מאיפה זה בא ... המקור לפתגמים ומטבעות לשון ( בתנ " ך ובתלמוד )
הכתובת על הקיר מקור הביטוי : מקורו של הביטוי הוא בסיפור המופיע בספר דניאל שבתנ " ך . במִשתֶה שערך בֶּלְשַאצַר ,  מלך ...
הכתובת על הקיר תרגום מארמית  ( של הקטע המודגש בכחול ) : באותה שעה יצאו אצבעות יד אדם  וכתבו אל מול הנברשת על קיר היכל המלך...
ציורו של רמברנט  (1606-1669)  /  משתה בלשצאר ( הציור של רמברנדט ההולנדי ,  ע " ג עטיפת  CD   -  האורטוריה  " משת...
Georg Friedrich Händel   BELSHAZZAR Daniel But Him, the God whose hands upholds thy life , And in whose high dispose are a...
צפניה פרק א ':  יב   וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא ,  אֲחַפֵּשׂ אֶת   יְרוּשָׁלַיִם בַּנֵּרוֹת ;  וּפָקַדְתִּי עַל - הָאֲנָשִׁים ,...
זכריה ,  פרק ד '.   ז  מִי - אַתָּה הַר - הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל ,  לְמִישֹׁר ;  וְהוֹצִיא ,  אֶת  הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה...
צפניה פרק ב ':   טו  זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה ,  הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח ,  הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ ,  אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד ;  א...
לא דובים ולא יער ספר מלכים ב ',  פרק ב ' כג  וַיַּעַל מִשָּׁם  ( אלישע ),   בֵּית - אֵל ;  וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ ,  וּנְע...
נחום ,  פרק ב ':  יא   בּוּקָה וּמְבוּקָה ,  וּמְבֻלָּקָה ;  וְלֵב נָמֵס  וּ פִיק בִּרְכַּיִם ,  וְחַלְחָלָה בְּכָל - מָתְ...
יחזקאל פרק י " א :  טז   לָכֵן אֱמֹר ,  כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה ,  כִּי הִרְחַקְתִּים בַּגּוֹיִם ,  וְכִי הֲפִיצוֹת...
נחמיה פרק ג ': טז  אַחֲרָיו הֶחֱזִיק ,  נְחֶמְיָה בֶן - עַזְבּוּק ,  שַׂר ,  חֲצִי פֶּלֶךְ בֵּית - צוּר   עַד - נֶגֶד ,  ק...
חבקוק  פרק ב ',   ט   הוֹי ,  בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע -- לְבֵיתוֹ :   לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ ,  לְהִנָּצֵל מִכַּף - רָע .   ...
איוב פרק ל ': ב      גַּם כֹּחַ יְדֵיהֶם ,  לָמָּה לִּי ;     עָלֵימוֹ ,  אָבַד כָּלַח . אָבַד עליו הכֶּלָח =  התיישן  תהי...
איוב פרק ל ': טז   לָכֵן ,  כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה ,  הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן ,  אָבֶן ;  אֶבֶן בֹּחַן  פִּנַּת יִקְר...
זכריה ,  פרק ד '.  ח   ַיְהִי דְבַר   יְהוָה ,  אֵלַי לֵאמֹר .   ט   יְדֵי זְרֻבָּבֶל ,  יִסְּדוּ הַבַּיִת הַזֶּה   וְיָדָ...
מן המסד ועד הטפחות =  מא '  עד ת '. מלכים א ',  פרק ז '  א  וְאֶת - בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה ,  שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה ;  ...
נִסתַם הגולֵל =  " סגר "  את הענין ... בראשית ,  כ " ט :   ג '   וְנֶאֶסְפוּ - שָׁמָּה כָל - הָעֲדָרִים ,  ...
שִבְעָה מדורי גיהינום =  ייסורים קשים דוד המלך הזכיר  8  פעמים את המילה  " בני ".   בתלמוד הבבלי  ( מסכת  "...
שָׂם נפשׁו בְכַפּוׁ שופטים ,  פרק י " ב :   ג  וָאֶרְאֶה כִּי - אֵינְךָ מוֹשִׁיעַ ,  וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי  ו...
בְּ רֵיש גַלֵי =  ביָד רמה ,  בפַרהֶסיָה שמות ,  פרק י " ד טקסט בעברית טקסט בארמית  ( תרגום אונקלוס )
כִּבְשַת הָרָש לעג לרש לקחת מהעני את המעט שיש לו שמואל ב ',  י " ב :    וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת - נָתָן ,  אֶל - דָּוִ...
דְמָעוֹת שָליש דִּמְעוֹת תַּנִּין  =  הַעֲמָדַת פָּנִים שֶׁל הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעַר הַזּוּלַת ,  דְּמָעוֹת שֶׁאֵינָן דְּ...
קוּפָּה של שְרָצים תלמוד בבלי ,  מסכת יומא ,  פרק ב  ( דף כ " ב ): אמר שמואל :  מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול  ?  מ...
ניצחו אֶרְאֶלים את המְצוּקים כך נהוג לכתוב בראש מודעת אֶבל של פטירת אדם גדול . אֶרְאֶלים  =  מלאכי שמים . מְצוּקים  =  צוק...
חומֶץ בן יַיִן =  רשע בן צדיק דוגמא לחומץ בן יין גמרא ,  תלמוד בבלי ,  מסכת בבא מציעא ,  דף פ " ג עמ '  ב : אתיוה לרב...
נִקְטַע בְּאִבּוׁ איוב ,  פרק ח '  -   יא   הֲיִגְאֶה גֹּמֶא ,  בְּלֹא בִצָּה ;  יִשְׂגֶּה אָחוּ בְלִי מָיִם .  יב   עֹדֶנ...
ניעֵר חוֹצְנוֹ נחמיה ,  פרק ה '  -  יג   גַּם  חָצְנִי נָעַרְתִּי ,  וָאֹמְרָה כָּכָה יְנַעֵר הָאֱלֹהִים אֶת   כָּל   הָאִ...
נשיאים ורוח – וגשם אַיִן . משלי  ,  כ " ה  -  יד    נְשִׂיאִים וְרוּחַ ,  וְגֶשֶׁם אָיִן   -     אִישׁ מִתְהַלֵּל ,  ...
דְבָרים כדורבָנות קוהלת ,  פרק י " ב  -  יא   דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת ,  וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי ...
סוּגָה בַשוֹשַנִים שיר השירים ,  פרק ז '  -  ג   שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר ,  אַל - יֶחְסַר הַמָּזֶג ;  בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת ...
בֵּין כֵּסֶה לֶעָשוֹר תהילים ,  פרק פ " א  -  תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר ;     בַּ כֵּסֶה ,  לְיוֹם חַגֵּנוּ .  =  עשר...
מֵעַז יָצָא מָתוק שופטים פרק  י " ד :   ה  וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ ,  תִּמְנָתָה ;  וַיָּבֹאוּ ,  עַד כ...
סלע המחלוקת שמואל א ',  פרק כ " ג  -  כו   וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל מִצַּד הָהָר ,  מִזֶּה ,  וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו מִצַּד הָה...
שַמנהּ וסוֹלתהּ =  המיטב ויקרא ,  פרק  '  – וְנֶפֶשׁ ,  כִּי - תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַיהוָה  -  סֹלֶת   יִהְיֶה קָרְב...
בלא כָּחָל ובלא שָרָק = הבאת הדברים כמות שהם . מסכת כתובות ,  פרק ב '  – כי אתא רב דימי   אמר :  הכי משרו קמי כַּלְתָא בְּ...
תלמוד בבלי ,  מסכת גיטין ,  דף ס " ז אִיסִי בֶּן יְהוּדָה הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָן שֶׁל חֲכָמִים :  ר " מ חכם וסופר...
פּוֹסֵחַ על שתי הסעִפִּים =  מתלבט מלכים א ',  פרק י " ח  – כ   וַיִּשְׁלַח אַחְאָב ,  בְּכָל   בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ;  ...
טָמַן יָדוֹ בַּצַּלָּחַת =  ישב בחיבוק ידיים מודה ועוזב  -  ירוחם =  יש לסלוח לחוטא שעזב את דרכו הרעה משלי ,  פרק כ "...
זכריה פרק א ,  פס ' 7 :  בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי - עָשָׂר חֹדֶשׁ ,  הוּא   חֹדֶשׁ  שְׁבָט ,  בִּשְׁנַת ...
כינויים לחודשי השנה העברית בתנ " ך מלכים א פרק ו   -  ל " ח :  וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח  בּוּל ,  ה...
חדשי השנה העברית בתנ " ך אלול נחמיה ,  ו ', 15. אב - - -  תמוז - - - סיון אסתר ח ', 9 אייר - - -  זִיו ניסן אסתר ג ',...
חבקוק פרק א ':   ה  רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ ,  וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ :   כִּי - פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם ,  לֹא תַאֲמִ...
יחזקאל פרק יז   א  וַיְהִי דְבַר - יְהוָה ,  אֵלַי לֵאמֹר .   ב  בֶּן אָדָם ,  חוּד חִידָה  וּמְשֹׁל מָשָׁל ,  אֶל בֵּית ,...
יחזקאל פרק כ " א : כג  וַיְהִי דְבַר - יְהוָה ,  אֵלַי לֵאמֹר .   כד  וְאַתָּה בֶן - אָדָם שִׂים - לְךָ שְׁנַיִם דְּר...
יחזקאל פרק כ " ט :  כא  בַּיּוֹם הַהוּא ,  אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל ,  וּלְךָ אֶתֵּן  פִּתְחוֹן - פֶּה ,  בּ...
