Your SlideShare is downloading. ×
יאיר שפיגל
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

Thanks for flagging this SlideShare!

Oops! An error has occurred.

×
Saving this for later? Get the SlideShare app to save on your phone or tablet. Read anywhere, anytime – even offline.
Text the download link to your phone
Standard text messaging rates apply

יאיר שפיגל

363
views

Published on


0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total Views
363
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
0
Actions
Shares
0
Downloads
0
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

Report content
Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
No notes for slide

Transcript

  • 1. ‫‪ß˙ÂÈÏÈÏÙ ˙¯ȘÁÏ ‰˜ÏÁÓ‰ß Ï˘ ÌÈÎÂÒ‬‬ ‫‪‰‚ÏÙÓ· ®CID© ß˙ÂÈÏÈÏÙ ˙¯ȘÁÏ ‰˜ÏÁÓ‰ß Ï˘ ÌÈÎÂÒ‬‬ ‫‰˜‪˙Èχ¯˘È–ı¯‡‰ ˙ÈËÒÈÂÓÂ‬‬ ‫‪Ï‚ÈÙ˘ ¯È‡È‬‬‫המחלקה לחקירות פליליות )‪ (CID‬במשטרת ארץ–ישראל המנדטורית הוקמה בשנת 1291‬‫כיחידת מטה ארצית למודיעין ולשירותי עזר מקצועיים בתחום הפלילי. בפועל התפתחה —‬‫בעיקר בשנות השלושים והארבעים — למעין שירות ביטחון ומודיעין של ממשלת המנדט,‬ ‫1‬ ‫ועסקה בסיכול חתרנות, טרור וריגול.‬‫ב–22 ביולי 6491 תקף הארגון הצבאי הלאומי )האצ"ל( את משרדי המזכירות הראשית‬‫של ממשלת המנדט במלון המלך דוד בירושלים. ההתקפה ותוצאותיה הניעו את הנציב‬‫העליון ליזום צילום של חלקים חיוניים מן הארכיון המרכזי של ‪ .CID‬כחצי מיליון דפי‬‫מסמכים, שהיו כעשירית מכלל החומר בארכיון, הועלו על מאות סרטי צילום גדולים.‬‫לפני שנים אחדות נמצאו סרטי הצילום הללו במתקן של מערכת הביטחון. הם היו נתונים‬‫* מאמר זה הוא עיבוד של פרק מתוך עבודת הגמר ההתמודדות המודיעינית והסיכולית של משטרת המנדט‬‫ומחלקת החקירות הפליליות בה )‪ (CID‬עם המפלגה הקומוניסטית הארצישראלית, 0291-8491, עבודה‬‫לשם קבלת תואר מוסמך, המחלקה ללימודי ארץ–ישראל על שם מרטין )זוס(, אוניברסיטת בר–אילן,‬‫רמת–גן תשנ"ט. תודתי נתונה למנחַי בכתיבת העבודה, ד"ר אילן פפה מאוניברסיטת חיפה וד"ר יוסף‬‫דרורי מאוניברסיטת בר–אילן, וכן למר ישראל הרן, למר נרי אריאלי מנהל הארכיון לתולדות ההגנה,‬ ‫ולצוות הארכיון. תודות גם לד"ר חיים לבנברג על הערותיו למאמר זה.‬‫1. על אודות ‪ CID‬ומקומה במשטרת המנדט :7591-8191 ‪Joshua Caspi, ‘Policing the Holy Land‬‬‫‪The Transition from a Colonial to a National Model of Policing and Changing Conceptions‬‬‫.‪of Police Accountability’, Ph.D. Dissertation, City University of New York 1991, pp‬‬‫‪87, 94-95, 114, 152-153; Edward Horne, A Job Well Done: (Being a History of the‬‬‫,‪Palestine Police Force, 1920-1948), London 1982, pp. 463-479; David A. Charters‬‬‫‪‘British Intelligence in the Palestine Campaign 1945-1947, Intelligence and National‬‬‫041-511 .‪ .Security, 6, 1 (1991), pp‬על הגדרת משימותיה של ‪E. Horne, p. 470; J. :CID‬‬‫-8291 ,‪Caspi, p. 152; Martin Kolinsky, Law, Order and Riots in Mandatory Palestine‬‬‫101 .‪ .1935, London 1993, p‬על המבנה הארגוני של ‪ :CID‬אפרים דקל, עלילות ש"י, תל–אביב‬‫תשי"ג, עמ 903; יעקב אליאב, מבוקש, ירושלים תשמ"ג, עמ 95-06; ח נענך ]חביב כנען[, מסתרי‬‫מגרש הרוסים: גיילס ביי, מפקד הבולשת, מעריב, 22 במאי 9491; ‪David A. Charters, The British‬‬‫181 ,19 .‪Army and the Jewish Insurgency in Palestine 1945-1947, New York 1989, pp‬‬‫±∑≤‬ ‫ע י ו נ י ם ב ת ק ו מ ת י ש ר א ל , כ ר ך 2 1 ) 2 0 0 2 ( , ע מ 172- 882‬
  • 2. ‫‪Ï‚ÈÙ˘ ¯È‡È‬‬‫בקופסאות פח שנאטמו ונארזו, ככל הנראה לקראת משלוח בים. מן הסתם נשכחו ונותרו‬‫מאחור במהומת שלביו האחרונים של הפינוי הבריטי עם תום שלטון המנדט בארץ–ישראל.‬‫סרטי הצילום שנמצאו היו במצב של התפוררות. המאמץ שהושקע בהצלתם ובשימורם‬‫הוכתר בהצלחה חלקית בלבד. המסמכים שהופקו מהם מוחזקים בארכיון לתולדות ההגנה‬‫בתל–אביב.2 נכללים בהם, בין היתר, כעשרת אלפים דפים שעניינם המפלגה הקומוניסטית‬ ‫3‬ ‫הארץ–ישראלית, על גלגוליה ופלגיה, ופעילותה של ‪ CID‬נגד מפלגה זו.‬‫ארבע סיבות הניעו את שלטונות המנדט להגדיר את המפלגה הקומוניסטית הארץ–‬‫ישראלית — פק"פ4 — כאגודה בלתי–חוקית )‪ ,(illegal society‬לאסוף מודיעין על אודותיה‬‫ולהפעיל נגדה הליכים ואמצעים שונים, שנועדו להצר את צעדיה ולשבש את פעילותה:‬‫זיהויה של המפלגה כארגון מהפכני, חתרני, שחלק מדרכי פעולתו חשאיות; הזיקה ההדוקה‬‫בין המפלגה לבין ברית–המועצות והתנועה הקומוניסטית הבין–לאומית, שהיו נתונות בעימות‬‫אידאולוגי ופוליטי עם בריטניה; המרכיב האנטי–אימפריאליסטי הבולט במלל ובמעש של‬‫המפלגה — מרכיב שהעמיד אותה בעמדת התנגדות קבועה לעצם קיומו של שלטון המנדט;‬‫ועמדתה של המפלגה בעניין הסכסוך בין יהודים לערבים בארץ–ישראל, עמדה שביטאה‬‫אנטי–ציונות עקבית )תוך כדי זיהוי הציונות כגרורה של האימפריאליזם( והזדהות עם עמדות‬‫ודרישות לאומיות–פלסטיניות, לעתים באורח מוקצן ומרחיק לכת יותר מן האופן שבו‬ ‫ביטאו אותן המנהיגות והמפלגות הפלסטיניות עצמן.‬‫התפיסה הבסיסית של ‪ CID‬בהתמודדותה עם המפלגה הקומוניסטית הארץ–ישראלית‬‫היתה תפיסה מרחיבה: ההתמודדות נמשכה לאורך תקופת המנדט כולה, וחלה על המפלגה‬‫כארגון, על מסגרותיה המקומיות, על ארגונים שהיו קשורים אליה, על כל הפרטים שהיו‬‫קשורים בזיקה כלשהי לכל הגופים הללו, ובעתות פילוג — גם על כל פלגיה של המפלגה.‬‫דרכי הפעולה שנקטה ‪ CID‬במהלך התמודדותה עם המפלגה הקומוניסטית הארץ–ישראלית‬‫נחלקות לשתי קבוצות: פעולות מודיעיניות שבוצעו בחשאי, ותכליתן היתה איסוף מידע‬‫על אודות היריב ופעילותו; ופעולות סיכול שבוצעו בגלוי ונועדו לפגוע בפעילותו של‬ ‫היריב ולשבשה.‬ ‫האיסוף המודיעיני התבסס על כמה קבוצות של מקורות מודיעיניים:‬‫א. סוכנים בשירותו של ארגון המודיעין — אחדים מהם הוחדרו אל היעד המודיעיני, ואחרים‬ ‫היו חברים ביעד זה, עברו לצדו של ארגון המודיעין וסיפקו לו מידע מתוך היעד.‬‫ב. מקורות טכניים, דהיינו כלים ואמצעים טכניים ששימשו ליירוט התקשורת של היריב‬ ‫ולהתחקות אחר פעילותו.‬‫2. ישראל הרן ונרי אריאלי, המחלקה לחקירות פליליות במשטרת המנדט, דף מהסליק )רבעון ארכיון‬ ‫ההגנה(, 6 )אוקטובר 6991(, עמ 3-4; יוסי מלמן, תיק בולשת, הארץ, 03 באוקטובר 8991.‬‫3. את"ה, חטיבה 74 )‪ .(CID‬המסמכים ערוכים על–פי סרטי הצילום )גלילים( שעליהם צולמו. מאחר‬‫שהחומר הארכיוני שמאמר זה מתבסס עליו לקוח כולו מן הארכיון ומן החטיבה הזאת, יצוינו מראי המקום‬ ‫בהמשך באמצעות מספר הגליל ומספרי העמודים בלבד.‬ ‫4. ראשי התיבות של שמה היידי של המפלגה: פאלעסטינער קאמוניסטישע פרטיי.‬ ‫≤∑≤‬
