Your SlideShare is downloading. ×
הסכמי עבודה מיוחדים
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

Thanks for flagging this SlideShare!

Oops! An error has occurred.

×

Saving this for later?

Get the SlideShare app to save on your phone or tablet. Read anywhere, anytime - even offline.

Text the download link to your phone

Standard text messaging rates apply

הסכמי עבודה מיוחדים

516
views

Published on


0 Comments
1 Like
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

No Downloads
Views
Total Views
516
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
0
Actions
Shares
0
Downloads
6
Comments
0
Likes
1
Embeds 0
No embeds

Report content
Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
No notes for slide

Transcript

  • 1. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫סמינריון‬ ‫הסכמי עבודה מיוחדים‬ ‫העסקת שוטרים‬ ‫90.20.72‬ ‫תאריך הגשה:‬ ‫דר' שלומית יניסקי רביד‬ ‫מנחה:‬ ‫המגיש:‬ ‫ת"ז:‬ ‫מס' קורס‬ ‫1‬
  • 2. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫1. תוכן עניינים:‬ ‫1. תוכן עניינים................................................................................עמ' 2.‬ ‫2. מבוא..........................................................................................עמ' 3.‬ ‫3. שוק העבודה הישראלי – קווים כללים...........................................עמ' 4.‬ ‫א. מקורות חקיקה.................................................................עמ' 5‬ ‫ב. מקורות פסיקה.................................................................עמ' 5‬ ‫ג. ספרות ומאמרים בנושא.....................................................עמ' 6‬ ‫4. רקע ומקורות התפתחות הסכם העסקת השוטרים..........................עמ' 7‬ ‫א. נקודות מחלוקת שוטר מול משטרה ....................................עמ' 8‬ ‫ב. מקורות חקיקה.................................................................עמ' 8‬ ‫1( תקופה ראשונה ....................................................עמ' 8‬ ‫2( תקופה שנייה .......................................................עמ' 9‬ ‫ג. מקורות פסיקה..................................................................עמ' 01‬ ‫ד. ספרות ומאמרים בנושא......................................................עמ' 41‬ ‫5. דעת בג"צ לעניין מעמדו המשפטי של השוטר כעולה מפסיקה ...........עמ' 51‬ ‫6. מגמות עבר ומגמות לעתיד לאור הפסיקה ותמורות חברתיות............עמ' 71‬ ‫7. סיכום.........................................................................................עמ' 91‬ ‫8. ביבליוגרפיה ...............................................................................עמ' 02‬ ‫9. נספח ' – אישור עבודה ע"י המרצה.‬ ‫01. נספח ב' – טופס הגשת עבודה סמינריטונית.‬ ‫2‬
  • 3. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫2. מבוא‬ ‫העסקת עובדים והדינים הקשורים לכך הינם מאבני היסוד של כל החברה מודרנית.‬ ‫מדינת ישראל והחברה הישראלית המודרנית כחברה המכבדת את עצמה דאגה כי כל נושא‬ ‫ההעסקה יהיה כפוף לדין מיוחד וישמור על זכויות בסיסיות של העובד והן על חובת‬ ‫המעסיק, לתוך המכלול הנ"ל אשר התפתח לענף בדין הישראלי ואף נדון ב"טריבונל" מיוחד‬ ‫הדן על פי הדינים המיוחדים לכך והמוכר כ - "בית הדין לעבודה" והינו בית משפט במעמד‬ ‫מיוחד וערעור על החלטותיו בבית הדין הארצי לעבודה ומעליו בבית המשפט העליון.‬ ‫לתוך הדין הספציפי של דיני עבודה קמו מספר לא מבוטל של חריגים, אחד החריגים לכך‬ ‫הינה מערכת הביטחון הכוללת לכל חלקיה וזאת מתוך המצב המיוחד בו מתקיימת מדינת‬ ‫ישראל מיום הקמתה ועד היום.‬ ‫כאדם המועסק במשטרת ישראל עלה בי הצורך להבין את המקום ממנו יצא ואליו הגיע‬ ‫המחוקק בעת העברת המערכת המשטרתית אל מחוץ לתחום סמכותו של בית הדין לעבודה‬ ‫לאכסניה של בג"צ כמקום ההתדיינות היחיד של השוטר הבא להלין על פגיעה בזכויותיו‬ ‫וההשלכות העולות ממצב זה, דעת שופטי בג"צ לעניין וההצעות לשינוי באם יש בפסיקה‬ ‫ו/או באקדמיה.‬ ‫דרכי לבדיקת הנושא החלה מתוך נקודה אישית בה ביום בהיר אחד הוחלט ע"י המערכת כי‬ ‫התפקיד אותו ממלא אנוכי יש להעביר ממערכת אחת אל השנייה ועליי לקחת את שנות‬ ‫עבודתי ממערכת אחת לאחותה ולשנות מסלול חיים וקרירה של יותר מ - 02 שנה.‬ ‫לאחר הבנה כי עליי לעמוד מול המערכת לבד ללא גב של איגוד מקצועי כל שהוא והבנה כי‬ ‫אותו גורם האמון על זכויותיי במערכת הינו למעשה אותו הגורם הקובע כי עליי לסיים את‬ ‫שירותי במערכת והבנה כי מדובר במצב משפטי משונה ולא ברור כיצד יכול להתקיים החל‬ ‫החיפוש לתשובות איך נוצר המצב הנ"ל ואיך ניתן להביא את השכלתי החדשה בתחום‬ ‫המשפטי לכדי מימוש וניצול לטובה למען משפחתי נולדה עבודה זו.‬ ‫3‬
