1. הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ירושלים, י' בחשוון תשע"ב
7 בנובמבר 1102
מידע בנושא שינוי שיטת הבונוסים לציוני הבגרות בקבלה לאוניברסיטאות
לקראת דיון משותף בוועדת המדע והטכנולוגיה ובוועדת החינוך התרבות והספורט בנושא: "ביטול
הבונוס לבוגרי מדעי המחשב בעת קבלה לאוניברסיטאות", להלן מידע על מבנה בחינות הבגרות; הקבלה
לאוניברסיטאות והשינוי בשיטת הבונוסים בקבלה לאוניברסיטאות והשלכותיו.
ביולי 1102 החליט ועד ראשי האוניברסיטאות (להלן - ור"ה), על שינוי שיטת הבונוסים לציוני בגרות
לצורך קבלה לאוניברסיטאות. על פי ההחלטה שעל פרטיה יורחב בהמשך נבחרה רשימה מצומצמת של
01 מקצועות בלבד שיזכו בבונוס המקסימאלי. מקצועות אחרים, יזכו בבונוס מופחת.
1
רקע: מבנה בחינות הבגרות
כדי להיות זכאי לתעודת בגרות, תלמיד חייב לעמוד בהצלחה בבחינות בגרות בהיקף של 12 יחידות
לימוד (להלן: יח"ל) לפחות, מתוך מקצועות חובה; מקצועות בחירה מחייבת ובחירה נוספת:
בחינות החובה בנתיב העיוני ובנתיב הטכנולוגי בחינוך העברי הן:
רמת הלימוד המינימלית המקצוע
2 יח"ל תנ"ך
2 יח"ל הבעה עברית
2 יח"ל ספרות עברית
2 יח"ל היסטוריה
2 יח"ל אזרחות
3 יח"ל מתמטיקה
3 יח"ל אנגלית (שפה זרה ראשונה)
66 יח"ל סך הכול
נוסף על בחינות החובה, תלמיד בנתיב העיוני חייב להיבחן במקצוע אחד לפחות מתוך רשימת
מקצועות הבחירה המחייבת ברמה של 2 יח"ל לפחות. ברשימת המקצועות כ-04 מקצועות
לימוד, מחציתם עיוניים ומחציתם טכנולוגיים.
1 מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "מקצועות הבחירה לבגרות", יובל וורגן, מאי 1102.
2. בנוסף, תלמיד יוכל להשלים את הרכב הבחינות שלו על-ידי בחינות במסגרת הבחירה הנוספת.
זו יכולה לכלול בחינות נוספות מתוך רשימת הבחירה המחייבת, או בחינות במקצועות שאינם
רשומים ברשימת מקצועות החובה וברשימת הבחירה המחייבת ואושרו במשרד החינוך.
תלמיד בנתיב הטכנולוגי מחויב בדומה לתלמיד בנתיב העיוני בלפחות עוד 5 יח"ל נוסף על 61
יח"ל החובה. על התלמיד בנתיב הטכנולוגי לבחור בעוד 3 תחומים: מקצוע מדעי (כימיה;
2
פיזיקה; ביולוגיה) או טכנולוגי; מקצוע מוביל ומקצוע התמחות.
הזכאות לבגרות מחייבת לימוד מקצוע אחד מוגבר (ברמת 4 או 5 יח"ל לפחות). הדבר נדרש הן
בנתיב העיוני והן בנתיב הטכנולוגי.
חשוב לציין, כי קיימת שונות בין זכאות לבגרות לבין עמידה בתנאי הסף לקבלה לאוניברסיטה. לבד
מתנאי הזכאות לבגרות, תנאי הסף הבסיסי לקבלה לאוניברסיטאות הוא, אנגלית ברמה מוגברת (4 או
5 יח"ל). במקרה של תלמיד הלומד שפה זרה אחרת ברמה מוגברת, תידרש אנגלית ברמת 3 יח"ל
בלבד. נוסף על האמור, האוניברסיטאות מציבות דרישות נוספות בתחומי לימוד ספציפיים. לדוגמא, כדי
ללמוד מקצועות מדעיים (למשל, מתמטיקה, מדעי הטבע, רפואה) נדרשת בגרות מוגברת במתמטיקה.
