Your SlideShare is downloading. ×
ירושלים כעיר בירה
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

Thanks for flagging this SlideShare!

Oops! An error has occurred.

×
Saving this for later? Get the SlideShare app to save on your phone or tablet. Read anywhere, anytime – even offline.
Text the download link to your phone
Standard text messaging rates apply

ירושלים כעיר בירה

13,203

Published on

0 Comments
1 Like
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

No Downloads
Views
Total Views
13,203
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
0
Actions
Shares
0
Downloads
33
Comments
0
Likes
1
Embeds 0
No embeds

Report content
Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
No notes for slide

Transcript

  • 1. ‫לפנה"ס‬ ‫685‬ ‫ירושלים כעיר בירה –דוד המלך ועד חורבן הבית הראשון 0001-‬ ‫ביחידה זו נלמד על תהליך קביעתה של ירושלים כעיר הבירה הראשונה של ארץ ישראל‬ ‫בתקופת המקרא ונעמוד על השלבים הראשיים בהתפתחותה בתקופה זו. נסקור את‬ ‫התהליכים והאירועים ההיסטוריים-פוליטיים שהביאו לשינויים בדמותה ונראה מה‬ ‫מתקופה זו שרד לדורות ומשפיע אף על חיי העיר כיום.‬ ‫ליחידה ארבעה פרקים עיקריים ולהם פרקי משנה אחדים:‬ ‫‪.I‬קביעתה של ירושלים כעיר בירה בימי דוד המלך‬ ‫‪.II‬ירושלים ודוד המלך.‬ ‫‪.III‬ירושלים כבירה בימי דוד ושלמה.‬ ‫‪ .IV‬ירושלים כבירת ממלכת יהודה‬ ‫א. קביעת ירושלים כעיר בירה בימי דוד המלך‬ ‫שאלה לדיון – מדוע נקבעה ירושלים כבירת ארץ ישראל בימי דוד ?‬ ‫ההחלטה החשובה ביותר בתולדות ירושלים היא החלטתו של דוד להקים את בירתו‬ ‫בירושלים. אין אנו יודעים מדוע בחר בצעד זה אך ניתן, לאור הנתונים בשטח ולאור‬ ‫ההכרה ההיסטורית, להבין את מעשהו של דוד. דוד המלך רצה להקים ממלכה מאוחדת,‬ ‫בה כל שבטי ישראל פועלים כעם אחד. שאיפתו הייתה לקבוע עיר בירה מאוחדת,‬ ‫שאיננה שייכת לאף שבט והיא יכולה לשמש מרכז הזדהות לכל העם. ירושלים הייתה‬ ‫יכולה להיות עיר הבירה כיוון שהיו לה כמה יתרונות מיקום. האחד, בגבול חלוקת‬ ‫השבטים לא נכללה ירושלים בגבולו של אף שבט. קו הגבול בין שטחו של שבט בנימין‬ ‫לשטחו של שבט יהודה עבר בסמוך לה אך ירושלים לא ניתנה לא לזה ולא לזה ) יהושע‬
  • 2. ‫ט"ו, ח-ט(. תכונת מיקום זו היה בה יתרון גם כדי למנוע העדפה שבטית וגם כדי לייצב‬ ‫את מעמדו של דוד המלך בעיר. כזכור, דוד היה יליד העיר בית לחם ושם היו למשפחתו‬ ‫נחלות. עם זאת, דוד היה הצעיר בבני אביו )שמואל א' ט"ו, י"א(. ככזה, הנחלה הקרקעית‬ ‫היעודה לו הייתה בהכרח קטנה ביותר. באותה העת נהוג היה חוק היובל שהחזיר מדי‬ ‫חמישים שנה את כל הקרקעות לבעליהם הראשוניים )ויקרא כ"ה, י(. שאול המלך קבע‬ ‫את בירתו בנחלתו שבגבעה, בשבט בנימין אך דוד לא יכול היה לעשות כך בשל מיעוט‬ ‫נחלתו הפרטית. אם היה בונה עיר בירה בנחלתו של שבט אחר או משפחה אחרת, היה‬ ‫צריך להחזיר את הנחלה לבעליה לאחר חמישים שנה. את העיר ירושלים הוא כבש מעם‬ ‫זר וכן העיר הייתה נחלתו הפרטית ויכול היה לעשות בה ככל שחפץ. עם כיבושה של‬ ‫יבוס קרא דוד מיד לעיר על שמו "עיר דוד" )שמואל ב' ה, ט(. מאוחר יותר גם קנה את‬ ‫גורן ארונה היבוסי והקים שם מזבח, ובכך בעצם הניח את אבן הפינה למקדש, על מקום‬ ‫שנקנה בכספו שלו. בכך קבע לנצח את הקשר בין בית דוד לירושלים, קשר בעל משמעות‬ ‫רבה לעתיד.