתית האמריקאית דיינה בויד‬ ‫— מייצג את הרעיון שלפיו כולם רואים אותנו‬ ‫ברשת החברתית בזהות אחת בלבד — הזהות‬ ‫הפייסבוקית שלנו, כפי שהגדרנו אותה.‬ ‫"אנחנו מציגים ברשת החברתית זהות אחת —‬ ‫ולא מספיק מודעים לכך שרואים אותה גם אמא‬ ‫שלנו, גם הבן שלנו, גם האדם שעובד איתנו וגם‬ ‫אחד שאנחנו בכלל לא מכירים ואישרנו לו חב־‬ ‫רות אתמול", מסבירה ד"ר וייסמן. "במציאות,‬ ‫הזהויות שלנו לרוב מאוד תלויות הקשר — אנחנו‬ ‫מדברים אחרת בראיון עבודה, עם החברה הכי‬ ‫טובה וכו'. אבל בפייסבוק ההקשרים קורסים,‬ ‫ופתאום יש לנו זהות אחת בשביל כולם".‬ ‫אובדן הקונטקסט יוצר בלבול כללי. "אין‬ ‫יותר מידור והפרדה בין האנשים, הכל מתקיים‬ ‫יחד, ולכן יש גם איזה חוסר יכולת להבין מה‬ ‫רלוונטי לי בפייסבוק ולמה אני נענית. אני הרי‬ ‫לא יכולה לפתור את כל בעיות העולם, אבל‬ ‫הומלס שמושיט לי יד מחוץ לבית שלי, זה כן‬ ‫ענייני. בפייסבוק אני מקבל ת 07 בקשות תר�ו‬ ‫מה ו־07 עניינים שנראים הכי חשובים כרגע‬ ‫כי הם בפיד שלי — סודנים, עיראקים, עניים‬ ‫— ואיך אני יודעת מה ענייני? מהמקום הזה‬ ‫של הצפת מידע וקריסת ההקשרים, אנחנו לא‬ ‫יודעים בסוף מה שלנו, ואנחנו גומרים עייפים‬ ‫מהכל ועוינים לכולם".‬ ‫דקות‬ ‫נפח המידע‬ ‫שמאחסנים‬ ‫משתמשי פייסבוק:‬ ‫יותר מ־003‬ ‫פטה־בייט‬ ‫410 2 .10 . 3 0 ׀ 7 י מ י ם 8‬ ‫33‬
    • ‫הפייס של דניאלה‬ ‫צילומים: איי.אף.פי, יובל חן, דביר כחלון‬ ‫תחיל מהסוף: רואים את‬ ‫הסוף.‬ ‫מה יהיה הסוף? הסוף יהיה‬ ‫שסבתא שלכם, אמא שלכם,‬ ‫האקסית שלכם ואני נמצא‬ ‫אחד את השני בפייסבוק,‬ ‫וכולנו נחפש שם את הילדים‬ ‫שלנו, אבל לא נמצא אותם‬ ‫כי הם יהיו עסוקים בקבוצה‬ ‫שלהם ("זורמות מכיתה ט'/1") בווטסאפ, או‬ ‫בסנאפצ'ט, או במה־שזה־לא־יהיה שיהיה באותו‬ ‫רגע הרשת החברתית שבה אני ואתם לא נהיה.‬ ‫זה עד כדי כך צפוי. "ברגע שהילדים הלא־קו־‬ ‫ליים מגיעים למועדון, ויותר גרוע — כשההורים‬ ‫שלך מגיעים למועדון — אתה עובר למועדון‬ ‫אחר", אומר לי ד"ר ג'פרי קול, גורו אינטרנט‬ ‫ותיק ומי שמוביל את "פרויקט האינטרנט העו־‬ ‫למי" באוניברסיטת דרום קליפורניה — מחקר‬ ‫שכול ל 02 מדינות ובוחן את השפעת הטכנול�ו‬ ‫גיה על ההתנהגות החברתית מאז שנת 0002.‬ ‫קול מאמין שביום הולדתה העשירי של‬ ‫פייסבוק, התשובה לשאלה המיתולוגית "איפה‬ ‫העוגה?" כבר ברורה: היא במקום אחר.‬ ‫"תראה, מעולם לא ראינו שום דבר כמו‬ ‫פייסבוק — מי היה מאמין שרשת חברתית תגיע‬ ‫למיליארד אנשים? בפועל שליש מהאנשים‬ ‫בעולם שיש להם גישה לאינטרנט נמצאים שם,‬ ‫וזה מדהים", הוא אומר. "אבל בארה"ב, קנדה‬ ‫ובריטניה השימוש של מתבגרים בפייסבוק‬ ‫נמצא בירידה. אז פייסבוק תגדל עוד ארבע־‬ ‫חמש שנים, בעיקר במדינות מתפתחות, והיא‬ ‫לעולם לא תיעלם, אבל היא תהפוך למקום הזה‬ ‫שאליו אתה הולך כדי לתקשר עם אבא ואמא‬ ‫שלך. היא תהפוך, בסופו של דבר, לספר הטל־‬ ‫פונים של הפלנטה. משתמשים בני 06 — שבוא‬ ‫נודה, הם המשתמשים הכבדים באמת ברשתות‬ ‫החברתיות — יישארו בפייסבוק".‬ ‫ואנחנו? איפה אנחנו — הצעירים בני ה־85‬ ‫— נהיה באותו זמן? קול מעריך שמדי שנה‬ ‫וחצי תעלה לגדולה פייסבוק חדשה — רשת‬ ‫חברתית שתהיה חמה אצל הילדים באותו רגע‬ ‫— ב־3102 היו אלה טאמבלר ו־ווטסאפ. 4102,‬ ‫הוא מאמין, תהיה השנה של סנאפצ'ט, הרשת‬ ‫שמאפשרת לכם להעביר במלוא הדיסקרטיות‬ ‫צילומים דיסקרטיים זה לזה.‬ ‫"העלייה של משהו כמו סנאפצ'ט באה כתגו־‬ ‫בת נגד לפייסבוק", הוא אומר. "פייסבוק הבינה‬ ‫עמוקות את הצורך האנושי לחלוק ולשתף. הג־‬ ‫ענו למצב שמתבגרים שומעים כל הזמן שכשהם‬ ‫ינסו להתקבל לקולג', ובהמשך לעבודה, דבר‬ ‫ראשון יסתכלו על עמוד הפייסבוק שלהם. נו־‬ ‫צרת התחושה שאולי שיתפנו קצת יותר מדי,‬ ‫וקיים רצון לקחת בחזרה חלק מהפרטיות שלנו.‬ ‫יותר מזה, בפייסבוק יש את כל המחויבות הח־‬ ‫ברתית הזאת — צריך כל הזמן להגיב או לצפות‬ ‫לתגובה מאנשים, ובסוף אתה אומר: מספיק עם‬ ‫זה כבר! ומשהו כמו סנאפצ'ט בא כתגובה".‬ ‫קל להגיד. קל להסתכל על ־כ־2.1 מ�י‬ ‫ליארד משתמשי פייסבוק (57 אחוז מהם מחוץ‬ ‫לארה"ב. 05 אחוז מהם מתחברים מדי יום.‬ ‫הכנסות החברה ב־2102: 1.5‬ ‫מיליארד דולר) ולהגיד: נו, טוב,‬ ‫זה יעבור.‬ ‫אבל לא, זה לא עובר. לא מאז‬ ‫אותו אחר צהריים של יום רביעי,‬ ‫4 בפברואר 4002, שבו לחץ מארק‬ ‫אתה זה לא אתה‬ ‫המחאות שנולדו בפייסבוק: מימין, מפגינים בתל-אביב. משמאל, הפגנה בכיכר תחריר בקהיר‬ ‫פרופ' שיזף רפאלי,‬ ‫ראש המרכז לחקר‬ ‫האינטרנט‬ ‫באוניברסיטת חיפה:‬ ‫"פייסבוק ממלאת‬ ‫צורך שיעמוד לעולם:‬ ‫הצורך בהתאגדות קהילות,‬ ‫הצורך האנושי ליצור‬ ‫קבוצות, שהולך ונעשה‬ ‫פחות כבול למקום ספציפי.‬ ‫לכן אין טעם לשאול‬ ‫אם זה טוב או רע. האם כוח‬ ‫הכובד טוב או רע?