אנטומיה  דר צבי נאמן
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×
 

Like this? Share it with your network

Share

אנטומיה דר צבי נאמן

on

  • 3,925 views

 

Statistics

Views

Total Views
3,925
Views on SlideShare
3,925
Embed Views
0

Actions

Likes
2
Downloads
46
Comments
0

0 Embeds 0

No embeds

Accessibility

Upload Details

Uploaded via as Adobe PDF

Usage Rights

© All Rights Reserved

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Processing…
Post Comment
Edit your comment

אנטומיה דר צבי נאמן Presentation Transcript

  • 1. ‫אנטומיה‬ ‫מרצה – דquot;ר צבי נאמן‬ ‫ממליץ על השגת הספר המומלץ בסילבוס כספרות חובה – למעשה זוהי ערכת הדרכה‬ ‫הכוללת גם ‪ .CD‬מחשב בשם ‪ Baromir‬תיקייה בשם ‪ ,Public‬תיקיית ‪ ,Laboratory‬צבי נאמן.‬ ‫שיעור ראשון 60.01.22‬ ‫ארגון הגוף‬ ‫הגוף בנוי מיחידות שבנויות יחידות קטנות יותר עד שלבסוף נגיע לאטומים שבונים‬ ‫מולקולות.‬ ‫1. תא- ‪ Cell‬יחידה היכולה להתקיים מעצמה, והיא היחידה הקטנה ביותר בגוף, גם התא‬ ‫בנוי מיחידות קטנות יותר שקריים אברונים.‬ ‫אברונים‬ ‫אברון – ‪.Organelle‬‬ ‫מעריכים כי בגוף יש 01 בחזקת 41 תאים וגודלם בין 03-01 מיקרומטר.‬ ‫הגודל המינימאלי שעין יכולה לראות היא 1.0 – 2.0 מילימטר לכן לא ניתן לראות‬ ‫בעין בלתי מזוינת )למעט ביצית שהיא תא גדול יחסית(.‬ ‫תאים שונים בגוף שונים זה מזה לדוגמא עצב ושריר ששונים זה מזה, כל אחד פועל ובנוי‬ ‫אחרת למרות שכולם תאים – התמיינות ‪.Differentiation‬‬ ‫לכל תא במערכת מסוימת יש מבנים שאמורים לקיים את התפקיד של מערכת זו.‬ ‫2. רקמה- ‪ – Tissue‬אוסף תאים דומים שמבצעים תפקיד משותף. לא כל התאים ברקמה‬ ‫חייבים להיות זהים ורקמה יכולה להיות מורכבת מחומרים אחרים מלבד תאים חומרים‬ ‫שהם חוץ תאיים –‪.Intra cellular matrix‬‬ ‫תמונה סוגי רקמות.‬ ‫בגוף ארבעה סוגי רקמות-‬ ‫א. אפיתל- ‪ – Epithelium‬אשר תפקידה לצפות חללים שונים בגוף.‬ ‫ב. חיבור – ‪ – Connective‬עצמים וסחוסים.‬ ‫ג. שריר – ‪.Muscular‬‬ ‫ד. עצב – ‪.Nerve‬‬ ‫3. איבר- ‪ – Organ‬מבנה או ארגון של מספר סוגי רקמות לממנה בעל תפקיד מוגדר )לב,‬ ‫כבד לבלב( שלהם תפקיד מסוים.‬ ‫4. מערכת –‪ – System‬ארגון מסובך ביותר בכל רמות הארגון. המערכת בנויה מאוסף‬ ‫אברים שמאפשרים לבצע תפקיד מסובך לדוגמא – מערכת נשימה, מערכת העיכול.‬ ‫מערכות הגוף‬ ‫א. מערכת החיפוי – ‪ – Integumentary‬מערכת שמצפה את הגוף ומבודדת אותו מהעולם‬ ‫החיצון. המערכת מגנה מפני חיידקים, אנרגיות פיסיקליות כמו טמפ' וחיכוך. מרכיב עיקרי‬ ‫הוא העור, השיער והציפורניים. למערכת תפקידים נוספים כמו ויסות חום הגוף, יצירת‬ ‫ויטמין ‪.D‬‬ ‫חטיבת תמיכה ותנועה – ‪Support and movement‬‬ ‫ב. שלד- ‪.Skeletal System‬‬ ‫ג. שרירים – ‪.Muscular System‬‬ ‫חטיבת בקרה תקשורת ואינטגרציה- ‪Communication Control and Integration‬‬ ‫ד. מערכת העצבים – ‪.Nerve System‬‬
  • 2. ‫ה. מערכת אנדוקרינית – ‪ Endocrine‬בקרה על ידי הורמונים שמיוצרים בנקודות מסויימות‬ ‫בגוף.‬ ‫חטיבת שינוע והגנה ‪Transportation and Defense‬‬ ‫ו. מערכת הלב וכלי הדם - ‪Cardiovascular‬‬ ‫ז. מערכת הלימפה- ‪lymphatic System‬‬ ‫אחזקה – ‪Processing and Maintenance‬‬ ‫ח. מערכת העיכול – ‪.Digestive System‬‬ ‫ט. מערכת הנשימה – ‪.Respiratory System‬‬ ‫י. מערכת השתן - ‪.Urinary System‬‬ ‫יא. מערכת המין – ‪.Reproductive System‬‬ ‫שקופיות הסבר.‬ ‫חללי הגוף – ‪.Body Cavities‬‬ ‫מבנה שעטוף בקרום לעיתים יש בו נוזל, רב האברים הפנימיים בגוף נמצאים בתוך חללים.‬ ‫ניתן לחלק את חללי הגוף לשנים :‬ ‫1. ‪ – Dorsal‬לכיוון הגב, שמחולק אף הוא לשניים:‬ ‫א. ‪ – Cranial‬חלל הגולגולת.‬ ‫ב. ‪ – Spinal‬עמוד השדרה.‬ ‫2. ‪ – Ventral‬לכיוון הבטן, מחולק אף הוא לשניים:‬ ‫א. ‪ –Thoracic‬חלל החזה. מחולק אף הוא שלושה חללים:‬ ‫• ‪ Pleura‬לכל אחת מהריאות.‬ ‫• חלל הלב – ‪.Mediastinum‬‬ ‫ב. ‪ – Apdominuopelvic‬חלל בטן אגן:‬ ‫חלל הבטן – נמצאים רב חלקי מערכת העיכול, קיבה, כבד, אברי מערכת השתן‬ ‫כגון כליות, טחול,‬ ‫בטן תחתונה – שלפוחית השתן ואברי המין.‬ ‫מבנה התא ‪Cytology‬‬ ‫תא דומה לגוף האדם בזעיר אנפין.‬ ‫קרום התא‬ ‫המבנה התוחם את התא הוא קרום התא – ‪ ,Cell Membrane‬בתוך התא קיים חומר בשם‬ ‫‪.Cytoplasm‬‬ ‫חלק מהאברונים בנויים מקרומים )יש גם כאלה שאינם קרומיים(.‬ ‫לקרום חדירות בררנית - ‪ Selective‬חומרים שונים נכנסים ויוצאים מהתא בצורה מבוקרת,‬ ‫במנגנונים שונים.‬ ‫מבנה הקרום הוא שלד של מולקולות שומן שעליו מולקולות של חלבון והוא זה שמאפשר‬ ‫את החדירות הסלקטיבית.‬ ‫שיעור 2 - 6002/01/92‬ ‫ניתן לחלק את התא לשני חלקים‬ ‫‪ – Hydrophilic‬חוץ התא ותוך התא שהם חדירים ומומסים במים.‬ ‫‪ -Hydrophobic‬הזרועות של הרקמה שאינם חדירים ומומסים במים.‬
  • 3. ‫על גבי השלד יש חלבונים, והחלבונים עוברים מצד לצד, חלק מהחלבונים חודרים רק צד‬ ‫אחד, חלק מונחים. תפקיד החלבונים ליצור תעלות המעבירות חומרים.‬ ‫מלבד השומנים והחלבונים קיימים גם סוכרים ופחמימות שבדquot;כ קשורים לחלבונים או‬ ‫לשומנים:‬ ‫גליקופרוטאינים – תלכיד של חלבון וסוכר.‬ ‫גליקוליפידים – תלכיד של שומן וסוכר.‬ ‫בקרום יש גם שומן הקרוי כולסטרול ותפקידו לייצב את הקרום.‬ ‫תפקיד החלבונים הקרומיים:‬ ‫קולטן נמצא מחוץ לתא ומעורר תהליכים בתוך התא )מולקולה שנקשרת מחוץ לקרום‬ ‫1.‬ ‫לקולטן(.‬ ‫תהליכים אנזימטיים -‬ ‫2.‬ ‫מעבר חומרים בין תאים ויצירת קשר בין תאים.‬ ‫3.‬ ‫מעבר חומרים אל תוך התא.‬ ‫4.‬ ‫מקום עגינה לחלבונים אחרים.‬ ‫5.‬ ‫גליקופרוטאינים – מתן אפיון לתאים – כמו קבוצות הדם.‬ ‫6.‬ ‫מבנה האברונים‬ ‫אברונים קרומיים‬ ‫1. רשת אנדופלסמית – ‪ Endoplasmic Reticulum‬צרור שקיות קרומיות שיושבות אחת ליד‬ ‫השנייה, הרשת נמצאת בדרquot;כ סביב הגרעין, וגם לרשת הזו שני סוגים:‬ ‫א. רשת אדופלסמית מגורגרת – ‪ Rough‬או ‪ – RER‬גרגירים אלו נקראים ריבוזום‬ ‫)שיכולים להיות גם חופשיים ולא רק על הרשת(. תפקידם יחד ליצור את‬ ‫החלבונים בתהליך התרגום מ- ‪ DNA‬לחלבון.‬ ‫ב. רשת אדופלסמית חלקה – ‪ Smooth‬או ‪ – SER‬תפקידה ליצור תרכובות שומניות‬ ‫וסוכריות.‬
  • 4. ‫2. מערכת גולג'י – שקיות קטנות המסודרות בשורות ובקצהן יש כדורונים או שלפוחיות.‬ ‫לכדורון קוראים ‪ .Vesicle‬תפקיד המערכת לארוז את החלבונים או החומרים שמיוצרים‬ ‫ברשת האנדופלסמית ולעזור להוציאם החוצה, מכן נובע שיש קשר בין 2 מערכות‬ ‫אלה.‬ ‫החומר מצטבר בקצוות ויוצא מהשלפוחיות. החומר הנמצא בשלפוחיות נצמד אל‬ ‫הקרום ונע לעבר קצה התא, ברגע שיש מגע בין שני קרומים )השלפוחית וקרום התא(‬ ‫נוצרת פתיחה, והחומר יוצא מחוץ לתא.‬ ‫השלבים הם: איחוי ואז פתיחה בניצב.‬ ‫אם הבליעה היא בליעה של חלקיק נקרא לזה – ‪Phagocytosis‬‬ ‫אם הבליעה היא של נוזל )מים( נקרא לזה – ‪.Pinocytosis‬‬ ‫יש לשים לב שהשלפוחית הפכה להיות חלק מהתא, לעיתים סתם חלקים של מערכת זו‬ ‫יוצאים אל הקרום על מנת להגדיל את קרום התא או לחדשו.‬ ‫לעיתים בגולג'י מצטברים אנזימים שיוצרים ליזוזומים.‬ ‫3. ליזוזום – ‪ – Lysosome‬שלפוחית קטנה מלאה באנזימים ונוצרים ממערכת גולג'י.‬ ‫האנזימים האלו מפרקים את מרכיבי התא לדוגמא פירוק חלבונים ,פירוק פחמימות,‬ ‫שומנים חומצות גרעין. האנזימים האלו נמצאים במצב לא פעיל ומבודדים על ידי‬ ‫הליזוזום היות והם מסוגלים לפרק את התא!.‬ ‫4. מיטוכונדריון – ‪ – Mitochondria‬בנוי משני קרומים, חיצוני ופנימי. הפנימי מקופל היות‬ ‫ועליו נעשית רב העבודה. כמו כן באברון יש ‪ .Matrix‬תפקיד האברון הוא לדאוג‬ ‫לתהליך הנשימה – שריפת הסוכר )גלוקוז( לאנרגיה.‬
