Your SlideShare is downloading. ×
העסק הביש 1954(2)
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

Thanks for flagging this SlideShare!

Oops! An error has occurred.

×
Saving this for later? Get the SlideShare app to save on your phone or tablet. Read anywhere, anytime – even offline.
Text the download link to your phone
Standard text messaging rates apply

העסק הביש 1954(2)

315
views

Published on


0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total Views
315
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
0
Actions
Shares
0
Downloads
0
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

Report content
Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
No notes for slide

Transcript

  • 1. מופץ בתאריך : 23/12/2009 ע " י *
    • המעוניינים להצטרף לרשימת התפוצה שלי או לפרוש ממנה
    • ישלחו מייל לכתובת הנ " ל עם בקשתם
    • חומר ( לא מסחרי ) להפצה יתקבל בתודה .
    גלעד שליט נחטף ב : 25.06.2006 עכשיו : 10.03.10 09:37 PM האם הממשלה מפקירה את אזרחיה ? האם צה " ל מפקיר את חייליו ? האם אנו אדישים לגורל אחינו ? [email_address] קידום שקופיות ידני ( ע " י לחליצת עכבר ) * המצגת מופצת כפי שהגיעה אלי – ללא שינויים / תיקונים דף זה איננו חלק מהמצגת המקורית והאמור בו איננו על דעת יוצר המצגת חלפו 1277 ימים ולילות ללא גלעד ציבעו את הארץ בצהוב יג " ש = ישוחרר גלעד שליט הוסיפו ר " ת אלו בראש כל מסמך " העסק - הביש " במצרים - 1954
  • 2. המודיעין במבצע "סוזאנה" אשגר מורשת מיוחד לציון 55 שנים ל " פרשה " "עסק-הביש" במצרים - 1954 פרסום חשיפת רשת החבלה הישראלית ומעצר חבריה בכלי התקשורת במצרים , 1954 רס " ן ניר שחם כתיבה ועריכה אלול התשס " ט , ספטמבר 2009 מורשת אמ"ן עכשיו כי ההווה והעתיד יונקים מהעבר
  • 3. " עסק - הביש " במצרים
    • " עסק - הביש " הינו כינויו של סיפור הפעלת רשת חבלה חשאית במצרים , בתחילת שנות
    • ה -50 של המאה הקודמת .
    • בראש ובראשונה זהו סיפורו של כישלון המודיעין הצבאי , החל מקביעת היעדים לפעולות
    • החבלה של הרשת , דרך מלאכת התכנון המבצעי , ההכשרה השטחית והמרושלת , וכלה בדרך הביצוע ,
    • שנכשלה כליל בהשגת משימה חסרת שחר , שלא היה לה שום סיכוי להשיג את היעד האסטרטגי
    • שהציבו לה מפעיליה – ביטול הפינוי הבריטי של תעלת סואץ ...
    • בעוד חבריה היו צעירים וצעירות יהודים , ציונים נלהבים ו - אזרחי מצרים , מפקדי הרשת ומפעיליה
    • היו קציני מודיעין ישראלים , מיחידת מודיעין – יחידה 131 , שפעלה באופן חשאי במדינות ערב .
    • כישלון המבצע ונפילת הרשת החשאית חשפו מערכות יחסים מעורערות בתוך אגף המודיעין ,
    • בעיות אמינות קשות , זיופים של מסמכים רשמיים , האשמות הדדיות ואף עדויות שקר .
    • בעקבות הכישלון , הודחו ראש אמ " ן דאז , בנימין גיבלי , ומפקד היחידה , מרדכי ( מוטק ' ה ) בן - צור ,
    • מתפקידיהם .
  • 4. " עסק - הביש " במצרים
    • זהו גם סיפורם הטראגי של גיבוריה – משה מרזוק ו - שמואל עזאר , שנידונו למוות והועלו לגרדום .
    • ושל ויקטור לוי , פיליפ נתנזון , רוברט דאסה , מרסל ניניו , מאיר מיוחס ו מאיר זפרן , שנשפטו
    • לתקופות מאסר ממושכות בכלא המצרי .
    • בהקשר זה ראוי להזכיר גם את סיפור נפילתו של רס " ן מאיר (" מקס ") בינט , קצין מודיעין ישראלי
    • שפעל במצרים במקביל ובאופן בלתי תלוי ברשת . האחרון נעצר על ידי שירותי הביטחון המצריים ,
    • ולאחר חקירות ברוטאליות בחר להתאבד בכלאו ולא לחשוף את סודותיו .