מטבעות לשון הושע פרק ב '   יז   וְנָתַתִּי לָהּ אֶת - כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם ,  וְאֶת - עֵמֶק עָכוֹר  לְ פֶתַח תִּקְוָה .  משל...
מטבעות לשון צפניה  פרק א ',   ד   וְנָטִיתִי יָדִי עַל - יְהוּדָה ,  וְעַל כָּל - יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם ;  וְהִכְרַתִּי מ...
מטבעות לשון ישעיהו ,  פרק מ " ח ,   ד  מִדַּעְתִּי ,  כִּי קָשֶׁה אָתָּה ;  וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ ,  וּמִצְחֲךָ נ...
מטבעות לשון קוהלת פרק א ' א   דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן - דָּוִד ,  מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם .   ב   הֲבֵל הֲבָלִים  אָמַר קֹהֶלֶ...
מטבעות לשון משלי פרק ו ': ו     לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל ;  רְאֵה דְרָכֶיהָ  וַחֲכָם . ז    אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין  שֹׁטֵר ...
מטבעות לשון משלי פרק ל ': ו     שְׁלֹשָׁה הֵמָּה ,  נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי ;     וארבע  ( וְאַרְבָּעָה ),  לֹא יְדַעְתִּים . ...
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

Hebrew Proverbs origind מקור של ביטויים ופתגמים

1,882

Published on

0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total Views
1,882
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
0
Actions
Shares
0
Downloads
16
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Transcript of "Hebrew Proverbs origind מקור של ביטויים ופתגמים"

  1. 1. מאיפה זה בא ... המקור לפתגמים ומטבעות לשון ( בתנ " ך ובתלמוד )
  2. 2. הכתובת על הקיר מקור הביטוי : מקורו של הביטוי הוא בסיפור המופיע בספר דניאל שבתנ " ך . במִשתֶה שערך בֶּלְשַאצַר , מלך בבל ( בנו יורשו של נבוכדנצאר ) הופיעה לפתע כתובת בארמית ובאותיות עבריות על קיר הארמון . אף לא אחד מאורחי המשתה יכול היה לפענח את הכתובת , ובלשאצר ציווה להביא את דניאל היהודי שישב בכלא , ואשר נודע ביכולתו המאגית . דניאל קרא את הכתובת שעל הקיר : " מנא מנא תקל ופרסין ", ופיענח אותה לאמור : מָנָה האל את שנות מלכותך , שָקַל ( תקל , בארמית ) את ערכה ונמצאת חסר (= פישלתָ ) ולכן ממלכת פרס תירש את ממלכתך . ואכן , בלשאצר היה המלך האחרון של בבל , לפני שמלכותו נפלה בידי פרס ומדי . (= סוֹפָה של מלכות בבל היה כתוב על הקיר ).... ( מקור : ספר דניאל , פרק ה ') = היו סימני אזהרה מקדימים המשך ההסבר בשקפים הבאים
  3. 3. הכתובת על הקיר תרגום מארמית ( של הקטע המודגש בכחול ) : באותה שעה יצאו אצבעות יד אדם וכתבו אל מול הנברשת על קיר היכל המלך . תרגום מארמית : ( של הקטע הצבוע ) וזו הכתובת הרשומה : " מנא מנא , תקל ופרסין ". א ' בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא , עֲבַד לְחֶם רַב , לְרַבְרְבָנוֹהִי , אֲלַף ; וְלָקֳבֵל אַלְפָּא , חַמְרָא שָׁתֵה .   ב ' בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר בִּטְעֵם חַמְרָא , לְהַיְתָיָה לְמָאנֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא , דִּי הַנְפֵּק נְבוּכַדְנֶצַּר אֲבוּהִי , מִן - הֵיכְלָא דִּי בִירוּשְׁלֶם ; וְיִשְׁתּוֹן בְּהוֹן , מַלְכָּא וְרַבְרְבָנוֹהִי , שֵׁגְלָתֵהּ , וּלְחֵנָתֵהּ .....  ה ' בַּהּ שַׁעֲתָה , נפקו ( נְפַקָה ) אֶצְבְּעָן דִּי יַד - אֱנָשׁ , וְכָתְבָן לָקֳבֵל נֶבְרַשְׁתָּא , עַל גִּירָא דִּי - כְתַל הֵיכְלָא דִּי מַלְכָּא ; וּמַלְכָּא חָזֵה , פַּס יְדָא דִּי כָתְבָה .  ו ' אֱדַיִן מַלְכָּא זִיוֹהִי שְׁנוֹהִי , וְרַעְיֹנֹהִי יְבַהֲלוּנֵּהּ ; וְקִטְרֵי חַרְצֵהּ מִשְׁתָּרַיִן , וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן .  ז ' ... עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְחַכִּימֵי בָבֶל , דִּי כָל - אֱנָשׁ דִּי - יִקְרֵה כְּתָבָה דְנָה וּפִשְׁרֵהּ יְחַוִּנַּנִי , אַרְגְּוָנָא יִלְבַּשׁ והמנוכא ( וְהַמְנִיכָא ) דִי - דַהֲבָא עַל - צַוְּארֵהּ , וְתַלְתִּי בְמַלְכוּתָא , יִשְׁלַט . כה וּדְנָה כְתָבָא , דִּי רְשִׁים :   מְנֵא מְנֵא , תְּקֵל וּפַרְסִין .  כו דְּנָה , פְּשַׁר - מִלְּתָא :  מְנֵא -- מְנָה - אֱלָהָא מַלְכוּתָךְ , וְהַשְׁלְמַהּ .  כז תְּקֵל תְּקִילְתָּ בְמֹאזַנְיָא , וְהִשְׁתְּכַחַתְּ חַסִּיר .  כח פְּרֵס פְּרִיסַת , מַלְכוּתָךְ , וִיהִיבַת , לְמָדַי וּפָרָס .  כט בֵּאדַיִן אֲמַר בֵּלְשַׁאצַּר , וְהַלְבִּשׁוּ לְדָנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא , והמנוכא ( וְהַמְנִיכָא ) דִי - דַהֲבָא , עַל - צַוְּארֵהּ ; וְהַכְרִזוּ עֲלוֹהִי , דִּי - לֶהֱוֵא שַׁלִּיט תַּלְתָּא בְּמַלְכוּתָא .  ל בֵּהּ , בְּלֵילְיָא , קְטִיל , בֵּלְאשַׁצַּר מַלְכָּא כשדיא ( כַשְׂדָּאָה ).  = היו סימני אזהרה מקדימים
  4. 4. ציורו של רמברנט (1606-1669) / משתה בלשצאר ( הציור של רמברנדט ההולנדי , ע " ג עטיפת CD - האורטוריה " משתה בלשצאר " / ג ' ורג ' פרידריך הֶנדל ( בקריאה מלמעלה למטה ) מנא מנא תקל ופרסין הכתובת על הקיר = היו סימני אזהרה מקדימים The Feast of Belshazzar א א ל ר ן נ נ ק פ י מ מ ת ו ס
  5. 5. Georg Friedrich Händel BELSHAZZAR Daniel But Him, the God whose hands upholds thy life , And in whose high dispose are all thy ways , Thou hast not glorified, but hast blasphem'd . From Him the hand was sent, by His appointment These words were written : MENE, MENE, TEKEL, UPHARSIN , which I thus interpret . MENE : the God, whom thou hast dishonour'd , The days hath number'd of thy reign, and finish'd it . TEKEL : thou in the balances art weigh'd , And art found wanting . PERES : thy kingdom is divided , And to the Medes and Persians given . קטע מספר 44 מתוך האורטוריה " בלשצאר " שהלחין הנדל . ליברית Charles Jennens הקטע המדובר הכתובת על הקיר = היו סימני אזהרה מקדימים
  6. 6. צפניה פרק א ': יב וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא , אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלַיִם בַּנֵּרוֹת ; וּפָקַדְתִּי עַל - הָאֲנָשִׁים , הַקֹּפְאִים עַל שִׁמְרֵיהֶם , הָאֹמְרִים בִּלְבָבָם , לֹא יֵיטִיב יְהוָה וְלֹא יָרֵעַ .  יג וְהָיָה חֵילָם לִמְשִׁסָּה , וּבָתֵּיהֶם לִשְׁמָמָה ; וּבָנוּ בָתִּים , וְלֹא יֵשֵׁבוּ , וְנָטְעוּ כְרָמִים , וְלֹא יִשְׁתּוּ אֶת יֵינָם .  יד קָרוֹב יוֹם יְהוָה הַגָּדוֹל , קָרוֹב וּמַהֵר מְאֹד ; קוֹל יוֹם יְהוָה , מַר צֹרֵחַ שָׁם גִּבּוֹר .  טו יוֹם עֶבְרָה , הַיּוֹם הַהוּא :  יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה , יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה , יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה , יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל .  חיפש בנרות = השתדל מאוד למצוא ... קופֵא / שוקֵט על שמריו = תקוע . שמרן . ירמיהו , מ " ח , יא שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו , וְ שֹׁקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו , וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי , וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ ; עַל - כֵּן , עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ , וְרֵיחוֹ , לֹא נָמָר .