‬ ‫זאת עובדת טבע. הצורך‬ ‫שלנו ליצור קהילות הוא‬ ‫עובדה. וגם אם פייסבוק‬ ‫תיסגר מחר, הצורך‬ ‫הזה לא ייעלם"‬ ‫8 7 י מ י ם ׀ 410 2 .10 . 3 0‬ ‫מספר המשתמשים‬ ‫הפעילים באופן יומי:‬ ‫מיליון‬ ‫מיליארד‬ ‫23‬ ‫צוקרברג בן ה־02 — בנם השני מתוך ארבעה‬ ‫של אב רופא שיניים ואם פסיכולוגית — על‬ ‫לינק בחשבונו באתר ‪ ,manage.com‬והאתר‬ ‫‪ thefacebook.com‬עלה לאוויר העולם —‬ ‫למעשה, לאוויר הפסגות של אוניברסיטת הר־‬ ‫ווארד.‬ ‫"הפייסבוק הוא אינדקס אינטרנטי שמח־‬ ‫בר אנשים דרך רשתות חברתיות בקולג'ים",‬ ‫נכתב בדף הבית של האתר עם עלייתו. ארבעה‬ ‫ימים מאוחר יותר כבר היו רשומים באתר יותר‬ ‫מ־056 סטודנטים. ביום שלמחרת הצטרפו עוד‬ ‫003. כעבור שלושה שבועות היו רשומים באתר‬ ‫יותר מ־000,6 משתמשים. באוקטובר 5002 היו‬ ‫רשומים באתר חמישה מיליון משתמשים, אבל‬ ‫על כרטיס הביקור של צוקרברג עדיין היה‬ ‫כתוב: "אני המנכ"ל, ביץ'!" ובשירותים במשר־‬ ‫די החברה עדיין היו ציורים של נשים עירומות.‬ ‫המשימה הראשונה של כל עובד חדש בחברה‬ ‫עדיין הייתה ללכת לקנות לעצמו את הלפטופ‬ ‫שאיתו יעבוד. צוקרברג עצמו חשב שזה נחמד,‬ ‫הפייסבוק הזה, לא יותר.‬ ‫"לא הייתי סופר־מושקע בזה, כי לא היה‬ ‫לי ברור שזה הולך להפוך לדבר ענקי כל כך.‬ ‫חשבתי כאילו, 'כן, זה לא רע, אבל זה לא הדבר‬ ‫האולטימטיבי'", סיפר לעיתונאי האמרי־‬ ‫קאי דיוויד קירקפטריק, מחבר הספר "אפקט‬ ‫הפייסבוק".‬ ‫אבל בתוך זמן קצרצר נוסף התברר סופית‬ ‫שארבעת המופלאים שייסדו את פייסבוק —‬ ‫ארבעה שותפים לחדר במעונות בהרווארד‬ ‫— הם הביטלס של הזמן החדש, עם צוקרברג‬ ‫בתפקיד לנון, המתכנת המבריק דסטין מוס־‬ ‫קוביץ' כמקרטני, והמעצב אנדרו מקאלם ואיש‬ ‫הכספים אדוארדו סוורין כשני האחרים. העולם‬ ‫62.1 827‬ ‫מספר המשתמשים‬ ‫פייסבוק‬ ‫במספרים‬ ‫היש. כל החברים שלי. כל מי שאני מכירה.‬ ‫אני פסיבית ומחכה לראות מה העולם יזרוק‬ ‫לי היום. ופייסבוק מפתה יותר מגוגל, כי אתה‬ ‫רוצה את היש".‬ ‫עשר שנים פייסבוק באוויר, ו"עוד לא הבנו‬ ‫את מלוא הפוטנציאל של זה לשינוי אורחות‬ ‫הדמוקרטיה", אומר פרופ' שיזף רפאלי, ראש‬ ‫המרכז לחקר האינטרנט מאוניבסיטת חיפה.‬ ‫"לאנשים יש צורך עמוק ביצירת קהילות מבו־‬ ‫ססות טכנולוגיה — צורך שפייסבוק עונה עליו‬ ‫— וזה יעצב מחדש את המערכת הפוליטית, הפ־‬ ‫עילות הכלכלית, עולם המומחיות, עולם החינוך‬ ‫והלמידה וקונפליקטים צבאיים, בין השאר".‬ ‫עשר שנים באוויר, ושום דבר הוא לא בדיוק‬ ‫כמו שהיה לפני פייסבוק — או, אם להימנע‬ ‫מפאתוס, שום דבר בעולם שבחוץ הוא לא כפי‬ ‫שהוא בפייסבוק, והתשובה לשאלה מה נשתנה‬ ‫בעשר השנים האלה היא: בואו נראה.‬ ‫העלייה במספר‬ ‫המשתמשים‬ ‫בין 1102 ל־2102:‬ ‫62‬ ‫אחוז‬ ‫נכנע כמעט ללא קרב והמוני ילדות צורחות —‬ ‫אונליין — הגדירו את הביטלמניה של תחילת‬ ‫שנות האלפיים תחת הכותרת "פייסוש".‬ ‫ב־7002 פייסבוק הכפילה את עצמה ליותר‬ ‫מ־07 מיליון משתמשים. בפברואר 8002 הוציא‬ ‫קולומביאני בשם אוסקר מוראלס לרחובות‬ ‫כמה מאות אלפי קולומביאנים אחרי שפתח‬ ‫קבוצת פייסבוק בשם "מיליון קולות נגד‬ ‫פאר"ק" — ארגון הטרור הגדול ומפיל האימה‬ ‫של קולומביה. בינואר 1102 שיחקה פייסבוק‬ ‫תפקיד מכריע בהתקוממות המצרית בכיכר‬ ‫תחריר, לא לפני שמצרי מתוסכל ולא קשור‬ ‫בכלל פתח קבוצה מצליחה בשם "אם הקבו־‬ ‫צה הזו תגיע לאלף חברים, חברה שלי תשכב‬ ‫איתי". היא שכבה.‬ ‫באיחוד האמירויות ניסתה הממשלה לח־‬ ‫סום את הגישה לפייסבוק בעקבות הקמתה של‬ ‫הקבוצה המקומית "לסביות בדובאי". בישראל‬ ‫הביאה קבוצה של 41 אלף איש, שמחתה נגד‬ ‫קטלוגם הגיאוגרפי האוטומטי בפייסבוק של‬ ‫מתנחלים כמתגוררים ב"פלסטין", לשינוי‬ ‫הקטלוג ל"ישראל". ובחור בשם יאיר לפיד‬ ‫ִ‬ ‫הפך לשר האוצר אחרי שענה כמעט לכל טרחן‬ ‫בנפרד בעמוד הפייסבוק שלו.‬ ‫אבל כל האירועים הכבירים האלה נראים‬ ‫כמעט זניחים לעומת העובדה שבאמצע 8002‬ ‫חלפה מילת החיפוש "פייסבוק" על פני המילה‬ ‫"סקס" בתדירות הופעתה במנוע החיפוש של‬ ‫גוגל.‬ ‫השאר לא היסטוריה, אלא מצב נתון:‬ ‫פייסבוק היא המהפכה הראשונה מאז קיץ‬ ‫האהבה של 76' שנתנה "כוח לאנשים" — כוח‬ ‫פוליטי וחברתי משמעותי — ויותר מזה: פרצוף‬ ‫לאנשים. העלטה האינטרנטית ששררה עד‬ ‫הערכת מספר‬ ‫הישראלים בפייסבוק:‬ ‫4‬ ‫מיליון‬ ‫הופעתה — הרשת, כמעט שכחנו, נשלטה עד‬ ‫אז כמעט לחלוטין על ידי אנונימיות וזהויות‬ ‫בדויות — הוסרה דרך רשת חברתית שאין‬ ‫כמעט טעם להשתמש בה שלא בשמך המפורש‬ ‫ובזהותך האמיתית.‬ ‫השינוי העקרוני הזה איפשר לפייסבוק הש־‬ ‫פעה חסרת תקדים על החיים הציבוריים והפ־‬ ‫רטיים בעשור הראשון למילניום והפך אותה‬ ‫ליקום בפני עצמו, עם חברים המגשרים בין‬ ‫דורות, גיאוגרפיות, שפות ומעמדות. זה נשמע‬ ‫אולי אוטופי, אבל זה הופך מפחיד כשכוכב‬ ‫הלכת העצום פייסבוק מאיים לגבור על האינ־‬ ‫טרנט עצמו, או שאולי זה כבר קרה.