Your SlideShare is downloading. ×
‫1‬                          ‫סיכום כול החומר ללמידה‬ ‫התפתחות בילדים באה בשלושה מישורים : הפסיכולוגי )רגשי( חברתי, הקוגני...
‫2‬‫ילד בגיל 8-7 יכול לחשוב באופן רב מימדי )צורה +צבע, עיגולים, מרובעים, צבעים שונים( ילד בגיל‬       ‫4 יכול לחשוב באופן ...
‫3‬ ‫עד שישיג מה שרוצה, לכן הוא יבכה עד אשר יקבל חלב, לעומת ילד בן 7 שהוא בשל יותר, שיש לו‬                               ...
‫4‬‫שלושת הגורמים שמסבירים את ההתפתחות : אין ספק שבכדי שהקודים הגנטיים יבואו לידי‬‫מימוש וביטוי חייבים לבוא באינטראקציה עם...
‫5‬                                                                     ‫תורשה וסביבה‬ ‫תורת האבולוציה של דרווין )2881-908...
‫6‬  ‫ג ון לוק , פילוסוף אנגלי מהמאה ה-71 טען שהאדם נולד לוח חלק- ‪ TABULA RASSA‬וכל מה‬  ‫שאנו רוכשים הוא תוצר של הלמידה ...
‫7‬                                   ‫לתיאוריה טובה יש מס מאפיינים , קריטריונים :‬  ‫1. שהתיאוריה תהיה רחבה- כלומר שתסביר...
‫8‬    ‫6. ששאלותיה יהיו ניתנות להפרכה כלומר או שאנו מאוששים את ההשערה- מוצאים שהיא‬       ‫נכונה. או שאנו מפריכים אותה – ...
‫9‬   ‫הוא בד"כ הסיבה. המשתנה התלוי הוא בד"כ התוצאה, התוצר. כוחה של השיטה הוא‬    ‫בשליטה מוחלטת על המשתנה הבלתי תלוי )הסי...
‫01‬ ‫מחקר אורך. יש לנו קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת ואנו מפעילים את המשתנה הבלתי תלוי על‬‫קבוצת הניסוי לאורך זמן כדי לבדוק א...
‫11‬                                         ‫5. האינטראקציה בין ארבעת ההקשרים.‬                                          ...
‫21‬‫השלבים קיימים בפוטנציאל הגנטי שלנו מראש כמו שטמון בתוך הגנטיקה לאיזה גובה אני אגיע ומה‬ ‫צבע העיניים שלי. לפי גישה זו...
‫31‬    ‫המבטא. המונח תקופה קריטית נכון לגבי התפתחות מוטורית, קוגניטיבית, רגשית, אך מחקרים‬‫מראים שפיצוי עבור מיומנות שלא ...
‫41‬‫הילד לומד לפי שתי צורות למידה :למידה שמבוססת על התניה קלאסית ולמידה שמבוססת על‬                                      ...
‫51‬ ‫זמינה עבור הילד כשהוא במצוקה ותצליח להרגיע אותו, ככל שחוויה זו תחזור על עצמה כך יפתח‬‫בריאות נפש יותר טובה = תיאוריי...
‫61‬‫הקוגניטיבית מתרחשת מתוך התנסות. הילד מגיע למסקנות מתוך ההתנסות שהוא עורך והחשיבה‬ ‫מתפתחת דרך ההתנסות. = הסקת מסקנה מ...
‫71‬  ‫ארגון והסתגלות מנחים את ההתפתחות האנושית .בכל שלב התפתחותי הילד לא בהכרח‬     ‫מוסיף ידע. עיקר ההתפתחות הוא לא בתוס...
‫81‬    ‫זה לא מקרה שמתחילים ללמד ילד לקרוא ולכתוב בגיל 6 כי לפני זה הוא לא בשל. המבנה לא‬ ‫מתאים לקלוט להטמיע קריאה בשלב ...
‫91‬     ‫קיים גם אם הוא לא נקלט בחושים. אימא עדיין קיימת גם אם היא יצאה מהחדר והוא לא רואה‬                             ‫...
‫02‬                                       ‫1. היכולת לחשוב באופרציות מחשבתיות גמישות והפיכות.‬                         ‫2...
‫12‬‫בסוף השלב הקדם תפעולי ובתחילת השלב התפעולים הקונקרטיים הילד כבר מבין את‬  ‫המונח יחסיות - גדול מ, קטן מ, בהיר יותר, מ...
‫22‬    ‫ביקורת על התיאוריה: אין הסכמה לגבי הערכתו ליכולות הילדים, מחקרים מצביעים שהוא‬ ‫הנמיך את יכולתם. ילדים בגיל 5-4 ש...
‫32‬‫שפיאז ה השתמש יותר בשפה מופשטת במחקריו כמו "י ו ת ר פחות ", או "ג ד ול מ וקטן‬      ‫מ ", ואילו מחקרים חדשים בדקו זאת...
‫42‬‫לפי קוהלברג יש 3 רמות של התפתחות מוסרית כאשר בתוך כל רמה יש שני שלבים :‬    ‫1. הרמה הקדם קונבציונאלית ‪ Pre Conventi...
‫52‬‫שמערער על המוסכמה שאסור לקיים יחסי מין לפני הנישואין משום שהוא דוגל בחופש הפרט שהוא‬                       ‫ערך גבוה ...
‫62‬    ‫אריק אריקסון: אריקסון הדגיש את המבנה של הרחם כמוקד התהוות האישיות הייחודית של‬    ‫האישה לעומת הגבר, זאת בניגוד ל...
‫72‬‫שהשקיעה מאמץ בהבטחת קיומו. המאמץ מושקע בשני אופנים: האם תרמה את הביצית היקרה שלה‬  ‫מול מיליוני תאי הזרע שפולט הגבר )...
‫82‬‫הצבעים השונים לתינוק . התינוק קולט את התפקיד המיני ולומד את ההתנהגויות ההולמות את אותו‬   ‫התפקיד. מכאן שניתן לשנות ת...
‫92‬‫קשורות. המחקר נגע לשאלת נשים אשר היו בהריון בן חודשיים לשלושה חודשים ורצו לעשות הפלה‬                                ...
‫03‬      ‫אבי התיאוריה הוא פרויד. נולד ב- 6581. פרויד כמו פיאזה טען ש ההתפתחות הרגשית‬‫מתנהלת בשלבים . כל הכללים החלים על...
‫13‬  ‫הדחף ) ה- ‪ – Drives‬מניעים ( רוצה להגיע לשחרור, להנאה, להרפיה לעונג – ‪ . Discharge‬הדחף,‬ ‫האנרגיה הזו קיימת מהיו...
‫23‬                                                                        ‫חלקי האישיות‬‫סתמי )א י ד (- כל הדחפים שהאדם ...
‫33‬ ‫האינטנסיבי לא משאיר לתלמיד אנרגיות רבות לפעילויות אחרות(. האנרגיה המזינה את אינסטינקט‬                              ...
‫43‬‫חרדה מוסרית – תגובה רגשית לרגשי אשמה / ייסורי מצפון שהאדם חווה עקב מימוש מחשבה או‬ ‫מעשה אסורים. גם חרדה זו מתחילה לע...
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]

3,825

Published on

A4 לפסיכולוגיה

0 Comments
1 Like
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

No Downloads
Views
Total Views
3,825
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
0
Actions
Shares
0
Downloads
69
Comments
0
Likes
1
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Transcript of "סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]"

  1. 1. ‫1‬ ‫סיכום כול החומר ללמידה‬ ‫התפתחות בילדים באה בשלושה מישורים : הפסיכולוגי )רגשי( חברתי, הקוגניטיבי-זיכרון,‬ ‫שפה, קליטה והמוטורי/פיזי.‬ ‫ישנו את מודל ההתפתחות הליניארית בה ההבדלים בין הגילאים אינם איכותיים אלא‬‫כמותיים, נקרא גם בשם עיבוד אינפורמציה כלומר, הקוגניציה )המוח( קולט חומר, מאחסן בזיכרון‬‫וככול שהוא חשוף יותר לחומר/ לגירויים כך מתפתחת חשיבתו בהתאם, בגישה זו אין ההבדלים בין‬ ‫האנשים אינה קשורה לגיל ואינם איכותיים.‬ ‫מושג ההתפתחות מדבר על התפתחות הנעשית בשלבים כלומר, לכול גיל או תקופה יש‬ ‫אפיונים מיוחדים מהגיל שבא לפני או אחרי ההבדלים בין האנשים מבוטאים בצורה איכותית.‬ ‫ההתפתחות כרוכה‬ ‫1. בשינויים איכותיים- טרנספורמציות. ההבדלים בין תינוקות בגילאים שונים הם הבדלים‬ ‫איכותיים ולא כמותיים. )כלומר כול הילדים בני השנתיים בכול העולם אמורים לעשות את אותו‬ ‫הדבר מבחינת הכמות. ההבדל יהיה מבחינת האיכות(. זהו תהליך שעובר התינוק בתחילה ברחם‬ ‫כעובר, ואח"כ מתחיל מסע של התפתחות ושינויים והשינויים הם איכותיים. ההתפתחות לילד‬ ‫בגיל שנתיים יש אוצר מלים רב יותר משל ילד בגיל שנה. אולם ההבדל הוא לא רק בכמות המלים‬ ‫אלא גם באיכות השפה. ההבדל הוא בדרך בה הוא משתמש בשפה, במשפטים, כיצד הוא מרכיב‬ ‫שמשפט.‬ ‫2. בארגון התנהגות מחדש- במהלך ההתפתחות תינוקות מפתחים דרכים חדשות לארגן את‬ ‫מחשבותיהם ופעולותיהם. במהלך התהליך הם מפתחים התנהגויות מורכבות יותר ויותר, לדוגמא‬