במקצועות מסוימים נדרשת למשל בגרות נוספת (2 יח"ל לפחות) במקצוע מדעי נוסף.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, %5.38 מתלמידי כיתות י"ב ב-9002 ניגשו לבחינות הבגרות.
%45 מתלמידי י"ב עמדו בבחינות ונמצאו זכאים לתעודה ו- %64 מתלמידי המחזור (%48 מבין הזכאים
לתעודת בגרות), עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות. %66 מן הזכאים לבגרות בשנת תשס"ט לא
3
עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות.
4
6. נתונים על מגוון תחומי הלימוד לבגרות
על-פי מיפוי שנערך במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך במאי 1102, מספר מקצועות הלימוד שאפשר
5
היה להיבחן בהם בבחינות הבגרות בשנת הלימודים תשע"א היה כדלקמן:
מקצועות חובה – 55;
מקצועות עיוניים לבחירה – 44;
מקצועות טכנולוגיים לבחירה – 85;
מקצועות ייחודיים (קיבלו אישור מיוחד של משרד החינוך ונלמדים בבתי-ספר מסוימים) –
45.
יודגש כי המיפוי האמור מלמד יותר על מורכבות מערכת ההוראה ומנגנון הבחינות ואינו מעיד בהכרח
על מרחב הבחירה של כל תלמיד כשלעצמו שכן מקצועות לימוד אשר יש בהם תוכניות לימודים נפרדות
2 גרשון כהן, מנהל תחום טכנולוגיה, משרד החינוך, שיחת טלפון, 3 בנובמבר 1102.
3 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דוח פני החברה בישראל, פרק 4 : "חינוך והשכלה", אוקטובר 1102.
4 מתוך: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "מקצועות הבחירה לבגרות", יובל וורגן, מאי 1102.
5 ד"ר צבי צמרת, יושב-ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 11
במאי 1102. המיפוי שנערך במזכירות הפדגוגית מבוסס על המידע השמור בקובצי השאלונים של בחינות הבגרות לשנת
1102.
הכנסת
עמוד 2 מתוך 7 מרכז המחקר והמידע
3. למגזרים השונים נספרו במיפוי זה כמקצועות לימוד נפרדים.6 בדיקה של מספר המקצועות המיועדים
למגזר אחד בלבד ו/או לנתיב לימודים אחד בלבד תסתכם במספר נמוך יותר, בייחוד במקצועות החובה.
בחינוך הממלכתי למשל, יש כיום שבעה מקצועות חובה בלבד.
עם זאת, כפי שיוצג להלן, מספר מקצועות הבחירה שבהם נבחנו תלמידים בבחינות בגרות בשנת תשס"ט
(מרמת 3 יחידות לימוד ומעלה, הן בנתיב העיוני והן בנתיב הטכנולוגי), היה גדול:
רמת 3 יחידות לימוד – 86 מקצועות;
רמת 4 יחידות לימוד – 3 מקצועות;
רמת 5 יחידות לימוד – 34 מקצועות.
ההבדלים במספר התלמידים שנבחנו בבחינות הבגרות במקצועות הבחירה שצוינו לעיל, בשנת
תשס"ט, היו גדולים מאוד. למשל, ברמת 5 יחידות לימוד ישנם מקצועות בחירה שבהם נבחנו אלפי
תלמידים (כגון ביולוגיה – 356,21 תלמידים; תנ"ך – 899,6 תלמידים; גיאוגרפיה – 451,6 תלמידים;
מדעי המחשב – 116,5 תלמידים), ולעומתם מקצועות שבהם נבחנו מאות ואף עשרות תלמידים (כגון
פילוסופיה – 381 תלמידים; גיאולוגיה – 78 תלמידים; גרמנית – 32 תלמידים).