‬ ‫סיבה נוספת לבחירתה של ירושלים כעיר בירה היא מיקומה במפת ארץ ישראל. עד‬ ‫עלייתו של דוד לשלטון, וגם מאוחר יותר, היו שבטי ישראל מחולקים לשתי קבוצות‬ ‫עיקריות. שבטי הדרום )יהודה, בנימין ושמעון( ראו בעיר חברון את מרכזם, ושם גם ישב‬ ‫דוד בראשית מלכותו. שאר שבטי ישראל, שבטי הצפון, ראו בעיר שכם את מרכזם‬ ‫הגיאוגרפי. דוד, שרצה לאחד את כל שבטי ישראל לאומה אחת, בחר במקום ניטרלי, בין‬ ‫המרכז הצפוני לבין המרכז הדרומי, ושם קבע את בירתו. מעשה זה , בחירת עיר קטנה,‬ ‫ניטרלית, בין שני מרכזים גדולים, מוכר בעולם היטב. כך נבחרה קנברה להיות בירת‬ ‫אוסטרליה, בין המרכזים הגדולים מלבורן וסידני. אוטווה בירת קנדה נמצאת בין העיר‬ ‫טורונטו, מרכזם של האנגלים בקנדה, לבין העיר מונטריאול, בירתם של הצרפתים. העיר‬ ‫בון הייתה בירת גרמניה המערבית, בין המבורג הפרוטסטנטית, הצפונית למינכן‬
  • 3. ‫הקתולית, הדרומית. גם וושינגטון העיר, בירת ארצות הברית, מוקמה בין בוסטון‬ ‫היינקית לריצ'מונד הדרומית. החלטתו של דוד הייתה אפוא החלטה שקולה ומסודרת‬ ‫והיא שהשפיע על כל התפתחות העיר מכאן ואילך.‬ ‫ב. ירושלים ודוד המלך‬ ‫שאלה לדיון – מדוע נמשכה בניית ירושלים גם לאחר נפילת בית דוד וגלות ישראל ?‬ ‫דוד המלך היה אביה של משפחת המלוכה היהודית וככך קבע ומיסד את הקשר בין עם‬ ‫ישראל לירושלים. בכל תקופה בה שלטו היהודים בארץ ישראל, אם בתקופת בית ראשון,‬ ‫אם בתקופה החשמונאית ואם בימינו אנו, ירושלים היא מרכזו של העם היהודי היושב‬ ‫בציון ואף מחוצה לה. עם זאת, בשל תנאיה הגיאוגרפיים שאינם מושכים יישוב גדול, היה‬ ‫אפשר להניח כי בכל עת שעם ישראל לא יהיה השליט בארץ, מעמדה של ירושלים ירד‬ ‫ואולי אף תעלם העיר, כפי שנעלמו ערים רבות שהיו מרכזים של ממלכות ונעלמו עם‬ ‫העלמות העם. לא כך קרה בירושלים, וכנראה בהמשך לדמותו של דוד המלך.‬ ‫ירושלים – דוד המלך והעולם הנוצרי‬ ‫העולם הנוצרי, שירש את ירושלים לאחר חורבן הבית )ותקופת מה של שלטון רומי אלילי‬ ‫בו ירושלים לא הייתה עיר חשובה( ראה את עצמו כממשיכו של עם ישראל. על פי‬ ‫אמונתם, משיחם ישוע הוא צאצא ישיר לבית דוד )הברית החדשה, מתי, א , 1-71(. בשל‬ ‫כך, ולא בשל צליבתו וקבורתו של ישוע בירושלים, שייכת העיר להם כירושה אישית‬ ‫וחוקית, ישירות מידי דוד. הנצרות ירשה את היהדות )וכך גם את התביעה על ארץ ישראל‬ ‫– ארץ הבחירה( אך ירושלים שייכת להם, לפי אמונת הנוצרים בשל הירושה המשפטית‬ ‫מימי דוד. לכן, כל זמן שהנוצרים שולטים בארץ )בתקופה הביזנטית, התקופה הצלבנית‬ ‫ובתקופת המנדט הבריטי(, ירושלים גדלה ופורחת. גם כשהנוצרים לא שולטים בעיר הם‬
  • 4. ‫ממשיכים את הקשר אליה, ומיליארד נוצרים החחים כיום בעולם, מכירים ושואפים‬ ‫לירושלים – עירו של דוד ושל צאצאו, ישוע )ישו (.‬ ‫ירושלים – דוד המלך והעולם המוסלמי‬ ‫גם הנוצרים מאבדים את ירושלים ומעבירים אותה לרשות המוסלמים. גם האיסלאם מכיר‬ ‫בחשיבותו של דוד המלך, המכונה במקורות המוסלמיים הנביא דוד )נבי דאוד(. על פי‬ ‫המסורת המוסלמית קיימת שרשרת של נביאים, שכל אחד היה חשוב בזמנו. אדם הראשון‬ ‫ואברהם ) נבי ח'ליל – האהוב(, משה רבנו )נבי מוסא( דוד וישוע )נבי עיסא(. כולם היו‬ ‫חשובים בזמנם והביאו חשיבות לעולם עד שהגיע מוחמד, גדול ואחרון הנביאים שאחריו‬ ‫אין כל צורך באמונה חדשה ונביא חדש. ניתן להבין את מקומו של אברהם במסורת‬ ‫המוסלמית – כאבי ישמעאל ובעיקר כמבשר את האמונה באל יחיד )המונותיאיזם( שגם‬ ‫האיסלאם כמובן נמנה על אמונה זו. משה רבנו נתן תורה כתובה, שקדמה לקוראן, ולכן‬ ‫חשיבותו גדולה. ישוע גם הוא ייסד דת מרכזית וחשובה, המאמינה באל אחד, שכר ועונש,‬ ‫גן עדן וגהינום, ולכן גם הוא חשוב. בכל השרשרת הזאת בולט דוד המלך. הוא לא ייסד‬ ‫דת חדשה ולא הביא אמונה חדשה. ספק אם ספר תהילים המיוחס לו עשה רושם על‬ ‫האיסלאם )בשוני מהנצרות שרואה בספר זה נדבך מרכזי בתפילותיה( חשיבותו של דוד‬ ‫בקשר שלו לירושלים. כפי שנראה בהמשך יצרו המוסלמים מסורות הקושרות את נביאם‬ ‫מוחמד לירושלים אך בקושרם עצמם לדוד, יכולים היו לתבוע בעלות חוקית על העיר.