Uploaded on

 

More in: Education
  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Be the first to comment
    Be the first to like this
No Downloads

Views

Total Views
421
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
1

Actions

Shares
Downloads
7
Comments
0
Likes
0

Embeds 0

No embeds

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
    No notes for slide

Transcript

  • 1. האגן החזותי של העיר העתיקה אוכלוסייה ושירותים ד " ר מאיה חושן
  • 2. גבולות העיר העתיקה מאה שערים רמות אשכול הר הצופים א - טור סילוואן ממילא טיילת גולדמן נחל קדרון תלפיות - מזרח
  • 3. אוכלוסייה
    • כמו ירושלים כך גם האגן החזותי של העיר העתיקה עשוי פסיפס רב פנים של שכונות
    • מגמת הגידול של האוכלוסייה באגן החזותי של העיר העתיקה דומה לזו שבירושלים כולה
  • 4. אוכלוסייה
    • כל האוכלוסייה הערבית שבאגן מתגוררת בשכונות שלפני שנת 1967 היו תחת שלטון ירדני.
    • האוכלוסייה היהודית שבאגן נחלקת בין שכונות שמשתרעות בשטחים שבשנים 1967-1948 היו תחת שלטון ישראלי או בשטח ההפקר
    • ושכונות יהודיות שנבנו לאחר 1967 בשטחים שהיו קודם לכן תחת שלטון ירדני.
  • 5. אוכלוסייה
    • האוכלוסייה הערבית באגן החזותי של העיר העתיקה מהווה כמעט מחצית מהאוכלוסייה הערבית בירושלים .
    • האוכלוסייה היהודית באגן מהווה קומץ ,
    • כ - 3% מהאוכלוסייה היהודית בירושלים .
  • 6. אוכלוסייה
    • בשנת 2007 מנתה האוכלוסייה בעיר העתיקה ובאגן החזותי שלה : כ -135,000 תושבים
    • מהם כ -90% ערבים
    • בקרב האוכלוסייה הערבית , מרבית האוכלוסייה היא מוסלמית (93%) ומיעוטה נוצרית .
  • 7. גידול אוכלוסייה
    • בשנים 2007-1972 גדלה אוכלוסיית האגן החזותי בלמעלה מ -90%.
    • האוכלוסייה היהודית גדלה בכ -40%.
    • בשנת 1972 היוותה האוכלוסייה הערבית 83% מאוכלוסיית האגן ,
    • חלקה עלה ל -85% בשנת 1996 ולכ -90% בשנת 2007.
  • 8. העיר העתיקה
  • 9. האוכלוסייה המוסלמית
    • בשנות החמישים הפכו החברונים לקבוצה דומיננטית בעיר העתיקה בכלל וברובע המוסלמי בפרט.
    • מאמצע שנות ה-70 החלו משפחות שמצבן הכלכלי השתפר לעזוב את הרובע המוסלמי לפרברים חדשים שהתפתחו סמוך לירושלים, וכן לשכונות בירושלים בעלות אופי עירוני.
    • את מקומם של העוזבים ברובע המוסלמי תפסו תושבים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר.
  • 10. האוכלוסייה המוסלמית
    • תהליך זה גרם להידרדרות מעמדה הכלכלי של האוכלוסייה המוסלמית בעיר העתיקה.
    • מתחילת שנות ה-90, בנקודות זמן שונות, הכבידה ישראל על מעבר של פלסטיניים לתחומיה מסיבות מדיניות או ביטחוניות.
  • 11. האוכלוסייה המוסלמית
    • ההכבדה על המעברים עוררה גל הגירה גדול של פלסטיניים חזרה לירושלים , בין היתר לעיר העתיקה ולשכונות סביבה .
    • התקדמות בנייתה של גדר ההפרדה האיצה את היקף ההגירה לעיר העתיקה . זו העלתה מאד את מחירי הדיור , אך הם עדיין זולים יחסית בשכונות המעמד הנמוך בעיר העתיקה , ואדי קדום וסילואן .
  • 12. האוכלוסייה הנוצרית
    • העיר העתיקה וסביבותיה הם לב הנוכחות הנוצרית בירושלים.
    • בשנת 2006 התגוררו בעיר העתיקה כ- 6,500 נוצרים, והם היוו 77% מהנוצרים באגן החזותי של העיר העתיקה ו-44% מהנוצרים בירושלים.