    • התנערות ראשי קהילת המודיעין מאחריותם למבצע , ששם הקוד הרשמי שלו היה " מבצע סוזאנה " ,
    • כמו - גם העיסוק הפנימי בשאלה " מי נתן את ההוראה " בין ראשי המערכת הפוליטית באותם הימים ,
    • עיסוק שזכה לכינוי ה " פרשה " , גרמו לכך שבמשך שנים רבות לא נעשה שום מאמץ להביא לשחרורם
    • של אסירי " עסק - הביש " מכלאם במצרים .
    • הללו שוחררו לבסוף בשנת 1968 כחלק מעסקת חילופי השבויים שהתבצעה בין ישראל לבין מצרים
    • לאחר סיומה של מלחמת ששת - הימים , בעיקר כתוצאה של לחץ בלתי מתפשר מצד ראש " המוסד "
    • דאז , שכיהן גם כ ראש אמ " ן בין השנים 1962-1963 , מאיר עמית ז " ל .
  • 5. יחידה 131 - רקע
    • מדור 13 הוקם במהלך מלחמת העצמאות , במסגרת " המחלקה המדינית " של משרד החוץ .
    • המשימות שהוגדרו לו : איסוף מודיעין , ו - זריעת בהלה בעורף האויב וביצוע פעולות חבלה ופעולות
    • הסחה נגד המאמץ המלחמתי של האויב בעת מלחמה .
    • עם סיום המלחמה , טענו ראשי מחלקת המודיעין הצבאי במטכ " ל , כי מאחר ומשימותיו של המדור
    • הן צבאיות טהורות , מיקומו צריך להיות בצה " ל , במסגרת מחלקת המודיעין , ולא במשרד החוץ .
    • אמנם , " המחלקה המדינית " סירבה לוותר , אך הוויכוח הוכרע לטובת מחלקת המודיעין במטכ " ל
    • ומדור 13 הפך ליחידה 131 - בפיקודו של מרדכי ( מוטק ' ה ) בן - צור ז " ל .
    • בתחילת שנות ה -50 יחידה 131 הפכה ליחידה צבאית עצמאית בתוך מחלקת המודיעין ,
    • לפחות עד לשנת 1963, אז עברה היחידה ואנשיה ת " פ " המוסד ".
    • תחת מחלקת המודיעין במטכ " ל , נועדה יחידה 131 להיות מופעלת רק בשעת חירום עליונה ,
    • ותוך התחשבות בשיקולים מדיניים . בתוך כך , הגדרת משימותיה של היחידה לא שונו .
    מ " מדור 13" במשרד החוץ ליחידה 131 במחלקת המודיעין של צה " ל
  • 6. הכפפת יחידה 131 לצה " ל – מחלוקת חדשה בתוך קהילית המודיעין
    • העברת היחידה והכפפתה למחלקת המודיעין במטכ " ל גררה בעקבותיה מחלוקת חדשה בקהילית המודיעין – " המוסד ", בתוקף היותו האחראי על הפעילות החשאית מחוץ לגבולות המדינה תבע , כי יחידה 131 תהיה כפופה לו , בעוד ראשי המודיעין הצבאי סירבו לכך בתוקף .
    • בכדי לפקח אחר פעילות היחידה הוחלט בשנת 1950 על מיסוד והקמת " ועדת השניים ", שכללה את ר ' המוסד , ראובן שילוח ז " ל , ואת סגן הרמטכ " ל ור ' אג " ם ***, מרדכי מקלף ז " ל .
    • כעבור כשנתיים , כאשר חברי ועדת הפיקוח עברו למלא תפקידים אחרים , נסתיים תפקידם גם
    • כאנשי ועדת הפיקוח , והועדה הלכה למעשה רוקנה מכל תוכן ממשי .