‬ ‫"פייסבוק היא סביבה אקולוגית שלמה‬ ‫שכבר בלעה את האינטרנט לתוכה", טוענת‬ ‫ד"ר כרמל וייסמן, מהתוכנית הרב־תחומית‬ ‫במדעי הרוח של אוניברסיטת תל־אביב. "פעם‬ ‫אנשים וחברות היו צריכים שיהיה להם אתר‬ ‫אינטרנט — היום הכל הפך לדפי פייסבוק.‬ ‫הפורומים האינטרנטיים נבלעו גם הם — מי‬ ‫עוד הולך היום לפורום? הכל הפך לקבוצות‬ ‫פייסבוק. ואם אתה רוצה לצרוך מדיה — אתה‬ ‫נכנס לאתר חדשות? איפה. אתה מסתכל מה‬ ‫החברים שלך הציפו בפיד. אנשים כיום, אם‬ ‫הם לא מסתכלים בפייסבוק, לא יודעים בכלל‬ ‫שמישהו מהחברים שלהם מת, כי המשפחה כבר‬ ‫לא מרימה טלפונים או מפרסמת מודעות — רק‬ ‫מפרסמת בפרופיל הפייסבוק".‬ ‫איך קרה השינוי הזה?‬ ‫"פעם היו באינטרנט 'פורטלים', שרצו‬ ‫להיות השער שלנו לאינטרנט. היום בעצם יש‬ ‫רק שני שערים לאינטרנט: גוגל הוא השער‬ ‫שבו אתה מתחיל מהריק, מהאין, ממה שאתה‬ ‫מחפש; ופייסבוק — שהיא השער של היש. כל‬ ‫שיעור‬ ‫המשתמשים הגברים‬ ‫בפייסבוק:‬ ‫24‬ ‫אחוז‬ ‫טל נברו (בצילום), 23,‬ ‫אושיית פייסבוק:‬ ‫"הסטטוס הכי נצפה‬ ‫שלי קיבל 85 אלף לייקים‬ ‫בלילה. זה סטטוס‬ ‫על סבתי שהעליתי ביום‬ ‫השואה האחרון, והפך‬ ‫אותה למפורסמת בתוך‬ ‫יום. אנשים ביקשו לפגוש‬ ‫את סבתא, לבקר אותה.‬ ‫בסופרמרקט ובקופת‬ ‫חולים זיהו אותה, והיא לא‬ ‫הבינה מה רוצים ממנה.‬ ‫הקופאית אמרה לה: 'את‬ ‫מהמחשב!' והיא אמרה:‬ ‫'אין לי מחשב'"‬ ‫לייק זה לא לייק‬ ‫טוב, אבל לפחות כולם אוהבים אותי, לא?‬ ‫כמו רוב האנושות הפייסבוקית, גם אני מוצא‬ ‫את עצמי עושה עם עצמי, מדי פעם כשאני‬ ‫לבד, משהו שאין לי עניין להיתפס בו: בוהה‬ ‫בפוסט שהעליתי זה עתה, בעוד‬ ‫הלייקים מהבהבים באלגנטיות על‬ ‫המסך, מסמנים, כל אחד בתורו, כי‬ ‫אורך שהייה ממוצע‬ ‫לביקור של משתמש‬ ‫בפייסבוק:‬ ‫02‬ ‫זהות אמיתית היא הבסיס שעליו נוצקה‬ ‫פייסבוק. אבל האם הזהות שלי אמיתית באותה‬ ‫מידה עבור כל מי שמסתכלים עליי שם? כלו־‬ ‫מר, כשאמא שלי והבוס שלי רואים שניהם את‬ ‫הפרופיל שלי — את אותו הפרופיל — משהו‬ ‫בזהות שלי נסדק, כי בחיים האמיתיים אני מק־‬ ‫פיד להראות לכל אחד מהם צדדים די שונים‬ ‫— ואפילו מנוגדים — באישיותי.‬ ‫"קריסת הקונטקסט" — מונח שטבעה חוק־‬ ‫רת המדיה החברתית האמריקאית דיינה בויד‬ ‫— מייצג את הרעיון שלפיו כולם רואים אותנו‬ ‫ברשת החברתית בזהות אחת בלבד — הזהות‬ ‫הפייסבוקית שלנו, כפי שהגדרנו אותה.‬ ‫"אנחנו מציגים ברשת החברתית זהות אחת —‬ ‫ולא מספיק מודעים לכך שרואים אותה גם אמא‬ ‫שלנו, גם הבן שלנו, גם האדם שעובד איתנו וגם‬ ‫אחד שאנחנו בכלל לא מכירים ואישרנו לו חב־‬ ‫רות אתמול", מסבירה ד"ר וייסמן. "במציאות,‬ ‫הזהויות שלנו לרוב מאוד תלויות הקשר — אנחנו‬ ‫מדברים אחרת בראיון עבודה, עם החברה הכי‬ ‫טובה וכו'. אבל בפייסבוק ההקשרים קורסים,‬ ‫ופתאום יש לנו זהות אחת בשביל כולם".‬ ‫אובדן הקונטקסט יוצר בלבול כללי. "אין‬ ‫יותר מידור והפרדה בין האנשים, הכל מתקיים‬ ‫יחד, ולכן יש גם איזה חוסר יכולת להבין מה‬ ‫רלוונטי לי בפייסבוק ולמה אני נענית. אני הרי‬ ‫לא יכולה לפתור את כל בעיות העולם, אבל‬ ‫הומלס שמושיט לי יד מחוץ לבית שלי, זה כן‬ ‫ענייני. בפייסבוק אני מקבל ת 07 בקשות תר�ו‬ ‫מה ו־07 עניינים שנראים הכי חשובים כרגע‬ ‫כי הם בפיד שלי — סודנים, עיראקים, עניים‬ ‫— ואיך אני יודעת מה ענייני? מהמקום הזה‬ ‫של הצפת מידע וקריסת ההקשרים, אנחנו לא‬ ‫יודעים בסוף מה שלנו, ואנחנו גומרים עייפים‬ ‫מהכל ועוינים לכולם".‬ ‫דקות‬ ‫נפח המידע‬ ‫שמאחסנים‬ ‫משתמשי פייסבוק:‬ ‫יותר מ־003‬ ‫פטה־בייט‬ ‫410 2 .10 . 3 0 ׀ 7 י מ י ם 8‬ ‫33‬
    • ‫צוקרברג. הג'ון‬ ‫לנון של רביעיית‬ ‫המייסדים‬ ‫המקורית‬ ‫מהרווארד‬ ‫מספר בעלי‬ ‫התואר הראשון מכלל‬ ‫משתמשי פייסבוק:‬ ‫03‬ ‫אחוז‬ ‫43‬ ‫8 7 י מ י ם ׀ 410 2 .10 . 3 0‬ ‫צילומים: איי.פי, שאטרסטוק, פוטוליה‬ ‫המסך אכן מתרומם; זה מעשה אהבה, והם‬ ‫כולם אוהבים אותי, לא?‬ ‫"זה פרגון מכל הכיוונים כל הזמן",‬ ‫מאפיינת אמה בוטין, מחברת הספר "על‬ ‫כלכלה ואהבה : 01 שיעורים שלמדתי כ�ס‬ ‫טארטאפיסטית", וכיום מלווה חברות באס‬ ‫סטרגיית מוצר. "בארה"ב, כשילד תופס‬ ‫כדור, ההורה אומר לו, 'נייס קץ'!' ואם הוא‬ ‫לא תופס, אומרים לו, 'נייס טריי!' — כלוס‬ ‫מר, תמיד פרגון. וזה המפתח לבוא ולהוציא‬ ‫ממישהו מידע, כי באופן הזה אתה מדרבן‬ ‫את הילד לדבר איתך ולבטוח בך, ובסוף‬ ‫הוא יברבר, וגם אם עשירית מזה תהיה רלס‬ ‫וונטית — זה מה שאתה צריך. אז פייסבוק‬ ‫גרמה לנו לקשקש והדברים הרלוונטיים‬ ‫עבורה מתפשטים מהר".