  7. 7. זכריה , פרק ד '. ז מִי - אַתָּה הַר - הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל , לְמִישֹׁר ; וְהוֹצִיא , אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת , חֵן חֵן לָהּ .  אֶבֶן הראשָה = גורם מרכזי ומשפיע . בזמן העתיק היו הקשתות בנויות מאבנים או מלבֵנים , שסותתו או נלבנו באופן שחֶלקן העליון יהיה רחב מן התחתון , כדי שיילחצו זו אל זו בכל שטחן בתוך המבנה המעוגל . אך אם בונים קשת מלבֵנים רגילות , מסדרים אותן בצורת מניפה וממלאים במֶלֶט את המרווחים שבין קצותיהן העליונים . את הקשת בונים על פני פיגום עץ , המחזיק את האבנים או הלבנים במקומן עד שתושלם מלאכת בניית הקשת והיא תוכל לשאת את עצמה . את שני חלקיה של הקשת בונים מן הבסיס כלפי אמצעה עד שהם נפגשים באבן מרכזית הנקראת אבן הרֹאשָׁה . אבן זו גדולה ובולטת משאר אבני הקשת ושונה אף בצורתה . אבן זו היא האחרונה שמניח הבנאי לאחר השלמת שני צדי הקשת . נוסף על תפקידה ההנדסי משמשת אבן הראשה כאלמנט קישוטי . מטרת הקשת היא להקל בנשיאת הקיר שמעל לפתח ( דלת או חלון ) כך שהעומס מועבר מלמעלה ומתחלק בין שני קירות מעברי הפתח .
  8. 8. צפניה פרק ב ': טו זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה , הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח , הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ , אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד ; אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה , מַרְבֵּץ לַחַיָּה כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ , יִשְׁרֹק יָנִיעַ יָדוֹ .  חבקוק פרק ב ': א עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה , וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר ; וַאֲצַפֶּה , לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי , וּמָה אָשִׁיב , עַל תּוֹכַחְתִּי .  ב וַיַּעֲנֵנִי יְהוָה , וַיֹּאמֶר , כְּתֹב חָזוֹן , וּבָאֵר עַל - הַלֻּחוֹת לְמַעַן יָרוּץ , קוֹרֵא בוֹ .  ג כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד , וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב ; אִם יִתְמַהְמָהּ , חַכֵּה - לו כִּי בֹא יָבֹא , לֹא יְאַחֵר .  ד הִנֵּה עֻפְּלָה , לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ ; וְצַדִּיק , בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה .  אֲני ואַפְסי עוד = אין עוד מלבדִי ... עוד חָזוֹן לַמועֵד = טרם הגיעה השעה לכך .
  9. 9. לא דובים ולא יער ספר מלכים ב ', פרק ב ' כג וַיַּעַל מִשָּׁם ( אלישע ), בֵּית - אֵל ; וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ , וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן - הָעִיר , וַיִּתְקַלְּסוּ - בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ , עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ .  כד וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם , וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה ; וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים , מִן הַיַּעַר , וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם , אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים .  כה וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם , אֶל - הַר הַכַּרְמֶל ; וּמִשָּׁם , שָׁב שֹׁמְרוֹן .  תלמוד בבלי , מסכת סוטה : ( ויכוח על הנס המתואר לעיל ) " ותצאנה שתים דובים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים ". רב ושמואל : חד אמר : ' נס ', וחד אמר : ' נס בתוך נס '. מאן דאמר נס ( זה שאמר שהיה כאן נס ) - יער הוה דובים לא הוו ; ( יער היה , דובים לא היו ) מאן דאמר ' נס בתוך נס ' ( זה שאמר שהיה כאן ' נס בתוך נס ') - לא יער הוה ולא דובים הוו . " לא יער היה ולא דובים היו " = לא היה ולא נברא . כל אלה דברי שקר .
  10. 10. נחום , פרק ב ': יא בּוּקָה וּמְבוּקָה , וּמְבֻלָּקָה ; וְלֵב נָמֵס וּ פִיק בִּרְכַּיִם , וְחַלְחָלָה בְּכָל - מָתְנַיִם , וּפְנֵי כֻלָּם , קִבְּצוּ פָארוּר .  בּוּקָה = מְבוּקָה = שְׁמָמָה , רֵיקָנוּת . מְבֻלָּקָה = מְבֻלֶּקֶת = הֲרוּסָה , פְּרוּצָה . בּוּקָה ומבוּקָה ומבוּלָּקָה = חורבן והרס רב . מלכים א ', פרק ז : מ ... וַיְכַל חִירָם , לַעֲשׂוֹת אֶת - כָּל - הַמְּלָאכָה , אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה , בֵּית יְהוָה .  מא עַמֻּדִים שְׁנַיִם , וְ גֻלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שְׁתָּיִם ; וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם - לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרֹת , אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים .  מב וְאֶת - הָרִמֹּנִים אַרְבַּע מֵאוֹת , לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת - שְׁנֵי - טוּרִים רִמֹּנִים , לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת , לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרֹת , אֲשֶׁר עַל - פְּנֵי הָעַמּוּדִים .  גולת הכותרת - הכדור הנמצא בכותרת המקשטת את עמוד הבניין . גולת הכותרת = שיא האירוע , הדובדבן שבקצפת ... שני עמודי המקדש ( הנקראים על שם יכין ובועז ) ושתי גולות הכותרות שעליהן .
  11. 11. יחזקאל פרק י " א : טז לָכֵן אֱמֹר , כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה , כִּי הִרְחַקְתִּים בַּגּוֹיִם , וְכִי הֲפִיצוֹתִים בָּאֲרָצוֹת ; וָאֱהִי לָהֶם לְ מִקְדָּשׁ מְעַט , בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר - בָּאוּ שָׁם . יחזקאל , פרק ט " ז : סג לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ , וְלֹא יִהְיֶה - לָּךְ עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה , מִפְּנֵי כְּלִמָּתֵךְ בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂית , נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה . גמרא , מסגת מגילה , פרק ד ': " ואהי להם למקדש מעט " אמר רבי יצחק אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל . מִקְדָש מְעָט = בית כנסת פתחון פה = הזדמנות נוחה לטעון ...
  12. 12. נחמיה פרק ג ': טז אַחֲרָיו הֶחֱזִיק , נְחֶמְיָה בֶן - עַזְבּוּק , שַׂר , חֲצִי פֶּלֶךְ בֵּית - צוּר עַד - נֶגֶד , קִבְרֵי דָוִיד , וְעַד הַבְּרֵכָה הָעֲשׂוּיָה , וְעַד בֵּית הַגִּבֹּרִים .   יז אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ הַלְוִיִּם , רְחוּם בֶּן - בָּנִי ; עַל - יָדוֹ הֶחֱזִיק , חֲשַׁבְיָה שַׂר - חֲצִי - פֶלֶךְ קְעִילָה פִלְכּוֹ .   יח אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ אֲחֵיהֶם , בַּוַּי בֶּן - חֵנָדָד , שַׂר , חֲצִי פֶּלֶךְ קְעִילָה .  יט וַיְחַזֵּק עַל - יָדוֹ עֵזֶר בֶּן - יֵשׁוּעַ , שַׂר הַמִּצְפָּה -- מִדָּה שֵׁנִית :  מִנֶּגֶד , עֲלֹת הַנֶּשֶׁק הַמִּקְצֹעַ .   כ אַחֲרָיו הֶחֱרָה הֶחֱזִיק בָּרוּךְ בֶּן - זבי ( זַכַּי ), מִדָּה שֵׁנִית :  מִן - הַמִּקְצוֹעַ עַד פֶּתַח בֵּית אֶלְיָשִׁיב , הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל .  הֶחֱרָה הֶחֱזיק = המשיך וחיזק את דבר קודמו ד ו ג מ א
  13. 13. חבקוק פרק ב ', ט הוֹי , בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע -- לְבֵיתוֹ :  לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ , לְהִנָּצֵל מִכַּף - רָע .  י יָעַצְתָּ בֹּשֶׁת , לְבֵיתֶךָ ; קְצוֹת - עַמִּים רַבִּים , וְחוֹטֵא נַפְשֶׁךָ .  יא כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק ; וְכָפִיס , מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה .  אבן מקיר תזעק = קריאה נגד עוול משווע ליל שרב / ריקי גל מילים : נתן זך , לחן : מתי כספי אבן מקיר תזעק / אם עוד לא זעקה עיר תפצח בשיר / אם עוד לא שרה . תייר במלון / אישה הרה / קצין בכיר . כפיס עץ
  14. 14. איוב פרק ל ': ב     גַּם כֹּחַ יְדֵיהֶם , לָמָּה לִּי ;    עָלֵימוֹ , אָבַד כָּלַח . אָבַד עליו הכֶּלָח = התיישן תהילים , פרק קמ " ו : ג    אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים , בְּבֶן אָדָם , שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה . ד   תֵּצֵא רוּחוֹ , יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ ; בַּיּוֹם הַהוּא , אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו . אָבְדו עֶשתונותָיו = נבוך , התבלבל עשתונות = מחשבות .
  15. 15. איוב פרק ל ': טז לָכֵן , כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה , הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן , אָבֶן ; אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת , מוּסָד מוּסָּד הַמַּאֲמִין , לֹא יָחִישׁ . אֶבֶן בּוֹחַן = אמת מידה , קריטריון מדרש – בראשית רבה " וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר , וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ , וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ , וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ " ( בראשית כ " ב ) - אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה . כַּמָּה עֲבָדִים וְכַמָּה שְׁפָחוֹת הָיוּ לוֹ לְאוֹתוֹ צַדִּיק , וְהוּא בְּעַצְמוֹ חָבַשׁ אֶת חֲמוֹרוֹ , לְלַמֶּדְךָ זְרִיזוּתוֹ [ בְּרֵאשִׁית רַבָּה נה ]. האהבה מקלקלת את השורה = אהבה לאחר עשויה להטותו משורת הדין השורה = שורת הדין ( מה שאמור להתבצע על פי הפרוטוקול ... על פי הנוהל ). במקרה בו אדם אוהב מישהו אחר הוא עשוי לפעול כלפיו לפנים משורת הדין ... לעגל פינות , לחוס , לרחם ...
