• Share
  • Email
  • Embed
  • Like
  • Save
  • Private Content
מצגת יום הזיכרון לחללי צהל בשלומי
 

מצגת יום הזיכרון לחללי צהל בשלומי

on

  • 2,523 views

מצגת יום הזיכרון לחללי צהל בשלומי

מצגת יום הזיכרון לחללי צהל בשלומי

Statistics

Views

Total Views
2,523
Views on SlideShare
2,489
Embed Views
34

Actions

Likes
0
Downloads
2
Comments
0

3 Embeds 34

http://mm.shelomi.org 23
http://matnas.org.il 8
http://www.slideshare.net 3

Accessibility

Categories

Upload Details

Uploaded via as Microsoft PowerPoint

Usage Rights

© All Rights Reserved

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Processing…
Post Comment
Edit your comment

    מצגת יום הזיכרון לחללי צהל בשלומי מצגת יום הזיכרון לחללי צהל בשלומי Presentation Transcript

    • יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי הטרור נזכור את כולם
    • אדרי , ברוך בן סלומון וחנה . נולד בשנת תש " ח (1948) במרוקו . עלה לארץ בשנת 1956. כנציג יחיד מעיירת העולים שלומי , שתושביה יוצאי מרוקו , הגיע ברוך לבית - הספר התיכון העיוני של עיריית נהריה וזו ראתה בו בן טיפוחים . ברוך הצטיין בצניעות וענווה ולמרות קשיי המעבר מבית - הספר היסודי , השתלב עד מהרה בקרב התלמידים והגיע להישגים יפים , בעמדו בבחינות הבגרות , לתפארת הוריו , משפחתו , העירייה ובית - הספר . הוא היה חבר " הנוער העובד והלומד ", התעניין בספורט וצורף לנבחרת בית - הספר בכל ענפי הספורט . הוא היה בעל מרץ וזריז , בעל יכולת ומלא שמחת חיים . למרות הישגיו היה נחבא אל הכלים ומעולם לא הכריז על הצלחותיו . תעודות הצטיינות רבות ומדליות שונות - את כולן קיבל בהשפלת עיניים , כמי שאינו מעז לגלות את שמחתו ברבים . מעולם לא היה בין המתבלטים בחברה , אך תמיד היה חלק בלתי נפרד ממנה בכל פעולה . בזכות הגינותו וחריצותו התחבב , לא רק על חבריו , אלא גם על מוריו . ביולי 1967 התגייס לצה " ל . בחר בדרך הקשה והתנדב לשרת בחיל הצנחנים . הבחירה ביחידה קשה ומובחרת זו אפיינה את עוז רוחו ואת כושרו הגופני ובה מצא את מקומו . ביום ו ' באייר תשכ " ט (24.4.1969), נפל בעת מילוי תפקידו . הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה .
    • אוחיון , אברהם בן מסעוד ז " ל ורחל . נולד בתשי " ז (1956) בקזבלנקה שבמרוקו . כחודש ימים אחרי הולדתו עלתה משפחתו לישראל והשתקעה במושב שלומי . אברהם למד בבית - הספר הממלכתי - דתי ע " ש י . בן - צבי במושב שלומי . בתום לימודיו בבית - הספר היסודי החל לעבוד במסגרות ובבניין כדי לעזור לאמו בכלכלת המשפחה . אברהם היה נער חברותי , ישר ובעל מצפון . הוא היה רציני בגישתו לחיים ואהב לעזור לזולת . בהיותו בן למשפחה מרובת - ילדים ( שבעה אחים ואחיות ) עזר לאמו בעבודות הבית והיה בן נאמן ומסור . מיום - גיוסו הראשון ביקש מצה " ל תמיכה לאמו - ואמנם , בקשתו אושרה , והאם קיבלה תמיכה מקסימלית של שכר חודשי קבוע . הוא היה חובב - ספורט , הצטרף כחבר לקבוצת ' הפועל ' בשלומי ושיחק במשחקי - כדורגל רבים . אברהם גויס לצה " ל באוגוסט 1974. התנדב לשרת בנח " ל ונשלח לטירונות . ביום י " א בחשון תשל " ה (27.10.1974) נפל אברהם בעת שירותו . הובא למנוחת - עולמים בבית - העלמין הצבאי שבמושב שלומי . השאיר אחריו אם ושבעה אחים ואחיות . במכתב - תנחומים לאמו כתב מפקדו : " אברהם שירת ביחידתי חודש אחד . הוא היה מוכר לי כחייל טוב וממושמע , חייל שהצליח להשתלב היטב בפלוגתו ולהיות אהוד על חבריו לטירונות ". אמו של אברהם תרמה לזכרו ספר - תורה לבית - הכנסת שבבית - הספר הממלכתי - דתי ע " ש י . בן - צבי במושב שלומי - בית - הספר שאברהם למד בו בנעוריו .
    • בן רחל ויהונתן . נולד ביום כ " ו באדר תשל " ט (25.3.1979) ברמלה . עד גיל ארבע גדל בלוד , ילד ' סנדביץ ' בין אחותו הבכורה רויטל לאחיו הצעיר אלירן . כשהיה בן ארבע עברה המשפחה לשלומי . ליאור למד בבית - הספר היסודי ' בן צבי ' והמשיך לחטיבת - הביניים בקיבוץ כברי . משם עבר לבית - הספר לחובלים ' מבואות ים ' במכמורת . בתום לימודיו במכמורת החליט ליאור ללמוד מקצוע שנדרש במסגרת צבאית וסיים בהצלחה כיתות י " ג וי " ד בבסיס חיל - החימוש בצריפין והוסמך כהנדסאי מכונות . בחודש יולי 1998 התגייס ליאור לצה " ל והוצב לשרת כמכונאי בחטיבת טנקים . בפברואר 2001 הועלה לדרגת סמ " ר . בתום שירות החובה החליט , בעידוד הוריו , לחתום קבע ולהתחיל לבנות את עתידו . מפקדו , אל " ם חלוצי , סיפר להוריו : " ליאור היה אדם חברותי , הראשון לסייע לחבריו בעת צרה . זכאים אתם להתגאות בליאור על השקדנות , המסירות והיסודיות שבהן ביצע את המוטל עליו ... בזכות מעלותיו אלו בחרנו בו , מפקדיו , כדי שימשיך בעתיד הקרוב בשירות קבע במסגרת גרעין איכותי המשרת בחטיבה . בעודי כותב על ליאור אני נזכר במרץ הבלתי נדלה ובשמחת החיים שאיפיינו אותו , מצד אחד , ומצד אחר - ברגישות שגילה כלפיכם , משפחתו היקרה ." ביום כ " ו באלול תשס " א (14.9.2001) נהרג ליאור בתאונת - דרכים בכביש נהריה - שלומי , והוא בן עשרים - ושתיים . הוא הובא למנוחות בבית - העלמין הצבאי בנהריה . הותיר אחריו הורים , אחות ואח . איטח , ליאור
    • אנקרי , יצחק
      • בן חיים ושרה . נולד ביום ט " ז בניסן תשי " ז (17.4.1957) בנהריה . למד בבית - הספר היסודי שבבצת והשלים את לימודיו בבית - הספר התיכון ע " ש כצנלסון שבכפר - סבא . היה בן נאמן ומסור להוריו , ובחופשות מן הלימודים נהג לעבוד עם אחיו כדי לסייע לפרנסת המשפחה . עם - זה , מצא זמן לעסוק בספורט והצטיין בהדיפת כדור - ברזל . יצחק היה מטבעו ביישן ומופנם , נודע כבחור רציני עם גישה חיובית לחיים . חבריו הכירוהו כרודף - צדק וכמי שהשתדל תמיד לעזור לצעירים ממנו . במלחמת יום - הכיפורים , בהיותו תלמיד בבית - הספר , התנדב להדרכת נוער בפנימייה בכפר - סבא והתנדב לעסוק בחלוקת דואר , לנוכח המחסור בכוח - אדם בעת המלחמה .