  2. 2. ‫2‬‫ילד בגיל 8-7 יכול לחשוב באופן רב מימדי )צורה +צבע, עיגולים, מרובעים, צבעים שונים( ילד בגיל‬ ‫4 יכול לחשוב באופן חד מימדי- רק לפי צורה או רק לפי צבע. בכול שלב התפתחותי יש‬ ‫התארגנות מחדש כאשר רמת ההתארגנות בשלב יותר מתקדם היא יותר מורכבת.‬‫בהתפתחות תהליך של שינויים איכותיים תלויי גיל אשר מתרחשים תוך ארגון מחדש של ההתנהגות,‬ ‫לארגון ההתנהגות מחדש יש שלושה מאפיינים:‬ ‫1. סדיר במובן שהשינויים מתרחשים ברצף הגיוני וסדיר בזה שכל שלב סולל את הדרך לשינויים בעתיד‬ ‫כלומר )במישור השפה( הילד לא יכול לומר משפט מורכב מעשר מלים לפני שהוא מצליח לומר משפט‬‫משתי מלים והשינוי הוא סדיר, הוא הולך באופן הגיוני ממורכבות אחת לשנייה. הילד לא יכול לרוץ לפני‬ ‫שהוא הולך )במישור המוטורי(. הילד לא יכול להבין מונח מופשט לפני שהוא מבין מונח קונקרטי‬ ‫)במישור הקוגניטיבי(.‬ ‫2. מצטבר , בזה שכל שלב התפתחותי טומן בתוכו את השלבים שקדמו לו, ניתן להבינו על ידי קודמיו.‬ ‫ברגע שהילד מגיע לשלב מסוים הוא שומר על כול השלבים לפני שהגיע לשלב זה. הוא לא מאבד‬ ‫שלבים קודמים אלא מוסיף עליהם ומארגן אותם מחדש, הילד לא יכול לדלג על שלבים.‬ ‫3. בעל כיוון בזה שהוא תמיד נע לעבר יותר מורכבות, הכיוון של ההתפתחות הוא מהיותר פשוט אל‬ ‫היותר מורכב. זה נכון לגבי כל סוגי ההתפתחות: במישור המוטורי- תנועה, גוף. במישור הקוגניטיבי –‬ ‫חשיבה, שפה, תפיסה, זיכרון. ובמישור הרגשי חברתי- אחד בשל יותר ואחד פחות.‬‫בשלות: קשורה בגיל, המערכת בשלה לקבל גירויים מסוג מסוים, זה תואם את תפיסת השלבים אם‬ ‫הבשלות קיימת אז לכול שלב יש סוג גרייה מתאים. לתינוק אין דחיית סיפוקים, ואינו יכול לחכות‬
  3. 3. ‫3‬ ‫עד שישיג מה שרוצה, לכן הוא יבכה עד אשר יקבל חלב, לעומת ילד בן 7 שהוא בשל יותר, שיש לו‬ ‫דחיית סיפוקים ויכול להמתין בסבלנות עד שאמו תגיש לו אוכל.‬ ‫תקופה קריטית : הבשלה, בתקופה זו צריכים להיכנס גירויים, אם לא ייכנסו בתקופה זו יהיה‬ ‫קשה להשלים זאת- אי אפשר לדלג על שלב.‬‫התפתחות נורמטיבית: מניחים שהילדים נעים באותו סדר ובאותו זמן משלב פחות מורכב לשלב‬ ‫יותר מורכב. השינויים הכלליים וארגון ההתנהגות מחדש חלים על כל הילדים בני אותו גיל במהלך‬ ‫גדילתם, זו התפתחות שאנו מצפים לה מכול הילדים בעולם בני אותו גיל. אנו מצפים כבר מראש‬‫באיזה גיל הילד יעשה מה וכול הילדים בתווך הגילאים אמורים לעשות דברים אלו. לפי זה גם בנויים‬ ‫מבחני האינטליגנציה ומבחני התפתחות השונים, ואם הילד חורג מזה אנו אומרים שיש חריגה‬‫בהתפתחות, בכול התחומים המוטורי, רגשי, קוגניטיבי, נורמטיבי מבחינת נורמה לכולם זה לא אישי‬ ‫פרטיקולארי.‬ ‫התפתחות האישית:הסטייה ממהלך ההתפתחות הממוצע או הנורמטיבי הסטייה תיתכן למעלה‬ ‫או למטה,‬‫ההתפתחות האישית מתייחסת להבדלים בין הילדים בני אותו הגיל. הם אמורים להיות באותה רמת‬ ‫התפתחות, אבל יש ילדים עם התפתחות טובה יותר ויש עם פחות.‬ ‫עקביות קיימת גם בהתפתחות האישית וגם בהתפתחות הנורמטיבית - ילד סקרן צפוי להמשיך‬ ‫להיות כזה בעתיד אלא אם יש סיבה לשינוי. ילדים שמראים כישורים מסוימים בגיל מוקדם סביר‬‫להניח שכישורים אלו יהיו גם בגיל מאוחר כי יש רצף , יש המשכיות. ילד שמראה יכולת קוגניטיבית‬ ‫מצוינת בכיתה א זה ימשיך גם בעתיד, אלא אם כן יש סיבות רגשיות, טראומות וכד שמונעים מזה‬ ‫לבוא לידי ביטוי. אנו נראה עקביות במישור הרגשי בין הילדות לבגרות.‬
  4. 4. ‫4‬‫שלושת הגורמים שמסבירים את ההתפתחות : אין ספק שבכדי שהקודים הגנטיים יבואו לידי‬‫מימוש וביטוי חייבים לבוא באינטראקציה עם הסביבה. מצאו לאורך השנים ילדים שנעזבו בגונגל .‬ ‫בגנים שלהם היה טמון פוטנציאל לדבר, אך הוא לא בא לידי ביטוי בגלל הסביבה. כלומר חייבת‬ ‫להיות אינטראקציה בין השניים‬ ‫אם אנו רוצים להבין את ההבדלים בין הילדים חייבים להבין גורמים אלו ,האתגר הוא להבין את‬ ‫פעולות הגומלין בין שלושת הגורמים.‬ ‫1. פוטנציאל התפתחות הטבוע בגנים של האורגניזם. )גנטיקה(- מדובר כאן בגורם‬ ‫התורשתי, הגנטי, ה- ‪ DNA‬שיש בו את כל המבנה ההתפתחותי שצפוי באורגניזם, ויש את הסביבה‬ ‫שהמבנה הגנטי יבוא לידי ביטוי בתוכה, בשנות ה-07-06 ואמצע ה-08 שמו דגש על הסביבה‬‫בהתפתחות, ב -02 שנים האחרונות אנו עדים לדגש יותר על הפאן הגנטי, הוא הדומיננטי בהשפעתו‬ ‫על התפתחות הילד. המסקנה כיום היא שאין להתעלם מהעובדה שההתפתחות האנושית מושפעת‬ ‫מהמטען של הגנים שנולדים איתו.‬‫2. ההיסטוריה ההתפתחותית של האורגניזם- כמה חודשים נמשך ההיריון? איך הייתה הלידה?‬ ‫האם הייתה רגילה? האם היו בעיות? איך הייתה ההתפתחות הראשונית? מתי התחיל לדבר?‬ ‫ללכת? האם יש אירועים ספציפיים שקרו בחייו של הילד? )מוות במשפחה( האם היו אשפוזים‬ ‫במהלך ההתפתחות?‬ ‫3. תנאי הסביבה בהווה- באיזו סביבה הוא חי? מה הגורמים שמשפיעים על חייו? מבחינה גנטית‬ ‫בגיל שנה וחצי הוא יתחיל לדבר, נתון שלא יצרה הסביבה אלא טמון בגנים. הפוטנציאל הזה קיים‬ ‫במערכת ומחכה לזמן הבשלה כדי לבוא לידי ביטוי.‬
  5. 5. ‫5‬ ‫תורשה וסביבה‬ ‫תורת האבולוציה של דרווין )2881-9081 ( דרווין כתב תיאוריה המתקשרת להתפתחות לפיה,‬ ‫כל מין מצויד באמצעים להישרדות ולרבייה בסביבה שבה הוא חי.‬ ‫חוק הברירה הטבעית: התכונות שמסייעות להסתגלות לסביבה מסוימת הן בעלות סיכוי רב‬ ‫יותר לשרוד, והן מתפשטות מדור לדור . בעלי חיים שיש להם תכונות של כושר הסתגלות הן אלה‬ ‫ששורדות .‬ ‫אבולוציה – הברירה הטבעית יצרה מספר עצום של מינים )הרבה סביבות ורב גוניות גנטית(‬ ‫להתפתחות זו של המינים קרא אבולוציה, האורגניזם במבנה שלו מנסה להשתנות בכדי להסתגל‬ ‫לסביבה בה הוא נמצא.‬‫חסרון התיאוריה בזה שהיא נעה בכיוון אחד מהפשוט למורכב, האורגניזם שמפתח יותר מורכבות‬ ‫יש לו כושר הסתגלות טוב יותר. הוא טען שההתפתחות האנושית שואפת ליותר מורכבות )האדם‬ ‫יותר מורכב מהקוף(.‬ ‫יתרונות התיאוריה בזה שפתחה מקום למחקר של האינטראקציה בין המטען הגנטי לבין‬ ‫הסביבה.‬ ‫תיאורית האבולוציה של דרווין סללה את הדרך למסקנה שהתפתחות מוצלחת קיימת בהתאמת‬ ‫הנטיות והיכולות של הילד )פוטנציאל גנטי( לבין סביבתו. התוצר של ההתפתחות הוא תוצר של‬ ‫האינטראקציה בין המטען הגנטי לבין הסביבה. ההתפתחות מושפעת גם מהמבנה הגנטי וגם‬ ‫מהסביבה.‬
  6. 6. ‫6‬ ‫ג ון לוק , פילוסוף אנגלי מהמאה ה-71 טען שהאדם נולד לוח חלק- ‪ TABULA RASSA‬וכל מה‬ ‫שאנו רוכשים הוא תוצר של הלמידה – נרכש מהסביבה והחינוך. )הגישה הביהביוריסטית- סקינר(‬ ‫זאן זאק רוסו פילוסוף צרפתי מייד אחריו טען שאם מניחים לילד לגדול בדרכו הוא יממש‬ ‫את הפוטנציאל שבו, הילד נולד עם פוטנציאל שטמון בו הוא לא טבולראסה.‬ ‫מסלו ורוגרס דגלו בגישה ההומניסטית מחקר שבדק את השפעת התורשה מול הסביבה על‬‫תאומים שנולדו זהים עם %001 מטען גנטי, ביום היוולדם עברו לגור בסביבות שונות. ההבדל ביניהם‬ ‫לאחר מס שנים היה הבדל סביבתי, המסקנה היא שיש חשיבות לשניהם ולאינטראקציה‬ ‫ביניהם. בשנות ה-07 הגישה ההומניסטית הייתה הגישה הרווחת , ומוצאים את הביטוי‬ ‫שלה בחינוך, באומנות, ובדרך חיים כמו: "תעזבו את הילדים, אנו לא זקוקים לחינוך לילדים יש‬ ‫פוטנציאל והמוסד החינוכי הוא זה שמדכא פוטנציאל זה"‬ ‫גישות תיאורטיות להתפתחות‬ ‫תיאוריה- מערך של מושגים שמטרתו להסביר את ההתנהגות האנושית- תיאוריה מהווה מסגרת‬ ‫לפירוש עובדות וממצאים, ומנחה את המחקר המדעי. כלומר התיאוריה מאפשרת לנו לפרש ולהבין‬‫את ההתנהגות והיא מספקת מסגרת שבאמצעותה אנחנו מסדרים את התופעות השונות שאנו רואים.‬‫תיאוריה טובה- היא הגיונית, עקבית, חסכונית, שימושית, פותחת אפיקי מחקר והנחיותיה ניתנות‬ ‫לאישור ולהפרכה. באסכולות הפסיכולוגיה- הצורך היה שנעלה שאלות לגבי התנהגות האדם‬ ‫והתפתחותו, מתוך התיאוריה עולות הרבה שאלות שמהוות נושא למחקר.‬