  • 3. ‫‪ß˙ÂÈÏÈÏÙ ˙¯ȘÁÏ ‰˜ÏÁÓ‰ß Ï˘ ÌÈÎÂÒ‬‬‫ג. חקירות: השגת מידע בדרך של התמודדות חקירתית עם אדם שהשתייך ליעד או שהיה‬ ‫קשור אליו.‬‫ד. מקורות גלויים, כלומר הפקת מידע מפרסומים גלויים )עיתונים, ספרים, כתבי–עת,‬ ‫כרוזים ושידורי רדיו( על אודות היעד והמשתייכים אליו.‬‫ה. הסתייעות בארגוני מודיעין אחרים לשם קבלת מידע שהיה מצוי ברשותם או שהיה‬ ‫באפשרותם לאסוף על אודות היעד.‬‫פעולות הסיכול כללו סדרה של אמצעים משפטיים ומנהליים שעמם נמנו מאסרים‬ ‫ומעצרים, גירוש מן הארץ, אמצעי הגבלה ופיקוח שוטף, חיפושים ותפיסת חומר כתוב.‬‫מאמר זה יתמקד בעמוד התווך של פעילות ‪ CID‬במישור המודיעיני — הפעלתם של‬ ‫סוכנים בתוך המפלגה.‬ ‫‪CID ˙Â¯È˘· ÌÈÎÂÒ‬‬‫ככל ארגון שעיסוקו במודיעין מסכּל הכירה ‪ CID‬בחשיבותו של הסוכן ככלי–איסוף ראשון‬ ‫ֵ‬‫במעלה, כזה שאין לו תחליף או פיצוי בּסוגים האחרים של המקורות המודיעיניים. תפיסתה‬ ‫ַ‬‫של ‪ CID‬באשר לחשיבות הפעלתם של סוכנים באה לכלל ביטוי בדבריו של קצין ‪,CID‬‬ ‫גפרי מורטון:‬‫עיסוק במודיעים מקצועיים הוא אחד החלקים הפחות מושכים בעבודתו של השוטר —‬‫אך גם אחד החשובים שבהם. עבודת משטרה רבה — רבה בהרבה מכפי שכלל הציבור‬‫סבור — מבוצעת באמצעות מודיעים, בתשלום ושלא בתשלום. אם תגיע אי–פעם עת,‬ ‫5‬ ‫שבה יחדלו אנשים למסור מידע למשטרה — יהיו החוק והסדר לנחלת העבר.‬‫תפיסה זו בדבר ערכו של הסוכן הנחתה את ‪ CID‬גם בפעילותה האיסופית והסיכולית מול‬ ‫המפלגה הקומוניסטית הארץ–ישראלית.‬‫מסמכי ‪ CID‬שעניינם פעילותה של המפלגה הקומוניסטית בשנות העשרים אינם מכילים‬‫דיווחים מקוריים שנתקבלו מסוכנים; במקרים אחדים משתקפת מהם עובדת הפעלתם של‬‫סוכנים בעקיפין, בין השיטין, בסיכומים העוסקים בפעילותם המפלגתית של קומוניסטים‬‫שהומלץ לגרשם,6 ובדיווחים שמסרו קציני משטרה לממונים עליהם בלא שטרחו לציין‬ ‫7‬ ‫בדרך כלשהי את מקור המידע.‬‫5. ‪Geoffrey J. Morton, Just the Job: Some Experiences of a Colonial Policeman, London‬‬‫86 .‪ .1957, p‬מורטון ידוע כמי שירה למוות במפקד לח"י, אברהם שטרן )יאיר(, ב–21 בפברואר 2491.‬ ‫באותה עת היה מורטון מפקד מחוז לוד של ‪.CID‬‬ ‫6. לדוגמה: גליל 712, עמ 672-182; גליל 091, עמ 933-043.‬‫7. לדוגמה: דיווחים של הקצין דוד תדהר על פעילות פק"פ בירושלים, 3291-4291, גליל 712, עמ 471,‬ ‫581, 191, 291, 882.‬‫≥∑≤‬
  • 4. ‫‪Ï‚ÈÙ˘ ¯È‡È‬‬‫בספרות המחקרית ובכתבי זכרונותיהם של אנשי פק"פ מצויים פרטים נוספים, שמהם‬‫מצטיירת תמונה חלקית: מסתבר שבמהלך שנות העשרים ועד למאורעות תרפ"ט הופעלו‬‫סוכנים בתוך פק"פ במגמה לעמוד על קשרי המפלגה עם האינטרנציונל הקומוניסטי‬‫)הקומינטרן8( ועם ערבים. סוכנים יהודים אחרים נתבקשו לפקוח עין על קומוניסטים‬‫יהודים.9 ב–4291 היה בפק"פ סוכן ‪ ,CID‬שנוסף על הדיווח שסיפק לשולחיו גם הפיץ‬‫ביוזמתם מידע כוזב בתוך המפלגה.01 בירושלים גויס והופעל מטעם ‪ CID‬יהודי מביירות,‬‫שהיה אחד המודיעים של פק"פ על הנעשה ברחוב הערבי. אדם זה הסגיר לשלטונות פעיל‬ ‫11‬ ‫מרכזי במפלגה — נחמן ליסט, שנעצר וגורש מן הארץ.‬‫עדות נוספת להפעלתם של סוכני ‪ CID‬בפק"פ מצויה בדוח מודיעין של ‪) CID‬הבריטית(‬‫בעיראק. בדוח זה הובאו ציטוטים נרחבים מדברים שנשא מנהיג פק"פ בשנות העשרים,‬‫וולף אוורבוך )דניאל(, בישיבה חשאית של הוועד המרכזי שהתקיימה ב–8 במרס 7291,‬‫ובהם מתח ביקורת גלויה ונוקבת למדי על יחסו של הקומינטרן לפק"פ. הדברים הובאו‬‫בדוח ‪ ,CID‬כלשונם, פחות משלושה חודשים לאחר מכן — ב–2 ביוני 7291 — כשלצדם‬‫ההערה: הטקסט של דוח זה הועבר למודיעין הבריטי על–ידי אחד מסוכניו במפלגה‬‫הפלסטינאית.21 לכאורה משתמעת מכך מסקנה הגיונית, ולפיה הפעילה ‪ CID‬בשנות העשרים‬‫מרגל בדרג גבוה מאוד בפק"פ, אפשר שבוועד המרכזי.31 חיזוק מסוים למסקנה זו מצוי‬‫בהנחה כי דברי אוורבוך, בהתחשב בתוכנם, לא יצאו מתחומו של הוועד המרכזי ולא הובאו‬ ‫41‬ ‫לידיעתם של דרגים נמוכים יותר במפלגה.‬‫בעקבות מאורעות 9291 ציווה הקומינטרן על פק"פ לבצע במפלגה תהליך מואץ של‬‫שערוב: מצטרפים ערבים חדשים נתקבלו לשורות המפלגה ללא הקפדה על התאמתם‬‫הקומינטרן פעל בין השנים 9191-3491 כמסגרת משותפת לכל המפלגות הקומוניסטיות. הוא היה נתון‬ ‫8.‬‫מראשיתו לשליטה מוחלטת של ברית–המועצות, ושימש בידה מנגנון שליטה מרכזי בתנועה הקומוניסטית‬‫העולמית. דבריו של אוורבוך נאמרו ביום שמלאו שלוש שנים לקבלתה של פק"פ לקומינטרן, ואכן יוחדו‬ ‫למסכת היחסים בין המפלגה לבין הארגון הקומוניסטי הבין–לאומי.‬ ‫יואב גלבר, שורשי החבצלת, א, תל–אביב תשנ"ב, עמ 101-201.‬ ‫9.‬ ‫שמואל דותן, אדומים, כפר–סבא 1991, עמ 39.‬ ‫01.‬‫נחמן ליסט, צדק הקומינטרן, קשת, כ )3691( עמ 751; ל )6691(, עמ 201-401. ייתכן שהאיש הוא‬ ‫11.‬‫גבריאל ביטון, שדותן תיארו כמי שנשבר בחקירת המשטרה והפך למודיע )דותן, אדומים, עמ 912(.‬‫21. ,‪Hanna Batatu, The Old Social Classes and the Revolutionary Movements of Iraq‬‬‫‪Princeton, NJ 1978, pp. 383-384, 1149 note 5; Musa Budeiri, The Palestine Communist‬‬‫81 .‪Party, 1918-1948: Arab and Jew in Struggle for Internationalism, London 1979, p‬‬‫31. ,‪Gary Menicucci, ‘Glasnost, the Coup and Soviet Arabist Historians’, Middle East Studies‬‬ ‫76 ‪24 (1992), p. 577 note‬‬‫41. עם זאת נלווֹת למסקנה זו מספר תמיהות, הן בנוגע לטקסט עצמו )חריפותה של ההתרסה כלפי הקומינטרן‬‫בדבריו של הנואם, אף אם הושמעו באוזני הוועד המרכזי בלבד(, והן בעניין החופשיות שנטלה לעצמה‬ ‫‪ CID‬הבריטית בעיראק בחשיפת המידע והמקור.‬ ‫¥∑≤‬