    *** עד לדצמבר 1953 פעלה מחלקת המודיעין ת " פ אגף המטה במטכ " ל . " ועדת השניים " – גוף פיקוח " אנמי "
  • 7. מדינת היעד - מצרים
    • לאחר סיום מלחמת העצמאות הוטל על יחידה 131 להקים " בסיס "
    • לפעילויות עתידיות של היחידה במצרים . למשימה נבחר אברהם דר ,
    • פעיל עליה ב ' ואיש " הפלוגה הימית " של הפלמ " ח , שבמהלך החודשים
    • האחרונים של מלחמת העצמאות ביצע בשליחות המודיעין כמה פעולות
    • ומשימות חשובות , והיה ממכריו ומאנשי אמונו של מרדכי ( מוטק ' ה ) בן - צור ,
    • מפקד היחידה .
    אברהם דר
    • אברהם דר נשלח למצרים בשנת 1951 , כשהוא מתחזה לסוחר ואיש עסקים ונושא דרכון בריטי
    • על שם " ג ' ון דארלינג ". בסיוע אנשי " המוסד לעליה " בקהיר , החל דר בגיוס חבורת צעירים יהודים
    • נאמנים ומהימנים לגוף המחתרתי שביקש להקים , שמאוחר יותר יעברו אימונים בשיטות חבלה
    • שונות ויפעלו בהינתן האות מישראל , על אף שבאותם ימים טרם נקבעו יעדים מוגדרים לרשת .
    • בסוף חודש אוגוסט 1951 עזב אברהם דר את מצרים . הוא הניח מאחוריו רשת ובה שתי חוליות
    • בשלבי התארגנות , אחת בקהיר ואחת באלכסנדריה . לרשות כל אחת מהחוליות הועמד מאוחר
    • יותר גם מכשיר קשר אלחוטי לקיום קשר רציף וקבלת הוראות הפעלה מישראל .
    הקמת בסיס לפעילות מבצעית ומודיעינית במצרים
  • 8.
    • עד אמצע 1953 נשלחו מרבית מאנשי הרשת בזה אחר זה לביצוע הכשרות צבאיות שונות בישראל ,
    • כאשר ההגעה אל ישראל וממנה נעשו דרך צרפת . בארץ הובאו אנשי הרשת למתקנים צבאיים ,
    • ושם בצורה חשאית הוכשרו בקורסי חבלה ( תכונות חומרי נפץ , טיפול בנפצים , הרכבת מוקשים ) ;
    • ב זיהוי אוניות וחבלה ימית ; בטכניקות קשר ואלחוט ; ובשימוש בכתב סתר ודיו סמויה .
    • מפקדים שונים שהיו מעורבים בתהליכי ההכשרה של אנשי הרשת העידו מאוחר יותר , כי את
    • האימונים שעברו אנשי הרשת בארץ בתחום הפעילות החשאית אפיינו חיפזון , שטחיות ו - פזיזות .
    • ביטוי נוסף להיעדר המקצועיות ניתן למצוא גם מההתעלמות מאפשרות של נפילת הרשת בידי
    • המצרים - שום הכשרה לא הוקדשה לכך , אף אחד מחברי הרשת לא קיבל " סיפור כיסוי " ,
    • לא נשמרו כללי מידור בסיסיים , ולא הוכנו שום תוכניות ואמצעי מילוט למקרה של נפילת הרשת .
    • בהקשר זה ראוי להדגיש גם את הבעייתיות והסיכון שבשימוש ביהודים אזרחי מצרים
    • כמאתר הפוטנציאלי לגיוס אנשי הרשת – במידה והיו נתפסים ( כפי שאכן קרה בפועל ), היו נשפטים
    • באשמת " בגידה " ולא כמרגלים ( הזכאים להגנה משפטית מתוקף זכויות בינלאומיות שונות ).
    • מעבר לכך , לא הוקדשה גם שום מחשבה לסיכון שבו הועמדה קהילת יהודי מצרים .
    בעיות היסוד בהכשרת אנשי הרשת – חיפזון , שטחיות ופזיזות שמואל עזאר הי " ד משה מרזוק הי " ד במדי צה " ל . מימין לשמאל : ויקטור לוי , מפקד התא בקהיר מפקד התא באלכסנדריה רוברט דאסה ופיליפ נתנזון , מגיבורי ה " פרשה "
  • 9. המחלוקת בין גופי המודיעין סביב הפעלת הרשת
    • במהלך שנת 1954 החלה להתפתח מחלוקת חריפה בין ראש " המוסד " דאז , איסר הראל , לבין
    • הממסד הביטחוני בראשות שר הביטחון דאז , פנחס לבון , וראש אמ " ן דאז , בנימין גיבלי . הראל ,
    • אשר התקומם נגד עצם הכפפתה של יחידה 131 לחיל המודיעין ( ולא ל " מוסד "), טען , כי תוכניות
    • היחידה היו בעלות " אופי פזיז והרפתקני , חסרות שיקול דעת ואחריות מדינית ".