גם ברמת 3 יחידות לימוד ניכרו הבדלים גדולים במספר הנבחנים במקצועות הלימוד. יש מקצועות
שבהם נבחנו ברמה זו יותר מ-000,1 תלמידים בשנת תשס"ט (כגון ביולוגיה – 717,1 תלמידים; מוט"ב –
912,1 תלמידים, עיצוב אבנים יקרות – 140,1 תלמידים), ויש מקצועות שבהם נבחנו ברמה זו פחות
מעשרה תלמידים (כגון מדעי כדור הארץ – 2 תלמידים; ספרדית – 4 תלמידים; ימאות – 4 תלמידים;
מערכות תעופה – 4 תלמידים; תכנון הנדסי של מבנים – 6 תלמידים). ברמה זו היו 73 מקצועות לימוד
(מתוך 86) שבהם נבחנו פחות מ-116 תלמידים בשנת הלימודים תשס"ט.
יש להבהיר כי אין להסיק מן הנתונים אשר הוצגו לעיל על מספר מקצועות הבחירה במערכת החינוך
מסקנות בדבר מספר המקצועות הממוצע שבהם נבחן כל תלמיד בבחינות הבגרות. על-פי נתונים שהציג
משרד החינוך בפני ועדת החינוך של הכנסת בינואר 1615, מספר המקצועות הממוצע בתעודות הבגרות
7
ברמה ארצית הוא 6.9, כלומר שבעה מקצועות חובה ושני מקצועות בחירה בממוצע.
8
5. שינוי שיטת הבונוסים
כאמור, ביולי 6615 החליט ועד ראשי האוניברסיטאות, בעקבות דיוני הצוות הבינאוניברסיטאי
למדיניות קבלה, על שינוי שיטת הבונוסים לציוני בגרות לצורך קבלה לאוניברסיטאות.
על פי ההחלטה, נבחרה רשימה מצומצמת של 16 מקצועות בלבד שיזכו בבונוס המקסימאלי של 55
נקודות לחמש יחידות לימוד (להלן יח"ל), ו-56 נקודות ל-4 יח"ל. מקצועות אחרים שזיכו את הלומדים
עד כה בבונוס זהה, יזכו בבונוס מופחת: 5 יח"ל – 16 נקודות; 4 יח"ל- 5 נקודות. טרם החלטת ור"ה,
ניתן בונוס שווה עבור כל המקצועות המורחבים.
6 למשל, המקצועות תנ"ך לחינוך הממלכתי, תנ"ך לחינוך הממלכתי-דתי ותנ"ך לחינוך החרדי נספרו במיפוי זה כשלושה
מקצועות.
7 פרוטוקול מס' 241 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 91 בינואר 0102, באתר האינטרנט של הכנסת.
8 הודעת ועד ראשי האוניברסיטאות, יולי 1102.
הכנסת
עמוד 3 מתוך 7 מרכז המחקר והמידע
4. רשימת המקצועות המעודכנת כוללת את התחומים הבאים: מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה, כימיה,
ביולוגיה, היסטוריה, ספרות ותנ"ך. בנוסף, בבתי הספר במגזר הערבי/דרוזי: עברית לערבים/דרוזים,
וערבית מוגברת.
יש לציין כי החלטת ור"ה מותירה לאוניברסיטאות את האפשרות להוסיף מקצועות בודדים נוספים
לרשימה זו, הן באופן כללי, והן בתאמה לקבלה לתחומי לימוד ספציפיים.
החלטת ור"ה, שאמורה להיכנס לתוקפה המלא החל מתעודות הבגרות של שנת תשע"ו, עוררה ביקורת
ציבורית רבה של גורמים שונים הגורסים כי יש להכליל בה תחומים נוספים ואשר תוהים על השפעתה
הצפויה על מערכת החינוך ועל תחומי לימוד שונים. בעצם הביקורת והבקשה להכליל תחומי לימוד
שונים נוספים ברשימה (בתוכם: מחשבים, אלקטרוניקה, אזרחות, גיאוגרפיה ועוד), טמונה ההנחה כי
עתידם של תחומי לימוד - מספר הלומדים אותם ורמת הלימוד בהם, קשור ישירות ליכולת לקבל
עליהם בונוס. הדבר עולה גם מתוך ההודעה שפרסמה ור"ה בנושא, ביחס למטרות השינוי: "שיטת
החישוב החדשה נועדה לעודד את התלמידים ללמוד את המקצועות הבסיסיים בהיקף מוגבר כהכנה
ללימודים אוניברסיטאיים".