  7. 7. ‫7‬ ‫לתיאוריה טובה יש מס מאפיינים , קריטריונים :‬ ‫1. שהתיאוריה תהיה רחבה- כלומר שתסביר הכי הרבה שיכולה מתוך ההתנהגות האנושית.‬ ‫2. צריכה להיות אקונומית )חסכונית(- שיש לה הכי פחות מונחים שיסבירו הכי הרבה‬ ‫התנהגויות.שבאמצעות מונח אחד יהיה אפשר להסביר הכי הרבה התנהגויות. למשל תינוק‬ ‫שהיה לו חסך אימהי רגשי בין גיל 3-0 יראה לנו תוקפנות, חוסר ריכוז, חוסר הסתגלות,‬‫היפראקטיביות ויחסים בין אישיים לא תקינים- כל ההתנהגויות האלו מוסברות על-ידי מונח אחד‬ ‫– חסך אימהי רגשי- זו תיאוריה אקונומית.‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד אמרה שילד שלא יקבל סיפוק אוראלי יגדל ויראה לנו‬ ‫תלות באנשים אחרים , תופעות של מציצת אצבע, תלות באלכוהול, השמנת יתר - התנהגויות‬ ‫רבות המוסברות על-ידי מונח אחד – חסך אוראלי.‬ ‫3. שיהיה קשר לוגי בין המונחים- שתהיה הרמוניה )קשר( בין המונחים, תיאוריה לא יכולה‬ ‫להגיד דבר והיפוכו.‬ ‫4. צריכה להיות שימושית ויישומית- שקל ליישם אותה ושניתן להשתמש במונחים ובהנחות‬ ‫היסוד שלה כדי לשפר את איכות חיינו.‬‫5. זו שפותחת אפיקי מחקר- שיש לה הרבה שאלות. כשאנו מגדירים שאלה תיאורטית העומדת‬‫לבדיקה מחקרית היא שאלה שבהכרח תשאל על קשר בין משתנים ובודקים את הקשר בין שני‬‫משתנים אלו לדוגמא: ילד שחווה הורות סמכותנית יגלה התנהגות תוקפנית יותר גבוהה בביה"ס.‬ ‫כל שאלה מחקרית אמורה לעבור מרמה תיאורטית לרמה אופרטיבית שניתנת‬ ‫למדידה ולבדיקה. במשך השנים החוקרים פיתחו כל מיני כלי מדידה לתופעות השונות לדוגמא,‬ ‫החוקרים פיתחו מדדים לדיכאון, כלים שיעזרו לי לבחון אם אדם סובל מדיכאון. במדד צריכות‬ ‫להיות מס שאלות. כלי המדידה במחקר חייב להיות מהימן ותקף.‬
  8. 8. ‫8‬ ‫6. ששאלותיה יהיו ניתנות להפרכה כלומר או שאנו מאוששים את ההשערה- מוצאים שהיא‬ ‫נכונה. או שאנו מפריכים אותה – שמוצאים שהיא לא נכונה. אמרנו שבכל תיאוריה יש שני‬ ‫משתנים, אז או שיש ביניהם קשר או שאין ביניהם קשר. התיאוריה הטובה צריכה לאפשר לי‬ ‫לאושש או להפריך אם יש קשר בין שני המשתנים.‬ ‫את המונחים של התיאוריה ההתנהגותית )הביהביוריסטית( קל להפריך או לאשש לעומתה,‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד היא תיאוריה שקשה לאשש או להפריך את המונחים שלה,‬‫התיאוריה ההתפתחותית של פיאזה והתיאוריה הפסיכואנליטית קיימות כבר 001 שנה‬ ‫למרות שיש להן חסרונות. יתרונן הוא שהן הצליחו להסביר תחום רחב מאוד של ההתנהגות‬‫האנושית. הם ענו על כל השאלות האפשריות שאפשר לשאול בתחום התנהגות האדם‬ ‫כל אחת בתחום שלה, ודבר נוסף הוא ששתי תיאוריות אלו למרות כל הביקורת הן תיאוריות‬‫שפתחו מקום למחקר שאין לו סוף כמעט. התיאוריות המדעיות האלה עונות על שתי תכונות‬ ‫שעושות תיאוריה לטובה ולכן הן מחזיקות מעמד כל כך הרבה שנים.‬ ‫שיטות בחקר ההתפתחות‬ ‫קיימות בפסיכולוגיה התפתחותית מס שיטות מחקר נומוטטי ואידיוגראפי ומחקרי אורך ורוחב:‬ ‫1. גישה נומותטית- בתוכה יש שני מערכי מחקר כול שאלת מחקר היא סביב שני משתנים, כל‬ ‫מחקר בא לבדוק קשר בין משתנים . מה גורם למה? )ניסויי( מה הקשר בין זה לזה?)מתאמי(.לכל‬ ‫מערך יש את היתרונות והחסרונות שלו.‬ ‫1. המערך הניסויי- בודק השערות סיבתיות תוך הפעלת משתנים ובקרה, מערך זה‬ ‫משלב תצפית וניסוי. בשאלת המחקר יש משתנה תלוי ובלתי תלוי. המשתנה הבלתי תלוי‬
  9. 9. ‫9‬ ‫הוא בד"כ הסיבה. המשתנה התלוי הוא בד"כ התוצאה, התוצר. כוחה של השיטה הוא‬ ‫בשליטה מוחלטת על המשתנה הבלתי תלוי )הסיבה(. חסרונה במוגבלות בתופעות‬ ‫שהיא יכולה לחקור בתנאי מעבדה ויכולת הכללה נמוכה יותר משום שהמדגם קטן יותר‬ ‫מצג שני, דרך טובה לבודד משתנים משפיעים כי אלו תנאי מעבדה. במערך הניסויי‬ ‫החוקר צריך לחלק ל-2 קבוצות, קבוצת ניסוי וקבוצת הביקורת ולהשוות בין שתי‬ ‫הקבוצות כשאני שולט על המשתנה הבלתי תלוי ואני מפעיל אותו על קבוצת הניסוי.‬‫2. המערך המתאמי )הניסוי הטבעי( – בודק השערות קשרים בין משתנים. יתרונות‬ ‫השיטה הוא שהיא זמינה וניתנת ליישום. חסרון השיטה הוא חוסר היכולת להסיק‬‫בוודאות לגבי סיבתיות. יתרון היכולת הכללה יותר גדולה משום שכאן אני יכולה לערוך‬ ‫שאלון ולחלק ל-٠٠٠٥ איש, המדגם הוא מאוד גדול כי דרך איסוף הנתונים היא מאוד‬‫פשוטה, מערך מתאמי לא יכול לבודד משתנים משפיעים כי אין לי תנאי מעבדה. בודקים‬ ‫האם יש קשר בין שתי משתנים או יותר בלתי תלויים, הסיבה )בלתי תלוי( לבין תוצאה‬ ‫)בלתי תלוי(.‬ ‫2. גישה אידיוגראפית: חקר מקרים- מחקר איכותני לא סטטיסטי. חקר של מקרים בודדים תוך‬‫התייחסות לאישיות בשלמותה, יתרונו בהבנת הקשרים בין המרכיבים השונים באישיות. חסרונו‬ ‫בקושי הכללה. לוקחים מקרה ועושים ניתוח תוכן למקרים ספציפיים שאני בודק. אני מסיק‬ ‫מסקנות מההיסטוריה של הניסוי שלי. אני לוקח 01 ילדים הכי טובים בביה"ס ואני לומדת את‬ ‫ההיסטוריה הלימודית שלהם ומסיקה מזה מסקנות – מתוך הלמידה של התוכן של מהלך החיים‬ ‫שלהם. מסלו בנה תיאוריה משיטה זו . הוא לקח 01 דמויות שנחשבו לאלה שהגשימו את‬ ‫עצמם )כמו גון קנדי( והוא חקר את ההיסטוריה שלהם ובנה מזה את סולם מסלו.‬ ‫3. מחקר אורך ומחקר רוחב - חקר שינויים לאורך זמן מעקב אחר קבוצת הניסוי וקבוצת‬ ‫הביקורת ומדידת ההבדלים לאורך זמן. בפסיכולוגיה התפתחותית רוב המחקר הוא‬
  10. 10. ‫01‬ ‫מחקר אורך. יש לנו קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת ואנו מפעילים את המשתנה הבלתי תלוי על‬‫קבוצת הניסוי לאורך זמן כדי לבדוק אם יש קשר בין המשתנה הבלתי תלוי והמשתנה התלוי. אם‬ ‫הוחלט לבדוק את השפעת שיטת הלימוד עם בדידים, באים לשתי כיתות א ומחלקים אותן‬ ‫באופן רנדומאלי. קבוצה אחת מלמדים לפי שיטת הבדידים וקבוצה שנייה לפי שיטה בלי‬ ‫בדידים, ובודקים לאורך זמן את ההתפתחות שלהם בחשבון . איזו קבוצה התקדמה יותר‬ ‫בחשבון. כאשר משתדלים לנטרל את כל המשתנים האחרים – לתת אותן כיתות, אותם מורים‬ ‫וכד כדי לנטרל את המשתנה הבלתי תלוי. בשיטת אורך בודקים לאורך זמן את‬ ‫ההתפתחות או השוואה בין שתי נקודות זמן או יותר, במחקר רוחב בודקים‬ ‫נקודת זמן אחת.‬ ‫המומלץ הוא שילוב בין שתי הגישות – הגישה הנומותטית והאידיוגראפית.‬ ‫הקשרים של התפתחות- כולם משפיעים על ההתפתחות :‬ ‫1. ההקשר הביולוגי- להקשר זה ٣ אלמנטים‬ ‫1.המורשת האבולוציונית המשותפת לכול בני האדם.‬ ‫2.הירושה הגנטית האישית.‬ ‫3.פעילות הגומלין בין הגנטיקה לסביבה.‬ ‫2. הסביבה הקרובה- המשפחה כמערכת, ביה"ס וכד, השפעה מהדינאמיקה של‬ ‫המשפחה.‬ ‫3. ההקשר החברתי כלכלי‬ ‫4. ההקשר התרבותי‬
  11. 11. ‫11‬ ‫5. האינטראקציה בין ארבעת ההקשרים.‬ ‫שתי תיאוריות התפתחות קוגניטיבית‬ ‫תיאורית עיבוד המידע – הקבלה למחשב, המוח מקבל מידע מהסביבה ומעבד אותו. התיאוריה‬‫אומרת שהילד תמיד מקבל מידע מהסביבה וכך המערך הקוגניטיבי מתפתח. היכולת הקוגניטיבית =‬ ‫המוח מתפתח באמצעות זה שהוא מאחסן מידע, מארגן ומעבד אותו, וכך היכולת הקוגניטיבית‬ ‫מתפתחת. המוח מעבד את המידע שהוא מקבל דרך החושים השונים וכך הוא מתפתח, וכך‬‫מתפתחת היכולת הקוגניטיבית. גישה זו אינה קשורה בגיל של הילד, כלומר אתה יכול להביא ילדים‬ ‫בגיל 01. יש כאלה שלא הייתה להם הזדמנות להיחשף למידע מול כאלה שהייתה להם הזדמנות‬ ‫להיחשף למידע ואתה תמצא הבדלים רבים, משום שלאלה שהיו חשופים היה תהליך של עיבוד‬ ‫מידע. גישה זו אומרת שרמת ההתפתחות קשורה בכמויות וברמת המידע שהמוח מעבד.‬ ‫תיאוריית ההתפתחות בשלבים של פיאזה- גישה מקבילה ומתחרה לגישה הנ"ל והייתה‬ ‫דומיננטית יותר ילדים נעים בשלבים שהשינוי שחל הוא איכותי ומתבטא בדרך החשיבה, הלמידה,‬ ‫והבנת העולם. לפי תיאוריה זו יש שלבי התפתחות קשורים בזמן, בגיל. גישה זו אומרת‬ ‫שההתפתחות הקוגניטיבית מתרחשת בשלבים שהם תחומים בזמן- לכל תקופה התפתחותית יש‬‫שלב, הבשלה- הבשלה קשורה בזמן, המוח מבשיל עם הזמן כמו כל האיברים שלנו בגוף, ובכל גיל‬‫יש רמה אחרת של הבשלה. לפי הגישה הראשונה )עיבוד מידע( נושא הגיל לא חשוב, נושא ההבשלה‬‫לא חשוב. מה שחשוב הוא רמת החשיפה למידע. לפי הגישה של פיאזה הקליטה של המידע קשורה‬ ‫בהבשלה, וההבשלה קשורה בגיל, ולכן בגישה זו קיים גורם חשוב והוא המבנה הקיים‬ ‫ולא רק הסביבה שמעבירה את החומר למוח, אלא באיזו מידה יש למוח מוכנות לקלוט את‬ ‫החומר, המידע הזה, וזה תלוי בהבשלה והבשלה תלויה בגיל.‬