  • 13. האוכלוסייה הנוצרית
    • הקהילות הנוצריות הן מיעוט קטן שהולך ומתדלדל בקרב הרוב המוסלמי .
    • על פי ההערכה כ -13,000 נוצרים מתגוררים היום בירושלים וכ -20,000 בגדה המערבית .
  • 14. האוכלוסייה היהודית
    • מרבית האוכלוסייה היהודית בעיר העתיקה מתגוררת ברובע היהודי.
    • האוכלוסייה היהודית מהווה כ- 10% מכלל האוכלוסייה בעיר העתיקה ושיעור זה נשאר יציב לאורך השנים.
    • במהלך השנים חלו תמורות במאפייני האוכלוסייה.
  • 15. האוכלוסייה היהודית
    • באפריל 1968 הופעל צו הפקעה ממשלתי על 120 דונם לצורך שיקום הרובע היהודי .
    • לשם כך הוקמה החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי , שמטרתה הייתה להקים שכונת מגורים ברמה חברתית - כלכלית בינונית ומעלה , תוך שמירת האופי האורבני - ההיסטורי הקיים .
  • 16. האוכלוסייה היהודית
    • מסוף שנות ה -80 החל תהליך של עזיבה של משפחות חילוניות את הרובע היהודי , ואת מקומן תפסו משפחות דתיות וחרדיות .
    • במהלך שנות ה -90 הסתמן גידול נוסף בכניסת משפחות חרדיות , ביניהן בוגרי ישיבות הפועלות בשכונה , משפחות סגל של מוסדות תורניים ומשפחות של חוזרים בתשובה שחיפשו את הקרבה לכותל המערבי ולהר הבית .
    • במקביל חל גידול מואץ במספר המוסדות התורניים הפועלים ברובע היהודי ובמספר תלמידיהם .
    • כיום נאמד שיעור המשפחות החרדיות לכ -70%, שיעור המשפחות הדתיות לאומיות לכ -25% ושיעור המשפחות החילוניות לכ -5%.
  • 17. מעמד חברתי כלכלי שיוך לאשכול חברתי כלכלי
    • השכונות הערביות באגן החזותי של העיר העתיקה : אשכולות 6-2 .
    • הרובע המוסלמי באשכול 2 .
    • סילוואן , ראס אל - עמוד וא - טור ( צפון ) אשכול 3 . השכונות שאוכלוסייתן השתייכה לאשכולות הגבוהים ביותר הן : הרובע הארמני , באב א - זהרה והמושבה האמריקאית , שדורגו באשכול 6 .
    • הרובע הנוצרי – אשכול חברתי כלכלי 5 .
    • השכונות היהודיות – אשכול חברתי כלכלי 18-6 .
  • 18. בעיות עיקריות
    • כפי שהוצגו ע " י
    • תושבי השכונות :
    • תושבים
    • מנהיגים
    • אנשי מקצוע
    • יזמים
    • וגם ממראה עיניים
  • 19. האגן החזותי של העיר העתיקה מבט מרחוק
  • 20. תצפיות טובלות בזבל האגן החזותי של העיר העתיקה מבט אחר – טובל בזבל
  • 21. מצוקת דיור - צפיפות בינוי
  • 22. מצוקת דיור – בנייה לא חוקית
    • הריסת בתים
  • 23. תשתיות פיסיות
    • התשתיות אינן נותנות מענה הולם , הן במצב ירוד בשל טופוגרפיה חריפה , מחסור בפיתוח ובשל חוסר בתחזוקה נאותה .
  • 24. תשתיות פיסיות
    • בעיות נגישות ותחזוקה
  • 25. חינוך: מחסור בכיתות לימוד
  • 26. שטחים פתוחים
    • מחסור בגנים שכונתיים ובשטחים פתוחים . השטחים הפתוחים הקיימים מוזנחים .
  • 27. ניקיון
    • לכלוך
    • אין מספיק פחי אשפה
    • אין מספיק פינוי אשפה
    • אין פיקוח
  • 28. תחבורה ציבורית שיפור ניכר בשנים האחרונות
  • 29. פעילות במנהלים הקהילתיים א - טור : קהילה מאמינה - מוטב יחדיו
    • מפגש שכונתי
    • תושבים
    • אנשי מקצוע
    • שותפים בפרויקט :
    • החברה הירושלמית למנהלים ומרכזים קהילתיים בירושלים
    • קרן ירושלים
    • אשלים מיסודה של הג ' וינט
  • 30. תודה