חמת טבריה בית הכנסת של סוורוס יולי 2009 עריכה : דן רמר – אדריכל www.ancient-synagogues.com

- גן לאומי חמת טבריה , אחד האתרים היפים בארץ , נמצא מטרים ספורים מנאות מרפא " חמי טבריה הצעירה ". למרות זאת רבים לא ביקרו בו מעולם ואינם מכירים את בית הכנסת עם הפסיפס המהודר . - חמת , או חמתה בלשון ימי המשנה , הייתה פרוור עירוני נפרד , דרומית לטבריה . העיר טבריה נוסדה בשנת 20 לספירה ע " י הורדוס אנטיפס ושמה בא לפאר את טיבריוס הקיסר . - בשנת 220 לספירה עברה הסנהדרין לטבריה ובשנת 235 הצטרף אליה גם מוסד הנשיאות . חלק נכבד מן התלמוד הירושלמי נסדר בה . העיר טבריה שגשגה , גדלה , התרחבה וחמתה הפכה לחלק ממנה . - אלפי עולי רגל ביקרו בעיר טבריה , אשר הפכה לימים מרכז דתי ובירה יהודית . חלקם באו למצוא מרפא למחלות שונות באמצעות טבילה במעיינות החמים , אשר משמשים אותנו עד ימינו .

- מנהג אופייני לימי קדם היה הקמת בית כנסת במקום בו חרב הקודם , אולי בגלל זמינות המגרש ואולי בגלל קדושת המקום . באתר זה נבנו לפחות ארבעה בתי כנסת אחד על גבי משנהו . - בכניסה למבנה יש שלט כחול ובו הצעה לשחזור המבנה בו אנו מבקרים . אין זה המבנה הקדום באתר ולא האחרון , אך הוא המשמעותי ביותר ולכן נתמקד בו . בית הכנסת של סוורוס כינויו של מבנה זה : בית הכנסת הוקם כנראה בשנת 286, בה הנשיאות וגם הסנהדרין נמצאו בעיר טבריה .

- בית כנסת זה חריג בצורתו בהשוואה לאחרים . צורתו בזיליקלית וכוללת חלק מרכזי הקרוי תווך ואגפים צידיים המופרדים בעמודים וקרויים סיטראות . בניגוד למקובל , המבנה א - סימטרי , כאשר במזרח יש שתי סיטראות לעומת אחת במערב . 1 1 2

במרבית בתי הכנסת יש תווך ( חלק מרכזי ) וסיטראות סימטריות בצדדים סיטרא - 2 סיטרא - 1 סיטרא - 1 תווך תווך סיטרא סיטרא א - סימטריה במבנה ארון הקודש לכיוון ירושלים שלוש כניסות מצפון חמת טבריה קצרין

שלושה ספינים ( שטיחים ) היוו את הפסיפס בתווך הפסיפס בתווך ( מרכז המבנה ) 1 2 3

הספין הקרוב לארון הקודש כולל מוטיבים יהודיים הקשורים לעבודת המקדש . ביניהם כאלה שהם ספק מקדש ספק תכולת בתי הכנסת . 1

כיום ניתן לומר בביטחון , שבציור מתואר ארון הקודש בבית הכנסת , יחד עם זאת סימל את בית המקדש . מבית המקדש מחתה שופר מנורה ארבעת המינים פרוכת ארון הקודש או בית המקדש ?

בעוד הספין הראשון כולו יהדות , לא כך השני שנמצא במרכז הפסיפס . בלב עיגול נמצא הליוס , אל השמש . מסביב לו בעיגול חיצוני , גלגל 12 המזלות . לבסוף , ארבעת הפינות " המרבעות את המעגל " ובהן ארבע עונות השנה . נפרט בטרם נפרש 2

הסבר על הסיבה להרס בקטע זה יובא בהמשך במרכז ספין זה ניצב הליוס , אל השמש במיתולוגיה היוונית ( הליוס = שמש ביוונית ) , אשר בכל בוקר יוצא מן המזרח ומגיע למערב לעת ערב . השמש קיבלה האנשה , דבר שנמצא גם באתרים אחרים . אל השמש מתואר כאדם הרוכב על מרכבה רתומה לארבעה סוסים . בקטע השלם , רואים את פלג גופו העליון וסביב לראשו שבע קרניים . ידו הימנית מורמת לאות ברכה ואילו השמאלית מחזיקה את כדור השמיים ושוט . גלימתו קשורה על כתפו הימנית באבזם , המסמל תואר כבוד של קיסר או קצין בכיר . משמאלו ירח ומימינו כוכב המסמלים את ממלכת השמיים .

