• Share
  • Email
  • Embed
  • Like
  • Save
  • Private Content
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
 

סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]

on

  • 3,682 views

A4 לפסיכולוגיה

A4 לפסיכולוגיה

Statistics

Views

Total Views
3,682
Views on SlideShare
3,682
Embed Views
0

Actions

Likes
1
Downloads
56
Comments
0

0 Embeds 0

No embeds

Accessibility

Categories

Upload Details

Uploaded via as Microsoft Word

Usage Rights

© All Rights Reserved

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Processing…
Post Comment
Edit your comment

    סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1] סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1] Document Transcript

    • ‫1‬ ‫סיכום כול החומר ללמידה‬ ‫התפתחות בילדים באה בשלושה מישורים : הפסיכולוגי )רגשי( חברתי, הקוגניטיבי-זיכרון,‬ ‫שפה, קליטה והמוטורי/פיזי.‬ ‫ישנו את מודל ההתפתחות הליניארית בה ההבדלים בין הגילאים אינם איכותיים אלא‬‫כמותיים, נקרא גם בשם עיבוד אינפורמציה כלומר, הקוגניציה )המוח( קולט חומר, מאחסן בזיכרון‬‫וככול שהוא חשוף יותר לחומר/ לגירויים כך מתפתחת חשיבתו בהתאם, בגישה זו אין ההבדלים בין‬ ‫האנשים אינה קשורה לגיל ואינם איכותיים.‬ ‫מושג ההתפתחות מדבר על התפתחות הנעשית בשלבים כלומר, לכול גיל או תקופה יש‬ ‫אפיונים מיוחדים מהגיל שבא לפני או אחרי ההבדלים בין האנשים מבוטאים בצורה איכותית.‬ ‫ההתפתחות כרוכה‬ ‫1. בשינויים איכותיים- טרנספורמציות. ההבדלים בין תינוקות בגילאים שונים הם הבדלים‬ ‫איכותיים ולא כמותיים. )כלומר כול הילדים בני השנתיים בכול העולם אמורים לעשות את אותו‬ ‫הדבר מבחינת הכמות. ההבדל יהיה מבחינת האיכות(. זהו תהליך שעובר התינוק בתחילה ברחם‬ ‫כעובר, ואח"כ מתחיל מסע של התפתחות ושינויים והשינויים הם איכותיים. ההתפתחות לילד‬ ‫בגיל שנתיים יש אוצר מלים רב יותר משל ילד בגיל שנה. אולם ההבדל הוא לא רק בכמות המלים‬ ‫אלא גם באיכות השפה. ההבדל הוא בדרך בה הוא משתמש בשפה, במשפטים, כיצד הוא מרכיב‬ ‫שמשפט.‬ ‫2. בארגון התנהגות מחדש- במהלך ההתפתחות תינוקות מפתחים דרכים חדשות לארגן את‬ ‫מחשבותיהם ופעולותיהם. במהלך התהליך הם מפתחים התנהגויות מורכבות יותר ויותר, לדוגמא‬
    • ‫2‬‫ילד בגיל 8-7 יכול לחשוב באופן רב מימדי )צורה +צבע, עיגולים, מרובעים, צבעים שונים( ילד בגיל‬ ‫4 יכול לחשוב באופן חד מימדי- רק לפי צורה או רק לפי צבע. בכול שלב התפתחותי יש‬ ‫התארגנות מחדש כאשר רמת ההתארגנות בשלב יותר מתקדם היא יותר מורכבת.‬‫בהתפתחות תהליך של שינויים איכותיים תלויי גיל אשר מתרחשים תוך ארגון מחדש של ההתנהגות,‬ ‫לארגון ההתנהגות מחדש יש שלושה מאפיינים:‬ ‫1. סדיר במובן שהשינויים מתרחשים ברצף הגיוני וסדיר בזה שכל שלב סולל את הדרך לשינויים בעתיד‬ ‫כלומר )במישור השפה( הילד לא יכול לומר משפט מורכב מעשר מלים לפני שהוא מצליח לומר משפט‬‫משתי מלים והשינוי הוא סדיר, הוא הולך באופן הגיוני ממורכבות אחת לשנייה. הילד לא יכול לרוץ לפני‬ ‫שהוא הולך )במישור המוטורי(. הילד לא יכול להבין מונח מופשט לפני שהוא מבין מונח קונקרטי‬ ‫)במישור הקוגניטיבי(.‬ ‫2. מצטבר , בזה שכל שלב התפתחותי טומן בתוכו את השלבים שקדמו לו, ניתן להבינו על ידי קודמיו.‬ ‫ברגע שהילד מגיע לשלב מסוים הוא שומר על כול השלבים לפני שהגיע לשלב זה. הוא לא מאבד‬ ‫שלבים קודמים אלא מוסיף עליהם ומארגן אותם מחדש, הילד לא יכול לדלג על שלבים.‬ ‫3. בעל כיוון בזה שהוא תמיד נע לעבר יותר מורכבות, הכיוון של ההתפתחות הוא מהיותר פשוט אל‬ ‫היותר מורכב. זה נכון לגבי כל סוגי ההתפתחות: במישור המוטורי- תנועה, גוף. במישור הקוגניטיבי –‬ ‫חשיבה, שפה, תפיסה, זיכרון. ובמישור הרגשי חברתי- אחד בשל יותר ואחד פחות.‬‫בשלות: קשורה בגיל, המערכת בשלה לקבל גירויים מסוג מסוים, זה תואם את תפיסת השלבים אם‬ ‫הבשלות קיימת אז לכול שלב יש סוג גרייה מתאים. לתינוק אין דחיית סיפוקים, ואינו יכול לחכות‬
    • ‫3‬ ‫עד שישיג מה שרוצה, לכן הוא יבכה עד אשר יקבל חלב, לעומת ילד בן 7 שהוא בשל יותר, שיש לו‬ ‫דחיית סיפוקים ויכול להמתין בסבלנות עד שאמו תגיש לו אוכל.‬ ‫תקופה קריטית : הבשלה, בתקופה זו צריכים להיכנס גירויים, אם לא ייכנסו בתקופה זו יהיה‬ ‫קשה להשלים זאת- אי אפשר לדלג על שלב.‬‫התפתחות נורמטיבית: מניחים שהילדים נעים באותו סדר ובאותו זמן משלב פחות מורכב לשלב‬ ‫יותר מורכב. השינויים הכלליים וארגון ההתנהגות מחדש חלים על כל הילדים בני אותו גיל במהלך‬ ‫גדילתם, זו התפתחות שאנו מצפים לה מכול הילדים בעולם בני אותו גיל. אנו מצפים כבר מראש‬‫באיזה גיל הילד יעשה מה וכול הילדים בתווך הגילאים אמורים לעשות דברים אלו. לפי זה גם בנויים‬ ‫מבחני האינטליגנציה ומבחני התפתחות השונים, ואם הילד חורג מזה אנו אומרים שיש חריגה‬‫בהתפתחות, בכול התחומים המוטורי, רגשי, קוגניטיבי, נורמטיבי מבחינת נורמה לכולם זה לא אישי‬ ‫פרטיקולארי.‬ ‫התפתחות האישית:הסטייה ממהלך ההתפתחות הממוצע או הנורמטיבי הסטייה תיתכן למעלה‬ ‫או למטה,‬‫ההתפתחות האישית מתייחסת להבדלים בין הילדים בני אותו הגיל. הם אמורים להיות באותה רמת‬ ‫התפתחות, אבל יש ילדים עם התפתחות טובה יותר ויש עם פחות.‬ ‫עקביות קיימת גם בהתפתחות האישית וגם בהתפתחות הנורמטיבית - ילד סקרן צפוי להמשיך‬ ‫להיות כזה בעתיד אלא אם יש סיבה לשינוי. ילדים שמראים כישורים מסוימים בגיל מוקדם סביר‬‫להניח שכישורים אלו יהיו גם בגיל מאוחר כי יש רצף , יש המשכיות. ילד שמראה יכולת קוגניטיבית‬ ‫מצוינת בכיתה א זה ימשיך גם בעתיד, אלא אם כן יש סיבות רגשיות, טראומות וכד שמונעים מזה‬ ‫לבוא לידי ביטוי. אנו נראה עקביות במישור הרגשי בין הילדות לבגרות.‬
    • ‫4‬‫שלושת הגורמים שמסבירים את ההתפתחות : אין ספק שבכדי שהקודים הגנטיים יבואו לידי‬‫מימוש וביטוי חייבים לבוא באינטראקציה עם הסביבה. מצאו לאורך השנים ילדים שנעזבו בגונגל .‬ ‫בגנים שלהם היה טמון פוטנציאל לדבר, אך הוא לא בא לידי ביטוי בגלל הסביבה. כלומר חייבת‬ ‫להיות אינטראקציה בין השניים‬ ‫אם אנו רוצים להבין את ההבדלים בין הילדים חייבים להבין גורמים אלו ,האתגר הוא להבין את‬ ‫פעולות הגומלין בין שלושת הגורמים.‬ ‫1. פוטנציאל התפתחות הטבוע בגנים של האורגניזם. )גנטיקה(- מדובר כאן בגורם‬ ‫התורשתי, הגנטי, ה- ‪ DNA‬שיש בו את כל המבנה ההתפתחותי שצפוי באורגניזם, ויש את הסביבה‬ ‫שהמבנה הגנטי יבוא לידי ביטוי בתוכה, בשנות ה-07-06 ואמצע ה-08 שמו דגש על הסביבה‬‫בהתפתחות, ב -02 שנים האחרונות אנו עדים לדגש יותר על הפאן הגנטי, הוא הדומיננטי בהשפעתו‬ ‫על התפתחות הילד. המסקנה כיום היא שאין להתעלם מהעובדה שההתפתחות האנושית מושפעת‬ ‫מהמטען של הגנים שנולדים איתו.‬‫2. ההיסטוריה ההתפתחותית של האורגניזם- כמה חודשים נמשך ההיריון? איך הייתה הלידה?‬ ‫האם הייתה רגילה? האם היו בעיות? איך הייתה ההתפתחות הראשונית? מתי התחיל לדבר?‬ ‫ללכת? האם יש אירועים ספציפיים שקרו בחייו של הילד? )מוות במשפחה( האם היו אשפוזים‬ ‫במהלך ההתפתחות?‬ ‫3. תנאי הסביבה בהווה- באיזו סביבה הוא חי? מה הגורמים שמשפיעים על חייו? מבחינה גנטית‬ ‫בגיל שנה וחצי הוא יתחיל לדבר, נתון שלא יצרה הסביבה אלא טמון בגנים. הפוטנציאל הזה קיים‬ ‫במערכת ומחכה לזמן הבשלה כדי לבוא לידי ביטוי.‬
    • ‫5‬ ‫תורשה וסביבה‬ ‫תורת האבולוציה של דרווין )2881-9081 ( דרווין כתב תיאוריה המתקשרת להתפתחות לפיה,‬ ‫כל מין מצויד באמצעים להישרדות ולרבייה בסביבה שבה הוא חי.‬ ‫חוק הברירה הטבעית: התכונות שמסייעות להסתגלות לסביבה מסוימת הן בעלות סיכוי רב‬ ‫יותר לשרוד, והן מתפשטות מדור לדור . בעלי חיים שיש להם תכונות של כושר הסתגלות הן אלה‬ ‫ששורדות .‬ ‫אבולוציה – הברירה הטבעית יצרה מספר עצום של מינים )הרבה סביבות ורב גוניות גנטית(‬ ‫להתפתחות זו של המינים קרא אבולוציה, האורגניזם במבנה שלו מנסה להשתנות בכדי להסתגל‬ ‫לסביבה בה הוא נמצא.‬‫חסרון התיאוריה בזה שהיא נעה בכיוון אחד מהפשוט למורכב, האורגניזם שמפתח יותר מורכבות‬ ‫יש לו כושר הסתגלות טוב יותר. הוא טען שההתפתחות האנושית שואפת ליותר מורכבות )האדם‬ ‫יותר מורכב מהקוף(.‬ ‫יתרונות התיאוריה בזה שפתחה מקום למחקר של האינטראקציה בין המטען הגנטי לבין‬ ‫הסביבה.‬ ‫תיאורית האבולוציה של דרווין סללה את הדרך למסקנה שהתפתחות מוצלחת קיימת בהתאמת‬ ‫הנטיות והיכולות של הילד )פוטנציאל גנטי( לבין סביבתו. התוצר של ההתפתחות הוא תוצר של‬ ‫האינטראקציה בין המטען הגנטי לבין הסביבה. ההתפתחות מושפעת גם מהמבנה הגנטי וגם‬ ‫מהסביבה.‬
    • ‫6‬ ‫ג ון לוק , פילוסוף אנגלי מהמאה ה-71 טען שהאדם נולד לוח חלק- ‪ TABULA RASSA‬וכל מה‬ ‫שאנו רוכשים הוא תוצר של הלמידה – נרכש מהסביבה והחינוך. )הגישה הביהביוריסטית- סקינר(‬ ‫זאן זאק רוסו פילוסוף צרפתי מייד אחריו טען שאם מניחים לילד לגדול בדרכו הוא יממש‬ ‫את הפוטנציאל שבו, הילד נולד עם פוטנציאל שטמון בו הוא לא טבולראסה.‬ ‫מסלו ורוגרס דגלו בגישה ההומניסטית מחקר שבדק את השפעת התורשה מול הסביבה על‬‫תאומים שנולדו זהים עם %001 מטען גנטי, ביום היוולדם עברו לגור בסביבות שונות. ההבדל ביניהם‬ ‫לאחר מס שנים היה הבדל סביבתי, המסקנה היא שיש חשיבות לשניהם ולאינטראקציה‬ ‫ביניהם. בשנות ה-07 הגישה ההומניסטית הייתה הגישה הרווחת , ומוצאים את הביטוי‬ ‫שלה בחינוך, באומנות, ובדרך חיים כמו: "תעזבו את הילדים, אנו לא זקוקים לחינוך לילדים יש‬ ‫פוטנציאל והמוסד החינוכי הוא זה שמדכא פוטנציאל זה"‬ ‫גישות תיאורטיות להתפתחות‬ ‫תיאוריה- מערך של מושגים שמטרתו להסביר את ההתנהגות האנושית- תיאוריה מהווה מסגרת‬ ‫לפירוש עובדות וממצאים, ומנחה את המחקר המדעי. כלומר התיאוריה מאפשרת לנו לפרש ולהבין‬‫את ההתנהגות והיא מספקת מסגרת שבאמצעותה אנחנו מסדרים את התופעות השונות שאנו רואים.‬‫תיאוריה טובה- היא הגיונית, עקבית, חסכונית, שימושית, פותחת אפיקי מחקר והנחיותיה ניתנות‬ ‫לאישור ולהפרכה. באסכולות הפסיכולוגיה- הצורך היה שנעלה שאלות לגבי התנהגות האדם‬ ‫והתפתחותו, מתוך התיאוריה עולות הרבה שאלות שמהוות נושא למחקר.‬
    • ‫7‬ ‫לתיאוריה טובה יש מס מאפיינים , קריטריונים :‬ ‫1. שהתיאוריה תהיה רחבה- כלומר שתסביר הכי הרבה שיכולה מתוך ההתנהגות האנושית.‬ ‫2. צריכה להיות אקונומית )חסכונית(- שיש לה הכי פחות מונחים שיסבירו הכי הרבה‬ ‫התנהגויות.שבאמצעות מונח אחד יהיה אפשר להסביר הכי הרבה התנהגויות. למשל תינוק‬ ‫שהיה לו חסך אימהי רגשי בין גיל 3-0 יראה לנו תוקפנות, חוסר ריכוז, חוסר הסתגלות,‬‫היפראקטיביות ויחסים בין אישיים לא תקינים- כל ההתנהגויות האלו מוסברות על-ידי מונח אחד‬ ‫– חסך אימהי רגשי- זו תיאוריה אקונומית.‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד אמרה שילד שלא יקבל סיפוק אוראלי יגדל ויראה לנו‬ ‫תלות באנשים אחרים , תופעות של מציצת אצבע, תלות באלכוהול, השמנת יתר - התנהגויות‬ ‫רבות המוסברות על-ידי מונח אחד – חסך אוראלי.‬ ‫3. שיהיה קשר לוגי בין המונחים- שתהיה הרמוניה )קשר( בין המונחים, תיאוריה לא יכולה‬ ‫להגיד דבר והיפוכו.‬ ‫4. צריכה להיות שימושית ויישומית- שקל ליישם אותה ושניתן להשתמש במונחים ובהנחות‬ ‫היסוד שלה כדי לשפר את איכות חיינו.‬‫5. זו שפותחת אפיקי מחקר- שיש לה הרבה שאלות. כשאנו מגדירים שאלה תיאורטית העומדת‬‫לבדיקה מחקרית היא שאלה שבהכרח תשאל על קשר בין משתנים ובודקים את הקשר בין שני‬‫משתנים אלו לדוגמא: ילד שחווה הורות סמכותנית יגלה התנהגות תוקפנית יותר גבוהה בביה"ס.‬ ‫כל שאלה מחקרית אמורה לעבור מרמה תיאורטית לרמה אופרטיבית שניתנת‬ ‫למדידה ולבדיקה. במשך השנים החוקרים פיתחו כל מיני כלי מדידה לתופעות השונות לדוגמא,‬ ‫החוקרים פיתחו מדדים לדיכאון, כלים שיעזרו לי לבחון אם אדם סובל מדיכאון. במדד צריכות‬ ‫להיות מס שאלות. כלי המדידה במחקר חייב להיות מהימן ותקף.‬
    • ‫8‬ ‫6. ששאלותיה יהיו ניתנות להפרכה כלומר או שאנו מאוששים את ההשערה- מוצאים שהיא‬ ‫נכונה. או שאנו מפריכים אותה – שמוצאים שהיא לא נכונה. אמרנו שבכל תיאוריה יש שני‬ ‫משתנים, אז או שיש ביניהם קשר או שאין ביניהם קשר. התיאוריה הטובה צריכה לאפשר לי‬ ‫לאושש או להפריך אם יש קשר בין שני המשתנים.‬ ‫את המונחים של התיאוריה ההתנהגותית )הביהביוריסטית( קל להפריך או לאשש לעומתה,‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד היא תיאוריה שקשה לאשש או להפריך את המונחים שלה,‬‫התיאוריה ההתפתחותית של פיאזה והתיאוריה הפסיכואנליטית קיימות כבר 001 שנה‬ ‫למרות שיש להן חסרונות. יתרונן הוא שהן הצליחו להסביר תחום רחב מאוד של ההתנהגות‬‫האנושית. הם ענו על כל השאלות האפשריות שאפשר לשאול בתחום התנהגות האדם‬ ‫כל אחת בתחום שלה, ודבר נוסף הוא ששתי תיאוריות אלו למרות כל הביקורת הן תיאוריות‬‫שפתחו מקום למחקר שאין לו סוף כמעט. התיאוריות המדעיות האלה עונות על שתי תכונות‬ ‫שעושות תיאוריה לטובה ולכן הן מחזיקות מעמד כל כך הרבה שנים.‬ ‫שיטות בחקר ההתפתחות‬ ‫קיימות בפסיכולוגיה התפתחותית מס שיטות מחקר נומוטטי ואידיוגראפי ומחקרי אורך ורוחב:‬ ‫1. גישה נומותטית- בתוכה יש שני מערכי מחקר כול שאלת מחקר היא סביב שני משתנים, כל‬ ‫מחקר בא לבדוק קשר בין משתנים . מה גורם למה? )ניסויי( מה הקשר בין זה לזה?)מתאמי(.לכל‬ ‫מערך יש את היתרונות והחסרונות שלו.‬ ‫1. המערך הניסויי- בודק השערות סיבתיות תוך הפעלת משתנים ובקרה, מערך זה‬ ‫משלב תצפית וניסוי. בשאלת המחקר יש משתנה תלוי ובלתי תלוי. המשתנה הבלתי תלוי‬
    • ‫9‬ ‫הוא בד"כ הסיבה. המשתנה התלוי הוא בד"כ התוצאה, התוצר. כוחה של השיטה הוא‬ ‫בשליטה מוחלטת על המשתנה הבלתי תלוי )הסיבה(. חסרונה במוגבלות בתופעות‬ ‫שהיא יכולה לחקור בתנאי מעבדה ויכולת הכללה נמוכה יותר משום שהמדגם קטן יותר‬ ‫מצג שני, דרך טובה לבודד משתנים משפיעים כי אלו תנאי מעבדה. במערך הניסויי‬ ‫החוקר צריך לחלק ל-2 קבוצות, קבוצת ניסוי וקבוצת הביקורת ולהשוות בין שתי‬ ‫הקבוצות כשאני שולט על המשתנה הבלתי תלוי ואני מפעיל אותו על קבוצת הניסוי.‬‫2. המערך המתאמי )הניסוי הטבעי( – בודק השערות קשרים בין משתנים. יתרונות‬ ‫השיטה הוא שהיא זמינה וניתנת ליישום. חסרון השיטה הוא חוסר היכולת להסיק‬‫בוודאות לגבי סיבתיות. יתרון היכולת הכללה יותר גדולה משום שכאן אני יכולה לערוך‬ ‫שאלון ולחלק ל-٠٠٠٥ איש, המדגם הוא מאוד גדול כי דרך איסוף הנתונים היא מאוד‬‫פשוטה, מערך מתאמי לא יכול לבודד משתנים משפיעים כי אין לי תנאי מעבדה. בודקים‬ ‫האם יש קשר בין שתי משתנים או יותר בלתי תלויים, הסיבה )בלתי תלוי( לבין תוצאה‬ ‫)בלתי תלוי(.‬ ‫2. גישה אידיוגראפית: חקר מקרים- מחקר איכותני לא סטטיסטי. חקר של מקרים בודדים תוך‬‫התייחסות לאישיות בשלמותה, יתרונו בהבנת הקשרים בין המרכיבים השונים באישיות. חסרונו‬ ‫בקושי הכללה. לוקחים מקרה ועושים ניתוח תוכן למקרים ספציפיים שאני בודק. אני מסיק‬ ‫מסקנות מההיסטוריה של הניסוי שלי. אני לוקח 01 ילדים הכי טובים בביה"ס ואני לומדת את‬ ‫ההיסטוריה הלימודית שלהם ומסיקה מזה מסקנות – מתוך הלמידה של התוכן של מהלך החיים‬ ‫שלהם. מסלו בנה תיאוריה משיטה זו . הוא לקח 01 דמויות שנחשבו לאלה שהגשימו את‬ ‫עצמם )כמו גון קנדי( והוא חקר את ההיסטוריה שלהם ובנה מזה את סולם מסלו.‬ ‫3. מחקר אורך ומחקר רוחב - חקר שינויים לאורך זמן מעקב אחר קבוצת הניסוי וקבוצת‬ ‫הביקורת ומדידת ההבדלים לאורך זמן. בפסיכולוגיה התפתחותית רוב המחקר הוא‬