  • 5. ‫‪ß˙ÂÈÏÈÏÙ ˙¯ȘÁÏ ‰˜ÏÁÓ‰ß Ï˘ ÌÈÎÂÒ‬‬‫הפוליטית והאישית.51 בכך נקרתה ל–‪ CID‬הזדמנות נוחה להחדיר לשורות המפלגה סוכנים‬‫ערבים. הבעיה העיקרית בגיוס קאדרים ערבים היתה בעובדה שהם שימשו, לעתים קרובות,‬‫מודיעים למשטרה הבריטית, והלשינו שוב ושוב על עמיתיהם.61 אפשר שתוכנית הפעולה‬‫של פק"פ ממאי 0391 — ערביזציה פלוס בולשביזציה — משקפת גם את מודעותה לאיום‬‫זה וניסיון כלשהו לעמוד בפרץ: ייתכן כי נוסף על הבטחת רמתם הפוליטית של החברים‬‫הערבים החדשים ודבקותם בעקרונות הקומוניזם נועדה התוכנית גם לאתר ולנפות את‬ ‫71‬ ‫המודיעים שבהם.‬‫ניסיון זה, אם אכן נעשה, לא עלה יפה: ימים מספר לאחר שננעלה הוועידה השביעית של‬‫פק"פ )ירושלים, דצמבר 0391( נעצרו המזכיר הכללי שאך זה נבחר, צדקי נגאתי אל–‬‫אמיני, והממונה על הסניפים, מחמוד מוגרבי. את המידע שנדרש למשטרה סיפקו לה סוכנים‬‫אחדים מבין חברי המפלגה הערבים.81 בהמשך נעצרו כל החברים הערבים בוועד המרכזי‬‫החדש.91 כמה מן העצורים נשברו בחקירתם, החלו אף הם לשתף פעולה עם ‪ CID‬והסגירו‬ ‫חברים נוספים.‬‫את שללה חילקה ‪ CID‬לשניים: מקצתם של אלה שהפעילה כסוכנים, או שהגיעו לכלל‬‫שיתוף–פעולה עמה בחקירתם, נחשפו ברבים — אם בשמשם עדים במשפטי חבריהם, אם‬‫בהירתמם למסע תעמולה נגד פק"פ בעיתונות הערבית.02 חשיפה זו נועדה להרתיע מצטרפים–‬‫בכוח מלחבור למפלגה לא–חוקית, הנקובה ככברה במודיעי הבולשת, כזאת שנמצאו בה מי‬‫שהעידו נגד עמיתיהם ואף נגד בני משפחותיהם.12 אחרים מבין הסוכנים ומבין העצורים‬‫נועדו להמשיך ולשרת את ‪ CID‬בשורות פק"פ גם בעתיד: השופטים הסכימו לקבל את‬ ‫22‬ ‫עדויותיהם מאחורי הפרגוד, כדי להותיר בידם אפשרות להמשיך במלאכת הבילוש.‬‫עקבות הפעלתם של סוכנים בפק"פ ניכרים גם בפעילות הסיכולית שנקטה ‪ CID‬נגד‬‫המפלגה בראשית שנות השלושים. מבצעים מקיפים, שתכליתם היתה מעצר של חברי המפלגה‬ ‫51. דותן, אדומים, עמ 351.‬ ‫61. 86-76 .‪Alain Greilsammer, Les Communistes Israeliens, Paris 1978, pp‬‬ ‫71. .‪ ;Ibid‬דותן, אדומים, עמ 351.‬ ‫81. דותן, אדומים, עמ 451.‬‫91. ‪Greilsammer, Les Communistes Israeliens, p. 73; Budeiri, The Palestine Communist‬‬ ‫491 ‪Party, 1918-1948, pp. 51, 66-67 note‬‬ ‫02. דותן, אדומים, עמ 151, 451.‬‫12. שם, עמ 791. עד המלך נגד המזכיר הכללי של פק"פ היה אחיו, אחמד חמדי אל–אמיני. המודעוּת‬‫לעובדת הימצאם של סוכני ‪ CID‬בתוך פק"פ והחשדות שנתעוררו מדי פעם כלפי פעיל זה או אחר‬‫שימשו כלי לניגוח ולהשמצה במאבקים פנימיים בתוך המפלגה. ראו: דותן, אדומים, עמ 523-623;‬‫79 ‪ ;Budeiri, The Palestine Communist Party, 1918-1948, p. 150, note‬ג.ז. ישראלי, מפּ"ס-‬‫פּ.ק.פּ.-מק"י: קורות המפלגה הקומוניסטית בישראל, תל–אביב תשי"ג, עמ 471 הערה 51, 871 הערה‬‫8, 871-971 הערה 11; ‪Zachary Lockman, Comrades and Enemies: Arab and Jewish Workers‬‬ ‫482 .‪in Palestine 1906-1948, Berkeley-Los Angeles-London 1996, p‬‬ ‫22. דותן, אדומים, עמ 451.‬‫‪≤∑µ‬‬
  • 6. ‫‪Ï‚ÈÙ˘ ¯È‡È‬‬‫וגירושם של רבים מהם מן הארץ, לא היו מתאפשרים אלמלא הפעלת מערך של סוכנים‬‫ברמה המקומית: הם שהכירו את הנפשות הפועלות בתא או בסניף שהיו חברים בהם, ומהם‬‫נתקבל המודיעין שנדרש לשם הוצאתם לפועל של מבצעים אלה. עיון ברשימות המגורשים‬‫מלמד כי סניף ירושלים של פק"פ היה חדור עד מאוד במודיעים של ‪ :CID‬חבריו גורשו מן‬‫הארץ בזה אחר זה, עד כי הפך מאחד הגדולים והמרכזיים שבסניפי המפלגה לסניף קטן‬ ‫32‬ ‫ומשני.‬‫במסמכי ‪ CID‬שרדו דיווחים ספורים של סוכנים שפעלו בפק"פ במהלך שנות השלושים‬‫— רובם ככולם מן התקופה שבין אוקטובר 6391 לינואר 7391. הדוחות מצומצמים, לקוניים‬‫מאוד, וממוקדים כמעט בלעדית בפרטים הנוגעים לאיתורם, לזיהוים ולרמת פעילותם של‬‫חברים ואוהדים בודדים בשורות פק"פ, בארגון הנוער הקומוניסטי ובארגון העזר עזרה‬‫אדומה.42 פרק הזמן הקצר, מיעוטם של הדיווחים ותוכנם הדל אינם מאפשרים לנסח הכללות‬ ‫כלשהן באשר להפעלתם של סוכנים מטעם ‪ CID‬באותה תקופה.‬‫עיון בחומר ‪ CID‬משנות הארבעים מאלף, במובן זה, הרבה יותר. יתר–על–כן, הוא‬‫מפגיש את הקורא גם עם סוכנים נוספים ששירתו את ‪ .CID‬מדובר בסוכנים שבמסגרת‬‫תפקידם דיווחו באקראי גם על נושאים בתחום הקומוניסטי, או שדיווחיהם נסבו על נושאים‬‫שבהם היו גם למפלגה הקומוניסטית עניין או מעורבות. רוב הסוכנים הללו עסקו בפעילות‬‫מודיעינית שכיסתה תחומים שונים בקרב האוכלוסייה הערבית הארץ–ישראלית בין השנים‬‫5491-7491. עיון בחומר הנזכר רחוק מלהוביל לשחזורו המלא של מערך הסוכנים שהפעילה‬‫‪ CID‬בתקופה האמורה. עם זאת, הוא שופך אור על מגמות בכיסוי המודיעיני, ועל חלק לא‬ ‫מבוטל של הנושאים שלדעת ‪ CID‬היו טעונים איסוף מודיעיני ודיווח.‬‫סוכנים שהופעלו מטעם ‪ CID‬בתחום הפוליטי זכו לכינויים מודיעיניים שהורכבו מן‬‫האות ‪) P‬לציון סוג המקור על–פי תחום הפעלתו — ‪ ,(political‬וממספר סידורי שוטף.‬‫מספריהם הסידוריים של המקורות החיים המופיעים במסמכי ‪ CID‬הם מספרים דו–ספרתיים,‬‫החל ב–71-‪ P‬וכלה ב–69-‪ .P‬משתמע מכך כי מאז הונהגה שיטה זו של כינויים מודיעיניים‬ ‫הפעילה ‪ CID‬בתחום הפוליטי פחות ממאה סוכנים.‬‫במסמכי ‪ CID‬שעניינם המפלגה הקומוניסטית הארץ–ישראלית מצויים דיווחים שנתקבלו‬ ‫מ–12 סוכנים. ניתוחם של דיווחים אלה מוביל למסקנות הבאות:‬ ‫32. שם, עמ 661, 773.‬‫42. גליל 832, עמ 244; גליל 052, עמ 774, 684, 555, 995, 106; גליל 262, עמ 395; בגליל 262, עמ 846‬‫נמצא דיווח מסוג זה שמועדו פברואר 3391. ארגון עזר )או ארגון חזית( הוא ארגון בלתי–תלוי כביכול,‬‫מקומי או בין–לאומי, שזיקתו למפלגה הקומוניסטית או למחנה הקומוניסטי העולמי הוסוותה והוכחשה.‬‫על–פי התאוריה הקומוניסטית נועדו ארגונים אלה להיות חגורות ממסר בין המפלגה למעמד העובדים.‬‫מפלגות קומוניסטיות נזקקו לארגוני העזר על מנת לחפות על חולשותיהן — מיעוט החברים, הבידוד‬‫הפוליטי, ומעמדן כארגון לא–חוקי ונרדף. עזרה אדומה, בארץ–ישראל כבארצות אחרות, היה ארגון עזר‬ ‫שנועד לגייס סעד משפטי וסיוע כספי לאסירים קומוניסטים, ותמיכה ציבורית בהם.‬ ‫∂∑≤‬
