• Share
  • Email
  • Embed
  • Like
  • Save
  • Private Content
הצומח בנגב, ספר מאת פרופ' אבינעם דנין - 1977
 

הצומח בנגב, ספר מאת פרופ' אבינעם דנין - 1977

on

  • 364 views

הספר "הצומח בנגב" מאת פרופ' אבינעם דנין, שהתפרסם בהוצאת ספרית פועלים והוצאת יחדיו בשנת 1977, מתפרסם כעת לראשונה ...

הספר "הצומח בנגב" מאת פרופ' אבינעם דנין, שהתפרסם בהוצאת ספרית פועלים והוצאת יחדיו בשנת 1977, מתפרסם כעת לראשונה במלואו ברשת, כחלק מהמידע שיתפרסם באתר צמחיית ישראל ברשת ב-2014:
http://flora.org.il

קריאה מהנה

Statistics

Views

Total Views
364
Views on SlideShare
364
Embed Views
0

Actions

Likes
0
Downloads
0
Comments
0

0 Embeds 0

No embeds

Accessibility

Categories

Upload Details

Uploaded via as Adobe PDF

Usage Rights

© All Rights Reserved

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Processing…
Post Comment
Edit your comment

    הצומח בנגב, ספר מאת פרופ' אבינעם דנין - 1977 הצומח בנגב, ספר מאת פרופ' אבינעם דנין - 1977 Presentation Transcript