לדברי יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' רבקה כרמי (כפי שצוטטו בתקשורת), "הכל נובע מזעקת
השטח, מרמת הסטודנטים עם כניסתם למערכת וממצב בתי הספר. מקומנו בעולם לא טוב ועם זה
9
צריך להתמודד. חשוב היה לאתר את מקצועות הבסיס ולתת רק להם בונוס מוגבר."
כפי שניתן לראות מעיון ברשימת המקצועות המעודכנת של מקצועות בחינת הבגרות המזכים בבונוס,
מתוך 8 המקצועות המופיעים ברשימה לבתי הספר במגזר היהודי, 4 מקצועות ניתן להגדיר כמקצועות
הומאניים (היסטוריה; ספרות, תנ"ך ואנגלית), ו-4 מקצועות הם מקצועות ריאליים (מתמטיקה;
פיזיקה; כימיה וביולוגיה). רק 3 מן המקצועות אינם מקצועות חובה לשם זכאות לתעודת בגרות:
פיזיקה; כימיה וביולוגיה. בנוסף, מקצוע החובה אזרחות, איננו מופיע ברשימה. משתמע, כי מנגנון
הבונוסים המעודכן מתעדף בצורה ברורה את הלומדים ברמה מוגברת מקצועות ריאליים, ולא מתגמל
באופן דומה הרחבת היריעה במקצועות הומאניים.
בשל הביקורות על שינוי שיטת הבונוסים ופניות הן ממשרד החינוך והן מגורמים נוספים, קיים הצוות
הבינאוניברסיטאי למדיניות קבלה דיון נוסף בנושא ב-3 לנובמבר 6615.
בדיון זה ציין המנכ"ל היוצא של משרד החינוך, ד"ר שושני, כי ממשלת ישראל הכריזה שיש עדיפות
לחינוך הטכנולוגי בהתאם למדיניות משרד החינוך, וכי יש אינטרס לאומי להקנות בונוס מוגבר
לתחומים הטכנולוגיים. באשר למקצוע האזרחות, גרס שושני כי מקצוע זה הוא אחד ממקצועות הליבה,
ולכן חשוב להכליל גם אותו ברשימת המקצועות המקנים בונוס.
בעקבות הדיון הוחלט כי נציגי המוסדות האקדמיים ידונו בנושא בפורומים הארגוניים הרלבנטיים וכי
הצוות הבינאוניברסיטאי ישוב לדון בנושא עד סוף שנת 6615 והמלצותיו ידונו במליאת ור"ה.
כהמלצות ספציפיות הוחלט כך01:
9 הארץ, "הרפורמה שתפגע בלימוד מדעי הרוח והאמנויות", טלילה נשר, 72 לאוקטובר, 1102.
01 ועד ראשי האוניברסיטאות, פרוטוקול ישיבת הצוות הבינאוניברסיטאי למדיניות קבלה, 3 בנובמבר 1102. נתקבל
באמצעות דוא"ל מדבורה מרגוליס, ראש מינהל ור"ה, 6 בנובמבר 1102.
הכנסת
עמוד 4 מתוך 7 מרכז המחקר והמידע
5. "א. לגבי החינוך הטכנולוגי – הצוות מבקש מהמוסדות לשקול בחיוב את ההצעה לפיה תלמיד
יקבל בונוס מוגבר עבור מקצוע טכנולוגי מוכר (יש רק 3 כאלה), הנלמד בהיקף של 5 יח"ל בתנאי
שלמד מתמטיקה ואחד מהמקצועות המדעיים בהיקף של 5 יח"ל.
ב. לגבי עידוד המצוינות – הצוות ממליץ למוסדות לשקול בחיוב את ההצעה לפיה מי שלומד 2
מקצועות בסיסיים בהיקף של 5 יח"ל כל אחד, יהיה זכאי לבונוס מוגבר עבור מקצוע נוסף
(המוכר לבונוס רגיל) שנלמד בהיקף 5 יח"ל.
