ניר הר בתי גידול אלונים עבודת דוקטור - מלא 2008
•
0 likes•1,463 views
מבנה מערכת הסלע והקרקע והדינמיקה של משק המים בבית הגידול כגורמים אקולוגיים עיקריים בתפוצת אלון התבור והאלון המצוי באזור אלונים-מנשה. מחקר מקיף על תפוצת האלונים והצומח באזור בהתאמה למבנה הגאולוגי, ולימוד מעמיק של בתי הגידול במקביל, המסביר את התפוצה. Rock and soil system and water dynamics as main ecological factors in oaks habitat in Alonim - Menashe region. PhD thesis by Nir Herr (2008). חידושי המחקר התבטאו בהתאמת שיטות למדידת הרטיבות בסלע; התאמת הכיול של מפזר ניטרונים בסלע עם שונות מרחבית רבה בעזרת מדד של מכ"ם אנטנות בור; התאמה של תפרוסת צומח לגאולוגיה ולמבנה מערכת הסלע-קרקע ברמה מפורטת, תוך הבנת החוקיות המרחבית באזור המחקר; הבנת הדינמיקה של החלחול, ההצטברות וקליטת המים של עצי האלון בעומק ובזמן בבתי הגידול השונים, בעיקר בתווך של סלע קרטוני; הצגת משק המים של שני בתי גידול מרכזיים ביער ובחורש הים תיכוני בישראל. הותוו עקרונות המאפשרים השלכת תוצאות המחקר לאזורים נוספים, תוך התחשבות בסוג הסלע, מבנה מערכת הסלע-קרקע ותנאי האקלים והמיקרואקלים. The research innovations included: adaptation of methods of moisture measurements in the rock; adaptation of the calibration of the neutron probe in the rock, characterized by a great spatial variability, by the aid of borehole antenna radar measurements; agreement between the vegetation dispersal and geology, and understanding the spatial constistency in the investigated region; understanding the dynamics of percolation, water accumulation and uptake in depth and in time of oak trees in the various habitats, mainly in chalk; presentation of the water regime in two major Mediterranean formations, woodland and maquis, in Israel; outlining principles that enable implementation of the research results in other regions, considering the type of rock, the structure of the rock-soil system and the climatic and microclimatic conditions. לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא: Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
Recommended
Recommended
More Related Content
Similar to ניר הר בתי גידול אלונים עבודת דוקטור - מלא 2008
Similar to ניר הר בתי גידול אלונים עבודת דוקטור - מלא 2008 (20)
More from Nir Herr
More from Nir Herr (20)
ניר הר בתי גידול אלונים עבודת דוקטור - מלא 2008
- 1. מבנה מערכת הקרקע והסלע בבית הגידול והדינמיקה של משק המי עיקריי אקולוגיי כגורמי מנשה המצוי באזור אלוני התבור והאלו בתפוצת אלו Rock-soil system and water regime dynamics in the habitat as the main ecological factors of Quercus ithaburensis and Quercus calliprinos in Alonim-Menashe region חיבור לקבלת תואר דוקטור לפילוסופיה Thesis submitted for the degree of Doctor of Philosophy מאת ניר הר Nir Herr הוגש לסנט האוניברסיטה העברית בירושלי May 2008 אייר תשסח מאי
- 2. של עבודה זו נעשתה בהדרכת פרופ' יוסי ריוב למדעי הצמח בחקלאות, הפקולטה לחקלאות, התזונה ומדעי הסביבה המכו ופרופ' אורי שני , הפקולטה לחקלאות, התזונה ומדעי הסביבה המחלקה לקרקע ומי ורשות המי PDF הערות לשימוש בקבצי ה שני , ולחילופי גדול של כל העבודה כולל פרק הנספחי לשימוש ולקריאה קוב 1. קיימי כולל בתחילתו שער ותקציר, ובסופו מונחי , כשכל קוב של העבודה בחלקי קבצי של חלקי ; הקבצי השל וספרות. לקבלת התמונה השלמה כדאי להשתמש בקוב הגדול. גודל לשימוש בעיקר כאשר המחשב מתקשה לפתוח את הקוב העבודה מומלצי מחשב שיכיל זיכרו התקבל לאחר בחינה של כל אחד מדפי האיור באופ של הקבצי מועט ככל האפשר באיכות מיטבית. לב שהמספור הפנימי של העבודה מופיע בראש עמודי התמליל והוא שונה 2. יש לשי .PDF ה של קוב ממספור העמודי או פרטי הכוללי כלל. באיורי בהפרדה גבוהה בדר PDF הומרו לתבנית 3. דפי האיורי הקטני ייראו בבירור. הפרטי כדאי לצפות בהגדלה גבוהה יותר והפרטי קטני כיתובי להשתמש מומל הדפסת האיורי בהדפסה איכותית. לצור כלל היטב ג בדר נראי (או את סוג הנייר המתאי להגדיר הדפסה באיכות מיטבית ולציי ,Ink-jet paper בניר לרוחב) ה המוצבי של העמודי (ג להשתמש במדפסת לייזר צבע). כל ההדפסות בקוב .(portrait) על פי הגדרת עמוד אנכי , עשויה לחול המעבר לעמוד הרוחבי הראשו לרוחב. ע מוצבי 4. מרבית עמודי האיורי לכל שתתאי . רצוי לחזור ולהגדיר את מידת ההגדלה כ הקטנה של דפי התמליל האנכיי כלל הגדרת תצוגה של מדי (בדר והתמליל לא יהיה קט יראו בשלמות , האיורי המסמ 100% בקירוב). 5. אפשר להשתמש בעבודה בחלקה או בשלמותה לכל מטרה אישית, לימודית, מחקרית וכו'. 049504037 050 : ניר הר 4017849 כל הזכויות שמורות. לשאלות ובירורי © nir.herr@mail.huji.ac.il
- 3. תודות , בעבודה משותפת, בהשאלת ציוד , בנתוני ביצוע המחקר ביעו במהל סייעו והקדישו מזמנ וטובי רבי . בלעדיה לא היה יכול להתבצע כ או בתקציב. מחקר זה המתפרס על מספר תחומי יוסי ריוב בנושא של עצי היער. למנחי העבודה שהקדישו רבות מזמנ צמח. מי בנושאי הקרקע אורי שני . זהבה יהודה המנחה הנוספת על ליווי בכתיבת העבודה ובסיוע כשאורי כשהתמנה לתפקידו ברשות המי ודוד רוסו ולשופטי העבודה. שוור לחברי הועדה המלווה אמנו חודר הקרקע. על עזרה ועצה בכל הנושא הגאופיסי, הרבה מעבר לתפקידו כמפעיל מכשירי המכ לב קופמ בחישוב והצגה של איציק מקובסקי על ההדרכה והשימוש בתוכנות הגאופיסיות ועל כמה רעיונות חשובי על האפשרות להשתמש בתוכנות הייחודיות. Paradigm בקרקע. לחברת נתוני המי . השני עמיחי סנה שהקדיש מזמנו, עבר והעיר על החלק הגאולוגי של העבודה ועל עצות במהל . בהמש לסייע בייעו שהיו נכוני שש מנחי עבודת המוסמ אריה זינגר, אית לארבע שנות מדידה. על השאלת מפזר הניטרוני ניר עצמו ממחקרי קבוצתה ועל מופת לעבודה מחקרית. רונית נתיב זל על נתוני . הראשוני ועבודה משותפת בשלבי זל על שיחות ארוכות על היער והחורש באר אביבה רבינובי . בוטניי , שיחות על בתה וסוקצסיה וסיורי משותפי גיל ספיר זל על עבודה ולימודי . ושימוש בציוד מדידת הטרנספירציה יקר הער משותפי גבי שילר על מחקרי . עצה וסיוע בנושאי הפיסיולוגיה של העצי ויחזקאל כה שבתאי כה . ישראל והגדרת מיני ושיחות ארוכות בנושאי צומח אר , סיורי על יעו דני אבינוע ושיחות בנושאי החורש והיער. אבי שמידע על יעו דפני על סביבת היער ואמו על החלפת דעות ומידע בנושאי האלוני גידי נאמ נושא הרעיה והשפעותיה. דרור על היכרות ע מארק דופור וז'א הנקי עמנואל נוי מאיר, זלמ בסלע. אילני על היסודות הכימיי באזור ושמעו גאולוגיי עמית שגב על היבטי . על עצות בניתוח הנתוני ויגיל אוס בזריעת בלוטי ענת מדמוני על מחקר משות של היער. נוספי יקיר, אייל, ז'וזה ונעמה על היבטי ד על שיחות בנושאי נגר, מעיינות וגאומורפולוגיה. ועמוס פרומקי גרינבאו יובל ארבל, נוע למשרד המדע על תקציב חשוב בתקופה של הקמת תחנות המדידה. שסייעו. וחנא עזאיזה מאגודת הגליל, על העבודה המשותפת בתחילת המחקר, וליונת חס . היעור שסייעו בתקציב בשלבי העבודה הראשוני קקל – אג שלמה, בנו, רמי, אוהד, ז'ניה, אלכס, אלברט, ומהנדסי , יערני לעבודה באזור מנשה השרו קקל – חברי עמרי, מיכאל, פול, אלי, יוליה, ... במרחב צפו , דוד, חיי ניקולאי... במרחב מרכז נפתלי, יהודה, שלו , עודד... ועוד ועוד, על עבודה משותפת ביערות היעור צביקה, ישראל, סוהיל, ציו גיל, אריה... באג והידע היערני בימי עבודה בשדה ובשיחות רבות והחלפת דעות. שהנחילו לי את הנסיו של מיפוי צומח. דשא אורי, חווה ומימי ורטג–מרגרטה לינדה ויונת, על דיוני לאנשי המיפוי והצומח במכו של לימוד הדדי. בלימוד צומח האזור על סיורי חברי החוג הבוטני של עמק יזרעאל המתמידי . ועל המעורבות בשימור היער והעצי שבו אנו חיי הגליל על התענינות ביער האלוני חברי באלו : דבורה, יהודה, נעמי, אירנה שתמיד שמחו לעזור. ממעבדות הקרקע והמטעי לטכנאי לבנות יחידת המחשב בפקולטה לחקלאות: דבורה, זהבית, אורה, אריאלה, רחל על סיוע בהכנת העבודה. שנכונו תמיד לעזור במידע ולימוד. . לחברי הסטודנטי לאנשי יחידת השכפול: אבי ושלו , דליה, שאדי, ולמוחמד גריפאת, לתלמידי בית הספר בזרזיר בני משפחת עידאת מכפר עידאת: וליד, ניסרי באזור. ביערות ובחורשי וסעיד שרכסי על העבודה המשותפת בעבודות הגמר שלה . וסבלנות לבני משפחתי רחל שיבולת ואיתמר והורי דינה ומרדכי על עזרת . הדר שסייעו במהל כל אלה יבואו על התודה והברכה, ועוד רבי
