Your SlideShare is downloading. ×
0
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
שיעור ניווט 1   מושגי ניווט
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

Thanks for flagging this SlideShare!

Oops! An error has occurred.

×
Saving this for later? Get the SlideShare app to save on your phone or tablet. Read anywhere, anytime – even offline.
Text the download link to your phone
Standard text messaging rates apply

שיעור ניווט 1 מושגי ניווט

2,884

Published on

0 Comments
1 Like
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

No Downloads
Views
Total Views
2,884
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
1
Actions
Shares
0
Downloads
0
Comments
0
Likes
1
Embeds 0
No embeds

Report content
Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
No notes for slide

Transcript

  • 1. ‫ניווט מכשירים ב‬
  • 2. ‫קורס ניווט ב‬‫‪ ‬קורס ניווט ב כולל את הנושאים הבאים:‬‫מושגי ניווט כלליים (מעין המשך לניווט א).‬ ‫‪‬‬ ‫מכשירים ימיים.‬ ‫‪‬‬ ‫מבוא לתקשורת ימית.‬ ‫‪‬‬ ‫מבוא ל-‪.GMDSS‬‬ ‫‪‬‬ ‫הה‬
  • 3. ‫ניווט ב > מבנה הקורס‬‫שיעור 1: הרשת הגיאוגרפית, מייל ימי ומידות‬ ‫‪‬‬‫ימיות, מעגלים גדולים, המפה הימית, מצפנים,‬ ‫כוכב הצפון, עונות השנה, גאות ושפל, זמן‬ ‫בינלאומי.‬ ‫שיעור 2: מכשירים ימיים.‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור 3: מבוא לקשר (רדיו טלפון) ימי.‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור 4: תקשורת ימית ו-‪.GMDSS‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור 5: חזרה ומעבר על מבחנים.‬ ‫‪‬‬ ‫הה‬
  • 4. ‫שיעור 1‬‫מהרשת הגיאוגרפית ועד כוכב הצפון‬
  • 5. ‫שיעור 1 > הרשת הגיאוגרפית‬ ‫‪ ‬הרשת הגיאוגרפית היא שיטה‬ ‫להגדיר מיקום על פני כדור הארץ‬ ‫באופן מדויק.‬ ‫‪ ‬כל נקודה מוגדרת על ידי‬ ‫קואורדינטות המגדירות חיתוך של קו‬ ‫אורך‬ ‫וקו‬ ‫)‪(latitude‬‬ ‫רוחב‬ ‫)‪.(longitude‬‬ ‫‪ ‬לדוגמה:‬ ‫‪Lat‬‬ ‫‪32°08.34’N‬‬ ‫‪Long 032°35.50’E‬‬ ‫הה‬
  • 6. ‫שיעור 1 > הרשת הגיאוגרפית‬ ‫לכדור הארץ יש ציר סיבוב.‬ ‫‪‬‬‫הצפון והדרום האמיתיים (קטבים גיאוגרפיים) הם הנקודות בהן הציר‬ ‫‪‬‬ ‫הדמיוני חותך את המעטפת.‬‫הקו שחוצה את כדוה"א לשני חצאים שווים בדיוק בין הקטבים נקרא‬ ‫‪‬‬ ‫קו המשווה )‪ (Equator‬והוא מהווה את קו הרוחב ‪.0º‬‬‫קו האורך ‪ 0º‬הוגדר כקו האורך שעובר במצפה הכוכבים בגריניץ,‬ ‫‪‬‬ ‫אנגליה.‬ ‫הה‬