      • יצחק גויס לצה " ל באוגוסט 1975 והתנדב לחיל - הצנחנים . לאחר הטירונות השתלם בקורס - מ " כים . היה חייל טוב , אחראי ומסור לתפקידו . השתדל שלא להדאיג את הוריו , הרבה לבקר בבית בעת חופשותיו ומעולם לא התלונן על קשיים בצבא . לבני - משפחתו נהג לספר , כי הוא שואף להיות איש - צבא . יצחק היה מאושר וגאה , כאשר מפקדיו הודיעו לו כי יישלח לקורס - קצינים .
      • ביום כ " ג באייר תשל " ז (10.5.1977) נספה בעת מילוי תפקידו , באסון התרסקות המסוק בבקעת - הירדן . הובא למנוחת - עולמים בבית - העלמין שבנהריה . השאיר אחריו הורים ואחים .
    • אסור, אליעזר
      • בן עמרם וחביבה . נולד ביום ח ' בשבט תשט " ז (21.1.1956) בצפת . למד בבית - הספר היסודי ע " ש יצחק בן - צבי שבשלומי והשלים את לימודיו בבית - הספר המקצועי ' עמל ' שבקרית - חיים . אליעזר היה בעל לב חם , חבר טוב ואוהב לעזור לזולת . היה אהוב על מוריו ועל חבריו . מנהל בית הספר מציין את אליעזר כמי שתמיד ניתן היה לסמוך עליו . היה חובב - ספורט וחבר במועדון הספורט בשלומי . שימש כשוער בקבוצת - הכדורגל המקומית . בחופשותיו מבית - הספר נהג לצאת ולעבוד - ואת משכורתו מסר להוריו כדי לעזור לפרנסת המשפחה ברוכת - הילדים .
      • אליעזר גויס לצה " ל בפברואר 1974 והתנדב לגולני . לאחר הטירונות נשלח לשרת באחת מיחידות החיל . הוא היה חייל טוב ומסור לתפקידו . חבריו ליחידה סיפרו , כי נהג לענוד בגאוה את תג - היחידה והכריז כי בתום שירות החובה יתנדב לשירות - קבע . הוא השתדל שלא להדאיג את הוריו והרבה לבקר בבית בעת החופשות . בחופשותיו נהג לעבוד כדי לסייע למשפחתו .
      • ביום ט " ו באב תשל " ה (23.7.1975), בעת היתקלות בחוליית - מחבלים בכפר - קליה שבדרום - לבנון , נפגע ונפל . הובא למנוחת - עולמים בבית - העלמין שבשלומי . השאיר אחריו הורים , אחים ואחיות .
    • אסרף , שמעון
      • שמעון , בן עליזה ומימון , נולד בשנת תש " י (1950) במרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1956. בארץ למד בבית - הספר היסודי " מימון " בשלומי ובבית - הספר התיכון - דתי מקצועי " מרום ציון " בירושלים . שמעון היה נער חביב ועליז , ולדברי מחנכו בבית - הספר התיכון היה תלמיד צנוע וממושמע , והצטיין במקצוע הספרות . הוא היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד והרבה להשתתף בפעולות החברתיות השונות , שאורגנו במסגרת התנועה . אמנם היה מטבעו עליז ושובב אך ידע להיות רציני בגישתו לדברים הדורשים רצינות . הוא היה בן נאמן ומסור להוריו , נהג לסייע להם בעבודות הבית השונות ואף אהב לעזור לאחיו הצעירים בהכנת השיעורים .
      • שמעון גויס לצה " ל במחצית אוגוסט 1968 והוצב לחיל הרגלים . לאחר הטירונות השתלם בקורס מ " כים ועסק בהדרכת טירונים . מפקודיו דרש ביצוע מדויק של הוראותיו , ושימש להם דוגמה בחריצותו ובמסירותו לעבודה ובביצוע תפקידיו . חבריו ליחידה מספרים כי היה מקובל ואהוד על פקודיו ועל מפקדיו , מוכן תמיד לייעץ ולעזור לכל מי שפנה אליו והיה איש מקצוע מעולה וחייל אמיץ .