  16. 16. זכריה , פרק ד '. ח ַיְהִי דְבַר יְהוָה , אֵלַי לֵאמֹר .  ט יְדֵי זְרֻבָּבֶל , יִסְּדוּ הַבַּיִת הַזֶּה וְיָדָיו תְּבַצַּעְנָה ; וְיָדַעְתָּ , כִּי יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם .  י כִּי מִי בַז , לְיוֹם קְטַנּוֹת , וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל , שִׁבְעָה אֵלֶּה ; עֵינֵי יְהוָה , הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ .  יא וָאַעַן , וָאֹמַר אֵלָיו :  מַה שְּׁנֵי הַזֵּיתִים הָאֵלֶּה , עַל יְמִין הַמְּנוֹרָה וְעַל שְׂמֹאולָהּ .  יב וָאַעַן שֵׁנִית , וָאֹמַר אֵלָיו :  מַה שְׁתֵּי שִׁבְּלֵי הַזֵּיתִים , אֲשֶׁר בְּיַד שְׁנֵי צַנְתְּרוֹת הַזָּהָב , הַמְרִיקִים מֵעֲלֵיהֶם , הַזָּהָב .  יג וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר , הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה - אֵלֶּה ; וָאֹמַר , לֹא אֲדֹנִי .  יד וַיֹּאמֶר , אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר , הָעֹמְדִים עַל - אֲדוֹן כָּל - הָאָרֶץ . שני בני יצהר הם המלך והכהן הגדול הנמשחים בשמן יצהר ( שמן זית ) והם המנהלים את המדינה ( אז ...) מבחינה מדינית ודתית . סמל מדינת ישראל
  17. 17. מן המסד ועד הטפחות = מא ' עד ת '. מלכים א ', פרק ז ' א וְאֶת - בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה , שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה ; וַיְכַל , אֶת - כָּל - בֵּיתוֹ .  ב וַיִּבֶן אֶת - בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן , מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ , וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה , קוֹמָתוֹ ; עַל , אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים , וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים , עַל - הָעַמּוּדִים . ט כָּל - אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת , כְּמִדּוֹת גָּזִית , מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה , מִבַּיִת וּמִחוּץ ; וּמִמַּסָּד , עַד הַטְּפָחוֹת , וּמִחוּץ , עַד - הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה .  טִפְחה – קורה ארוכה ברוחב של טֶפַח טפחות מסד
  18. 18. נִסתַם הגולֵל = " סגר " את הענין ... בראשית , כ " ט : ג ' וְנֶאֶסְפוּ - שָׁמָּה כָל - הָעֲדָרִים , וְ גָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר , וְהִשְׁקוּ , אֶת הַצֹּאן ; וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל - פִּי הַבְּאֵר , לִמְקֹמָהּ . מחלוקת במסכת שבת . ( המון מחלוקות בגמרא .) רבי אבהו אומר שהמת שומע כל מה שאומרים בפניו למרות שניראה שהוא עוצם עיניים וכבר לא איתנו . מסתבר שהמת שומע כל מה שאומרים . ועל זה יש מחלוקת : אחד אומר שהמת שומע הכל , עד שייסתם הגולל ( שיגוללו את האבן ע " פ הקבר ) ואחד אומר שהמת שומע הכל עד שיתעכל הבשר האחרון שאכל בחייו . בָּדוּק . גמרא , מסכת שבת , פרק כ " ג : אמר רבי אבהו : כל שאומרים בפני המת יודע עד שיסתם הגולל . פליגי בה רבי חייא ורבי שמעון ברבי : חד אמר - עד שיסתם הגולל וחד אמר - עד שיתעכל הבשר . גולֵל = אבן גדולה ועגולה שהניחו בפתח המערה . אבן הגולל , בקבר נצרתי , מהמאה ה -1 לספירה .
  19. 19. שִבְעָה מדורי גיהינום = ייסורים קשים דוד המלך הזכיר 8 פעמים את המילה " בני ". בתלמוד הבבלי ( מסכת " סוטה ", פרק א ', דף י ') מתנהל דיון סביב ה " שמיניה " הזו ...: ( בארמית ) - " תנא דבי רבי ישמעאל .... הני תמניא בני למה שבעה דאסקיה משבעה מדורי גיהנם "... אלה ה -8 " בני ", למה ? שבעה – שהעלהו ( את אבשלום ) משבעה מדורי גיהינום . איך שִבְעה ? מאיפה זה בא ?... [ והפעם השמינית ] יש אומרים שבה קירב את ראשו לגופו , ויש אומרים שבה הביאו לעולם הבא ). מעלית מהגיהינום ( ישראליפט ) שְאוֹל אבדון באר שחת טיט היון שערי מוות שערי צלמוות גיהינום 1 2 3 4 5 6 7 שמואל ב פרק יט - וַיִּרְגַּז הַמֶּלֶךְ , וַיַּעַל עַל - עֲלִיַּת הַשַּׁעַר -- וַיֵּבְךְּ ; וְכֹה אָמַר בְּלֶכְתּוֹ , בְּנִי אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלוֹם , מִי - יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ , אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי .  ב וַיֻּגַּד , לְיוֹאָב :  הִנֵּה הַמֶּלֶךְ בֹּכֶה וַיִּתְאַבֵּל , עַל - אַבְשָׁלוֹם .  ג וַתְּהִי הַתְּשֻׁעָה בַּיּוֹם הַהוּא , לְאֵבֶל -- לְכָל - הָעָם :  כִּי - שָׁמַע הָעָם , בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר , נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ , עַל - בְּנוֹ .  ד וַיִּתְגַּנֵּב הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא , לָבוֹא הָעִיר :  כַּאֲשֶׁר יִתְגַּנֵּב , הָעָם הַנִּכְלָמִים -- בְּנוּסָם , בַּמִּלְחָמָה .  ה וְהַמֶּלֶךְ לָאַט אֶת - פָּנָיו , וַיִּזְעַק הַמֶּלֶךְ קוֹל גָּדוֹל :  בְּנִי , אַבְשָׁלוֹם , אַבְשָׁלוֹם , בְּנִי בְנִי .  { ס } 1 2 3 4 5 7 8 6
  20. 20. שָׂם נפשׁו בְכַפּוׁ שופטים , פרק י " ב : ג וָאֶרְאֶה כִּי - אֵינְךָ מוֹשִׁיעַ , וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי וָאֶעְבְּרָה אֶל - בְּנֵי עַמּוֹן , וַיִּתְּנֵם יְהוָה , בְּיָדִי .   שמואל א ', פרק כ " ח : כא וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל - שָׁאוּל , וַתֵּרֶא כִּי - נִבְהַל מְאֹד ; וַתֹּאמֶר אֵלָיו , הִנֵּה שָׁמְעָה שִׁפְחָתְךָ בְּקוֹלֶךָ , וָאָשִׂים נַפְשִׁי בְּכַפִּי , וָאֶשְׁמַע אֶת - דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי . = סיכן את חייו " שם נפשו בכפו " - מתאר אדם שמחזיק את חייו בידיו , ומוכן לתת אותם ברגע שיתבקש . הִשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד , חֵרֶף נַפְשׁוֹ לָמוּת , הֶעֱמִיד אֶת עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה .
  21. 21. בְּ רֵיש גַלֵי = ביָד רמה , בפַרהֶסיָה שמות , פרק י " ד טקסט בעברית טקסט בארמית ( תרגום אונקלוס )
  22. 22. כִּבְשַת הָרָש לעג לרש לקחת מהעני את המעט שיש לו שמואל ב ', י " ב :    וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת - נָתָן , אֶל - דָּוִד ; וַיָּבֹא אֵלָיו , וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת , אֶחָד עָשִׁיר , וְאֶחָד רָאשׁ .  ב לְעָשִׁיר , הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹד .  ג וְלָרָשׁ אֵין כֹּל , כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה , וַיְחַיֶּהָ , וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם בָּנָיו יַחְדָּו ; מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה , וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב , וַתְּהִי - לוֹ , כְּבַת .  ד וַיָּבֹא הֵלֶךְ , לְאִישׁ הֶעָשִׁיר , וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ , לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ ; וַיִּקַּח , אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ , וַיַּעֲשֶׂהָ , לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו .  ה וַיִּחַר - אַף דָּוִד בָּאִישׁ , מְאֹד ; וַיֹּאמֶר , אֶל נָתָן , חַי יְהוָה , כִּי בֶן - מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת .  ו וְאֶת - הַכִּבְשָׂה , יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם :  עֵקֶב , אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת - הַדָּבָר הַזֶּה , וְעַל , אֲשֶׁר לֹא חָמָל .  נתן הנביא מושל משל לדוד המלך על אודות הרש וכבשתו שנגזלה ממנו ... והנמשל הוא דוד המלך שלקח את בת שבע , ( הַכִּבשָה ) אשת אוריה החיתי ( הרש ). צער מזויף משלי , פרק ה ': ה '   לֹעֵג לָרָשׁ , חֵרֵף עֹשֵׂהוּ ;    שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה . נוהג באופן שיש בו כדי להזכיר לחלש את חולשותיו .