    • הראל למד על הרעיונות השונים שהועלו להפעלת היחידה מממלא מקומו של ראש אמ " ן דאז ,
    • יהושפט הרכבי ( גיבלי שהה באותה העת בלימודים בחו " ל ). הרכבי טען , כי התוכניות מוכרות
    • לרמטכ " ל , משה דיין , ולשר הביטחון לבון , ועובדו על ידי אמ " ן בידיעתם ובהסכמתם המלאה .
    • הראל , שחש ממודר ולא היה מעודכן בכל פרטי התוכניות , תבע לכונן מחדש את " ועדת השניים ",
    • במטרה להחיות את הפיקוח המשותף על פעילות היחידה . דרישתו נדחתה ע " י שר הביטחון לבון .
    • על פי עדותו של הראל , החריפו היחסים בין " המוסד " לבין אמ " ן עוד יותר לאחר שובו של גיבלי
    • מחו " ל , במרץ 1954 – " גיבלי ניצל את הגיבוי של לבון , כדי להתנכר אל ' המוסד ' ולבטל באורח
    • שרירותי הסכמים והסדרים שנקבעו קודם לכן ..."
    איסר הראל ז " ל ראש המוסד פנחס לבון ז " ל שר הביטחון ראש אמ " ן בנימין גיבלי ז " ל משה דיין ז " ל הרמטכ " ל יהושפט הרכבי ז " ל ממלא מקום ר ' אמ " ן צמרת הממסד הביטחוני של ישראל בימי ה " פרשה "
  • 10. תמורות מדיניות במזרח - התיכון וחילופי גברי
    • בתחילת 1954 התחלפה הצמרת המדינית בישראל , בעקבות פרישת ראש הממשלה ושר
    • הביטחון , דוד בן - גוריון . ראש הממשלה החדש , משה שרת , ושר הביטחון החדש , פנחס לבון ,
    • נתפסו על ידי חלקים גדולים בציבור כחסרי רקע וניסיון ביטחוני . חלל משמעותי זה מולא על ידי
    • הרמטכ " ל , משה דיין , כשלצידו ר ' אמ " ן , בנימין גיבלי , שהוערך כמי שעתידו עוד לפניו .
    בהנהגת ישראל – מבצע " סוזאנה " יוצא לדרך
    • ביוני 1954 התקרב לסיומו מו " מ טעון בין בריטניה לבין מצרים על פינוי תעלת סואץ ,
    • 38 מחנות צבא בריטיים ו -10 שדות תעופה צבאיים , ערוכים ומתוחזקים היטב . החשש בישראל
    • היה שהפינוי הבריטי יעניק למצרים אמצעים נוספים להגביר את האיום הצבאי על ישראל .
    • כל זאת , כאשר הסכם שביתת הנשק שנחתם בשנת 1949 בין ישראל ובין מצרים לא סיים
    • למעשה את מצב המלחמה בין המדינות ( שנמשך בדרכים אחרות ).
    • תהליכים אלו ( ונוספים ) התרחשו בעת שהמערב , בהובלת ארצות - הברית , עסק באותם הימים
    • בהקמת ברית הגנה אזורית *** במזרח התיכון , כחלק מצעדי ההיערכות לאפשרות של פרוץ
    • מלחמת עולם שלישית ( גרעינית ) ביוזמה סובייטית .
    • מצרים , שאחרי מהפכת " הקצינים החופשיים " הניפה את דגל הלאומנות הערבית ומדיניות
    • ה ' אי - הזדהות ' , בחרה לחבור בהתרסה ל - ברית - המועצות , ואף נהפכה בהמשך לבעלת בריתה
    • העיקרית במזרח התיכון .
    *** אחרי שהצליחה להקים את ברית נאט " ו במערב אירופה , חתרה ארה " ב להקים מדרום לבריה " מ ברית אזורית נוספת , כאשר בברית ההגנה הדרומית אמורות היו להשתתף טורקיה , איראן , פקיסטאן , עיראק ו - מצרים . בהתאם לתפיסה האמריקאית , ישראל לא היתה אמורה להיות חלק מברית זו .