  • 7. ‫שיעור 1 > הרשת הגיאוגרפית > קווי רוחב‬ ‫‪ ‬קווי הרוחב נמדדים לפי הזווית‬ ‫הנמדדת בין מישור המשווה לבין‬ ‫הקו עצמו. קודקוד הזווית הוא‬ ‫מרכז כדור הארץ.‬ ‫‪ ‬קווי הרוחב נעים בין ‪( 0º‬קו‬ ‫המשווה) ל- ‪ 90º‬צפון (הקוטב‬ ‫הצפוני) ו- ‪ 90º‬דרום (הקוטב‬ ‫הדרומי). ובסך הכל: °081.‬ ‫הה‬
  • 8. ‫שיעור 1 > הרשת הגיאוגרפית > קווי אורך‬ ‫‪ ‬קווי האורך נמדדים לפי הזווית‬ ‫הנמדדת על מישור המשווה בין קו‬ ‫גריניץ לקו עצמו. קודקוד הזווית‬ ‫הוא מרכז כדור הארץ.‬ ‫‪ ‬קווי האורך נעים בין ‪( 0º‬קו גריניץ)‬ ‫ו-‪180º‬‬ ‫ל- ‪ 180º‬לכיוון מזרח‬ ‫מעלות לכיוון מערב ובסך הכל:‬ ‫°063.‬ ‫הה‬
  • 9. ‫שיעור 1 > הרשת הגיאוגרפית >‬ ‫שאלה לדוגמה (1)‬‫היחס בין מספר מעלות האורך לבין מספר‬ ‫‪‬‬ ‫מעלות הרוחב...‬ ‫יש פי שנים מעלות רוחב מאורך.‬ ‫א-‬ ‫יש פי שנים מעלות אורך מרוחב.‬ ‫ב-‬ ‫יש מספר זהה של מעלות אורך ורוחב.‬ ‫ג-‬ ‫כל התשובות נכונות.‬ ‫ד-‬ ‫הה‬
  • 10. ‫שיעור 1 > הרשת הגיאוגרפית >‬ ‫שאלה לדוגמה (2)‬ ‫המרחק בין שני קווי אורך מסוימים ...‬ ‫‪‬‬ ‫הוא קבוע תמיד.‬ ‫א-‬ ‫הולך וגדל ככל שמתקרבים לקטבים.‬ ‫ב-‬‫הולך וגדל בחצי הכדור הצפוני וקבוע בחצי הדרומי.‬ ‫ג-‬ ‫הולך וקטן ככל שמתקרבים לקטבים (גדול ביותר‬ ‫ד-‬ ‫על קו המשווה).‬ ‫הה‬
  • 11. ‫שיעור 1 > הרשת הגיאוגרפית >‬ ‫שאלה לדוגמה (3)‬ ‫המרחק בין שני קווי רוחב מסוימים ...‬ ‫‪‬‬ ‫הוא קבוע תמיד.‬ ‫א-‬ ‫הולך וגדל ככל שמתקרבים לקו גריניץ.‬ ‫ב-‬‫הולך וגדל ככל שמתקרבים לקו אורך ‪.180º‬‬ ‫ג-‬ ‫תשובות א-ג שגויות.‬ ‫ד-‬ ‫הה‬
  • 12. ‫שיעור 1 > מעגל גדול‬ ‫מעגל גדול מוגדר כמעגל על פני כדור הארץ שהמישור‬ ‫‪‬‬ ‫הדמיוני שהוא יוצר עובר במרכז כדור הארץ.‬ ‫באנגלית: ‪.Great Circle‬‬ ‫‪‬‬‫קל יותר לחשוב על מעגל גדול כעל כל מעגל על פני כדור‬ ‫‪‬‬ ‫הארץ שמחלק את הכדור לשני חצאים שווים.‬ ‫כל מעגל שמישורו אינו "חותך" את מרכז כדור הארץ‬ ‫‪‬‬ ‫נקרא מעגל קטן (באנגלית: ‪.)Rhumb line‬‬ ‫הה‬
  • 13. ‫שיעור 1 > מעגל גדול‬‫דוגמאות למעגלים גדולים‬ ‫הה‬
  • 14. ‫שיעור 1 > מעגל גדול‬ ‫‪ ‬אנו מכירים מספר מעגלים גדולים:‬ ‫‪ ‬כל קווי האורך הם חצאי מעגל גדול.‬ ‫‪ ‬קו המשווה הוא קו הרוחב היחידי שהוא מעגל גדול.‬ ‫‪ ‬יש מעגלים גדולים נוספים שהם אינם קווי אורך או רוחב.‬ ‫למעשה, בין כל שתי נקודות עוברת קשת שהיא חלק‬ ‫ממעגל גדול.‬‫‪ ‬כל קווי הרוחב, למעט קו המשווה, הם מעגלים קטנים.‬ ‫הה‬
  • 15. ‫שיעור 1 > מעגל גדול‬ ‫‪ ‬מדוע יש חשיבות למושג המעגל הגדול?‬ ‫עובדה חשובה – המרחק הקצר ביותר בין‬‫שתי נקודות על פני כדור הארץ הוא על פני‬ ‫המעגל הגדול.‬ ‫‪ ‬עבור נקודות קרובות, לא חוסכים הרבה בהתקדמות‬ ‫על המעגל הגדול, אבל הניווט מסתבך...‬ ‫הה‬