- 4. תקציר עשבוניות, שטחי של תצורות צומח, החל מחברות צמחי מגוו וברמת מנשה קיי שפרע בגבעות אלוני מבוא מסלע כלל על גבעות ע התבור מופיע בדר . היער הפתוח של אלו וחורשי ועד יערות פתוחי בתה, שיחי 1.5 מ’. מגיע עד כ שעומק כיסי קרקע מפוזרי קרטוני, המכוסה בשכבת נארי ובקרקע רנדזינה חומה רדודה, ע לשלכת מוקדמת גבוה יותר, ונכנסי למתח מי יותר, מגיעי קטני נראי על חוואר המכוסה בנארי העצי כלל בדר יותר. באזור זה, היער אינו מופיע כלל מעל תשתית של סלע גיר קשה וסדוק, ותצורות הצומח ה . ואחיד יותר, שכיסי הקרקע בו מועטי ר המצוי מופיע באזור על סלע קרטו עד בני שיח. חורש האלו עשבוניי קרקע, המתבטאות בעיקר באגירות הסלע, מוליכות נמצא שהתכונות ההידראוליות של מערכת הסלע במחקר קוד . נראה היה לאחר בחינת כל להתבסס ולהתקיי העיקרי המשפיע על יכולת הע הגור הידראולית ותאחיזה, ה , הקרקע והסלע מכתיבה את מידת ההתפתחות של במערכת של הע גורמי הסביבה, שהדינמיקה של משק המי מחזור הגידול. ואת אופי מהל העצי מנשה. גבול הקער נקבע על פי מפה שטח העבודה ומאפייניו – העבודה התמקדה בקער (סינקלינה) אלוני ולרוחבו מצוי קו מוגבה, ככל הנראה קמר עתיק שני קמרי בי בקער התחו סטרוקטורלית. האזור מתאפיי מספר קווי שבר, בעיקר ועמק יזרעאל, ובתחומו עוברי יקנע הרוחבי). הקער חצוי על ידי שבר הכרמל (הרו ששכבות הסלע מכוסות בקרקע עמוקה, ובתי הגידול על המחקר, כיוו בחלקו הצפוני. עמק יזרעאל לא נכלל בתחו להגדרת נושא העבודה. מחו קרקעות אלו ה העיקריי הגורמי ההידראוליות ה היפותזת העבודה הייתה שמבנה מערכת הסלע והקרקע ותכונותיה תיכוני בכלל ובאזור המצוי באזור הי התבור והחורש של האלו את תפוצת היער הפתוח של אלו המכתיבי , בה המתקיי בעיקר במשק המי באזור זה מתבטאי בתי הגידול השוני בי מנשה בפרט. ההבדלי אלוני בהרכב מיני שינויי , מתבטאי לכ . בהתא בה הנוצרי שנקבע על ידי אגירות הסלע והקרקע ומשטפי המי בבית הגידול לאחר הכרת מבנהו הפיסיולוגית. צפוי שלימוד הדינמיקה של מערכת המי ובתגובת העצי הרכב של תצורות הצומח ע את קיומ בכל בית גידול, המאפשרי הפועלי ותכונותיו, יביא להבנת התהליכי . ואת מידת הצלחת שבה המיני לתפרוסת מנשה, הגורמי בבתי הגידול באזור אלוני המתרחשי מטרות המחקר היו: ( 1) הבנת התהליכי המבנה הגאולוגי ומבנה ולהתפתחות של תצורות הצומח, בעיקר של טיפוסי היער והחורש; ( 2) מציאת קשר בי מנשה; ( 3) לימוד באזור אלוני ומידת התפתחות תצורות הצומח, הרכב המיני מערכת הסלע והקרקע לבי השנה בבתי הגידול בסלע, בקרקע ובצמח במהל בה ומגמות של תנועת מי החלי הרטיבות, שינויי מער מי קרקע מרכיבי מערכת הסלע בי הפועלי ההדדיי ; ( 4) להגיע להבנה כוללת של היחסי המי וחישוב מאז ביער ובחורש באזור; ( 5) גיבוש עקרונות העיקריי על גידול מיטבי של המיני המשפיעי . מציאת המרכיבי ע תיכוני בישראל. באזור הי להשלכה לבתי גידול דומי של תנאי הגידול בחורש וביער, הניתני נעשתה השוני ( 1) מיפוי של תנאי טופוגרפיה, גאולוגיה, קרקע וצומח. השוואת המיפויי שיטות העבודה , מוקדמי ובמספר תוכנות נוספות. ( 2) הקמת תחנות מדידה לאחר סקרי (GIS , במערכת מידע גאוגרפית (ממג 8.5 מ'. ( 3) לימוד מערכת תת הקרקע ויחס שורשי 4.5 לעומקי והכנת מערכת קידוחי לימוד תת הקרקע בה (GPR) חודר קרקע באזור, סריקות מכ של חתכי סלע רבי וצילו לתשתית על ידי תיאור, רישו העצי שטח המחקר, שממנו וחפירת בור לעומק של 3.5 מ' בתו , צילומי וידאו בקידוחי בתחנות המדידה, קידוחי גלעי נלקחו דגימות של סלע וקרקע. ( 4) בדיקת תכונות הקרקע והסלע במעבדה: רטיבות, צפיפות, שארית בלתי מסיסה אנטנות בור , מכ ועקומי תאחיזה. ( 5) מדידת רטיבות הסלע והקרקע בתחנות המדידה בעזרת מפזר ניטרוני על ידי הצפה, ומעקב אחר בור הדיגו בלוקי גבס ( 6) מדידת המוליכות ההידראולית בשטח בתו ומדידה רציפה ע . ( 7) כיול מכשירי המדידה על ידי השוואת המדידות לנתוני הרטיבות ותכונות הסלע החידור והחלחול של המי
- 5. שהתקבלו שימוש משולב במדדי . יצירת עקומי כיול לאחר ניתוח סטטיסטי, תו ובקידוחי והקרקע בבור הדיגו . ( 8) מדידות רציפות של טמפרטורת הסלע והקרקע עד עומק של 4 מ', טמפרטורת אוויר, השוני במכשירי , וחישוב , רוח וקרינת שמש. ( 9) מדידת טרנספירציה בשיטת פולס החו , לחות יחסית, משקעי טמפרטורת עלי מדידת טרנספירציה ומוליכות פיוניות בעזרת פורומטר, ומתח .(VPD) הרטיבות באוויר בעזרת גרעו מוליכות הע ומעקב פנולוגי אחר מועדי הלבלוב והשלכת, הערכת שיעור . ( 10 ) קביעת ממדי העצי בעזרת תא לח בעלי המי . העלווה ויבול הבלוטי את ההנחה שהתצורות השונות של הצומח, מיפוי גאובוטני השוואתי כדי לבחו תוצאות: מיפוי השוואתי – נער . בהיבט הרחב התפתחו בתי גידול שוני שעל גביה יער, תת יער וחורש, מופיעות על שכבות וסוגי סלע מסוימי של שינויי המסלע. שינויי צומח נמצאו קיימת חוקיות בתפרוסת הצומח בהתאמה למער יותר, נבחנה השאלה הא ולרוחב כל רמת תצורות גאולוגיות לאור ובי שכבות הסלע בתו בי ההדרגתיי בהתאמה גבוהה למעברי . קיימת מגמה של ירידת בצפיפות הסלע ושל עלייה שפרע שנבחנו באזור אלוני מנשה, ובמספר אתרי ובתצורת מראשה שמעליה. מגמה דומה נמצאה העלייה בטור הסטרטיגרפי בתצורת עדול בנקבוביותו הנימית ע , החל מעשבוניי , נמצאו שינויי צומח הדרגתיי שכבת סלע אחת. בהתאמה לכ במעבר משולי הקער למרכזו בתו המצוי, שאחוז הכיסוי בו שבתוכו וחורש של האלו התבור, על הרכב המלווי חברות בתה, יער פארק של אלו דר . גדל מבינוני עד צפו שתועדו ותוארו בחציבות שונות שנעשו ביער חתכי הסלע הרבי קרקע ותכונות הסלע הכרת מבנה מערכת הסלע . ביער קרקע בבתי הגידול השוני על מבנה מערכת הסלע ובחורש ובתצורות צומח נוספות, סיפקו מידע רב נוס נארי בדרגות התפתחות שונות וכיסי חווארי המכוסי או קרטו של סלעי קרטו שוני התבור נראו מופעי אלו שכבות. התקבלו נתוני צפיפות הסלע והקרקע, או בי בסדקי סלע מורחבי מצויי וחלק רציפי קרקע, שחלק לחישוב השארית הבלתי מסיסה והחרסית שבסלע, שהושוו לתיאור המפורט של חתכי הסלע. הצפיפות שימשה ג הרטיבות הנפחית מהרטיבות המשקלית. התקבלה שונות אופקית רבה בתחומי תחנות המדידה, ונתוני תכונות של . התקבלו עקומי תאחיזה אופייניי הסלע שהתקבלו שימשו כבסיס להבנת התכונות של בתי הגידול השוני על ידי ערכי המאופייני למופעי סלע שוני , והותאמו עקומי שוני בעומקי הקרקע, הנארי וסלע הקרטו בעיקר את חרסיתיות הסלע. הרטיבות ברוויה הגבוהה ביותר האמפליטודה של מדידות אנטנות הבור, המשקפי 3 מ'. חווארי החל מעומק של כ בסלע התקבלה בקרטו אנטנות בור (על פי נוסחת ונוסחאות החישוב – השיטות המקובלות לקביעת הרטיבות באמצעות מכ כיולי של חישוב הנתוני שיפור באופ באמצעות בלוקי גבס, נבדקו ואומתו בתנאי השטח, ונער ומתח המי (Topp , התקבלו עקומי כיול למציאת הרטיבות של קרקע הרנדזינה החומה . כמו כ בלוקי הגבס בעזרת טמפרטורת התוו נעשה בעזרת האמפליטודה של בית הגידול על פי מדידות בלוקי הגבס וטמפרטורת הקרקע. כיול מפזר הניטרוני , שהתקבל במובהקות הכיול של מפזר הניטרוני אנטנות הבור. עקו שהתקבלה במדידה המקבילה של מכ הכולל 8 רמות אמפליטודה של גלי אנטנות הבור. לימוד ,(Covariance) גבוהה, מהווה מודל של שונות משותפת אנטנות הבור, של מכ הוא בעזרת מדדי חודר הקרקע בתנאי אזור המחקר נעשה ג הפענוח של המכ הגיר וכיסי הקרקע. , אב שכבות הנארי, סלע הקרטו ובאמצעותו נלמדה ההבחנה בי , שבו מועד שיא הרטיבות בעומק של הרטבה וחלחול עונתיי התקבל דג ובמרחב רטיבות הסלע ושינוייה בזמ . שוני התבור הוגדרו ששה טיפוסי חל בתקופה של התייבשות הקרקע ושל שכבת הנארי העליונה. ביער אלו מרטיב את כיסי הקרקע של תחילת החור חווארי המכוסה נארי, הגש לדוגמא, בבית גידול ממוצע של קרטו של אמצע בו. הגש האביב ומצטברי 2.5 מ' במהל לעומק של 1.5 לחלחל באיטיות. מי החלחול מגיעי וממשי וצמחית ישירות על ידי העצי 1.25 מ' ונקלטי באביב לעומק של 0.35 האביבי, מגיעי הגש , ובהמש החור כלפי מטה. הקי ומחלחל כלפי מטה, והאזור של שיא הקליטה נודד במהל שאינו נקלט ממשי תת היער. העוד . הקי במהל שנקלטי כנראה המקור העיקרי של המי 2.5 מ' ה נאגרו באביב בעומק של 1.5 שהצטברו המי
- 6. , נקלטי הסלע. בתחילת הקי תוו היא נעשית מתו הקי הקליטה חלה בכיסי הקרקע ובמהל באביב המוקד של שֶטֶ , כשמִקְטע עומק של 25 סמ תור 35 סמ מהשורשי עד למרחק של כ מהסלע בעיקר במטר העליו מי לבית של שנה גשומה ( 2002 ) הקליטה נעשתה בעיקר במטר השני, כשבהתא הקי . בסו 0.1 ממ ליו יותר מ ,( . בשנה גשומה במיוחד ( 2003 120 סמ מהשורשי הסלע היה 35 , מרחק הקליטה בתו הגידול ועומק השורשי מהסלע עד עומק של 275 בעומק ומוליכות הידראולית גבוהה יחסית, נקלטו מי כנראה כתוצאה מזמינות של מי אלה כ בתנאי . מקטע עומק של 25 סמ בתחתית אזור הקליטה תר סמ, במרחק של עד 175 סמ מהשורשי על הכמות השנתית הנקלטת. השנתית משפיעה ג . כמות המשקעי 0.01 ממ ליו של הצטברות וקליטה. 3 מ' נראו שלבי עד עומק של 2 התייבשות העליו ההרטבה המצוי, בתחו בחורש האלו 2/3 מהקליטה הכוללת. נראה שהקליטה בבית הגידול הזה נעשית עד לעומק של אלה הייתה כ הקליטה מעומקי לסדקי סלע בבית הגידול הזה חודרי חלחול בלבד. השורשי 4 או 5 מ'. שינויי רטיבות בעומק גדול יותר מבטאי בבית הגידול הזה הינו ככל הנראה קצר. . מרחק התנועה מהסלע אל השורשי עד לעומק של מספר מטרי דקי התבור, הובחנו שלושה שלבי השנה. באלו לאור על ידי העצי של קליטת מי נבנו מודלי טרנספירציה גדל בקצב מהיר מתחילת הלבלוב במחצית פברואר , קצב קליטת המי השנתי של הקליטה. בשלב הראשו במהל , את קליטת המי מאז הבקרה של הע . בשלב השני, מנגנו 1.3 ממ ליו של כ עד לתחילת מאי ומגיע עד לער יוני. בשלב השלישי, חלה ירידה הדרגתית בקצב הקליטה עד דעיכתה ע הנשארת בקצב קבוע בקירוב עד סו יחסית, הקצב יורד מיד לאחר שהגיע לשיא בתחילת מאי, . בשנה שחונה ובבית גידול שחו השלכת, בתחילת החור , בקצב נמו מי ירוק העד צור הע . בחור מצוי, נראו שני שלבי והכמות השנתית הכוללת נמוכה יותר. באלו . מיד לאחר מועד זה חלה ירידה הדרגתית עד הרמה הנמוכה של 1 ממ ליו עד תחילת מאי ומגיע לכ והקצב מוא , שנבדלו של עצי , אפשר להגדיר היה טיפוסי שוני והטרנספירציה של פרטי . בבדיקת מוליכות הע החור , שני . בהשוואה בי בבית גידול הנקודתיי יומית ועונתית על רקע התנאי ובתגובה לעקת מי במוליכות המצוי קטנה בצורה משמעותית מאשר בהשוואה ביער אלו בחורש של האלו שחונות קליטת המי נראה שבשני התבור. בארבע שנות המדידה הייתה 644 ממ ( 112% מהממוצע הרב שנתי הכמות הממוצעת של המשקעי המי מאז התבור הוא 221 ממ. על על פי המדידות בתת הקרקע בבתי הגידול של אלו שהוא 577 ממ). ממוצע קליטת המי השנתית הממוצעת של אותה תקופה. 33% מהכמות 34% מכמות הגש , הקליטה היוותה כ המי פי חישוב מאז . בחורש של האלו 4% בלבד חלחול למי התהו דיות (אוופוטרנספירציה) של תת היער, 28% נגר עילי ו היו אידוי 197 ממ בשנה גשומה. 152 ממ בשנה שחונה ו המצוי, הקליטה הכוללת הייתה בי בסלע ע התבטאו בהתאמת שיטות למדידת הרטיבות בסלע; התאמת הכיול של מפזר ניטרוני חידושי המחקר אנטנות בור; התאמה של תפרוסת צומח לגאולוגיה ולמבנה מערכת שונות מרחבית רבה בעזרת מדד של מכ הבנת החוקיות המרחבית באזור המחקר; הבנת הדינמיקה של החלחול, קרקע ברמה מפורטת, תו הסלע של סלע קרטוני; הצגת , בעיקר בתוו בבתי הגידול השוני בעומק ובזמ של עצי האלו ההצטברות וקליטת המי השלכת תיכוני בישראל. הותוו עקרונות המאפשרי ביער ובחורש הי של שני בתי גידול מרכזיי משק המי קרקע ותנאי האקלי התחשבות בסוג הסלע, מבנה מערכת הסלע , תו נוספי תוצאות המחקר לאזורי . והמיקרואקלי