    • ‫01‬ ‫מחקר אורך. יש לנו קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת ואנו מפעילים את המשתנה הבלתי תלוי על‬‫קבוצת הניסוי לאורך זמן כדי לבדוק אם יש קשר בין המשתנה הבלתי תלוי והמשתנה התלוי. אם‬ ‫הוחלט לבדוק את השפעת שיטת הלימוד עם בדידים, באים לשתי כיתות א ומחלקים אותן‬ ‫באופן רנדומאלי. קבוצה אחת מלמדים לפי שיטת הבדידים וקבוצה שנייה לפי שיטה בלי‬ ‫בדידים, ובודקים לאורך זמן את ההתפתחות שלהם בחשבון . איזו קבוצה התקדמה יותר‬ ‫בחשבון. כאשר משתדלים לנטרל את כל המשתנים האחרים – לתת אותן כיתות, אותם מורים‬ ‫וכד כדי לנטרל את המשתנה הבלתי תלוי. בשיטת אורך בודקים לאורך זמן את‬ ‫ההתפתחות או השוואה בין שתי נקודות זמן או יותר, במחקר רוחב בודקים‬ ‫נקודת זמן אחת.‬ ‫המומלץ הוא שילוב בין שתי הגישות – הגישה הנומותטית והאידיוגראפית.‬ ‫הקשרים של התפתחות- כולם משפיעים על ההתפתחות :‬ ‫1. ההקשר הביולוגי- להקשר זה ٣ אלמנטים‬ ‫1.המורשת האבולוציונית המשותפת לכול בני האדם.‬ ‫2.הירושה הגנטית האישית.‬ ‫3.פעילות הגומלין בין הגנטיקה לסביבה.‬ ‫2. הסביבה הקרובה- המשפחה כמערכת, ביה"ס וכד, השפעה מהדינאמיקה של‬ ‫המשפחה.‬ ‫3. ההקשר החברתי כלכלי‬ ‫4. ההקשר התרבותי‬
    • ‫11‬ ‫5. האינטראקציה בין ארבעת ההקשרים.‬ ‫שתי תיאוריות התפתחות קוגניטיבית‬ ‫תיאורית עיבוד המידע – הקבלה למחשב, המוח מקבל מידע מהסביבה ומעבד אותו. התיאוריה‬‫אומרת שהילד תמיד מקבל מידע מהסביבה וכך המערך הקוגניטיבי מתפתח. היכולת הקוגניטיבית =‬ ‫המוח מתפתח באמצעות זה שהוא מאחסן מידע, מארגן ומעבד אותו, וכך היכולת הקוגניטיבית‬ ‫מתפתחת. המוח מעבד את המידע שהוא מקבל דרך החושים השונים וכך הוא מתפתח, וכך‬‫מתפתחת היכולת הקוגניטיבית. גישה זו אינה קשורה בגיל של הילד, כלומר אתה יכול להביא ילדים‬ ‫בגיל 01. יש כאלה שלא הייתה להם הזדמנות להיחשף למידע מול כאלה שהייתה להם הזדמנות‬ ‫להיחשף למידע ואתה תמצא הבדלים רבים, משום שלאלה שהיו חשופים היה תהליך של עיבוד‬ ‫מידע. גישה זו אומרת שרמת ההתפתחות קשורה בכמויות וברמת המידע שהמוח מעבד.‬ ‫תיאוריית ההתפתחות בשלבים של פיאזה- גישה מקבילה ומתחרה לגישה הנ"ל והייתה‬ ‫דומיננטית יותר ילדים נעים בשלבים שהשינוי שחל הוא איכותי ומתבטא בדרך החשיבה, הלמידה,‬ ‫והבנת העולם. לפי תיאוריה זו יש שלבי התפתחות קשורים בזמן, בגיל. גישה זו אומרת‬ ‫שההתפתחות הקוגניטיבית מתרחשת בשלבים שהם תחומים בזמן- לכל תקופה התפתחותית יש‬‫שלב, הבשלה- הבשלה קשורה בזמן, המוח מבשיל עם הזמן כמו כל האיברים שלנו בגוף, ובכל גיל‬‫יש רמה אחרת של הבשלה. לפי הגישה הראשונה )עיבוד מידע( נושא הגיל לא חשוב, נושא ההבשלה‬‫לא חשוב. מה שחשוב הוא רמת החשיפה למידע. לפי הגישה של פיאזה הקליטה של המידע קשורה‬ ‫בהבשלה, וההבשלה קשורה בגיל, ולכן בגישה זו קיים גורם חשוב והוא המבנה הקיים‬ ‫ולא רק הסביבה שמעבירה את החומר למוח, אלא באיזו מידה יש למוח מוכנות לקלוט את‬ ‫החומר, המידע הזה, וזה תלוי בהבשלה והבשלה תלויה בגיל.‬
    • ‫21‬‫השלבים קיימים בפוטנציאל הגנטי שלנו מראש כמו שטמון בתוך הגנטיקה לאיזה גובה אני אגיע ומה‬ ‫צבע העיניים שלי. לפי גישה זו בהתפתחות האנושית טמון המידע הזה של השלבים שהילד יעבור ,‬ ‫ולכן הטענה היא שכל הילדים בעולם יעברו את אותם השלבים באותו סדר, כי יש להם את אותו‬ ‫מטען גנטי.‬ ‫ההנחות של גישות ההתפתחות בשלבים:‬ ‫רמת הבשלות בכל שלב היא אחרת. מכאן נובע שתורת השלבים מאמינה ב:‬ ‫1. מבנה גנטי אוניברסאלי – לכל הילדים בעולם יש מבנה כזה.‬ ‫2. גבולות הזמן לכל שלב – לכל שלב יש את הזמן שלו – כל שלב תחום בזמן מסוים והמעבר‬ ‫משלב לשלב הוא עניין של הבשלה .שלב אחד מושפע מהשלבים שקדמו לו ומשפיע בהמשך.‬ ‫3. הבדלים איכותיים בין השלבים - כל שלב שונה מקודמו מבחינה איכותית ולא כמותית.‬ ‫4. אי אפשר לדלג על שלבים )ילד לא יתחיל ללכת לפני שידע לזחול(.ויש חשיבות לשלבים‬ ‫מוקדמים יותר. אי אפשר להאיץ שלבים צריך לחכות שהמערכת תהיה בשלה ורק אז ללמד‬ ‫אותו. בנוסף, ילד יכול לסבול מפיגור סביבתי כי לא קיבל גירויים מתאימים לשלב ההבשלה שלו,‬ ‫הוא יכול לאחר אבל לא לדלג. להבדיל מתיאורית השלבים בתיאוריית עיבוד המידע הילד יתקדם‬ ‫בהתאם לכמות ולרמת הגירויים שייחשף אליהם. עפ"י גישה זו אפשר להסביר למה יש ילדים שיש‬‫להם יכולות הרבה יותר גבוהות ממבוגרים מסוימים כי הם נחשפו ללמידה יותר ממבוגר ולכן הרמה‬ ‫הקוגניטיבית שלהם עלתה על של המבוגר.‬‫5. לכל שלב קיימת תקופה קריטית אוניברסאלית. – ההנחה שיש תקופה קריטית, כלומר זמן‬ ‫בו לילד יש מוכנות גבוהה לפתח משהו ספציפי. )זמן ספציפי=זמן קריטי(. אנו יודעים‬ ‫שעד גיל 7 ילד יכול לקלוט את המבטא של שפת האם, יש תקופה קריטית שבה הוא מסוגל לתפוס‬ ‫את המבטא ואם יפספס תקופה זו לא יצליח כי עברה התקופה הקריטית שבה יכול היה לתפוס את‬
    • ‫31‬ ‫המבטא. המונח תקופה קריטית נכון לגבי התפתחות מוטורית, קוגניטיבית, רגשית, אך מחקרים‬‫מראים שפיצוי עבור מיומנות שלא נרכשה בתקופה הקריטית , בשלושת התחומים, בהשוואה הכי קל‬ ‫היה לפצות על ההתפתחות המוטורית, אח"כ ההתפתחות הקוגניטיבית והאחרון הוא הרגשית.‬ ‫הנושא הרגשי בשלב מוקדם הוא מאוד קריטי בהמשך החיים והפיצוי בו הוא כמעט‬ ‫בלתי אפשרי . ככל שיש יותר דמויות שיספקו לילד את צרכיו הרגשיים כך בריאותו תהיה טובה‬ ‫יותר . ככל שהשלב מוקדם יותר חשיבותו רבה יותר- הילד הוא כמו קיר שהיסודות שלו יותר‬ ‫חשובים מהשורות העליונות.‬ ‫החוקרים שנקטו בגישה של התפתחות בשלבים: פיאזה )התפתחות קוגניטיבית בשלבים(,‬‫פרוייד )התפתחות רגשית בשלבים(, אריקסון )ההתפתחות הפסיכולוגית חברתית בשמונה שלבים(,‬ ‫קוהלברג )התפתחות מוסרית בשלבים(. גון בולבי )תיאורית ההתקשרות הרגשית(.‬ ‫תיאוריות מנוגדות: התיאוריות הדוגלות בהתפתחות הדרגתית תיאוריית עיבוד המידע,‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית, )סקינר(. - התיאוריה של הלמידה )הצטברות של ידע( נוגדת‬ ‫לתיאוריה של השלבים. לפי ההתפתחות ההדרגתית אין לזמן משמעות מיוחדת. אין תקופות‬ ‫קריטיות.‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית )הדרגתית( סקינר –הלמידה מבוססת על שני סוגי התניות:‬ ‫התניה קלאסית )לגרום לילד לפחד מאש( והתניה אופרנטית )חיזוק חיובי(- למידה באמצעות מודל‬‫חיקוי. גישת הלמידה החברתית לא מסתמכת על שלבים היא מתייחסת ללמידה כמשהו‬ ‫הדרגתי, שלא קשור בזמן, בתקופה קריטית . זו לא גישה של שלבים אלא של התפתחות‬ ‫הדרגתית, שאומרת שיש הצטברות של למידה שלא קשורה בגיל. למידה זו היא בכל התחומים-‬ ‫קוגניטיבי, רגשי, מוטורי.‬
    • ‫41‬‫הילד לומד לפי שתי צורות למידה :למידה שמבוססת על התניה קלאסית ולמידה שמבוססת על‬ ‫התניה אופרנטית.‬ ‫התניה קלאסית – מלמדים לפתח רגשות שאנו רוצים שהילד ירגיש כשהוא מקבל גירוי נתון. לפי‬ ‫גישה זו הילד נולד לוח חלק )טבולראסה( ואני מלמד אותו מה שאני רוצה. פחד, אהבה, משיכה הם‬‫תגובות שהם רפלקס. אנו מצרפים לרפלקסים אלה גירויים שמקבלים את אותן התכונות מהרפלקס –‬ ‫על זה בנוי העיקרון של ההתניה הקלאסית. העיקרון הוא שבהתפתחות הילד אנו מעוניינים לפתח‬ ‫אצל הילד רגשות מסוימים- שיאהב דברים שאנו רוצים שיאהב, שיפחד מדברים שאנו רוצים‬ ‫שיפחד מהם- שיפחד מאש- כאן נכנסת ההתניה הקלאסית.‬ ‫התניה אופרנטית- אני רוצה ללמד את הילד לבצע התנהגות אופרטיבית שאנו מעוניינים בה –‬ ‫שיסדר את המיטה, שיכין שיעורים, שיקרא ספר- אנו נלמד אותו את זה דרך חיזוקים חיוביים. ניתן‬ ‫חיזוק חיובי להתנהגות שאנו מעוניינים שיראה יותר, ועונשים להתנהגויות שאנו לא רוצים שיראה,‬ ‫כך אנו מעצבים את ההתנהגות של הילד. – כמו שיטת האסימונים לעיצוב התנהגות. בשיטה זו יש‬‫בעיה כי החיזוק יכול ליצור תלות. אני אקרא ספרים רק אם אקבל כסף. סקינר ניסה לצאת מהתלות‬‫הזו ע"י כך שאמר שלא חייבים לתת כל יום חיזוק אלא לפעמים כן ולפעמים לא, כך אפשר לשמר את‬ ‫ההתנהגות החיובית ללא התלות.‬ ‫תיאורית ההתקשרות הרגשית – גון בולבי טען גם כן שההתפתחות נעשית בשלבים וקיימת‬ ‫תקופה קריטית בהתפתחות הרגשית של הילד. הוא טען שההתפתחות הרגשית תלויה בקשר‬ ‫של האם עם התינוק. התקופה הקריטית אצל בולבי היא מגיל 3-0 . אם האם מצליחה להיות‬‫דמות מיטיבה עבור הילד. הילד יתפתח רגשית בצורה נאותה ובריאה, ואם האם תיכשל להיות דמות‬ ‫מיטיבה ולא תפתח התקשרות רגשית בטוחה עם הילד אז יש פתולוגיה. אם האם תצליח להיות‬
    • ‫51‬ ‫זמינה עבור הילד כשהוא במצוקה ותצליח להרגיע אותו, ככל שחוויה זו תחזור על עצמה כך יפתח‬‫בריאות נפש יותר טובה = תיאוריית ההתקשרות הבטוחה. )פ ת ול וגיה = כאשר יש התקשרות‬ ‫לא בטוחה נוצר קושי בהסתגלות .(‬ ‫התפתחות קוגניטיבית‬ ‫פיאז ה )0891-6981( - הנחות היסוד של פיאזה: הבשלה והתנסות:‬ ‫•מאפיינים ביולוגיים מגבילים הופעת כשרים קוגניטיביים .)יש הבשלה, אי אפשר לקפוץ שלבים(.‬ ‫•התנסות פעילה עם העולם חיונית להתפתחות קוגניטיבית. )הקוגניציה מתפתחת מתוך‬ ‫ההתנסות. הילד לומד מתוך ההתנסות. ילד שלא חשוף לשפה לא ידע לדבר אפילו שיש יכולת(.‬ ‫•האמין באינטראקציה כמנוף להתפתחות )אינטראקציה בין הסביבה למבנה המולד. לא מספיק‬ ‫רק יכולת מולדת צריכה להיות גם גרייה – סביבה שתעזור בהתפתחות, כלומר צריך שיהיה‬ ‫פוטנציאל מולד וגם סביבה שתספק גרייה(.‬ ‫•אוניברסאליות השלבים )כל הילדים בעולם עוברים את אותם השלבים בהתפתחות פחות או‬ ‫יותר באותם הגילאים(.‬ ‫• ילדים בונים את עולמם , כופים סדר על החומר הגולמי.‬ ‫•הילד מגלה את הידע ולא אמור לקבל אותו באופן דידקטי.‬ ‫להנחות יסוד אלו יש השלכות על החינוך.‬ ‫פיאזה עסק בהתפתחות הקוגניטיבית של הילד מינקות ועד בגרות. התיאוריה שלו נבנתה על‬‫תצפיות שהוא ערך לגבי ילדים. לטענתו, הילד נולד עם מבנה של פוטנציאל מולד, וההתפתחות היא‬ ‫תוצר של האינטראקציה בין הפוטנציאל המולד לבין ההתנסות שלו על הסביבה. ההתפתחות‬
    • ‫61‬‫הקוגניטיבית מתרחשת מתוך התנסות. הילד מגיע למסקנות מתוך ההתנסות שהוא עורך והחשיבה‬ ‫מתפתחת דרך ההתנסות. = הסקת מסקנה מהתנסות פיאזה טען שהאדם הוא אורגניזם פעיל‬ ‫ויש בו סקרנות ללמוד )הילד הוא פעיל וקונסטרוקטיבי. הוא סקרן ובעל כושר המצאה(. יש כאן‬ ‫הנחת יסוד שהתינוק מיסודו הוא אקטיבי ולא פסיבי. הוא מתנסה ובעקבות ההתנסות‬ ‫מסיק מסקנות. הוא יחקור, יגלה, ידון וכך מתפתחת חשיבה עצמאית, אקטיבית.‬‫ההתפתחות לפי שלבים, לכן לפיו ההבשלה היא זו שתקבע את הרמה הקוגניטיבית של הילד. הילד‬ ‫לא יכול לקפוץ שלבים, כי המערכת צריכה להבשיל המעבר משלב לשלב נקבע לפי הגיל =‬ ‫ההבשלה.‬‫אצל ילדים שהתפקוד שלהם נמוך מהפוטנציאל. מה שאנו רואים לא משקף את מה שהילד יכול, זה‬ ‫יכול לנבוע מחוסר גרייה קוגניטיבית, חי בסביבה ענייה מבחינת הגרייה האינטלקטואלית. אם‬‫הביצוע נמוך יחסית למה שאני מצפה מילד בגילו אני מסיקה שלא הייתה לו גרייה מספקת. הגרייה‬ ‫הניתנת לילד לא נמדדת בכמות אלא בהתאמה לגיל הילד.‬ ‫מה יכול לפתח את הקוגניציה שלנו?‬ ‫1.גרייה מתאימה. סביבה עשירה מבחינה אינטלקטואלית .‬‫2.פוטנציאל מולד )יש כאלה שמוכשרים בדבר מסוים לא כי למדו אותו אלא כי נולדו עם כישרון זה(.‬ ‫3.החלק הרגשי – יש ילדים שלא מראים פוטנציאל קוגניטיבי בגלל קושי רגשי. ילד שעסוק בחרדות‬ ‫ודאגות ופחדים זה מסית את הריכוז שלו ומשפיע על הזיכרון ועל התפקוד הקוגניטיבי.‬ ‫ארגון והסתגלות ומבנים קוגניטיביים:‬
    • ‫71‬ ‫ארגון והסתגלות מנחים את ההתפתחות האנושית .בכל שלב התפתחותי הילד לא בהכרח‬ ‫מוסיף ידע. עיקר ההתפתחות הוא לא בתוספת ידע אלא ביכולת לארגן את החומר‬ ‫בצורה שונה ותוך כדי זה הוא עושה סדר מחדש. במהלך פעולה זו הוא מפתח מבנים קוגניטיביים‬ ‫מורכבים יותר. לדוגמא, הוא ידע בגיל 2-3 מונחים של כלב, חתול, ילד ילדה. ובגיל 5 ידע למיין‬‫אותם לפי קטגוריות. הוא עושה ארגון מחדש ‪ Reorgenization‬ארגון להסתגלות: תורשה וסביבה‬‫יוצרים מבנים קוגניטיביים. המבנה המולד באינטראקציה עם הסביבה. התאמה והטמעה מבטאים‬ ‫את האופן שבו ההתפתחות מתרחשת כאשר המבנה המולד בא באינטראקציה עם הסביבה ומטמיע‬ ‫את הגירויים ומתאים עצמו לגירויים החדשים. כאשר אנו מלמדים ילדים חיבור ٣+٣+٣=٩ הילד‬‫מטמיע את הכלל ומתאים את המערך הקוגניטיבי לתפיסת משמעות החיבור. אנו רוצים לעבור לשלב‬ ‫הכפל שבנוי על אותו היגיון ٣כפול ٣ =٩ – גירוי חדש שהמבנה מטמיע ואח"כ מתאים את‬ ‫עצמו לגירוי חדש שיבוא.)גירוי= הטמעה, התאמה שיוצרת מבנה חדש= גירוי חדש(. לכן פיאזה‬ ‫מדבר על גיל והבשלה. הילד לא יבין כפל לפני שיבין חיבור.‬ ‫הטמעה = שילב התנסות חדשה במבנים קיימים. לילד יש סכמות קיימות בראש וכאשר הוא נתקל‬ ‫בגירוי או בידע חדש הוא מכניס אותו לתוך הסכמות הקיימות. הוא מטמיע את הלמידה החדשה‬ ‫בתוך המבנים הקיימים.‬ ‫התאמה = כאשר המבנים הקיימים אינם מסוגלים להתמודד עם תופעה חדשה, קיימת התאמה של‬ ‫המבנים לגירוי החדש. המבנה משתנה ואז הוא יכול להכניס לתוכו ידע חדש.‬‫אם נותנים לילד בשלב מסוים גירוי שהוא לא מאתגר אז המבנה יטמיע אותו ולא יעשה התאמה, הוא‬ ‫לא ישתנה כי אין צורך שהמבנה ישתנה כדי להטמיע גירוי זה. כאשר נותנים גירוי שמחייב את‬ ‫המבנה להתאמץ= להתאים עצמו לגרייה החדשה אז המבנה משתנה, תהליך זה אומר שההתפתחות‬ ‫הקוגניטיבית מתבצעת באמצעות האינטראקציה בין המבנה המולד לבין הסביבה )הגרייה(.‬