  12. 12. ‫21‬‫השלבים קיימים בפוטנציאל הגנטי שלנו מראש כמו שטמון בתוך הגנטיקה לאיזה גובה אני אגיע ומה‬ ‫צבע העיניים שלי. לפי גישה זו בהתפתחות האנושית טמון המידע הזה של השלבים שהילד יעבור ,‬ ‫ולכן הטענה היא שכל הילדים בעולם יעברו את אותם השלבים באותו סדר, כי יש להם את אותו‬ ‫מטען גנטי.‬ ‫ההנחות של גישות ההתפתחות בשלבים:‬ ‫רמת הבשלות בכל שלב היא אחרת. מכאן נובע שתורת השלבים מאמינה ב:‬ ‫1. מבנה גנטי אוניברסאלי – לכל הילדים בעולם יש מבנה כזה.‬ ‫2. גבולות הזמן לכל שלב – לכל שלב יש את הזמן שלו – כל שלב תחום בזמן מסוים והמעבר‬ ‫משלב לשלב הוא עניין של הבשלה .שלב אחד מושפע מהשלבים שקדמו לו ומשפיע בהמשך.‬ ‫3. הבדלים איכותיים בין השלבים - כל שלב שונה מקודמו מבחינה איכותית ולא כמותית.‬ ‫4. אי אפשר לדלג על שלבים )ילד לא יתחיל ללכת לפני שידע לזחול(.ויש חשיבות לשלבים‬ ‫מוקדמים יותר. אי אפשר להאיץ שלבים צריך לחכות שהמערכת תהיה בשלה ורק אז ללמד‬ ‫אותו. בנוסף, ילד יכול לסבול מפיגור סביבתי כי לא קיבל גירויים מתאימים לשלב ההבשלה שלו,‬ ‫הוא יכול לאחר אבל לא לדלג. להבדיל מתיאורית השלבים בתיאוריית עיבוד המידע הילד יתקדם‬ ‫בהתאם לכמות ולרמת הגירויים שייחשף אליהם. עפ"י גישה זו אפשר להסביר למה יש ילדים שיש‬‫להם יכולות הרבה יותר גבוהות ממבוגרים מסוימים כי הם נחשפו ללמידה יותר ממבוגר ולכן הרמה‬ ‫הקוגניטיבית שלהם עלתה על של המבוגר.‬‫5. לכל שלב קיימת תקופה קריטית אוניברסאלית. – ההנחה שיש תקופה קריטית, כלומר זמן‬ ‫בו לילד יש מוכנות גבוהה לפתח משהו ספציפי. )זמן ספציפי=זמן קריטי(. אנו יודעים‬ ‫שעד גיל 7 ילד יכול לקלוט את המבטא של שפת האם, יש תקופה קריטית שבה הוא מסוגל לתפוס‬ ‫את המבטא ואם יפספס תקופה זו לא יצליח כי עברה התקופה הקריטית שבה יכול היה לתפוס את‬
  13. 13. ‫31‬ ‫המבטא. המונח תקופה קריטית נכון לגבי התפתחות מוטורית, קוגניטיבית, רגשית, אך מחקרים‬‫מראים שפיצוי עבור מיומנות שלא נרכשה בתקופה הקריטית , בשלושת התחומים, בהשוואה הכי קל‬ ‫היה לפצות על ההתפתחות המוטורית, אח"כ ההתפתחות הקוגניטיבית והאחרון הוא הרגשית.‬ ‫הנושא הרגשי בשלב מוקדם הוא מאוד קריטי בהמשך החיים והפיצוי בו הוא כמעט‬ ‫בלתי אפשרי . ככל שיש יותר דמויות שיספקו לילד את צרכיו הרגשיים כך בריאותו תהיה טובה‬ ‫יותר . ככל שהשלב מוקדם יותר חשיבותו רבה יותר- הילד הוא כמו קיר שהיסודות שלו יותר‬ ‫חשובים מהשורות העליונות.‬ ‫החוקרים שנקטו בגישה של התפתחות בשלבים: פיאזה )התפתחות קוגניטיבית בשלבים(,‬‫פרוייד )התפתחות רגשית בשלבים(, אריקסון )ההתפתחות הפסיכולוגית חברתית בשמונה שלבים(,‬ ‫קוהלברג )התפתחות מוסרית בשלבים(. גון בולבי )תיאורית ההתקשרות הרגשית(.‬ ‫תיאוריות מנוגדות: התיאוריות הדוגלות בהתפתחות הדרגתית תיאוריית עיבוד המידע,‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית, )סקינר(. - התיאוריה של הלמידה )הצטברות של ידע( נוגדת‬ ‫לתיאוריה של השלבים. לפי ההתפתחות ההדרגתית אין לזמן משמעות מיוחדת. אין תקופות‬ ‫קריטיות.‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית )הדרגתית( סקינר –הלמידה מבוססת על שני סוגי התניות:‬ ‫התניה קלאסית )לגרום לילד לפחד מאש( והתניה אופרנטית )חיזוק חיובי(- למידה באמצעות מודל‬‫חיקוי. גישת הלמידה החברתית לא מסתמכת על שלבים היא מתייחסת ללמידה כמשהו‬ ‫הדרגתי, שלא קשור בזמן, בתקופה קריטית . זו לא גישה של שלבים אלא של התפתחות‬ ‫הדרגתית, שאומרת שיש הצטברות של למידה שלא קשורה בגיל. למידה זו היא בכל התחומים-‬ ‫קוגניטיבי, רגשי, מוטורי.‬
  14. 14. ‫41‬‫הילד לומד לפי שתי צורות למידה :למידה שמבוססת על התניה קלאסית ולמידה שמבוססת על‬ ‫התניה אופרנטית.‬ ‫התניה קלאסית – מלמדים לפתח רגשות שאנו רוצים שהילד ירגיש כשהוא מקבל גירוי נתון. לפי‬ ‫גישה זו הילד נולד לוח חלק )טבולראסה( ואני מלמד אותו מה שאני רוצה. פחד, אהבה, משיכה הם‬‫תגובות שהם רפלקס. אנו מצרפים לרפלקסים אלה גירויים שמקבלים את אותן התכונות מהרפלקס –‬ ‫על זה בנוי העיקרון של ההתניה הקלאסית. העיקרון הוא שבהתפתחות הילד אנו מעוניינים לפתח‬ ‫אצל הילד רגשות מסוימים- שיאהב דברים שאנו רוצים שיאהב, שיפחד מדברים שאנו רוצים‬ ‫שיפחד מהם- שיפחד מאש- כאן נכנסת ההתניה הקלאסית.‬ ‫התניה אופרנטית- אני רוצה ללמד את הילד לבצע התנהגות אופרטיבית שאנו מעוניינים בה –‬ ‫שיסדר את המיטה, שיכין שיעורים, שיקרא ספר- אנו נלמד אותו את זה דרך חיזוקים חיוביים. ניתן‬ ‫חיזוק חיובי להתנהגות שאנו מעוניינים שיראה יותר, ועונשים להתנהגויות שאנו לא רוצים שיראה,‬ ‫כך אנו מעצבים את ההתנהגות של הילד. – כמו שיטת האסימונים לעיצוב התנהגות. בשיטה זו יש‬‫בעיה כי החיזוק יכול ליצור תלות. אני אקרא ספרים רק אם אקבל כסף. סקינר ניסה לצאת מהתלות‬‫הזו ע"י כך שאמר שלא חייבים לתת כל יום חיזוק אלא לפעמים כן ולפעמים לא, כך אפשר לשמר את‬ ‫ההתנהגות החיובית ללא התלות.‬ ‫תיאורית ההתקשרות הרגשית – גון בולבי טען גם כן שההתפתחות נעשית בשלבים וקיימת‬ ‫תקופה קריטית בהתפתחות הרגשית של הילד. הוא טען שההתפתחות הרגשית תלויה בקשר‬ ‫של האם עם התינוק. התקופה הקריטית אצל בולבי היא מגיל 3-0 . אם האם מצליחה להיות‬‫דמות מיטיבה עבור הילד. הילד יתפתח רגשית בצורה נאותה ובריאה, ואם האם תיכשל להיות דמות‬ ‫מיטיבה ולא תפתח התקשרות רגשית בטוחה עם הילד אז יש פתולוגיה. אם האם תצליח להיות‬
  15. 15. ‫51‬ ‫זמינה עבור הילד כשהוא במצוקה ותצליח להרגיע אותו, ככל שחוויה זו תחזור על עצמה כך יפתח‬‫בריאות נפש יותר טובה = תיאוריית ההתקשרות הבטוחה. )פ ת ול וגיה = כאשר יש התקשרות‬ ‫לא בטוחה נוצר קושי בהסתגלות .(‬ ‫התפתחות קוגניטיבית‬ ‫פיאז ה )0891-6981( - הנחות היסוד של פיאזה: הבשלה והתנסות:‬ ‫•מאפיינים ביולוגיים מגבילים הופעת כשרים קוגניטיביים .)יש הבשלה, אי אפשר לקפוץ שלבים(.‬ ‫•התנסות פעילה עם העולם חיונית להתפתחות קוגניטיבית. )הקוגניציה מתפתחת מתוך‬ ‫ההתנסות. הילד לומד מתוך ההתנסות. ילד שלא חשוף לשפה לא ידע לדבר אפילו שיש יכולת(.‬ ‫•האמין באינטראקציה כמנוף להתפתחות )אינטראקציה בין הסביבה למבנה המולד. לא מספיק‬ ‫רק יכולת מולדת צריכה להיות גם גרייה – סביבה שתעזור בהתפתחות, כלומר צריך שיהיה‬ ‫פוטנציאל מולד וגם סביבה שתספק גרייה(.‬ ‫•אוניברסאליות השלבים )כל הילדים בעולם עוברים את אותם השלבים בהתפתחות פחות או‬ ‫יותר באותם הגילאים(.‬ ‫• ילדים בונים את עולמם , כופים סדר על החומר הגולמי.‬ ‫•הילד מגלה את הידע ולא אמור לקבל אותו באופן דידקטי.‬ ‫להנחות יסוד אלו יש השלכות על החינוך.‬ ‫פיאזה עסק בהתפתחות הקוגניטיבית של הילד מינקות ועד בגרות. התיאוריה שלו נבנתה על‬‫תצפיות שהוא ערך לגבי ילדים. לטענתו, הילד נולד עם מבנה של פוטנציאל מולד, וההתפתחות היא‬ ‫תוצר של האינטראקציה בין הפוטנציאל המולד לבין ההתנסות שלו על הסביבה. ההתפתחות‬
  16. 16. ‫61‬‫הקוגניטיבית מתרחשת מתוך התנסות. הילד מגיע למסקנות מתוך ההתנסות שהוא עורך והחשיבה‬ ‫מתפתחת דרך ההתנסות. = הסקת מסקנה מהתנסות פיאזה טען שהאדם הוא אורגניזם פעיל‬ ‫ויש בו סקרנות ללמוד )הילד הוא פעיל וקונסטרוקטיבי. הוא סקרן ובעל כושר המצאה(. יש כאן‬ ‫הנחת יסוד שהתינוק מיסודו הוא אקטיבי ולא פסיבי. הוא מתנסה ובעקבות ההתנסות‬ ‫מסיק מסקנות. הוא יחקור, יגלה, ידון וכך מתפתחת חשיבה עצמאית, אקטיבית.‬‫ההתפתחות לפי שלבים, לכן לפיו ההבשלה היא זו שתקבע את הרמה הקוגניטיבית של הילד. הילד‬ ‫לא יכול לקפוץ שלבים, כי המערכת צריכה להבשיל המעבר משלב לשלב נקבע לפי הגיל =‬ ‫ההבשלה.‬‫אצל ילדים שהתפקוד שלהם נמוך מהפוטנציאל. מה שאנו רואים לא משקף את מה שהילד יכול, זה‬ ‫יכול לנבוע מחוסר גרייה קוגניטיבית, חי בסביבה ענייה מבחינת הגרייה האינטלקטואלית. אם‬‫הביצוע נמוך יחסית למה שאני מצפה מילד בגילו אני מסיקה שלא הייתה לו גרייה מספקת. הגרייה‬ ‫הניתנת לילד לא נמדדת בכמות אלא בהתאמה לגיל הילד.‬ ‫מה יכול לפתח את הקוגניציה שלנו?‬ ‫1.גרייה מתאימה. סביבה עשירה מבחינה אינטלקטואלית .‬‫2.פוטנציאל מולד )יש כאלה שמוכשרים בדבר מסוים לא כי למדו אותו אלא כי נולדו עם כישרון זה(.‬ ‫3.החלק הרגשי – יש ילדים שלא מראים פוטנציאל קוגניטיבי בגלל קושי רגשי. ילד שעסוק בחרדות‬ ‫ודאגות ופחדים זה מסית את הריכוז שלו ומשפיע על הזיכרון ועל התפקוד הקוגניטיבי.‬ ‫ארגון והסתגלות ומבנים קוגניטיביים:‬
