דרום העיר לאנשים   עקרונות למדיניות תכנון חדשה בדרום תל אביב - יפו   על פי חזון העיר  מנקודת מבטם של תושבים   האנשים ההצעה...
חלק ראשון  היסטוריה קצרה של דרום תל אביב ,  מירוק לשחור
אקולוגיית ההדר  אזור יפו היה ללא ספק אחד האזורים היפים במזרח התיכון :  יפו היא אולי העיר היחידה שהיא בעלת שורשים תנ "...
מפת תיאודור קנדל ,  סוף המאה ה - 18 היסטוריה קצרה של דרום העיר ,  מירוק לשחור
אזור יפו בסוף המאה ה - 19 היסטוריה קצרה של דרום העיר ,  מירוק לשחור
1917:  יפו ממעוף הציפור  -  מבט למזרח על יפו וארץ ההדר   היסטוריה קצרה של דרום העיר ,  מירוק לשחור
פועלים יהודים וערבים בקטיף תפוזים ביפו
שנות העשרים :  תל אביב בורחת מיפו צפונה ודרומה עם גלי העלייה הגדולים שמגיעים אחרי מלחמת העולם הראשונה ,  ולאחר המאורעות של...
שנות השלושים :  הארכיפלג הדרומי  תל אביב דוהרת צפונה .  השכונות הדרומיות נשארות מאחור ,  ומתפתחות כאיים בים שטחי הפרדסים ש...
1937:  השכונות הדרומיות של תל אביב עוברות מירוק לשחור תכנית בנין עיר  44  מ - 1937  קובעת תקנות להפרדות שימושים בעיר כולה ...
1938:  תיקון תכנית גדס והמצאת  " העיר השחורה " תיקון תכנית גדס ב - 1938  מגדיר כמעט את כל צפון העיר כאזור מגורים...
1941:  התחנה המרכזית  " הישנה " התחנה המרכזית שנפתחה ב - 1941  משנה באופן סופי את אופייה ה " התיישבותי &quo...
1950-1948:  ממזרח יפו לדרום תל אביב בין החודשים מרץ ודצמבר  1948,  ב - 5  מהלכים עוקבים ,  סופחו לעיר תל אביב השטחים הכבוש...
אזור תל אביב בתכנית הארצית  על פי התוכנית הארצית מ - 1951,  שהקדישה פרק מיוחד לתכנון אזורי של אזור תל אביב ,  נשמר חלק משמ...
1954:  גם השכונות הדרומיות החדשות עוברות מירוק לשחור החל מ - 1951  החלה עיריית תל אביב בראשותו של מהנדס העיר אהרון הורוביץ...
שנות החמישים :  התיעוש מתקבע האיחוד עם תל אביב הפך את מרבית אזורים המסופחים לאזורי תעשייה ומלאכה .  גם אם תכניתו של הורובי...
שנות השישים :  לידתו של ה " פער " מסוף שנות החמישים הופכת המדיניות התכנונית לבעיה חברתית .  תיעוש הולך וגובר ,  ...
1967:  ברוכים הבאים לתחנה המרכזית החדשה רועי חמד ,  עיבוד ממוחשב להדמייה של התחנה המרכזית החדשה בעלון פרסומת מאמצע שנות הש...
דרום תל אביב ,  תצלום אווירי , 1984 שנות השמונים :  העיר מגיעה אל הקצה  המטרופולין משתלט ,  פחות או יותר ,  על כל שטחי הפר...
דרום תל אביב ,  תצלום אווירי , 1984 שנות התשעים :  דרום תל אביב נחתכת מהמפה  החל מאמצע שנות השמונים ,  תל אביב נשטפת בגל ש...
בית ספר ביאליק ברחוב לוינסקי ,  מבט ממערב , 1941 שנות האלפיים :  בית הספר ביאליק נהרס המע " ר מתחבר לאיילון סיטי .  ש...
חלק שני  דרום תל אביב :  המצב הקיים
דרום תל אביב ,  תצלום אווירי , 1984 דרום תל אביב ,  תצלום אוויר , 2008 דרום תל אביב :  המצב הקיים דרום העיר :  המצב הקיים ...
דרום תל אביב ,  תצלום אווירי , 1984 דרום תל אביב ,  ביתור השטח דרום העיר :  המצב הקיים – ביתור השטח על ידי צירי תנועה
דרום העיר :  המצב הקיים – ביתור התכנון
<ul><li>תכניות כוללות עכשוויות </li></ul><ul><li>תמ &quot; מ  5 </li></ul><ul><li>התכנית האסטרטגית חזון העיר </li></ul><ul...
<ul><li>תא / 2797  מתחם אליפלט אילת  </li></ul><ul><li>גבולות התכנית :  מצפון  -  רחוב אילת מדרום  -  רחוב הרבי מבכרך ממזר...
<ul><li>תא / 3201  פ &quot; ת הנגב </li></ul><ul><li>גבולות התכנית :  במערב  -  דרך בגין  ( דרך פתח תקוה )  בצפון  -  רח '...
<ul><li>תכניות מדיניות </li></ul><ul><li>תכנית מתחם התחנות </li></ul><ul><li>מטרות התכנית :  מתוך תקציר התכנית : &quot; מט...
<ul><li>מבואות יפו  </li></ul><ul><li>תכניות מדיניות </li></ul><ul><li>תכנית אב מבואות יפו </li></ul><ul><li>גבולות התכנית...
תחנה מרכזית ישנה ,  תחנה מרכזית חדשה ,  תחנות מוניות ,  מגרשי גרוטאת ,  מגרשים לחומרי בניין ,  מזבלות ,  מגרשים לגרירת רכב...
הידעתם ?  70%  מתחנות הדלק הפועלות בתל אביב ממוקמות בדרום העיר   דרום העיר :  המצב הקיים – זיהום קרקע בדרום תל אביב
דרום תל אביב ,  תצלום אווירי , 1984 תל אביב – יפו ,  שחזור של מפת השימושים של העיר ,  סתיו  2009 דרום העיר :  המצב הקיים –...
חלק שלישי  דרום תל אביב על פי חזון העיר
דרום תל אביב על פי חזון העיר
דרום תל אביב על פי חזון העיר
חלק רביעי דרום תל אביב :  עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
דרום תל אביב :  עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר <ul><li>לא נגענו :  הדרום בתשריט התפקודי של מסמך  &quot; חזון ...
דרום תל אביב :  עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר לא נגענו :  הצהרת הכוונות במסמך  &quot; חזון העיר &quot;
דרום תל אביב :  עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר לא נגענו :  תיאור ארבעת הקווים האסטרטגיים במסמך  &quot; חזון ה...
דרום תל אביב :  עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר כמה עקרונות מתוך חזון העיר : פרויקטי מנוף :  כלי חשוב להתחדשות...
עיר לאנשים דרום תל אביב :  עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
דרום תל אביב :  עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר תעסוקה שצ &quot; פ שצ &quot; פ זמני מבני ציבור מיחזור שימושים ...
מיחזור שטחים בנויים  הוצאת שימושי תעשייה ,  מלאכה ותעסוקה ,  ומסחר ,  והפיכתם לאזורי מגורים במהלך שנות השמונים והתשעים ,  ...
דרום תל אביב ,  מפת השימושים – מצב קיים ומוצע   מצב קיים מצב מוצע דרום תל אביב :  עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון ה...
חלוקה צודקת ושוויונית של זכויות הבנייה בנייה מגדלית היא ביטוי של מונופול על קרקע ועל זכויות בנייה .  היא מבטאת לא רק חוסר ...
בנייה חדשה מרקמית הדוגמאות האחרונות של השכונות החדשות שהוקמו ושיוקמו לצד קרית שלום  ( המושבה האיטלקית ופארק החורשות )  מצט...
טיפוח האקולוגיה והמורשת המקומית בתצלומי האוויר הישנים של תל אביב אפשר להיווכח בקלות שלפני הקמת המדינה היה אזור דרום תל אבי...
שימור יש להשלים את סקר השימור שנעשה בדרום ,  לערוך סקר נוסף ביפו בשיתוף עם אדריכלים דוברי ערבית ,  ולהשלים את עבודות המחקר...
שימור :  בתי פרדס בדרום תל אביב שימור בתי פרדס ומפעלי מים   דרום תל אביב :  עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
חידוש המורשת המקומית על ידי שימור וחידוש אקולוגיית ההדר המקומית   דרום תל אביב :  עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון ה...
הפרדסים יחד עם הצירים ההיסטוריים שיקום ארבע הדרכים ההיסטוריות של יפו   דרום תל אביב :  עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי ח...
שיקום ופיתוח ארבע הדרכים ההיסטוריות דרך יפו תל אביב  – הגבול ההיסטורי בין אחוזת בית וארץ הפרדסים ,  ואחד הרחובות ההיסטוריי...
מתן קדימות לצירים ההיסטוריים ושמירה על רצף מירבי של השטחים הירוקים מיתון או שיקוע תנועה עוברת   דרום תל אביב :  עקרונות למ...
הקמת מבני ציבור בעשור האחרון יזמה עיריית תל אביב סדרה ארוכה של פרויקטים ציבוריים חדשים ופרויקטים לשיפוץ מבנים קיימים – תיא...
מבני ציבור בשטח הפרדסים ועל הצירים ההיסטוריים ,  במקומם של המטרדים מבני ציבור משולבים בשטחים פתוחים או בצירים ההיסטוריים  ...
פארק הפרדסים עם בתי הבאר ומבני הציבור פארק הפרדסים   דרום תל אביב :  עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
טיפול במטרדים נקודתיים ואזוריים אזור הדרום משופע במטרדים שונים ,  שחלקם מרוכזים באתר אחד ויוצרים גלי הדף של נזקים – רעש , ...
יצירת דופן עירונית על ידי מגורים ושימושים מעורבים מבני מגורים ושימושים מעורבים משולבים בשטחים פתוחים או בצירים ההיסטוריים ...
יצירת דופן עירונית על ידי מגורים ושימושים מעורבים מע &quot; ר לאורך ציר אילון   דרום תל אביב :  עקרונות למדיניות תכנון חדש...
בנייה לגובה  ( מגדלים ) –  גביית החוב הסביבתי לא ייבנו יותר מגדלים בדרום תל אביב .  אם עד כה לא ניתן היה לכמת את המחיר הסב...