  • 5. ‫תהליכי בניה שדורשים אנרגיה נקרא ‪ .Anabolism‬תהליכי פירוק נקראים ‪.Catabolism‬‬ ‫החומר הכימי נקרא ‪ .ATP‬בקטבוליזם נוצר ‪ ATP‬שעובר לתהליכי האנבוליזם.‬ ‫התהליך הכי שכיח הוא נשימה, הגלוקוז מתחמצן ומתפרק לגמרי ומכאן נוצרות מולקולות‬ ‫של ‪.ATP‬‬ ‫אברונים לא קרומיים‬ ‫1. ‪ – Cytoskeleton‬שלד התא, בנוי ממבנים סיביים חלבוניים, ‪.Cell Fibers‬‬ ‫א. ‪ – Microfilaments‬מחזורת כפולה דק יותר‬ ‫ב. ‪ – Intermediate filaments‬בנוי ממחרוזת משולשת.‬ ‫ג. ‪ – Microtubule‬בנוי מ- 2 יחידות שונות אשר יחד מסודרות בצורת סליל ויוצרות‬ ‫צינור. והם פועלים בתנועה.‬ ‫מערכת זו היא שלד התא וחלבונים אלו מתכווצים ולכן אברוני התא יכולים לנוע עליהם.‬ ‫המערכת בגוף היא למעשה שלד ושרירים.‬ ‫שיעור 3 - 6002/11/50‬ ‫אברון גרעין התא‬ ‫תופס בין שישית לרבע מכלל התא.‬ ‫אברון קרומי העטוף בקרום כפול )פנימי וחיצוני(, בתוך הגרעין )‪ (Nucleus‬ישנו שטח הקרוי‬ ‫גרעינון ‪ Nucleolus‬שהוא כהה יותר.‬
  • 6. ‫בין הגרעין לגרעינון ישנו חומר הקרוי כרומטין או כמו שקוראים לו הכימאים ‪ DNA‬ובשטח‬ ‫זה מצויים גם הכרומוזומים.‬ ‫‪ - Deoxyribonucleic Acid‬בתוך הגרעין יש מידע לגבי כל מה שהוא יודע )צבע עיניים(‬ ‫.למעשה יש שם קוד ליצירת חלבונים על ידי התא. כאשר יהיה צורך חלבונים אלו יסונטזו‬ ‫על פי ה- ‪.DNA‬‬ ‫הביטוי של החומר התורשתי לא יהיה בכל התאים, הפוטנציאל יהיה אך ההוצאה לפועל‬ ‫לא תהיה, אלא על פי סוג התא ומיקומו )תא לבלב לא ירכיב שערה(.‬ ‫המידע ליצירת חלבון מסויים או סט חלבונים הם קטע ‪ DNA‬מסוים הנקרא גן )‪.(Gene‬‬ ‫ה- ‪ DNA‬נמצא בתור 32 זוגות של מולקולות כאשר במצב מסוים הן מתקצרות וזה למעשה‬ ‫הכרומוזום. הכרומוזום הוא הגדרה מבנית שלא ניתן לראות עד שלא תהיינה חלוקות.‬ ‫הקוד הגנטי‬ ‫ה- ‪ DNA‬הוא מולקולת ענק שמורכבת מ- 4 חלקים:‪. A T C G‬‬ ‫החלבונים אותם יש לייצר הם פולימריים, הבנויים מחומצות אמינו, קיימות סהquot;כ 02 חומצות‬ ‫אמינו כאלה. כל חומצה מקודדת על ידי שלישיית ‪ DNA‬כך שלמעשה ניתן לתרגם מחומצת‬ ‫גרעין ל- ‪ DNA‬וההיפך.‬ ‫העתקת ‪ DNA‬אינה העתקה מדויקת אלא שעתוק ונקרא ‪ .RNA‬ה- ‪ RNA‬נשלח החוצה )‪RNA‬‬ ‫שליח( שיוצא החוצה ומכיל את האינפורמציה של יצירת החלבון.‬ ‫בקרום הגרעין ישנם חורים שדרכם ה- ‪ RNA‬השליח יכול לצאת. )יצירת החלבון נעשית‬ ‫ברשת האנדופלסמית או על גבי הריבוזום(. התהליך המתואר נקרא תרגום - ‪.Translation‬‬ ‫מבנה ה- ‪DNA‬‬ ‫סליל כפול, על כל סליל יש בסיס ומולו יש את הבסיס המקביל לו. למעשה זה אומר שכל‬ ‫המידע נמצא בגדיל אחד.‬ ‫הצורך להכפלה מדויקת נפתר על ידי סליל כפול וכשיש צורך ליצור חלבון מסוים או‬ ‫שעתוק ותרגום, קטע ה- ‪ DNA‬נפתח, ועל גבי הקטע הנפתח ייווצר ה- ‪.RNA‬‬ ‫ב- ‪ RNA‬במקום ‪ T‬יש ‪.U‬‬
  • 7. ‫סוגי ‪RNA‬‬ ‫1. ‪.Messenger RNA‬‬ ‫2. ‪ – RRNA‬ריבוזומלי.‬ ‫3. ‪ – TRNA‬מעביר – ‪.Transfer‬‬ ‫שלבים ביצירת החומצה האמינית:‬ ‫1. כרומטין מתחיל להסתדר על מצב בו ניתן להבחין בכרומוזומים ובגדילי‬ ‫ה- ‪ DNA‬שנפתחים לטובת השכפול.‬ ‫2. ה- ‪ mRNA‬יוצר את השעתוק )בדומה להרכב של הסליל המקביל( בתוך‬ ‫גרעין התא ויוצא החוצה לכיוון הריבוזומים דרך החורים בגרעין התא.‬ ‫3. הריבוזומים עוברים על ה- ‪ mRNA‬קוראים אותו ומתווכים בינו לבין ה-‪tRNA‬‬ ‫אשר מכיל quot;קוראquot; )‪ (Anticodon‬ספציפי של שלישית חלקי ‪.DNA‬‬ ‫4. - ‪ tRNA‬משאיר על שלישיית ה- ‪ DNA‬חומצה מסוימת )02 חומצות אפשריות‬ ‫ו- 02 סוגי ‪ .(tRNA‬לאחר מכן ה- ‪ tRNA‬עוזר את הריבוזום.‬ ‫5. ריבוזום quot;קשורquot; לשרשרת של חומצות אמינו על פי מקור חלקי ה- ‪ DNA‬שהיו‬ ‫עליו.‬ ‫חלוקת התא‬ ‫מתא אם אחד, נוצרים שני תאים וזהו תהליך המיטוזה. החומר האנושי צריך quot;להכפילquot; את‬ ‫עצמו בתהליך בסינטזה.‬ ‫התאים לא חייבים להיכנס למעגל החלוקה כל הזמן.‬
  • 8. ‫במידה ונדרש שתי תאי הבת יראו כמו האם, החומר התורשתי ישוכפל ל- 2. השכפול נקרא‬ ‫‪.S‬‬ ‫חלוקת תא על פי מיני זכר נקבה‬ ‫מיטוזה – חלוקת תאים, ‪Mitosis‬‬ ‫מיוזה – חלוקת הפחתה, ‪ Meiosis‬בהפרייה שתא הזרע ותא הביצית 32 זוגות, אך‬ ‫בעובר יש גם רק 32 כרומוזומים ולא הכפלה.‬ ‫סט של כרומוזומים נקרא – ‪ Haploid‬וסט כפול נקרא ‪.Diploid‬‬ ‫זוגות הכרומוזומים מחולקים בצורה הבאה:‬ ‫22-1 – ‪.Autosomes‬‬ ‫32 – ‪ X – sexchromosoms‬ו- ‪.Y‬‬ ‫דיפלואיד שלנקבה )ביצית( הוא תמיד ‪ XX‬דיפלואיד זכר )זרע( ‪ ,XY‬ולמעשה מכן‬ ‫ניתן לומר שהגבר הוא שקובע את מין העובר על פי ההפלואיד אותו מקבל העובר.‬
  • 9. ‫אפיתל‬ ‫רקמת ציפוי הכולל העור, מערכת הנשימה, מערכת העיכול השתן – כל מה שנפתח ויוצא‬ ‫החוצה. כמו כן ציפוי כלי הדם הוא סוג אפיתל הקרוי ‪.Endothelium‬‬ ‫חייב להיות קשר בין הרקמות השונות.‬ ‫בכל רקמה יש תאים וחומר חוץ תאי, הבנוי ממספר רכיבים שנלמד ברקמת חיבור.‬ ‫מאפייני האפיתל‬ ‫1. יש בו תאים ואין בו כמעט חומר חוץ תאי.‬ ‫2. האפיתל מצפה איברים מחוץ לגוף וצינורות‬ ‫3. בלוטות אף הן נוצרות מאפיתל.‬ ‫4. באפיתל אין כלי דם ולכם הדם מתקבל מהרקמה שמתחת.‬ ‫5. תאי האפיתל מתבלעים ומתחדשים כל חיינו.‬ ‫לאפיתל 3 שטחים:‬ ‫1. השטח הפונה החוצה לכיוון החלל הפתוח של האיבר.‬ ‫2. הפונה פנימה – לרקמה שמתחת, והוא יושב על מבנה הנקרא ‪Basement‬‬ ‫‪.Membrane‬‬ ‫3. והשטח של תא מול תא. שם יש קשרים בין תאים.‬ ‫עמודים 011 – 411 מהדורה חמישית.‬ ‫‪Cell reproduction‬‬ ‫‪Mitosis‬‬ ‫‪Meiosis‬‬ ‫שיעור 4 - 6002/11/21‬ ‫המשך חלוקת אפיתל צורת התא:‬ ‫קיימים מספר צורות:‬ ‫1. קובייתי.‬ ‫2. קשקשי‬ ‫3. עמודי‬ ‫שכבות‬ ‫מספר‬ ‫חד שכבתי ‪Simple‬‬ ‫1.‬ ‫רב שכבתי ‪Stratified‬‬ ‫2.‬ ‫רב שכבתי מדומה )חד שכבתי שנראה כמו רב שכבתי(.‬ ‫3.‬
  • 10. ‫כאשר לאפיתל יש תפקיד מסוים מבנהו יהיה בהתאם לדוגמא:‬ ‫אפיתל המגן מפני חיכוך האפיתל יהיה רב שכבתי קשקשי.‬ ‫1.‬ ‫בכלי דם יהיה בדרך כלל קשקשי חד שכבתי על מנת לאפשר דיפוזיה )ריאות‬ ‫2.‬ ‫לדוגמא(.‬ ‫בלוטה מורכב ממספר תאים המפרישים חומר מסויים יהיה האפיתל קובייתי, גם‬ ‫3.‬ ‫בתאים הסופגים יהיה האפיתל קובייתי.‬ ‫בתאי ספיגה, מעבר חומר דרך האפיתל דרך התא, יש אפיתל חד שכבתי קובייתי או‬ ‫4.‬ ‫עמודי.‬ ‫קצת על בלוטות )אין לי מושג מה הקשר(.‬ ‫קיימים שני סוגים של בלוטות:‬ ‫‪ – Exocrine‬תאי הבלוטה מפרישים והחומר יוצא מחוץ לצינור )לדוגמא רוק‬ ‫1.‬ ‫בחלל הפה(.‬ ‫‪ -Endocrine‬חומר ההפרשה מגיע לכלי דם ומשם מטייל בגוף לדוגמא:‬ ‫2.‬ ‫הורמונים. מנגנון הפעולה של הורמונים הוא כך שלמעשה הוא תכיר תא‬ ‫מסוים ברקמה מסוימת.‬ ‫בלוטות על פי צורת הפרשה:‬ ‫חלוקת‬ ‫הפרשה ‪ – Merocrine‬כמו במערכת גולג'י ה- ‪ ,Exotisosic‬לדוגמא מערכת עיכול.‬ ‫1.‬ ‫הפרשה ‪ - Apocrine‬חומר מצטבר באזור מסוים של התא, חלק מהתא נתלש‬ ‫2.‬ ‫ומשתחרר החומר, למעשה גם מופרש חלק מהתא. לדוגמא חלב אם.‬ ‫הפרשה ‪- Holocine‬התא אוגר את חומר ההפרשה עד שהוא מתפוצץ ומת וכאילו‬ ‫3.‬ ‫החומר מופרש רק שהתא מת.‬
  • 11. ‫סוגי אפיתל‬ ‫1. ‪ Keratinize‬על העור – השכבות העליונות מתות. השכבה התחתונה הבזלית, התא‬ ‫מתחלק לשנים והתא החדש עולה מעלה. העור מכיל רקמות נוספות בנוסף‬ ‫לאפיתל שבו אין כלי דם ולכן המזון והחמצן מתקבלים מלמטה והתאים הרחוקים‬ ‫לא מוזנים ומתים. מה שנשאר מהם הוא חלבון הקרטין ‪.Keratin‬‬ ‫2. ‪ - None Keratinize‬כל השכבות שלו הם תאים חיים והם מצופים ברירית )‪(Mucosa‬‬ ‫על מנת שהתאים לא יתייבשו. לדוגמא אפיתל רב שכבתי קשקשי בצוואר הרחם.‬ ‫‪ Inter Cellular Junction‬סוגי קשרים לתאים‬ ‫1. תקשורת בין תאים – ‪Gap junctions‬‬ ‫2. קשירה מכאנית טובה ‪.Demosomes‬‬ ‫3. מניעת מעבר בין התאים – ‪Tight Junctions‬‬ ‫רקמת חיבור – ‪Connective Tissue‬‬ ‫מעט תאים והרבה חומר חוץ תאי )דם, עצם, סחוס(‬ ‫החומר החוץ תאי בנוי מחומר ביניים:‬ ‫1. מים.‬ ‫2. חומר ביניים שיוצר דמוי ג'ל.‬ ‫3. סיבים חלבוניים: קולגן ‪ ,Collagan‬סיבים אלסטיים, רטיקלין.‬ ‫איפיון של רקמת חיבור תלוי בכמויות והסוגים של החומר החוץ תאי.‬
  • 12. ‫חלוקת רקמות חיבור‬ ‫1. תמיכה - החומר החוץ תאי גם חומר ביניים וגם סיבים.‬ ‫2. נוזלי – דם ולימפה.‬ ‫3. חיבור אמיתי – עיקר החומר החוץ תאי הוא סיבים חלבוניים. המחולק חלוקת משנה‬ ‫על פי הצפיפות, טיב הסיבים ולפי הכיווניות שלהם.‬