- 7. הענינים תוכן עמ' Contents תקציר 1. מבוא 1 ------------------------------------------------------------------------------------- 1.1 הצגת הנושא 1 ----------------------------------------------------------------------------------- 1.2 רקע 2 -------------------------------------------------------------------------------------------- 1.2.1 תיאור אזור המחקר ומבנהו הפיסי 2 ------------------------------------------------------------- 1.2.1.1 מיקום ותיאור כללי 2 ------------------------------------------------------------------------ 1.2.1.2 גאולוגיה 2 -------------------------------------------------------------------------------------------------- א. טקטוניקה וסטרוקטורה 2 --------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. סטרטיגרפיה ופלאוגאוגרפיה 3 --------------------------------------------------------------------------------------------- 1.2.1.3 גאומורפולוגיה 4 -------------------------------------------------------------------------------------------- 1.2.1.4 קרקע ותופעות פדוגנטיות 4 ------------------------------------------------------------------------------ א. סקרי קרקע ומיפוי באזור 4 -------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. כיסוי הנארי 5 ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ג. הקרקעות באזור: מיון והגדרות 6 -------------------------------------------------------------------------------------------- ד. הקרקעות באזור: תכונות ואפיונים 7 ---------------------------------------------------------------------------------------- 1.2.1.5 אקלים והידרולוגיה 8 ------------------------------------------------------------------------ א. אקלים ומטאורולוגיה 8 ------------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. מי תהום 9 --------------------------------------------------------------------------------------------------- 1.2.2 צומח 9 ----------------------------------------------------------------------------------------------------------- 1.2.2.1 מיפוי הצומח ותרשימי הצומח באזור 9 ------------------------------------------------------------------ 1.2.2.2 האלונים בארץ ותפוצתם 10 -------------------------------------------------------------------------------- א. מיני האלון 10 -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. תפוצת אלון התבור והאלון המצוי במזרח התיכון 10 ---------------------------------------------------------------------- ג. תפוצה ותצורות הצומח של אלון התבור והאלון המצוי בישראל 11 ------------------------------------------------------ ד. שינויים בתפוצת האלונים במהלך השנים 11 ------------------------------------------------------------------------------- 1.2.2.3 אלון התבור והאלון המצוי – מהבלוט לצמח ולאוכלוסיה 14 ------------------------------------------ א. הפצת הבלוטים 14 ------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. נביטה והישרדות 14 ------------------------------------------------------------------------------------------------------------ ג. השפעת האור ורטיבות הקרקע על צימוח האלונים 15 --------------------------------------------------------------------- ד. אנטומיה ופנולוגיה 15 ---------------------------------------------------------------------------------------------------------- ה. שונות גנטית 16 ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 1.2.2.4 השפעות סביבתיות על התפתחות עצי יער ואלוני האזור בפרט 16 ----------------------------------- א. יחסי סלע-קרקע-יער 16 ------------------------------------------------------------------------------------------------------ ב. משק המים של העץ 18 ------------------------------------------------------------------------------------------------------- ג. עקת מים והשפעתה על עצי היער באזור הים-תיכוני 18 ------------------------------------------------------------------- ד. השפעת גורמים כימיים, אורגניים וביוטיים בקרקע 18 -------------------------------------------------------------------- 1.2.3 סיכום נתוני הרקע ומשמעותם למחקר 20 ------------------------------------------------------------------- 1.3 הנחות יסוד, מטרות וגישה 21 -------------------------------------------------------------------- 1.3.1 הנחת העבודה 21 ------------------------------------------------------------------------------------------------ 1.3.2 מטרות המחקר 21 ----------------------------------------------------------------------------------------------- 1.3.3 גישת המחקר 21 ------------------------------------------------------------------------------------------------
- 8. 2. שיטות עבודה 22 ---------------------------------------------------------------------------- 2.1 מיפוי השוואתי 22 ------------------------------------------------------------------------------------------------ 2.2 לימוד מערכת תת הקרקע והיחס של מערכת השורשים לתשתית 22 ------------------------------- 2.3 הקמת תחנות מדידה 23 ---------------------------------------------------------------------------------------- 2.3.1 איתור ומיקום התחנות ואפיונן 23 ------------------------------------------------------------------------------ 2.3.2 סריקת מכם חודר קרקע וקידוחים 24 ------------------------------------------------------------ 2.3.3 הכנסת בלוקי גבס ומדי חום ומיפוי וארגון התחנות 24 ----------------------------------------------------- 2.4 אפיון הקרקע והסלע 25 -------------------------------------------------------------------------- 2.4.1 סריקות בשטח, תיאורים, צילומים ומדידות 25 --------------------------------------------------------------- 2.4.2 בדיקות מעבדה 26 -------------------------------------------------------------------------------- 2.5 מדידת רטיבות הקרקע והסלע 27 --------------------------------------------------------------------------- א. מדידה משקלית (גרווימטרית) 27 -------------------------------------------------------------------------------------------- ב. מדידת רטיבות רציפה עם בלוקי גבס ואוגר נתונים 27 -------------------------------------------------------------------- ג. מדידת רטיבות באמצעות מפזר ניטרונים 27 -------------------------------------------------------------------------------- ד. מדידת רטיבות ותכונות הסלע במכם אנטנות בור 28 -------------------------------------------------------------------- ה. כיול מכשירי המדידה 28 --------------------------------------------------------------------------------- ו. חישובי שטף מים וספיקה 28 -------------------------------------------------------------------------------------------------- 2.6 מדידות מטאורולוגיות 29 -------------------------------------------------------------------------------------- 2.7 מדידות וחישובים בעצים ובתת היער 29 --------------------------------------------------------- 2.7.1 מעקב פנולוגי 29 ------------------------------------------------------------------------------------------------ 2.7.2 בדיקות פיסיולוגיות של משק המים בעצים 30 ------------------------------------------------------------- א. מדידת מוליכות הפיוניות, קצב הטרנספירציה וקצב הפוטוסינתזה באמצעות פורומטר 30 -------------------------- 30 ---------------------------------------------------------------- (Heat pulse) ב. מדידת טרנספירציה בשיטת פולס החום ג. מתח (פוטנציאל) המים בענפונים 31 ------------------------------------------------------------------------------------------ 2.7.3 חישוב אידוי-דיות (אוופוטרנספירציה) פוטנציאלי 31 ------------------------------------------------------- א. אידוי דיות בכלל שטח היער 31 ---------------------------------------------------------------------------------------------- ב. אידוי-דיות של צומח תת היער 31 -------------------------------------------------------------------------------------------- 3. תוצאות 32 ----------------------------------------------------------------------------------- 3.1 מיפוי השוואתי גאובוטני 32 ----------------------------------------------------------------------- 3.1.1 השפעת גורמי האקלים והאדם על התפתחות הצומח באזור 32 ------------------------------------------- 3.1.2 בחינת התאמה של הצומח למערך הגאולוגי ולבתי גידול 33 ---------------------------------------------- 3.1.2.1 צפון קער אלונים-מנשה 33 -------------------------------------------------------------------------------- א. מבואות עמק בית נטופה: בתי גידול של יער אלון התבור וחברות בתה על רקע המפה הסטרוקטורלית 33 ------ ב. אזור אלוני אבא-בסמת טבעון-חילף: תכונות סלע על פי נתוני קידוחים, תצורות צומח וצפיפות עצים 34 -------- 3.1.2.2 סמוך לגבול המזרחי של הסינקלינה במזרח גבעות אלונים 34 --------------------------------- א. אלון הגליל: אזור האיצבוע בין מופעי הסלע בתצורת תמרת 34 ------------------------------------------------ ב. גבעת זרזיר – גבעת חציר: נארי-קרטון, אבן גיר, נארי על חוואר נאוגני, תפוצת הצומח ותכונותיו 35 ------------- ג. תמרת – גבעת בר: מעבר משטח של בתה ועשבוניים ליער אלון התבור ולחורש אלון מצוי מפותח 35 ----------- 3.1.2.3 רמת מנשה 36 -------------------------------------------------------------------------------- א. כלל השטח של רמת מנשה 36 -------------------------------------------------------------------------------- ב. אזור חורשן-אלונה במערב רמת מנשה 37 ---------------------------------------------------------------------------------- ג. סיכום השוואת מיני צמחים עם גובה שכבות סלע ברמת מנשה 39 ------------------------------------------------------ 3.1.3 מפות צומח של תחנות המדידה 40 ---------------------------------------------------------------------------- 3.2 תכונות הסלע והקרקע וכיול מכשור המדידה 41 ------------------------------------------------ 3.2.1 מטרות 41 --------------------------------------------------------------------------------------------------------- 3.2.2 תיאור חתכי סלע-קרקע 41 ----------------------------------------------------------------------- 3.2.2.1 תיאור ודיגום חתכי חציבה 41 ------------------------------------------------------------------ א. תיעוד צילום ורישום 41 --------------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. תיאור מפורט ודיגום באתרי חציבה 42 --------------------------------------------------------------------------------------