    • ‫81‬ ‫זה לא מקרה שמתחילים ללמד ילד לקרוא ולכתוב בגיל 6 כי לפני זה הוא לא בשל. המבנה לא‬ ‫מתאים לקלוט להטמיע קריאה בשלב מוקדם יותר ולכן להנחות היסוד של פיאזה יש השלכות על‬ ‫החינוך.‬ ‫כאשר מופר האיזון של האורגניזם קיימת שאיפה להתאזנות ואז מופעלים הטמעה‬ ‫והתאמה להשיג איזון זה.‬ ‫זה תהליך ההטמעה של הגירויים לתוך המבנה. כאשר המבנה יטמיע גירויים הוא לא יישאר אותו‬‫המבנה, הוא מתפתח ויוצר מבנה שני. המבנה השני נוצר ע"י הבשלה והתנסות.המבנה השני יתפתח‬‫בהתאם לגיל=הבשלה ולהתנסות. הילד יכול להישאר באותו המבנה אם לא תהיה התנסות= אם לא‬ ‫תהיה גרייה מתאימה. לאחר שהייתה הטמעה המבנה צריך להתאים עצמו לגירויים שנכנסו.‬ ‫שלבי ההתפתחות של פיאזה - דיבר על ٤ שלבים כאשר הוא טען שבכל שלב יש הבדל‬ ‫איכותי בילד.‬ ‫1. שלב סנסורי מוטורי – גיל ٠ - ٢ . )חושי-תנועתי( בגילאים אלו מתבצעות מס התפתחויות:‬ ‫מכוון את התנועה – במשך שלב זה הוא מתחיל לשלוט בתנועה של הידיים - מושיט יד לתפוס‬ ‫חפץ. קשר עין-יד - הוא לומד לכוון את השליטה. מפתח את המושג שהוא נפרד‬ ‫מאובייקטים בסביבה- הוא מגלה שיש הפרדה בינו לבין החומר מסביבו.הוא יודע שהכיסא‬ ‫זה לא הוא, והוא יכול לפעול עליו, הכיסא נפרד ממנו, בודק את השפעתו על אובייקטים-‬ ‫בגיל שלושה חודשים הוא מתחיל לעקוב בעיניים אחרי גירוי נע, הוא מבין שהעצם יכול‬ ‫להתקיים ולכן יכול לעקוב אחריו. קביעות אובייקט )בגיל ٨-٩ חודשים(- שהאובייקט נשאר‬
    • ‫91‬ ‫קיים גם אם הוא לא נקלט בחושים. אימא עדיין קיימת גם אם היא יצאה מהחדר והוא לא רואה‬ ‫אותה. חרדת זר- הילד מתחיל לפתח חרדה מהזר בגיל ٧ חודשים.‬ ‫٤ שלבים ישנם בניסויים קביעות אובייקט: ١.אינטראקציה בין הבשלה והתנסות.2. קיימת‬ ‫רציפות בצמיחה. 3. תלות בין השלבים. 4. התכוונות ) )‪Intentionality‬תוכנית שתינוק מוציא‬ ‫לפועל.‬ ‫השלב הקדם תפעולי – ‪ Pre Operations‬גיל 7-2 - בשלב זה הילדים רוכשים מס יכולות :‬ ‫יכולת להשתמש בסמלים= חשיבה סימבולית- השפה היא שימוש בסמלים. אנו יודעים‬ ‫שהילד פיתח חשיבה סימבולית אם הוא רכש את השפה, משום שהשפה היא ייצוג סימבולי של‬ ‫האובייקט. גם אם הוא לא רואה אותו הוא יכול להגיד חתול זה מעיד על כך שיש ייצוג מנטאלי של‬‫המושג חלב. אגוצנטריות – הוא יכול לראות את הדברים רק מנקודת המבט שלו, ולא מנקודת מבט‬ ‫של האחר. לדוגמא כאשר משחקים עם ילד משני צידי השולחן הוא לא יכול לחשוב מה אנו רואים‬ ‫מהצד שלנו. הוא בטוח שאנו רואים מהצד שלנו מה שהוא רואה מהצד שלו.ילד אגוצנטרי לא יכול‬ ‫להיות אמפאטי. בשלב זה ילד לא מבין את חוק השימור. עדיין אין הבנה לחוקי האופרציות.‬‫אינו מבין את חוק השימור של החומר. הוא לא מבין שהחומר יכול לחזור לצורתו הקודמת )אינו מבין‬ ‫את חוק הרוורסיביליות(. פיאזה טען שילד בשלב הקדם תפעולי עדיין שופט לפי התרשמות של‬ ‫כמות ולא של כוונה. שופט לפי התוצאה ולא לפי הכוונה,‬ ‫ילד מגיל 7-6 ישפוט לפי הכוונה.‬ ‫ילד מגיל 5-4 ישפוט לפי הכמות.‬ ‫2. שלב התפעולים הקונקרטיים – גיל 21-7 ‪ - Cocrete Operations‬כאן כבר יש לילד‬ ‫את המיומנויות מהשלב הקודם, וויתור על אגוצנטריות, שימור כמות, משקל ומספר.‬
    • ‫02‬ ‫1. היכולת לחשוב באופרציות מחשבתיות גמישות והפיכות.‬ ‫2. לאובייקט יש יותר ממימד אחד והוא יודע שמימדים אלה ניתנים להפרדה.‬ ‫3. מעבר ממידע חושי לשימוש בעקרונות לוגיים.‬ ‫4. הבנה של עקרונות השימור.‬ ‫•מבינים את מובן היחסיות- גדול מ, קטן מ.‬ ‫•יכולת אנליזה וסינתזה‬ ‫•ההבנה שעצמים יכולים להשתייך ליותר מקטגוריה אחת ) לכולם יש פרווה וכולם חיות בית(.‬ ‫•חשיבה עדיין מוגבלת לעצמים קונקרטיים כאן ועכשיו.‬ ‫•בגיל 8 מתחיל לצייר מפה.‬ ‫ניסוי בנושא אגוצנטריות קוגניטיבית כדי שהוא ידע שהידים הפוכות הוא צריך להסתכל על‬‫הדברים מהמקום שלי וזה וויתור על האגוצנטריות הקוגניטיבית. )יש הבדל בין אגוצנטריות רגשית –‬ ‫להבין את הרגש של האחר, לבין אגוצנטריות קוגניטיבית – היכולת להבין שלאחר יכולה להיות‬ ‫נקודת מבט אחרת, שהאחר יכול לראות משהו שונה ממני.(‬ ‫ניסוי בנושא חוק השימור :‬ ‫בגיל 6 יש הבנה של שימור כמות ומספר‬ ‫בגיל ٨ יש הבנה של שימור המשקל ויש לו יכולת לשרטט מפה אבל לפני זה לא יכול לעשות זאת.‬ ‫שימור כמות ומספר– ההבנה שגם אם החומר משתנה בצורתו החיצונית הכמות נשארת- לפני‬ ‫גיל 6 הוא שופט לפי הצורה ולא מעבר. לא מסוגל לחשוב שהכמות לא משתנה גם אם הצורה‬ ‫משתנה. לקטנים יותר אין יכולת לראות שהכמות נשארה זהה.‬
    • ‫12‬‫בסוף השלב הקדם תפעולי ובתחילת השלב התפעולים הקונקרטיים הילד כבר מבין את‬ ‫המונח יחסיות - גדול מ, קטן מ, בהיר יותר, מה גדול ממה, מה ארוך יותר. מפתח את יכולת‬‫האנליזה והסינתזה- ילד מארגן את החומר בגיל 3 בצורה שונה מגיל 7. בגיל 7 רמת הארגון יותר‬‫מורכבת , כך למשל הוא יכול למיין חיות לקבוצות- משפחת הזוחלים, משפחת העופות. יש לו יכולת‬‫לעשות קטגוריזציה )למיין לפי קטגוריות( בגלל האנליזה והסינתזה, זו רמת ארגון יותר מתקדמת של‬ ‫החומר. ) אנליזה= לפרק את האובייקט לחלקים- לקח חתול וכלב ופרק אותם לתכונות. סינתזה =‬ ‫לאסוף את החלקים בחזרה- מה משותף להם – שניהם חיות בית( יכולת לחשוב באופן רב‬ ‫מימדי– ילד לפני גיל 7-6 לא יכול לחשוב על יותר ממימד אחד. הוא יכול לשים אדומים בצד‬‫וכחולים בצד )רק לפי צבע(. הוא לא יכול לחבר שני מימדים – קוביות אדומות וגדולות בצד וקוביות‬ ‫כחולות וגדולות בצד, רק בגיל 7.‬ ‫4 שלב התפעולים הקונקרטיים – ‪ – FORMAL OPERATION‬גיל 11 , 21 ומעלה‬ ‫•הילד משתמש במרחב יותר גדול של תפעולים קוגניטיביים.‬ ‫•מחשבה גמישה ודינמית.‬ ‫•נותן דעתו לבעיות היפותטיות.‬ ‫•חיפוש שיטתי אחר פתרונות.‬ ‫•חשיבה אבסטרקטית )מופשטת(‬‫הערכת תיאורית פיאזה התיאוריה הכי רחבה של התפתחות קוגניטיבית שנכתבה עד היום הזה.‬ ‫זו תיאוריה רחבה ומקיפה שפתחה פתח לאינסוף מחקרים בעולם, והיא עדיין נקודה להשוואה‬ ‫למרות שיש תהיות לגביה. מחקרים רבים מאשרים את הרצף ההתפתחותי שפיאזה הצביע עליו.‬
    • ‫22‬ ‫ביקורת על התיאוריה: אין הסכמה לגבי הערכתו ליכולות הילדים, מחקרים מצביעים שהוא‬ ‫הנמיך את יכולתם. ילדים בגיל 5-4 שנים הראו יכולת שימור כשנטרלו את יכולתם בשפה. היום‬ ‫הילדים יותר חשופים.‬‫קיימת טענה שהמעבר משלב לשלב אינו דרמטי ופתאומי אלא יותר הדרגתי ואיטי. לפי‬ ‫פיאזה ילד בגיל 6 עושה דברים שונים מילד בגיל חמש וחצי. פיאזה קבע את הלמידה‬ ‫האקטיבית- שהילד צריך לגלות בעצמו ואנו כמחנכים צריכים לתת לילד את האפשרות , את‬ ‫ההתנסות , וזה בניגוד לתיאוריית הלמידה שטענה שהילד הוא טבולראסה וצריך‬‫להכניס לראשו ידע . קיימת טענה שאולי היכולת הקוגניטיבית של הילדים מקדימה את יכולתם‬ ‫המוטורית על כן השלב הסנסורי מוטורי אינו בהכרח משקף את היכולות הקוגניטיביות של הילד.‬ ‫אולי החשיבה של הילד מפותחת יותר מהתוצר שלו. יש ילד שמגיע לגיל 11 ועדיין לא‬ ‫מסוגל לחשוב במושגים אבסטרקטיים אלא במונחים קונקרטיים החושים צריכים לקלוט את הדבר‬ ‫כדי שיוכל להבין אותם, וכל דבר שלא נקלט בחושים הוא יתקשה לחשוב עליו, לכן מונח כמו‬‫צדק חברתי הוא מופשט ולא נקלט בחושים זה מונח אבסטרקטי ולא קונקרטי. פיאזה‬ ‫טען שיש עקרון של בשלות ולדעתו גם ילד שמתאמן ומתנסה בכל מיני דברים עדיין לא יקדים את‬ ‫השלב ההתפתחותי של עצמו. מצאו שאימון ילדים לפני הגיל שקבע פיאזה עזר בלימוד‬‫חוקי השימור.פסיכולוגים הוכיחו במחקר כי ילדי גן יודעים הרבה יותר ממה שפיאזה ייחס להם.‬‫וזה מעלה סימן שאלה לגבי חשיבות ההבשלה ) ‪ .( Maturation‬מחקרים אחדים גם סותרים‬ ‫את הקביעה כי ילדים יוצאים נשכרים יותר מלימוד לא מובנה של סביבתם מאשר הדרכה מובנית‬‫משום שהם יכולים לבחור את ההתנסות לה הם מוכנים. ילדי גן היו משוחררים מאגוצנטריות‬ ‫בניגוד למה שסבר פיאזה. נכון הדבר גם לגבי חוק שימור מספר. ילדים בגיל 4 כשלא הצליחו‬ ‫לספור שפטו את השורה שיש בה יותר עצמים באופן נכון.)לפי פיאזה ילד בגיל 4 לא בשל לחוק‬‫שימור מספר (. ההסבר להבדלים שנמצאו בין פיאזה לבין חוקרים מודרניים יותר הוא‬
    • ‫32‬‫שפיאז ה השתמש יותר בשפה מופשטת במחקריו כמו "י ו ת ר פחות ", או "ג ד ול מ וקטן‬ ‫מ ", ואילו מחקרים חדשים בדקו זאת באופן קונקרטי תוך כדי משחק ללא שפה‬ ‫מילולית הילד העדיף למשל את השורה שיש בה יותר בלי שיאמר איפה יש יותר ,‬ ‫בשפה מילולית.‬‫פיאזה סבר שילדים חייבים לעשות משהו )אקטיביים( כדי להפיק יתרון ממגעי הגומלין שלהם עם‬ ‫סביבתם.‬ ‫האם עקרונות החשיבה הלוגית של פיאז ה אוניברסאליים ? פיאזה סבר שכן. מאחר והם‬‫מבוססים על מגעי הגומלין בין ילדים מבנים מולדים לבין העולם הפנימי שלהם. קביעה זו כנראה‬‫נכונה עד השלב האופרציונלי קונקרטי ואינה מדויקת לגבי האופרציות הפורמאליות.‬ ‫היגיון מערבי והיגיון מזרחי.‬ ‫התיאוריה של קוהלברג הגיע אחרי פיאזה בשנות ה-08-07 . הוא הממשיך של פיאזה בצורה‬ ‫מסוימת. קוהלברג עשה מחקרים באוניברסיטת הרווארד בארה"ב.‬ ‫התחום שבו הוא עסק הוא ההתפתחות המוסרית והשיפוט המוסרי – ‪. Moral Reasoning‬‬‫איך ומתי הילד רוכש את כללי המוסר: מה מותר מה אסור, איך לעשות ולמה? במחקר הוא מצא שמי‬ ‫שביקש לדחות סיפוק, היה מוכן לסבול ולקבל תוצאה יותר טובה היו אלו שהשיגו ציונים טובים‬ ‫יותר בלימודים בגיל ביה"ס היסודי.‬ ‫קוהלברג קיבל את הנחות היסוד של פיאזה במובן שההתפתחות המוסרית היא כמו ההתפתחות‬ ‫הקוגניטיבית. היא נקבעת עפ"י עקרון ההבשלה ההתפתחות המוסרית תלויה בהבשלה של‬ ‫המערכת ושל גיל הילד ולא מיוחסת ללמידה חברתית.‬
    • ‫42‬‫לפי קוהלברג יש 3 רמות של התפתחות מוסרית כאשר בתוך כל רמה יש שני שלבים :‬ ‫1. הרמה הקדם קונבציונאלית ‪ Pre Conventional‬גיל 7-4 - השיפוט הוא מה מוסרי ומה‬ ‫לא, נשען על המחשבה של פרס ועונש אתה מקבל עבור ההתנהגות פרס או עונש. זה לא קשור‬ ‫לחינוך של ההורים אלא להבשלה. זהו עניין קוגניטיבי מתבשל ללא קשר לחינוך או השפעת‬ ‫הסביבה. בנוסף ההבשלה היא כלל אנושית ולא יהיו הבדלים בין תרבויות.‬ ‫2. הרמה הקונבנציונאלית – ‪ Conventional‬גיל ٧ - ٢١ - השיפוט נקבע לפי נורמות‬ ‫חברתיות, באיזו מידה המעשה מקובל או לא מקובל. מי שלא מתנהג עפ"י הנורמות הוא לא‬ ‫מוסרי. התנהגות מוסרית = שמירה על נורמות חברתיות. הילד משקיע הרבה מאמץ בליישר קו‬ ‫עם המערכת.‬ ‫יש אנשים שנתקעים בשלב מסוים = פיקסציה.‬ ‫3. הרמה הפוסט קונבנציונאלית – ‪ Post Conventional‬גיל 21 ומעלה- מה שקובע אם‬ ‫הדבר מוסרי הוא המצפון האישי והערכים האישיים שהאדם מפתח ושברוב המקרים‬ ‫יכולים דווקא להתנגד למקובל, לנורמה. הערכים הכלל אנושיים הם אלה שקובעים את‬ ‫המוסריות. בגיל 31 הילד מתחיל לחשוב במונחים של ערכים עצמיים. יש לו ערכים משלו שיש‬ ‫בהם ביקורת , עקרונות, תפיסות הוא עורך ביקורת על מה שיש. זה קשור בהתפתחות‬ ‫הקוגניטיבית – חשיבה מופשטת. רק 04 אחוז מהאנשים מגיעים לשלב השלישי. רוב‬ ‫האנשים נמצאים בשלב השני. אנשים לא לוקחים סיכון כי הם לא רוצים להיות נגד הרוב. אנשים‬ ‫שכן יוצאים נגד הנורמה החברתית הם אלה הרואים את הערך מעל המוסכמה של החברה.‬‫דוגמאות: - במצבי מלחמה רוב האנשים שופטים את הצד שלהם כמוסרי, מעט אנשים הלכו בניגוד‬ ‫לנורמה ולחשיבה הקולקטיבית והעמידו את הערך האנושי מעל הערך הלאומי של הקבוצה. – אדם‬
    • ‫52‬‫שמערער על המוסכמה שאסור לקיים יחסי מין לפני הנישואין משום שהוא דוגל בחופש הפרט שהוא‬ ‫ערך גבוה יותר הוא יכול להיות במקום של הרמה הפוסט קונבנציונאלית.‬ ‫אישיות ומגדר בגישות השונות‬ ‫הגישה הפסיכואנליטית: פרויד תחם את השלב האדיפאלי כתחילת הדרך בה מתפצלים‬‫ההבדלים האישיותיים בין גברים ונשים, בעיקר סביב התסביך האדיפאלי: חרדת הסירוס אצל הגבר‬ ‫וקנאת הפין אצל האישה. היעדר פתרון לקנאת הפין מוליד שלוש תכונות באישיות האישה:‬‫פסיביות המשתקפת בשפה במילה ‪ Impregnate‬כאשר ההנחה היא כי הכניסה להיריון מסמלת את‬ ‫פתרון קנאת הפין , במיוחד כאשר נולד בן זכר.‬‫מזוכיזם: המשתקף בשפה במילה ‪ Penetrate‬המרמז על כאב גם בחדירה המינית, כמו גם בכניסה‬ ‫להיריון.‬ ‫מצפון לא בשל: אצל האישה לא מתקיימת הזדהות מלאה , על כן פרויד סבר כי לא מתפתח סופר‬ ‫אגו שלם.‬‫לפי פרויד ההבדלים נובעים מההבדל הפיזיולוגי כשהמוקד הוא באיברי המין. פרויד טען שהאישיות‬‫של הגבר ושל האישה מושפעים מהאנטומיה שלהם. הגבר ע"י יוזמה אקטיבית, האישה ע"י פסיביות,‬ ‫עמימות ומזוכיזם. לפי התיאוריה הזו ישנה תפיסה שהגבר אמור להיות יוזם, חודר, והאישה היא זו‬ ‫שמקבלת- הפאסיבית.‬ ‫המצפון של האישה פחות חזק, בגלל שתהליך ההזדהות יותר מורכב היא עוברת מהאימא‬ ‫לאבא וחזרה לאימא, ולכן הסופר אגו , המצפון יותר חלש.‬
    • ‫62‬ ‫אריק אריקסון: אריקסון הדגיש את המבנה של הרחם כמוקד התהוות האישיות הייחודית של‬ ‫האישה לעומת הגבר, זאת בניגוד לפרויד ששם דגש על קנאת הפין. הרחם ערוכה לקבל, לקלוט‬ ‫ולהגן על העובר. בחלק זה מחויבות ביולוגית, רגשית ומוסרית לגידול הילד.‬ ‫באחד ממחקריו הידועים אריקסון מצא כי בנים ובנות שיחקו בגן באופן שונה: בנות נטו ליצור‬ ‫מרחבים עגולים וסגורים מקוביות, כשבתוך המרחב הוצבו אנשים בעמדה נייחת ונינוחה )למשל‬ ‫ישבו(, בנים במקביל יצרו מרחבים פתוחים ומגדלים, עם תנועתיות רבה )דוגמא מכוניות ומפלים(.‬‫במונחים של אריקסון בנות ציירו את המרחב הפנימי ואילו בנים את המרחב החיצוני .‬ ‫עוד הבחין אריקסון כי כאשר הבנים פלשו למקומות הסגורים של הבנות, הבנות לא כעסו. אריקסון‬ ‫הדגיש את האנרגיה הטמונה ברחם כמקום ששומר חיים. בזמן שפרויד ראה בחדירה אל האישה‬ ‫כבקשה מזוכיסטית, אריקסון ראה זאת כחלק מהאנושות, כחלק מהחיים.‬ ‫ננסי צודורוב: ביקשה לשלב בין הגישות הפסיכואנליטיות, חברתיות ופמיניסטיות.‬ ‫היא טענה שאימהות מעבירות חוויות שונות לבנים ובנות, לבנות הן מעבירות את תפקיד האימהות‬ ‫ואילו לבנים היא מעבירה את תפקיד האימהות כנחות. הילד הזכר מפתח קשר מאוד חזק עם האם,‬ ‫בכדי שיוכל לפתח זהות גברית עליו להדחיק את ההתקשרות עם אמו, על כן הוא חייב להמעיט‬ ‫בערכה. מאחר וברוב התרבויות האב מרוחק, הילד עושה אידיאליזציה לדמות האב. כל דבר‬ ‫המקושר לזכריות הופך אידיאלי ‪ . Superior‬ריחוק הגברים מחליש עוד יותר את יכולתם להתקשר.‬ ‫בשלב הבגרות הגבר מבקש לעצמו אישה לצרכי אהבה וחום, נשים ,לעומת זאת, מבקשות לעצמן‬ ‫צורך אחר, הן מחפשות לממש את הצורך בקשר, אהבה והתקשרות. המוצא ממעגליות זו היא‬ ‫להניע גברים לטפל בתינוקות, מה שיאפשר תיקון בתפיסתם את מעמד האישה.‬ ‫התפיסה הסוציו ביולוגית )דרווין(: רואה בתזה של דרווין של "הבחירה הטבעית " )‪Natural‬‬ ‫‪ (Selection‬נכונה להישרדות ביולוגית וגם תואמת התנהגות חברתית. לפי תפיסה זו, התנהגויות‬ ‫המבטיחות את המשכיות המין האנושי שרדו ואחרות לא. כך האם היא המטפלת בתינוק כי היא זו‬