דרום תל אביב :  עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
דרום תל אביב :  עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
דרום תל אביב :  עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
Upcoming SlideShare
Loading in …5
×

דרום העיר לאנשים

2,986 views

Published on

0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total views
2,986
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
12
Actions
Shares
0
Downloads
32
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

דרום העיר לאנשים

  1. 1. דרום העיר לאנשים עקרונות למדיניות תכנון חדשה בדרום תל אביב - יפו על פי חזון העיר מנקודת מבטם של תושבים האנשים ההצעה הוכנה בהתנדבות על ידי קבוצת פעילים , אדריכלים ומתכננים , רובם מתגוררים או פועלים בדרום תל אביב וביפו : איזנברג אפרת , איזקוב ליאת , אנגלמן קרן , בארי דליה , בן מור גיל , ברקאי - נבו ענת , גינסברג כרמית , וולרשטיין סבסטיאן , ירושלמי גלית , ישראלי אושרת , כהן עומר , לינדנר קרין , מימר נאור , מרום נתי , נדלר גורי , נרדי גיא , פוקס גסי , פרמן אריאל , צור ברברה , קיים מוקי , רוטברד שרון , רוסטיקר אהוד , שווץ קרן , שור לירון , שר שלום אביעד
  2. 2. חלק ראשון היסטוריה קצרה של דרום תל אביב , מירוק לשחור
  3. 3. אקולוגיית ההדר אזור יפו היה ללא ספק אחד האזורים היפים במזרח התיכון : יפו היא אולי העיר היחידה שהיא בעלת שורשים תנ &quot; כיים וקלאסיים כאחת , ומכל המקומות המיתיים היא אחת הבודדות שהצליחה להתקיים לאורך אלפי שנים ברצף כמקום חי ופעיל . החל מתחילת המאה ה - 18 ניטעו בסביבותיה של העיר פרדסים שניזונו ממי אקוויפר החוף . השילוב בין הפרדסים , מפעלי המים הקטנים ומערכות ההשקייה יצר אקולוגיה ייחודית שבתוכה נבנו בתי פרדס , כפרים קטנים וסכנאות . למיתולוגיה התנ &quot; כית של יונה הנביא ולמיתולוגיה היוונית של פרסאוס ואנדרומדה נוספה מיתולוגיה מודרנית חדשה , זו של תפוחי הזהב של Jaffa . עם התפתחות הסחר הימי במהלך המאה ה - 19, גדלה העיר והפכה למרכז ארצי קוסמופוליטי ולשער הכניסה העיקרי לארץ ישראל . המראה הפרוש מיפו מזרחה עד לאופק של ים ההדרים המנוקד בבתי באר ובאחוזות קטנות וריח פריחת ההדרים הפכו לסימן ההיכר של אזור יפו וזכו לתיאורים נלהבים גם של מבקרים אירופיים וגם של אבות היישוב הציוני . למרות התמורות הגדולות שפקדו את האזור אחרי מלחמת העולם הראשונה , כיבוש הארץ בידי הבריטים והתפתחותה של תל אביב בצדה של יפו והתגברות מעשי האיבה בין ערבים ליהודים , אקולוגייה ההדר החזיקה מעמד עד לכניעתה הסופית של יפו ב - 13 במאי 1948, רגע לפני פרוץ מלחמת העצמאות . הפרדסים של נחום גוטמן היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור
  4. 4. מפת תיאודור קנדל , סוף המאה ה - 18 היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור
  5. 5. אזור יפו בסוף המאה ה - 19 היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור
  6. 6. 1917: יפו ממעוף הציפור - מבט למזרח על יפו וארץ ההדר היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור
  7. 7. פועלים יהודים וערבים בקטיף תפוזים ביפו
  8. 8. שנות העשרים : תל אביב בורחת מיפו צפונה ודרומה עם גלי העלייה הגדולים שמגיעים אחרי מלחמת העולם הראשונה , ולאחר המאורעות של מאי 1921, תל אביב מתחילה להתרחב צפונה , אך גם דרומה , מעבר לדרך יפו תל אביב : במהלך שנות העשרים קמות מספר שכונות דרומיות – נוה שאנן , שפירא , פלורנטין , המכבי . חלק מהן נמצאות בתחומי העיר , וחלק לא . תל אביב ויפו , סוף שנות העשרים
  9. 9. שנות השלושים : הארכיפלג הדרומי תל אביב דוהרת צפונה . השכונות הדרומיות נשארות מאחור , ומתפתחות כאיים בים שטחי הפרדסים שמסביב , וכאזור ספר החוצץ בין תל אביב לסביבותיה . מבט על נווה שאנן מתל אביב , תחילת שנות השלושים שכונת שפירא , סוף שנות העשרים היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור
  10. 10. 1937: השכונות הדרומיות של תל אביב עוברות מירוק לשחור תכנית בנין עיר 44 מ - 1937 קובעת תקנות להפרדות שימושים בעיר כולה ומחילות אותן בעיקר על החלק שמדרום לתכנית גדס , אזור שכבר בנוי ברובו . התכנית מגדירה אזורי מגורים , מסחר , תעשיה ומלאכה ברמות שונות וכן אזורים להריסה . אזורים רבים בדרום מסומנים כאזורים מסחריים ואזורי תעשייה . התוצאה העיקרית של תב &quot; ע 44 היא התחלתו של תהליך תיעוש שכונות הדרום בגבולה של תל אביב ואי פיתוחן של שכונות המוגדרות כ &quot; אזורי הריסה &quot;. תכנית בניין עיר 44 ( תכנית האזורים הכוללת היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור
  11. 11. 1938: תיקון תכנית גדס והמצאת &quot; העיר השחורה &quot; תיקון תכנית גדס ב - 1938 מגדיר כמעט את כל צפון העיר כאזור מגורים . בכך , יוצרת תכנית גדס ( שברבות הימים תהפוך ל &quot; עיר הלבנה &quot;) את היפוכה בשטחים שמחוצה לה . מעתה , כל מה שמה אסור לבנות בתכנית גדס , יהיה מותר לבנות בשטחים שמחוצה לה . השילוב בין תכנית האזורים הכוללת ותכנית גדס יוצר הפרדה תכנונית בין דרום לצפון , כאשר צפון העיר מוגדר כאזור מגורים מובהק ואילו דרום העיר על פי תב &quot; ע 44 נדון ל &quot; עירוב שימושים &quot; וקולט אליו את כל השימושים שאינם מותרים באזור תכנית גדס : בתי מלאכה , מבני תעשייה ומסחר , מחסנים . מעתה , שכונות כדוגמת נווה צדק וכרם התימנים מיועדות באופן כרוני להריסה . תיקון תכנית גדס היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור
  12. 12. 1941: התחנה המרכזית &quot; הישנה &quot; התחנה המרכזית שנפתחה ב - 1941 משנה באופן סופי את אופייה ה &quot; התיישבותי &quot; והירוק של שכונת נווה שאנן . נתיבי התחבורה הרחבים הפרידו אותה מהעיר . הרעש , העשן והאוטובוסים שנוסעים ברחבי השכונה דרדרו אותה במהירות . התחנה המרכזית הישנה , שנות הארבעים היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור
  13. 13. 1950-1948: ממזרח יפו לדרום תל אביב בין החודשים מרץ ודצמבר 1948, ב - 5 מהלכים עוקבים , סופחו לעיר תל אביב השטחים הכבושים של יפו והסביבה . העיר הכפילה את שטחה מ - 23,460 דונם בתחילת השנה ל - 48,900 דונם בסופה . הסיפוח הפך לאיחוד בהחלטת ממשלה מה - 4 באוקטובר 1949 והאיחוד הפך לרשמי באוגוסט 1950. שטחים אלה כללו את העיר יפו על רבעיה ושכונותיה , את הסכנאות והכפרים ששכנו בתחום שטח השיפוט של העיר או ובסמוך לה , את השכונות עבריות שנותרו בתחומה של העיר יפו עד למלחמת העצמאות , ובנוסף , הם הם כללו שטחי פרדסים - את ארץ התפוז המפורסם של יאפא , יפו , ג ' אפה . בארבע השנים הראשונות אחרי הסיפוח הוכפלה גם אוכלוסיית העיר ( ועברה מ - 185,000 תושבים לפני קום המדינה ל - 350,000 בסוף 1952). חלק מהגידול נבע כתוצאה מסיפוח השכונות העבריות של יפו וחלק אחר מגלי העלייה של 1948-1952 שכוונו ליפו ולשטחים החדשים שסופחו לעיר . מפת בניין העיר תל אביב – יפו , 1950 היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור
  14. 14. אזור תל אביב בתכנית הארצית על פי התוכנית הארצית מ - 1951, שהקדישה פרק מיוחד לתכנון אזורי של אזור תל אביב , נשמר חלק משמעותי מאזור הפרדסים כריאה ירוקה , בדומה לריאה הירוקה שעתידה להיות מוקמת על גדת הירקון מצפון לגבולה ההיסטורי של תל אביב . התוכנית הארצית הקפידה על שמירה על רציפותם של השטחים הפתוחים לא רק באזור הדרום , אלא גם חיברה אותם לפארקים אחרים ויצרה רשת פארק רציף שחיברה את פרבריה הדרומים של העיר חולון ובת ים לפארק גדול במרכז אזור הדרום , ומשם , לאורך ואדי מוסררה , התחברה לפארק הירקון ולפרבריה הצפונים של העיר . למעשה , על פי תוכנית זאת , ניתן היה לחצות את כל המטרופולין באופניים בתוך פארק . את אזור דרום תל אביב ייעדה התוכנית למגורים . התוכנית הקצתה אזור למלאכה ולתעשייה בדרום מזרח איזור המרכז , באזור שהוא כיום אזור התעשייה של חולון . אדר ' יצחק פרלשטיין , תכנית אזורית לאזור תל - אביב , אריה שרון , תכנון פיסי בישראל , הוצאת המדפיס הממשלתי , 1951, עמ ' 70-80 היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור
  15. 15. 1954: גם השכונות הדרומיות החדשות עוברות מירוק לשחור החל מ - 1951 החלה עיריית תל אביב בראשותו של מהנדס העיר אהרון הורוביץ , לגבש תוכנית אב לתל אביב - יפו . כאשר מטרתה הראשונית הייתה איחודה של תל אביב עם העיר יפו לעיר אחת שלה תכנית אחת כוללת . הורוביץ ביקש לתכנן מחדש את כל האזור : להרוס את השכונות העבריות הישנות ולהקים שכונות מודרניות במקומן . התכנית לא אושרה מעולם . אך בינתיים , המציאות לא המתינה למהנדס העיר , ובזמן שהתוכניות הגדולות נידונו בחדרי הישיבות והוטוו על שולחנות השרטוט , השכונות נשארו במקומן והוזנחו , אולי מתוך ההנחה שממילא אין טעם להשקיע במה שעתיד לבטח להיהרס , ואולי מתוך תקווה שתהליכים סטיכיים - כביכול יעשו את מה שלא יעשה התכנון ויזרזו את הצורך בבינוי מחדש . תהליכים אלה של תכנון באמצעות אי - תכנון זכו בכל זאת לסיוע תכנוני בהצעה המוקדמת שהציג הורוביץ ב - 1954. בשנת 1954 במסמכי &quot; תכנית אב מוקדמת לתל אביב יפו &quot; מחולקת העיר לארבעה רובעים ראשיים - רובע 1: עבר הירקון , רובע 2: מרכז , רובע 3: דרום ורובע 4: מזרח . ניתן לראות במפה של תכנית זו את הגבולות שמסמנים היום למעשה את דרום תל אביב . בנוסף , הראה כי שימושי הקרקע ברובע 3, הדרום , הם המגוונים ביותר וכוללים אזור תעשייה גדול בתוך שכונות המגורים , וכן לאורך האיילון , אזור מסחרי גדול ושכונות מגורים מופרדות זו מזו . היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור הצעת צורת העיר בעתיד , תכנית הורוביץ , 1954