- 9. 3.2.2.2 הכרת תת הקרקע בקידוחים 42 --------------------------------------------------------------- א. צילומי וידאו 42 ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ ב. מדידת עומק הקרקע 42 ------------------------------------------------------------------------------------------------------- 3.2.2.3 תיאור גלעיני הסלע 42 ------------------------------------------------------------------------------------- 3.2.2.4 חתך הסלע-קרקע על פי מדידת מכם חודר קרקע 43 ------------------------------------------------ 3.2.3 תכונות הקרקע 43 ----------------------------------------------------------------------------------------------- 3.2.4 תכונות הסלע 43 ------------------------------------------------------------------------------------------------ 3.2.4.1 המבנה המיקרוסקופי של הסלע 43 ------------------------------------------------------------ 3.2.4.2 צפיפות הסלע 44 ------------------------------------------------------------------------------ 3.2.4.3 שארית בלתי מסיסה (שבמ) וחרסית 44 ------------------------------------------------------ 3.2.4.4 עקומי תאחיזה 44 ----------------------------------------------------------------------------- 45 ----------------------------------------------------------------------------------------------------------- א. בור הדיגום באג 2 46 --------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. אתר אג 1 ג. תמרת 46 ------------------------------------------------------------------------------------------------------ ד. הר חורשן 46 -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ה. עקומי תאחיזה בהתאמה לאמפליטודות של מכם אנטנות-בור 47 ------------------------------------------------------ 3.2.4.5 חידור וחילחול 47 -------------------------------------------------------------------------------------------- 3.2.5 כיול מכשור המדידה 48 ---------------------------------------------------------------------------------------- 3.2.5.1 מכם אנטנות-בור: לימוד פרמטרים ובחינת נוסחאות חישוב וכיול 48 -------------------------------- לימוד תמונת הסריקה ולימוד פענוח 49 --------------------------------- – (GPR) 3.2.5.2 מכם חודר קרקע 3.2.5.3 מפזר ניטרונים – מודל כיול 51 ----------------------------------------------------------------------------- א. בחינת נתוני בור הכיול וניסיון כיול 51 --------------------------------------------------------------------------------------- ב. כיול על סמך מדידות המפזן של כל הקידוחים בעזרת מדדים של אנטנות בור 52 ----------------------------------- ג. סיכום כיול מפזר הניטרונים 53 ----------------------------------------------------------------------------------------------- 3.2.5.4 כיול בלוקי גבס 53 ------------------------------------------------------------------------------------------ א. שימושים של בלוקי גבס במחקר 53 ----------------------------------------------------------------------------------------- ב. התאמת טמפרטורה 53 -------------------------------------------------------------------------------------------------------- ג. כיול בלוקי הגבס למדידת רטיבות קרקע 53 -------------------------------------------------------------------------------- ד. כיול בלוקי הגבס למתח תאחיזה 54 ----------------------------------------------------------------------------------------- 3.3 מטאורולוגיה וטמפרטורת קרקע 55 -------------------------------------------------------------- 3.3.1 טמפרטורות 55 --------------------------------------------------------------------------------------------------- 3.3.2 משקעים 56 ------------------------------------------------------------------------------------------------------- 3.3.3 לחות יחסית, רוח וקרינת שמש 57 ---------------------------------------------------------------------------- 3.4 רטיבות הסלע והקרקע וחישוב קליטה, הצטברות וחלחול 57 ---------------------------------- 3.4.1 מדידות רטיבות 57 ----------------------------------------------------------------------------------------------- 3.4.1.1 מפזר ניטרונים 57 ------------------------------------------------------------------------------------------- א. קבלת נתוני הרטיבות והצגתם 57 -------------------------------------------------------------------------------------------- 57 ---------------------------------------------------------------- ב. מגמות בנתוני הרטיבות ביער אלון התבור בתחנת אג 2 ג. רטיבות ותכונות הסלע 57 ------------------------------------------------------------------------------------------------------ ד. הגדרת טיפוסי שטח 58 -------------------------------------------------------------------------------------------------------- 3.4.1.2 רטיבות והתנגדות חשמלית על פי בלוקי גבס 58 ------------------------------------------------------- 3.4.2 מתח התאחיזה 59 ----------------------------------------------------------------------------------------------- 3.4.3 קליטה והצטברות 60 -------------------------------------------------------------------------------------------- 3.4.3.1 חישוב והצגת הקליטה וההצטברות 60 ------------------------------------------------------------------- 3.4.3.2 הקשר בין הקליטה וההצטברות לבין הרטיבות המרבית ותנועת הגשם האביבי 61 ---------------- א. מהלך התקדמות הרטיבות המרבית 61 ------------------------------------------------------------------------------------- ב. הערכת התקדמות החלחול של הגשם האביבי 61 ------------------------------------------------------------------------- 3.4.4 עומקי הקליטה ביחס למיקום השורשים והגדרת התווך התורם 61 --------------------------------------- א. מיקום הבדיקה 61 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------
- 10. ב. קידוח 6ח 61 -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ג. קידוח 6זח 62 -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ד. מידת הייצוג של החתכים הדו מימדיים 62 ----------------------------------------------------------------------------------- ה. בדיקת היתכנות של קליטת מי הסלע ממרחק 62 -------------------------------------------------------------------------- 3.4.5 סיכום הקצב והכמות של הקליטה וההצטברות 63 --------------------------------------------------------- 3.4.5.1 התרומה האביבית 63 --------------------------------------------------------------------------------------- א. גשם אביבי 63 ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. אידוי-דיות (אוופוטרנספירציה) פוטנציאלית בתת היער 64 --------------------------------------------------------------- 3.4.5.2 קצב וכמות קליטת המים בחתך הסלע-קרקע 64 ------------------------------------------------------- 3.4.6 הרטיבות, המתח והקליטה בבתי גידול נוספים 64 ---------------------------------------------------------- 3.4.6.1 יער אלון התבור באלון הגליל אג 1: נארי מפותח על קרטון שאינו חווארי וכיסי קרקע 64 --------- 3.4.6.2 חורש של אלון מצוי בתמרת 65 --------------------------------------------------------------------------- 3.5 מדידות ומודלים של משק המים בנוף העצים 67 ------------------------------------------------ 3.5.1 פנולוגיה בעצי אלון התבור – לבלוב שלכת וייצור בלוטים 67 --------------------------------------------- א. לבלוב ושלכת 67 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. ייצור בלוטים 67 ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 3.5.2 טרנספירציה, מוליכות הפיוניות והנוף ומתח המים בעלים 68 ---------------------------------------------- 3.5.2.1 מימדי העצים וצריכת המים באתרים שונים ביער אלון התבור 68 ------------------------------------- 3.5.2.2 מדדי משק המים בעץ בהשוואה למדדים מטאורולוגיים 68 -------------------------------------------- א. יער אלון התבור 68 ------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. טרנספירציה ביער ובחורש וההשפעה של הרטבת הקרקע 69 ---------------------------------------------------------- 3.5.3 מודלים של טרנספירציה שנתית 70 --------------------------------------------------------------------------- א. הצבת הנתונים ויצירת קווי רגרסיה 70 --------------------------------------------------------------------------------------- ב. יער אלון התבור 70 ------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ג. חורש של אלון מצוי 71 --------------------------------------------------------------------------------------------------------- ד. השוואת יער אלון התבור וחורש אלון מצוי 71 ------------------------------------------------------------------------------ 4. דיון 72 ---------------------------------------------------------------------------------------- 4.1 תפרוסת הצומח באזור ביחס למסלע ולבתי הגידול השונים 72 -------------------------------- א. שינויי מסלע ביחס למבנה הקער 72 ----------------------------------------------------------------------------------------- ב. מגמות ושינויים של הרכבי צומח בהתאם למגמות של שינויי מסלע 73 -------------------------------------------------- 4.2 תכונות הסלע והקרקע וכיול מכשירי המדידה 74 ---------------------------------------------- א. תכונות הסלע והקרקע 74 ------------------------------------------------------------------------------------------------------ ב. כיול מכשירי המדידה 75 ------------------------------------------------------------------------------------------------------- 4.3 הדינמיקה של המים במערכת הסלע-קרקע 76 ------------------------------------------------- 4.4 משק המים במערכת הסלע-קרקע-עץ ומאזן המים הכולל 78 ---------------------------------- א. יער אלון התבור 78 -------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ב. חורש האלון המצוי 80 ----------------------------------------------------------------------------------------------------------- 4.5 התאמת הצומח לבתי הגידול והמחזור השנתי של העץ ושל משק המים 80 -------------------- 4.6 השלכות תוצאות המחקר לכלל האזור הים תיכוני בישראל 82 --------------------------------- 4.7 סיכום ומסקנות 82 -------------------------------------------------------------------------------- ספרות מילון מונחים נספחים English contents and summary
- 11. 1 1. מבוא 1.1 הצגת הנושא * עשבוניות, שטחי בתה*, של תצורות צומח∗, החל מחברות צמחי מגוו ורמת מנשה קיי שפרע באזורי אלוני (Quercus ithaburensis) התבור . בעבודה קודמת נמצא שהיער הפתוח של אלו וחורשי גריגה*, יערות פתוחי כלל על גבעות של מסלע קרטוני המכוסה בשכבת נארי* ובקרקע רנדזינה* מופיע בדר שפרע באזור אלוני 2000 ). על חואר* המכוסה , 1.5 מ’ (הר וחוב', 1998 עד כ שעומק כיסי קרקע מפוזרי אדומה רדודה, ע חומה רוסה שבתשתיתה לשלכת מוקדמת יותר. על טרה יותר ונכנסי קטני נראי נארי ורנדזינה חומה גירנית, העצי עד בני שיח. נראה היא לרוב של עשבוניי גיר קשה וסדוקה היער אינו מופיע כלל, ותצורת הצומח ש אב (הר, 2000 ). ברמת ואחיד יותר, שכיסי הקרקע בו מועטי ר מצוי מופיע באזור על סלע קרטו שהחורש של אלו מנשה נראית חוקיות דומה. המבנה הסטרוקטורלי* הייחודי של אזור זה יוצר מצב של שינוי מסלע הדרגתי בפני .( (הר, 2002 ועד לחורש סבו השטח, המלווה בשינוי צומח הדרגתי מעשבוניי בתצורות הצומח האחרות באזור: אתרי היער והחורש, כמו ג בתו קיימת שונות רבה במבנה הקרקע והסלע ג * וגלישות*. שכבת הנארי מפותחת באופ כתוצאה משיכוב, שינויי מופע, שברי * רבי ליתולוגיי מעברי קיימי אינו אחיד וקיימות בו נקודות חולשה שהובילו ליצירת המפלס של סלע הא ג , ולכ בלתי אחיד במקומות שוני כיסי קרקע בעומק, בקיו בשינויי קרקע המתבטאי מערכת הסלע בתו הבדלי ניכרי . כתוצאה מכ כיסי בהרכב הצומח של תת היער. נית שינויי ג סלע, נראי במכלול הקרקע . בעקבות השינויי ובשינויי צבע ומרק את הרב גוניות הקיימת בקרקע. משקפי שכני בתכונות של צמחי הקיימי הרבי , שההבדלי להערי כתוצאה מהשונות , נגרמי שבתוכ הנחת העבודה הייתה שתפוצת היער והחורש באזור והשונות בהרכב המיני המיפוי הגאולוגי הראו התאמה רבה בי ותצפיות ראשוניות אכ קרקע. המחקר הקוד בתכונות מערכת הסלע הנוצר במערכת הסלע , נמצא שמשק המי הטבעיי תפוצת היער. לאחר בחינה של כל הגורמי פדולוגי* לבי .( והיער (הר, 1998 המכריע בתפוצה ובהתפתחות של העצי התבור הוא הגור קרקע בבית הגידול של יער אלו ע קרקע במערכת הכוללת של סלע ולנתח את משק המי מטרתה העיקרית של העבודה הנוכחית הייתה לבחו המצוי. העבודה התמקדה חורש האלו , בעיקר ע בתי הגידול הסמוכי התבור ולהשוותה ע בסביבת יער אלו השנה בסלע ובקרקע והשוואתה בעריכת מיפוי השוואתי של מרכיבי בית הגידול, מדידת הרטיבות ושינוייה במהל מבנה מערכת לימוד הקשר בי באתרי המדידה. זאת, לצור הגדלי של העצי ומצב למדידות של צריכת המי , בחינת ההשתנות של הרטיבות במערכת והערכת מאז קרקע לתצורות הצומח ולמידת התפתחות העצי הסלע . המי לכ מדידת הרטיבות בעומק הסלע ולימוד מבנה תת הקרקע דרשו התאמה של מכשירי מדידה שלא שימשו קוד של כיול מערכות המדידה, שהיווה חלק בלתי נפרד מהמחקר. שלבי ומקי ארו נדרש תהלי כ למטרה זו. לש , התאמת מכשור וכיולו וביצוע המדידות. , איתור תחנות מדידה והקמת העבודה היו: איתור התופעות ותיאור מתחומי הגאולוגיה, הגאופיסיקה, הגאומורפולוגיה, הפדולוגיה תחומית וכוללת מרכיבי העבודה הינה בי , וכמו , מטאורולוגיה ואקלי בקרקע ובסלע, לצד בוטניקה, גאובוטניקה, פיסיולוגיה של הע והפיסיקה של המי למטרות העבודה שהוצגו לעיל, המתמקדות בבתי הגידול שנבחנו ועדריו. בנוס של השפעת האד מרכיבי כ תחומית של מערכת טבעית מורכבת ומציאת חוקיות עבודה לאינטגרציה בי דר באזור המחקר, מוצגת כא ישראל וסביבתה. תיכוני באר בתחומי האזור הי שתוכל להיות מיושמת במקומות אחרי ∗ העבודה בסו מונחי ראה מילו
- 12. 2 1.2 רקע 1.2.1 תיאור אזור המחקר ומבנהו הפיסי ותיאור כללי 1.2.1.1 מיקו מנשה (הר ושש, 2006 ) (איור 1.1 ). הוא אינו הקער (סינקלינה*) של אלוני אזור המחקר הוגדר כתחו מיקו שפרע ). חלקו הצפוני של האזור מכונה גבעות אלוני כולל את עמק יזרעאל החוצה את הסינקלינה (ראה להל לכ (ניר, 1970 ). חלקו הדרומי הוא רמת מנשה (מרכוס 1995 ), שכונתה קוד טבעו (זיו, 1978 ) או גבעות אלוני .( (ארד 1955 ) או חבל מנשה (שיק, 1962 הרי אפרי ,(Conard Kitchener, 1880) רוחה בלד א מזרח רמת כלל. גבעות בודדות בצפו בדר 300 מ' מעל פני הי גבעות נמוכות, עד גובה של כ מורפולוגי איפיו מערב, כנראה כתוצר גידוד של מישור מפולס הנוטה לדרו מנשה מגיעות עד 400 מ'. פסגות הגבעות יוצרות מעי משתפלות ). את הסינקלינה חוצה כאמור הבקע של עמק יזרעאל, והגבעות של אזור אלוני הצפה ימית (ראה להל ( 21 יחידות מורפולוגיות שקובצו לשש קבוצות: ( 1 העמק. רמת מנשה חולקה עי להב וחוב' ( 2005 ) ל בהדרגה לכיוו מזרח; ( 3) אזור בדרו נחל עירו לכיוו ; ( 2) מתלולי וממזרח לקו פרשת המי מדרונות, שלוחות וגבעות מצפו . ( 6) הר חורש ; ( 5) גבעות מערביות ו ממערב לפרשת המי הרמות במרכז; ( 4) שלוחות וערוצי ). מצוי (ראה להל התבור וחורש אלו ביער פתוח של אלו מכוסי חלקי הסינקלינה הפנימיי כיסוי הצומח . , בני שיח ועשבוניי שולי הסינקלינה ובשטח מוגבה בתוכה ישנו כיסוי של שיחי לכיוו 1.2.1.2 גאולוגיה קער .(Fleischer, 2003 ;1.1 מנשה (איור העבודה נעשתה, כאמור, בקער אלוני א. טקטוניקה וסטרוקטורה Krenkel, ;1962 , של הקשת הסורית (ארד, 1955 ; גרינברג המקבילי והקערי זה הינו חלק ממערכת הקמרי , כתגובה , ראה נספח 1א'). מערכת קימוט זו החלה להיווצר בתקופת הסנו נוס לעיו ) (Arad, 1965 ;1924 שהייתה כרוכה בסגירתו של אוקיאנוס התטיס. ההיווצרות החלה עוד לפני הרבדת תצורות הסלע למערכת הלחצי , שכבות הסלע נוצרו על גבי תבליט, כדי ההרבדה. כתוצאה מכ על פני השטח, והמשיכה להיווצר תו הנראות כיו , ככל הנראה, חוצה את הקער לרוחבו בחלק הגבוה של רמת מנשה, . קו קמר קדו המשיכו להתקמט בעצמ וה .(Arad, 1965 ;1988 , (ארד, 1955 ; דקל ג'ני ואת קער שכ אל פח מזרח וחוצה את קמר או לדרו ממשי בקו 2007 ; ע. שגב בעפ) רואי ; קו זה מעידה על קדמוניותו. שגב ושש ( 2006 הידקקות עובי שכבות הסלע לאור . בכל מקרה, בוודאות לכל אורכ על ידי שברי רקפת ודליה, שלא זוהו עדיי ) התחו זה הורסט* מאוחר (ראה להל מערבי משאר הקער. הרוחבי) מפריד את החלק הדרו הרו זה (להל רו * *, גרבני אותו להורסטי מזרח, ומחלקי דרו מערב כללי של צפו לרוחב האזור בכיוו קווי העתק נמתחי , שחלה בשלב כדור האר ומדרגות טקטוניות*. מערכת שבירה זו נוצרה, ככל הנראה, כתוצאה ממתיחה של קרו המקביל בכיוונו לשבירה זו סוא המלח (השבר הסורי אפריקאי), שבו נוצר מפר של היווצרות בקע י מקדי שינוי כיוו המלח, תו היווצרות בקע י בהשפעת המש המשיכו להיות פעילי (שליב, 1991 ). חלק מההעתקי .( , 1984 רכיב משמעותי של תזוזה אופקית (רו כוללי , חלק גדול של ההעתקי * העיקרי. כתוצאה מכ המאמ 1000 מ' את תשתית הסלע בעמק יזרעאל 600 בכ המנמי ההעתק העיקרי הוא שבר הכרמל, והמשכו שבר יקנע , ומערכת ההעתקי גבול צפוני חד ורצי מערב לו (איור 1.1 ). לעמק יזרעאל אי ביחס לרמת מנשה שמדרו מהווה מעבר הדרגתי משבר הגבול שכל הגליל התחתו לשבר הכרמל מגביהה בהדרגה את גושי הסלע, כ שמצפו הוא ההגבהה , 2000 ). הורסט שפרע המוגבה משמעותית (מטמו הדרומי של עמק יזרעאל עד לגליל העליו מנשה שבור לרוחבו, בעיקר על ידי שבר הכרמל , קער אלוני מנשה . לסיכו את קער אלוני התוחמת מצפו ) מוסט מעט מערבה ביחס לציר החלק הדרומי (מנשה), כתוצאה שפרע , וציר החלק הצפוני (אלוני יוקנע , ראה נוס מתזוזה אופקית על גבי המשכו של שבר הגלבוע, שעובר בתשתית של עמק יזרעאל (שליב, 1991 ; לעיו נספח 1א'). לאחר שיחזור השבירה וההסטות, אפשר להתייחס לשני חלקי הקער כיחידה אחת.