    • ‫72‬‫שהשקיעה מאמץ בהבטחת קיומו. המאמץ מושקע בשני אופנים: האם תרמה את הביצית היקרה שלה‬ ‫מול מיליוני תאי הזרע שפולט הגבר )פעם בחודש מול מיליוני זרע בכל פליטה(. – ההיריון והלידה‬ ‫הם השקעה משמעותית של האם. בעצם האבהות של הגבר היא תיאורטית, האימהות של האם היא‬ ‫בטוחה.‬ ‫תיאוריה זו מתייחסת להבדלים נוספים באישיות הגבר והאישה: - ריבוי הזרע של הגברים מעודד‬ ‫להיות עם יותר מבת זוג אחת, מטרת האישה לעומת זאת היא לשמר ולהגן על הביצית האחת‬‫והיחידה שלה. – רוב בעלי החיים הזכרים מתחרים בינם ובין עצמם על הנקבה והיא בוחרת את הזכר‬ ‫להזדווגות. היחס של רבים מול מעטות יכול להסביר את הצורך של גברים בפיתוח גוף ואלימות‬ ‫כלפי נשים.‬ ‫תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית: הגישה הקוגניטיבית טוענת שיש לנו סכמות‬ ‫קוגניטיביות בראש של מה זה גבר ומה זה אישה, והסכמות קובעות את היחס והחינוך‬ ‫לצורת גדילת הבנים והבנות, וכך מתקיימים הבדלים בין המינים. תיאוריה זו רואה בלמידת‬‫התפקיד המגדרי כחלק מההתפתחות הקוגניטיבית הרחבה. בגיל 5-4 הילד מבין ששייכות‬ ‫מינית אינה משתנה )‪ .(Gender Consistency‬הבנה זו של קביעות השייכות המינית הופכת להיות‬ ‫חלק מהזהות האישית, בהתאם נבחרים דפוסי התנהגות תואמי מין, אלו מחזקים את השייכות,‬ ‫צובעים אותה כנכונה, כהולמת. הילדה למשל, מפתחת תחושה חיובית כלפי הנשיות שלה, היא‬ ‫מקשרת את תפיסתה עם עצמה, עם הערכים החברתיים והתרבותיים בסביבתה , מה שמאפשר לה‬ ‫הסתגלות בחברה. הלמידה של התפקיד המיני לא באה מבחוץ, אלא מתוך הילד.‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית: ההבדלים בין המינים מתבטאים בתפקידים בחינוך, בחירת‬ ‫הצעצועים והצבעים ע"י ההורים, מכוונים מראש לדפוס התנהגותי/אישיותי מסוים, ומכאן לטענת‬ ‫התיאוריה זה מקור השוני. הורים מגדלים בנים ובנות באופן שונה, כבר בתקופת ההיריון, בבחירת‬
    • ‫82‬‫הצבעים השונים לתינוק . התינוק קולט את התפקיד המיני ולומד את ההתנהגויות ההולמות את אותו‬ ‫התפקיד. מכאן שניתן לשנות תפקידים באמצעות חינוך שונה, כמו גם שינוי במודלים של הזדהות‬ ‫לבנים ולבנות.‬ ‫התיאוריות הפמיניסטיות: התנגדו לטענה של פרויד שלאישה מצפון יותר חלש משל הגבר.‬ ‫הערכים של בנים ובנות תלויים בערכים חברתיים. אם מגדלים בנים ובנות באותה דרך ללא אפליה‬‫אז הבנות לא יהיו שונות מהבנים. קרול גיליגן טענה שהתיאוריות הפסיכולוגיות נבנו מנקודת מבט‬ ‫של גברים, וכלליהן נכפו על נשים, דוגמת טענתו של פרויד כי התסביך האדיפאלי הוא במרכז‬ ‫התפתחות האדם ופתרונו בסופר אגו, הפגום כביכול אצל נשים. לורנס קוהלברג נשען במסקנות‬‫המחקר שלו על מדגם של גברים בלבד. קוהלברג מצא כי גברים נמצאים ברמת מוסריות גבוהה יותר‬ ‫מנשים. גיליגן חזרה על המחקר של קוהלברג, כאשר היא משווה את תשובות הנשים לגברים‬ ‫)בסיפור על יוסף ואשתו החולה(, היא מצאה בניגוד לקוהלברג, כי גברים נשענים בשיפוטם על‬ ‫פרספקטיבה של צדק ואילו נשים נשענות בשיפוטן על פרספקטיבה של קשר ודאגה לזולת. יוסף‬ ‫אוהב את אשתו והוא יאבד את הקשר אם לא ישיג את התרופה. לדעתה השיפוט במונחים אלה הוא‬ ‫לא פחות מוסרי. כלומר נשים מתייחסות לקשרים וגברים לחוקים . גיליגן המשיכה וטענה ,‬ ‫בדומה לננסי צודורוב, כי זהות גברית מבוססת על נבדלות. קיים צורך בניתוק מהאם על-מנת‬‫לגבש זהות גברית. זהותן של נשים בנויה על המשך הקשר עם האם. הזהות המינית הגברית מאוימת‬ ‫ע"י אינטימיות, ואילו הנשית מאוימת ע"י היפרדות. לכן גם לנשים הפרידה יותר קשה מאשר‬ ‫לגברים.‬ ‫גיליגן הציעה תיאוריה חליפית להתפתחות המוסרית על פיה, קיימים שלושה שלבים:‬ ‫הדאגה להישרדות של העצמי , הדאגה והאחריות לאחר , והדאגה לעצמי ולאחר כשתי יחידות‬
    • ‫92‬‫קשורות. המחקר נגע לשאלת נשים אשר היו בהריון בן חודשיים לשלושה חודשים ורצו לעשות הפלה‬ ‫. גיליגן ביקשה לדעת את המניע לפעולה.‬ ‫- נשים שענו שהפלה היא מתוך דאגתן לבריאותן ועתידן המקצועי השתייכו לרמה הראשונה )דאגה‬‫לעצמי, הישרדות עצמית(, אלו שדאגו לילד ולמצבו השתייכו לרמה השנייה )דאגה ואחריות לאחר(,‬ ‫לקבוצה השלישית השתייכו נשים שהביעו הן דאגה לעובר והן רגשות אשם על המגבלות שהוא‬ ‫יכניס לחייהן כלומר, רגשות בו זמניים לעצמן ולילוד. עוד טענה גיליגן כי קול האישה שונה‬‫מקולו של הגבר כיוון שהוא מתמקד ביחסים , מה שבולט על רקע סביבה המדגישה את הנפרדות,‬ ‫את הגבולות בין אנשים."גברים סבורים כי בכך שהם מכירים את עצמם הם גם מכירים את האישה,‬ ‫ושמספיק לנשים שיכירו את האחר בכדי שיהיו בקשר עם עצמן " )סוקרטס(‬ ‫גישות פמיניסטיות : נחלקות לגישות מתונות וקיצוניות. הגישות הקיצוניות טוענות שעצם‬‫ההיריון, הלידה והטיפול בתינוק מהווה מגבלה בפני נשים ולכן יש למצוא מוצא למכשול זה. הגישות‬ ‫המתונות רואות בנשים שכבה חברתית מקופחת שצריך לדאוג ולקדם את מעמדה בחברה. הגברים‬ ‫מקבלים תפקידים פוליטיים וכלכליים ושולטים בכך בסדר החברתי, הנשים מתמקדות בקשרים‬ ‫בילדים ובמשפחה. החוק מגן על הגברים כיוון שהם אלו שמחוקקים אותם. הגישות המתונות‬ ‫מסכימות עם גישת הלמידה החברתית, על פיהן למידת תפקיד המין מוכתב ע"י החברה )הטובים‬ ‫לטייס והטובות לטייסים(. גישות אלו הולידו תנועות אשר ביקשו לחזק נשים באסרטיביות וקבלת‬ ‫תפקידים משפיעים בחברה.‬‫התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד- ההתפתחות הרגשית ,האישיות או ההתפתחות‬ ‫הפסיכולוגית‬
    • ‫03‬ ‫אבי התיאוריה הוא פרויד. נולד ב- 6581. פרויד כמו פיאזה טען ש ההתפתחות הרגשית‬‫מתנהלת בשלבים . כל הכללים החלים על ההתפתחות בשלבים חלים גם על התיאוריה של פרויד:‬ ‫ההתפתחות תלויה בגיל , הילד עובר משלב לשלב בהתאם לגיל שלו וזו סכימה אוניברסאלית. כל‬ ‫שלב בנוי משלב שלפניו, וילד לא יכול לקפוץ שלבים. ככל שהשלב מוקדם יותר הוא חשוב יותר‬ ‫בתחום התפתחות האישיות ומהווה בסיס להתפתחות האישיות. ההנחה היא שאם יש לנו בעיה‬‫בשלב המוקדם של ההתפתחות הדבר משפיע על כל מבנה האישיות. מסקנה לפי התיאוריה הזו, אם‬ ‫אנו רוצים לגדל ילד בריא בנפשו צריך להשקיע בשלבים המוקדמים של ההתפתחות. פרויד הרחיק‬ ‫לכת ואמר שהאישיות קיימת כבר בגיל 6 וכל מה שיבוא אח"כ זה פחות חשוב, זה רק עיצוב, כי‬ ‫בסיס האישיות כבר קיים בגיל 6,5. היום יש מחקרים שמראים שיש עקביות בין הילדות‬ ‫לבין ההתבגרות. יש עקביות במובן שבדקו ילדים בגיל ההתבגרות ומצאו שילדים שהיו להם‬ ‫נתונים חיובים מבחינה אישיותית הדבר המשיך גם בגיל ההתבגרות. לפי פרויד הילד הוא אבי‬ ‫המבוגר. תרומתו של פרויד הייתה בזה שיש חשיבות לילדות. עובדה שהיום מכשירים אנשים‬ ‫לטיפול בילדים כי הילדות חשובה.‬ ‫פרויד יצא מהנחת יסוד שמה שמניע את ההתפתחות זה שני דחפים: מין ותוקפנות‬ ‫המין והתוקפנות הם האנרגיה של האישיות. פרויד צמצם את כל ההתנהגות האנושית לשני‬ ‫דחפים אלו. לכן קראו לתיאוריה הזו גם ‪ = Redaction‬רדוקציה, שהיא צמצום –‬ ‫מצמצם את כל מה שאנו עושים לשני מניעים אלו, אלו הם דחפים מולדים, אלו הם‬ ‫אינסטינקטים. אז למה בכל זאת אנו קוראים להם דחפים ולא אינסטינקטים? מה ההבדל בין‬ ‫דחפים לאינסטינקטים? לפי פרויד והגישה הפסיכואנליטית והפסיכו דינאמית – גם אינסטינקט‬ ‫וגם דחף הם מולדים, אבל דחף הוא משהו שאנו יכולים לנהל אותו, אנו יכולים לשלוט בו‬ ‫ובאינסטינקט לא שולטים.כל חיי האדם הוא מאבק בין הדחפים הללו לבין דרישות החברה.‬
    • ‫13‬ ‫הדחף ) ה- ‪ – Drives‬מניעים ( רוצה להגיע לשחרור, להנאה, להרפיה לעונג – ‪ . Discharge‬הדחף,‬ ‫האנרגיה הזו קיימת מהיום הראשון לחיינו. אנרגיה זו מנסה כל הזמן להגיע לשחרור, לצאת מהגוף,‬ ‫ובשחרור זה יש הנאה. ההנאה קיימת מעצם שחרור האנרגיה. בכל שלב הדחף בוחר לו‬‫אובייקט אחר שדרכו הוא משתחרר , האובייקט משתנה משלב לשלב )פ ה , פי הטבעת ,‬ ‫איברי המין וכד(. האובייקט הוא זה שקובע את השלב .‬ ‫האישיות‬ ‫מבנה‬‫עפ"י פרויד, האישיות מורכבת משלושה חלקים בשלוש רמות מודעות הן כמו קרחון שרק קצהו בולט‬ ‫מעל פני המים. במקרה זה, רק במודע נראה בחוץ. הסמוך למודע ותת המודע נמצאים מתחת לפני‬ ‫המים.‬‫מודע - כל מה שהאדם קשוב אליו ברגע נתון: תחושות, רצונות, מחשבות, זיכרונות שאנחנו מעלים‬ ‫עכשיו וכד. מקור המודע הוא החושים ומה שעולה מהסמוך למודע ומתת המודע. לאדם יש מגע‬ ‫ממשי מיידי עם המודע.‬ ‫סמוך למודע – כל התכנים )תחושות, רצונות, מחשבות, זיכרונות( שאינם במודע ברגע זה, אך‬ ‫יכולים לעלות למודע בכל רגע עפ"י בחירה או צורך. מקורות הסמוך למודע הם החושים )מעבירים‬ ‫לסמוך למודע כל מה שעסקנו בו קודם כשאנחנו עוסקים בדבר חדש( ותת המודע.‬‫תת מודע / לא מודע - כל התכנים )תחושות, רצונות, מחשבות, זיכרונות( שהאדם אינו מודע להם‬‫= אינו יודע על קיומם, אחרת היו גורמים לו חרדה גדולה. האדם טומן בתת מודע, תחושות אסורות,‬ ‫זיכרונות וחוויות מאיימות וכד. לפי פרויד זה החלק הגדול ביותר והמשמעותי ביותר מבחינת‬ ‫התנהגותו של הפרט.‬
    • ‫23‬ ‫חלקי האישיות‬‫סתמי )א י ד (- כל הדחפים שהאדם נולד איתם. דוחף את האדם לפעול למען השגת סיפוק מיידי של‬ ‫הצרכים ללא כל התחשבות באילוצים חברתיים או מציאותיים. נקרא גם דחף, יצר או איד.‬ ‫הסתמי נמצא כולו בתת מודע. הוא אינו משתנה משך חיינו. האינסטינקטים האנושיים לפי פרויד‬ ‫מחולקים לאינסטינקט של חיים )כל הצרכים השומרים על קיומו של האדם כמו:מזון, שתיה, אויר‬‫ומין( ולאינסטינקט של מוות )הדחפים המביאים את האדם לפגוע בעצמו, בזולתו או ברכוש(. הסתמי‬ ‫מופעל ע"י עקרון ההנאה והכאב )חיפוש הנאה והימנעות מכאב(.‬‫אני עליון- מתפתח סביב גיל הגן )٥-٤(. כולל את על הערכים והנורמות החברתיות שמחנכים אליהן‬ ‫את הילד בבית ובמערכת החינוך. האני העליון הוא צו המצפון, המוסר. האני העליון הוא זה שגורם‬ ‫לנו לייסורי מצפון. נקרא גם סופר אגו. האני העליון נמצא בכל שלוש רמות המודעות.‬ ‫אני – המתווך בין היצר למוסר, בין הסתמי לאני העליון. מתחיל להתפתח בגיל שנה. מווסת את‬ ‫התנהגותו של הפרט כפשרה בין יצרו לאילוצים החברתיים. העיקרון המנחה הוא עיקרון המציאות .‬ ‫נקרא גם אגו. האני נמצא בכל שלוש רמות המודעות.‬ ‫הדינאמיקה של האישיות‬‫לטענתו של פרויד, יש כוח המפעיל / המניע את האדם ואת אישיותו. האישיות היא מערכת אנרגטית‬ ‫הפועלת מכוח שני עקרונות פיזיקאליים חוק שימור האנרגיה ועקרון שיווי המשקל.‬‫חוק שימור האנרגיה לפי החוק הפיזיקאלי של שימור האנרגיה, אנרגיה אינה הולכת לאיבוד. היא‬ ‫יכולה לשנות את צורתה. אך הכמות אינה משתנה. אצל האדם, כשהוא משקיע אנרגיה רבה בסיפוק‬ ‫דחף מסוים, לא נשארת לו מספיק אנרגיה לסיפוק צרכים אחרים. )בתקופת בחינות, הלימוד‬
    • ‫33‬ ‫האינטנסיבי לא משאיר לתלמיד אנרגיות רבות לפעילויות אחרות(. האנרגיה המזינה את אינסטינקט‬ ‫המין נקראת ליבידו.‬‫עקרון שיווי המשקל )ה ו מ אוסטזיס ( כל מערכת, ובכללה האדם, שואפת להגיע לאיזון. אי שיווי‬‫משקל, יוצר דחף, המניע את האדם לספק את הצורך. )ראה נושא מוטיבציה שלמדנו(. לדוגמא: חוסר‬ ‫מזון גורם לרעב שגורם לאכילה.‬ ‫העובדה שהאדם מונע ע"י דחפיו ושני עקרונות פיזיקאליים אלה, הביאה את פרויד‬ ‫לחשיבה דטרמיניסטית לפיה לכל מחשבה , רגש או פעולה יש סיבה.‬ ‫חרדה‬ ‫לפי פרויד כשהאדם חש בסכנה הוא מגיב בחרדה. חרדה היא רגש לא נעים המלווה בתחושות‬ ‫גופניות המזהירות את האדם מפני סכנה אפשרית.‬ ‫לפי פרויד החרדה מניע את האדם לפעול, ולכן, גם היא מסבירה התנהגויות אנושיות רבות.‬ ‫פרויד מבחין בשלושה מקורות לחרדה, אם כי לא תמיד ניתן לבודד בבירור כל אחת מהן‬ ‫ולהתייחס אליה כגורם יחיד.‬‫חרדה מציאותית – תגובה רגשית לסכנה ממשית הנמצאת בסביבה. חרדה זו שומרת על קיומנו כי‬ ‫היא מתריעה על סכנה ממשית בסביבתנו.‬ ‫חרדה נירוטית – תגובה רגשית לסכנה שמקורה בסתמי. מתעורר דחף, והאדם חרד שלא יוכל‬ ‫לשלוט בו. )בעיקר דחפים מיניים ותוקפנות(. לעיתים תחילתה של חרדה נירוטית היא בחרדה‬ ‫מציאותית.‬
    • ‫43‬‫חרדה מוסרית – תגובה רגשית לרגשי אשמה / ייסורי מצפון שהאדם חווה עקב מימוש מחשבה או‬ ‫מעשה אסורים. גם חרדה זו מתחילה לעיתים כחרדה מציאותית )עונש שקיבלנו בגין מעשה אסור(.‬ ‫ניתן לראות בתשתית התרבות את הסובלימציה של דחפים מיניים ותוקפניים )ספורטאים, מנתחים‬ ‫ועוד(. נחשב למנגנון בריא, שכן האגו אינו מונע את ביטוי הדחף אלא מחליף את האובייקט.‬ ‫מנגנוני הגנה‬ ‫מנגנוני ההגנה נועדו לצמצם את החרדה )הנירוטית והמוסרית( המאיימת על האדם.‬ ‫המשותף לכל מנגנוני ההגנה הוא שכולם פועלים בלא מודע, וכולם מעוותים את המציאות ברמה‬ ‫מסוימת כדי שהחרדה תהיה פחות מאיימת. לפי פרויד, שימוש במנגנוני הגנה הוא טבעי ונורמאלי.‬ ‫יחד עם זאת, יש להבין ששימוש מוגזם במנגנוני הגנה מביא את האדם לחיות במציאות מדומה.‬‫בנוסף, לפי פרויד, עפ"י חוק שימור האנרגיה, עיסוק מוגזם במנגנוני הגנה מונע מהאדם תפקוד יעיל.‬ ‫פירוט מנגנוני ההגנה:‬ ‫הדחקה - מנגנון בסיסי המהווה מרכיב גם במנגנונים אחרים. הדחקה היא הכנסת הדחף ונעילתו‬ ‫בתת מודע. כך האדם לא יודע על קיומו של הדחף ולכן לא יכנס לחרדה. האדם מדחיק גם אירועים‬ ‫טראומטיים או חוויות מתסכלות המשפיעות על הדימוי העצמי שלו. מנגנון זה גוזל מהאדם אנרגיה‬ ‫מרובה ופוגם בפעילויותיו בתחומים האחרים. הדחקה מתייחסת לאירועים שקרו בעבר.‬ ‫עידון )סובלימציה( - מנגנון המשרת את האדם ואת החברה. אינו מונע את הדחף האסור, אך‬ ‫מתעל אותו לפעילות אחרת המקובלת בחברה. הדחף לא משתנה. משתנה התוצר שלו.‬ ‫הכחשה - התעלמות )בהווה( מתכנים מאיימים כאילו אינם קיימים.‬
    • ‫53‬ ‫השלכה - הפחתת החרדה ע"י ייחוס הדחפים למישהו אחר.‬ ‫התקה - פריקת האנרגיה התוקפנית על אובייקט אחר )שאינו מאיים, חלש יותר(, שאינו זה שעורר‬ ‫את החרדה.‬ ‫היפוך תגובה - התנהגות קיצונית המבליטה בהגזמה ביטויי הפוך לדחף המקורי מעורר החרדה.‬ ‫שיכלון )רציונליזציה( - מתן צידוקים הגיוניים המסבירים / המצדיקים את התנהגותנו בהתאם‬ ‫לדחף.‬ ‫אבחון : מבחני השלכה , רורשך, ‪(THEMATIC APPERCEPTION TEST - (T.A.T‬‬ ‫טכניקה טיפולית: אסוציאציות חופשיות, ניתוח חלומות‬ ‫מונחים טיפוליים: תובנה ‪ ,INSIGHT‬פירוש ההעברה ‪ ,TRANSFERENCE‬פירוש ההעברה‬ ‫הנגדית -‪ TRANSFERENCE COUNTER‬פירוש התנגדות ‪RESISTANCE‬‬ ‫שלבי ההתפתחות של פרויד:‬ ‫1. שלב אוראלי – גיל 0 -שנה וחצי האובייקט שדרכו האנרגיה משתחררת הוא הפה. הפה הוא‬ ‫מוקד ההנעה. האזור הארוטי- ‪ . Erotic zone‬דרך שחרור זה התינוק מגיע לעונג. לכן בשלב זה‬‫התינוק ממשיך לינוק גם אם אין חלב בשד. וזאת משום שהיניקה, המציצה, השימוש בפה מרגיעה כי‬ ‫דרכו הוא משחרר אנרגיה ונרגע כי מגיע לסיפוק. בשלב זה האקט התוקפני של התינוק‬ ‫מתבצע על-ידי נשיכות, כשהוא נושך את השד של האם. פרויד טען שבכדי לעבור את‬‫השלב האוראלי בשלום צריך שיהיה סיפוק אופטימאלי במובן האוראלי כך שלא יהיה סיפוק יתר,‬