‬ ‫כפתור ה"לייק" — כנראה התרגום הכי‬ ‫קרוב שהשפה האנגלית הדלה תציע אי‬ ‫פעם ל"פרגון" הישראלי — נחנך ב־0102‬ ‫והפך כמעט מיד לסם הפייסבוקי הממכר‬ ‫מכולם. שום דבר קודם בפייסבוק — לא‬ ‫אפליקציית התמונות, לא פתיחת האתר‬ ‫לאינספור אפליקציות של מפתחים חיצוס‬ ‫ניים, לא השקת "ניוז פיד", "מרקט־פלייס",‬ ‫פלטפורמה לבלוגים, תוכנת מסרים‬ ‫מיידיים או אפשרות לשיחות קוליות — לא‬ ‫הביא את פייסבוק קרוב כל כך לשליטה‬ ‫עולמית כמו האגודל הזקור. לחיצה קופית,‬ ‫אוטומטית כמעט, על הלייק היא קוד הכס‬ ‫ניסה האמיתי למועדון הגדול בעולם, שבו‬ ‫או שאתה מפרגן עד כלות או שאתה מוציא‬ ‫מישהו להורג בלינץ' וירטואלי ללא גוני‬ ‫ביניים.‬ ‫ואנחנו מתמכרים לדגדוגי הבטן של‬ ‫הלייק כמו חרדונים הפוכים על גבם.‬ ‫"הקטע של החיזוקים החיוביים המיידיים‬ ‫מאוד חזק", אומר פרופ' יאיר עמיחי־המס‬ ‫בורגר, ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה‬ ‫של האינטרנט במרכז הבינתחומי הרצליה.‬ ‫"יש אינפלציה: ככל שאנחנו רוצים יותר‬ ‫מחיאות כפיים, דברים יותר ויותר פרס‬ ‫טיים הופכים לציבוריים, כי זה מה שמוכר.‬ ‫בפייסבוק אדם נשך כלב זה סיפור ליום‬ ‫ראשון, אבל ביום שני הוא צריך לנשוך‬ ‫וגם ללעוס אותו".‬ ‫וייסמן, שלפני כשלושה חודשים הפסיס‬ ‫קה את פעילותה בפייסבוק, טוענת שהחיבה‬ ‫המזויפת גמרה אותה. "אנשים עושים לך‬ ‫לייק, אבל גם שונאים אותך, כי די, כמה‬ ‫אפשר לשמוע על הילדים שלך?! כמה עדס‬ ‫כונים ביום? סתום כבר! וזה מקצין את המס‬ ‫קום הילדותי שבנו ומחזיר אותנו כאנשים‬ ‫מבוגרים למקום של התמכרויות, התחשס‬ ‫בנויות, גנון של 'כן לייקק אותי, לא לייקק‬ ‫אותי'. זה יוצר לנו ארגז חול של ילדים. ומס‬ ‫כאן גם התגובות הדרמטיות, משפטי השדה,‬ ‫אווירת האספסוף. אז יש בפייסבוק גם חוכס‬ ‫מת המונים ואפשרות לקבל סיוע ותובנות,‬ ‫אבל אנחנו נוטים יותר להשתתף דווקא‬ ‫במשפטי השדה בנוסח 'ראית את זה?!' צריך‬ ‫להיות אדם עם רצון חזק כדי שהפיד לא‬ ‫יטלטל אותך כמו רפטינג חסר רחמים באס‬ ‫מזונס. והבעיה עם ילדים וצעירים שנולדו‬ ‫לתוך העולם הזה, לתוך הפיד, היא שאין‬ ‫להם חוט שדרה כזה".‬ ‫לפרטים נוספים פנו לורדית וליאור‬ ‫הפייס של דאום‬ ‫תמיד תהיה‬ ‫לנו ההיא מהתיכון‬ ‫שהיינו מאוהבים‬ ‫בה ואיתרנו פתאום‬ ‫בפייסבוק. ואולי‬ ‫אפילו נצליח לקבוע‬ ‫איתה לקפה. אגב,‬ ‫לתופעת החברים‬ ‫שמשתמשים בפייסבוק‬ ‫כמחזירת אהבות‬ ‫קודמות — לפחות‬ ‫להצצה חטופה — יש‬ ‫כבר שם אמריקאי:‬ ‫רטרוסקסואלים. וכמו‬ ‫פייסבוק עצמה, היא‬ ‫לא תשנה את חיינו; רק‬ ‫תגזול מאיתנו‬ ‫זמן ואנרגיה‬ ‫אדלר מאזור השרון, שבמאי 1102 החליטו‬ ‫לקרוא לבתם התינוקת "לייק". לייק אדלר.‬ ‫רגש זה לא רגש‬ ‫אני מודה שריגשתם אותי. כולנו מוס‬ ‫דים שריגשנו אותנו. "ריגשת" היא כנראה‬ ‫התגובה הפייסבוקית הנפוצה מכולן, אחרי‬ ‫הלייק. והיא דורשת בעליל השקעה הקס‬ ‫לדתית ניכרת. תשאלו את טל נברו, 23,‬ ‫כיום יועצת שיווק דיגיטלי ומנהלת פיתוח‬ ‫עסקי באתר "אסכולי", שהתחילה כסוג של‬ ‫ריגוש פייסבוק לאחר שפירסמה אינספור‬ ‫סטטוסים מרגשים — או "מרגשים", תלוי‬ ‫את מי שואלים — לצד צילומים מצודדים‬ ‫של, ובכן, עצמה. נראה שנברו פיצחה קוד‬ ‫בסיסי בקרב משתמשי פייסבוק בישראל;‬ ‫היא מכוונת תמיד לשיא הרגש.‬ ‫"הסטטוס הכי נצפה שלי קיבל 85 אלף‬ ‫לייקים בלילה", מספרת נברו. "זה סטטוס‬ ‫על סבתי שהעליתי ביום השואה האחרון,‬ ‫והפך אותה למפורסמת בתוך יום. אנשים‬ ‫ביקשו לפגוש את סבתא, לבקר אותה. בסוס‬ ‫פרמרקט ובקופת חולים זיהו אותה, והיא לא‬ ‫הבינה מה רוצים ממנה. הקופאית אמרה לה:‬ ‫'את מהמחשב!' והיא אמרה: 'אין לי מחשב'".‬ ‫נברו, שכונתה בעבר "פיית הפייסבוק"‬ ‫ו"ליידי לייק", בנתה לעצמה קהל עוקבים‬ ‫עצום בזכות סטטוסים שאנשים מעט ציס‬ ‫ניים יותר יכנו "קיטש" (שלא לומר "איף!"),‬ ‫וכל השאר יכנו "ריגשת". ברשת היא הפכה‬ ‫לא פעם מושא ללעג, אבל נברו עשתה מזה‬ ‫קריירה ממשית, הקימה מחלקה באדלר־‬ ‫חומסקי והפכה ליועצת ומרצה מבוקשת.‬ ‫"המון שנים זילזלו בי מאוד, אבל זה לא כל‬ ‫כך מעניין אותי", היא אומרת. "אני תמיד‬ ‫כותבת מה שבא לי מבפנים, ובתחילת‬ ‫הדרך כתבתי הרבה יותר דביק".‬ ‫העניין הוא, כמובן, מה יעלה‬ ‫מספר החברים‬ ‫הממוצע של בן/בת‬ ‫נוער בפייסבוק:‬ ‫מספר משתמשי‬ ‫פייסבוק בסין‬ ‫(למרות שהיא חסומה):‬ ‫003 78‬ ‫מיליון‬ ‫אני הפלתי אותה‬ ‫נכנסתי לפייסבוק אחרון. נכנסתי רק כי לא‬ ‫הייתה לי ברירה. אני טכנופוב והיה גדול‬ ‫עליי העניין הזה של עוד משהו טכנולוגי‬ ‫לתחזק. בקושי הסתדרתי עם הפקסימיליה,‬ ‫אמרתי לאפרת, ואחר כך עם הווייז, אז‬ ‫פייסבוק עכשיו? בשביל מה?‬ ‫אבל לא הייתה ברירה וההפקה של "מחובס‬ ‫רים" הכריחה אותנו לפתוח עמוד. ובצר לי‬ ‫נכנעתי, ומאז אני שם, כמו כולם, ויש לי‬ ‫תובנות על הדבר הזה, כמו לכולם, ועל הזמן‬ ‫שזה גוזל ועל הסלפי. ואני מתייחס ללייקים‬ ‫כמו אל מחיאות כפיים, כמו כולם. ואני תוהה‬ ‫לגבי העוצמה של הדבר הזה, כמו כולם.