  • 11. התחלת ההפעלה המבצעית של הרשת במצרים
    • במהלך 1954 החליט מפקד היחידה מוטק ' ה בן - צור למנות את אברי אלעד ( זיידנברג , שלימים
    • נודע בכינוי " האדם השלישי "), למפקד הרשת במצרים ***. האחרון שהה קודם לכן יותר משנה
    • במצרים כסוכן בודד , ולדבריו אף הצליח להתיידד עם שר הפנים המצרי ועם ראש שירותי הביטחון .
    *** אברי אלעד הודח מצה " ל פעמיים בגין עבירות מרמה והתחזות וגויס ליחידה 131 בגלל התפיסה ששרתה ברוח הימים ההם , כי מוטב לגייס לתפקידי מודיעין נועזים אנשים בעל עבר פלילי ( בשל " תכונותיהם " ומשום שירצו , כך הניחו , לטהר את שמם ). הסבר נוסף שניתן בדיעבד לגיוסו של אלעד נסוב סביב המצוקה , שהיתה ביחידה ובאמ " ן באיתור מועמדים מתאימים . מינוי מפקד שנוי במחלוקת הנחיות לפעולה
    • ההנחיות שהתקבלו - " לערער את אמון המערב במשטר הקיים ( במצרים ) ע " י גרימת אי - ביטחון
    • ציבורי ומעשים , שיביאו למאסרים , להפגנות ולפעולות נקם , תוך כדי העלמה מוחלטת של
    • הגורם הישראלי ...". למבצע העתידי , האמורפי בינתיים , נקבע בישראל שם הקוד " סוזאנה ",
    • על שם בת זוגו של אחד מחברי הרשת .
    • אלעד , שקודם לכן לא היה בסוד הרשת ולא הכיר את חבריה , נשלח לקהיר , כשברשותו דרכון
    • גרמני על שם " פאול פרנק " ובכיסוי של איש עסקים . אל חברי הרשת התוודע בשם " רוברט ".
    • שלוש המשימות הראשונות שנתבקשו חברי הרשת לבצע היו – לרכוש בבתי מרקחת חומרים
    • כימיים להכנת חומרי נפץ , להקים בית מלאכה חשאי להתקנת החומרים , ולערוך סיורים לאיסוף
    • מל " מ , בקרבת מטרות המיועדות לפעולות חבלה שיבוצעו בעת מלחמה .
  • 12. פעילות מבצעית ראשונה – יולי 1954
    • הפעולה הראשונה של הרשת התבצעה ב -2 ביולי 1954 - הצתה בבניין הדואר באלכסנדריה ,
    • שלא יצרה את האפקט והתוצאה המיוחלת . הפעולה השנייה התקיימה ב -14 ביולי - הטמנת
    • חומרי נפץ בנרתיקי משקפיים בצריף הספרייה האמריקאית , הצמוד לבניין השגרירות בקהיר ,
    • ובאולם הקריאה של הספרייה האמריקאית באלכסנדריה - גם היא לא השיגה את מטרתה .
    • שתי הפעולות אפילו לא זכו לאיזכור בכלי התקשורת במצרים .
    דיין יוצא לחו " ל ( מאוחר יותר יטען כי לא הכיר את הפעולה השלישית )
    • ב -11 ביולי 1954 , בין שתי הפעולות , יצא הרמטכ " ל , משה דיין , למסע ממושך בן 5 שבועות
    • בארצות הברית ובצרפת . הפעולה הראשונה של הרשת התבצעה כאשר דיין היה עדיין בארץ ,
    • בעוד הפעולות האחרות התבצעו כשכבר היה בחו " ל . את מקומו מילא סגנו , האלוף יוסף אבידר ,
    • שלא היה במעגל שותפי הסוד לרשת החשאית במצרים .
    • ב -15 ביולי , הודיעה ממשלת בריטניה , כי החתימה על הסכם הפינוי צפויה ב -23 ביולי 1954 .
    • בדיון חירום שהתקיים באותו היום במשרד הביטחון , בראשות שר הביטחון פנחס לבון , הוצגה
    • השאלה – האם ישראל יכולה בתוך שבוע לבצע מעשה שיפעיל את מתנגדי הפינוי בבריטניה
    • ויגרור משבר ממשלתי , שיעכב את חתימת ההסכם ?