      • בשנת 1971, בתום שירות החובה שלו , השתחרר שמעון מצה " ל , והחל לעבוד כפועל מתכת . אחרי כן עבד כפועל אריגה בקיבוץ מצובה . עד מהרה התחבב על חבריו לעבודה ורכש לו ידידים רבים . בפרוץ מלחמת יום הכיפורים הצטרף שמעון אל יחידת המילואים שלו , והשתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בסיני . ביום כ " א בתשרי תשל " ד (24.10.1973), בשעה שעסק בפינוי פצועים מהקרב בעיר סואץ , נקלע להפגזה ונהרג . הוא הובא למנוחת - עולמים בבית - העלמין בנהריה . השאיר אחריו הורים , שלושה אחים ושלוש אחיות . לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל .
    • בוטבול , מרדכי ( מוטי )
      • בן אליס וסלמון . נולד ביום כ " ד בשבט תשל " ח (1.2.1978) במעלות . עם הולדתו הצטרף לבית חם ואוהב המונה שלוש אחיות - ריקי , סיגל וארנה , שני אחים - אלי ויאיר , וזוג הורים מעניקים ואוהבים .
      • מוטי גדל והתחנך במעלות . את שנות ילדותו בילה בגן הילדים " דורון " ועם השלמת שנות הגן עבר ללמוד בבית - הספר היסודי הממלכתי - דתי " נתיב מאיר ". בסיום שש שנות לימודיו היסודיים נרשם לבית - הספר " אורט מעלות " שם למד בחטיבת - הביניים ובתיכון .
      • בסוף חודש יולי 1996, מיד עם תום לימודיו , התגייס מוטי לצה " ל . לאחר שלושים ימי טירונות והכשרה שובץ כנהג בחיל הים ביחידת העילית של צה " ל - הקומנדו הימי (" שייטת 13"). בשירותו ב " שייטת " השיג מוטי את כל אשר שם לו למטרה ובה בעת תרם למערכת בצורה יוצאת - דופן כחייל נאמן וממושמע אשר היה חביב על מפקדיו וחבריו ליחידה . בזכות היותו חייל למופת ניתנה למוטי האפשרות להשתתף בקורס לנהגי אמבולנס ובכך סגר מעגל נוסף בחייו הקצרים , מעגל שנפתח בשנים שבהן התנדב במד " א .
      • עם שחרורו משירות סדיר הוצב מוטי ביחידת הצנחנים ושם הכיר חברים חדשים ורבים אשר ליוו אותו בשירות המילואים ואף בחייו האזרחיים כחברים להגה .
      • ב -2.8.2006 גויס מוטי ב " צו שמונה " לשירות מילואים עקב מלחמת לבנון השנייה . בליל ה -5.8.2006 הועברה יחידתו מן המפקדה אל גבול הצפון למטרת חידוש הספקה וציוד . בהגיעם למקום היעד חיפשו מוטי וחבריו ליחידה מקום מוצל לנוח בו עד אשר תתקבל הפקודה להיכנס אל מעמקי הלבנון עם ההספקה והציוד . את המקום המוצל מצאו חברי היחידה תחת עץ בכניסה לבית העלמין שבקיבוץ כפר גלעדי . במקום זה , ביום י " ב באב תשס " ו (6.8.2006), מצא אותם טיל קטיושה אשר בפגיעה ישירה הפר באחת את השלווה , הצחוק , הטוהר והחוסן וגרם למותם של שנים - עשר מחיילי היחידה . עם מוטי נפלו : רב - סרן אליהו אלקריף , סגן שמואל חלפון , סגן יוסי קרקש , רב - סמל ראשון שלמה ( שלומי ) בוכריס , רב - סמל ראשון דניאל בן דוד , רב - סמל זיו בלאלי , רב - סמל מריאן ברקוביץ , רב - סמל רועי יעיש , סמל - ראשון יהודה ברוך גרינפלד , סמל - ראשון שי שאול מיכלביץ ' וסמל גריגורי אהרונוב .