  16. 16. שנות החמישים : התיעוש מתקבע האיחוד עם תל אביב הפך את מרבית אזורים המסופחים לאזורי תעשייה ומלאכה . גם אם תכניתו של הורוביץ לא אושרה רשמית , היא למעשה קבעה את דמותו של האזור למשך עשורים רבים וקרובה מאוד ברוחה למצב הקיים . עיריית תל אביב יפו המשיכה דרומה גם את מדיניות עיריית תל אביב מלפני 1948, שהפכה את השכונות התל אביביות הדרומיות נוה שאנן ומונטיפיורי לאזורי תעסוקה , וגם הנציחה את זו של עיריית יפו הערבית שהכניסה תעשייה לשכונות העבריות . איחודן שתי הערים החמיר את המצב עוד יותר מכיוון שעתה , גם שטחי החקלאות הפכו לאזור תעשייה ומלאכה . האזור , שהיה לפנים גן פורח שהשתרע מהעיר ההיסטורית של יפו מזרחה , שסופרים כעגנון וכברנר התבשמו מריחותיו וציירים כראובן רובין ונחום גוטמן הוקסמו ממראותיו , ששמעו יצא בכל העולם , ושעל המוניטין שלו כערש השמוטי עדיין מתפרנסות משפחות רבות של אנשי ענף ההדרים – הפך בתוך שנים ספורות למגרש הגרוטאות ולפח האשפה המרכזי של מדינת ישראל , ולאחד המקומות המזוהמים בארץ . בהמתנה לפרויקטים הגדולים שאולי פעם יגיעו האזור הוזנח ומודבר . במהלך השנים הוחדרו אליו עוד ועוד מטרדים בקנה מידה מטרופוליני . על מרבית שטחי הפרדסים הוקמו מפעלי תעשייה , בתי מלאכה ומחסנים , השטחים הפתוחים שעוד שרדו הושארו כשטחי בור , שטחי הפקר וכעתודות נדל &quot; ן . היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור דרום תל אביב , תצלום אוויר , 1956
  17. 17. שנות השישים : לידתו של ה &quot; פער &quot; מסוף שנות החמישים הופכת המדיניות התכנונית לבעיה חברתית . תיעוש הולך וגובר , מטרדים סביבתיים חדשים המוקמים באזור ( התחנה המרכזית החדשה ), חוסר תכנון בשכונות הקיימות , תכנון יתר דוגמטי בשכונות החדשות , פיתוחו של המע &quot; ר כחומה המפרידה בין צפון ודרום , ביתורו של האזור בכבישים מהירים , היעלמותם ההמוחלטת של הפרדסים , הזנחת השטחים הפתוחים הנותרים – כל אלה הופכים את אזור הדרום כולו לנחשל ומקבעים את מעמדם של השכונות הדרומיות כ &quot; שכונות עוני &quot;. ה &quot; פער &quot; הופך לעובדה קיימת שעליה אין ויכוח בין תושבי הדרום ובין פרנסי העיר . ארגון שכונות העוני , 1973 משכנות עוני לקימום , תכנית אב מוקדמת לת לאביב , 1959
  18. 18. 1967: ברוכים הבאים לתחנה המרכזית החדשה רועי חמד , עיבוד ממוחשב להדמייה של התחנה המרכזית החדשה בעלון פרסומת מאמצע שנות השישים היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור
  19. 19. דרום תל אביב , תצלום אווירי , 1984 שנות השמונים : העיר מגיעה אל הקצה המטרופולין משתלט , פחות או יותר , על כל שטחי הפרדסים ממזרח ליפו . למעט כמה איים מפוזרים , כל השטחים הפתוחים באזור , עד לתווי של נתיבי איילון העתידיים , נבנו בצורה כזאת או אחרת . היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור
  20. 20. דרום תל אביב , תצלום אווירי , 1984 שנות התשעים : דרום תל אביב נחתכת מהמפה החל מאמצע שנות השמונים , תל אביב נשטפת בגל של רטרו ששיאו ב - 2004, בהכללת העיר ברשימת UNESCO של אתרי המורשת העולמיים של התנועה המודרנית בארכיטקטורה . לרגל פסטיבל &quot; באוהאוס בתל אביב &quot; שנחגג באביב 1994, מוציאה עיריית תל אביב מפת אתרים . רובם המוחלט של המבנים המסומנים נמצאים בתחום תכנית גדס (&quot; העיר הלבנה &quot;). שכונות נוה שאנן ופלורנטין נחתכות . יפו , שכונת שפירא , קריית שלום והשכונות המזרחיות מחוץ למפה . וגם : התחנה המרכזית החדשה נפתחת , כמעט שלושים שנה לאחר שהחלה להיבנות . היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור
  21. 21. בית ספר ביאליק ברחוב לוינסקי , מבט ממערב , 1941 שנות האלפיים : בית הספר ביאליק נהרס המע &quot; ר מתחבר לאיילון סיטי . שניהם לוטשים עיניים על נוה שאנן . כיווני התפשטות נוספים : ציר יצחק אלחנן , דרך יפו תל אביב , ציר שלבים , ציר הר ציון . היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור
  22. 22. חלק שני דרום תל אביב : המצב הקיים
  23. 23. דרום תל אביב , תצלום אווירי , 1984 דרום תל אביב , תצלום אוויר , 2008 דרום תל אביב : המצב הקיים דרום העיר : המצב הקיים – תצלום אוויר
  24. 24. דרום תל אביב , תצלום אווירי , 1984 דרום תל אביב , ביתור השטח דרום העיר : המצב הקיים – ביתור השטח על ידי צירי תנועה
  25. 25. דרום העיר : המצב הקיים – ביתור התכנון
  26. 26. <ul><li>תכניות כוללות עכשוויות </li></ul><ul><li>תמ &quot; מ 5 </li></ul><ul><li>התכנית האסטרטגית חזון העיר </li></ul><ul><li>תכנית המתאר לתל אביב - יפו – תא /5000 </li></ul><ul><li>השלד הירוק העירוני של תל אביב יפו </li></ul><ul><li>פרויקט האופניים העירוני </li></ul><ul><li>תכניות לפי שכונות </li></ul><ul><li>אזור הדרום מחולק למספר אזורים , חלקם שכונות מוגדרות היטב כגון פלורנטין , שפירא וקרית שלום וחלקם אזורי תכנון שהוגדרו לצורך פיתוח כגון מבואות יפו . להלן התכניות השונות ( תכניות מדיניות ותכניות נקודתיות ) בחלוקה לפי האזורים המרכיבים את דרום תל אביב ( לא כולל יפו ). </li></ul><ul><li>פלורנטין </li></ul><ul><li>תכניות מדיניות </li></ul><ul><li>תא / 3438 צפון שכונת פלורנטין </li></ul><ul><li>גבולות התכנית : בין דרך יפו - אילת בצפון , רחוב מרכולת במערב , רחוב העליה במזרח וגבול תכנית יפו - B בדרום </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : תוספת זכויות בניה , שטחי ציבור ושימושים לצורך פיתוח ושיקום . עיבוי מגורים + שטח ציבורי באלוף בצלות . תוספת קומה שניה על הקיים ( דירות דופלקס וטריפלקס בלבד ), שיפוץ ושימור . </li></ul><ul><li>ססטוס יולי 2009: אושרה בועדה המקומית </li></ul><ul><li>תא / 3710 תיקון בי יפו </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : הסדרת תנאי בניה , שימור , צפיפויות ושימור מרקמי . </li></ul><ul><li>ססטוס יולי 2009: לפני ועדה מקומית </li></ul><ul><li>תוכנית אב פלורנטין ( אלי שטרן ) </li></ul><ul><li>תכנית מדיניות מערב פלורנטין </li></ul><ul><li>תנאי בניה ושטחי ציבור </li></ul><ul><li>סטטוס יולי 2009: לפני ועדה מקומית </li></ul><ul><li>תכניות נקודתיות </li></ul><ul><li>תא /2902 מתחם החרש והאמן </li></ul><ul><li>גבולות התכנית : בצפון - רחוב מסילת וולפסון , רחוב הרבי מבכרך וחלקות 128 ו - 12 בגוש 7083. בדרום - רח ' המחוגה וחלקות 64-72, 145, 156-157 בגוש 7083. במזרח - רח ' אברבנאל , רח ' גנני . במערב - רח ' קומפרט . </li></ul><ul><li>מטרות ומהות התכנית : התחדשות עירונית ויצירת מתחם מגורים כהמשך לשכונת פלורנטין על ידי : </li></ul><ul><li>א . הצרת רוחב רחוב אברבנאל הכלול בתכנית עד לגבול חלקה 32 כמסומן במצב קיים בתשריט ( במצב מוצע - חלקה 32 ב '). </li></ul><ul><li>ב . ביטול שביל להולכי רגל בתוואי רחוב הרבי מבכרך והרחבתו לכדי 17 מ ' כמסומן בתשריט , התאמת תוואי רחוב המחוגה לנ &quot; ל כמסומן בתשריט . </li></ul><ul><li>ג . הרחבת דרכים , איחוד וחלוקת חלקות ליצירת שצ &quot; פ מרכזי ו - 2 שצ &quot; פ קטנים יותר . </li></ul><ul><li>ד . שינוי יעוד עיקר השטח לאזור מגורים מיוחד ג ' עם חזית מסחרית . קביעת הוראות בניה ותנאים במטרה לאפשר פיתוח כל מגרש בנפרד . </li></ul><ul><li>ה . הריסת כל המבנים הקיימים ובניה של 314 יחידות דיור מעל משרדים , מסחר ושטח למטרות ציבוריות במפלס הכניסה ובקומת ביניים מעליו . </li></ul><ul><li>ו . סימון של 2.5 דונם במרכז המתחם כשטח פרטי פתוח ( שפ &quot; פ ושצ &quot; פ ) רציף ומקושר לרחובות הגובלים , רישום זיקת הנאה להולכי רגל ורוכבי אופניים וקביעת הוראות ותנאים לפיתוח בכל מגרש ובאופן משולב . </li></ul><ul><li>ז . פיתוח וגינון רחבות וכיכרות פינת הרחובות מסילת וולפסון ואברבנאל בגודל 80 מ &quot; ר לפחות ובפינת הרחובות הרבי מבכרך ואברבנאל בשטח 250 מ &quot; ר לפחות , רישום זיקת הנאה להולכי רגל ורוכבי אופניים בכל שטחם וקביעת הוראות ותנאים לפיתוח . </li></ul><ul><li>ח . בניית מרתפי חניה נפרדים מתחת למגרשים , סימון מיקום ירידות לחניונים וקביעת הוראות לבניה בהתאם לנדרש לגינון . </li></ul><ul><li>ט . שינוי בהתאם לכך של תכנית ( B ) בי - יפו </li></ul><ul><li>סטטוס יולי 2009: אושר למתן תוקף . נמצא כעת בהליך משפטי </li></ul><ul><li>ייעוד : מגורים , מסחר , ציבורי </li></ul><ul><li>שטח עיקרי : 35,000 מ &quot; ר </li></ul><ul><li>מס ' יח &quot; ד : 314 </li></ul><ul><li>קומות : 8-11 </li></ul><ul><li>תא /3847 שטחי ציבור </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : הגדרת שטחים לפיתוח גינות ציבוריות ( כולל מעל חניונים ) </li></ul><ul><li>סטטוס יולי 2009: התחלת עבודה </li></ul><ul><li>תא / 2790 מתחם גבולות </li></ul><ul><li>גבולות התכנית : מצפון - דרך אילת ממזרח - רחוב מרכולת מדרום - רח ' וולפסון ממערב - רח ' אברבנאל </li></ul><ul><li>מטרות ומהות התכנית : א . לתכנן את השטח הכלול בתכנית כאזורי מגורים ושימושים מסחריים נילווים אשר יהווה המשך והשלמה לשכונת פלורנטין מדרום , ובינה לבין נוה צדק בצפון כל זאת באמצעות עיצוב מחדש של רחובות , כיכרות ומוקדים חדשים בתחום התכנית , שינוי ייעוד מאזור מסחרי , אזור מסחרי מיוחד ואזור תעשיה וקביעת אזור מגורים חדש עם קומת קרקע מסחרית ו / או משרדים ושימושים ציבוריים . </li></ul><ul><li>ב . איחוד מגרשים . </li></ul><ul><li>ג . קביעת שטחים ציבוריים פתוחים . </li></ul><ul><li>ד . קביעת מבננים לתכנון וקביעת הוראות בניה לכל מיתחם ומיתחם , עקרונות בינוי , קביעת קוי בנין , שטחי בניה , מס ' קומות מירבי ותנאים למתן היתר בניה . </li></ul><ul><li>ה . קביעת דרכים חדשות ע &quot; י הפקעה , דרכים לביטול והסדרי חניה . </li></ul><ul><li>ו . קביעת מבנים לשימור והגדרת התנאים למתן היתר בניה והנחיות עיצוביות למבנים אלו . </li></ul><ul><li>ז . לשנות בתחום התחולה של תכנית זו : הוראות תכנית בנין העיר יפו B ותכנית בנין עיר מס ' 44 על שינויהם אשר אושרו למתן תוקף ופורסמו בחוק . </li></ul><ul><li>ח . התכנית כוללת הוראות תכנית מפורטת . </li></ul><ul><li>ייעוד : מגורים ושימושים מסחריים נלווים </li></ul><ul><li>סטטוס יולי 2009: בתוקף </li></ul><ul><li>שטח עיקרי : לפי בי יפו </li></ul><ul><li>מס ' יח &quot; ד : 540 ~ </li></ul><ul><li>קומות : 2-13 </li></ul><ul><li>גובה : 33-39 מ ' </li></ul><ul><li>תא /3094 מתחם אברבנאל אילת </li></ul><ul><li>גבולות התכנית : בין הרחובות אילת בצפון , אברבנאל במזרח , קומפורט במערב , הרבי מבכרך וחלקה מס ' 9 בגוש 7083 בדרום . </li></ul><ul><li>מטרות ומהות התכנית : יצירת מתחם מגורים כהמשך לשכונת פלורנטין על ידי : </li></ul><ul><li>א . הקטנת רוחב רחוב אברבנאל הכלול בתכנית לכדי 10 מ ' ו - 15.5 מ ' כמסומן בתשריט , הקטנת רוחב רחוב קומפורט הכלול בתכנית לכדי 10 מ ' והסבתו לרחוב משולב עם שצ &quot; פ במפגש עם רחוב אילת . </li></ul><ul><li>ב . סימון המבנים ברחוב אילת מס ' 42, 44, 46 לשימור והמבנה ברחוב אילת 50 ( פינת רחוב אברבנאל ) לשימור מחמיר והריסת כל יתר המבנים . </li></ul><ul><li>ג . שינוי יעוד עיקר השטח לאזור מגורים ג ' עם חזית מסחרית וקביעת הוראות בניה לבניינים חדשים ולמבנים לשימור בו , בהתאם לאופי הבינוי בשכונת פלורנטין . </li></ul><ul><li>ד . בנית 138 יחידות דיור בבניינים חדשים ובנוסף לדירות הקיימות במבנים לשימור . </li></ul><ul><li>ה . סימון חזית מסחרית לאורך הרחובות אילת , אברבנאל ובפינות רחוב הרבי מבכרך ובנית מסחר ומשרדים בקומת הקרקע לאורכה . </li></ul><ul><li>ו . סימון , תכנון ופיתוח של כ - 1.73 דונם במרכז המתחם כשטח פרטי פתוח ( שפ &quot; פ ) רציף ומקושר לרחובות הגובלים ורישום זיקת הנאה להולכי רגל ורוכבי אופניים בכל שטחו . </li></ul><ul><li>ז . בניית מרתפי חניה משותפים , סימון ירידות לחניונים ורישום זיקות הנאה למעבר כלי רכב והולכי רגל במרתפים בין המגרשים השותפים . </li></ul><ul><li>ח . שינוי בהתאם לכך של תכנית ( B ) בי - יפו </li></ul><ul><li>סטטוס יולי 2009: הומלץ למתן תוקף . נמצא כעת בהליך משפטי </li></ul><ul><li>ייעוד : מגורים </li></ul><ul><li>שטח עיקרי : 11,000 מ &quot; ר ~ </li></ul><ul><li>מס ' יח &quot; ד : 141 </li></ul><ul><li>קומות : 6-10 </li></ul>דרום העיר : המצב הקיים – תוכניות
  27. 27. <ul><li>תא / 2797 מתחם אליפלט אילת </li></ul><ul><li>גבולות התכנית : מצפון - רחוב אילת מדרום - רחוב הרבי מבכרך ממזרח - גוש 7083 ממערב - רחוב אליפלט </li></ul><ul><li>מטרות ומהות התכנית : 1. יצירת רצף אורבני בין שכ ' פלורנטין ואזורי המגורים המערביים ( המושבה האמריקאית , מתחם נוגה , לב יפו ויפו העתיקה ) וחיזוק רח ' אילת , תוך ניצול פוטנציאל המתחם ע &quot; י קביעת : </li></ul><ul><li>א . אזור מגורים מיוחד לסה &quot; כ כ - 10700 מ &quot; ר בניה לשטחים עיקריים וכ - 4300 מ &quot; ר שטחי שרות על קרקעיים . </li></ul><ul><li>ב . הוראות בדבר תכליות מעורבות והקמת עד 85 יחידות דיור . </li></ul><ul><li>ג . שטח פרטי פתוח והוראות לגביו . </li></ul><ul><li>ד . ביטול דרך מאושרת , שביל הולכי רגל וקביעת מערך דרכים חדש . </li></ul><ul><li>ה . קביעת הוראות לאיחוד וחלוקה מחדש של השטח המסומן , לאיחוד וחלוקה מחדש עפ &quot; י פרק ג ' וסימן ז ' לחוק התכנון והבניה התשכ &quot; ה - 1965. </li></ul><ul><li>2. שינוי בתחום התכנית של הוראות תכנית מפורטת מס ' 397, תכנית מס ' 1367 על שינוייהן , אשר אושרו למתן תוקף ופורסמו כחוק . </li></ul><ul><li>סטטוס יולי 2009: בתוקף </li></ul><ul><li>ייעוד : מגורים , משרדים ומסחר </li></ul><ul><li>שטח עיקרי : 10,700 מ &quot; ר </li></ul><ul><li>מס ' יח &quot; ד : 85 </li></ul><ul><li>תא / 2724 מתחם מעון </li></ul><ul><li>גבולות התכנית : בצפון - ח ' 90 בגוש 7051 במזרח - רח ' אברבנאל בדרום - רח ' שלמה במערב - המשך רח ' הנגרים </li></ul><ul><li>מטרות ומהות התכנית : לתכנן את השטח הכלול בתכנית כמתחם מגורים המשולב עם מסחר , אשר יהווה המשך וחיזוק לשכונת פלורנטין תוך יצירת קשר עם יפו המתחדשת וכאזור תעסוקה בחלק הצפוני של התכנית וכל זאת ע &quot; י : </li></ul><ul><li>1. קביעת אזור מגורים מיוחד לסה &quot; כ כ -21100 מ &quot; ר שטח עיקרי והוראות שימוש בו . </li></ul><ul><li>2. קביעת אזור תעסוקה לסה &quot; כ כ - 3600 מ &quot; ר שטח עיקרי . </li></ul><ul><li>3. קביעת שטחים לבניני ציבור לסה &quot; כ כ -1900 מ &quot; ר שטח עיקרי . </li></ul><ul><li>4. קביעת שטח ציבורי פתוח . </li></ul><ul><li>5. קביעת שטח פרטי פתוח . </li></ul><ul><li>6. שינוי במערך דרכים מאושרות . </li></ul><ul><li>7. קביעת מבנה לשיחזור . </li></ul><ul><li>8. קביעת שימושים , זכויות והוראות בניה לאזורים המפורטים לעיל . </li></ul><ul><li>סטטוס יולי 2009: בתוקף </li></ul><ul><li>ייעוד : מגורים , תעסוקה ומסחר </li></ul><ul><li>שטח עיקרי : מגורים - 21,100 מ &quot; ר , תעסוקה - 3600 מ &quot; ר , משרדים - 1,900 מ &quot; ר </li></ul><ul><li>שכונת צ ' לנוב </li></ul><ul><li>תכניות נקודתיות </li></ul><ul><li>תא / 2493 א ככר העליה </li></ul><ul><li>מטרות ומהות התכנית : תיקון תכנית 2493 &quot; כיכר עליה &quot; בסמכות ועדה מקומית עפ &quot; י סעיף 62 א ' לחוק התכנון והבניה , לטובת שיקום הסביבה ופיתוח מתחם שוק עליה . קביעת הוראות והנחיות בניה כדלקמן : </li></ul><ul><li>1. שינוי קווי הבניה וביטול הבינוי המסומן בתכנית הראשית כדלקמן : </li></ul><ul><li>א . איחוד וחלוקה מחדש של המגרש המיוחד והמגרש למבני ציבור המוקצים בתכנית הראשית . </li></ul><ul><li>ב . שימור מבנה השוק הקמעונאי הצמוד לרחוב עליה , התרת בניה בתחומו , מעליו ומתחתיו בהתאם להנחיות השימור . </li></ul><ul><li>ג . שינוי הגובה המותר לבניה במגרש המיוחד ל - 12 קומות מעל לקומת כניסה , יציע או קומה מפולשת . שינוי הגובה המותר לבניה במגרש למבני ציבור ל - 4 קומות מעל מבנה השוק הקמעונאי . </li></ul><ul><li>ד . הרחבת רחוב העלייה כולל על המדרכה עד לחזית מבנה השוק הקמעונאי . </li></ul><ul><li>ה . הרחבת השצ &quot; פ ברחוב וולפסון כך שיכלול את כל המדרכה הקיימת והמסומנת משני צידיו ועד לחזית מבנה השוק הקמעונאי . </li></ul><ul><li>ו . מיקום השפ &quot; פ בתחום המגרש המיוחד כך שיגבול בשצ &quot; פ ובשטח למבני ציבור ויהווה בעיקרו גינה ציבורית . </li></ul><ul><li>ז . התרת משרדים מעל קומת הכניסה , בסמכות ועדה מקומית על פי סעיף 10.1.3 ג ' בתכנית הראשית , והגבלת משרדים בקומת הכניסה והיציע . </li></ul><ul><li>ח . שינוי חלוקת השטחים המותרים לבניה בתכליות השונות אשר בתחום המגרש המיוחד , בסמכות ועדה מקומית על פי סעיף 10.1.1. ב ' בתכנית הראשית ומבלי לשנות את סך השטח הכולל המותר לבניה במגרש . </li></ul><ul><li>ט . הגדלת מספר יחידות הדיור המותרות לבניה ל - 163, ללא הגדלת סך כל השטחים למטרות עיקריות . </li></ul><ul><li>2. שינוי בהתאם לסעיפים אלו של חלק מהוראות התכנית הראשית , עפ &quot; י סעיף 62 א '( א ) ס &quot; ק 1-8 לחוק התכנון והבניה , תיקון 43 התשנ &quot; ה - 1995. </li></ul><ul><li>3. קביעת הוראות שימור . </li></ul><ul><li>4. קביעת הוראות לניהול השטחים המשותפים . </li></ul><ul><li>תחנה מרכזית נווה שאנן </li></ul><ul><li>באזור זה מתחלקות התכניות למספר קבוצות עקרוניות : </li></ul><ul><li>תכניות על גבול המע &quot; ר - פיתוח מע &quot; רי </li></ul><ul><li>תכניות ממזרח לנווה שאנן - בעיקר תכנית לבניית מגדלים בלוינסקי , מזרחית לאיילון - משפיע על שכונת נווה שאנן - בשל היקף ומימדי התכנית מהווה משקל נגד לתחנה המרכזית </li></ul><ul><li>תחנה מרכזית ישנה - יוזמת העירייה לפנות את הרציפים הישנים , להרוס את בניין אגד ולבנות בשטח מכללה לאמנות </li></ul><ul><li>תכניות מדיניות </li></ul><ul><li>תכנית מתחם התחנות </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : מתוך תקציר התכנית : &quot; מטרת העל של התכנית האסטרטגית היא לחדש ולשפר באופן הדרגתי את המתחם על ידי שילובו ברקמה החברתית , הכלכלית והפיזית של העיר . זאת , תוך מיתון קונפליקטים פיזיים וחברתיים , הסדרה וצמצום של בעיות תחבורה ומפגעים סביבתיים ויצירת מינוף כלכלי יציב . כך נולד והתגבש הרעיון לפתח את האזור כ &quot; מפגש תל אביב &quot;- &quot; עוגן &quot; עירוני פעיל שיתפוס מקום חשוב ברקמה החברתית , הכלכלית והפיזית של העיר , וישמש חלון ראווה עירוני מרכזי לרבים מהמבקרים והעוברים בו &quot;. עיקרי הגישה לפיתוח : </li></ul><ul><li>טיפוח השונות והמגוון </li></ul><ul><li>שילוב המתחם ברקמה העירונית </li></ul><ul><li>אימוץ מדיניות עירונית כלפי מהגרי העבודה </li></ul><ul><li>מיצוים וניצולם של משאבים קיימים , של פעולות והשקעות שוטפות </li></ul><ul><li>ניצול כלים תכנוניים וכלכליים ( הוספת זכויות בנייה , הפעלת מדיניות מיסוי וארנונה מושכלת וכד ') </li></ul><ul><li>חידוש המתחם כמודל של שיקום עירוני משולב . </li></ul><ul><li>תכנית מדיניות נווה שאנן </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : הצעת בינוי עקרונית , סימון שטחים ירוקים פרטיים וציבוריים ופתרונות חנייה . החזון - פיתוח שכונה &quot; קהילתית &quot; מחודשת . </li></ul><ul><li>סטטוס יולי 2009: לפני ועדה מקומית </li></ul><ul><li>תכניות נקודתיות </li></ul><ul><li>תא / 3204 הרכבת 56-58 </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : לקבוע הוראות ותנאים , שיאפשרו שיפור ושיקום המגרש הגדלת מצאי החניה באזור והוספת שטחי מגורים משרדים ומסחר באזור מרכז העסקים הראשי של תל אביב - יפו . כל זאת ע &quot; י : </li></ul><ul><li>א . קביעת הוראות לאיחוד בהסכמה של החלקות הכלולות בתכנית למגרש מאוחד לבניה . </li></ul><ul><li>ב . שינוי יעוד המגרש המאוחד מאזור תעשיה לאזור מרכז עסקים ראשי ( להלן &quot; מע &quot; ר &quot;) וקביעת תכליות והוראות בניה במגרש המאוחד . </li></ul><ul><li>ג . הגדלת זכויות הבניה במגרש המאוחד באופן שסך השטחים הבנויים למטרות עיקריות לא יעלה על 13750 מ &quot; ר , במגדל בגובה עד 23 קומות . </li></ul><ul><li>ד . קביעת הוראות לזכות מעבר לציבור ברוחב של 7 מ ' במדרכה שבתחום המגרש המאוחד בחזית לכיוון רחוב הרכבת . </li></ul><ul><li>ה . קביעת הוראות לזכות מעבר לכלי רכב לחלקה 245 ברוחב 6.5 מ ', בירידה למרתף שבתחום המגרש המאוחד . </li></ul><ul><li>ו . קביעת הוראות לזכות מעבר לציבור ברחבה / ככר שבתחום המגרש המאוחד בחזית המערבית של המבנה לכיוון חלקה 248, שתקבע ביעוד של שטח פרטי פתוח ( שפ &quot; פ ). </li></ul><ul><li>ססטוס יולי 2009: בתוקף </li></ul><ul><li>תא / 3375 מגדלי הרכבת </li></ul><ul><li>מיקום התכנית : רח ' הרכבת 32 פינת רח ' סלומון 9- מצפון : רח ' הרכבת ממערב : חלקה 16 בגוש 8937 מדרום : חלקה 23 בגוש 8937 ממזרח : רח ' סלומון </li></ul><ul><li>שטח התכנית : 1.628 דונם </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : לקבוע הוראות ותנאים שיאפשרו שיפור ושיקום המגרש , הגדלת מצאי חנייה באזור והוספת שטחי משרדים ומסחר באזור מרכז העסקים הראשי של ת &quot; א יפו . כל זאת ע &quot; י : </li></ul><ul><li>1. קביעת הוראות לאיחוד החלקות הכלולות בתכנית למגרש מאחוד לבנייה . </li></ul><ul><li>2. קביעת הוראות ותכליות בנייה לאזור מרכז עסקים ראשי ( להלן : &quot; מע &quot; ר &quot;) במגרש המאוחד . </li></ul><ul><li>3. הגדלת זכויות בנייה במגרש המאוחד באופן שסך השטחים הבנויים למטרות עיקריות לא יעלה 6600 מ &quot; ר במגדל בגובה מירבי של עד 11 קומות מעל קומת הקרקע גבוהה הכוללת גלריה , ובתוספת קומת גג טכנית . </li></ul><ul><li>4. קביעת הוראות לפיתוח המדרכה הצמודה למגרש ולרישום זכות מעבר לציבור בין גבול המגרש המאוחד לבין חזית הבנין ברחוב הרכבת וברחוב סלומון . </li></ul><ul><li>5. שינוי בהתאם לכך של תכנית מס ' 2349 אשר הודעה בדבר מתן תוקף לה פורסמה בי . פ . מס ' 3854 בתאריך 7.3.1991, שינוי של תכנית מס ' 44 אשר הודעה בדבר מתן תוקף לה פורסמה בי . פ . מס ' 1750 בתאריך 20.11.1941 ושינוי של תכנית מס ' F אשר הודעה בדבר מתן תוקף לה פורסמה בי . פ . מס ' 1501 בתאריך 27.6.46. </li></ul><ul><li>ססטוס יולי 2009: בתוקף </li></ul><ul><li>ייעוד : משרדים </li></ul>דרום העיר : המצב הקיים – תוכניות
  28. 28. <ul><li>תא / 3201 פ &quot; ת הנגב </li></ul><ul><li>גבולות התכנית : במערב - דרך בגין ( דרך פתח תקוה ) בצפון - רח ' השפלה במזרח - רח ' השרון בדרום - רח ' הנגב . </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : לקבוע הוראות ותנאים שיאפשרו שיפור ושיקום המגרש , הגדלת מצאי חנייה באזור והוספת שטחי משרדים ומסחר באזור מרכז העסקים הראשי של ת &quot; א יפו . כל זאת ע &quot; י : </li></ul><ul><li>1. קביעת הוראות לאיחוד החלקות הכלולות בתכנית , בהסכמה של כל הבעלים , למגרש מאוחד לבנייה . </li></ul><ul><li>2. שינוי יעוד המגרש המאוחד מאזור מסחרי ואזור תעשיה לאזור מרכז עסקים ראשי ( להלן : הע &quot; ר ) וקביעת הוראות ותכליות בנייה במגרש המאוחד . </li></ul><ul><li>3. הגדלת זכויות בנייה במגרש המאוחד באופן שסך השטחים הבנויים למטרות עיקריות לא יעלה על 16335 מ &quot; ר בבניה בהיקף המגרש עד גובה 5 קומות מעל קומת כניסה ומגדל בגובה מירבי של עד 20 קומות מעל קומת כניסה גבוהה ובתוספת עד 2 קומות גג טכניות . </li></ul><ul><li>4. קביעת הוראות לזיקות הנאה למעבר לציבור בחזיתות בין גבול המגרש לבין קו הבנין , לאורך הרחובות בגין ( דרך פ &quot; ת ), השרון והשפלה וכן בחצר הפנימית ובכניסות אליה . </li></ul><ul><li>5. שינוי בהתאם לכך של תכנית מס ' 44 אשר הודעה בדבר מתן תוקף לה פורסמה בי . פ . מס ' 1750 בתאריך 20.11.1941 ושינוי של תכנית מס ' F אשר הודעה בדבר מתן תוקף לה פורסמה בי . פ . מס ' 1501 בתאריך 27.6.1946. </li></ul><ul><li>ססטוס יולי 2009: בהפקדה </li></ul><ul><li>ייעוד : משרדים + חצר מגוננת 400 מ &quot; ר </li></ul><ul><li>תא / **** סלומון 7 </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : </li></ul><ul><li>ססטוס יולי 2009: אחרי ועדה מקומית </li></ul><ul><li>ייעוד : משרדים </li></ul><ul><li>קומות : 10-12 </li></ul><ul><li>חסר - תכנית מגדלים בלוינסקי </li></ul><ul><li>שפירא </li></ul><ul><li>תכניות מדיניות </li></ul><ul><li>תכנית אב שכונת שפירא </li></ul><ul><li>התכנית חלה על שכונת שפירא בין הרחובות דרך שלמה , הר ציון , גולומב , ודרך בן צבי . </li></ul><ul><li>מטרת התכנית שיקום ופיתוח השכונה . </li></ul><ul><li>קרית שלום </li></ul><ul><li>תכניות מדיניות </li></ul><ul><li>תכנית אב פארק החורשות </li></ul><ul><li>תכניות נקודתיות </li></ul><ul><li>תא /2494/1 קרית שלום מערב </li></ul><ul><li>מהות התכנית : </li></ul><ul><li>ייעוד : מגורים , מבני ציבור ומסחר </li></ul><ul><li>יח &quot; ד : 504 </li></ul><ul><li>תא /3681 הרחבת ביה &quot; ס לטבע </li></ul><ul><li>מהות התכנית : התכנית מרחיבה את השטח לבנייני ציבור בו ממוקם ביה &quot; ס לטבע והגן הזואולוגי מערבה עד רחוב הרצל , וקובעת ייעוד שצ &quot; פ בחלק הדרום מזרחי של השב &quot; צ בו ממוקם הגן הבוטני . באזור הגובל ברחוב הרצל קובעת התכנית רצועות שטח לפיתוח נופי . </li></ul><ul><li>שטחי בנייה : 9,600 מ &quot; ר </li></ul><ul><li>מבואות יפו </li></ul><ul><li>תכניות מדיניות </li></ul><ul><li>תכנית אב מבואות יפו </li></ul><ul><li>גבולות התכנית : בין הרחובות שד ' ירושלים , דרך בן צבי , רח ' אילת ורח ' הרצל . </li></ul><ul><li>כיום המתחם דליל באוכלוסיה ומשמש בעיקר לבתי מלאכה . </li></ul><ul><li>מטרת התכנית : לשדרג את אזורי התעסוקה ולהגדיר חלק מאזורי התעסוקה כאזורי מגורים </li></ul><ul><li>תכניות נקודתיות </li></ul><ul><li>תא /2795 מתחם מע &quot; צ </li></ul><ul><li>התכנית מהווה תכנית ראשונה במימוש תכנית האב למתחם מבואות יפו , והיא מועידה את השטח שבין רחוב הרצל לסביל אבו נבוט כשכונת מגורים , תעסוקה וגן ציב </li></ul><ul><li>נווה עופר </li></ul><ul><li>תכניות נקודתיות </li></ul><ul><li>תא /2659 מתחם הגדנ &quot; ע </li></ul><ul><li>גבולות התכנית : מצפון - דרך בן - צבי ממזרח - רחוב תל גיבורים מדרום - רחוב גרוסמן ממערב - רחוב ארבר ושכונת נוה עפר </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : תכנית לשכונת מגורים דרומית לדרך בן צבי . </li></ul><ul><li>התכנית משמרת 4 מחמשת בתי הבאר בשטחה . כמו כן מועידה התכנית ציר ירוק שכונתי בתוואי רחוב 3382 המיועד בתכנית השלד הירוק העירוני כציר ירוק מפארק החורשות לבית הבילויים . </li></ul><ul><li>א . לתכנן את השטח הכלול בתכנית כמתחם מגורים אשר יהווה המשך והשלמה לשכונת נוה - עפר , יביא לידי שיפור רמת הדיור במתחם , יצירת קשר בין מוקדי משיכה באיזור באמצעות צירים להולכי רגל ויצירת מוקדים ציבוריים חדשים לשכונה . כל זאת על ידי : </li></ul><ul><li>1. קביעת אזורי מגורים חדשים עבור 451 יח &quot; ד , או 405 יח &quot; ד ו -120 יחידות דיור מוגן בגובה שלא יעלה על 11 קומות . </li></ul><ul><li>2. קביעת שטחים ציבוריים פתוחים , אזורים לבניני ציבור ומגרשים מיוחדים לבנינים בעלי אופי ציבורי . קביעת תכליות והוראות בניה ופיתוח בשטחים אלו . </li></ul><ul><li>3. קביעת אזור מסחרי בשטח בניה של כ -900,5 מ &quot; ר שטח עיקרי . </li></ul><ul><li>4. קביעת אזורי משרדים ותעשיה עתירת ידע בשטח בניה של כ -600,4 מ &quot; ר שטח עיקרי . </li></ul><ul><li>5. קביעת דרכים חדשות , ביטול דרכים קיימות וקביעת שבילים להולכי רגל , מדרחובים והסדרי חניה . </li></ul><ul><li>6. קביעת מבנים לשימור והגדרת התנאים למתן היתרי בניה והנחיות עיצוביות למבנים אלו . </li></ul><ul><li>7. קביעת אזורים והוראות לאיחוד וחלוקה מחדש ללא הסכמת הבעלים בהתאם לפרק ג ' סימן ז ' לחוק התכנון והבניה תשכ &quot; ה 1965. </li></ul><ul><li>ב . לשנות בתחום התחולה של תכנית זו : </li></ul><ul><li>הוראות תכנית המתאר מספר 1990, תכניות המפורטות מספר 1925 ו -2217 ותרש &quot; צ מספר </li></ul><ul><li>תא /2523 נס לגויים </li></ul><ul><li>גבולות התכנית : בצפון : דרך בן - צבי במזרח : רח ' גרינבוים בדרום : רח ' נס לגוים במערב : רח ' שלבים </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : 1. לתכנן את השטח הכלול בתכנית כדי למצות את פוטנציאל המגורים שבו , שלא יפחת מ -875 ולא יעלה על 1229 יח &quot; ד , כאשר שטח הרצפות שיותר לבניה יהיה זהה בכל חלופות הבניה . </li></ul><ul><li>א . קביעת 5 אזורי מגורים וקביעת הוראות בדבר זכויות בניה . </li></ul><ul><li>ב . קביעת אזורים של שצפי &quot; ם ושטחים למוסדות ציבור , הוראות בניה והוראות לפיתוח בשטחים אלה . </li></ul><ul><li>ג . קביעת חזיתות מסחריות . </li></ul><ul><li>ד . קביעת דרכים חדשות . </li></ul><ul><li>ה . קביעת שטחים לחלוקה מחדש . </li></ul><ul><li>ו . הכנת תכנית בינוי עקרונית . </li></ul><ul><li>2. לבטל בתחום התחולה של תכנית זו את הוראות תכניות מתאר מס ' 1990 ו -720 על שינוייהן , אשר אושרו למתן תוקף ופורסמו כחוק ( להלן : &quot; התכניות הראשיות &quot;), כמפורט בסעיף 26 שלהלן - &quot; יחס לתכניות תקפות &quot;. </li></ul><ul><li>שטח התכנית : 187 דונם </li></ul><ul><li>מתחמים סמוכים </li></ul>דרום העיר : המצב הקיים – תוכניות