‬ ‫אבל יש לי ילד בן 41 בבית, שהסביר לי‬ ‫לאחרונה שהפייסבוק, איך לומר, זה כבר‬ ‫לא הדבר הכי עדכני אצלו בכיתה, וביררתי‬ ‫קצת וגיליתי שילדים בגילו ומתחת לגילו‬ ‫כבר מוצאים דרכים אחרות להעביר את‬ ‫הזמן ברשת, ופתאום הבנתי שגם אם זה‬ ‫ייקח כמה שנים, לא בטוח שהפייסבוק כאן‬ ‫כדי להישאר, בטח לא בעוצמה הזו, וכבר‬ ‫היום קבוצות הווטסאפ חזקות יותר, אפילו‬ ‫הקבוצות המוזרות ביותר ("ניתוח בקע לדוד‬ ‫אבנר"), ואולי בעתיד הקרוב יקומו רשתות‬ ‫חברתיות חדשות.‬ ‫ואז חשבתי על זה עוד קצת, והבנתי שמדובר‬ ‫במגמה חדשה ושהיחלשות הפייסבוק נמצאת‬ ‫ממש בניצניה. ואם מתבוננים על זה ממש‬ ‫לעומק, ובכן, יש סיכוי לא רע שהיום שבו‬ ‫הצטרפתי לפייסבוק, לפני קצת יותר משנה,‬ ‫היה היום שבו החלה נפילתה. עכשיו אני‬ ‫שוקל גם להצטרף לוייבר, כדי להפיל גם‬ ‫אותו.‬ ‫סליחה, מישהו בכלל יודע מה הוייבר הזה‬ ‫עושה, חוץ מלהודיע לך על אנשי קשר‬ ‫חדשים שהצטרפו לוייבר?‬
    • ‫דיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. "זה‬ ‫הביא לעולם כיכר שוק חדשה שבה אפשר‬ ‫לעשות לינצ'ים עם עכבר. פייסבוק היא הרי‬ ‫מין מערכת הגברה ענקית לשמועות, ובתוך‬ ‫שעה וחצי יכולה קומבינציה דליקה של רכ־‬ ‫לנות מזה ומוסרנות מזה לפנות נגד כל מי‬ ‫שחריג ושונה ולתלות אותו בכיכר העיר.‬ ‫פייסבוק היא מין כר מרעה חסר גבולות למ־‬ ‫נטליות של העדר".‬ ‫מהפכה אינה מהפכה‬ ‫צילום: איי.אף.פי‬ ‫ככה זה נראה מבפנים.‬ ‫חוות שרתים של‬ ‫פייסבוק בלפלנד,‬ ‫שנחנכה בחודש שעבר‬ ‫בגורל הנברו־וונאביז בנות ה־31 של עכשיו,‬ ‫שטורחות להעמיס על סרוורי העולם כל‬ ‫בדל גיחה לקניון. "פייסבוק הביאה לקריסת‬ ‫יחסי פנים וחוץ", מסבירה וייסמן. "אנחנו,‬ ‫כאנשים מבוגרים שהצטרפו לפייסבוק, באנו‬ ‫עם עמדה וסדרי עדיפויות ואנחנו רק עושים‬ ‫להם עכשיו שיתוף. אבל ילדים שנולדים‬ ‫לתוך העולם הזה, בגיל עשר או 31 עדיין‬ ‫לא יודעים מי הם בכלל, אין להם פנימיות,‬ ‫ועכשיו הם נדרשים לעשות ‪ share‬לכל‬ ‫פיפס. זה כל הזמן רק לשתף־לשתף־לשתף,‬ ‫בלי להתבשל עם משהו או לפתח עמדות.‬ ‫ואם אתה לא מספיק לפתח משהו פנימי, מה‬ ‫תוציא החוצה, חוץ מזבל?"‬ ‫חבר זה לא חבר‬ ‫לא מזמן יצא לי לא לחבב סטטוס שה־‬ ‫עלתה אם מסוימת ממעגל חבריי הבלתי‬ ‫מוכרים בפייסבוק, ובו סיפרה איך החליטה‬ ‫לשגר את בתה התינוקת לקריירת דוגמ־‬ ‫נות. "בסוף עוד תהיי ציפי רפאלי", כתבתי‬ ‫בתגובה לסטטוס ההוא, ולא הבנתי שאני‬ ‫תולה את עצמי, מיוזמתי, בכיכר העיר.‬ ‫האמא ההיא, בואו נאמר, לא קיבלה את‬ ‫ההערה שלי לגמרי בחיבה — למעשה היא‬ ‫העלתה צילום של התגובה שלי וכתבה לכל‬ ‫חבריה: "לאנשים כמוך קוראים עיתונאי‬ ‫קטן ומושתן, אפס עם כתיבה סטנדרטית‬ ‫ולעוסה, אתם מוזמנים לבוא ולהיכנס בו".‬ ‫הדיוק העקרוני בהגדרתי הביא לתגובה‬ ‫מיידית של חבריה, ועשרות זרים הפליאו בי‬ ‫בדקות הבאות את מכותיהם הווירטואליות‬ ‫("יש לך כזה קטן"), עד שנפלתי על המדר־‬ ‫כה הווירטואלית תוך שאני מדמם מהמקל־‬ ‫דת וממלמל: סליחה שהעזתי לחשוב אחרת‬ ‫ממך, וגרוע מזה: לשתף אותך במחשבותיי.‬ ‫המקרה שלי יוצא דופן רק במינוריות שלו,‬ ‫שכן לינצ'ים וירטואליים בחסות פייסבוק‬ ‫סוחפים לא פעם חצי מדינה במעין משפט‬ ‫שדה שבסופו אין עוד טעם בהמשך קיומו‬ ‫בפועל של האדם המדובר. ואנחנו מדברים‬ ‫כאן על התארגנויות של אנשים, שהם מה‬ ‫ממוצע השהייה‬ ‫החודשי באתר‬ ‫למשתמש:‬ ‫153‬ ‫63‬ ‫דקות‬ ‫8 7 י מ י ם ׀ 410 2 .10 . 3 0‬ ‫שעדיין מכונה בשפה הפייסבוקית "חברים".‬ ‫"זה שינוי בתפיסה העקרונית של מה זה‬ ‫חברות", אומר עמיחי־המבורגר, "כשהקטע‬ ‫הכמותי ולא האיכותי הופך למרכזי, ואנחנו‬ ‫אוספים חברים כמו בולים. פייסבוק מוכרת‬ ‫לך אשליה שבעולם של יעילות וזמן־שווה־‬ ‫כסף, אפשר לקיים מערכות יחסים מסוג‬ ‫כזה — מערכות יחסים שלא צריך להשקיע‬ ‫בהן כמעט כלום והן יעילות. אבל מערכת‬ ‫יחסים היא לא סטרילית, היא תובענית, היא‬ ‫דורשת. ופה מציעים לך לשים פוסט ולקבל‬ ‫את אהבת העולם באופן מיידי בתוך שניות.‬ ‫זה סם מאוד מתגמל, אבל הדימוי העצמי‬ ‫שלך נתון עכשיו בסימן שאלה — כי כל‬ ‫פוסט הוא מבחן לכמה אני שווה. והאינטי־‬ ‫מיות בפייסבוק תמיד מזויפת, כי אין באמת‬ ‫דיאלוג — יש העברה של מסרים במטרה‬ ‫לקבל מחיאות כפיים".‬ ‫אפשר לחלוק על זה. אפשר לטעון שה־‬ ‫חברים שלך בפייסבוק, בפרט אלה שאין לך‬ ‫מושג מיהם, יצילו את חייך ביום פקודה. "יש‬ ‫את הסיסמה הידועה שמדברת על עוצמתם‬ ‫של קשרים חלשים (עם אנשים שאנו מכירים‬ ‫רק דרך הפייסבוק). זה רעיון שאומר שאת‬ ‫מה שאנחנו רוצים לקבל מהרשת החברתית‬ ‫אנחנו מקבלים דווקא מהקשרים החלשים‬ ‫שלנו", מסביר פרופ' רפאלי. "אם נפנה‬ ‫לרשת בבקשת עזרה בתרומת כליה או במ־‬ ‫ציאת מקום עבודה, סביר שנמצא את מבוק־‬ ‫שנו דווקא בקרב הקשרים החלשים שלנו שם.