    • ‫63‬‫גריית יתר , שלא יותר מידי ולא פחות מידי. אם נותנים פחות מידי יהיה לתינוק חסך במובן שאין לו‬‫מספיק הזדמנויות כשהוא מגלה חרדה, דאגה, סימנים של מצוקה ולא נותנים לו את הגירוי הזה בפה,‬ ‫לא הנקה ולא בקבוק ולא מוצץ- החסך האוראלי הזה קיים לרוב כאשר אימא לא קיימת, לא נגישה,‬ ‫והמצב ההפוך הוא שיש סיפוק יתר, כאשר האימא מניקה כל הזמן גם כשהתינוק לא רוצה )הפרה‬ ‫רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק(. סיפוק יתר לא מאפשר תסכול - ‪Frustration‬‬‫ולדעת פרויד התסכול חשוב להתפתחות, כי התסכול קורה כשהדחף מתעורר ואז יש השהייה‬ ‫דחף מתעורר. ‪ Delay‬השהייה שגורמת לתסכול סיפוק‬ ‫שגורמת לתסכול שהוא חיוני להתפתחות‬ ‫היכולת לסבול תסכול, להיות מוכן להמשיך לתפקד גם כשיש תסכול=סיבולת. הרבה מהאסירים‬ ‫נמצאים בכלא בגלל שלא הייתה להם יכולת לדחות סיפוק.‬ ‫היכולת הזו באישיות היא יכולת חשובה. הצורך בסבולת זו קיים לגבי כל דבר שאנו רוצים ויכול‬ ‫לגרום לנו עונג – אוכל, כסף, מין או כל הנאה אחרת שחייבים לפעמים לעשות לה השהייה . אם‬ ‫התסכול נמשך זמן רב מידי ללא סיפוק באופן חוזר ונשנה ובאופן קיצוני אז יש חסך‬‫פעמים רבות צריך לעשות לא רק השהייה אלא גם עקיפה- דחף מתעורר ולא ניתן לפרוק אותו באופן‬‫ישיר ואז הדחף מחפש לו דרך עקיפה כדי להשתחרר לדוגמא – בחיים אנו לא יכולים לממש כל דחף‬ ‫שמתעורר מהר ובאופן ישיר למטרה. החברה, הנורמות, הכללים לא מאפשרים , אז הדחף חייב‬ ‫לעשות מעקף ולהגיע למטרה של שחרור, פורקן בדרך אחרת.‬‫משימה התפתחותית וחוויה- משימה התפתחותית מושלמת היא כאשר ישנו סיפוק של הדחף ויש גם‬ ‫גבול להנאה הזו – לכן צריך לעודד גמילה מהנקה, עצמאות . צריך לדאוג שלא יהיה סיפוק‬ ‫יתר. אפשר לראות לאורך כל החיים את האזור כארוגני- מרגיע כמו אכילה בשביל להירגע.‬ ‫תוצאות אפשריות מחסכים בשלב האוראלי: כתוצאה מחסכים או עודף נוצרים מיני אישיות‬ ‫כגון: האישיות התלותית- זו שיש בה הרבה חסך בילדות... או האישיות הרעבה לאהבה הנובעת‬
    • ‫73‬ ‫מחסך בילדות.... תגובה נוספת שיכולה להיווצר מחסך כבר בשלב האוראלי הוא "חוסר אמון"‬ ‫המחלה המוכרת המבטא חוסר אמון הינה מחלת הרדיפה המכונה "פרנויה".‬ ‫קיבעון בשלב ‪ = Fixation‬פיקסציה – היתקעות בשלב פסיכו-סקסואלי מסוים. כשהילד עבר‬ ‫גיל אבל עדיין לא התפטר מההתנהגויות המאפיינות את השלב הזה.‬‫רגרסיה –‪ - Regression‬חזרה להתנהגות התואמת שלב פסיכו-סקסואלי מוקדם יותר. הילד עבר‬ ‫שלב ופתאום חזר לשלב מוקדם יותר. יתכן שהייתה פיקסציה באותו שלב ולא פתר/ עבר אותה‬ ‫בשלום .‬ ‫שתי התופעות )רגרסיה וקיבעון( קשורות זו בזו, ככל שהפיקסציה חזקה יותר,‬ ‫הסיכוי לרגרסיה לאותו שלב גדול יותר.‬ ‫תלות אוראלית- אנשים שמכורים לאלכוהול, לעישון, לסמים עדיין צריכים את הסיפוק של הפה.‬ ‫במעבר לשלב הבא אחריו ה- ‪ Erotic zone‬משתנה ועובר למקום אחר בגוף.‬ ‫ליבידו=האנרגיה של המין והתוקפנות.במעבר לשלב השני האנרגיה הליבידיאנית‬‫עוברת לאזור אחר בגוף, והוא מתחיל להיות האזור המרכזי להנאה ולסיפוק, אבל גם‬‫2. שלב אנאלי – שנה וחצי-3 - האזור שדרכו משתחררת האנרגיה הוא פי הטבעת )‪ .( Anus‬הוא‬ ‫האזור החשוב, הוא המוקד, האובייקט שדרכו הליבידו משתחרר פי הטבעת הופך להיות מרכז‬‫מוקד הפעילות הוא בהחזקה והרפיה.‬ ‫ההנאה ומרכז המחשבה.‬‫הילד בגיל זה עסוק בעיקר בשליטה בסוגרים, בצרכים, וזה ההישג הגדול שלו, שהוא מצליח לשלוט‬ ‫בצרכים. בשלב זה יש מאבק בין הסביבה הדורשת להמתין לבין דחף המבקש עונג מיידי. בשלב‬ ‫האנאלי אנו רוצים שהילד ישלוט בדחף ויעשה צרכיו בשירותים. הילד בגיל 3 עדיין עוסק בשליטה‬ ‫בסוגרים. אם היינו נותנים לדחף לצאת בדרך חופשית הילד תמיד היה מעדיף לעשות את צרכיו‬ ‫באופן חופשי ולא להתאפק. תוצאות אפשריות מחסכים בשלב האנאלי: שליטה- כפייתי‬
    • ‫83‬ ‫לשלוט בין בבית ובין בעבודה, סדר וניקיון- אובססיה כפייתית לסדר לפי רצונו. צריכה בכול זאת‬ ‫להיות בנו מידה מסוימת של כפייתיות לסדר כדי שנתפקד בחיינו ללא תוהו ובוהו- השאלה היא‬ ‫המינון. חוסר גמישות/ נוקשות- הרטבת לילה או הרטבת יום היא אחת הבעיות המתפתחות בשלב‬‫האנאלי ולכן יש לטפל בכך אם הילד מרטיב וכבר בגיל ٥.٣. הבעיה קשורה בדרך כלל בין הילד לאם‬ ‫בעניין המאבק הקשור להשלטת המרות.‬ ‫יש שתי קצוות שהן לא בריאות:1. כשההורים לא שמים גבולות ולא עושים סדר בעשיית של‬ ‫הצרכים, ולא מביאים את הילד לכך שישלוט בצרכיו. 2. כשהילד מרגיש שהיצירה שלו היא טמאה‬‫ואי אפשר ליהנות ממנה וזה מגעיל ודוחה. חינוך קפדני במה שקשור לעשיית הצרכים גורם‬ ‫לאישיות כפייתית אישיות קומפלסיבית אובססיבית , שדואגת יותר מידי לניקיון ולסדר.‬ ‫שכל דבר שמפר את הסדר שלך אתה נכנס ללחץ ואתה רוצה לשלוט בסדר הזה )שטיפת ידיים‬ ‫אובססיבית(. יש קשר בין בעיות בתחום האנאלי לבין אנשים שנהנים לתת לעומת אנשים קמצנים,‬ ‫שרוצים להחזיק לעצמם, ולשלוט בדברים לבין עצירות או בעיות ביציאה. קיבעון בשלב הזה‬ ‫יכול להביא לקמצנות. בשלב זה המשימה ההתפתחותית היא שליטה עצמית.‬ ‫3. שלב פאלי )א ד י פאלי ( – 6-3 – איזור שחרור האנרגיה איברי מין, אוננות. רוב הילדים כבר‬ ‫שולטים בצרכים. לילדים בני 5-4 יש הנאה מאיברי המין. פרויד אמר שבשלב זה יש הזדהות או‬ ‫תסביך אלקטרה -הילדה‬ ‫משיכה למין השני.‬‫נמשכת לאבא. היא מרגישה שנולדה עם איבר מין חסר. היא מנסה לפצות על החסר באמצעות קרבה‬ ‫לאבא בתקווה שייתן לה את החסר. התקווה לא מתממשת יש אכזבה ותסכול מהאב והיא חוזרת‬ ‫לאם.‬ ‫תסביך אדיפוס – הילד נמשך לאימא ויש לו משאלה להפטר מהאב, וכך יוכל לקחת את האם‬ ‫לעצמו.‬
    • ‫93‬ ‫פתרון התסביך הזה בונה נדבך מאוד חשוב באישיות הסופר אגו = המצפון , האגו האידיאלי‬ ‫שנבנה ע "י הפתרון של התסביך האדיפאלי . הפתרון הוא ההזדהות עם ההורה מאותו‬ ‫הבן‬ ‫המין .‬ ‫נמשך לאימא ומגיע למסקנה שמשיכה זו גורמת לו לבעיות ולמאבק עם האבא זה גורם לו לחרדת‬‫סירוס פוחד שאבא יסרס אותו, ובגלל זה רואים ילדים בני 5 שעושים בעיות. הם פותרים מצוקה זו‬ ‫ע"י זה שהם מזדהים עם מי שמאיים, כלומר עם האבא. הילד מבין שאם יוותר על אימא ויתקרב‬‫לאבא זה יפתור את הקונפליקט, וכך הוא מפנים את הערכים של האבא, והערך הראשון שהוא מקבל‬‫הוא איסור גילוי עריות, שאסור לשכב עם קרוב משפחה. הערכים שהוא מפנים הם ערכים חברתיים-‬ ‫כבוד לאב, לרסן את התוקפנות.‬ ‫גיבוש הזהות המינית – הזדהות עם האב ולקיחת מרחק מהאם. עד גיל 4 האם הייתה הדמות‬ ‫הדומיננטית, שאליה נקשר וכעת הוא מתרחק ומפתח זהות מינית שונה. בגיל 4 הוא מבין מבחינה‬ ‫קוגניטיבית שהוא ימשיך להיות בן לכל החיים. קביעות הזהות המינית.‬‫אם האם לא מספיק מעריכה את האב והיא לא רוצה שבנה יזדהה עם האב, או כשהאם פיתחה תלות‬ ‫בילד ולא משחררת אותו . זה עלול לגרום לילד לחוסר זהות מינית, או לחרדות ופחדים‬ ‫מהמיניות של עצמו. במשפחות שאין אבא יש הנחה שהילד יפתח רגשות אלו כלפי דמות אחרת‬‫בחייו שהוא יזדהה איתה, אך יש להניח גם שתהיה איזו פיקסציה בהתפתחות מעצם זה שאין לו אבא‬ ‫יש סיכון שמשהו יקרה בהתפתחות.‬ ‫לגבי בנות – להן יש משיכה כלפי אבא. יש לבת מחשבות שהיא רוצה להיות כמו אבא ויש קנאת‬‫הפין רוצה איבר מין כמו של אבא ורואים ילדות שעושות פיפי בעמידה. כאשר הילדה לא מקבלת את‬ ‫הפין היא חוזרת לאימא ומזדהה איתה ומנסה לפצות עבור החסר הזה. פרויד הרחיק לכת וטען‬‫שהאישה מתפתחת עם הרגשת נחיתות בגלל שאין לה פין, והיא מפצה על חסר זה כאשר היא יולדת‬ ‫בן, זה סוג של פיצוי. בגלל שהילדה מזדהה עם האב ומשלימה אתו מתפתח אצלן סופר אגו חזק,‬
    • ‫04‬ ‫ואילו הבנות שלא השלימו את ההזדהות הן בעלות סופר אגו נמוך. בשלב זה כשהילדה‬ ‫בגיל 7,5 נדבקת לאבא ומתחככת בו בצורה כזו שברור שיש גרייה מינית- תפקידו של הבוגר בשלב‬ ‫זה הוא לשנות את המגע באופן שיגרום לפחות עוררות. צריך למנוע גריית יתר. שלב זה יוצר‬ ‫באישיות גם את הזהות המינית שמתחילה להתגבש בשלב זה מבחינה רגשית. התיאוריה אומרת‬ ‫שהנטייה המינית קשורה בהתפתחות. מבחינת פרויד מי שבוחר באותו מין יש לו כשל‬‫התפתחותי, קונפליקט שאינו פתור, והקיבעון נמצא בשלב האדיפאלי. הבן שנמשך לזכר הוא‬ ‫אדם שחרדת הסירוס שלו לא נפתרה. קיימים ממצאים שגברים הומוסקסואליים היו ילדים שאבא‬ ‫שלהם הייתה דמות אכזרית שקשה היה להזדהות איתה. אם האב הוא דמות מקבלת, אוהבת‬ ‫שמאפשר את ההתקרבות אז הבן יכול להתרחק מהאימא ולפתח זהות מינית. כדי שהזהות‬ ‫המינית של הילד תהיה שלמה, כדי שישתחרר מתסביך אדיפוס צריך לעזור לילד‬ ‫בגילאים 6-4 להזדהות עם האב.‬ ‫כל הנושא של סמכות ושל מאבק או קבלת סמכות קשור לשלב האדיפאלי - יש אנשים שהם רגישים‬ ‫וקשה להם לקבל סמכות . הקושי לקבל סמכות מיוחס לתקופה האדיפאלית.‬ ‫לפי פרויד בסוף שלב זה יש את שלושת מרכיבי האישיות : האיד, האגו והסופר אגו.‬ ‫4. שלב החביון – 21-6 –‪ – Latency‬הדחפים נרגעים. תקופת בית הספר היסודי. הילד ממושמע,‬ ‫עסוק בלמידה, לומד קריאה. מתפנה נפשית ללמידה. הוא שם בצד את העיסוק המיני והוא יותר‬‫מרוכז ללמוד. יש בפניו אתגרים חיצוניים- ללמוד חשבון, כתיבה. כל האנרגיה הנפשית שלו מושקעת‬‫בלימודים. הדחפים בשלב הזה בעיקר המיניים הם חבויים. הילד אינו עסוק בהם- הבנים לחוד הבנות‬ ‫לחוד, קיים אנטי למין השני, הבנים אינם רוצים לשחק עם הבנות. הבן רוצה להיות עם הבנים והבת‬ ‫עם הבנות כי הם רוצים את ההשתייכות והגיבוש המיני. משימה התפתחותית : הרחבת המעגל‬ ‫החברתי, השקעה בלמידה, התעניינות בסביבה.‬
    • ‫14‬ ‫5. השלב הגניטאלי – 21 ומעלה – גיל ההתבגרות ומעלה - האובייקט הוא המין האחר. הדחף‬ ‫יוצא דרך האובייקט שהוא – המין האחר. שלב המיניות האחרת. הילד מגיע למצב שהוא יכול‬ ‫לפתח קשר אינטימי עם בן /בת הזוג. משימה התפתחותית: יחסים אינטימיים, תרומה לחברה ע"י‬ ‫עשייה, ‪, Love And Work‬תוצר פתרון השלבים הקודמים בהצלחה.‬ ‫התיאוריה של אריק אריקסון‬‫אריקסון )4991-2091( היגר מאירופה לארה"ב. אריקסון בנה את התיאוריה של האדם על התפתחות‬ ‫האישיות תוך שהוא מושפע מהתיאוריה של פרויד.‬ ‫הדרך שהוא הציג את שלבי ההתפתחות הייתה שונה משל פרויד במס אספקטים:‬ ‫מאפייני הגישה של אריקסון:‬ ‫1.הוא לא נתן הרבה מקום כמו פרויד לנושא של המיניות כדחף‬ ‫להתפתחות.‬ ‫2.הוא נתן מקום להשפעה החברתית על התפתחות הילד והאדם.שם דגש‬ ‫על אלמנט חברתי-תרבותי. החברה מותאמת לשלבים של התפתחות‬ ‫הילד, תוך שמירה והגנה על רצף וקצב ההתפתחות.‬ ‫3.הוא חשב שההתפתחות נמשכת לאורך כל החיים וממשיכה גם בבגרות,‬ ‫ולא כמו שסבר פרויד שבגיל 31 האישיות מושלמת.‬‫אריקסון שם דגש על פונקציות האגו, לאמור הסתגלות ואדפטציה לחברה. האגו אוטונומי מהאיד, יש‬ ‫לו פונקציות מולדות )חשיבה, תפיסה( ושם דגש על הבריאות ולא על הפתולוגיה.‬ ‫זהות ושליטה- שני תהליכים באני:‬
    • ‫24‬ ‫מרכיבי הזהות :‬ ‫1. ייחודיות – היות האדם יחידה אנושית נפרדת. )הרבה פעמים לא שמים לב במקרה שיש שנים,‬ ‫שלושה ילדים ומסתכלים עליהם ומתנהגים כלפיהם כאילו היו "חבילה אחת". צריך לקחת ילד‬ ‫אחד כל פעם לזמן איכות רק שלו בלי אחיו.‬ ‫2. שלמות – האני עושה סינתזה בין הצדדים השונים של האישיות.‬ ‫3. אחידות והמשכיות – האני דואג להמשכיות בין מה שהיה בעבר ומה שיהיה בעתיד.‬ ‫4. שייכות לחברה – האני יוצר תחושה של שייכות וקשר לאידיאלים ולערכים של החברה.‬ ‫שליטה : פונקציה של האגו שמטרתה שליטה של האדם בסביבתו, מה שמעניק בטחון ליחיד. לא‬ ‫ראה זאת כנגד האיד כפי שהסביר פרויד.‬ ‫החברה והתרבות: מסייעות בגיבוש הזהות, אולם אינן מהוות גורם מפריע כפי שסבר פרויד.‬‫החברה והתרבות מציעים פתרונות ממוסדים ונוחים לצרכים מסוימים של שאלת הזהות כמו מקצוע,‬ ‫משפחה ושייכות לאומית.‬ ‫שלבי ההתפתחות לפי אריקסון האישיות מתפתחת ב-8 שלבים שהאחרון הוא הזקנה.‬ ‫8 שלבים מלידה עד מוות. כל שלב התפתחותי מאופיין ע"י משבר או משימה התפתחותית, עניין‬ ‫העומד במוקד השלב ההתפתחותי. הוא ראה שבכל שלב משלבי ההתפתחות יש אתגר התפתחותי‬ ‫שהילד או עובר בהצלחה ואז מצליח לבנות בסיס חשוב באישיות או שהוא נכשל לבנות את החלק‬ ‫הזה ואז יש פגם בהתפתחות. אם המטרה לא מושגת בשלב הספציפי אי אפשר לתקן את החסך.‬‫בכל שלב יש שני קצוות אם ההתפתחות היא אופטימאלית אז יש משיכה לצד החיובי, אם לא הנטייה‬‫היא לצד השלילי – מה שיקבע בסופו של דבר את התפתחות האגו כבריא או פגוע. האגו הוא עמוד‬
    • ‫34‬ ‫השדרה של האישיות. לפי אריקסון בכל שלב ההתפתחות היא בשלושה מישורים :‬ ‫מישור פיזיולוגי , מישור פסיכולוגי ומישור חברתי. פרויד לא התייחס למישור החברתי.‬ ‫פרויד טען שהחברה היא מכשול בפני ההתפתחות במובן שהיא עלולה להציב הרבה מכשולים בפני‬ ‫ביטוי הדחף וגורמת ל- הדחקה. לעומת זאת אריקסון טען שהחברה היא גורם שתורם ומקל על‬‫התפתחות האדם, כי היא נותנת לו את ההזדמנות לממש את הפוטנציאל הפיזיולוגי שהוא נולד איתו,‬ ‫נותנת לו במה, מקום ללמוד, להתפתח, לקבל תפקיד, להיות אדם יעיל, ותורם לחברה. החברה‬‫מאפשרת לילד להיכנס למסגרת ביה"ס בגיל 3 , 5 מאפשרת לו ללמוד קוגניטיבית, ואיך לרכוש כלים‬ ‫להתמודד עם החיים וכלים חברתיים, ללמוד לקרוא ולכתוב. החברה נותנת לילד את המסגרת‬‫להגשים את האהבה שלו ואת הצורך בהתאהבות, וגם את הצורך בפוריות, ביצירת דור חדש- החברה‬ ‫נותנת לנו אפשרות זו ע"י כך שיצרה את מסגרת הנישואין. מסקנה: לפי אריקסון החברה היא‬‫גורם שמקדם את האישיות ואת ההתפתחות הבריאה של האדם. אריקסון טען ששלבי‬‫ההתפתחות הם מולדים, הם קיימים כבר בחומר הגנטי כמו שצבע השיער, העיניים והגובה הכול‬‫כבר קיים בגנטיקה, וכך גם שלבי ההתפתחות נמצאים בקודים של הגנטיקה, והאופן שהם באים לידי‬ ‫ביטוי ומימוש הוא תלוי בחברה ובמשפחה.)שילוב של תורשה וסביבה(.‬ ‫8 השלבים של אריקסון חמש השלבים הראשונים של אריקסון דומים לאלה של פרויד.‬‫1. השלב הראשון – גילאי 5.1-0 אמון בסיסי )‪ ( Rust‬לעומת חשדנות בסיסית, חוסר אמון‬ ‫)‪( Mistrust‬‬‫הרך נולד עם תחושת אמון בסיסית, התקווה והאמונה שלמישהו אכפת ממני ותחושת אי-אמון- לאף‬ ‫אחד לא אכפת ממני, חרדת נטישה. אם אימא ניגשת אליו כשהוא רעב ובוכה, מניקה אותו, מרגיעה‬ ‫אותו הוא יפתח אמון.‬
