0091 בן גוריון וחבריו ייסדו אגודה ציונית בשם \"עזרא\".
אגודת \"עזרא\", שנקראה על שמו של עזרא הסופר, נאבקה למען
השפה העברית. בן גוריון וחבריו אספו ילדים , שאינם יכולים
להרשות לעצמם מבחינה כלכלית ללמוד,ולימדו אותם עברית.
כך סיפר בן-גוריון בזיכרונותיו:\"פלונסק הייתה עיר שיהודיה למדו
כולם עברית, אם מעט ואם הרבה. בני בעלי-המלאכה שבה, לא
הרבו ללמוד בנעוריהם. שלמה צמח ואני היינו אוספים את בני-
הנעורים בבית-הכנסת, בין מנחה למעריב, ומלמדים אותם עברית
משופרת. במשך הזמן אילצנו גם את הזקנים לדבר עברית, על-ידי
כך שהיינו עונים להם בעברית ופונים אליהם בעברית. והרי לך
דבר משונה מאוד: העיירה דיברה עברית\"(מתוך הספר בית אבי,
הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל\"ה)
בן-גוריון עלה ארצה בשנת 6091. מיד
כשיצא לדרך – כתב את הדברים
הבאים:
יום עלייתי ארצה זכור לי יפה. הנוער
של העיירה התאסף. הצטלמנו ליד
הבית (אז כבר היה צלם בעיירה). ...
באותם ימים סידור הפספורט היה קשה
ויקר ונסענו ארבעה על פספורט אחד
מזויף... הפספורט היה רשום על שם רב
אחד, שהיו לו הרבה בנים ובנות (שמו
היה מיכלסון). והיה נוח להוציא
פספורט משפחתי ולנסוע ב'כיסוי זה'.
היינו ארבעתנו 'מיכלסון\" (לקוח מתוך הספר
\"בית אבי\" )
ב6091- עלה ארצה.
במסגרת העליה
ב0191- שינה שמו מגרין
השניה,והחל לפעול
לבן-גוריון, (על שם אחד
במסגרת \"פועלי ציון\".
המורדים בימי בית שני).
בשנותיו הראשונות
ב4191- למד משפטים
בארץ עבד בעבודות
בתורכיה, מתוך מגמה
חקלאיות בפתח
להשתלב בפעילות המדינית
תקווה, כפר סבא
הטורקית.
חייל בגדוד העברי
וס'ג'רה וכן ביקב של
כשחזר לחופשת מולדת,
לציון. ראשון
פרצה מלחמת העולם
הראשונה, והשלטונות
הטורקיים גירשוהו מהארץ,
יחד עם חברו למפלגה
וללימודים,יצחק בן-צבי.
ב7191- נישא בן-גוריון
השניים נסעו לארצות
לפולה מונבז. לזוג
הברית,
נולדו שלושה ילדים:
שם עסקו בהסברה, וכן
גאולה, עמוס ורננה.
פרסמו שני ספרים בנושאי
בשנים 5391-1291
שימש בתפקיד המזכיר
הכללי של ההסתדרות,
והיה מראשי מפא\"י .
ב- 3391 נבחר להנהלה
הציונית ושנתיים לאחר
6391 כאשר התחילו מכן- ליושב ראש
התקפות של ערבים בארץ ההנהלה.
ישראל שכונו אחר כך
מאורעות 9391-6391
היה מראשי התומכים
במדיניות 'ההבלגה' –
התאפקות מול פעולות
הערבים והימנעות מפגיעה
בחפים מפשע.
ב9391-, עם פרסום \"הספר הלבן\", שבו הגבילו הבריטים
עלייה לארץ והתיישבות יהודים בה, קבע בן-גוריון את
קווי המאבק על ידי הגברת ההעפלה והקמת נקודות
התיישבות גם במקומות אסורים מטעם השלטון הבריטי.
יחד עם זאת, עם תחילת מלחמת העולם השניה , עודד
שיתוף פעולה עם הבריטים במאבק מול הגרמנים.
\"עלינו לעזור לאנגלים במלחמתם כאילו לא היה 'ספר
לבן', ועלינו לעמוד נגד 'הספר הלבן' כאילו לא הייתה
מלחמה...\"
מתוך: טוביה פרילינג, \"חץ בערפל\"
הכרזת
המדינה
ביום שישי,ה' באייר - 41 במאי
8491, ערב סיום המנדט הבריטי על
ארץ ישראל, הכריז בן-גוריון על
הקמת מדינת ישראל. וזכה להיות
המנהיג שהכריז לאחר אלפיים
שנות גלות על הקמת מדינת
ישראל- הגשמת חזון דורות של
העם היהודי חסר המולדת.
התיישבות בנגב
ב4591- התפטר דוד בן-
גוריון מראשות הממשלה
והצטרף לקיבוץ שדה בוקר
בנגב, בקריאה לצעירים
ללכת בעקבותיו ולאייש
את הנגב.
יזם את
בניית
המוביל
הארצי
עם הקמת המדינה
שקד על עיצוב כוחו
התמודד עם עמד בראש הממשלה
ודמותו של צה\"ל,
הסכם הזמנית ולאחר מכן
ממבנה של מחתרות
השילומים כיהן כראש
לצבא ממלכתי
מגרמניה הממשלה וכשר
מסודר
בטחון
ביטל את
הזרמים בחינוך
(מלבד הזרם
העצמאי של
החרדים)
השקיע את מירב
המשאבים בעלייה
בשנת 6591 התקיים
ההמונית שהכפילה
מבצע 'קדש' ונכבש חצי
את אוכלוסייתה
האי סיני. בעקבות
היהודית של ישראל
לחצים של ארצות
הברית וברית המועצות,
נתן בן גוריון הוראה על
נסיגת צה\"ל מסיני.
בן גוריון שימש ראש
ממשלת ישראל עד שנת
3691,למעט הפסקה בשנים
5591-3591,שבהן עבר
להתגורר בקיבוץ שדה
בוקר שבנגב.
ב3691-, בהיותו בן 77,
התפטר דוד בן-גוריון,
שנית, מן הממשלה על רקע
\"פרשת לבון\", שהיא פעולת
ריגול כושלת של ישראל
במצרים
דוד בן-גוריון נפטר בגיל
78 ב- ו' בכסלו תשל\"ד,
3791.21.1 ונקבר על י
פולה רעייתו, בשדה בוקר,
במקום שנקרא על שמו:
\"מדרשת בן גוריון\"
0 comments
Post a comment