ג. לגבי אזרחות – יש נכונות לשקול הכנסת אזרחות כמקצוע בסיסי. הדבר ידרוש בירור יותר
מעמיק של התכנים של ההרחבה ל-5 יח"ל, ורמת הבחינות. (תשומת הלב הופנתה לכך שהיום
מעטים (פחות מ-001) תלמידים לומדים את המקצוע בהיקף מוגבר.)
ד. מקצועות אחרים – בשלב זה, הצוות החליט לא להכניס עוד מקצועות (מעבר להמלצות הנ"ל)
לרשימת המקצועות הבסיסיים. (עם זאת, לפי ההחלטה הקיימת, כל מוסד רשאי לקבוע בונוס
מוגבר למקצועות נוספים בודדים עבור קבלה למוסד, או לתחומי לימוד ספציפיים.)"
3. פעילות משרד החינוך לצמצום מקצועות הבחירה לבגרות
ניתן לראות את המגמה לצמצום מספרם של תחומי הלימוד המזכים בבונוס כעולה בקנה אחד עם יעד
שהציב לעצמו משרד החינוך לצמצום של מספר מקצועות הלימוד.
בישיבת ועדת החינוך של הכנסת באוגוסט 9115 הציג שר החינוך גדעון סער את החזון החינוכי ואת
היעדים העיקריים שקבע משרד החינוך בראשותו.11 אחד היעדים שהציג היה "שיפור הישגים",
ובמסגרתו הוגדר היעד "התמקדות במקצועות הליבה וחיזוקם"."כחלק מההתמקדות במקצועות
21
הליבה במערכת החינוך נקבע כי יש לצמצם את מספר מקצועות הבחירה לבגרות ב- %55".
ביולי 9002 מונה צוות משימה להגשת המלצות לצמצום מספר מקצועות הבחירה; בנובמבר 9002 הגיש
צוות המשימה רשימה של 72 מקצועות לדיון בדבר ביטולם ולאיחודם של מקצועות נוספים. למרות
האמור, עד למאי 6615 לא צומצם מספר המקצועות העיוניים ואף אושרה תוספת של 3 מקצועות בחירה
בשפות זרות (איטלקית, סינית ופרסית). במקצועות הטכנולוגיים צומצמו 5 מקצועות שבחינת הבגרות
31
האחרונה בהם תיערך בשנה"ל תשע"ד.
למרות שמשרד החינוך עסק בנושא צמצום מקצועות הבחירה לבגרות, נושא מנגנון הבונוסים ותיעדוף
כולל של תחומי הלימוד השונים לא נבחן לעומק. כפי שעולה מדבריו של מנכ"ל המשרד לשעבר, ד"ר
שושני, בדיון של הצוות הבינאוניברסיטאי למדיניות קבלה ב-3 לנובמבר, שציין כי ישנו צורך בהחלטה
על סדרי עדיפויות, אולם בתוך משרד החינוך לא התקיימו דיונים עקרוניים פנימיים, לא עם ועדות
41
המקצוע ולא עם המפמ"רים, בדבר השלכות השינוי במנגנון הבונוסים.
11 פרוטוקול מס' 16 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 62 באוגוסט 9002, באתר האינטרנט של הכנסת.
21 מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "מקצועות הבחירה לבגרות", יובל וורגן, מאי 1102.
31 שם.
41 ועד ראשי האוניברסיטאות, פרוטוקול ישיבת הצוות הבינאוניברסיטאי למדיניות קבלה, 3 בנובמבר 1102. נתקבל באמצעות
דוא"ל מדבורה מרגוליס, ראש מינהל ור"ה, 6 בנובמבר 1102.