‬ ‫כתוצאה מכך, גם כשהנוצרים והיהודים אינם הריבוניים בעיר, נמשכת הפעילות‬ ‫בירושלים והעיר איננה נעלמת כאשר נעלמים מאמיניה.‬ ‫יהודים – נוצרים – מוסלמים וקבר דוד‬
  • 5. ‫ירושלים העיר קדושה לשלש הדתות אך בעיר עצמה, לכל דת המקום והפינה שלה ואין‬ ‫כמעט מאבקים על אתרים בעיר. הנוצרים לא שואפים לכותל ולהר הבית והיהודים‬ ‫והמוסלמים לא שואפים לכנסיית הקבר או לאתרים נוצריים אחרים. קיים אומנם מתח בין‬ ‫היהודים למוסלמים באשר להר הבית והכותל המערבי אך אין בכל ירושלים מקום בו‬ ‫שלש הדתות תובעות בעלות וריבונות, פרט לאתר אחד והוא קבר דוד על הר ציון. בנין‬ ‫זה,‬ ‫) תמונה – לצלם( שיסודותיו כנראה בתקופה שלאחר חורבן בית שני, קיימת נציגות‬ ‫ואחזקה של שלשת הדתות. בקומה התחתונה נמצא קבר המיוחס לדוד המלך והאתר‬ ‫משמש כאתר יהודי. הקבר ממוקם מול מגרעת בקיר הפונה להר הבית ומסמלת יותר מכל‬ ‫את הקשר בין דוד להר הבית ולירושלים )תמונה – לצלם( . כאשר נאלצו היהודים לעזוב‬ ‫את העיר, לאחר חורבן הבית השני, השתלטו הנוצרים הביזאנטים על האתר ובנו שם‬ ‫כנסייה גדולה במקום שלפי אמונת נערכה "הסעודה האחרונה" – סדר פסח של משיחם‬ ‫ישוע, ושם גם נפלה רוח הקודש על ממשיכי דרכו חמישים יום לאחר צליבתו )בחג‬ ‫השבועות – חג הפנטקוסט – חמישים(. הכיבוש המוסלמי והרס הכנסייה הביזאנטית‬ ‫העביר את האתר לידים מוסלמיות אך במשך זמן רב לא היה בו כל שימוש קדוש. חזרתם‬ ‫של הנוצרים לירושלים בתקופה הצלבנית הביאה לבנייתה של כנסייה גדולה באתר‬ ‫הסעודה האחרונה, חדר מכנסיה זו נמצא עד היום בקומה שמעל קברו של דוד המלך‬ ‫)תמונה – לצלם( . בנייתה של הכנסייה הצלבנית נעשתה מעל קבר דוד בשל הקשר שבין‬ ‫דוד לישוע.‬ ‫כאשר המוסלמים משתלטים מחדש על ירושלים, לאחר גירוש הצלבנים, הם מתערבים‬ ‫בסכסוך בין היהודים לנוצרים על המבנה בהר ציון , מגרשים משם את הנצים והופכים‬ ‫אותו לאתר מוסלמי – נבי דאוד. הם מקדשים את קברו של דוד המלך כאתר מוסלמי‬ ‫קדוש והכניסה לזרים, יהודים כנוצרים, לאתר הקבר נאסרת. המוסלמים בונים במקום‬
  • 6. ‫מסגד, שצריחו מתנשא מעל ל"חדר הסעודה האחרונה", שהפכה למסגד )תמונה – לצלם( .‬ ‫המוסלמים מחזיקים באתר עד לשנת 8491. במלחמת העצמאות חזר האתר לידים יהודיות‬ ‫שהפכו אותו בחזרה לאתר יהודי. האיסלאם נדחק לחלוטין מהאתר ואילו האתר הנוצרי‬ ‫משמש מקום לביקורי צליינים ותיירים אך איננו נמצא בחזקתם של הנוצרים. נראה אם כן‬ ‫כי דוד המלך, בפעולתו למען ירושלים, קבע לדורות את מעמדה והתפתחותה ושמר על‬ ‫קיומה של העיר, אף אם עברה מיד ליד, מדת לדת.‬ ‫ג. ירושלים כבירת ישראל בימי דוד ושלמה‬ ‫ירושלים כמרכז מנהלי‬ ‫חשיבות פעולתו של דוד מורגשת גם בכל אשר עבר עליה בתקופתו. השינוי במעמדה של‬ ‫העיר על ידי הכרזתה כעיר בירה היה משמעותי ביותר. מעיר שוליים, המתקיימת בזכות‬ ‫שירותים מקומיים שנתנה לסביבתה החקלאית, הופכת ירושלים לעיר בירה. נוספים לעיר‬ ‫תפקידים רבים ובהם מרכז מנהלי, מרכז דתי, מרכז צבאי ומרכז מסחרי.