במסגרת תכנית משכונה קיימת לשכונה מקיימת של עיריית תל אביב יפו, הציגו תושבי שכונת שפירא את ההצעות שלהם לפרויקטים קהילתיים בשכונה אשר יקדמו את שכונת שפירא להיות שכונה מקיימת. המפגש התקיים ב- 11/9/2016
רובע דרום ת"א צפוף – מיעוט של ריאות ירוקות.
אוכלוסיות מוחלשות, תחושת ניכור וזרות בין האוכלוסיות השונות של דרום העיר
חוסר נגישות לטבע - יש לכך השלכות שליליות (מחקרים).
חוסר נגישות למזון בריא ומקומי
קיבלנו 3 דונם בתוך הפארק משיחות עם נציגי אגף שפ"ע ואדריכלי הפארק
וזה השטח שכבר יש בו כבר כמה עצי פרי שזו התחלה נהדרת.
ע"י יישום של עקרונות ודפוסים אלו ניתן ליצור מערכת שמתחזקת את עצמה, ממש כמו יער טבעי, ובכך משקמת ומשמרת שירותי מערכת אקולוגיים
לאחר שקיבלנו את האישורים מהעירייה לשטח והקורס, התחלנו בתהליך הפצה וגיוס קהילה.
אחר מכן פתחנו את הקורס ליערות מאכל שבו השתתפו 30 תושבי הרובע.
לאחר הקורס התחלקנו לשתי קבוצות עבודה – תכנון פיזי של היער שיצרו תכנון מפורט ועשו בדיקות קרקע ועוד, וקבוצת פיתוח קהילתי חינוכי שיוצרת אירועים קהילתיים בעיר. בתמונות ניתן לראות את האירוע שעשינו בשכונת שפירא, בקרית שלום ובפלורנטין.
אושר אצל אדריכלי הנוף של הפארק
אושר אצל אדריכלי הנוף של הפארק
אושר אצל אדריכלי הנוף של הפארק
אישור לשימוש בשטח שנמצא מחוץ לגינה הקהילתית – אישור קריטי להמשך התכנון והתהליך
חומרים להקמת יער המאכל *על פני שנתיים – נתונים שהתקבלו ממיכל נהרי
עמדה מקורה עמידה לגשם בשטח הגינה הקהילתית – הערכה של קבלן
3 ימי עבודה של מחפרון - מיכל נהרי
תקציב ל6 אירועים קהילתיים גדולים בשנה (200-500 איש) – לפי חישובים שנגזרו מעלויות פסטיבל אביב (10% מעלויות אביב לארוע)
השתלמויות מקצועיות וסדנאות לקהילת היער – 20,000 להשתלמויות מקצועיות – תקציב ייעודי מרובי, 20,000 לסדנאות קהילתיות – מתקציב שוטף של הרשות לאיכות הסביבה ומרכז קהילתי
פרחי בר מותאמים למקום ולכן דורשים מינימום תחזוקה ותוך זמן קצר נוצרים מופעי פריחה מרהיבים. הפרוייקט מורכב ממספר אירועים- אירוע שתילה קהילתי, סיור פריחה וליקוט כאשר הצמחייה בשיאה, ואירוע איסוף זרעים..
שטחי אדמה פנויים לשתילות
מחברת בין שדירת חכמי ישראל וגינת דה- מודינה, עוברת מאחורי קפה שפירא
תשתית טפטפות קיימת, בהשקעה נמוכה – תועלות גדולות
ברחוב מעט עצים צרים וקטנים למדי שאינם נותנים צל רב וסביבם טבעת אדמה ריקה.
הוצאת מרצפות במדרכה כדי לשתול עצים
תיאור עתידי לאחר מעורבות בפרוייקט "נא להתכבד- שבילי אכילה": : הרחוב שופע ירק ופריחה, מוצל ברובו על ידי סככות גפנים ופסיפלורה, ומספר עצים פורחים, ומכל חלקת אדמה (סביב העצים, באדניות, ובגינות החדשות שהוקמו ברחוב) מציצים פרחי בר וצמחי תבלין ריחניים לרווחת התושבים.
הרחוב משמש כנקודת סיום או נקודת פתיחה מלבבת ליציאה לבילוי אחר צהריים בפארק, ביער המאכל או בבריכה שבקאנטרי הקרוב.
גדר בית הספר – צמחייה ורטיקלית – גפן, פסיפלורה1. 1/
הקרבה של בית הספר מאפשרת פעילות חינוכית על בסיס קבוע. שיתוף פעולה עם בית ספר שורשים. מומלץ לשתול במקום עצי בוסתן, ערוגת מאכל וצמחי תבלין ומרפא
.