  29. 29. <ul><li>תכניות מדיניות </li></ul><ul><li>תכנית מתחם התחנות </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : מתוך תקציר התכנית : &quot; מטרת העל של התכנית האסטרטגית היא לחדש ולשפר באופן הדרגתי את המתחם על ידי שילובו ברקמה החברתית , הכלכלית והפיזית של העיר . זאת , תוך מיתון קונפליקטים פיזיים וחברתיים , הסדרה וצמצום של בעיות תחבורה ומפגעים סביבתיים ויצירת מינוף כלכלי יציב . כך נולד והתגבש הרעיון לפתח את האזור כ &quot; מפגש תל אביב &quot;- &quot; עוגן &quot; עירוני פעיל שיתפוס מקום חשוב ברקמה החברתית , הכלכלית והפיזית של העיר , וישמש חלון ראווה עירוני מרכזי לרבים מהמבקרים והעוברים בו &quot;. עיקרי הגישה לפיתוח : </li></ul><ul><li>טיפוח השונות והמגוון </li></ul><ul><li>שילוב המתחם ברקמה העירונית </li></ul><ul><li>אימוץ מדיניות עירונית כלפי מהגרי העבודה </li></ul><ul><li>מיצוים וניצולם של משאבים קיימים , של פעולות והשקעות שוטפות </li></ul><ul><li>ניצול כלים תכנוניים וכלכליים ( הוספת זכויות בנייה , הפעלת מדיניות מיסוי וארנונה מושכלת וכד ') </li></ul><ul><li>חידוש המתחם כמודל של שיקום עירוני משולב . </li></ul><ul><li>תכנית מדיניות נווה שאנן </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : הצעת בינוי עקרונית , סימון שטחים ירוקים פרטיים וציבוריים ופתרונות חנייה . החזון - פיתוח שכונה &quot; קהילתית &quot; מחודשת . </li></ul><ul><li>סטטוס יולי 2009: לפני ועדה מקומית </li></ul><ul><li>תכניות נקודתיות </li></ul><ul><li>תא / 3204 הרכבת 56-58 </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : לקבוע הוראות ותנאים , שיאפשרו שיפור ושיקום המגרש הגדלת מצאי החניה באזור והוספת שטחי מגורים משרדים ומסחר באזור מרכז העסקים הראשי של תל אביב - יפו . כל זאת ע &quot; י : </li></ul><ul><li>א . קביעת הוראות לאיחוד בהסכמה של החלקות הכלולות בתכנית למגרש מאוחד לבניה . </li></ul><ul><li>ב . שינוי יעוד המגרש המאוחד מאזור תעשיה לאזור מרכז עסקים ראשי ( להלן &quot; מע &quot; ר &quot;) וקביעת תכליות והוראות בניה במגרש המאוחד . </li></ul><ul><li>ג . הגדלת זכויות הבניה במגרש המאוחד באופן שסך השטחים הבנויים למטרות עיקריות לא יעלה על 13750 מ &quot; ר , במגדל בגובה עד 23 קומות . </li></ul><ul><li>ד . קביעת הוראות לזכות מעבר לציבור ברוחב של 7 מ ' במדרכה שבתחום המגרש המאוחד בחזית לכיוון רחוב הרכבת . </li></ul><ul><li>ה . קביעת הוראות לזכות מעבר לכלי רכב לחלקה 245 ברוחב 6.5 מ ', בירידה למרתף שבתחום המגרש המאוחד . </li></ul><ul><li>ו . קביעת הוראות לזכות מעבר לציבור ברחבה / ככר שבתחום המגרש המאוחד בחזית המערבית של המבנה לכיוון חלקה 248, שתקבע ביעוד של שטח פרטי פתוח ( שפ &quot; פ ). </li></ul><ul><li>ססטוס יולי 2009: בתוקף </li></ul><ul><li>תא / 3375 מגדלי הרכבת </li></ul><ul><li>מיקום התכנית : רח ' הרכבת 32 פינת רח ' סלומון 9- מצפון : רח ' הרכבת ממערב : חלקה 16 בגוש 8937 מדרום : חלקה 23 בגוש 8937 ממזרח : רח ' סלומון </li></ul><ul><li>שטח התכנית : 1.628 דונם </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : לקבוע הוראות ותנאים שיאפשרו שיפור ושיקום המגרש , הגדלת מצאי חנייה באזור והוספת שטחי משרדים ומסחר באזור מרכז העסקים הראשי של ת &quot; א יפו . כל זאת ע &quot; י : </li></ul><ul><li>1. קביעת הוראות לאיחוד החלקות הכלולות בתכנית למגרש מאחוד לבנייה . </li></ul><ul><li>2. קביעת הוראות ותכליות בנייה לאזור מרכז עסקים ראשי ( להלן : &quot; מע &quot; ר &quot;) במגרש המאוחד . </li></ul><ul><li>3. הגדלת זכויות בנייה במגרש המאוחד באופן שסך השטחים הבנויים למטרות עיקריות לא יעלה 6600 מ &quot; ר במגדל בגובה מירבי של עד 11 קומות מעל קומת הקרקע גבוהה הכוללת גלריה , ובתוספת קומת גג טכנית . </li></ul><ul><li>4. קביעת הוראות לפיתוח המדרכה הצמודה למגרש ולרישום זכות מעבר לציבור בין גבול המגרש המאוחד לבין חזית הבנין ברחוב הרכבת וברחוב סלומון . </li></ul><ul><li>5. שינוי בהתאם לכך של תכנית מס ' 2349 אשר הודעה בדבר מתן תוקף לה פורסמה בי . פ . מס ' 3854 בתאריך 7.3.1991, שינוי של תכנית מס ' 44 אשר הודעה בדבר מתן תוקף לה פורסמה בי . פ . מס ' 1750 בתאריך 20.11.1941 ושינוי של תכנית מס ' F אשר הודעה בדבר מתן תוקף לה פורסמה בי . פ . מס ' 1501 בתאריך 27.6.46. </li></ul><ul><li>ססטוס יולי 2009: בתוקף </li></ul><ul><li>ייעוד : משרדים </li></ul><ul><li>תא / 3201 פ &quot; ת הנגב </li></ul><ul><li>גבולות התכנית : במערב - דרך בגין ( דרך פתח תקוה ) בצפון - רח ' השפלה במזרח - רח ' השרון בדרום - רח ' הנגב . </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : לקבוע הוראות ותנאים שיאפשרו שיפור ושיקום המגרש , הגדלת מצאי חנייה באזור והוספת שטחי משרדים ומסחר באזור מרכז העסקים הראשי של ת &quot; א יפו . כל זאת ע &quot; י : </li></ul><ul><li>1. קביעת הוראות לאיחוד החלקות הכלולות בתכנית , בהסכמה של כל הבעלים , למגרש מאוחד לבנייה . </li></ul><ul><li>2. שינוי יעוד המגרש המאוחד מאזור מסחרי ואזור תעשיה לאזור מרכז עסקים ראשי ( להלן : הע &quot; ר ) וקביעת הוראות ותכליות בנייה במגרש המאוחד . </li></ul><ul><li>3. הגדלת זכויות בנייה במגרש המאוחד באופן שסך השטחים הבנויים למטרות עיקריות לא יעלה על 16335 מ &quot; ר בבניה בהיקף המגרש עד גובה 5 קומות מעל קומת כניסה ומגדל בגובה מירבי של עד 20 קומות מעל קומת כניסה גבוהה ובתוספת עד 2 קומות גג טכניות . </li></ul><ul><li>4. קביעת הוראות לזיקות הנאה למעבר לציבור בחזיתות בין גבול המגרש לבין קו הבנין , לאורך הרחובות בגין ( דרך פ &quot; ת ), השרון והשפלה וכן בחצר הפנימית ובכניסות אליה . </li></ul><ul><li>5. שינוי בהתאם לכך של תכנית מס ' 44 אשר הודעה בדבר מתן תוקף לה פורסמה בי . פ . מס ' 1750 בתאריך 20.11.1941 ושינוי של תכנית מס ' F אשר הודעה בדבר מתן תוקף לה פורסמה בי . פ . מס ' 1501 בתאריך 27.6.1946. </li></ul><ul><li>ססטוס יולי 2009: בהפקדה </li></ul><ul><li>ייעוד : משרדים + חצר מגוננת 400 מ &quot; ר </li></ul><ul><li>תא / **** סלומון 7 </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : </li></ul><ul><li>ססטוס יולי 2009: אחרי ועדה מקומית </li></ul><ul><li>ייעוד : משרדים </li></ul><ul><li>קומות : 10-12 </li></ul><ul><li>חסר - תכנית מגדלים בלוינסקי </li></ul><ul><li>שפירא </li></ul><ul><li>תכניות מדיניות </li></ul><ul><li>תכנית אב שכונת שפירא </li></ul><ul><li>התכנית חלה על שכונת שפירא בין הרחובות דרך שלמה , הר ציון , גולומב , ודרך בן צבי . </li></ul><ul><li>מטרת התכנית שיקום ופיתוח השכונה . </li></ul><ul><li>קרית שלום </li></ul><ul><li>תכניות מדיניות </li></ul><ul><li>תכנית אב פארק החורשות </li></ul><ul><li>תכניות נקודתיות </li></ul><ul><li>תא /2494/1 קרית שלום מערב </li></ul><ul><li>מהות התכנית : </li></ul><ul><li>ייעוד : מגורים , מבני ציבור ומסחר </li></ul><ul><li>יח &quot; ד : 504 </li></ul><ul><li>תא /3681 הרחבת ביה &quot; ס לטבע </li></ul><ul><li>מהות התכנית : התכנית מרחיבה את השטח לבנייני ציבור בו ממוקם ביה &quot; ס לטבע והגן הזואולוגי מערבה עד רחוב הרצל , וקובעת ייעוד שצ &quot; פ בחלק הדרום מזרחי של השב &quot; צ בו ממוקם הגן הבוטני . באזור הגובל ברחוב הרצל קובעת התכנית רצועות שטח לפיתוח נופי . </li></ul><ul><li>שטחי בנייה : 9,600 מ &quot; ר </li></ul>דרום העיר : המצב הקיים – תוכניות
  30. 30. <ul><li>מבואות יפו </li></ul><ul><li>תכניות מדיניות </li></ul><ul><li>תכנית אב מבואות יפו </li></ul><ul><li>גבולות התכנית : בין הרחובות שד ' ירושלים , דרך בן צבי , רח ' אילת ורח ' הרצל . </li></ul><ul><li>כיום המתחם דליל באוכלוסיה ומשמש בעיקר לבתי מלאכה . </li></ul><ul><li>מטרת התכנית : לשדרג את אזורי התעסוקה ולהגדיר חלק מאזורי התעסוקה כאזורי מגורים </li></ul><ul><li>תכניות נקודתיות </li></ul><ul><li>תא /2795 מתחם מע &quot; צ </li></ul><ul><li>התכנית מהווה תכנית ראשונה במימוש תכנית האב למתחם מבואות יפו , והיא מועידה את השטח שבין רחוב הרצל לסביל אבו נבוט כשכונת מגורים , תעסוקה וגן ציב </li></ul><ul><li>נווה עופר </li></ul><ul><li>תכניות נקודתיות </li></ul><ul><li>תא /2659 מתחם הגדנ &quot; ע </li></ul><ul><li>גבולות התכנית : מצפון - דרך בן - צבי ממזרח - רחוב תל גיבורים מדרום - רחוב גרוסמן ממערב - רחוב ארבר ושכונת נוה עפר </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : תכנית לשכונת מגורים דרומית לדרך בן צבי . </li></ul><ul><li>התכנית משמרת 4 מחמשת בתי הבאר בשטחה . כמו כן מועידה התכנית ציר ירוק שכונתי בתוואי רחוב 3382 המיועד בתכנית השלד הירוק העירוני כציר ירוק מפארק החורשות לבית הבילויים . </li></ul><ul><li>א . לתכנן את השטח הכלול בתכנית כמתחם מגורים אשר יהווה המשך והשלמה לשכונת נוה - עפר , יביא לידי שיפור רמת הדיור במתחם , יצירת קשר בין מוקדי משיכה באיזור באמצעות צירים להולכי רגל ויצירת מוקדים ציבוריים חדשים לשכונה . כל זאת על ידי : </li></ul><ul><li>1. קביעת אזורי מגורים חדשים עבור 451 יח &quot; ד , או 405 יח &quot; ד ו -120 יחידות דיור מוגן בגובה שלא יעלה על 11 קומות . </li></ul><ul><li>2. קביעת שטחים ציבוריים פתוחים , אזורים לבניני ציבור ומגרשים מיוחדים לבנינים בעלי אופי ציבורי . קביעת תכליות והוראות בניה ופיתוח בשטחים אלו . </li></ul><ul><li>3. קביעת אזור מסחרי בשטח בניה של כ -900,5 מ &quot; ר שטח עיקרי . </li></ul><ul><li>4. קביעת אזורי משרדים ותעשיה עתירת ידע בשטח בניה של כ -600,4 מ &quot; ר שטח עיקרי . </li></ul><ul><li>5. קביעת דרכים חדשות , ביטול דרכים קיימות וקביעת שבילים להולכי רגל , מדרחובים והסדרי חניה . </li></ul><ul><li>6. קביעת מבנים לשימור והגדרת התנאים למתן היתרי בניה והנחיות עיצוביות למבנים אלו . </li></ul><ul><li>7. קביעת אזורים והוראות לאיחוד וחלוקה מחדש ללא הסכמת הבעלים בהתאם לפרק ג ' סימן ז ' לחוק התכנון והבניה תשכ &quot; ה 1965. </li></ul><ul><li>ב . לשנות בתחום התחולה של תכנית זו : </li></ul><ul><li>הוראות תכנית המתאר מספר 1990, תכניות המפורטות מספר 1925 ו -2217 ותרש &quot; צ מספר </li></ul><ul><li>תא /2523 נס לגויים </li></ul><ul><li>גבולות התכנית : בצפון : דרך בן - צבי במזרח : רח ' גרינבוים בדרום : רח ' נס לגוים במערב : רח ' שלבים </li></ul><ul><li>מטרות התכנית : 1. לתכנן את השטח הכלול בתכנית כדי למצות את פוטנציאל המגורים שבו , שלא יפחת מ -875 ולא יעלה על 1229 יח &quot; ד , כאשר שטח הרצפות שיותר לבניה יהיה זהה בכל חלופות הבניה . </li></ul><ul><li>א . קביעת 5 אזורי מגורים וקביעת הוראות בדבר זכויות בניה . </li></ul><ul><li>ב . קביעת אזורים של שצפי &quot; ם ושטחים למוסדות ציבור , הוראות בניה והוראות לפיתוח בשטחים אלה . </li></ul><ul><li>ג . קביעת חזיתות מסחריות . </li></ul><ul><li>ד . קביעת דרכים חדשות . </li></ul><ul><li>ה . קביעת שטחים לחלוקה מחדש . </li></ul><ul><li>ו . הכנת תכנית בינוי עקרונית . </li></ul><ul><li>2. לבטל בתחום התחולה של תכנית זו את הוראות תכניות מתאר מס ' 1990 ו -720 על שינוייהן , אשר אושרו למתן תוקף ופורסמו כחוק ( להלן : &quot; התכניות הראשיות &quot;), כמפורט בסעיף 26 שלהלן - &quot; יחס לתכניות תקפות &quot;. </li></ul><ul><li>שטח התכנית : 187 דונם </li></ul><ul><li>מתחמים סמוכים </li></ul><ul><li>צומת חולון ומתחם פנרמה </li></ul><ul><li>תכניות במתחם המסילה </li></ul><ul><li>מתחם זה מהווה את החיץ בין החלק הדרומי ( מפגש עם פלורנטין ) של העיר לחלק המרכזי . בקו גבול זה מתוכננת לשון המע &quot; ר הנמתחת מדרך פ &quot; ת עד לים . חשוב להתייחס לאזור זה בנושא החיבוריות של החלק הדרומי של העיר עם החלק המרכזי כדי שהמע &quot; ר לא ייצור חומה פיזית ומנטלית בין שני חלקי העיר . </li></ul><ul><li>שם התכניתמס ' תכניתייעודסטטוס יולי 2009 שטח עיקרי מ &quot; רשטח עיקרי % מס ' יח &quot; דקומותגובהניבה 3419 מסחר , משרדים ומגורים אושרועדה מחוזית 12,000400 עד 3026130 ליבר 3596 מגורים או משרדים אושר בועדה המחוזית 14,000300 עד 15032130 האטד 3555 מגורים מסחר ומשרדיםבהליך 15,000350 עד 12532135 נחושתן 2355 א ' מגוריםבנוי ומאוכלס 22,000365 עד 310?38180 מגרש ציבורי ברח אילת 2578 מבני ציבורמאושר 6,6502-4 לפידאליפלט </li></ul>דרום העיר : המצב הקיים – תוכניות
  31. 31. תחנה מרכזית ישנה , תחנה מרכזית חדשה , תחנות מוניות , מגרשי גרוטאת , מגרשים לחומרי בניין , מזבלות , מגרשים לגרירת רכב , מפעלים , בתי מלאכה , תחנות דלק , תחנות דלק פיראטיות , מגורים פיראטיים , מגרשי מכוניות , מחסנים , מגרשי מתכות , בתי קברות למכוניות , בית כלא , מכון לנתיחת גופות , מרפאות לנרקומנים , מבני תעשייה , כבישים מהירים , שטחי בור , משחטות , משחטות רכב . והכול מותר . דרום העיר : המצב הקיים – מטרדים וחסמים
  32. 32. הידעתם ? 70% מתחנות הדלק הפועלות בתל אביב ממוקמות בדרום העיר דרום העיר : המצב הקיים – זיהום קרקע בדרום תל אביב
  33. 33. דרום תל אביב , תצלום אווירי , 1984 תל אביב – יפו , שחזור של מפת השימושים של העיר , סתיו 2009 דרום העיר : המצב הקיים – מפת שימושים משוחזרת מרבית שטחה הדרומי של תל אביב צבוע בסגול ובאפור ( שימושים עיקריים : תעסוקה ומסחר ). במצב הסטטוטורי הקיים , דרום תל אביב אינה מיועדת למגורי אדם . אם סגול ואפור היו טובים לאנשים , כל העיר היתה צבועה בהם .
  34. 34. חלק שלישי דרום תל אביב על פי חזון העיר
  35. 35. דרום תל אביב על פי חזון העיר
  36. 36. דרום תל אביב על פי חזון העיר
  37. 37. חלק רביעי דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  38. 38. דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר <ul><li>לא נגענו : הדרום בתשריט התפקודי של מסמך &quot; חזון העיר &quot; </li></ul><ul><li>עקרונות תכנוניים : </li></ul><ul><li>אצבע ירוקה ורציפה גם בדרום העיר </li></ul><ul><li>רצף מרקמי בין צפון ודרום </li></ul><ul><li>מסדרון התחבורה המטרופוליני אינו נכנס למרכז העיר ונשאר בתווי הקיים של איילון </li></ul><ul><li>מערכת הסעת המונים על תווי דרך שלבים </li></ul>
  39. 39. דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר לא נגענו : הצהרת הכוונות במסמך &quot; חזון העיר &quot;
  40. 40. דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר לא נגענו : תיאור ארבעת הקווים האסטרטגיים במסמך &quot; חזון העיר &quot;
  41. 41. דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר כמה עקרונות מתוך חזון העיר : פרויקטי מנוף : כלי חשוב להתחדשות בדרום וככלי להגברת שיוויון ההזדמנויות וצמצום פערים ( קו אסטרטגי 2 עמוד 93). בין היתר הוזכרו מוקדי תרבות ומוסדות להשכלה גבוהה כאפשרויות למינוף הדרום . צירים ירוקים : סימון שלד ירוק בדרום העיר כגורם מקשר בין שכונות המגורים , המרחב הציבורי , ומוקדי תרבות ( קו אסטרטגי 4, עמוד 156-159). עיר פתוחה לים : ( קו אסטרטגי 4). חיבור השכונות הדרומיות לים , כשמנגד גורמים שמאיימים לנתק : ריכוזי תעסוקה , וצירי תחבורה סוענים . עירוב שימושים : הגדרת המרחב באמצעות 3 דרגות עירוב שימושים , המגדירים את רמת העירוב המותרת . ( עמוד 149 ועמוד 166). שימור , ושימור מרקמים : מודגש כאלמנט חשוב בדרום העיר ( עמוד 169). כלולה התייחסות ספציפית לדרך יפו ולצירים ההיסטוריים ( עמוד 73, 144, 149), והחלטה על הגבלת בניה לגובה למגורים בעיקר לצפון העיר ולמרכזה . תחבורה , ותחבור &quot; צ : חזון של תחבורה בת קיימא , ומרחב ציבורי מפותח לעיר כולה . החלטה שעיקר התחבורה לעיר תהיה ציבורית ( קו אסטרטגי 4).
  42. 42. עיר לאנשים דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  43. 43. דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר תעסוקה שצ &quot; פ שצ &quot; פ זמני מבני ציבור מיחזור שימושים בשטחים בנויים ומוזנחים תעסוקה שצ &quot; פ שצ &quot; פ זמני מגורים
  44. 44. מיחזור שטחים בנויים הוצאת שימושי תעשייה , מלאכה ותעסוקה , ומסחר , והפיכתם לאזורי מגורים במהלך שנות השמונים והתשעים , פעלה עיריית תל אביב רבות על מנת להוציא את התעסוקה מאזורי המגורים של חלקה הצפוני של העיר . כדאי להזכיר כאן שרוב התעסוקה בצפון העיר לא היתה מהסוג המזהם או המרעיש – היו אלה בעיקר משרדים , שרותים ומקצועות חופשיים . אף על פי כן , פעולה זאת שיפרה מאוד את איכות החיים בצפון העיר ובהחלט ביססה נורמה תל אביבית שעל פיה מוטב להפריד בין תעסוקה ובין מגורים . על סמך נסיון זה , אנו מבקשים להוציא את התעסוקה מדרום תל אביב שבה מדובר בדרך כלל בשימושים מרעישים ומזהמים . ניתן יהיה לשמור ולפתח כמה רחובות מסחריים ראשיים כפי שהדבר נעשה בצירים ראשיים בכל העיר , אך יש להרחיק את השימושים האלה מאזורי המגורים . שימושים אלה במקרה הטוב מטרידים את השכנים ( ברים ומסעדות בשכונת פלורנטין ), או במקרה הרע אפילו מגרשים אותם בכלל מהרחוב ומהשכונה ( מכוני בריאות בנוה שאנן שפעולתם מתאפשרת מהשימושים המותרים על פי התב &quot; ע ). לא יוספו שטחי תעסוקה נוספים בדרום תל אביב . שטחים קיימים ומוזנחים כדוגמת הגוש הגדול שבין דרך קבוץ גלויות ובן צבי ובין רחוב שלבים והרצל , יפונו מהמחסנים וממבני תעשייה והם יתוכננו מחדש כשטחים ציבוריים פתוחים ואו כאזורי מגורים . מאידך , יש צורך לנסח פרוטוקול חדש של ערוב שימושים , שיאפשר יחסים גמישים יותר בין עבודה ובין מגורים . זהו צורך שצומח מלמטה ופרקטיקה שכבר קיימת המשלבת מגורים ועבודה בלופטים ובשטחים תעשייתיים בדרום תל אביב . המצב הקיים יוצר הרבה סכסוכים מיותרים ( קרית המלאכה ), והכשרתו של האזור כאזור מגורים תעניק תנופה רבה לאזור . שימושים : מצב קיים שימושים : מצב מוצע דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  45. 45. דרום תל אביב , מפת השימושים – מצב קיים ומוצע מצב קיים מצב מוצע דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  46. 46. חלוקה צודקת ושוויונית של זכויות הבנייה בנייה מגדלית היא ביטוי של מונופול על קרקע ועל זכויות בנייה . היא מבטאת לא רק חוסר שוויון בחלוקת המשאבים הפיננסיים ובמבנה הבעלויות על הקרקע , אלא גם חוסר שוויון בפני החוק וחוסר שוויון בפני רשויות התכנון . הבנייה המגדלית בשנים האחרונות לא סייעה בכהוא זה לפיתרון בעיית המגורים בתל אביב וגייסה את מיטב אנשי המקצוע ופרנסי העירייה לסייע לחברות יזמות גדולות להקים מגדלי מגורים לתיירים ולתושבי חוץ , שברובם שוממים . לכלכלת הבניין של בנייה זו יש מחירים סביבתיים , חברתיים ועירוניים שלא נלקחו עד כה בחשבון . לדוגמה : כדי לבנות מגדל צריך להביא מטוס מבייג ' ין עם כ - 300 פועלים זרים . כדי לבנות בניין מרקמי די בכמה טנדרים מחדרה . דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר 300 % 300 % 300 % 300 % 300 % 300 % 300 % = = = =