  • 4. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫3. שוק העבודה הישראלי – תמונת מצב כללית‬ ‫שוק העבודה הישראלי הינו שוק אשר מקורו בחברה סוציאליסטית אשר טובת העובד‬ ‫הייתה המרכז אך עברה תמורות עד הגעתה לחברה קפיטליסטית בעלת מרכיבים‬ ‫סוציאליים הקיימים כיום בישראל.‬ ‫הבסיס כיום לשוק הינו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו 1 וכן חוק יסוד חופש העיסוק 2 , שני‬ ‫חוקים אילו הינם אבני יסוד כיום לכל פסיקה או חקיקה חדשה בתחום העבודה למרות‬ ‫היותם חוקים צעירים אך מיום חקיקתם שינו את אופן הפסיקה בצורה יסודית.‬ ‫אדם המעוניין לעבוד כיום יש לרשותו הסכמי העסקה קיבוציים למגזרים ספציפיים וכן‬ ‫אפשרות להגיע להסכם העסקה אישי עם המעסיק, גם הסכם זה כפוף לדינים הקיימים‬ ‫במדינת ישראל בחלקם מנחים ובחלקם קוגנטיים ולא ניתן להתנות עליהם.‬ ‫כמובן שגם למצב זה קיימים חריגים ללא קשר למערכת הביטחון לדוגמא עובדי קבלן‬ ‫וחברות כוח אדם, לצערי אין ביכולתי לגעת בחלק זה עקב מורכבותו והסטייה מהכללים‬ ‫אותם פרטתי לעיל.‬ ‫מצב זה יוצר בהירות בשוק העבודה, לעבוד גם קיימת הזכות להתאגד, הזכות להלין על‬ ‫פגיעה בזכויותיו על ידי פניה לבית הדין האזורי לעבודה, פניה זו למעשה מביאה אותו לבית‬ ‫דין המתמחה בענייני עבודה ועל ידי כך לקבל סעד משפטי ספציפי לא במסגרת בתי המשפט‬ ‫הרגילים ובכך יכול כל עובד בזמן זה או אחר לקבל את יומו בבית המשפט.‬ ‫ניתן לנתח את מרכיבי שוק העבודה על ידי ניתוח 3 גורמי יסוד והם חקיקה, פסיקה וחומר‬ ‫אקדמי כללי.‬ ‫1 חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב-2991.‬ ‫2 חוק יסוד חופש העיסוק, התשנ"ד- 4991.‬ ‫4‬
  • 5. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫א. מקורות חקיקה‬ ‫דוגמאות לחוקים ספציפיים המסדירים את עניין העסקה בישראל הינם חוק לעניין שעות‬ ‫עבודה 3 , חוק לעניין עבודת נשים 4 , חוק לעניין פיקוח על העובדה 5 , חוק לעניין הסכמים‬ ‫קיבוציים 6 , חוק לעניין יישוב סכסוכי עבודה 7 , חוק לעניין הגנת שכר 8 , חוק לעניין פיצויי‬ ‫פיטורין 9 , חוק לעניין ביטוח לאומי 01 , חוק לעניין בית דין לעבודה 11 , חוק לעניין חוזים‬ ‫בכלל 21 , חוק לעניין דמי מחלה 31 , חוק לעניין שכר מינימום 41 , חוק לעניין עובדים זרים 51 ,‬ ‫חוק לעניין עובדי קבלן 61 , חוק לעניין תנאי העסקת העובד 71 ואף חוק לעניין הזכות לעבודה‬ ‫בישיבה 81 .‬ ‫חוקים אילו ורבים אחרים, תקנות וצווים באו לייצב ולהסדיר את שוק העבודה בישראל‬ ‫ואכן ברמה העקרונית כך הדבר.‬ ‫ב. מקורות פסיקה‬ ‫לעניין הפסיקה ניתן להביט בפסיקה ולראות את העושר השיפוטי הרב ומהמובילים‬ ‫בזכויות עובדים בעולם לדוגמא פסקי דין מהם ניתן להצביע אף מהקמת המדינה מפסקי‬ ‫דין מוקדמים כגון פס"ד בזרנו 91 אשר דיבר חופש העיסוק ומאז נתקלנו בפסקי דין רבים‬ ‫כגון מכנס 02 ואירוקה 12 ועוד פסקי דין רבים אשר באו וקיבעו את הגבולות של דיני העבודה‬ ‫וקצרה היריעה מלהכיל או לדון בכולם.‬ ‫כל הפסיקה הנ"ל באה להציג תמונה של מערכת פסיקה רחבה בתחום העבודה הנסמכת הן‬ ‫על חקיקה נרחבת כפי שתואר וכן על מאמרים וספרת ענפה כפי שיוסבר בהמשך.‬ ‫3 חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1591.‬ ‫4 חוק עבודת נשים, התשי"ד-4591.‬ ‫5 חוק ארגון הפיקוח על העבודה,התשי"ד-4591.‬ ‫6 חוק הסכמים קיבוציים,התשי"ז-7591.‬ ‫7 חוק יישוב סכסוכי עבודה, ה תשי"ז-7591.‬ ‫8 חוק הגנת השכר, התשי"ח-8591.‬ ‫9 חוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג-3691.‬ ‫01 חוק ביטוח לאומי)נוסח משולב(, התשכ"ח-8691.‬ ‫11 חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-9691.‬ ‫21 חוק החוזים)חלק כללי(, התשל"ג-3791.‬ ‫31 חוק דמי מחלה, התשל"ו-6791.‬ ‫41 חוק שכר מינימום, התשמ"ז-7891.‬ ‫51 חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.‬ ‫61 חוק העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם, התשנ"ו-6991.‬ ‫71 חוק הודעה לעובד)תנאי עבודה(, התשס"ב-2002.‬ ‫81 חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-7002.‬ ‫91 בג"צ 94/1 סלומון בז'רנו ואחרים נ' שר המשטרה ואח‬ ‫02בג"צ עודד מכנס נ' שר העבודה מ"ז)5(117.‬ ‫12 עע 10/5501 אירוקה נ' אנתוני קורי, עבודה ארצי לג )22()62(.‬ ‫5‬
  • 6. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫ג. ספרות ומאמרים בנושא‬ ‫נושא שוק העבודה וזכויות העובד טופל רבות על ידי האקדמיה הן במישור המקצועי‬ ‫משפטי והן במישור הסוציולוגי חברתי, אין בכוונתי לדון כלל במישור הסוציולוגי החברתי‬ ‫אלא במישור המשפטי בלבד.‬ ‫במישור המשפטי ניתן להצביע על מספר ספרים ומאמרים כגון:‬ ‫מאמרו של מירוני הדן בהגדרת יחסי עובד – מעביד בתבניות העסקה מודולריות 22 , מאמרו‬ ‫של גולדברג הנותן תמונת מצב עובד מעביד 32 ועוד רבים וטובים.‬ ‫כל אילו מצטרפים לחקיקה ופסיקה נרחבת המעגנת את מצבו של העובד במדינת ישראל‬ ‫במקום מוסדר ודי נהיר לחיות בו.‬ ‫דבר זה עומד כבבואה הפוכה למצב בו חיי השוטר / סוהר במדינת ישראל ועל כך יורחב‬ ‫בהמשך.‬ ‫22 מ' מירוני "מיהו המעביד – הגדרת יחסי עובד-מעביד בתבניות העסקה מודולאריות" עיוני משפט ט )תשמ"ג-תשמ"ד( 505.‬ ‫32 גולדברג "'עובד' ומעביד' – תמונת-מצב" עיוני משפט יז )תשנ"ב-תשנ"ג(39 91.‬ ‫6‬
  • 7. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫4. רקע ומקורות התפתחות הסכם העסקת שוטרים‬ ‫העסקת שוטרים / סוהרים במדינת ישראל הינה המשך של מצב משפטי אשר בסיסו‬ ‫במקורה של מערכת החוק והמשפט הישראלית היינו המקור כהמשך של החוק האנגלי‬ ‫שצמח מתקופת המנדט והתפתח למערכת החוק והמשפט הישראלית, היינו צמיחה מתוך‬ ‫הפקודות והצווים של המנדט תוך הפקת צווים ופקודות אשר התאימו את המערכת‬ ‫לישראל.‬ ‫ניתן לשאול האם כל התבחינים המגדירים עובד קיימים בעת העסקת שוטר והם:‬ ‫במבחן הקלאסי:‬ ‫א. פיקוח / שליטה / מרות – מתקיים לחלוטין.‬ ‫ב. אמצעי היצור – מתקיים לחלוטין.‬ ‫ג. ביצוע אישי – מתקיים לחלוטין.‬ ‫ד. שעות עבודה – מתקיים לחלוטין.‬ ‫במבחן הקלאסי ניתן לומר בצורה מוחלטת כי השוטר הינו עובד שכיר.‬ ‫במבחן המכריע- מבחן ההשתלבות – השוטר הינו עובד המשתלב במערכת המשטרתית‬ ‫ונותן שירות כשכיר ולא כקבלן חוץ – מתקיים.‬ ‫אך גם במסגרת הלימוד הובהר כי השוטרים הינם מקרים מיוחדים כגון חיילים ועליהם לא‬ ‫חלים דיני העבודה במעמד של עובדים שכירים ואינם מתדיינים בבית דין לעבודה.‬ ‫ניתן לומר כי דבר זה עלה בפסיקה אף לפני תיקון פקודת המשטרה משנת 1791 42 .‬ ‫מתוקף אותה חקיקה של פקודת המשטרה אסור על שוטרים להתאגד או להשתייך לכל‬ ‫איגוד מקצועי – לא עמד למבחן בעבודה זו.‬ ‫42 פקודת המשטרה ]נוסח חדש[, התשל"א-1791.‬ ‫7‬