  • 16. ‫שיעור 1 > מידות ימיות> המייל הימי‬ ‫מידת המרחק שבשימוש בניווט ימי הינה מייל ימי.‬ ‫‪‬‬ ‫מייל ימי מוגדר כמרחק המהווה דקה (זוויתית) מהיקף כדוה"א.‬ ‫‪‬‬ ‫מייל ימי הינו דקת אורך על פני קו המשווה (בלבד).‬ ‫‪‬‬ ‫מייל ימי הוא גם דקת רוחב על קו אורך (כלשהוא).‬ ‫‪‬‬ ‫מייל ימי אחד שווה בקירוב ל-358,1 מטרים.‬ ‫‪‬‬ ‫מייל ימי מסומן באות ‪ M‬או ב- ‪.(Nautical Mile) NM‬‬ ‫‪‬‬‫חישוב פשוט מראה שהיקף כדור הארץ הוא בקירוב °063 ‪60 X‬‬ ‫‪‬‬‫= 006,12 מייל ימי, או כ-000,04 ק"מ (אנו מתעלמים מפחיסות‬ ‫כדוה"א).‬ ‫הה‬
  • 17. ‫שיעור 1 > מידות ימיות> המייל הימי‬ ‫דקה = ’1= ‪1M‬‬ ‫‪ ‬במפה מודדים מרחקים על ידי‬ ‫מדידת מספר דקות הרוחב‬ ‫שהמרחק הרצוי שווה להם.‬ ‫‪10M‬‬ ‫‪Lat 32°09’N‬‬ ‫דוגמה: מרחק‬ ‫זה שווה למייל‬ ‫‪Lat 32°08’N‬‬ ‫ימי אחד‬ ‫קו אורך‬ ‫הה‬
  • 18. ‫שיעור 1 > מידות ימיות‬ ‫‪ 1 ‬מייל = 000,1 פאדום = 0002 יארד = 358,1 מ.‬‫‪1NM = 1,000fathom = 2,000yard = 1,853m‬‬ ‫‪ 1 ‬פאדום = 2 יארד = 6 פיט‬‫‪1fathom = 2yard = 6f‬‬ ‫‪ 1 ‬יארד = 3 פיט = 5.19 ס"מ‬‫‪1yard = 3f = 91.5cm‬‬ ‫‪ 1 ‬פיט = 21 אינץ = 5.03 ס"מ‬‫‪1f = 12” = 30.5cm‬‬ ‫‪ 1 ‬אינץ = 45.2 ס"מ‬‫‪1” = 2.54cm‬‬ ‫הה‬
  • 19. ‫שיעור 1 > המפה הימית‬‫‪ ‬כדור הארץ הוא כדור מעט אליפטי המסתובב על ציר צפון-דרום.‬ ‫‪ ‬המפה הימית היא נגזרת דו-ממדית של כדור הארץ.‬ ‫הה‬
  • 20. ‫שיעור 1 > המפה הימית‬ ‫תכונות נדרשות מהמפה הימית:‬ ‫‪ ‬שיקוף נאמן של המציאות (מתאר החוף).‬ ‫‪ ‬הגדרת אתר (קווי אורך ורוחב ניצבים זה לזה).‬ ‫‪ ‬מדידת כיוונים וטווחים קלה ונוחה.‬ ‫הה‬
  • 21. ‫שיעור 1 > המפה הימית‬ ‫‪ ‬במשך ההיסטוריה נעשו ניסיונות רבים, ליצור מפה ימית.‬‫‪ ‬בשנת 9651 פיתח מרקטור את שיטת ההיטל המשמשת אותנו עד עצם‬ ‫היום הזה.‬ ‫הה‬
  • 22. ‫שיעור 1 > המפה הימית‬‫‪ ‬בהיטל מרקטור גליל מקיף את הכדור ומשיק לו לאורכו של קו המשווה.‬ ‫‪ ‬בהיטל מרקטור, היבשות והימים שומרים על תוואי השטח.‬ ‫יתרונו הגדול של היטל מרקטור – קו ישר מהווה כיוון‬ ‫אחיד ביחס לצפון. הפלגה בקו ישר הינה הפלגה בקורס‬ ‫קבוע!‬ ‫הה‬
  • 23. ‫שיעור 1 > המפה הימית‬ ‫‪ ‬במפות מרקטור נוצרים העיוותים הבאים:‬ ‫‪ ‬קווי האורך מקבילים.‬ ‫‪ ‬קנה המידה משתנה על-פני המפה בין קווי הרוחב.‬‫‪ ‬שטח היבשות והימים גדל ככל שמתרחקים מקו המשווה.‬ ‫הה‬
  • 24. ‫שיעור 1 > המפה הימית‬ ‫‪ ‬כדי להתגבר על העיוותים הנוצרים במפת מרקטור נקפיד על הכללים‬ ‫הבאים:‬ ‫‪ ‬נשתמש במפות מרקטור רק לאזורים בין ‪.60°S -60°N‬‬ ‫‪ ‬לא ננווט על מפות מרקטור המכסות שטח גדול מ-006 מייל רבוע.‬‫‪ ‬נמדוד טווחים בצדי המפה מול אזור המדידה (על סקלת קווי הרוחב).‬ ‫דקה = ’1= ‪1M‬‬ ‫‪10M‬‬ ‫הה‬