      • מוטי היה בן עשרים ושמונה בנופלו . הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית - העלמין בשלומי . הותיר אישה , בן , הורים , שני אחים ושלוש אחיות . לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב - סמל . על קברו נחקקו המילים : " בעלי אבי בננו אחינו ויקירנו , אז יימלא שחוק פינו ולשוננו רינה ".
    • זגורי , אשר
      • בן יהודית ומכלוף . נולד ביום ח ' בשבט תשמ " א (13.1.1981) בשלומי אשר בנחלת שבט אשר . אח לאבשלום , שרית , נתנאל ורחל , ייבדלו לחיים . החל את לימודיו בבית - הספר היסודי הממלכתי - דתי ' הרב מימון ' בשלומי והמשיכם בעכו , בחטיבת - הביניים והתיכון המקיף על - שם קנדי של רשת אמי " ת .
      • אשר היה ילד מיוחד ומוכשר , יצירתי ואהוב . מספרת עליו אחת ממכרותיו : " כולם אהבו אותו . אין מישהו שהכיר אותו ולא נקשר אליו ." סימן ההיכר שלו היה חיוכו המאיר שלא מש מפניו . קשר הדוק וחם היה לו עם הוריו ובשונה מאחיו , העדיף ללמוד קרוב לבית ולא לעבור למסגרת של פנימייה . הוא הסב להוריו גאווה רבה וסייע להם בבית ובעבודה מתוך רצון ואהבה . אשר התגייס לצה " ל בסוף נובמבר 1999. הפרופיל הרפואי שנקבע לו התיר לו לשמש בתפקיד מנהלי , אך הוא התעקש ועמד על רצונו לעבור למסלול קרבי . מאמציו נשאו פרי ולבסוף שובץ בטנק כקשר - טען . אשר דיבר על הטנק בהערצה גדולה . תקופה ארוכה שירת בגזרת עזה והפגין נחישות ואומץ מבלי לבטא חשש . לחבריו אמר " רק שאלוהים ישמור אותי ," ואת הוריו הדואגים שב והרגיע וטען כי טנק המרכבה הוא חזק וחסין מפני פגיעה . הוא החל לתכנן את החיים שלאחר השחרור . חלומו הגדול היה ללמוד מדעי המדינה ומשפטים והוא הביע את שאיפתו להשפיע ו " לשנות את פני המדינה " אך לא זכה לכך .
      • ביום ג ' באדר תשס " ב (14.2.2002) נפל אשר בפעילות מבצעית . סמוך לצומת נצרים הופעל מטען חבלה קטן על שיירת אזרחים . למקום הגיע טנק המרכבה שבו נמצא אשר , עם עוד שלושה חברי צוות , כדי לאבטח את הציר . עם הגעת הטנק הופעל על השביל מטען רב - עוצמה שהכיל כמאה קילוגרם חומר נפץ . מעוצמת הפיצוץ התבקע הטנק והצריח הועף למרחק כמה מטרים . אשר נהרג במקום והוא בן עשרים - ואחת . עימו נפלו סמל - ראשון משה פלד וסמל - ראשון רון לביא ועוד חייל נפצע . אשר הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית - העלמין בשלומי . הותיר הורים , שני אחים ושתי אחיות . לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמ " ר . סיפר חברו : " אשר לא אמור היה לצאת לפעילות הזאת אבל חבר ביקש שיחליף אותו כי הוא לא הרגיש טוב . אשר אמר שאין שום בעיה והחליף אותו ."
    • מלכה , אברהם