בסופו של דבר, השתילה באזורים האלה יוצרת מסלול ירוק שמעודד הליכה ויציאה למרחב הציבורי, ומאפשר מפגשים קהילתיים ושיתופי פעולה
הצירים הירוקים יוצרים צורת האות ש' של 'שפירא'
יצירה ותחזוק של פורטל אינטרנט דינאמי של "חקלאות שכונתית" שירכז מידע לגבי פעילויות ירוקות בשפירא ודרום ת"א ויעודד שיתופי פעולה בין גורמים שונים
הפורטל יוציא ניוזלטרים על בסיס תקופתי ופרסומים לפייסבוק
קישור הפורטל לאתר העירייה
אם שואלים אז:
שתילים – 5000
הקמת משתלה 5000
אירועים קהילתיים – כ- 6000 (1500 ₪ לאירוע קהילתי קטן, למנחה, מרצה או מפעיל)
חזיתות מוזנחות
תחושת ביטחון אישי נמוכה
פעילות עסקית נמוכה
היעדר מוקדי עניין חברתיים
תושבי השכונה לא מגיעים לרחוב
הזנחה-
הציר המרכזי, מסילת ישרים- מת
הפיתרון: קאמבק של הרחוב: יצירת סביבת מגורים ופנאי נעימה. קהילתיות ושיפור קשרים בין קבוצות שונות בשכונה באמצעות:
יצירת מרכז שנעים להיפגש בו
רק לאחר שבחרנו ברחוב, התברר לנו שבתים צבעוניים הם חלק מצביון הרחוב... הפרויקט עשוי להשתלב היטב בצבעוניות הקיימת
הרחוב אומר את דברו
אפשר לטפח אמנות רחוב בשיתוף אמנים מהשכונה
אישור מבעלי הבניין להוות פיילוט, ונקודת ההתחלה של הפרויקט
חזית ארוכה מאוד ומוזנחת, שאפשר לטפח אותה ע"י הוספת צבע. צביעה של צבע אחיד או ציור אמנותי שישקף את מורשת השכונה כדוגמת "עושים מקום" /"עושים רחוב"
סדנת אמן – מימון אמן/ים לצביעת הגדר
להציג חברי צוות ושותפים מהעירייה (הרשות לאיכות הסביבה, מנהל ההנדסה וכו')
בשנים האחרונות אנו עדים לדעיכתו של הרחוב. פחות ופחות אנשים מסתובבים בו, והוא נעשה בחלקים גדולים שלו לא נעים, במיוחד בשעות הערב.
להדגיש היכן המדרכה ועד כמה היא צרה, ושאת עיקר הרוחב תופס שביל האופניים
כתוצאה מכך מחנים על שביל האופניים, שמשמש למעשה את הולכי הרגל. הליכה על המדרכות היא תרגיל בהישרדות
במקרה הזה החניה היא גם על שביל האופניים וגם על הכביש. מצוקת החנייה וההכרח שבפריקה וטעינה של סחורה גורם לעיוותים מסוג זה (פגיעה בעסקים). מכאן ההפרעה היא כפולה: גם להולכי הרגל שעל המדרכה – סכנת נפשות!!! וגם לתנועת כלי הרכב שעל הכביש – סכנה לתאונות!
מחסור חמור בהצללה הן להולכי הרגל ברחוב והן לחזיתות הבתים. צל של עצים עשוי להפחית עד 4 מעלות את הטמפרטורה, ולחסוך שימוש במזגנים ולצמצם את איי החום. עבור הולכי הרגל הוא קריטי במיוחד בקיץ הקשה של ארצנו
והבעיה הקשה ביותר – קריסת עסקים ברחוב! להוסיף בע"פ שבינתיים נסגרו עוד שני עסקים שהתפרסו על 6 חנויות...
לעתים החזיתות הסגורות תופסת נתח ניכר מהרחוב
גם חנן מרגלן, אך הוא לא מהווה מוקד שכונתי. לא מחובר לשכונה
השכונה מנותקת מסביבתה, ואינה מחוברת למרכז העיר ולשכונות הסמוכות לה, לא בהליכה ולא בתחבורה ציבורית נאותה
בשעות הערב. הקצה הדרומי נקטע ע"י הרחוב הסואן קיבוץ גלויות. תנועה כבדה של כלי רכב מקשה מאוד על חציית הרחוב ועל חיבורו לקריית שלום הסמוכה. בקצהו הצפוני של הרחוב ממוקמת התחנה המרכזית החדשה, שמשרה חשש ותחושה של היעדר ביטחון. (לדוגמה, כדי להגיע לשכונת פלורנטין, הולך רגל או רוכב אופניים צריך לצלוח את רחוב סלמה, הר ציון, העלייה – שהם ממש לא נעימים בלשון המעטה). אופי הרכבים החולפים מושפע מהיותו ציר מחבר בין שני מוקדים אלו.
168 רחובות סומנו על ידי המשטרה כ"אדומים", בשל מספר התאונות והנפגעים שנספר בהם בין השנים 2010-2013. בתל אביב לבדה הוגדרו 40 "רחובות אדומים", כאשר הרחוב המסוכן ביותר הוא קיבוץ גלויות, בו התרחשו 225 תאונות דרכים. זאת, כאשר הסיבה המרכזית לתאונות היא אי ציות לרמזור.
השכונה כולה מנותקת מסביבתה – לא רק הרחוב. אין רצף עירוני
עם הפנים קדימה ובראייה חיובית: למרות כל הקשיים שהוזכרו עד כה, יש לרחוב כל הנתונים לשגשג ולהוות מוקד משיכה הן לתושבי השכונה והן לתושבים מן החוץ .
פרויקט נוסף: הכנסת צמחייה וצבע ירוק משתלב בפרויקט החקלאות השכונתית שהוצג קודם.
החיבור לפרויקטים נוספים שקשורים לרחוב מעצים את הפוטנציאל הגלום ברחוב: קשור לפרויקט אחר שמתוכנן כחלק משכונה מקיימת שכבר הוצג קודם: "שפירא בצבעים" ובו צובעים רחוב בשיתוף הקהילה
יוזמה שמיושמת בהצלחה אירועים קהילתיים בשיתוף הקהילה, המרכז הקהילתי השכונתי ומנהלת הרובע