  • 25. ‫שיעור 1 > היטל גנומוני מישורי‬ ‫בבואנו לתכנן מסע על מעגל‬ ‫גדול, ניתן להשתמש:‬ ‫•‪.GPS‬‬ ‫•תוכנות מחשב (זמינו‬ ‫באינטרנט).‬ ‫•מפה בהיטל גנומוני מישורי (קו‬ ‫ישר על מפה זו אינו בקורס אחיד,‬ ‫אוסטרליה-דרום אפריקה‬ ‫- לג על מעגל גדול‬ ‫אלא משתנה בכל קטע, אך‬ ‫המרחק יהיה הקצר ביותר).‬ ‫הה‬
  • 26. ‫שיעור 1 > קורס חלזוני‬ ‫•כל קורס שאינו בדיוק צפון, דרום, מזרח או מערב.‬‫•קווי הקורס החלזוני חותכים את קווי האורך והרוחב בזווית‬ ‫קבועה.‬ ‫הה‬
  • 27. ‫שיעור 1 > קו האופק‬ ‫הה‬
  • 28. ‫שיעור 1 > קו האופק‬ ‫ישנם מקרים בהם אנו מעוניינים לדעת‬ ‫‪‬‬ ‫מה הוא המרחק אל קו האופק שלנו.‬ ‫כלומר, מהו הטווח שבו קו הראיה‬ ‫‪‬‬ ‫שלנו משיק לכדור הארץ.‬ ‫מעבר לטווח זה לא נוכל לראות עצמים‬ ‫‪‬‬ ‫הנמצאים בגובה פני הים.‬ ‫מכיוון שכדור הארץ עגול ובעל רדיוס‬ ‫‪‬‬ ‫ידוע, מרחק האופק תלוי בגובה הצופה‬ ‫מעל פני הים.‬ ‫הה‬
  • 29. ‫שיעור 1 > קו האופק‬ ‫‪ ‬נוסחה לחישוב המרחק לאופק:‬ ‫המרחק לאופק במייל = (גובה הצופה בפיט)√ ‪1.2 X‬‬‫(גובה הצופה במטר)√ ‪= 2.1 X‬‬ ‫הה‬
  • 30. ‫שיעור 1 > קו האופק‬‫דוגמה: אנחנו בגובה 9 רגל מעל פני הים. מהו טווח האופק שלנו?‬ ‫‪‬‬ ‫תשובה: 6.3 מייל = 3‪1.2X√9 = 1.2X‬‬ ‫‪‬‬‫כלומר טווח האופק שלנו הוא 6.3 מייל. שימו לב כי במדובר בטווח‬ ‫‪‬‬ ‫שבו נוכל להתחיל לראות עצמים הנמצאים בגובה פני הים.‬ ‫כל עצם בעל גובה (כגון תורן של ספינה) נראה מטווח רחוק יותר‬ ‫‪‬‬ ‫(יש לחשב את טווח האופק שלו ולחברו לשלנו).‬ ‫הה‬
  • 31. ‫שיעור 1 > קו האופק‬ ‫‪ ‬על מפה ימית רשום ליד מגדלורים הטווח בו הם‬‫נראים. טווח זה תלוי בגובה המגדלור מעל פני הים,‬ ‫אבל הוא גם תלוי בגובה הצופה.‬ ‫‪ ‬הטווח הכתוב במפה מחושב עפ"י עוצמת ההארה‬ ‫של המגדלור (בהנחה שטווח האופק אינו מהווה‬ ‫מגבלה).‬ ‫הה‬
  • 32. ‫שיעור 1 > תנועת כדור הארץ סביב השמש‬ ‫ועונות השנה‬ ‫‪ ‬כדור הארץ מקיף את השמש במסלול אליפטי. השמש נמצאת‬ ‫באחד מקודקודי האליפסה הדמיונית.‬ ‫‪ ‬המרחק הממוצע של כדור הארץ מהשמש הוא כ-051 מיליון‬ ‫ק"מ.‬‫‪ ‬המישור הדמיוני עליו נע כדור הארץ סביב השמש נקרא מישור‬ ‫המילקה (‪.)ecliptic plane‬‬ ‫הה‬
  • 33. ‫שיעור 1 > תנועת כדור הארץ סביב‬ ‫השמש ועונות השנה‬ ‫‪ ‬ציר הסיבוב של כדור הארץ נוטה‬ ‫בזווית של כ- ‪ 23.5º‬יחסית לאנך‬ ‫למישור המילקה (‪.)Ecliptic‬‬ ‫‪ ‬נטייה זו גורמת לכך שזווית‬ ‫הפגיעה של קרני השמש בכדור‬ ‫הארץ אינה זהה על פני כל‬ ‫הכדור.‬ ‫‪ ‬תופעה זו גורמת למחזור עונות‬ ‫השנה אותו אנו מכירים.‬ ‫הה‬