הכנסת
עמוד 5 מתוך 7 מרכז המחקר והמידע
6. השינו י שעליו החליט ור"ה, לכאורה עניינו והשפעותיו על מדיניות הקבלה לאוניברסיטאות, אולם
השלכותיו אינן מסתכמות בכך והוא נועד למעשה להשפיע על הבחירות של תלמיד התיכון ולכוון אותו
לתחומי הלימוד המועדפים על ור"ה כאמור בהודעת ור"ה: "שיטת החישוב החדשה נועדה לעודד את
התלמידים ללמוד את המקצועות הבסיסיים בהיקף מוגבר כהכנה ללימודים אוניברסיטאיים".
4. השלכות השינוי בבונוסים על מבנה בחינות הבגרות
על השפעתה הרבה של מערכת ההשכלה הגבוהה על מערכת החינוך התיכוני ניתן ללמוד מדבריו של ד"ר
מאיר צדוק, כיום מנהל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. על פי צדוק, מערכת ההשכלה הגבוהה
ושוק העבודה משפיעים על מערכת החינוך מבחוץ, ומבנים דרישה למפתח אחיד בדמות מקצועות
מסוימים המקבלים תגמול גבוה במיוחד בשקלול ציוני הבגרות. לעומת משרד החינוך, אשר רואה
בתעודת הבגרות סיום של שלב הלימודים התיכון ושואף לגיוון באיכות התעודות כאמצעי ליישום
מדיניות של שוויון בין התלמידים, האוניברסיטאות רואות בבחינות הבגרות כלי למיון התלמידים
ומנסות להשפיע בהגדרת תנאי הקבלה בהתאם לקריטריונים הנראים להן מהותיים לצורכיהן.
מדיניות הקבלה האוניברסיטאית משפיעה על המקצועות שהתלמידים בוחרים להיבחן בהם בבחינות
51
הבגרות, אף שלאוניברסיטאות מערכת מיון משלהן – הבחינה הפסיכומטרית.
על-פי "לקסיקון החינוך וההוראה" תפקידיהן של בחינות הבגרות לבדוק רכישת ידע, כישורים
ומיומנויות על-ידי בוגרי המערכת, ליצור רמת הישגים לאומית הולמת ותקן אחיד של תכנים ורמת
61
למידה, למיין את התלמידים לקראת המשך לימודיהם ולסכם את מערך הלימודים התיכוניים.
למרות שמהגדרת הלקסיקון משתמע כי הבגרויות נועדו לבדוק רכישת ידע, בפועל התלמידים, המורים
וכלל המערכת מבנים את תחומי הידע שלהם ואת ההיררכיה בין "תחומים חשובים" ו"בלתי חשובים"
בהתאם לבחינות הבגרות. ולכן סוג הידע, הכישורים והמיומנויות הנרכשים על ידי התלמידים מושפעים
ישירות ממבנה לימודי הבגרות, ולעניינו ממערכת הבונוסים.
אם נשער כי צמצום הבונוסים יוביל לצמצום תחומי הלימוד, יש מקום להניח כי צמצום זה יסייע
ביצירת רמת הישגים לאומית ותקן אחיד של תכנים וישפר את יכולת הבדיקה של אלה: מטבע הדברים,
ככל שמידת השונות במבנה הבגרות תצטמצם – יכולת ההשוואה והסטנדרטיזציה של הבגרויות תגדל.
מאידך, סוג הידע, הכישורים והמיומנויות הנרכשים והיצע התחומים הנלמדים – ולו ברמה המוגברת,
צפוי להצטמצם.
בשל הצמצום הצפוי בתחומי הידע הנלמדים ברמה מוגברת מביעים גורמים שונים חשש מכרסום עד כדי
העלמות של תחומי לימוד שונים. במובן מסוים נראה כי משמעות השינוי בפועל היא יצירת סדר
עדיפויות חדש-ישן לפיו רק סט מצומצם של מקצועות הוא "חשוב" בדגש על מקצועות ריאליים כאמור,
51 מאיר צדוק, צוות מדיניות וכלכלת חינוך שעל-יד המזכירות הפדגוגית, "הקשר בין מערכת ההשכלה הגבוהה וההכשרה
העל-תיכונית לבין מערכת החינוך התיכוני", בתוך: ניירות עמדה – תכנון מדיניות החינוך תשמ"ט, משרד החינוך
והתרבות, המזכירות הפדגוגית, ירושלים התש"ן. בתוך: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "בחינות הבגרות:סקירת
השינויים שחלו בבחינות הבגרות במהלך השנים ודיון במטרותיהן", דפנה סחייק, ינואר 3002. עמ' 52.