  • 8. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫א. נקודות מחלוקת שוטר מול המשטרה‬ ‫קיימות מספר נקודות מחלוקת היכולות לצוץ הקשר בין שוטר לגוף המעסיק המשטרה:‬ ‫1( מקום שירות – מקום הצבתו של השוטר, שינוי עקב שינוי מבני,‬ ‫עקב אי התאמה למסגרת הנוכחית.‬ ‫2( שינוי או הרעת תנאים – שינוי תנאי ההעסקה.‬ ‫3( מניעת זכויות – תשלומים שאינם מתקבלים כשאר חברי‬ ‫הקבוצה.‬ ‫4( סיום העסקה – אי הארכת חוזה, פיטורין, פרישה.‬ ‫5( איסור התאגדות – איסור להשתייך לכל סוג של איגוד מקצועי.‬ ‫ב. מקורות חקיקה‬ ‫ניתן לומר כי העסק שוטרים מתחלקת ל - 2 תקופות חוקיות עיקריות האחת משנת 8491‬ ‫הקמת המדינה ועד 1791 מועד חקיקת פקודת המשטרה ]נוסח חדש[, התשל"א-1791 –‬ ‫להלן פקודת המשטרה.‬ ‫1( תקופה ראשונה‬ ‫התקופה הראשונה הינה למעשה המשכה של תקופת המנדט הבריטי אשר היה בארץ ישראל‬ ‫52‬ ‫משנת 7191 ועד 5491 ולמעשה החוק היה מבוסס על דבר המלך במועצה על ארץ ישראל‬ ‫משנת 2291, צו זה היווה את הבסיס להקמת משטרת ישראל ומכאן למעשה יש עלינו‬ ‫להתקדם בעת ניתוח אופן העסקת השוטר, סעיף 41 קבע כי הממשלה יכולה לאשר קבלת‬ ‫פקיד לעבודה והסעיף אחריו קבע כי סיום העסקתו של הפקיד, אין ויכוח כי מעמדם של‬ ‫השוטרים הינו כמעמד פקיד וככך ניתן היה להגיע לבית הדין לעבודה אשר הוקם בשנת‬ ‫9691 ואכן יש לנו את פס"ד סמרה 62 אשר היה פס"ד רגיל של עובד.‬ ‫52 דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 2291.‬ ‫62 דב"ע ל/9-3 סמרה – משטרת ישראל, פד"ע א 85.‬ ‫8‬
  • 9. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫2( תקופה שנייה‬ ‫התקופה השנייה ניתן לראות זו בצורה ברורה כקו פרשת המים הינה חקיקת פקודת‬ ‫המשטרה 72 בשנת 1791.‬ ‫בפקודת המשטרה 82 נאמר במפורש בסעיף 39א )א(‬ ‫" תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לעניין מינויו של קצין משטרה‬ ‫בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו‬ ‫בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת‬ ‫חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות – לא תיחשב‬ ‫כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לעניין סעיף 42 לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט-9691."‬ ‫היינו אין יחסי עובד מעביד בין משטרת ישראל לבין השוטר המועסק בה.‬ ‫ומתוקף שכך אין לבית הדין לעבודה לדון בתביעות שבין משטרת ישראל לבין השוטר, חד‬ ‫וחלק.‬ ‫נוסף על כך ניתן להוסיף את החלטת הממשלה ש/33 92 מיום 97.10.22 אשר אמרה:‬ ‫"השכר במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר‬ ‫מחליטים:‬ ‫א( ועדת השרים לענייני שכר קובעת כי תישמר ההשוואה‬ ‫בין שכר השוטרים לבין השכר בצה"ל.‬ ‫ב( להקים ועדת מעקב....שמתפקידה יהיה לעקוב אחר השינויים אשר יחולו בשכר בצה"ל,‬ ‫ולקבוע כיצד להחילם על השכר במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר".‬ ‫כמו כן קיימת החלטת הממשלה ש/04 שקבעה כי כל השינויים בשכר עובדי הדירוג האחיד‬ ‫והדירוגים המקצועיים בשירות המדינה ייושמו בהתאמה על משרתי הקבע בצה"ל.‬ ‫ניתן לומר כי פקודת המשטרה, החלטות הממשלה וחוקים מאוחרים יותר כגון חוק‬ ‫13‬ ‫ועוד למעשה הם כולם מתיישרים‬ ‫המשטרה משנת 6002 03 , תקנות המשטרה 8002‬ ‫ומתאימים את החלטות הפסיקה הראשונות של פקודת המשטרה 1791 והחלטת ממשלה‬ ‫ש/33.‬ ‫ברור לכל אדם כי למעשה נוצר מצב בו המחוקק יצא מתוך השקפת עולם מסוימת אשר‬ ‫ראתה את מקצוע השיטור כמקצוע יסוד, מקצוע אשר אין מצב כי לא ייתן את המחויב‬ ‫72 פקודת המשטרה ]נוסח חדש[, התשל"א-1791.‬ ‫82 פקודת המשטרה ]נוסח חדש[, התשל"א-1791.‬ ‫92 החלטת ממשלה ש/33 התשל"ט- 9791.‬ ‫03 חוק המשטרה )דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות(, התשס"ו-6002.‬ ‫13 תקנות המשטרה )דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות( )סידרי דין בועדת ערר(, התשס"ח-8002.‬ ‫9‬
  • 10. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫ניתן לסיכום חלק זה לומר כי המחוקק למעשה סגר את הדלת בפני השוטר לבית הדין‬ ‫לעבודה וחייב את המשטרה להיות הן המעסיק והן האיגוד המקצועי.‬ ‫ג. מקורות פסיקה‬ ‫מקום המדינה ועד לפקודת המשטרה:‬ ‫פסקי דין מוקדמים ניתן למצוא עוד לפני תיקון פקודת המשטרה בשנת 1791 23 .‬ ‫בפס"ד סמרה נגד משטרת ישראל 33 שניתן בשנת 0791 למעשה דן בעתירה לעניין העסקה של‬ ‫שוטרת לאחר שהשוטרת פנתה לבג"צ ובג"צ שלח אותה להתדיין בבית הדין לעבודה.‬ ‫מפקודת המשטרה ועד היום:‬ ‫דבר זה למעשה השתנה לחלוטין ביום שינוי פקודת המשטרה משנת 1791 –‬ ‫להלן פקודת המשטרה, הפקודה אמרה במפורש בסעיף 39א )א( כי אין יחסי‬ ‫עובד ומעביד כפי שפורט בסעיף הקודם.‬ ‫23 פקודת המשטרה ]נוסח חדש[, התשל"א-1791.‬ ‫33 דב"ע ל/9-3 סמרה – משטרת ישראל, פד"ע א 85.‬ ‫01‬