    • ב -17-18 ביולי , פקד מפקד יחידה 131, מוטק ' ה בן צור , על מפקד הרשת במצרים , אברי אלעד ,
    • " התחל מיד בפעולה למניעתו או לדחייתו של ההסכם האנגלו - מצרי . המטרות הן : מוסדות
    • תרבות ותעמולה ; מוסדות כלכליים ; נציגים רשמיים , מכוניותיהם , נציגים בריטיים , או
    • בריטים אחרים ; כל דבר נוסף שיכול להביא לניתוק היחסים הדיפלומטיים ..."
  • 13. הפעולה משתבשת – חברי הרשת נעצרים
    • הפעולה שאמורה היתה להיות הגדולה שבמבצעים המתוכננים נקבעה ל -23 ביולי 1954 , בו צוין
    • במצרים יום השנה ל " מהפיכת הקצינים ". יעדיה היו ביצוע פיגועים סימולטאניים בשני בתי קולנוע
    • בקהיר , בשני בתי קולנוע באלכסנדריה , ובמחסן לשמירת חפצים בתחנת הרכבת בקהיר .
    • ב -23 ביולי יצאו ( כמתוכנן ) מספר חוליות של הרשת עם פצצות תבערה ליעדי הפעולה . חומרי נפץ
    • שהוטמנו בתוך נרתיק משקפיים בכיסו של חבר הרשת פיליפ נתנזון ניצתו והחלו לבעור כאשר
    • עמד להיכנס לקולנוע " ראיו " באלכסנדריה והוא נתפס בידי אנשי ביטחון מצריים .
    • בו בלילה ובימים שלאחר מכן נלכדו כל חברי הרשת : ד " ר משה מרזוק , שמואל עזאר , ויקטור לוי ,
    • מרסל ( ויקטורין ) ניניו , רוברט דאסה , מאיר זפרן , מאיר מיוחס , אלי יעקב ו - סיזר כהן . משפטם
    • החל בקהיר ב -11 בדצמבר 1954 . יהודי מצרי בשם יוסף קרמונה , שלא היה לו כל קשר לרשת ,
    • נעצר אף הוא . במהלך חקירתו התאבד , או עונה למוות בידי אנשי הביטחון המצריים .
    • בהקשר זה ראוי לציין , כי על פי עדויות מאוחרות יותר של אנשי הרשת , הם הבחינו כי באופן חריג ,
    • עוד לפני התקלה שארעה בכליו של נתנזון , ניתן היה להבחין בהיערכות מתוגברת של כבאיות
    • ואנשי משטרה וביטחון מצריים בסמוך לבית הקולנוע באלכסנדריה .
    המטרה השאפתנית – סיכול הפינוי הבריטי של תעלת סואץ
  • 14. מאיר ( מקס ) בנט ז " ל הפעולה משתבשת – חברי הרשת נעצרים סיפור נפילתו של מאיר ( מקס ) בינט
    • במקביל ללכידת אנשי הרשת נתפס גם מאיר ( מקס ) בינט , רס " ן בחיל המודיעין , שפעל במצרים
    • באופן בלתי תלוי לפעילות המבצעית של רשת החבלה במצרים .
    • אמנם , בינט לא היה חלק מהרשת המבצעית של היחידה במצרים , אך במסגרת פעילותו הונחה
    • לחבור לא אחת - תוך הפרת כללי המידור הבסיסיים - לחלק מאנשיה ( כך לדוגמה , מרסל ניניו
    • שימשה במקביל לפעילותה ברשת גם כמקשרת שלו ), ולפחות פעם אחת סייע בינט גם בהעברת
    • כספים מישראל עבור אנשי הרשת במצרים .
    • עם מעצרו עבר בינט חקירות קשות , מלוות בעינויים , וב -21 בדצמבר 1954 בחר להתאבד בכלאו ולא לחשוף את סודותיו . לאחר שארונו הועבר לקבורה בישראל הועלה בינט לדרגת סא " ל .
  • 15.
    • לאחר כישלון פעולת החבלה ב -23 ביולי 1954, ובעקבותיה חשיפתם ומעצרם של כל אנשי
    • הרשת על ידי מנגנוני הביטחון המצריים , אברי אלעד , מפקד הרשת – היה היחידי שלא נעצר .