  17. 17. ‫71‬ ‫ארגון והסתגלות מנחים את ההתפתחות האנושית .בכל שלב התפתחותי הילד לא בהכרח‬ ‫מוסיף ידע. עיקר ההתפתחות הוא לא בתוספת ידע אלא ביכולת לארגן את החומר‬ ‫בצורה שונה ותוך כדי זה הוא עושה סדר מחדש. במהלך פעולה זו הוא מפתח מבנים קוגניטיביים‬ ‫מורכבים יותר. לדוגמא, הוא ידע בגיל 2-3 מונחים של כלב, חתול, ילד ילדה. ובגיל 5 ידע למיין‬‫אותם לפי קטגוריות. הוא עושה ארגון מחדש ‪ Reorgenization‬ארגון להסתגלות: תורשה וסביבה‬‫יוצרים מבנים קוגניטיביים. המבנה המולד באינטראקציה עם הסביבה. התאמה והטמעה מבטאים‬ ‫את האופן שבו ההתפתחות מתרחשת כאשר המבנה המולד בא באינטראקציה עם הסביבה ומטמיע‬ ‫את הגירויים ומתאים עצמו לגירויים החדשים. כאשר אנו מלמדים ילדים חיבור ٣+٣+٣=٩ הילד‬‫מטמיע את הכלל ומתאים את המערך הקוגניטיבי לתפיסת משמעות החיבור. אנו רוצים לעבור לשלב‬ ‫הכפל שבנוי על אותו היגיון ٣כפול ٣ =٩ – גירוי חדש שהמבנה מטמיע ואח"כ מתאים את‬ ‫עצמו לגירוי חדש שיבוא.)גירוי= הטמעה, התאמה שיוצרת מבנה חדש= גירוי חדש(. לכן פיאזה‬ ‫מדבר על גיל והבשלה. הילד לא יבין כפל לפני שיבין חיבור.‬ ‫הטמעה = שילב התנסות חדשה במבנים קיימים. לילד יש סכמות קיימות בראש וכאשר הוא נתקל‬ ‫בגירוי או בידע חדש הוא מכניס אותו לתוך הסכמות הקיימות. הוא מטמיע את הלמידה החדשה‬ ‫בתוך המבנים הקיימים.‬ ‫התאמה = כאשר המבנים הקיימים אינם מסוגלים להתמודד עם תופעה חדשה, קיימת התאמה של‬ ‫המבנים לגירוי החדש. המבנה משתנה ואז הוא יכול להכניס לתוכו ידע חדש.‬‫אם נותנים לילד בשלב מסוים גירוי שהוא לא מאתגר אז המבנה יטמיע אותו ולא יעשה התאמה, הוא‬ ‫לא ישתנה כי אין צורך שהמבנה ישתנה כדי להטמיע גירוי זה. כאשר נותנים גירוי שמחייב את‬ ‫המבנה להתאמץ= להתאים עצמו לגרייה החדשה אז המבנה משתנה, תהליך זה אומר שההתפתחות‬ ‫הקוגניטיבית מתבצעת באמצעות האינטראקציה בין המבנה המולד לבין הסביבה )הגרייה(.‬
  18. 18. ‫81‬ ‫זה לא מקרה שמתחילים ללמד ילד לקרוא ולכתוב בגיל 6 כי לפני זה הוא לא בשל. המבנה לא‬ ‫מתאים לקלוט להטמיע קריאה בשלב מוקדם יותר ולכן להנחות היסוד של פיאזה יש השלכות על‬ ‫החינוך.‬ ‫כאשר מופר האיזון של האורגניזם קיימת שאיפה להתאזנות ואז מופעלים הטמעה‬ ‫והתאמה להשיג איזון זה.‬ ‫זה תהליך ההטמעה של הגירויים לתוך המבנה. כאשר המבנה יטמיע גירויים הוא לא יישאר אותו‬‫המבנה, הוא מתפתח ויוצר מבנה שני. המבנה השני נוצר ע"י הבשלה והתנסות.המבנה השני יתפתח‬‫בהתאם לגיל=הבשלה ולהתנסות. הילד יכול להישאר באותו המבנה אם לא תהיה התנסות= אם לא‬ ‫תהיה גרייה מתאימה. לאחר שהייתה הטמעה המבנה צריך להתאים עצמו לגירויים שנכנסו.‬ ‫שלבי ההתפתחות של פיאזה - דיבר על ٤ שלבים כאשר הוא טען שבכל שלב יש הבדל‬ ‫איכותי בילד.‬ ‫1. שלב סנסורי מוטורי – גיל ٠ - ٢ . )חושי-תנועתי( בגילאים אלו מתבצעות מס התפתחויות:‬ ‫מכוון את התנועה – במשך שלב זה הוא מתחיל לשלוט בתנועה של הידיים - מושיט יד לתפוס‬ ‫חפץ. קשר עין-יד - הוא לומד לכוון את השליטה. מפתח את המושג שהוא נפרד‬ ‫מאובייקטים בסביבה- הוא מגלה שיש הפרדה בינו לבין החומר מסביבו.הוא יודע שהכיסא‬ ‫זה לא הוא, והוא יכול לפעול עליו, הכיסא נפרד ממנו, בודק את השפעתו על אובייקטים-‬ ‫בגיל שלושה חודשים הוא מתחיל לעקוב בעיניים אחרי גירוי נע, הוא מבין שהעצם יכול‬ ‫להתקיים ולכן יכול לעקוב אחריו. קביעות אובייקט )בגיל ٨-٩ חודשים(- שהאובייקט נשאר‬
  19. 19. ‫91‬ ‫קיים גם אם הוא לא נקלט בחושים. אימא עדיין קיימת גם אם היא יצאה מהחדר והוא לא רואה‬ ‫אותה. חרדת זר- הילד מתחיל לפתח חרדה מהזר בגיל ٧ חודשים.‬ ‫٤ שלבים ישנם בניסויים קביעות אובייקט: ١.אינטראקציה בין הבשלה והתנסות.2. קיימת‬ ‫רציפות בצמיחה. 3. תלות בין השלבים. 4. התכוונות ) )‪Intentionality‬תוכנית שתינוק מוציא‬ ‫לפועל.‬ ‫השלב הקדם תפעולי – ‪ Pre Operations‬גיל 7-2 - בשלב זה הילדים רוכשים מס יכולות :‬ ‫יכולת להשתמש בסמלים= חשיבה סימבולית- השפה היא שימוש בסמלים. אנו יודעים‬ ‫שהילד פיתח חשיבה סימבולית אם הוא רכש את השפה, משום שהשפה היא ייצוג סימבולי של‬ ‫האובייקט. גם אם הוא לא רואה אותו הוא יכול להגיד חתול זה מעיד על כך שיש ייצוג מנטאלי של‬‫המושג חלב. אגוצנטריות – הוא יכול לראות את הדברים רק מנקודת המבט שלו, ולא מנקודת מבט‬ ‫של האחר. לדוגמא כאשר משחקים עם ילד משני צידי השולחן הוא לא יכול לחשוב מה אנו רואים‬ ‫מהצד שלנו. הוא בטוח שאנו רואים מהצד שלנו מה שהוא רואה מהצד שלו.ילד אגוצנטרי לא יכול‬ ‫להיות אמפאטי. בשלב זה ילד לא מבין את חוק השימור. עדיין אין הבנה לחוקי האופרציות.‬‫אינו מבין את חוק השימור של החומר. הוא לא מבין שהחומר יכול לחזור לצורתו הקודמת )אינו מבין‬ ‫את חוק הרוורסיביליות(. פיאזה טען שילד בשלב הקדם תפעולי עדיין שופט לפי התרשמות של‬ ‫כמות ולא של כוונה. שופט לפי התוצאה ולא לפי הכוונה,‬ ‫ילד מגיל 7-6 ישפוט לפי הכוונה.‬ ‫ילד מגיל 5-4 ישפוט לפי הכמות.‬ ‫2. שלב התפעולים הקונקרטיים – גיל 21-7 ‪ - Cocrete Operations‬כאן כבר יש לילד‬ ‫את המיומנויות מהשלב הקודם, וויתור על אגוצנטריות, שימור כמות, משקל ומספר.‬
  20. 20. ‫02‬ ‫1. היכולת לחשוב באופרציות מחשבתיות גמישות והפיכות.‬ ‫2. לאובייקט יש יותר ממימד אחד והוא יודע שמימדים אלה ניתנים להפרדה.‬ ‫3. מעבר ממידע חושי לשימוש בעקרונות לוגיים.‬ ‫4. הבנה של עקרונות השימור.‬ ‫•מבינים את מובן היחסיות- גדול מ, קטן מ.‬ ‫•יכולת אנליזה וסינתזה‬ ‫•ההבנה שעצמים יכולים להשתייך ליותר מקטגוריה אחת ) לכולם יש פרווה וכולם חיות בית(.‬ ‫•חשיבה עדיין מוגבלת לעצמים קונקרטיים כאן ועכשיו.‬ ‫•בגיל 8 מתחיל לצייר מפה.‬ ‫ניסוי בנושא אגוצנטריות קוגניטיבית כדי שהוא ידע שהידים הפוכות הוא צריך להסתכל על‬‫הדברים מהמקום שלי וזה וויתור על האגוצנטריות הקוגניטיבית. )יש הבדל בין אגוצנטריות רגשית –‬ ‫להבין את הרגש של האחר, לבין אגוצנטריות קוגניטיבית – היכולת להבין שלאחר יכולה להיות‬ ‫נקודת מבט אחרת, שהאחר יכול לראות משהו שונה ממני.(‬ ‫ניסוי בנושא חוק השימור :‬ ‫בגיל 6 יש הבנה של שימור כמות ומספר‬ ‫בגיל ٨ יש הבנה של שימור המשקל ויש לו יכולת לשרטט מפה אבל לפני זה לא יכול לעשות זאת.‬ ‫שימור כמות ומספר– ההבנה שגם אם החומר משתנה בצורתו החיצונית הכמות נשארת- לפני‬ ‫גיל 6 הוא שופט לפי הצורה ולא מעבר. לא מסוגל לחשוב שהכמות לא משתנה גם אם הצורה‬ ‫משתנה. לקטנים יותר אין יכולת לראות שהכמות נשארה זהה.‬