    • ‫‪t‬‬ ‫ספרית פועלים‬ ‫והוצאת יחדיו‬
    • ‫אבינעם דנין‬ ‫הצומח בנגב‬ ‫(מצפון לנחל פארן)‬
    • ‫אבינעם דנין‬ ‫הצומח בנגב‬ ‫(מצפון לנחל פארן)‬ ‫ערך — מיכה לבנה‬ ‫עריכה גרפית — אתי גרינמן‬ ‫ספרית פועלים‬ ‫והוצאת יחדיו‬
    • ‫‪AV1N0AM DANIN‬‬ ‫‪THE VEGETATION‬‬ ‫‪OF THE NEGEV‬‬ ‫)‪(NORTH O F N A H A L PARAN‬‬ ‫שרטוט מפות ודיאגרמות — תמר סופר‬ ‫צילומים — המחבר‬ ‫איורים מסי 6—01 — אסתר הובר‬ ‫איור מסי 07 — רוני רכב‬ ‫המדור לספרי לימוד‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫לספרית פועלים בע"מ‬ ‫סודר באותיות דפוס בע"מ‬ ‫נדפס בישראל, תשל"ז/7791‬ ‫בדפוס גרפיקה אומנים בע"מ‬
    • ‫מבוא‬ ‫שרשיו של ספר זה אי שם בילדותי עת נלוויתי אל הורי בטיולים‬ ‫הרבים בהם החדירו בנו, בילדיהם, את אהבת הארץ וטבעה.‬ ‫כתלמיד בית ספר תיכון נלוויתי אל פרופ' נפ תלי תדמור ז״ל שחקר‬ ‫את המרעה הטבעי בהר הנגב ועורר בי את הסקרנות הראשונה‬ ‫להכרת צמחיית הנגב. הטיולים ב תנוע ת הנוער ובצבא חיזקו את‬ ‫הרצון לדעת ולהבין את הקשר בין הצמחים ובין בית גידולם.‬ ‫היכולת לדעת אילו צמחים אני עשוי למצוא בכל מקום אליו אגיע‬ ‫נראתה לי כמשימה אותה יש להגשים ויהי מה. נעזרתי רבות‬ ‫בספריו של פרופ' מ. זהרי שניתבו את הרצון למסגרות קיימות.‬ ‫הכרת השימוש בצמחי הבר למאכל החלה בימי המצור בירושלים.‬ ‫לימים, למדתי מנגה הראובני ומהבדווים במדבר מה רבים הצמחים‬ ‫הניתנים לשימוש על ידי האדם, והצטערתי על כי לא יכולתי‬ ‫­‬ ‫לתרום המידע לירושלים הרעבה אז במצור. הלימודים באוניבר‬ ‫סיטה הגבירו את הרצון לדעת ולהבין. זכיתי להי מנו ת עם צוות‬ ‫מחקר של המכון לחקר הנגב בהדרכתו של פרופ' גדעון אורשן‬ ‫מהאוניברסיטה העברית, בו עסקנו ב מיפוי הצומח של הנגב. עבודת‬ ‫המוסמך ועבודת הדוקטור שלי שנעשו באוניברסיטה במסגרת זו‬ ‫קירבוני אל המטרה שהצבתי לפני. המחקרים ב סיני לאחר מלחמת‬ ‫ששת הימים, בצוות המחקר של האוניברסיטה העברית, עזרו לי‬ ‫ליישם את כללי הקשר בין הצמחים לסביבת ם במדבר, אשר הצעתי‬ ‫לגבי הנגב, לבחון את תוקפם, לתקנם ולהרחיבם.‬ ‫הרצון לתת ולהעביר לאחרים את שלמדתי בא בתחילה על‬ ‫סיפוקו בתחומי ההוראה באוניברסיטה ותוך שיתוף פעולה עם‬ ‫אנשי בית ספר השדה בשדה בוקר. לימים הציעו לי אנשי שדה בוקר‬ ‫לכתוב ספר שישמש את המתענייני ם בצמחים בחברות הצמחים של‬ ‫הנגב. הדיון בחברות הצמחים בספר זה צומצם לחלק אותו הכרתי‬ ‫היטב בעבוד ת המחקר שלי ול מ תעניין בחלקים אחרים עומדת‬ ‫רשימת העבודות המקוריות להרחבת הידע ברשימת הספרות.‬ ‫ברשימה זו בעבודה 52, עמי 1 נסקרה ההיסטוריה של מחקר הצומח‬ ‫בנגב.‬ ‫ברצוני להודו ת לכל מי שעזר להביא את הספר לגמר. לעזרא‬ ‫אוריון שעודד וסייע ולקודמיו בבית ספר שדה בשדה בוקר שליווני‬ ‫במהלך עבודת המחקר. למדריכי בעבוד ת המחקר, פרופ' ג. אורשן‬ ‫ופרופ' מ. זהרי, למכון לחקר הנגב ולע מיתי שם. למפקדי בצבא‬ ‫שעזרו לי, לעתי ם בלא כוונה, ל הגיע לפינו ת נידחות במדבר. לחברי‬ ‫ליחידה הצבאית ששאלו ו ת תעניינו ב סובב אותם. לרוני רכב שצייר‬ ‫את ה חלמונית הגדולה באחת המנוחו ת של תרגילי המילואים.‬ ‫לעמיתי ותלמידי באוניברסיטה שעזרו בגיבוש רעיונות רבים‬ ‫המובאים כאן. לתמר סופר על שע מלה שעות ארוכות והכינה את‬ ‫6‬ ‫רוב השרטוטים והמפות המובאות כאן. תודות לגבי אסתר הובר על‬ ‫ציור מחזורי החיים של הצמחים וציור אזובית רמון. תודה מיוחדת‬ ‫למייק לבנה שתרם לספר מאז שהדריכני בתנועת הנוער, דרך עריכת‬ ‫מאמרי ב״טבע וארץ" ועד עריכת ספר זה. לאתי גרינמן על עיצוב‬ ‫הספר, להוצאת ספרית פועלים והוצאת יחדיו ולחב' אותיות דפוס‬ ‫בע"מ על הכנת הסדר, ולדפוס גרפיקה אומנים בע"מ‬ ‫א .ד.‬
    • ‫לא מקרה‬ ‫לא מקרה הוא שהספר שלפנינו עוסק בצומח של הנגב דווקא.‬ ‫שהרי זה נושא, שיש בו ענין מיוחד. וזה אולי הספר הראשון מסוגו,‬ ‫הבא להגיש למטייל המתעניין והמעמיק מידע מדויק, מעודכן‬ ‫ומקורי בתחום מדעי מוגדר לגבי אזור מסוים.‬ ‫לא מקרה הוא שהספר הראשון העוסק בתחום מוגדר בנגב יהיה‬ ‫בתחום הצומח: הצומח בולט בשטח; קל למטייל לא רק לראותו,‬ ‫אלא גם לבדקו, למששו, להריחו, לטעמו ולהשתמש בו; הוא מצוי‬ ‫כמעט בכל מקום; הוא נחקר היטב, ידוע לנו עליו הרבה׳, ולמרות‬ ‫זאת קל יחסית אף למטייל החובב להתעמק בו ולהגיע לידי ידיעה,‬ ‫הבנה, הישגים ואפילו תגליות.‬ ‫לא מקרה הוא שהספר הראשון מסוגו העוסק בצומח של אזור‬ ‫מסוים יעסוק בצומח הנגב. הצומח כאן מעורר פליאה בעצם יכולתו‬ ‫להתקיים במדבר, ומגולל לפנינו סיפורים מרתקים של דרכי‬ ‫הסתגלות לחיים בתנאי עקה. כבר אין חושבים כיום בארץ שהמדבר‬ ‫הוא חסר צמחים. אבל אין כאן שפע מדהים של מיני צמחים כמו‬ ‫באזורים הלחים יותר בארץ, שבהם "מרוב עצים קשה לראות את‬ ‫היער". כאן אפשר להגיע ביתר קלות לשליטה טובה בנושא. אולם‬ ‫ספק אם אפילו המכירים יפה את צומח הנגב נתנו לעצמם דין‬ ‫וחשבון עד מה גדולה רבגוניותם של ב תי־ הגידול כאן. הגורם‬ ‫המכריע, או כפי שביולוגים נוהגים לכנותו, "הגורם שבמינימום",‬ ‫הוא לרוב כמובן המים, אך על רקע זה יש הרבה ניואנסים. יש גם‬ ‫ב תי־גידול שתנאיהם מהווים "פיצוי״ על הנתונים האקלימיים, ויש‬ ‫שלהיפך — דווקא החמרתם. גורם חשוב נוסף הוא שהמדבר שמור,‬ ‫יחסית לכל יתר אזורי הארץ, מהשפעתו של האדם, וקל יותר למצוא‬ ‫בו אקוסיסטמות טבעיות שאינן מופרעות ביותר. זאת ודאי גם אחת‬ ‫הסיבות לכך, שהמדבר מהווה כיום יותר ויותר מוקד משיכה‬ ‫למטיילים, השואפים לחיות מעט באווירה שמחוץ לציויליזציה,‬ ‫וספר זה נכתב, בין היתר, מתוך מחשבה עליהם.‬ ‫לא מקרה הוא שספר זה נכתב בידי אבינעם דנין. בקיאותו בנושא‬ ‫היא מן המפורסמות. הוא אחד מהשורה הראשונה של בו טנ אי־‬ ‫השדה שלנו, ועוסק שנים רבות בחקר הצמחיה והצומח במדבריות‬ ‫ארצנו. נסיונו הרב בהדרכה איפשר לו למצוא את הדרך להגיש את‬ ‫החומר בצורה מרתקת, נוחה לקליטה, כאשר בהרצאה המדעית‬ ‫משולב סגנון אישי והומור מיוחד, והיא ספוגה אהבה עזה לנושא,‬ ‫ענין אישי עמוק בו, ותחושת שליחות של מי שמרגיש חובה והנאה‬ ‫לזכות את זולתו בידיעות שרכש ובשמחת התגליות שנגלו לו. בין‬ ‫השיטין אפשר להבחין, כי הצמחים הם חבריו הפרטיים של המחבר,‬ ‫ואת יחסו האישי אליהם הוא מצליח להקנות גם לקורא.‬ ‫מיכה לבנה‬ ‫7‬
    • ‫תוכן הספר‬ ‫עמוד‬ ‫מבואות‬ ‫6—7‬ ‫הקדמה‬ ‫01‬ ‫הגורמים המשפיעים על תפוצת הצומח במדבר‬ ‫11‬ ‫אקלים‬ ‫קרקע ו מ סלע‬ ‫השפעת האדם ובעירו‬ ‫פעילות בעלי־ חיי ם‬ ‫השפעה הדדית של צמחים‬ ‫החשיבות היחסית של הגורמים השונים‬ ‫11‬ ‫21 —41‬ ‫41— 51‬ ‫51— 61‬ ‫61—71‬ ‫71‬ ‫חלוקה גיאומורפולוגית של הנגב‬ ‫81—91‬ ‫הצומח‬ ‫צורות החיים ומשמעותן‬ ‫פיטוגיאוגרפיה‬ ‫תיאור צומח ומהות חברות הצמחים במדבר‬ ‫מפת הצומח‬ ‫גלילה 1 . בתות הספר של להב ויתיר‬ ‫גלילה 2 . גבעות גורל, הרי עירא והרי דימונה‬ ‫גלילה 3 . בקעות ב אר־ שבע וערד והנגב המערבי‬ ‫גלילה 4. גבעות ב אר־ שבע וערד‬ ‫גלילה 5. גבעות רביבים והר קרן‬ ‫גלילה 6. הרי הקמטים של הנגב הצפוני‬ ‫גלילה 7. רמת עבדת‬ ‫גלילה 8. רמת הנגב המרכזי‬ ‫גלילה 9. הר ציד, שולי רמת עבדת והר שגיא‬ ‫גלילה 01. מישורי רותם וימין ועמק ירוחם דימונה‬ ‫גלילה 11. חולות חלוצה, חולות שונרה ונחל סכר‬ ‫גלילה 21 . הר חצרון ורכס זהר‬ ‫גלילה 31. מדבר יהודה הדרומי והנגב הצפון־מזרחי‬ ‫גלילה 41 . רמת רות והר חמרן‬ ‫גלילה 51 . בקעות צין ואורון‬ ‫גלילה 61 . מ תלולי הנגב‬ ‫גלילה 71 . בקעת י ם־ ה מל ח‬ ‫גלילה 81. מלח ת סדום‬ ‫גלילה 91 . בתרונות חוור הלשון מדרום לי ם־ ה מל ח‬ ‫גלילה 02. עמק הערבה‬ ‫8‬ ‫12— 35‬ ‫12— 42‬ ‫42— 52‬ ‫52— 72‬ ‫82— 53‬ ‫53‬ ‫63‬ ‫73‬ ‫73— 83‬ ‫83‬ ‫93— 14‬ ‫14‬ ‫24— 34‬ ‫44‬ ‫44— 54‬ ‫54— 64‬ ‫64— 74‬ ‫74‬ ‫74‬ ‫84‬ ‫84‬ ‫94‬ ‫94‬ ‫05‬ ‫05— 15‬ ‫גלילה 12.‬ ‫גלילה 22.‬ ‫גלילה 32.‬ ‫גלילה 42 .‬ ‫גלילה 52.‬ ‫15‬ ‫15—25‬ ‫25‬ ‫25‬ ‫35‬ ‫מישורי החצץ של המישר והנגב הדרומי‬ ‫גבעות קירטוניות וחווריות של הנגב הדרומי‬ ‫רמות גירניות של הנגב הדרומי‬ ‫מכתש רמון‬ ‫נחל פארן‬ ‫55‬ ‫הצמחייה‬ ‫הסתגלות‬ ‫הסתגלות‬ ‫הסתגלות‬ ‫הסתגלות‬ ‫55—56‬ ‫55—16‬ ‫16‬ ‫16—56‬ ‫צמחים למדבר‬ ‫הנוף העל־אד מתי‬ ‫השורש‬ ‫הזרע ויחידת התפוצה‬ ‫אפיון אחדים מהצמחים בנגב‬ ‫56—421‬ ‫צמחים המאפיינים צומח פזור על גבעות גירניות‬ ‫66‬ ‫לענ ת המדבר‬ ‫יפרוק המדבר‬ ‫זוגן השיח‬ ‫מתנן שעיר‬ ‫נואית קוצנית‬ ‫סירה קוצנית‬ ‫שלהבית קצרת־שיניים‬ ‫קזוח עקום‬ ‫66—86‬ ‫76—86‬ ‫86—07‬ ‫07—27‬ ‫2 7-3 7‬ ‫37—57‬ ‫57—67‬ ‫67—77‬ ‫צמחים של קרקעות לסיות‬ ‫77‬ ‫77—87‬ ‫87—97‬ ‫08—18‬ ‫יפרוק תל ת־כנפי‬ ‫חמדת המדבר‬ ‫מ קור־הח סידה השעיר‬ ‫צמחים של קירטון וחוור‬ ‫אוכם מדברי‬ ‫חמדת הנגב‬ ‫מלחית קשקשנית‬ ‫צמחי חול‬ ‫מלענן המטאטאים‬ ‫לענה חד־זרעי ת‬ ‫רותם המדבר‬ ‫חמדת השיח‬ ‫פרקרק פרסי‬ ‫28‬ ‫28—38‬ ‫48‬ ‫58—68‬ ‫68‬ ‫68—78‬ ‫78—88‬ ‫98—09‬ ‫09—19‬ ‫29—39‬
    • ‫צ מ חי ם של מ ש ט חי ס ל ע ו מ צו קי ם‬ ‫כתלה חריפה‬ ‫אזובית המדבר‬ ‫דרדר החרחבינה‬ ‫חלמונית גדולה‬ ‫אלה אטלנטית‬ ‫אוג קוצני‬ ‫צ מ חי ם " חלו צי ם" ב ב תי־ גי דו ל ח ד שי ם‬ ‫מלוח מלבין‬ ‫יפרוק זיפני‬ ‫מלחנית הערבות‬ ‫פרעושית גלונית‬ ‫צ מ חי ם ח ד־ שנ תיי ם‬ ‫שלח הערבות‬ ‫בן־שלח מנוצה‬ ‫מלעניאל מצוי‬ ‫אהל מצוי‬ ‫אהל מגושם‬ ‫מלחית חומה‬ ‫שושנת־יריחו האמיתית‬ ‫כוכב ננסי‬ ‫צ מ חי ם הג ד לי ם ב עי ק ר ב ע רו צי ם‬ ‫מלוח קפח‬ ‫סילון קוצני‬ ‫ריסן נאכל‬ ‫עצי ם סו דניי ם‬ ‫שיטת הסוכך ושיטה סלילנית‬ ‫שיזף מצוי‬ ‫39‬ ‫39—49‬ ‫59—69‬ ‫69—79‬ ‫89—001‬ ‫001—201‬ ‫201—301‬ ‫301‬ ‫301—401‬ ‫401—501‬ ‫601—701‬ ‫701—801‬ ‫801‬ ‫801‬ ‫801—901‬ ‫901‬ ‫011—111‬ ‫111‬ ‫211—311‬ ‫311—411‬ ‫411—511‬ ‫611‬ ‫611—711‬ ‫711—811‬ ‫811—911‬ ‫021‬ ‫021—221‬ ‫321—421‬ ‫שי מו ש ב צ מ חי ם ל תו ע ל ת ה אד ם‬ ‫521-141‬ ‫הצמחים כמסייעים באיתור מי־שתיה במדבר‬ ‫הערות על הצמחים המזהים מקורות מים‬ ‫סמר‬ ‫סוף מצוי‬ ‫אגמון הכדורים‬ ‫גומא דל־שיבולים‬ ‫אחיגומא שחור‬ ‫קנה מצוי‬ ‫521—721‬ ‫721—131‬ ‫721‬ ‫721‬ ‫721‬ ‫821‬ ‫921‬ ‫921‬ ‫עבקנה שכיח‬ ‫קנה־צמר גבוה‬ ‫משיין גלילי‬ ‫אשל‬ ‫ימלוח פגום‬ ‫ערבה‬ ‫צפצפת הפרת‬ ‫זיקוק מים מצמחים‬ ‫צמחי מאכל ומשקה‬ ‫צמחי רעל‬ ‫צמחי רפואה‬ ‫מגו רי ם ב מ ד ב ר‬ ‫הצתת אש‬ ‫חבלים‬ ‫921—031‬ ‫031‬ ‫031‬ ‫031—131‬ ‫131‬ ‫131‬ ‫131‬ ‫231‬ ‫231—431‬ ‫431—631‬ ‫631—731‬ ‫731‬ ‫731‬ ‫831—141‬ ‫ת חנו ת לי מו ד ו מ ס לו לי סיו רי ם‬ ‫241—641‬ ‫ר שי מ ת ס פ רו ת‬ ‫741—151‬ ‫מ פ ת ח נו ש אי ם‬ ‫151-551‬ ‫מ פ ת ח ש מו ת ה צ מ חי ם‬ ‫551-161‬
    • ‫הקדמה‬ ‫למשוטט בנגב, הבא מהרי יהודה או מהגליל, נראה הצומח בנגב‬ ‫כחד־גוני. למע ש ה רב יותר הגיוון בהרכב חברות הצמחים בהר‬ ‫רחמה שליד ירוחם מאשר בשטח דומה בהרי הגליל. בנגב נפגשים‬ ‫צמחים אופייניים מארבעה חבלים פיטוגיאוגרפיים שונים: הי ם־תי-‬ ‫כוני, האירנו־טורני, הסהרו־ערבי והסודני ( 521 *). מפגש זה של‬ ‫צמחים שמקורם באזורים בעלי תנאים אקלימיים שונים למדי,‬ ‫מתאפשר בזכות גיוונו האקלימי של הנגב. גוון זה נובע ממיקומו של‬ ‫הנגב בתחום המעבר בין האזור הי ם־ תיכוני הגשום יחסית לבין‬ ‫המדבר האזורי של הסהרה, סיני והנגב. קרקעות וסלעים שונים‬ ‫משפיעים על משטר המים ומשטר החום של בית הגידול ומביאים‬ ‫לגיוון נוסף בתנאים האקולוגיים.‬ ‫השפעת הגורמים האלה מתבטאת במציאותם של כ־ 0021 מיני‬ ‫צמחים בנגב. בספר זה נדון בגורמים המשפיעים על תפוצת הצומח‬ ‫במדבר, נתאר את נופי הצומח השונים, ונאפיין את הצמחים‬ ‫העיקריים הנפוצים באזור ואת התאמתם למדבר. צימצמנו את‬ ‫דיוננו ל חל קו הצפוני והמרכזי של הנגב שברוב שטחו הצומח פזור‬ ‫על פני כל השטח. בנגב הדרומי בו האקלים שחון למדי, מצטמצם‬ ‫הצומח לערוצים בלבד. חוקיות התפוצה של הצומח בערוצי הנגב‬ ‫הדרומי ובמיוחד בנוף הסלעים המגמאתיים שבסביבת אילת, שונה‬ ‫ומסובכת מזו של הצומח בנגב הצפוני ו חורג ת־ מ ה מ סגר ת שהצבנו‬ ‫לספר זה.‬ ‫*המספר הוא מראה מקום ברשימת הספרות לעבודה או לספר‬ ‫המצוטטים.‬ ‫0ו‬
    • ‫הגורמים המשפיעים על תפוצת הצומח‬ ‫במדבר‬ ‫אקלים‬ ‫הנגב נמצא בגבולה הצפוני של רצועת המדבריות המשתרעת‬ ‫מדרום לישראל. האופי הכללי של עונות השנה דומה ברוב השטח‬ ‫לזה של האזור הי ס־ תיכוני. השפעתו של המדבר מתבטאת בערכים‬ ‫נמוכים יחסית של משקעים ולחות ובערכי טמפרטורה הגבוהים‬ ‫מהמצוי באזור הי ם־תיכוני. מידת הסטיה של ערכי האקלים מן‬ ‫הממוצעים הרב־ שנ תיי ם עולה על מידת הסטיה שיש באזור‬ ‫הי ם־תיכוני. במלים אחרות, לא רק שתנאי האקלים במדבר קשים‬ ‫לקיום הצמחים׳, הם גם אינם קבועים ומשתנים באופן ניכר משנה‬ ‫לשנה.‬ ‫משקעים‬ ‫כמות המשקעים פוחתת בנגב באופן מתון מצפון לדרום, עם‬ ‫ההתרחקות ממרכז השקעים הברומטריים הי ס־תיכוניי ם. ממערב‬ ‫למזרח היא פוחתת במפל חריף יותר, לקראת האזורים היבשים של‬ ‫עמק הערבה ובקעת י ס־ ה מל ח. מפל המשקעים מתבטא באיור 1‬ ‫בצפיפותם של הקווים שווי־ הג ש ם( איזו היי טי ם).‬ ‫ככל שכמות המשקעים קטנה כן רחוקה כמות המשקעים‬ ‫השנתית הממוצעת הרשומה במפה מלבטא נאמנה את הכמות‬ ‫הממשית מדי שנה. בשנים שחונות נעים הקווים שווי־הגש ם‬ ‫ממקומם במפת ממוצעי המשקעים צפונה ומערבה; בשנים גשומות‬ ‫הם נעים דרומה ומזרחה. גם חלוקת המשקעים במהלך החורף שונה‬ ‫ביותר משנה לשנה — יש שנים בהן יורדים רוב הגשמים בתחיל ת‬ ‫העונה ובאחרות בסופה. בשנים אחרות החלוקה טובה וכמויות גשם‬ ‫לא גדולות מדי יורדות עם הפסקות בהן הצמחים מנצלים את מי‬ ‫הקרקע. כך אין כמעט שנה הדומה לחברתה מבחינת כמות‬ ‫המשקעים וחלוקתם. לחוסר יציבות זה של כמות המים יש ה שפעה‬ ‫ניכרת על חיי הצמחים שבמקום.‬ ‫מלבד תנודות שנתיות בכמות הגשם יש גם תנודות רב שנתיות,‬ ‫הקשורות כנראה במחזור אקלימי עולמי. בהר הנגב מסתמן מחזור‬ ‫בן 001 שנה, כפי שנרמז בשינויים שחלו ברוחב טבעות שנתיות של‬ ‫עצים ושיחים ( 411 ). יש 05 שנה בהן הממוצע גבוה ב־82 מ"מ‬ ‫מהממוצע של הר הנגב ( 68 מ"מ), ו־ 05 שנה בחן הוא נמוך ממנו‬ ‫ב* 82 מ"מ. יש עדויות שונות שלפני 000,01 שנה היה האקלים בנגב‬ ‫לח יותר ( 45,55,17 ).‬ ‫הטל מהווה במדבר גורם חשוב לקיום הצמחים, במיוחד בימים‬ ‫שאינם גשומים בחורף ובעונת הקיץ השחונה. החזזיות פעילו ת‬ ‫בשעות הבוקר בנצלן את מי הטל שנספגו בגופן במשך הלילה.‬ ‫צמחים עילאיי ם נהנים מהטל בכך שהוא מפחית את מספר השעות‬ ‫בהן עומד הצמח חשוף להשפעתו של אויר יבש. מספר לילו ת הטל‬ ‫בהר הנגב הוא כ־ 002 ( 87 ) וכמות הטל שנמדדה נעה בין 62 מ"מ‬ ‫ל־ 63 מ"מ. בשנים מסוימות היתה כמות הטל גבוהה מכמות‬ ‫הגשמים.‬ ‫טמפרטורה‬ ‫האזור החם ביותר בשטח הנידון (איור 2 ) הוא בקעת י ם־ ה מל ח‬ ‫והערבה (רו,ם 004 מ' מתחת לפני הים עד 002 מ' מעל פני הים).‬ ‫הטמפרטורה השנתית הממוצעת בו °42 —°52, הממוצע של חודש‬ ‫אוגוסט °13 — °43 ושל ינואר — °31 —°61. האזור הקר ביותר הוא‬ ‫סביבת הר ר מון( רו ם 5301 מי) בו הממוצע השנתי של הטמפרטורה‬ ‫הוא °71, הממוצע של אוגוסט °42 ושל ינואר °8. ככלל, אפשר לראות‬ ‫בנגב קשר הדוק בין הטופוגרפיה ובין מהלך הקווים שווי־ ה חו ם‬ ‫(איזוטרמות). ככל שיורדים מגיעים לשטחים חמים יותר. תנאי‬ ‫איור 1 . ממוצעים רב־ שנ תיי ם‬ ‫של כמות הגשם השנתית (מ"מ)‬ ‫איור 2.‬ ‫הטמפרטורה השנתית הממוצעת‬ ‫ח‬
    • ‫מיקרו־א קלי ם חמים יחסית בתוך כל תחום אפשר למצוא במדרונות‬ ‫הפונים דרומה, החשופים לקרינה יעיל ה במשך זמן ממושך. גם‬ ‫סלעים כהים, כמו סלעי הצור והסלעי ם המגמאתיים, סופגים‬ ‫קרינת שמש בצורה יעיל ה יותר מאשר סלעים בהירים.‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫לצורך דיוננו נגדיר קרקע כחלק הבלוי העליון של קרום כדור‬ ‫הארץ, עליו גדלים הצמחים. גבולה התחתון של הקרקע הוא גבול‬ ‫חדירת השרשים. כך נכלול במושג קרקע גם סלעים שגדלים בהם‬ ‫הצמחים. ערכה הגדול של הקרקע לחיי הצמחים במדבר, כמו‬ ‫באזורים אחרים, הוא באספקת המים והמלחים הדרושים לקיומם.‬ ‫אפשר להבדיל מספר קבוצות גדולות של קרקע מבחינת משטר‬ ‫המים והמלחים ש ב הן( איור 3 ).‬ ‫חולות‬ ‫החולות סופגים את כל כמות הגשם היורדת עליהם. במקרים‬ ‫רבים מ חלחל חלק מהמים שחדרו לקרקע אל מי התהום. בכך אובד‬ ‫לצמחים חלק מהמים. בגבול שטחי החולות (למשל ליד נחל סכר)‬ ‫מעורב החול בלס, ומשטר המים בו שונה מהמתואר בחול הנקי;‬ ‫האיבוד למי התהום קטן, אך יש לעתים איבוד לנגר עילי.‬ ‫לס‬ ‫מצוי בהר הנגב בעיקר בעמקים. תכונתו העיקרית מבחינת משטר‬ ‫המים היא יצירת קרום בפני השטח על ידי ארגון מחודש של מינרלי‬ ‫הקרקע ברדת הגשם. במקרים רבים מתפתח בפני השטח גם קרום‬ ‫ביולוגי של אצות וחזזיות, האוטמות את הקרקע על ידי תפיחת‬ ‫אבריהן ברדת הגשם. כאן אובדים מים רבים על ידי נגר עילי,‬ ‫וכמותם עלול ה ל הגיע בממטרים מסוימים עד ל־ %07 ממי הגשם.‬ ‫המים שחדרו לקרקע מחלחלים לעומק מועט, היות וקיבול המים‬ ‫של קרקע זאת גבוה. מאחר והקרקע מתיבשת בהפוגו ת גדולות בין‬ ‫הגשמים, או בקיץ, עד לעומק של 02 ס"מ יש איבוד ניכר של מים גם‬ ‫על ידי התיבשות. כמות המים הנותרת לרשות הצמחים לאחר הנגר‬ ‫העילי וההתיבשות מסתכמ ת ב־ %03— %05 מכמות הגשם שירדה‬ ‫במקום. אפשר להבחין בקרקעות הלס טיפוסים שונים, לפי כמות‬ ‫החול וכמות האבנים המעורבת בחומר דק הגרגר. הן נבדלות גם‬ ‫בכמויות הגבס, הגיר והמלח שהצטברו בתהליכי יצירת הקרקע,‬ ‫ובעומק שבו נמצאות השכבות שחומרים אל ה הצטברו בהן. קרקעות‬ ‫לסיות שעברו תהליכי יצירת קרקע ויש להן חתך קרקע אופייני‬ ‫מכונות בשם סרוזיום ( 51 ).‬ ‫2ו‬ ‫קירטון, חוור, חרסית ופוספט‬ ‫סלעים אל ה בנויים ממרכיבים דקי גרגר, ובבלייתם מצטבר בפני‬ ‫השטח חומר הדומה במרקם גרגריו ללס. גם כאן אפשר למצוא‬ ‫תכופות קרום ביולוגי של אצות וחזזיות. חוור עשיר בחרסית, כפי‬ ‫שאפשר לראותו בנחל חוורים שליד שדה בוקר, בלוי עד לעומק של‬ ‫01 ס"מ. מתחת לעומק זה מגיעים כבר ל סלע בלתי בלוי. בליה זו‬ ‫מתאפשרת על ידי חדירת מי הגשם לתשתית. ה סלע הבלתי בלוי‬ ‫מורה על כך שמי הגשם אינם חודרים לעומק זה. העדר הצומח על‬ ‫תשתית זו בולט למרחקים. גם לחרסית חודרים מים מועטים.‬ ‫הקירטונים למיניה ם מעמידים לרשות הצמח כמות מים גדולה מזו‬ ‫של החוור והחרסית, אך גם כאן יש איבוד מים רב לנגר עילי‬ ‫והתיבשות. ברוב הקירטונים אין סדקים רחבים ב סלע ואין דרכם‬ ‫חלחול לשכבות עמוקות, המוגנות מהתאדות ישירה, בכך הם דומים‬ ‫ללס. כמות המים הזמינה מוערכת כאן ב־ %02— %05 של כמות‬ ‫הגשם, בהתאם לסוג הסלע. תכולת המלחים בקרקעות אלה גבוהה‬ ‫למדי, ובמחשופי סלע אפשר למצוא מלח בעומק לא רב. מכנים‬ ‫קרקעות אלה, המתפתחות במדבר על סלעים רכים, בשם ליתו סול‬ ‫מדברי רנדזיני ( 51 ). שם זה מבטא את השפעת ה סלע המתרוחח‬ ‫בקלות על תכונות הקרקע.‬ ‫גיר ודולומיט קשים‬ ‫אלה יוצרים בבלייתם מדרגות סדוקות או מכוסות באדמה‬ ‫אבנית. הם סופגים יותר מים מאשר קרקעות דקות גרגר. הסדקים‬ ‫שבסלע מהווים נתיבים, דרכם יכולים המים לחלחל לעומק באופן‬ ‫חופשי למדי. הסלעים והאבנים מהווים הפסקה בקרום האטים‬ ‫למים, הנוצר ברדת הגשם על קרקעות דקות גרגר. מאחר והסלע‬ ‫הקשה אינו סופג כמעט מים, נתרמת כמות המים שירדה עליו‬ ‫להעשרת תכולת המים בקרקע שבסדקים ובשכבות רכות שבין‬ ‫הסלעים. המים מוגנים שם על ידי שכבות הסלע החופות מפני‬ ‫התאדות ישירה. ככל שתבליט פני השטח גס יותר יש הפרעה גדולה‬ ‫לנגר העילי, וכמות המיס המחלחלת לקרקע גדלה. כמות המים‬ ‫העומדת לרשות הצמחים הגדלים בסדקים מגיעה ל־ %06— %09 של‬ ‫כמות הגשם היורדת באזור, בהתאם לסוג הסלע. מכנים קרקעות‬ ‫אלה המתפתחות במדבר על פני סלעים קשים בשם ליתו סול חום‬ ‫( 51 ).‬ ‫משטחי סלע חלקים ומצוקים‬ ‫כאשר אלו אינם מכוסים באדמה יש בהם משטר מים מיוחד,‬ ‫השונה ממשטר המים באזור כולו. ה סלע הקשח אטים יחסי ת למים.‬ ‫במפנים צפוניים בהר הנגב מכוסים סלעים אלו בחזזיות. הללו,‬ ‫בהירטבן, אוטמות את הסלע בפני חדירת מים בסדקים קטנים. כבר‬ ‫לאחר גשם חלש יחסית יש נגר עילי ממשטחים אלה אל הגומות,‬
    • ‫קירטון‬ ‫לס‬ ‫הפסד לנגר עילי והתאדות ישירה.‬ ‫%05—03 מהגשם, מיס־זמינים.‬ ‫בערוצים כמות מים העולה פי כמה על כמות הגשם.‬ ‫חול‬ ‫כל כמות הגשם נספגת בקרקע.‬ ‫כמות מיכרזמינים גדולה‬ ‫מכמותם בקרקעות שכנות.‬ ‫משטחי סלע‬ ‫בכיסי קרקע ולמרגלות‬ ‫המשטחים מתרכזת‬ ‫כמות מים העולה פי כמה‬ ‫על כמות הגשם.‬ ‫%09— 06 מהגשם, מים־זמינים.‬ ‫מתרכזים בסדקים של השכבות‬ ‫הקשות ובשכבות הרכות שביניהן.‬ ‫איור 3. השפעת המסלע על משטר המים בקרקע במדבר‬ ‫3ו‬
    • ‫הסדקים וכיסי הקרקע הבודדים שיש בו. בכיסי הקרקע מתרכזת‬ ‫כמות מים העולה פי כמה על כמות הגשם היורדת באזור. מספר‬ ‫הגשמים היעילים, שאת מימיהם מסוגלים הצמחים לנצל, גדול כאן‬ ‫מאשר בטיפוסי הקרקע האחרים. אותם ממטרים, שבקרקע הלס‬ ‫נספגים מימיהם בעומק קטן ומתאדים זמן קצר לאחר מכן, מביאים‬ ‫כאן לנגר עילי ממשטחי הסלע ולהי־וויית הקרקע שבכיסי הקרקע.‬ ‫כך נוצר בי ת־גידול לח עד כדי כך, שהוא מאכלס במקומות מסוימים‬ ‫צמחים י ם־ תיכוניי ם כנרקיסים וחלמוניות בלב המדבר.‬ ‫כמו בכל מערכת טבעית נוכל למצוא גם כאן מעברים וטיפוסי‬ ‫ביניים מבחינת מבנה הקרקע ומשטר המים בין כל הקרקעות‬ ‫שנזכרו. כך ייצרו כמויות שונות של חול ולס בהרכב הקרקע משטרי‬ ‫מים ומלחים שונים, ובהתאם לכך יגדלו צומח בעל הרכב שונה.‬ ‫כמות שונה של מחשופי סלע או אבניות שונה יביאו גם הם‬ ‫להבדלים כאלה.‬ ‫מבחינת משטר המלחים אפשר לראות בקרקעות החוליות ובכיסי‬ ‫הקרקע של משטחי הסלע קרקעות שאינן מלוחות; הקרקעות‬ ‫המתפתחות על לס, קירטון, חוור, חרסית ופוספט מכילות כמויות‬ ‫ניכרות של מלחים בעומק שונה בהתאם למבנה הסלע ולאקלים‬ ‫במקום. הליתוסול החום המתפתח על סלעי גיר סדוקים כולל‬ ‫טיפוסי קרקע רבים שחלקם מלוחים וחלקם שטופים ממלחים.‬ ‫גם תבליט השטח והמבנה הגיאומורפולוגי שהוא נמצא בו‬ ‫משפיעים במידה ניכרת על חדירת מי הגשם. בעמדות טופוגרפיות‬ ‫שונות כמו ראש גבעה, מדרון ומישור, חודרים המים במידה שונה‬ ‫ולעומק שונה וכתוצאה מכך יש בהם משטר מים ומלחים שונה‬ ‫( 021 ). הזווית בין המדרון לבין שכבות ה סלע משפיעה על דרך‬ ‫בלייתן ובכך גם על משטר המים השורר במדרון. נקח לדוגמה סלעי‬ ‫גיר בהר הנגב: בשטח בו השכבות אופקיות, מתבלים הסלעים לנוף‬ ‫של מדרגות המכוסות אדמה, והסלע נחשף במקומות מועטים׳,‬ ‫אותו סלע, כשהוא נמצא בנטיות של °01—°03, יוצר במדרונות‬ ‫מדרגות, בהן נחשפים סלעים על פני השטח. כשהשכבות נטויות‬ ‫בזווית של °54 ומעלה, לא מצטברת עליהן הבלית ויכולים להיווצר‬ ‫משטחי סלע רצופים. בכל אחד משלושת טיפוסי המדרון יהיה‬ ‫משטר מים שונה. בראשון נספגים המים בכל השטח, בשני בהרבה‬ ‫סדקים שבסלעים ובשלישי במעט סדקים ובכיסי קרקע. כתוצאה‬ ‫מכך יעמדו לרשות הצמח הגדל במדרון הראשון מעט מים, לגדל‬ ‫בסדק שבמדרון השני יותר מים ולגדל בכיס קרקע או סדק במדרון‬ ‫השלישי מים רבים עוד יותר.‬ ‫ל ס י כ ו ם, אם נרצה למצוא את הצמחים העמידים ביותר ליובש‬ ‫ולמליחות הקרקע בתחום אקלימי מסוים — נחפשם בקרקעות‬ ‫דקות הגרגר כמו אלה המתפתחות על לס, קירטון, חוור או חרסית.‬ ‫לעומת זאת יש לצפות לכך שהצמחים העמידים פחות ליובש יימצאו‬ ‫בכיסי הקרקע שבמשטחי הסלע החשופים.‬ ‫4ו‬ ‫השפעת האדם ובעירו‬ ‫השפעת האדם על הצומח מתבטאת בעיקר בפגיעה ישירה‬ ‫בצמחים וביצירת ב תי־גידול חדשים שאינם מצויים במערכת‬ ‫הטבעית של המדבר.‬ ‫כ רי ת ה ו ר עי ה‬ ‫הבדווים משתמשים להסקה בצמחים מעוצים הגדלים בסביבתם‬ ‫הקרובה ויכולים להביא במהלך שהותם במקום מסוים להיעל מות ם‬ ‫של כל הצמחים המעוצים. לאחר שנים אחדות ללא פגיעה חוזר‬ ‫הצומח לאכלס את השטח, והוא דומה בהרכבו לצומח בשטחים‬ ‫שכנים שלא נפגעו כך. הרעיה המופרזת יכלה להביא לשינויים‬ ‫בהרכב הצמחיה שהיתה כאן לפני אלפי שנים, אך איננו יכולים‬ ‫לדעת כיום אם היו כאן שינויים כאלה אם לאו, מחוסר "שטחי‬ ‫ביקורת" בהם לא היתה רעיה, שנוכל להשוותם לשטחים הרגילים.‬ ‫ברור כיום שהרעיה יכולה להביא להקטנה בממדי הצמחים ולשינוי‬ ‫זמני של יחסיהם הכמותיים, אך לא להשמדתם המוחלטת. במשך‬ ‫השנים שהר הנגב היה סגור ל תנוע ת בדווים לא חל בו שינוי מהותי‬ ‫בחברות הצמחים ולא בהרכב הצמחיה. בגבעות ב אר־ שבע הביאו‬ ‫הרעיה והכריתה של צמחים מעוצים להשתלטות של ע י ר י ת‬ ‫ג ד ו ל ה, שאינה נאכלת ואינה משמשת להסקה (איור 4 ).‬ ‫ח רי ש ו ה ש קי ה‬ ‫החקלאות הבדווית היא בעיקרה חקלאות בעל; החריש שטחי‬ ‫למדי ומפריע להיווצרותו של קרום על גבי הלס. כך מגדילים את‬ ‫חספוס השטח; מקטינים את הנגר העילי עד לאפס ומצליחים‬ ‫להוציא מבי ת־גידול זה יבול צמחי גדול יותר מאשר הוא נותן ללא‬ ‫חריש. בתנאי משטר המים המשופר שבשדות גדלים עשבים רעים‬ ‫שכמעט שאינם מצויים בב תי־גידול אחרים בנגב — א כ י ל א ה‬ ‫ע ר ב ת י ת , ש כ ר ו ן מ ר ו ש ת ואחרים. במשק היהודי חורשים את‬ ‫שדות הבעל לעומק רב, וכן הופכים את האדמה, מזבלים ומדשנים‬ ‫אותה. כך מתקיימים בשדות אלה תנאים אקולוגיים שונים‬ ‫ומתפתח שם צומח שונה. שטחים ניכרים במשק היהודי מושקים‬ ‫ואליהם מגיעים צמחים שאינם מצויים בקרקעות אחרות בנגב, כמו‬ ‫קי צ ת מ ס ו ל ס ל ת , קי צ ת ק נ ד י ת ומיני י ר ב ו ז.‬ ‫ב ת י־ ג י ד ו ל ח ד שי ם‬ ‫האדם יוצר בסביבתו ב תי־גידול חדשים שלא היו קיימים באזור‬ ‫בעבר, כמו צדי דרכים או ערמות של פסולת בנין בשטחים הקרובים‬ ‫לעיר. במקומות אלה נהרס הצומח הטבעי, וצמחים המגיעים‬ ‫למקום נהני ם מחוסר תחרות על מים ועל חומרי מזון. ערמות של‬ ‫אשפה, העשירות בחומרים אורגניים חנקניים, או חניוני בדווים‬
    • ‫בהם הצטברו גללי עזים, מאכלסים צמחיה מיוחדת גם דורות רבים‬ ‫אחרי שעורער בהם שיווי המשקל הטבעי. בב תי־גידול אלה אפשר‬ ‫למצוא הרבה צמחים שהגיעו לאחרונה לארץ ממקומות שאינם‬ ‫קשורים לצמחיה של האזור שלנו. צמחים אלה מכונים קסנופיטים‬ ‫(קסנו — זרים, פיטוס — צמח ביוונית) ולאדם חלק חשוב בהפצתם‬ ‫בעולם. כאלה הם: מ ל ו ח ס פ ו ג י , שהובא למכון לחקר הנגב‬ ‫בבאר־ שבע מאוסטרליה כצמח מרעה נסיוני, ותפס את צדי הדרכים‬ ‫ליד ערד ודימונה. מ ל ח י ת א ש ל ג נ י ת , שהגיעה לארץ מארה״ב או‬ ‫מאירופה לפני דורות רבים, והיא מאכלסת צדי דרכים, ערמות‬ ‫אשפה ומגרשים ריקים בערים ובעיירות של הנגב; ק ו כ י ה ה ו ד י ת‬ ‫שהגיעה לנגב אחרי שזרעיה הועברו מהודו לאוסטרליה -ומשם‬ ‫למצרים התחתונה, מקומות בהם שימשה כצמח מרעה ( 25 ).‬ ‫גבעוליה המסועפים שימשו לריפוד ארגזי תחמושת ונשק של הצבא‬ ‫המצרי שפלש לארץ בימי מל ח מ ת השחרור. הקוכיה התפשטה והיא‬ ‫מצויה כיום מצומת ראם (מסמייה) עד בקעת י ם־ ה מל ח, הערבה‬ ‫ואילת. א ס ת ר מ ר צ ע נ י הגיע לארץ מארה״ב כנראה בשנת 0691‬ ‫וכובש כיום עמדה חשובה בצומח של צדי הדרכים ושולי שדות‬ ‫מושקים בכל חלקי הארץ, כולל הנגב. ה א ס תר שייך למשפחת‬ ‫המורכבים וכל צמח מייצר כמויות גדולות של זרעונים זעירים בעלי‬ ‫ציצית הנפוצים ברוח, כך הוא מצליח לכבוש כל שנה שטחים חדשים‬ ‫בארץ.‬ ‫איור 4. עליה הירוקים של ה ע י ר י ת ה ג ד ו ל ה אינם נאכלים על ידי‬ ‫הצאן. גבעות ליד באר־שבע‬ ‫בתהליך סלילת הדרכים הוסרו שכבות קרקע עליונו ת שהיו‬ ‫שטופות ממלחים והעלו שכבות מלוחות אל פני השטח. בחלקים‬ ‫ניכרים של הנגב מאוכלסת קרקע חדשה זו בצמחים העמידים ל מלח‬ ‫כמו מ ל ח י ת ח ו מ ה, מ ל ח י ת ע ד י נ ה , א ל נ י ה נ א ה ו מ ל ו ח‬ ‫מ ל בין.‬ ‫פעילות בעלי חיים‬ ‫השפעת עולם החי על הצומח במדבר רבה ומורכבת ביותר. נחלק‬ ‫את הדוגמות הבודדות שנביא כאן לפעילו ת הכרוכה בתועל ת‬ ‫לצמחים, לפגיע ה בהם ולמנגנוני ם של הגנה בפני פגיעות.‬ ‫רבים מצמחי המדבר, כמו קרוביהם הגדלים באזורים לחים יותר,‬ ‫מואבקים על ידי חרקים ( 84 ) ולעתים נדירות על ידי ציפורים.‬ ‫תפקיד הציפורים בהאבקה בולט בפרחי ה ר נ ו ג ה ש י ט י ם,‬ ‫שצופיות פוקדות אותם׳, הן נראות לעתים גם על פרחי מ רו ה‬ ‫למיניה, אך כללי ת אין זה מאורע של יום יום לפגוש בנגב ציפור‬ ‫בתפקיד של מאביק. זרעיהם של מינים רבים מותאמים לתפוצ ה על‬ ‫ידי בעלי חיים. הפירות הקוצניים של כ ר ב ו ל ת ה ת ר נ ג ו ל , ק ו ט ב‬ ‫מ צ וי ו כ פ ת ו ר ה ח ו ל ו ת מופצים על ידי הידבקות אל כפות‬ ‫רגליהם של יונקים גדולים. יחידות התפוצה של ב ל ו ט נ י ת מצוידות‬ ‫בבלוטות דבק, המדביקות אותן אל בעלי חיים גדולים העוברים ליד‬ ‫הצמח. פירות רב זרעיים כמו אלה של א ס פ ס ת מ פ ו צ ל ת ,‬ ‫ג ר ג ר נ י ת ע ר ב י ת, ע ד ע ד ת כ ו ל, כ נ פ ן ק ו צ נ י ו כ ר ב ו ל ת‬ ‫ה ת ר נ ג ו ל נאספים על ידי נמלת הקציר ועל ידי הקוצן. לא כל‬ ‫הזרעים שבפרי נאכלים על ידם, ולעתים רואים את התוצאות של‬ ‫הפצה זו בצורת קשת או מעגל של צמחי המין שהאוסף התמחה בו,‬ ‫הגדלים סביב קן הנמלים או בפתח מאורת הקוצן. למרות זאת אין‬ ‫לראות את יחידות התפוצה רבות הזרעים כמותאמות במיוחד‬ ‫להפצה על ידי נמלים. הניסויי ם בנביטה שנעשו ב ב ן־ ח י ט ה ( 6 7 )‬ ‫ו ב כ נ פ ן ק ו צ נ י ( 9 7 ) מראים כי עיקר ההתאמה של יחידת‬ ‫התפוצה מטיפוס זה היא לפיזור הנביטה על פני שנים אחדות —‬ ‫התאמה לאקלים הבלתי יציב במדבר.‬ ‫התפתחות יחידות התפוצה ב ש י ט ה קשורה לדעת למפרי וחבריו‬ ‫( 99 ) במחזור החיים של חיפושיות הזרעים ויונקים גדולים.‬ ‫מהבדיקות שנעשו בעמק הערבה ובשמורת סרנגטי שבטנזניה,‬ ‫התבררו העובדות הבאות: יש שתי קבוצות של ש י טי ם — לאחת,‬ ‫ששלושת המינים שבנגב שייכים אליה, תרמיל בעל קליפה עבה,‬ ‫עשירה בחומרי מזון, וזרעים עגולים וקשים המופצים על ידי יונקים‬ ‫גדולים כמו צבי, יעל, עז, פיל ואחרים, האוכלים את הפרי‬ ‫ומפרישים את הזרעים בצואתם. הקליפה הקשה מונע ת נביטה‬ ‫מהירה והמעבר במערכת העיכול משפר את כושר הנביטה ( 63, 99 ).‬ ‫5ו‬