  • 34. ‫שיעור 1 > תנועת כדור הארץ סביב‬ ‫השמש ועונות השנה‬ ‫קיץ בחצי הכדור הצפוני‬ ‫חוג הקוטב הצפוני ‪66.5°N‬‬ ‫(6/12 – היום הארוך בשנה)‬ ‫הנטייה של ציר הסיבוב‬ ‫שמש גורמת לכך שקרני השמש‬ ‫פוגעות בחצי הכדור הצפוני‬ ‫חוג הסרטן ‪23.5°N‬‬ ‫בזווית קהה יותר ואז קיץ‬ ‫בחצי הצפוני.‬ ‫קו המשווה‬ ‫בשיא הקיץ (6/12) השמש‬‫בדיוק מעל קו רוחב ‪23.5°N‬‬ ‫חוג הגדי ‪23.5°S‬‬ ‫(חוג הסרטן).‬ ‫הה‬ ‫חוג הקוטב הדרומי ‪66.5°S‬‬
  • 35. ‫שיעור 1 > תנועת כדור הארץ סביב‬ ‫השמש ועונות השנה‬ ‫קיץ בחצי הכדור הצפוני‬‫חוג הקוטב הצפוני ‪66.5°N‬‬ ‫(6/12 – היום הארוך בשנה)‬ ‫ניתן לראות שחוג הקוטב הצפוני‬ ‫מואר כולו, לעומת חוג הקוטב‬ ‫הדרומי החשוך כולו.‬ ‫חוג הקוטב הדרומי ‪66.5°S‬‬ ‫הה‬
  • 36. ‫שיעור 1 > תנועת כדור הארץ סביב‬ ‫השמש ועונות השנה‬ ‫חורף בחצי הכדור הצפוני‬ ‫חוג הקוטב הצפוני ‪66.5°N‬‬ ‫(21/12 – היום הקצר בשנה)‬ ‫כאשר כדור הארץ נמצא בצד‬‫האחר של השמש. הנטייה של‬‫ציר הסיבוב גורמת לכך שקרני‬ ‫חוג הסרטן ‪23.5°N‬‬ ‫השמש פוגעות בחצי הכדור‬ ‫הצפוני בזווית חדה יותר ואז‬ ‫קו המשווה‬ ‫חורף בחצי הצפוני.‬‫בשיא החורף (21/12) השמש‬ ‫חוג הגדי ‪23.5°S‬‬ ‫בדיוק מעל קו רוחב ‪23.5°S‬‬ ‫שמש‬ ‫(חוג הגדי).‬ ‫הה‬ ‫חוג הקוטב הדרומי ‪66.5°S‬‬
  • 37. ‫שיעור 1 > תנועת כדור הארץ סביב‬ ‫השמש ועונות השנה‬‫חוג הקוטב הצפוני ‪66.5°N‬‬ ‫חורף בחצי הכדור הצפוני‬ ‫(21/12 – היום הקצר בשנה)‬ ‫ניתן לראות שחוג הקוטב הצפוני‬ ‫חשוך כולו, לעומת חוג הקוטב‬ ‫הדרומי המואר כולו.‬ ‫חוג הקוטב הדרומי ‪66.5°S‬‬ ‫הה‬
  • 38. ‫שיעור 1 > תנועת כדור הארץ סביב‬ ‫השמש ועונות השנה‬ ‫אביב, סתיו‬ ‫(3/12, 9/12 – ימי השוויון)‬ ‫חוג הקוטב הצפוני ‪66.5°N‬‬ ‫כאשר כדוה"א במחצית הדרך‬ ‫בין שיא הקיץ לשיא החורף‬ ‫(ולהיפך).‬ ‫חוג הסרטן ‪23.5°N‬‬ ‫זווית הנטייה למישור המילקה‬‫אינה על ציר שמש-כדוה"א ולכן‬ ‫קו המשווה‬ ‫שמש איננה משפיעה.‬‫זווית פגיעת קרני השמש תהיה‬ ‫חוג הגדי ‪23.5°S‬‬ ‫זהה בין שני חצאי הכדור.‬ ‫הה‬ ‫חוג הקוטב הדרומי ‪66.5°S‬‬
  • 39. ‫שיעור 1 > תנועת כדור הארץ סביב‬ ‫השמש ועונות השנה‬ ‫אביב, סתיו‬ ‫(3/12, 9/12 – ימי השוויון)‬‫חוג הקוטב הצפוני ‪66.5°N‬‬ ‫ניתן לראות שחציו של‬ ‫חוג הקוטב מואר וחציו‬ ‫חשוך (קו האור והצל‬ ‫עובר בדיוק דרך נק‬ ‫הקוטב).‬ ‫לסיכום, ניתן לראות שתנועת כדוה"א גורמת‬ ‫לשמש לבצע תנועה מדומה מחזורית בין חוג‬ ‫הסרטן לחוג הגדי דרך קו המשווה השמיימי.‬ ‫הה‬