‬ ‫הפיכת ירושלים לעיר בירה חייבה לבנות בעיר בנינים למינהל – ארמונות למלך ולשריו,‬ ‫מבנים למשרדי ממשל ועוד. בנייתה של המערכת המנהלית הייתה כוח מושך לעובדים‬ ‫שהמנהל נזקק להם. כבר דוד בונה בעיר בית למלך )שמואל ב כ"ג, י"א( בעזרתו של חירם‬ ‫מלך צור ושלמה בנו הקים בעיר קריית ממלכה שבנייתה נמשכה שלש עשרה שנים‬ ‫)מלכים א, ז, א –ח(, מלבד הבית שבנה לאשתו, בת פרעה. בנייה רחבה מעין זו דרשה‬ ‫השקעת משאבים רבים, כוח אדם שעסק בבניה וכוח אדם שהפעיל את כל השירותים‬ ‫הנזקקים, מתפקידי השרים )שרי דוד – שמואל ב ח' ט"ו – ט"ז, שרי שלמה – מלכים א, ד,‬ ‫ב-ו( ועד תפקידי המשרתים ובכך הפכה העיר לכוח שואב לאוכלוסייה ובנייה, כמו כל‬ ‫עיר שמחליטים להפוך אותה לעיר בירה ומרכז שלטוני. גודלה של עיר קשור קשר הדוק‬
  • 7. ‫לגודל השטח שהיא משרתת ונשענת עליו. תחום שלטונה של ירושלים גדל בימי דוד‬ ‫ושלמה מהשטח של הרי חברון והרי יהודה בעת כיבוש העיר ועד להקמתה של ממלכה‬ ‫אדירה שהשתרעה "מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים" ) מלכים א, ה, א'(, כלומר מן‬ ‫החרמון ועד הנגב לרבות אזורי גב ההר וכן חלקים גדולים של מישור החוף ושל עבר‬ ‫הירדן המזרחי. ככל שגדלה הממלכה גדלה חשיבותה של ירושלים שנעשתה מרכז‬ ‫בינלאומי. אל העיר הגיעו מלכים )דברי הימים ב ט' כ"ג-כ"ד( ושליחים ממרחקים - מלכת‬ ‫שבא הגיעה לעיר )מלכים א' י, א-י( ובת פרעה נתנה לשלמה לאישה. מכאן ואילך ולמשך‬ ‫שנים ודורות נקבע מעמדה של ירושלים כבירתה של ארץ ישראל, וזאת בכל פעם שעם‬ ‫ישראל שלט בארץ. כך בימי המקרא, כך בתקופה החשמונאית וכך בתקופת מדינה‬ ‫ישראל. גם בתקופות אחרות שימשה ירושלים כעיר בירה, בתקופה הצלבנית הראשונה‬ ‫ובתקופת המנדט הבריטי, אך גם בשתי תקופות אלה ברור היה כי קביעת עיר הבירה‬ ‫בירושלים לא נעשתה מטעמי נוחות שלטונית כי אם בשל הקשר ההיסטורי לתקופת‬ ‫המלוכה הישראלית – תקופתו של דוד המלך, שהיה הראשון שהפך את ירושלים לבירתה‬ ‫של ארץ ישראל כולה.‬ ‫ירושלים כמרכז דתי‬ ‫ירושלים של דוד ושלמה הייתה לא רק עיר בירה אלה הפכה גם למרכז דתי. בעבר הרחוק‬ ‫מקובל היה שהמרכז הדתי יהיה בעיר השלטון המרכזי אולם דוגמאות רבות, בעבר‬ ‫ובהווה מציגות גם מצבים אחרים. מכה הקדושה למוסלמים איננה בירתה של המדינה‬ ‫הסעודית וכך גם וורנסי )בנרס( שבהודו. הארכיבישוף האנגליקני יושב בעיר קנטרברי‬ ‫שבדרום אנגליה ולא בלונדון, וגם מרכזה של האימפריות הביזאנטית והמוסלמיות השונות‬ ‫לא היה בירושלים ואף מרכזם הארץ ישראלי היה בקיסריה וברמלה ולא בעיר הקדושה.‬ ‫דוד המלך, ושלמה בנו אחריו, הקימו, מתוך ראייה שלטונית ברורה, את המרכז הדתי‬
  • 8. ‫היהודי בירושלים. לאחר ניצחונותיו על הפלשתים מעלה דוד המלך את ארון הברית‬ ‫לירושלים )שמואל ב, ו, ב-י, ב( ולאחר שהות קצרה ממקם אותו בעיר דוד. שלמה בנו‬ ‫בונה את בית המקדש על הגבעה מצפון לעיר דוד, ומכאן ואילך מתרחבת העיר צפונה כך‬ ‫שהר הבית – עדיין גבעה גבוהה, יהיה בתוך העיר. מסורות קדושה נקשרות להר הבית‬ ‫וביניהם המסורת על עקדת יצחק , אף שכאמור נראה שמסורת זו היא מאוחרת והיא‬ ‫"הובאה" לירושלים בימי דוד. בית המקדש הפך את ירושלים למרכז הדתי של עם ישראל‬ ‫ואף כי בתקופת המקרא לא היה זה המרכז היחידי, ובעיקר לאחר פילוג הממלכה, הפכה‬ ‫ירושלים להיות עיר בעלת תפקיד דתי. בנייתו של בית המקדש שוב הזרימה משאבים‬ ‫רבים וכוח אדם לבנייה לעיר. הפעלתו של בית המקדש דרשה ריכוזם של כוהנים ולוויים‬ ‫ושאר משרתים שניהלו את טקסי הפולחן. העלייה לרגל )שלש פעמים בשנה( הביאה‬ ‫לירושלים אנשים רבים שנזקקו ללינה, הדרכה ומזון וכל זה הגדיל את העיר ואוכלוסייתה.