    • ‫דופן התרמיל של בני הקבוצה השניה דק, עני בחומרי מזון, הזרעים‬ ‫זוויתיים, התפוצה ברוח וכושר הנביטה גבוה. לגבי הקבוצה‬ ‫הראשונה נמצא, כי חיפושיות הזרעים מטילות ביציהן על הפרי או‬ ‫בתוכו בין 03 ל־ 001 יום לאחר ההאבקה׳, הפרי מבשיל ונושר 051‬ ‫יום לאחר ההאבקה ומונח על הארץ ימים אחדים. הדרנים‬ ‫והחיפושיות המתפתחים בזרעים פוגעים לרוב בחיוניות הזרע, אך‬ ‫אם אינם פוגעים בעובר ואינם מכלים את כל הפסיגים — יכול הזרע‬ ‫לנבוט. כאשר הפירות נאכלים ע ל־י די היונקים בעודם על העץ או‬ ‫מיד לאחר נפל ם על הארץ עשויות חיפושיות רבות למות במערכת‬ ‫העיכול במצב בו עדיין לא הספיקו להזיק לחיוניות הזרע. כך, על‬ ‫ידי המעבר להפצה על ידי יונקים גדולים, מושגים הן שיפור בכושר‬ ‫הנביטה כתוצאה מפגיעת חומצות של מערכת העיכול בקליפה‬ ‫הקשה והן הגנה חלקית מפני פגיעת החיפושיות הנוברות בזרעים.‬ ‫יש לציין, כי לעתים קרובות מוצאים זרעים של ר ו ת ם ה מ ד ב ר‬ ‫בגללים של בעלי חיים שונים, וייתכן שגם כאן יש מקום לבחון‬ ‫אפשרות של התאמה לתפוצה על ידי בעלי חיים.‬ ‫פירות עסיסיים אינם מרובים בין צמחי הנגב. מבין המעטים‬ ‫נזכיר כאן: צ ל ף ר ו ת מ י , צ ל ף ק ו צ נ י ו צ ל ף ס ח ו ס י, שבין‬ ‫זרעיהם יש חומר מתוק; ציפורים, האוכלות את הזרעים ביחד עם‬ ‫החומר המתוק, מפיצות את הזרעים שלא עוכלו. גם למיני ה א ט ד,‬ ‫ו כ ן ר כ פ ת ן מ ד ב ר י, פ י ק ו ס ב ת־ ש ק מ ה , ס ל ו ד ו ר ה פ ר ס י ת,‬ ‫ע ר ף ה מ ד ב ר, שי ז ף מ צ ו י ו ז קו ם מ צ רי יש פירות עסיסיים‬ ‫שתפוצתם קשורה לבעלי חיים. הזרעים הדביקים של ה ר נ ו ג‬ ‫ה ש י טי ם מופצים בעזרת ציפורים׳, הציפור מסירה את הזרע,‬ ‫הנדבק למקורה, על ענפי עצים בשטח, ועליהם הוא נובט.‬ ‫תפוצת זרעים בעזרת ציפורים התבטאה בשנים האחרונות באגם‬ ‫ירוחם על ידי חדירת מספר מינים שלא היו ידועים בארץ. נמצאו‬ ‫שם מין של ח מ ש ן, ק ו ט ו ל ה ק ח ו נ י ת ו ל ב ד נ י ת צ ה ב ה ב ה‬ ‫שנמצאה קודם רק פעם אחת בארץ — בעמק הירדן התחתון,‬ ‫ונעלמ ה מאז. ייתכן כי גם ה א פ ר ו ר י ת ה מ צ ו י ה השולטת כיום‬ ‫בשולי האגם הגיעה בעזרת הציפורים. יש לזכור כי אגם זה הוא‬ ‫נקודת מים מתוקה יחידה מאזור תעלת המים המתוקים שליד‬ ‫תעלת סואץ ועד לברכות הדגים ומאגרי המים שבצפון הארץ.‬ ‫בנדודיהן חונות חלק מהציפורים כאן, וזרעים שדבקו לרגליהן‬ ‫במצרים או נמצאו במערכת העיכול שלהן מופצים כך.‬ ‫בעלי חיים אוכלי עשב כמו צבאים, יעלים או עזים, וכן זחלים של‬ ‫חרקים שונים, ניזונים דרך קבע מהנוף העל אדמתי של צמחי‬ ‫המדבר שיחי מ ל ו ח ק פ ח, י פ ר ו ק ה מ ד ב ר ו י פ ר ו ק ת ל ת־ כ נ -‬ ‫פי שבסביבתם חיים פסמונים, נראים מרוטים ונגוסים במשך‬ ‫תקופות ארוכות של השנה. דרבנים ניזונים מפקעות ס ת וני ת‬ ‫­‬ ‫ה ק ל י פ ו ת ומבצלי צ ב ע ו נ י ה מ ד ב ר ו ב ן־ ח צ ב מ ד ב ר י, ומקטי‬ ‫נים כל שנה את אוכלוסיותיהם. צרעות וכנימות היוצרות עפצים‬ ‫61‬ ‫ניוונו טרם שעשה פרח ופרי.‬ ‫ל ש י ט י ם מצמצמות בצורה‬ ‫המופצים על ידי הצמחים.‬ ‫ה א ט ל נ ט י ת עלולות לגרום‬ ‫בצמח עשויות לפגוע בכושרו עד כדי‬ ‫חיפושיות הזרעים שהזכרנו בקשר‬ ‫ניכרת את כמות הזרעים החיוניים‬ ‫חיפושיות המתפתחות בגזעי ה א ל ה‬ ‫למוות של ענפי ם גדולים למדי.‬ ‫חוקרים רבים חושבים כיום, שבמקביל לה תפ תחות אבולוציונית‬ ‫של בעלי חיים הפוגעים בצמחים נוצר יתרון ביולוגי לצמחים‬ ‫המייצרים תרכובות המונעות או מפחיתות כרסום על ידי בעלי‬ ‫החיים. יחסים אלה של פגיעה והגנה מפניה היוו דחיפה גדולה‬ ‫להתפתחות של מיני הצמחים ובעלי החיים כאחד. מינים רבים‬ ‫נעשים לא טעימים לקראת פריחתם והבשלת הפירות. ה מ ל ו ח‬ ‫ה ק פ ח למשל, אינו טעים באותה מידה כל השנה. מ ל ע נ י א ל‬ ‫מ צ ו י, הנאכל על ידי העזים בהיותו צעיר, אינו נאכל בעת‬ ‫השתבלותו, ואילו החלקים הנותרים לאחר הפצת הזרעים נאכלים‬ ‫שוב. ריכוז חומרים לא טעימים בשלב קריטי זה של חיי הצמח‬ ‫מאפשר לו להשלים את מחזור חייו. אפשר להניח שריבוי מינים‬ ‫ריחניים ורעילים בנגב הוא ביטוי נוסף של התופעה אצלנו.‬ ‫ע ו ק ץ־ ע ק ר ב ע ג ו ל ־ ע ל י ם , ע ו ק ץ־ ע ק ר ב י ם־ מ ל ח י , ק רו -‬ ‫ט ל ר י ה ו ס ב י ו ן מייצרים אלקלואידים. בבדיקות משותפות למכון‬ ‫מחקר רפואי בלונדון ולמחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטת‬ ‫הנגב נמצא, כי האלקלואידים גורמים לפגיעו ת חמורות בכבד של‬ ‫חיות הניסוי. השפעה דומה נמצאה על ידי המכון הלונדוני בצמחים‬ ‫שונים מאותן משפחות באפריקה.‬ ‫עדות נוספת לאבולוציה מקבילה אצל צמחים וחרקים אפשר‬ ‫לראות במציאותם של הורמונים הדרושים לה תפ תחו ת חרקים,‬ ‫בגופם של צמחים. רביד ( 36 ) מצא ב ח ד־ ש פ ה מ צ ו י ו ב ח ד־ ש פ ה‬ ‫ת מי ם אקדיזונים, שהם הורמונים הדרושים לחרקים בתהליכי ם‬ ‫המובילים לנשל. ייתכן שאכילת אברי הצמח עשויה להביא לעליה‬ ‫ברמת ההורמון בגוף החרק ושיבוש מהלך חייו, וכך מוגן הצמח‬ ‫מפני פגיעת חרקים.‬ ‫השפעה הדדית של צמחים‬ ‫צמחים הגדלים בסמיכות יכולים ל סייע זה לזה, לגרום נזק, או‬ ‫לא לה שפיע כלל. סיועם של צמחים יכול להיות ישיר כמו למשל חיי‬ ‫השיתוף בין פטריות ושרשי צמחים (מיקוריזה). בסוג ש מ ש ו ן יש‬ ‫מינים אחדים הגדלים ביחד עם פטריה. במין אירופי של ש מ ש ו ן‬ ‫נמצא, כי הפטריה דרושה לנבט המתפתח בשלבי הסתעפות השרשון‬ ‫ובקיעת הנצרון מן האדמה. ללא נוכחות הפטריה לא יתפתח הנבט.‬ ‫הפטריה מקבלת מהצמח חומרי מזון וחומרי צמיחה שונים. במקרה‬
    • ‫של ש מ ש ו ן י ו ש ב ו ש מ ש ו ן ר י ס נ י , אנו נהנים משיתוף זה,‬ ‫המסייע לנו לזהות את מקומם של ה כ מ ה י ן , שהם גופי הפרי של‬ ‫הפטריות הסימביונטיות, וידועים כמאכל טעים ויקר. בדיקות‬ ‫ראשוניות במינים שונים של א ש ל י ל ו א ו כ ם, הגדלים בקירטון,‬ ‫הראו שיש פטריות על שרשיהם, וייתכן שגם כאן יש מקרים של‬ ‫מיקוריזה.‬ ‫סיוע עקיף של צמחים לצמחים אפשר לראות בהטלת צל של עץ‬ ‫או שיח, המקטינים עצמת קרינה ומאפשרים גדילת צמחים רגישים‬ ‫בצלם. א ש ל י ם, המביאים להמלחת פני הקרקע בסביבתם, יוצרים‬ ‫תנאי גידול מתאימים לצמחים העמידים בפני מלח, כמו מיני‬ ‫מ ל ח י ת, ק ו כ י ה או ב ס י ה.‬ ‫החזזיות, הגדלות במפנים צפוניים של סלעי גיר קשים, גורמות‬ ‫להקטנת החספוס של פני ה סלע ובכך מסייעות להגדל ת הנגר העילי‬ ‫אל כיסי הקרקע. משטר המים המתפתח מאפשר קיומם של צמחים‬ ‫נדירים במדבר.‬ ‫צמחי מ ל ע נ ן ה מ ט א ט א י ם, הנובטים ומתבססים בחול הנודד,‬ ‫עוצרים את נדידתו בקרבתם, ויוצרים בכך בי ת־גידול מתאים‬ ‫לנביטת ל ע נ ה ח ד־ ז ר ע י ת . התפתחות ה ל ע נ ה מביאה לייצוב‬ ‫החול ולהצטברות אבק בקרקע, ובכך ליצירת תנאי גידול למינים‬ ‫רבים נוספים. ה מ ל ע נ ן , הזקוק לכיסוי מחודש על ידי חול נודד מת‬ ‫בינתיים. זאת דוגמה למושג הידוע בשם סוקצסיה שבמהלכה‬ ‫מכינים צמחים את בי ת־ הגידול לצמחים אחרי ם הגדלים במקום‬ ‫ומחליפי ם את קודמיהם.‬ ‫נזק לצמחים על ידי צמחים אחרים נגרם בצורה ישירה או עקיפה.‬ ‫פטריות המתפתחות על עלי צמחים שונים או על שרשיהם עלולות‬ ‫לגרום לעצירת התפתחותם. גם טפילות של צמחים עילאיים, כמו‬ ‫ע ל ק ת , י ח נ ו ק או ה ר נ ו ג , עלולה להביא לניוון הפונדקאי.‬ ‫הפרשת חומרים, המונעים התפתחות צמחים אחרים, הוכחה כגורם‬ ‫חשוב בתחרות של ל ע נ ת ה מ ד ב ר בצמחים אחרים ( 75 ). הפרשת‬ ‫מלח על ידי א ש ל ו א ש ל י ל מסייעת להם להיפטר מעודפי מלחים,‬ ‫אך בו בזמן, מקטינה את האפשרות או מונעת מצמחים אחרים‬ ‫להתפתח בצלם ולנצל את מי־ה קר קע שהתמלחו במקומות אלה.‬ ‫התחרות בין צמחים משפיעה רבות על תפוצתם במדבר. צמחים‬ ‫עמידים ליובש, המגיעים לתחומי ם לחים יחסית בהשוואה לתחום‬ ‫בו הם מצליחים ביותר, סובלים מתחרות של צמחים הגדלים‬ ‫בתחום הלח. אם מוצאים צמחי מדבר בתחום לח, הרי זה‬ ‫בב תי־גידול שחונים יחסית לסביבתם או במקומות בהם אין להם‬ ‫מתחרים. כך גדלים שיחים אחדים של ס י ל ו ן ק ו צ נ י בצדי הדרך‬ ‫החוליים בין ב אר־ שבע לדימונה, שם הופרו תנאי הגידול הראשוניים‬ ‫ואין עדיין מתחרים ל ס י ל ו ן. בקרקעות שלא הופרעו בסביבה זו‬ ‫אין למצוא אף צמח אחד של ס י ל ו ן . ברור כי התחרות פועלת גם‬ ‫במניעת חדירתם של צמחים שאינם עמידים ליובש לתחום יבש‬ ‫יחסית בהשוואה לתחום האופטימום האקולוגי שלהם. את אלה‬ ‫נוכל למצוא בב תי־גידול לחים יחסי ת לסביבתם, שם יכול כושרם‬ ‫התחרותי לבוא לידי ביטוי.‬ ‫קרום ביולוגי, הבנוי אצות כחוליות וחזזיות, מצוי לרוב בפני‬ ‫השטח של קרקעות דקות גרגר, המ תפ ת חו ת מלס, קירטון או חוור.‬ ‫קרום זה עשוי לגרום להגדלת הנגר העילי, ובכך ל הפ ח ת ת כמות‬ ‫המים החודרת לקרקע וזמינה לצמחים העילאיים. כן עשוי הוא‬ ‫להפריע לחדירת זרעים לקרקע. בבדיקות שנעשו בחוור הלשון בצפון‬ ‫ים המלח ( 37 ) נמצא כי במקומות שהקרקע בהם היתה מלוח ה‬ ‫ביותר ואיפשרה רק גידולו של א ה ל מ צ ו י, היה קרום של אצות‬ ‫כחוליות בעובי של 1 מ"מ. לקורי האצה יש מעטה התופח בהרטבה‬ ‫ונעשה רירי. רשת הקורים הצפופה של האצות אוטמת את הקרקע‬ ‫בתפיחתה שלאחר ההרטבה ופני השטח נעשים חלקים. הקרקע‬ ‫אינה נשטפת ביעילות, ורק ה א ה ל ה מ צ ו י, העמיד ל מליחו ת‬ ‫גבוהה בתנאי האקלים של המקום, גדל בשטח. במקומות שמפותח‬ ‫בהם קרום של טחבי עלים, חזזיות וטחבי כבד — מחוספ סי ם פני‬ ‫השטח, וכבר דקה אחת לאחר הרטבת הטחבים הם תופחים‬ ‫ומחדירים כמויות גדולות של מים בקצב מהיר. הקרקע כאן שטופה‬ ‫ממלחים, וגדלים בה עשרות מינים של צמחים האופייניי ם לכל‬ ‫בקעת י ם־ ה מל ח.‬ ‫החשיבות היחסית של הגורמים השונים‬ ‫בבואנו להשוות את משקלם היחסי של כל אחד מהגורמים‬ ‫למעלה נוכל לראות כי כל אחד מהגורמים פועל בסדר גודל או בקנה‬ ‫מידה שונה. לפי האקלים נחלק את השטח ל־ 4 יחידות גדולות (איור‬ ‫21 ); המסלע מחלק את השטח שבתוך כל חבל אקלימי לעשרות‬ ‫תחומים אקולוגיים, בהם מופיעו ת חברות צמחים, שבכל אחת מהן‬ ‫שולט צמח זה או אחר. השפעתם ההדדית של הצמחים פועלת בתוך‬ ‫התחומים שנקבעו על ידי הגורמים הקודמים ואינה יוצרת חלוקת‬ ‫משנה של יחידות שגבולותיהן נ קבעו על ידי גורמי האקלים‬ ‫והקרקע. השפעת האדם ביצירת ב תי־גידול חדשים קטנה יחסית‬ ‫מבחינת ממדי השטח המו שפע על ידי האדם באזור המדברי של‬ ‫הארץ. מצב הפוך הוא באזור הגשום והמיושב של הארץ, בו הולכים‬ ‫ונעלמים ב תי־ הגי דול הטבעיים בה שפע ת האדם. גם השפעת בעלי‬ ‫חיים, כה שפע ת הצמחים, אינ ה מתבטאת בשינויים ניכרים‬ ‫במקומות מצומצמים אלא בה שפע ה כללית על פני כל השטח.‬ ‫לכן נחלק את השטח הנדון ליחידות משנה על פי גורמי האקלים,‬ ‫המסלע והגיאומורפולוגיה.‬ ‫7ו‬
    • ‫חלוקה גיאומורפולוגית של‬ ‫הנגב‬ ‫שפלת הנגב‬ ‫שטח זה בנוי סלעי קירטון קשים מגיל אאוקן תחתון, המרובדים‬ ‫באופן אופקי כמעט ויוצרים נוף של גבעות מעוגלו ת עם טופוגרפיה‬ ‫מתונה. הגבעות מכוסות בקרקע אבנית ולע תי ם אף ללא אבנים.‬ ‫חלק ניכר מחולו ת חלוצה— נ חל סכר נכלל כאן, והם מכסים נוף של‬ ‫גבעות מתונות. נכללים כאן גם עמקים רחבים כמו עמק‬ ‫באר־ שבע— ערד ובקעת שבטה, המכוסים בשכבות לס עמוקות.‬ ‫הר הנגב הצפוני‬ ‫הר הנגב הצפוני בנוי שרשרות הרים שהם קמרים ( אנטי קלינות)‬ ‫וביניהם קערים ( סינ קלינות), המתמשכים מצפון־ מזר ח לדרו ס־ מע-‬ ‫רב. קימוט ההרים אינו סימטרי: הצלעות הצפון־ מזרחיו ת תלולות,‬ ‫ונטיית השכבות בהן עשויה להגיע לזווית של °09 ויותר, בעוד נטיית‬ ‫השכבות בצלעות הדרום־מערביות מתונה ומגיעה עד °01 . ב מצלעות‬ ‫ובמרכזי הקמרים נחשפים בעיקר סלעים של גיר ודולומיט מגיל‬ ‫קנומן— טורון. בשולי הקמרים נחשפים סלעי צור וקירטון של‬ ‫הסנון. בצלעות המזרחיות נחשפות שכבות הצור והקירטון על פני‬ ‫שטח קטן, והצור יוצר מצלעות משולשות. בצלעות המערביות‬ ‫נחשפות שכבות אלה על פני שטחי גדול יותר ויוצרות גבעות שולחן.‬ ‫בין סלעי הגיר והדולומיט של הקנומן והטורון יש שני טיפוסי סלע‬ ‫עיקריים הבונים נופים שונים. כשסלעי הגיר משוכבים לסירוגין עם‬ ‫שכבות חוור או שכבות גיר רכות יחסית נוצרים בבלייתם דרגשים.‬ ‫סלעים קשים ללא שכבות ביניים רכות יוצרים בבלייתם מצוקים או‬ ‫משטחי סלע רצופים. במצלעות המזרחיות של הקמרים יוצרים גם‬ ‫סלעים משוכבים משטחי סלע: כאשר כיוון המדרון חופף את כיוון‬ ‫נטיית השכבות, הנטיה החזקה מונעת הצטברות הבלית עליהם והם‬ ‫נשארים חלקים וחשופים, אם אינם נוטים להיסדקות יתר עקב‬ ‫המבנה הפנימי שלהם. בקמרים של חתירה וחצרה יש מכתשים,‬ ‫שנוצרו על ידי תהליכי סחיפה, ובהם חשופות שכבות של אבן חול,‬ ‫חרסית וגיר מגיל יורא וקרטיקון תחתון.‬ ‫הקערים שבין הקמרים, וכן בקעת צין, המהווה את גבולו הדרומי‬ ‫של הר הנגב הצפוני, בנויים לרוב סלעים רכים: קירטון, חוור,‬ ‫חרסית. ופו ספ ט מגיל סנון עד אאוקן. שכבות אל ה נסחפו במקומות‬ ‫רבים, והקערים שממערב לרכס חתירה מולאו בלס שנסחף‬ ‫מההרים. הקער של ימין— רותם והקער של ירוחם— די מונ ה מולאו‬ ‫בסלעי משקע מגיל נאוגן, בעיקר חול, אבן חול וחרסית.‬ ‫8ו‬ ‫איור‬ ‫5.‬ ‫חלוקה גיאומורפולוגית של הנגב‬
    • ‫הר הנגב המרכזי‬ ‫גוש הרים זה מופרד מהר הנגב הצפוני על ידי בקעת צין ובקעת‬ ‫ציפורים. הוא בנוי מרמות של הרי טבלה ששיכובן אופקי, והן‬ ‫מתנשאות לרום של עד 0001 מי. רוב השטח בנוי גיר וקירטון מגיל‬ ‫אאוקן תיכון, המרובדים לסירוגין. סלעי גיר אלה רכים מסלעי הגיר‬ ‫המשוכבים מגיל קנומן— טורון שבהר הנגב הצפוני. הר סעד והר‬ ‫נפח ה הם קמרים קטנים הבולטים במרכז הרמה, ו סלעי הגיר מגיל‬ ‫קנומן— טורון הנחשפים בהם, נטויים. בקרבת מכתש רמון ובהר לוץ‬ ‫נחשפו שכבות של סלעי־גי ר קשים, היוצרים מצוקים ומשטחי סלע‬ ‫דומים לאלה של הר הנגב הצפוני. הרי הטבלה מבותרים על ידי‬ ‫רשת של נחלים ששיפועם מתון לרוב. בעמקים של רבים מהנחלי ם‬ ‫יש משקעי לס ושרידים של סכרים ממערכות חקלאות עתיקות,‬ ‫בעזרתם נוצלו מי השטפונות. בחלקו הדרומי של הר הנגב המרכזי‬ ‫נמצא מכתש רמון, שבו נחשפים סלעים שונים מאלה הנראים בהר‬ ‫הנגב: אבן חול, חרסית, בזלת, גבס והסלעים המגמאתיים‬ ‫נורדמרקיט ובוסטוניט. שטחים ניכרים במכתש מכוסים בסחף‬ ‫מדברי גס מעורב בלס.‬ ‫החוור שקע באגם הלשון, שקדם לי ם־ ה מל ח והיה גדול ממנו‬ ‫בממדיו. במרכזו של אגם הלשון שקע חוור נקי, ואילו ב שוליו שקעו‬ ‫חלוקי נחל המעורבים במעט חוור. לאורך העתקים ובמניפות של‬ ‫הנחלים הגדולים היורדים אל הים יש מעיינות. כתוצאה מהתאדות‬ ‫מי־ ה מעיינו ת נותרו המלחים שבמים בקרקע, והתפתחו במקומו ת‬ ‫רבים תנאי מלחה.‬ ‫הנגב הדרומי‬ ‫בנגב הדרומי משתרעים שטחים מישוריים או גבעיים ואין הוא‬ ‫מורכב ממבנים גיאולוגיים וטופוגרפיים מסובכים כמו הרי הנגב.‬ ‫הוא בנוי מסלעי משקע, שכל אחד מהם בונה שטח נרחב יחסית —‬ ‫תופעה הנמשכת לכאן ממישורי החצץ הגדולים של מרכז סיני‬ ‫שממערב. את השטח שמדרום למכתש רמון בונות גבעות גירי, ואילו‬ ‫את המישר ואת אגן ההיקוות של נחל פארן ונחל חיון בונים‬ ‫מישורים של חצץ צורני.‬ ‫עמק הערבה‬ ‫בשטח שבין מוצא נחל פארן לחצבה נחשפות בעיקר שכבות של‬ ‫קונגלומרט, הבנוי חלוקי נחל צורניים, חולו ת ומשקעים אגמיים‬ ‫השייכים לתצורת חצבה מתקופת הנאוגן. מצפון לחצבה יש שטח‬ ‫ניכר של משקעי חוור הלשון, היוצרים נוף טיפוסי של בתרונות.‬ ‫בקעת יס־המלח‬ ‫מצוק ההעתקים מהווה את גבולה המערבי של בקעת י ם־ה מל ח.‬ ‫מצוק חוור הלשון, שלמרגלותיו נובעים המעיינות של מליחת סדום,‬ ‫מהווה את גבולה הדרומי של הבקעה, המפריד בינה לבין הערבה.‬ ‫הבקעה משמשת בסיס ארוזיה לשטח ניכר של הנגב, אדום ומואב,‬ ‫וכוסתה ב סלעי משקע צעירים, בעיקר קונגלומרט וחוור הלשון.‬ ‫9ו‬
    • 20
    • ‫הצומח‬ ‫צורות החיים ומשמעותן‬ ‫כסות הצומח במדבר משתנה מעונה לעונ ה ומשנה ל שנה בהתאם‬ ‫לכמות המים העומדת לרשות הצמחים. באביב של שנה גשומה‬ ‫מתכסים שטחים נרחבים במרבדים ססגוניים של צמחים שונים,‬ ‫ואילו בשנה שחונה לא ייראה אף צמח חד־ שנ תי אחד באותם‬ ‫שטחים. על מנת לנתח השתנות זאת, נחלק את הצמחים לחמש‬ ‫קבוצות של צורות חיים ( 34 עמי 191 — 691 ), לפי מיקומם של ניצני‬ ‫ההתחדשות ביחס לפני הקרקע ולפי מהותם של החלקים הנושרים‬ ‫מהצמח בעונה הקשה לצמיחה. צורות חיים אלה (איורים 6 ־ 01 ) הן:‬ ‫חד־שנתיים, שניצן התחדשותם נמצא בזרע. בעונה השחונה‬ ‫מתיבשים כל חלקי הצמח האחרים.‬ ‫צמחי בצל ופקעת — צמחים רב־ שנתיים, שניצן התחדשותם‬ ‫נמצא מתחת לפני האדמה, מוגן על ידי קליפות וניזון בעונת‬ ‫הפעילות הנמוכה ממאגרי המזון שבקרבתו. בקיץ מתיבשים‬ ‫חלקיהם העל־ אדמ תיי ם של צמחים אלה.‬ ‫עשבים רב־ שנ תיי ם — בהם נמצא ניצן ההתחדשות בגובה פני‬ ‫האדמה ונישא, לרוב, בראש שורש עבה או ציצת שרשים עבים אוגרי‬ ‫איור 6. מחזור חיים של צמח חד־שנתי‬ ‫איור 7 . מחזור חיים של צמח בעל בצל (גיאופיט)‬ ‫איור 8. מחזור חיים של עשב רב־שנתי(המיקריפטופיט)‬ ‫ו2‬
    • ‫שרידי תפרחות^‬ ‫מ ה ש: ה שע ב ר ה י‬ ‫^ניצןי התחדשןת‬
    • ‫איור 01. מחזור חיים של שיחים ועצים(פנרופיט)‬ ‫מזון. החלק העל־ אד מ תי מתיבש בקיץ וציבורי העלים היבשים‬ ‫מגינים על הניצן בעונ ה השחונה.‬ ‫מאחר ובשלוש צורות החיים הללו נעל ם הנוף העל־ אד מ תי של‬ ‫הצמח בעונ ת היובש, נכנס אותן בקבוצת "צמחים בני־ חלוף".‬ ‫בני־ שי ח — בהם נמצא ניצן ההתחדשות מעל פני האדמה,‬ ‫ובמהלך גידולו של הצמח מתיבשים חלקי ענפי ם בסדר קבוע‬ ‫ומוגדר. ניצני ההתחדשות נמצאים ברוב המקרים בבסיסם של‬ ‫ענפים, שחלקם העליון נושא פרחים ומתיבש לאחר פיזור הזרעים.‬ ‫כך נשמרת קומתם הנמוכה של בני־ ה שי ח.‬ ‫שיחים ועצים — בהם נמצא ניצן ההתחדשות בגובה רב מעל פני‬ ‫האדמה ואין ענפי ם נושרים לאחר הבשלת הזרעים. כאן מ תחלפי ם‬ ‫העלים בלבד, ואין סדר קבוע של נשירת ענפים. בתנאים של משטר‬ ‫מים גרוע הם עשויים להשיר ענפי ם שלמים, אך במשטר מים תקין‬ ‫לא נושרים אלא העלים, בבוא עונתם.‬ ‫שתי צורות החיים האחרונות ניכרות בשטח גם בקיץ ואף בשנים‬ ‫שחונות, ועל כן נכנה אותן בשם "צמחים בני־ קיי מא".‬ ‫טחבים, חזזיות ואצות מהווים צורת חיים נוספת, והיא אופייני ת‬ ‫לצמחים שאינם מתרבים על ידי זרעים. כאן מתיבש כל הצמח‬ ‫בעונת היובש. אך אינו מת, והוא מתעורר לחיים בהירטבו. מב חינה‬ ‫זאת נכללים גם שרכים כמו ד נ ד נ ה ר פ ו א י ת, ש ר כ ר ך ר י ח נ י‬ ‫ו ש ר כ ר ך ה ס ל ע י ם בקבוצה של המתעוררים לחיים בהרטבה.‬ ‫מבחינת מיקום ניצני ההתחדשות שלהם הם יכולים להיכלל בין‬ ‫העשבים הרב־שנתיים.‬ ‫נוכל לחלק את שטחו של הנגב הנכלל ב מפה לשלושה חלקים, לפי‬ ‫התנודות האופייניות באוכלוסיות של כל אחת מצורות החיים‬ ‫הנזכרות בה שפע ת השינויים האקלימיים ולפי מיקומן: (א) בשטח‬ ‫בו כמות המשקעים השנתית הממוצעת עול ה על 003 מ"מ —‬ ‫מופיעות כל צורות החיים מדי שנה בשנה, אך יש תנודות מסוימות‬ ‫בכמות החד־ שנ תיים. העצים נדירים, הופעת ם מצטמצמת לכיסי‬ ‫קרקע שבמשטחי הסלע. אוכלוסיותיה ם של בני־ ה שי ח יציבות, הם‬ ‫מכסים בצפיפו ת את הגבעות הטרשיות. באדמות עמוקות ודמויות‬ ‫לס, בהן משטר המים גרוע מאשר בטרשים, קטנה יחסית כמות‬ ‫בני־ה שיח.‬ ‫בשטח שבין הקווים שווי־ הג ש ם של 08—052 מ"מ — יש‬ ‫(ב)‬ ‫הבדלים ניכרים בכסות הצמחים החד־ שנ תיי ם בין שנה לשנה. מספר‬ ‫השנים בהן מופיעי ם בשטח צמחים חד־ שנ תיי ם משתנה בהתאם‬ ‫לטיב הקרקע. בכיסי הקרקע שבסלעי ם ולמרגלות משטחי סלע‬ ‫נמצא כמעט בכל שנה צמחים חד־ שנ תיי ם. בשטחים סלעיים‬ ‫ובחולות גדול מספר השנים בהן מופיעים חד־ שנ תיי ם מאשר‬ ‫בקרקעות לסיות ובאלה — יותר מאשר בקירטון ובחוור. מ ספר‬ ‫שנות הבצורת, אם נגדיר לצורך הענין את הבצורת לפי אי־ הופע ת ם‬ ‫של צמחים חד־ שנ תיים, גבוה ביותר על מחשופים של חרסית. יש‬ ‫32‬
    • ‫שנים שכמות המים מספיקה בהן ללבלובם של עשבים רב־ שנ תיי ם‬ ‫ושל צמחי בצל ופקעת, בעוד שמעט צמחים חד־ שנ תיי ם נובטים‬ ‫ומתפתחים. בני־ ה שי ח גדלים באופן פזור על הגבעות ה אבניו ת־ טר־‬ ‫שיות, ובחלקים הגשומים יחסית — גם על קרקעות לסיות‬ ‫וקירטוניות. בתחום המשקעים הנמוך הם מצטמצמים בקרקעות‬ ‫דקות הגרגר לערוצים, שבקרקעם מצטברת כמות גדולה יותר של‬ ‫מים. יש קרקעות שבני־ שיח מתיבשים בהן ומתים בשנות בצורת.‬ ‫שיחים גדולים ועצים מתקיימים בתחום זה בערוצים גדולים,‬ ‫שמאגר המים בהם יכול להספיק לעץ ליותר משנה, או סמוך‬ ‫למשטחי סלע, שם מתרכזות כמויות מים העולות על כמות‬ ‫המשקעים השנתית.‬ ‫בשטח שכמות המשקעים בו פחותה מ- 05 מ"מ יש חלקים‬ ‫(ג)‬ ‫ניכרים שקשה למצוא בהם צמח חד־ שנתי במשך שנים רבות! אף‬ ‫בשנה גשומה גדלים הצמחים החד־ שנתיי ם בעיקר בערוצים, אך‬ ‫בקרקעות חוליות ובטרשים גם באופן פזור. צמחי בצל ופקעת‬ ‫ועשבים רב־ שנ תיי ם אינם מיוצגים כאן על ידי שפע של מינים, כמצוי‬ ‫בתחומים גשומים יותר. בני־ ה שי ח גדלים בערוצים במרבית טיפוסי‬ ‫הקרקע ובשנות בצורת מתים רבים מהם. בקרקעות חוליות‬ ‫ובמדרונות טרשיים גדלים בני־ שי ח באופן פזור. בערוצים גדולים יש‬ ‫גם עצים, אולם אף אלה עשויים להתיבש לעתי ם נדירות ביותר‬ ‫כתוצאה מבצורת קיצונית וממושכת.‬ ‫ליד מעיינות ומלחות שזמינות המים בהם אינה תלויה במידה‬ ‫גדולה כל כך בכמות המשקעים השנתית, אין תנודות כאלה שנידונו‬ ‫למעלה.‬ ‫מתוך הדיון בשלושת האזורים האקלימייכרצמחיים מתברר כי‬ ‫ההשתנות הגדולה בכמות הצמחים בני־ ה חלו ף ובהרכב אוכלוסין‬ ‫תיהם עקב השינויים האקלימיים השנתיים, מונעת תיאור אמין של‬ ‫הצומח על ידי שימוש בצורות חיים אלה. הצמחים בני־ ה קיי מ א‬ ‫בולטים בשטח והופעת ם קבועה ברוב עונות השנה וברוב חלקי‬ ‫המדבר, ועל־כן משתמשים בהם לתיאור הנוף הצמחי. כן מתברר, כי‬ ‫בתחום המשקעים השנתיים של 05 מ"מ, מאוכלסות רוב הקרקעות‬ ‫בצומח ערוצי בלבד. בתחום של 08 מ"מ ומעלה, מאוכלסות רוב‬ ‫הקרקעות בצומח פזור. לכל אחד מהאזורים יש היוצאים מהכלל‬ ‫שלו. באזור של הצומח הפזור נמצא צומח ערוצי בקרקעות‬ ‫חרסיתיות, חווריות ולסיות. אפשר למצוא צומח פזור גם בתחום‬ ‫משקעים של 03— 05 מ"מ בחולות ובמדרונות טרשיים, הודות‬ ‫לאגירת המ*ם הטובה בקרקעות אלה. הגבול בין שטח שהצומח פזור‬ ‫בו ברוב טיפו סי־ ה קר קע לבין שטח שהצומח ערוצי בו ברוב‬ ‫טיפו סי־ה קר קע — עובר אי־ ש ם בין הקו שווה־הג ש ם של 05 מ"מ‬ ‫לזה של 08 מ"מ. לצורך דיוננו נציין את הגבול בין הצומח הפזור‬ ‫לצומח הערוצי לאורך הקו המסמל ירידת 07 מ"מ גשם לשנה‬ ‫בממוצע (איור 11 ).‬ ‫42‬ ‫איור 11 . מפת הצומח הפזור והצומח הערוצי בנגב‬ ‫פיטוגיאוגרפיה‬ ‫לכל צמח יש תחום תפוצה עולמי, שאפשר להראות אותו על גבי‬ ‫מפה. במהלך המחקר הבוטני נעשו נסיונו ת רבים לתחום על פני‬ ‫כדור הארץ אזורים, אשר הצמחיה שלהם אחידה פחות או יותר,‬ ‫ושונה מזאת של אזורים אחרים. גבולותיהם של אזורים אלה,‬ ‫הקרויים "אזורים פיטוגיאוגרפיים", נ קבעו על פי גבולות תחומי‬ ‫התפוצה של מינים המופיעי ם רק באזור הנידון. מינים הגדלים רק‬ ‫באזור, או בחלק ממנו, נקראים אנדמיים לאזור. הם מייחדים‬
    • ‫בהופעת ם את האזור ומסייעים לאפיון צמחייתו. העובדה, שצמחים‬ ‫מסוימים גדלים באזור אחד של העולם ואינם גדלים באזור אחר,‬ ‫נקבעת על ידי השפעתם של גורמים אקולוגיי ם בעבר ובהווה.‬ ‫הצמחים יכולים לשקף לנו, בנוכחותם, תנאים אקולוגיים מסוימים‬ ‫בהווה, וכן להצביע על ההיסטוריה של הצמחיה.‬ ‫בארצנו נפגשים ארבעה אזורים פיטוגיאוגרפיים, שכל אחד מהם‬ ‫תופס חבל ארץ אותו נכנה "חבל פיטוגיאוגרפי". גבולות החבלים,‬ ‫כפי שהם מופיעים במפת הצמחיה בפלורה ( 521 ), חופפי ם קווים‬ ‫שווי־גש ם מסוימים: גבולו של החבל ה י ם־ ת י כ ו נ י כלפי המדבר‬ ‫הוא הקו של 003 מ"מ; החבל ה א י ר נ ו־ ט ו ר נ י נמצא בין תחומי‬ ‫המשקעים של 08— 003 מ"מ; החבל ה ס ה ר ו־ ע ר ב י נמצא בתחום‬ ‫בו כמות המשקעים פחותה מ־ 08 מ"מ; ואילו גבולותיו של החבל‬ ‫ה ס ו ד נ י חוטפים את הקו שווה־הט מפר טורה השנתית הממוצעת‬ ‫של °32.‬ ‫צמחים השייכים לאזורים פיטוגיאוגרפיים אלה יוכלו לשמש לנו‬ ‫בנוכחותם כמסמנים תנאים אקולוגיים מתאימים. לפי נוכחותם של‬ ‫צמחים י ס־ תיכוניי ם בחבל ארץ שחון נוכל לציין כי בי ת־גידול ם לח‬ ‫יחסית לאזורם. בדיון על הקרקעות ראינו כי יש ב תי־גידול, שכמות‬ ‫המים העומדת בהם לרשות הצמחים כפול ה מכמות המשקעים‬ ‫במקום. יש ב תי־גידול שכמות המים הזמינים מגיעה בהם לחצי‬ ‫מכמות המשקעים שבסביבה או אף פחות מכך. כתוצאה מה שפעת‬ ‫הקרקע עשוי להיות גיוון הצמחיה רב ביותר.‬ ‫מכנים בשם כורוטיפ — ‪ chorotype‬את טיפוס התפוצה של המין‬ ‫הנידון (כורו = תפוצה, טיפ = טיפו ס) על פני כדור הארץ (31 ). יש‬ ‫מינים שהכורוטיפ שלהם כולל רק אזור פיטוגיאוגרפי אחד או חלק‬ ‫שלו, ויש אחרים, דו־אזוריים או רב־אזוריים. אפשר למצוא רשימות‬ ‫של הכורוטיפים במגדיר לצמחי א״י ( 5 ) בעמודים 904— 044 ובדיון‬ ‫על כל מין בפלורה ( 521 , 621 ). הכורוטיפים יכולים ל סייע לנו לקבוע‬ ‫היכן נמצא בי ת־ הגידול אותו אנו בודקים ביחס ל מפ ת החבלים‬ ‫הפיטוגיאוגרפיים של הארץ. כיצד? עורכים רשימת צמחים מלאה‬ ‫במקום הנחקר וקובעים את היחסים הכמותיים בין הכורוטיפים‬ ‫השונים. אנליזה מסוג זה אינה מתאימה לכל קנ ה־ מיד ה של עבודה.‬ ‫ברכס רחמה למשל, אפשר לפגוש זה בצד זה צמחים י ם־ תיכוניי ם‬ ‫בכיסי קרקע של חברת ה כ ת ל ה, צמחים אירנו־ טורניי ם בטרשים‬ ‫או במפנים צפוניים של חברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר וצמחים סהרו־ערבי-‬ ‫ים בב תי־גידול שחונים כמו בשכבת הצור הכהה או במפני ם‬ ‫דרומיים עם חברת ז ו ג ן ה ש י ח. אפשר לה שוו ת בין הכורוטיפים‬ ‫ברשימות הצמחים הנעשות באותו טיפוס מסלע, פחות או יותר.‬ ‫בוחרים תחנות שההבדל ביניהן מתבטא בגורם אקלימי יחיד, כמו‬ ‫כמות משקעים שנתית ממוצעת במקומות בהם היא ידועה, או רום‬ ‫טופוגרפי במקומות אחרים. חתכים מסוג זה כדאי לערוך ל משל‬ ‫בסלעי גיר במסלולי ם הבאים:‬ ‫1 . להב, הרי כוחל, ערד, מזרחית לחתרורים, נחל זהר לפני‬ ‫כניסתו ל מליח ת שפך נחל זהר.‬ ‫2. בית גוברין, להב, כתף ב אר־ שבע, משאבי־ שדה.‬ ‫3. דהריה, הרי דימונה, גבע ת צפית, נ חל פרס בדרך לסדום.‬ ‫בתחנות כדאי לרשום, מלבד רשימת הצמחים המלאה גם כיסוי‬ ‫צומח כללי וכיסוי יחסי של המרכיבים העיקריים, בסיכום ובניתוח‬ ‫החתכים אפשר לערוך דיאגרמות של השתנות הרכב הכורוטיפים,‬ ‫השתנות כסות הצומח הכללית, השתנות הכמות היחסית של כל‬ ‫אחת מצורות החיים ה ש ת ה ? — לעומ ת השינויים בתנאים‬ ‫האקלימיים. אמצעי זה של שימוש בכורוטיפי ם מתאים להשוואת‬ ‫הרכב הצומח בין תחנות מרוחקות השייכות לחבלי ם פיטוגיאוגרפי-‬ ‫ים שונים. השימוש באמצעי זה להב חנה בין חברות שונות באותו‬ ‫חבל מסובך יחסית ( 52, עמי 731 * 641 ).‬ ‫תיאור צומח‬ ‫ומהות חברות צמחים במדבר‬ ‫בבואנו להבין ולתאר את הנוף הצמחי של שטח מסוים, ואת‬ ‫הקשר בין הצומח לתנאי בית-הגידול, עלינו לקבץ את הצמחים‬ ‫הבודדים לקבוצות על פי עקרונות מוגדרים. קבוצות כאלה קרויות‬ ‫חברות צמחים. נגדיר ח ב ר ת צ מ ח י ם כקבוצת צמחים בעל ת הרכב‬ ‫מסוים, החוזר על עצמו מבחינ ה איכותית וכמותית. מהגדרה זאת‬ ‫משתמע שאם נמצא בחברה מסוימ ת מין או מינים אחדים הגדלים‬ ‫רק בה, הרי הם יאפיינו אותה באופן חד־ מ ש מעי. מינים כאלה,‬ ‫הגדלים רק בחברה אחת, מכונים בשם "מינים בלעדיים". ל מיני ם‬ ‫אלה תחום אקולוגי צר, ואילו לאחרים, המופיעי ם גם בחברות‬ ‫אחרות, יש תחום אקולוגי רחב. אם ננתח את תנאי החיים במדבר‬ ‫לאור הדיון בתנאי האקלים והקרקע בפרקים הקודמים, נגיע‬ ‫למסקנ ה שיש לפנינו שני טיפוסים של ב תי־גידול מבחינת יציבותו‬ ‫של משטר המים. בקרקעות בהן כמות המים הזמינים פחותה מ-‬ ‫%001 של כמות המשקעים השנתית, יעמדו לרשות הצמחים כמויות‬ ‫מים שונות משנה לשנה, בהתא ם לכמות הגשם שירדה. צמחים‬ ‫הגדלים בב תי־גידול אלה צריכים להיו ת בעלי תחום אקולוגי רחב,‬ ‫שיאפשר להם עמידות בפני התנאים המשתנים תדירות. כך נצפה‬ ‫שב תי־גידול אל ה יאכלסו צמחים שאינם מיוחדים לבי ת־גי דול אחד.‬ ‫לפי הגדרתנו, לא יימצאו כאן "צמחים בלעדיים" לחברה אחת.‬ ‫לעומ ת זאת יש בחברות המ תפ תחו ת בכיסי הקרקע שבמשטחי‬ ‫הסלע צמחים רבים, שאינם מוגבלי ם על ידי כמות המשקעים אלא‬ ‫על ידי גודל כיסי הקרקע. כל גשם, ויהא הקל ביותר, מביא לנגר‬ ‫לכיסי הקרקע עד כדי הרווייתם. כך אין שוני רב בכמות המים‬ ‫52‬