  • 40. ‫שיעור 1 > תנועת כדור הארץ סביב‬ ‫השמש ועונות השנה‬ ‫המסלול המדומה של‬ ‫השמש בשמיים מעל הצופה‬ ‫תלוי ב-2 גורמים:‬ ‫חוג הקוטב‬ ‫‪‬היום בשנה‬ ‫‪‬קו הרוחב‬ ‫‪GeoClock‬‬‫קווי רוחב בינוניים‬ ‫הה‬ ‫האיזור המשווני‬
  • 41. ‫שיעור 1 > גאות ושפל‬ ‫הה‬
  • 42. ‫שיעור 1 > גאות ושפל‬ ‫תופעה זו הנקראת גם כרית (‪ TIDE‬באנגלית) נגרמת עקב‬‫השוני בין כוחות המשיכה של הירח (ובמידה מועטה יותר גם‬ ‫השמש) על חלקים שונים של כדוה"א.‬ ‫כדור הארץ‬ ‫ירח‬ ‫‪ – B ,A‬גאות – משיכת המים חזקה/חלשה יותר (בהתאמה ממשיכת‬ ‫גוף כדוה"א).‬ ‫‪ – D ,C‬שפל – משיכת המים בעוצמה זהה למשיכת גוף כדוה"א, אך‬ ‫הה‬ ‫עם רכיב לכיוון ציר מרכז כדוה"א – ירח.‬
  • 43. ‫שיעור 1 > גאות ושפל‬ ‫•מחזוריות הגאות והשפל הינה פעמיים ביממה.‬‫•כאמור, גם לשמש השפעה על התופעה, לכן למצב האסטרונומי של‬ ‫כל הגופים יש השפעה על חריפות ההבדל בין גאות לשפל.‬ ‫‪ - Spring‬מולד הירח/ירח מלא.‬ ‫כוחות השמש והירח על אותו ציר – שפל‬ ‫וגאות מקסימליים.‬ ‫‪ – Neap‬חצי ירח (ירח זורח/גורע)‬ ‫כוחות השמש והירח ניצבים – שפל וגאות‬ ‫הה‬ ‫מינימליים.‬
  • 44. ‫שיעור 1 > כוכב הצפון‬ ‫פלנטריום‬ ‫כוכב הצפון -‪POLARIS‬‬ ‫הה‬
  • 45. ‫שיעור 1 > כוכב הצפון‬ ‫‪ ‬כוכב הצפון – פולאריס נמצא מעל‬ ‫ציר הסיבוב של כדור הארץ ולכן‬ ‫מיקומו בשמיים אינו מושפע‬ ‫מסיבובו היומי של כדור הארץ.‬ ‫‪ ‬מכיוון שציר הסיבוב של כדור הארץ‬ ‫מגדיר את הצפון האמיתי, הכיוון‬ ‫פלנטריום‬ ‫לכוכב הצפון הוא הצפון האמיתי.‬ ‫‪ ‬כוכב הצפון אינו שוקע ואינו זורח‬ ‫לעולם.‬ ‫‪ ‬לא ניתן לראות את כוכב הצפון מחציו‬ ‫הדרומי של כדור הארץ.‬ ‫הה‬
  • 46. ‫שיעור 1 > כוכב הצפון‬‫‪ ‬מנקודת מבטינו, כל השמיים סובבים סביב כוכב הצפון!‬ ‫פלנטריום‬ ‫הה‬
  • 47. ‫שיעור 1 > כוכב הצפון > שיטות לאיתור‬ ‫‪ ‬כוכב הצפון נמצא בקצה היצול‬ ‫של הדובה הקטנה ( ‪URSA‬‬ ‫‪.)MINOR‬‬ ‫פלנטריום‬ ‫הה‬
  • 48. ‫שיעור 1 > כוכב הצפון > שיטות לאיתור‬ ‫מאתרים את הקסיופיאה.‬ ‫‪‬‬ ‫סוגרים את בסיס ה-‪ W‬בקו דמיוני.‬ ‫‪‬‬ ‫מוצאים קו ניצב לקו הסוגר ובאורך פי 5.1 ממנו.‬ ‫‪‬‬ ‫קו זה מצביע לכוכב הצפון.‬ ‫‪‬‬ ‫פלנטריום‬ ‫הה‬
  • 49. ‫שיעור 1 > כוכב הצפון > שיטות לאיתור‬ ‫‪ ‬מוציאים קו מחלקה‬ ‫הקדמי של הדובה הגדולה‬ ‫(‪.)URSA MAJOR‬‬ ‫‪ ‬נמשוך מ-‪ Dubhe‬קו‬ ‫באורך פי ארבע מהמרחק‬ ‫בין ‪ Merak‬ל-‪.Dubhe‬‬ ‫פלנטריום‬ ‫‪ ‬נמצא את כוכב הצפון.‬ ‫הה‬