  21. 21. ‫12‬‫בסוף השלב הקדם תפעולי ובתחילת השלב התפעולים הקונקרטיים הילד כבר מבין את‬ ‫המונח יחסיות - גדול מ, קטן מ, בהיר יותר, מה גדול ממה, מה ארוך יותר. מפתח את יכולת‬‫האנליזה והסינתזה- ילד מארגן את החומר בגיל 3 בצורה שונה מגיל 7. בגיל 7 רמת הארגון יותר‬‫מורכבת , כך למשל הוא יכול למיין חיות לקבוצות- משפחת הזוחלים, משפחת העופות. יש לו יכולת‬‫לעשות קטגוריזציה )למיין לפי קטגוריות( בגלל האנליזה והסינתזה, זו רמת ארגון יותר מתקדמת של‬ ‫החומר. ) אנליזה= לפרק את האובייקט לחלקים- לקח חתול וכלב ופרק אותם לתכונות. סינתזה =‬ ‫לאסוף את החלקים בחזרה- מה משותף להם – שניהם חיות בית( יכולת לחשוב באופן רב‬ ‫מימדי– ילד לפני גיל 7-6 לא יכול לחשוב על יותר ממימד אחד. הוא יכול לשים אדומים בצד‬‫וכחולים בצד )רק לפי צבע(. הוא לא יכול לחבר שני מימדים – קוביות אדומות וגדולות בצד וקוביות‬ ‫כחולות וגדולות בצד, רק בגיל 7.‬ ‫4 שלב התפעולים הקונקרטיים – ‪ – FORMAL OPERATION‬גיל 11 , 21 ומעלה‬ ‫•הילד משתמש במרחב יותר גדול של תפעולים קוגניטיביים.‬ ‫•מחשבה גמישה ודינמית.‬ ‫•נותן דעתו לבעיות היפותטיות.‬ ‫•חיפוש שיטתי אחר פתרונות.‬ ‫•חשיבה אבסטרקטית )מופשטת(‬‫הערכת תיאורית פיאזה התיאוריה הכי רחבה של התפתחות קוגניטיבית שנכתבה עד היום הזה.‬ ‫זו תיאוריה רחבה ומקיפה שפתחה פתח לאינסוף מחקרים בעולם, והיא עדיין נקודה להשוואה‬ ‫למרות שיש תהיות לגביה. מחקרים רבים מאשרים את הרצף ההתפתחותי שפיאזה הצביע עליו.‬
  22. 22. ‫22‬ ‫ביקורת על התיאוריה: אין הסכמה לגבי הערכתו ליכולות הילדים, מחקרים מצביעים שהוא‬ ‫הנמיך את יכולתם. ילדים בגיל 5-4 שנים הראו יכולת שימור כשנטרלו את יכולתם בשפה. היום‬ ‫הילדים יותר חשופים.‬‫קיימת טענה שהמעבר משלב לשלב אינו דרמטי ופתאומי אלא יותר הדרגתי ואיטי. לפי‬ ‫פיאזה ילד בגיל 6 עושה דברים שונים מילד בגיל חמש וחצי. פיאזה קבע את הלמידה‬ ‫האקטיבית- שהילד צריך לגלות בעצמו ואנו כמחנכים צריכים לתת לילד את האפשרות , את‬ ‫ההתנסות , וזה בניגוד לתיאוריית הלמידה שטענה שהילד הוא טבולראסה וצריך‬‫להכניס לראשו ידע . קיימת טענה שאולי היכולת הקוגניטיבית של הילדים מקדימה את יכולתם‬ ‫המוטורית על כן השלב הסנסורי מוטורי אינו בהכרח משקף את היכולות הקוגניטיביות של הילד.‬ ‫אולי החשיבה של הילד מפותחת יותר מהתוצר שלו. יש ילד שמגיע לגיל 11 ועדיין לא‬ ‫מסוגל לחשוב במושגים אבסטרקטיים אלא במונחים קונקרטיים החושים צריכים לקלוט את הדבר‬ ‫כדי שיוכל להבין אותם, וכל דבר שלא נקלט בחושים הוא יתקשה לחשוב עליו, לכן מונח כמו‬‫צדק חברתי הוא מופשט ולא נקלט בחושים זה מונח אבסטרקטי ולא קונקרטי. פיאזה‬ ‫טען שיש עקרון של בשלות ולדעתו גם ילד שמתאמן ומתנסה בכל מיני דברים עדיין לא יקדים את‬ ‫השלב ההתפתחותי של עצמו. מצאו שאימון ילדים לפני הגיל שקבע פיאזה עזר בלימוד‬‫חוקי השימור.פסיכולוגים הוכיחו במחקר כי ילדי גן יודעים הרבה יותר ממה שפיאזה ייחס להם.‬‫וזה מעלה סימן שאלה לגבי חשיבות ההבשלה ) ‪ .( Maturation‬מחקרים אחדים גם סותרים‬ ‫את הקביעה כי ילדים יוצאים נשכרים יותר מלימוד לא מובנה של סביבתם מאשר הדרכה מובנית‬‫משום שהם יכולים לבחור את ההתנסות לה הם מוכנים. ילדי גן היו משוחררים מאגוצנטריות‬ ‫בניגוד למה שסבר פיאזה. נכון הדבר גם לגבי חוק שימור מספר. ילדים בגיל 4 כשלא הצליחו‬ ‫לספור שפטו את השורה שיש בה יותר עצמים באופן נכון.)לפי פיאזה ילד בגיל 4 לא בשל לחוק‬‫שימור מספר (. ההסבר להבדלים שנמצאו בין פיאזה לבין חוקרים מודרניים יותר הוא‬
  23. 23. ‫32‬‫שפיאז ה השתמש יותר בשפה מופשטת במחקריו כמו "י ו ת ר פחות ", או "ג ד ול מ וקטן‬ ‫מ ", ואילו מחקרים חדשים בדקו זאת באופן קונקרטי תוך כדי משחק ללא שפה‬ ‫מילולית הילד העדיף למשל את השורה שיש בה יותר בלי שיאמר איפה יש יותר ,‬ ‫בשפה מילולית.‬‫פיאזה סבר שילדים חייבים לעשות משהו )אקטיביים( כדי להפיק יתרון ממגעי הגומלין שלהם עם‬ ‫סביבתם.‬ ‫האם עקרונות החשיבה הלוגית של פיאז ה אוניברסאליים ? פיאזה סבר שכן. מאחר והם‬‫מבוססים על מגעי הגומלין בין ילדים מבנים מולדים לבין העולם הפנימי שלהם. קביעה זו כנראה‬‫נכונה עד השלב האופרציונלי קונקרטי ואינה מדויקת לגבי האופרציות הפורמאליות.‬ ‫היגיון מערבי והיגיון מזרחי.‬ ‫התיאוריה של קוהלברג הגיע אחרי פיאזה בשנות ה-08-07 . הוא הממשיך של פיאזה בצורה‬ ‫מסוימת. קוהלברג עשה מחקרים באוניברסיטת הרווארד בארה"ב.‬ ‫התחום שבו הוא עסק הוא ההתפתחות המוסרית והשיפוט המוסרי – ‪. Moral Reasoning‬‬‫איך ומתי הילד רוכש את כללי המוסר: מה מותר מה אסור, איך לעשות ולמה? במחקר הוא מצא שמי‬ ‫שביקש לדחות סיפוק, היה מוכן לסבול ולקבל תוצאה יותר טובה היו אלו שהשיגו ציונים טובים‬ ‫יותר בלימודים בגיל ביה"ס היסודי.‬ ‫קוהלברג קיבל את הנחות היסוד של פיאזה במובן שההתפתחות המוסרית היא כמו ההתפתחות‬ ‫הקוגניטיבית. היא נקבעת עפ"י עקרון ההבשלה ההתפתחות המוסרית תלויה בהבשלה של‬ ‫המערכת ושל גיל הילד ולא מיוחסת ללמידה חברתית.‬
  24. 24. ‫42‬‫לפי קוהלברג יש 3 רמות של התפתחות מוסרית כאשר בתוך כל רמה יש שני שלבים :‬ ‫1. הרמה הקדם קונבציונאלית ‪ Pre Conventional‬גיל 7-4 - השיפוט הוא מה מוסרי ומה‬ ‫לא, נשען על המחשבה של פרס ועונש אתה מקבל עבור ההתנהגות פרס או עונש. זה לא קשור‬ ‫לחינוך של ההורים אלא להבשלה. זהו עניין קוגניטיבי מתבשל ללא קשר לחינוך או השפעת‬ ‫הסביבה. בנוסף ההבשלה היא כלל אנושית ולא יהיו הבדלים בין תרבויות.‬ ‫2. הרמה הקונבנציונאלית – ‪ Conventional‬גיל ٧ - ٢١ - השיפוט נקבע לפי נורמות‬ ‫חברתיות, באיזו מידה המעשה מקובל או לא מקובל. מי שלא מתנהג עפ"י הנורמות הוא לא‬ ‫מוסרי. התנהגות מוסרית = שמירה על נורמות חברתיות. הילד משקיע הרבה מאמץ בליישר קו‬ ‫עם המערכת.‬ ‫יש אנשים שנתקעים בשלב מסוים = פיקסציה.‬ ‫3. הרמה הפוסט קונבנציונאלית – ‪ Post Conventional‬גיל 21 ומעלה- מה שקובע אם‬ ‫הדבר מוסרי הוא המצפון האישי והערכים האישיים שהאדם מפתח ושברוב המקרים‬ ‫יכולים דווקא להתנגד למקובל, לנורמה. הערכים הכלל אנושיים הם אלה שקובעים את‬ ‫המוסריות. בגיל 31 הילד מתחיל לחשוב במונחים של ערכים עצמיים. יש לו ערכים משלו שיש‬ ‫בהם ביקורת , עקרונות, תפיסות הוא עורך ביקורת על מה שיש. זה קשור בהתפתחות‬ ‫הקוגניטיבית – חשיבה מופשטת. רק 04 אחוז מהאנשים מגיעים לשלב השלישי. רוב‬ ‫האנשים נמצאים בשלב השני. אנשים לא לוקחים סיכון כי הם לא רוצים להיות נגד הרוב. אנשים‬ ‫שכן יוצאים נגד הנורמה החברתית הם אלה הרואים את הערך מעל המוסכמה של החברה.‬‫דוגמאות: - במצבי מלחמה רוב האנשים שופטים את הצד שלהם כמוסרי, מעט אנשים הלכו בניגוד‬ ‫לנורמה ולחשיבה הקולקטיבית והעמידו את הערך האנושי מעל הערך הלאומי של הקבוצה. – אדם‬
  25. 25. ‫52‬‫שמערער על המוסכמה שאסור לקיים יחסי מין לפני הנישואין משום שהוא דוגל בחופש הפרט שהוא‬ ‫ערך גבוה יותר הוא יכול להיות במקום של הרמה הפוסט קונבנציונאלית.‬ ‫אישיות ומגדר בגישות השונות‬ ‫הגישה הפסיכואנליטית: פרויד תחם את השלב האדיפאלי כתחילת הדרך בה מתפצלים‬‫ההבדלים האישיותיים בין גברים ונשים, בעיקר סביב התסביך האדיפאלי: חרדת הסירוס אצל הגבר‬ ‫וקנאת הפין אצל האישה. היעדר פתרון לקנאת הפין מוליד שלוש תכונות באישיות האישה:‬‫פסיביות המשתקפת בשפה במילה ‪ Impregnate‬כאשר ההנחה היא כי הכניסה להיריון מסמלת את‬ ‫פתרון קנאת הפין , במיוחד כאשר נולד בן זכר.‬‫מזוכיזם: המשתקף בשפה במילה ‪ Penetrate‬המרמז על כאב גם בחדירה המינית, כמו גם בכניסה‬ ‫להיריון.‬ ‫מצפון לא בשל: אצל האישה לא מתקיימת הזדהות מלאה , על כן פרויד סבר כי לא מתפתח סופר‬ ‫אגו שלם.‬‫לפי פרויד ההבדלים נובעים מההבדל הפיזיולוגי כשהמוקד הוא באיברי המין. פרויד טען שהאישיות‬‫של הגבר ושל האישה מושפעים מהאנטומיה שלהם. הגבר ע"י יוזמה אקטיבית, האישה ע"י פסיביות,‬ ‫עמימות ומזוכיזם. לפי התיאוריה הזו ישנה תפיסה שהגבר אמור להיות יוזם, חודר, והאישה היא זו‬ ‫שמקבלת- הפאסיבית.‬ ‫המצפון של האישה פחות חזק, בגלל שתהליך ההזדהות יותר מורכב היא עוברת מהאימא‬ ‫לאבא וחזרה לאימא, ולכן הסופר אגו , המצפון יותר חלש.‬