- 13. 900 0 -1000 -2000 מפה סטרוקטור לית Fleischer עפ (2003) Gafsou 210 740 אלון הגלי ל -אלו נ י ם 720 . ק טבע ו ן י קנ עם הר תמר ת הכרמל שפרעם ע מ ק י ז מגי ר ע ד ו א ל רמת רכ ס או ם אל פחם ג בעת עדה הר ום הר ו ח ב י מ נשה ערה זכרון יעקב מקרא: גו בה (מ') של גג חבו רת כפ ר מנדא שפרעם קרי ת א ת א י ה ודה בי ר א ל מכ ס ור אלון ה ג ליל הסוללים ע די ה ר דוף כ ע ב י ה חג' ג'ר ה ב סמת בי ת לחם ה ג לי לי ת אלו ני אבא נופ ית ט ב עו ן אלו נים רמת ישי מנשיה זבד ה נ ה לל בי ת זרזיר תמרת בי ת שער ים מגדל העמק כפ ר י ה ושע קרי ת טבעון שד ה י עק ב ג ב ע ת ח צי ר נשר חיפה ה ר ה כ ר מ ל עו ספ י ה דל ית אל כרמל עמ ק י זרעאל אינו נכלל בתיחום ר כ ס ים כפר יקנעם בר ו ך ה יו ג ב האז ו ר ע מ ק י ז ר ע א ל הזור ע משמר ה עמק עי ן ה עמק אליקים רמת השופ ט עי ן השופ ט מדרך עוז דל י ה ג ל עד חבל תענך מגיד ו ג ב עת עוז מוסמוס אום אל פחם זלפה עי ן א ב ר הים מועווי ה את ר חגית ג ב עת ני לי ע ר ה כפ ר קר ע ע רע ר ה ר ג בים עמיקם שפיה הר חורש ן אביא ל גבעת עדה פרדס חנה ר מ ת מ נ ש ה ר כ ס א ו ם א ל פ ח ם עופר כפ ר חסיד ים קע ר (ס י נקלינת) אלוני ם - מנ ש ה: פ ני ה ש ט ח ומ פ ה ס ט רוקט ורל ית תיחום האזור נעשה על פי המתווה הסטרוקטורלי של הקער והועבר אל מפת השטח חנתון עמק בי ת נ טופ ה בת שלמה קצי ר כפ ר גל יק סון רמות מנש ה 6כביש מחלף עירו ן שרי ד יפ ע ת ג ב ת רמת דו ד : איור 1.1 מפת אורתופוטו המקומ ות שבהם שכבת הי יח ו ס של גג חבורת יה ו דה הינה נמוכה, הם מקומ ות מ ונמכ ים סטרוק טורל ית הגו ונ ים ה יר וק י ם הם צומח הכולל ח ו ר ש ו יע ר טבעי, יער נטוע ו שטחי חק לא ות צ הר חו ר ש ן
- 14. 3 לוח הזמ הסטרטיגרפי מחולק לתצורות* גאולוגיות שנוצרו במהל החת ב. סטרטיגרפיה ופלאוגאוגרפיה 1ב', 1ד'): ראה נספחי נוס מקובצות לחבורות* ( לעיו הגאולוגי, וה תצורות מחבורה זו חשופות בעיקר בשולי הסינקלינה, ומעט בתוכה. תצורת עָ'רֶב היא חבורת* הר הצופי האמצעית) ותצורת , תקופת החיי המזוזואיקו , המהווה את סיו הקרטיקו * מתקופת המסטריכט (סו קרטו מתצורה זו הוא חרסית כהה עד ). הסלע הנחש , תחילת הקנוזאיקו (תקופת השלישו טקיה מתקופת הפָלֶאוק של תצורות ההשקעה בתקופת היווצרות של התצורה שכבות הסלע קשות יותר. מרכז אג חואר*, ובפרט* העליו אזור אלוני (פלכסר, 1959 ). שתי התצורות חשופות בצפו , ככל הנראה, את קו הסינקלינה של היו אלו חפ הרוחבי של רמת מנשה על גבי הרו וג והכרמל השכני אל פח או המעבר לקמרי נצרת , לכל אור שפרע .(Arad 1965; Sneh et al., 1998 ;1996 ,' (גרינברג, 1962 ; לוי, 1979 ; סנה וחוב שלוש שפרע הגדירו ומיפו באזור אלוני Greenberg (1963) ( 1954 ), גרינברג ( 1962 ) ו רבינובי חבורת עבדת תצורות הוגדרו שנה). אות 55 מליו (לפני 37 תיכו התחתו תצורות גאולוגית של חבורת עבדת מתקופת האאוק ,Sneh (1988) ע”י שמות התצורות ומבט פלאוגאוגרפי נית 1965 ). עדכו ) Arad ברמת מנשה על ידי ארד ( 1955 ) ו פירוט התצורות מהעתיקה לצעירה: להל . Fleischer (2002) ו Sneh et al.(2000) מצורר*. התצורה בעלת תפוצה נרחבת ועובי של עד 150 מ' ברמת הבנויה גיר קרטוני* וקרטו א. תצורת עדול הסינקלינה. היעלמות בצפו וא עד כדי עובי של מספר מטרי מנשה, והיא מידקקת כלפי צפו במופע גיר* במזרח הקער, המתחל היא מחולקת למופע של אב שפרע ב. מעליה תצורת תמרת. באזור אלוני , ראה נספח 1ב'). במערב היא עוברת בהדרגה נוס קרטוני במרכז (גרינברג, 1962 ; הר, 1998 ; איור 1.2 , לעיו בעבר עדשת (כונה ש ונעל ליד יקנע בשטח קט ). דרומה, המופע הגירי מצטמצ לתצורת מראשה (להל .(Arad, 1965 , סני ג., תצורת מראשה הקרטונית נמצאת במעבר לטרלי (צידי) מתצורת תמרת באיצבוע מערבה וכלפי מעלה באזור ( הרוחבי (איור 3.5 , משני צידי הרו (איור 1.2 ). ברמת מנשה היא נפוצה בחלקי הקער הנמוכי שפרע אלוני המרחבית. תצורת תמרת של תצורת מרשה קיימת אחידות יחסית בהשתרעות ובחלקה העליו בתצורת עדול הרדוד במזרח שקעה אב . בי הזמ ע של הצפות ונסיגות, במגמה הכללית של העמקת הי כדי תהלי שקעה תו גיר וקרטו , תצורת תמרת מכילה שכבות אב . כתוצאה מכ הפתוח במערב שקע קרטו היבשת ובי גיר, ובאד .( הסטרטיגרפי (איור 1.2 העלייה למעלה בחת , כשהשכבות הקרטוניות מתרבות כלפי מערב וע לסירוגי ) היא גלישות* רבות של קטעי האר למקבילותיה במרכז ובדרו תופעה אופיינית נוספת לתצורת תמרת (כמו ג של מדרו הקרבונטי בחלק העליו , שהתקיימו בבו ובלתי יציבי עדיי בלתי מגובשי שכבות ושל סדימנטי , 1993 ; חצור וחוב', 1994 ). מעברי כדי שלבי התקשות הסלע (בוכבינדר וחוב', 1986 ; קורנגרי תו היבשת בי מאב ובלתי רגולריי רבי למעברי , גורמי שנוצרו לאחר מכ רבי קטני השיכוב המקורי, הגלישות ושברי במפות. מאלה המופיעי רבי בשטח הינ . למעשה המעברי גיר לקרטו ברמת מצומצ נחשפת בהיק האוליגוק עד סו האיאוק מסו חבורת סקיה תחתונה בעיקר תצורת בית גוברי היא יושבת באי התאמה* וכוללת בעיקר קרטו .(Arad, 1965; Bucbinder et al., 2005 ;1996 ' מנשה (סנה וחוב לה משמעות רבה לנושא המחקר הנוכחי. גיר. השתרעותה מצומצמת, ואי קונגלומרט ואב חווארי, בחלקה ע .(Sneh et al, 2000) ( פליוק (תקופות המשנה מיוק המלח מתקופת הנאוג חבורות סקיה עליונה וחבורת י אוליגוקני הייתה תקופה יבשתית ארוכה שבמהלכה נפתח עמק יזרעאל. התצורות האאוקני לאחר נסיגת הי יושבות באי התאמה על התצורות הקודמות. מחבורות אלה נחשפות באזור התצורות הבאות: 17.5 א. הבזלת התחתונה פרצה ושקעה כחלק מתהליכי פתיחת הבקע היבשתי של עמק יזרעאל (שליב, 1990 ). גילה ניכר בעמק באזור המחקר, ומילאה חת , חלק ). היא פרצה במספר הרי געש ובדייקי תיכו שנה (מיוק 9 מליו לה משמעות וחשיבות בעבודה הנוכחית. , אי . לפיכ יזרעאל. בגבעות של אזור המחקר תפוצתה ועובייה מוגבלי
- 15. ער J הי J והתפתחות JJ מאוחרים JJ ים J כJ תהלי J הקדום, JJ הים J קבות J עJ בJJJ לע J מס JJ שינויי מזרח-מערב J בכיוון J יום מבט J כJJ הקרקע J ותת JJ השטח JJ פני אבא J אלוני J -JJ טבעון J אזור ציר J חJ תJ גבע J תJ תמר J קרטון גירני J שלד J בעל J פלנקטון אבן גי ר הו ו צרו ת בלי ה Jהלי כי Jת Jו נ ארי , Jקר ק עו ת Jי צי ר ת Jו ס חי פ ה , השל ד י ם ה מצ טברי ם הו פכ י ם ל ס לע קרטון על הקרקעי ת ) י שו ב- חי (בנ תו ס הסלע J סוגי J בין JJ מעבר J תחום הים J תJ נסיג ןJ קJוJ אJ אJ הJ תJ פJוJ קJ תJ בJ שנה J ון JיJ לJ מJ45J פני J ל טקטונים J תהליכים מערב םJ היו J ועד J עJ הסל J תJוJ וצר JוJ הJ אז J מJ ור JזJ אJ בJ חשו J תר J שה J ים J כJ לי J הJ ת זרזיר J -J גליל J הJJ אלון J הJ אל J תJ גבע J נצרת J ולכיוון עדולם J תצורת באזור א ל ונים-שפר עם מזרח עתיק J סחיפה J מישור גיר J אבן J תמרת J תצורת ן) J אוג J הנ J (תקופת J גלומרט J וקונ J חואר J עי J סל קרטון מרשה J תצורת סלעJכבו תJשJנ טיי תJשכבו ת כיוון Jנטיי ת : איור 1.2