  • 7. ‫‪ß˙ÂÈÏÈÏÙ ˙¯ȘÁÏ ‰˜ÏÁÓ‰ß Ï˘ ÌÈÎÂÒ‬‬‫א. על–פי מספריהם הסידוריים הנמוכים )71-‪ (P-26 ,P-25 ,P-22 ,P‬הופעלו לפחות מקצתם‬ ‫של סוכנים אלה במשך שנים רבות.‬‫ב. לצורך כיסוי הקשרים בין יעדים מודיעיניים בארץ–ישראל לבין גורמים שמעבר לגבולות‬ ‫הארץ גייסה ‪ CID‬והפעילה סוכנים גם בארצות שכנות.‬‫ג. אחדים מן הסוכנים היו רב–צדדיים, ודיווחיהם נסבו על קשת רחבה של ארגונים, אישים‬‫ואירועים. דוגמאות בולטות של סוכנים מסוג זה הם הסוכנים 71-‪ ,P‬שפעל במגזר הערבי,‬‫73-‪ ,P‬שכיסה את תחום היישוב היהודי, 04-‪ ,P‬שעסק בתחום המזרח אירופי, ו–58-‪,P‬‬ ‫שתרומתו המודיעינית חצתה גבולות מגזריים ותפורט בהמשך.‬‫ד. בתקופה 5491-7491 היו העדה הארמנית, מוסדותיה וארגוניה יעדים לכיסוי מודיעיני‬‫הדוק ואיכותי באמצעות סוכנים — בעיקר על רקע הקשרים בין העדה לבין ברית–המועצות‬ ‫והתוכניות להשבתם למולדת )רפטריאציה( של ארמנים שחיו מחוץ לה.‬‫משנות הארבעים לא נשתמר אלא חומר מועט על אודות כיסויים ברמה המקומית,‬‫באמצעות סוכנים, של פלגי המפלגה הקומוניסטית ושל ארגוני העזר שלה. רוב הדיווחים‬‫שנותרו קשורים לפעילותו של הפלג הקומוניסטי הערבי — הליגה לשחרור לאומי —‬‫שפרש מפק"פ ביוני 3491.52 ואולם, יש לזכור כי בשנות הארבעים שוב לא עמדו הקומוניסט‬‫הבודד, ואף לא התא והסניף המקומיים, בראש מעייניה של ‪ .CID‬שינוי זה נבע בראש‬‫ובראשונה מן התמורה היסודית שחלה במעמדה של המפלגה הקומוניסטית: עם פלישתו של‬‫היטלר לברית–המועצות והצטרפותה של ברית–המועצות לבעלות–הברית, שלחמו נגד גרמניה‬‫הנאצית, הפכה פק"פ למפלגה מותרת, ובמידה ידועה אף למפלגה רצויה בעיני השלטונות.‬‫הפעילות הסיכולית נגדה צומצמה צמצום דרסטי, ובכך פחתה במידה רבה החשיבות שנודעה‬‫קודם לכן לאיתורם של אחרוני חבריה ואוהדיה. במרכזו של האיסוף המודיעיני הועמדה‬‫המפלגה הקומוניסטית כארגון — מדיניותה, החלטותיה, פעילות מוסדותיה וקשרי החוץ‬ ‫שלה.‬‫על מנת להשיג כיסוי נאות של פק"פ ושל הליגה לשחרור לאומי, לדעת את מהלכיהן‬‫ולהבינן נכונה היה על ‪ CID‬להגשים משאת נפש קבועה של ארגוני ביטחון ומודיעין‬‫הפועלים מול יעדים דוגמת המפלגה הקומוניסטית, והיא גיוסם של סוכני צמרת, המשולבים‬‫בדרגים הבכירים של היעדים ושותפים למידע הרגיש והכמוס ביותר בעיניהם של אלה‬‫האחרונים. ‪ CID‬הגשימה משאת נפש זו בפק"פ ובליגה לשחרור לאומי גם יחד: בתקופה‬‫שבין אוקטובר 5491 לספטמבר 7491 היא הפעילה בוודאות סוכן צמרת אחד בכל אחד‬‫משני היעדים הללו. יתר–על–כן, במסמכי ‪ CID‬יש אינדיקציות לקיומם של סוכנים בכירים‬‫נוספים. בסקירת מודיעין מ–52 באפריל 6491, העוסקת בשתי פגישות הוועד המרכזי של‬‫הליגה לשחרור לאומי, שויך חלק מן המידע שבסקירה למקור המצוי בקשר הדוק עם‬‫52. על אודות הליגה לשחרור לאומי: דותן, אדומים, עמ 524-824, 834-144, 084-384, 994-205; יהושע‬‫פורת, הליגה לשחרור לאומי )עצבת אל–תחרר אל–וטני(: תקומתה, מהותה והתפרקותה )3491-8491(,‬ ‫המזרח החדש, י"ד, 4 )4691(, עמ 453-663.‬‫∑∑≤‬
  • 8. ‫‪Ï‚ÈÙ˘ ¯È‡È‬‬‫הוועד, וחלקו האחר למקור אחר, אף הוא בקשר הדוק עם הוועד.62 האפשרות שבפק"פ‬ ‫הופעל סוכן בכיר נוסף תידון בהמשך.‬‫חומר ‪ CID‬אינו מכיל מידע באשר לנסיבות גיוסם של שני סוכני הצמרת הנזכרים,‬‫המוכרים בכינוייהם 58-‪) P‬בפק"פ(, ו–19-‪) P‬בליגה לשחרור לאומי(. נראה כי נוסף על‬‫מניעים אחרים, שבוודאי התקיימו ומקצתם יצוינו בהמשך, הקלה הפשרת האווירה בין‬‫המפלגה הקומוניסטית לבין השלטונות את מבצעי הגיוס: לשיתוף–פעולה מודיעיני עם‬‫השלטונות שוב לא נודעה משמעות אוטומטית של בגידה במפלגה נרדפת ובחברים לארגון‬‫ולרעיון, ודיווח ל–‪ CID‬כבר לא היה בגדר הלשנה והסגרה, המובילות מידית למעצרים,‬‫להעמדה לדין ולגירוש מן הארץ. ועוד זאת, מפעילים מיומנים ידעו, מן הסתם, לחלוק כבוד‬‫לסוכני הצמרת, לדובב אותם ביצרם אווירה של חילופי–דברים בין מביני–דבר, להביע‬‫הערכה לנוכח המידע והפרשנות שהמציאו, ולתגמל אותם בהתאם למעמדם, לרמתם‬‫ולכישוריהם. לא מן הנמנע כי השפעתם של אמצעים אלה הועצמה אף יותר הודות לשיתופם‬ ‫72‬ ‫בהפעלה של קצינים בכירים ב–‪.CID‬‬‫על–פי מספריהם הסידוריים ותאריכי דיווחיהם קדם מעט גיוסו של 58-‪ P‬לזה של 19-‪,P‬‬‫אך כללית ניתן לקבוע כי תקופות ההפעלה של השניים חופפות. בשני המקרים מדובר‬‫בהפעלה אינטנסיבית, במרווחי זמן קצרים בין מסירת דיווח אחת לבאה אחריה, ובריבוין‬‫של הידיעות שנמסרו — הן בחתך של פגישה בודדת בין הסוכן למפעילו, הן לאורך ציר‬‫הזמן. התמונה הכללית המצטיירת היא של מאמץ קבוע מצד ארגון המודיעין למצות את‬ ‫המרב ואת המיטב מן ההישג של גיוס סוכני צמרת והפעלתם.‬ ‫ֵ‬ ‫‰‪P-91 ÔÎÂÒ‬‬‫במסמכי ‪ CID‬נמצאו 54 דיווחים של הסוכן 19-‪ ,P‬החל בינואר 6491 וכלה בספטמבר 7491.‬‫אין ודאות שאלה הם כל דיווחיו של 19-‪ ,P‬כשם שאין לדעת אם תאריכי–הקצה אכן‬‫מבטאים את מלוא תקופת הפעלתו. עם זאת, נראה כי דיווחים אלה משקפים חלק נכבד‬ ‫מתרומתו המודיעינית של 19-‪ P‬ומקיפים את רוב תקופת ההפעלה.‬‫מכלול הדיווחים מלמד על הפעלה רצופה וצפופה של הסוכן בתקופה ינואר-נובמבר‬ ‫62. גליל 372, עמ 084. דוגמה נוספת: שם, עמ 944.‬‫72. הקצין קטלינג היה סגן מפקד ‪ CID‬בשנים שבהן הופעלו סוכני הצמרת 58-‪ P‬ו–19-‪ .P‬בראיונות עמו‬‫סיפר כי בתקופה זו הפעיל אישית שניים עד חמישה סוכנים, וכי בכירים אחרים נהגו כמוהו )מלמן, לעיל‬‫הערה 2(. על זהותם של הסוכנים שהפעיל סירב קטלינג לדבר, אך הדעת נותנת שלא היו אלה סוכנים‬‫בדרג זוטר ואף לא בדרג בינוני. במקום אחר צוין כי הפעיל סוכן בהנהגה הציונית. ראו: ,‪Charters‬‬‫021 .‪ ,‘British Intelligence’ (above note 1), p. 137 note 22; Morton, Just the Job, p‬על‬ ‫הפעלתם של סוכנים יהודים על–ידי מחבר הספר, מורטון, בהיותו מפקד מחוז לוד של ‪.CID‬‬ ‫∏∑≤‬