  • 13. ‫מערכת השלד – ‪Skeletal System‬‬ ‫בנוי מעצמות ומפרקים, ‪ Bone & Joint‬או מפרק גם קרוי ‪.Articulation‬‬ ‫עצמות‬ ‫תפקידי העצמות‬ ‫1. תמיכה של הגוף.‬ ‫2. הגנה.‬ ‫3. תנועה.‬ ‫4. ‪ -Hematopoiesis‬יצירת תאי דם.‬ ‫5. מאגר חומרים ובעיקר סידן ומינרלים אחרים כמו זרחן, עופרת וכו'.‬ ‫מבנה העצמות‬ ‫העצמות בגוף מחולקות ל- 4 קבוצות: ארוכות, קצרות, שטוחות, אירגולאריות.‬ ‫ארוכות – גפיים.‬ ‫גליליות קצרות – אצבעות ידיים, רגליים.‬ ‫שטוחות – גולגולת, אגן.‬ ‫אירגולריות – חוליה.‬ ‫שיעור 5 - 6002/11/91‬ ‫מבנה עצם ארוכה‬ ‫מבנה ארוך וקל בעל חוזק חומרים גבוה.‬ ‫•‬ ‫חלל התא מכיל את המח ונקרא חלל המח.‬ ‫•‬ ‫מעל החלק שפונה למפרק יש סחוס הנקרא סחוס המפרק.‬ ‫•‬ ‫העצם עטוף בקרום הקרוי- ‪ Periost‬שדרכו עובר הדם המיוצר בעצם החוצה, והמקום בו‬ ‫השרירים מקושרים.‬ ‫•‬ ‫במגע אם העצם ישנם תאים ‪ – Osteoblast‬האחראים על צמיחת העצם ואיחוי של עצם.‬ ‫•‬ ‫החלל גם הוא עטוף בקרום הקרוי ‪ Endosteum‬ושם תאים שיכולים לפרק או לספוג‬ ‫עצם, תאים אלה נקראים ‪.Osteoclasts‬‬ ‫•‬ ‫בחלל קיים מח העצם שמעל גיל 02 הופך זה לשומן ונקרא מח צהוב.‬ ‫1. אפיפיזה ‪EPIPHYSIS‬‬ ‫2. דיאפיזה ‪DIAPHYSIS‬‬ ‫3. החלל המרכזי או חלל המח- ‪.MARROW CAVITY‬‬
  • 14. ‫קיימים שני סוגי עצם מבחינת סוגי הרקמה מהם בנויה.‬ ‫1. עצם דחוסה בחלק ה- דיאפיזה.‬ ‫2. עצם ספוגית ‪.Epiphysis‬‬ ‫מבנה מיקרוסקופי של עצם דחוסה‬ ‫יחידת המבנה נקראת או ‪ Osteon‬או ‪.Haversian System‬‬ ‫המייחדת את העצם לעומת כל שאר רקמות הגוף היא העובדה שעל גבי החומר החוץ תאי‬ ‫מגיע סידן שהוא זה שנותן את הקשיות.‬ ‫תאי העצם נמצאים בתוך חורים קטנים וכך מתקיימים שם החיים.‬ ‫העצם למעשה בנויה משכבות שכבות על מרכז מסויים אחד, שהחומר למעשה הוא קולגן.‬ ‫על גבי השכבות ישנם חורים הנקראים ‪ Lacuna‬ובכל אחד מהם יש תא הנקרא ‪Osteocyte‬‬ ‫המצוי בתוך נוזל.‬ ‫בין התאים לחלל המרכזי ובין התאים לבין עצמם, ישנה רשת מסועפת של צינוריות דקות‬ ‫שנקראות ‪ Canaliculum‬ומספקות את המזון והחמצן מכלי דם שנמצאים ומגיעים לחלל‬ ‫המרכזי.‬
  • 15. ‫מבנה מיקרוסקופי של עצם ספוגית‬ ‫מורכב מאוויר וחומר )ספוג( והמבנה קרוי קוריות העצם באנגלית קרוי ‪,Spongy‬‬ ‫בתוך האוויר יש את מח העצם האדום, ומשם מיוצר הדם כל חיינו.‬ ‫כיוון שהעצם נבנית בצורה רציפה צפיפות הקוריות משתנה בהתאם למאמץ שמופעל.‬ ‫בדquot;כ עצם ספוגית תהיה בפנים, ועצם דחוסה בהיקף.‬ ‫התפתחות העצם בעובר‬ ‫בעובר בן 21 שבועות, מערכת השלד כבר מפותחת אך מסחוס ולא מעצם, הגולגולת היא‬ ‫סיבית – רקמה קשה. עם התקדמות ההיריון הסחוס הופך לעצם בתהליך הנקרא‬ ‫התגרמות- ‪ Ossification‬או הסתיידות )עם זאת יש סוגים שונים של הסתיידות(. גם בלידה‬ ‫ישנן עצמות שלא התגרמו לחלוטין.‬ ‫בסחוס אין כלי דם לכן תחילת ההתגרמות חייבת להיות על ידי כניסת כלי דם למבנה.‬ ‫החלק שהתגרם אחרון, נותר חלק המאפשר התפתחות של העצם.‬ ‫גודל העצם הינו יחסי לגודל, ולכן העצם גדלה גם מבפנים – בחלל.‬ ‫מבחוץ נבנית העצם על ידי ה- ‪ Osteoblast‬ומבפנים החלל גדל על ידי ‪Osteoclast‬‬ ‫שמפרק/סופג את העצם )‪(Remodeling‬‬ ‫באנשים מבוגרים יש איזון בין צמיחה לספיגה, בילדים כמובן, הצמיחה גדולה מהספיגה.‬
  • 16. ‫מבנה השלד‬ ‫בגוף 602 עצמות המחולקות ל- 2 חטיבות:‬ ‫1. שלד צירי ‪ 80 – Axial‬עצמות:‬ ‫א. מתוכן הגולגולת 82 עצמות:‬ ‫א. מתוכן קופסת המוח מורכבת מ- 8 עצמות.‬ ‫ב. עצמות הפנים 41.‬ ‫ג. אוזניים 6.‬ ‫ב. צלעות 42.‬ ‫ג. חוליות 42.‬ ‫ד. 2 עצמות בעמוד השדרה.‬ ‫ה. עצם החזה.‬ ‫ו. ‪.Hyloid‬‬ ‫2. שלד נוסף – ‪ 126 – Appendiculum‬עצמות רובן בכפות ידיים ורגליים.‬ ‫סוגי סחוס‬ ‫1. סחוס סיבי – קשה, בחוליות‬ ‫2. סחוס אלסטי – גמיש יותר, באוזן‬ ‫3. סחוס היאליני – רך )ג'לי(.‬ ‫מפרקים - ‪Articulations‬‬ ‫נקודות החיבור בין העצמות, המחולקים לשלושה סוגים:‬ ‫‪ – Immovable‬ללא תנועה, סיביים:‬ ‫1.‬ ‫א. ‪ – Suture‬תך )קשר( חיבור הדוק עם מעט רקמה סיבית )שאריות ממה שהתפתח‬ ‫אצל התינוק(, דוגמא: קשרים בין עצמות הגולגולת.‬ ‫ב. ‪ -Gomophosis‬מפרק שן-לסת.‬ ‫ג. ‪ – Syndesmosis‬שתי עצמות המחוברות באמצעות רצועות )ליגמנטים( שאינן‬ ‫מאפשרות תנועה אחת נגד השניה – אמה, ושוק.‬ ‫‪ – Slightly Movable‬תנועה מוגבלת, סחוסיים.‬ ‫2.‬ ‫א. ‪ – Syncondrosis‬הקשר בין העצמות הוא באמצעות סחוס, כאשר העצמות רחוקות‬ ‫זו מזו )צלעות(.‬ ‫ב. ‪ - Symphisis‬הקשר בין העצמות הוא באמצעות סחוס, אך העצמות קרובות, יש‬ ‫מעין דיסק של סחוס.‬ ‫‪ – Freely Movable‬תנועה חופשית, סינוביאליים ‪Synovial‬‬ ‫3.‬ ‫עצם עליונה ותחתונה מתקרבות זו לזו וה-פריאוסיטים שלהם מתאחד. נוצרת קופסית‬ ‫קטנה, הקופסית עצמה ‪ ,Capsule‬ובו חלל קרום סינוביאלי המצפה את החלל שנוצר‬ ‫)חלל סינוביאלי(. בחלל נוזל סינוביאלי הנוזל מופרש מתאי האפיתל ומטרתו לאפשר‬
  • 17. ‫תנועה ללא חיכוך.‬ ‫שיעור 6 - 6002/11/62‬ ‫בקצה העצם, הפונה למפרק יש סחוס מפרקי, פריאוסט של שתי העצמות מתחברים זה‬ ‫לזה והם המשכיים – שיוצר חלל סינוביאלי המצופה באפיתל. מהמקום שבו נגמר סחוס‬ ‫מפרקי ישנו קרום שנקרא קרום סינוביאלי.‬ ‫הקרום הסינוביאלי בנוי מתאים שמפרישים נוזל סיכה לתוך החלל, מאפשר תנועה חלקה‬ ‫ללא חיכוך.‬ ‫אחת מהבעיות שקיימות היא שיש נזק ודלקת שגורמת להפרשת נוזלים שגורמת לבצקת,‬ ‫שזה קורה בחלל הברך יש בעיית quot;מים בברךquot;.‬ ‫מבנה זה הוא סכמאטי ובמפרקים שונים יש מבנים נוספים של ייצוב, הגנה וכו'.‬ ‫ברך‬ ‫1. הברך מחזיק משקל רב השעות.‬ ‫2. סוג המפרק בברך הוא לא עלי ומכתש, אלא שני משטחים ישרים פחות או יותר.‬ ‫3. המפרק לא עטוף בשרירים.‬ ‫המניסקוס )קדמי ואחורי( הן לוחיות סחוס שמקטינות את החלל הסינוביאלי, הבעיה היא‬ ‫שהלוחית היא יחסית שבירה וחתיכת הסחוס זזה ומתבלה.‬ ‫ישנן רצועות שמחזקות בין העצם העליונה והתחתונה, בברך יש גם רצועות פנימיות בתוך‬ ‫החלל לחיזוק המבנה.‬ ‫בברך יש עצם ‪ Patella‬פיקת הברך מגינה על העצם והמפרק.‬ ‫סביב הברך יש 31 חללי אויר ‪ Bursa‬אשר בולמים מכות שמקבלים באיזור.‬
  • 18. ‫חלוקת המשנה של מפרקים סינוביאליים:‬ ‫חלוקת המשנה הינה פונקציונלית, היות והתנועה החופשית לא מתאפשרת בכל הכיוונים.‬ ‫את המפרקים מחלקים לתתי סוגים על פי דרגת חופש הפעולה:‬ ‫1. תנועה בציר אחד – ‪.uniaxial‬‬ ‫‪ - Hinge .i‬מפרק‬ ‫‪– Pivot .ii‬מרפק, צוואר.‬ ‫2. תנועה בשני צירים – ‪Biaxial‬‬ ‫‪ – Saddle .i‬אוכף, כמו באגודל.‬ ‫‪ –Condyloid .ii‬לדוגמא ‪ Atlas‬ו- ‪.Axis‬‬ ‫3. תנועה במספר רב של צירים – ‪.Multiaxial‬‬ ‫‪ – Ball and Socket .i‬עלי ומכתש, בכתף, ירך.‬ ‫‪ – Gilding .ii‬משטח החלקה, מפרקים בין זיזי החוליות.‬
  • 19. ‫מערכת השרירים – ‪Muscular‬‬ ‫גם פעימות הלב, ותנועות במערכת העיכול, שינוי הקוטר בכלי הדם, נעשות על ידי‬ ‫מערכת השרירים.‬ ‫סוגי שרירים:‬ ‫1. שריר חלק – ‪.Smooth‬‬ ‫2. שריר עקוד – ‪.Striated‬‬ ‫3. שריר הלב – ‪.Cardiac‬‬ ‫שרירים חלקים‬ ‫במרכז יש גרעין, והתאים מלאים באלמנטים מתכווצים הנקראים ‪ .Myofibrils‬האלמנטים‬ ‫צריכים להיות בניצב לכיוון התא, על מנת לאפשר התכווצות תקינה.‬ ‫השם חלק הוא מכיוון שלא רואים בו איזשהו מבנה כמו בעקוד.‬ ‫שרירים אלו נמצאים בארבעה מקומות:‬ ‫1. דפנות אברים חלולים – כתוצאה מהתכווצות יש תנועה של מה שיש בתוך האיבר:‬ ‫שלפוחית השתן, מערכת העיכול, רחם.‬ ‫2. דפנות כלי דם – קוטר הדופן של כלי הדם ניתן לשינוי על פי הצרכים השונים.‬ ‫3. עין – מיקוד העדשה, גודל האישון.‬ ‫4. בסיסי השערות – הסמרת שיער.‬ ‫המשותף לשרירים החלקים הוא שהם מעוצבבים על ידי המערכת האוטונומית ולכן אינם‬ ‫תחת בקרה רצונית.‬ ‫כמו כן השרירים האלו פועלים בצורה ריתמית ולא בקצב גבוה כמו פעולות שרירי השלד.‬ ‫שריר הלב דומה לשריר עקוד אך מפינת פעולה דומה לשריר חלק.‬ ‫שרירי השלד - עקודים‬ ‫שריר שקשור לעצמות ועושה את תנועות הגוף, תפקידו:‬ ‫1. תנועה.‬ ‫2. יצירת חום, הומאוסתאזיז של חום הגוף.‬ ‫3. יציבה – גם בזמן עמידה או ישיבה מופעלים שרירים ומתכווצים לטונוס מסויים.‬ ‫מבנה השריר‬ ‫השריר בנוי מקבוצות קבוצות שעטוף במעטפת של רקמת חיבור,ובתוכו אגדים )‪(Fascicle‬‬ ‫של סיבים )‪ (Fiber‬שעטופים גם הם ברקמת חיבור. הסיב למעשה הוא תא. המעטפת‬ ‫שעוטפת את השריר הופכת להיות גיד שמחבר את השריר לעצם.‬