  23. 23. דְמָעוֹת שָליש דִּמְעוֹת תַּנִּין = הַעֲמָדַת פָּנִים שֶׁל הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעַר הַזּוּלַת , דְּמָעוֹת שֶׁאֵינָן דְּמָעוֹת שֶׁל צַעַר . " דמעות תנין " הוא מטבע לשון המציין צער מזויף . המקור : לתנינים , כמו לכמה מיני זוחלים , ציפורים ויונקים אחרים יש קרום מתחת לעפעף התחתון , מעין עפעף שלישי שקוף המגן על הקרנית בעת ציד מתחת למים . מתחת לקרום הזה הנקרא " קרום מצמוץ " או Nictitating membrane יש בלוטת דמעות שתפקידה לסכך את תנועתו . ההפרשה של הבלוטה הזו ניגרת החוצה כאשר התנין על היבשה וקרום המצמוץ פתוח ( זה המצב בו פוגשים בדרך כלל בני אדם בתנינים ). זאת בשל העובדה שהתנינים מפרישים מעיניהם נוזל דמוי דמעות , אך לא מתוך צער , אלא בכדי לנקות את עיניהם . תהילים , פרק פ ': יב ': מִי מָדַד בְּ שָׁעֳל וֹ מַיִם , וְשָׁמַיִם בַּ זֶּרֶת תִּכֵּן , וְכָל בַּ שָּׁלִשׁ , עֲפַר הָאָרֶץ ; וְשָׁקַל בַּ פֶּלֶס הָרִים , וּגְבָעוֹת בְּ מֹאזְנָיִם .  שָליש = כלי מדידה . כָּל = מָדַד . דְמָעוֹת תנין צער אמיתי פסוק עם מגוון כלי מדידה תהילים , פרק פ ': ו ':    הֶאֱכַלְתָּם , לֶחֶם דִּמְעָה ;    וַתַּשְׁקֵמוֹ , בִּ דְמָעוֹת שָׁלִישׁ . בכי אמיתי . צער אמיתי . דמעות אמיתיות . בכי תמרורים . צער מזויף
  24. 24. קוּפָּה של שְרָצים תלמוד בבלי , מסכת יומא , פרק ב ( דף כ " ב ): אמר שמואל : מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול ? מפני שלא היה בו שום דופי . דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק : " אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו שאם תזוח דעתו עליו אומרין לו חזור לאחוריך ". קופה = תיבה . שרצים = דבר טומאה , חטא . מאחוריו = בעברו . ברזומה שלו ... אין ממנים מנהיג לציבור אלא אם כן אין עברו טהור (= קופת שרצים תלויה לו מאחוריו ). כדי שאם יתחיל לנהוג ביהירות , יוכלו להזכיר לו את חטאיו . = מלא חטאים ...
  25. 25. ניצחו אֶרְאֶלים את המְצוּקים כך נהוג לכתוב בראש מודעת אֶבל של פטירת אדם גדול . אֶרְאֶלים = מלאכי שמים . מְצוּקים = צוקים / סלעים / עמודים אגדיים המחזיקים את העולם ... = צדיקים . הפתגם מציג תמונת קרב : מלאכי שמים נלחמים בגדולי האומה וגוברים עליהם , ובניצחונם לוקחים עמם את הנפטר . שימוש ראשון נעשה בפתגם זה במות רבי יהודה הנשיא , ובמקום לומר " רבי מת " – אמרו : " ניצחו אראלים את המצוקים ונישבה ארון הקודש ". ואם נגענו במצוקים ... מָצוֹק = צרה , מצוקה . מָצוּק = סלע . תהילים , קי " ט : קמב   צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם ;    וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת . קמג    צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי ;    מִצְו ‍ ֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי . שמואל א ', פרק י " ד : ד וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת , אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר עַל - מַצַּב פְּלִשְׁתִּים שֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה , וְשֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה ; וְשֵׁם הָאֶחָד בּוֹצֵץ , וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה .  ה הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפוֹן , מוּל מִכְמָשׂ ; וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב , מוּל גָּבַע .  = הצדיקים נכנעו למלאכי שמים
  26. 26. חומֶץ בן יַיִן = רשע בן צדיק דוגמא לחומץ בן יין גמרא , תלמוד בבלי , מסכת בבא מציעא , דף פ " ג עמ ' ב : אתיוה לרבי אלעזר ברבי שמעון וקא תפיס גנבי ואזיל . שלח ליה ר ' יהושע בן קרחה : " חומץ בן יין ! עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה " (?) שלח ליה : ' קוצים אני מכלה מן הכרם '. שלח ליה : ' יָבֹא בעל הכרם ויכלה את קוציו '. יומא חד פגע ביה ההוא כובס . קרייה : ' חומץ בן יין '. רבי אליעזר , בנו של רבי שמעון , היה לוכד גנבים . ( כולל יהודים גנבים ). ר ' יהושוע בן קרחה שלח לו מסר : חומץ בן יין שכמוך !!! עד מתי אתה מסגיר יהודים להריגה ? ענה לו : אני מכלה את הרעים מבין הטובים . ענה לו ר ' יהושוע : תשאיר את המלאכה לבעל הכרם – לאלוהים ... יום אחד פגש בו כובס וקרא לו : " חומץ בן יין "... ( והסיפור ממשיך ..) ארמית עברית
  27. 27. נִקְטַע בְּאִבּוׁ איוב , פרק ח ' - יא   הֲיִגְאֶה גֹּמֶא , בְּלֹא בִצָּה ; יִשְׂגֶּה אָחוּ בְלִי מָיִם . יב   עֹדֶנּוּ בְ אִבּוֹ , לֹא יקָּטֵף ;   וְלִפְנֵי כָל חָצִיר יִיבָשׁ . = נקטע בראשיתו ישעיהו , פרק מ " ט - י א אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי , לִרְאוֹת בְּ אִבֵּי הַנָּחַל ; לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן , הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים .  . לִבּוֹ - לֵב אִבּוֹ - אֵב אֵב = צמח צעיר . צמחים צעירים שאלה : האם יכול גמא לצמוח בלי מים ?.. תשובה : הצמח יבש בצעירותו ..
  28. 28. ניעֵר חוֹצְנוֹ נחמיה , פרק ה ' - יג גַּם חָצְנִי נָעַרְתִּי , וָאֹמְרָה כָּכָה יְנַעֵר הָאֱלֹהִים אֶת כָּל הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִבֵּיתוֹ וּמִיגִיעוֹ , וְכָכָה יִהְיֶה נָעוּר וָרֵק . = הסיר מעליו את האחריות חוצן = חיק . אומר נחמיה : מי שלא יקיים את דבר האלוהים , ינוער , ירוּקן מתוכֶן . אלוהים יסיר את אחריותו מעל אדם זה . ישעיהו , פרק מ " ט - כב כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה , הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל גּוֹיִם יָדִי וְאֶל עַמִּים אָרִים נִסִּי ; וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּ חֹצֶן , וּבְנֹתַיִךְ עַל כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה .
  29. 29. נשיאים ורוח – וגשם אַיִן . משלי , כ " ה - יד    נְשִׂיאִים וְרוּחַ , וְגֶשֶׁם אָיִן -    אִישׁ מִתְהַלֵּל , בְּמַתַּת שָׁקֶר . = דברי סרק . נשיאים = עננים . בקיצור ... חלי סלוצקי ודני רופ ... אל יתהלל חוגֵר כִּמְפַתֵחַ שמואל א ', פרק כ ': יא וַיַּעַן מֶלֶךְ - יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַּבְּרוּ , אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ . = הלל רק לאחר השלמת המשימה . חוגר = החוגר עליו את אפוד הקרב בטרם יציאתו למלחמה . מְפַתֵחַ = המתיר את אפוד הקרב בחזרתו מהמלחמה .
  30. 30. דְבָרים כדורבָנות קוהלת , פרק י " ב - יא דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת , וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת ; נִתְּנוּ , מֵרֹעֶה אֶחָד .  = דברים ברורים החדים כדורבן מִשעֶנת קָנֶה רָצוּץ = משענת בלתי יציבה מלכים ב ', פרק י " ח - כא עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה , עַל מִצְרַיִם , אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו , וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ ; כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם , לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו . הנביאים ישעיהו ויחזקאל כינו את מצרים "משענת קנה רצוץ". נָקעָה נַפשו = מָאַס בַּדָבָר . יחזקאל , פרק כ " ג - יז וַיָּבֹאוּ אֵלֶיהָ בְנֵי בָבֶל לְמִשְׁכַּב דֹּדִים , וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּתַזְנוּתָם ; וַתִּטְמָא בָם וַתֵּקַע נַפְשָׁהּ , מֵהֶם .  יח וַתְּגַל , תַּזְנוּתֶיהָ , וַתְּגַל , אֶת עֶרְוָתָהּ ; וַתֵּקַע נַפְשִׁי מֵעָלֶיהָ , כַּאֲשֶׁר נָקְעָה נַפְשִׁי מֵעַל אֲחוֹתָהּ .
  31. 31. סוּגָה בַשוֹשַנִים שיר השירים , פרק ז ' - ג שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר , אַל - יֶחְסַר הַמָּזֶג ; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים , סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים . = חיים טובים תלוי על בלימה איוב , פרק כ " ו ' -    נֹטֶה צָפוֹן עַל - תֹּהוּ ;    תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי - מָה . = אין לו אחיזה במציאות בא אל המנוחה ואל הנחלה דברים , פרק י " ב   ט כִּי לֹא בָאתֶם , עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה , וְאֶל הַנַּחֲלָה , אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ , נֹתֵן לָךְ .  י וַעֲבַרְתֶּם , אֶת הַיַּרְדֵּן , וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ , אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם ; וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב , וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח .  = הגיע לסידור טוב ותנאים נוחים
  32. 32. בֵּין כֵּסֶה לֶעָשוֹר תהילים , פרק פ " א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר ;    בַּ כֵּסֶה , לְיוֹם חַגֵּנוּ . = עשרת ימי תשובה בֵּין המְצָרִים איכה , פרק א ' - ג גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי , וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם , לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ ; כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ , בֵּין הַמְּצָרִים .  = בין י " ז בתמוז לט ' באב חודש ת ש ר י א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו עשרת ימי תשובה א ' בתשרי . ראש השנה . תחילת החודש = הירח נסתר . י ' בתשרי . יום כיפור י " ד תשרי : אמצע החודש . ירח מלא . חג סוכות . חודש אב יט כ כא כב כג תקופת בין המצרים הבקעת חומת העיר ירושלים . י " ז בתמוז . חודש תמוז כד כה כו כז כח כט ל יג א ב ג ד ה ו ז ח ט יז יח חורבן בית המקדש . ט ' באב .