  • 9. ‫‪ß˙ÂÈÏÈÏÙ ˙¯ȘÁÏ ‰˜ÏÁÓ‰ß Ï˘ ÌÈÎÂÒ‬‬‫6491.82 במחצית הראשונה של 7491 הידלדלו דיווחיו של 19-‪ — P‬ככל הנראה עקב היחלשות‬‫מעמדו ביעד. גם מרווחי הזמן בין דיווח לדיווח גדלו בהדרגה: מן התקופה מאי-ספטמבר‬ ‫7491 מצויים במסמכי ‪ CID‬שלושה דיווחים בלבד.‬‫בהערכת תרומתו המודיעינית של 19-‪ P‬יש להביא בחשבון כי מחציתם של דיווחיו )32‬‫מ–54( נכתבו במתכונת של דוחות מקובצים: בכל אחד מהם מקופלות, בממוצע, שלוש‬‫עד ארבע ידיעות בנושאים שונים, שמסר הסוכן במועד אחד. מספר הידיעות שמסר אותו‬ ‫סוכן מגיע אפוא ל–011, ובממוצע — מעט יותר מחמש ידיעות בחודש.‬‫עיון בדיווחיו של 19-‪ P‬מלמד על רמתו ועל איכותו כסוכן: במשך רוב תקופת הפעלתו‬‫נמצא הלה בצמרת הגבוהה של הליגה לשחרור לאומי, שלט במידע פנימי ואינטימי על‬‫אודות היעד, מוסדותיו וארגוני העזר שלו, וסיפק למפעיליו ידיעות בקשת רחבה ומגוונת‬‫של נושאים. על–פי תוכני הדיווחים ניתן להעריך כי את רוב המידע לא היה אפשר להשיג‬ ‫אלא באמצעות סוכן צמרת מסוגו של 19-‪.P‬‬‫דיווחיו של 19-‪ P‬הקיפו את הנושאים הבאים: ישיבות הוועד המרכזי של הליגה לשחרור‬‫לאומי; מערכת היחסים בין הפעילים המרכזיים; ליגת המשכילים הערבים וקונגרס הפועלים‬‫הערבים — ארגוני העזר של הליגה לשחרור לאומי; העיתון אל–איתיחאד — בטאונה של‬‫הליגה לשחרור לאומי; העיתון אל–גאד — בטאונה של ליגת המשכילים הערבים; קשרי‬‫הליגה לשחרור לאומי בארצות ערב; מגעים בינה לבין הוועד הערבי העליון; קשריה עם‬‫נציגים סובייטים בביירות ועם נציגים זרים בארץ–ישראל; פעילות הליגה לשחרור לאומי‬ ‫ברמה המקומית )ישיבות, אספות(; מצבה הכספי; ועמדותיה בנושאים אקטואליים.‬‫תנובתו המודיעינית של 19-‪ P‬מרשימה בכמותה ובאיכותה, אך אינה נקייה מחולשות.‬‫העיקרית שבהן קשורה למאפיינים סובייקטיביים של הסוכן, אשר השפיעו במידה גוברת‬‫והולכת על תוכנם ועל צורתם של חלק מדיווחיו — נושא שיידון בהרחבה בהמשך. בשלב זה‬‫די לציין כי התיאור העובדתי בדיווחיו של 19-‪ P‬סבל לא אחת מחדירתם לדיווח של נקודת‬ ‫המבט האישית ושל השיקולים והאינטרסים של המקור.‬ ‫‰‪P-85 ÔÎÂÒ‬‬‫במסמכי ‪ CID‬נמצאו לא פחות מ–571 דוחות שמסר הסוכן 58-‪ P‬בתקופה שבין אוקטובר‬‫5491 לספטמבר 7491. שלא כבמקרהו של 19-‪ ,P‬רק שמונה מדוחות אלה הם דוחות מקובצים.‬‫מספר הידיעות שמסר המקור מתקרב אפוא ל–002. נתונים אלה מלמדים על הפעלה‬‫82. מפעילו של 19-‪ — P‬לפחות בחלק מתקופת ההפעלה — היה סמל במחלקה לעניינים ערביים של ‪CID‬‬ ‫ַ ָ‬‫ושמו מוליסון )‪ .(Mollison‬בחומר ‪ CID‬נשמרה טיוטה בכתב–יד של דיווח שמסר 19-‪ :P‬היא כתובה‬‫באנגלית וערוכה במתכונת המקובלת של כתבה מודיעינית. אין אפשרות לדעת אם מדובר בכתב–ידו של‬ ‫הסוכן או שמא של מפעילו )גליל 02, עמ 660, 193-293(.‬‫‪≤∑π‬‬
  • 10. ‫‪Ï‚ÈÙ˘ ¯È‡È‬‬‫אינטנסיבית של הסוכן במהלך כל התקופה הזאת. תרומתו המודיעינית — כשמונה ידיעות‬‫בחודש, בממוצע — היתה יציבה, למעט חודשיים )ינואר ופברואר 7491(, שבכל אחד מהם‬‫נמסרה ידיעה אחת בלבד. מן הבחינה הכמותית היתה אפוא תפוקתו של 58-‪ P‬גבוהה במקצת‬‫מזו של מקבילו, 19-‪ — P‬בעיקר בשל הידלדלות דיווחיו של 19-‪ P‬במהלך 7491 בכלל,‬ ‫והחל במאי 7491 בפרט.‬‫מן הבחינה התוכנית בולטת עובדת היותו של 58-‪ P‬סוכן רב–גוני ורב–תכליתי. פעילותו‬‫כסוכן צמרת בפק"פ היתה מרכיב מרכזי אך לא יחיד בפרופיל שלו כמקור מידע ל–‪.CID‬‬‫המידע שסיפק למפעיליו כלל גזרות רחבות של המכלול הקומוניסטי, סובייטי, מזרח–‬ ‫אירופי בארץ–ישראל.‬‫את דיווחיו של 58-‪ P‬ניתן למיין לארבעה תחומים. בכל אחד מהם נכללים כמה נושאים,‬‫שהיקפם מצומצם ומוגדר יותר. ארבעת התחומים הם: פק"פ; הליגה לשחרור לאומי;‬ ‫ברית–המועצות בארץ–ישראל; ומדינות מזרח אירופה בארץ–ישראל.‬ ‫דיווחיו של 58-‪ P‬על אודות פק"פ נגעו בנושאי המשנה האלה:‬ ‫א. ישיבות הוועד המרכזי — נושאים, דוברים והחלטות.‬ ‫ב. ועידת המפלגה והחלטותיה.‬ ‫ג. מערכת היחסים בין פק"פ לבין הליגה לשחרור לאומי.‬ ‫ד. קשרי החוץ של המפלגה.‬ ‫ה. קשרים עם הקונסוליות של מדינות מזרח אירופה בארץ–ישראל.‬ ‫ו. עמדות בנושאים אקטואליים.‬ ‫ז. פעילות מפלגתית חריגה )מודיעינית, חשאית, צבאית–למחצה(.‬ ‫ח. פעילות מגזרים במפלגה )יוצאי גרמניה, יוצאי הונגריה וכו(.‬ ‫ט. ארגוני העזר של פק"פ.‬ ‫י. קשרים עם היישוב היהודי בארץ–ישראל — מוסדות ומפלגות.‬‫דיווחיו של 58-‪ P‬על אודות הליגה לשחרור לאומי עסקו, בין היתר, במערכת היחסים‬ ‫בינה לבין פק"פ, כמצוין לעיל, וכללו גם את הנושאים האלה:‬ ‫א. ישיבות הוועד המרכזי — תכנים והחלטות.‬ ‫ב. קשרי חוץ — בעיקר עם המפלגה הקומוניסטית הלבנונית.‬ ‫ג. קשרים עם גורמים פוליטיים אחרים — בעיקר עם הוועד הערבי העליון.‬ ‫ד. תעמולה.‬ ‫ה. עיתונות המפלגה.‬‫ו. ארגוני העזר של הליגה לשחרור לאומי: ליגת המשכילים הערבים וקונגרס הפועלים‬ ‫הערבים.‬ ‫הדיווחים הנוגעים לנוכחות הסובייטית בארץ–ישראל נחלקים לנושאי המשנה האלה:‬ ‫א. ביקורים בארץ–ישראל של משלחות ושל נציגים סובייטים.‬ ‫ב. עמדות ברית–המועצות בנושאים אקטואליים ושינויים בהן.‬ ‫ג. תעמולה סובייטית.‬ ‫∞∏≤‬
  • 11. ‫‪ß˙ÂÈÏÈÏÙ ˙¯ȘÁÏ ‰˜ÏÁÓ‰ß Ï˘ ÌÈÎÂÒ‬‬ ‫ד. חדירה כלכלית סובייטית.‬ ‫ה. חשודים כסוכנים סובייטים.‬‫דיווחיו של 58-‪ P‬בתחום המזרח–אירופי עסקו בעיקר בפולין וביוגוסלביה, ובאקראי גם‬ ‫בצכוסלובקיה, בהונגריה וברומניה. נושאי הדיווח היו:‬ ‫א. הנציגויות והנציגים הדיפלומטיים של מדינות מזרח אירופה בארץ–ישראל.‬ ‫ב. משלחות ומבקרים ממדינות מזרח אירופה.‬ ‫ג. קשרי מסחר וספנות.‬ ‫ד. עמדותיהן של מדינות מזרח אירופה בנושאים אקטואליים.‬‫על דיווחיו בארבעת התחומים שפורטו לעיל הוסיף 58-‪ P‬לעתים קרובות דיווחים‬‫מודיעיניים אחרים. לדיווחים אלה יאה הכותרת שונות, שכן אי אפשר לאגדם סביב מכנה‬‫משותף מוגדר. הם כללו כמה ידיעות בעניין מעורבות אמריקנית בארץ–ישראל ובמזרח‬‫התיכון, מידע על ביקוריהם בארץ של אנשי כנסייה בכירים וראיונות עיתונאיים עמם,‬ ‫דיווחים הנוגעים לקומוניזם במישור הבין–לאומי ובמישור המזרח–תיכוני, ועוד.‬‫על המידע הרב שתרם הוסיף 58-‪ P‬לא אחת נדבכים נוספים של השוואה, ניתוח והערכה,‬‫שמהם משתמעות בקיאות רבה והבנה מעמיקה בתחומי הדיווח השונים. בדרך–כלל הקפיד‬‫58-‪ P‬להפריד בין הדיווח העובדתי לבין הערותיו שלו. מעטים המקרים שבהם נסחף לפרשנות‬ ‫מרחיקת לכת על סמך מידע חלקי או חסר.‬‫תפוקתו הגבוהה והיציבה של 58-‪ ,P‬המשרעת הרחבה של התחומים והנושאים שעליהם‬‫דיווח, מיקומו בצמרת היעד, נגישותו למידע רגיש ואינטימי של היעד, ותרומתו בניתוחו‬ ‫ובהערכתו של המידע שמסר — כל אלה עשו אותו לסוכן צמרת במלוא מובן המילה.‬ ‫‚‪ÔÎÂÒ Ï˘ Â˙Â‰Ê ∫ÌÏÚ ÈÂÏ‬‬‫כאמור, הסוכן הוא כלי איסוף ראשון במעלה בעבור המודיעין המסכל. סוכן צמרת המספק‬‫באופן סדיר ובתדירות גבוהה מידע איכותי מלב היעד המודיעיני הוא נכס יקר ערך, שעל‬‫עצם קיומו יש להגן ככל שאפשר. על אחת כמה וכמה מחויב ארגון המודיעין להקפיד בהגנה‬‫על זהותו של סוכן מסוג זה. על מאמצים אלה מספר הקצין מורטון: במהלך שירותי בארץ–‬‫ישראל עסקתי במודיעים רבים מכל הסוגים, יהודים וערבים. השקעתי, תמיד, מאמצים אין–‬ ‫92‬ ‫סופיים לשמור את זהותם חסויה לחלוטין — אך גם כך, סופם של רבים מהם היה מר.‬‫סוכנים בשירותם של ארגוני מודיעין מגיעים לקץ דרכם כמקורות מידע — ובתחומים‬‫ידועים אף לקץ חייהם — כאשר זהותם נחשפת. החשיפה והקץ עשויים לנבוע ממשגים של‬‫הסוכן בדרך התנהלותו כלפי סביבתו; פליטות פה, פזרנות בכספים, חשדות וסימנים מעידים‬‫מצטרפים לכדי מסה קריטית — כזאת ההופכת את סימן השאלה התלוי מעל לראשו‬ ‫92. 76 .‪Morton, Just the Job, p‬‬‫±∏≤‬