    • ‫משנה לשנה, וגם צמחים בעלי תחום אקולוגי צר יכולים להתקיים‬ ‫כאן. יש צמחים רבים היכולים לשמש כצמחים בלעדיים המאפיינים‬ ‫חברות של צומח הסלעים. נ אפיין חברות מהטיפוס הראשון — שאין‬ ‫להן מינים בלעדיים — על ידי מינים שולטים. נגדיר מין מסוים‬ ‫כיישולט", כאשר צפיפותו — מספר פרטים ליחידת שטח — גדולה‬ ‫מצפיפותם של מינים אחרים בשטח, או כאשר השטח אותו מכסה‬ ‫השולט גדול מהשטח אותו מכסה כל אחד מהמינים האחרים‬ ‫הגדלים באותו מקום. אל השלטון של מין מסוים מתלוות תכונות‬ ‫נוספות הקשורות בהרכב של הצומח. יש מינים, שנוכחותם‬ ‫במקומות בהם שולט מין אחר מסוים גבוהה מאשר במקומות‬ ‫אחרים. על מנת ל הגיע לתיאור תכונותיה של החברה כפי‬ ‫שהגדרנוה, עורכים תרשימים בשטחים אחידים (מתוך שיקולים‬ ‫תיאורטיים נבחר בשטחים של כ־ 001 מ״ר— 711 ), בהם מעריכים מה‬ ‫חלקו של כל מין בכסות הצומח. רושמים מהי כסות הצומח‬ ‫הכללית בשטח, כמה מזה תורמים הצמחים בני־ הקיי מא, וכמה‬ ‫הצמחים בני־ ה חלוף. כל מין נרשם בתוך קבוצת צורת החיים שלו,‬ ‫ומקפידים על רישום כל המינים הנוכחים בכל אחד ממקומות‬ ‫הרישום. את התרשימים שנערכו בשטחים בהם שולט מין מסוים‬ ‫מקבצים לטבלה, שמסכמים בה בכמה מכלל התרשימים נוכח כל‬ ‫אחד מן המינים הנלווים (נוכחות באחוזים) ומהו אחוז הכיסוי‬ ‫הממוצע של המין בתרשימים בהם הוא נוכח. שני ערכים אלה —‬ ‫נוכחות וכיסוי יחסי — מסייעים לנו לקבוע באיזו מידה שייך המין‬ ‫לחברה. מינים בעלי נוכחות העולה על %55, ייכללו בין ה"ס?!נים"‬ ‫של החברה. זאת קבוצת המינים האופייניים לחברה! היחסים‬ ‫הכמותיים שלהם טיפוסיי ם לחברה מסוימת אחת. בין המינים‬ ‫שנוכחותם גבוהה נכללי ם בדרך כלל רוב המינים התורמים תרומה‬ ‫כלשהי לכסות הצומח של החברה (ראה טבלה 1 ).‬ ‫בטבלה זאת נכללו רק הצמחים בני־ הקיי מא, בגלל היקף החומר.‬ ‫אחוזי הכיסוי של כל אחד מהמינים הם אחוזים מתוך כלל הכיסוי‬ ‫של הצמחים בני־ ה קיי מ א, ולא מתוך כלל השטח. כלומר אחוז‬ ‫הכיסוי הרשום בשורה הראשונה — הופך לגבי יתר השורות‬ ‫להיחשב כ־ %001. בהשוואת נתוני הטבלה שהתקבלה מ־ 5‬ ‫התרשימים, עם נתוני הטבלה של 72 תרשימים ( 52 ) הכוללים את‬ ‫חמשת התרשימים הראשונים ( 2 הטורים השמאליים), מתברר כי‬ ‫מלבד במקרים של ח מ ד ת ה מ ד ב ר ו ז ו ג ן ה שי ח — נשמרו רוב‬ ‫היחסים הכמותיי ם ש ב־5 תרשימים גם לאחר ניתוח 22 תרשימים‬ ‫נוספים. מכאן, שכאשר יש מגבלה של זמן, אפשר לפע מי ם להסתפק‬ ‫במינימום של 5 תרשימים בעת עריכת טבלת החברה.‬ ‫טבלה זאת, עם הערכים הכמותיים שבה, מייצגת את חברת‬ ‫ל ע נ ת ה מ ד ב ר ו ה ע ר ט ל ה מ ד ב ר י. הקווים המאפיינים אותה‬ ‫הם שלטון של ל ע נ ה ו ע ר טל כאשר ל ל ע נ ה יש בדרך כלל כיסוי‬ ‫גבוה יותר מאשר ל ע ר ט ל ; נוכחות גבוהה של ש מ ש ו ן ק ה י ר י ,‬ ‫62‬ ‫נ ו א י ת ק ו צ נ י ת , ד ר ד ר מ צ רי וכן שאר המינים שנכחו ביותר‬ ‫ממחצית התרשימים. הטבלה נותנת לנו, למעשה, את הסיכויים‬ ‫למציאת מין זה או אחר, כשנבוא לבדוק שטח השייך לחברה. אין‬ ‫אחידות מלאה בין תרשימי החברה, וההבדלים שקיבלנו בין סיכום‬ ‫5 תרשימים לבין סיכום 72 תרשימים מראים על הואריביליות של‬ ‫החברה. אפשר לקבוע בעזרת מבחנים סטטיסטיים באיזו מידה שייך‬ ‫תרשים זה או אחר לחברה הנידונה, אחרי שני סחנו ב אופן מתמטי‬ ‫מה היא מידת הקרבה שאנו דורשים בין תרשימים שונים למען‬ ‫ייחשבו על אותה חברה. גם כאשר לא משתמשים במבחנים‬ ‫סטטיסטיים אפשר להגיע לקירוב טוב בקביעת השתייכות תרשים‬ ‫כלשהו לחברה זו או אחרת, על יסוד הצמחים השולטים.‬ ‫הצומח הערוצי של הנגב הדרומי לא ניתן לתיאור באותו אופן‬ ‫שמתארים את הצומח הפזור. על פי מחקריו של ליפקין ( 05 ) אפשר‬ ‫למצוא לאורך הערוץ מספר גדול של יחידות צומח המתחלפות‬ ‫ביניהן בהתאם לתנאים האקולוגיים. ליפ קין מגדיר כ נ ד ב ך יחידת‬ ‫צומח בשלטון של מין מסוים המאכלסת קטע של הערוץ. יש סדר‬ ‫של חילופין בין הנדבכים השונים המרכיבים את צומח הערוץ.‬ ‫הופעתו של נדבך צומח מסוים וחילופו בנדבך אחר קשורים למשטרי‬ ‫מים שונים המתקיימים בקטעי הערוץ המתאימים. שינויים במשטר‬ ‫המים יכולים לחול עם שינויים בטיפוס הסלע, עם שינויים בממדי‬ ‫ערוץ הזרימה, בגודל אגן ההיקוות ובטיב התשתית של הערוץ ושל‬ ‫אגן ההיקוות. כללי החלחול והנגר שתוארו לגבי הצומח הפזור‬ ‫משפיעים בדרך דומה גם כאן. צמחים חד־ שנ תיי ם יכולים ל הופיע‬ ‫בשנים שונות לאורך כל הערוץ. ב מעלה הערוץ יש קטעים בהם‬ ‫יכולים להתקיים רק צמחים חד־ שנ תיי ם ורק בשנים גשומות הם‬ ‫מגיעים לידי ביטוי ביצירת נדבך אופייני.‬ ‫במורד הערוץ גדלים בני־ שיח, המתקיימים גם בשנים שחונות,‬ ‫מאחר ובמקום בו הם נמצאים מספיקה כמות המים המצטברת‬ ‫בשטפונות כדי לאפשר לצמח לעבור שנה או שנתיים ללא גשם. אם‬ ‫לא תהיה זרימה במשך שנים אחדות רצופות, ימותו צמחי נדבך זה.‬ ‫עם רדתנו בערוץ גדלה כמות חמים הנאגרת בתשתית וכן משתנה‬ ‫טיב התשתית עקב הבליה, בה שפע ת הכמויות הגדולות של מים‬ ‫העוברות שם. כתוצאה מהשתנות התנאים האקולוגיים מתחלף‬ ‫השלטון ומתחלפי ם הנדבכים. המרחק שעלינו לעבור בערוץ כדי‬ ‫להגיע לחברה חדשה תלוי במידת ההשתנות של התנאים‬ ‫האקולוגיים. לפי ליפקין (שם), אפשר לראות בכל נדבך משום‬ ‫חברה, במושגים של חברות הצמחים בצומח הפזור, והרישום‬ ‫והסיכום של נתוני הצומח יכול להיע שו ת באותו אופן הנזכר‬ ‫למעלה. כך ייכללו בטבלת החברה (טבלת נדבך), של תחילת ערוץ,‬ ‫בנוף של מישור חצץ צורני, תרשימים אחדים באותה עמדה‬ ‫אקולוגית בערוצים שכנים. כל נדבך יאופיין על ידי הצמחים‬ ‫השולטים והסמנים גבו הי־ הנוכ חו ת המתקבלים מן הטבלה.‬
    • ‫טבלה 1. טבלת־חברה של חברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר ו ע ר ט ל מ ד ב רי ברכס חלוקים ליד שדה־בוקר‬ ‫תרשים‬ ‫1‬ ‫תרשים‬ ‫2‬ ‫תרשים‬ ‫3‬ ‫תרשים‬ ‫4‬ ‫תרשים‬ ‫‪S‬‬ ‫סה״כ‬ ‫נו כ חו ת‬ ‫כיסוי‬ ‫כיסוי‬ ‫כיסוי‬ ‫כיסוי‬ ‫כיסוי‬ ‫כיסוי‬ ‫)%(‬ ‫מ מו צע ( % )‬ ‫צמחים בני־קיימא‬ ‫%51‬ ‫%7‬ ‫%02‬ ‫%51‬ ‫%02‬ ‫גתוגים מ־ 72 תרשימים‬ ‫כיסוי‬ ‫גוכחות‬ ‫המין‬ ‫)%(‬ ‫4.51‬ ‫מ מוצע ( % )‬ ‫31‬ ‫לענת המדבר‬ ‫%04‬ ‫%03‬ ‫%07‬ ‫%06‬ ‫%53‬ ‫001‬ ‫74‬ ‫001‬ ‫15‬ ‫ערטל מדברי‬ ‫%52‬ ‫%04‬ ‫%01‬ ‫%03‬ ‫%03‬ ‫001‬ ‫72‬ ‫69‬ ‫71‬ ‫שמשון קהירי‬ ‫%5‬ ‫%3‬ ‫+‬ ‫+‬ ‫%01‬ ‫001‬ ‫3,6‬ ‫47‬ ‫6‬ ‫שמשון הנגב‬ ‫+‬ ‫+‬ ‫+‬ ‫+‬ ‫+‬ ‫001‬ ‫0.0‬ ‫55‬ ‫0‬ ‫02‬ ‫0.0‬ ‫41‬ ‫0‬ ‫+‬ ‫06‬ ‫7.1‬ ‫55‬ ‫5‬ ‫%02‬ ‫06‬ ‫81‬ ‫58‬ ‫51‬ ‫+‬ ‫+‬ ‫+‬ ‫06‬ ‫0.0‬ ‫85‬ ‫0‬ ‫+‬ ‫+‬ ‫+‬ ‫08‬ ‫0.0‬ ‫85‬ ‫0‬ ‫02‬ ‫0.0‬ ‫22‬ ‫0‬ ‫+‬ ‫02‬ ‫0.0‬ ‫22‬ ‫0‬ ‫%5‬ ‫06‬ ‫0.5‬ ‫81‬ ‫3‬ ‫+‬ ‫02‬ ‫0.0‬ ‫73‬ ‫0‬ ‫+‬ ‫04‬ ‫0.0‬ ‫92‬ ‫0‬ ‫0.0‬ ‫3‬ ‫0‬ ‫44‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫+‬ ‫קדד קדוש‬ ‫אשליל הנגב‬ ‫%5‬ ‫נואית קוצנית‬ ‫%51‬ ‫+‬ ‫דרדר מצרי‬ ‫חרשף שחו ס־ חפי ם‬ ‫+‬ ‫%02‬ ‫+‬ ‫הבלבל זיתני‬ ‫מלחנית הערבות‬ ‫חמדת המדבר‬ ‫%01‬ ‫+‬ ‫+‬ ‫עדעד מאובק‬ ‫'‬ ‫קזוח עקום‬ ‫+‬ ‫רכפה מגובששת‬ ‫+‬ ‫02‬ ‫+‬ ‫04‬ ‫0.0‬ ‫02‬ ‫0.0‬ ‫44‬ ‫02‬ ‫0.0‬ ‫22‬ ‫0‬ ‫02‬ ‫0.0‬ ‫95‬ ‫0‬ ‫+‬ ‫מרוה צמירה‬ ‫+‬ ‫אשבל מצרי‬ ‫+‬ ‫מתנן שעיר‬ ‫זוגן השיח‬ ‫+‬ ‫72‬
    • ‫איור 21 . גלילות הצומח בנגב שמצפון לנחל פארן‬
    • ‫מקרא לאיור 21‬ ‫צומח‬ ‫‪ m‬צומח‬ ‫רז־יזק צומח‬ ‫! —י צומח‬ ‫בתות הספר חי ס־ תיכוניו ת. משקעים: מעל 003 מ"מ‬ ‫ערבתי— פזור. משקעים: 08— 003 מ"מ‬ ‫מדברי— ערוצי. משקעים : פחות מ־ 08 מ"מ‬ ‫ערוצי דמוי סוואנה וצומח מלחות ומעיינות.‬ ‫גלילה 1. בתות הספר של להב ויתיר‬ ‫חברה‬ ‫ס י ר ה ק ו צ נ י ת ו ש ל ח ב י ת ק צ ר ת־ ש י נ י י ם‬ ‫ס י ר ה ק ו צ נ י ת ו ק ד ד בי ת ה ל ח מ י‬ ‫ס י ר ה ו ש ל ה ב י ת , ת ת־ ח ב ר ה ל ענ ת ה מ ד ב ר‬ ‫ק פ ו ד ן ר ב־ ק ר נ י ו א ל ק ג ח ס מ ו ר ח‬ ‫מ רו ח ס ו ר י ת ו ס י ר ה ק ו צ נ י ת‬ ‫ט ו ר י י ם מ צ ו י י ם בחורף‬ ‫קו ר ט ם ד ק ו ש ב ר ק ק ו צ נ י בקיץ‬ ‫כ תל ה ח רי פ ה ו א זו ב מ צוי‬ ‫גלילה 2. גבעות גורל, הרי עירא והרי דימונה‬ ‫חברה‬ ‫ל ענ ת ה מ ד ב ר ו מ תנן ש עי ר‬ ‫נו אי ת קו צני ת‬ ‫מ ל חי ת א שונ ח‬ ‫א ש לי ל ש עי ר‬ ‫י פ רו ק ת ל ת־ כ נ פ י‬ ‫א כי ל א ה ע ר ב תי ת‬ ‫כ ת ל ה חרייפ ה ו א ז ו ב י ת ה מ ד ב ר‬ ‫א כי ל א ה רי חני ת ו מ תנן ש עי ר‬ ‫גלילה 3. בקעת באר־שבע— ערד והנגב המערבי‬ ‫חברה‬ ‫י פ רו ק ת ל ת־ כ נ פ י‬ ‫א כי ל א ה ע ר ב תי ת‬ ‫ל ע נ ה ח ד־ ז ר ע י ת ו ז ו ן ח ח ו ל ו ת‬ ‫זון ה ח ו ל ו ת ו מ צ י ל ו ת ש נ ה ב‬ ‫ט ו ר י י ם מ צ ו י י ם בחורף‬ ‫קו ר ט ם ד ק ו ש ב ר ק ק ו צ נ י בקיץ‬ ‫קו כי ה הו די ת ו מ ל חי ת חו מ ה‬ ‫א כי ל א ה רי חני ת ו מ תנן ש עי ר‬ ‫משקעים: 052—053 מ"מ‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫רנדזינה חומה בהירה, רום 004— 006 מ'‬ ‫רנדזינה חומה קסרית, רום 056— 058 מ'‬ ‫ליתו סול חוס, לי תו סול מדברי רנדזיני‬ ‫קרקע חומה בהירה לסית, לי תו סול מדברי רנדזיני‬ ‫קרקע חומה כהה גרומוסולית‬ ‫גרומוסולים וקרקעות חומות מעובדות‬ ‫גרומוסולים, קרקעות חומות ולסיות מעובדות‬ ‫משטחי סלע ומצוקים‬ ‫משקעים: 001—052 מ"מ‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫ליתו סול חום, קרקעות חומות בהירות לסיות‬ ‫ליתו סול חום‬ ‫ליתו סול מדברי רנדזיני בקירטון של תקופות הסנון והאאוקן‬ ‫ליתו סול מדברי רנדזיני בתצורת מנוח ה‬ ‫סרוזיום לסי וקרקעות ל סיו ת‬ ‫סרוזיום לסי וקרקעות לסיות מעובדות‬ ‫משטחי סלע ומצוקים של גיר קשה‬ ‫ערוצים מסדר 2 — 4‬ ‫משקעים: 001—003 מ"מ‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫סרוזיום לסי וקרקעות לסיות‬ ‫סרוזיום לסי וקרקעות לסיות מעובדות‬ ‫חו ל־ל ס בנגב המערבי‬ ‫חול־ל ס מעובד בנגב המערבי‬ ‫קרקעות חומות וגרומוסולים מעובדים‬ ‫קרקעות חומות וגרומוסולים מעובדים‬ ‫צדי דרכים ושטחים מופרעי ם ליד יישובים‬ ‫ערוצים מסדר 2 — 4‬ ‫92‬
    • ‫גלילה 4. גבעות באר־שבע וערד‬ ‫חברה‬ ‫נו אי ת קו צני ת‬ ‫ל ענ ת ה מ ד ב ר ו מ רו ח צ מי ר ח‬ ‫מ ל חי ת א שונ ח‬ ‫י פ רו ק ת ל ת־ כ נ פ י‬ ‫ח מד ת ה מדבר‬ ‫א כי ל א ח ע ר ב תי ת‬ ‫קו כי ה הו די ת ו מ ל חי ת חו מ ה‬ ‫א כי ל א ה רי ח ני ת ו מ תנ ן ש עי ר‬ ‫גלילה 5. גבעות רביבים והר קרן‬ ‫חברה‬ ‫ז ו ג ן ה שי ח ו א ש ל י ל ה נ ג ב‬ ‫ל ענ ת ה מ דב ר ו א ש לי ל הנג ב‬ ‫א ש לי ל הנג ב‬ ‫חמדת ה מדבר‬ ‫החברה החולית של נ ו א י ת ק ו צ נ י ת‬ ‫החברה החולית של ל ע נ ת ה מ ד ב ר‬ ‫א כי ל א ה רי חני ת ו מ תנן ש עי ר‬ ‫גלילה 6. הרי הקמטים של הנגב הצפוני‬ ‫חברה‬ ‫ל ענ ת ה מ ד ב רו ע ר ט ל מ ד ב רי‬ ‫ז ו ג ן ה שי ח ו ע ר ט ל מ ד ב ר י‬ ‫ז ו ג ן ה שי ח ו א ש ל י ל ש ע י ר‬ ‫ע ר טל מ ד ב רי‬ ‫א ש לי ל ש עי ר‬ ‫א ש לי ל הנג ב‬ ‫י פ רו ק ת ל ת־ כ נ פ י‬ ‫י פ רו ק ה מ ד ב ר ו ח מ ד ת ה מ ד ב ר‬ ‫כ תל ה ח רי פ ה ו אזו בי ת ה מ דב ר‬ ‫א כי ל א ה רי חני ת ו מ תנן ש עי ר‬ ‫קו כי ה הו די ת ו מ ל חי ת חו מ ה‬ ‫גלילה 7. רמת עבדת‬ ‫חברה‬ ‫ל ענ ת ה מ ד ב ר ו א ש לי ל הנג ב‬ ‫ז ו ג ן ה שי ח ו א ש ל י ל ה נ ג ב‬ ‫ז ו ג ן ה שי ח ו ח מ ד ת ה מ ד ב ר‬ ‫א ש לי ל הנג ב‬ ‫חמד ת ה מדבר‬ ‫א כי ל א ה רי חני ת ו מ תנן ש עי ר‬ ‫ע צי א ל ה א ט ל נ ט י ת ב ו ד ד י ם‬ ‫03‬ ‫משקעים: 001—052 מ"מ‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫ליתוסול חום‬ ‫ליתוסול חוס, קונגלומרטים‬ ‫ליתוסול מדברי רנדזיני בקירטון של אאוקן וסנון‬ ‫סרוזיום לסי וקרקעות לסיות‬ ‫סרוזיום לסי, ליתו סול חום וקרקעות לסיות‬ ‫סרוזיום לסי וקרקעות לסיות מעובדות‬ ‫צדי דרכים ושטחים מופרעים ליד יישובים‬ ‫ערוצים מסדר 2 — 4‬ ‫משקעים: 08—001 מ"מ‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫ליתוסול מדברי רנדזיני בקירטון אאוקני‬ ‫קרקע כנ״ל עם מעט חול במפנים צפוניים‬ ‫מחשופי קירטון של אאוקן‬ ‫סרוזיום לסי וקרקעות לסיות‬ ‫חול מעורב בלס המכסה גבעות גיר‬ ‫חול מעורב בלס המכסה גבעות גיר‬ ‫ערוצים מסדר 2— 4‬ ‫משקעים: 08—021 מ"מ‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫ליתוסול חום ב סלעי גיר סדוקים‬ ‫ליתוסול חום בלי מחשופי סלע במפנים דרומיים‬ ‫ליתוסול חום ומדרונות לסיים חצציים‬ ‫דרגשי גיר או צור סדוקים וחשופים‬ ‫קירטון וחוור של סנון— פאלאוקן‬ ‫קירטון וחוור של קנומן— טורון‬ ‫סרוזיום לסי וקרקעות לסיות‬ ‫סרוזיום לסי‬ ‫משטחים ומצוקים של סלעי גיר וצור‬ ‫ערוצים מסדר 2 — 4‬ ‫צדי דרכים ושטחים מופרעים ליד יישובים‬ ‫משקעים: 08—001 מ"מ‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫לי תו סול חום במדרונות‬ ‫ליתו סול חום ברמות גירניות— קירטוניות‬ ‫רמות גירניות— לסיו ת‬ ‫מחשופי קירטון מגיל אאוקן‬ ‫סרוזיום לסי וקרקעות לסיות (עד רום 007 מי)‬ ‫ערוצי גחלי ם מסדר 2 — 4 או מסדר גבוה יותר כשהם סכורים‬ ‫ומימיהם מתפזרים לרוחב העמק‬ ‫בנחלי ם גדולים‬
    • ‫גלילה 8. רמת הנגב המרכזי‬ ‫משקעים 08—001 מ"מ‬ ‫חברות בני השיח כמו בגליל ה 7 אך במקום חברת ח מ ד ת ה מ ד ב ר מופיעה חברת י פ ר ו ק ת ל ת ־ כ נ פ י . חברת כ ת ל ה ח ר י פ ה ו א ל‬ ‫א ט ל נ ט י ת במשטחי סלע ובמצוקים. הרבה עצים גדולים ש ל א ל ה א ט ל נ ט י ת באפיקי הנחלי ם הגדולים.‬ ‫גלילה 9. הר צייד, שולי רמת עבדת והר שגיא‬ ‫חברה‬ ‫י פ רו ק ה מ ד ב ר ו מ ל חני ת ה ע ר בו ת‬ ‫ל עג ת ה מ ד ב רו ע ר ט ל מ ד ב רי‬ ‫כ ת ל ה ח רי פ ה ו אזו בי ת ה מ ד ב ר‬ ‫כ ת ל ה ח רי פ ה ו א ל ה א ט לנ טי ת‬ ‫ח מד ת ה מדבר‬ ‫י פ ר ו ק ת ל ת־ כ נ פ י‬ ‫כנו ל א ח ע ר בי ת, א ש לי ל חנג ב‬ ‫א ש לי ל ש עי ר‬ ‫א כי ל א ה רי חני ת ו מ תנן ש עי ר‬ ‫גלילה 01. מישורי רותם, ימין ועמק‬ ‫ירוחם — דימונה‬ ‫חברה‬ ‫החברה החולית של י פ ר ו ק ה מ ד ב ר‬ ‫תת החברה של ה ר ו ת ם‬ ‫תת החברה של ח מ ד ת ה שי ח‬ ‫תת החברה ש ל ש ו ש נ ת־ י ר י ח ו‬ ‫תת החברה של ה ש ב ט ו ט ח מ צ ו י ץ‬ ‫ש ב טו ט מ צ ו י ץ ו ר ו ת ם ה מ ד ב ר‬ ‫תת החברה של ה מ ת נ ן ה ש ע י ר‬ ‫תת החברה של ל ע נ ת ה מ ד ב ר‬ ‫החברה החולית של ל ע נ ת ה מ ד ב ר‬ ‫החברה החולי ת של ז ו ג ן ח ש י ח‬ ‫א כי ל א ה רי חני ת ו מ תנן ש עי ר‬ ‫גלילה 11. חולות חלוצה, חולות שונרה ונחל סכר‬ ‫חברה‬ ‫ל ע נ ה ח ד־ ז ר ע י ת ו מ ל ע נ ן ה מ ט א ט א י ם‬ ‫ל ע נ ה ח ד־ ז ר ע י ת ו ח מ ד ת ה מ ד נ ר‬ ‫החברה החולי ת של נ ו א י ת ק ו צ נ י ת‬ ‫החברה החולית של ל ע נ ת ה מ ד ב ר‬ ‫החברה החולית של י פ ר ו ק ה מ ד ב ר‬ ‫משקעים: 08—001 מ"מ‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫ליתו סול חום‬ ‫מחשופים של סלעי גיר סדוקים‬ ‫משטחי סלע ומצוקים (רום מתחת 007 מי)‬ ‫משטחי סלע ו מצו קי ם(רו ם מעל 007 מי)‬ ‫סרוזיום ל סי( רו ם מתחת 007 מי)‬ ‫סרוזיום ל סי( רו ם מעל 007 מי)‬ ‫קירטון וחוור‬ ‫ערוצים מסדר 2 — 4‬ ‫משקעים: 08—021 מ"מ‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫קרקעות חוליות‬ ‫כיסוי חול עד 1 מ' מעל תשתית ק ש ה( רו ת ם וימין)‬ ‫תשתית כנ״ל, בשולי מישור רותם‬ ‫מחשופים של אבן חול ק ש ה( רו ת ם וימין)‬ ‫כיסוי חול העולה על 1 מ' (רותם וימין)‬ ‫ערוצים בחברת יפרוק המדבר החולית (רותם וימין)‬ ‫מחשופי אבן חול פריכה בעומק העול ה על 5 מ' (ירוח ם— די מונ ה)‬ ‫חול מעורב בלס מעל תשתית קשה (ירוחם— די מונה)‬ ‫לס מעורב ב מע ט חול מעל לס מהודק ליד דימונה‬ ‫קונגלומרטי ם חוליים (רותם וימין)‬ ‫ערוצי ם(ירו ח ם— די מונ ה)‬ ‫משקעים: 08—001 מ"מ‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫חולות נודדים עמוקים‬ ‫חולות המכסי ם שדות ל ס‬ ‫שולי החולות, שחול מעורב בל ס מכסח בח ם גבעות של גיר.‬
    • ‫גלילה 21. הר חצרון ורכס זהר‬ ‫חברה‬ ‫משקעים: 001—051 מ"מ‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫י פ רו ק ה מ ד ב ר ו מ ל חני ת ה ע ר בו ת‬ ‫א ש ל י ל ש ע י ר, א ו כ ם מ ד ב ר י‬ ‫ע ר ט ל מ ד ב רי‬ ‫כ ת ל ה ח רי פ ה ו אזו בי ת ה מ ד ב ר‬ ‫ליתו סול חום‬ ‫ליתוסול מדברי רנדזיני בקירטון סנוני‬ ‫מחשופים של סלע גיר קשה‬ ‫משטחי סלע ומצוקים‬ ‫גלילה 31. מדבר יהודה הדרומי והנגב הצפון־מזרחי‬ ‫חברה‬ ‫ז ו ג ן ה שי ח ו א ש ל י ל ש ע י ר‬ ‫י פ רו ק ה מ ד ב ר‬ ‫כנו ל א ה ע ר בי ת‬ ‫ז ו ג ן ה שי ח ו ד ר כ נ י ת מ ק ו פ ח ת‬ ‫או כ ם מ ד ב רי‬ ‫א ש לי ל ש עי ר‬ ‫מ ל חי ת ק ש ק שני ת‬ ‫א לני ה אז מ לני ת‬ ‫כ ת ל ה ח רי פ ה ו אזו בי ת ה מ ד ב ר‬ ‫רו ת ם ה מ ד ב ר ו א ו ג ק ו צ נ י‬ ‫החברה החולית של י פ ר ו ק ה מ ד ב ר‬ ‫רו ת ם ה מ ד ב ר ו א כ י ל א ה ר י ח נ י ת‬ ‫מ לו ח קי פ ח ו א כי ל א ה רי ח ני ת‬ ‫גלילה 41. רמת רות והר חמרן‬ ‫חברה‬ ‫ז ו ג ן ה שי ח ו א ש ל י ל ה נ ג ב‬ ‫א ש לי ל הנג ב‬ ‫חמדת ה מדבר‬ ‫א כי ל א ה רי ח ני ת ו מ תנ ן ש עי ר‬ ‫גלילה 51. בקעת צין ובקעת אורון‬ ‫חברה‬ ‫או כ ם מ ד ב רי‬ ‫ח מד ת הנג ב‬ ‫א ש לי ל ש עי ר‬ ‫כנו ל א ח ע ר בי ת‬ ‫מ ל חי ת ק ש ק שני ת‬ ‫או כ ם א מי תי‬ ‫חגורות צומח בקרבת מעיינו ת בשלטון של: י מ ל ו ח פ ג ו ם , ס מ ר י‬ ‫א ש ל הי או ר.‬ ‫23‬ ‫משקעים: 07—021 מ"מ‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫פזורה — ב סלעי גיר ודולומיט סדוקים: בערוצים בסלעים רכים‬ ‫בערוצים במישורי חצץ של סלעי צור סנוניים‬ ‫קירטון מצורר של תצורת חתרורים‬ ‫קירטון מצורר של תצורת חתרורים, מפנ ה דרומי‬ ‫קירטון פוספ ט ותצורת חתרורים, מפנה צפוני‬ ‫קירטון סנוני‬ ‫קירטון‬ ‫אלוביום שמקורו בקירטון ובסלעים רכים אחרים‬ ‫משטחים של סלע גיר קשה‬ ‫מצוקי גיר סדוקים לגושים גדולים בקניונים‬ ‫מחשופי אבן חול במכתשים‬ ‫ערוצים בשטחי גיר‬ ‫ערוצים בשטחי קירטון‬ ‫משקעים: 08—001 מ"מ‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫ליתוסול מדברי רנדזיני בקירטון אאוקני‬ ‫מחשופי קירטון‬ ‫סרוזיום לסי וקרקעות לסיות‬ ‫ערוצים מסדר 2— 4‬ ‫משקעים: 05—09 מ"מ‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫קירטון וחוור — פזור ברום 006 מ', ערוצים ברום 003 מ'‬ ‫צומח פזור במתלולי ם של רמת עבדת, ערוצים בסלעי ם הרכים של‬ ‫בקעת אורון‬ ‫חוור וקירטון של תצורת עירב— תקיה‬ ‫פזור בקרומי גבס של פו ספ ט בבקעת אורון‬ ‫ערוצים רחבים ורדודים בשטחי קירטון ופוספט‬ ‫קירטון וקולוביום קירטוני במ תלולי רמת עבדת‬ ‫י, ק נ ה מ צ ו י , צ פ צ פ ת ה פ ר ת , מ ר ו ר י מ י ו ע ר י ד ת ה ב י צ ו ת ,‬
    • ‫גלילה 61. מתלולי הנגב‬ ‫חברה‬ ‫י פ רו ק ה מ ד ב ר ו מ ל חני ת ה ע ר בו ת‬ ‫י פ רו ק זי פנ י‬ ‫ע ר טל מ ד ב רי‬ ‫מ ל חי ת ק ש ק שני ת‬ ‫כ ת ל ה ח רי פ ה ו אזו בי ת ה מ ד ב ר‬ ‫גלילה 71. חוף יכרהמלח‬ ‫חברה‬ ‫י פ רו ק ז י פ נ י ו או כ ם שי חני‬ ‫ז ו ג ן ה שי ח ו א ש ל י ל ש ע י ר‬ ‫מ ל חי ת ק ש ק שני ת‬ ‫י פ רו ק ה מ ד ב ר‬ ‫י פ רו ק ה מ ד ב ר ו מ ל חני ת ה ע ר בו ת‬ ‫י פ רו ק ז י פ נ י‬ ‫שי ט ה ס ל י ל נ י ת ו ש י ט ת ה ס ו כ ך‬ ‫שי ט ח ס ל י ל נ י ת ו מ ו ר י נ ג ה ר ו ת מ י ת‬ ‫ע ב ק נ ה ש כ י ח או ק נ ה מ צ ו י‬ ‫משקעים: 05—001 מ"מ‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫קולוביום בלתי מיוצב‬ ‫קולוביום בלתי מיוצב בשטחים חמים יותר‬ ‫מחשופים וגושים של סלע גיר ודולומיט סדוקים‬ ‫מחשופים של חוור וקירטון‬ ‫משטחי סלע ומצוקים‬ ‫משקעים: 05—07 מ"מ‬ ‫קרקע ומסלע‬ ‫חוף חצצי של הים הנסוג‬ ‫סלעים סדוקים של גיר ודולומיט‬ ‫ערוצים ומדרונות של חוור הלשון וכן אלוביום בין המתלול‬ ‫לחוף הים‬ ‫ערוצים של אלוביום חצצי— לסי בין המתלול לים‬ ‫אלוביום בקרבת מ תלול העתקים‬ ‫ערוצים חצציים עם סחיפ ה חזקה וחידוש תכוף של התשתית,‬ ‫צדי דרכים‬ ‫ערוצים מסדר גבוה‬ ‫גווה המדבר של עין גדי‬ ‫גדות נחלים זורמים וליד מעיינות‬ ‫גלילה 81. מלחת סדום. משקעים: 05 מ"מ‬ ‫מלחות ששולטים בהן הצמחים הבאים בחגורות: ב ן ־ מ ל ח מ כ ח י ל , ב ן י מ ל ח ש י ח נ י , א ו כ ם ח ד־ ב י ת י , א ו כ ם ש י ח נ י , ס ד ל י צ י ת‬ ‫ה ר ו ז מ ר י ן , א ש ל ה י א ו ר , א ש ל י ם־ ה מ ל ח , י מ ל ו ח פ ג ו ם , מ ש י י ן ג ל י ל י , ה ג ה מ צ ו י ו י נ ב ו ט ה ש ד ה.‬ ‫גלילה 91. בתרונות חוור הלשון מדרום ליכרהמלח. משקעים: 05 מ"מ‬ ‫צומח של ערוצים מסדר נמוך בשלטון של: מ ל ח י ת א ש ו נ ה , מ ל ח י ת מ ב א י ש ה , מ ל ח י ת מ ס ו ר ג ת , י פ ר ו ק ז י פ נ י , מ ל ח נ י ת‬ ‫ה ע ר ב ו ת , ז י ז י ם ח ש ו פ י ם ו ז ו ג ן ה ש י ח. ערוצים מסדר גבוה ב ש ל טון א ש ל ה י א ו ר . כאשר תשתית הנחל חצצית — ש י ט ה ס ל י ל נ י ת‬ ‫ו שי ט ת ה סו כ ך.‬ ‫גלילה 02. עמק הערבה. משקעים: 05 מ"מ‬ ‫צומח פזור בקרקעות חוליות ובמלחות; צומח ערוצי ברוב שאר חלקי הערבה; צומח החולות — חברת פ ר ק ר ק פ ר ס י וחברת ח מ ד ת‬ ‫ה ש י ח.‬ ‫צומח ערוצים מסדר נמוך במישורי חצץ צורני בשלטון של: י פ ר ו ק ה מ ד ב ר , ש מ ש ו ן ל י פ י , מ ל ח י ת מ ס ו ר ג ת , א ט ד ע ר ב י , כ ו כ ב‬ ‫ר י ח נ י, ר י סן נ א כ ל, ע ר ט ל מ ד ב רי, ב ן־ ד ו ח ן מ ד ב ר י, ס י ל ו ן ק ו צ נ י ו פ ר ע ו ש י ת ג ל ו נ י ת .‬ ‫ערוצים מסדר גבוה או בקרבת מעיינו ת — ש י ט ח ס ל י ל נ י ת ו ש י ט ת ה ס ו כ ך .‬ ‫צומח מלחות בקרבת מעיינו ת בדומה לגלילת 81 .‬ ‫גלילה 12. מישורי החצץ של המישר והנגב הדרומי. משקעים: 05 מ"מ‬ ‫צומח ערוצים בשלטון של: י פ ר ו ק ה מ ד ב ר, ש מ ש ו ן ל י פ י , א ט ד ע ר ב י , כ ו כ ב ר י ח נ י , ר י ס ן נ א כ ל , ע ר ט ל מ ד ב ר י , ב ן ־ ד ו ח ו‬ ‫מ ד ב ר י , ס י ל ו ן ק ו צ נ י ו פ ר ע ו ש י ת ג ל ו נ י ת . עצים בודדים של ש י ט ח ס ל י ל נ י ת .‬ ‫33‬
    • ‫גלילה 22. גבעות קירטוניות וחווריות של הנגב הדרומי. משקעים: 05 מ"מ‬ ‫צומח ערוצים בשלטון ש ל : מ ל ח י ת ק ש ק ש נ י ת , ח מ ד ת ה נ ג ב , א ש ל י ל ש ע י ר , מ ל ח י ת מ ס ו ר ג ת , י פ ר ו ק ה מ ד ב ר . העצים נדירים.‬ ‫גלילה 32. רמות גירניות של הנגב הדרומי. משקעים: 05 מ"מ‬ ‫צומח פזור דל, בשלטון של ז ו ג ן ה ש י ח, מלווה במדרונות ב פ ג ו נ י ת ס י נ י , א ש ל י ל ש ע י ר , ט ו ר י י ם מ ד ב ר י י ם ו מ ק ו ר־ ה ח ס י ד ה‬ ‫ה ש עי ר. ב ע רו צי ם מלווה ב ש מ ש ו ן ל י פ י , ש מ ש ו ן ק ה י ר י , א נ ו י ל א ה מ ד ב ר י ת , ר כ פ ת ן מ ד ב ר י, ר ו ת ם ה מ ד ב ר ו א ט ד ע ר ב י .‬ ‫גלילה 42. מכתש רמון. משקעים: 05—001 מ"מ‬ ‫צומח פזור ברום 005 — 009 מ', במרבית סוגי הסלע. חברות בשלטון: ע ר ט ל מ ד ב ר י , ל ע נ ת ה מ ד ב ר, י פ ר ו ק ה מ ד ב ר, ז ו ג ן ה ש י ח,‬ ‫א ש ל י ל ה נ ג ב , מ ל ח נ י ת ה ע ר ב ו ת , מ ל ח י ת ה י ש י מ ו ן , מ ל ח י ת מ ס ו ר ג ת , ש מ ש ו ן ק ה י ר י . צומח ערוצי ברום 0 0 4- 0 0 5 מ'‬ ‫בשלטון המינים הנזכרים בנדבכי ערוצים מסדר נמוך. הופע ה של ר ו ת ם ה מ ד ב ר, מ ל ו ח ק י פ ח , ח מ ד ת ה ש י ח, ש י ט ת ה נ ג ב ו ש י ט ה‬ ‫ס ל י ל נ י ת בערוצים מסדר גבוה.‬ ‫גלילה 52. נחל פארן. משקעים: 03—05 מ"מ‬ ‫בערוצים מסדר נמוך כמו גלילה 12. באפיק הנחל עצמו חילופים בשלטון בין ש י ט ת ה נ ג ב ל ש י ט ה ס ל י ל נ י ת עם הירידה ברום. חילופים‬ ‫בין שלטון ש י ט י ם ו א ש ל ה י א ו ר בהתאם למידת הקרבה אל מי־ ת הו ם ובהתאם למליחותם. מדרגות מורמות של הנחל, שמי שטפונות‬ ‫זורמים בהן לעתים רחוקות — כמו הצומח בגליל ה 12.‬
    • ‫מפת הצומח‬ ‫בבואנו לבטא את החוקיות שבתפוצת הצומח על גבי מפה,‬ ‫מתעוררת שאלה יסודית — מה קנה המידה בו אנו עומדים לפרט‬ ‫את הצומח. במפה לא מפורטת (למשל איור 11 ), תוארו שתי יחידות‬ ‫צומח בלבד — צומח ערוצי וצומח פזור. ואילו במפה מפורטת של‬ ‫גבעה ליד הכניסה למדרשת שדה־בוקר, אפשר להראות 7— 01‬ ‫יחידות צומח שונות בחתך שאורכו 051 — 002 מ' בלבד (איור 51 ).‬ ‫במפת צומח בלתי מפורטת המובאת כאן (איור 21 ) חולק השטח‬ ‫לגלילו ת המהוות שטחים שבתוך כל אחד מהם יש מערכת אחידה‬ ‫פחות או יותר של ב תי־גידול וחוקיות מסוימת של תפוצת החברות.‬ ‫בהתאם להגדרה זאת יש גלילו ת אחדות המשתרעות על פני שטחים‬ ‫בלתי רצופים, כמו גלילה 61 להלן. חוקיות התפוצה של חברות‬ ‫הצמחים תוארה במקרא במידת האפשר; ברור כי אי אפשר להביא‬ ‫את כל חברות הצמחים המצויות בכל גלילה.‬ ‫מקורותיה של מפת הצומח (איור 21 ) הן מפו ת ב קנ ה־ מיד ה של‬ ‫000.05:1 שהוכנו מ תצלו מי־ אויר ונבדקו בשדה ( 52 ), הוקטנו‬ ‫ל קנ ה־ מיד ה של 000.001:1 ול- 000.052:1. זאת האחרונה עובדה‬ ‫מחדש ( 57 ) ושונתה לצורתה הנוכחית לאחר הקטנה בצילום‬ ‫ל קנ ה־ מיד ה מקורב של 000.005:1. הדיון בצומח ל הלן הוא על פי‬ ‫הגלילות המאותרות באיור 21 .‬ ‫גלילה 1.‬ ‫בתות הספר של להב ויתיר‬ ‫גלילה זאת, הנהנית מ- 052— 053 מ"מ גשם בחלקים שונים שלה‬ ‫נמצאת באזור הספר של החבל הי ם־תיכוני. מפותחו ת כאן בתות של‬ ‫ס י ר ה ק ו צ נ י ת , ומניחים כי הן מהוות את צומח הקלימקס של‬ ‫המקום. כמות המשקעים אינה מאפשרת התפתחות של צומח עצי‬ ‫היכול לדכא בצלו את ה ס י ר ה. ברוב השטחים הטרשיים שולטת‬ ‫חברת ס י ר ה ק ו צ נ י ת ו ש ל ה ב י ת ק צ ר ת־ ש י נ י י ם . היא מלווה‬ ‫ב מ ת נ ן י ש ע י ר ו ב ב ל ו ט ה ג ל ו נ י ת , הגדלים כאן על הגבעות.‬ ‫בסביבת הר עמשא, ברום 006— 008 מ', מפותחת על הטרשים חברת‬ ‫ה ס י ר ה ה ק ו צ נ י ת ו ק ד ד ב י ת־ ה ל ח מ י , שמרכיביה דורשים‬ ‫יותר לחות וקור מאלה של חברת ה ס י ר ה ו ה ש ל ה ב י ת . ל ע נ ת‬ ‫ה מ ד ב ר שולטת בתחום זה על מחשופים קטנים של קירטון, חוור‬ ‫ולס בלתי מעובד כשהיא מלווה ב פ ג ו נ י ה ר כ ה, ב ק י פ ו ד ן‬ ‫ר ב־ ק ר נ י או ב ח ר ש ף ק ט ן־ ק ר ק פ ת . במקומות אלה משטר‬ ‫המים גרוע יחסי ת לסביבה, ודומה לזה של אזורים שחונים יותר,‬ ‫והצומח מופיע בהתאם לכך. במקומות בהם מכוסה קירטון באדמה‬ ‫אבנית, או על טרשים בגבולו של האזור, שולטת חברת ק י פ ו ד ן‬ ‫ר ב־ ק ר נ י ו א ל ק נ ה ס מ ו ר ה, אשר ל ש ו ן ־ ה פ ר ה ס מ ו ר ה‬ ‫ו ע כ נ א י ש ר ו ע הם ממלווי ה הטיפוסיים. חברה זאת מפו תח ת‬ ‫בשטח שנמצא תחת משטר רעיה וכריתה חזקים, וייתכן שהרכב זה‬ ‫של הצומח הוא תוצאת ה תפ תחות ניכרת של המינים העמידים בפני‬ ‫רעיה (רעילי ם במידה זו או אחרת), או שאין מה להבעיר בהם.‬ ‫בסביבת ס מוע ולציפר נחרשות הקרקעות דקות הגרגר ונזרעות מדי‬ ‫שנה בשנה. הצומח הטבעי הוא חברות של עשבים רעים שלא הוגדרו‬ ‫די צורכן. בשטחים רבים שולטים בין עשבי הקיץ ק ו ר ט ם ד ק‬ ‫ו ש ב ר ק ק ו צ נ י . בקרקעות אלה, בשטחים שאינם חרושים כבר 52‬ ‫שנה, בסביבת הר עמשא — מצויים בניי שיח מועטים ביותר, בעיקר‬ ‫ס י ר ה במקומות אבניים, ועשבים רב־ שנ תיי ם או חד־ שנ תיי ם‬ ‫במקומות שהקרקע בהם איננה אבנית. הקרקע חרסיתית וסופחת‬ ‫הרבה מים — המים מתפיחי ם את מינרלי הקרקע, ובהתיבשה —‬ ‫הם מתכווצים, וגורמים לסדקים עמוקים. היסדקות זאת גורמת‬ ‫לקריעת שרשים ולהתיבשות עד לעומק של 1 מ' או יותר. בתנאי ם‬ ‫אלה לא מתקיימי ם בניישיח. השולטים כאן הם העשבים‬ ‫הרב־ שנ תיי ם מ ר ו ה ס ו ר י ת, ש ל ה ב י ת ה ג ל ג ל ו מ ר ו ח ש סו­‬ ‫ע ה. זהו בי ת־ הגי דול והמקום היחיד בארץ בו גדלה ש ל ה ב י ת‬ ‫ה פ ל א י י ם, שנוצרה מחכלאה טבעית בין ש ל ה ב י ת ה ג ל ג ל ובין‬ ‫ש ל ה ב י ת ק צ ר ת־ ש י נ י י ם ( 37 ). א כ י ל א ה ע ר ב ת י ת ו א ס ת ו ם‬ ‫מ צ ו י גדלים כאן ללא ה שפעת האדם. ה א כ י ל א ה היא עשב רע‬ ‫אופייני לשדות חרושים בתחום שחון יותר מאשר הר עמשא ואילו‬ ‫ה א ס תו ם חדר לשדות חרושים בתחום גשום יותר. דרומה או‬ ‫מזרחה להר עמשא, בתנאים שחונים יותר, דלה כמות החרסית‬ ‫בקרקע העמוקה ושולטים בה ל ע נ ת ה מ ד ב ר או ק י פ ו ד ן‬ ‫ר ב־ ק ר נ י . בתחום בו שולטים בגבעות ק י פ ו ד ן ו א ל ק נ ה , אפשר‬ ‫למצוא בעמקים שאדמתם לס את ה י פ ר ו ק ה ת ל ת ־ כ נ פ י . בשדות‬ ‫חרושים שולטת ה א כ י ל א ה ה ע ר ב ת י ת בין העשבים הרעים.‬ ‫במצוקים ובמשטחי סלע, שאינם רבים כאן, ומצויים בעיקר‬ ‫במצלעות המזרחיות של הר עמשא ומדרום ללהב, מפותחת חברת‬ ‫ה כ ת ל ה ה ח ר י פ ה ו ה א ז ו ב ה מ צ ו י המלווה כאן ב ע ו ז ר ר‬ ‫ק ו צ נ י , ש ק ד ק ט ן־ ע ל י ם , א ש ח ר א ר צ י ש ר א ל י ו ח ר ו ב מ צ ו י‬ ‫(עץ בודד ליד חורבת דרגות). מציאותם של עצים כאן מורה על‬ ‫משטר מים משופר בכיסי הקרקע של משטחי הסלע. לסכום יחידות‬ ‫הצומח וב תי־גידולן ראה איור 31.‬ ‫53‬