    • יתרה מכך , אלעד עשה עוד שבועיים נוספים ( מחשידים ) במצרים , במהלכם אף הספיק למכור
    • את רכבו ולצאת באופן מסודר לאירופה .
    • מאוחר יותר ( בשנת 1957 ) הורשע אלעד בקיום מגע עם איש מודיעין מצרי בגרמניה ,
    • אותו הכיר עוד מתקופת שהותו במצרים , ו - בהחזקת מסמכים סודיים .
    • משפטו התקיים בישראל ב " דלתיים סגורות " ובסיומו נשפט אלעד ל -10 שנות מאסר . לאחר
    • שסיים לרצות את תקופת מאסרו , היגר לארצות - הברית .
    • ההאשמה , כי הוא זה שהסגיר את הרשת במצרים נשענה על ראיות נסיבתיות בלבד ולפיכך
    • לא ניתן היה להעמידו לדין באשמה זו ולהרשיעו .
    אברי אלעד , " האדם השלישי " – בוגד או סוכן כפול ?
  • 16. גזרי הדין – ב -27 בינואר 1955 פרסם בית הדין הצבאי בקהיר את גזר דינם של עצורי הפרשה :
    • משה מרזוק ו - שמואל עזאר נידונו למוות בתליה . השניים הועלו לגרדום ב -31 בינואר 1955 , לאחר מותם הועלו השניים לדרגת סא " ל .
    • ויקטור לוי , ו - פיליפ נתנזון נידונו למאסרי עולם . השניים שוחררו בשנת 1968 .
    • מרסל ( ויקטורין ) ניניו ו - רוברט דאסה נידונו ל -15 שונות מאסר . השניים שוחררו בשנת 1968 .
    • מאיר זפרן ו - מאיר מיוחס נידונו ל -7 שנות מאסר . השניים שוחררו בשנת 1961 .
    • אברהם דר - " ג ' ון דארלינג " - נידון למוות שלא בפניו .
    • אברי אלעד ( אברהם זיידנברג ) – " פאול פרנק " – נידון למוות שלא בפניו .
    • אלי יעקב נעים - נמצא חף מפשע ושוחרר ממעצרו . לאחר שעלה ארצה עבר חקירות מודיעיניות
    • בחשד שווא שהפליל את חבריו . לאחר סיום חקירותיו בחר להגר לארצות - הברית .
    • סיזר יוסף כהן – נמצא חף מפשע ושוחרר ממעצרו .
  • 17. מי נתן את ההוראה ?
    • ההוראה לשלוש הפעולות הועברה מ מוטק ' ה בן - צור ל - אלעד . אולם הסערה בישראל , הן זו
    • הביטחונית והן זו המדינית , התמקדה בפעולה השלישית , שבוצעה ב -23 ביולי 1954 .
    • ראש הממשלה , משה שרת , לא ידע מאומה על הפעלת יחידה 131 במצרים . ביומנו כתב שנודע
    • לו על כך לראשונה ובאקראי רק ב -27 ביולי . שר הביטחון , פנחס לבון , טען , כי הפעולות במצרים
    • בוצעו לפני שנתן אישור לכך . הרמטכ " ל , משה דיין , שהה באותה עת בשליחות בארצות הברית ,
    • בעוד ממלא מקומו וסגן הרמטכ " ל , יוסף אבידר , לא היה כלל במעגל שותפי הסוד .
    • ראש אמ " ן , בנימין גיבלי , טען , כי ב -16 ביולי זומן לביתו של שר הביטחון פנחס לבון , שהורה לו ,
    • לטענתו של גיבלי , להפעיל את היחידה במצרים (" כאילו " שתי הפעולות הראשונות היו " יתומות ").
    • עקב כך זימן גיבלי את מפקד היחידה , מוטק ' ה בן - צור , ב -17 ביולי , והורה לו להפעיל את הרשת
    • במצרים . למחרת , ב -18 ביולי העביר בן - צור ל - אברי אלעד מפקד הרשת במצרים את הפקודה .
    • בנוסף טען גיבלי , כי ב -19 ביולי דיווח בכתב אל הרמטכ " ל , משה דיין , ששהה בארה " ב , כי
    • היחידה הופעלה " לפי הוראתו של לבון " . דיין , לטענתו , השמיד את המכתב המקורי ולא " זכר "
    • אם נכללה בו פסקה זו . גיבלי מצידו דאג להציג " עותק " של המכתב ששלח לדבריו ל - דיין , אך
    • ה " עותק " שהציג הודפס מחדש , ולמעשה זויף .