  47. 47. בנייה חדשה מרקמית הדוגמאות האחרונות של השכונות החדשות שהוקמו ושיוקמו לצד קרית שלום ( המושבה האיטלקית ופארק החורשות ) מצטיינות בחוסר רצף ובפרגמנטריות . תוכניות הבינוי החדשות ישמרו ככל האפשר על הרצף המרקמי והשימושי בין השטחים בנויים החדשים לקיימים . יחד עם שכונות המגורים ייבנו מבני חינוך וציבור . על הבנייה בסמוך למרקמים קיימים להמשיך את התווי של הרחובות ולהמשיך ככל האפשר את קנה המידה הקיים ואת הפרצלציה הקיימת . במקרה של שכונה חדשה , יש להתאים את תוי הרחובות לתוויים הקיימים בסביבה , ולהתאים את זכויות הבנייה ואת קנה המידה למצב הקיים בסביבה . תוכניות חדשות יתוכננו באופן &quot; שמרני &quot; עם רחובות ופרצלציה על מנת לייצר גיוון עירוני ולמנוע את הפיכת העיר לסדרה של &quot; פרויקטים &quot; תאגידיים . דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  48. 48. טיפוח האקולוגיה והמורשת המקומית בתצלומי האוויר הישנים של תל אביב אפשר להיווכח בקלות שלפני הקמת המדינה היה אזור דרום תל אביב הפורה והירוק ביותר בכל אזור המרכז . הפרדסים של יפו הגיעו עד לאופק והם היו משובצים בבתי באר יפים , בריכות השקייה , חאנים וסבילים . מעבר לכך , שמעו של המותג Jaffa יצא למרחוק וגם כיום , עשורים רבים לאחר שנכרתו הפרדסים , השימוש במותג לא רק שעדיין משתלם , אלא אף מתעצם . אין כל ספק שבתקופות שקדמו לסיפוח יפו , האקולוגיה של האזור כ &quot; ארץ ההדרים &quot; היתה במצב האופטימלי ביותר . אנו מציעים לפתח את השטחים הפתוחים ולאפיין את המדיניות הנופית סביב מוטיב הפרדס וההדר : נטיעת עצי הדר בשטחים פתוחים , בגינות הזמניות ובשדרות ; שילוב מחדש של המורשת הנופית של הפרדס עם המורשת הארכיטקטונית של בתי הבאר , ויצירת מסלולי טיולים ביניהם ; הקמת מסגרות תרבותיות ושכונתיות שיחזקו את הזיקה של התושבים בשכונות הסמוכות למורשת הנופית , ויאפשרו להפוך את מוטיב התפוז וההדר למרכיב מרכזי בזהות המקומית : בדיוק כמו העיר הלבנה בחלקה הצפוני של העיר , מדרום תהיה עיר ירוקה . דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  49. 49. שימור יש להשלים את סקר השימור שנעשה בדרום , לערוך סקר נוסף ביפו בשיתוף עם אדריכלים דוברי ערבית , ולהשלים את עבודות המחקר והתיעוד של בתי הבאר ושל המבנים שנבנו בסגנון הבינלאומי בשכונות נווה שאנן , שפירא , צ ' לנוב ופלורנטין . על כל הממצאים יש להגן בתוכנית סטוטורית , כמקובל במקרים כאלה בתל אביב . את המבנים לשימור יש לשלב בתכנון הנופי של השטחים הפתוחים . דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  50. 50. שימור : בתי פרדס בדרום תל אביב שימור בתי פרדס ומפעלי מים דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  51. 51. חידוש המורשת המקומית על ידי שימור וחידוש אקולוגיית ההדר המקומית דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  52. 52. הפרדסים יחד עם הצירים ההיסטוריים שיקום ארבע הדרכים ההיסטוריות של יפו דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  53. 53. שיקום ופיתוח ארבע הדרכים ההיסטוריות דרך יפו תל אביב – הגבול ההיסטורי בין אחוזת בית וארץ הפרדסים , ואחד הרחובות ההיסטוריים היפים בעיר דרך סלמה - עם הקשר ליפו ולשכונות העבריות ההיסטוריות שפירא ופלורנטין , דרך סלמה היא בעלת פוטנציאל להפוך לחוד החנית של כל התחדשות אמיתית בדרום תל אביב . לא דרוש הרבה מעבר לסילוק מטרדים ( מגרש חומרי בניין ומחסנים ), מעט מעורבות ציבורית - מבנה תרבות חדש ופיתוח המדרכות והעיצוב העירוני . דרך קבוץ גלויות ( דרך לוד ) - אופייה של דרך קיבוץ גלויות תיקבע במידה רבה על ידי הבינוי שלצדה . עדיף לייצב לאורך קבוץ גלויות חזית ברורה של מבני לופטים בני 5 וחצי קומות , בדומה לאלה שכבר אושרו באזור זה בתוכנית האב של שכונת שפירא , שממילא ממשיכים את מבני קריית המלאכה . דרך בן צבי ( דרך ירושלים ) - דרך יצחק בן צבי עשוייה להפוך לציר ירוק המשלב בתוכו אתרים בעלי עניין , בתי באר ובתי מידות יפואים , בריכות השקייה ומפעלי מים ישנים מהתקופה החקלאית של האזור . דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר היסטורי מסחרי מגורים ומסחר מסחר ופנאי היסטורי וירוק
  54. 54. מתן קדימות לצירים ההיסטוריים ושמירה על רצף מירבי של השטחים הירוקים מיתון או שיקוע תנועה עוברת דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  55. 55. הקמת מבני ציבור בעשור האחרון יזמה עיריית תל אביב סדרה ארוכה של פרויקטים ציבוריים חדשים ופרויקטים לשיפוץ מבנים קיימים – תיאטרון הקאמרי , אגף חדש למוזיאון תל אביב , הסינמטק , שיפוץ היכל התרבות , שיפוץ הבימה , שיפוץ בניין עיריית תל אביב הישן , שיפוץ בניין עיריית תל אביב החדש . לפרויקטים אלה אפשר להוסיף פרויקטים מתחמיים כדוגמת המושבה הגרמנית ונמל תל אביב החדש , ופרויקטים ציריים כחידוש כל השדרות הצפוניות של העיר וחידוש רחוב אבן גבירול . כל הפרויקטים הללו ממוקמים בחלקה הצפוני של העיר . מבחינה זו , האזור הדרומי לעומתו נמצא בגירעון רב שנים . אין כיום אף מבנה ציבור תרבותי בדרום , ויש פחות מבני ציבור שכונתיים אפילו מבעבר , עם ההריסה החפוזה של בית ספר ח &quot; נ ביאליק ברחוב לוינסקי , וההחלטה על סגירת סדנאות האמנים ברחוב אליפלט . כל תוכנית שנערכת בדרום העיר חייבת לקחת בחשבון סוגייה זו . על העיר להתחיל להעביר את מרכז הכובד התרבותי גם לחלקי העיר האחרים ולהקים גם מבני ציבור תרבותיים בעלי כוח משיכה מטרופוליני שימשכו מבקרים מחלקי העיר האחרים , וגם מבנים שכונתיים שלעת עתה חסרים מאוד – בתי ספר , מרכזי ספורט , נוער ותרבות .
  56. 56. מבני ציבור בשטח הפרדסים ועל הצירים ההיסטוריים , במקומם של המטרדים מבני ציבור משולבים בשטחים פתוחים או בצירים ההיסטוריים דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  57. 57. פארק הפרדסים עם בתי הבאר ומבני הציבור פארק הפרדסים דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  58. 58. טיפול במטרדים נקודתיים ואזוריים אזור הדרום משופע במטרדים שונים , שחלקם מרוכזים באתר אחד ויוצרים גלי הדף של נזקים – רעש , זיהום אוויר , בעיות חברתיות . על כל תוכנית בדרום תל אביב לקחת בחשבון עובדה זאת , להגדיר את המוקדים ולפעול לנטרולם . לעתים מדובר במטרדים גדולים כדוגמת התחנה המרכזית החדשה , בית המעצר , המכון הפתולוגי , חירייה ; ולעתים במטרדים קטנים יותר כמגה - סטרוקטורות תעשייתיות ( בית פנורמה ), תחנות דלק ( כ - 70% מסך כל התחנות בתל אביב ), מגרשים לגרירת מכוניות , מגרשי גרוטאות ופסולת בניין , מגרשים לממכר חומרי בניין . בקטגוריה זאת יש לכלול גם טיפול מנהלי ותב &quot; עי במטרדים שנוצרים עקב פעילות עבריינית שלעת עתה מתאפשרת כתוצאה מהתרת שימושים מעורבים – בתי בושת ובתי הימורים . רשימה ראשונית של מטרדים נקודתיים לטיפול , מחזור או להסרה : התחנה המרכזית החדשה בית המעצר &quot; אבו כביר &quot; המכון הפתולוגי תחנות דלק מגרשי גרוטאות מגה סטרוקטורות ( בית פנורמה ) אזבסט דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  59. 59. יצירת דופן עירונית על ידי מגורים ושימושים מעורבים מבני מגורים ושימושים מעורבים משולבים בשטחים פתוחים או בצירים ההיסטוריים דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  60. 60. יצירת דופן עירונית על ידי מגורים ושימושים מעורבים מע &quot; ר לאורך ציר אילון דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  61. 61. בנייה לגובה ( מגדלים ) – גביית החוב הסביבתי לא ייבנו יותר מגדלים בדרום תל אביב . אם עד כה לא ניתן היה לכמת את המחיר הסביבתי האמיתי של מגדלים , ואת השפעת הרוח והצל ניתן היה לאפיין אך ורק במושגים אימפרסיונסטיים כ &quot; פגיעה באיכות החיים &quot;, הרי שכיום ניתן לחשב בדיוק את המחיר של הצל שמטיל המגדל על סביבתו . מערכת אנרגיה סולרית של 100 מ &quot; ר מחזירה כ - 1,000,000 ש &quot; ח לתקופה של 20 שנה . ישנן כיום כבר מערכות קומפקטיות ומתקדמות יותר שמכפילות גם את ההחזר הזה , ואפשר להניח שהמערכות הללו עוד ישתפרו והחיסכון בחשמל עוד יגדל . חישוב זה כמובן אינו לוקח בחשבון את ההשלכות הכלכליות והסביבתיות הקשורות במישרין או בעקיפין לתלות בשימוש ברשת החשמל הארצית . קשה לצפות שיזמי המגדלים בדרך אילת למשל , יתנדבו מרצונם לשלם את חשבונות החשמל של שכניהם בנוה צדק החוסים בצילם , אבל אפשר בהחלט להניח שלא ירחק היום שהם ייתבעו לעשות זאת . כמו כן , אנו ממליצים לערוך חשיבה מחדש על המשך קידום פרויקטים מטיפוס מגדל המשרדים התאגידי , טיפוס שהחל למלא את העיר בשני העשורים האחרונים הולך ומתברר כבעייתי : התמורות המהירות בשוק העבודה והתופעות המתגברות של ביזור , מיקור חוץ ועבודה מהבית מקטינים את הצורך במטות ריכוזיים ובשטחי משרדים . החד - שימושיות של מגדל המשרדים הופכת אותו ( ואת העיר ) לפגיע מאוד לתנודות כלכליות . חוסר היציבות שלהם על ציר הזמן ( יום ולילה , שבוע וסוף שבוע ) הופך אותם לשטחים מתים ומכניס שימושים בעייתיים . בנוסף , התחרות בין המגדלים מביאה לכך שרובם של מבנים אלה יוצאים מהתקן בתוך חמש שנים ( גובה הקומה הטיפוסית עולה בהתמדה ), יוצאים מהאופנה בתוך עשור , ואחרי שני עשורים הם כבר נראים ממש ישנים . מרגע זה הם הולכים ומידרדרים , הולכים ומתרוקנים . כשהם חדשים ונוצצים אין איתם כל בעיה , אבל כשהם ישנים , מטבע הדברים , יש פחות כסף לשפץ אותם ( ר ' מגדל שלום ). הצללה של מגדל – פגיעה בזכויות שמש לצורך ניצול אנרגיה סולארית דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  62. 62. דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  63. 63. דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר
  64. 64. דרום תל אביב : עקרונות למדיניות תכנון חדשה על פי חזון העיר

×