  26. 26. ‫62‬ ‫אריק אריקסון: אריקסון הדגיש את המבנה של הרחם כמוקד התהוות האישיות הייחודית של‬ ‫האישה לעומת הגבר, זאת בניגוד לפרויד ששם דגש על קנאת הפין. הרחם ערוכה לקבל, לקלוט‬ ‫ולהגן על העובר. בחלק זה מחויבות ביולוגית, רגשית ומוסרית לגידול הילד.‬ ‫באחד ממחקריו הידועים אריקסון מצא כי בנים ובנות שיחקו בגן באופן שונה: בנות נטו ליצור‬ ‫מרחבים עגולים וסגורים מקוביות, כשבתוך המרחב הוצבו אנשים בעמדה נייחת ונינוחה )למשל‬ ‫ישבו(, בנים במקביל יצרו מרחבים פתוחים ומגדלים, עם תנועתיות רבה )דוגמא מכוניות ומפלים(.‬‫במונחים של אריקסון בנות ציירו את המרחב הפנימי ואילו בנים את המרחב החיצוני .‬ ‫עוד הבחין אריקסון כי כאשר הבנים פלשו למקומות הסגורים של הבנות, הבנות לא כעסו. אריקסון‬ ‫הדגיש את האנרגיה הטמונה ברחם כמקום ששומר חיים. בזמן שפרויד ראה בחדירה אל האישה‬ ‫כבקשה מזוכיסטית, אריקסון ראה זאת כחלק מהאנושות, כחלק מהחיים.‬ ‫ננסי צודורוב: ביקשה לשלב בין הגישות הפסיכואנליטיות, חברתיות ופמיניסטיות.‬ ‫היא טענה שאימהות מעבירות חוויות שונות לבנים ובנות, לבנות הן מעבירות את תפקיד האימהות‬ ‫ואילו לבנים היא מעבירה את תפקיד האימהות כנחות. הילד הזכר מפתח קשר מאוד חזק עם האם,‬ ‫בכדי שיוכל לפתח זהות גברית עליו להדחיק את ההתקשרות עם אמו, על כן הוא חייב להמעיט‬ ‫בערכה. מאחר וברוב התרבויות האב מרוחק, הילד עושה אידיאליזציה לדמות האב. כל דבר‬ ‫המקושר לזכריות הופך אידיאלי ‪ . Superior‬ריחוק הגברים מחליש עוד יותר את יכולתם להתקשר.‬ ‫בשלב הבגרות הגבר מבקש לעצמו אישה לצרכי אהבה וחום, נשים ,לעומת זאת, מבקשות לעצמן‬ ‫צורך אחר, הן מחפשות לממש את הצורך בקשר, אהבה והתקשרות. המוצא ממעגליות זו היא‬ ‫להניע גברים לטפל בתינוקות, מה שיאפשר תיקון בתפיסתם את מעמד האישה.‬ ‫התפיסה הסוציו ביולוגית )דרווין(: רואה בתזה של דרווין של "הבחירה הטבעית " )‪Natural‬‬ ‫‪ (Selection‬נכונה להישרדות ביולוגית וגם תואמת התנהגות חברתית. לפי תפיסה זו, התנהגויות‬ ‫המבטיחות את המשכיות המין האנושי שרדו ואחרות לא. כך האם היא המטפלת בתינוק כי היא זו‬
  27. 27. ‫72‬‫שהשקיעה מאמץ בהבטחת קיומו. המאמץ מושקע בשני אופנים: האם תרמה את הביצית היקרה שלה‬ ‫מול מיליוני תאי הזרע שפולט הגבר )פעם בחודש מול מיליוני זרע בכל פליטה(. – ההיריון והלידה‬ ‫הם השקעה משמעותית של האם. בעצם האבהות של הגבר היא תיאורטית, האימהות של האם היא‬ ‫בטוחה.‬ ‫תיאוריה זו מתייחסת להבדלים נוספים באישיות הגבר והאישה: - ריבוי הזרע של הגברים מעודד‬ ‫להיות עם יותר מבת זוג אחת, מטרת האישה לעומת זאת היא לשמר ולהגן על הביצית האחת‬‫והיחידה שלה. – רוב בעלי החיים הזכרים מתחרים בינם ובין עצמם על הנקבה והיא בוחרת את הזכר‬ ‫להזדווגות. היחס של רבים מול מעטות יכול להסביר את הצורך של גברים בפיתוח גוף ואלימות‬ ‫כלפי נשים.‬ ‫תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית: הגישה הקוגניטיבית טוענת שיש לנו סכמות‬ ‫קוגניטיביות בראש של מה זה גבר ומה זה אישה, והסכמות קובעות את היחס והחינוך‬ ‫לצורת גדילת הבנים והבנות, וכך מתקיימים הבדלים בין המינים. תיאוריה זו רואה בלמידת‬‫התפקיד המגדרי כחלק מההתפתחות הקוגניטיבית הרחבה. בגיל 5-4 הילד מבין ששייכות‬ ‫מינית אינה משתנה )‪ .(Gender Consistency‬הבנה זו של קביעות השייכות המינית הופכת להיות‬ ‫חלק מהזהות האישית, בהתאם נבחרים דפוסי התנהגות תואמי מין, אלו מחזקים את השייכות,‬ ‫צובעים אותה כנכונה, כהולמת. הילדה למשל, מפתחת תחושה חיובית כלפי הנשיות שלה, היא‬ ‫מקשרת את תפיסתה עם עצמה, עם הערכים החברתיים והתרבותיים בסביבתה , מה שמאפשר לה‬ ‫הסתגלות בחברה. הלמידה של התפקיד המיני לא באה מבחוץ, אלא מתוך הילד.‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית: ההבדלים בין המינים מתבטאים בתפקידים בחינוך, בחירת‬ ‫הצעצועים והצבעים ע"י ההורים, מכוונים מראש לדפוס התנהגותי/אישיותי מסוים, ומכאן לטענת‬ ‫התיאוריה זה מקור השוני. הורים מגדלים בנים ובנות באופן שונה, כבר בתקופת ההיריון, בבחירת‬
  28. 28. ‫82‬‫הצבעים השונים לתינוק . התינוק קולט את התפקיד המיני ולומד את ההתנהגויות ההולמות את אותו‬ ‫התפקיד. מכאן שניתן לשנות תפקידים באמצעות חינוך שונה, כמו גם שינוי במודלים של הזדהות‬ ‫לבנים ולבנות.‬ ‫התיאוריות הפמיניסטיות: התנגדו לטענה של פרויד שלאישה מצפון יותר חלש משל הגבר.‬ ‫הערכים של בנים ובנות תלויים בערכים חברתיים. אם מגדלים בנים ובנות באותה דרך ללא אפליה‬‫אז הבנות לא יהיו שונות מהבנים. קרול גיליגן טענה שהתיאוריות הפסיכולוגיות נבנו מנקודת מבט‬ ‫של גברים, וכלליהן נכפו על נשים, דוגמת טענתו של פרויד כי התסביך האדיפאלי הוא במרכז‬ ‫התפתחות האדם ופתרונו בסופר אגו, הפגום כביכול אצל נשים. לורנס קוהלברג נשען במסקנות‬‫המחקר שלו על מדגם של גברים בלבד. קוהלברג מצא כי גברים נמצאים ברמת מוסריות גבוהה יותר‬ ‫מנשים. גיליגן חזרה על המחקר של קוהלברג, כאשר היא משווה את תשובות הנשים לגברים‬ ‫)בסיפור על יוסף ואשתו החולה(, היא מצאה בניגוד לקוהלברג, כי גברים נשענים בשיפוטם על‬ ‫פרספקטיבה של צדק ואילו נשים נשענות בשיפוטן על פרספקטיבה של קשר ודאגה לזולת. יוסף‬ ‫אוהב את אשתו והוא יאבד את הקשר אם לא ישיג את התרופה. לדעתה השיפוט במונחים אלה הוא‬ ‫לא פחות מוסרי. כלומר נשים מתייחסות לקשרים וגברים לחוקים . גיליגן המשיכה וטענה ,‬ ‫בדומה לננסי צודורוב, כי זהות גברית מבוססת על נבדלות. קיים צורך בניתוק מהאם על-מנת‬‫לגבש זהות גברית. זהותן של נשים בנויה על המשך הקשר עם האם. הזהות המינית הגברית מאוימת‬ ‫ע"י אינטימיות, ואילו הנשית מאוימת ע"י היפרדות. לכן גם לנשים הפרידה יותר קשה מאשר‬ ‫לגברים.‬ ‫גיליגן הציעה תיאוריה חליפית להתפתחות המוסרית על פיה, קיימים שלושה שלבים:‬ ‫הדאגה להישרדות של העצמי , הדאגה והאחריות לאחר , והדאגה לעצמי ולאחר כשתי יחידות‬
  29. 29. ‫92‬‫קשורות. המחקר נגע לשאלת נשים אשר היו בהריון בן חודשיים לשלושה חודשים ורצו לעשות הפלה‬ ‫. גיליגן ביקשה לדעת את המניע לפעולה.‬ ‫- נשים שענו שהפלה היא מתוך דאגתן לבריאותן ועתידן המקצועי השתייכו לרמה הראשונה )דאגה‬‫לעצמי, הישרדות עצמית(, אלו שדאגו לילד ולמצבו השתייכו לרמה השנייה )דאגה ואחריות לאחר(,‬ ‫לקבוצה השלישית השתייכו נשים שהביעו הן דאגה לעובר והן רגשות אשם על המגבלות שהוא‬ ‫יכניס לחייהן כלומר, רגשות בו זמניים לעצמן ולילוד. עוד טענה גיליגן כי קול האישה שונה‬‫מקולו של הגבר כיוון שהוא מתמקד ביחסים , מה שבולט על רקע סביבה המדגישה את הנפרדות,‬ ‫את הגבולות בין אנשים."גברים סבורים כי בכך שהם מכירים את עצמם הם גם מכירים את האישה,‬ ‫ושמספיק לנשים שיכירו את האחר בכדי שיהיו בקשר עם עצמן " )סוקרטס(‬ ‫גישות פמיניסטיות : נחלקות לגישות מתונות וקיצוניות. הגישות הקיצוניות טוענות שעצם‬‫ההיריון, הלידה והטיפול בתינוק מהווה מגבלה בפני נשים ולכן יש למצוא מוצא למכשול זה. הגישות‬ ‫המתונות רואות בנשים שכבה חברתית מקופחת שצריך לדאוג ולקדם את מעמדה בחברה. הגברים‬ ‫מקבלים תפקידים פוליטיים וכלכליים ושולטים בכך בסדר החברתי, הנשים מתמקדות בקשרים‬ ‫בילדים ובמשפחה. החוק מגן על הגברים כיוון שהם אלו שמחוקקים אותם. הגישות המתונות‬ ‫מסכימות עם גישת הלמידה החברתית, על פיהן למידת תפקיד המין מוכתב ע"י החברה )הטובים‬ ‫לטייס והטובות לטייסים(. גישות אלו הולידו תנועות אשר ביקשו לחזק נשים באסרטיביות וקבלת‬ ‫תפקידים משפיעים בחברה.‬‫התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד- ההתפתחות הרגשית ,האישיות או ההתפתחות‬ ‫הפסיכולוגית‬