  • 20. ‫סיב השריר‬ ‫אורכו בין מילימטר אחד לארבעים מילימטר וקוטרו בין 01 ל-001 מיקרומטר.היחס בין‬ ‫אורך לרוחב הוא 004:1 דבר שאומר שהתא מאוד חוטי וגדול, ויש לו מספר גרעינים.‬ ‫הגרעינים גרעין נקרא נמצאים מתחת לקרום )הקרום קרוי ‪ ,(Sarcolemma‬הגרעין עטוף‬ ‫)‪(Sarcoplasm‬‬ ‫בתא יש מספר גדול של ‪ Myofibrils‬ומסודרות באותו מנך )לרוחב( כך שנראה פסים לאורך‬ ‫הסיב ולכן קוראים לו עקוב.‬ ‫סביב כל ‪ Myofibrils‬יש רשת הבנויה מצינורות הנקראות ‪.Sarcoplasmic reticulum‬‬ ‫בין ‪ Myofibrils‬יש מיטוכונדריה אשר מביאות את האנרגיה.‬ ‫בתא יש שקעים הקרואים ‪ Tubular System‬הקרובים לרשת על מנת להיות קרובים‬ ‫ל ‪ Myofibrils‬ול- ‪) Sarcoplasmic reticulum‬במבנה של ‪ Triad‬צינור ‪ T‬באמצע ושתי צינורות‬ ‫סארקופלזמיות(.‬
  • 21. ‫מבנה ‪Sarcomere - Myofibrils‬‬ ‫‪ Myofibrils‬בנוי מיחידות מבנה רבות שחוזרות על עצמן, יחידה זו נקראת ‪.Sarcomere‬‬ ‫קיימים שני סוגים של חוטים עדינים מחלבון:‬ ‫1. ‪ – Thickfilament‬מחלבון מיאוזין‬ ‫2. ‪ – Thinfilament‬מחלבון אקטין.‬ ‫המיאזין והאקטין נכנסים אחד בשני, וכך נוצרת ההתכווצות וה- ‪ Sarcommere‬מתכווץ‬
  • 22. ‫שיעור 7 6002/21/30‬ ‫מבנה מולקולרי של אקטין ומיאוזין:‬ ‫האקטין בנוי ממחרוזת כפולה של יחידות מבנה, כל חרוז הוא מולקולה של אקטין.‬ ‫המיוזין דמוי מקל הליכה, קו ובקצה יש וו, יחידות המבנה יושבות במקביל, והבליטה פונית‬ ‫החוצה, לווי הבולטים יש יכולת תנועה בזמן התכווצות.‬ ‫ב‪ Sarcomere‬שני חלבונים עיקריים‬ ‫‪ – Troponin‬עיגולים צהובים בשרטוט.‬ ‫1.‬ ‫‪ – Tropomyosin‬חוטי בשרטוט, במצב רגיל הוא חוסם את הקשר בין אקטין‬ ‫2.‬ ‫למיאוזין.‬ ‫הבסיס הכימי של התכווצות השריר‬ ‫גירוי מגיע מעצב, עובר לסיב השריר קופץ לצומת עצב שריר, ונוצר שינוי של פוטנציאל על‬ ‫גבי הקרום. הקרום קרוב מאוד לרשת ה-‪ .Sacroplasm‬הגירוי שמגיע על גבי מערכת ‪ T‬גורם‬ ‫לשחרור יוני סידן מהרשת ‪ Sacroplasm‬אל הציטופלזמה ואל המיופיברילות.‬ ‫ליוני הסידן יש זיקה אל ה‪ ,Troponin‬כאשר יוני הסידן מתקשרים אליו, חל שינוי מרחבי‬ ‫באקטין שגורם ליצירת קשר בין האקטין למיוזין שמסובב את המערכת ומסיט את‬ ‫ה- ‪ Tropomyosin‬וכך למעשה נוצר הקשר.‬ ‫בשחרור מתרחשת פעולה הפוכה, יוני הסידן נעלמים, משנים את המרחב של האקטין‬ ‫שמסתובב וכן הוא נפרד מהמיוזין.‬ ‫ההתכווצות אינה חייבת להיות מקסימאלית.‬ ‫ללא פירוק ‪ ATP‬לאחר שנוצר הקשר בין אקטין ומיוזין, לא ניתן לבצע את העבודה.‬
  • 23. ‫פעולת השריר.‬ ‫1. התכווצות השריר תמיד תוצאה של גירוי.‬ ‫2. סוגי התכווצויות –‬ ‫‪ – Tonic .a‬התכווצות המשכית חלקית. בכל רגע חלק מהסרקומרים מכווצים,‬ ‫וכתוצאה מכך יש מתח בשריר – טונוס. התכווצות זו אינה מפיקה תנועה‬ ‫)ערות(‬ ‫‪ – Isotonic .b‬התכווצות שבה נמשך המתח בשריר והשריר משנה את אורכו,‬ ‫אך לא משנה את המתח – זו ההתכווצות שמפיקה תנועה )הזזת גוף(‬ ‫‪ – Isometric .c‬התכווצות שבה לא משתנה האורך אלה רק משתנה המתח‬ ‫בשריר – זו התכווצות שאינה מפיקה תנועה )הליכה היא תערובת של‬ ‫איזוטוניק, ואיזומטרית(.‬ ‫‪ – Twitch .d‬התכווצות של עשירית שנייה ויד אחריה הרפיה. לדוגמא: מצמוץ‬ ‫העין(.‬ ‫3. התכווצות איננה תופעה של ‪) All or none‬הכול או לא כלום(. השריר יכול להתכווץ‬ ‫בצורה שונה ובדרגת חומר שונה. חוזק ההתכווצות תלוי במספר פרמטרים:‬ ‫‪ .a‬אורך כללי של סיבי השריר – ככל שיש יותר סרקומרים יהיה חזק יותר.‬ ‫‪ .b‬מספר הסיבים המשתתפים בתהליך.‬ ‫‪ .c‬המצב המטבולי של הסיבים – מכיוון שיש צורך באנרגיה ‪ ,ATP‬יש למצב‬ ‫המטבולי השלכה לגבי ההתכווצות. בפעילות מאומצת כמות הדם והחמצן‬ ‫המגיעות לשריר ולעיתים הן אינן מספיקות להנעת השריר והשריר משתמש‬ ‫בגליקוגן שמתפרק על ידי תסיסה שממנה יצא ה- ‪.ATP‬‬ ‫‪ .d‬עומס – ההתכווצות מותאמת לעומס.‬ ‫4. השרירים יוצרים תנועה על ידי הזזת העצמות, והשריר בדquot;כ פרוקסימאלי, לפרק‬ ‫שהוא מניע. השריר תמיד נמצא על הפרק שקרוב יותר למרכז הגוף.‬ ‫5. השרירים בדquot;כ עובדים בקבוצות. שריר עיקרי ‪ Prime Mover‬לעומת שריר הנגדי‬ ‫‪ .Antagonist‬לעיתים עם השריר העיקרי פועל שריר העזר – ‪.Synergist‬‬ ‫מערכת העיכול – ‪Digestive System‬‬ ‫תפקיד‬ ‫תפקיד מערכת העיכול להכין את המזון שאנו אוכלים לספיגה וניצול בתאי הגוף.‬ ‫רב המזון הוא גם גדול פיזית וגם מסובך כימית מכדי שייכנס לתאים באופן ישיר דרך‬ ‫הקרום. המזון לא יכול לעבור דרך הקרומים של רירית המעי.‬ ‫מערכת העיכול דואגת לפירוק מכאני ושבירה, וגם לפירוק כימי של המזון על מנת שייכנס‬ ‫לתאי המעי, לזרם הדם ומשם ינוצל על ידי תאי הגוף.‬ ‫חלק מהמערכת מבצעת את העיכול – מכני וכימי, בחלק מתבצעת הספיגה.‬ ‫בתהליך זה יש שימוש בפעולת שרירים חלקים – דחיפת תכולת המזון. כמו כן התהליך‬ ‫מבוקר על ידי הורמונים שמיוצרים במערכת העיכול.‬ ‫1. פירוק כימי ומכאני.‬ ‫2. ספיגה.‬ ‫3. סילוק שאריות.‬ ‫4. בקרה – בלוטות אנדוקריניות ואקסוקריניות.‬ ‫5. תנועה.‬ ‫איברי העיכול‬ ‫רב האברים יוצרים צינור שתחילתו בפה וסופו בפי הטבעת. צינור זה נקרא צינור העיכול –‬ ‫‪ ,Gastrointestinal Tract‬לעיתים נקרא ‪.Alimentary Canal‬‬ ‫שאר האברים שקשורים בצינור העיכול נקראים אברי העזר.‬
  • 24. ‫אברי צינור העיכול‬ ‫1. ‪ – Mouth‬פה.‬ ‫2. בלוע שני חלקים – אחד קשור לחיך באף ושייך למערכת הנשימה. ואחד מתחת לחיך‬ ‫– ‪.Oropharynx‬‬ ‫3. ‪ – Esophagus‬ושט.‬ ‫4. ‪ – Stomach‬קיבה.‬ ‫5. ‪ – Small Intestine‬מעי דק.‬ ‫‪ – Duodenum .a‬תרסריון.‬ ‫‪ Gegumum .b‬מעי ריק.‬ ‫‪ – Ileum .c‬מעי עקום.‬ ‫6. ‪ – Large Intestine‬מעי הגס‬ ‫‪ -Cecum .a‬מעי אטום.‬ ‫‪ – Colon .b‬קולון, הוא רב המעי הגס.‬ ‫‪ – Rectum .c‬חלחולת.‬ ‫7. ‪ – Anus‬פי הטבעת.‬ ‫אברי העזר – ‪Accessory Organs‬‬ ‫‪ – Teeth‬שיניים.‬ ‫1.‬ ‫‪ – Tongue‬לשון.‬ ‫2.‬ ‫‪ – Salivary Glandas‬יש שלושה זוגות של בלוטות רוק‬ ‫3.‬ ‫‪ – Parotid .a‬קרוב לאוזן.‬ ‫‪ - Sub Mandibula .b‬מתחת ללסת.‬ ‫‪ – Sub Lingual .c‬מתחת ללשון.‬ ‫‪ – Liver‬כבד.‬ ‫4.‬ ‫‪ – Gallbladder‬כיס מרה‬ ‫5.‬ ‫‪ - pancreas‬לבלב‬ ‫6.‬ ‫‪ - appendix‬תוספתן‬ ‫7.‬
  • 25. ‫שיעור 8 - 6002/21/01‬ ‫מבנה הרקמתי )הסטולוגי( הכללי של צינור העיכול‬ ‫1. השכבה העוטפת את החלל, היא quot;אפיתל פלוסquot; שהוא רירית – ‪ .Mucosa‬מתחת‬ ‫לאפיתל יש מעט רקמת חיבור.‬ ‫2. מתחת לרירית יש תת רירית – ‪ Sub Mucosa‬ובה כלי דם רבים.‬ ‫3. ‪ – Muscularis‬שכבת שרירים. בדquot;כ שכבה זו בנויה משתי שכבות בשתי כיוונים‬ ‫‪ .a‬שרירי רוחב פנימית – הסיבים לרוחב הצינור – ‪ Circularis‬טבעתי.‬ ‫‪ .b‬שרירי רוחב חיצוניים – הסיבים לאורך הצינור.‬ ‫4. ‪ – Serosa‬נסיובית, שכבה העוטפת את הצינור ומגנה עליו. רמה זו המשכית לחלל‬ ‫הבטן שבו יש נוזל.‬
  • 26. ‫בלוטות הרוק‬ ‫מפרישות כ- 59 אחוז מכמות הרוק שמופרשת בפה, שאר ה- 5 אחוזים מופרשים על ידי‬ ‫בלוטות מקרוסקופיות הנמצאות בלחיים הדואגות ללחות הפה. עיקר ההפרשה הוא‬ ‫משלוש זוגות של בלוטות רוק. כמות הרוק המופרשת ביממה היא ליטר‬ ‫‪ -Parotid‬ליד האוזניים.‬ ‫1.‬ ‫‪ – Sub Mandibular‬תת לסתיים.‬ ‫2.‬ ‫‪ – Sub Lingual‬תת לשוניות.‬ ‫3.‬ ‫ברוק יש בנוסף למים יש אנזימים )אלפא עמילז( ומולקולה סוכרית שהיא הריר.‬ ‫תכולת הרוק אינה זהה בהקשר לשלושת בלוטות.‬ ‫ריר‬ ‫אנזים‬ ‫-‬ ‫+‬ ‫‪Parotid‬‬ ‫+‬ ‫+‬ ‫‪Sub Mandibular‬‬ ‫+‬ ‫-‬ ‫‪Sub Lingual‬‬ ‫הבלוטות הן אקסוקריניות שבה צינור מסויים לוקח את ההפרשה.‬ ‫‪ – Parotid‬צינור ליד טוחנת עליונה.‬ ‫‪ – Sub Mandibula‬בתחתית הלשון 2 זוגות‬ ‫‪ – Sub Lingual‬קטנות הרבה יותר, מורכב ממספר צינור אחד.‬
  • 27. ‫הושט - ‪Esophagus‬‬ ‫צינור היורד מהלוע לקיבה, למעשה זה החלק הראשון של צינור העיכול שמבנהו תואר‬ ‫קודם.האפיתל בושט קסקסי רב שכבתי מאוד עבה. עד לקיבה המזון מוצק יחסית, ולכן‬ ‫מהפה ועד הקיבה יש צורך באפיתל עמיד בשחיקה.‬ ‫מהקיבה והלאה האפיתל חד שכבתי, מכיוון שיש תאים מפרישים, ומכיוון שמדובר בחלק‬ ‫מהצינור בספיגה.‬ ‫שרירי הפה הם שרירי פה שאינם חלקים )משורטטים והם רצוניים(.‬ ‫שני הקצוות של צינור העיכול בעלי שליטה רצונית, רב הצינור הפעולה היא אינה רצונית –‬ ‫שרירי חלקים והמעבר בין שני סוגי השרירים, חל המעבר. 3/2 עליונים של הושט, יש‬ ‫שרירי שלד משורטטים, וב- 3/2 אחרים שרירים חלקים )יש שטח חפיפה מסוים(.‬ ‫הושט 52 סנטימנטר יוצא מהלוע חוצה את חלל העליון של בטן – הסרעפת ונפתח בקיבה.‬