  33. 33. מֵעַז יָצָא מָתוק שופטים פרק י " ד : ה וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ , תִּמְנָתָה ; וַיָּבֹאוּ , עַד כַּרְמֵי תִמְנָתָה , וְהִנֵּה כְּפִיר אֲרָיוֹת , שֹׁאֵג לִקְרָאתוֹ .  ו וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה , וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי , וּמְאוּמָה , אֵין בְּיָדוֹ ; וְלֹא הִגִּיד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ , אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה .  ז וַיֵּרֶד , וַיְדַבֵּר לָאִשָּׁה ; וַתִּישַׁר , בְּעֵינֵי שִׁמְשׁוֹן .  ח וַיָּשָׁב מִיָּמִים , לְקַחְתָּהּ , וַיָּסַר לִרְאוֹת , אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה ; וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה וּדְבָשׁ .  ט וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו , וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְאָכֹל , וַיֵּלֶךְ אֶל - אָבִיו וְאֶל - אִמּוֹ , וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאכֵלוּ ; וְלֹא הִגִּיד לָהֶם , כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה רָדָה הַדְּבָשׁ .  י וַיֵּרֶד אָבִיהוּ , אֶל - הָאִשָּׁה ; וַיַּעַשׂ שָׁם שִׁמְשׁוֹן מִשְׁתֶּה , ... יא וַיְהִי , כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ ; וַיִּקְחוּ שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים , וַיִּהְיוּ אִתּוֹ .  יב וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן , אָחוּדָה - נָּא לָכֶם חִידָה :  אִם הַגֵּד תַּגִּידוּ אוֹתָהּ לִי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה , וּמְצָאתֶם וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים ...  יג וְאִם לֹא תוּכְלוּ לְהַגִּיד לִי וּנְתַתֶּם אַתֶּם לִי שְׁלֹשִׁים סְדִינִים , ...; וַיֹּאמְרוּ לוֹ חוּדָה חִידָתְךָ וְנִשְׁמָעֶנָּה .  יד וַיֹּאמֶר לָהֶם , מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל , וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק ; וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה , ....  טו וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי , וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן פַּתִּי אֶת אִישֵׁךְ וְיַגֶּד לָנוּ אֶת הַחִידָה פֶּן נִשְׂרֹף אוֹתָךְ וְאֶת בֵּית אָבִיךְ בָּאֵשׁ ; ....  טז וַתֵּבְךְּ אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן עָלָיו , וַתֹּאמֶר רַק שְׂנֵאתַנִי וְלֹא אֲהַבְתָּנִי הַחִידָה חַדְתָּ לִבְנֵי עַמִּי , וְלִי לֹא הִגַּדְתָּה ; וַיֹּאמֶר לָהּ , הִנֵּה לְאָבִי וּלְאִמִּי לֹא הִגַּדְתִּי וְלָךְ אַגִּיד .  יז וַתֵּבְךְּ עָלָיו שִׁבְעַת הַיָּמִים , אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם הַמִּשְׁתֶּה ; וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי , וַיַּגֶּד לָהּ כִּי הֱצִיקַתְהוּ , וַתַּגֵּד הַחִידָה , לִבְנֵי עַמָּהּ .  יח וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי , בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה , מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ , וּמֶה עַז מֵאֲרִי ; וַיֹּאמֶר לָהֶם : לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּ עֶגְלָתִי , לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי .  = תוצאה חיובית מדבר שלילי שמשון הגיבור משסע את כפיר האריות שמשון מכיר אשה ( להלן " העֶגְלה ") עובר שוב ליד האריה המעוך ורודה ממנו דבש עורך משתה למקומיים חד חידה פתרון החידה : מהאריה העז יצא דבש מתוק ... וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי
  34. 34. סלע המחלוקת שמואל א ', פרק כ " ג - כו וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל מִצַּד הָהָר , מִזֶּה , וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו מִצַּד הָהָר , מִזֶּה ; וַיְהִי דָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת , מִפְּנֵי שָׁאוּל , וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל - דָּוִד וְאֶל - אֲנָשָׁיו , לְתָפְשָׂם .  כז וּמַלְאָךְ בָּא , אֶל שָׁאוּל לֵאמֹר :  מַהֲרָה וְלֵכָה , כִּי פָשְׁטוּ פְלִשְׁתִּים עַל - הָאָרֶץ .  כח וַיָּשָׁב שָׁאוּל , מִרְדֹף אַחֲרֵי דָוִד , וַיֵּלֶךְ , לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים ; עַל כֵּן , קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת .  = סיבת חילוקי הדעות שמואל ב ', פרק כ ' - יט אָנֹכִי , שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל ; אַתָּה מְבַקֵּשׁ , לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל לָמָּה תְבַלַּע , נַחֲלַת יְהוָה .  עיר ואם בישראל = עיר המשמשת מכרז לישובי הסביבה
  35. 35. שַמנהּ וסוֹלתהּ = המיטב ויקרא , פרק ' – וְנֶפֶשׁ , כִּי - תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַיהוָה - סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ ; וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן , וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה .  ב וֶהֱבִיאָהּ אֶל - בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים , וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ , עַל כָּל - לְבֹנָתָהּ ; וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת - אַזְכָּרָתָהּ , הַמִּזְבֵּחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה .  ג וְהַנּוֹתֶרֶת , מִן - הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו :  קֹדֶשׁ קָדָשִׁים , מֵאִשֵּׁי יְהוָה .  { ס } ד וְכִי תַקְרִב קָרְבַּן מִנְחָה , מַאֲפֵה תַנּוּר סֹלֶת חַלּוֹת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן , וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן .  { ס } ה וְאִם - מִנְחָה עַל - הַמַּחֲבַת , קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן , מַצָּה תִהְיֶה .  ו פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים , וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן ; מִנְחָה הִוא .  { ס } ז וְאִם - מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת , קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בַּשֶּׁמֶן , תֵּעָשֶׂה . סולת נחשבת לקמח מובחר . סולת בלולה בשמן נחשבת למִנחָה משובחת .
  36. 36. בלא כָּחָל ובלא שָרָק = הבאת הדברים כמות שהם . מסכת כתובות , פרק ב ' – כי אתא רב דימי אמר : הכי משרו קמי כַּלְתָא בְּמַעְרְבָא : ' לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן '. כשבא רב דימי אמר : כך היו שרים לפני הכלה במערב ( בארץ ישראל ): לא כחל ( אינה צריכה כחל ) ולא שרק ( צבע אדום לפנים ) ולא פרכוס , ויעלת חן ! כחל = צבע אדום . שרק – צבע אדום ( צבע ענבי שורק – גפן שענביה אדומים ).
  37. 37. תלמוד בבלי , מסכת גיטין , דף ס " ז אִיסִי בֶּן יְהוּדָה הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָן שֶׁל חֲכָמִים : ר " מ חכם וסופר . ר ' יהודה חכם לכשירצה . ר ' טרפון גל של אגוזין . ר ' ישמעאל חנות מיוזנת . ר ' עֲקִיבָא - אוֹצָר בָּלוּם . ... מִשְׁנַת ר ' אר ' יוחנן בן נורי קופת הרוכלים . רבי אלעזר בן עזריה קופה של בשמים . משנת ר ' אליעזר בן יעקב קב ונקי . ר ' יוסי נמוקו עמו . אוצָר בָּלוּם = כינוי לאדם בעל ידע רחב אוצר רחב של ידע , הבָּלוּם ( דחוס , עצור , סגור ) בראש החכם .
  38. 38. פּוֹסֵחַ על שתי הסעִפִּים = מתלבט מלכים א ', פרק י " ח – כ וַיִּשְׁלַח אַחְאָב , בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ; וַיִּקְבֹּץ אֶת - הַנְּבִיאִים , אֶל הַר הַכַּרְמֶל .  כא וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם , וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים - אִם יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו , וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו ; לא מדובר ב סְעיף ( זכר ) אלא ב סָעֵף = מחשבה . שתי סעפים = שתי מחשבות . איוב , פרק ד ' יג   בִּ שְׂעִפִּים , מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה ;    בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה , עַל - אֲנָשִׁים . מחשבות סיפור אליהו ונביאי הבעל : עד מתי תתלבטו בין האמונה באלוהים לאמונה באלילים ?
  39. 39. טָמַן יָדוֹ בַּצַּלָּחַת = ישב בחיבוק ידיים מודה ועוזב - ירוחם = יש לסלוח לחוטא שעזב את דרכו הרעה משלי , פרק כ " ח   מְכַסֶּה פְשָׁעָיו , לֹא יַצְלִיחַ ;    וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם . משלי , פרק כ " ו טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת ;    נִלְאָה , לַהֲשִׁיבָהּ אֶל - פִּיו . מילון אבן שושן : צלחת : 1) קערה שטוחה או עמוקה . צלחת : 2) כיס בבגד .