  • 11. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫ניתן למצוא פסקי דין לא מעטים כגון:‬ ‫בעיקר פסקי דין של בג"צ כעתירה ולא כתביעה רגילה כגון:‬ ‫• בג"צ חייק משנת 6791 43 - דן בסמכותו של המפכ"ל לפטר שוטר גם מבלי שהשמיע‬ ‫בא כוחו טענות נגד הפיטורין וכמו כן אישר פיטוריו של השוטר.‬ ‫• בג"צ אלקרט נ' שר הפנים והמשטרה 53 בשנת 1891 – הרוב דיבר על כך שבג"צ מצפה‬ ‫מהעותר לא להשהות עתירתו, אין המשטרה כבולה בדיני הראיות לעניין התאמת‬ ‫שוטר לתפקידו לאור הגשת כתב אישום.‬ ‫" א. )1( בג"צ לא יושיט סעד לעותר הישן על זכויותיו ומשהה פעולות לתיקון המעוות אשר נגרם לו. יש לעתים שאף‬ ‫השהיה קצרה יחסית של פנייה לבג"צ, יהא בה כדי למנוע סעד.‬ ‫)2( עשויות להיות נסיבות, אם כי נדירות ויוצאות מהכלל, שבהן זמן שחלף לא בהכרח יהא בעוכרי עותר, וזאת, בעיקר,‬ ‫כאשר עצם הפנייה לבג"צ מותנה באירוע או בהתרחשות, שאינם תלויים בעותר, ורק בהתקיימם עשויה להתגבש‬ ‫העתירה.‬ ‫)3( בנסיבות דנן, פנייה לבג"צ, בטרם התברר והסתיים משפטו של העותר, הייתה מחוסרת כל תועלת וסיכוי.‬ ‫ב. )1( סמכות הפיטורין על רקע של טוהר המידות אינה מותנית בכך, כי יורשע תחילה איש המשטרה בפלילים.‬ ‫)2( לעניין ביטול הפיטורין והחזרת העותר לשירות, פסק-דין של זיכוי אינו מכשירו בהכרח להיות מוחזר לשירות‬ ‫במשטרה.‬ ‫)3( לעניין השיקולים בדבר התאמת אדם לתפקיד משטרתי, אין המוסמכים לכך כבולים בדיני הראיות הנוקשים ובשכנוע‬ ‫מעל לספק סביר, שרק על-פיהם יגיע בית-משפט למסקנה מרשיעה, וכל ספק יפעל לטובת הנאשם. לצורך קביעת טוהר‬ ‫המידות לשמש קצין משטרה ולא כל‬ ‫שכן לקביעת אי-התאמה מבחינה אחרת, גם קריטריונים פחותים מכך עשויים להספיק כדי להגיע למסקנה שלילית."‬ ‫בדעת מיעוט אמר השופט בייסקי כי עצם הגשת כתבי אישום הינה הסיבה‬ ‫לפיטורין.‬ ‫בג"צ לריה נ' מפכ"ל המשטרה משנת 5891 63 – דן בסמכות המשטרה לפטר‬ ‫•‬ ‫שוטרים שדבק בהם רבב:‬ ‫" )1( סמכויות השחרור והפיטורין על-פי פקודת המשטרה 73 , יכולות להיות מופעלות, גם אם השוטר נתון אותה שעה‬ ‫בהליכי חקירה או בהליכים משפטיים, ואין חובה להשהות את ההחלטה עד תום ההליכים, אם נתקיימה נסיבה מהנסיבות‬ ‫המפורטות בפקודת המשטרה ]נוסח חדש[.‬ ‫)2( המשטרה מופקדת על כיפת החוק, ופעולותיה נתונות כל העת לפיקוח ולביקורת ציבוריים. תדמיתה בעיני הציבור היא‬ ‫בעלת חשיבות רבה במכלול הגורמים התורמים להצלחתה, ואחד האמצעים לשמירה על תדמיתה מצוי בהקפדה על כך‬ ‫שלא יהיו בשורותיה אנשים, בהם דבק רבב. מכאן ההיגיון בהענקת סמכות, המאפשרת פיטוריו של שוטר עוד בטרם‬ ‫הורשע בדין, אם לאור הנסיבות אינו מתאים עוד למלא תפקידיו.‬ ‫)3( בטרם בוחרים בין הסמכויות החלופיות מתחייבת שקילה עניינית וממצה של הנסיבות, אך אם הבחירה נעשתה, ואין‬ ‫לגלות העדר תום-לב, שרירות, שיקול נושאים הזרים לעניין או טעמי פסול כיוצא באלה, אין לגלות עילה להתערבות בג"צ."‬ ‫בג"צ נוצר משנת 5891 83 - פס"ד המשמעותי ביותר עד אותו היום בדן בסמכותו‬ ‫•‬ ‫של בית הדין לעבודה לדון בתביעת שוטר, הדעות היו חלוקות הנשיא שמגר אמר כי‬ ‫"לאור ס' 39א )א( אין לקבל כלל את הגישה כי בית הדין יכול לדון כיוון שאין יחסי עובד מעביד, המשנה לנשיא השופטת בן‬ ‫93‬ ‫אומר היא כפולה: מצד אחד לאפשר לכל בית משפט להכריע גם בשאלה‬ ‫פורט אמרה כי ס' 67 לחוק בתי המשפט‬ ‫הנתונה בסמכותו של בית-משפט או בית-דין אחר. מצד שני - לצמצם את תחולתה של הכרעה כזאת לאותו עניין שבו היא‬ ‫43 בג"צ 67/733 חייק נ' מפ"כל המשטרה, פד"י לא)1( 124(.‬ ‫53 בג"צ 18/456 אלקרט נ' שר הפנים והמשטרה, פד"י לו)2( 116, 616;‬ ‫63 בג"צ 58/66 לריה נ' משטרת ישראל, פד"י לט)2( 427(.ב‬ ‫73 פקודת המשטרה ]נוסח חדש[, תשל"א-1791.‬ ‫83 בג"ץ 58/727 נוצר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא)2( 985.‬ ‫93 חוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, תשמ"ד-4891, ס' 67.‬ ‫11‬
  • 12. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫לעומתם השופט ברק בדעת מיעוט אמר כי הסעד הינו סמכותו של בית המשפט‬ ‫נקבעת, בדרך כלל, על-פי מהותו של הסעד אותו מבקש הפונה אליו. בנסיבות דנן,‬ ‫הסעד המתבקש בתובענה שהגיש העותר לבית הדין לעבודה הוא תשלום שכר,‬ ‫וסעד זה נתון לסמכותו של בית הדין לעבודה. סעד זה לא נזכר כלל בסעיף 39א‬ ‫לפקודת המשטרה , ועל-כן לא נשללה סמכות בית הדין לעבודה בגינו.‬ ‫– דן בסמכותו של שרות בתי הסוהר – להלן שב"ס‬ ‫04‬ ‫• בג"צ מלכה משנת 6891‬ ‫לקבוע את מקום שירותו של הסוהר, פס"ד זה היה מהבודדים בו הצליח עותר‬ ‫להוכיח כי העברתו מתפקידו היה שלא בשיקול דעת ענייני ולכן ניתן צו להחזרתו‬ ‫לתפקידו.‬ ‫• בג"צ בן יאיר משנת 2991 14 - מקורת הסמכות להשעות שוטר והאם יכול השוטר‬ ‫להמשיך לשרת לאור ראיות לכאורה לעבירה.‬ ‫בג"צ שיבליס משנת 6991 24 - הרוב דחה את העתירה וקבע כי עצם הגשת כתבי‬ ‫•‬ ‫האישום וכמות התלונות ועבירות המשמעת הינם עילה מספיקה על מנת לפטרו,‬ ‫לצערי לא אוכל לצרף דעתי לדעת חבריי. קופה כבדה של שרצים תלויה לו‬ ‫השופט חשין בדעת מיעוט "‬ ‫לעותר מאחוריו, ועל כך נסכים כולנו. אשר-על-כן, לו פוטר ממשרתו בשנת 3991 - החרשתי. יתר-על-כן: לו הושעה‬ ‫העותר ממשרתו עתה אך באשר הוגשו נגדו שני כתבי האישום נושא הדיון - אפשר לא הייתי מרים קולי. שוטר הוא נציג‬ ‫השלטון, וקשה לקבל ששני כתבי-אישום כה חמורים יהיו תלויים נגד נציג השלטון ובה בעת יהלך לו הלז ברחובה של עיר‬ ‫ותג של מלכות על חזהו. ואולם לא אוכל להסכים ששני כתבי-אישום, באשר הם, כוחם עימהם להביא לפיטוריו של שוטר‬ ‫ממשרתו. כתבי-אישום מלמדים אותנו, ברגיל, שהתביעה הכללית סוברת כי יש בידיה ראיות די הצורך להרשעתו של פלוני‬ ‫באישום הנקוב בכתב האישום. הא - ותו לא. קראתי את הריאיון האחרון שהיה עם העותר - ואשר בעקבותיו פוטר‬ ‫ממשרתו - ונמצאתי למד כי פקד יוכבד בועז הזהירה אוו שעומדים לפטרו אך באשר הוגשו נגדו שני כתבי-אישום; וכך -‬ ‫בלא שאותה פקד היא עצמה קראה את חומר הראיות המהווה תשתית לכתבי האישום;‬ ‫בלא שהציגה את חומר הראיות לפני העותר; ובלא שנתנה לו אפשרות הוגנת לסתור את האמור באותו חומר ראיות.