    • ‫44‬ ‫משימה: פיתוח אמון בסביבה ובהורים, כך הילדים לומדים כי העולם שלהם בטוח , עקבי, ניתן‬ ‫לניבוי ומעניין.‬ ‫התערבות: ילדים זקוקים לטיפול המאופיין ברגש, אהבה, המשכיות ועקביות.‬ ‫בשלב זה הוא מצליח לבנות את האמון הבסיסי בעצמו ובעולם או שלא מצליחים לעזור לו לבנות‬ ‫אמון ואז יש לו חשדנות וחוסר אמון, והדבר תלוי בדאגה של האם, בהיותה עקבית בדאגה לצרכיו,‬ ‫ואז הוא מרגיש שניתן לסמוך עליה, שהיא יוצרת קשר אוהב ומהימן, ילדים שלא קיבלו אמון יהיו‬ ‫ילדים חסרי אונים, תלותיים, שיהיה להם קשה לסמוך על עצמם ועל אחרים. בשלב זה התוצר‬ ‫המיוחל הוא שיוצרים בנפשו של התינוק תחושה של תקווה. זוהי התקופה הקריטית. גם‬ ‫אם יהיה פיצוי הוא לא יהיה מלא, יישארו עקבות ,סימנים.‬ ‫2. שלב שני – 5.1 – 3 – אוטונומיה, עצמאות )‪ ( Autonomy‬לעומת בושה וספק )‬ ‫‪. ( Doubt‬‬‫)מקביל לשלב הסנסורי מוטורי של פיאזה ולשלב האנאלי של פרויד(- התינוק עושה צעדים ראשונים.‬‫יש לתינוק רצון משלו. מפתח תחושת עצמאות, לוקח סיכונים, מתעמת עם אנשים, אומרים לו אסור,‬ ‫לא לגעת, שומע הרבה לא, רוצה להתנסות, מתחילה שליטה בצרכים, רוצה לאכול לבד. לעומת‬ ‫תחושת בושה וספק שהלך רחוק מידי.‬ ‫משימה: קבלת תחושה של שליטה עצמית ושליטה בסביבה.‬ ‫התערבות: ילדים נדרשים לחוות הצלחה במה שהם עושים. הם מבטאים את תגובות האוטונומיה‬ ‫שלהם ב"אני", " לא" .‬ ‫מבחינה פיזיולוגית – שליטה בסוגרים: האלמנט הפיזיולוגי בשלב הזה הוא שהילד אמור‬ ‫להיות בשליטה על הסוגרים )כמו בשלב האנאלי של פרויד(. היכולת או חוסר היכולת לפתח‬
    • ‫54‬ ‫אוטונומיה, שליטה בצרכים, בניקיון מושלכת על משימות אחרות העומדות בפני הילד בשלב זה או‬ ‫בשלבים שיבואו.‬‫מבחינה פסיכולוגית – אוטונומיה: הוא אמור לרכוש את תחושת האוטונומיה שהיא מושגת ע"י‬ ‫כך שההורים מצד אחד מציבים גבולות של מה מותר ומה אסור, ומצד שני ההורים מקבלים,‬‫גמישים , תומכים, מעודדים, מאמינים ביכולת של התינוק לשלוט. פעמים רבות יש חרדה של ההורים‬ ‫שהתינוק לא יצליח להיגמל, והם משדרים לילד חרדה זו, ואז גם הוא חרד, וזה מקשה עליו לפתח‬ ‫אוטונומיה ואמון בעצמו שהוא יהיה מסוגל.‬‫מבחינה חברתית – הילד בא באינטראקציה גם עם אבא, אחים ואחיות, המסגרת של ההתייחסות‬ ‫יותר רחבה. זו החברה הראשונה שהילד בא באינטראקציה איתה, ולכן חשוב איך שהסביבה‬ ‫מתייחסת לילד.‬ ‫בשלב זה מבחינה קוגניטיבית הילד מבין איך לנהל משחק. הוא מנסה להיות אוטונומי ולאכול לבד,‬ ‫להתלבש לבד והילד יכול להיות בספק בנוגע ליכולתו ולחוש בושה לנסות לבצע את המשימות.‬ ‫המסר כאן הוא – חשוב לתת לילד להתנסות ולגרום לו להרגיש שהוא מצליח. באיזו מידה אנו‬ ‫כהורים מצליחים ליצור את האיזון בין מצד אחד לדרוש מהילד ומצד שני לא להיות נוקשה מידי.‬ ‫צריך לתת מקום לטעות ולהיות סובלני. לא להיות חרד, אלא להאמין ביכולת של הילד. אם אנו‬ ‫מאמינים בו ומתפעלים מהיצירה שלו- יחס זה ימנע את הנטייה להרטיב. בשלב זה התוצר‬ ‫המיוחל הוא כוח הרצון. בסופו של דבר היינו רוצים שהילד יצא מהשלב הזה עם כוח רצון‬ ‫לעשות, לשלוט, לממש להיות אוטונומי.‬ ‫3. שלב שלישי גיל 6-3 – יוזמה )‪ ( Initiative‬לעומת אשמה )‪( Vs.Guilt‬‬
    • ‫64‬ ‫)מקביל לשלב האדיפאלי של פרויד( - ילדות, גיל הדמיון, משחק עם מבוגרים, יש לו רעיון והוא‬‫הולך ומבצע אותו = יוזמה. לפעמים חש אשמה – אני ילד רע. נלחם על שלו, בודק גבולות, רוצה את‬ ‫אימא לעצמו, מנסה להפריד בין אימא לאבא.‬ ‫משימה: פיתוח תחושת היוזמה כנגד תחושות של אשמה בגין אי עשיית הדבר הנכון.‬ ‫התערבות: ילדים נדרשים להציב מטרות, לשאוף לקבלת מנהיגות וליישם פרויקטים.‬ ‫אריקסון לקח מונחים קרובים לאלה שפרויד דיבר עליהם, למשל שבשלב זה האבא נכנס לתמונה‬‫ומהווה עוד קודקוד של המשולש, וגם הוא מתחיל להציב גבולות של מה אסור ומה מותר, והילד יוזם‬‫ויכול להיות שיגידו לו אסור ואז יעוררו את תחושת האשמה. הפתרון החיובי בשלב זה הוא – לגרום‬ ‫לילד להרגיש שיש מטרה שאפשר לחתור אליה ללא רגשות אשמה, וללא חשש מעונש. כי רגשות‬‫אשמה וחשש מעונש יכולים לשתק את הילד ולמנוע את היוזמה ואת הפעולה העקבית, שהם חשובים‬ ‫כדי להשיג מטרות.‬ ‫מבחינה מוטורית – בשלב זה הילד רץ ועושה תנועות וההורים אומרים הרבה זה אסור, מותר,‬ ‫הילד רוצה להתנסות יותר וההורה צריך מצד אחד לאפשר לילד להתנסות ומצד שני למנוע סכנה.‬ ‫מבחינה חברתית – נוספת עוד חבורת קרובי המשפחה, בני הגיל. השאלה היא אם מעודדים את‬ ‫הילד להתנסות עם הילדים הנוספים, וככל שמעודדים לילד יש יותר סקרנות ויותר רצון לגלות.‬ ‫השאלה היא האם ההורה הוא תומך או מעניש? ילד ששומע הרבה זה אסור ולא – תהיה הססנות‬ ‫בכל צעד שיעשה, מחשבות שלא בטוח בעצמו, יחוש אשמה על כל בחירה שלו.‬ ‫בשלב זה התוצר המיוחל הוא תחושה שיש מטרה.‬ ‫4. שלב רביעי – גיל 11-6 - יצרנות )‪ ( Industry‬לעומת נחיתות )‪( Inferiority . Vs‬‬
    • ‫74‬‫מקביל לשלב החביון של פרויד. יוצא מהמשפחה לעולם, לביה"ס, שלב הלימודים, מאבק בין תחושת‬ ‫יכולת ללמוד את המיומנויות של המבוגרים )מנסה לחקות את המבוגרים, ללמוד מיומנויות של‬ ‫מבוגרים( לבין תחושת נחיתות- אני לא יכול לעשות זאת.‬ ‫משימות: ילדים נדרשים ללמוד מיומנויות אשר יאפשרו להם הסתגלות בחייהם המבוגרים.‬ ‫התערבות: ילדים זקוקים לאהבה, עידוד וחיזוק כדי לרכוש מיומנויות חשובות אשר יהוו בסיס‬ ‫לביטחון עצמי.‬ ‫מבחינה אינטלקטואלית: בשלב זה הילד יוצא מחיק המשפחה והולך לביה"ס ומתחיל ללמוד‬ ‫קריאה, כתיבה, חשבון. הוא אמור לרכוש הרבה מיומנויות שיכשירו אותו להסתגל לחיים.‬ ‫מבחינה פיזית – לומד לשחק כדורגל. תחושה זו שהוא מסוגל , יכול לעומת תחושה שהוא לא‬‫מסוגל, לא יכול ואז מתפתחים רגשי נחיתות, ייאוש ואי התאמה. כשהוא משווה את עצמו לבני גילו.‬‫לכן ילדים שסובלים מקשיי למידה או מקשיים פיזיים, נכויות , חשוב לשים לב בשלב זה איך אפשר‬ ‫לפצות על תחושות אלו של נחיתות. ובמישור החברתי לעשות הכול כדי לתת להם מיומנויות כדי‬ ‫שלא ירגישו נחיתות.‬ ‫התוצר המיוחל בשלב זה הוא ליצור אצל הילד תחושת יכולת.‬‫5. שלב חמישי – גיל ההתבגרות- 81-21 – זהות )‪ ( density Vs‬לעומת בלבול תפקידים )‬ ‫‪. ( Confusion‬‬ ‫גיבוש זהות מול בלבול. ההבנה של האני הייחודי. אי הידיעה מי אתה באמת – בלבול, למצוא את‬ ‫האני האמיתי, הרפתקנות, מרד, ויכוח עם ההורים.‬
    • ‫84‬ ‫אריקסון שונה מפרויד ב-2 דברים : 1. השלבים מתפתחים כל החיים עד המוות.2. הדגיש את‬ ‫האינטראקציה עם החברה.‬ ‫משימות: המתבגרים נדרשים לגיבוש זהותם ותפקידם בעתיד, תוך התפתחות של דימוי עצמי‬ ‫חיובי.‬ ‫התערבות: על המתבגרים לחוש כי הם מוערכים על-מנת שיוכלו לפתח תחושה של זהות וקבלה‬ ‫עצמית.‬ ‫נושא הזהות הוא הנושא הכי מרכזי בשלב זה, ומי שהביא אותו זה אריקסון. אריקסון טען שזה‬ ‫המוקד מבחינה פסיכולוגית של שלב זה.‬ ‫הזהות מורכבת מ : מי אני? מה הפונקציה שלי? מה התפקיד שלי? באיזו מידה המקום שלי‬ ‫מוערך?‬‫המטרה של שלב זה היא גיבוש הזהות המינית. המתבגרים עוסקים בשאלות: האם אני יפה ונחשקת?‬ ‫האם אני מספיק גברי ומושך? או שהזהות מתגבשת או שיש בלבול וחוסר בהירות. אריקסון טען‬ ‫שהחברה תיטיב לעשות אם תיתן למתבגר פסק זמן להתנסות, הרפתקנות, כי פעמים רבות לוחצים‬ ‫על המתבגר להחליט.‬ ‫הזהות המגובשת מבחינת אריקסון מאופיינת ע"י :‬‫עקביות פנימית בתפיסת העצמי- אני מישהו שיש לו עמדה, שהוא עקבי בתפיסה שלו, לא היום‬‫הוא בעד ומחר נגד. עקביות פנימית זו היא חשובה. גם אם אני שומע דעה שונה משלי זה לא מערער‬ ‫את הערכים הבסיסיים שלי.‬
    • ‫94‬ ‫עקביות פנימית בראיית האחרים –האם האחרים רואים אותי כפי שאני רואה את עצמי? ככל‬ ‫שיש עקביות בתפיסה של האחרים אותו הזהות יותר מגובשת. התאמה בין תפיסה עצמית‬ ‫לחברתית.‬ ‫אריקסון טען שההצלחה בשלב זה היא כשהמתבגר מזדהה עם הערכים החברתיים הנורמטיביים,‬ ‫ומצליח להסתגל לסביבה ולערכים החברתיים, מול מתבגרים שחווים בלבול בתפקידים או זהות לא‬ ‫מגובשת, ואז הם נפלטים ומזדהים עם דמויות אנטי חברתיות.‬ ‫אריקסון חשב שצריך לתת למתבגרים פסק זמן להתנסות כדי שיוכלו לגבש את‬ ‫זהותם. יש מקומות שבהם מחתנים בנות בגיל מאוד צעיר- במונחים של אריקסון זה לא טוב, כי‬ ‫נישואים בגיל ההתבגרות לא מאפשרים את פסק הזמן הזה.‬ ‫התוצר המיוחל בשלב זה הוא התכונה של נאמנות לעצמי , לחברה, לדרך.‬ ‫6. שלב שישי – הבגרות המוקדמת – גיל 53-91 – אינטימיות ‪ Intimacy‬לעומת בדידות‬ ‫‪. Isolation‬‬ ‫משימות: השגת אינטימיות בקשרים בינאישיים וזוגיים ויצירת מחויבות לקריירה. כשלון ביצירת‬ ‫אינטימיות מביא לנסיגה ביחסים הבינאישיים והשקעה בעצמי.‬‫זהו הגיל שבו אנשים אמורים להצליח במס מישורים: 1. ליצור קשר אינטימי שמהווה בסיס עבור חיי‬ ‫משפחה. 2. לגבש דרך למצוא מה עושים בחיים – קריירה.‬ ‫אריקסון אומר שאנשים שלא הצליחו לגבש זהות ברורה הם אנשים שיתקשו ליצור קשר אינטימי עם‬ ‫אדם אחר. הוא טוען שאם יש זהות ברורה אז יש לך מספיק בטחון להתמזג עם זהות אחרת. ואם‬ ‫אתה לא בטוח לגבי הזהות שלך אתה תרגיש מאוים כאשר אתה מתקרב לאדם אחר. מול התחושה‬ ‫הזו של היכולת ליצור קשר אינטימי יש את הכישלון שמאיים בשלב זה והוא של תחושת בדידות.‬
    • ‫05‬ ‫אנשים בשלב זה שהם לא יכולים ליצור קשר אינטימי חשים בדידות ופחד – מה יהיה בעתיד ללא‬ ‫משפחה וילדים.‬‫הצורך בבן זוג הוא כדי שיעריך אותך. באינטימיות יש שני אלמנטים מאוד מעניינים : - לאבד‬ ‫את הגבולות של העצמי עם האחר ולהתמזג עם האחר.- מצד שני האלמנט המנוגד שחייב להיות זה‬ ‫לדעת שאני נפרד מהאחר – שונה ממנו, מחוצה לו. אם מישהו מתמזג עם האחר ולא נפרד ממנו אז‬ ‫יש לנו סימביוזה- תלות, אך אם מישהו מתמזג עם האחר ומצליח להיפרד ממנו אז יש אינטימיות.‬ ‫התוצר המיוחל בשלב זה הוא שהאדם יהיה במצב של יכולת לאהבה.‬ ‫7. שלב שביעי – גילאי 05-53 – שלב הבגרות – פוריות ‪ Generatively‬לעומת קיפאון‬ ‫‪Absorption‬‬ ‫משימות: דאגה למשפחה, לילדים ולעבודה, הנובעת מתוך רצון לתרום לדורות הבאים. האדם חי‬‫לא רק בשביל עצמו אלא גם בשביל הדור הבא. דואג לבן הזוג ולילדים. כישלון מביא את היחיד לידי‬ ‫דאגה לעצמו בלבד, הוא אינו חבר פרודוקטיבי בחברה.‬ ‫פוריות מתבטאת בשני מישורים בחיים: 1. משפחה, ילדים, הבטחת המשכיות הדור הבא. 2. תוצר‬ ‫של עבודתך, שאתה מייצר ותרומתך לחברה.‬ ‫אלו שלא מצליחים לעשות דברים אלו מגיעים למצב של קיפאון = שעמום, חוסר עניין, חוסר סיפוק,‬‫חוסר הנאה, אמביוולנטיות לגבי כל דבר, חוסר מחויבות, תחושות של משבר אמצע החיים. אנו בונים‬ ‫משפחה כי אנו בורחים מבדידות, פוחדים מבדידות.‬ ‫התוצר המיוחל של שלב זה הוא תחושת פוריות- דאגה לאחר ולא רק לעצמי.‬ ‫8. שלב שמיני – גילאי 05 ומעלה – גיל זקנה – אחדות האני, האגו ‪ , integrity‬לעומת‬ ‫ייאוש ‪despair‬‬
    • ‫15‬‫משימות: להגיע לידי הגשמה עצמית וסיפוק ממפעל החיים. נכונות לקבל את המוות. להתמודד עם‬ ‫המוות.‬‫בשלב זה או שיש תחושת אחדות האני או שיש ייאוש. מה שקובע תחושות אלו זה שאנשים בגיל זה‬ ‫מתחילים להסתכל אחורה ושואלים מה עשיתי בחיים? האם השארתי מאחורי משהו שאפשר‬ ‫להתגאות בו? האם חייתי חיים מספקים ? האם אני יודע איפה נכשלתי ואיפה הצלחתי והאם אני‬ ‫מרוצה משניהם?‬ ‫התחושה המיוחלת היא שהאדם יגיע לתובנה שהוא יכול לראות את המעלות של החיים שלו שהם‬ ‫עולים על הייאוש, על כישלונותיו. הוא יודע שהיו כישלונות, אך משלים איתם.‬ ‫ההתערבות בשלושת השלבים האחרונים ממוקדת סביב יחסים בינאישיים, קריירה, חיפוש‬ ‫אחר משמעות ומטרות בחיים. הגיל אינו מבטיח הצלחה במימוש המשימות המיועדות לאותו שלב.‬ ‫גישות התנהגותיות: הדגש בגישות אלו :‬ ‫1.תיאוריות האישיות חייבות להיות מבוססות על עקרונות הלמידה.‬ ‫2.מחקר אמפירי הוא היסוד של תיאוריות אישיות.‬ ‫3.התנהגות מגיבה לחיזוק ומשתנים בסביבה.‬ ‫4.פסיכופתולוגיה מובנת לפי עקרונות הלמידה ושינוי התנהגות.‬ ‫למידה : התניה קלאסית )איבן פבולוב, גון ווטסון (, והתניה אופרנטית )סקינר(‬‫פבלוב, פיזיולוג רוסי אשר מצא במחקריו על הפרשות של כלבים כי כלבי הניסוי מריירים עוד לפני‬ ‫שהגיש להם אוכל, כלומר למול גירוי ניטראלי. לימים הליך זה יקרא התניה קלאסית.‬
    • ‫25‬‫עקרונות ההתניה הקלאסית: גירוי ניטראלי רוכש את היכולת להפיק תגובה בשל האסוציאציה‬ ‫עם הגירוי המפיק באופן אוטומטי )רפלקסיבי( את אותה התגובה. אוכל..............ריור ,‬ ‫פעמון...............ריור‬ ‫הכללה: התגובה מוכללת לגירויים נוספים.‬ ‫הבחנה: האורגניזם לומד להגיב לגירוי ספציפי ולא לגירויים אחרים.‬ ‫הכחדה: הפחתת האסוציאציה שנלמדה עד היעלמותה.‬ ‫ווטסון : התניית התגובה הרגשית, אלברט: יצירת פחד מעכברים, פטר: ריפוי פחד מארנבות‬ ‫יצירת טכניקה לטיפול בהרטבת לילה: דיס – סנסיטיזצייה: מניעת חרדה ע"י התניה נגדית.‬ ‫התניה אופרנטית: סקינר ממציא השיטה.‬ ‫שליטה בהתנהגות באמצעות מניפולציה על חיזוקים ועונשים. תהליך הלמידה מתבצע ע"י יצירת‬ ‫קשר בין תגובות לגירויים )אירועים בסביבה(.‬ ‫מונחים בסיסיים:‬ ‫חיזוק: גירוי אשר מגביר את תדירות התגובה הבאה אחריו.‬ ‫סולמות חיזוקים : חיזוק חלקי, חיזוק קבוע‬ ‫כלכלת אסימונים: מוענקים בעקבות הופעת התנהגויות רצויות.‬ ‫עיצוב התנהגות : יצירת התנהגות מורכבת חדשה ע"י צירוף של מספר התנהגויות קיימות.‬ ‫תיאוריית ההתקשרות הרגשית – ‪Attachment‬‬
    • ‫35‬ ‫מייסד התיאוריה גון בולבי פסיכיאטר בריטי אשר חקר תגובות פרידה של ילדים מהוריהם. הוא‬‫הניח כי ההתקשרות הרגשית היא מכניזם ביולוגי מולד. לאמור, כל התינוקות נוטים לפנות אל דמות‬ ‫הורית בכדי ליצור איתה התקשרות שתבטיח את הישרדותם. הציפייה היא שההורה יענה לפניה זו‬ ‫תוך התנסויות מרגיעות חוזרות ונשנות.‬ ‫בולבי טען שיש מס סוגי התקשרות )דפוסי , סגנונות התקשרות ( :‬ ‫1. התקשרות בטוחה – ‪Secure Attachment‬‬ ‫2. התקשרות לא בטוחה )‪ / (Insecure Attachment‬התקשרות חרדה )‪Anxious‬‬ ‫‪.( Attachment‬‬ ‫3. התקשרות בלתי מאורגנת, ללא ארגון וכיוון ‪Disorganized Attachment‬‬ ‫התקשרות בטוחה: סגנון התקשרות המתגבש כאשר ההורה מספק באופן חוזר ונשנה הגנה‬ ‫והרגעה, במיוחד כאשר התינוק נחשף לדחק פנימי או חיצוני וההורה מצליח להרגיעו. סגנון זה‬‫מאופיין ע"י נגישות האם לתינוק בזמן שהוא בצרה, במצוקה והצלחתה להרגיע אותו.‬ ‫ככל שהאינטראקציות בין האם לתינוק רבות יותר נוצרת התקשרות בטוחה. ההנחה היא שאין אם‬ ‫שמסוגלת ויכולה לתת מאה אחוז התקשרות רגשית בטוחה במובן שכל הזמן תענה . אבל אם היא‬ ‫נענית לאחוז גבוה מקריאותיו של התינוק ומרגיעה אותו לעיתים קרובות אז היא יוצרת התקשרות‬ ‫בטוחה.‬ ‫הדגש הוא על האם, ולאבא יש תפקיד משני שמתחלק לשני חלקים: 1. לדאוג לרווחת האם. 2.‬ ‫להשלים ולפצות על מה שהאם לא יכולה לתת. בולבי קיבל משימה לבדוק מה קורה לילדים‬ ‫שננטשים במיוחד אחרי מלחמת העולם השנייה. הוא גילה שהם מגלים הפרעות חמורות כשההורים‬ ‫שלהם לא נמצאים.‬