  40. 40. זכריה פרק א , פס ' 7 : בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי - עָשָׂר חֹדֶשׁ , הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט , בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם , לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר יְהוָה , אֶל - זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ , בֶּן עִדּוֹא הַנָּבִיא , לֵאמֹר .  אסתר פרק ב , פס ' 16 : וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ , אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ , בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי , הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׁבַע , לְמַלְכוּתוֹ .  אסתר פרק ג , פס ' 7 : בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן , הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן , בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה , לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ :  הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן , מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר .  אסתר פרק ח , פס ' 9 : וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן , בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ , וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים . חדשי השנה העברית בתנ " ך נחמיה פרק א , פס ' 1 : דִּבְרֵי נְחֶמְיָה , בֶּן - חֲכַלְיָה :  וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁנַת עֶשְׂרִים , וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה .  נחמיה פרק ו , פס ' 15 : וַתִּשְׁלַם הַחוֹמָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לֶ אֱלוּל לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יוֹם . 
  41. 41. כינויים לחודשי השנה העברית בתנ " ך מלכים א פרק ו - ל " ח : וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל , הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי , כָּלָה הַבַּיִת , לְכָל - דְּבָרָיו וּלְכָל - מִשְׁפָּטָו ; וַיִּבְנֵהוּ , שֶׁבַע שָׁנִים . חשון מלכים א פרק ח - ב ': וַיִּקָּהֲלוּ אֶל - הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה , כָּל - אִישׁ יִשְׂרָאֵל , בְּיֶרַח הָ אֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי .  תשרי מלכים א פרק ו - ל " ז : בַּשָּׁנָה , הָרְבִיעִית , יֻסַּד , בֵּית יְהוָה בְּיֶרַח , זִו .  שמות פרק לד - י " ח : אֶת חַג הַמַּצּוֹת , תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ , לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָ אָבִיב :  כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב , יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם .  ניסן אייר
  42. 42. חדשי השנה העברית בתנ " ך אלול נחמיה , ו ', 15. אב - - - תמוז - - - סיון אסתר ח ', 9 אייר - - - זִיו ניסן אסתר ג ', 7 אביב אדר אסתר , ג ', 7 שבט זכריה א ', 7 טבת אסתר ב ', 16 כסלו נחמיה א ', 1 חשון - - - בּוּל תשרי - - - איתנים החודש כיום מופיע בתנ " ך ? כינוי נוסף בתנ " ך
  43. 43. חבקוק פרק א ': ה רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ , וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ :  כִּי - פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם , לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר .  ו כִּי - הִנְנִי מֵקִים אֶת - הַכַּשְׂדִּים , הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר ; הַהוֹלֵךְ , לְמֶרְחֲבֵי - אֶרֶץ , לָרֶשֶׁת , מִשְׁכָּנוֹת לֹּא - לוֹ .  ז אָיֹם וְנוֹרָא , הוּא ; מִמֶּנּוּ , מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא .  מטבעות לשון עמוס פרק ח , א כֹּה הִרְאַנִי , אֲדֹנָי יְהוִה ; וְהִנֵּה , כְּלוּב קָיִץ .  ב וַיֹּאמֶר , מָה אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס , וָאֹמַר , כְּלוּב קָיִץ ; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי , בָּא הַקֵּץ אֶל - עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא - אוֹסִיף עוֹד , עֲבוֹר לוֹ .  ג וְהֵילִילוּ שִׁירוֹת הֵיכָל , בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם , אֲדֹנָי יְהוִה :  רַב הַפֶּגֶר , בְּכָל - מָקוֹם הִשְׁלִיךְ הָס . הושע , פרק ו ': י בְּבֵית , יִשְׂרָאֵל , רָאִיתִי , שעריריה ( שַׁעֲרוּרִיָּה ); שָׁם זְנוּת לְאֶפְרַיִם , נִטְמָא יִשְׂרָאֵל .  יא גַּם - יְהוּדָה , שָׁת קָצִיר לָךְ , בְּשׁוּבִי , שְׁבוּת עַמִּי .  הושע , פרק י " ג ח אֶפְגְּשֵׁם כְּ דֹב שַׁכּוּל , וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם ; וְאֹכְלֵם שָׁם כְּלָבִיא , חַיַּת הַשָּׂדֶה תְּבַקְּעֵם .  ישעיהו פרק כ " ט : יג וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי , יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה , בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי , וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי -- וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי , מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה .   יד לָכֵן , הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא ; וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו , וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר . 
  44. 44. יחזקאל פרק יז א וַיְהִי דְבַר - יְהוָה , אֵלַי לֵאמֹר .  ב בֶּן אָדָם , חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל , אֶל בֵּית , יִשְׂרָאֵל .  יחזקאל , פרק ו ': יג וִידַעְתֶּם , כִּי - אֲנִי יְהוָה , בִּהְיוֹת חַלְלֵיהֶם בְּתוֹךְ גִּלּוּלֵיהֶם , סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם ; אֶל כָּל - גִּבְעָה רָמָה בְּכֹל רָאשֵׁי הֶהָרִים , וְתַחַת כָּל - עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָּל - אֵלָה עֲבֻתָּה , מְקוֹם אֲשֶׁר נָתְנוּ - שָׁם רֵיחַ נִיחֹחַ , לְכֹל גִּלּוּלֵיהֶם . יחזקאל פרק ט ': ג וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל , נַעֲלָה מֵעַל הַכְּרוּב אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו , אֶל , מִפְתַּן הַבָּיִת ; וַיִּקְרָא , אֶל - הָאִישׁ הַלָּבֻשׁ הַבַּדִּים , אֲשֶׁר קֶסֶת הַסֹּפֵר , בְּמָתְנָיו . מטבעות לשון יחזקאל פרק י " ג : יא אֱמֹר אֶל - טָחֵי תָפֵל , וְיִפֹּל ; הָיָה גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף , וְאַתֵּנָה אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ תִּפֹּלְנָה , וְרוּחַ סְעָרוֹת , תְּבַקֵּעַ . קסת של דיו , נתגלה בקומראן , חפצים דומים שימשו בוודאי בזמן כתיבת המגילות הגנוזות
  45. 45. יחזקאל פרק כ " א : כג וַיְהִי דְבַר - יְהוָה , אֵלַי לֵאמֹר .  כד וְאַתָּה בֶן - אָדָם שִׂים - לְךָ שְׁנַיִם דְּרָכִים , לָבוֹא חֶרֶב מֶלֶךְ - בָּבֶל מֵאֶרֶץ אֶחָד , יֵצְאוּ שְׁנֵיהֶם ; וְיָד בָּרֵא , בְּרֹאשׁ דֶּרֶךְ - עִיר בָּרֵא .  כה דֶּרֶךְ תָּשִׂים לָבוֹא חֶרֶב , אֵת רַבַּת בְּנֵי - עַמּוֹן ; וְאֶת - יְהוּדָה בִירוּשָׁלִַם , בְּצוּרָה .  כו כִּי - עָמַד מֶלֶךְ - בָּבֶל אֶל - אֵם הַדֶּרֶךְ , בְּרֹאשׁ שְׁנֵי הַדְּרָכִים לִקְסָם - קָסֶם :  קִלְקַל בַּחִצִּים שָׁאַל בַּתְּרָפִים , רָאָה בַּכָּבֵד .  כז בִּימִינוֹ הָיָה הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלִַם , לָשׂוּם כָּרִים לִפְתֹּחַ פֶּה בְּרֶצַח , לְהָרִים קוֹל , בִּתְרוּעָה לָשׂוּם כָּרִים עַל - שְׁעָרִים , לִשְׁפֹּךְ סֹלְלָה לִבְנוֹת דָּיֵק .  כח וְהָיָה לָהֶם כקסום - ( כִּקְסָם -) שָׁוְא בְּעֵינֵיהֶם , שְׁבֻעֵי שְׁבֻעוֹת לָהֶם ; וְהוּא - מַזְכִּיר עָו ‍ ֹן , לְהִתָּפֵשׂ . יחזקאל , כ " ג : יב אֶל - בְּנֵי אַשּׁוּר עָגָבָה פַּחוֹת וּסְגָנִים קְרֹבִים , לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל , פָּרָשִׁים , רֹכְבֵי סוּסִים בַּחוּרֵי חֶמֶד , כֻּלָּם . יחזקאל , כ " ה : ו כִּי כֹה אָמַר , אֲדֹנָי יְהוִה , יַעַן מַחְאֲךָ יָד , וְרַקְעֲךָ בְּרָגֶל ; וַתִּשְׂמַח בְּכָל שָׁאטְךָ בְּנֶפֶשׁ , אֶל - אַדְמַת יִשְׂרָאֵל ......  טו כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה , יַעַן עֲשׂוֹת פְּלִשְׁתִּים בִּנְקָמָה ; וַיִּנָּקְמוּ נָקָם בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ , לְמַשְׁחִית אֵיבַת עוֹלָם . מטבעות לשון
  46. 46. יחזקאל פרק כ " ט : כא בַּיּוֹם הַהוּא , אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל , וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן - פֶּה , בְּתוֹכָם ; וְיָדְעוּ , כִּי - אֲנִי יְהוָה . מטבעות לשון יחזקאל פרק ל " ו : כט וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם , מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם ; וְקָרָאתִי אֶל - הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ , וְלֹא - אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב .  ל וְהִרְבֵּיתִי אֶת - פְּרִי הָעֵץ , וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה :  לְמַעַן , אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם . יחזקאל פרק ל " ו : לב לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה , נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה יִוָּדַע לָכֶם :  בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם , בֵּית יִשְׂרָאֵל . יחזקאל פרק מ ': ב בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים , הֱבִיאַנִי אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל ; וַיְנִיחֵנִי , אֶל הַר גָּבֹהַּ מְאֹד , וְעָלָיו כְּמִבְנֵה - עִיר , מִנֶּגֶב .  ג וַיָּבֵיא אוֹתִי שָׁמָּה , וְהִנֵּה - אִישׁ מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת , וּפְתִיל - פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ , וּ קְנֵה הַמִּדָּה ; וְהוּא עֹמֵד בַּשָּׁעַר . ... ה וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת , סָבִיב סָבִיב ; וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה , שֵׁשׁ - אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח , וַיָּמָד אֶת רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד , וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד .  ו וַיָּבוֹא , אֶל שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִימָה , וַיַּעַל , בְּמַעֲלוֹתָו ; וַיָּמָד אֶת סַף הַשַּׁעַר , קָנֶה אֶחָד רֹחַב , וְאֵת סַף אֶחָד , קָנֶה אֶחָד רֹחַב . ובפרק מ " ב :   טז מָדַד רוּחַ הַקָּדִים , בִּקְנֵה הַמִּדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה , סָבִיב .  בידי האיש ( בנבואה ) היה קָנֶה . מידת הקנה היתה 6 אמות פלוס טפח . ואיתו הוא מדד את מידות המבנים .