‬ ‫בהליך מקוצר זה, לדעתי, נפגעה זכות ההשמעה של העותר ונפגם עקרון הצדק הטבעי."‬ ‫היינו ניתן לראות כי אין השופט חשין רואה את האופן בו ניתן לפטר שוטר ולמנוע ממנו‬ ‫את חזקת החפות כמקובל עליו.‬ ‫04 בג"צ 68/156 מלכה נ' שר המשטרה, פד"י מ)4( 546, 6-556;‬ ‫14 בג"צ 29/169 בן יאיר נ' מפכ"ל משטרת ישראל, פד"י מו)3( 615;‬ ‫24 בג"צ 69/6683 שיבליס נ' השר לביטחון פנים, פד"י נ)4( 418;‬ ‫21‬
  • 13. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫• בג"צ לוטטי משנת 6991 34 – פסק הדין דן בסמכות המשטרה לפטר שוטר השקוע‬ ‫בחובות ובכך פוגע בתדמית המשטרה.‬ ‫פסקי הדין האחרונים הם הרלוונטיים ביותר לעניינו כמרכזים את כל שנאמר לעיל ועוד:‬ ‫• פס"ד אורן גרין 44 משנת 4002 – האם פיטוריו היו סבירים תוך שמירה על זכויות‬ ‫השוטר והתחשבות במצבו האישי הקשה והאם התנכלו לשוטר‬ ‫אמרה השופטת פרוקצ'ה:‬ ‫"חלים על החלטה זו הכללים המקובלים להתערבות בית משפט זה בהחלטת רשות מנהלית, שעיקרם‬ ‫בכך כי לא יתערב בהחלטה אלא אם מצא כי התקבלה בחריגה מסמכות, או תוך פגיעה בכללי הצדק‬ ‫הטבעי, או שהיא נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשם של דברים. במערכת‬ ‫המשטרה, בדומה למערכת הצבאית, מרווח שיקול הדעת של הרשות המוסמכת לקבוע את דבר‬ ‫התאמתו של אדם לשרת בשורותיה היא רחבה; ממילא, נכונות בית משפט זה להתערב בשיקול דעת זה‬ ‫היא צרה ומצומצמת." – עתירה נדחתה.‬ ‫• פס"ד ויזל 54 משנת 5002 – נדחתה העתירה עקב כשלון העותרת להוכיח כי שיקול‬ ‫הדעת לעניין העסקתה לא היה סביר.‬ ‫• פס"ד רוחמה יוסף 64 משנת 5002 – דן במרחב שיקול ההתערבות של בג"צ בשיקול‬ ‫הדעת המנהלי של משטרת ישראל לעניין סיום העסקת שוטר, נקבע בס' 4 כי:‬ ‫"אך נוכח מרווח שיקול הדעת הרחב המסור למערכת המשטרה, כמו גם למערכת הצבאית, לקבוע את התאמתו או אי התאמתו‬ ‫של אדם לשרת בשורותיה, נוהג בית משפט זה איפוק רב בעניינים אלה וגדר התערבותו בהם הינו דרך כלל מצומצם וצר"‬ ‫• פס"ד איריס ממן 74 משנת 6002 – דן בסמכות לפטר שוטר, האם המפכ"ל או גורם‬ ‫מטעמו, הסמכות לפטר מהשרות למרות מצב אישי קשה – העתירה נדחתה.‬ ‫• פס"ד כרמלי 84 משנת 7002 – עתירה על הליך פיטורין נגוע בשיקולים זרים, פגמים‬ ‫בהליך השימוע ופגיעה בזכויותיו – העתירה נדחתה.‬ ‫• פס"ד יאיר חיים 94 משנת 8002 – האם נפל פגם בהחלטה להורות על פיטוריו של‬ ‫העותר – העתירה נדחתה.‬ ‫34 בג"צ 69/8195 לוטטי נ' מפכ"ל המשטרה, תק-על 79)4( 917;‬ ‫44 בג"צ 40/176 גרין נ' מדינת ישראל, פ"ד נט )5( 728, 338)5002(.‬ ‫54 בג"צ 50/0775 נגה ויזל נ' מפכ"ל המשטרה, תק-על 6002)3(5772)6002(.‬ ‫64 בג"צ 50/7438 רוחמה יוסף נ' משטרת ישראל )לא פורסם(.‬ ‫74 בג"צ 60 / 6518 איריס ממן נ, המפכ"ל 70 )5( 926‬ ‫84 בג"צ 70/4485 יעקב כרמלי נ' עמיחי שי )טרם פורסם(.‬ ‫94 בג"צ 80/2081 יאיר חיים נ' המפכ"ל)לא פורסם(.‬ ‫31‬
  • 14. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫ניתן למצוא מעט פסקי דין של בית הדין לעבודה כתביעה רגילה כגון:‬ ‫• בפס"ד ע.ע 10/4301 של בית הדין הארצי לעבודה אמרו השופטים:‬ ‫העתירה נסובה על זכאותם של תובעים משטרתיים אשר מונו על פי ס' 21 )א( לחוק‬ ‫סדר הדין הפלילי 05 לקבלת תוספת משפטנים.‬ ‫" תנאי השכר של משרתי צבא הגנה לישראל )להלן "צה"ל"( ושל השוטרים במשטרת ישראל, אינם פרי של הסכמים‬ ‫קיבוציים, כי אם פרי של החלטות ממשלה. על מנת לעשות להשוואת שכרם של המשרתים במגזרים האמורים לשכרם של‬ ‫משנת 1891.‬ ‫העובדים בשירות המדינה, התקבלו שתי החלטות הנוגעות לענייננו:, והחלטת ממשלה ש/ 33 "‬ ‫מכוח החלטה זו הוקמה ועדת מעקב שתפקידה ליישם את החלטת ש/33 שלעיל‬ ‫)להלן "ועדת המעקב"(.‬ ‫15‬ ‫על פי חוק לשכת עורכי הדין הנ"ל אינם משפטנים ולכן נדחתה העתירה.‬ ‫ולא דנו כלל לעניין הסמכות לדון למרות שפסק דין זה ניתן בתאריך 3002.70.72.‬ ‫כאמור העתירה נדחתה.‬ ‫ד. ספרות ומאמרים בנושא‬ ‫לאחר נבירה ארוכה ומייגעת בספריה והן במאגרים רבים ממוחשבים לא עלה בידיי‬ ‫למצוא ספרות ו/או מאמרים בנושא העסקת שוטרים שנכתבו בישראל.‬ ‫דבר זה בא להצביע על הבעייתיות וכן גם על בעיה חברתית אשר יכול כי נובעת‬ ‫מסיבות סוציולוגיות שאף אחד לא רוצה משטרה חזקה בעיקר בעולם המודרני בו‬ ‫חופש הפרט הינו הדבר החשוב ביותר לפרט ולהוגי דעות ופובליציסטים‬ ‫עקב כך נאלץ אנוכי לסגור את פרק הספרות והמאמרים כדף חלק.‬ ‫05 חוק סדר הדין הפלילי, התשנ"ב-2891‬ ‫15 חוק לשכת עורכי הדין ,התשכ"א - 1691.‬ ‫41‬