  • 18. אחרית דבר
    • הטענות בדבר זיופים שנעשו באגף המודיעין , לא הסירו לחלוטין את האחריות משר הביטחון ,
    • אך הטילו צל כבד על האגף . בעקבות הכישלון הודחו וסיימו את תפקידיהם ראש אמ " ן ,
    • בנימין גיבלי , ומפקד היחידה , מוטק ' ה בן - צור .
    • כישלון " עסק הביש " וגביית העדויות שבאו אחריו חשפו מערכת יחסים מעורערת בתוך אמ " ן , וסימלו את השפל הנמוך ביותר שאליו התדרדרו היחסים בתוך קהילית המודיעין , בעיקר
    • בין אמ " ן בין " המוסד ".
    • כישלון " עסק הביש " לא נבדק במסגרת תהליך הפקת לקחים מקצועי באמ " ן . 6 גורמים בדקו
    • צדדים שונים של הכישלון ( ועדת אולשן - דורי – 1955 , ועדת עמיעד – 1958 , ועדת כהן – 1960 ,
    • ועדת בן - דוד – 1960 , ועדת השבעה – 1960 , ועדת חוץ וביטחון – 1960 ) והתמקדו בעיקר
    • בשאלות מי נתן את ההוראה והאם אברי אלעד היה זה שהסגיר את הרשת .
    • שום גורם מקצועי , באמ " ן או מחוצה לו , לא בדק את הנחת היסוד השגויה שהביאה לגיוסו של
    • אברי אלעד , ואת הכשל בתהליכי אישור התוכניות להפעלת הרשת החל משלב הגדרת המטרות ,
    • דרך מלאכת התכנון וכלה באופן הביצוע . כך קרה שבסופו של דבר , אף אחת מועדות הבדיקה
    • שהוקמו לא הצליחה לייצר מסמך לקחים מקצועיים ומסקנות אחיד , ומגורם מוסמך .
  • 19. ה " פרשה " / " פרשת לבון "
    • החקירות החלקיות השונות שנערכו בעקבות עדות השקר של אברי אלעד , מפקד הרשת במצרים
    • ( אשר נחשד בשיתוף פעולה עם שירותי הביטחון המצריים ), הולידו בהמשך את השערורייה הפוליטית ,
    • " פרשת לבון " , שהרעידה את יסודות הממשל בישראל והביאה להתפטרותו מתפקידו של שר
    • הביטחון פנחס לבון , ומאוחר יותר , בשיאה , גם להתפטרותו של ראש הממשלה , דוד בן - גוריון .
    כתבות עיתונות שעסקו בפרשה
  • 20. מאיר עמית – על הפעילות " מאחורי הקלעים " לשחרור אסירי ה " פרשה " בהצדעה לאלוף מאיר עמית ז " ל ב -17 ביולי 2009 נפטר האלוף מאיר עמית , שכיהן כראש אמ " ן בין השנים 1962-1963, ולאחר מכן כר ' המוסד בשנים 1963-1968. מאיר עמית פעל רבות והביא בסופו של דבר לשחרורם של " אסירי מצרים ". יהי זכרו ברוך ! מאיר עמית ז " ל
  • 21. דוגמה לדו " ח מעקב עיתי פנימי אחר קורות האסירים במצרים – יולי 1957
  • 22. מקורות
    • " עושים עסק ביש – ' הפרשה ' ", שלמה נקדימון , מתוך הספר " מלאכת מחשבת ,
    • 60 שנות מודיעין ישראלי , מבט מבפנים ", ה " מרכז למורשת המודיעין " ( מל " מ ), 2008,
    • מהוצאת ידיעות ספרים .
    • צה " ל בחילו , אנציקלופדיה לצבא ולבטחון – " חיל המודיעין ", עודד גרנות ,
    • רביבים – הוצאה לאור , מהדורת ספרית מעריב .
    • מכון לנדר – " אסירי עני וברזל ", עבודה סמינריונית מאת גב ' נורית אושרי שפירו ,
    • בהנחיית פרופ ' נחם אילן – דצמבר 2008.
    • ארכיון צה " ל ומערכת הביטחון .
    מורשת אמ"ן עכשיו כי ההווה והעתיד יונקים מהעבר