    • ‫חבל ארץ זה נהנה מ־ 051— 052 מ"מ גשם. הרי עירא וגבעות גורל‬ ‫צמודים אל בתות הספר, ואילו הרי דימונה מרוחקים מהן. חברת‬ ‫הצמחים הנפוצה בחבל זה, היא חברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר ו מ ת נ ן‬ ‫ש ע י ר. ה מ ת נ ן גדל בה מחוץ לערוצים. בהרי דימונה מצומצמת‬ ‫חברה זאת ל סלעי גיר קשים סדוקים, ואילו בשאר השטח — הגשום‬ ‫יותר — היא מפותח ת גם בסלעי ם רכים יותר ובשטחים פחות‬ ‫סלעיים. מסתבר, כי הסלע נותן כאן מעין פיצוי לצומח על מיעוט‬ ‫המשקעים. לכן מפותח ת החברה בהרי דימונה, למרות שהם שחונים‬ ‫יחסית, כי הנגר העילי מ ה סלע הקשה יוצר בסדקיו משטר מים‬ ‫הדומה לזה של אזור גשום יותר. ב מי ק רו־ ב תי־גי דול לחים יחסית‬ ‫אפשר למצוא בהרי עירא ובגבעות גורל חברות של בתות ספר.‬ ‫בקירטון מכוסה אדמה במפנים צפוניים, למשל, מופיעה חברת‬ ‫ק י פ ו ד ן ו א ל ק נ ה , ובמשטחי סלע באותו אזור — חברת ה כ ת ל ה‬ ‫ו ה א ז ו ב. ואילו על גבי קירטון חשוף מופיעות חברת ה מ ל ח י ת‬ ‫ה א ש ו נ ה וחברת ה א ש ל י ל ה ש ע י ר, שנמצא אותן גם באזורים‬ ‫שחונים יותר על גבי תשתית דומה. במשטחי הלס ובמדרונות של לס‬ ‫נקי שולטת הברת ה י פ ר ו ק ה ת ל ת־ כ נ פ י , ובשדות חרושים —‬ ‫ח ב ר ת ה א כ י ל א ה ה ע ר ב ת י ת.‬ ‫בהרי דימונה, במשטחי סלע חלקים ובמצוקים, מוצאים את‬ ‫חברת ה כ ת ל ה ה ח ר י פ ה ו א ז ו ב י ת־ ה מ ד ב ר , אשר בין מרכיביה‬ ‫נמצא נ ר ק י ס מ צ ו י, ס י ר ה ק ו צ נ י ת ו א ס ת ו ם מ צ ו י, הגדלים‬ ‫בדרך כלל בבתות שבאזורים גשומים יותר. כאן, בכיסי הקרקע, הם‬ ‫נהנים מתוספ ת מי נגר. ברשימת המינים השייכים לחברה זאת יש‬ ‫רבים השייכים לבתות הספר. משערים שהם הגיעו לאזור זה‬ ‫בתקופות שכמות הגשם בהן היתה גבוהה יותר, ונותרו בכיסי‬ ‫הקרקע של חברת ה כ ת ל ה, שמשטר המים בהם דומה לזה של‬ ‫החבל הי ם־ תיכוני ( 17 ).‬ ‫צומח הסלעי ם של הרי עירא וגבעות גורל דומה בהרכבו לזה של‬ ‫חברת ה כ ת ל ה ו ה א ז ו ב שנזכרה בבתות הספר (גליל ה 1 ).‬ ‫ק ו צ נ י ת 3- חב' ס י ר ה ק ו צ נ י ת ו ש ל ה ב י ת ק צ ר ת־ ש י נ י י ם 4. חב' ל ע נ ת ה מ ד ב ר ו פ ג ו נ י ה ר כ ה 5. חב' י פ ר ו ק‬ ‫. 6. חב' ק י פ ו ד ן ר ב־ ק ר נ י ו א ל ק נ ה ס מ ו ר ה 7 . ח ב ' א כ י ל א ה ע ר ב ת י ת‬ ‫63‬ ‫ת ל ת־ כ נ פ י‬
    • ‫גלילה 3.‬ ‫בקעות באר־שבע וערד‬ ‫והנגב המערבי‬ ‫עמק רחב ידיים זה, שתשתיתו בנויה אבן חול וחרסית מתקופת‬ ‫הנאוגן, מכוסת לס שהוסע ברוח מהנגב הדרומי, מסיני ואף מצפון‬ ‫אפריקה. בשדות החרושים מפותחת חברת ה א כ י ל א ה ה ע ר ב -‬ ‫ת י ת, חברה של עשבים רעים המאופיינת על ידי כתמים בשלטון‬ ‫ה א כ י ל א ה , עם נוכחות גבוהה של ש כ ר ו ן מ ר ו ש ת, ח ו ח ן‬ ‫א ל כ ס נ ד ר ו נ י ו ק ד ד פ י י נ ב ר ו ן . הרבה צמחי בצל ופקעת כמו‬ ‫ע ר ט נ י ת ה ש ד ו ת, מ צ י ל ו ת מ צ ו י צ ו ת, מ צ י ל ו ת א ר ו כ ו ת -‬ ‫ע ו ק ץ, ז מ ז ו מ י ת א י ג ו ס ת ו נ י ת ה נ ג ב גדלים בבי ת־גידול זה.‬ ‫הרכב הצמחיה של שדות החרושים בשטחיות על ידי הבדווים דומה‬ ‫להרכב הצמחיה של שדות לס בלתי חרושים. מינים אחדים, כמו‬ ‫ה א כ י ל א ה, נעלמים מהשטח שנים אחדות לאחר הפסקת החריש.‬ ‫אפשר להסיק מכך שמינים אלה זקוקים לחריש לקיומם כאן.‬ ‫החריש מפחית את הנגר העילי, ובכך מגדיל את כמות המים‬ ‫החודרת לקרקע ומשפר את משטר המים של הצמחים הגדלים כאן.‬ ‫נשאלת השאלה מה היה בי ת־גידול ם הראשוני של מינים אלה,‬ ‫הזקוקים לחריש, לפני כמה אלפי שנים, בטרם החלה החקלאות.‬ ‫בחפשנו ב תי־גידול לחים יותר מהלס הבל תי־חרו ש בבקעת באר-‬ ‫שבע, נוכל למצוא שני אזורים עיקריים. קרקעות עמוקות בבתות‬ ‫הספר שליד יתיר, שם גדלה ה א כ י ל א ה ה ע ר ב ת י ת בחברת מ רו ה‬ ‫ס ו ר י ת ו ס י ר ה ק ו צ נ י ת ובחברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר המפותחת על‬ ‫לס. כמו כן אפשר למצוא את ה א כ י ל א ה גדלה ללא חריש בערוצים‬ ‫רדודים שבתוך מישור הלס, שם היא מהווה נדבך אופייני בצומח‬ ‫הערוץ. החריש פתח ל א כ י ל א ה שטחים נוספי ם שמשטר המים‬ ‫בהם דומה לב תי־גידול אלה, שם היא מסוגלת לגדול בשדה לצד‬ ‫הצמחים הראשוניים של אדמת הלס הבלתי חרושה. כשנפסק‬ ‫החריש מתישרים פני הקרקע בהשפעת מי הגשם, והקרום האופייני‬ ‫לאדמת הלס מתפתח מחדש. בגלילה זו, שכמות המשקעים בה‬ ‫גבוהה יחסית נמשך התהליך כחמש שנים. משטר המים הגרוע של‬ ‫הלס חוזר לשרור, ו ה א כ י ל א ה נדחית מהשטח על ידי צמחים‬ ‫העמידים ממנה ליובש.‬ ‫לשאלה המתבקשת מדיון זה, מה היה הצומח הראשוני של אדמת‬ ‫הלס לפני תחילת החריש, התשובה אינה פשוטה. נראה כי‬ ‫ה י פ ר ו ק ה ת ל ת־ כ נ פ י , הגדל על בתרונות לס במקומות שונים‬ ‫בין ערד לנבטים, מורה בכך על ההתאמה הטבעית שלו לל ס בלתי‬ ‫מעובד. ה י פ ר ו ק ה ת ל ת־ כ נ פ י שולט גם בהר הנגב ובסיני,‬ ‫בשטחים שלא היו מעובדים מעולם. החריש לא מפריע לה תפ תחו ת‬ ‫ה י פ ר ו ק ולעתים קרובות זורעים הבדווים תבואתם גם בשטחים‬ ‫המאוכלסים בצפיפות ב י פ ר ו ק .‬ ‫בגבעות של גיר רך, המתבלטות פה ושם מעל מישור הלס,‬ ‫מפותחת חברת ק י פ ו ד ן ו א ל ק נ ה בחלק הגלילה הקרוב לבתות‬ ‫הספר. שטחים אחרים מאופיינים על ידי שלטון של ע י ר י ת‬ ‫ג ד ו ל ה , שאינה מעוצה ואינה נאכלת על ידי העדרים ומשיגה בכך‬ ‫יתרון על בני־ שי ח רבים. בין גושי ה ע י ר י ת גדל ה א י ר ו ס ה ש חו ם‬ ‫שהוא מין אנדמי לנגב ולמדבר יהודה. ממערב לשטח הגבעות שבין‬ ‫משמר הנגב לחצרים (השייך לגלילה 4 ) משתרעים מישורי לס‬ ‫מעובדים, המאוכלסים בחלקם בחברת ה א כ י ל א ה ה ע ר ב ת י ת .‬ ‫רוב השטח המעובד בשיטות מודרניות, מצפה עדיין למחקר של‬ ‫חברות הצמחים הגדלים בשדות. מסביבת צאלים ומערבה השטח‬ ‫חולי, ומפותחות בו חברות ז ו ן ה ח ו ל ו ת ו מ צ י ל ו ת ש נ ה ב‬ ‫בשטחים מעובדים ו ל ע נ ה ח ד־ ז ר ע י ת ו ז ו ן ה ח ו ל ו ת בשטחים‬ ‫בלתי מעובדים ( 34).‬ ‫בצדי הדרכים ובמקומות יישוב, שתנאי הקרקע הטבעיים הופרו‬ ‫בהם, הועלו שכבות קרקע מלוחות אל פני השטח. כאן לא גדלים‬ ‫צמחים חד־ שנ תיי ם חורפיים והמים המלוחים נשארים בקרקע גם‬ ‫בקיץ. מים אל ה. מנו צלי ם על ידי צמחים חד־ שנ תיי ם קיציים כמו‬ ‫מ ל ח י ת ח ו מ ה, מ ל ח י ת ע ד י נ ה , מ ל ח י ת א ש ל ג נ י ת ו ק ו כ י ה‬ ‫ה ו ד י ת ( 2 5 ) שהם עמידים בפני מליחות מייהקרקע. הם שולטים‬ ‫במקומות אלה שנים אחדות עד שהקרקע נשטפת וצמחים‬ ‫חד־ שנ תיי ם חורפיים גדלים בה ומנצלים את מי הקרקע בחורף.‬ ‫73‬
    • ‫באדמה ל סי ת־ אבני ת ועמקים של לס ביניהן. הצומח בגלילה דל‬ ‫יחסית בהיותו נתון לרעיה חזקה ביותר. בשטח שבין משמר הנגב‬ ‫לחצרים מאכלס הלס החרוש את חברת ה א כ י ל א ה ה ע ר ב ת י ת‬ ‫ואילו הגבעות והשטחים הבלתי מעובדים את חברת ה נ ו אי ת‬ ‫ה ק ו צ נ י ת . כאן, כבגלילה 2, יש כתמים של חברת ק י פ ו ד ן‬ ‫ו א ל ק נ ה במפנים צפוניים תלולים יחסית, במקומות המהווים‬ ‫התחלות של ערוצים. במקומות אלה, מרובים המים הזמינים,‬ ‫ו 3 תחום זה של צומח הערבות מתפתח ת חברה של בתות הספר.‬ ‫בב אר־ שבע ובנחל ב אר־ שבע יש ציבור גדול של צמחים אופייניים‬ ‫לצדי דרכים ולאשפתות, המאכלסים ב תי־גידול אלה שיצר האדם.‬ ‫אופיינית העובדה שמרובים כאן "המהגרים": ט ב ק ה שי ח המעטר‬ ‫את נחל ב אר־ שבע, מקורו באמריקה הדרומית. ק י צ ת מ ס ו ל ס ל ת ,‬ ‫קי צ ת מ ל ב י נ ה , ק י צ ת ק נ ד י ת ו א ס ת ר מ ר צ ע נ י מקורם‬ ‫באמריקה. ק ו כ י ה ה ו ד י ת, מ ל ו ח ה ע נ ב ו ת ו מ ל ו ח מ י ל ר‬ ‫מקורם בהודו ובאוסטרליה. בין הצמחים המאפיינים בי ת־גי דול זה‬ ‫נמנים גם א ל נ י ה נ א ה, מ ל ח י ת ח ו מ ה, מ ל ח י ת ע ד י נ ה ,‬ ‫מ ל ח י ת א ש ל ג נ י ת , מ ל ו ח מ ל ב י ן , ו י ת נ י ה מ ש כ ר ת, ק ו ר ט ם‬ ‫דק ו ח ס ת ה מ צ פ ן.‬ ‫ממזרח לקו נבטים— הר בקע מחליפ ה חברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר‬ ‫ו מ ר ו ה צ מ י ר ה את חברת ה נ ו א י ת ה ק ו צ נ י ת על הגבעות.‬ ‫ה מ ת נ ן, הגדל על הגבעות מערבית לקו זה, מצטמצם ממזרח לו‬ ‫בעיקר לערוצים, וכך נמצא אותו גם ברוב השטחים שמדרום לכאן.‬ ‫בסביבות ערד יש נוף צמחי דומה לזה, וסביר להני ח שהשכיחות של‬ ‫מ רו ה צ מ י ר ה ושל ד ר ד ר מ צ רי בחברה זאת מו שפעת מלחץ‬ ‫הרעיה החזק שכאן. מצפון לערד שולטת ה מ ל ח י ת ה א ש ו נ ה‬ ‫בגבעות של קירטון המעורב בצור. כשהצור נחשף כשכבה רצופה‬ ‫שולטת בו א ז ו ב י ת ה מ ד ב ר, המאכלסת גם ערוצים קטנים באזור‬ ‫גבעות זה. עקב הרעיה המוגזמת קשה לעתי ם להבחין כאן בצומח‬ ‫כלשהו. בשנה גשומה מתכסים המישורים והגבעות בשפע של‬ ‫צמחים חד-שנתיים, ששולטים בהם ש ל ח ה ע ר ב ו ת , ב ן־ ש ל ח‬ ‫מ נ ו צ ה , מ נ ת ו ר ה מ ד ב ר, ג ר ג ר נ י ת ע ר ב י ת , ס ב י ו ן ה ע ר­‬ ‫ב ו ת, מ ל ע נ י א ל מ צ ו י ורבים אחרים. צבעי פריחתם מתחלפים‬ ‫בזה אחר זה וניחוחם ממלא את האויר. הריחני שבהם הוא מ נ ת ו ר‬ ‫ה מ ד ב ר, שפרחיו שופעים ריח עז לאחר שקיעת השמש. חברות‬ ‫הצמחים של שטחי לס בלתי מעובדים — חברת ה י פ ר ו ק‬ ‫ה ת ל ת־ כ נ פ י וחברת ח מ ד ת ה מ ד ב ר — אינן נפוצות בשטח.‬ ‫העצים נדירים בגלילה זו, אך פח ושם יש עצי שי ט ה ס ל י ל נ י ת‬ ‫ו ש י ז ף מ צ ו י בערוצים. פריחת ה ש י ט י ם דליל ה ורק לעתים‬ ‫רחוקות הן מבשילות פרי. עצי א ש ל ה פ ר ק י ם נטועים פה ושם,‬ ‫ובנחלים בודדים גדל גם א ש ל ה י א ו ר.‬ ‫83‬ ‫גלילה 5.‬ ‫גבעות רביבים והר קרן‬ ‫הנוף וה מבנה הגיאולוגי דומים בגבעות שבין מסעף הנגב לרביבים‬ ‫למתואר בגלילה 4. ז ו ג ן ה שי ח הופך לצמח השולט בנוף והוא‬ ‫מחליף את ל ע נ ת ה מ ד ב ר ואת ה נ ו א י ת ה ק ו צ נ י ת ששלטו‬ ‫בגבעות שמצפון לכאן. שני האחרונים שולטים כאן עדיין במפנים‬ ‫צפוניים של הגבעות, בדומה להופע ת ה ק י פ ו ד ן ו ה א ל ק נ ה‬ ‫בגלילות 2 ו־ 4. במפנים אלה מצטבר גם מעט חול, המשפר את‬ ‫חדירות הקרקע למים בהשוואה ללס. כמות המשקעים כאן‬ ‫001 — 051 מ"מ, בגובה טופוגרפי של 003— 004 מ' מעל פני הים. על‬ ‫כן משטר המים כאן גבולי — בין זה המתאים לשלטון ל ע נ ת‬ ‫ה מ ד ב ר לבין זה המאפשר שלטון של ז ו ג ן ה ש י ח. בקרקע האבנית‬ ‫המתפתחת על הקירטון שכאן, משפיעים ה מפנה והעמדה‬ ‫הטופוגרפית על משטר המים ומטים אותו ב מפנה הצפוני לטובת‬ ‫ה ל ע נ ה ובדרומי־מזרחי, וכן בראשי הגבעות — לכיוון ה ז ו ג ן.‬ ‫כאשר הלס נקי מאבנים שולטת, בעמקים בעיקר, חברת ח מ ד ת‬ ‫ה מ ד ב ר. מקומות שהקירטון חשוף בהם מאוכלסים בחברת‬ ‫א ש ל י ל ה נ ג ב . זה הוא גם המלווה הנאמן של ז ו ג ן ה שי ח בגבעות‬ ‫הקירטון של האאוקן בסביבת רביבים ומשאבי שדה. בגלל קרבת‬ ‫החולות יש כאן גם כתמים של לס מעורב חול, שאפשר למצוא בהם‬ ‫חברות האופייניות לשולי גלילה 11 (חולו ת חלוצה).‬
    • ‫גלילה 6.‬ ‫הרי הקמטים‬ ‫של הנגב הצפוני‬ ‫בעוד שהגלילות הקודמות מצטיינות באחידות ה מ סלע על פני‬ ‫שטחים גדולים יחסית, נחשפים בתחום הקמרים זה בצד זה סוגי‬ ‫סלע רבים. הדבר משפיע על גיוון רב במשטר המים ובצומח. יחידת‬ ‫הסלע הנפוצה ביותר בתחום גלילה זאת היא סלעי גיר משוכבים.‬ ‫בסלעים סדוקים של יחידה זאת החשופים על פני השטח שולטת,‬ ‫ללא הבדל במפנים, חברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר ו ה ע ר ט ל ה מ ד ב ר י.‬ ‫כשהסלעים מכוסים באדמה, ובמיוחד בחלק המערבי, בקרבת‬ ‫משאבי שדה, שולטת בהם חברת ז ו ג ן ה שי ח ו ה ע ר ט ל ה מ ד ב ר י‬ ‫או חברת ז ו ג ן ה שי ח ו ה א ש ל י ל ה ש ע י ר. במחשופי ם של סלעי‬ ‫גיר או דולומיט קשים שאינם מכוסים באדמה, מפו תח ת חברת‬ ‫ה כ ת ל ה ה ח ר י פ ה ו א ז ו ב י ת ה מ ד ב ר. בעמקים שעובר בהם‬ ‫ערוץ צר במרכז העמק, שולטת חברת ח מ ד ת ה מ ד ב ר במשטחי‬ ‫הלס, ואילו בערוץ שולטים ה מ ת נ ן ה ש ע י ר ו ה א כ י ל א ה‬ ‫ה ר י ח נ י ת . במקומות בהם חודשו הסכרים של החקלאות הביזנטית‬ ‫או שלא נפגעו במידה ניכרת מאז, מאכלסים ה מ ת נ ן ו ה א כ י ל א ה‬ ‫ה ר י ח נ י ת את כל רוחב העמק. בשדה צין שולטת חברת ח מ ד ת‬ ‫ה מ ד ב ר ברוב השטח אך במניפת סחף של ל ס־ חו לי מצפון־ מזרח‬ ‫ל שדה־בוקר שולטת חברת ה י פ רו ק ה ת ל ת ־ כ נ פ י , ובשולי‬ ‫המישור כלפי בקעת צין, בהם הלס רדוד ושכבת תלכידי גיר נמצאת‬ ‫בעומק לא רב — שולט ז ו ג ן ה ש י ח. יש גם כתמים של שלטון‬ ‫י פ ר ו ק ה מ ד ב ר בבי ת־גידול דומה בין שדה־בוקר לירוחם. מח שופי‬ ‫קירטון של הסנון (תצורת מנוחה) מאוכלסים בחברת ה א ש ל י ל‬ ‫ה ש ע י ר, ואילו מחשופים של קירטון מגיל קנו מן־ טורון מאכלסי ם‬ ‫חברת א ש ל י ל ה נ ג ב או חברת ה ז ו ג ן ו א ש ל י ל ה נ ג ב.‬ ‫תצורת משש גלויה ברוב השטח, ומכוסה לרוב בקרקע אבנית,‬ ‫והיא מאכלסת את חברת ה ז ו ג ן ו ה א ש ל י ל ה ש ע י ר. ב שולי הקמר‬ ‫של הר חלוקים— הר רחמה אפשר לראות שינויים בולטים בהרכב‬ ‫הצומח בה שפעת השינויים בהרכב המסלע במצלעות שנטיית‬ ‫שכבותיהן חזקה. נביא לדוגמה חתך ברכס רחמה באזור הסכר (איור‬ ‫41 ). נציין שלא לכל מדרון ברכס זה יש אותו מבנה של פני השטח,‬ ‫אך החתך שנבחר כולל את מרבית ב תי־ הגידול שברכס.‬ ‫1 ) במישור המכוסה ל ס של מרגלו ת הרכס מ אפיינ ת חברת‬ ‫ה ח מ ד ה את שטחי הלס הנקי ואילו חברת ה ז ו ג ן ו ה ח מ ד ה —‬ ‫את המקומות שמעורבת בהם כמות ניכרת של אבנים בהרכב‬ ‫הקרקע. חברות אלה מצויות לעתי ם גם על מצלעות הצור.‬ ‫2 ) על הצור אפשר למצוא את חברת ה ע ר ט ל ה מ ד ב ר י כשהצור‬ ‫חשוף ובלוי, כאילו רוסק למשבצות סלע רבות! חברת ה כ ת ל ה‬ ‫ו ה א ז ו ב י ת מופיע ה על הצור כשהוא יוצר משטחי סלע; חברת‬ ‫ה ז ו ג ן ו ה ע ר ט ל שולטת כאן כשהצור מכוסה באדמה מעורבת‬ ‫אבני צור רבות; ה ז ו ג ן מלווה ב א ש ל י ל ש ע י ר כשהאבני ם‬ ‫מועטות.‬ ‫3 ) כשקירטון מנוח ה חשוף, שולטת בו חברת ה א ש ל י ל ה ש ע י ר ;‬ ‫כשהוא מכוסה באבנים ובאדמה שולטים ה ז ו ג ן ו ה א ש ל י ל ב מפנ ה‬ ‫הדרומי, ואילו ב מפנ ה הצפוני שולטת חברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר‬ ‫המלווה בהרבה נ ו א י ת ק ו צ נ י ת . זהו בי ת־גי דול היחיד בחתך,‬ ‫שהמפנ ה מ שפיע בו על חלוקת הצומח. בשאר ב תי־ הגידול, בולטת‬ ‫השפעת ה מ סלע יותר מה שפעת המפנה.‬ ‫4 ) בדרגשי הגיר הסדוקים והחשופי ם שולטת חברת ל ע נ ה‬ ‫ו ע ר ט ל ללא תלות במפנה. ה מ ת נ ן ה ש ע י ר, הגדל כאן ב אופן‬ ‫פזור, מורה על משטר מים שפיר יחסית בסדקי הסלעים. חברת‬ ‫ה ז ו ג ן מופיע ה על שכבה זאת במפנים דרומיים רק כשהשכבה‬ ‫מכוסה באדמה אבנית.‬ ‫5 ) חברת ה כ ת ל ה ו ה א ז ו ב י ת מפו תח ת כאן במשטחי ה סלע של‬ ‫תצורת שבטה ובדולומיט הקשה מהקנומן. מבין הצמחים הרבים‬ ‫הגדלים כאן ראויים לציון. ח ל מ ו נ י ת ג ד ו ל ה , ס י ר ה ק ו צ נ י ת ,‬ ‫ג ו ל נ י ת ע ר ב ו ז ו ט ת ס י נ י . בערוצים שבאגן ההיקוות שלהם יש‬ ‫משטחי סלע של חברת ה כ ת ל ה , גדלה ס י ר ה ק ו צ נ י ת . בערוצים‬ ‫שכנים, שאין שם משטחי סלע באגן ההיקוות, שולטים מ ת נ ן‬ ‫ש עי ר ו א כי ל א ה רי ח נ י ת.‬ ‫חילופי ם דומים בין חברות הצמחים אפשר לראות באותה גליל ה‬ ‫גם בין מדרשת שדה־בו קר לקיבוץ בחלקו של הר חלוקים שמצפון‬ ‫לברכת המים (איור 51 ).‬ ‫1 ) חברת ח מ ד ת ה מ ד ב ר שולטת בסרוזיום לסי ומאכלסת לרוב‬ ‫שקעים שבמישור של שדה צין. בערוצים העוברים בשטחה שולטת‬ ‫ל ע נ ת ה מ ד ב ר.‬ ‫2 ) כשהלס מעורב באבנים קטנות, קולוביום שנסחף מבליית‬ ‫הגבעות, שולטת חברת ה ז ו ג ן ו ה ח מ ד ה .‬ ‫3 ) חברת ל ע נ ה ו ע ר ט ל שולטת במחשופים של דרגשי גיר נטוי‬ ‫וסדוק לאורך כל המדרון, ואף בקו פרשת המים.‬ ‫4 ) חברת ז ו ג ן ה שי ח ו א ש ל י ל ה נ ג ב שולטת במדרונות‬ ‫הבנויים מקירטון או חוור המכוסים באדמה. בפרשת המים דל‬ ‫ביויתר הצומח על תשתית כזאת.‬ ‫5 ) משטח ה סלע החשוף מאכלס את חברת ה כ ת ל ה ו ה א ז ו ב י ת‬ ‫93‬
    • ‫איור 51. חתך טיפוסי בצומח של הר חלוקים‬ ‫04‬
    • ‫צי פו רן‬ ‫סיני ו א ש ב ל‬ ‫עם ל ט מ י ת ד ב י ק ה, ע ו ג נ ן נ י מ י.‬ ‫מ צ ר י, שאינם נפוצים בחברות אחרות.‬ ‫6 ) למרגלות משטח הסלע משטר המים שפיר בהשפעת הנגר‬ ‫מהסלע, וכאן מפותח הצומח הצפוף ביותר על כל הגבעה. שולטים‬ ‫כ א ן ל ע נ ה ו ק זו ח ה מ לווי ם ב מ תנ ן ו ב א ש ב ל מ צ ר י.‬ ‫7 ) במדרון האבני, שמחשופי סלע מועטים בו מלווה ה נ ו אי ת‬ ‫ה ק ו צ נ י ת את ה ל ע נ ה . וכן מצוי כאן ש מ ש ו ן ה ש ל ח ו פ י ו ת ,‬ ‫שאינו נפוץ בחברות האחרות.‬ ‫8 ) הצומח בתחתית המדרון דליל מאשר בשאר המדרון, אך כאשר‬ ‫הקרקע הלסית מעורבת באבנים גדולות, וכן ב מפנ ה צפוני — מלווה‬ ‫תכופות ל ע נ ת ה מ ד ב ר את ח מ ד ת ה מ ד ב ר.‬ ‫9 ) בערוץ הצר שולטים ק י פ ו ד ן ר ב־ ק ר נ י ו ב ל ו ט ה ג ל ו נ י ת ,‬ ‫צמחים שנזכרו ביחידות הצומח של בתות הספר.‬ ‫01 ) משטח הלס שמהעבר השני של הערוץ בולט בדלילו ת הצומח‬ ‫שלו בהשוואה לשאר החתך.‬ ‫לכל אחת מיחידות הצומח יש כיסוי ומרכיבים אופייניי ם לה,‬ ‫והקשר של הצומח אל ה מ סלע בולט ביותר.‬ ‫האופיינית כאן היא חברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר ו א ש ל י ל ה נ ג ב . חברת‬ ‫ה ז ו ג ן ו א ש ל י ל ה נ ג ב מופיעה במפנים דרומיים תלולים ובראשי‬ ‫גבעות, שמשטר המים שם גרוע. במדרונות קירטוניים שולטת חברת‬ ‫א ש ל י ל ה נ ג ב . עד לרום 007 מ' שולטת ח מ ד ת ה מ ד ב ר במשטחי‬ ‫הלס ובעמקים שאינם סכורים. בעמקים סכורים מאפשר פיזור מי‬ ‫השטפונות שלטונם של מ ת נ ן ו א כ י ל א ה ר י ח נ י ת לכל רוחב‬ ‫העמק. במקומות ספורים יש עצי א ל ה א ט ל נ ט י ת בערוצים‬ ‫גדולים. עצים אלה קשורים לריכוזים גדולים יותר המצויים בגליל ה‬ ‫8. בצומח של מורדות הרמה אל בקעת צין נדון בגלילה 51 להלן.‬ ‫איור 61 . מפת תפוצת ה א ל ה ה א ט ל נ ט י ת בנגב‬ ‫ו4‬
    • ‫כמו בגלילה 7 שולטות כאן חברות ל ע נ ת ה מ ד ב ר ו א ש ל י ל‬ ‫ה נ ג ב בגיר קירטוני ו א ש ל י ל ה נ ג ב בקירטון. חברת ח מ ד ת‬ ‫ה מ ד ב ר מו חלפ ת על ידי חברת י פ ר ו ק ת ל ת־ כ נ פ י השולטת כאן‬ ‫בסרוזיו ם־לסי ובקרקעות לסיות מעל רום של 007 מי. בקרבת מכתש‬ ‫רמון נחשפות שכבות של גיר קשה היוצרות משטחי סלע, והן‬ ‫מאכלסות את חברת ה כ ת ל ה ה ח ר י פ ה ו ה א ל ה ה א ט ל נ ט י ת.‬ ‫בחברה זו גדלים מלבד ה א ל ה גם ש ק ד ק ט ן־ ע ל י ם , א ש ח ר‬ ‫ד ו־ ז ר ע י , ח ל מ ו נ י ת ג ד ו ל ה , א ז ו ב י ת ה ר מ ו ן ו כ ל ך ה נ ג ב‬ ‫(שני האחרונים אנדמיים לגלילה זו). ריכוז עצי ה א ל ה ה א ט ל נ­‬ ‫טי ת עולה עם הגובה אך הוא מושפע בצורה ניכרת גם מטיב הסלע.‬ ‫בקילומטר המרובע הכולל את הר רמון ( 5301 מי) אין אף עץ אחד,‬ ‫בעוד שבנחל אלות, ברום 058— 009 מ', יש כ־ 03 עצי א ל ה בוגרים‬ ‫לקמ״ר (איור 61). האלות גדלות בכיסי קרקע שבמשטחי סלע,‬ ‫למרגלות משטחי הסלע ובערוצים גדולים. בכל אחד משלושה‬ ‫ב תי־גידול אלה נהנים העצים ממשטר מים שונה. בהתאם לכך‬ ‫ממדיהם בכיסי הקרקע קטנים, למרגלות הסלע בינוניים ובוואדיות‬ ‫גדולים ביותר (איורים 37, 47 ). חתך טיפוסי בצומח של נחל אלות‬ ‫מראה את חלוקת הצומח בב תי־גידול שונים (איורים 71 , 81 ).‬ ‫במישור הרוחות אפשר לראות את השפעת ה מ סלע והקרקע על‬ ‫הפיכת צומח פזור לצומח ערוצי. בעוד שכל המדרונות בסביבתו‬ ‫מאוכלסים בצומח פזור, הרי בקרקע הלס המעורבת בחוור‬ ‫מצטמצם הצומח לערוצים, ששולטת בהם ל ע נ ת ה מ ד ב ר, המלווה‬ ‫ב ר י ב ס ה מ ד ב ר, כ ר כו ם ד מ ש ק א י ו א י ר ו ס ע ו ז י ה ו . רבים‬ ‫מהצמחים בני־ ה חלוף המלווים את צומח הר הנגב המרכזי הם‬ ‫עשבים רב־ שנ תיי ם וצמחי בצל ופקעת — מ ק ו ר־ ה ח ס י ד ה‬ ‫ה ש ע י ר, ס ת ו נ י ת ה ק ל י פ ו ת, ה ר ד ו פ נ י ן י ה ו ד ה , ה ר ד ו פ נ י ן‬ ‫ה צ י צ י ת, צ ב ע ו נ י ס ס ג ו נ י , צ ב ע ו נ י ה מ ד ב ר ו ע י ר י ו נ י‬ ‫צ ה ו ב. בשנים גשומות יש שפע של חד־ שנתיים, אך הן לא תדירות‬ ‫כמו בסביבת באר־שבע.‬
    • ‫גלילה 9.‬ ‫הר צייד,‬ ‫שולי רמת עבדת‬ ‫והר שגיא‬ ‫בגלילה זו נכללי ם גושי הרים הנמצאים בתחום מעבר בין יחידות‬ ‫ששולטות בהן חברות של ל ע נ ת ה מ ד ב ר ליחידות ששולטות בהן‬ ‫חברות של ז ו ג ן ה שי ח או צומח המרוכז ברובו בערוצים. שולטת‬ ‫בנוף זה חברת י פ ר ו ק ה מ ד ב ר ו מ ל ח נ י ת ה ע ר ב ו ת באופן פזור.‬ ‫המורדות הצפון־ מערביי ם של הר צייד נמצאים מזרחית להרי‬ ‫חתירה, ששולטת בהם חברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר ו ע ר ט ל מ ד ב ר י.‬ ‫ממזרח להר צייד שולט ה ז ו ג ן במורדות אל מישור ימין. המעבר בין‬ ‫שתי יחידות הצומח הללו הוא הדרגתי, ובהר צייד שולט י פ ר ו ק‬ ‫ה מ ד ב ר בב תי־גידול שחונים יחסית, כמו אדמה אבנית המכסה‬ ‫דרגשים ו ל ע נ ת ה מ ד ב ר בדרגשי גיר חשופים, שהם בי ת־גידול לח‬ ‫יחסית. הר שגיא והר כרכום מתנשאים לגובה של 008— 0001 מ' כמו‬ ‫הר הנגב המרכזי, אך נמצאים דרומה לו. גם כאן המעבר דרומה‬ ‫איור 91. חתך טיפוסי בצומח של מישור רותם‬ ‫44‬ ‫(הכרוך באקלים שחון יותר) ממותן על ידי הגובה הרב (המשפר‬ ‫תנ אי. הל חו ת) והתוצאה מתבטאת בשלטונה של חברת ה י פ ר ו ק‬ ‫ו ה מ ל ח נ י ת . משטחי סלע אינם נפוצים בגלילה זו והמעניינים‬ ‫שבהם חשופים במצוקי נחל חווה הפונים לבקעת צין. שם גדלים‬ ‫א ו ג ק ו צ נ י , א ש ח ר ד ו־ ז ר ע י ו כ ן ש ו ש נ ת י ת מ ש ו ר ט ט ת שהיא‬ ‫צמח נדיר בנגב. במשטחי ה סלע של הר צייד מפותח ת חברת‬ ‫ה כ ת ל ה ו א ז ו ב י ת ה מ ד ב ר הגדלה גם בגלילות השכנות. בקירטון‬ ‫ובחוור בתחום גלילה זאת שולטת חברת ה כ נ ו ל א ה ה ע ר ב י ת או‬ ‫חברת א ש ל י ל ה נ ג ב.‬ ‫גלילה 01.‬ ‫מישורי רותם וימין‬ ‫ועמק ירוחם— דימונה‬ ‫שטחים אלה, שחול מתקופת הנאוגן הוא מרכיב הקרקע העיקרי‬ ‫בהם, בולטים בכסות הצומח הצפופה שלהם לעומת ההרים‬
    • ‫השכנים. הקרקע סופגת את רוב כמות הגשם היורדת עלי ה ורוב‬ ‫המים עומדים לרשות הצמחים.‬ ‫במישורי רותם וימין מכסה חול תחוח בעומק משתנה תבליט של‬ ‫אבן חול, חול מלוכד על ידי גיר, וחרסית (איור 91 ), עומק החול מעל‬ ‫התשתית הקשה משפיע על משטר המים ועל חלוקת הצומח.‬ ‫כשכיסוי החול אפסי — הצומח השיחני כמעט ואינו מפותח‬ ‫ושולטים בשטח ש ו ש נ ת־ י ר י ח ו , ר י ס ן נ א כ ל ואחרים ( 61 ).‬ ‫בממטרים חזקים יש נגר עילי משטחים אלה וממטרים חלשים‬ ‫נספגים בשכבות קרקע עליונות ומתאדים ישירות מהקרקע. עקב‬ ‫מיעוט המים הזמינים לא מתפתחי ם כאן בני־ שי ח. במקומות‬ ‫שהחול מכסה בהם את התשתית הקשה בעומק שאינו עולה על‬ ‫מטר אחד, מפו תח ת החברה החולית של י פ ר ו ק ה מ ד ב ר שמלוויה‬ ‫האופייניים הם: מ ל ע נ ן ק ה ה, ע ר ט ל מ ד ב ר י ו ע י ר י ת ג ד ו ל ה.‬ ‫בתנאים דומים שלטת חברת ח מ ד ת ה שי ח בחלקים שונים של‬ ‫העמק; לא ברור מה קובע תופעת חברה זו במקום חברת י פ ר ו ק‬ ‫ה מ ד ב ר.‬ ‫במקומות שעומק החול עולה בהם על מטר שלטת חברת‬ ‫ה ש ב טו ט ה מ צ ו י ץ. מלוויו הנאמנים הם: מ ל ע נ ן מ נ ו צ ה ,‬ ‫ב ר־ ע כ נ א י ש י ח נ י ו מ ל ע נ ן ר י ס נ י . חברת ה ש ב ט ו ט מצטיינת‬ ‫בנוף של תלוליות סביב שיחי ה ש ב טו ט ומייצגת כנראה שטחים‬ ‫בהם היתה תנועת החול גדולה בעבר. גם בחולות חלוצה (גלילה 11 )‬ ‫ניכר שטח שהחול נודד בו על ידי נוף גלוני עם תלוליות. גבעות‬ ‫הקונגלומרט, שחלוקיו השחורים עשויים צור, מאכלסות את‬ ‫החברה החולית של ז ו ג ן ה שי ח ; בין מרכיביה יש צמחי חולו ת‬ ‫המנצלים את התשתית החולית שבין החלוקים, כגון כ פ ת ו ר‬ ‫ה ח ו ל ו ת , וכן צמחים אחדים אוהבי חום הנפוצים בערבה. אבני‬ ‫הצור קולטות חוב!, המאפשר התפתחות של צמחים אוהבי חום כמו‬ ‫כ ו כ ב ר י ח נ י , ח י ע ד ק נ ר י, ר ו ב י ר י א ה ש ר ו ע ה ו ב ל ו ט נ י ת‬ ‫א פ ר י ק א י ת. שלא כמו בשטחים של חול עמוק בגלילה 11 או בצפון‬ ‫סיני, יש כאן מערכת נחלים מפותחת למדי ובהם שולטים ר ו ת ם‬ ‫ה מ ד ב ר ו ש ב ט ו ט מ צ ו י ץ. צמחים אלה נהנים מתו ספ ת מי־נג ר‬ ‫הנתרמת בעיקר על ידי המחשופים של אבן חול, חרסית‬ ‫וקונגלומרט. בשנה גשומה שופעים מישורי רותם וימין פריחה,‬ ‫והמפורסם בפרחים הוא א י ר ו ס י ר ו ח ם ( 1 ) אשר אוכלוסיותיו‬ ‫מגוונות למדי מבחינת צבע הפרחים. ב ת חיל ת האביב נבקעת‬ ‫האדמה ליד צמחי ה ש מ ש ו ן ה י ו ש ב ו ה ש מ ש ו ן ה ר י ס נ י‬ ‫ובסדקים אפשר למצוא את גופי הפרי של הכמהין. לכ מהין צורה של‬ ‫תפוח אדמה קטן, והם נאכלים על ידי הבדווים ואף נמכרים בכסף‬ ‫רב בשוקי הארץ.‬ ‫בעמק ירוחם— די מונ ה יש השפעה רבה של לס, המעורב ב חול‬ ‫שבלה מ אבן־ ה חול הנאוגנית. כשכמות החול בקרקע קטנה, שולטת‬ ‫החברה החולית של ל ע נ ת ה מ ד ב ר, בעיקר בסביבת דימונה.‬ ‫הערוצים הרחבים והרדודים מאוכלסים בחברת מ ת נ ן ש ע י ר‬ ‫ובשנים גשומות הם "צבועים" זמן מה בפרחיה הצהובים של‬ ‫ע ר ט נ י ת ה ש דו ת הגדלה כאן בלא חריש. כשכמות החול בקרקע‬ ‫גדולה, אך הקרקע מהודקה וקשה, שולט י פ ר ו ק ה מ ד ב ר המלוו ה‬ ‫ב עי ק ר ב ל ענ ת ה מ ד ב ר ו בנו אי ת קו צני ת.‬ ‫במחשופים של אבן חול לבנה, בלתי מלוכדת, שולט מ ת נ ן ש ע י ר‬ ‫באופן פזור. עומק שרשיו כאן מגיע ליותר מ־ 5 מ' והוא מלווה‬ ‫ב ב ר־ ע כ נ א י ש י ח נ י , מ ח ט נ י ת מ ש ו ב ל ת, ח ר ש ף צ ה ו ב‬ ‫ו כ פ ת ו ר ה ח ו ל ו ת — כולם צמחי חולות אופייניים. אוכלוסיי ת‬ ‫א י ר ו ס י ר ו ח ם בשמורה (שבנקודת ציון 5840/0841 ) מהווה תופע ה‬ ‫מיוחדת במינה מבחינ ת שפע הפרטים והגוונים הרבים הקיימים‬ ‫בה. הפריחה בחודשים פברואר— מארס.‬ ‫גלילה 11.‬ ‫חולות חלוצה,‬ ‫חולות שונרה‬ ‫וחולות נחל סכר‬ ‫חולות אלה מהווים לשון החודרת מזרחה מהחולות הנרחבים של‬ ‫צפון סיני. במקומות רבים בגליל ה זו החולות נודדים, והצומח‬ ‫המתפתח עליה ם תלוי במידה רבה במצב הנדידה שלהם. כסות‬ ‫הצומח בגליל ה זו רבה מאשר בשטחים שכנים שתשתיתם‬ ‫ל סי ת־ אבני ת. במבט מנקודת תצפית גבוהה נראים החולו ת כשטח‬ ‫כהה בהשוואה לגבעו ת השכנות. מרקם הקרקע החולית מאפשר‬ ‫לכל מי הגשם לחדור לתוכה. אם החול לא נודד עשוי הצומח לנצל‬ ‫את מלוא כמות הגשם שירדה. כשהחול נודד יש קושי ניכר של‬ ‫התבססות צמחים בו, בגלל כיסוי נבטים בחול מצד אחד, ומצד שני‬ ‫חשיפת שרשים, וכן פגיעו ת מכניות בענפי ם רכים וצעירים על ידי‬ ‫גרגרי החול הנעים ברוח. אחד הצמחים העמידי ם בפני תנועת החול‬ ‫הוא מ ל ע נ ן ה מ ט א ט א י ם, המכה שרשים ממפרקי הענפי ם‬ ‫שנקברו בחול. ה מ ל ע נ ן לא רק עמיד בפני כיסוי בחול אלא זקוק‬ ‫לו; מערכת השרשים שלו מתנוונ ת לאחר שנ ה־ שנ תיי ם של פעילות,‬ ‫וללא חידושה מ תנוון הצמח. כיסוי החול מ סייע ל ה תפ ת חו ת‬ ‫השרשים, הפסקת תנועתו גורמת לניוון הצמחים. ליד נחל סכר‬ ‫( ת חנ ה 5 באיור 611 ) ניטעו בשנים 5691 — 6691 אשלים בחולו ת‬ ‫54‬