‬ ‫ורשת החברים גם משנה דברים גדולים בעו־‬ ‫למנו — למשל מעמד המומחה. קח את הרופא‬ ‫כמשל: לפני 51 שנה היית הולך לרופא כדי‬ ‫שיגיד לך מה יש לך. אחר כך היית בא אליו‬ ‫כדי להגיד לו מה מצאת בגוגל על מה שיש‬ ‫לך. כיום אתה בא כדי להגיד לו מה אמרו לך‬ ‫חבריך בפייסבוק על מה שמצאת שיש לך".‬ ‫אלה אותם חברים שבבוא היום לא יהססו,‬ ‫כנראה, להצטרף ללינץ' נגדך אם רק תגיד‬ ‫משהו לא הולם מבחינתם. "יש משהו מפחיד‬ ‫בקומבינציה הזאת שיוצר פייסבוק, של הק־‬ ‫טנת הפרטיות והגדלת העדריות", אומר ד"ר‬ ‫גדי טאוב מהחוג לתקשורת ובית הספר למ־‬ ‫916,4‬ ‫מספר עובדי פייסבוק:‬ ‫ד"ר כרמל וייסמן‬ ‫מהתוכנית‬ ‫הרב־תחומית במדעי‬ ‫הרוח של אוניברסיטת‬ ‫ת"א, התנתקה‬ ‫מהפייסבוק:‬ ‫"הייתי בפיקניק עם‬ ‫חברים. פתאום ראינו‬ ‫בת יענה. כולם התחילו‬ ‫לצלם אותה, גם אני‬ ‫צילמתי ופתאום חשבתי:‬ ‫בשביל מה? הרי אין‬ ‫לי פייסבוק. החזרתי‬ ‫את הטלפון לכיס ופשוט‬ ‫בהיתי. אחרי שבוע‬ ‫הסתגלתי שוב לחוות‬ ‫דברים בלי הצורך לתעד‬ ‫או לשתף אותם"‬ ‫מספר הלייקים‬ ‫היומי הממוצע‬ ‫בפייסבוק:‬ ‫5.4‬ ‫מיליארד‬ ‫וכן, ישנן המהפכה במצרים, הצעדה‬ ‫נגד המחתרת הקולומביאנית, ההתקו־‬ ‫ממות נגד תוצאות בחירות 9002 באיראן‬ ‫והמחאה החברתית של שדרות רוטשילד‬ ‫־ב־1102. כולן עברו דרך פייסבוק. ולפ�ע‬ ‫מים אפילו החלו שם.‬ ‫הפוליטיזציה של פייסבוק הופיעה כבר‬ ‫בשבועות הראשונים לקיומה ־ב־4002, כש�ס‬ ‫טודנטים בהרווארד החלו להשמיע דרכה את‬ ‫עמדותיהם באמצעות החלפת תמונת הפ־‬ ‫רופיל שלהם בקובייה ובה טקסט או הצהרה‬ ‫פוליטית כלשהם — אקט פופולרי עד היום.‬ ‫יש הטוענים שפייסבוק מסוגלת להוליד‬ ‫מהפכות ולחולל הפיכות אמיתיות. "לרא־‬ ‫שונה, המתונים במדינות האיסלאם — מי‬ ‫שתמיד היו לכודים בין המשטרים הנוקשים‬ ‫שהחזיקו בכל הכוח של המדינה, לבין האיס־‬ ‫לאמיסטים שהחזיקו בכל הכוח של המסגד‬ ‫— מצאו מקום משלהם להתכנס בו ולשאוב‬ ‫ממנו כוח: הרשת החברתית", כתב בעבר‬ ‫תומס פרידמן מה"ניו־יורק טיימס". אבל עם‬ ‫חלוף הזמן נדמה שאין לפייסבוק — או לרשת‬ ‫חברתית כלשהי — דרך ממשית להחליף את‬ ‫הרחובות הזועמים והיציאה אליהם בפועל.‬ ‫"כששואלים איזה תפקיד מילאה‬ ‫פייסבוק בהתארגנות בכיכר תחריר או‬ ‫בהורדת מחיר הקוטג', כל המתלהבים אומ־‬ ‫רים: תראו איזה יופי, בפייסבוק כל ממזר‬ ‫מלך", אומר רפאלי. "אבל המבקרים יגידו:‬ ‫לא. מהפכות פוליטיות עושים רק באמצ־‬ ‫עות קבוצות שהקשרים בין חבריהן חזקים.‬ ‫קשרים חלשים יכולים אולי להעלות שר‬ ‫אוצר, אבל לא להביא ממש מהפכה. קשרים‬ ‫חלשים תמיד יימשכו לאמצע. לכן המהפ־‬ ‫כה, בפרפראזה, לא תצויץ".‬ ‫אבל כן, פייסבוק (וגם, במידה פחותה,‬ ‫טוויטר) ממשיכה לשמש לחלוקה מחדש‬ ‫של ריכוזי הכוחות. "הפירמידה לא מתהפ־‬ ‫כת, אבל היא מתחילה להיות שטוחה יותר,‬ ‫וברגע שהיא שטוחה יותר, יש לנו יותר‬ ‫כוח — רק שזה כוח שעובד לפי חוקי משחק‬ ‫מסוימים, ופייסבוק הייתה הראשונה שהג־‬ ‫דירה את החוקים האלה", אומרת אמה בוטין.‬ ‫אלא שבסופו של יום רובנו מגיעים‬ ‫לפייסבוק כדי להתנחם ולהרגיש טוב לגבי‬ ‫עצמנו מול תמונת עולם המחמיאה לנו ספ־‬ ‫ציפית מבלי לרצות לחולל שום מהפכה.‬ ‫"פייסבוק היא מאוד 'נאוויל גייזינג' —‬ ‫משהו שמעודד אותך להסתכל על הפופיק‬ ‫של עצמך", אומר רפאלי. "ישנה בועתיות‬ ‫בפייסבוק — זו מראה שאתה מסתכל בה‬ ‫כי היא ספציפית, אתה הצבת אותה והיא‬ ‫מכתיבה סוג מסוים של תמונה. זו קבוצת‬ ‫מספר התמונות‬ ‫הממוצע שמעלים‬ ‫משתמשי‬ ‫פייסבוק ביום:‬ ‫053 מיליון‬ ‫* הנתונים מעודכנים ל־3102 ונלקחו מאתרי חברת דיגיטל מרקט רמבלינג (‪ ,)DMR‬סטטיסטיקבריין וחברת באזילה‬
    • ‫הפייס של דנה‬ ‫החברים שלך, ומה שאתה רואה זה מי שבחרת‬ ‫לראות. וכשתתחיל לכתוב סטטוסים, יהיה לך‬ ‫תא הדהוד שאתה עיצבת". וככה לא מתחילים‬ ‫מהפכות. פשוט כי אין דרך לפגוש שום צד שני.‬ ‫והסוף הוא לא הסוף‬ ‫איור ועיבוד מחשב: שחר לוי, אנדרומדיה‬ ‫אפשר להתווכח על סופה של פייסבוק.‬ ‫נהוג להתווכח.‬ ‫"יש עכשיו תעשייה גדולה של הספדים‬ ‫לפייסבוק", אומר רפאלי. "יש הטוענים שהיא‬ ‫תגמור בגלל עודף פרסום. יש הטוענים שזה‬ ‫יהיה בגלל שהמתבגרים עוזבים. יש הטוענים‬ ‫שלאנשים נמאס מהפקעת הפרטיות שלהם.‬ ‫ויש הטוענים שפייסבוק עדיין טקסטואלית‬ ‫ולכן אינסטגרם ויוטיוב יחליפו אותה. יש‬ ‫הטוענים שהיא מציפה במידע ואין לנו עודף‬ ‫זמן. זו תעשיית הספדים שתמשיך לפרנס יפה‬ ‫את בעליה, אבל בסוף, פייסבוק ממלאת צורך‬ ‫שיעמוד לעולם: הצורך בהתאגדות קהילות,‬ ‫הצורך האנושי ליצור קבוצות, שהולך ונע־‬ ‫שה פחות כבול למקום ספציפי. לכן אין טעם‬ ‫לשאול אם זה טוב או רע. האם כוח הכובד טוב‬ ‫או רע? זאת עובדת טבע. הצורך שלנו ליצור‬ ‫קהילות הוא עובדה. וגם אם פייסבוק תיסגר‬ ‫מחר, הצורך הזה לא ייעלם".