  • 15. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫5. דעת בג"צ לעניין מעמדו המשפטי של השוטר כעולה מהפסיקה‬ ‫לכל אורך פסיקות בג"צ בעתירות שוטרים ניתן להבחין כי אין מדובר במקום הטבעי‬ ‫להתדיינות זו, יש לקיים דיון בערכאה אשר תיתן לשוטר את יומו בבית המשפט ואין בג"צ‬ ‫המקום הטבעי לכך.‬ ‫הדבר עולה בצורה ברורה בפס"ד נוצר משנת 5891, שופטי ההרכב העלו מספר השקפות‬ ‫והובאו הן כלשונן:‬ ‫א. )אליבא דנשיא מ' שמגר(:‬ ‫1. הוראת סעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוח חדש[ היא ביטוי למסקנה, שדיון בפיטוריו של שוטר, במסגרת המערכת‬ ‫השיפוטית הדנה בפיטורין בתחום יחסי העבודה הרגילים ועל-פי אמות המידה הנוהגות בה, נוגדת את אופיו ומהותו של‬ ‫השירות במשטרה.‬ ‫2. אור המגמה המוצהרת והברורה של הוראת סעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[, יש לקיים את תכליתה גם‬ ‫בנסיבות דנן; על-כן, אין לקבל את הגישה, כי הנושא יהפוך לעניין הנתון לסמכותו של בית הדין לעבודה על- ידי כך‬ ‫שיצורף לעילה אחרת, אשר תשמש מעטה, שיהפוך את עניין הפיטורין לנושא שבגררא.‬ ‫3. סעיף 67 לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[ דן על-פי נוסחו בעניין שהתעורר דרך אגב; בנסיבות דנן, הנושא המהותי‬ ‫והדומינאנטי של הפיטורין שהוליד את ההתדיינות מעיקרה, ואשר רק לאור ההכרעה לגביו ייחרץ עניין הזכות לשכר,‬ ‫אינו בגדר עניין שנתעורר דרך אגב.‬ ‫ב. )אליבא דמשנה לנשיא מ' ב-פורת(:‬ ‫1. מטרתו של סעיף 67 לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[ היא כפולה: מצד אחד לאפשר לכל בית משפט להכריע גם בשאלה‬ ‫הנתונה בסמכותו של בית-משפט או בית-דין אחר. מצד שני - לצמצם את תחולתה של הכרעה כזאת לאותו עניין שבו היא‬ ‫ניתנה, כך שלא תימנע העמדת השאלה להכרעה בבית-משפט או בבית-דין המוסמך לדון בה לפי סמכותו הייחודית, כלומר‬ ‫כשאלה ישירה.‬ ‫2. אם יפורש סעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[ כמתיר לבית הדין לעבודה לדון בתביעת השוטר לשכר, אף-על-פי‬ ‫שלכאורה פוטר, וכן לדון כעניין שבגררא גם בשאלה אם הפיטורים הם בטלים מדעיקרא, כי אז לא תוכל המשיבה 3 לעתור‬ ‫להכרעה סופית בשאלה זו, שכן המוסמך לפנות לבג"צ על-פי סעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[ הוא השוטר,‬ ‫המבקש לתקוף את פיטוריו.‬ ‫3. יש להעדיף את ההלכה שנפסקה בע"א 76/374 ]7[, שהבהיר את המטרה הכפולה המונחת ביסוד של סעיף 67 לחוק בתי‬ ‫המשפט ]נוסח משולב[, מטרה, שאינה מתחשבת עם תקיפת עקיפין של פיטורין, שכן שלילת האפשרות מהנתבע לתקוף‬ ‫את ההכרעה בשאלה שבגררא על-ידי פנייה לערכאה המוסמכת להכריע בה במישרין, נוטלת מסעיף 67 לחוק בתי‬ ‫המשפט ]נוסח משולב[ את הצידוק לעצם קיומו.‬ ‫4. לא רלוונטי‬ ‫5. יש לפרש את סעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[ פירוש, שלפיו אין לבית הדין לעבודה סמכות לדון בנושאים‬ ‫המפורטים שם, לרבות פיטורין.‬ ‫ג. )דעת מיעוט - השופט א' ברק(:‬ ‫1. בעקבות הוראת סעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[, אין בית הדין לעבודה מוסמך בתובענה, שעניינה פיטורין של‬ ‫שוטר או שאר העניינים הקבועים באותו סעיף; על-כן, אם שוטר פוטר מהשירות, אין בית הדין לעבודה מוסמך ליתן פסק-‬ ‫דין הצהרתי, כי הפיטורין אינם כדין.‬ ‫2. הסמכות בעניין הפיטורין ובשאר עניינים הקבועים בסעיף 39א נתונה לבג"צ.‬ ‫3. לעומת זאת, אם התובענה היא לשכרו של שוטר הממשיך לכהן בתפקידו ולא הושעה ממנו, או לעניינים אחרים שזכרם לא‬ ‫בא בסעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[ והנובעים מיחסי מעביד-עובד, מוסמך בית הדין לעבודה לדון בתובענה.‬ ‫4. סמכותו של בית המשפט נקבעת, בדרך כלל, על-פי מהותו של הסעד אותו מבקש הפונה אליו. בנסיבות דנן, הסעד‬ ‫המתבקש בתובענה שהגיש העותר לבית הדין לעבודה הוא תשלום שכר, וסעד זה נתון לסמכותו של בית הדין לעבודה.‬ ‫סעד זה לא נזכר כלל בסעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[, ועל-כן לא נשללה סמכות בית הדין לעבודה בגינו.‬ ‫5. ההבחנה בין עיקר לבין טפל, לצורך תחולת סעיף 67 לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, מותנית בהקשר בה היא‬ ‫מתעוררת, ואין לה תשובה כוללת. בהקשר של סמכות בית הדין לעבודה, הנקבעת על-פי מהות הסעד המבוקש, השאלה‬ ‫העיקרית היא שאלת השכר, שכן זו התובענה שהוגשה על-ידי העותר. בהקשרה של שאלה זו, שאלת הפיטורין היא‬ ‫שאלת אגב. "העיקר והטפל" בהקשר הנדון צריכים להיקבע על-פי מהות הסעד.‬ ‫6. סעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[ משתרע על סמכותו הישירה של בית הדין לעבודה לדון בתובענה, שעניינה‬ ‫השימוש בסמכויות הנתונות בפקודת המשטרה ]נוסח חדש[. אין סעיף 39א לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[ משתרע על‬ ‫הסמכות הנגררת.‬ ‫7. ניתן לגרום לדיון במישרין בבג"צ בשאלת תוקף הפיטורין גם על-פי יוזמתה של המדינה. אין מניעה לכך ששר המשטרה -‬ ‫שהביא לפיטורי שוטר - יפנה לבג"צ בבקשה למתן פסק-דין הצהרתי כי הפיטורין תקפים. אין דבר בסעיף 51)ד( לחוק-‬ ‫יסוד: השפיטה המונע עתירה שכזו, והסיבוך המשפטי, העלול להיווצר בשל הפעלת הסמכות שבגררא בערכאות שונות,‬ ‫עשוי להצדיק שימוש בסמכות זו במקרים מתאימים."‬ ‫עולה מהדיון כי אין הדבר עובר כדבר פעוט כלל ועיקר והשופטים החליטו כי העניין יישאר‬ ‫בכל זאת לדור בבג"צ.‬ ‫51‬