61 מרים בן- פרץ, "בחינות בגרות", בתוך: י' קשתי, מ' אריאלי וש' שלסקי, עורכים, לקסיקון החינוך וההוראה, הוצאת רמות,
אוניברסיטת תל-אביב, 7991 . בתוך: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "בחינות הבגרות:סקירת השינויים שחלו בבחינות
הבגרות במהלך השנים ודיון במטרותיהן", דפנה סחייק, ינואר 3002. עמ' 12.
הכנסת
עמוד 6 מתוך 7 מרכז המחקר והמידע
7. ולכן למציאות שבה היצע נושאי הלימוד מצטמצמת. בנוסף, המסר המובלע הוא כי תחומי הידע
ההומאניים הם בעלי ערך חברתי וכלכלי פחות.
מאידך, כפי שראינו לעיל בנתונים, קיימים מקצועות בחירה רבים שנלמדים על ידי מעט מאוד תלמידים.
גם אם אכן ביטול הבונוס המוגבר על מקצועות אלה יוביל לכך שאלה לא יילמדו, יש הגורסים כי קיים
צידוק לחיסכון המערכתי במנגנון המורכב הנלווה לבחינות הבגרות (תוכניות לימודים; הוראה; הערכה
ובחינה עבור מקצועות אלה) וכי אין כדאיות לקיום בחינות במקצעות שמספר הלומדים אותם נמוך
מאוד.
בדיון של הצוות הבינאוניברסיטאי למדיניות קבלה ב-3 לנובמבר 6615 ציינה מנכ"לית משרד החינוך
הגב' דלית שטאובר כי להחלטה יהיו השלכות מרחיקות לכת על כח אדם ועל דפוסי הבחירה של
תלמידים. יהיה צורך בהיערכות למקצועות המבוקשים החדשים הן מבחינת כמות התלמידים והן
מבחינת המורים שיעמדו לרשות המערכת.
כאמור, מערכת בחינות הבגרות פועלת בתוך מתח מובנה: מחד גיסא – קיימת השאיפה להכיל
במערכת רובדי אוכלוסייה שונים ולחבר בחינות המותאמות לכולם – ובתוכה היעד להגדיל את שיעור
הזכאים לתעודת בגרות בקרב התלמידים בלי לפגוע ברמת הבחינות. מאידך גיסא – הרצון לבסס את
71
בחינות הבגרות ככלי למיון התלמידים לקראת השכלה אקדמית.
יש מקום לבחון כיצד עתיד להשפיע השינוי במבנה הבונוסים על המתח האמור. על פניו, קיימת אפשרות
כי הוא יוביל לחיזוק מעמד הבגרויות ככלי מיון לקראת השכלה אקדמית אך יפגע "ביכולת ההכלה של
המערכת" את רובדי האוכלוסייה השונים.
ההנחה המובלעת של חלק ניכר ממצדדי מהלך צמצום המקצועות המזכים בבונוס היא כי הדבר יוביל
לשיפור ברמתם של התלמידים בכללם, ובפרט בקרב אלה מהם שייפנו למערכת ההשכלה הגבוהה,
ואולם לא ברור מהו הבסיס להנחה זו.
באשר לכלל התלמידים, לא ברור כיצד ישפיע בחיוב צמצום המקצועות והמיקוד במקצועות ריאליים.
נראה כי צמצום כאמור יכול אמנם להשפיע לחיוב על המצטיינים בתחומים הריאליים, אך עשויה להיות
לו השפעה הפוכה על תלמידים החלשים בתחומים אלה.
71
מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "בחינות הבגרות:סקירת ה שינויים שחלו בבחינות הבגרות במהלך השנים ודיון
במטרותיהן", דפנה סחייק, ינואר 3002. עמ' 42.
הכנסת
עמוד 7 מתוך 7 מרכז המחקר והמידע