‬ ‫בינתיים פייסבוק עושה קולות הפוכים: היא‬ ‫ממשיכה להתעצם, כשצוקרברג עובד קשה‬ ‫לקראת טוטאליות. "האסטרטגיה שלו היא לג־‬ ‫רום למצב של פייסבוק־שווה־אינטרנט", אומר‬ ‫עמיחי־המבורגר. "גם רכישת החברות שלו‬ ‫מראה ניסיון להפוך את פייסבוק למשהו טוטא־‬ ‫לי, והם מתקדמים לשם. גם הענקיות האחרות‬ ‫— גוגל ואמזון — שואפות לטוטאליות, ואנחנו‬ ‫מתמסרים לזה בחיוך כי רווחי הכאן והעכשיו‬ ‫שהן נותנות לנו גורמים לנו לשעבד את הפר־‬ ‫טיות שלנו. אני נמצא באינטרנט מאז בריאתו,‬ ‫וזה אבסורד שמרוח החופש של תחילת הדרך‬ ‫הגענו עכשיו לעידן האחים הגדולים".‬ ‫אבל יש מי שמשחררים את עצמם במו‬ ‫ידיהם. כרמל וייסמן, למשל, החליטה לחזור‬ ‫למצב שבו היא רק עוקבת אחר פייסבוק ולא‬ ‫מתקשרת דרכו. "הבנתי שאני חייבת לשים לזה‬ ‫סוף וחזרתי למצב מדיה 0.1. תאמין לי, בשבוע‬ ‫הראשון היה לי אפקט 'שיתוף פאנטום' — הייתי‬ ‫בפיקניק עם חברים בפארק, פתאום ראינו בת‬ ‫יענה. כולם התחילו לצלם אותה, גם אני ציל־‬ ‫מתי ופתאום חשבתי: בשביל מה לי לצלם? אין‬ ‫לי פייסבוק, איפה אני אשים את זה? החזרתי‬ ‫את הטלפון לכיס ופשוט בהיתי, לא הבנתי מה‬ ‫אני צריכה לעשות. אחרי שבוע הסתגלתי שוב‬ ‫לחוות דברים בלי הצורך לתעד או לשתף אותם,‬ ‫ומאז אני לא מסתכלת לאחור".‬ ‫"פייסבוק תגדל עוד חמש שנים לפני‬ ‫שתתנגש בקיר", מסכם ג'פרי קול. "וחב־‬ ‫רות וממשלות ימשיכו לחשוש ממנה — כל מי‬ ‫שבשליטה ומחזיק בכוח חושש מאובדן שלי־‬ ‫טה בגללה. לפעמים אובדן שליטה הופך את‬ ‫העולם לטוב יותר ולפעמים לרע יותר. אבל‬ ‫הדבר הבטוח הוא שרשתות חברתיות הן הדבר‬ ‫האמיתי בשביל אנשים באינטרנט, והן כאן כדי‬ ‫להישאר".‬ ‫ותמיד תהיה לנו ההיא מהתיכון שהיינו‬ ‫מאוהבים בה ואיתרנו פתאום בפייסבוק. ואולי‬ ‫אפילו נצליח לקבוע איתה לקפה. אגב,‬ ‫לתופעת החברים שמשתמשים‬ ‫בפייסבוק כמחזירת אהבות קודמות‬ ‫— לפחות להצצה חטופה — יש כבר‬ ‫שם אמריקאי: רטרוסקסואלים.‬ ‫וכמו פייסבוק עצמה, היא לא‬ ‫תשנה את חיינו; רק תגזול‬ ‫מאיתנו זמן ואנרגיה. †‬ ‫‪raanan@y-i.co.il‬‬ ‫צוקרברג. חוגג עשור‬ ‫83‬ ‫8 7 ימים ׀‬ ‫למה אני לא שם‬ ‫תחסכו ממני את פרצוף הנעלבי הכי טוב שלכם. תוב לבעלי שיר אהבה לכבוד יום הנישואים ולא לספר שאני‬ ‫הסיבה שאני לא מאשרת אתכם בפייסבוק היא כי אני משועממת ממנו, רק כי אנשים נותנים לייקים אוטומטיים לה־‬ ‫לא שם. זאת אומרת, פעם, לפני איזה ארבע שנים, פגנות אהבה.‬ ‫באמת פתחתי שם דף עם השם שלי, והתמונה היחידה‬ ‫"האם את באמת מעוניינת להישאר פה ולהיחשף לכל האנשים‬ ‫שהצלחתי להעלות הייתה זאת מ"מחוברות", שבה אני נראית כמו האלו?" שאלתי את עצמי. "האם את באמת מוכנה לפתוח כל בוקר‬ ‫האמא החורגת המרושעת של שלגייה. מאז הפרופיל הזנוח שלי בלשמוע מה יש להם להגיד, גם אם הם לא מתקיפים אותך?"‬ ‫סתם שוכב שם, מעלה אבק וירטואלי ומבייש אותי עמוקות.‬ ‫והתשובה הייתה לא, אני מעדיפה לא להתחבר למקום שמפרסם‬ ‫אם זיכרוני אינו מטעה אותי, מה שתלוי שם כרגע הוא כמה את כולם בלי תנאי כניסה מינימליים, ולצערי הסיבה לכך לא‬ ‫ניסיונות מג'עג'עים שלי להתחיל: "הלו? פה כותבים את הבלוג? ממש מחמיאה לי.‬ ‫סליחה, את הפוסט? יוההההו, חגית, את יכולה לעזור לי?" וגם‬ ‫כנראה בסופו של דבר אני לא כל כך סובלנית לדעות של‬ ‫בוחן פתטי במיוחד שעשיתי פעם: "בחני את עצמך, איזו דמות אנשים אחרים. כלומר, אני מעוניינת לשמוע אותך, רק אם אתה‬ ‫את ב'סקס אנד דה סיטי'?"‬ ‫מבריק, או שיש לך דרך יפהפייה לחבר מילים יחד, או שיש בך‬ ‫עשיתי אותו בלילה קשה ובודד במיוחד בשלהי הנישואים משהו אחר, משהו מקורי, שלא נתת לישראליות העדרית והצ־‬ ‫שלי, ולרגע לא העליתי על דעתי שהמלשינון המשוכלל שמארק פויה כל כך לרצוח. אבל אין לי שום כוונה לשבת בדמוקרטיה‬ ‫צוקרברג המציא אשכרה יפרסם את התוצאות שלו לעיני כולם. השקרניקית של מארק צוקרברג ולהעמיד פנים שכולם שווים‬ ‫מאז כל מי שנכנס לעמוד שלי יכול לראות עד כמה אינטליגנ־ בעיניי. הם לא, לפחות לא עד שילמדו לכתוב כמו שצריך או,‬ ‫טית ומעודכנת אני. השנה היא אוטוטו 4102, ואני עדיין סנאית במידה שאלוהים לא חנן אותם בכישרון הבעה, לנסות להיות‬ ‫הווגינה הפטפטנית מהניינטיז שהיא 05 אחוז קארי ו־05 אחוז אנשים רגישים או מעניינים שחושבים אחרת. כל השאר, אלו‬ ‫סמנתה. נהדר.‬ ‫שחושבים שלכתוב "שיואו, איך אני אוהבת‬ ‫סגרתי את הפרופיל שלי שבועיים‬ ‫את החורף?" זה משהו שצריך לקבל עליו‬ ‫כנראה בסופו של‬ ‫אחרי שפתחתי. הסיבה: מישהי נכנסה‬ ‫זר אגודלים זקורים – הם מבחינתי בול מה‬ ‫לפייסבוק שלי כדי לבשר לי מה דעתה‬ ‫שעליסה בארץ הפלאות אמרה עליו: "אני‬ ‫דבר אני לא כל כך‬ ‫עליי ועל החיים שלי. היא לא חסכה ממני‬ ‫לא מפחדת מכם. אתם שום דבר פרט לח־‬ ‫סובלנית לדעות של‬ ‫כלום. לא את חוות דעתה המלומדת‬ ‫פיסת קלפים".