  • 28. ‫קיבה – ‪Stomach‬‬ ‫הושט לא נכנס בקצה אלא באיזור צדדי של הכניסה – ‪ .Fundus‬האיזור ביציאה נקרא‬ ‫‪ ,Pylorus‬ואיזור של רב הקיבה נקרא גוף הקיבה.‬ ‫הקיבה נמצאת בצד שמאל קרוב לסרעפת, חלק מהסיבות להרגשת quot;עומסquot; אכילה היות‬ ‫והקיבה לוחצת על הסרעפת – וכך נוצרת תחושת מלאה. הסרעפת לוחצת על הלב,‬ ‫ונוצרת מועקה.‬ ‫שרירי השוער – ‪ – sphincter‬איזור של שרירים טבעתיים הסוגרים את הפתח.‬ ‫בפתחי אברים יש מערכות של שרירים טבעתיים quot;השוערquot;, והן נמצאות, בכניסה וביציאה.‬ ‫שני השוערים במצב התכווצות הפוך – שאחד רפוי השני מכווץ, ובדquot;כ השוער בכניסה‬ ‫נמצא באותו מצב התכווצות של שרירי האיבר.‬ ‫לדוגמא:‬ ‫1. באכילה הכול נכנס לקיבה, תכולת הקיבה ממשיכה במנות קטנות ולכן כל עוד‬ ‫אכלנו השוער פתוח והקיבה רפויה. ביציאה מהקיבה לתרסריון – הקיבה מתכווצת‬ ‫והשוער התחתון נפתח, ואיתו השוער העליון נסגר על מנת למנוע הקאה.‬ ‫2. בשתן, פתחי כניסה בכליות, השתן מתאסף לשלפוחית ורב הזמן השוערים רפויים‬ ‫והשלפוחית רפויה. בהשתנה השלפוחית מתכווצת והשוער התחתון נפתח‬ ‫והעליונים נסגרים.‬ ‫בהקאה- גירוי בלוע נניח, גו הקיבה מתכווץ ללא סגירה של שוער עליון.‬ ‫היסטולוגיה של הרקמה‬ ‫1. רירית.‬ ‫2. תת רירית.‬ ‫3. שכבת שרירים‬ ‫4. ‪.Serosa‬‬ ‫האפיתל חד שכבתי מעוקל כך שנוצרים תאים על פני הקיבה, באפיתל תאים מסוגים‬ ‫שונים.‬
  • 29. ‫באפיתל הקיבה :‬ ‫1. תאים שאחראים על הפרשה של אנזימים ‪.Chief Cells‬‬ ‫2. תאי פריאלטליים – ‪ – Parietal‬תאים המפרישים חומצה ‪ – HCL‬הידרוכלורית, חומצת‬ ‫מלח חזקה אשר מורידה את ה-‪ PH‬ויוצרת סביבה חומצית.‬ ‫3. תאי ריר – נמצאים לאורך צינור כל העיכול ומפרישים ריר.‬ ‫4. תאי הפרשה אנדוקרינית – ישנם תאים המפרישים הורמון האחראי על בקרת פעולת‬ ‫הקיבה.‬ ‫בקיבה 3 שכבות של שרירים, נוספת שכבה פנימית – של שרירים אלכסוניים. היות והקיבה‬ ‫מתכווצת בצורה אגרסיבית – לעירבוב.‬ ‫המעי הדק‬ ‫5.2 סנטימטר ואורכו 6 מטר.‬ ‫חלק ראשון תרסריון – צינור של 52 סנטימטר אחראי על תהליכי פירוק היות ונכנסים‬ ‫אנזימים.‬ ‫חלק שני ריק – יש חיבור שניתן לראות מהתרסריון – בו מתרחשת ספיגת חומרים.‬ ‫חלק שלישי עקום – מעבר רציף עם החלק השני - בו מתרחשת ספיגת חומרים.‬ ‫לאחר מכן במעי הגס נספגים המים והמלחים.‬ ‫שטח הספיגה חייב להיות גדול ככל האפשר ולכן במעי ישנם מבנים המגדילים את שטח‬ ‫הספיגה. דבר זה נעשה באמצעות מספר רמות.‬
  • 30. ‫שטח הפנים של המעי אינו חלק, אלא כפלים כפלים – ‪ Folds‬או ‪ ,Plica‬נראה שהוא כמו‬ ‫שיערות שערות ‪ Villus‬ועליהם הכפלים )שתי רמות של שטח פנים(.‬ ‫האפיתל שבונה את המעי היא חד תאית כך שניתן לבצע ספיגת מולקולות.‬ ‫האיזור בקרום התא שדרכו נכנסות המולקולות אף הוא בנוי מאצבעות ‪ Microvilli‬וגם זה‬ ‫מגדיר את שטח הפנים – לעיתים זה קרוי גם ‪.Brush Boarder‬‬ ‫שטח הפנים האפקטיבי של המעי הוא פי 061 מאם הוא היה צינור חלק. שטח הספיגה הוא‬ ‫58 מטר מרובע.‬ ‫יש תאים שונים שמפרישים הורמונים, יש לשים לב שאין הפרשת אנזימים כי הם מגיעים‬ ‫מהלבלב.‬
  • 31. ‫המעי הגס‬ ‫הרבה יותר רחב קוטרו 6 סנטימטר, והוא קצר – בין 8.1-5.1 מטר, והוא מחולק לשני‬ ‫חלקים:‬ ‫‪ – Cecum‬מתחבר למעי הדק ובו שסתום חד כיווני‬ ‫1.‬ ‫‪ – Culum‬מחולק לארבעה חלקים‬ ‫2.‬ ‫‪ .a‬עולה מחלק תחתון הימני של חלל הבטן עד הכבד – ‪.Ascending Colon‬‬ ‫‪ .b‬עובר מצד מצד ימין לצד שמאל על הטחול – ‪.Transverse colon‬‬ ‫‪ .c‬יורד לאורך צד שמאל – ‪.Descending colon‬‬ ‫‪ .d‬דומה ל- ~ וקרוי – ‪.Sigmoid‬‬ ‫02 סנטימטר אחרונים הם הרקטום והקצה של הרקטום נקרא ‪.Anal canal‬‬ ‫3.‬ ‫היסטולוגיית המעי‬ ‫1. האפיתל ברירית – כמויות גדולות של בלוטות ריר.‬ ‫2. שכבת השרירים – בניגוד למעי הדק שם שרירי האורך מקיפים סביב סביב, במעי‬ ‫הגס שרירי האורך מסודרים ב-3 קבוצות/אגדים שלא מקיפים את כל המעי. לכן‬ ‫נוצרת צורה גלית מסוימת.‬ ‫בקצה פי הטבעת יש ורידים רבים, טחורים זה מצב של הרחבת הורידים.‬ ‫בפי הטבעת שני מערכות שוערים – אחת רצונית ואחת בלתי רצונית.‬
  • 32. ‫שיעור 9 - 6002/21/42‬ ‫‪ – Physiology of digestive system‬מהדורה רביעית – 367 – 177.‬ ‫‪ – Control‬לסכם מושגים.‬ ‫עיכול ספיגה – ללמוד לבד.‬ ‫מערכת הלב וכלי הדם – ‪Cardiovascular system‬‬ ‫כללי‬ ‫מערכת מניעה דם, מורכבת ממשאבת הלב וצינורות – כלי הדם.‬ ‫הגזים מובלים דרך הדם, הדם מוביל את המזון לתאים מחזיר את הפסולת לכיוון הכליות.‬ ‫בדם יש אלמנטים נוספים כגון חלבונים בעלי תפקידים שונים ותאים כגון:‬ ‫1. שורה אדומה‬ ‫‪ .a‬תאי דם אדומים – הובלת הגזים, שקים קרומיים שבו חלבון ההמוגלובין‬ ‫שקושר את החמצן.‬ ‫‪ –Megakaryocytes .b‬תאים גדולים והם המקור של טסיות הדם שמשתתפות‬ ‫בתהליך ההקשה. בהקרשה משתתף גם חלבון דם הנקרא – פברן.‬ ‫2. שורה לבנה – בעיקר מערכת החיסון, התאים נוצרים במערכת הלימפה ומסתובבים‬ ‫בדם.‬ ‫‪ .a‬לימפוציטים.‬ ‫‪ .b‬מונוציטים.‬ ‫‪ .c‬פולימופונוקלארים.‬ ‫עוזרים בהגנה בפני מחלות‬ ‫מבנה הלב‬ ‫שני חללי ה- ‪ Pleura‬וחלל המדיסטינום.‬ ‫הלב נמצא באמצע חלל החזה, והוא נוטה שמאלה ולכן יוצא ששני שליש נמצאים בצד‬ ‫שמאל, ושליש בימין.‬ ‫עצם החזה לפני, עמוד שדרה מאחריו והוא מעל הסרעפת. בין הצלע השניה והשישית‬ ‫)שימושי לדעת בזמן הגדלת הלב(.‬ ‫אומרים כי הצורה והגודל של הלב הוא כגודל אגרוף בעליו, אך אצל תינוקות וילדים‬ ‫צעירים הלב גדול יותר יחסית הגוף )03/1( והמבוגרים 003/1. משקל לב ממוצע הוא 522‬ ‫גרם אצל נשים, ו- 013 אצל גבר.‬ ‫היסטולוגיה – מבנה השכבתי של דופן הלב‬ ‫מעטפת הלב – ‪ Pericard‬בשתי שכבות – נותן הגנה ואפשרות פעולה חלקה.‬ ‫1. קשה מבחוץ.‬ ‫2. שכבה המפרישה נוזל אל הרווח )פנימי יותר(‬ ‫ללב שלוש שכבות:‬ ‫1. חיצוני – ‪ – Epicard‬תאים שמפרישים נוזל לרווח. נוזל סיכה שתפקידו להוריד‬ ‫מהחיכוך )בדומה למעטפת(.‬ ‫2. ‪ – Myocard‬שריר הלב – השכבה הגדולה ביותר – המאפשרת התכווצות.‬ ‫3. ‪ – Endocard‬שכבה פנימית ביותר, השם הכללי הוא ‪ Endothelium‬שהוא למעשה‬ ‫אפיתל, והוא אינו פונה החוצה )קשקשי חד שכבתי(. אשר מצפה את כל מערכת‬ ‫הדם.‬
  • 33. ‫מבנה תאי השריר‬ ‫שריר הלב דומה לשריר חלק מבחינת פעולה ומפוספס מבחינת מבנה, השינויים משריר‬ ‫שלד:‬ ‫1. הגרעינים במרכז התא.‬ ‫2. סיבי שריר הלב מפוצלים – והם מחברים בין סיב לסיב.‬ ‫בלב ארבעה מדורים, התחתונים גדולים יותר נקראים חדרים ‪ Ventricle‬והעליונים קטנים‬ ‫יותר – עליות – ‪.Atrium‬‬ ‫בין שמאל לימין יש מחיצה ואין מעבר ישיר בין צד ימין לצד שמאל למעשה יש שתי‬ ‫משאבות נפרדות. יש מעבר בין עליה וחדר באותו צד.‬ ‫החדר השמאלי דוחף לכל הגוף והימני לריאות ולכן החדר השמאלי עובד קשה יותר, ולכן‬ ‫הדופן שלו עבה יותר.‬ ‫עובי הדפנות )שפירטנו קודם( של החדרים עבים יותר מהעליות היות והחדרים מתכווצים‬ ‫ונמתחים.‬
  • 34. ‫מחזור הדם‬ ‫הלב דוחף את הדם אל הגוף:‬ ‫1. דם יוצא מלעליה שמאלי חדר שמאלי אל הגוף.‬ ‫2. כלי הדם מתפצלים ומגיעים לאיזור הקטן ביותר.‬ ‫3. הדם חוזר לאחר שחלוף גזים, לעליה ימנית.‬ ‫4. חדר ימני.‬ ‫5. ריאות - נטען מחדש בחמצן.‬ ‫6. חוזר לעליה שמאלית, חדר שמאלי‬ ‫7. חוזר חלילה.‬ ‫בגוף יש שלושה כלי דם:‬ ‫1. עורקים – ‪ ,Arteries‬כלי דם המובלים מהלב אל הפריפריה או מלב החוצה.‬ ‫2. ורידים – ‪ – Veins‬כלי הדם שמובילים מהפריפריה חזרה ללב.‬ ‫3. נימים – ‪ – Capillaries‬המקום בו מתבצע שחלוף הגזים, המזון וכו'.‬ ‫עורקים וורידים גדולים יחסית והנימים הם מיקרוסקופיים.‬ ‫דם עורקי – דם טעון בחמצן )אדום(‬ ‫דם ורידי – דם טעון ה- 2‪) CO‬כחול(‬ ‫זאת למעט הריאות - זה הפוך – בורידים הדם עורקי ובעורק הדם ורידי.‬ ‫שסתומי הלב‬ ‫שני זוגות שסתומים:‬ ‫1. בין חדרים ועליות – ‪AV - Artioverticular valves‬‬ ‫2. ביציאה מהחדרים לכלי הדם.‬
  • 35. ‫שסתומי ‪AV‬‬ ‫נקראים גם שסתומי מפרש- נראים כמו מפרשים הקשורים במתרים לתחתית. שדם מגיע‬ ‫מלמעלה – מפרשים יורדים וזה קורה בזמן שהחדר רפוי , שדם מגיע למלטה השסתום‬ ‫נסגר – שהחדר מתכווץ.‬ ‫בצד ימין שלושה מפרשים בצד שמאל שתיים.‬ ‫תפקיד השסתום למנוע דם מהחדרים לעליות בזמן התכווצות.‬ ‫שסתום יציאה לגוף‬ ‫נקראים ‪ – Semi lunar‬חצאי סהר, כיסים תפורים בתוך צינור מבפנים והפתח כלפי מעלה.‬ ‫שהלב מתכווץ, הכיסים נדחפים לדפנות ועובר, שהלב מתרפה, הכיסים מתמלאים והמעבר‬ ‫נסתם.‬ ‫תפקיד זוג זה למנוע החזרה של דם מכלי הדם חזרה לחדרים בזמן שהחדרים רפויים.‬