  • 12. ‫‪Ï‚ÈÙ˘ ¯È‡È‬‬‫למסקנה ודאית בדבר היותו קשור לארגון המודיעין ומופעל מטעמו: זהו רק עניין של זמן‬‫והחידה נפתרת: חולשת האופי הידועה, השאננות המתחלפת בהצהרות על נאמנות ללא‬‫דופי, רוחב היד הפתאומי. כל אלה מצטרפים לדבר אחד — ועוד גופה נקובת כדורים‬ ‫03‬ ‫נמצאת בתעלה, עם ההודעה הרגילה המוצמדת בסיכה לחזה ]...[.‬‫חשיפתם ונפילתם של סוכנים עשויות להיגרם גם עקב משגה או סדרת משגים של‬‫ארגון המודיעין. שימוש לא–זהיר במידע שסיפק הסוכן הוא דוגמה לכשל מסוג זה, ועלול‬‫להתוות אינדיקציה ברורה באשר לזהותו של מקור המידע. כפי שניסח זאת מורטון, נפוצה‬‫ברבים הדעה כי אין אנו פיקחים ביותר בעשיית שימוש במודיעים, ושאנו מועדים, ברשלנותנו,‬ ‫13‬ ‫להמיט עליהם מוות פתאומי מידי שותפיהם הנזעמים.‬‫בארגון דוגמת ‪ ,CID‬הפועל בארץ זרה ומעסיק בשורותיו קצינים ושוטרים מקומיים,‬‫מצטרפת לאלה סכנה מהותית של דליפה מתוך הארגון והסגרת זהותו של הסוכן לידי מי‬ ‫שאינם אמורים לדעתה.‬‫הפעלתו של הסוכן על–פי כללי הפעילות החשאית, מערכת של מידור פנימי ושיטת‬‫הדיווח הנהוגה בארגון המודיעין אמורות למזער את סכנת חשיפתו ולצמצם עד כמה שניתן‬‫את מספר השותפים לסוד זהותו של סוכן הצמרת. אבן היסוד בשיטת דיווח זו היא המרת‬‫זהותו האמיתית של הסוכן בכינוי מודיעיני. אלא שבכך לא די; מפעיליו של הסוכן, בהעלותם‬‫על הכתב את דוחותיהם, מחויבים להקפיד על מספר כללי עשה ולא תעשה. שלושה מבין‬ ‫הכללים הללו חשובים בהקשר של הגנה על זהות הסוכן:‬‫א. הפרדה מוחלטת — בדיווח, בתפוצה ובדרך אגירת המידע — בין דיווח ידיעות )רישום‬‫הידיעות שמסר הסוכן על אודות היעד( לבין דיווח אופרטיבי )רישום נושאים ובעיות‬‫שעניינם הפעלתו של הסוכן ומערכת הקשרים בינו לבין ארגון המודיעין(. הדוח האופרטיבי,‬‫מעצם תוכנו, מכיל נתונים שיש בהם כדי להצביע על זהותו האמיתית של הסוכן. לפיכך יש‬ ‫להגביל את תפוצתו ולהקפיד על אבטחתו הפיזית במידה המרבית.‬‫ב. בדיווחיו למפעיליו מפרט הסוכן גם את פעילותו שלו — מעשיו, דבריו, תוכניותיו וכו.‬‫בעת הסבתם של דברי הסוכן לדוח ידיעות כתוב יש להתייחס אליו כאל אחת הנפשות‬‫הפועלות, בהתאם למעמדו ביעד. אין להעלים או להצניע את קיומו, אך גם לא להבליט את‬‫כוחו ועוצם ידו. בולטוּת יתר חוזרת ונשנית יש בה משום אינדיקציה ברורה לזהותו של‬ ‫הסוכן.‬‫ג. יש להימנע מכתיבתם של דוחות ידיעות מקובצים — כאלה הסוקרים נושאים שונים,‬‫שכל אחד מהם ראוי לדיווח נפרד, במסגרת דוח ידיעות אחד. דוחות מסוג זה מועדים אף הם‬‫להבליט הבלטה יתרה את המקור לדוח בזהותו האמיתית. תכופות תהווה נוכחותו ציר מרכזי‬ ‫או אף מכנה משותף יחיד לכל הידיעות שהובאו בדוח, ובכך תיחשף זהותו.‬ ‫03. 121-021 .‪Ibid., p. 68, and also pp‬‬ ‫13. 76 .‪Ibid., p‬‬ ‫≤∏≤‬
  • 13. ‫‪ß˙ÂÈÏÈÏÙ ˙¯ȘÁÏ ‰˜ÏÁÓ‰ß Ï˘ ÌÈÎÂÒ‬‬‫נראה כי ‪ CID‬אכן הקפידה על מידורם של תיקים ודוחות אופרטיביים. כאלה לא נמצאו‬‫כלל בחומר ‪ CID‬שנבדק במסגרת עבודה זו, וממילא אי אפשר להסתייע בהם על מנת‬ ‫לעמוד על זהותם של סוכני הצמרת 58-‪ P‬ו–19-‪.P‬‬‫דוחות ידיעות שנמסרו מפי השניים מצויים, כאמור, למכביר. עיון בהם מראה בעליל כי‬‫הקפדה על הכללים שצוינו לעיל יש בה כדי לשמור על אלמוניותו של הסוכן גם מפני מעיין‬‫סקרן וחקרן. אמירה זו תקפה גם כאשר מספרן של הידיעות רב, ומספרן של הנפשות‬‫הפועלות ביעד שהסוכן מצוי בתוכו מצומצם ביותר. לעומת זאת, חריגה מן הכללים הללו‬‫חושפת על נקלה את זהותו של סוכן הצמרת, ואף טפח ממניעיו לשיתוף–פעולה עם ‪CID‬‬ ‫— כפי שנראה להלן.‬‫דוחות הידיעות שמסר הסוכן 19-‪ P‬שופעים תיאורים מפורטים מאוד שעניינם מעשיו,‬‫דבריו, סכסוכיו, מאמריו ומשכורתו של אדם ששמו מחלץ עמר. בעבודות השונות על‬‫תולדותיהן של המפלגה הקומוניסטית הארץ–ישראלית ושל הליגה לשחרור לאומי נזכר‬‫עמר באורח צנוע בלבד, על–פי–רוב בהערות השוליים.23 עמר, בן למשפחה חברונית, מורה‬‫במקצועו, הצטרף לפק"פ ב–4391, ולפי גרסה אחרת — במהלך המרד הערבי )6391-9391(,‬‫שבו נטל חלק פעיל. ב–3491 כבר היה אחד מחמשת החברים הערבים בוועד המרכזי של‬‫המפלגה, אלא שהורחק ממנו עוד לפני הפילוג בקיץ 3491. עם הקמתה של הליגה לשחרור‬‫לאומי השתייך לוועד המרכזי שלה, היה ממייסדיו של ארגון העזר קונגרס הפועלים הערבים,‬‫ונבחר לוועד הפועל של ארגון זה )אוגוסט 5491(. כמו כן היה ממייסדיו של ארגון עזר נוסף,‬‫ליגת המשכילים הערבים, והיה פעיל מרכזי בו, חבר המזכירות המצומצמת ועורך ראשי‬ ‫של בטאון הארגון, אל–גאד.‬‫בספטמבר 5491 ייצגו עמר ובולוס פרח את קונגרס הפועלים הערבים בוועידה בין–‬‫לאומית של איגודים מקצועיים בפריס. נאומו של עמר בוועידה ופעילותם של השניים‬‫מאחורי הקלעים הניבו הישגים פוליטיים, ובכך נתחזק מעמדו של עמר בארגונים השונים‬‫שבהם פעל. עיקר כוחו היה בתחום התאוריה המרקסיסטית והמילה הכתובה: הוא נחשב‬‫לתאורטיקן המרקסיסטי הבולט בין הקומוניסטים הערבים. באל–גאד היה הכותב הראשי‬‫בתחום התאוריה המרקסיסטית, ועל כך הוסיף מאמרי מערכת ומאמרים בנושאים אחרים.‬‫בכל גיליון מגליונות העיתון היה לפחות מאמר אחד מפרי עטו. בראשית דצמבר 7491,‬‫בכינוס הוועד המרכזי של הליגה לשחרור לאומי בנצרת, היה עמר ממנהיגי הרוב שהתנגד‬‫לתוכנית החלוקה. בעמדתו זו התמיד בחודשים הראשונים של 8491, ובעזרת חברים אחדים‬‫23. דותן, אדומים, עמ 573, 824, 184, 785 הערות 49, 69; ישראלי, מפּ"ס-פּ.ק.פּ.-מק"י, עמ 871-971‬‫הערה 11; פורת )לעיל הערה 52(, עמ 363; -8191 ,‪Budeiri, The Palestine Communist Party‬‬‫,061 ‪1948, pp. 123 note 107,151 note 113, 192, 194, 206, 208, 249 note 140, 250 notes‬‬‫‪161; Greilsammer, Les Communistes Israeliens, p. 148; Lockman, Comrades and‬‬‫,‪Enemies, p. 319; Ilana Kaufman, Arab National Communism in the Jewish State‬‬‫?‪Gainsville, FL 1997, pp. 26, 142 note 8; Joel Beinin, Was the Red Flag Flying There‬‬‫,‪Marxist Politics and the Arab-Israeli Conflict in Egypt and Israel, 1948-1965, Berkeley‬‬ ‫84 .‪CA 1990, p‬‬‫≥∏≤‬