      • בן מרדכי וחסיבה . נולד ביום ג ' בניסן תש " ח (13.4.1948) בעיר מרקש אשר במרוקו . סיים את לימודיו בבית - ספר יסודי שם ולאחר מכן עלה לארץ בשנת 1963. גויס לצה " ל בנובמבר 1966. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום י " ג בשבט תשכ " ח (12.2.1968) והובא למנוחת - עולמים בבית - הקברות בכפר שלומי
    • מלכה , מאיר
      • בן סימי ויצחק , נולד ביום ג ' בניסן תשי " ט (11.4.1959) בנהריה . מאיר למד בבית - הספר היסודי " בן - צבי " בשלומי , המשיך ולמד שנתיים בבית - ספר בנהלל , וסיים את בית - הספר התיכון - מקצועי " נעורים " בכפר - ויתקין כמפעיל ציוד מכני הנדסי . לפני גיוסו עבר קורס נהיגה מטעם צה " ל .
      • מאיר גויס לצה " ל בתחילת מאי 1977 והוצב בחיל - ההנדסה . בחיל שירת כנהג משאית , כנהג רכב נושא גייסות וכמפעיל ציוד מכני כבד . לבסוף שובץ כנהגו של מפקד הנדסה פיקודי והועלה לדרגת סמל . מאיר היה נהג זהיר וממושמע , שזכה להערכת מפקדיו .
      • ביום ט ' בתמוז תשל " ט (4.7.1979), נפל סמל מאיר במילוי תפקידו והובא למנוחת - עולמים בבית - הקברות הצבאי בנהריה . השאיר הורים , חמישה אחים ואחות . במכתב התנחומים למשפחה ציין מפקדו כי " מאיר שירת ביחידתי למעלה משנתיים והתגלה כחייל מעולה , מסור , ממושמע והיה מופת לחבריו ".
      • ספר תורה לזכרו ולזכרו של אחיו שלמה , שנפל אף הוא במילוי תפקידו , הוכנס לבית - כנסת בשלומי .
    • מלכה , שלמה ( סלומון )
      • בן יצחק וסימה . נולד במרוקו בשנת 1950 ובשנת 1956 עלה עם משפחתו ארצה והשתקע במושב שלומי שבגליל העליון . בשלומי סיים את לימודיו בבית - הספר היסודי ע " ש " בן - צבי " והמשיך בהכשרה קדם - צבאית בפנימיית חיל - הים בכפר הנוער ניצנים , שם למד שנתיים .
      • שלמה התגייס לצה " ל בתחילת אפריל 1968 והתנדב לשרת בחיל הים . הוא הוסמך כימאי ולמד בקורסים של אלחוטן ימי ומוכ " מ ימי . בשלוש שנות שירותו שירת על ספינות רבות ובבסיסים שונים והיה אהוב על חבריו ומפקדיו . לקראת תום שירותו החליט להצטרף לצבא הקבע אולם לא זכה . ביום כ " ה בטבת תשל " א (22.1.1971), נפל סמל שלמה בעת שירותו והובא למנוחת - עולמים
      • בבית - הקברות הצבאי בנהריה .
      • במכתב - תנחומים למשפחה כתב מפקדו : " שלמה היה חייל טוב ומסור וחבר נאמן . כולנו , מפקדים וחיילים , אהבנו אותו והערכנו את תכונותיו וכושרו - - - רק לפני תקופה קצרה הועלה שלמה לדרגת סמל וזאת הודות לתכונות נעלות , מסירות ויעילות בעבודתו . שמחנו מאוד על שהחליט להיענות לבקשתנו ולהצטרף לשורות משרתי הקבע וראינו בכך תוספת חשובה ליכולתנו ולכוחנו ".
    • ספיבק , ולדימיר (" וובה ")
      • בן מריה ובוריס . נולד ביום י " ג בשבט תשמ " ב (6.2.1982) בעיר בוברויסק בביילורוס שברוסיה . בשנת 1990, לאחר שסיים את לימודיו בכיתה א ' עלה ארצה עם הוריו ואחיו אלכסנדר . המשפחה התגוררה בעיר שלומי , שם החל ולדימיר את לימודיו בבית - הספר היסודי ' בן - צבי '. את כיתה ז ' למד בבית - הספר ' גליל מערבי ' בקיבוץ כברי והמשיך לימודיו בפנימייה בקרית טבעון . בגיל ארבע - עשרה התנדב למשמר האזרחי בשלומי וטרם גיוסו עבד במפעל .