  • 50. ‫שיעור 1 > כוכב הצפון > מציאת‬ ‫שגיאת המצפן‬ ‫כוכב הצפון מראה את הכיוון לצפון האמיתי.‬ ‫‪‬‬ ‫לפיכך ניתן למצוא את שגיאת המצפן בעזרתו‬ ‫‪‬‬ ‫(ולבודד את הדויאציה).‬ ‫בהינתן קריאת מצפן לכוכב הצפון ( ‪compass‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ )bearing‬נשווה בין הערך לבין ° 000 / ° 063‬ ‫חזרה על‬ ‫שגיאות מצפן‬‫נעזר במשפטים ‪compass best – error west‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.compass least – error east‬‬ ‫אם ידועה לנו הוריאציה ניתן לבודד משגיאת‬ ‫‪‬‬ ‫המצפן הכוללת את הדויאציה.‬ ‫הה‬
  • 51. ‫שיעור 1 > כוכב הצפון > מציאת‬ ‫שגיאת המצפן‬ ‫‪ ‬שאלה לדוגמה: נתון שהתכווין המצפני לכוכב הצפון הוא‬ ‫°753 וידוע כי הוריאציה היא ‪ .6°E‬מה הדויאציה?‬ ‫‪ ‬פתרון:‬ ‫‪ ,TB = 360º ‬המצפן מראה פחות ולכן ‪.CE = 3ºE‬‬‫‪CE = VAR + DEV > 3ºE = 6ºE + DEV‬‬‫+‪> DEV = 3ºW W‬‬ ‫-‪E‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VAR‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪DEV‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪360º‬‬ ‫‪6ºE‬‬ ‫‪354º‬‬ ‫‪3ºW‬‬ ‫‪357º‬‬ ‫הה‬
  • 52. ‫שיעור 1 > כוכב הצפון > מציאת קו‬ ‫‪POLARIS‬‬ ‫רוחב‬ ‫‪ ‬כוכב הצפון נמצא על המשך‬ ‫ציר סיבוב כדוה"א, במרחק‬ ‫גדול מאוד.‬ ‫‪ ‬ניתן ע"י מדידת זווית‬‫זווית ההגבהה‬ ‫ההגבהה בינו לבין האופק‬ ‫לקבוע את קו הרוחב.‬ ‫‪ ‬לדוגמא, צופה על קו המשווה‬ ‫קו הרוחב‬ ‫יראה אותו על קו האופק‬ ‫(הגבהה °0), צופה בקוטב‬ ‫יראה אותו בדיוק מעליו‬ ‫(הגבהה °09).‬ ‫הה‬
  • 53. ‫שיעור 1 > זמן בינלאומי ואזורי זמן‬ ‫הה‬
  • 54. ‫שיעור 1 > זמן בינלאומי ואזורי זמן‬‫שיטה לקביעת זמנים מקומיים המיוחסים לזמן בינלאומי‬ ‫‪‬‬ ‫קבוע.‬ ‫הזמן המקומי יתאים בכל מקום למצב השמש בשמיים.‬ ‫‪‬‬ ‫בשעה 21 בצהריים בכל מקום השמש תהיה בנקודה‬ ‫‪‬‬ ‫הגבוהה היותר במסלולה היומי.‬ ‫מכיוון שמיקום השמש בשמיים תלוי בסיבוב כדור‬ ‫‪‬‬ ‫הארץ, קו האורך עליו אנו נמצאים משמעותי לקביעת‬ ‫הזמן.‬‫גם ההיפך נכון – בעזרת שעון מדויק ותצפית על השמש‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לקבוע את קו האורך שלנו.‬ ‫הה‬
  • 55. ‫שיעור 1 > זמן בינלאומי ואזורי זמן> ‪GMT‬‬ ‫מסיבות היסטוריות זמן הייחוס‬ ‫‪‬‬ ‫הבינלאומי נקבע כזמן במצפה הכוכבים‬ ‫בגריניץ, אנגליה (עם כמה התאמות‬ ‫אסטרונומיות נדרשות).‬ ‫זמן זה נקרא ‪Greenwich - GMT‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.Mean Time‬‬ ‫באופן מפושט ה-‪ GMT‬שווה ל- 00:21‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר השמש בשיא הגובה עבור צופה‬ ‫בגריניץ.‬ ‫קו גריניץ הוא קו אורך 0.‬ ‫‪‬‬ ‫הה‬