‬ ‫קביעתה של ירושלים כמרכז דתי נמשכה גם לאחר שמאמיני הדת היהודית עזבו את‬ ‫העיר, תפקידה הדתי נשתמר גם בעולם הנוצרי וגם בעולם המוסלמי. יותר מכך – קביעת‬ ‫המיקום לפעילות הדתית – הר הבית, נתקדש מאז ובמשך כל ההיסטוריה נבנו באתר הזה‬ ‫רק מבני קודש, בתי מקדש, כנסיות ומסגדים. קביעת המיקום של דוד ושלמה, שגילה‬ ‫כשלשת אלפי שנים, קבעה את תפקידו של הר הבית גם בירושלים של היום.‬ ‫ירושלים כמרכז צבאי‬ ‫מעבר לתפקיד המנהלי והדתי שימשה ירושלים, לפחות בימי דוד ואולי גם מאוחר יותר,‬ ‫כמרכז צבאי. העיר לא הייתה מבצר כי אם מרכז לתכנון פעולות צבאיות. אנשי צבא‬ ‫ומפקדים, תכנוני מלחמה וכוח אדם צבאי, כל אלה פעלו מירושלים וגם הם משכו אליה‬ ‫כוח אדם מקומי ואף זר. לדוד המלך היה חיל שכירים - הכרתי והפלתי והגתים) שמואל ב‬
  • 9. ‫ט"ו, י"ח( כנראה חיילים מאיי הים התיכון, שמפקדיהם ואולי גם הם ישבו בעיר והגדילו‬ ‫את אוכלוסייתה ואת רב גווניותה.‬ ‫ירושלים כמרכז מסחרי והרחבת העיר‬ ‫כל התפקידים הללו – מרכז מנהלי, דתי וצבאי, הביאו לירושלים שנשים רבים וכסף רב‬ ‫והפכו אותה למרכז מסחרי גדול. תיאור המאכלים והמשקאות בביתו של שלמה )מלכים‬ ‫א' ה', ג'( מדגים את עושרה של ירושלים כמרכז גדול למסחר.‬ ‫כל הפעילות הזו לא יכולה הייתה להתבצע מהשטח הקטן של העיר שדוד כבש. הגבעה‬ ‫קטנה מדי ושטח של 04 דונם לא יכול להכיל את כל התפקידים שפורטו לעיל. כבר דוד‬ ‫ראה זאת והחך להרחיב את העיר לכיוון היחיד האפשרי, כיוון צפון, לאורך השלוחה של‬ ‫עיר דוד. דוד מילא כנראה את האוכף הטופוגרפי שבין עיר דוד להר הבית, האזור מכונה‬ ‫בשם "המילוא" או "העופל", ועל שטח זה בנה את קריית הממשל שלו. מצפון נבנה בימי‬ ‫שלמה בית המקדש, בראש הגבעה, וכך נתרחבה העיר לכיוון צפון. שטחה בימי שלמה‬ ‫היה פי שלש ויותר משטח העיר שכבש דוד, ועמד על כ – 061 דונם. אף שהשטח גדל‬ ‫עדיין הייתה ירושלים עיר קטנה בשטח ומספר תושביה בשיא ימי מלוכת שלמה לא יכול‬ ‫היה להיות גדול מ – 0006 איש. יש לזכור כי שינויים גיאוגרפיים אינם נעשים במשך יום‬ ‫ורק בניית בית המלך נעשתה במשך 31 שנים. נראה להניח כי הגידול המרחבי נבע מגידול‬ ‫בהשפעתה שלן העיר אך עוד בימי שלמה הלכה השפעה זו ונתמעטה. העמים סביב ארץ‬ ‫ישראל, שהוכנעו על ידי דוד, "פשעו" )כדברי המקרא – מלכים א, י"א, י"ד-כ"ה( והקימו‬ ‫לעצמם ממלכות עצמאיות וגם בתוך הארץ גדלה והלכה ההתנגדות לבית המלוכה. כל‬ ‫אלה מנעו אולי את גידולה של ירושלים מעבר למה שהגיע והמשבר המרחבי, שבא בימי‬ ‫בנו של שלמה – רחבעם, הביא לפילוג הממלכה ואבדן מעמד הבכורה של ירושלים.‬
  • 10. ‫לפני הספירה‬ ‫629-685‬ ‫ד. ירושלים כבירת ממלכת יהודה –‬ ‫התפלגות ממלכת רחבעם לשתי מדינות, ממלכת ישראל וממלכת יהודה, השאיר בידי‬ ‫ירושלים את החלק הקטן והפחות חשוב של הממלכה המאוחדת. שני שבטים, טריטוריה‬ ‫קטנה, מקו שמדרום לבית אל ועד לנגב וממישור החוף ועד לירדן, זה כל מה שנישאר‬ ‫בממלכת יהודה ולמדינה קטנה כזו, אין צורך בעיר בירה גדולה. הופסקה הרחבת העיר‬ ‫ובמשך כמאתיים שנים נשארה בגבולות שנתחמו בשיא ימי שלמה, כלומר עיר דוד,‬ ‫המילוא והר הבית. ממזרחה תחם אותה עמק הקדרון, ממערבה ודרומה הגיא המרכזי‬ ‫ומצפון השתפל הר הבית ותיחם את העיר במיקומו הנוכחי של צפון רחבת הר הבית.