במעגל החיצוני , בניגוד לכיוון השעון מסודרים שנים עשר המזלות לפי סדר עונות השנה אביב קיץ סתיו חורף

אביב קיץ סתיו חורף טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים

הפינות " המרבעות את המעגל " מתארות בעזרת כתב , לבוש ופריטים נוספים , את עונות השנה . תקופת ניסן = אביב תקופת תשרי = סתיו תקופת טבת = חורף תקופת תמוז = קיץ

אחרי שפירטנו , נפרש למרות שהספין של גלגל המזלות בחמת טבריה נראה לא יהודי , אפשר לראותו בבתי כנסת רבים בארץ כגון : בית אלפא , ציפורי , נערן , עוספיה , חורבת סוסיה ואולי יפיע . שילוב המוטיבים של הליוס , המזלות ועונות השנה יחד קיבל משמעות יהודית ייחודית ופרשנות בהתאם . הספין מבטא ניסיון לתאר את הסדר האלוהי השמימי , החוקיות במהלכי השמש והירח , תנועות גורמי השמים וההשפעות שקבעו את סדרי הטבע . אם היו רואים בזה רמז של עבודה זרה , היו דואגים להרוס היצירה כפי שעשו במקומות אחרים . ?

בספין השלישי , בין שני אריות , ישנן כתובות הנצחה לתורמים , שעזרו בהקמת המבנה וביניהם כמובן סוורוס כדי לציין את העובדה ש סוורוס היה חשוב יותר מן האחרים , מופיע שמו בכתובת נוספת בצד המזרחי של המבנה . מכאן כינוי הבנין " בית הכנסת של סוורוס " 3

דוגמאות גיאומטריות רבות פיארו את יתר שטחי הרצפה

חדי העין ביניכם , יבחינו כי בין ספין מס ' 1 לבין איזור ארון הקודש , קיימים שרידי פסיפס קדום יותר . מבנה קדום יותר

כאמור , בית הכנסת של סוורוס לא היה הראשון באתר זה . קדם לו מבנה שהוקם בשנת 230 בערך , ממנו לא נותר הרבה והמידע עליו מועט . עיקר תוכנית בית כנסת זה ומיקומו זהים לבית הכנסת של סוורוס . שוני מעניין היה בכניסה , שהייתה בצידו המזרחי . כניסה ולפני כן ? גם תחת מבנה זה , נמצא מבנה ציבור קדום מן המאות 1-2 לספירה , אך אין כמעט מידע מעבר לכך .

בין השנים 420 - 423 נבנה בית כנסת חדש , שונה לחלוטין בצורתו . המבנה היה גדול פי חמש מהמבנה הקודם של סוורוס . רצפת המבנה הייתה על שכבת סחף הגבוהה ב -1 מטר מבית הכנסת הקודם שחרב זמן קצר לפני כן . בית הכנסת השלישי

בדרום , לכיוון ירושלים נבנה אפסיס בו עמד ארון הקודש ואליו עלו בשלוש מדרגות . מן הפסיפס המפואר שרד חלק זעיר בלבד . אפסיס עמודי סורג במבנה הסורג בכנסיות היה בנוי מלוחות שיש מעוצבים ואחוזים ע " י עמודונים . תפקיד הסורג היה ליצור הפרדה בין האיזור הקדוש , הנגיש למנהל הטכס ובין המתפללים . כנסית ממשית בנגב האפסיס והסורג , פריטים אדריכליים המאפיינים כנסיות , אומצו בבתי כנסת .

לסיכום : זוכרים שהבטחנו לתת מענה להרס גלגל המזלות ? יסודות ( סטילובט ) בית הכנסת השלישי , חדרו לעומק ופגעו בו , כמסומן מעלה . בית הכנסת של סוורוס בית הכנסת של סוורוס בית הכנסת השלישי

בית הכנסת הרביעי בית הכנסת ה " רביעי " הינו למעשה שיפוץ נרחב של המבנה הקודם לו . השינויים נעשו במאה ה -8 אולי כתוצאה מרעידת האדמה של שנת 747 אשר לא החריבה את המבנה . רצפת הפסיפס הוסרה , הוחלפה בחדשה ובה תיאורים גיאומטריים האופייניים לתקופה האיסלית הקדומה .

דוגמת פסיפס בסיטרא המערבית דוגמת פסיפס בצפון המבנה בית כנסת זה שרד עד המאה ה -9 או ה -10 ולאחר מכן נבנו באתר בתי מגורים .

בתי כנסת קדומים בארץ ישראל = ד " ר צבי אילן הוצאה לאור משרד הבטחון 1991 האינציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל . אפרים שטרן = עורך ראשי . כרטא ירושלים 1992 נהנית ? - העבר המצגת גם לחבריך . עריכה : אדר ' דן רמר - לביקור באתר שלי http://www.ancient-synagogues.com Moshe Dotan HAMMATH TIBERIAS Jerusalem 1983 Moshe Dotan HAMMATH TIBERIAS Late Synagogues Completed and Edited by Barbara L. Johnson Jerusalem 2000 טבריה בתקופת המשנה והתלמוד = פרופ ' יזהר הירשפלד מקורות :