    • ‫45‬ ‫‪ - Internal Working Model‬מודל עבודה פנימי: מנגנון שנוצר אצל התינוק מתוך‬ ‫האינטראקציות שהוא יוצר עם הדמויות המשמעותיות בחייו. באמצעות מנגנון זה הוא תופס את‬ ‫עצמו ואת העולם מסביבו. אם בשלוש השנים הראשונות לחייו הוא חווה התקשרות רגשית בטוחה‬ ‫נוצר אצלו מנגנון פנימי שמאפשר לו לראות את עצמו כמישהו נאהב, שמגיע לו להיות נאהב, בעל‬ ‫ערך ושווה. ילד שיחווה התקשרות רגשית בטוחה יהיה לו דימוי עצמי גבוה וערך עצמי גבוה. הוא‬ ‫יפתח הרגשה של אמון וביטחון בעולם ותחושה של אהבה וקשר חיובי.‬ ‫בהמשך החיים נוצרת מעגליות, ילד עם התקשרות בטוחה ייצור סיטואציות המניעות אנשים להגיב‬ ‫אליו באופן חיובי, ילד עם מודל שלילי ייצור סיטואציות המחזקות מודל זה.‬‫סוג ההתקשרות ב-3 השנים הראשונות קובע איזה אדם אהיה, קובע את היחס שלי כלפי עצמי וכלפי‬ ‫אחרים . אדם שאוהב ומכבד את עצמו- יש לזה קשר להתקשרות הרגשית עם האם – אם אימא לא‬ ‫אהבה אותי , אז מי יאהב אותי?‬‫התקשרות לא בטוחה/ התקשרות חרדה – סגנון המתגבש כאשר ההורה מספק הרגעה חלקית‬ ‫או פתרונות חלקיים למצבי דחק של התינוק. סגנון זה מתחלק לשניים:‬‫נמנע – אימא שנמנעת מכל מגע עם התינוק, וכשהוא במצוקה היא לא מסוגלת להתקרב אליו ולגעת‬‫בו, וכשטוב לו והוא שמח היא כן יכולה לגעת בו. ילדים שחוו התקשרות נמנעת הם ילדים שבד"כ לא‬ ‫מפתחים התקשרות עם האם במובן שהאם עבורם היא כמו כל אדם אחר אין רגש מיוחד כלפיה,‬ ‫והיא לו מהווה עבורם מקום בטוח, לכן ילדים אלה יגלו חוסר מובחנות – ‪. Indifferent‬‬‫בגיל 8 חודשים התינוק יוצר התקשרות בטוחה עם האם, רק היא יכולה להרגיע אותו ואחר לא יכול.‬ ‫ילדים עם התקשרות נמנעת אצלם האם והזר הם אותו הדבר. ילד פצוע שרץ לאדם זר ולא לאימו‬ ‫אפילו שהיא בחדר זה אור אדום.‬
    • ‫55‬ ‫מתנגד , אמביוולנטי – זו אם שלתינוק קשה לצפות, לנבא איך תהיה תגובתה. הנגישות שלה‬ ‫לתינוק קשורה למצב רוח שלה ולא למצבו של התינוק. לפעמים היא נגישה ולפעמים לא תלוי איך‬ ‫היא מרגישה. היא לא נענית לאיתותי המצוקה של התינוק באופן קבוע ולא ניתן לסמוך עליה.‬ ‫תינוקות שחוו התקשרות מתנגדת הם תינוקות שמתקשים לנבא, הם הססניים, הם יכולים לגלות‬ ‫תלות באימא. הם יודעים מתוך הניסיון שאם הם עוזבים אותה לא בטוח שתחזור. ילד שמגיע לגן‬‫חדש ובוכה כשאימא עוזבת, חש שמקור הביטחון עוזב אותו, אבל "לאט לאט" , באופן הדרגתי נרגע‬ ‫ומתחיל להתחבר לגננת - התקשרות רגשית בטוחה. ואילו ילדים שבמשך שבועות ארוכים בוכים‬ ‫ללא הפסקה, מבלי יכולת להירגע עד שאימא חוזרת = התקשרות רגשית לא בטוחה.‬ ‫התקשרות בלתי מאורגנת – ללא ארגון וכיוון. לא רק שההורה אינו מקור להתקשרות בטוחה‬‫הוא מקור לפגיעה בתינוק. מדובר בעיקר בהתעללות פיזית, מינית. ההורה מקור מזיק. ילדים כאלה‬ ‫יראו לנו בגיל מוקדם הפרעות נפשיות והתנהגותיות קשות.‬ ‫אפיוני הילדים: ילד שחווה התקשרות רגשית בטוחה: מגלה ערך עצמי גבוה, סקרנות, מתחבר‬‫לילדים אחרים. מחקרים שעקבו אחרי ילדים במשך 52 שנים ע"י סרוף גילו שהמנגנון הבטוח מלווה‬ ‫את הילד לאורך כל החיים וגם להפך. יש המשכיות – ילד שיוצא לטרום חובה עם מנגנון פנימי של‬ ‫התקשרות בטוחה יהיה ילד סקרן, נוח לבריות, קל להתחבר אליו, שמח, יעורר אצל הגננת ואצל‬ ‫הילדים האחרים אהבה ואהדה וזה מחזק את הגישה אצל הילד – שהעולם הוא טוב, ואפשר לבטוח‬ ‫באנשים, וככל שהוא עושה זאת יותר הוא מקבל תגובה חיובית מהסביבה שגורמת לו להמשיך.‬ ‫באופן הפוך כשהילד בא לגן והוא ילד דוחה, בוכה, תוקפן, ללא גבולות, מופרעות יוצר אנטגוניזם‬ ‫שמחזק עבורו את התחושות – אני צודק העולם לא בטוח. נוצרת מעגליות.‬ ‫בביה"ס האתגר של המורים הוא לשבור את המעגל ודווקא להשקיע בילדים אלה כדי להוכיח להם‬ ‫אחרת – שאפשר לסמוך על העולם.‬
    • ‫65‬ ‫מרי אייזנוורת פסיכולוגית התפתחותית אשר יצרה כלי מיון לזיהוי סגנון התקשרות בשם‬ ‫סיטואציית הזר. היא אימצה את התיאוריה של בולבי ובדקה את ההתקשרות הרגשית של תינוקות‬ ‫מגיל שנה עד 3 .‬ ‫סיטואציית הזר מורכבת משלושה שלבים:‬ ‫שלב ראשון: הזמינה אמהות לאולם ושמה משחקים, 3-2 כסאות והאם ישבה עם תינוקה. מרי‬ ‫צילמה מה הילד עושה. בשלב זה היא שמה לב שיש מס תגובות אצל הילד: 1. נשאר צמוד לאם ולא‬ ‫עוזב אותה. 2. עוזב אותה ולאט לאט משחק תוך שהוא שומר על קשר עין עם האם ונהנה מאוד‬ ‫מהמשחק. 3. משחק ובכלל לא מסתכל על האם.‬‫מרי אמרה שהילד הראשון והאחרון הם ילדים שחוו התקשרות רגשית לא בטוחה, כי הילד פחד שאם‬ ‫יתרחק מהאם היא תעלם לו, מהניסיון של התינוק עם האם הוא למד שהוא לא יכול לסמוך עליה‬ ‫שהיא תישאר.‬‫הילד האחרון – מבחינתו האם לא מהווה מקור , קיימת או לא אין הבדל. הילד השני – היה לו ביטחון‬ ‫עצמי לקחת מרחק מהאם, לשחק וליהנות, אך גם היה חשוב לו שהאימא תהיה בשבילו ברגע של‬ ‫מצוקה.‬ ‫בשלב השני – מרי הכניסה אדם זר לאולם האישה הזרה שנכנסה ניסתה להתקרב אל הילד, וכאן‬ ‫יש מס אפשרויות: 1. הילד לא מגלה חרדה מהזר ומשחק איתה . 2. יגלה חרדה, ישחק איתה אך‬ ‫יפנה לאם, "לאט לאט" ישחק עם הזר. 3. יכנס לפאניקה יחזור לאימא ולא יעזוב אותה יותר.‬ ‫במקרה של התקשרות בטוחה הילד שלאט לאט גילה נכונות להמשיך לתפקד ולחזור למשחק ועדיין‬ ‫לשמור על קשר עין עם האם ישחק עם הזר .‬
    • ‫75‬ ‫בגיל 7 חודשים ילד צריך לגלות חרדה אל הזר. הוא מתחיל לגלות התקשרות מיוחדת לאימא.‬ ‫בשלב השלישי של הניסוי – האימא יוצאת מהחדר והילד רץ אחריה בבכי- הוא נכנס לחרדה‬‫כשהאם עוזבת . הזר מנסה להרגיעו ולא מצליח, רק האם יכולה להרגיעו– התקשרות רגשית בטוחה.‬ ‫האימא חוזרת לוקחת אותו הוא בוכה והיא מרגיעה אותו.‬‫בהתקשרות לא בטוחה יש 2 מצבים: 1. לא אכפת לו שהאימא יצאה. 2. הוא לא סולח לאימא כשהיא‬ ‫חוזרת, והיא לא מצליחה להרגיעו.‬‫איכות ההתקשרות קשורה בהיסטוריה של נגישות ותגובת ההורה, כלומר להורה חלק‬ ‫משמעותי בבניית סוג ההתקשרות.‬ ‫ילדים עם התקשרות בטוחה בהשוואה לילדים עם התקשרות לא בטוחה :‬ ‫קוגניטיבית :סקרנים, מוטיבציה גבוהה לפתור בעיות, מקדישים זמן רב יותר לחקירת הסביבה,‬ ‫רמה התפתחותית גבוהה.‬ ‫רגשית: הערכה עצמית גבוהה, שליטה בדחפים, התמודדות טובה עם קונפליקטים, בטחון עצמי‬ ‫גבוהה, נהנים ממגע גופני.‬‫חברתית: בטחון באחרים, פתיחות רגשית, התנהגות אסרטיבית, שיתוף פעולה גבוהה, ממושמעים.‬ ‫אינטליגנציה‬ ‫קיימים שני סוגים של אינטליגנציה:‬
    • ‫85‬ ‫1. אינטליגנציה קוגניטיבית – ‪- IQ‬יכולת להתרכז, ללמוד, להבין, ללמוד דברים חדשים, לזכור‬ ‫את הנלמד, לחשוב באופן הגיוני, לפתור בעיות וליישם ידע. רוב תוכניות הלימודים מתמקדות‬ ‫בפיתוח ה –‪ IQ‬הקוגניטיבי של הילד.‬ ‫2. אינטליגנציה רגשית וחברתית- ‪) – EQ‬המונח עלה בשני העשורים האחרונים(- כישורים‬ ‫רגשיים, אישיים וחברתיים, המשפיעים על יכולתנו להתמודד בהצלחה עם הדרישות‬ ‫והלחצים של הסביבה. האינטליגנציה הרגשית מתייחסת למרכיבים הרגשיים, האישיים,‬ ‫החברתיים והקיומיים של האינטליגנציה הכללית. הבנת העצמי והאחרים, יכולת קשירת קשר עם‬ ‫אנשים ויכולת להתמודד ולהסתגל לסביבה. יכולת טקטית המנבאת הצלחה מפני שהיא משקפת‬ ‫את האופן בו הפרט מיישם ידע במצבים מידיים.‬ ‫ישנו קשר בין האינטליגנציה הרגשית לקוגניטיבית. ילד שבשל רגשית יותר יראה ביצועים‬‫קוגניטיביים טובים יותר. לפי התפיסה המסורתית הניחו שאדם שיש לו אינטליגנציה גבוהה הוא‬‫אדם שיש לו כישורים יותר טובים שמאפשרים לו להסתגל לסביבה. בעבר חשבנו שכישורים אלו הם‬ ‫קוגניטיביים, כלומר מי שלומד יותר ויש לו יותר הישגים לימודיים אז הוא מוצלח יותר, יש לו‬‫כישורים טובים יותר, והוא יהיה יותר מוצלח בחיים. כאן בא המונח ‪ . EQ‬הצלחה בלימודים היא‬ ‫רק כלי אחד להצליח בחיים, אבל הצלחה בלימודים לא מחייבת הצלחה בחיים, ואין זה הכרחי שמי‬ ‫שנכשל בלימודים נכשל בחיים. גרדנר אמר שיש אינטליגנציות מרובות.‬ ‫מרכיבי האינטליגנציה האישית הרגשית והחברתית :‬ ‫1. מודעות עצמית והבעה עצמית‬ ‫2. הערכה עצמית‬ ‫3. מודעות רגשית – בחיי היומיום שלנו אנו מדגישים יותר את העשייה מה השיעורים שצריך‬ ‫לעשות? מה עשית בהפסקה? העשייה היא המוקד וזה לא מעלה מודעות רגשית. מה שמעלה‬
    • ‫95‬ ‫מודעות רגשית אלו שאלות על החוויה היכולת להביע את המחשבות והרגשות שלו - איך‬‫הרגשת? שאלות שעוזרות לברר מה עבר עליו פנימה, ואם הילד מתרגל לעשות פעולה זו באופן‬‫יומיומי אנו מניחים שהמודעות הרגשית שלו תהיה יותר גבוהה. מודעות רגשית עוזרת להסתגל‬ ‫בחברה.‬ ‫4. אסרטיביות – היכולת לבטא את העמדה שלך, את מחשבותיך ורגשותיך גם כשהן מנוגדות‬‫לעמדות של האחר. לפעמים יש בלבול בין אסרטיביות לתוקפנות. להיות אסרטיבי זה לא להיות‬ ‫תוקפן, זה להיות ברור מבלי להעליב את האחר.‬ ‫5. עצמאות – אוטונומיה – מדובר ב-3 תחומים של עצמאות: 1. רגשית ) להיות מסוגל לקחת‬‫מרחק מאימא ועדיין להרגיש בטוח(. 2. התנהגותית )לבצע דברים באופן עצמאי(. 3. בחשיבה‬ ‫)לחשוב באופן עצמאי(. אנו דואגים לפתח אצל הילדים את שלוש אלה כדי לפתח את‬ ‫האינטליגנציה הרגשית ואת היכולת שלהם להסתגל ולהתמודד בחיים. יש אנשים שמתרחקים‬ ‫מההורים ולא מצליחים לתפקד כי הם תלותיים ולא עצמאיים. יש לעודד ילדים לחשיבה‬ ‫עצמאית- מה דעתך? כשאני מבקש מהילד להכין שיעורים לבד אני מפתח אצלו עצמאות.‬ ‫עצמאות רגשית – לפתח קשר רגשי שאין בו תלות.‬ ‫6. אמפטיה – היכולת לחשוב ולראות את הדברים מנקודת מבטו של האחר, להרגיש איך שהוא‬ ‫מרגיש כשאתה עדיין יודע שאתה לא הוא ושומר על הזהות הנפרדת שלך. אם כואבת לי הבטן‬‫בגלל שלילד שלי כואבת הבטן זו לא אמפטיה. עלי לראות שאני נפרדת ממנו. אני מגויסת לעזור‬ ‫לו בכאבים שלו ולא לכאוב כמוהו.‬ ‫7. אחריות חברתית - שליטה בדחפים‬ ‫8. יחסים חברתיים - הנעה עצמית‬ ‫9. ניהול רגשות - אופטימיות‬ ‫01. עמידה בלחצים - אושר ושביעות רצון‬
    • ‫06‬ ‫11. הסתגלות - גמישות‬ ‫21. בוחן מציאות – תפיסה נכונה למה שקורה לו בחיים‬ ‫31. פתרון קונפליקטים.‬ ‫ילד שיש לו כישורים אלו יש לו סיכוי טוב יותר להצליח . אלו כישורים שמנחילים לילד מהרגע‬ ‫שנולד- ילד שחש נאהב יהיה בעל הערכה עצמית גבוהה, הוא חש מקובל או לא מקובל לפי איך‬ ‫שמתנהגים אליו בבית כתינוק ובהמשך חייו. הריון בלתי רצוי מוביל לעיתים לקושי. כדי להעלות‬ ‫מודעות רגשית צריך לשאול את הילד – איך הרגשת? ולא מה עשית?‬ ‫מודל מערכת מקדמת רגשית חברתית :‬ ‫תוכנית לטיפוח ‪ EQ‬בביה"ס : טיפוח ‪ EQ‬בסגל החינוכי, תוכנית הוראה לטיפוח ‪ , EQ‬שילוב‬ ‫העיסוק ב- ‪ EQ‬בחיי בית הספר ותוכניותיו.‬ ‫אילו אפיונים צריך להיות לביה"ס המפתח ‪ : EQ‬מבנה חברתי המבוסס על דמוקרטיזציה.‬‫ארגון מבני למידה התומכים בצרכים המבוססים על אינדיבידואליזציה של התלמידים ולבעלי צרכים‬ ‫מיוחדים. שיתוף הקהילה והרשויות.‬ ‫תוצרים פסיכולוגים – חינוכיים אצל התלמידים: חיים מספקים ומשמעותיים, מימוש עצמי,‬‫תרומה חברתית, כישורי אוריינות רגשית: מימוש מטרות, כישורים חברתיים ויסות רגשות, מודעות‬ ‫עצמית, אמפטיה. ערכים של התחשבות באחר, מעורבות חברתית ואוטונומיה, סיפוק צרכים‬ ‫בסיסיים:קשר שייכות וביטחון, יכולת, אוטונומיה וזהות.‬ ‫התחום הפיזיולוגי‬ ‫המוח מחולק לשתי אונות )א מ יספרות (:‬
    • ‫16‬ ‫האונה השמאלית אחראית לכל הכישורים הוורבליים.‬ ‫האונה הימנית אחראית למיומנויות הלא וורבליות כגון: הרכבה, הבניה של דברים, מוטוריקה‬ ‫עדינה.‬ ‫רוב המהנדסים, טכנאים האונה הימנית דומיננטית יותר .‬ ‫עורכי דין שיש להם מיומנויות של שפה וחשיבה - שפה מתוחכמת, וורבליים- האמיספרה, האונה‬ ‫השמאלית שלהם דומיננטית יותר. מי שכותב ביד ימין – אונה שמאלית דומיננטית, מי שכותב ביד‬ ‫שמאל – אונה ימנית דומיננטית.‬ ‫כל אונה מחולקת לארבעה אזורים :‬‫אזור פרונטאלי- ‪ - Frontal‬הקדמי)מהמילה פרונט(. יש פרונטאלי ימין ויש פרונטאלי שמאל. הוא‬‫אחראי על תכנון ורצף ולריסון )יכולת לחבר מספרים ברצף במהירות, תכנון של רצף פעולה(-‬ ‫ילד אימפולסיבי.‬ ‫אזור פרינטאלי- ‪ – Parietal‬קודקודי - אחראי לאוריינטאציה )התמצאות(, התמצאות‬ ‫במרחב, חוש כיוון, לדעת להתמצא במקום, אחראי לאיזון ולשיווי משקל. אדם שפגוע באזור זה‬ ‫יתקשה לצייר שעון עם השעה עשר וחצי למשל.‬‫אזור טמפוראלי- ‪ – Temporal‬מעל האוזן משני הצדדים. אחראי על הזיכרון אנשים אפילפטיים‬ ‫ואנשים ששומעים קולות פגועים באזור הזה..‬ ‫אוקסיפיטאל – ‪ – Occipital‬אחורי גם ימין וגם שמאל – אחראי על הראייה )ק- משקפיים(.‬‫כאשר אחד האזורים נפגע יש ירידה בתפקוד- בין הפרונטאלי לטמפוראלי יש אזור שאחראי לדיבור.‬
    • ‫26‬ ‫דרך הפעולה של המוח היא של תאי עצב שמספרן הוא במיליארדים. תאי עצב אלה מתקשרים‬ ‫ביניהם באמצעות חומר כימי שנקרא ניורוטרנסמיטרס ‪ . Neurotransmitters‬זהו חומר כימי‬ ‫במוח שמועבר מתא עצב לתא אחר וכך פועל המוח. תאי העצב פועלים באמצעות‬‫הניורוטרנסמיטרס, החומר הכימי העובר ביניהם. כאשר אזור מסוים של המוח מפותח יותר‬ ‫זה קורה בגלל שהניורוטרנסמיטרס, החומר הכימי עובר בו בצורה מהירה יותר.‬ ‫מתחת לקליפת המוח – ‪ Cortex‬יש אזור שנקרא ‪ Limbic System‬שזו המערכת הלימבית‬ ‫שמשם יוצאים הדחפים. המקור של הדחפים )מין ותוקפנות( נמצא מתחת לטמפוראל‬ ‫יש לנו מטרה חינוכית בהתפתחות- לחנך , לגדל ילדים שיש להם יכולת ריסון, יכולת‬ ‫שליטה, ולכן אנו רוצים לפתח את אזור הטמפראל. אנשים שיש להם אינטליגנציה‬ ‫רגשית גבוהה אלו אנשים שהטמפראל מפותח אצלם יותר. מחקרים מסוימים מצביעים על‬ ‫כך שילדים שיש להם אינטליגנציה רגשית גבוהה, הטמפראל אצלם מפותח יותר- הפעילות של תאי‬ ‫העצב בחלק הקדמי של המוח גדולה ומהירה יותר.‬ ‫האם זה מולד או סביבתי? סרוף חושב שלא הכול מולד ואפשר לפתח כישורים של ‪ . EQ‬חינוך‬ ‫ואינטראקציה יכולים לשנות את הפעילות במוח. ילדים שחיים בסביבה רגשית עשירה יותר,‬ ‫הקורטקס שלהם מפותח יותר וזה משנה את פעילות המוח .‬‫המסקנה העולה מתוך המחקרים היא שילדים שיש להם אינטליגנציה רגשית גבוהה יש להם פעילות‬‫יותר גבוה של החלק הקדמי של המוח. החינוך יכול להשפיע גם על הפעילות של המוח ולא רק להפך‬ ‫– הפעילות של המוח משפיעה על ההתנהגות.‬