    • ‫נודדים שממערב לכביש וכתוצאה מכך פסקה תנועת החול. על‬ ‫תלוליות החול, שנשאו בעבר גושים ירוקים של ה מ ל ע נ ן , יש כיום‬ ‫ערמות אפורות של ענפי מ ל ע נ ן מתים. מלבד ה מ ל ע נ ן , הגדל‬ ‫במקומות שמצטבר בהם חול, יש מינים אחרים העמידים לח שיפת‬ ‫שרשיהם. כאלה הם ע ו ק ץ־ ה ע ק ר ב ה צ ה ו ב , ח ב ל ב ל צ מ י ר‬ ‫(איור 02 ) ו ג ל ע י נ י ת ה ח ו ף. בשורש העומד חשוף מתפתחת קליפה‬ ‫קשה המונע ת התיבשותו. יש צמחי ח ב ל ב ל צ מ י ר שהשורש‬ ‫השיפודי שלהם חשוף לאורך מטר ויותר, בלא שהצמח ימות. לעומת‬ ‫עמידות זו לח שיפה רגישים צמחים אלה לכיסוי על ידי חול רב,‬ ‫הקובר אותם כליל וגורם למותם. ה ל ע נ ה ה ח ד־ ז ר ע י ת יכולה‬ ‫לנבוט במקומות בהם החלה עצירת החול הנודד. היא זקוקה‬ ‫לכיסוי מועט של חול — לשכבה של כ־ 2 מ"מ — כדי לנבוט. זרע‬ ‫שנמצא גלוי על פני השטח עשוי להתיבש זמן קצר לאחר הירטבו‬ ‫ולא לה תחיל בנביטה. התנאים הטובים ביותר לנביטה מתקיימים‬ ‫בקרבת עוצרי־רו ח חלקיים כמו גושי ה מ ל ע נ ן . התבססות ה ל ע נ ה‬ ‫ה ח ד־ ז ר ע י ת מקטינה את תנועת החול וסביב השיחים מצטברת‬ ‫גם כמות מסוימת של אבק, המשפר את הרכב הקרקע ומביאה‬ ‫לשיפור משטר המים. במקומות בהם הצטבר לס מ תפ תחו ת אצות‬ ‫כחוליות המונעות השתחררותם של גרגרי חול ל תנוע ה ברוח. שיפור‬ ‫משטר המים מאפשר גידולם של יותר ויותר צמחים בין צמחי‬ ‫ה ל ע נ ה ואלו מקטינים את תנועת החול בסביבתם הקרובה. כך‬ ‫מתיצב החול בעזרת פעילות הצמחים ובמהלך השנים נראה השטח‬ ‫כמישורי, ללא התלוליות הנוצרות סביב הצמחים עקב סחיפה או‬ ‫הצטברות של חול מוסע ברוח.‬ ‫בגבול שבין החולות לבין השטחים הלסיים או האבניים שלידם‬ ‫יש חברות "חוליות" (שבהרכבן רבים צמחים האופייניי ם לחולו ת)‬ ‫של צמחי הגבעות. כך יש בקטעים שונים בשולי הגלילה חברות‬ ‫בשלטון של ל ע נ ת ה מ ד ב ר, נ ו א י ת ק ו צ נ י ת , מ ת נ ן ש ע י ר,‬ ‫י פ ר ו ק ה מ ר ב ר ו ח מ ד ת ה מ ד ב ר ועשירות במלווים טיפוסיי ם‬ ‫לחולות. במישורים של חול מעורב בלס, המיוצב כבר זמן רב‬ ‫(בסביבת צאלים למשל), יש שטחים ששולט בהם ה ש מ ש ו ן‬ ‫ה י ו ש ב. בשיתוף עם שרשיו גדלות, כאמור, הכמהין.‬ ‫גלילה 21.‬ ‫הר חצרון ורכס זהר‬ ‫איור 02 . ח ב ל ב ל‬ ‫צ מי ר — מצמחי החול הנודד, העמידים‬ ‫לח שיפ ת שרשיהם‬ ‫64‬ ‫גלילה זאת מהווה המשך של רצועת אורך במדבר יהודה, ששולטת‬ ‫בה חברת י פ ר ו ק ה מ ד ב ר ו מ ל ח נ י ת ה ע ר ב ו ת בקרקעות אבניות‬ ‫בגבעות ובמתלולים. היא נמצאת, כמו גלילה 9, בתחום המעבר בין‬
    • ‫אזור שלטונה של ל ע נ ת ה מ ד ב ר ובין זה של ז ו ג ן ה ש י ח. בקירטון‬ ‫בתחומה שולטת חברת ה א ו כ ם ה מ ד ב ר י או חברת ה א ש ל י ל‬ ‫ה ש ע י ר. רכס זהר מצטיין במדרונות תלולים, שבקניוני ם החוצים‬ ‫אותם נחשפים מצוקי גיר. במחשופים של סלעי גיר שולטת חברת‬ ‫ה ע ר ט ל ה מ ד ב ר י או חברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר. במשטחי סלע‬ ‫ובמצוקים מפותחת חברת ה כ ת ל ה ה ח ר י פ ה ו א ז ו ב י ת ה מ ד ב ר,‬ ‫המצטיינת בנוכחות של א ו ג ק ו צ נ י , ש ל ה ב י ת ה מ ד ב ר, ל ו ף‬ ‫א ר צ י ש ר א ל י ו ש ו ש נ ת י ת מ ש ו ר ט ט ת.‬ ‫חתרורים שולטת חברת ה כ נ ו ל א ה ה ע ר ב י ת , המצויה במקומו ת‬ ‫אחרים על קירטון וחוור. בשאר השטח שלטת חברת ה א ו כ ם‬ ‫ה מ ד ב ר י במפני ם צפוניים, וחברת ז ו ג ן - ה שי ח ו ד ר כ נ י ת‬ ‫מ ק ו פ ח ת ב מפני ם דרומיים. חברה זו כוללת מלווים רבים‬ ‫האופייניים לקירטון ושונה בכך מחברות ז ו ג ן אחרות.‬ ‫גלילה 41.‬ ‫רמת רות והר חמרן‬ ‫גלילה 31.‬ ‫מדבר יהודה הדרומי‬ ‫והנגב הצפון־מזרחי‬ ‫בתחום זה שולטת חברת ז ו ג ן ה שי ח ו א ש ל י ל ש ע י ר על פני‬ ‫השטחים הנרחבים שדרגשי גיר או דולומיט חשופים בהם על פני‬ ‫השטח או מקומות שהקרקע בהם אבנית. גליל ה זאת נמצאת‬ ‫בתחום המעבר לאזור שהצומח בו ערוצי בעיקרו, ובמקומות רבים‬ ‫אפשר לראות שינויים בדגם פיזור הצומח בה שפע ת המסלע. בדרגשי‬ ‫גיר קשה הצומח פזור ואילו בשכבות החוור הצומח ערוצי. חוקיות‬ ‫זו נמשכת בכל הנגב הדרומי ובסיני בשטחים הגירניים ששולט בהם‬ ‫ז ו ג ן ה ש י ח.‬ ‫במישורי חצץ צורני, המשתרעים על גבי שכבות קירטון וצור‬ ‫מהסנון, הצומח ערוצי ושולט בו י פ ר ו ק ה מ ד ב ר בנדבכים‬ ‫העליונים ו ר ו ת ם ה מ ד ב ר בנדבכים התחתונים. משטחים של‬ ‫סלעי גיר קשה מעטים בגלילה זו, והם מאוכלסים בחברת ה כ ת ל ה‬ ‫ה ח ר י פ ה ו א ז ו ב י ת ה מ ד ב ר. מוצאים בחברה זו את ל ע נ ת‬ ‫ה מ ד ב ר, הגדלה גם בערוצי נחלים בנדבכים העליונים, בעיקר‬ ‫בחלקים הגבוהים של הגלילה. במדרונות תלולים של קירטון או‬ ‫פוספט מה סנון שולטת חברת ה א ו כ ם ה מ ד ב ר י, המפותח ת בעיקר‬ ‫במפנים צפוניים.‬ ‫תופעה גיאולוגית מיוחדת ב מינה בארץ היא אזור חתרורים, הבנוי‬ ‫מסיליקטים של גיר — סלעי ם נדירים שנוצרו ב תהליכי התמרה‬ ‫(מטמורפוזה) של חום גבוה. מבחינת הצומח יוצרים הסלעי ם‬ ‫תשתית, הדומה בהרכבה לקירטון. בחלקו המערבי של אזור‬ ‫גלילה זו בנוי ה ברובה מ סלעי קירטון קשים של האאוקן, וכמו‬ ‫בגלילה 5 שלטת כאן חברת ז ו ג ן ה שי ח ו א ש ל י ל ה נ ג ב . ברוב‬ ‫השטח לא ניכרת ה שפע ת החולות הנודדים של גליל ה 11, והצומח‬ ‫במפנים הצפוניים לא שונה באופן מהותי מזה של המפני ם‬ ‫הדרומיים. במקומות ש ה סלע חשוף בהם שולט א ש לי ל ה נ ג ב ,‬ ‫ובעמקים הלסיים — חברת ח מ ד ת ה מ ד ב ר. במרבית השטח‬ ‫הצומח פזור, אבל בסביב ת קציעות, במדרגות נחל עתיקות של נחל‬ ‫ניצנה או במדרגות של קונגלומרט עתיק, מצטמצם הצומח לערוצי ם‬ ‫או לשולי המדרגות. במקרים כאלה אין צומח בשלח המדרגה, כי‬ ‫הקרקע דקת גרגר ומהודקת ומי הגשם ניגרים אל שולי המשטחים.‬ ‫ואילו במורד (רום) המדרגה התשתית אבני ת ומאפשרת חידור טוב‬ ‫של מים (גם אלה שניגרו משלח המדרגה), שמירה מפני התאדות‬ ‫ואגירה של מים בין האבנים. במקומות אלה שלטת חברת ז ו ג ן‬ ‫ה שי ח ו ח מ ד ת ה מ ד ב ר. בערוצים קטנים המבתרים מורדות אלו‬ ‫של שולי המדרגות שולטת ל ע נ ת ה מ ד ב ר. בחלקה הדרומי־מזרחי‬ ‫של הגלילה, בכיוון להר הנגב המרכזי, מתרבה ל ע נ ת ה מ ד ב ר‬ ‫ובמפנים צפוניים היא אף מגיעה לשלטון. אין בגליל ה זו שטחים‬ ‫ניכרים של חברת כ ת ל ה ח ר י פ ה כי אין סלעי ם קשים הדרושים‬ ‫להתפתחותה.‬ ‫74‬
    • ‫גלילה 51.‬ ‫בקעות צין ואורון‬ ‫יש מעיינות, הנובעים מעל שכבות אטימות שנחשפו על ידי סחיפ ת‬ ‫הנחלים. הצומח בהם עשיר בכמותו ומהווה ניגוד בולט לצומח‬ ‫הערוצים של החוור והקירטון. הצומח מסתדר בקרבת המעיינות‬ ‫בהתאם לעומק בו מצויים המים, למליחותם ולמשך הזמן שהם‬ ‫זמינים. צמחים אלה, הגדלים בקרבת המעיינות, יכולים לסייע‬ ‫באיתור מים, והדיון בצומח זה מורחב בפרק על שימושי הצמחים‬ ‫(ראה עמי 521 ).‬ ‫גלילה 61.‬ ‫מתלולי הנגב‬ ‫בקעות אלה נמצאות בצל הגשם של גושי הרים גדולים ונחשפים‬ ‫בהן סלעים רכים של חוור, פוספט וקירטון. בה שפע ת האקלים‬ ‫והמסלע מרבית הצומח כאן ערוצי. במרכז העמק, באפיקו העיקרי‬ ‫של נחל צין, שולטים גושים של א ש ל ה י א ו ר המלווים ב ר ו ת ם,‬ ‫מ ת נ ן ובמרבית מיני בני־ ה שי ח הנפוצים בהר הנגב.‬ ‫במערבה של הגלילה, בנחל חוורים, מאכלסות את החוור‬ ‫והפוספט ברום של 005 — 006 מ' חברות ש ל ה א ו כ ם ה מ ד ב ר י , ש ל‬ ‫אש ל י ל ש ע י ר ושל כ נ ו ל א ה ע ר ב י ת , הגדלות באופן פזור.‬ ‫במורדות התלולים היורדים מרמת עבדת אל בקעת צין שולטות‬ ‫חברות של ח מ ד ת ה נ ג ב ושל א ו כ ם א מ י ת י. בקרבת מעבר צין‬ ‫מפותחת חברת ה מ ל ח י ת ה ק ש ק ש נ י ת על הקירטון של תצורת‬ ‫מנוחה. כל החברות שנזכרו גדלות באופן פזור בחלקים הגשומים‬ ‫יחסית של הגלילה. הן מתאפיינות על ידי שלטון של מין אחד (על‬ ‫שמו קרויות החברות הללו) המהווה לרוב יותר מ־ %59 מבני־ ה שי ח‬ ‫שבחברה. תופעה זו קשורה כנראה באחידותו היחסית של‬ ‫בי ת־ הגידול ובמליחות הקרקע ( 27 ). ברוב השנים אין כמעט צמחים‬ ‫חד־ שנתיים מלווים חברות אלה, מאחר ויעילו ת הגשם מבחינ ת‬ ‫החד־ שנ תיי ם נמוכה בקרקעות דקות הגרגר.‬ ‫בבקעות עצמן אפשר למצוא בערוצים מסדר ראשון צומח בשלטון‬ ‫של המינים שנזכרו ל מעלה — מ ל ח י ת ק ש ק ש נ י ת, ח מ ד ת‬ ‫ה נ ג ב, א ו כ ם מ ד ב ר י, א ש ל י ל ש ע י ר ו כ נ ו ל א ה ע ר ב י ת.‬ ‫בערוצים רחבים ולא עמוקים שולטת לפעמים ל ע נ ת ה מ ד ב ר.‬ ‫צמחים חד־ שנתיים, האופייניי ם לסלעי ם הרכים של גלילה זו‬ ‫וגדלים בה בשנים גשומות, ה ם ג ר ג י ר י ו ן ע ר ב י , כ נ פ ן ק ו צ נ י ,‬ ‫ש ל ח ל ח ה א ל ה ו ב י נ י ת ה מ ד ב ר. כל אלה גדלים גם בקרקעות‬ ‫לסיות אך מגיעים לשלטון בקרקעות האופייניות לבקעות צין‬ ‫ואורון. יש מקומות שהפוספט או הקירטון מכוסה בהם בשכבת גבס‬ ‫דקה, המאכלסת צומח פזור בשלטון ה כ נ ו ל א ה ה ע ר ב י ת ,‬ ‫ומלוויה כאן הם — מ ק ו ר־ ה ח ס י ד ה ה ק ר ח, ד ר כ נ י ת‬ ‫מ ק ו פ ח ת, ק ד ד ק ו ט ב י ו ג ר ג ר נ י ת כ ו כ ב נ י ת .‬ ‫בקניוני ם של נחליים אחדים היורדים מרמת עבדת אל בקעת צין‬ ‫84‬ ‫גלילה זאת כוללת רצועות נוף קטנות, אך חשובות ואופייניות.‬ ‫ביותר, ונבחין בין: מ תלולי העתק,‬ ‫המדרונות כאן חריפים‬ ‫הקשורים בהעתקי בקעת יכרהמלח; מ תלולי כפיפה הקשורים‬ ‫במצלעות התלולות של קמרי חתירה וחצרה; ומ תלולי סחיפה,‬ ‫הקשורים לקירותיהם הפנימיים של שלושת המכתשים. חברות‬ ‫הצמחים המיוחדות לעמדה גיאומורפולוגית זו הן חברת י פ ר ו ק‬ ‫ה מ ד ב ר ו מ ל ח נ י ת ה ע ר ב ו ת וחברת ה י פ ר ו ק ה ז י פ נ י . הן‬ ‫קשורות לשפכי ם של אבנים (קולוביום) ולערוצים. במקומות אלה‬ ‫חזקה הפעילו ת הגיאומורפולוגית ולעתים קרובות נחשפים שטחים‬ ‫חדשים שלא היו מאוכלסים בצומח׳, הצמחים של החברות שנזכרו‬ ‫פולשים לשטחים פנויים מצומח אחר בקלות יחסית. המתלולי ם‬ ‫שברום טופוגרפי נמוך מאוכלסים ב י פ ר ו ק ז י פ נ י , הגדל גם‬ ‫בשטחים חדשים לצדי דרכים או בחופו הנסוג של יכרהמלח.‬ ‫בגושי סלע גדולים שגלשו במתלול מפו תח ת לעתים חברת‬ ‫ה ע ר ט ל ה מ ד ב ר י, והוא מופיעה גם במדרגות סלע חשופות‬ ‫שבמתלולי הכפיפה. במשטחי סלע שבמתלולי הכפיפה מתפתחת‬ ‫חברת כ ת ל ה או חברות אחרות של צמחי סלעים הכוללו ת הרבה‬ ‫דגניים רב־ שנ תיי ם אוהבי חום כמו ז ק נ ן ש ע י ר, א ר ב ע ו נ י ש ע י ר,‬ ‫ז י פ נ ו צ ה ר י ס נ י ת , ב ן ־ ד ו ח ן מ ד ב ר י ואחרים. במחשופים של‬ ‫סלעי גיר רכים וחוור מפותחת חברת ה מ ל ח י ת ה ק ש ק ש נ י ת. יש‬ ‫לציין את נדירותם של צמחי ז ו ג ן ה שי ח במתלולים.‬
    • ‫גלילה 71.‬ ‫בקעת יס־המלח‬ ‫השטח שבין י ס־ ה מל ח למצוק ההעתקים מתחלק לשתי יחידות‬ ‫עיקריות — חופו של יכרהמלח הנסוג, שנחשפים בו מדי פעם‬ ‫שטחים חדשים; והשטח המרוחק מהים ואינו נמצא תחת השפעת‬ ‫התנודות במפלס הים. בחוף הים המתפנה שולטים בעיקר י פ ר ו ק‬ ‫ז י פ נ י ו א ו כ ם ש י ה נ י. הם גדלים בחופים חצציים, המנקזים‬ ‫שטחים קטנים יחסית מהמורדות הקרובים לחוף. בנחלי ם גדולים,‬ ‫המאכלסים ש י טי ם ו א ש ל י ם, מתפתחות מלחות בחוף הים‬ ‫במקומות בהם מגיעים מי־ה ת הו ם סמוך לפני השטח. במלחו ת אלה‬ ‫שולטים ב ן י מ ל ח מ כ ח י ל, ב ן ־ מ ל ח ש י ח נ י , א ו כ ם ח ד־ ב י ת י ,‬ ‫ס ד ל י צ י ת ( מ ל ח י ת ) ה ר ו ז מ ר י ן. בנביעו ת מתוקות יחסית,‬ ‫בשפך זהר ובהמי זהר, גדלים בחוף גם ס מ ר ו ק נ ה מ צ ו י ( 72 ).‬ ‫בשטח שבין החוף למצוק ההעתקים יש צומח פזור מועט —‬ ‫בעיקר במורדות תלולים ואבניים. בשטחים שאינם תלולים הצומה‬ ‫ערוצי ותלוי בטיב התשתית שהערוץ עובר בה. מחשופי חוור הלשון‬ ‫מאכלסים צומח שחוקיות תפוצתו דומה למתואר בגלילה 91.‬ ‫במניפות סחף עתיקות גדל בערוצים צומח הדומה לזה של ערוצי‬ ‫הנחלים בערבה (גלילה 02 ).‬ ‫עין־גדי (החורג משטחנו) הוא נוה המדבר המעניין ביותר בין‬ ‫המעיינות הנובעים בגלילה זו. מעיינות עין־גדי נובעים בגובה רב‬ ‫מעל פני י ס־ ה מל ח ונבעו גם מעל אגם הלשון בחלק מתקופת קיומו.‬ ‫כך נובע מקור של מים מתוקים באופן רצוף במשך כ־ 000,81 שנים‬ ‫או יותר, והדבר איפשר התבססות של הרבה מינים סודניים. מלבד‬ ‫שי ט ה ס ל י ל נ י ת , שי ט ת ה ס ו כ ך ו ש י ז ף מ צ ו י הגדלים גם‬ ‫בערוצי נחלים אחרים בחלק החם של הארץ, מצויים כאן עצים‬ ‫הדורשים כמויות גדולות יותר של מים לקיומם. כאלה הם‬ ‫ס ל ו ד ו ר ה פ ר ס י ת, ע ר ף ה מ ד ב ר‬ ‫מו רינג ה רו ת מי ת,‬ ‫ו מ ר ו א ה ע ב ת־ ע ל י ם שריכוז הפרטים הגדול שלהם בארץ נמצא‬ ‫כאן. מינים אלה גדלים בסוואנות האפריקאיות ונשאלת השאלה‬ ‫כיצד הגיעו לכאן. התנאים האקולוגיים הקיימים בעין־גדי כיום‬ ‫מאפשרים נביטה והתפתחות של מינים אלה. נראה כי במשך אלפי‬ ‫השנים האחרונות, בהן לא השתנה האקלים באופן יסודי, יכלו‬ ‫להגיע מאפריקה זרעים של צמחים אלה בעזרת ציפורים נודדות,‬ ‫שהבקע הסורי־אפריקאי משמש להם נתיב נדידה. לחיזוק דעה זו‬ ‫נזכיר, כי מאז שנסכר נחל רביבים ב־ 4591 ונוצר אגם ירוחם, הגיעו‬ ‫אליו שלושה מינים שמקום גידולם הקרוב ביותר הוא תעלו ת‬ ‫השקיה בדלתה של הנילוס (ראה עמי 61 ). על פי דעה אחרת חדרו‬ ‫לעין־גדי המינים הסודניים בתקופה שהאקלים החם היה בה לח‬ ‫יותר מאשר הוא כיום, והיתה רציפות מסוימת של פרטי העצים‬ ‫הסודניים. מלבד מיני הצמחים הנדירים והמיוחדים שיש בעין־גדי,‬ ‫בולטת לאורך נחל דוד כסות צפופה של ע ב ק נ ה ש כ י ח. במקומו ת‬ ‫מוצלים שמטפטפי ם בהם מים גדלים צמחי ש ע ר ו ת ש ו ל מ י ת .‬ ‫במקומות אחדים הם מלווים בצמחי ב ן־ ח ו ר ש ג ד ו ל ( 04).‬ ‫גלילה 81.‬ ‫מלחת סדום‬ ‫אל מלחת סדום מתנקזים נחל צין, נחל הערבה ו מעיינו ת‬ ‫הנובעים לאורך ההעתק של נאות הכיכר. עומדים כאן לרשות‬ ‫הצומח הרבה יותר מים מאשר במדבר הסובב את המלחה, וכסות‬ ‫הצומח מרובה יותר. כסות צומח דומה אפשר למצוא סביב מעיינו ת‬ ‫בבקעת צין ובערבה. הצומח מאופיין על ידי חורשות של מיני א ש ל,‬ ‫או כ ם ח ד־ ב י ת י , י מ ל ו ח ו ב ן י מ ל ח . המים, המצויים בעומק לא‬ ‫רב בכל השטח, מכילים מלחים בכמויות שונות. חלוקת הצומח‬ ‫לחברות שונות קשורה בעמידות המינים השונים לכמות המלחי ם‬ ‫בתמיסת הקרקע ולעומק המים בעונו ת השנה השונות. דיון מפורט‬ ‫בצומח של מלחת סדום ראה אצל בורבין ( 6 ). מעיינו ת הכיכר וכן‬ ‫מעיינות הנמצאים מדרו ם־ מערב ל מפעלי י ם־ ה מל ח נובעים בקווי‬ ‫העתק שבחוור הלשון, ואפשר לראות את מיקומם מרחוק בעזרת‬ ‫הצומח. החוור שממערב ל מפעלי יכרהמלח חסר צומח, מלבד ליד‬ ‫המעיינות, ואפשר לראות צמחי ק נ ה, י נ ב ו ט ו י מ ל ו ח מסודרים‬ ‫בשורות המצביעות על קווי ההעתק. המים שעצי ה א ש ל, שיחי‬ ‫ה י מ ל ו ח ו ה ת מ ר י ם שבסביבה זו ניזונים מהם רחוקים מפני‬ ‫השטח ולרוב מלוחים למדי.‬ ‫94‬
    • ‫גלילה 91.‬ ‫בתרונות חוור הלשון‬ ‫מדרום ליס־המלח‬ ‫המשקעים המעטים והטמפרטורות הגבוהות האופייניות לכאן‬ ‫יוצרים תנאים שחונים ביותר. חוור הלשון עוד מחריף את היובש,‬ ‫בהעמידו לרשות הצמחים כמות דלה של מים שמליחות ם גבוהה. על‬ ‫כן מצטמצם כאן הצומח לערוצים בלבד. קטעים ארוכים של ערוצים‬ ‫מדרגות נמוכות אינם מאכלסים צומח כלל. הצמחים החד־ שנ תיי ם‬ ‫הנפוצים הם מיני מ ל ח י ת, א ה ל מ צ ו י ו א ה ל מ ג ו ש ם המופיעים‬ ‫בשנים גשומות בלבד. בני־ ה שי ח מופיעי ם בנדבכים נמוכים יותר של‬ ‫ערוצים, שמצטברת בהם כמות מספקת של מים ומאדמתם נשטף‬ ‫המלח. אופייניי ם כאן מיני מ ל ח י ת כגון מ ל ח י ת מ ב א י ש ה,‬ ‫מ ל ח י ת א ש ו נ ה , מ ל ח י ת מ ס ו ר ג ת (לה עפצים לבנים הנראים‬ ‫ככדורי צמר לבן) ו מ ל ח י ת ק ש ק ש נ י ת וכן י פ ר ו ק ז י פ נ י ,‬ ‫מ ל ח נ י ת ה ע ר ב ו ת ו ז י ז י ם ח ש ו פ י ם. רוב בני־ ה שי ח המופיעי ם‬ ‫בגלילה זאת הם בעלי עלים או גבעולי ם בשרניים. תופעה זו קשורה‬ ‫כנראה במליחו ת התשתית (ראה עמי 95 ). בערוצים גדולים‬ ‫שתשתיתם חלוקים שולטים עצי שי ט ה ס ל י ל נ י ת ו ש י ט ת‬ ‫ה ס ו כ ך, המלווים לעתים ב ש י ז ף מ צ ו י ו ב ס ל ו ד ו ר ה פ ר ס י ת ,‬ ‫וכן בבני־ שי ח ובדגניים רב־ שנ תיי ם האופייניי ם לעמק הערבה.‬ ‫בקטעי הנחלי ם הקרובים לכיכר י ס־ ה מל ח שולטים עצי א ש ל‬ ‫במקומות ש מי־ ה ת הו ם מלוחים בהם וקרובים לפני השטח יותר‬ ‫מאשר בנדבך ה ש י ט י ם.‬ ‫בסיכום אפשר להבחין כאן שלוש קבוצות גדולות של נדבכי צומח‬ ‫במערכות הערוצים: העליונה היא של בני־ שיח׳, בערוצים גדולים‬ ‫שבמורד מערכת הנחלי ם שורר שלטון של שי ט י ם ; ובנדבכים‬ ‫התחתונים — שדרות א ש ל י ם. זו גם החוקיות הכללית של תפוצת‬ ‫הצומח הערוצי בנגב, בערבה ובסיני.‬ ‫05‬ ‫גלילה 02.‬ ‫עמק הערבה‬ ‫מרבית הגלילה בנויה מישורים של חצץ צורני או חלוקים‬ ‫ומגבעות נמוכות. לערוצים יש שיפוע מתון ותשתית של חומר דמוי‬ ‫לס. בשטחים ניכרים נחשפים סלעים רכים מן הנאוגן וכן אבני חול.‬ ‫ההבדלים בהרכב החומר שבתשתית הערוץ, בשיפועו, בשיפוע פני‬ ‫השטח של אגן ההיקוות ובתכונותיו — משפיעים על משטר המים‬ ‫בקרקעית הערוץ, ובכך על הצומח. בתחיל ת הערוצים במשטחי חצץ‬ ‫צורני נמצא לרוב נדבך עליון של שיחי ש מ ש ו ן ל י פ י , ש מ ש ו ן‬ ‫ק ה י ר י, כ ו כ ב ר י ח נ י או ר י ס ן נ א כ ל. בשנים גשומות נוסף‬ ‫במעלה הערוץ נדבך של חד־ שנ תיי ם המורכב מרבדים צהובים של‬ ‫א ה ר ו נ ס ו נ י ה פ ק ט ו ר ו ב ס ק י או כתמים של ש ו ש נ ת־ י ר י ח ו .‬ ‫במורד הערוץ נמצא לרוב נדבך ששולט בו י פ ר ו ק ה מ ד ב ר,‬ ‫המלווה בצמחים של הנדבכים העליונים. כשסלעי צור חשופים‬ ‫בתשתית שולט בהם ה ע ר ט ל ה מ ד ב ר י. הרבה צמחים או הבי־ חו ם‬ ‫מלווים את צומח הערוצים בערבה ונזכיר מביניהם אנ וי ל י א ה‬ ‫מ ד ב ר י ת, ר כ פ ת ן מ ד ב ר י, ב ן ־ ד ו ח ן מ ד ב ר י, א ב טי ח‬ ‫ה פ ק ו ע ה, ס י ל ו ן ק ו צ נ י, ד מ י ה ל ב י ד ה, פ ר ע ו ש י ת ג ל ו נ י ת‬ ‫ו צ מ ר ו ר ה א פ ר י ק א י ת. בערוצים שבשטחי אבן החול או בחולו ת‬ ‫מתצורת חצבה שולטים ח מ ד ת ה ש י ח, ש ב טו ט מ צ ו י ץ , ולעתים‬ ‫פ ר ק ר ק פ ר ס י. למקומות שתשתיתם קירטוניתיחוורית אופייניי ם‬ ‫מ ל ח י ת ק ש ק ש נ י ת, מ ל ח י ת מ ס ו ר ג ת , ח מ ד ת ה נ ג ב, ז י זי ם‬ ‫ח ש ו פ י ם ואחרים. ערוצים בעלי תשתית גירנית מאוכלסים בז ו ג ן‬ ‫ה ש י ח.‬ ‫בערוצים גדולים נכנסים להרכב הצומח עצי ש י ט ה ס ל י ל נ י ת‬ ‫ו ש י ט ת ה ס ו כ ך, אשר שרשיהם המעמיקים מנצלים מים מנפחי‬ ‫קרקע גדולים של חלוקים וחצץ עם חומרים דקי גרגר ביניהם. בין‬ ‫מלווי ה ש י ט י ם נמצא א ט ד ע ר ב י ו ש י ז ף מ צ ו י. בין העצים‬ ‫והשיחים הגדולים מוצאים גם את הצומח של נדבכים עליונים יותר‬ ‫— בני־ שי ח למיניהם. תופעה זו של ש י ט י ם, המנצלות את כמות‬ ‫המים הגדולה הנאגרת בעומק הקרקע ונהנות מטמפרטורות גבוהות‬ ‫יחסית, מביאה ליצירת נוף דמוי סוואנה אפריקאית — סוואנות‬ ‫המצומצמות לערוצים. משטר החום של עמק הערבה דומה לזה‬
    • ‫המצוי בארץ מוצאן של ה ש י ט י ם, באפריקה המזרחית, אך רק‬ ‫בערוצים או בקרבת מעיינות מתקיים גם משטר המים הדרוש‬ ‫להתפתחותן. משטר החום אינו אחיד בכל הגלילה ובחלקים‬ ‫הגבוהים, בקרבת מעלה העקרבים למשל, מפו תח ת רק ה ש י ט ה‬ ‫ה ס ל י ל נ י ת , העמידה יותר לקור. ההבדלים בדרישות העצים למים‬ ‫ובעמידותם ליובש מתבטאים באופן חלוקתם בין ערוצים מגודל‬ ‫שונה. שי ט ת ה ס ו כ ך, הדורשת חום רב, היא גם העמידה יותר‬ ‫ליובש בשנות חייהן הראשונות. שי ט ת ה ס ו כ ך מאכלסת ערוצים‬ ‫קטנים מאלו שמאכלסת שי ט ה ס לי ל ני ת. בין חצבה לעין יהב‬ ‫גדלות ה ש י טי ם בצפיפות גדולה מזו שמדרום לעין יהב ומצפון‬ ‫לחצבה. הבדלים אל ה קשורים כנראה לחילופי החולות, חרסיות‬ ‫וחלוקים ב סלעי תצורת חצבה, המאפשרים אגירת מים טובה מזו‬ ‫שיש במניפו ת הסחף הבאות משכבות סלעי ה סנון או הטורון. גם‬ ‫בסביבת מעיינות אפשר לראות עצי שי ט ה גדולי ממדים בצפיפו ת‬ ‫גבוהה. צמחים נוספים המעידים על הנאה מ מי־תהום, המלווים שם‬ ‫א ת ה ש י ט י ם ה ם י מ ל ו ח פ ג ו ם ו א ש ל הי או ר ?‬ ‫א ש ל ה פ ר ק י ם הוא עץ סודני נוסף הגדל בנחל הערבה, בנחלי ם‬ ‫ונהרות, וכאן הוא מנצל את אותה תשתית של ה ש י ט י ם —‬ ‫אלוביום באפיקים. הוא פורח ומבשיל זרעים בקיץ, ולפי ויזל ( 221 )‬ ‫מאבדים זרעיו את חיוניותם לפני החורף. רוב עצי א ש ל ה פ ר ק י ם‬ ‫הגדלים בתחום הצומח הפזור (איור 11 ) נטועים כנראה בידי האדם,‬ ‫מאחר ואין כמעט סיכויים במשטר האקלים הנוכחי לגשמים יעילים‬ ‫ולהתבססות נבטים שם. בתחום הצומח הערוצי יש סיכויים לגשמי‬ ‫קיץ יעילים מבחינת התבססות ה א ש ל. באגן ההיקוות של הערבה‬ ‫נרשמו ב־ 52 השנים האחרונות 5 שטפונות בחודש מאי, 2 ביוני, 1‬ ‫ביולי, 2 בספטמבר, 2 באוקטובר ו־ 5 בנובמבר. הרטבת הקרקע בקיץ‬ ‫יכולה לאפשר נביטת ה א ש ל בערוצי הנחלים שזרמו; למרות שלא‬ ‫נמצאו עדיין נבטים בארץ, היתה בוודאי אפשרית תופעה כזאת‬ ‫במשך אלפי שנות ההיסטוריה של צמחיית הארץ. זרעי א ש ל‬ ‫ה פ ר ק י ם יכלו להגיע כרוח מאפריקה, להתבס ס בערוצים בסיני‬ ‫ואחר־כך להתבסס בערוץ כלשהו בערבה שהתקיימו בו התנאים‬ ‫המתאימים. האשל מתרבה כיום לאורך אפיקי הנחלים גם מענפי ם‬ ‫שנשברים, משתרשים וצומחים לעצים חדשים.‬ ‫ה שי ז ף ה מ צ ו י של חצבה, הגדל על מעיין העתק, מפורסם‬ ‫בגודלו. הוא נהנה כיום מתוספת השקיה מלאכותית, שהצילה אותו‬ ‫לאחר ירידת מפל ס מי התהום כתוצאה מהשאיבה. ה ש י ז ף גדל על‬ ‫קו העתק שכיוונו צפון־דרום, קו העתק זה ניכר גם על פי גושי‬ ‫ה י מ ל ו ח , ה י נ ב ו ט ו ה ס מ ר הגדלים על מעט המים שנובעים.‬ ‫אפשר לראות שם גם שרידי גזעים של עצי ת מ ר.‬ ‫גלילה 12.‬ ‫מישורי החצץ של המישר‬ ‫והנגב הדרומי‬ ‫גלילה זו נבדלת מקודמתה בכך שהיא נמצאת ברום גבוה יותר,‬ ‫ולכן מידות החום בה נמוכות. ה מ סלע שבנוי ממנו רוב שטח‬ ‫הגלילה שונה מתצורת חצבה, הבונה את עיקרה של הערבה בכך‬ ‫שכאן אין חולות וחרסיות. על כן פחותים כאן חלחול המים‬ ‫ואגירתם מאשר בערבה. עצי ה ש י ט ה מועטים כאן מאשר בערב ה‬ ‫וכולם רק ש י ט ה ס ל י ל נ י ת או ש י ט ת ה נ ג ב . ייתכן כי הדבר‬ ‫קשור באקלימה של הגלילה שאינו חם כמו בערבה ואולי במערך‬ ‫הסלעים, המ שפיע על משטר המים בערוצים. בה שפע ת הטופוגרפיה‬ ‫המתונה נמשכים כאן נדבכי הצומח השיחני והעשבוני על פני‬ ‫מרחקים גדולים. יש ערוצים בהם שולט י פ ר ו ק ה מ ד ב ר לאורך‬ ‫קילומטרים אחדים. בין הצמחים הקשורים לערוצים שבשלטון‬ ‫ה י פ ר ו ק נ מ נ ה ע ר ט ל מ ד ב ר י, מ ו ר י ק נ ד י ה מ ב ר י ק ה, ס י ל ו ן‬ ‫ק ו צ נ י, כ ו כ ב ר י ח נ י , ק ד ד מ ש ו ל ח ף ומיני ש מ ש ו ן. החד־ שנ-‬ ‫תיים הנפוצים ה ס ח ו מ ע ה ו ר ו ד ה, ש ל ח ה ע ר ב ו ת , מ ל ע נ י א ל‬ ‫מ צ ו י, א ה ר ו נ ס ו נ י ה פ ק ט ו ר ו ב ס ק י ובמקרים מסוימים גם‬ ‫ש ו ש נ ת־ י ר י ח ו . יש לציין את ה שתנותו הקיצונית של הצומח‬ ‫מפריחה מלאה בחורף גשום עד להתיבשות של כל הצמחים‬ ‫בערוצים רבים בשנים שחונות.‬ ‫גלילה 22.‬ ‫גבעות קירטוניות‬ ‫וחווריות של הנגב הדרומי‬ ‫הצומח כאן ערוצי, והוא מתחיל במרחק ניכר מראש הערוץ,‬
    • ‫בדומה למצוי בבתרונות של חוור הלשון (גליל ה 91 ). אחד הצמחים‬ ‫האופייניים לנדבך החד־ שנ תיי ם הוא ה ז ו ג ן ה פ ש ו ט, היוצר פסים‬ ‫ירוקים בהירים בשנים גשומות. בשטחים דומים במרכז סיני שלטת‬ ‫בשנה גשומה מ ל ח י ת ע ד י נ ה בנדבך החד־ שנ תיים. שני מינים‬ ‫חד־שנתיים אלה עמידים ל מליחו ת הקרקע והם יוצרים חברה‬ ‫חד־מינית, בדומה למתואר בצומח הקירטון הפזור (ראה גלילה 51 ).‬ ‫במרבית הנדבכים שולטים צמחים שנזכרו בגלילות אחרות על גבי‬ ‫קירטון, כגון מ ל ח י ת ק ש ק ש נ י ת, מ ל ח י ת מ ס ו ר ג ת, ח מ ד ת‬ ‫ה נ ג ב, א ש ל י ל ש עי ר ואחרים. עצים נדירים כאן; הערוצים, אף‬ ‫אם גדולים, הם לרוב בעלי תשתית הדומה לקירטון ורוחבם גדול.‬ ‫המים הזורמים בערוץ מתפזרים על פני שטח רחב ואינם מחלחלים‬ ‫לעומק המספיק למילוי דרישותיהם של עצים. כמו בגלילות‬ ‫השכנות, יש גם כאן בערוצים הסמוכים לערבה נדבכים ששלטת‬ ‫בהם ש י ט ה ס ל י ל נ י ת ואחריהם — א ש ל ה י א ו ר.‬ ‫ג לי ל ה 32 .‬ ‫ר מו ת גי רניו ת‬ ‫של הנג ב הדרו מי‬ ‫שטח זה בנוי ברובו סלעי גיר, דולומיט וחוור של הקנומן‬ ‫והטורון! הצמח המאפיין את השטח הוא ז ו ג ן ה ש י ח. הוא שולט‬ ‫באופן פזור בסלעי ם קשים וסדוקים החשופים על פני השטח.‬ ‫בסלעים רכים לא מאפשר משטר המים גידול צומח פזור, והצומח‬ ‫הוא ערוצי, במקרים רבים גם הוא בשלטון ה ז ו ג ן . ה ז ו ג ן מלווה‬ ‫במדרונות הטרשיים ב א ש ל י ל ש ע י ר, פ ג ו נ י ת ס י נ י , ט ו רי ם‬ ‫מ ד ב ר י י ם ו מ ק ו ר - ה ח ס י ד ה ה ש ע י ר. בערוצים קטנים הוא‬ ‫מלווה ב ש מ ש ו ן ל י פ י , ש מ ש ו ן ק ה י ר י, א נ ו י ל י א ה מ ד ב ר י ת‬ ‫ו ר כ פ ת ן מ ד ב ר י. בערוצים גדולים יותר שולטים רו ת ם ה מ ד ב ר,‬ ‫א ש ל ה י א ו ר, א ט ד ע ר ב י, ולעתים עצים בודדים של ש י ט ה‬ ‫ס ל י ל נ י ת . בהר עריף ובמצוקים הגובלים את הגלילה כלפי המישר‬ ‫ כמו במעלה המישר — גדלים בסדקי סלעים שבתשתית הערוצים‬‫כ ת ל ה ח ר י פ ה ו ל ע נ ת ה מ ד ב ר, הגדלה באופן פזור בגלילות‬ ‫לחות יותר של הנגב. בסדקי ׳הסלעי ם שבערוץ מקבלת ה ל ע נ ה‬ ‫כמויות מים הדומות למצוי בתחום האופטימום שלה. אפשר לראות‬ ‫25‬ ‫בהופעתה כאן תופעה מקבילה להופעת צמחים של ב תו ת ה ס פ ר‬ ‫ככיסי הקרקע של סלעים בהר הנגב הצפוני.‬ ‫ג לי ל ה 42 .‬ ‫מכ ת ש ר מון‬ ‫מכתש רמון נמצא באזור מעבר בין צומח הערבות (גלילה 8‬ ‫למשל) ובין צומח המדבריות (גלילות 12—32 ). בהשפעת הגיוון הרב‬ ‫בסלעים הנחשפים בו והשינויים המתונים ברום, המשפיע על‬ ‫האקלים, אפשר לראות בו חילופים בין צומח ערוצי וצומח פזור ובין‬ ‫חברות צמחים שונות בהתאם לשינויים במסלע. אפשר לבדוק את‬ ‫ההבדלים בין הצומח המתפתח על סלעי גיר, אבן חול, חרסית,‬ ‫סלעים מגמאתיים וקירטון בכל אחד מתחומי הגובה. אפשר לראות‬ ‫את השינויים החלים בצומח על גבי אותו מסלע עם השינויים ברום.‬ ‫דיון מפורט בשינויים אלה ראה ליפקין ( 05: עמי 65 —07 ). נביא כאן‬ ‫תמצית קצרה ממחקרו של ליפקין.‬ ‫החברה הנפוצה במכתש רמון היא חברת ה ע ר ט ל ה מ ד ב ר י‬ ‫המפותחת על מרבית סוגי הסלע באופן פזור ברום של 044— 059 מי.‬ ‫בחברות אחרות של צומח פזור שולטים ל ע נ ת ה מ ד ב ר, י פ ר ו ק‬ ‫ה מ ד ב ר, ז ו ג ן ה ש י ח, א ש ל י ל ש ע י ר, מ ל ח נ י ת ה ע ר ב ו ת,‬ ‫מ ל ח י ת ה י ש י מ ו ן , מ ל ח י ת מ ס ו ר ג ת ו ש מ ש ו ן ק ה י ר י.‬ ‫לכל מ סלע יש רום טיפוסי שהצומח שלו מצטמצם בו לערוצים‬ ‫בהשפעת התגברות היובש עם הירידה. הצומח הערוצי מגוון ביותר,‬ ‫בגלל השינויים התכופים בסוג הסלע לאורך מהלך הערוץ, היוצרים‬ ‫חילופים של משטרי מים רבים ושונים. בערוצים רבים שולט רו ת ם‬ ‫ה מ ד ב ר בנדבכים נמוכים. עצי שי ט ה ס ל י ל נ י ת ו ש י ט ת ה נ ג ב‬ ‫גדלים בנדבכים הנמוכים ביותר, שם הם נהנים ממשטר מים שפיר.‬ ‫בנחל גוונים, ליד מוצא המכתש בכביש אילת שולטים עצי ה ש י ט ה‬ ‫בצפיפות רבה. ייתכן כי צפיפותם כאן, וכן נוכחותם של הרבה מינים‬ ‫אוהבי חום המלווים אותם, קשורים בשכנותו של גוש גדול של‬ ‫סלעים מגמאתיים כהים, הקולטים חום ביעילו ת רבה מזו של‬ ‫הסלעים הבהירים. בין מלווים אלו נזכיר את פ ש ת נ י ת ה מ ד ב ר,‬ ‫א נ ו י ל י א ה מ ד ב ר י ת, כ ו כ ב ר י ח נ י , ל ו ט ו ס ה מ ד ב ר ו ק ר ו -‬ ‫ט ל ר י ה מ צ ר י ת.‬
    • ‫למרות שזהו אפיק של נחל נתארו כישות נפרדת, שתוכל לשמש דגם‬ ‫להבנת נחלים במידתו המצויים בנגב ובסיני. הצומח באפיקו של‬ ‫נחל פארן משתנה בהתאם למרחק מתחילת יובליו העליונים, לרום,‬ ‫לטיב התשתית ולרוחב הערוץ בו מתרחשת הזרימה העיקרית.‬ ‫המשקעים מעטים בכל מקום בו עובר הנחל ( 03— 05 מ"מ), ולכן‬ ‫משתנה כסות הצומח העונתי בהתאם למספר השטפונות שעברו‬ ‫במקום ולמשכם. אלה יכולים להתרחש פעמים אחדות בשנה‬ ‫בעונות שונות ובעצמות שונות. מאחר שאגן ההיקוות מתחיל‬ ‫במישורי כונ תילה וברמות שממערב לאילת יכול כל שבר ענן בחלק‬ ‫זה או אחר להביא לשטפון בחלקים שונים של הנחל.‬ ‫באגן ההיקוות העילי של הנחל שולטת בנדבכים העליונים של‬ ‫הערוצים ל ע נ ת ה מ ד ב ר ואילו בנדבכים התחתונים שלהם ר ו ת ם‬ ‫ה מ ד ב ר ו ש י ט ת ה נ ג ב. עם הירידה מתחלף הצומח, ובנדבכים‬ ‫העליונים שולט י פ ר ו ק ה מ ד ב ר ו ל ש י ט ת ה נ ג ב נוספת ש י ט ה‬ ‫ס לי ל נ י ת. אם נחשפות אבני חול נאוגניות בקרבת הנחל, נוספים‬ ‫להרכב הצומח ח מ ד ת ה שי ח ו מ ל ח י ת מ ס ו ר ג ת. כביש מצפה‬ ‫רמון— אילת חוצה את נחל פארן במקום בו עומק מי התהום הוא‬ ‫כ- 01—51 מ' והעץ השולט סמוך לאפיק הוא א ש ל ה י א ו ר.‬ ‫במדרגת נחל גבוהה מצפון לנחל שולטת בערוצים ה ש י ט ה‬ ‫ה ס ל י ל נ י ת , שגם במקומות אחרים בנגב מאכלסת מקומות יבשים‬ ‫מאלה של האשל. ממזרח לכביש זה, לאחר שהנחל עובר את מצר‬ ‫ההרים, הוא מתפזר על פני רוחב גדול. אותה כמות מים שעברה‬ ‫בערוץ צר יותר מתפזרת כאן על פני ערוץ רחב, ו ה ש י ט ה חוזרת‬ ‫ושולטת בנחל. במקום כניסתו של הנחל לערבה ליד כביש הערבה,‬ ‫שולטת ה שי ט ה ה ס ל י ל נ י ת המלווה במספר עצי שי ט ת ה נ ג ב.‬ ‫העצים מלווים בדגניים רב־ שנתיי ם כמו ז י פ נ ו צ ה מ ד ו ק ר נ ת,‬ ‫ז י פ נ ו צ ה ר י ס נ י ת ו ד ו ח ן א ש ו ן הגדלים בצפיפות המזכירים‬ ‫סוואנה סודנית. סוואנה זאת מצומצמת לערוץ אשר רק בו מקיימים‬ ‫תנאי גידול "סודניים" — כמות מספקת של מים בשטח בו מידות‬ ‫החום גבוהות. תשתית הערוץ כאן היא ל ס־ חולי ובמקום בו הערוץ‬ ‫עמוק ביחס לסביבה גבוהה תכיפות השטפונות. חידור המים הטוב‬ ‫בזכות המרכיב החולי של הקרקע, אגירת המים הטובה המושפעת‬ ‫מהמרכיב הלסי ותכיפות השטפונות, מסייעים לספק את צורכי‬ ‫ה ש י טי ם והדגניים הרב־ שנ תיי ם במים. בערוצים העוברים על פני‬ ‫מדרגה גבוהה יותר של הנחל, התשתית היא של חלוקי נחלים‬ ‫המעורבים בלס שחידור המים שלו נמוך משל הלס החולי. תכיפות‬ ‫השטפונות נמוכה מאשר בערוץ הזרימה העיקרי של נחל פארן ועל‬ ‫כן כמות המים העומדת לרשות הצמחים נמוכה. מספר עצי‬ ‫ה שי ט ה כאן נמוך והם מלווים ב בני־ שי ח כ י פ ר ו ק ה מ ד ב ר.‬ ‫ממזרח לכביש יש שטח חולי המאכלס חורשה קטנה של פ ר ק ר ק‬ ‫פ ר ס י. צמח זה נ הנה בוודאי מתוספת מים הבאה עם מי השטפונות‬ ‫שבנחל פארן. כמות הגשם הזעומה במקום זה אינה מספיקה כדי‬ ‫לכלכל צמחים כה גדולים במי הגשם בלבד. מיעוט ה ש י ט י ם‬ ‫בקרקע החולית אופייני לכל עמק הערבה, ונובע ממשטר המים של‬ ‫החול. קיבול המים של החול נמוך, ו ה ש י ט ה גדלה רק במקומות‬ ‫בהם התשתית מכילה כמות מסוימת של לס וחרסית.‬ ‫35‬