‬ ‫ירושלים איבדה מעמדה כבירת ארץ ישראל ובעקבות כך נחלשה ממלכת יהודה ונחלשה‬ ‫ירושלים. ממלכת יהודה הייתה פגיעה להתקפות מדרום - שישק מלך מצרים עלה על‬ ‫ירושלים בתקופת רחבעם )מלכים א י"ד, כ"ה-כ"ו(, ובעיקר לכיוון צפון. מיקומה, בחלק‬ ‫הצפוני של הרי יהודה, ליד הגבול עם ממלכת ישראל )בקרבת רמאללה של ימינו(,‬ ‫וחולשתה של הממלכה הביא לא פעם לניסיונות לכבשה ) חזאל מלך ארם – מלכים ב‬ ‫י"ב, י"ח-י"ט, יהואש מלך ישראל – מלכים ב י"ד, י"ב-י"ד, רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו‬ ‫מלך ישראל – מלכים ב ט"ז, ה-ו(. מצב זה הוסיף תפקיד לעיר והיא נהפכה למבצר, אליה‬ ‫נסוגו הכפריים שבסביבתה בעת התקפות האויב ועליה צרו הלוחמים. מלכי יהודה ביצרו‬ ‫את העיר מדי פעם. עזיהו המלך בנה מגדלים בירושלים )דברי הימים ב, כ"ו, ט,( ובנו‬ ‫יותם המשיך במלאכה )דברי הימים ב, כ"ז, ג'(. חזקיהו המלך בנה חומה מול האשורים‬ ‫שצרו על העיר )דברי הימים ב ל"ב ה'(. חומה זו, ששרידיה נתגלו במרכז הרובע היהודי‬ ‫של ימינו והיא מכונה "החומה הרחבה", וגם בנו מנשה ביצר את העיר )דברי הימים ב ל"ג,‬ ‫י"ד( ובנה חומה. בניית החומות היה רק חלק מההכנות למצור. החלק האחר היה הניסיון‬ ‫לפתור את בעיית אספקת המים בעת מלחמה. כזכור, נשענה ירושלים על מעיין הגיחון,‬ ‫שנבע למרגלות החומה, מחוץ לה, במזרחה של הגבעה. כל אויב שצר על העיר יכול היה‬
  • 11. ‫למנוע אספקת מים מהעיר וכך להכניעה. מצודה גדולה, שנתגלתה בסמוך למעין‬ ‫ותקופתה – התקופה הכנענית, מראה כי בעיה זו הייתה במוקד צרכי הביטחון של העיר‬ ‫מימים ימימה. בתקופת המלוכה ניסו לפתור בעיה זו בשתי דרכים. האחת – הרחבת העיר‬ ‫לכיוון המעיין והשנייה – הבאת המעיין לתוך העיר.‬ ‫אספקת המים לירושלים בזמן מצור.‬ ‫כפי שראינו, אספקת המים לירושלים המקראית נשענה בעיקר על מעין הגיחון. זאת,‬ ‫בנוסף למי גשמים שנאגרו כנראה בבורות מים ואולי אף סכירת מי נגר עילי בבריכות‬ ‫קטנות בעיר. עם זאת, בעיר בחדשי הקיץ הארוכים, היה צורך והבטיח אספקת מים‬ ‫סדירה לבני העיר וזאת על ידי שאיבת מים מהמעיין שנמצא מחוץ לעיר והבאתם אל‬ ‫העיר. סידור זה התאפשר בכל זמן שלא הייתה נשקפת סכנה חיצונית לעיר. מכיוון‬ ‫שחומה העיר הייתה ממוקמת גבוה מעל למעין, כדי להבטיח הגנה נאותה לעיר, לא היה‬ ‫בידי בני ירושלים לצאת ולשאוב מים בעת מצור. לפתרון בעיה זו נעשה בשתי הצורות‬ ‫שהוזכרו לעיל.‬ ‫"פיר וורן"‬ ‫הראשונה, המוקדמת, שזמן הקמתה לא ידוע, הרחיבה את העיר עד למעיין והשניה‬ ‫שזמנה ימי המלך חזקיה, הביאה את המעין אל העיר. המערכת הראשונה מכונה בשם‬ ‫"פיר וורן", על שם החוקר הבריטי צ'רלס וורן שחשף אותה לראשונה. בני העיר חפרו‬ ‫מנהרה, שתחילתה בתוך העיר והמשכה מתחת לחומת העיר ועד לנקודה מעל הנביעה‬ ‫הפנימית של המעין. מנקודה זו, ירד פיר ארוך, כשלשה עשר מטר אורכו, והגיע עד‬ ‫למפלס המים, לפני נביעתם החוצה. מערכת זו, שחלקה חצוב בידי אדם וחלקה, שימוש‬ ‫בחללים ומערות טבעיות, אפשרה לבני העיר להיכנס למנהרה, להגיע עד לנקודה מעל‬
  • 12. ‫למים , להוריד דליים אל המעין כמו אל באר ולשאוב משם את המים. אלה הובאו לעיר‬ ‫וכל זאת בהסתר מהאויב שצר על ירושלים. אין אנו יודעים את זמנה של מערכת זו, את‬ ‫יוזמיה ואת מבצעיה. כל שאנו יודעים הוא שמערכת זו התקיימה בעיר וכנראה קדמה‬ ‫למערכת השניה – נקבת חזקיה. יש שראו ב"פיר וורן, מפעל מים כנעני, ששימש את העיר‬ ‫גם בזמן המצור של דוד. אלה החושבים כך הסתמכו בין השאר על התיאור המיוחד של‬ ‫כיבוש ירושלים בידי דוד ובעיקר על כל שנאמר שם בדבר "הצינור". בספר שמואל נאמר‬ ‫כי "ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאי נפש‬ ‫דוד" )שמואל ב' ה, ח( ובדברי הימים מוסיף הכתוב "ויאמר דוד כל מכה יבוסי בראשונה‬ ‫יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש" )דברי הימים א י"א ו(. גילוי‬ ‫"פיר וורן" נתן תמונה על מפעל מים "הצינור" שבעזרתו התגוננה העיר. יואב בן צרויה‬ ‫גילה את המערכת, עלה בה ודרכה התאפשר לכבוש את העיר. חוקרים מאוחרים יותר‬ ‫טענו כי אין כל מפעל מים דומה בארץ מהתקופה הכנענית אך מפעלים דומים, בחצור‬ ‫ובמגידו, שנבנו בתקופת מלכי ישראל נמצאו בשטח. טענו גם כי חציבה בכלי ארד –‬ ‫ברונזה, שהיו אופיינים לתקופה הכנענית לא נתאפשרה בסלע הקשה של ירושלים ורק‬ ‫כלי ברזל, מתכת שהיה בשימוש בתקופת המלוכה, אפשרה ביצוע המפעל. חוקרים אלה‬ ‫טענו כי המפעל יכול להיות מתוארך לימי הראשית של ממלכת יהודה, עת ירושלים עמדה‬ ‫במצור כמה פעמים והעיר נזקקה למפעל מעין זה. כיום, לאור תגליות אחרונות ובהן‬ ‫מצודה כנענית גדולה מעל למעין, שוב לא ברור מקור המפעל . יש טוענים שהיה קיים‬ ‫בתקופה הכנענית ורק הורחב ונעשה נוח יותר לשימוש בתקופת ממלכת יהודה ויש‬ ‫הדבקים במפעל המלכותי וטוענים כי צינור הוא כלי נגינה כמשתמע מפסוקים אחרים‬ ‫במקרא.‬ ‫נקבת חיזקיהו –נקבת השילוח‬
  • 13. ‫אם באשר למפעל זה חלוקות הדעות הרי שהמפעל השני – נקבת חזקיה או נקבת השילוח‬ ‫תיארוכה וסיבתה ברורים. בזמנו של המלך חזקיה ) 007 לפני הספירה לערך( "בא‬ ‫סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה.. וירא חזקיהו כי בא סנחריב ופניו למלחמה על ירושלים.‬ ‫ויועץ עם שריו וגבריו לסתום את מימי העיינות אשר מחוץ לעיר ויעזרהו. ויקבצו עם רב‬ ‫ויסתמו את כל המעינות ואת הנחל השוטף בתוך הארץ לאמר למה יבואו מלכי אשור‬ ‫ומצאו מים רבים". המצב היה ברור. "פיר וורן" יכול אמנם לספק את צרכי העיר בזמן‬ ‫המצור אך גם לצרים על העיר ניתן לשאוב מים מהמעין. לכן מחליט חזקיהו לסתם את מי‬ ‫המעיינות. במשך נכתב במקרא " והוא יחיזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון ויישרם‬ ‫למטה לעיר דוד" )דברי הימים ב לב, פסוקים א-ד, ל(. במקום אחר מסופר על חזקיהו "‬ ‫ואשר עשה את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה" )מלכים ב, כ', כ' (. דברי‬ ‫המקרא משתלבים בקיום מפעל המים המרשים, נקבת השילוח, הלוקחת עד היום את מי‬ ‫מעין הגיחון, שנבעו כזכור מחוץ לחומות ירושלים ממזרחה, ומעבירה אותם בנקבה‬ ‫חצובה, מתחת לגבעה, אל צידה המערבי, לברכת השילוח, שהייתה מעתה בתוך העיר.‬ ‫המים זרמו בכוח הכובד מנקודת הנביעה שהייתה גבוהה יותר מהברכה. בכך מנע חזקיהו‬ ‫מים מהצרים על ירושלים ואפשר לבני העיר לשאוב מים בקלות ובנוחות בתוך העיר.‬ ‫המעין הובא לעיר ובכך שונו סדרי עולם. בתוך הנקבה נתגלתה בשנת 0881 כתובת‬ ‫שנחקקה בסמוך למועד חציבת הנקבה ובה מסופר כי חוצבי הנקבה עבדו משני קצות‬ ‫הנהרה ונפגשו באמצע הדרך. "תמה הנקבה. וזה דבר הנקבה. בעוד מניפים החוצבים את‬ ‫הגרזן איש אל רעו ובעוד שלש אמות להנקב, נשמע קול איש קורא אל רעו כי הייתה זדה‬ ‫בצור מימין ומשמאל. וביום הנקבה הכו החוצבים איש לקראת רעו גרזן אל גרזן. וילכו‬ ‫המים מן המוצא אל הבריכה במאתיים ואלף אמה ומאת אמה היה גובה הצור על ראש‬ ‫החוצבים" )תמונה – בהט עמ' 42(.‬