  • 16. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫בפס"ד נגה ויזל משנת 5002 הגיעה הביקורת הממוקד וברורה ביותר ס' 41 פרט את המקור‬ ‫ממנו מגיע המצב של העדר יחסי עובד ומעביד ואילו ס' 51 אמר לעיל:‬ ‫" 51. מצב זה דורש שינוי. עניינים אלו מעצם טיבם, והדבר נכון גם לגבי משרתי הקבע בצבא, הם עניינים הראויים להתברר‬ ‫בבית הדין לענייני עבודה או בית הדין לעניינים מנהליים. טריבונלים אלו הם המתאימים לשמיעת ראיות והעדת עדים, ולבחינה‬ ‫מדוקדקת של כלל הפרטים. בית המשפט הגבוה לצדק אינו המקום הטבעי להליך שכזה, הוא אינו בנוי ומתאים לכך, ועוול עלול‬ ‫להיגרם לצדדים הנוגעים בדבר, מכך שעניינם אינו נידון בפני ערכאה דיונית, תוך שמיעת ראיות ובחינת טענותיהם בכללותן.‬ ‫אמנם, יש לשירות בצבא ובמשטרה, שהוא שירות היררכי, מאפיינים ייחודיים שאינם דומים לשירותם של עובדי מדינה, אך בכל‬ ‫הנוגע למקומות אלו כמקום עבודה, אין במאפיינים אלו כדי למנוע, בשינויים המחייבים, את בירורם של ענייני פיטורין וכיו"ב בפני‬ ‫הערכאה הדיונית. דברים דומים אמר כבר בית משפט זה לא מזמן, בבג"צ 50/1566 אהרון )רוני( שפירא נ' ראש אגף כוח אדם‬ ‫במטכ"ל )טרם פורסם(:‬ ‫"האם מוצדק המשכה של המציאות לפיה תיקיהם האינדיבידואליים של משרתי הקבע נידונים בבית‬ ‫משפט זה ולא במקום הראוי, הטבעי, וההוגן מבחינת עשיית הצדק הפרטני, ולוא בגלל האפשרות‬ ‫לשמוע ראיות - בית הדין לעבודה או בית המשפט לעניינים מנהליים? לדידי יש מקום להסדרת‬ ‫הנושא, והדברים נאמרים במשנה תוקף כשהמדובר בשוטרים ובסוהרים, שחלק מענייניהם כבר נדון‬ ‫בבית הדין לעבודה. כל זאת למצער מנקודת מבטם של החיילים, השוטרים והסוהרים, שבירור מלא‬ ‫עד תום של ענייניהם קשה במצב הנורמטיבי הנוכחי; אך איני מקל ראש גם בעומס שעתירות אלה‬ ‫יוצרות בבית משפט זה, שלא לכך נועד. לוא דעתי נשמעה, היה המחוקק נותן דעתו לשינוי המצב,‬ ‫ויפה שעה אחת קודם; בהיעדר שינוי חקיקתי, שהוא דרך המלך, תמהני אם לא תבוא שעה שלא יהא‬ ‫בה מנוס מפרשנות שיפוטית מתאימה" )ההדגשות במקור(.‬ ‫מכל מקום, לאור המצב הנורמטיבי כפי שהוא כיום, שבו אין ערכאה דיונית אחרת שבפניה יכול להתברר עניינם של אנשי משטרה,‬ ‫אין מנוס מלהידרש לעתירה זו כמות שהיא."‬ ‫ברורה דעתו של בג"צ לעניין.‬ ‫61‬
  • 17. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫6. מגמות עבר ומגמות לעתיד לאור הפסיקה ותמורות חברתיות‬ ‫מגמות העבר מחייבות אותו להבין מהיכן צמחה שיטת ההעסקה הנהוגה במשטרת ישראל.‬ ‫ניתן לראות כי העסקת השוטר יונקת את שורשיה לא רק מחוקי המנדט אלא מהחברה‬ ‫הישראלית בעת התהוותה, חברה הרואה את טובת הכלל כערך עליון ורק לאחריו מגיע‬ ‫הפרט, דבר זה מסביר את אופן ההעסקה הראשוני ככוח סמי צבאי בעל מוטיבים צבאיים‬ ‫וכללי משמעת כנ"ל.‬ ‫ככך למעשה העסקת השוטר הייתה כהעסקת חייל בתחילה, ולמעשה בשנת 1791 בעת‬ ‫פרסום פקודת המשטרה החל העיגון החריג של השוטר ולמעשה נמנעה סופית הכללת‬ ‫השוטר בשוק העבודה הלאומי ובפועל העברתו למצב בו למעשה אין בינו לבין המשטרה‬ ‫יחסי עובד ומעביד, דבר זה יצר הלכה למעשה מצב בו השוטר אינו יכול לפנות לבית הדין‬ ‫25‬ ‫משנת‬ ‫לעבודה דבר שלאורך שנים נשמר למעט חריגים מיוחדים כגון פס"ד להב יעקובי‬ ‫1002, אך פס"ד זה הינו מהבודדים והחריגים וזאת מהטעם כי לכל אורך השנים בית הדין‬ ‫לעבודה לא נדרש לסוגיית העסקת השוטר.‬ ‫את הכמות הנמוכה של פסקי הדין על ידי שוטרים ניתן לייחס למספר סיבות‬ ‫אובייקטיביות:‬ ‫1.כמות נמוכה של מפוטרים.‬ ‫2.טיפול טוב של משטרת ישראל בשוטריה.‬ ‫3.קיומו של מוסד נציב קבילות שוטרים וסוהרים.‬ ‫4.חשש מפניה לערכאות משפטיות מחשש להיפגעות על ידי המערכת.‬ ‫5.עלות כלכלית גבוהה לכל עתירה.‬ ‫6.אפקט העדר.‬ ‫ניתן לומר כי המגמה של השכלה משפטית נפוצה כל כך תחלחל גם למשטרה, כמות‬ ‫המשפטנים המשרתים כיום במשטרה במגמת עליה מהירה, דבר זה גורם להפצת הזכות של‬ ‫כל אדם להלין על כל פגיעה בזכויותיו וככך לדרוש את המגיע לו על פי חוק, כמו כן ירידת‬ ‫החשש כי בכל פניה לבית המשפט תגרור פגיעה מהמערכת.‬ ‫25 עע 10/430100 להב יעקובי נ' מ"י עבודה ארצי, כרך לג)69(, 83.‬ ‫71‬
  • 18. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דוגמא לעניין פגיעה בזכויות ניתן לראות כי המפכ"ל הוציא הוראות אשר פגעו בזכויות‬ ‫הקנייניות לעניין פנסיה בכל השוטרים, דבר זה היה לפני מספר שנים אך עד היום לא קם‬ ‫שוטר ודרש את הזכויות הנ"ל, ניתן ליחס זאת למספר סיבות 1. חוסר הבנה להחלטה. 2.‬ ‫חשש להיות החלוץ לפני המחנה. 3. האיסור להתאגדות ומשכך עדר איגוד מקצועי הדואג‬ ‫לזכויות העובדים. 4. הפנסיה רחוקה עד היום שפורשים )נפשית( לכן זה רחוק.‬ ‫ניתן לומר בצורה די ברורה כי המצב הנ"ל עומד להשתנות בזכות האקדמיזציה של כוח‬ ‫האדם במשטרה.‬ ‫55‬ ‫45‬ ‫35‬ ‫כמו כן ניתן לומר כי קריאתו של בג"צ במקרים של נוצר , ויזל ושפירא הקורא בצורה‬ ‫ברורה וחדה לשנות את הדבר במישור החקיקתי ואינו נופל על אוזניים ערלות בבית‬ ‫המחוקקים וככך תעשה העבודה הפרלמנטארית לשינוי החקיקה בעתיד.‬ ‫ניתן להוסיף לכך את נושא השינויים המבניים העוברים כיום על שוק העבודה, כיום הרצון‬ ‫לשנות את מבנה העסקתם של השוטרים בעתיד, מבנה זה הולך להשתנות בכך שהשוטר‬ ‫כבר כיום מפריש את כספי הפנסיה שלו, בעתיד יגויסו שוטרים תוך כוונה לסיים העסקתם‬ ‫של רב השוטרים בתום תקופת התקשרות של 5 שנים.‬ ‫ניתן לומר כי המצב כיום בו המעסיק של השוטר הינו גם האיגוד המקצועי, גם המעריך‬ ‫לצורך המשך העסקתו וגם ועדת הערר הינו נוגד את כללי הצדק הטבעי.‬ ‫ניתן לומר כי אין המצב צריך וחשוב שישתנה.‬ ‫35 בג"ץ 58/727 נוצר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא)2( 985.‬ ‫45 בג"צ 50/0775 נגה ויזל נ' מפכ"ל המשטרה, תק-על 6002)3(5772)6002(.‬ ‫55 בג"צ 50/15660/1566 אהרון )רוני( שפירא נ' ראש אגף כוח אדם במטכ"ל )טרם פורסם(.‬ ‫81‬