    • 54
    • ‫הצמחיה‬ ‫בדיון במפת הצומח התרכזנו בחלוקת השטח על ידי חברות‬ ‫צמחים שונות בהתאם לאקלים, לטיב הקרקע ולמשטר המים‬ ‫במקום. בפרק הנוכחי נדון בצמחים הנפוצים ביותר בנגב וננסה‬ ‫לראות מה הם המנגנונים המאפשרים לכל אחד מהם קיום במדבר.‬ ‫בעיה זו של קיום במדבר מכונה בדרך כלל הסתגלות צמחים למדבר,‬ ‫ומתכוונים במונח לציין את המנגנונים בהם מצוידים הצמחים —‬ ‫מנגנונים שהתפתחו במהלך תהליכים אבולוציוניים ממושכים.‬ ‫הסתגלות צמחים למדבר‬ ‫הגדרות שונות נתנו למונח קסרופיט (מיוונית, קסרו — יובש,‬ ‫פיטוס — צמח). מקסימוב (201 ) הגדירם "צמחים של בתי־גידול‬ ‫חרבים, המסוגלים להפחית את הדיות (טראנספירציה) עד לרמה‬ ‫מזערית כשהם במצב של חוסר מים" ( 65 ). אופנהיימר ( 701 ) מביא‬ ‫את הגדרתו של גנקל: "צמחים של בתי־גידול חרבים המסוגלים‬ ‫­‬ ‫להתאים עצמם בהצלחה להשפעה הלא נוחה של יובש האטמוספי‬ ‫רה והקרקע במהלך חייהם הודות לתכונות אנטומיות־פיסיולוגיות-‬ ‫מורפולוגיות מיוחדות". מגדירים את הקסרומורפיזם כהתאמה‬ ‫במבנה הצמחים לתנאי יובש. קשה להוכיח קיום קשר זה כי אין‬ ‫תכונות שהן בלעדיות לקסרופיטים. זאת בניגוד לצמחי מים,‬ ‫למשל, שקל להצביע על שורה של תכונות מבנה בלעדיות להם. לכל‬ ‫צמחי היבשה יש אתגרים של עמידה בפני יובש, והמעברים בתכונות‬ ‫בין מזופיטים (צמחי יבשה שאינם צמחי מדבר) לקסרופיטים אינם‬ ‫חדים ביותר. מקסימוב ( 201 ) טוען כי לקסרופיטים שונים יש דרכי‬ ‫התגוננות ועמידה שונות ביותר בפני יובש וכמעט אי אפשר למצוא‬ ‫משהו משותף לכולם. קולר ( 59 ), בדברו על מנגנוני הכוונת נביטה‬ ‫ועל ערכם האבולוציוני, מציין שכמעט אין למצוא בית־גידול, שלו‬ ‫מנגנוני בקרת נביטה מיוחדים. גם בתכונות הפיסיולוגיות,‬ ‫האנטומיות והמורפולוגיות אין תכונה אחת המיוחדת למדבר ואינה‬ ‫מצויה באזורים שאינם שחונים. בארצנו, בה גשמי הקיץ נדירים‬ ‫ביותר, אפשר למצוא תכונות של צמחי מדבר גם בצמחיהם של‬ ‫חלקים שאינם מקובלים כמדבר. ההבדלים בין המזופיטים ובין‬ ‫הקסרופיטים הם בעיקרם כמותיים והם מתבטאים בריבוי מספר‬ ‫המינים בעלי מנגנון מסוים בין צמחי המדבר לעומת בעלי מנגנון זה‬ ‫מחוץ למדבר.‬ ‫ה ס ת ג ל ו ת ה נ ו ף ה ע ל־ א ד מ ת י‬ ‫לפני שנתאר את דרכי הסתגלות הענפים והעלים בצמחי מדבר‬ ‫שונים עלינו להגדיר מה הם סוגי הנזק הצפויים לחלקים אלה‬ ‫במדבר. גורמי סביבה, הנמצאים במדבר לעתים קרובות ברמה‬ ‫מזיקה לצמחים, הם מיעוט מים, ריבוי מלח וטמפרטורה גבוהה.‬ ‫תפקיד המים בחיי הצמח רב. רוב התהליכים המתרחשים בגוף‬ ‫הצמח דורשים מים ומתרחשים בתמיסה מימית. הפרוטופלסמה‬ ‫פעילה רק בנוכחות מים המהווים מרכיב חשוב שלה. רוב הרקמות‬ ‫מפסיקות לפעול כשהן מפסידות %01 מן המים שבהן ( 76 ). חומרי‬ ‫המזון מומסים במים והם מועברים מהקרקע לצמח בתמיסה‬ ‫מימית וכך גם מתא לתא. התהליכים הכימיים השונים מתרחשים‬ ‫בסביבה מימית והמים דרושים לתהליכי ייצור המזון והאנרגיה‬ ‫בצמח — להטמעה. המים שומרים על יציבות הצמח — לחצם על‬ ‫דופנות התאים מביא לגמישותו של הצמח (טורגור). קיבול החום‬ ‫הגבוה של המים מונע התחממות יתר מהצמח ובדיות מוריד הצמח‬ ‫את הטמפרטורה שלו. כאשר כמות המים יורדת מתחת לסף מסוים‬ ‫(השונה מצמח לצמח) עלולה הפרוטופלסמה להיפגע ותהליכי‬ ‫החיים החשובים עלולים להתעכב. מצאו שהתיבשות הפרוטופלס-‬ ‫מה מביאה לעתים לקריעתה, וכמובן למות התאים.‬ ‫לטמפרטורה של הצמח חשיבות רבה בתהליכי חייו. מתחת לסף‬ ‫מסוים נעצרים תהליכים שונים, אך רבים מהם חוזרים לקצבם‬ ‫הרגיל עם עלייתה. בטמפרטורות גבוהות מדי נהרסים החלבונים,‬ ‫במיוחד האנזימים השונים המבצעים את פעולות החיים של הצמח.‬ ‫עם עליית הטמפרטורה מזורזים התהליכים, וחומרי הפסולת,‬ ‫שבמשטר חום רגיל מפונים מתוך הרקמות, מצטברים ויכולים‬ ‫לגרום לנזק בהרעלת תהליכים. סוקולנטים (צמחים בשרניים) רבים‬ ‫הצליחו לעמוד בטמפרטורות הגבוהות ביותר שנמדדו עבור רקמות‬ ‫צמחיות חיות °85—°56 ( 76 ). יש המסבירים זאת במציאות חומצות‬ ‫אורגניות בכמות רבה בתאיהם. אלה סותרות את האמוניה, הנוצרת‬ ‫מפירוק החלבונים בחום. יש הרואים את הסוקולנטיות של צמחים‬ ‫כאמצעי למהילה של אותה כמות גדולה של חומצות אורגניות‬ ‫שנזכרה. מציינים גם שצמיגות גבוהה של הפרוטופלסמה ותכולה‬ ‫גבוהה של קולואידים מגדילים את עמידות הפרוטופלסמה לחום.‬ ‫סוקולנטים רבים מצטיינים בריבוי חומרים כאלה.‬ ‫מדיון זה על הפגיעה של חוסר מים וטמפרטורה גבוהה מסתבר כי‬ ‫צמחי המדבר צריכים להיות מסוגלים למנוע הפסד מים ועליית‬ ‫טמפרטורה. כידוע נפסדים מים דרך הפיוניות ותוך כך מתקרר‬ ‫העלה; דרכן מקבל הצמח גם את הפחמן הדו־חמצני ( : ‪ ) CO‬הדרוש‬ ‫לו לייצור חומרי מזון. שני התהליכים העיקריים של פעילות העלה‬ ‫הקשורים בסביבה החיצונית, הדיות וההטמעה, נמצאים למעשה‬ ‫באנטגוניזם זה לזה: אם יפתח הצמח את הפיוניות לרווחה כדי‬ ‫לקלוט ^ ‪ CO‬הוא עלול להגיע לאיבוד מים שיגרום לו נזק. אם יסגור‬ ‫פיוניות בהגיעו למחסור במים, יגיע בשלב מסוים ליירעב" בחומרים‬ ‫מוטמעים. מקסימוב ( 101 ) מציין כי האנטגוניזם הזה הביא‬ ‫55‬
    • ‫לפתרונות מרובים במהלך האבולוציה ובזכותו רב הגיוון שמוצאים‬ ‫היום בין הקסרופיטים בעולם כולו.‬ ‫נציין להלן את התכונות המורפולוגיות העיקריות שמקובל לציינן‬ ‫בספרות כקשורות לצמחי מדבר, ונבחן מה משמעותן. ראוי לזכור‬ ‫שכל אחת מהן המתוארת כאן מהווה מעין מנגנון אפשרי לעמידה‬ ‫בפני יובש. אין צמח שיכלול את כל התכונות המתוארות אך נצפה‬ ‫לכך שכל מין המצליח לחיות במדבר אימץ לו לפחות טכניקה אחת‬ ‫מהמתוארות כאן.‬ ‫הסתגלות העלים‬ ‫העלים מהווים במרבית הצמחים את האיבר המטמיע והמאדה‬ ‫העיקרי. לפי פאהן ( 65 ) אפשר לראות אצל צמחי מדבר נטיה כללית‬ ‫לצמצום העלים ולהעברת תפקידיהם לגבעולים. נעמוד כאן על‬ ‫תכונות הצמחים שלא העבירו פעילותם לגבעולים. טכניקה ראשונה‬ ‫במעלה תהיה ניצול יעיל של המים בתקופה שהם נמצאים בה‬ ‫בשפע. רבים מבני־השיח והשיחים בנגב מפתחים עלים גדולים‬ ‫יחסית בחורף העשויים להיות פעילים ביעילות. לטכניקה זאת‬ ‫קשור צמצום ניכר של השטח המאדה לקראת העונה השחונה, אם‬ ‫על ידי השרת העלים או על ידי החלפת עלי־החורף הגדולים‬ ‫בעלי־קיץ קטנים. בין הצמחים המשירים עליהם בקיץ ואינם‬ ‫פעילים אז נמנה מ ו ר י ק נ ד י ה מ ב ר י ק ה , כ ו כ ב ר י ח נ י , א ט ד‬ ‫למיניו, א ו ג ק ו צ נ י , א ו כ ם מ ד ב ר י , כ נ ו ל א ה ע ר ב י ת‬ ‫ו ח ל ב ל ו ב מ ג ו ב ש ש . צמחים שמחליפים עלי־חורף גדולים בעלי‬ ‫קיץ קטנים: ל ע נ ת ה מ ד ב ר , ס י ר ה ק ו צ נ י ת , א ש ל י ל ש ע י ר ,‬ ‫מ ר ו ח ר י ח נ י ת , ש ל ה ב י ת ק צ ר ת ־ ש י נ י י ם ( א י ו ר 12 ) ,‬ ‫ש ל ה בי ת ה מ ד ב ר, כ ת ל ה ח רי פ ה, אזו בי ת ה מ ד ב ר,‬ ‫א נ ו י ל י א ה מ ד ב ר י ת ואחרים. רבים מבני־השיח של החבל‬ ‫היס־תיכוני נוקטים גם הם טכניקה זו. הקטנת השטח המאדה מים‬ ‫באה לידי ביטוי גם בגלילתם של עלי הצמח, כך שהצד המכיל‬ ‫פיוניות יהיה סגור על ידי קיפול העלה מפני מגע ישיר עם האויר‬ ‫המייבש. כך המצב ב ש מ ש ו ן ק ה י ר י , ש מ ש ו ן ה נ ג ב , ש מ ש ו ן‬ ‫י ו ש ב , ל ט מ י ת ד ב י ק ה ובדגניים רב־שנתיים רבים. במיני‬ ‫ה ש מ ש ו ן ו ה ל ט מ י ת יש נוסף לכך גם החלפה של עלי־ קיץ‬ ‫ועלי־חורף. ז ו ג ן ה ש י ח מצמצם את השטח המאדה מים שלו על‬ ‫ידי השרת העלעלים בקיץ — כך מצמצם הצמח כ־ %09 מהשטח‬ ‫המאדה מים שלו ( 701, 011 ).‬ ‫לצמחי מדבר רבים יש עלים קטנים מאשר למינים קרובים להם‬ ‫באזורים גשומים. צמח שעליו קטנים ומרובים יכול ליצור בנקל‬ ‫שטח פנים כמו אצל צמחים שעליהם גדולים ומועטים. מדידות‬ ‫שנעשו ב א ו ר ן הראו כי שטח הפנים הכולל של עליהם הגיע לאותם‬ ‫ערכים של עלי עץ ר חב־עלי ם בגודל דומה. היתרון שיש לצמח‬ ‫קטן־עלים מתבטא על כן לא רק בהקטנת השטח המאדה אלא‬ ‫65‬ ‫בעיקר בקרבה שיש בעלים קטנים בין המזופיל (רקמות תוך העלה‬ ‫המשמשות בהטמעה) לבין צינורות ההובלה. בעלה קטן פוחת‬ ‫המרחק בין התאים המטמיעים, המאדים מים בשעות פתיחת‬ ‫הפיוניות, לבין מקור המים.‬ ‫תכונה חשובה של צמחי מדבר הוא קיומה של מערכת הובלה‬ ‫מפותחת. הסתעפות של העורקים בצמחי מדבר מפותחת יותר‬ ‫מאשר בצמחי אזורים לחים. מערכת כזאת, הכוללת גם רשת‬ ‫עורקים מפותחת וגם עלים קטנים, מאפשרת לצמחים להשלים‬ ‫במהירות הפסדים של מים מתאי המזופיל. אפשר להדגים תופעה‬ ‫זאת בצורה יפה ב ח ס ת ה מ צ פ ן , שאינה צמח מדבר אבל גדלה‬ ‫איור 12. שלהבית קצרת־שיניים מימין עלה־ חורף וחתך ב?רף;‬ ‫משמאל על ה־ קיץ‬
    • ‫איור 22. ח ס ת ה מ צ פ ן — מערכת עורקים במבט מול האור‬ ‫בעונה השחונה, ולה מערכת עורקים הנוחה להסתכלות (איור 22 ).‬ ‫כשמביטים בעלה אל מול האור אפשר לראות כי צפיפות העורקים‬ ‫הדקים בקרבת העורק המרכזי של העלה קטנה יחסית לצפיפותם‬ ‫בשפת העלה. מדידת האורך הכולל של עורקים בריבועים שגודלם‬ ‫5 ‪ 5 x‬מ"מ הראתה ערכים של כ־ 04 מ"מ בקרבת העורק המרכזי ואלו‬ ‫בשולי העלה בקצהו העליון ערכים של 06—07 מ"מ. בעלה קטן או‬ ‫עלה גזור יקבל חלק גדול יותר של העלה את מימיו במערכת‬ ‫מהטיפוס השני, שתהא קרובה יותר לעורק הראשי. למרות היעילות‬ ‫של העברת המים דרך מערכת עורקים מסועפת רואים לעתים‬ ‫מזומנות התיבשות של שולי העלים ב ח ס ה המתקדמת כלפי מרכז‬ ‫העלה. באותו צמח אפשר לראות ?ם, כמו בהרבה צמחים אחרים,‬ ‫שככל שהעלים מרוחקים ממערכת השרשים, ממקור המים, הם‬ ‫קטנים יותר. לפי אבן ארי ( 2 ) אפשר לראות את היחס בין מידת‬ ‫הקסרומורפיות של עלים עליונים לעומת עלים תחתונים באותו‬ ‫צמח, כמקבילה ליחס בין עלים של קסרופיטים לעלים של‬ ‫מזופיטים.‬ ‫בהרבה מצמחי המדבר מוצאים קוטיקולה עבה, אפידרמיס‬ ‫רב־שכבתי, פיוניות שקועות ושעוה או דונג המצפים את פני העלה.‬ ‫כל אלה מסייעים לצמח בהפחתת איבוד המים. הדיות מורכבת‬ ‫משני תהליכים עיקריים — דיות דרך הפיוניות ודיות דרך‬ ‫הקוטיקולה. במזופיטים, שהקוטיקולה של עליהם אינה עבה ביותר,‬ ‫נמשכת הדיות הקוטיקולרית גם לאחר סגירת הפיוניות. בצמחים‬ ‫בעלי קוטיקולה עבה, אפידרמיס רב־שכבתי וכיוצא באלה, הנפוצים‬ ‫בין הקסרופיטים, איבוד המים לאחר סגירת הפיוניות הוא אפסי.‬ ‫על כן יכולים הקסרופיטים לפתוח את הפיוניות לרווחה בשעות‬ ‫שאין בהן איבוד מים גדול, להטמיע בקצב מהיר, ואחר כך לסגור‬ ‫אותן ביעילות. אמנם בקסרופיטים רבים מצומצמת הדיות‬ ‫הקוטיקולרית, כאמור, עד לאפס אך אין להבין מכאן כאילו הדיות‬ ‫כולה נמוכה בקסרופיטים — ההיפך הוא הנכון. קסרופיטים רבים‬ ‫עשויים לדיית דרך הפיוניות בעצמה העולה על זו של מזופיטים,‬ ‫והם פועלים כך כשאינם במצב של מחסור במים; הם מפסיקים‬ ‫ביעילות את הפסד המים כאשר הם במצב של מחסור.‬ ‫השעוה המכסה את עלי ה צ ל ף בקיץ מקנה להם גוון בהיר מגונם‬ ‫של העלים בחורף. מלבד איטום העלה, המפחית את הדיות‬ ‫הקוטיקולרית, מגביר הגוון הבהיר את הקרינה החוזרת מהצמח,‬ ‫ומפחית בכך את התחממות העלים. אמצעים נוספים להגדלת‬ ‫הקרינה החוזרת והפחתת הדיות הקוטיקולרית הם השערות‬ ‫המכסות עלים של רבים מצמחי המדבר. נדגים את יעילות הדחיה‬ ‫של הקרינה בעזרת ה צ מ ר נ י ת . הצמר שעל גבעולי הצמרנית משמש‬ ‫להצתת אש. קל לעשות זאת כשממקדים בזכוכית מגדלת את קרני‬ ‫השמש (ראה עמי 751 ). אם ממקדים את הקרניים אל נקודה בהירה‬ ‫שבגוש הצמר, יעבור זמן רב עד שתוצת האש, ועיני המסתכל‬ ‫בנקודת המוקד יחושו בקרינה החזקה החוזרת מהצמר הלבן. אם‬ ‫נכתים את הצמר בעט או עפרון ונרכז הקרניים אל הנקודה הכהה‬ ‫יוצת הצמר כהרף עין. ברור מכאן שלצמר הבהיר יכול להיות ערך‬ ‫רב בדחיית הקרינה. בצמחים שעירים, המחליפים עלים לקראת‬ ‫עונת היובש, מרובה השעירות של עלי־ ה קיץ מזאת של עלי־החורף.‬ ‫כך המצב ב ש ל ה ב י ת למיניה (איור 12 ), ל ע נ ת ה מ ד ב ר ,‬ ‫75‬
    • ‫א נ ו י ל י א ה מ ד ב ר י ת , ש מ ש ו ן למיניו, ל ט מ י ת למיניה, א ז ו ב‬ ‫מ צ ו י , מ ר ו ב י ו ן ה נ ג ב ורבים אחרים. בחזזיות המצפות פני אבנים‬ ‫וסלעים נמצא, כי במינים הגדלים גם בנגב וגם בצפון אירופה יש‬ ‫בפרטים הגדלים בנגב קרום לבן בפני השטח, שאינו קיים בפרטים‬ ‫שבאירופה. קרום זה מסייע, לדעת המחברים, בהפחתת הנזק של‬ ‫הקרינה ( 38). מנגנון דומה של הקטנת עלים לקראת הקיץ וציפוי‬ ‫הצמח במעטה לבן קיים ב א ל מ ו ת ה כ ס ף ו ב א ל מ ו ת ס י נ י׳ ,‬ ‫לצמחים אלה יש עלי־לוואי קרומיים שאורכם עולה על אורך‬ ‫עלי־הקיץ והם מכסים עליהם. הצמר שבפני השטח של עלים‬ ‫שעירים מסייע לשמירה על לחות סמוך לפני העלה. כסות הצמר‬ ‫הצפופה מקטינה איבוד אדי המים מפני העלה. כשיש רוח וכאשר‬ ‫הפיוניות סגורות, מקטינות השערות ביעילות את הדיות הקוטיקול-‬ ‫רית. ניסויים שנערכו בצמח צמיר־עלים הגדל באירופה, א ש ב ל‬ ‫צ מ י ר , הראו כי הסרת השערות הביאה להגדלה של %02 — 05‬ ‫בעצמת הדיות. הסרת השעוה מעלי א ש ו ח י ת העלתה את עצמת‬ ‫הדיות ב־ %004.‬ ‫תכונה מיקרוסקופית של פני העלים היא מספר הפיוניות ליחידת‬ ‫שטח. ערך זה גבוה בצמחי מדבר מאשר במזופיטים. תופעה זאת‬ ‫מרמזת לכך שבתנאים מתאימים כאשר המים מצויים אחרי הגשם‬ ‫בלא הגבלה, יעילים תהליכי ההטמעה בצמחי מדבר, במקרים רבים,‬ ‫יותר מאשר במזופיטים. מספר הפיוניות הגדול מהווה מעין תשובה‬ ‫על הבעיה של הגבלת זמן הפתיחה של הפיוניות בגלל משטר המים‬ ‫והדיות. הפיוניות בצמחי מדבר רבים שקועות בפני השטח‬ ‫ומקטינות בכך את איבוד המים ומגדילות את אפשרות האיטום של‬ ‫העלה בשעת הצורך. לפי אבן־ארי ( 97 ) יש ל ז ו ג ן ה ש י ח אפידרמיס‬ ‫חד־שכבתי בעלי החורף והפיוניות אינן שקועות. לקראת הקיץ‬ ‫נעשה האפידרמיס רב־שכבתי והפיוניות שקועות. אם משקים את‬ ‫ה ז ו ג ן בקיץ נשאר האפידרמיס חד־שכבתי עם פיוניות בלתי‬ ‫שקועות. גם הגוון של עלי ה ז ו ג ן משתנה ונעשה בהיר בקיץ לעומת‬ ‫החורף. ל מ ל ו ח ק פ ח ו ל מ ל ו ח מ ל ב י ן יש גם כן גוון שונה של‬ ‫עלים בחורף ובקיץ. העלים הצעירים מכוסים בשערות שלפוחיתיות‬ ‫משני צדדיהם. בחורף מלאות השערות במים ומשמשות מעין מאגר;‬ ‫בקיץ הן מתרוקנות מהנוזלים ומאבדות את שקיפותן. כך נעשה‬ ‫העלה בהיר ודוחה ביתר יעילות את הקרינה.‬ ‫שינויים מעניינים חלים במבנה המיקרוסקופי של המזופיל (ראה‬ ‫פאהן 65 עמי 833 ). התאים המטמיעים הם משני טיפוסים: רקמת‬ ‫עמודים, הבנויה מתאים ארוכים, המזכירים קובץ של גלילים‬ ‫קצרים, העומדים בצפיפות זה לצד זה, ורקמה ספוגית הבנויה תאים‬ ‫שצורתם אינה מוגדרת כל כך, צמודים זה לזה בחלק ניכר של שטח‬ ‫תאיהם ויש ביניהם חללי אויר גדולים. שטח הפנים של תאי רקמת‬ ‫העמודים גדול יותר ביחס לנפחם מאשר אצל הרקמה הספוגית.‬ ‫בהרבה צמחי מדבר יש התפתחות של רקמת העמודים על חשבון‬ ‫85‬ ‫הרקמה הספוגית. שילדס (511 ) מסבירה את התפתחות רקמת‬ ‫העמודים כתוצאה של קרינה גבוהה. הקרינה דוחה את הפלסטידות‬ ‫אל הדפנות הרדיאליים של תאי הרקמה ומיקומן שם משפיע על‬ ‫התארכות התאים. תהליכי חילוף הגזים ברקמת העמודים יעילים‬ ‫יותר מאשר ברקמה הספוגית בגלל היחס בין שטח הפנים לנפח.‬ ‫בזכרנו את בעיית ההספקה של ! ‪ CO‬בזמן הקצר שהפיוניות פתוחות‬ ‫בו, נוכל לראות בהתפתחות יתר של הרקמה העמודית משום‬ ‫הסתגלות לתנאי מדבר.‬ ‫התאמה פיסיולוגית מעניינת הנוגעת לעצם תהליך ההטמעה,‬ ‫נמצאה בצמחי מדבר רבים. ההטמעה היא תהליך שבו מנוצלת‬ ‫אנרגיית האור לצורך חיזור : ‪ CO‬מן האויר והפיכתו לתרכובות‬ ‫אורגניות. במרבית הצמחים מתרחשים תהליכי קליטה של אנרגיית‬ ‫האור וקליטת ;‪ CO‬מן האויר במקביל, בשעות היום, והצמח חייב‬ ‫להחזיק את הפיוניות פתוחות על מנת לאפשר חדירת : ‪ CO‬לרקמה.‬ ‫פתיחת הפיוניות לצורך ההטמעה גורמת להפסדי מים ניכרים.‬ ‫הטמעה מיוחד הנקרא ‪Crassutacean) CAM‬‬ ‫מנגנון‬ ‫בצמחים סוקולנטיים רבים. במנגנון זה‬ ‫‪) Acid MetaboMsm‬‬ ‫מתבצעים קליטת ! ‪ CO‬מן האויר וחיזורו בשעות הלילה. תוצרי‬ ‫החיזור הם חומצות אורגניות, הנאגרות בווקואולות ומתפרקות‬ ‫בחזרה בשעות היום. : ‪ CO‬המשתחרר בפירוק נחזר ביום בדרך‬ ‫הרגילה באמצעות אנרגיית האור, אך מאחר שזהו ! ‪ CO‬הנמצא כבר‬ ‫בתוך הרקמה, אין צורך בפתיחת הפיוניות בשעות היום החמות על‬ ‫מנת לקלוט אותו. פתיחת הפיוניות בשעות הלילה הקרירות,‬ ‫שהלחות היחסית גבוהה בהן, מאפשרת הפסדי מים מינימליים.‬ ‫וינטר ( 321 ) מצא ב א ה ל ה ג ב י ש י ם ובמחקרים נוספים גם ב א ה ל‬ ‫מ צ ו י ו ב א ה ל מ ג ו ש ם כי בתנאי יובש או מליחות גבוהה נעשית‬ ‫ההטמעה באמצעות מנגנון ‪ CAM‬ואילו בתנאים נוחים מופעל‬ ‫מנגנון ההטמעה הרגיל.‬ ‫מנגנון הטמעה נוסף קרוי ,‪ ,C‬משום שתוצרי ההטמעה‬ ‫הראשוניים הם חומצות אורגניות בנות ארבעה פחמנים. התהליך‬ ‫של ההטמעה דומה למסלול החיזור של צמחי ^ ‪ CAM‬בלילה, אך‬ ‫שונה מהמסלול הרגיל (,‪ ,) C‬שתוצר ההטמעה הראשוני שלו הוא‬ ‫תרכובת בת שלושה פחמנים (פוספוגליצראלדהיד ‪ .) PGA‬פירוק‬ ‫החומצות האורגניות וקישור , ‪ CO‬המשתחרר עקב כך תוך יצירת‬ ‫^ ‪ PGA‬נעשה בצמחי>ס באזור פנימי בעלה, סביב צרורות הצינורות.‬ ‫^ ‪ CO‬בצמחי ,‪ C‬היא על כן‬ ‫ההפרדה בין שני תהליכי קישור‬ ‫במקום ולא בזמן כפי שהדבר בצמחי ‪ .CAM‬היעילות של האנזימים‬ ‫המשתתפים בחיזור ^ ‪ CO‬בצמחי >‪ C‬גבוהה בהרבה מאשר של‬ ‫האנזימים שבמנגנון ה ־ ^ ולכן די להם בפתיחת הפיוניות לזמן‬ ‫קצר, על מנת לקלוט את הכמות הדרושה של ! ‪ .CO‬כך הם יכולים‬ ‫להתפתח יפה גם עם עלים קטנים יחסית עם פתיחת הפיוניות‬ ‫לזמנים קצרים. כך מצטמצם הפסד המים באופן ניכר.‬
    • ‫רקמות אוגרות מים נמצאות בעלים של רבים מצמחי המדבר‬ ‫שלנו וכן בצמחי מדבריות אחרים. בעלה אוגר מים (למשל של‬ ‫י פ ר ו ק ז י פ נ י ) נוכל למצוא מתחת לאפידרמיס שכבה דקה של‬ ‫תאים מטמיעים ופנימה להם, כמעט עד לגליל המרכזי הקטן,‬ ‫המכיל את צינורות ההובלה, נוכל לראות את התאים הגדולים של‬ ‫הרקמה אוגרת המים. תאים אלה יכולים לספק באופן מיידי את‬ ‫גרעון המים בתאים המטמיעים; הם יכולים להפסיד מים רבים בלא‬ ‫שייפגעו. דופן התא יכולה להתקפל כמפוחית בהתרוקנה ממים‬ ‫ולחזור למצב רגיל לאחר שהמים סופקו לרקמה ממערכת השרשים.‬ ‫תופעה זו בולטת כאשר בודקים עלים של צמח בשרני הגדל‬ ‫בבית־גידול שחון, ואפשר לראות שעליו מכווצים בהשוואה לצמח‬ ‫מאותו מין הגדל במקום הלח יותר. אפשר להשוות את ממדיהן של‬ ‫פטוטרות העלים בז ו ג ן ה ש י ח לפני רדת הגשם ויוס־יומיים לאחר‬ ‫הגשם היעיל הראשון — הפטוטרות מתנפחות פי 2 —3 מגודלן במצב‬ ‫יבש. אמצעי זה של מאגר מים היכול להתרוקן ולהתמלא מחדש‬ ‫בלא שהצמח ימות, הוכיח עצמו באחת משנות הבצורת בקרבת‬ ‫משאבי שדה. שרב כבד שרר בנגב לקראת סוף עונת הצמיחה ובכל‬ ‫שיחי ה ז ו ג ן נראו העלים מכווצים וצמוקים. מינים רבים אחרים‬ ‫התיבשו לחלוטין. בתום השרב ירד גשם, עלי ה ז ו ג ן שבו למצבם‬ ‫הרגיל, השיחים השלימו את מחזור חייהם והבשילו זרעים ואילו‬ ‫מינים אחרים רבים לא הגיעו לשלב זה. רקמת המים מהווה, אם כן,‬ ‫מחסן חירום המאפשר לצמח לגשר על פני תקופות של חוסר מים.‬ ‫תפקידן של הרקמות האוגרות מים אינו מצטמצם לאגירה בלבד.‬ ‫סוקולנטים (צמחים בעלי רקמות אוגרות מים) רבים גדלים‬ ‫בקרקעות מלוחות, וברקמות הבשרניות נמהלים מלחים, שחדרו‬ ‫לתוך הצמח לרמה שאינה מזיקה. כך נמצא מקרים רבים, בהם‬ ‫נראים צמחים שגדלו בתשתית מלוחה עסיסיים ותפוחים ביותר,‬ ‫לעומת פרטים של אותו מין שגדלו בקרקע דלת־מלחים. תפוצתם‬ ‫של הצמחים הבשרניים בנגב ובסיני קשורה במקרים רבים‬ ‫לקרקעות מלוחות. מספר בני־השיח הבשרניים השולטים בצומח של‬ ‫גלילות 51, 71, 81, 91 ו־ 22, הבנויות מתשתית חוורית או קירטונית,‬ ‫שמליחותה רבה בתנאים שחונים, עולה על מספרם בגלילות‬ ‫השכנות להן בעלות אקלים דומה.‬ ‫ה ס תג לו ת הג ב עו ל‬ ‫לדעתו של פאהן ( 65 ) מצויות ההתאמות החשובות ביותר לקיום‬ ‫הצמחים במדבר במבנה הענפים והשרשים ואילו ההתאמות של‬ ‫העלים, למרות שנחקרו רבות, וייחסו להן חשיבות רבה, הן בדרגת‬ ‫חשיבות פחותה יחסית. בני־שיח רבים עוברים את הקיץ הממושך‬ ‫והקשה כמעט ללא עלים, ובבוא עונת הגשמים הם מתעוררים‬ ‫לחיים. אחת התופעות הבולטות של הסתגלות הגבעול לתנאי‬ ‫היובש היא "ענפים רותמיים" ( 34). לצמחים השייכים לקבוצה זאת‬ ‫יש ענפים הממלאים את תפקיד העלים במשך רוב עונות השנה.‬ ‫ה ר ו ת ם , למשל, מצמיח בעונת הגשמים ענפים צעירים בעלי עלים‬ ‫קשקשיים קטנים הנושרים בחודשי האביב. הרקמה המטמיעה‬ ‫נמצאת בענפים אלה ובהם מתרחשת עיקר פעילות ההטמעה.‬ ‫הפיוניות נמצאות בחריצים שלאורך הגבעול וסגירתן בעונת היובש‬ ‫יעילה ביותר. לפי אבן ארי ( 97 ) עשוי ה ר ו ת ם לצמצם את עצמת‬ ‫הדיות שלו בקיץ עד ל־ %3 של עצמת הדיות החורפית. נזכיר בקבוצה‬ ‫זאת של הרותמיים את: מיני ה ש ר ב י ט ן , ק ר ו ט ל ר י ה מ צ ר י ת ,‬ ‫פ ר ס טי ה מ צ רי ת, ס י ל ו ן ק ו צני, קזו ח ע קו ם, קזו ח‬ ‫ת ל ת־ ק רנ י, ר כ פ תן מ ד ב רי, ש ב טו ט מ צוי ץ ו א ר כו בי ת‬ ‫ש ב ט ב ט י ת . גם הדגניים הרב־שנתיים מתנהגים בקיץ כצמחים‬ ‫רותמיים וכך מתיבשים לקראת הקיץ נדני העלים ופרקים עליונים‬ ‫בגבעולים של: נ ש ר ן ה ד ו ח ן , ד ו ח ן א ש ו ן , ב ן ־ ד ו ח ן מ ד ב ר י ,‬ ‫זי פנו צ ה מ דו ק רנ ת, מ ל ענן ה מ ט א ט אי ם וז קנן ש עי ר.‬ ‫צמצום העלים לקשקשים קטנים ופיתוח רקמות אוגרות מים‬ ‫בפנים הגבעול מוצאים במספר סוקולנטים. הצמחים אוגרי המים‬ ‫מיוצגים ברוב המדבריות בעולם והידועים שבהם הם הקקטוסים‬ ‫של מדבריות אמריקה. צורות דומות לקקטוסים מחוסרי העלים יש‬ ‫גם במשפחות: חלבלוביים, מורכבים, טבוריתיים ואסקלפיים.‬ ‫לצמחים אלה יש כושר עמידות גבוה בפני התחממות מוהל התאים.‬ ‫הפרוטופלסמה של צמחים סוקולנטיים ידועה כעמידה בפני‬ ‫הטמפרטורות הגבוהות ביותר שנמדדו אצל צמחים עילאיים. רבים‬ ‫מהסוקולנטים מסוגלים לאטום את פיוניות גבעוליהם באופן יעיל‬ ‫ביותר. דוגמה טובה ליעילות האיטום אפשר לראות בארץ בצמחי‬ ‫ה א צ ב ו ע למיניו, היכולים להישאר בחיים זמן רב ללא השקיה.‬ ‫שלושה ענפים של א צ ב ו ע ה נ ג ב שגדל ליד גבעת צפית, נותקו‬ ‫משרשיהם והוחזקו חודשים אחדים בחדר. איבוד המים הממוצע‬ ‫ליום נע בין 3.1 אלפיות ל־ 4.5 אלפיות ממשקל הצמחים. לאחר 8‬ ‫חודשים מתו שני ענפים ואילו השלישי נשאר בחיים במשך שנה‬ ‫שלמה. לאחר שתילתו בעציץ ליבלב וצמח מחדש. משקלו של אחד‬ ‫הענפים היה במותו %5.31 ממשקל הענף בתחילת הניסוי ובאחר‬ ‫%3.9 בלבד. משקלו של הענף שנותר בחיים הגיע לאחר שנה‬ ‫ל־ %2.63 ממשקלו ההתחלתי. ייתכן שההבדלים באיבוד המים בין‬ ‫שלושת הענפים נבעו מחיתוך הענפים במקומות שונים. בענף שלא‬ ‫מת נותרו השרשים, והפצע של החיתוך לא היה גדול כבאחרים‬ ‫(איור 32 ). ראוי להזכיר כאן, כי צמחים שאינם חסכניים במים‬ ‫עשויים לאבד במשך שעה אחת כמות מים הקרובה למשקלם (עלי‬ ‫ה ש י ט ה ה ס ל י ל נ י ת לפי 34 ).‬ ‫גם לצמחים פרוקי־חגבעול של משפחת הסלקיים יש גבעולים‬ ‫בשרניים: ח מ ד ת ה ש י ח , ח מ ד ת ה מ ד ב ר , י פ ר ו ק ה מ ד ב ר ,‬ ‫פ ר ק ר ק פ ר ס י ו י פ ר ו ק ת ל ת ־ כ נ פ י . תפקיד העלים אצלם קטן‬ ‫ביותר והם נראים בצמח הבוגר כקשקשים קטנים; בשלב הנבט יש‬ ‫95‬
    • ‫וקליפות הענפים חלה בעונת החורף הקרה והגשומה, לאחר שהפיצו‬ ‫את זרעיהם. מחזור חיים זה, של צמיחה בקיץ, מתקיים כאשר‬ ‫משטר המים תקין. אך כאשר אין די מים לצמיחה הם נשארים‬ ‫במצב של אי־צמיחה והפרקים הזקנים שבענף עלולים להתיבש.‬ ‫רקמת השעם שמינים אלה מסוגלים לפתח סביב הגליל המרכזי‬ ‫מסייעת להגנתו מפני התיבשות. כשנוצרת רקמה זאת מתיבשת‬ ‫הקליפה הירוקה, אך כאמור זאת בעיקר תופעה של מקצב פעילות‬ ‫קבוע ולא תגובה לתנאי גידול שחונים.‬ ‫איור 42 . ח ס ה מ ז ר ח י ת בקיץ׳, הצמח פורח (מימין) ומבשיל‬ ‫פירות בלא עלים‬ ‫ה נ ג ב שהוחזקו בחדר: 1 .) 47.7.71 ; 2 .)‬ ‫איור 32. ענפי א צ ב ו ע‬ ‫57.7.71‬ ‫לכולם עלים גדולים, שנעלמים במהלך הגידול. לפי זהרי ( 34 )‬ ‫משירים צמחים אלה את קליפתם המטמיעה בעונת היובש‬ ‫ומפחיתים בכך את השטח המאדה מים. כלל זה אינו תופס לגבי‬ ‫כולם. אדרבא — כל מיני ה י פ ר ו ק ו ה ח מ ד ה שנזכרו גדלים בארץ‬ ‫היטב בעונת הקיץ השחונה. ההתיבשות העיקרית של ענפיהם‬ ‫06‬ ‫קבוצה של מינים הקרובה במידת מה לקודמתה היא זאת של‬ ‫צ מ ר נ י ת ה ס ל ע י ם . ה צ מ ר נ י ת משירה בקיץ את מרבית עליה‬ ‫(לעתים יש מעט עלי־קיץ זעירים), והצמר שעל גבעוליה מכסה על‬ ‫רקמה ירוקה. נראה כי פעילותו של צמח זה אפסית במשך עונת‬ ‫היובש, והצמר מסייע בבידוד הרקמה המטמיעה מהאויר, ומפחית‬ ‫את הקרינה הנקלטת. כך המצב גם ב מ ו ר י ק נ ד י ה מ ב ר י ק ה ,‬ ‫ח ס ה מ ז ר ח י ת ( א י ו ר 42 ) , ח ל ב ל ו ב מ ג ו ב ש ש , ע ר ט ל‬ ‫מ ד ב ר י ו א ט ד למיניו, להם יש קליפה מבריקה ובהירה. ה ש ב ט ו ט‬ ‫ה מ צ ו י ץ מאחד את שיטת הרותמיות בענפיו הצעירים עם השיטה‬ ‫של ענף מעוצה בעל גוון בהיר או מבריק העובר את עונת היובש. יש‬ ‫לו ענפי שלד המתעצים לקראת הקיץ וענפי פריחה ופרי המלבלביב‬ ‫בתחילת עונת הגשמים ומתיבשים ונושרים עם התיבשות הקרקע‬ ‫בקיץ.‬