- 16. 4 הבזלת במקביל לסו זיהו קונגלומרט כתצורה זו מתקופת המיוק Sandler et al (2004) ב. תצורת בית ניר . על ידי חומר גירני ר מיוקני ומעט חלוקי בזלת מלוכדי גיר אאוקנית, רי של אב התתונה. הוא מכיל חלוקי זה תואר על ידי כפרי ( 1995 ) ו (שליב, 1990 ). קונגלומרט בלתי ממוי הכולל הוא עד כמה עשרות מטרי עובי החת דרומה אל עמק יזרעאל מקו משולי הגליל התחתו כחלק ממערכת של ניקוז מקומי, שפעלה בנאוג Kafri (1997) של שטח העבודה הנוכחית. הצפוניי בשוליי העתיקה, התואמת בקירוב את הורסט שפרע פרשת המי ע”י שליב ( 1990 ) לתצורה זו. חוואר המונח מעל הקונגלומרט (ומכיל קטעי קונגלומרט בתוכו) שוי ג. תצורת בירה , עמוק מי פציאס* של אג מרכז העמק אובח עמק יזרעאל, כשלאור התצורה היא ביטוי לחדירה ימית דר המחקר), המשקעי אליו (בתחו כדי השקעת החוואר. בשולי העמק ובגאיות המתקשרי להתעמק תו שהמשי 20 מ'. הפציאס הרדוד בלבד ועוביו 5 . בשטח העבודה נחש של שפת אותו אג רדודי למצב של מי מתאימי , התמונה הפלאוגאוגרפית היא של תבליט שנוצר כתוצאה מפעילות טקטונית של קימוט שהחל עוד לפני האאוק התבטאה בעיקר האאוקני. הפעילות הטקטונית בנאוג לאחר נסיגת הי כדי תקופה זו וג בהפסקות תו המשי עמק יזרעאל. נוצרה טופוגרפיה בולטת והיו התפרצויות בזלת שהצטברה במקומות בשבירה, שבמהלכה נוצר ג המאוחר, שגרמה . פעילות סחיפתית (ארוזיבית) שהתרחשה בתקופה של שקט טקטוני בתחילת המיוק הנמוכי נסחפו בקונגלומרט. בהמש , שהורבדו כחלוקי של סלעי בסח , התבטאה בשלב הראשו להתמתנות הנו . על גבי בעמק יזרעאל הסמו (Picard, 1936) ” הורבדו כחרסיות כ”סדרת החרסית , וה קרקעות שנוצרו בינתיי . עמק יזרעאל, והשקיעה את החוואר בעמק ובגאיות הסמוכי נכנסה החדירה הימית ממערב דר התבליט המתו 1.2.1.3 גאומורפולוגיה הרוחבי ברמת מנשה קרוב במיקומו לקו פרשת שמצידיו, והרו טופוגרפית מהקמרי כלל נמו אזור הקער בדר ההבדל הטופוגרפי קט את עמק יזרעאל בולט בשטח, אול שהנמי יוקנע של אזור זה. העתק הכרמל המי . בתו ומילוי המקומות הנמוכי מההבדל של ההסטה הטקטונית, כתוצאה מסחיפה שחלה במקומות הגבוהי . שנסחפו מהמקומות הגבוהי , כיוו השתמרו בעיקר במקומות הנמוכי הקער, התצורות הגבוהות בחת לא השתנו מאז השקעת התצורות הנאוגניות. הצטברות הקונגלומרט וחדירת לשו נראה שקווי המתאר הכלליי 1.2 ; לעיו , 1.1 ציר הסינקלינה (איורי , שהשקיעה את חוואר בירה מעמק יזרעאל עד גבעת חציר, היו לאור הי עוד , שחלה בנאוג בעיצוב פני השטח היה גידוד ימי כתוצאה מעליית מפלס הי נוס ראה נספח 1ב'). גור נוס , 1970 ). הצפה זו לא השאירה את רישומה באזור לפני היווצרות עמק יזרעאל (שיק, 1963 ; ניר, 1970 ; גבירצמ כנראה לראשי הגבעות להיות מיושרות יחסית גודדה ויושרה. גידוד זה גור קרקעית אותו י , א במשקעי (פסגות מנשה, להב, 2005 ), נשאר . החלק הגבוה במזרח רמת מנשה, המגיע עד 400 מ' מעל פני הי ודומות בגובה תצורות. יש להניח בשפלה הנמוכה על גבי אות ככל הנראה מעל למפלס הגידוד. גידוד דומה נראה ג רובו של השטח, הייתה מעוצבת כפי שהיא ), שה נארי (ראה להל מדרונות המכוסי שהמורפולוגיה של אות המכוסה נארי שכבות הקרטו האיצבוע שבי בתקופת היווצרות הנארי (הר, 1998 ). בתחו כבר בפלייסטוק היו הגיר, מקטעי אב במספר מטרי הגיר של תצורת תמרת (ראה לעיל), נראה שקטעי הנארי גבוהי לשכבות אב בגליל הגיר של תצורות האאוק , שאב נוספי ממצאי נסחפה חלקית . מצב זה תוא שהתבלו והקרקע שעליה .(Herr et al, 2002 ;1960 , גיר של חבורת יהודה (ניר ויאיר במיוחד, יותר מאשר אב נוטות להתבלות ולהיסח ; (ניר ויאיר, 1960 חווארי, כאשר אינו מכוסה נארי, נוטה לסחיפה רבה וליצירת גאיות רחבי , ובעיקר קרטו קרטו .( ניר, 1970 1.2.1.4 קרקע ותופעות פדוגנטיות מיפוי קרקע בקנ”מ של 1:20,000 נעשה על ידי זינגר ( 1963 ). המפה של מזרח א. סקרי קרקע ומיפוי באזור הוצגה לאחר עיבוד על ידי הר ( 1998 ) ומפה של רמת מנשה מאותו מקור הוצגה על ידי סופר וקיפניס שפרע אלוני נעשו על ידי הסוכנות היהודית, קק”ל ומשרד ). מיפויי קרקע נקודתיי 1980 , פרק מאת א. זינגר וש. רביקובי ) של טרה שוני סוגי ( 1986 ). קרקעות שנמצאו באזור ה עי ויי החקלאות למטרות חקלאיות ויערניות, וכמו כ
- 17. 5 ולרגלי הגבעות, (קולוביאליות ואלוביאליות), המצויות בעמקי ). קרקעות סח רוסה ורנדזינה (ראה להל משמעות רבה לנושא העבודה. לה שאי וקרקעות בזלת לא יידונו בסקירה זו, כיוו Yaalon וחוואר (איור 1.3 ). הנארי תואר ע”י על קרטו ב. כיסוי הנארי - כיסוי הנארי באזור המחקר נפו שמתחתיה, שחל נקבובי הסלע הר פדוגנטי של שטיפת הגיר מקרקע הרנדזינה לתו 1974 ) כתהלי ) Singer תיארו שלוש שכבות בנארי, שעוביו הכולל הוא עד 3 מ'. . ה בתקופה גשומה בפלייסטוק 20 ממ; הלמינרי”, בעובי של 2 דק וקשה, “הקרו עליו א. קרו ; אדומי חומי וכתמי בפסי , שאינו הומוגני ומגוו ” הקשה במעט מסלע הא ב. מתחתיו “הנארי העליו מסלע התשתית הנמצא מתחתיו, לווחי ובעל נקבוביות גסה. , פרי ” שהוא סלע ר ג. “הנארי התחתו , קבעו את גיל היווצרותו האר שבדקו ביסודיות את מבנה הנארי בדרו Wieder et al. (1994) שהרבני ( 1982 ) ו של יצירה: 40,000 שנה ותיארו שני שלבי 20,000 ל הסלע והקשייתו החלקית, ותחילת התמיינות , פדוגנטי, של שטיפת החומר הגירני מהקרקע לתו א. שלב ראשו שלב זה נסחפה הקרקע המקורית; לשכבות. בסיו הלמינרי כתוצאה מפעילות ביוגנית : ( 1) הקשיית הקרו בסלע החשו הבאי ב. שלב שני, בו התקיימו התהליכי , , בעיקר בסדקי חיצונית וקליטת אבק; ( 2) סידוק בעקבות התקשות הסלע, המסה והתגבשות מחדש בנארי העליו . ( 3) שטיפה ויצירת מבנה לווחי בנארי התחתו הלמינרי, ויצירת מבנה מוזאיקה; ו חומר קרקעי ושברי הקרו ע נבדק ע”י גולדברג ( 1958 ). מסקנתו בדבר היווצרות הנארי כתוצאה מעליה נימית של תמיסה האר הנארי בצפו כלל אלה ישנה בדר . לפי נתוני רבי וכימיי פיזיקלי הוא מביא נתוני , א גירנית בקרקע אינה מקובלת היו ) וחלה עליה בנקבוביות הנארי בנארי לעומת סלע התשתית (בעיקר בולטת ירידה בזרח ירידה בריכוז יסודות שוני ). לעומת הסלע (כנראה בעיקר בנארי התחתו הלווחיי מתבצעת המסה מואצת של המבני , ובהמש בליית הנארי מתחילה בשכבת המוזאיקה שבנארי העליו של שרידי הנארי עד לחשיפת הסלע המקורי, או שנוצרי גושי מתמוטטי (שהרבני, 1992 ). כ שבנארי התחתו .( , 1992 מעל הנארי היא תולדה של בליית נארי ותוספת חומר אאולי* (ד כיסי קרקע. מרבית הקרקע הקיימת היו על סלע חדיר יותר כמו כורכר. מאלה הנוצרי רדודי , ה יחסית כמו קרטו כיסי הקרקע בנארי של סלע אטו פחות מאזור המחקר אאוקני בשפלה (אזור גשו 1972 ) הציגו תיאור מפורט של מבנה גבעת קרטו ) Dan et al. ) במפנה הדרומי, כיסי קרקע של רנדזינה חומה (ראה להל הנוכחי). במפנה הצפוני, הלח יותר, התפתח נארי ע . , ונוצרה קרקע רנדזינה אפורה בהירה ישירות על גבי הקרטו הנארי שהיה מפותח פחות מלכתחילה התבלה ונסח ואת הקונגלומרט (גרינברג, 1962 ; הר, 1998 ). הנארי על התצורות הרכי הנארי באזור המחקר מכסה את הסלעי ואחיד פחות. מזה שעל חבורת הר הצופי האאוקניות קשה וצפו קשה הנארי פחות נראה שהנארי המפותח ביותר באזור הוא על המופע הקרטוני של תצורת תמרת. על קרטו חוארי של תצורת בירה האחיד של תצורת מראשה הנארי פחות מפותח. על קרטו הלב על הקרטו מפותח. ג יחסית. רכי הלמינרי והנארי העליו הקרו
- 18. 6 השטח נארי פני על למינרי קרום עליון נארי תחתון נארי שטחית קרקע קרקע כיס בלוי נ ארי והסלע הקרקע מערכת 1.3 : איור התבור אלון של הגידול בבית בה החלים עונתיים ותהליכים סתיו 1998 הר, נתוני עפ חורף תהליכים עם התקדמות העונות שלכת משטחי על עילי הנארי נגר אבק עלים בשלבי פירוק בחורף N NH - NO2 גבוהה הקרקע רטיבות מוגבל האוורור נמוכה החימצון רמת החנקה הווצרות ותהליך איטי K אביב קיץ P + 4 NO - 3 באביב מאווררת הקרקע עולה ’ הטמפ נשלם התהליך הפי רו קתו צרישטי פת הזמין החנקן ורמת עולה קרטוני תשתית סלע חנקה נקלטת בשורשים באביב המגבירים את תהליכי זמינות מיחזור יסודות ההזנה המים משק ממצב ומושפעים והסלע הקרקע במערכת Ca והגדרות מיו
- 19. ג. הקרקעות באזור וקיומדז'יסקי ( 1979 ). ישנה חשיבות עי ד נית להגדרת הקרקעות באר המינוח המקובל היו ומינוח מיו חשוב לקרקעות שונות המיו המכווני בספרות במקורות שוני שמות דומי שקיימי , כיו למינוח מוסכ תת הקבוצות הקיימות באזור המחקר. הקרקעות הנפוצות באזור המחקר משתייכות ברוב שבי להכרת ההבדלי לסלע טרה רוסה מתחלקת בהתא .(I , ראה נספח 4א נוס לקבוצת הטרה רוסה והרנדזינה החומה (איור 1.3 ; לעיו אדומה, וכל אחת מה
- 20. המוצא, לצבע ולגירניות* לטרה רוסה אדומה (שאינה קיימת באזור) ולטרה רוסה חומה מתחלקת לקרקע חסרת גיר, דלת גיר או מכילת גיר. כאשר קרקע טרה רוסה היא בעלת עומק של עשרות סמ, נסדקת בקי ברור, היא מכונה טרה B * ובעלת אופק 50 רוסה פרוטוגרומית (עד עומק של כ סמ) או טרה רוסה גרומית (עמוקה יותר). קרקעות הטרה רוסה באזור המחקר ה אדומה חסרת גיר
- 21. טרה רוסה חומה ברוב אדומה מכילת