  47. 47. מטבעות לשון הושע פרק ב ' יז וְנָתַתִּי לָהּ אֶת - כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם , וְאֶת - עֵמֶק עָכוֹר לְ פֶתַח תִּקְוָה . משלי פרק י " ד , ט " ו פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר ;    וְעָרוּם , יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ . הושע , פרק י " ג , ח אֶפְגְּשֵׁם כְּ דֹב שַׁכּוּל , וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם ; וְאֹכְלֵם שָׁם כְּלָבִיא , חַיַּת הַשָּׂדֶה תְּבַקְּעֵם .  יואל פרק ד ', יח וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס , וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב , וְכָל - אֲפִיקֵי יְהוּדָה , יֵלְכוּ מָיִם עמוס פרק ז ', יב וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה , אֶל - עָמוֹס , חֹזֶה , לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל - אֶרֶץ יְהוּדָה ; וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם , וְשָׁם תִּנָּבֵא .  יג וּבֵית - אֵל , לֹא - תוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא :  כִּי מִקְדַּשׁ - מֶלֶךְ הוּא , וּבֵית מַמְלָכָה הוּא .  יד וַיַּעַן עָמוֹס , וַיֹּאמֶר אֶל - אֲמַצְיָה , לֹא - נָבִיא אָנֹכִי , וְלֹא בֶן - נָבִיא אָנֹכִי :  כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי , וּבוֹלֵס שִׁקְמִים .  Cowboy יונה פרק א ', ה וַיִּירְאוּ הַ מַּלָּחִים , וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל - אֱלֹהָיו , וַיָּטִלוּ אֶת - הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל - הַיָּם , לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם ; וְיוֹנָה , יָרַד אֶל - יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה , וַיִּשְׁכַּב , וַיֵּרָדַם .  ו וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל , וַיֹּאמֶר לוֹ מַה - לְּךָ נִרְדָּם ; קוּם , קְרָא אֶל - אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ , וְלֹא נֹאבֵד .
  48. 48. מטבעות לשון צפניה פרק א ', ד וְנָטִיתִי יָדִי עַל - יְהוּדָה , וְעַל כָּל - יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם ; וְהִכְרַתִּי מִן - הַמָּקוֹם הַזֶּה , אֶת שְׁאָר הַבַּעַל אֶת שֵׁם הַ כְּמָרִים , עִם הַכֹּהֲנִים .  חגי פרק א ', ג וַיְהִי , דְּבַר - יְהוָה , בְּיַד - חַגַּי הַנָּבִיא , לֵאמֹר .  ד הַעֵת לָכֶם אַתֶּם , לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים וְהַבַּיִת הַזֶּה , חָרֵב . זכריה פרק י " ג , ז חֶרֶב , עוּרִי עַל - רֹעִי וְעַל - גֶּבֶר עֲמִיתִי נְאֻם , יְהוָה צְבָאוֹת ; הַךְ אֶת הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן , וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי עַל הַ צֹּעֲרִים .  פירוש רש " י : על הצוערים = על השלטונים הצעירים מן המלכים . ויונתן ( בן עוזיאל ) תרגם : " על הצוערים " = ממונים מבבליים השניים להם . איוב , פרק י " א : וְעֵינֵי רְשָׁעִים , תִּכְלֶינָה :    וּמָנוֹס , אָבַד מִנְּהֶם ; וְתִקְוָתָם , מַפַּח נָפֶשׁ . משלי , ג ': כד   אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד ;    וְשָׁכַבְתָּ , וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ .
  49. 49. מטבעות לשון ישעיהו , פרק מ " ח , ד מִדַּעְתִּי , כִּי קָשֶׁה אָתָּה ; וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ , וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה .  איוב , פרק י " ב ', ה וַיְהִי דְבַר - יְהוָה , אֵלַי לֵאמוֹר .   ו הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם , בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה ; הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר , כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל . איכה , פרק ג ', ב חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא - תָמְנוּ , כִּי לֹא - כָלוּ רַחֲמָיו .  כג חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים , רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ .  כד חֶלְקִי יְהוָה אָמְרָה נַפְשִׁי , עַל - כֵּן אוֹחִיל לוֹ . ולא חדשות לבקרים איוב , פרק י " ב ', ה יד וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי , לְחֵיל הָעַמִּים , וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת , כָּל הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי ; וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף ,. וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף . ירמיהו , פרק ל " א ', כא שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל , שֻׁבִי אֶלעָרַיִךְ אֵלֶּה .  כא עַד מָתַי תִּתְחַמָּקִין , הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה :  כִּי בָרָא יְהוָה חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ , נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר .  { ס }
  50. 50. מטבעות לשון קוהלת פרק א ' א דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן - דָּוִד , מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם .  ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת , הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל .  ...   ד דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא , וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת .  ה וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ , וּבָא הַשָּׁמֶשׁ ; וְאֶל - מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא , שָׁם .  ו הוֹלֵךְ , אֶל - דָּרוֹם , וְסוֹבֵב , אֶל - צָפוֹן ; סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ , וְעַל - סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ .  ז כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם , וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא ; אֶל - מְקוֹם , שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים , לָלָכֶת .  ח כָּל - הַדְּבָרִים יְגֵעִים , לֹא - יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר ; לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת , וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ .  ט מַה שֶּׁהָיָה , הוּא שֶׁיִּהְיֶה , וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה , הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה ; וְאֵין כָּל חָדָשׁ , תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ . קהלת פרק ד ': ט טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד :  אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב , בַּעֲמָלָם .   י כִּי אִם - יִפֹּלוּ , הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ ; וְאִילוֹ , הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל , וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ .  יא גַּם אִם יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם , וְחַם לָהֶם ; וּלְאֶחָד , אֵיךְ יֵחָם .  יב וְאִם יִתְקְפוֹ , הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם , יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ ; וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק .
  51. 51. מטבעות לשון משלי פרק ו ': ו     לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל ; רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם . ז    אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל . ח    תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ ; אָגְרָה בַקָּצִיר , מַאֲכָלָהּ . משלי פרק ט ': יז     מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ ;    וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם . ירמיהו פרק ל " א , י " ד כֹּה אָמַר יְהוָה , קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים , רָחֵל , מְבַכָּה עַל - בָּנֶיהָ ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ , כִּי אֵינֶנּוּ .
  52. 52. מטבעות לשון משלי פרק ל ': ו     שְׁלֹשָׁה הֵמָּה , נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי ;    וארבע ( וְאַרְבָּעָה ), לֹא יְדַעְתִּים . יט   דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר , בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ , עֲלֵי - צוּר ; דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב - יָם  וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה . כ   כֵּן , דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת : אָכְלָה , וּמָחֲתָה פִיהָ ;    וְאָמְרָה , לֹא - פָעַלְתִּי אָוֶן . משלי פרק ל ': כא   תַּחַת שָׁלוֹשׁ , רָגְזָה אֶרֶץ ;    וְתַחַת אַרְבַּע , לֹא תוּכַל שְׂאֵת . כב   תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ ;    וְנָבָל , כִּי יִשְׂבַּע - לָחֶם . כג   תַּחַת שְׂנוּאָה , כִּי תִבָּעֵל ;    וְשִׁפְחָה , כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ . משלי פרק ל ': כד   אַרְבָּעָה הֵם , קְטַנֵּי - אָרֶץ ;    וְהֵמָּה , חֲכָמִים מְחֻכָּמִים . כה   הַנְּמָלִים , עַם לֹא - עָז ;    וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם . כו   שְׁפַנִּים , עַם לֹא - עָצוּם ;    וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָם . כז   מֶלֶךְ , אֵין לָאַרְבֶּה ;    וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ . כח   שְׂמָמִית , בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ ;    וְהִיא , בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ . משלי פרק ל ': כט   שְׁלֹשָׁה הֵמָּה , מֵיטִיבֵי צָעַד ;    וְאַרְבָּעָה , מֵיטִבֵי לָכֶת . ל   לַיִשׁ , גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה ;    וְלֹא יָשׁוּב , מִפְּנֵי - כֹל . לא   זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ - תָיִשׁ ;    וּמֶלֶךְ , אַלְקוּם עִמּוֹ . לב   אִם - נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא ;    וְאִם - זַמּוֹתָ , יָד לְפֶה . לג   כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה וּמִיץ - אַף , יוֹצִיא דָם ; וּמִיץ אַפַּיִם ,   יוֹצִיא רִיב . המצאת החמאה ...
  1. A particular slide catching your eye?

    Clipping is a handy way to collect important slides you want to go back to later.

×