      • ולדימיר היה קשור מאוד להוריו ולאחיו , שהיה חברו הטוב ביותר . הוא היה בן ואח אוהב , טוב ומסור . נער שמח וחברותי , שבשעותיו הפנויות אהב לעסוק בספורט , לבלות בים , בדיסקוטקים ולצאת לפיקניקים בחיק הטבע .
      • בסוף ספטמבר 1999 התגייס ולדימיר לצה " ל . הוא הוצב לחיל התחזוקה , עבר קורס נהיגה ושובץ לגדוד " חירם ". ולדימיר השתלם בקורס נהיגה מעל 15 טון וחזר לחטיבה . הוא היה חייל טוב , ממושמע ואהוב על מפקדיו .
      • ביום י " ח בתשרי תשס " א (16.10.2000) נפל רב " ט ולדימיר בעת מילוי תפקידו והוא בן שמונה - עשרה במותו . הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית - העלמין בשלומי . הותיר אחריו הורים ואח .
    • ביטון , ניסים
      • בן אסתר ויצחק ז " ל , נולד ביום י " ט בחשוון תש " י (11.11.1949) במרוקו . בשנת 1956, בהיותו בן שבע שנים , עלה ניסים עם משפחתו לארץ . המשפחה התיישבה בשלומי , אשר על כביש הצפון , ובה למד ניסים בבית - הספר היסודי . הוא המשיך ללמוד עד כיתה י ' במסגרת פנימייה .
      • בהיותו בן 17 שנים , התנדב ניסים לשרת בצנחנים . עוד לפני שחרורו מצה " ל הכיר את חנה , ונשא אותה לאשה . חנה התחנכה בקיבוץ נחשון , ולכן הצטרף גם ניסים לקיבוץ . לאחר שלוש שנים , עזבו בני הזוג את הקיבוץ עם בנם עופר , ועברו לגור בנס - ציונה .
      • ניסים התחיל לעבוד כתכניתן ב " אורלייט ", מפעל של התעשייה האווירית . היו לו ידי זהב ואל עבודתו התייחס כאל אמנות . בזמנו הפנוי , נהג ניסים לעסוק בעבודות פיסול ובריקועי נחושת , ועבודותיו קישטו את ביתו . תחביב נוסף היה לניסים - הים . הוא אהב את מרחבי הים , ונהנה לבלות שעות ארוכות בדיג . לשם כך בנה במו - ידיו סירת מנוע , ומדי פעם יצא עם משפחתו לים הגדול .
      • במשך השנים נולדו לו עוד שני בנים , וניסים היה גאה מאוד בשלושת בניו .
      • בחודש פברואר 1984 נקרא ניסים לשירות מילואים , ונשלח עם יחידתו ללבנון . ניסים היה גאה מאוד בשירותו הצבאי כצנחן . הוא היה מוכן להתנדב לכל משימה . ואמנם , באותו בוקר ויתר על יציאה לחופשה כדי להשתתף בסיור . כשהיה הג ' יפ , שניסים נסע בו , על גשר בכביש נבטיה - ערב - אל - סאלם , נפתחה עליהם אש מן המארב . פצצת אר . פי . ג ' י . פגעה בג ' יפ , וניסים נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ " ה באדר א ' תשמ " ד (28.2.1984).
      • הוא הובא למנוחת עולמים בבית - העלמין הצבאי בנס - ציונה . הוא השאיר אחריו אשה ושלושה בנים , אם , אחים ואחיות .
    • זלמנוביץ , אליעזר