  • 14. ‫‪Ï‚ÈÙ˘ ¯È‡È‬‬‫בליגת המשכילים הערבים הוביל, בירושלים ובסביבתה, את המאבק נגד החלוקה. במועד‬‫מאוחר יותר ב–8491 גורש משורות הליגה לשחרור לאומי, לאחר שחבריו למפלגה האשימו‬‫אותו בהסגרת מקום מחבואו של אחד ממנהיגיה, פואד נצאר, לכוחות המצריים בבית–לחם‬ ‫33‬ ‫)יולי 8491(.‬‫במסמכי ‪ ,CID‬שלא כבספרות המחקרית, רחוק מחלץ עמר מלהיות הערת שוליים.‬‫תיקו האישי, שמספרו 89001/‪ ,PS‬נוהל במחוז ירושלים של ‪ 34.CID‬בינואר 6491, בידיעה‬‫שמסר המקור 28-‪ P‬בעניין בחירת ועד מרכזי לליגה לשחרור לאומי, הופיעה ההערה‬‫הבאה: בדרך–כלל נבחרים חברי הוועד המרכזי מתוך הוועדים המקומיים, אך מחלץ עמר‬‫ופואד נצאר, אף שאינם משתייכים למוסדות מקומיים, נבחרו כאות הערכה לתרומתם‬‫למפלגה — תרומה שאין ערוך לה.53 בידיעה בעיתון אל–מסרי, שנפסלה בהוראת הצנזורה‬ ‫63‬ ‫)6 בפברואר 6491( והופצה כמידע מודיעיני, כונה עמר קולה של המפלגה.‬‫על–פי כל האמור לעיל אכן היה מחלץ עמר פעיל מרכזי בליגה לשחרור לאומי, וכן גם‬‫בארגוני העזר שלה ובבטאוניה. ואולם, הבולטות שלו בדיווחי 19-‪ P‬מתנשאת מעל ומעבר‬‫למעמדו ביעד ובשלוחותיו. בולטות זו, ומעידות לא מעטות בתחום הדיווח, כמו שילוב‬‫מרכיבים מן התחום האופרטיבי בדוחות הידיעות וקיומם של דוחות מקובצים רבים, מצביעים‬‫בסבירות גבוהה על היותו של עמר האדם שמאחורי הכינוי המודיעיני 19-‪ .P‬יתרה מזו, מבין‬‫השיטין של דיווחי 19-‪ P‬נשקפים גם מניעיו ליצירת הקשר המודיעיני עם ‪ .CID‬סביר להניח‬‫שלעובדת היותו עובד מחלקת החינוך הממשלתית73 היתה חשיבות בגיוסו כסוכן, ואילו את‬‫הפעלתו השוטפת, לאורך זמן, פרנסו תחושת הקיפוח שלו לנוכח מעמדו ביעד ויחסיו‬‫המתוחים עם פעילים מרכזיים בליגה — אמיל תומא ופואד נצאר — שהתנכלו לו, המעיטו‬ ‫בערכו ודחקו את רגליו מתפקידי מפתח במפלגה.‬‫החומר המודיעיני בגזרה זו טעון התייחסות זהירה, שכן כאן מדובר בעדות בעל–‬‫הדבר, בנחתום המעיד על עיסתו. לעניין זה אין הבדל של ממש בין דיווחי 19-‪ P‬עצמם לבין‬‫סקירות המודיעין, שהתבססו במידה רבה על דיווחים אלה. מכלל החומר משתמע כי במחצית‬‫הראשונה של 6491 היה מעמדו של מחלץ עמר בליגה לשחרור לאומי ובשלוחותיה בשיאו.‬‫תימוכין לכך נמצאים גם במקורות מידע אחרים, ששניים מהם צוטטו לעיל. באפריל 6491‬‫נתמנה לערוך את בטאון הליגה, אל–איתיחאד, כעיתון יומי, והופקד גם על השימוש‬‫בכספים שייאספו בעבור העיתון.83 במאי 6491 צוין שמו כמי שמועמד לייצג, בבוא העת,‬ ‫93‬ ‫את הליגה לשחרור לאומי בוועד הערבי העליון.‬ ‫ישראלי, מפּ"ס-פּ.ק.פּ.-מק"י, עמ 971 הערה 11; פורת )לעיל הערה 52(, עמ 363.‬ ‫33.‬ ‫גליל 872, עמ 843.‬ ‫43.‬ ‫הניסוח במקור: ‪) invaluable assistance‬גליל 422, עמ 430(.‬ ‫53.‬ ‫גליל 422, עמ 240.‬ ‫63.‬ ‫גליל 772, עמ 291; גליל 422, עמ 181-381.‬ ‫73.‬ ‫גליל 372, עמ 482.‬ ‫83.‬ ‫שם, עמ 794.‬ ‫93.‬ ‫¥∏≤‬
  • 15. ‫‪ß˙ÂÈÏÈÏÙ ˙¯ȘÁÏ ‰˜ÏÁÓ‰ß Ï˘ ÌÈÎÂÒ‬‬‫לצורך עבודתו כעורך במשרה מלאה של אל–איתיחאד התפטר עמר ממשרתו במחלקת‬‫החינוך הממשלתית והיה אמור להעתיק את מקום מגוריו ליפו. ואולם, המשכורת שהובטחה‬‫לו בתפקידו החדש לא שולמה במועד, והוא הגיב בנקיטת עיצומים: טען למחלה, חדל‬‫לכתוב לאל–גאד, עיכב את מסירתם לדפוס של מאמרים שהועברו לעריכתו, והודיע כי‬ ‫04‬ ‫בשל חסרון כיס אין ביכולתו לעבור ליפו.‬‫כאן, בסתיו 6491, היתה ראשיתו של הסכסוך בין מחלץ עמר לבין יריביו בליגה לשחרור‬‫14‬ ‫לאומי, אמיל תומא ופואד נצאר. מרכיבים אישיים ופוליטיים שימשו בסכסוך בערבוביה.‬‫במרס 7491 זומן עמר לבירור בפני הוועד המרכזי של הליגה לשחרור לאומי, והוזהר כי אם‬‫לא יתייצב יראו בו מי שגורש מן המפלגה. הבירור הסתיים בלא הכרעה,24 אך בחודשים‬‫הבאים השכילו יריביו של עמר לערער את שליטתו בבסיסי כוחו — סניף הליגה לשחרור‬‫לאומי בירושלים וסניפי ליגת המשכילים הערבים בירושלים, בחברון, בבית–לחם ובבית–‬‫גאלה. בכך החלישו במידה רבה את מעמדו בליגה לשחרור לאומי34 ובעקיפין, ומבלי‬ ‫דעת, גם את יכולתו ואת תרומתו כמקור מידע ל–‪.CID‬‬‫מלחמותיו של מחלץ עמר ביריביו תפסו מקום מרכזי בדיווחיו של 19-‪ ,P‬ובחלק מתקופת‬‫הפעלתו אף האפילו על כל נושא אחר בדיווחים הללו. יותר מששיקפו הדיווחים את תמונת‬‫המצב האמיתית ביעד, יש בהם ביטוי לנקודת מבטו הסובייקטיבית של סוכן הצמרת‬‫ולתחושותיו האישיות השליליות כלפי מי שפגעו בו ושללו ממנו את הכבוד ואת המעמד‬‫שהיה ראוי להם, לדעתו. מניעיו של 19-‪ P‬תואמים את אלה של סוכנים רבים בשירות ‪CID‬‬ ‫)ובשירותם של אחרים(, כפי שתיארם הקצין מורטון:‬‫המנטליות שעוררה את האיש, בראש ובראשונה, להציע עצמו לפעול כמרגל בשירות‬‫הממשלה: הוא חשב עצמו לאדם חשוב, אך חבריו לא גילו כלפיו ולו מחצית ממידת‬‫הכבוד שהיה ראוי לה. ובכן, הוא יודע מקום כלשהו אשר בו יוערכו שירותיו נכונה,‬‫מקום שבו אף ישולם לו כסף טוב על העברתו של מידע מועט, שאין בו נזק, על‬ ‫44‬ ‫תוכניות חדשות שתוכננו ]...[‬‫הניסיון לעמוד על זהותו של 58-‪ ,P‬לעומת זאת, נותר ללא מענה החלטי. מתוכן דיווחיו‬‫ברור כי השתייך לקבוצה מצומצמת ומוגדרת של פעילים מרכזיים, כולם יהודים, במפלגה‬‫הקומוניסטית הארץ–ישראלית: הם שאיישו את המוסדות המרכזיים שלה, נטלו חלק בפורומים‬‫סגורים ומצומצמים של צמרת המפלגה, והיו שותפים, בידיעה ובעשייה, למידע ולמהלכים‬‫רגישים של פק"פ. גם הצלבת דיווחיו של 58-‪ P‬עם ידיעות אחרות המצויות בחומר ‪CID‬‬ ‫מאפשרת אלימינציה חלקית בלבד: זהותו האמיתית של 58-‪ P‬נותרה עלומה.‬ ‫גליל 772, עמ 291.‬ ‫04.‬ ‫שם; גליל 372, עמ 552-652, 372-572; גליל 262, עמ 643; גליל 343, עמ 653.‬‫14.‬ ‫גליל 372, עמ 242, 642.‬ ‫24.‬ ‫שם, עמ 550-650, 902-012, 632, 224-324.‬‫34.‬ ‫44. 86-76 .‪Morton, Just the Job, pp‬‬‫‪≤∏µ‬‬