  • 36. ‫אבי העורקים - ‪Aorta‬‬ ‫שיוצא מהחדר החדר השמאלי‬ ‫אספקת דם ללב‬ ‫דרך עורקים כליליים – ‪ ,Coronary Arteries‬ה- ‪ Aorta‬יוצא מחדר שמאלי ומתפצל לשני‬ ‫עורקים כליליים – מספקים דם ללב.‬ ‫לכל עורק ישנם שני סעיפים וכל חדר מקבל משלושה סעיפים וכל עליה מסעיף אחד בלב‬ ‫)כל אחד נותן לשני חדרים והשני לחדר +עליה(.‬ ‫גורם מוות מספר אחד בעולם במדינות מפותחות הוא בעיות בעורקי הלב, לאחר הסתימה‬ ‫אין לרקמה חמצן ונוצר אוטם שריר הלב.‬ ‫בין סעיפי העורקים נוצרים מעברים וכלי דם שמקשרים )‪ (Anastemoses‬בניהם וכלל‬ ‫שהרשת יותר מסועפת הבעיה פחות קריטית.‬ ‫בזמן פעילות עומס לב ריאה, הגוף צריך יותר חמצן והלב עובד יותר ולכן הוא צורך יותר‬ ‫דם, והדרך שבה הגוף מסתגל הוא על ידי פיתוח כלי הדם הנוספים.‬ ‫מעקף – ‪.Bypass‬‬ ‫מערכת הולכה חשמלית‬ ‫הפקודה להתכווצות הלב נמצאת בלב עצמו, והיא כמובן חשמלית. ונוצרת בתוך הלב.‬ ‫4 מבנים יוצרים ומפזרים את האימפולס:‬ ‫המרכז שנותן את הפקודות להתכווצות נמצא בעליה ימנית ושמו ‪ SA Node‬לעיתים נקרא גם‬ ‫קוצב – ‪ .Pace Maker‬הפקודה עוברת לעליות וגם למבנה אחר שנמצא בין העלייה הימני‬ ‫לחדר השמאלי ונקרא ‪ , AV node‬ה- ‪ AV‬מקבל את פקודה בהשהיית זמן.‬ ‫מה- ‪ AV‬הפקודה עוברת לקבוצות סיבים )‪ (AV Bundle‬דרך המחיצה בין החדרים ובקצה יש‬ ‫פיצל לסיבים קטנים )‪ (Purkinji‬שנותנים את הפקודה לכל שריר הלב.‬ ‫בלב קודם מתכווצות העליות ואחquot;כ החדרים – לא יחד.‬
  • 37. ‫קצב הקוצב לא תלוי רק בו, הוא קצב בסיסי שעליו יש שינויים.‬ ‫המרכזים החשמליים בנויים מסיבי שריר שעברו שינוי וכעת הם רק מעבירים חשמל.‬ ‫כלי הדם‬ ‫עורקים – ‪.Anteries‬‬ ‫עורקיות – ‪Arterioles‬‬ ‫ורידים - ‪Veins‬‬ ‫ורידונים – ‪Venules‬‬ ‫מבנה כלי דם‬ ‫שלוש שכבות זהות בעורק והוריד.‬ ‫1. שכבה חיצונית – רקמת חיבור אשר מגינה מבחוץ – ‪- Tunica Adventitia External‬‬ ‫2. ‪ – Tunica Media‬שכבת שרירים – כלי הדם ניתנים לשינוי קוטר.‬ ‫3. ‪ – Tunica Interia‬שכבת ‪ Endothel‬המכילה בעיקר שכבה אחת של תאים שטוחים.‬ ‫דופן העורק עבה מהוריד – המפתח של העורק קטן.‬ ‫בעורק שכבה הכי עבה היא שריר ובוריד השכבה החיצונית.‬ ‫בעורק, בשכבת השרירים יש שכבה של סיבים אלסטיים – ‪.Elastica‬‬ ‫בורידים לאורך הדפנות מוצאים שסתומים כמו ביציאה לכלי הדם.‪Semiluna‬‬ ‫העורק ישמור על צורתו ללא דם, והוריד ישתטח.‬ ‫שיעור 11 - 6002/21/13‬ ‫מבנה נמיות‬ ‫בנויות רק מ- ‪ Endothel‬חד שכבתית קשקשית‬ ‫המחסום חייב להיות הקטן ביותר על מנת לאפשר דיפוזיה.‬
  • 38. ‫ישנן נמיות שבהן יש חורים – זה למקומות שיש חדירות גבוהה מאוד – כמו בכליה.‬ ‫איזור מיקרוסירקולציה – אספקת דם באיזור לתאי הרקמה באותו איזור.‬ ‫האיזור מוזן על ידי עורקית, הניקוז על ידי ורידות. את העורקית והורידות מחברות אוסף‬ ‫נמיות.‬ ‫בנמיות יש למעשה גם מחומצן וגם לא – קצה עורקי וורידי בהתאם.‬
  • 39. ‫ישנן טבעות שריריות על העורקים במקומות ההתחברות של הנימיות – כמעין שוערים‬ ‫‪ – Precapillary Sphincter‬ושם יש את בקרת הדם הנימית.‬ ‫אורך הנימית מילימטר אחד, נימיות כיום בכל מקום בגוף, הגיעו לחישוב שבגוף 01 בחזרת‬ ‫11. כלומר 000,001 קילומטר.‬ ‫מבנה העורק הראשי – ‪ – Aurta‬אבי העורקים‬ ‫יוצא מהחדר השמאלי כלפי מעלה, עושה קשת יורד לאורך הגוף עד למפסעה ומתפצל,‬ ‫לאורך הדרך יש התפצלויות לעל האיברים‬
  • 40. ‫מהקשת יוצאים כלי הדם לראש והידיים, ולמטה מתפצל לשתי הגפיים.‬ ‫העורקים שעולים כלפי מעלה נקראים – ‪ ,Carotid‬ימני ושמאלי. לאחר מכן כל ‪Carotid‬‬ ‫מתפצל לשניים – סעיף אחד נכנס לגולגולת ונקרא ‪ , Internal Carotid‬וזה שיישאר בחוץ‬ ‫ויספק דם לפנים יקרא - ‪.External Carotid‬‬ ‫העורקים שהולכים לידיים נקראים עורקים תת בריחיים ואחquot;כ שמם משתנה.‬ ‫יש לזכור - עורקי הריאה יוצאים מחדר הימני והוא מעביר דם ורידי עשיר ב- 2‪.CO‬‬ ‫ההתפצלות הראשונה היא לעורקים הכליליים שמספקים דם ללב.‬ ‫וריד ראשי- ‪ – Vena Cava‬וריד נבוב‬ ‫לוריד שני סעיפים – עליון ותחתון שמתאחדים בכניסה לעליה הימנית )מקום זה נקרא‬ ‫‪(Sinus‬‬ ‫ההבדלים מערכת עורק וריד‬ ‫המערכת הורידית מסועפת יותר.‬ ‫ישנם ורידים שטחיים יותר ועמוקים יותר, לעיתים אצל נשים יש הרחבת ורידי הרגליים אחרי‬ ‫הריון, אחת מהדרכים הם פשוט להרוס את הורידים – ואז המסלול החיצוני ישא בעומס‬ ‫החזרת הדם.‬
  • 41. ‫מחזור דם עוברי‬ ‫העובר אינו נושם דרך הריאות אלא דרך השליה.‬ ‫לשליה שני חלקים אימהי ועוברי.‬ ‫מהעובר מגיע הדם דרך חבל הטבור, השחלוף מתבצע בשליה. מבחינה מסויימת השלייה‬ ‫בעובר דומה לריאות האדם.‬ ‫חבל הטבור בעל שלושה צינורות.‬ ‫דם מחומצן מהשליה‬ ‫כלי הדם נכנס לגוף ומתחבר לוריד הכבד.‬ ‫משם לוריד הראשי.‬ ‫משם לעליה ימנית.‬ ‫מעליה ימנית פיצול‬ ‫בין עליה שמאלית לימנית יש חור ששם עובר הדם.‬ ‫משם לחדר שמאלי ולכל הגוף.‬ ‫חלק מהדם לא עובר לעליה השמאלית אלא לחדר הימני וממנו לריאות – למרות שאינם‬ ‫מחמצנות, הן עדיין צריכות חימצון.‬ ‫ההחזר לשליה‬ ‫מעורקי הרגליים – מכיוון שיש שניים יש שלושה צינורות בחבל הטבור.‬ ‫המערכת הזו פחות יעילה היות ואצל מבוגר כל הדם עובר בריאות, ואצל התינוק לא כל‬ ‫הדם שמגיע לוריד חוזר – חלקו הולך לרגליים ולא בכל סיבוב הדם עובר בריאות.‬
  • 42. ‫דרגת חימצון הדם של העובר נמוכה יותר.‬ ‫עם הלידה:‬ ‫1. נסתם המעבר בין עליה שמאלית לימנית.‬ ‫2. חבל הטבור מתנוון וכלי הדם הופכים לחוטים.‬ ‫עם הבכי הריאות מתחילות לעבוד, וזמן קצר לאחר הלידה מחזור הדם הופך רגיל.‬ ‫לעיתים זה לא קורה באופן תקין, ויש דליפה מצד ימין לצד שמאל שגורמת לבעיות.‬ ‫מנגנוני בקרה‬ ‫1. בקרה כללית – מנגנונים לשמירת לחץ דם.‬ ‫2. ויסות מקומי - מכיוון שאין מספיק דם לווסת מקסימום לכל האברים כל הזמן, מערכת‬ ‫הבקרה דואגת לספק את הדם בהתאם צרכים של הגוף.‬ ‫על מנת לא לפגוע באיברים אחרים – קיימים מאגרי דם. קיימים איברים – בצד הורידי‬ ‫של איברי הבטן והעור, שיכולים להכיל כמויות משתנות של דם – וזה מה שיספק את‬ ‫הדם הנוסף לאזורים שצריך – עקב פעילות תאים גדולה יותר.‬ ‫הקצב הסופי תלוי בקוצב הלב אך יש גורמים נוספים שמשפיעים על זאת.‬ ‫בגזע המוח ישנם מרכזים חיוניים – שאחראים על הפעולה הבלתי רצונית, בין היתר ישנם‬ ‫שני מרכזים שקושרים לפעולת הלב:‬ ‫1. מרכז זירוז פעולת הלב – ‪ – Cardioaccelerating Center‬דרך הסימפטטית,‬ ‫נוירואפינפרין, ככל שיש יותר נוירוטרמסמיטורים הלב יפעל מהר יותר.‬ ‫2. מרכז עיכוב פעולת הלב – ‪ – CardioInhibitory Center‬דרך הפרה-סימפטטית, ‪Ach‬‬ ‫מעכב.‬ ‫הקצב הסופי הוא קצב בסיסי – שמביא בחשבון את האימפולסים מהמערכות הנquot;ל, והוא‬ ‫קצב מאזן של האיפולסים הללו.‬
  • 43. ‫מרכזים גבוהים )רגשות(‬ ‫הקצב הסופי נקבע גם בהשפעה המוח הגדול התרגשות, כעס, חרדה שמעלים את‬ ‫הדופק, רווחה גורמת להורדת קצב הלב.‬ ‫פעילות גופנית וטמפרטורת העור מעלה את הדופק.‬ ‫בקרת לחץ דם כללית לגוף‬ ‫לחץ הדם הוא פונקציה של נפח הדם בצירקולציה.‬ ‫לחץ הדם תלוי:‬ ‫1. בלב – ‪ – Cardiac Output‬נפח הדם המוצא מהלב בדקה – הוא מכפלה של הנפח‬ ‫של פעימה אחת כפולה קצב– ‪Stroke Vol. * Heart Beat‬‬ ‫קצב הפעימות ניתן לשינוי ומכאן נובע שמקצב פעילות הלב ניתן לשנות את לחץ‬ ‫הדם.‬ ‫גם נפח פעימה אחת ניתן לשינוי בהתאם לנפח הלב בפעימה הקודמת.‬ ‫2. בכלי הדם – התנגדות היקפית – ‪ – Peripheral Resistance‬התנגדות המערכת תלויה‬ ‫בדברים הבאים:‬ ‫‪ .a‬צמיגות הדם – קבוע באופן נורמלי.‬ ‫‪ .b‬קוטר כלי הדם – משתנה.‬ ‫שיעור 21 - 7002/10/70‬ ‫זרימת הדם בכלי הדם‬ ‫חדר שמאלי, אורטה, עורקים גדולים, בינוני, עורקיקים, נמיות, ורידים.‬ ‫הזרימה היא עם מפל הלחצים בחדר הלחץ גבוה, ובורידים נמוך יותר.‬ ‫לחץ הדם נמדד ב- ‪ ,mmGH‬מילימטר כספית.‬ ‫1. בחלק העורקי הגל יש שני מדדים – כשלב מתכווץ ומתרחב.‬ ‫הירידה התלולה ביותר בלחץ היא בעורקיות, ולכן זהו המקום הטוב ביותר לבקרה‬ ‫היות והעורקית משנה את קוטרה בהתאם ללחץ.‬ ‫‪ .a‬שיפוע תלול – שינויים יתבטאו בקיצוניות.‬ ‫‪ .b‬יש לבצע בקרה דווקא שיש שינויי לחצים.‬ ‫2. לחץ דם ‪ – Systolic‬בזמן כיווץ הלב‬ ‫3. לחץ דם ‪ -Diastolic‬בזמן התרחבות הלב.‬ ‫4. מהנמיות הלחץ לא משתנה )לא מתנדנד(‬ ‫5. הדם חוזר בלחצים מאוד נמוכה – כמעט 0 – הדם חוזר לעליה הימנית בלחץ אפסי.‬ ‫הלחצים קטנים מאוד, ובהמשך נסביר, איך זה הגיוני שדם מגיע מהרגליים ללב.‬