  • 14. ‫הרחבת העיר מערבה בתקופת חזקיהו‬ ‫חציבת הנקבה העבירה את המעין ממקומו הטבעי למקום חדש, "מערבה לעיר דוד", ובכך‬ ‫בטלה את הצורך להיות קרוב למעין. על יד כך נתאפשר להרחיב את שטח העיר מערבה‬ ‫בלי שיש צורך להיות צמוד למעין המזרחי. מפעל ההרחבה אכן התבצע בשנים שלאחר‬ ‫מכן. במשך זמן רב סברו החוקרים כי ירושלים המקראית הגיעה לשיא התפשטותה בימי‬ ‫דוד ושלה, והשתרעה בין הר הבית לעיר דוד. זאת מכיוון שלא הייתה כל סיבה ידועה‬ ‫להרחיב את העיר, ששלטה על שטח קטן, ומכיוון שלא נמצאו הוכחות בשטח לבניה .‬ ‫החפירות שנערכו ברובע היהודי מצאו שפע של שרידים מתקופת בית ראשון, הרחק‬ ‫מערבה מהר הבית. בשטח נמצאה חומה רחבה, המתוארכת לתקופת חזקיהו וכן קטעי‬ ‫חומה ומגדלים השייכים כנראה לחומת ירושלים בזמן המצור הבבלי. אף כי לא היה שנוי‬ ‫מהותי בגודלה של ממלכת יהודה, ברור כי העיר נתרחבה מערבה וזאת כנראה במאה‬ ‫וחמישים השנים האחרונות לקיום העיר )685-227 לפני הספירה(. חורבן שומרון וגלות‬ ‫עשרת השבטים )227 לפני הספירה( הביא פליטים רבים לממלכת יהודה וחלקם התיישב‬ ‫בירושלים, מחוץ לחומות העיר. חזקיהו בנה חומה להגן על העיר מפני סנחריב ואף הרס‬ ‫בתים כדי לבנות חומה זו "ואת בתי ירושלים ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה"‬ ‫)ישעיהו, כ"ב, י'(. )תמונה – בהט עמ' 62(. לאחר הסרת המצור האשורי התקיימה העיר‬ ‫עוד כמאה שנים ויתר בתחומה הרחב. תחום זה כלל שטח של כ – 054 דונם, פי עשר‬ ‫משטחה של עיר דוד, וישבו בו כנראה קרוב לעשרים אלף איש. תחום זה עוד הורחב‬ ‫במקצת ונמצאו שרידי חומות ומגדלים צפונה מערבה ל"חומת חיזקיה". )תמונה - שביט‬ ‫עמ' 52(. זו ירושלים שהושמה במצור על יד הבבלים בשנת 685 לפני הספירה וזאת‬ ‫ירושלים שנפלה לידי נבוכדנצר המלך הבבלי. כיבושה של העיר ושרפתו של בית המקדש‬ ‫סיימו את הפרק השני בחיי העיר – ירושלים הבירה היהודית בתקופת המקרא.‬
  • 15. ‫שאלה לדיון – כיצד משפיעה תקופת "בית ראשון" על ירושלים של היום ?‬ ‫העיר המקראית והשפעתה כיום.‬ ‫כל תקופה בחיי העיר השאירה חותמה לשנים שלאחר מכן ולעיתים השפעותיה של‬ ‫תקופה ניכרים על היום. ירושלים המקראית השאירה בעיר שלשה דברים מרכזיים.‬ ‫‪.I‬מבנים שנבנו בעיר בתקופה זו לא נשארו על תילם אך חורבותיהם משמשים יעד למחקר‬ ‫ארכיאולוגי ושרידיהם משולבים בגן הארכיאולוגי שהולך ונבנה בירושלים של היום. זאת‬ ‫ועוד, "נקבת חזקיהו", ששינתה את מיקום המעיין, פועלת בעצם עד היום והמים זורמים‬ ‫בה כמו שתכנן חזקיהו וביצע. מפעל מים זה הוא אולי המפעל הקדום ביותר שעדיין פועל‬ ‫כפי שנבנה ולא נעשה בו כל שינוי או שיפוץ ותיקון.‬ ‫‪ .II‬בתקופה המקראית נקבע כי מכל ערי הארץ, נבחרה ירושלים להיות עיר הבירה של עם‬ ‫ישראל. כל שעבר על הארץ לפני בחירה זו אין לו כל משמעות וכל שקרה בארץ מנקודת‬ ‫זמן זו ואילך, נובע מהחלטת הבחירה. ירושלים של תקופות מאוחרות יותר נשענו על‬ ‫שארע בירושלים המקראית ואף בחירתה של ירושלים כבירתה המודרנית של מדינת‬ ‫ישראל שואבת מההחלטה המקראית. ירושלים איננה מתאימה לשמש כעיר בירה למדינה‬ ‫מודרנית, בגלל מיקומה הלא נוח בראשי ההרים ובריחוק מדרכי תחבורה יבשתיים, ימיים‬ ‫ואף אוויריים. עם זאת נקבעה ירושלים כעיר בירה וזה בשל עברה ההיסטורי הנובע‬ ‫מהקביעה המקראית.‬ ‫‪ .III‬בתקופת דוד ושלמה נקבע מיקומו של המרכז הדתי – הר הבית. מכאן ואילך, בכל‬ ‫תולדות ירושלים, לא נבנה באזור מבנה חילוני וכל שנבנה באתר זה היה או מבנה דתי או‬ ‫שלא נבנה שם דבר, ושוב מסיבות של אמונה. בית המקדש של שלמה לא שרד וכל בנייה‬
  • 16. ‫אחרת מתקופה זו לא שרד בהר הבית אך החלטת המיקום שרירה וקיימת במשך שלשת‬ ‫אלפי השנים שעברו מאז החליט שלמה לבנות את בית המקדש במקום שבנה אותו.‬

×