- 22. טרה רוסה חומה ובחלק גיר, העשויות להיות פרוטוגרומיות ( ( 1986 וי . רבינובי במקומות מצומצמי מציעה חלוקה המתבססת על המינרל החרסיתי השולט ועל סלע המוצא, שהיא בהרכב היער בגליל בעלת משמעות להבדלי . קרקעות הטרה רוסה באזור המחקר העליו טרה רוסה כול על פי מינוח זה ה גיר מונטמורילוניטיות על סלע אב של אב חוארי אפשרות של מרכיב קרטוני (ע בכמות מוגבלת, העשוי להעלות את גירניות שהטרה רוסה פישוט המינוח, כיוו הקרקע). למע היא אחידה למדי, היא תכונה בעבודה טרה כא רוסה. . הסוגי מתחלקת למספר סוגי רנדזינה חומה באזור המחקר או בקרבתו לפי המינוח הקיימי : המקובל ה רנדזינה חומה על נארי, דלת גיר, חרסיתית; רנדזינה חומה על נארי, מכילת גיר, חרסיתית; קשה, דלת גיר, חרסיתית; רנדזינה חומה על קרטו קשה, מכילת גיר, רנדזינה חומה על קרטו חרסיתית; רנדזינה חומה קרטונית. המונח שהיה מקובל בעבר לקבוצת קרקעות זו, תיכונית, מתייחס לפי קרקע יער חומה י 50 סמ ועל המינוח הנוכחי לקרקעות עמוקות מ . באזור המחקר כל תצורת סלע שאינה נוכחת כא הקרקעות רדודות, ועומק של מעל 50 סמ קיי איור 1.4 : ההרכב המכני של קרקעות אזור המחקר דגימות של המכני ההרכב גבי על מוצב הקרקע להגדרת הדיאגרמה של המכני ההרכב קרקעות (1998 (הר,
- 23. 7 זו שבכיסי הקרקע סוג הקרקע השטחית לבי לעשות הבחנה בי רק בכיסי קרקע. בעבודה הנוכחית לא נראה צור לא יעשה שימוש במונח זה. , ולכ הנקודתיי ולא מלוחה. גווני הקרקע עשויי B * כהה יחסית, ללא אופק A אופק היא קרקע גירנית ע הרנדזינה הבהירה צהוב. חיוור או חו אפור, חו להיות חו
- 24. ד. הקרקעות באזור: תכונות ואפיוני מכוסה נארי הנמצא אדומה (הר, 1998 ). על קרטו גיר של תצורת תמרת נמצאת קרקע טרה רוסה חומה על אב נארי של ע קשה או קרטו אדומה. על קרטו הגיר של תצורת תמרת עשויה להיות רנדזינה חומה בקרבת אב על הצבע ה המשפיעי , תמרת או מראשה קיימת רנדזינה חומה (דלת גיר חרסיתית). הגורמי תצורות עדול חווארי של תצורת בירה (ראה לעיל) או קונגלומרט בעיקר מידת הגירניות וכמות החומר האורגני. על קרטו חוארי ללא נארי של כלל רנדזינה חומה (מכילת גיר חרסיתית). על חואר או קרטו נארי, נמצאת בדר המכוסי תצורת טקיה נמצאת רנדזינה בהירה קרטונית או חווארית. , נוס לעיו ;Singer, 2007 ;1998 , , 1992 ; הר של תכונות קרקע שנמדדו באזור המחקר (רביקובי נתוני להל : (I ראה נספח 4א של חרסית כבדה (איור 1.4 ). הרנדזינות החומות במרק אדומה ה הטרה רוסה והרנדזינה החומה חרסיתיות בינונית, והרנדזינה הבהירה החווארית היא חרסית בינונית, או חרסית של חרסית כבדה במרק דלות הגיר ה קלה או חרסית חולית. , 1.0 1.02 (תכולת רטיבות מתו רוויה במצב תפיחה) היא 0.85 הרטיבות המשקלית ברוויה (כולל על תאחיזת מי 15 בר (נקודת 0.48 והרטיבות המשקלית ב 1/3 בר (קיבול שדה בקירוב) היא 0.32 חסר מימד). רטיבות משקלית ב 0.18 משקלי. 15 בר) הוא 0.12 1/3 * (בי הזמיני המי 0.28 . תחו כמישה בקירוב) – 0.23 אדומה , ברנדזינה חומה . אול כלל קרקעות הטרה רוסה והרנדזינה בטווחי תאחיזת המי הבדל משמעותי בי אי נמדדו ; ברנדזינה החומה של חג'ג'רה (ש התאחיזה הינה גבוהה מזו של הטרה רוסה החומה אדומה בכל המתחי הינה הגבוהה ביותר; קרקעות רנדזינה חומה במצב פיסיולוגי המשופר ביותר), תאחיזת המי של עצי מדדי הרנדזינות החומות. ברנדזינה בהירה תכולת הרטיבות הינה הנמוכה בעלות התאחיזה הנמוכה מבי מכילת גיר הינ גבוה. ביותר במצב של מתח מי 1.82 ג'סמק; ברנדזינה בהירה 1.36 ג'סמק. בטרה רוסה ורנדזינה חומה או חומה אדומה – 1.66 צפיפות גושית 0.8 ; ברנדזינה חומה מכילת גיר – 0.5% 0.16 ; ברנדזינה חומה אדומה דלת גיר 0.07% בטרה רוסה גירניות יחסית לקרקעות רנדזינה בהירה באזורי 22 (נמו 11% 16 ; ברנדזינה חומה גירנית ורנדזינה בהירה 9% ). אחרי .5 2% 2% ;ברנדזינה בטרה רוסה אורגני אחוז פחמ כלל). 7.7 (תגובה בסיסית קלה בדר אדומה – 6.8 בטרה רוסה וברנדזינה חומה או חומה – pH ,1725% - Si : אדומה בהרכב הכולל של הקרקע – הטווח בטרה רוסה ורנדזינה חומה או חומה יסודות עיקריי .1% Mg ,13% – Ca ,26% – C ,35% - Fe ,57% – Al עיקרי בשתי הקרקעות לאחר גש , ראה נספח 1ג') טווחי נתוני נוס (לעיו בתמיסת הקרקע * עיקריי קטיוני ירדו לכדי , הריכוזי החור 5. במהל 1 – K ,126 – Si ,186 – Mg ,2718 Na ,12794 Ca :(ppm) ראשו שליש בקירוב. +2 Cl ,5918 – SO4 :( לחומר יבש ppm) בתמיסת הקרקע * עיקריי אניוני - - NO2 ,1000.5 - NO3 ,4811 – - PO4 ,60.6 F , 230 -4 בטרה רוסה מאשר בקרקעות הרנדזינה. נמו 0.6 . ריכוז כלל האניוני 0.2 –
- 25. 8 שהוצגו לעיל) והאניוני נתוני הקטיוני (מתו בתמיסת הקרקע ורמת החימצו יסודות ההזנה העיקריי סיכו . גדולי נמצאו הבדלי החנקניי הקרקעות. בריכוזי היוני לא נמצא הבדל מובהק ועקבי בי ,P ו K בריכוזי חנקה עלה היחס אמו , אול האחרי , כפי שנמצא ביוני החור ירדו במהל כללית, ריכוזי החנקה והאמו – , כנראה כתוצאה (NO3 ) רמה גבוהה של חנקה . בקרקעות הטרה רוסה נמדדה בתחילת החור החור במהל בקרקע , חלה ירידה מהירה בריכוז כלל החנק החור מניטריפיקציה* מהירה בקרקע זו, המאווררת יותר. בהמש זו. בקרקעות הרנדזינה חלה ירידה הדרגתית בריכוזי החנקה, ובמקביל, עליה משמעותית בריכוזי החנקית (ניטריט) ( – ואמו NH4 (NO2 ) + בסביבה זו. בחור הקיימי מחזרי ), כתוצאה מתנאי 49 מאק 100 ג', ברנדזינה חומה נמדדו (קקח) בטרה רוסה הוא 38 החליפי קיבול הקטיוני חליפי קטיוני 94 ברנדזינה חומה. 55 89 בטרה רוסה ו היה 83 אחוז הסיד החליפי הקטיוני 82 מאק 100 ג' מבי 57 1.2.1.והידרולוגיה 5 אקלי ומטאורולוגיה א. אקלי ( במפה טופואקלימית (גת ובורסוק, 1983 ע”י השירות המטאורולוגי, המסוכמי טופואקלימיי נעשו סקרי בשירות ומדידות של תחנות סדירות נמצאי של סקרי נוספי ובמפת קרה (השירות המטאורולוגי, 1985 ). נתוני , וישנה מידה רבה של אחידות בי גדולי מיקרואקלימיי הבדלי המטאורולוגי. במרבית האזור לא קיימי זאת, שמוקדי קרה בעמק יזרעאל ע וכו'). יתכ במדרו מקומות בעלי עמדה טופוגרפית דומה (גובה, מפנה, מיקו אזור נקודות מדידה שבתו בי . בהשוואת נתוני הגש להשפיע על מקומות שבקרבת ובעמק בית נטופה עשויי . בטווח של עד 10% התקבלו הבדלי שפרע אלוני אחרת) נית מפות ארציות (אטלס ישראל, 1995,1985 , כשלא צוי מתו
- 26. והשוואתיי רב שנתיי ממוצעי . השוואה זו האחרי של אזורי האר שנתי בהשוואה לנתוני של הממוצע הרב לראות את טווחי הנתוני , להשוות בה המכלול האקולוגי הקיי על סמ שנעשו במקומות אחרי מאפשרת להתייחס לתוצאות מחקרי . אחרי את תוצאות העבודה על אזורי מדידות מטאורולוגיות שנעשו בעבודה הנוכחית ולנסות להשלי 1015ºC . ממוצע לינואר שפרע 26 באלוני 28ºC 24 ברמת מנשה ו 26ºC ממוצע לאוגוסט טמפרטורת אוויר ). ברוב האר הנמוכי באזורי ההר בגבהי המתקבלי לערכי (דומי ;31ºC תחילת אוגוסט) היא יולי יומית ממוצעת בעומק של 10 סמ בתקופה החמה ביותר (סו טמפרטורת קרקע 8.5 ובעומק ºC 11 ; משרעת הטמפרטורה היומית הממוצעת בעומק של 10 סמ היא ºC ובתקופה הקרה (ינואר) היא .( לרוב אזורי ההר בישראל (צ'צ'יק וגת 1997 דומי 1.4 . הערכי ºC של 30 סמ , 1980 ), בדומה לשומרו 650 ממ ויותר (שרלי ) בחלק הצפוני והמרכזי של רמת מנשה 600 (בעיקר גש משקעי הגליל 600 ממ, בדומה לדרו 550 שפרע רמת מנשה ובאזור אלוני והמערבי. בדרו ולחלק מהגליל התחתו בתקופת האר בצפו והשפלה. נמצאה לכאורה ירידה ברמת המשקעי המזרחי, מישור החו , השומרו התחתו , אול .(Steinberger Gazit-Yaari, 1996) 1990 1960 ביחס לתקופה שלפני 1930 , וירידה נוספת עד 1930 ) עד 2007 נראה שלא היה שינוי בכמות המשקעי שפרע 70 שנות מדידה בתחנת נווה יער (אזור אלוני בבדיקת כ 2000 90 ' ובשנות ה גשומות במיוחד בשנות ה והיא נשארה בממוצע רב שנתי של 577 ממ, כתוצאה ממספר שני ). טבלה 3.4 להל (ראה ג 65 (על קו , שהיא המשמעותית לנושא הנוכחי) הוא 75% הממוצע ליולי (חודש מייצג של עונת הקי לחות יחסית .65 הממוצע השנתי הוא 70% 15% יותר מהגליל המרכזי ושדרת ההר, בה לכל ארכו), כ המקביל לקו החו אוגוסט היא 640 ממ, ביולי (חודש שיא ההתאדות). סהכ ההתאדות ליוני מגיגית היא 7.3 ממיו התאדות .( (גת וחוב' 1995 ; כנעני 1986 בקו המקביל לקו החו קיימי דומי אוקטובר 1240 ממ. ערכי ולאפריל מערבי ובמישור הנחשב גבוה יחסית. עננות ברמה כזאת קיימת בגליל המרכזי 35 בממוצע שנתי, ער 40% עננות מרכזי בלבד. הצפוני החו