      • בן זלמן ורבקה . נולד ביום א ' בכסלו תש " י (22.11.1949) בחדרה . גדל וחונך בעיירת הפיתוח שלומי . כאשר הגיע לגיל הלימודים למד בבית הספר היסודי במושב בצת ולאחר שסיים את לימודיו בו למד בבית הספר התיכון " הגליל המערבי " שליד עכו . לאחר מכן למד בבית הספר המקצועי " נעורים " אשר ליד כפר ויתקין את מקצוע המכונאות וציוד מיכני הנדסי . השתייך ל " הפועל ". בנובמבר 1967 גויס לצה " ל ולאחר שעשה ימי טירונות הוצב לחיל ההנדסה עקב ידיעותיו המקצועיות . לאחר חודשים אחדים , עוד הוא בשירות החובה שלו , יצא לפעולת התגמול נגד בסיסי החבלנים הירדניים . פעולה זו ידועה כמבצע כראמה , זו העיירה אשר בה התרכזו חבלני האויב כדי לצאת לשטח ישראל . במבצע זה נפל ביום כ " א באדר תשכ " ח (21.3.1968). הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה . ראוי לציין כי אליעזר היה הראשון בנופלים מבני העיירה שלומי , בה היה גם הראשון ממסיימי בית הספר היסודי אשר בו למד , הראשון מבוגרי בית הספר התיכון . מפקד יחידתו כתב במכתב תנחומים למשפחתו וציין את אליעזר כחייל מסור ונאמן , שנמצא ביחידה קרבית למרות שהיה ביכולתו להשתחרר בכלל משירות צה " ל מבחינת כושרו הגופני . וזה המשכו של המכתב : " אליעזר היה בין החיילים הראשונים שהתייצבו ביחידתו החדשה ותרם רבות לפיתוחה ולקידומה . פעלתנותו הרבה ורצונו העז לעבודה היה לשם דבר בין מפקדיו . גישתו החברתית ועזרתו לחיילי פלוגתו בכל הוסיפה לו כבוד ומקום מרכזי בין חבריו ".
    • יהודית כהן ז " ל
      • יהודית גדלה בנהריה והשלימה שני תארים במתמטיקה בטכניון . היא לימדה בכמה מכללות . נהרגה בדרכה ממעלות שם לימדה , לאסוף את בנה מבית הספר . יהודית ובעלה התגוררו תקופה מסוימת באזור חיפה . משפחתה סיפרה אתמול , שיהודית עברה לשלומי עם בעלה רונן לפני כארבע שנים מטעמים אידיאולוגיי בני הזוג כהן היו במהלך בניית וילה , בשלומית , שכונת הרחבה של שלומי . משפחתה סיפרה עליה שהיתה אשה שמחה , טובת לב ועדינה . כהן הותירה  אחריה זוג הורים , אחות בת 27, בעל ובן , דניאל , בן השבע
    • חביב דדון
      • חביב דדון , בן 16 משלומי , נהרג מירי של חיזבאללה על היישוב . בעקבות הידיעה הקשה  על מותו , הגיעו לבית המשפחה ביישוב עשרות חברים כדי לנחם את המשפחה . אביו של הנער , חנניה דדון , פונה לטיפול בבית חולים נהריה לאחר שהתבשר על מות בנו , ומאוחר יותר שב לביתו . האח , מאיר , סיפר : '' אחי עבד במועצה בגינון . הוא הלך להוציא בצהרים  כרטיס עובד בלשכת התעסוקה , ושם הוא נפגע מפגיעה ישירה של פגז נ '' מ ''. הפגז התפוצץ בסמוך לחביב ולנער נוסף בן 18, שנפצע בינוני עד קשה . חביב ספג רסיסים בגפיים ובאזור החזה , ומת מפצעיו . לדברי מאיר , '' חביב עלה לכיתה י '' א , הוא היה תלמיד מצטיין  ואהב מוסיקה . הוא היה ילד טוב , לא רב עם אף אחד , ועזר למשפחה . האב עבר לא מזמן השתלת כלייה והוא טיפל בו במסירות ''. חברו של חביב , איציק אמסילי , סיפר שחביב  ביקש ממנו שילמד אותו לנגן בגיטרה . '' קבענו שהיום ב -16.00, אחרי שהוא יסיים את  העבודה , אתחיל ללמד אותו את השיעור הראשון , וכבר השגתי לו גם גיטרה . והנה עכשיו אני יושב כאן בביתו , והוא איננו ''. חביב הותיר אחריו זוג הורים , מרים וחנניה , וחמישה אחים גדולים ממנו