  • 19. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫7. סיכום‬ ‫משפטית ניתן לומר כי המצב כיום אינו ברור ואינו נוח הן לעובד )השוטר( והן למעסיק‬ ‫)משטרה(, ניתן לומר כי לאור העולה מהפסיקות בבג"צ נוצר, ויזל ושפירא אין דעתם של‬ ‫שופטי בג"צ נוחה עם המצב כיום, בג"צ אף הגדיל וקרא למחוקק לשנות את החוק.‬ ‫הוסף על כך את העומס הגבוהה על בית המשפט העליון והרצון לתת לכל אדם את יומו‬ ‫בבית המשפט כי אז נכון יהיה לומר כי הנושאים הקבורים לעניין העסקתם של שוטרים /‬ ‫סוהרים ואנשי כוחות הביטחון כן ידונו בבית הדין לענייני עבודה תוך סייגים לעניין‬ ‫החריגות של תחום הביטחון.‬ ‫המצב כיום אשר מקורו בפקודות מנדטוריות המשכו במדינה בהתהוות אשר נלחמת על‬ ‫חייה וככך העדיפה כי שרות כה חשוב ויסודי במדינה יהיה חשוף לגחמות של איגוד מקצועי,‬ ‫ניתן להבין את מקור החוק אך לצערנו לא ניתן לקבל את המצב כיום בעיקר לאור השינויים‬ ‫החברתיים אשר עברו על המדינה והשירות הציבורי, הדרישה לצמצומים תקציביים ובנוסף‬ ‫המשבר הכלכלי העולמי אשר יוביל למהלכים קשים.‬ ‫כל אילו יחשפו את השוטרים למצב בו יאלצו השוטרים לעמוד המספרים גדולים יותר כנגד‬ ‫המערכת ואז יהיו בודדים במערכה וללא יכולת להתמודד אלא רק באכסניה של בג"צ אשר‬ ‫כמו שהסברנו לה מגבלות.‬ ‫אשר על כן ממליץ אנוכי כי על מנת לא להשאיר את השוטרים ללא הגנה יש לטפל בדבר‬ ‫בצורה יצירתית, את תפקיד האיגוד המקצועי תיטול לידיה הסנגוריה הציבורית, הסנגוריה‬ ‫כגון עצמאי אובייקטיבי משפטי תוכל לייצג את השוטרים גם בשאלות עקרוניות ללא הצבת‬ ‫שוטר זה או אחר בחזית ובכך לא תעלה התחושה כי בעם תלחם במערכת יבולע לך.‬ ‫הסנגוריה הוכיחה בעבר כי אין היא חוששת להתייצב אף נגד המדינה ממנה שואבת היא את‬ ‫תקציבה ובמקרים סבוכים ועדינים כאחד.‬ ‫91‬
  • 20. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫8. ביבליוגרפיה‬ ‫חקיקה ראשית שאוזכרה:‬ ‫חוק יסוד כבוד האדם, התשנ"ב-2991.‬ ‫•‬ ‫חוק יסוד חופש העיסוק, התשנ"ד-4991.‬ ‫•‬ ‫חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1591.‬ ‫•‬ ‫חוק עבודת נשים, התשי"ד-4591.‬ ‫•‬ ‫חוק ארגון הפיקוח על העבודה,התשי"ד-4591.‬ ‫•‬ ‫חוק הסכמים קיבוציים,התשי"ז-7591.‬ ‫•‬ ‫חוק יישוב סכסוכי עבודה, ה תשי"ז-7591.‬ ‫•‬ ‫חוק הגנת השכר, התשי"ח-8591.‬ ‫•‬ ‫חוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג-3691.‬ ‫•‬ ‫חוק ביטוח לאומי)נוסח משולב(, התשכ"ח-8691.‬ ‫•‬ ‫חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-9691.‬ ‫•‬ ‫חוק החוזים)חלק כללי(, התשל"ג-3791.‬ ‫•‬ ‫חוק דמי מחלה, התשל"ו-6791.‬ ‫•‬ ‫חוק שכר מינימום, התשמ"ז-7891.‬ ‫•‬ ‫חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.‬ ‫•‬ ‫חוק העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם, התשנ"ו-6991.‬ ‫•‬ ‫חוק הודעה לעובד)תנאי עבודה(, התשס"ב-2002.‬ ‫•‬ ‫חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-7002.‬ ‫•‬ ‫חוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, תשמ"ד-4891, ס' 67.‬ ‫•‬ ‫חוק המשטרה )דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות(, התשס"ו-‬ ‫•‬ ‫6002.‬ ‫חוק סדר הדין הפלילי, התשנ"ב-2891‬ ‫•‬ ‫חוק לשכת עורכי הדין ,התשכ"א - 1691.‬ ‫•‬ ‫תקנות המשטרה )דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות( )סידרי דין‬ ‫•‬ ‫בועדת ערר(, התשס"ח-8002.‬ ‫פקודת המשטרה ]נוסח חדש[, התשל"א-1791.‬ ‫•‬ ‫דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 2291.‬ ‫•‬ ‫חקיקת משנה‬ ‫• החלטת ממשלה ש/33 תשל"ט-9791.‬ ‫02‬
  • 21. ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫דיני עבודה‬ ‫הסכמי העסקה מיוחדים‬ ‫פסיקת בג"צ שהוזכרה:‬ ‫בג"צ 94/1 סלומון בז'רנו ואחרים נ' שר המשטרה )לא פורסם(.‬ ‫•‬ ‫בג"ץ 58/727 נוצר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא)2( 985.‬ ‫•‬ ‫בג"צ 68/156 מלכה נ' שר המשטרה, פד"י מ)4( 546, 6-556;‬ ‫•‬ ‫בג"צ 29/169 בן יאיר נ' מפכ"ל משטרת ישראל, פד"י מו)3( 615;‬ ‫•‬ ‫בג"צ 69/6683 שיבליס נ' השר לביטחון פנים, פד"י נ)4( 418;‬ ‫•‬ ‫בג"ץ 58/727 נוצר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא)2( 985.‬ ‫•‬ ‫בג"צ 50/0775 נגה ויזל נ' מפכ"ל המשטרה, תק-על 6002)3(5772)6002(.‬ ‫•‬ ‫בג"צ 67/733 חייק נ' מפכ"ל המשטרה, פד"י לא)1( 124(.‬ ‫•‬ ‫• בג"צ 50/1566 אהרון )רוני( שפירא נ' ראש אגף כוח אדם במטכ"ל )טרם פורסם(.‬ ‫• בג"צ 69/8195 לוטטי נ' מפכ"ל המשטרה, תק-על 79)4( 917;‬ ‫• בג"צ 18/456 אלקרט נ' שר הפנים והמשטרה, פד"י לו)2( 116, 616;‬ ‫• בג"צ 58/66 לריה נ' משטרת ישראל, פד"י לט)2( 427(.ב‬ ‫• בג"צ 40/176 גרין נ' מדינת ישראל, פ"ד נט )5( 728, בעמ' 238-338.‬ ‫• בג"צ עודד מכנס נ' שר העבודה מ"ז)5(117.‬ ‫• בג"צ 80/2081 יאיר חיים נ' המפכ"ל)לא פורסם(.‬ ‫• בג"צ 40/176 גרין נ' מדינת ישראל, פ"ד נט )5( 728, 338)5002(.‬ ‫• בג"צ 50/0775 נגה ויזל נ' מפכ"ל המשטרה, תק-על 6002)3(5772)6002(.‬ ‫• בג"צ 50/7438 רוחמה יוסף נ' משטרת ישראל )לא פורסם(.‬ ‫• בג"צ 60/6518 איריס ממן נ' מפכ"ל המשטרה )לא פורסם(.‬ ‫• בג"צ 70/4485 יעקב כרמלי נ' עמיחי שי )טרם פורסם(.‬ ‫פסקי-דין של בתי-הדין לעבודה שאוזכרו:‬ ‫עע 10/5501 אירוקה נ' אנתוני קורי, עבודה ארצי לג )22()62(‬ ‫•‬ ‫דב"ע ל/9-3 סמרה – משטרת ישראל, פד"ע א 85.‬ ‫•‬ ‫עע 10/430100 להב יעקובי נ' מ"י עבודה ארצי, כרך לג)69(, 83.‬ ‫•‬ ‫דב"ע ל/9-3 סמרה – משטרת ישראל, פד"ע א 85.‬ ‫•‬ ‫מאמרים ישראליים שאוזכרו:‬ ‫• מ' מירוני "מיהו המעביד – הגדרת יחסי עובד-מעביד בתבניות העסקה מודולאריות"‬ ‫עיוני משפט ט )תשמ"ג-תשמ"ד( 505.‬ ‫• גולדברג "'עובד' ומעביד' – תמונת-מצב" עיוני משפט יז )תשנ"ב-תשנ"ג(39 91.‬ ‫12‬