‬ ‫שהבת שלי כנראה תתאבד כשתגיע לגיל אנשים אחרים. כלומר,‬ ‫לפעמים אני תוהה אם הייתי בן אדם‬ ‫71, כי יש לה אמא כמוני. לא את רשמיה‬ ‫יותר טוב, או כותבת יותר טובה, אם הייתי‬ ‫אני מעוניינת לשמוע‬ ‫המרתקים על מה שהיא כינתה "הנרקי־‬ ‫מפסיקה להיות כל כך אליטיסטית ואש־‬ ‫סיות שלך", בעודי חושבת לעצמי בזעף, אותך אם אתה מבריק,‬ ‫כרה טורחת לראות ולקרוא דעות של‬ ‫"זה נרקיסיזם, יא אנאלפביתית, לפחות או שיש לך דרך יפהפייה אנשים אחרים בפייסבוק. אבל אז אני‬ ‫תלמדי את המילה". לא יכולתי להאמין,‬ ‫מזכירה לעצמי שהמוח שלי הוא המ־‬ ‫לחבר מילים יחד,‬ ‫האישה הזאת בחרה להיכנס לעמוד שלי‬ ‫קום היחידי שבו אני עדיין יכולה להיות‬ ‫רק כדי לפגוע בי וללכת. וגרוע מזה, או שיש בך משהו מקורי, מלכה. לא, המוח שלי לא נותן אישורי‬ ‫היא לא חששה לעשות את זה תחת השם‬ ‫כניסה לכל אחד, הוא לא מעוניין לפקוח‬ ‫שלא נתת לישראליות‬ ‫האמיתי שלה.‬ ‫עין בבוקר ולהישטף ישר לביוב סואן של‬ ‫וכך הבנתי: חלפו הימים שבהם אנשים העדרית כל כך לרצוח.‬ ‫מחשבות שיכול לשאת אותו לאן שבא‬ ‫היו משמיצים אותך בעילום שם, או מרכ־‬ ‫לו. לא מעניין אותי אם כולם מדברים‬ ‫אבל אין לי שום כוונה‬ ‫לים עליך מאחורי הגב ומאוד מתביישים‬ ‫על כמה הטבעונים הפכו להיות אלי־‬ ‫לשבת בדמוקרטיה‬ ‫להסתכל לך בעיניים אחר כך. הפייסבוק‬ ‫מים. במוח שלי אני הדיקטטורית היחידה‬ ‫גרם לכולם להאמין שהם מינימום הוגה השקרניקית של מארק‬ ‫ששולטת. לשם ייכנס רק מי ומה שנראה‬ ‫דעות חשוב, סימון דה בובואר של קריית־‬ ‫לי ראוי למחשבה.‬ ‫צוקרברג ולהעמיד‬ ‫עקרון או ברנאר־אנרי לוי, וכל מה שנו־‬ ‫לפחות בטוויטר יש איזה ניסיון להיות‬ ‫פנים שכולם שווים‬ ‫תר לאנשים אחרים לעשות הוא לחכות‬ ‫מעניין, לכתוב ב־041 תווים משהו שנון‬ ‫בעיניי. הם לא‬ ‫למוצא פיהם, לפוסט שבו ישחררו את‬ ‫באמת נגד הסלבית שכולם שונאים כרגע,‬ ‫דעתם המלכותית על כל נושא, מהסילב־‬ ‫משהו מצחיק או חכם שישבת וחשבת עליו‬ ‫סטר ועד אייל גולן.‬ ‫ושיכול לסכן אותך, כי חשפת משהו מע־‬ ‫וזה בדיוק העניין. מארק צוקרברג כאילו יצר פה דמוקרטיה, צמך כשכתבת אותו. לא לשחרר איזה: "אני שונאת אותה, היא‬ ‫כאילו נתן לאדם ה"רגיל" רשות להביע את דעתו במדורת השבט מעצבנת", ואז לשבת לצפות ל־003 לייקים בתמורה. בתמורה‬ ‫הכי חשובה ופופולרית, אבל בפועל הוא לא שינה דבר. אנשים למה בדיוק? לשנאה ישראלית צפויה ובנאלית ששימפנזה היה‬ ‫עדיין יסתכלו על התמונה שלכם ועל רשימת חמשת הספרים יכול להביע יותר טוב בתיפוף על החזה שלו. ואל תגידו לי: טוב,‬ ‫ששינו את חייכם ויחשבו לעצמם, "איזו פוסטמה, לא מספיק שהיא אז תאשרי רק את החברים שמעניינים אותך, ואז תוכלי לקרוא‬ ‫מעריצה את פאולו קואלו, היא גם קוראת לו פאולו קואלה". ולא, את זה כמו עיתון של אנשים שאת אוהבת. כולנו יודעים שזה אף‬ ‫זה לא ישנה שהם יעשו לכם לייק, זה יהיה לייק מטעמי ליקוק פעם לא נגמר בזה, הזרם האפור והמדכדך של הכלום מוצא דרך‬ ‫פוליטיים של לייקק לי ואלייקק לך. בפועל, מי שחכם, מי שיודע להיכנס גם לשם.‬ ‫לדבר ולכתוב ולהעביר רעיונות מורכבים, עדיין ינצח, ומי שא־‬ ‫אנשים ממשיכים להגיד לי שאני פשוט חייבת להיות‬ ‫נשים בורחים ממנו בברזייה מחשש שיגיד את כל הדברים הכי בפייסבוק. שזה אחלה "כלי עבודה". אבל יש רק בעיה אחת. "כלי‬ ‫צפויים על "אקס פקטור" (בוא'נה, שירי מימון הזאת תותחית, עבודה" שייך לקבוצת הביטויים שאני פשוט לא יכולה לשמוע‬ ‫אומרת כל מה שהיא חושבת, הא?) יישאר נחות.‬ ‫בלי לרצות לתפוס את מנהל השיווק הראשון שאמצא ברחוב ול־‬ ‫אז נכון, יש כמה בחורות בפייס שאינן כותבות טובות, ובכל חבוט לו על הראש שוב ושוב בתרווד. כן, "כלי עבודה" נמצא בר־‬ ‫זאת הן אושיות מצליחות ואהובות עם אלפי עוקבים. אבל שימת הביטויים השנואים, יחד עם מילים כמו "למנף", "למקסם‬ ‫אם תבחנו את הפוסטים שלהן היטב, תגלו שבכל זאת יכולות" או, הגרועה מכולן, "לתעדף".‬ ‫יש בהן משהו: מרגש, רענן, שלא מתבייש להיות‬ ‫ובכל זאת, מדי פעם אני מוצאת את עצמי חושבת, היי, אולי‬ ‫את עצמך, גם כשמאשימים אותך בקיטש יתר. בכל זאת אני אתחבר מחדש? אחרי הכל, אני עיתונאית. ומה יותר‬ ‫שזה בדיוק מה שאני מנסה להגיד, היחידים שמ־ טוב בשבילי מלהתחבר לרחשי ליבו של הישראלי הממוצע, להבין‬ ‫נצחים את השקר של הפייס הם אלו שלא נתנו על מה כולם מדברים עכשיו? אבל אז אני נזכרת בממשק המזעזע‬ ‫לאשליית ה"אני חשוב כי יש לי עמוד משלי של הדבר הזה, שהוא אולי הדבר הכי קל לתפעול עבור מיליארדים‬ ‫לפרסם בו" לנצח אותם; אלה ששמרו על שמץ של אנשים, אבל לא בשבילי, בעלת המוח המוזר והנוטה חזק מדי‬ ‫מהאישיות שלהם, ממי שהם באמת, גם מול שמאלה. לא, אני פשוט לא מבינה מה לעשות עם הוול הארור הזה‬ ‫ההשטחה הדיגיטלית הזאת, של כדאי לכ־ שלי. ולמעשה, אני לא בטוחה שאני מבינה בכלל מה זה וול.‬