  • 16. ‫‪Ï‚ÈÙ˘ ¯È‡È‬‬‫דיווחן בכתב של הידיעות שמסר 58-‪ P‬נקי מיסודות של דיווח אופרטיבי, שבהם טמון‬‫בדרך–כלל מפתח זה או אחר לגילוי זהותו של הסוכן. כמו כן עקף דיווחן של ידיעות 58-‪P‬‬‫מכשלות נוספות בתחום הדיווח, כאלה שלא נעקפו במקרה של 19-‪ :P‬איש מן הנפשות‬‫הפועלות לא הובלט משכמו ומעלה, ולשון הדיווח שקולה, יבשה, אובייקטיבית, ואינה‬ ‫חושפת דבר באשר למניעיו של 58-‪ P‬לשיתוף–פעולה עם ‪.CID‬‬‫בדיווחן של ידיעות בתחום הקומוניסטי באותה עת נעשה שימוש בשלושה דפוסי דיווח.‬‫לכאורה מדובר בעניין שולי וטכני בלבד, אלא שהוא עשוי לשאת משמעות נוספת, שיש‬‫לתת את הדעת עליה. שלושת דפוסי הדיווח האמורים היו: א. ייחוס המידע שבידיעה למקור‬‫הידיעה, באמצעות ציונו בסוגריים של הכינוי המודיעיני של הסוכן בסופו של הדוח; ב. רישום‬‫הידיעה ללא ציון המקור. בפתיח של ידיעות שנכתבו בדפוס דיווח זה עשה המדווח שימוש‬‫בנוסח קבוע, בלשון סבילה: דווח לי כי... )במקור: ’…‪,(‘I have been informed that‬‬‫ובהמשך לא נדרש כלל, בדרך כלשהי, למקור שממנו התקבלה הידיעה; ג. שימוש בנוסח‬‫הקבוע — דווח לי כי ... — בראשית הדוח, וציון כינויו המודיעיני של הסוכן בסופו של‬‫הדוח. יש דוגמאות מעטות לשימוש בדפוס דיווח זה, שהוא למעשה שילוב של שני הדפוסים‬ ‫האחרים.‬‫הדיווחים שנכתבו בדפוסי הדיווח א ו–ג נתקבלו בוודאות מ–58-‪ .P‬הדיווחים שנכתבו‬‫בדפוס הדיווח ב אפשר שנתקבלו אף הם מ–58-‪ ,P‬זאת על–פי התכנים הכלולים בהם, זהות‬‫כותביהם והִקרבה הרבה בין דפוס דיווח זה לדפוס הדיווח המשולב )ג(. ואולם, מכיוון‬‫שהקשר בינם לבין 58-‪ P‬אינו חד–משמעי יש להביא בחשבון חלופה נוספת, ולפיה לא היה‬ ‫58-‪ P‬סוכן יחיד בצמרת פק"פ.‬‫גם לסוגיה זו אין פתרון חד–משמעי. חומר ‪ CID‬מניח מקום לכמה אפשרויות: הניסוח‬‫דווח לי כי... עשוי לשקף ניסיון להסתיר את קיומו של סוכן נוסף, שזהותו ידועה רק‬‫למתי–מעט. במקרה זה הקלישאה הקבועה מסמנת למעשה ליודעי דבר אלה — ולהם בלבד‬‫— מיהו המקור לידיעה, בלא להשתמש בכינויו. מבחינתו של כל קורא אחר אין בידיעה‬ ‫נקודת אחיזה כלשהי באשר לזהותו )או למהותו( של המקור.‬‫הסבר אפשרי נוסף לשימוש בקלישאה דווח לי כי... הוא שסוכן צמרת נוסף בפק"פ,‬‫אם היה כזה, לא בהכרח הופעל מטעם ‪ .CID‬אפשר שהופעל מטעמו של עמית מודיעיני‬‫שהעביר את המידע ל–‪ ,CID‬וכותב הדוח ב–‪ CID‬קיבל את המידע בלא שידע את זהותו )או‬ ‫את מהותו( של המקור.‬‫אין להניח כי המידע שהתקבל מקורו בשירות הידיעות של ארגון ההגנה, שכן בתקופה‬‫האמורה )5491-7491( צומצם שיתוף–הפעולה המודיעיני בין היישוב המאורגן לבין זרועות‬‫54‬ ‫הביטחון הבריטיות לתחום אחד בלבד — סיכול פעילות חמושה של הארגונים הפורשים.‬‫54. יעקב עמרמי, ביבליוגרפיה שימושית: ניל"י, ברית הבריונים, הארגון הצבאי הלאומי, לוחמי חירות‬‫ישראל, ב, תל–אביב 0991, עמ 932, 842, 552; יהודה סלוצקי, ספר תולדות ההגנה, ג, חלק ראשון,‬ ‫תל–אביב 2791, עמ 045-345; גלבר, שורשי החבצלת, ב, עמ 917.‬ ‫∂∏≤‬
  • 17. ‫‪ß˙ÂÈÏÈÏÙ ˙¯ȘÁÏ ‰˜ÏÁÓ‰ß Ï˘ ÌÈÎÂÒ‬‬‫נוסף על כך היתה זו תקופת שפל ביכולותיו של הש"י מול המפלגה הקומוניסטית.64 אפשרות‬‫זו אינה סבירה אפוא הן מבחינת נכונותם של הש"י ושל שולחיו לשתף פעולה עם הבריטים,‬ ‫הן מבחינת יכולתם הממשית בתחום הקומוניסטי באותה תקופה.‬‫אפשרות סבירה יותר היא שהסוכן הנוסף — אם היה כזה — הופעל מטעמו של ארגון‬‫מודיעין בריטי אחר. ‪ 47,DSO‬למשל, עסק גם בתחום הקומוניסטי, והפיץ ל–‪ CID‬סקירות‬‫מודיעין עתיות בתחום זה.84 קשרים שנוצרו בין גורמי בטחון–שדה בריטיים לבין חיילים‬‫קומוניסטים ביחידות הארץ–ישראליות עשויים היו אף הם להתפתח לכלל גיוס והפעלה‬ ‫94‬ ‫בתוך המפלגה הקומוניסטית.‬ ‫‪ÌÂÎÈÒ‬‬‫האיסוף המודיעיני של ‪ CID‬בכל הנוגע למפלגה הקומוניסטית הארץ–ישראלית, על גלגוליה‬‫ופלגיה, נשען במידה רבה על גיוסם ועל הפעלתם של סוכנים. קביעה זו חלה על תקופת‬‫המנדט כולה, ומוכחת גם מתוך השוואה בין מידת השימוש שעשתה ‪ CID‬בסוכנים למידת‬‫השימוש שעשתה במקורות מודיעיניים אחרים לצורך ההתמודדות עם היריב הקומוניסטי‬ ‫הארץ–ישראלי.‬‫את הסוכנים של ‪ CID‬במפלגה הקומוניסטית הארץ–ישראלית אפשר לסווג לשלוש רמות:‬‫החל בסוכנים שהופעלו לשם כיסוי מודיעיני של פעיל בודד או לשם התחקות אחר מי‬‫שנחשד בקשר עם המפלגה, המשך בסוכנים שעסקו בכיסוי של מסגרות מפלגתיות מקומיות,‬‫וכלה בסוכני צמרת, שהיו מעורים בדרגים הבכירים ובמוסדות המרכזיים של המפלגה‬‫וסיפקו מידע פנימי, אינטימי ומקיף מחדרי–חדריה. הסוכנים משני הסוגים הראשונים סיפקו‬‫ל–‪ CID‬מידע ששימש יסוד לפעולות סיכול כמו מעצרים, העמדה לדין, מאסר וגירוש מן‬ ‫הארץ. פעילות סיכולית זו רווחה בעיקר בשנות העשרים והשלושים.‬‫מסמכי ‪ CID‬מלמדים על הפעלתם של שני סוכני צמרת בתחום הקומוניסטי במהלך‬‫שנות הארבעים: האחד — 58-‪ — P‬בשורות המפלגה הקומוניסטית היהודית, פק"פ; והשני‬‫גלבר, שורשי החבצלת, ב, עמ 655, 955, 895, 006; יואב גלבר, גרעין לצבא עברי סדיר, ירושלים‬ ‫64.‬ ‫תשמ"ו, עמ 593.‬‫‪ ,(Defence Security Officers) DSO‬שלוחתו מעבר לים של שירות הביטחון הבריטי )5‪ .(MI‬התחנה‬ ‫74.‬‫הארץ–ישראלית של ‪ DSO‬הוקמה בראשית מלחמת העולם השנייה, ותפקדה עד לסיום המנדט הבריטי‬ ‫בארץ–ישראל.‬ ‫גליל 343, עמ 843-263.‬ ‫84.‬‫בדיווח שכתב קצין ‪ CID‬קטלינג, והמידע שבו התקבל ממקור צבאי, נמסר על אימון צבאי למחצה של‬ ‫94.‬‫הנוער הקומוניסטי באפריל 6491 )גליל 512, עמ 400, 261, וגליל 422, עמ 544(. לעניין זה ראה גם‬‫ישראלי, מפּ"ס-פּ.ק.פּ.-מק"י, עמ 671 — ובכלל זה הערה 22 באותו עמוד; יואב גלבר, תולדות ההתנדבות,‬ ‫ב, ירושלים תשמ"א, עמ 762.‬‫∑∏≤‬
  • 18. ‫‪Ï‚ÈÙ˘ ¯È‡È‬‬‫— 19-‪ — P‬בתוך הליגה לשחרור לאומי, הארגון הקומוניסטי של ערביי ארץ–ישראל.‬‫השוואת תנובותיהם המודיעיניות של השניים מלמדת על עדיפותו של 58-‪ P‬מבחינת כמות‬‫דיווחיו, רציפותם, ריבוי התחומים שעליהם דיווח ונטרול השפעתם של גורמים סובייקטיביים‬‫על תוכן הדיווחים ועל רמתם. דיווחיו של 19-‪ ,P‬אף שהכילו מידע מלב היעד המודיעיני‬‫הקומוניסטי, היו טבועים פעמים רבות בחותם סובייקטיבי מובהק, עד כדי חשיפה, בסבירות‬ ‫גבוהה, של זהות הסוכן.‬‫לגיוסם ולהפעלתם של שני סוכני הצמרת הגיעה ‪ CID‬דווקא בעת שהיריב הקומוניסטי‬‫איבד מחשיבותו כיעד חתרני וכסיכון בטחוני. עם זאת, אין בכך כדי להפחית מן ההישג‬‫המודיעיני שבגיוסם ובהפעלתם. 58-‪ P‬ו–19-‪ P‬אפשרו ל–‪ CID‬לעמוד מקרוב על מספר‬ ‫ִ‬‫ענייני מפתח בהווייתן של פק"פ ושל הליגה לשחרור לאומי — כגון קשרי החוץ של שתי‬‫התנועות, מערכות הכספים שלהן ומערכות היחסים בין הקומוניסטים היהודים והערבים‬‫ופק"פ ובין היישוב היהודי בארץ–ישראל — וגם על הקשרים בין הנושאים הללו ועל‬ ‫השפעותיהם אלה על אלה.‬ ‫∏∏≤‬

×