  30. 30. ‫03‬ ‫אבי התיאוריה הוא פרויד. נולד ב- 6581. פרויד כמו פיאזה טען ש ההתפתחות הרגשית‬‫מתנהלת בשלבים . כל הכללים החלים על ההתפתחות בשלבים חלים גם על התיאוריה של פרויד:‬ ‫ההתפתחות תלויה בגיל , הילד עובר משלב לשלב בהתאם לגיל שלו וזו סכימה אוניברסאלית. כל‬ ‫שלב בנוי משלב שלפניו, וילד לא יכול לקפוץ שלבים. ככל שהשלב מוקדם יותר הוא חשוב יותר‬ ‫בתחום התפתחות האישיות ומהווה בסיס להתפתחות האישיות. ההנחה היא שאם יש לנו בעיה‬‫בשלב המוקדם של ההתפתחות הדבר משפיע על כל מבנה האישיות. מסקנה לפי התיאוריה הזו, אם‬ ‫אנו רוצים לגדל ילד בריא בנפשו צריך להשקיע בשלבים המוקדמים של ההתפתחות. פרויד הרחיק‬ ‫לכת ואמר שהאישיות קיימת כבר בגיל 6 וכל מה שיבוא אח"כ זה פחות חשוב, זה רק עיצוב, כי‬ ‫בסיס האישיות כבר קיים בגיל 6,5. היום יש מחקרים שמראים שיש עקביות בין הילדות‬ ‫לבין ההתבגרות. יש עקביות במובן שבדקו ילדים בגיל ההתבגרות ומצאו שילדים שהיו להם‬ ‫נתונים חיובים מבחינה אישיותית הדבר המשיך גם בגיל ההתבגרות. לפי פרויד הילד הוא אבי‬ ‫המבוגר. תרומתו של פרויד הייתה בזה שיש חשיבות לילדות. עובדה שהיום מכשירים אנשים‬ ‫לטיפול בילדים כי הילדות חשובה.‬ ‫פרויד יצא מהנחת יסוד שמה שמניע את ההתפתחות זה שני דחפים: מין ותוקפנות‬ ‫המין והתוקפנות הם האנרגיה של האישיות. פרויד צמצם את כל ההתנהגות האנושית לשני‬ ‫דחפים אלו. לכן קראו לתיאוריה הזו גם ‪ = Redaction‬רדוקציה, שהיא צמצום –‬ ‫מצמצם את כל מה שאנו עושים לשני מניעים אלו, אלו הם דחפים מולדים, אלו הם‬ ‫אינסטינקטים. אז למה בכל זאת אנו קוראים להם דחפים ולא אינסטינקטים? מה ההבדל בין‬ ‫דחפים לאינסטינקטים? לפי פרויד והגישה הפסיכואנליטית והפסיכו דינאמית – גם אינסטינקט‬ ‫וגם דחף הם מולדים, אבל דחף הוא משהו שאנו יכולים לנהל אותו, אנו יכולים לשלוט בו‬ ‫ובאינסטינקט לא שולטים.כל חיי האדם הוא מאבק בין הדחפים הללו לבין דרישות החברה.‬
  31. 31. ‫13‬ ‫הדחף ) ה- ‪ – Drives‬מניעים ( רוצה להגיע לשחרור, להנאה, להרפיה לעונג – ‪ . Discharge‬הדחף,‬ ‫האנרגיה הזו קיימת מהיום הראשון לחיינו. אנרגיה זו מנסה כל הזמן להגיע לשחרור, לצאת מהגוף,‬ ‫ובשחרור זה יש הנאה. ההנאה קיימת מעצם שחרור האנרגיה. בכל שלב הדחף בוחר לו‬‫אובייקט אחר שדרכו הוא משתחרר , האובייקט משתנה משלב לשלב )פ ה , פי הטבעת ,‬ ‫איברי המין וכד(. האובייקט הוא זה שקובע את השלב .‬ ‫האישיות‬ ‫מבנה‬‫עפ"י פרויד, האישיות מורכבת משלושה חלקים בשלוש רמות מודעות הן כמו קרחון שרק קצהו בולט‬ ‫מעל פני המים. במקרה זה, רק במודע נראה בחוץ. הסמוך למודע ותת המודע נמצאים מתחת לפני‬ ‫המים.‬‫מודע - כל מה שהאדם קשוב אליו ברגע נתון: תחושות, רצונות, מחשבות, זיכרונות שאנחנו מעלים‬ ‫עכשיו וכד. מקור המודע הוא החושים ומה שעולה מהסמוך למודע ומתת המודע. לאדם יש מגע‬ ‫ממשי מיידי עם המודע.‬ ‫סמוך למודע – כל התכנים )תחושות, רצונות, מחשבות, זיכרונות( שאינם במודע ברגע זה, אך‬ ‫יכולים לעלות למודע בכל רגע עפ"י בחירה או צורך. מקורות הסמוך למודע הם החושים )מעבירים‬ ‫לסמוך למודע כל מה שעסקנו בו קודם כשאנחנו עוסקים בדבר חדש( ותת המודע.‬‫תת מודע / לא מודע - כל התכנים )תחושות, רצונות, מחשבות, זיכרונות( שהאדם אינו מודע להם‬‫= אינו יודע על קיומם, אחרת היו גורמים לו חרדה גדולה. האדם טומן בתת מודע, תחושות אסורות,‬ ‫זיכרונות וחוויות מאיימות וכד. לפי פרויד זה החלק הגדול ביותר והמשמעותי ביותר מבחינת‬ ‫התנהגותו של הפרט.‬
  32. 32. ‫23‬ ‫חלקי האישיות‬‫סתמי )א י ד (- כל הדחפים שהאדם נולד איתם. דוחף את האדם לפעול למען השגת סיפוק מיידי של‬ ‫הצרכים ללא כל התחשבות באילוצים חברתיים או מציאותיים. נקרא גם דחף, יצר או איד.‬ ‫הסתמי נמצא כולו בתת מודע. הוא אינו משתנה משך חיינו. האינסטינקטים האנושיים לפי פרויד‬ ‫מחולקים לאינסטינקט של חיים )כל הצרכים השומרים על קיומו של האדם כמו:מזון, שתיה, אויר‬‫ומין( ולאינסטינקט של מוות )הדחפים המביאים את האדם לפגוע בעצמו, בזולתו או ברכוש(. הסתמי‬ ‫מופעל ע"י עקרון ההנאה והכאב )חיפוש הנאה והימנעות מכאב(.‬‫אני עליון- מתפתח סביב גיל הגן )٥-٤(. כולל את על הערכים והנורמות החברתיות שמחנכים אליהן‬ ‫את הילד בבית ובמערכת החינוך. האני העליון הוא צו המצפון, המוסר. האני העליון הוא זה שגורם‬ ‫לנו לייסורי מצפון. נקרא גם סופר אגו. האני העליון נמצא בכל שלוש רמות המודעות.‬ ‫אני – המתווך בין היצר למוסר, בין הסתמי לאני העליון. מתחיל להתפתח בגיל שנה. מווסת את‬ ‫התנהגותו של הפרט כפשרה בין יצרו לאילוצים החברתיים. העיקרון המנחה הוא עיקרון המציאות .‬ ‫נקרא גם אגו. האני נמצא בכל שלוש רמות המודעות.‬ ‫הדינאמיקה של האישיות‬‫לטענתו של פרויד, יש כוח המפעיל / המניע את האדם ואת אישיותו. האישיות היא מערכת אנרגטית‬ ‫הפועלת מכוח שני עקרונות פיזיקאליים חוק שימור האנרגיה ועקרון שיווי המשקל.‬‫חוק שימור האנרגיה לפי החוק הפיזיקאלי של שימור האנרגיה, אנרגיה אינה הולכת לאיבוד. היא‬ ‫יכולה לשנות את צורתה. אך הכמות אינה משתנה. אצל האדם, כשהוא משקיע אנרגיה רבה בסיפוק‬ ‫דחף מסוים, לא נשארת לו מספיק אנרגיה לסיפוק צרכים אחרים. )בתקופת בחינות, הלימוד‬
  33. 33. ‫33‬ ‫האינטנסיבי לא משאיר לתלמיד אנרגיות רבות לפעילויות אחרות(. האנרגיה המזינה את אינסטינקט‬ ‫המין נקראת ליבידו.‬‫עקרון שיווי המשקל )ה ו מ אוסטזיס ( כל מערכת, ובכללה האדם, שואפת להגיע לאיזון. אי שיווי‬‫משקל, יוצר דחף, המניע את האדם לספק את הצורך. )ראה נושא מוטיבציה שלמדנו(. לדוגמא: חוסר‬ ‫מזון גורם לרעב שגורם לאכילה.‬ ‫העובדה שהאדם מונע ע"י דחפיו ושני עקרונות פיזיקאליים אלה, הביאה את פרויד‬ ‫לחשיבה דטרמיניסטית לפיה לכל מחשבה , רגש או פעולה יש סיבה.‬ ‫חרדה‬ ‫לפי פרויד כשהאדם חש בסכנה הוא מגיב בחרדה. חרדה היא רגש לא נעים המלווה בתחושות‬ ‫גופניות המזהירות את האדם מפני סכנה אפשרית.‬ ‫לפי פרויד החרדה מניע את האדם לפעול, ולכן, גם היא מסבירה התנהגויות אנושיות רבות.‬ ‫פרויד מבחין בשלושה מקורות לחרדה, אם כי לא תמיד ניתן לבודד בבירור כל אחת מהן‬ ‫ולהתייחס אליה כגורם יחיד.‬‫חרדה מציאותית – תגובה רגשית לסכנה ממשית הנמצאת בסביבה. חרדה זו שומרת על קיומנו כי‬ ‫היא מתריעה על סכנה ממשית בסביבתנו.‬ ‫חרדה נירוטית – תגובה רגשית לסכנה שמקורה בסתמי. מתעורר דחף, והאדם חרד שלא יוכל‬ ‫לשלוט בו. )בעיקר דחפים מיניים ותוקפנות(. לעיתים תחילתה של חרדה נירוטית היא בחרדה‬ ‫מציאותית.‬
  34. 34. ‫43‬‫חרדה מוסרית – תגובה רגשית לרגשי אשמה / ייסורי מצפון שהאדם חווה עקב מימוש מחשבה או‬ ‫מעשה אסורים. גם חרדה זו מתחילה לעיתים כחרדה מציאותית )עונש שקיבלנו בגין מעשה אסור(.‬ ‫ניתן לראות בתשתית התרבות את הסובלימציה של דחפים מיניים ותוקפניים )ספורטאים, מנתחים‬ ‫ועוד(. נחשב למנגנון בריא, שכן האגו אינו מונע את ביטוי הדחף אלא מחליף את האובייקט.‬ ‫מנגנוני הגנה‬ ‫מנגנוני ההגנה נועדו לצמצם את החרדה )הנירוטית והמוסרית( המאיימת על האדם.‬ ‫המשותף לכל מנגנוני ההגנה הוא שכולם פועלים בלא מודע, וכולם מעוותים את המציאות ברמה‬ ‫מסוימת כדי שהחרדה תהיה פחות מאיימת. לפי פרויד, שימוש במנגנוני הגנה הוא טבעי ונורמאלי.‬ ‫יחד עם זאת, יש להבין ששימוש מוגזם במנגנוני הגנה מביא את האדם לחיות במציאות מדומה.‬‫בנוסף, לפי פרויד, עפ"י חוק שימור האנרגיה, עיסוק מוגזם במנגנוני הגנה מונע מהאדם תפקוד יעיל.‬ ‫פירוט מנגנוני ההגנה:‬ ‫הדחקה - מנגנון בסיסי המהווה מרכיב גם במנגנונים אחרים. הדחקה היא הכנסת הדחף ונעילתו‬ ‫בתת מודע. כך האדם לא יודע על קיומו של הדחף ולכן לא יכנס לחרדה. האדם מדחיק גם אירועים‬ ‫טראומטיים או חוויות מתסכלות המשפיעות על הדימוי העצמי שלו. מנגנון זה גוזל מהאדם אנרגיה‬ ‫מרובה ופוגם בפעילויותיו בתחומים האחרים. הדחקה מתייחסת לאירועים שקרו בעבר.‬ ‫עידון )סובלימציה( - מנגנון המשרת את האדם ואת החברה. אינו מונע את הדחף האסור, אך‬ ‫מתעל אותו לפעילות אחרת המקובלת בחברה. הדחף לא משתנה. משתנה התוצר שלו.‬ ‫הכחשה - התעלמות )בהווה( מתכנים מאיימים כאילו אינם קיימים.‬

×