  • 44. ‫ניתן לווסת את לחץ הדם עquot;י שינוי קוטר העורקיות‬ ‫שינוי קוטר העורקיות אחראי לויסות הדם, לויסות מקומי – לספק כמויות משתנות בהתאם‬ ‫לצרכים, וגם כמערכת בקרה לתיקון וויסות לחץ הדם באופן כללי.‬ ‫לסיכום:‬ ‫רפלקסים בקרתיים‬ ‫1. ‪Cardiac Presso Reflex‬‬ ‫רפלקס שבתגובה לעליית לחץ הדם, יסגור מעגל שסופו יהיה ירידת לחץ הדם. יש צורך ב:‬ ‫1. חיישנים – בדפנות העורקים הראשיים )אורטה וקרוטיד( – ‪.baroreceptors‬‬ ‫2. מרכז בקרה – סימפטתית ופרה סימפטתית.‬
  • 45. ‫3. הוצאת פקודות בהתאם – לשינוי קצב והורדת לחץ הדם.‬ ‫במידה ולחquot;ד עלה – העלייה מגיעה למרכזי בקרה, בתגובה יוצאים אימפולסים )סימפטי‬ ‫ופרה סימפטטי(, ויותר אימפולסים פרהסימפטטי וכתוצאה מכך ירידת קצב פעולת הלב,‬ ‫וירידה בלחץ הדם.‬ ‫2. ‪Vasomotor Presso reflex‬‬ ‫מערכת בקרה השומרת על לחץ הדם על ידי שינוי קוטר כלי הדם.‬ ‫הקדמה – מאגרי הדם‬ ‫יש מקומות שיכולים להכיל כמויות מסוימות של דם. על מנת לספק דם לאיברים שזקוקים‬ ‫לדם נוסף בפעילות.‬ ‫אברי הבטן והעור – יכולים להכיל כמויות משתנות של דם. רב הדם נמצא במערכת‬ ‫הורידית – שני שליש.‬ ‫בפעילות גופנית נראה כי האיברים מקבלים כמעט אותה כמות של דם, משמע יש מאגר‬ ‫ממנו הדם נלקח לשרירים ולעור.‬ ‫ועכשיו הרפלקס‬ ‫לquot;ד עולה --< חיישנים חשים בעליה --< הודעה למרכז ויסות קוטר כלי הדם --< מערכת‬ ‫סימפטתית בלבד!‬ ‫תהליך הורדת לחץ הדם:‬ ‫1. פחות אימפולסים סימפטטים לאברי מאגרי הדם.‬ ‫2. הרחבת כלי הדם באברים אלה.‬ ‫3. יותר דם באיברים אלה.‬ ‫4. פחות דם חוזר ללב.‬ ‫5. ‪ Cardio Output‬יורד.‬ ‫6. לquot;ד.‬ ‫3. ‪Vasomaotor Chemoreflex‬‬ ‫רפלקס כימי.‬ ‫שהנשימה יורדת או שרמת החמצן בדם יורדת )פחות חמצן או יותר 2‪ ,(CO‬מופעל רפלקס‬ ‫שמחזיר יותר דם ללב.‬ ‫פיצוי בירידת החמצן, יהיה החזרת יותר דם ללב.‬
  • 46. ‫המרכז הוא מרכז ויסות קוטר כלי הדם שמקבל גם חיישן כימי.‬ ‫שלושת מערכות הבקרה פועלות על כל הדם.‬ ‫4. בקרה מקומית של עורקיות‬ ‫5. ‪– Medullary Ischemic Netex‬‬ ‫רפלקס שפועל בזמן חוסר אספקת דם למדולה, היות וזה המקום של כל מרכזי הבקרה.‬ ‫רפלקס זה בעל פעולה נמרצת מאוד, ומפצה מאוד מהר במידה ויש מחסור בדם. זהו‬ ‫מנגנון חירום.‬ ‫בקרות 4 ו- 5 הן מקומיות.‬ ‫ההחזר הורידי ללב‬ ‫מפל הלחצים בצד הורידי לא יכול להרים פיזיקלית את הדם מחלקי הגוף התחתונים.‬ ‫לכן יש לגרום לעלייה בלחץ – עליית המפל לכיוון הלב:‬ ‫1. נשימה – בזמן נשימה הסרעפת יורדת וחלל החזה עולה והבטן יורדת ולכן יש מפל‬ ‫לחצים לכיוון הריאות.‬ ‫2. תנועת שרירי השלד – כלי הדם נמצאים בין השרירים, כאשר שרירים מתכווצים הם‬ ‫לוחצים על כלי הדם, והורידים מתכווצים עקב כך )נפחסים( והדם עולה מעלה‬ ‫עקב השסתומים.‬ ‫בעמידה ממושכת, הדם נותר ברגליים )רגליים כבדות(.‬ ‫לחץ הדם ומדידתו‬ ‫1. ‪ – Systolic‬לחץ דם בזמן התכווצות החדרים.‬ ‫2. ‪ – Diastolic‬לחץ דם בזמן הרפיית החדרים.‬ ‫לחץ הדם על כלי הדם.‬ ‫במדידת לחץ דם, יוצרים לחץ מבחוץ לעורק )ניפוח( עד לערך גבוה מאוד, ולאט לאט יורד‬ ‫הלחץ, עד ששומעים את הפעימה הראשונה של הדם שעוברת – בנקודה זו זה הלחץ ה-‬ ‫‪ ,Systolic‬לאחר מכן ממשכים לשחרר, עד ששומעים את הפעימה השניה.‬ ‫ההפרש בין שני הלחצים – ‪ Pulse Pressure‬גם הוא חשוב.‬ ‫המספר הגבוה נותן אינפורמציה לגבי הלב.‬ ‫המספר הנמוך נותן אינפורמציה על התנגדות כלי הדם.‬ ‫במחלות שונות – גם ההפרש יכול להשתנות. כאשר ה- ‪ Systolic‬גבוה מהנורמה וה-‬ ‫‪ Diastolic‬נמוך מהנורמה – יש בעיה במסתם האורטה.‬
  • 47. ‫ככל שקוטר הצינור גדול יותר מהירותו גדולה יותר, תנועת הדם האיטית ביותר צריכה‬ ‫להיות בנמיות:‬ ‫מערכת הלימפה‬ ‫מערכת העובדת במקביל להחזר הורידית‬ ‫למערכת שני תפקידים:‬ ‫1. חיסוניות – יצירת תאי דם לבנים.‬ ‫2. שמירה על מאזן הנוזלים – מערכת הלימפה עובדת במקביל למערכת הורידית.‬ ‫יותר מים צריכים לצאת מאשר לחזור, ומים צריכים להצטבר ומישהו צריך להחזיר אותם.‬ ‫מערכת הלימפה אחראית על פעולה זו במקביל לורידים.‬ ‫החדירות של כלי הלימפה גדולה יותר מכלי דם, וזה מאפשר תוספת להומאוסטזיז, חומרים‬ ‫כמו שומנים במע' העיכול, חלבונים, וחלקיקים – נכנסים למערכת הדם דרך הלימפה‬ ‫)הלימפה מתנקזת לשם(.‬ ‫הבדל בין מע' הדם ללימפה‬ ‫1. מחזור הדם סגור )חדר שמאלי, וחזרה אליו(‬ ‫2. פתוח – צד אחד בפריפריה וצד שני בדם.‬ ‫3. ללימפה אין איבר שרירי, המשאבה הם אותם פקטורים שדואגים להחזר הורידי‬ ‫ללב )הפעלת שרירים ונשימה(.‬ ‫4. במערכת הלימפה, הדפנות דקים ומעיכה חזקה, פעילות גופנית מעלה את זרימת‬ ‫הלימפה בין פי 8 -01 ועד אפילו פי 51.‬ ‫הלימפה מעבירה ‪ ,125ml‬בערך שלושה ליטר ליום.‬
  • 48. ‫אברי המערכת‬ ‫1. נוזל הלימפה.‬ ‫2. כלי הלימפה – דומה לורידים.‬ ‫3. קשרי לימפה – בלוטות לימפה.‬ ‫4. אברי לימפה גדולים‬ ‫‪ .a‬טחול.‬ ‫‪ .b‬שקדים.‬ ‫‪.Thymus .c‬‬ ‫נוזל הלימפה‬ ‫מכיוון שהמערכת מנקזת את האזורים הפריפריים של הגוף, הרכב הנוזל מאוד דומה‬ ‫להרכב הנוזל החוץ תאי. תוך כדי התקדמות מהפרי' לכיוון המרכז, הריכוז של החלבונים‬ ‫בנוזל עולה, ועולה בעיקר, בזמן המעבר דרך הכבד והמעי הדק.‬ ‫כלי הלימפה‬ ‫המבנה דומה למבנה הורידים, יש להם דופן דקה יותר, יש להם הרבה יותר שסתומים,‬ ‫וחדירותם הרבה יותר גדולה.‬ ‫חדירות נמיות הלימפה הרבה יותר גבוה מנמיות הדם. הנוזל מחלחל בין התאים, ולכן‬ ‫מאפשר מעבר של חומרים בעלי משקל מולקולארי יותר גדול.‬ ‫הלימפה הולכת בצינורות הולכים וגדלים, ותפקידה להחזיר חלק מהנוזלים לרקמות‬ ‫במקביל להחזר הורידי.‬
  • 49. ‫כלי הלימפה הגדולים בנויים כמו ורידים, הצינורות הולכים ומנקזים לצינורות גדולים, עד‬ ‫שבסופו של דבר יש שני צינורות עיקריים, בצורה לא סימטרי:‬ ‫1. רביע ימני של הגוף – ‪ – Right Lymphatic Ducts‬רביע עליון ימני.‬ ‫2. שלושת רבעי על ידי מוביל ‪ - Toracic duct‬חלק תחתון ואיזור שמאלי עליון – מוביל‬ ‫החזה.‬ ‫שניהם מתנקזים לורידי התת בריחי.‬ ‫קשרי לימפה – בלוטות למפה‬ ‫נמצאים בנקודות צומת, יש להם מספר צינורות כניסה – ‪ Afferent Duct‬ונקודת יציאה אחת–‬ ‫‪.Efferent‬‬ ‫מבנים עגולים דמויי שעועית – קוטרם בין מילמטר ל- 02 מילימטר, עטופים בקופסית‬ ‫סיבית שחודרת לתוך הקשר ומחלקת אותו לסגמנטים.‬ ‫לקשר שני תפקידים:‬ ‫1. חיסוניות – ‪ – Hematopoiesis‬יצירת תאי דם לבנים, נוצרים תאים לבנים ויוצאים‬ ‫לדם, כלומר יש מרכזים שבהם כל הזמן נוצרים תאים לבנים. מרכזים אלו קרויים‬ ‫מרכזי נבט – ‪ ,Germinal Centers‬תא הנבט מתחלך במיטוזה אך רק אחד מהם הופך‬ ‫לתא דם והשני נשאר ולא מתמיין ונשאר ליצירת התאים הלבנים הבאים.‬ ‫2. הגנה – ישנם סינוסים ובהם תאים בלעניים לאורך הדפנות, בעלי כושר בליעה‬ ‫ותפקידם לנקות את לימפה מגורמים מזהמים )בגלל שזו מער' עם חדירות גבוהה(.‬ ‫קשרי הלימפה לא מפוזרים באופן אחד בגוף אלה מפוזרים בגוף בקבוצות.‬
  • 50. ‫איברי הלימפה הגדולים‬ ‫1. ‪Tymus‬‬ ‫• ממוקם בחלל המדיאסטינום צמוד ללב. זה האיבר האחרון בגוף שהתגלה תפקידו.‬ ‫• לפני לידה מייצר תאי דם לבנים.‬ ‫• אחרי לידה מפריש הורמון שקשור להבשלת תאים לבנים, הופך לימפוציטים לתאי‬ ‫פלסמה שיוצרים נוגדנים.‬ ‫• גודלו המקסימלי בגיל ההתבגרות ואחquot;כ הופך לשומן.‬ ‫2. טחול -‬ ‫• בחלק העליון של חלל הבטן בצד שמאל.‬ ‫• למרות שנחשב איבר לימפה הוא מחובר למערכת הדם ולא הלימפה‬ ‫• מיקומו וגודלו משתנים בהתאם למצב החיסוני של הגוף – זיהום ויראלי מגדיל אותו‬ ‫היות ואחד מתפקידיו הוא ליצור תאים לבנים.‬ ‫• תפקידיו:‬ ‫1. הגנה – נמצא כמות גדולה של תאים לבנים כולל מקרופאגיים )בלעניים(‬ ‫שמנקים את הדם.‬ ‫2. המטופואיסיס – יציאת תאי דם לבנים למרות שיוצר גם אדומים לפני‬ ‫הלידה.‬ ‫3. מאגר דם – יכול להכיל כמויות שונות של דם, הוא יכול כמעט להכפיל את‬ ‫כמות הדם )053-002(.‬ ‫4. הרס כדוריות אדומות – כל 021-001 יום כדוריות אלו מתחלפות היות ומבנה‬ ‫הקרום שלו משנה. מחזור ההמוגלובין נעשה בטחול, המוגלובין ממוחזר‬ ‫ומוחזר למח העצם על מנת ליצור תאים אדומים.‬ ‫5. אפשר לחיות בלי טחול‬