    • ‫36‬ ‫ילד שמתחנך בסגנון של אינטליגנציה רגשית הוא ילד שיפעילו אצלו את האונה הקדמית יותר ולכן‬ ‫היא תתפתח יותר מתוך החינוך והאינטראקציה.‬‫המעבר של החומר הכימי שמפעיל את תאי העצב משפיע על הפסיכולוגיה. ככל שהקשר בין התאים‬ ‫טוב יותר האזור מפותח יותר.‬‫מסקנה – הפיזיולוגיה מתקשרת לאינטליגנציה הרגשית )ה א ו נה הקדמית והפעילות של‬ ‫תאי העצב ( ולגיל ההתבגרות.‬ ‫גיל ההתבגרות‬ ‫תקופת ההתבגרות הינה ארוכה, ומתחילה מגיל 21 שנים. תקופת ההתבגרות מחולקת‬‫לשלושה תת-שלבים: מוקדמת )גיבוש זהות(, תיכונה )ביקורת על החברה(, מאוחרת‬ ‫)התנסות בחיי מין(.‬ ‫קיימים הבדלים בינאישיים גדולים בהתפתחות מאפייני המין המשניים )הקול של הבן הציצי של‬ ‫הבנות(, וקיימים הבדלים בין בנים ובנות. הבדלי המין המשניים מופיעים בשלב הראשון.‬‫מה מאפיין מתבגרים? למתבגרים קורים מס דברים: עפ"י פיאזה יש להם חשיבה מופשטת, לפי‬ ‫קוהלברג הם נמצאים בשלב הפוסט קונבנציונאלי.‬ ‫ההתפתחות הקוגניטיבית שחלה בגיל ההתבגרות מתבטאת ב- הם מסוגלים לחשיבה מופשטת‬ ‫)כמו המשותף חירות לצדק( וחשיבה מורכבת בניגוד לשלבים הקודמים הם מסוגלים להעלות‬ ‫השערות, לבדוק אותם לאושש או לדחות, יש להם פיתרון שיטתי לבעיות. הם מסוגלים לשפוט את‬ ‫היתרונות והחסרונות של כל אופציה.זוהי חשיבה מורכבת, והורים שאין להם חשיבה מורכבת יש‬ ‫להם בעיות עם ילדיהם המתבגרים.‬
    • ‫46‬ ‫בגיל ההתבגרות הפלסטיות , הגמישות של המוח יורדת – ‪ – PLASTICITY‬אזור מסוים‬ ‫יכול למלא את תפקידו של אזור אחר. יש גמישות.דוגמא לפלסטיות של המוח: ילד עד גיל 3 יכול‬ ‫לפתח שתי שפות אם עם המבטא ובגיל ההתבגרות הוא לא יכול, אין את הגמישות הזו, וגם מי‬ ‫שנפגע כמתבגר במוח יתקשה לפצות. הפלסטיות של המוח, הגמישות מתאפשרת כשיש הרבה‬ ‫מעברים, קישורים בין תאי עצב, אבל בגיל ההתבגרות אין פלסטיות של המוח , משום שבגיל זה‬‫יש ירידה בקשרים בין תאי העצב במוח .)יש אומנם ירידה בפלסטיות, אך יש עליה בתפקוד‬ ‫המוח(.אולי יש קשר בין העקשנות והמרדנות של המתבגרים לירידה בפלסטיות של המוח.‬ ‫בגיל ההתבגרות מגבשים זהות – המתבגרים מנסים לפתח את זהותם, מנסים לפתח עמדות‬ ‫משלהם, מי אני?, כמה אני שווה? מה דרכי בהמשך? לכן לעיתים יש התנגשות עם ההורים.‬‫כמחנכים עלינו להבין שהם מורדים, מתעקשים על עמדתם וכד משום שהם מנסים ליצור זהות משל‬ ‫עצמם והם לא סתם מתנגדים. בגיל זה הם גם מגבשים את הזהות המינית- עד כמה אני מושך?‬ ‫אם כן שתי סיבות עיקריות לעקשנות, למרדנות של מתבגרים: חוסר פלסטיות של המוח וגיבוש‬ ‫הזהות.‬ ‫ההתפתחות הקוגניטיבית בגיל ההתבגרות:‬ ‫תיאוריית עיבוד המידע, בניגוד לפיאזה, טענה שהתנסות יכולה לשפר קשב וזיכרון. היא גם טענה‬‫שהמעבר בגיל ההתבגרות לחשיבה פורמאלית הוא לא פתאומי אלא הדרגתי והוא מושפע מהניסיון.‬ ‫תיאוריית החיברות מדגישה את השפעת הסביבה החברתית והאינטראקציה הבינאישית על‬ ‫ההתפתחות הקוגניטיבית. )בדומה לאריקסון מגיל 81-21 שלב זהות מול בלבול(‬
    • ‫56‬ ‫מיומנויות קוגניטיביות אלו גורמות להתפתחות חדשה של אגוצנטריות, לפיה המתבגר יכול לדמיין‬ ‫מה אחרים חושבים עליו, ואיך מסוגלים לראות את חסרונותיו, ואז קיימת תופעת "הקהל המדומה",‬ ‫שיכולה להשפיע על הביטחון העצמי והתפיסה העצמית שלו.‬ ‫מיומנויות קוגניטיביות אלו גם יוצרות שלב חשיבה מוסרית חדש שפיאזה קרא לו "מוסריות‬ ‫אוטונומית". ובמונחי קוהלברג השלימו את השלב הקונבנציונאלי.‬‫הם תופסים את המוסריות כיחסית למצב ומכירים בקיומן של השקפות שונות בסוגיות מוסריות. )יש‬ ‫להם ביקורת על החברה הם לא רוצים להיות רק קונפורמיסטים, יש להם שאלות(.‬ ‫גיל ההתבגרות מפריע, אך אינו בהכרח תקופה סוערת, מתרחש בו גיבוש זהות אישית‬ ‫)א ר יקסון ( :אימון עם קבוצת השווים, מעמד חדש במשפחה ואוטונומיה בעולם מחוץ למשפחה.‬ ‫גיימס מרסייה תיאר ארבעה מצבי זהות: ארבעה סוגים של מתבגרים:‬ ‫١ . ערפול זהות – ילד שלא מתחייב לזהות של מבוגר. ילד בן ٠٢ שלא מראה סימנים של מבוגר +‬ ‫לא חוקר זהות, לא מתנסה, לא מתעניין , לא שואל שאלות. ילד בגיל ההתבגרות מתנסה בכל מיני‬ ‫דברים שהתנסויות אלו הם חלק מהחקירה שלו את זהותו, וילד שלא מתנסה ולא מתחייב לזהות של‬ ‫מבוגר יש לו זהות מעורפלת.‬ ‫٢. גיבוש זהות בטרם עת – מתנהג בגיל ٤١ כמו מבוגר. זו התחייבות מוקדמת מידי לזהות של‬ ‫מבוגר. הוא עבר מילדות לבגרות לפני שעבר התבגרות. ילד שמתנהג כמו מבוגר. דילג על‬ ‫ההתבגרות, על החקירה, על ההתנסות.‬
    • ‫66‬ ‫٣. גיבוש זהות מעוכב – יש חקירת זהות ואין התחייבות – מתבגר לנצח, ממשיך להתנסות‬ ‫וממשיך בהרפתקנות ולא מגיע לבגרות. הוא חוקר אבל לא מתחייב לזהות של מבוגר.‬ ‫٤. השגת זהות – גם חוקר וגם מתחייב = מצב אידיאלי.‬ ‫בגיל ההתבגרות השפעות של קבוצת השווים אינן מחליפות את השפעת ההורים.עם‬ ‫זאת דפוסי הפעילות במשפחה חייבים להשתנות ולקחת בחשבון את השינויים שהמתבגר חווה.‬ ‫הורות חמימה וסמכותית מעודדת תוצאות חיוביות.‬ ‫הביטחון והזהות העצמית מתגברים בקרב המתבגרים המתנסים בעבודה בחופשות ולאחר‬ ‫סיום תיכון.‬‫תקופת ההתבגרות אינה נבנית על חלל ריק. להתפתחות לפני גיל ההתבגרות קיימת חשיבות‬ ‫מכרעת לטיבה ולאיכותה של תקופה זו.‬ ‫קיימים הבדלים תרבותיים שצובעים את תקופת ההתבגרות בצבע שונה בכל תרבות. גם חלו‬ ‫שינויים דרסטיים בכל תרבות במהלך המאה החולפת.‬ ‫אוטונומיה בגיל ההתבגרות :‬ ‫סטיינברג מתייחס ל- ٣ סגנונות של משפחות , והוא טוען שמתבגרים שהיו במשפחה‬ ‫סמכותית )‪ ,(Authoritative‬משפחה סמכותנית )‪ (Authoritarian‬ובמשפחות חופשיות )‪ (Free‬גילו‬ ‫כאשר בדקו‬ ‫התפתחות שונה ואופי שונה. כיצד משפחות אלו משפיעות על המתבגר:‬ ‫משפחות שונות בדקו את סוג הסמכות במשפחה ואיך היא משפיעה על האישיות של הילד.‬‫משפחה סמכותנית: האוטוריטה במשפה סמכותנית היא בידי אחד מההורים, שהוא מאוד נוקשה‬
    • ‫76‬‫וסמכותני. ההיררכיה מאוד ברורה בינו לבין שאר בני המשפחה. ההוראות באות מלמעלה, אין מקום‬ ‫למשא ומתן . אין מקום לדיאלוג. ההחלטות מתקבלות מלמעלה ומתבצעות כלשונן למטה, ואין‬ ‫מלמטה למעלה. מצאו שמשפחה מסוג זה יוצרת ילדים שהם נורמטיביים, ממוצעים, הולכים לפי‬‫הנורמות, מצליחים פחות או יותר, אבל לא יצירתיים. עושים מה שמתבקש מהם אך לא מעבר לזה. .‬ ‫מגלים תלות באחר ואימפולסיביות.‬ ‫משפחה סמכותית : מדובר במשפחות שבהן האוטוריטה, הסמכות היא בידי שני ההורים,‬ ‫והילדים יודעים שיש ביניהם משא ומתן, התייעצות והבנה. האוטוריטה משותפת. יש דיון מלמעלה‬‫)הורים) למטה)ילדים(, אבל בסופו של דבר מי שאחראי הוא הסמכות, ההורים, אך יש התייעצות עם‬ ‫הילדים. ילדים במשפחות כאלו יהיו יותר עצמאיים, יצירתיים, בריאים בנפשם, התפתחות תקינה.‬ ‫הצלחה בלימודים, ומבחינה חברתית, ללא הפרעות נפשיות. היצירתיות באה מהגמישות שיש לילד‬ ‫מקום לחשוב, להביע דעה, דעתו נחשבת, וזה מקדם אותו להיות יצירתי.‬‫משפחה מתירנית – חופשית – ‪ : FREE‬היעדר סמכות. אין גבולות. הילד מחליט ולא הסמכות.‬ ‫זה הכי גרוע, עדיף משטר דיקטטורי נוקשה על פני אנרכיה . ילדים אלו מצאו אצלם הכי הרבה‬ ‫הפרעות נפשיות ולא היו יצירתיים. עדיף נוקשה מאשר מתירני.‬ ‫הקשר האנטומי עם המין השני גובר בהתבגרות המאוחרת וגם בהתנסות בחיי מין‬ ‫בתרבות המערבית.קיימת גם עלייה בהריונות מוקדמים של מתבגרות. בארה"ב האחוז עולה על‬ ‫זה שבאירופה, והממצא מיוחס לכך שחינוך מיני קיים יותר במערכת החינוך האירופאית.‬‫קיים הבדל בין התנסות בהרפתקה וסקרנות מצד מתבגרים לבין מחויבות לקשר אינטימי ארוך טווח,‬ ‫שאמור להתרחש בשלב שלאחר גיל ההתבגרות לפי אריקסון.‬ ‫אבחון ופסיכופתולוגיה של הילד והמתבגר )פרקים 41-31 של סרוף(‬
    • ‫86‬ ‫הערכה ומדידה : יש שני סוגי אבחנות שאנו מנסים למדוד : אינטליגנציה ואישיות:‬ ‫מבחני אינטליגנציה : קיים מגוון רחב של מבחנים שמודדים אינטליגנציה. המבחן שזכה להרבה‬ ‫שימוש הוא:‬ ‫מבחני ווכסלר- ‪ Wpssi‬גילאי 6-3 , ‪ Wisc‬לגילאי 61-6 , ‪ Wais‬לגילאי 61 ומעלה.‬ ‫המבחן מחולק לשניים: חלק מילולי וחלק ביצועי. בכל חלק ישנם שישה תתי מבחנים.‬ ‫בודקים את כל ٢١ תחומים .‬ ‫מקבלים ציון ואז משווים לנורמה של גיל הילד וקובעים את האינטליגנציה שלו:הציון‬ ‫הממוצע של המבחן הוא 001 וסטיית התקן היא ٥١ . כלומר מי שקיבל ٥١١ זה מעל הממוצע, ומי‬ ‫שקיבל ٠٣١ זה שתי סטיות מעל הממוצע והוא נחשב מחונן- טווח הנורמה הוא בין 58 ל- 511 . רוב‬‫האנשים נמצאים בטווח זה. אנשים שמעל ٥١١ הם אינטליגנטים, אנשים מתחת ל-٥٨ זה ממוצע נמוך,‬ ‫עדיין לא פיגור הם בכיוון של פיגור.‬ ‫הפיגור מתחלק לרמות של: פיגור קל, בינוני , קשה ועמוק.‬ ‫97-07 : גבולי )לומדים בכיתה טיפולית, כיתה מקדמת(.‬‫07-55 :פיגור קל )מוסדות מחוץ לביה"ס(, אם הוא קרוב ל-٠٧ יש לו סיכוי טוב להשתלב באוכלוסיה.‬ ‫ילמד בכיתה מיוחדת.‬ ‫٠٤-٥٤ : פיגור בינוני )מוסד לילדים הסובלים מפיגור(, צריך אדם מבוגר שילווה אותו באופן קבוע.‬ ‫04-02: פיגור קשה. אין סיכוי לילד להיות עצמאי. צריך מוסד מוגן‬ ‫מתחת ל-02 : פיגור עמוק – צריכים להיות מטופלים באופן סיעודי.‬
    • ‫96‬ ‫מבחני אישיות :‬ ‫את התפקוד הנפשי והערכת האישיות מודדים במספר מגוון של כלים: הכלים ההשלכתיים‬ ‫כוללים: שלושה מבחנים השלכתיים )האדם משליך את מה שבתוכו על גירוי חיצוני(‬ ‫١. מבחן רורשאך -תמונות עמומות, כתמי דיו שאין בהם משהו ברור ושואלים את הנבדק מה הוא‬ ‫רואה בכל כרטיס, רושמים מה הוא אומר ויש נורמות לתשובות אלו.‬ ‫٢. מבחן ‪ T.A.T‬למבוגרים.‬ ‫٣. מבחן ‪ C.A.T‬לילדים‬ ‫٤. ציור אדם.‬‫٥. מבחן אישיות מובנה ולא השלכתי - ‪) . MMPI‬מבחן אובייקטיבי בערך 054 שאלות לראות איזה‬ ‫טיפוס אישיות אתה(.‬ ‫הפרעות מובחרות אשר ניכרות בגיל הילדות או ההתבגרות:‬ ‫הפרעת אוטיזם: מאופיינת בעיקר ע"י התקשרות לקויה של הילד :‬ ‫ליקוי בהתקשרות נורמאלית עם ילדים ומבוגרים.יש לקות גם בתקשורת המילולית וגם בלא‬‫מילולית. אין קשר עין, הבעות פנים לא תואמות לתחושות שהוא עובר גם עם האמא. לא מחפש מגע‬ ‫פיזי אפילו לא עם אמו.‬ ‫ליקויים לשוניים וקוגניטיביים חמורים. השפה לא מתפתחת .‬
    • ‫07‬‫התנהגות סטריאוטיפית – חזרתיות – חוזרים על אותה תנועה באופן חוזר ונשנה ללא הפסקה‬ ‫ולפעמים תנועות אלו מכאיבות. דופק את הראש בקיר באופן קומפולסיבי – חוזר ונשנה.‬ ‫הסימפטומים מופיעים לפני גיל 3 . אפשר להבחין כבר בגיל כמה שבועות.‬ ‫שני שליש, שבעים אחוז מהאוטיסטים סובלים מפיגור קל / בינוני.‬ ‫בשנות ה-٠٧ האשימו את האמהות ביצירת התקשרות רגשית לא בטוחה שגרמה לאוטיזם- זה לא‬ ‫נכון כי זו הפרעה מולדת, זה לא משהו שקשור בטיפול של האימא או באישיות שלה.‬ ‫ההפרעה הנפוצה ביותר : ליקוי קשב / פעלתנות יתר )‪:( ADHD‬‬ ‫סימפטומים :‬ ‫קשיים בקשב ופעלתנות.‬ ‫פזיזות ונחפזות.‬ ‫חסרי מנוחה ועצבניים.‬ ‫קשיים ביחסים עם קבוצות השווים.‬ ‫יש להם ‪ IQ‬תקין‬ ‫5 אחוז מאוכלוסיית הילדים סובלים מזה.‬ ‫בנים יותר מבנות.‬ ‫הסיבות ל- ‪: ADHD‬‬
    • ‫17‬ ‫תאומים זהים מראים התאמה רבה יותר בהפרעה זו לעומת תאומים לא זהים.‬ ‫האם זה ביולוגי, אורגאני או פסיכולוגי? אין בדיקה מעבדתית שיכולה להבחין בין ילד הסובל מ‬‫‪ ADHD‬לבין ילד שלא סובל. נוירולוג לא יכול לדעת באופן ודאי. לא נמצאה הוכחה מוצקה לקיומה‬ ‫של בעיה אורגנית . עד כה לא התגלה שום סימן ביולוגי היכול להבחין בין ילדים היפראקטיביים‬‫ונורמאליים. גם אם ימצא סימן כזה עדיין יהיה קשה להבדיל בין הסיבה והתוצאה. כלומר גורם של‬ ‫לחץ סביבתי יכול להשפיע על הביוכימיה של המוח, וזו משפיעה בחזרה על ההתנהגות.‬ ‫מחקר מעיד שיש קשר בין דפוסים משפחתיים ובין ההפרעה: הורים ביקורתיים, קשים ונוטים‬ ‫לגריית יתר של הילד.‬ ‫טיפול‬ ‫ריטלין, שהשימוש בו גדל עם השנים, נחשב לתרופה מעוררת דווקא. יש טענה שקיימת השפעה‬ ‫פרדוקסאלית של התרופה ושמקזזת חסך ביוכימי במוחם של ילדים.‬ ‫כנגד טענה זו עולות מספר הנחות:‬ ‫התרופה אינה מרגיעה, הפעילות של הגוף נשארת מעוררת. אולם, רמת הריכוז יכולה לעלות, וזה‬ ‫נכון גם כשילדים "נורמאליים" לוקחים את התרופה.‬ ‫העובדה שהתרופה משפרת ביצועים של ילדים אינה מעידה בהכרח על ליקוי אורגני או צורך‬ ‫ביוכימי, מכיוון שאין סימנים נוירו-פיזיולוגיים שיעידו אילו ילדים יגיבו לתרופה ואילו לא.‬ ‫אין הוכחות שהשיפור קיים לטווח ארוך.‬
    • ‫27‬‫יש לשקול את השיפור הפוטנציאלי מול תופעות הלוואי והפגיעות במערכות אחרות של הגוף כגון‬ ‫דיכוי גדילה, השפעה על התפקוד המיני בהתבגרות, כליות לב וכלי דם.‬ ‫לתלות בתרופה יכולות להיות השפעות פסיכולוגיות מרחיקות לכת. למשל ילד שיאמר "לא אוכל‬ ‫לעשות עבודת בית כי לא לקחתי את התרופה".‬‫המחקרים שנעשו כדי לבדוק את הרטלין עשו מחקר ניסויי- לחלק מהילדים נתנו רטלין ולחלק לא,‬ ‫למשך חצי שנה ולא שיתפו את המורה למי נתנו ולמי לא. ואחרי חצי שנה נתנו למורים שאלונים‬ ‫למלא. יש מורים שדיווחו שיש שיפור ויש כאלה שטענו שאין שינוי.‬ ‫הפרעה נוספת היא הטראומה ‪- PTSD‬‬ ‫סימפטומים המתפתחים כפוסט טראומה :‬ ‫סיוטי לילה/ חלומות.‬ ‫מנסה להימנע מכול גירוי שיזכיר לו את הטראומה‬ ‫עוררות יתר- רגישות יתר לכול גירוי שמזכיר לו- נדודי שינה.‬ ‫אנורקסיה נרבוזה : הפרעת אכילה חמורה, מאפייניה:‬ ‫איבוד לפחות 52 אחוז מהמשקל הממוצע )הרעבה עצמית בכוונה(.‬ ‫דימוי עצמי מסולף ולא מציאותי )משוכנעות שמשקלן טבעי(‬ ‫הפרעות הורמונאליות לא תקינות עקב הפסקת המחזור החודשי‬
    • ‫37‬ ‫נתונים על המחלה :‬ ‫הפרעה שהיא בעיקר אצל נערות מתבגרות‬ ‫שכיחה במעמד הבינוני יותר מאשר במעמד הנמוך‬ ‫בד"כ מבריקות ומוצלחות בלימודים‬ ‫קשה מאוד לטיפול בגלל האמונה של החולה שאין בעיה.‬ ‫סיבות אפשריות למחלה:‬ ‫ליקויים בתפקוד ההיפותלמוס במוח, שאחראי על ויסות הרעב ומשפיע על ייצור ההורמונים.‬‫תיאוריות פסיכולוגיות מדגישות התעללות מינית בשלבים מוקדמים בחיים, אקלים משפחתי שמונע‬ ‫אוטונומיה של הילדה )כך מרגישה שהגוף שלה אינו שייך לה( ומשפחות שמדגישות קונפורמיות‬ ‫ושהדרך היחידה להתנגד לסמכות היא באמצעות הגוף.‬‫הבחירה דווקא בגוף יכולה להיות קשורה בדגש שהתרבות של היום שמה על יופי ועל הופעת הגוף.‬ ‫נקודת המבט ההתפתחותית מתבססת על כל המודלים: הביולוגיים, הגנטיים, ההיסטוריה‬ ‫ההתפתחותית, ההקשרים החברתיים והתרבותיים. כולם ביחד משפיעים על בעיות רגשיות‬ ‫והתנהגותיות כשם שהן משפיעות על ההתפתחות הנורמאלית.‬‫קיימת פעילות גומלין בין הביולוגיה לבין הסביבה ברוב ההפרעות הקשות והנפוצות כמו פסיכוזות‬ ‫ודיכאון. צירוף של פגיעות ביולוגית ואיחור בכניסה למשפחות מאמצות ניבאו דיכאון אצל הרבה‬ ‫ילדים, יותר מכל גורם בנפרד.‬
    • ‫47‬‫בדיקת ילדים מאומצים מצאה שלילדים שאמותיהם הביולוגיות סבלו מסכיזופרניה היה יותר סיכוי‬ ‫לפתח מחלה פסיכוטית גם במשפחה המאמצת )עדות להשפעה גנטית(. מצד שני, אותם ילדים‬ ‫לאמהות סכיזופרניות, כשחיו במשפחות מאמצות תומכות ובריאות, לא נעשו פסיכוטיים. נראה‬ ‫שהצירוף של סיכון גנטי וסביבתי הוא שמביא להפרעה הפסיכוטית.‬ ‫אנורקסיות – אני קובעת מה נכנס לגוף שלי ומה יוצא ממנו = צורך בשליטה- זה כתוצאה מחוסר‬ ‫שליטה בשלב האנאלי )שליטה על הסוגרים(. )פיקסציה בשלב האנאלי(‬