  • 56. ‫שיעור 1 > זמן בינלאומי ואזורי זמן‬ ‫שיטת אזורי הזמן באה להגדיר זמנים מקומיים שונים‬ ‫‪‬‬ ‫בפרוסות גיאוגרפיות שונות של כדור הארץ.‬ ‫הזמן המקומי בכל אזור זמן צריך להתאים למצב השמש‬ ‫‪‬‬ ‫וכמו כן להיות מקושר בפשטות ל-‪.GMT‬‬ ‫ההפרש בין אזור זמן לאזור שכן הוא שעה אחת ובכל‬ ‫‪‬‬ ‫אזור הזמן הוא אחיד.‬‫מכיוון שיש 42 שעות ביממה ו-‪ 360º‬אורך – כל אזור זמן‬ ‫‪‬‬ ‫נוצר על ידי ‪ 15º‬אורך (‪.)360º/24h‬‬ ‫הה‬
  • 57. ‫שיעור 1 > זמן בינלאומי ואזורי זמן‬ ‫הה‬
  • 58. ‫זמן בינלאומי ואזורי זמן‬ ‫‪ ‬חישוב אזור הזמן הינו עפ"י הנוסחא:‬ ‫‪Long‬‬ ‫-------- = ‪TZ‬‬ ‫‪°15/hr‬‬‫את התוצאה יש לעגל עפ"י חוקי עיגול רגילים (עד 5.0 עיגול‬ ‫מטה, מעל 5.0 עיגול מעלה) מפני שאנו עובדים בשעות‬ ‫שלמות.‬ ‫אח"כ, יש כמובן להוסיף סימן לאזור עפ"י קו האורך:‬ ‫‪. - W /+ E‬‬ ‫הה‬
  • 59. ‫שיעור 1 > זמן בינלאומי ואזורי זמן>‬ ‫דוגמא:‬ ‫אתה נמצא במיקום ‪.173°30E ,32°45’N‬‬ ‫זמן ותאריך מקומיים: 60/9/22, 00:41.‬ ‫מהו הזמן והתאריך במיקום ‪?151°30W ,32°45’N‬‬ ‫תשובה:‬ ‫מיקומך באזור זמן 21+‪( GMT‬קו אורך מזרחי מקבל +).‬‫21 ~ 76.11= 51/)5.371(‬ ‫המיקום בו יש לחשב זמן הינו איזור זמן 01- (קו אורך‬ ‫מערבי מקבל -)‬‫01 ~ 1.01 = 51/)5.151(‬ ‫סה"כ ההפרש הינו 22 שעות, כלומר השעה במיקום‬ ‫המבוקש היא 00:61, יום קודם 60/9/12‬ ‫הה‬
  • 60. ‫שיעור 1 > זמן בינלאומי ואזורי זמן> קו‬ ‫התאריך הבינלאומי‬ ‫‪ ‬קו התאריך הבינלאומי (קו החלפת‬ ‫התאריך) – ‪INTERNATIONAL‬‬ ‫‪ DATE LINE‬הוא הקו אשר בו‬ ‫מתחלף התאריך בפעם הראשונה על‬ ‫פני כדור הארץ.‬ ‫‪ ‬קו זה חופף ברובו לקו אורך ‪( 180º‬הוא‬ ‫מתפתל מעט לאי חציית ישויות‬ ‫מדיניות).‬ ‫הה‬
  • 61. ‫שיעור 1 > זמן בינלאומי ואזורי זמן> קו‬ ‫התאריך הבינלאומי‬ ‫‪ ‬מכיוון שכדור הארץ מסתובב‬ ‫ממערב למזרח, חצי הכדור‬ ‫המזרחי מקדים את גריניץ‬ ‫‪E‬‬ ‫‪W‬‬ ‫(21+) ואילו החצי המערבי‬ ‫מאחר אחרי גריניץ (21-).‬ ‫-‬ ‫‪ ‬ישנם 2 אזורי זמן בני °5.7‬‫+‬‫9‬ ‫- 21 + + +‬ ‫-‬ ‫משני צידי קו התאריך, בהם‬ ‫01 11 21 11 01‬ ‫השעה זהה, אך נבדלים זה‬ ‫מזה בתאריך (הפרש 42‬ ‫שעות).‬ ‫‪ ‬על כן, יש סה"כ 52 אזורי‬ ‫זמן.‬ ‫הה‬
  • 62. ‫שיעור 1 > זמן בינלאומי ואזורי זמן> ‪UTC‬‬ ‫שיטת הזמן העולמי המתואם:‬ ‫‪‬‬ ‫‪.UNIVERSAL TIME COORDINATED – UTC‬‬ ‫לכל צרכינו, ה-‪ UTC‬שווה ל-‪ GMT‬ואפשר להשתמש‬ ‫‪‬‬ ‫בכל אחד מהמושגים כדי לציין שמדובר בזמן עולמי.‬‫ה-‪ UTC‬נקבע לפי שעונים אטומיים שמודדים את הזמן‬ ‫‪‬‬ ‫בדיוק עצום.‬ ‫חשוב לזכור – ה-‪ UTC‬הוא זמן עולמי אחיד ואינו‬ ‫‪‬‬ ‫משתנה כתלות במיקום הגיאוגרפי (אינו תלוי במיקום‬ ‫השמש).‬ ‫הה‬
  • 63. ‫שיעור 1 > שאלות?‬ ‫הה‬

×