  • 51. ‫מערכת הנשימה‬ ‫אחראי על שיחלוף הגזים, כלומר אברי מע' הנשימה החוברים בטור, והשחלוף נעשה אך‬ ‫ורק עquot;י המבנה הסופי של המערכת.‬ ‫במערכת הנשימה 6 איברים:‬ ‫עליונות‬ ‫1. אף – ‪.Nose‬‬ ‫2. לוע – ‪pharynx‬‬ ‫3. גרון – ‪Larynx‬‬ ‫תחתונות‬ ‫1. קנה - ‪Trachea‬‬ ‫2. סימפונות - ‪Bronchi‬‬ ‫3. ריאות -‪Lungs‬‬ ‫‪Nose‬‬ ‫בחלל האף יש 3 quot;מדפיםquot;.‬ ‫האף מחולק לאורך ומחולק לרוחב על ידי 3 מדפים – ‪ .Concha‬שהאוויר נכנס מהאף הוא‬ ‫עובר בצמוד לרירית האף )אפיתל של האף ובו גם ריר – האפיתל הזה מיוחד(, מה שנותן‬ ‫כמה יתרונות.‬ ‫האפיתל הוא נשימה – ‪ – Respiratory Epithelium‬שנמצא באף, בקנה ובברונכי. אפיתל זה‬ ‫מורכב משני תאים:‬ ‫1. תאי גביע מפרישי ריר.‬ ‫2. תאים ריסניים – ‪ – Cilia‬שערות קטנטנות על התאים. הריסים נעים כמו משוטים,‬ ‫ומניעים את הריר. תפקידם הוא ניקוי –‪) Mucociliary Clearance‬ריר, ריסים( והם זזים‬ ‫פנימה לגוף. גורמים שעשויים לגרום לזיהום – מסולקים מהדרך. מה שמביא‬ ‫לתנועה זה שני חלבונים שנעים זה כנגד זה.‬ ‫תפקידי האף‬ ‫1. סינון – סינון גז על ידי שערות חיצוניות, סינון עדין על ידי אפיתל ריר.‬ ‫2. חימום – האף עשיר בכלי דם, ולכן מתחמם, ותהליך השחלוף טוב יותר עקב‬ ‫החימום שלהם.‬
  • 52. ‫3. לחלוח – באף יש ריר – ולכן שנכנס משם קולט את אדי המים וזה מוסיף ליעילות‬ ‫השחלוף.‬ ‫4. חוש הריח.‬ ‫לוע‬ ‫תפקידו מוכוון האוויר לקנה והמזון לוושט, יש משפך שרירים.‬ ‫‪Larynx‬‬ ‫בו יש מתירי קול.‬ ‫הקנה מתפצל לשני הסימונות הראשיים. הקנה הוא צינור שרירי שמצופה האפיתל נשימתי‬ ‫מבפנים ומחוזק על ידי טבעות סחוס. הטבעות אינן שלמות )‪ (C‬כדי לאפשר תנועתיות‬ ‫מסויימת.‬ ‫סימפון הימני גדולה יותר וזוויתה גדולה יותר, היות וקיימים מקרים שתינוקות וילדים קטנים‬ ‫מכניסים )אוכל קטן( לשם, ברב המקרים האלה, מוצאים את הגוף הזר בריאה הימנית.‬ ‫סימפונות - ‪Bronchi‬‬ ‫הסימונות הולכות ונהיים דקים יותר ובקצה מתבצע השחלוף.‬ ‫1. סימפונות ראשיים.‬ ‫2. סימפונות משניים.‬ ‫3. סימפונות שלישוניים.‬ ‫4. ‪Terminal Bronchi‬‬
  • 53. ‫דומים לקנה אך כמות הסחוס יורדת ככל שנהיים קטנים יותר, בברונכיולים אין סחוס‬ ‫בכלל.‬ ‫שיעור 41 - 7002/10/12‬ ‫‪ – Bronchial Tree‬מבנה סימפונות ואלואולים.‬ ‫‪ – Bronchiole‬ברונכיאולים קטנים.‬ ‫‪ – Alveolar Duct‬הענף או העוקץ שמחזיק את האשכול.‬ ‫‪ – Alveolar Sack‬האשכול בו יש את האלמנטים הקטנים הנקראים ‪ – Alveoli‬נאדיות הריאה‬ ‫ההתחלה של שני הסימפונות הראשיים נמצאים בריאות.‬ ‫מבנה הריאות‬ ‫ממלאות את חללי ה- ‪ .Pleora‬לפי הפיצול של הסיפונות הראשונים והשניים מחלקים את‬ ‫הריאות לחלקים הנקראים אונות.‬ ‫בראיה ימנית 3 אונות, בשמאלית 2 אונות. כל אומה מחולקת לסנגמנטים. בימנית 01‬ ‫ובשמאלית 8.‬
  • 54. ‫מבנה נאדיות הריאה‬ ‫‪ Alveoli‬נעשה השחלוף בין האוויר לנמיות הדם.‬ ‫האוויר שמגיע מבחוץ צריך לעבור לדם.‬ ‫דפנות ה- ‪ Alveoli‬בנויים באפיתל שטוח חד שכבתי, נמיות הדם גם הן אנדותל שטוח חד‬ ‫שכבתי. למעשה יש מחסום חדירות הנקרא- ‪ – Respiratory membrane‬העובר את מחסום‬ ‫הרקמות שבין הנמיות ל ‪.Alveolus‬‬ ‫על גבי האפיתל של נאדית הראיה ישנו נוזל שמכיל חומר שתפקידו להוריד את מתח‬ ‫הפנים. חומר זה נקרא ‪ Surfactant‬והוא חומר דמוי סבון.‬ ‫מתח הפנים נוצר כתוצאה מקשר בין מולקולות סמוכות של שטח פני נוזל )כמו להניח‬ ‫סיכה על פני כוס מים(.‬ ‫מתח הפנים צריך להיות נמוך יחסית:‬ ‫1. מתח פנים גבוה תגרום להתקפלות הנאדיות.‬ ‫2. מתח הפנים מפריע מעט לדיפוזיה.‬ ‫בנוסף יש בריאות תאים בלעניים.‬
  • 55. ‫פיזיולוגיה של נשימה‬ ‫הגדרות‬ ‫‪ – Ventilation‬איוורור, מורכב משני תהליכים:‬ ‫1.‬ ‫הכנסת אויר – שאיפה ‪Inspiration‬‬ ‫‪.a‬‬ ‫הוצאת האוויר נשיפה ‪.Expiration‬‬ ‫‪.b‬‬ ‫חוק בויל = ‪P*V= C‬‬ ‫2.‬ ‫אויר נכנס מחוץ לראיות כלומר הלחץ בחוץ גדול יותר, וההפך בנשיפה. התנועה תמיד עם‬ ‫מפל הלחצים )גבוה לנמוך(.‬ ‫שאיפה‬ ‫בשאיפה הסרעפת מתכווצת ויורדת כלפי מטה וציר האורך של חלל החזה גדל, ועקב‬ ‫שרירי הצלעות גם לרוחבו, וכן גם לעומק. על פי חוק בויל עקב חלל גדל, הלחץ יורד.‬ ‫הלחץ יורד בערך כ- 6 מילימטר מחתחת ללחץ אטמוספרי. בתquot;א בזמן שאיפה הלחץ‬ ‫בחזרה יורד ל- 457 מquot;מ כספית. בגלל שהלחץ קטן, הריאות מתמלאות אוויר כי הלחץ‬ ‫בריאות הוא 757.‬ ‫נשיפה‬ ‫הסרעפת מתרפה, הצלעות יורדות הנפח קטן, הלחץ עולה.‬ ‫בחלל החזה הערך עולה ל- 657, ובריאות הלחץ עולה ל- 367. נוצר מפל לחצים של 3‬ ‫מילימטר לכיוון הפוך והאוויר יוצא החוצה.‬ ‫• מפל לחצים תמיד של 3 מילימטר.‬ ‫• בחזה תמיד הערך נמוך מהלחץ האטמוספרי.‬ ‫למה?‬ ‫1. אם הלחץ הריאות יהיה שווה ללחץ האויר, הריאות תתכווצנה.‬ ‫דקירה בחלל החזה יוצרת מאזן לחצים בחלל החזה לאטמוספרה, והריאות מתמוטטות.‬ ‫בנשימה מאומצת, הערך בריאות יכול לעלות מעל 001 מילימטר.‬
  • 56. ‫נפחי הריאה‬ ‫נפח האוויר שנכנס לריאות חשוב מאוד היות ואחרת השחלוף לא יהיה נורמאלי. המכשיר‬ ‫שבו מודדים את נפח הריאות הנכנס והיוצא נקרא ‪.Spirometer‬‬ ‫כמות האוויר בנשימה רגילה שנכנסת ויוצאת נקראת ‪ .TV – Tidal Volumes‬ערכה‬ ‫1.‬ ‫הוא בערך חצי ליטר.‬ ‫הנפח הרזרבי של השאיפה – ‪ – IRV – Inspiration Reserve Volume‬גודלו בסביבות‬ ‫2.‬ ‫3 ליטר. כלומר מעבר לחצי ליטר ניתן להכניס בשאיפה עמוקה עוד 3 ליטר.‬ ‫נפח רזרבי של נשיפה – ‪ – ERV – Expiratory Reserve Volume‬גודלו 1 – 2.1 ליטר.‬ ‫3.‬ ‫אחרי הוצאת כל האוויר עדין יש נפח שארי – ‪ RV – Residual Volume‬וערכו כ 2.1‬ ‫4.‬ ‫ליטר.‬ ‫‪ – Dead Space‬נפח האברים שלא משחלפים, ונמצאים בתוך הריאות.‬ ‫5.‬ ‫‪ – Vital Capacity – ERV+TV+IRV‬נפח חיוני – 0005-0054‬ ‫נפח כללי יכלול גם את השארי ויקרא – ‪6200 - 5700 .TLC‬‬
  • 57. ‫שיחלוף הגזים בריאות‬ ‫השחלוף בין ה- ‪ Anveoli‬לנמיות.‬ ‫חוקים:‬ ‫1. חוק דלתון או חוק הלחצים החלקיים – לחץ חלקי של גז בתערובת של גזים: לחץ גז‬ ‫בתערובת יחסי ישר ללחץ הכללי ולריכוז הגז בתערובת.‬ ‫‪ .a‬לחץ חלקי של חמצן – 067*%12 = 6.951 = 2‪ PO‬מילימטר כספית‬ ‫‪ – PCO2= 0.2 .b‬מילימטר כספית.‬ ‫2. חוק הנרי – לחץ של גז מומס בתוך נוזל. לחץ הגז בנוזל שווה ללחץ החלקי של הגז‬ ‫בסביבתו הקרובה. וזה קורה בגלל דיפוזיה.‬ ‫אוויר‬ ‫אלבאולים‬ ‫דם עורקי‬ ‫דם ורידי‬ ‫2‪PO‬‬ ‫061‬ ‫001‬ ‫001‬ ‫04‬ ‫2‪PCO‬‬ ‫2.0‬ ‫04‬ ‫04‬ ‫64‬ ‫חוק הנרי מתבטא פה בין האלבאולים לדם העורקי.‬
  • 58. ‫הלחץ באלבאולים תמיד קבוע כי יש כל הזמן נשימה. לחת החמצן שם לא משתנה.‬ ‫בריאות יש 003 מיליון אלבאולים.‬ ‫במה תלויה כמות החמצן?‬ ‫1. מפל לחצי החמצן – ופה זה תלוי בלחץ האויר. בסביבות 0003 מטר האוויר דליל,‬ ‫ולחץ החמצן קטן יותר. בנקודה בה הלחץ יהיה 001 לא יהיה מפל ריכוזים.‬ ‫2. שטח ה- ‪ – Respiratory Membrane‬ככל שהשטח קטן יותר, השחלוף קטן יותר.‬ ‫3. נפח אויר שמוכנס לריאות בדקה.‬ ‫4. איוורור – הכנסת אויר והוצאתו.‬ ‫הקשר בין מבנה ותפקיד‬ ‫תהליך השחלוף טוב מאוד, היות והמבנה מתאים לכך, מדוע השחלוף טוב?‬ ‫1. תא אפיתל של נימית ואלבאוליס הוא דק לכן מחסום החדירות דק – 4 מיקרון.‬ ‫2. הנמיות מאוד צרות והדם נוגע בדפנות.‬ ‫3. כשיש 003 מיליון אלבאוליז שטח השחלוף מאוד גדול.‬ ‫4. רשת הנימיות מסועפת בנימיות הריאה, לכן יש סהquot;כ די הרבה דם.‬ ‫מסיסות החמצן בדם נמוכה. ב- 001 מיליליטר של פלזמה ניתן להמיס רק 3/1 מיליליטר‬ ‫חמצן.‬ ‫בדם רגיל, כמות החמצן היא 02 מיליליטר חמצן ל-001 מיליליטר. העובדה הזו היא היות‬ ‫והחמצן נקשר להמוגלובין – וקושר ביעילות של פי 06, ומשם עובר לרמות.‬ ‫ה- 2‪ CO‬מועבר בחלקו כגז )מסיס בדם -01 אחוז(, חלקו מועבר כ 2‪ CO‬קשור לחלבונים )02‬ ‫אחוז( והרב מועבר כיונים של ביקרבונט.‬ ‫מהדם לתאים‬ ‫לחת החמצן בדם העורקי הוא 001, לחת ה- 2‪ CO‬הוא 04 ברקמות לחת החמצן 04 וה- 2‪CO‬‬ ‫54 ולכן תהיה הדוואת לחצים. החמצן אל התאים,וה-2‪ CO‬יצא אל הדם.‬