    • ‫במבנה העצה מציין פאהן ( 65 ) את החשיבות של קיום סיני ם‬ ‫אוגרי־מזון בעצה של רבים מבני השיח והעצים במדבר. למעשה‬ ‫אפשר לראות בקיומם של אלה בגזע ובשורש משהו המקביל‬ ‫לרקמות אוגרות המים של הסוקולנטים או לבצל ולפקעת של‬ ‫הגיאופיטים. הסתגלות נוספת היא בקיום של רקמות הובלה בחלקי‬ ‫הגבעול הפנימיים. ברוב משפחות הצמחים המעוצים נמצאת רקמת‬ ‫העצה הפעילה בהיקפו של הגליל המרכזי וחשיפה מתחת לקליפה‬ ‫— בשכבה חיצונית לעצה הפעילה. במשפחת הסלקיים יש רקמות‬ ‫של שיפה מובלעת פעילה בתוך הגוש המעוצה. היתרון הביולוגי של‬ ‫מבנה כזה בתנאי מדבר הוא, לדעתו של פאהן, שהתיבשות של חלק‬ ‫מהרקמות בהיקף לא תביא למות הצמח.‬ ‫התאמה מעולה של הגבעול קיימת בצמחים המסוגלים למות‬ ‫בחלקים. ב ל ע נ ת ה מ ד ב ר מפרידות קרניים של שעם את הגבעול‬ ‫המרכזי, את הגזע, למספר רב של יחידות משנה בלתי תלויות (איור‬ ‫82 ), אשר לכל אחת מהן יש שורש המספק את מימיה ( 48 ). בשנת‬ ‫בצורת ימותו רק אותם קטעים של הצמח שהשורש שלהם לא קיבל‬ ‫די מים. שרשים שנכנסו לסדקי סלע, שמתרכזת בהם כמות מים‬ ‫גדולה יחסית, יקיימו את הענפים הקשורים אליהם. אפשר לראות‬ ‫את אי התלות בין הענפים כאשר מודדים את אורך הסעיפים‬ ‫שהצמיח כל ענף תפרחת מהשנה שעברה בחלקיו התחתונים (איור‬ ‫9 ). ההבדלים המתבלטים בכל שיח בין ענפים שונים יכולים לשמש‬ ‫כמדד להבדל במשטר המים בין בתי־גידול שונים המאכלסים‬ ‫ל ע נ ת ה מ ד ב ר . כך נמצא אורך כולל של סעיפים גדול בשטחים‬ ‫סלעיים בהשוואה לשאינם סלעיים. מנגנון זה קיים גם ב ש ב ר ל ב ן‬ ‫ו ב א כ י ל א ה ר י ח נ י ת . ב ז ו ג ן ה ש י ח מושגת תוצאה דומה כאשר‬ ‫פעילות הקמביום מצטמצמת לענף יחיד שהשורש שלו מנצל מקום‬ ‫נוח מבחינת משטר המים. גזע דומה לזה של ז ו ג ן ה ש י ח במבנהו‬ ‫הבלתי ריגולרי יש גם ב ע ר ע ר א ד ו ם׳, שני מינים אלה ידועים‬ ‫בגילים המופלגים של פרטים שנמצאו בנגב ובסיני.‬ ‫ה ס ת ג ל ו ת ה שו ר ש‬ ‫מערכת השרשים של צמחי מדבר רבים, ובמיוחד של הצמחים‬ ‫בני־הקיימא שבהם, מפותחת יותר מאשר הנוף העל־אדמתי.‬ ‫בערוצים ובחולות, שהמים חודרים בהם לעומק ניכר, נמצא שרשים‬ ‫ארוכים למדי. שיח ר ו ת ם , ש ב ט ו ט או ל ע נ ה ח ד ־ ז ר ע י ת עם‬ ‫שרשים המתמשכים למרחק של 01—51 מ' מהגזע אינם תופעה‬ ‫נדירה. תופעה המציינת מערכות שרשים של בני־שיח רבים‬ ‫מהשולטים בהר הנגב, היא פלסטיות רבה של מערכת השרשים‬ ‫בהתאמה למשטר המים במקום. מערכת השרשים של ז ו ג ן ה ש י ח‬ ‫שטחית למדי בקרקעות לסיות (שדה צין), מעמיקה יותר באדמות‬ ‫אבניות של מורדות הגבעות, ובסביבת מצדה — בין טרשי דולומיט‬ ‫סדוק — מגיעים שרשיו לעומק של 1 —3 מי. תופעה נוספת נמצאה‬ ‫ב ז ו ג ן ה ש י ח : הוא מייצר שפע של שרשים חדשים לאחר רדת‬ ‫הגשם. לצמח יש מערכת של שרשים מעוצים רב־שנתיים, אשר‬ ‫מתחת לקליפתם, מתוך מוקדים ברורים לאורך השורש, יוצאים‬ ‫השרשים העונתיים. בקיץ, כשאין כמעט מים זמינים בקרקע,‬ ‫מתיבשים השרשים העונתיים, וזמן קצר לאחר רדת הגשם היעיל‬ ‫הראשון יוצאים שרשים חדשים מהמוקדים הנזכרים וקולטים מים.‬ ‫מים אלה נאגרים בשלב ראשון בפטוטרות העלים, התופחות זמן‬ ‫קצר לאחר רדת הגשם. גם מערכות השרשים של י פ ר ו ק ה מ ד ב ר ,‬ ‫נ ו א י ת ק ו צ נ י ת ואחרים נראות כבנויות משרשים רב־שנתיים,‬ ‫שיוצאים מהם שרשים עונתיים מתוך מוקדים מוגדרים. מעניין‬ ‫לציין כי בחודשים אוגוסט־אוקטובר נצפתה בנגב ובסיני התחלת‬ ‫התפתחות של שרשים עונתיים חדשים ב־ 01 מיני בני־שיח שהיו‬ ‫ירוקים ופעילים באותה עונה. ייתכן שתופעה זאת קשורה עם עליית‬ ‫כמות הטללים בעונה זאת. יש להמשיך ולבדוק תופעה זו ע ל מנת‬ ‫להבין במלואה את משמעותה האקולוגית.‬ ‫שרשים של הרבה צמחים אוגרים מים ומזון. יש כאלה בהם ברור‬ ‫תפקיד האגירה, כמו בפקעות שורש של מ ק ו ר ־ ה ח ס י ד ה ה ש ע י ר ,‬ ‫מ ק ו ר ־ ה ח ס י ד ה ה ק ר ח ו מ ק ו ר ־ ה ח ס י ד ה ה מ ע ו צ ה . שרשים‬ ‫אלה משמשים בצעירותם למאכל לאדם ולבעלי חיים שונים במדבר.‬ ‫מערכת השרשים של ח ל ב ל ו ב מ ג ו ב ש ש ו א ס פ ר ג א ר ו ך ־ ע ל י ם‬ ‫הגדלים בהר הנגב מזכירה מערכת של פקעות מאורכות וגם כאן‬ ‫תפקיד האגירה ברור.‬ ‫ה ס תג לו ת הז ר ע וי חי ד ת ה ת פו צ ה‬ ‫הזרע מהווה דרגת התפתחות עצורה או מצב תרדמה של צמח‬ ‫צעיר. התרדמה מאפשרת לפרטים רבים של האוכלוסיה להישמר‬ ‫מפני אסונות במקום חיותם, והיא מבטיחה קיום של האוכלוסיה‬ ‫דרך תקופות שאינן נוחות לצמיחה. כצמח רדום, המוגן על ידי‬ ‫קליפות הזרע, מועטות ביותר דרישות העובר מהסביבה. עמידותו‬ ‫בפני תנאים קיצוניים, כמו יובש וטמפרטורות גבוהות, עולה על‬ ‫עמידותו של הצמח בכל שלב אחר של חייו. הזרע משמש לשמירה‬ ‫על רצף זמן בהופעת המין, לריבוי פרטיו ולפיזורם במרחב גדול ככל‬ ‫שתנאי הגידול יאפשרו קיום לצמחים. המנגנונים הקשורים‬ ‫בהכוונת פיזור הזרעים והנביטה במרחב ובזמן הם לגבי מינים רבים‬ ‫המנגנונים העיקריים להתאמת הצמח לחיים במדבר. המקום והזמן‬ ‫שהזרע נובט בהם משפיעים על בעיות הקרקע, המים, המזון‬ ‫והמיקרואקלים שיפגוש הצמח בכל מהלך חייו. צמח שזרעיו נובטים‬ ‫בקלות עם רדת הגשם הראשון, ואפילו אין הוא מספק כמות מים‬ ‫רבה, ימצא עצמו זמן קצר לאחר הנביטה במצב בו עלולים הנבטים‬ ‫להיכחד ביובש. הסכנה לבואה של עונה יבשה ממושכת אחרי גשם‬ ‫ראשון בעצמה בינונית — גדולה במדבר יותר מאשר באזורים‬ ‫גשומים. על מנת לעמוד בפני אי־סדירות זאת על הצמחים לפתח:‬ ‫16‬
    • ‫א) מנגנונים שייימדדו" את הגשם וימנעו נביטה קודם שירדה כמות‬ ‫מספקת של גשם. ב) לפתח זרעים בעלי כושר נביטה לא אחיד, אשר‬ ‫חלקם יבטיחו קיום מאגר זרעים בשטח אף בשנים הנראות טובות‬ ‫בתחילה ועשויות להיגמר בבצורת פתאומית, מכת ארבה או באסון‬ ‫טבע אחר.‬ ‫מדידת הגשם שיספיק לנביטה ולהתבססות יכולה להתבצע על‬ ‫ידי שני טיפוסי מנגנונים: 1. מניעת הפצת הזרעים עד לבוא עונת‬ ‫הגשמים. 2. מציאות מנגנונים של עיכוב נביטה בזרע או ביחידת‬ ‫התפוצה (יחידת התפוצה היא הזרע או זרעים אחדים ביחד עם‬ ‫רקמות נוספות המסייעות לתפוצתה).‬ ‫מו ד די ג ש ם ע ל י די ש י ט ת ה פ צ ת ז ר ע י ם‬ ‫צמחים המפיצים זרעיהם בעזרת טיפות הגשם (צמחים‬ ‫היגרוכסטיים) כ ש ו ש נ ת י ר י ח ו ו כ ו כ ב נ נ ס י מצמצמים לפרק‬ ‫זמן קצר ביותר את הסיכונים של חשיפת הזרעים לגורמים‬ ‫חיצוניים. ב כ ו כ ב נ נ ס י סגורים הזרעונים לאחר הבשלתם על ידי‬ ‫עלי־מע טפת קשים. כחמש דקות לאחר הרטבת הקרקפת נפשקים‬ ‫עלי־ המע טפ ת (איור 98), והזרעונים חשופים. גשם נוסף בעצמה‬ ‫חזקה יוכל להתיז את הזרעונים ההיקפיים מתוך הקרקפת.‬ ‫בהתיבש הקרקפת נסגרים עלי־המעטפת. אם נחלק את תהליך‬ ‫הפצת הזרעים לשני שלבי־משנה, יתברר כי פתיחת הקרקפת דורשת‬ ‫פחות גשם מאשר התזת זרעים; שני התהליכים ביחד מודדים כמות‬ ‫מים שתספיק לנביטה ולהתבססות הנבטים. גם אם יתיבשו‬ ‫הנבטים או הצמחים הצעירים בטרם הגיעו להבשלת זרעים חדשים‬ ‫עוד נשאר מאגר של זרעים בקרקפות מהשנים שעברו. מכניס תופעה‬ ‫זאת של שמירת מאגר זרעים לשנים אחדות בשם "פיזור הנביטה‬ ‫בזמן". באופן דומה נמנע פיזור הזרעים ב ש ו ש נ ת ־ י ר י ח ו עד לבוא‬ ‫גשם ממושך — פתיחת הצמח נמשכת כחצי שעה — המלווה במטר‬ ‫חזק שיכול להוציא את הזרעים מתוך הפירות. צמחי האם של‬ ‫ש ו ש נ ת ־ י ר י ח ו יכולים לשמור על הזרעים במשך שנים רבות ( 03 ).‬ ‫גם ב ר י ס ן אפשר לראות שני שעוני גשם בתהליך הפצת הזרעים‬ ‫( 8). הפרי מכיל שני זרעים והוא סגור בין עלי גביע וחפים. עשר‬ ‫דקות לאחר הירטבם נפשקים עלי הגביע והחפים, והפרי מוכן‬ ‫להרטבה נוספת. בראש הפרי יש בליטה שחורה קטנה (שריד של‬ ‫עמוד־העלי), אשר רק כמות ניכרת של טיפות גשם הפוגעות בה‬ ‫גורמת להסרתה. רק משהוסר "פקק" זה יכולים מים לחדור אל‬ ‫רקמת היימנעול" ולרכך אותה. משחדרו מים לפרי גובר המתח‬ ‫הפנימי, השורר בין שני חצאי הפרי, על כוח ההחזקה של דופנות‬ ‫תאי רקמת המנעול המרוככים. ברגע זה מתרחקים חצאי הפרי זה‬ ‫מזה במהירות ושני הזרעים נזרקים למרחק של עד 5 מטרים. עוקץ‬ ‫הזרע משמש כמכוון של הזריקה בזווית אופטימלית של °54.‬ ‫משנפוצו הזרעים הם עשויים להתחיל לנבוט במהירות שיא של‬ ‫26‬ ‫ור 52. ל ח ך ש ס ו ע‬ ‫לאחר הרטבה‬ ‫משמאל תפרחת יבשה, מימין 5 דקות‬ ‫איור 62. זרעי ל ח ך — למעלה יבשים, למטה לאחר הרטבה‬
    • ‫2 — 4 שעות בטמפרטורה של כ־°02. בקליפת הזרע יש ריסים (שם‬ ‫הצמח!) המתישרים במהירות בהירטבם ומעמידים את הזרע‬ ‫בעמדה כזו שהשרשון הבוקע יחדור ישר לקרקע. רקמה זאת של‬ ‫ריסים מפתחת זמן קצר לאחר הרטבתה שכבת ריר, המסייעת לזרע‬ ‫להיאחז בקרקע על ידי הדבקת גרגרי חול. היא גם שומרת על‬ ‫סביבה לחה סביב הזרע הנובט.‬ ‫צמחים נוספים, הגדלים במדבר ומפיצים זרעיהם כך, הם:‬ ‫אנוי לי א ה מ ד ב רי ת, עו ל ש מ צוי, א פ רוני ת ק פו צ ה‬ ‫(מורכבים), א ה ל מ צ ו י , א ה ל מ ג ו ש ם , ח י ע ד ס פ ר ד י , ח י ע ד‬ ‫ק נ ר י (חיעדיים); ל ח ך ש ס ו ע (איור 52, 62 ), ל ח ך פ ע ו ט‬ ‫(לחכיים), מ ר ו ה ד ג ו ל ה , א ב ו ב י ת ה ק ר ק פ ת (שפתניים);‬ ‫א לי סון ד מ ש ק אי, דו־ ק רן מד ברי, ש ח ליי ם ש רו עי ם‬ ‫(מצליבים); ג ר ג ר נ י ת כ ו כ ב נ י ת ו ג ר ג ר נ י ת מ צ ו י ה (פרפרניים).‬ ‫בבתות היס־תיכוניות בארץ יש כ־ 01 מינים המפיצים זרעיהם כך.‬ ‫בצמחיה של החלקים הממוזגים באירופה, בהם יורדים גשמים גם‬ ‫בקיץ תופעה זו נדירה ביותר. אפשר לומר כי תפוצתו של המנגנון‬ ‫במשפחות רבות ושונות באזורים שחונים מראה על דרך תפוצה זאת‬ ‫כעל הסתגלות לאזורים אלה.‬ ‫פיזור הפצת זרעים לאורך זמן רב, שמי הגשם מנתקים במהלכו‬ ‫יחידות תפוצה מצמח האם, מקובל גם אצל הרבה צמחים שאינם‬ ‫מצוידים במנגנון משוכלל כנזכר למעלה. תרמיליהם של ש ל ח‬ ‫ה ע ר ב ו ת , כ פ י ו ת ש ע י ר ו ת או ש נ ס ה מ ד ב ר , אינם נפתחים‬ ‫בהבשילם, ובמשך תקופה ארוכה אפשר למצוא צמחים יבשים‬ ‫ועליהם פירות שלמים.‬ ‫מו ד ד י ג ש ם ב ת ה ל י כ י ה נ ב י ט ה‬ ‫תהליך הנביטה מתחיל בזרע עם חדירת מים לתוכו. המים‬ ‫מפעילים את מערכות החיים הרדומות שבזרע. פעילות זאת‬ ‫מתבטאת כלפי חוץ בתפיחת הזרע, בהתארכות השרשון ובהופעת‬ ‫הנצרון. בקרת התהליכים של חדירת מים ושל התעוררות המערכות‬ ‫שבזרע שימשה במהלך האבולוציה של צמחי הזרע לפיתוח מנגנוני‬ ‫הכוונת הנביטה. מנגנון אחד היה יצירת קליפה שלא תחדיר מים‬ ‫בקלות. ניקח צמח תיאורטי, שדורש לנביטה כמות מים המתאימה‬ ‫ל־ 5 מ"מ גשם, אבל להתבססות והשלמת מחזור החיים דרושים לו‬ ‫בקרקע מים שרק 05 מ"מ גשם יכולים לספקם. אם קליפת הזרע‬ ‫היתה מחדירה את כל כמות הגשם היורדת היה נובט כבר אחרי‬ ‫רדת 5 מ"מ גשם, ואם לא ירד גשם נוסף יתיבש הנבט. לעומת זאת,‬ ‫אם קליפתו תחדיר רק %01 ממי הגשם — תתחיל הנביטה רק לאחר‬ ‫שתרד כמות גשם שתספיק להתבססות הנבטים.‬ ‫כמודדי גשם אחרים יכולים לשמש חומרים המצויים בדופן יחידת‬ ‫התפוצה או בקליפת הזרע והם מעכבים את תהליכי הנביטה. רק‬ ‫שטיפת חומרים אלה על ידי גשם בכמות מספקת תאפשר התחלת‬ ‫התהליכים הביוכימיים של הנביטה שעוכבו על ידם. דוגמאות רבות‬ ‫לבקרת נביטה נמצאו במחקרים שנערכו בצמחי הנגב ( 82, 59 ) אך‬ ‫לעת עתה עוד לא נבדקו כל הצמחים מבחינה זו, והמחקרים‬ ‫נמשכים.‬ ‫תפקיד קליפת הזרע והפרי בהכוונת הנביטה‬ ‫למינים רבים בסוג מ ל ו ח יש שני טיפוסים של יחידות תפוצה,‬ ‫ולעתים יותר, הנבדלים זה מזה בגודל ובצורה של שתי החפיות‬ ‫העוטפות את הפרי, וכן בצבע הזרע. מינים שאפשר לראות זאת‬ ‫אצלם ה ם מ ל ו ח ה נ ג ב , מ ל ו ח ה ה ר י ם , מ ל ו ח מ ל ב י ן / ו מ ל ו ח‬ ‫ה ע נ ב ו ת . לפי בדיקות שנעשו בחלק מהמינים בארץ ( 19, 49 )‬ ‫ובמינים אחרים באוסטרליה, מהירה הנביטה של הזרעים הבהירים‬ ‫מזו של בעלי הקליפה הכהה. הבדלים אלה נובעים מהבדלים‬ ‫בחדירות הקליפה: הקליפה של הזרעים הבהירים חדירה יותר.‬ ‫ההבדלים בכושר הנביטה מביאים לפיזור הנביטה בזמן.‬ ‫ב ש ב ר ק ס י צ י ל י (פרפרניים) מצאו גוטרמן ואבן־ארי ( 7 ) כי‬ ‫מפתח בתנאי אורך יום שונים בשעת ההבשלה זרעים‬ ‫הצמח‬ ‫הנבדלים בצבע הקליפה. לכל אחד מטיפוסי הזרעים יש כושר נביטה‬ ‫שונה וחיוניות שונה. הזרעים החומים נוצרים בפירות שמתיבשים‬ ‫לפני הבשלתם המלאה, נובטים בכמות רבה זמן לא רב לאחר‬ ‫הבשלתם, אך מאבדים חיוניותם לאחר שנתיים. הזרעים הירוקים‬ ‫הנוצרים בימים קצרים, נובטים בכמות פחותה בשנה הראשונה אך‬ ‫שומרים על חיוניותם וממשיכים לנבוט בכמות מסוימת במשך‬ ‫השנים הבאות. הזרעים הצהובים שנוצרים בימים ארוכים לא‬ ‫נובטים כלל בשנים הראשונות לאחר הבשלתם, והם נשארים כמאגר‬ ‫זרעים לשנים הבאות. בבדיקות שעשה במיקרוסקופ סריקה מצא‬ ‫גוטרמן ( 58 ) שקליפת הזרעים החומים חלקה מזאת של הירוקים‬ ‫ואילו בצהובים פני השטח של הזרע בעלי גומות עמוקות. הבדלים‬ ‫אלה במבנה הקליפה מבטאים עובי שונה שלה ומשפיעים, כנראה,‬ ‫על חדירותה למים ובכך לפיזור הנביטה בזמן. גירוד קליפות‬ ‫הזרעים בנייר זכוכית הביא בכל המקרים לנביטה לאחר 42 שעות.‬ ‫בטבע מתרככת הקליפה ונעשית חדירה עם השנים בעקבות פעילות‬ ‫של חידקים ופטריות על הקליפה.‬ ‫תופעה דומה של פיזור הנביטה בזמן בעזרת חדירות שונה של‬ ‫קליפת הזרע יש גם ב כ ל י י נ י ת מ צ ו י ה , כ ר ב ו ל ת מ צ ו י ה‬ ‫ו כ ר ב ו ל ת ה ת ר נ ג ו ל . יחידת התפוצה שלהם היא תרמיל סגור,‬ ‫המכיל שני זרעים בשני המינים הראשונים ושלושה בשלישי. בשנה‬ ‫הראשונה לאחר הבשלת הפרי נובט הזרע הרחוק מעוקץ הפרי.‬ ‫במהלך השנים הבאות, בהשפעת החידקים והפטריות, נובטים‬ ‫האחרים. במינים רבים של א ס פ ס ת ו ג ר ג ר נ י ת מכילה יחידת‬ ‫התפוצה הרבה זרעים, מהם נובט אחד בשנה הראשונה ואילו השאר‬ ‫נובטים במשך השנים הבאות. בכל המקרים הנזכרים אפשר לפגוע‬ ‫36‬
    • ‫באטימות הקליפה על ידי גירודה בנייר זכוכית ולהביא בכך לנביטה‬ ‫מלאה ומהירה.‬ ‫הכוונת הנ ב י ט ה ע ל ידי חו מ רי ם מ ע כ ב י נ בי ט ה‬ ‫חומרים מעכבי נביטה נמצאו במקרים רבים ברקמות המלוות את‬ ‫הזרע ביחידת התפוצה. חומרים כאלה נמצאו, למשל, בדופן הפרי‬ ‫של ז ו ג ן ה ש י ח ( 39 ), בחפיות המלוות את הפרי של מ ל ו ח ה נ ג ב‬ ‫( 4 9 ) , מ ל ו ח ק פ ח , מ ל ו ח ה ה ר י ם ו ח ו מ ע ה ו ר ו ד ה . הם‬ ‫מצויים גם בדופן הפרי של מ ל ח י ת ח ו מ ה ו מ ל ח י ת ע ד י נ ה‬ ‫ובקליפת הזרע של ק ר ק ש צ ה ו ב ( 69 ). חומרים אלה מבטיחים‬ ‫נביטה לא לפני שיינמדדה" כמות מספקת של גשם בתהליך‬ ‫שטיפתם. מידת השטיפה השונה בכל יחידת תפוצה בהתאם‬ ‫לעמדתה ולבית־הגידול בו נפלה, מביאה גם לפיזור הנביטה בזמן.‬ ‫גם מלח מעכב נביטה. בז ו גן ה ש י ח הוא מהווה את אחד משני‬ ‫החומרים המבקרים את הנביטה. ביחידת התפוצה של מ ל ח י ת‬ ‫ק ש ק ש נ י ת יש זרע העטוף בקרום דק — הוא דופן השחלה — עטוי‬ ‫בארבעה עלי עטיף, שתי חפיות וחפה. חלק ממעטים אלה בשרניים‬ ‫בצעירותו של הפרח, ובהתיבשם נשאר בהם המלח. אפשר למצוא‬ ‫בשדה נבטים של מ ל ח י ת ק ש ק ש נ י ת רק בשנים גשומות למדי!‬ ‫אך אם מוציאים את הזרע מתוך המעטים הסובבים אותו הוא נובט‬ ‫אחר 42 שעות.‬ ‫ה כוונ ת נביטה ע ל ידי או ר ו חו ם‬ ‫יש צמחי מדבר הדורשים אור לנביטתם ואחרים שאינם נובטים‬ ‫אלא בחושך. קולר וחבריו ( 79 ) מצאו כי ל ע נ ה ח ד ־ ז ר ע י ת דורשת‬ ‫אור לנביטתה. מנגנון זה מצמצם את תחום הנביטה למקומות בהם‬ ‫מתמלאים תנאים אלה. הוא מבטיח נביטה בקרבת פני השטח, שם‬ ‫כיסוי הזרע בשכבת חול דקה מאפשר נביטה בהעבירו מספיק אור.‬ ‫נביטה בפני השטח ממש אינה אפשרית, בגלל ההתיבשות המהירה‬ ‫של החול והזרע. ל כ נ פ ן ק ו צ נ י יש יחידות תפוצה שבכל אחת מהן‬ ‫1 עד 7 זרעים ( 97 ), הנבדלים זה מזה בדרישות לחום ואור בשעת‬ ‫הנביטה. כך מצויה בשטח בו גדל ה כ נ פ ן אוכלוסיה גדולה של‬ ‫זרעים, שחלק מהם יענה בוודאי לצירוף מסוים של תנאים בעת רדת‬ ‫הגשם היעיל הראשון. יעילות המנגנונים משפיעה על כך שבשנה בה‬ ‫צירוף התנאים גרוע מדי, אין כלל נביטה על פני שטחים, שבשנים‬ ‫אחרות היו מאוכלסים במרבדים של כ נ פ ן .‬ ‫השיבולת של מיני ב ן ־ ח י ט ה שונים מהווה יחידת תפוצה רבת‬ ‫זרעים, שיש בה זרעים בגודל שונה. לכל אחד מהם יש דרישות שונות‬ ‫לתנאים לנביטה, ורגישות שונה לחומר, המעכב את הנביטה. חומר‬ ‫זה נמצא במוצים ובגלומות, המלווים את הזרעים ביחידת התפוצה‬ ‫( 67 ).‬ ‫46‬ ‫ה ט רו ק ר פי ה‬ ‫ייצור פירות מטיפוסים שונים באותו צמח מכונה הטרוקרפיה‬ ‫(הטרו — שונה, קרפ — פרי) ומהווה שיטה נוספת לפיזור הנביטה‬ ‫בזמן ובמרחב. ל ק ן ר ט ם ד ק, הגדל בכמות רבה בבתות הספר‬ ‫ובקעת באר־שבע, יש שני מיני פירות. ברוב המקרים יש במרכז‬ ‫הקרקפת זרעונים בעלי ציצית, ובשוליה זרעונים חסרי ציצית.‬ ‫הזרעונים המצויצים ניתקים בקלות רבה מהמצעית על ידי תנועת‬ ‫ההתפשקות של קשקשי הציצית עם התיבשותם, והם מופצים אחר‬ ‫כך ברוח המטלטלת את צמחי האם. הזרעונים חקרי הציצית‬ ‫קשורים חזק יותר למצעית, ונפוצים בקרבת צמח האם במשך‬ ‫שבועות אחדים מיום הבשלתם. מלבד חלוקת המרחב בין שני מיני‬ ‫הפירות מתרחשת גם הנביטה בזמנים שונים: המצויצים נובטים‬ ‫בקלות מיד לאחר הבשלתם, בעוד שרק מעטים מחסרי הציצית‬ ‫נובטים בזמן זה. קליפת הזרעונים המצויצים בהירה וחלקה, ואילו‬ ‫זאת של חסרי הציצית כהה, מחוספסת ובעלת גומות וחריצים. לא‬ ‫נעשו עדיין ניסויים לבדיקת הגורמים המשפיעים על הבדלים אלה‬ ‫בכושר הנביטה.‬ ‫כושר תפוצה שונה לזרעונים בני אותה קרקפת אפשר למצוא גם‬ ‫ב ש ו פ ר י ת כ ר ת י ת , שאפשר להבחין אצלה 3 טיפוסי זרעונים לפי‬ ‫מיקומם בקרקפת: 1. זרעונים היקפיים, השקועים בחריצים שבעלי‬ ‫המעטפת; 2. זרעונים מרכזיים דקים, המצוידים לעתים בציצית,‬ ‫המסייעת לתפוצתם ברוחי, 3. זרעונים עבים, הנמצאים בין שני‬ ‫הטיפוסים שנזכרו, ולהם שרידי ציצית בצורת כוסית זעירה.‬ ‫הזרעונים נפוצים רק לאחר רדת הגשמים, המביאים לפתיחת עלי‬ ‫המעטפת ולשחרור אטי של יחידות התפוצה. הקשר של הזרעונים‬ ‫המרכזיים למצעית רופף, ואילו שני הטיפוסים האחרים מעורים‬ ‫היטב במצעית. ב צ י פ ו ר נ י ־ ח ת ו ל אפשר למצוא בקרקפת אחת‬ ‫צורות רבות של פירות — בעלי כנפיים חלקות, כנפיים משוננות,‬ ‫זרעונים כדוריים קטנים וזרעונים מאורכים ומחודדים המזכירים‬ ‫ציפורניים של חתול. ל ז ק ן ־ ה ס ב ה מ צ ו י , וכן למיני נ י ס נ י ת‬ ‫ו מ ר ר י ת , יש במרכז הקרקפת זרעונים בעלי ציצית הניתקים‬ ‫בקלות בעת ההבשלה, ובהיקף יש כאלה שאינם ניתקים. זרעונים‬ ‫אלה נופלים במשך החורף בקרבת צמח האם בהשפעת מכות הגשם‬ ‫והרוח.‬ ‫אסטרטגיה זאת, של יצירת יחידות תפוצה המיועדות לנביטה‬ ‫בקרבת צמח האם, ואחרות המיועדות לתפוצה רחוקה יותר, הגיעה‬ ‫לשכלול בתופעה הקרויה אמפיקרפיה. לצמחים הנכללים בקבוצה‬ ‫זאת יש שני סוגי פירות, האחד מבשיל פירותיו מתחת לפני הקרקע,‬ ‫והאחר מעליה. אחד הצמחים האמפיקרפיים הגדלים בנגב הוא‬ ‫מ ו צ נ י ת ק ט נ ת ־ פ ר ח י ם (מורכבים): פירותיה התת־אדמתיים‬ ‫גדולים, מועטים, ולהם כושר נביטה טוב בתחום רחב מזה של‬ ‫הפירות העל־אדמתיים, שהם קטנים ובעלי ציצית ( 72 ). תפוצת‬
    • ‫הזרעונים העל־אדמתיים מתרחשת בחורף, לאחר רדת הגשם החזק‬ ‫השני, המביא להתפוררות המצעית ולפרישת הציצית של הזרעונים,‬ ‫ובכך לתפוצתם ברוח. כושר חיותם של הנבטים בני הזרעונים‬ ‫התת־אדמתיים גבוה מזה של העל־אדמתיים, והם נבדלים באופן‬ ‫ניכר בגודל הנבטים שלהם. הנבטים הגדולים שהתפתחו מפירות‬ ‫תת־אדמתיים מתחילים לפרוח כבר זמן קצר לאחר הנביטה ועמודי‬ ‫העלי והאבקנים של פרחים אלה מגיעים עד לפני האדמה. אם השנה‬ ‫שחונה יספיקו הצמחים להבשיל רק פירות תת־אדמתיים׳, אם‬ ‫התנאים טובים תמשיך גם התפתחות של תפרחות על־אדמתיו ת‬ ‫אשר בהבשילן ייסגרו עלי־המע טפ ת של התפרחות בדומה למתואר‬ ‫ב כ ו כ ב נ נ ס י . מכאן משתמע שהמקום בו התבססו צ מ ח י מ ו צ נ י ת‬ ‫ימשיך להוות מקום התפתחות שלה גם בשנים הבאות. בשנים‬ ‫טובות ייערכו עשרות רבות של נסיונות מטעם כל פרט להרחיב את‬ ‫תחום החיות של המין — נסיונות שרובם יסתיימו בכשלון.‬ ‫ה מ ו צ נ י ת מגיעה לשלטון באזורים שהצומח בהם פזור: במישורי‬ ‫לס, במיוחד במקומות שם כסות הלס השטוף מעל תשתית קשה‬ ‫ומלוחה אינה עמוקה. היא שלטת גם בבסיסי גבעות גירניות,‬ ‫שמצטבר בהם קולוביום לסי־חצצי, ובמחשופי חוור וחרסית. כל‬ ‫אלה קרקעות מלוחות יחסית לקרקעות שבסביבתן. אמפיקרפיה‬ ‫קיימת גם ב א מ י ך ק ו צ נ י , שיש לו פירות על־אדמתיים קוצניים‬ ‫וקטנים, הנפוצים על ידי הידבקות לבעלי חיים; ופירות‬ ‫תת־אדמתיים גדולים ובלתי קוצניים. גם במקרה זה אפשר למצוא‬ ‫ריכוזים של צמחי א מ י ך בקרבת צמחי אם משנים קודמות.‬ ‫בצמחים אחדים מהפרפרניים יש אמפיקרפיה, שמבשילים בה‬ ‫פרחים מתחת לאדמה את פירותיהם מבלי שנחשפו כלל אל פני‬ ‫האדמה. ל ב ק י ה ה א מ פ י ק ר פ י ת , למשל, הנפוצה בהר הנגב‬ ‫בקרקעות לסיים, יש תרמילים תת־אדמתיים הנישאים על שלוחות,‬ ‫ובשנים גשומות היא מפתחת גם פירות על־אדמתיים המפיצים‬ ‫זרעיהם על ידי "התפוצצות" התרמיל, כפי שמפיצים זרעיהם שאר‬ ‫מיני ה ב ק י ה .‬ ‫מנגנונים אלה של אמפיקרפיה אינם בלעדיים למדבר וקשה לומר‬ ‫כי שיטת הפצה זו של זרעים מצויה במדבר יותר מאשר בחבל‬ ‫הים־תיכוני.‬ ‫אפיון אחדים מהצמחים בנגב‬ ‫בפרק זה יתוארו 44 מתוך כ־ 0021 מיני הצמחים הגדלים בנגב.‬ ‫חלק מהמינים שנבחרו הם מהנפוצים ביותר בנגב והאחרים חשובים‬ ‫להבנת תפוצת הצומח בנגב. רוב הצמחים הנסקרים כאן אינם‬ ‫אנדמיים לנגב, והם מצויים גם מחוץ לתחומי השטח הנסקר. לכן‬ ‫נתחמו במפות המצורפות גבולות תפוצתם גם בהרי יהודה ובסיני.‬ ‫מפת תפוצתם המלאה תעזור לנו להבין את מיקומם במערכת‬ ‫האקולוגית של אזורנו.‬ ‫מבחינת משטר המים אפשר לחלק את השטח שצמח מסוים מצוי‬ ‫בו, לשלושה חלקים: א) תחום האופטימום — שהצמח גדל בו באופן‬ ‫פזור, או אף מגיע לשלטון, בקרקעות ובמדרונות מטיפוסים שונים.‬ ‫ב) תחום המינימום — אזור שחון יותר מהקודם, שהופעת הצמח‬ ‫מצטמצמת בו לערוצים או לכיסי קרקע בסלעים. אלה הם בתי‬ ‫גידול שמשטר המים בהם טוב יותר מאשר בסביבתם ודומה לזה‬ ‫שבאזור האופטימום. ג) תחום שמעל האופטימום — אזור לח יותר‬ ‫מן האופטימלי, שהופעת הצמח הנדון בו מצטמצמת לבתי־גידול‬ ‫שחונים מסביבתם, ועל כן דומים במשטר המים שלהם לאזור‬ ‫האופטימום. במפות הקטנות, המצורפות לתיאורו של כל מין,‬ ‫נתחמו טיפוסי השטחים השונים שהצמח גדל בהם. כאשר יש ביסוס‬ ‫מספיק לקביעת תחומי האופטימום, המינימום והשטח שמעל‬ ‫לאופטימום — הם סומנו בהתאם. כאשר ידוע רק אם הצמח גדל‬ ‫באופן פזור או שתפוצתו מצומצמת לערוצים ולבתי־גידול מיוחדים‬ ‫— סומנו כך שטחי תפוצתו. במקרים שקשה היה לחלק בהם את‬ ‫שטח התפוצה לפי הקריטריונים הנזכרים ניתן כתם התפוצה ללא‬ ‫חלוקה. לשיטת הסימון ראה מקרא במפה הראשונה.‬ ‫הצמחים נידונים במסגרת של תשע קבוצות של בתי־גידול‬ ‫הטיפוסיים להם ביותר. לכל מין ניתן טיפוס התפוצה הכורוטיפ‬ ‫(ראה עמי 52 ) כפי שהוא רשום אצל זהרי ( 521, 621 ) ואצל גרינברג‬ ‫( ‪ .) H‬שמות הצמחים בשפות השונות הם לפי הסדר הבא: ראשון‬ ‫מופיע השם בעברית. שני מופיע השם בלטינית. השם המדעי מורכב‬ ‫משם הסוג, הנרשם ראשון ומתחיל באות גדולה; שם המין׳, ואחרון‬ ‫שם החוקר ("המחבר") שתיאר את הצמח בשם זה. המחבר של‬ ‫ל ע נ ת ה מ ד ב ר , למשל, היה ‪ Asso‬ושל ל ע נ ה ח ד ־ ז ר ע י ת -‬ ‫‪ . Detite‬אחריו השם בערבית, כתוב באותיות עבריות ובאותיות‬ ‫לטיניות, ובסוגריים השם העממי באנגלית. ביאור השם המדעי,‬ ‫במידה והצלחנו לאתרו, ניתן ברוב במקרים על פי סמית וסטרן‬ ‫( 811 ). לא לכל הצמחים מצאנו שמות בערבית ובאנגלית.‬ ‫מקרא למפות התפוצה‬ ‫3‪ Esr‬תחום התפוצה ללא חלוקה‬ ‫התחום בו גדל הצמח באופן פזור‬ ‫3‪ EZ‬התחום בו גדל הצמח בערוצים או בבתי־גידול‬ ‫מיוחדים‬ ‫ר ־ ^! תחום האופטימום מבחינת משטר המים‬ ‫‪ nnnn‬התחום בו גדל הצמח בתנאי משטר־מים טובים‬ ‫יותר מן האופטימום שלו‬ ‫י* פרט או פרטים בודדים‬ ‫56‬
    • ‫צ מ ח י ם ה מ א פ י י נ י ם צ ו מ ח פ זו ר ע ל ג ב ע ו ת ג י ר נ י ו ת‬ ‫איור 72. מפת תפוצה של ל ע נ ת ה מ ד ב ר‬ ‫66‬ ‫ל ענ ת ה מדבר‬ ‫‪Artemisia herba-aiba Asso‬‬ ‫שיח, (‪wormwood) shih‬‬ ‫משפחת המורכבים ‪COMPOStTAE‬‬ ‫ה ש ם : הסוג קרוי על שם ארטמיס, אלת הצניעות והציד ביוון‬ ‫העתיקה. סביר להניח כי היה זה שמו העממי של אחד המינים ביוון‬ ‫או ברומא והוא אומץ על ידי לינאוס כשם המדעי של הסוג כולו. שם‬ ‫המין ‪ — herba-alba‬שפירושו עשב לבן, לציון הגוון הלבן של‬ ‫הגבעולים והעלים מכוסי הצמר.‬ ‫ה ל ע נ ה נזכרת בתנ״ך פעמים אחדות כצמח מר ("ואחריתה מרה‬ ‫כלענה" משלי ה', 4). יש המתנגדים לזיהוי הצמח שלנו עם הלענה‬ ‫שבתנ״ך, כי בניגוד למשמעו בתנ״ך משמש הצמח להכנת משקה‬ ‫דמוי־תה בעל תכונות רפואיות. בסוג כולו יש מינים רבים‬ ‫המשמשים ברפואה עממית.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : מערב אירנו־טורני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 72 ) : ל ע נ ת ה מ ד ב ר מצויה בארץ‬ ‫ובסיני בתחומי הרום 052 מ' מתחת לפני הים ועד 0462 מ' ומגיעה‬ ‫לשלטון באופן פזור במדבר יהודה, בהר הנגב הצפוני והמרכזי,‬ ‫ברמת התיה שבסיני וברום שמעל 0051 מ' בהרי דרום סיני.‬ ‫במקומות אלה היא מאכלסת קרקעות וטרשים הנוצרים מבליית‬ ‫סלעי גיר, דולומיט, גרניט, סלעים מגמאתיים ומטמורפיים שונים‬ ‫ובקרקעות חול־לס, היא גדלה בערוצים ובהם מגיעה לשלטון אף‬ ‫במקומות רבים מעבר לתחום גידולה הפזור. היא שולטת בערוצים‬ ‫במישורי חצץ צורני באגן ההיקוות של נחל פארן ומדרום לנחיל.‬ ‫ערוצים ש ה ל ע נ ה שלטת בהם יש גם בבקעת צין. בשאר השטח‬ ‫המסומן כתחום המינימום אפשר למצוא את ה ל ע נ ה כמרכיב לא‬ ‫קבוע בחברות עמידות ליובש של צומח פזור, כמו למשל חברות‬ ‫ששולט בהן ז ו ג ן ה ש י ח או י פ ר ו ק ה מ ד ב ר . בסביבת המכתש‬ ‫הגדול, המכתש הקטן ומעלה המישר, שם שולט ז ו ג ן ה ש י ח‬ ‫במורדות, גדלה ל ע נ ת ה מ ד ב ר בערוצים טרשיים או בכיסי קרקע‬ ‫שבמשטחי סלע. פרטים בודדים גדלים גם בנחלי מדבר יהודה -‬ ‫נחל צאלים, נחל ערוגות ונחל חימר — ברום של 052 מ' מתחת לפני‬ ‫הים. בתחום גשום יותר מתחום האופטימום מוצאים את ה ל ע נ ה‬ ‫בבתות הספר באזור יתיר וממזרח לירושלים. בשני המקומות היא‬ ‫גדלה על גבי קירטון שאינו מכוסה בשכבת אדמה עמוקה. ה ל ע נ ה‬ ‫מלווה שם בצמחים של בתות הספר, שהם פחות עמידים ליובש‬ ‫מהמלווים של ה ל ע נ ה בתחומים השחונים יותר.‬ ‫צ מ י ח ה : בתחילת החורף מתחילים להתארך ענפים מניצנים‬ ‫שבבסיס ענפים שפרחו בשנה שעברה ( 011 ). קצב הצמיחה בחורף‬ ‫איטי, והוא גובר לקראת האביב. באפריל— מאי מסתעפים הענפים‬
    • ‫בקטעיהם העליונים. התפרחות, הנושאות פרחים צינוריים,‬ ‫מתפתחות על סעיפים אלה באוגוסט— אוקטובר. הזרעים מתפזרים‬ ‫ברוח בנובמבר— דצמבר. העלים שעל הענפים הצומחים בחורף‬ ‫ובאביב הם עלי החורף. הם גדולים וגזורים לאונות רבות. בחיקם,‬ ‫וכן בחלק העליון של ענף הצמיחה, סמוך לסעיפים נושאי‬ ‫התפרחות, מתפתחים עלי־קיץ קטנים שאינם שסועים לאונות ויש‬ ‫עליהם כסות צפופה של שערות בהירות. עלי־ ה קיץ שבחיק‬ ‫עלי־החורף ערוכים בשושנת קטנה. השרת עלי־חחורף מתחילה‬ ‫באפריל ומתקדמת מבסיס ענפי הצמיחה כלפי מעלה. לאחר‬ ‫הפריחה מתיבשים חלקיו העליונים של הענף שנשא פרחים. בעונה‬ ‫הבאה, אם תעמוד לרשות הצמח כמות מספקת של מים, יצמיח‬ ‫ענפים ארוכים מהניצנים שלאורך חלקו התחתון של הענף שנשא‬ ‫פרחים. בתנאי בצורת ממשיכה ה ל ע נ ה להישאר בעלוות הקיץ,‬ ‫אינה מפתחת עלי־חורף ואינה פורחת. לאחר שנים אחדות רצופות‬ ‫ללא גשם מתים חלקים של צמח ה ל ע נ ה (ראה עמי 16 ואיור 82 )‬ ‫בלי שהדבר ישפיע על קיומם של ענפים ושרשים אחרים. מנגנון זה‬ ‫יעיל באזור האופטימום, שם מאכלס הצמח שטחים טרשיים‬ ‫ואבניים, ויש בבית השרשים מקומות עם יותר מים מאשר במקומות‬ ‫אחרים. בערוצים של מישורי פארן— כונתילה גדלים השיחים‬ ‫בתשתית של לס־חולי, שיש לה תכונות מתאימות לקליטת כמויות‬ ‫גדולות של מים בעת השטפון, שיספיקו לקיום שיחי ה ל ע נ ה במשך‬ ‫שנה־שנתיים. בשנות בצורת רצופות — תופעה נפוצה במישורי‬ ‫החצץ יותר מאשר בהר הנגב — מתים רוב שיחי ה ל ע נ ה‬ ‫איור 82. יחידות משנה המרכיבות שיח אחד של ל ע נ ת ה מ ד ב ר‬ ‫76‬
    • ‫שבערוצים. תשתית הערוצים אחידה, אין בהם ריכוז מים לסדקים‬ ‫כבשטחים האבניים, והתחדשות ה ל ע נ ה לאחר שנות בצורת אינה‬ ‫מענפי צמחים בוגרים אלא בעיקר מזרעים.‬ ‫ש י מ ו ש י ם : מעלי ה ל ע נ ה ומגבעוליה הירוקים אפשר להכין,‬ ‫על ידי הרתחתם במים, משקה ריחני דמוי תה. למשקה יש תכונות‬ ‫ריפוי לכאבי בטן! אדי הצמח המורתח במים מסייעים להקלת‬ ‫נזלת. בעזרת העפצים הצמירים הלבנים המתפתחים על הגבעולים‬ ‫אפשר להצית אש ללא גפרורים על ידי ריכוז קרני השמש בזכוכית‬ ‫מגדלת או בהתזת ניצוצות מפלדה על ידי מכות מכוונות באבן צור‬ ‫חדה (ראה בעמי 7 ‪.) H‬‬ ‫י פ רו ק ה מ ד ב ר‬ ‫‪.Anabasis articutata (Forssk.) Moq‬‬ ‫עגירם ‪ ajram‬־ ( ( ‪articulated anabasis‬‬ ‫משפחת הסלקיים ‪CHENOPODiACEAE‬‬ ‫ה ש ם : השם העברי בא לבטא את צורת גבעוליו הצעירים של‬ ‫הצמח, הפרוקים לפרקים. השם המדעי נגזר מיוונית ופירושו "ללא‬ ‫בסיס" — לא ברור מה הנחה את מי שנתן שם זה ומדוע. שם המין‬ ‫פירושו פרוק.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : סהרו־ערבי עם חדירה לאזור האירנו־טורני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 92 ) : ה י פ ר ו ק שולט באופן פזור‬ ‫בקרקעות שונות — דרגשי גיר ברמת עבדת, הרי חתירה, הר שגיא,‬ ‫גיבל יעלק ורמת התיה׳, קירטון קשה במדבר יהודה׳, חול ניאוגני‬ ‫במישורי רותם וימין ובעמק ירוחם— דימונה; חול מיוצב וחול על‬ ‫לס או על מישורי חצץ בין רביבים לתעלת סואץ; וסרוזיוס־לסי בין‬ ‫שדה בוקר לירוחם. בשטחים אלה הוא בתחום המשקעים 08— 051‬ ‫מ"מ רום 003— 0001 מי. בתחום הדל גשם הוא גדל ברום גבוה,‬ ‫ובתחום העשיר יותר בגשם ברום נמוך. בדרום סיני הוא שולט‬ ‫בקרקעות שונות המתפתחות מבליח של סלעים מגמאתיים ברום‬ ‫0021 — 0041 מי. תחומים אלה של האופטימום שחונים מאלה של‬ ‫ל ע נ ת ה מ ד ב ר . בתחומים לחים מ ה א ו פ ט י מ ו ס ש ל ו ג ד ל ה י פ ר ו ק‬ ‫בכמות מועטה ולרוב לא יוצר כתמים בשלטונו. הוא מופיע בהרכב‬ ‫של חברות ל ע נ ה שונות בהר הנגב הצפוני והמרכזי. בשטחים‬ ‫נרחבים בנגב הדרומי ובמרכז סיני, שהצומח בהם ערוצי, שולט‬ ‫י פ ר ו ק ה מ ד ב ר בעיקר במישורי חצץ צורניים. הוא שולט בערוצים‬ ‫אלה כששיפועם מתון ובתשתית הערוץ יש חצץ עם לס. ה י פ ר ו ק‬ ‫שולט גס במשטחי קונגלומרטים שמרכיביהם העיקריים הם חלוקי‬ ‫צור. מלבד זאת גדל ה י פר ו ק בערוצים בטיפוסי תשתית רבים‬ ‫ושונים.‬ ‫86‬ ‫צ מ י ח ה : ענפי הצמיחה הבשרניים מתחילים את צימוחם‬ ‫באביב, מתארכים, מסתעפים בקיץ ונושאים על הסעיפים פרחים‬ ‫בחודשים ספטמבר ואוקטובר. יחידות התפוצה המכונפות נפוצות‬ ‫בחודשים נובמבר ודצמבר עם גשמי החורף. צבען של הכנפיים בטרם‬ ‫הבשילו נע מקרם— לבן עד ארגמן ושונה משיח לשיח. תכונה זו‬ ‫קבועה לכל פרט באוכלוסיה. שפע הגוונים של הפרטים באוכלוסיות‬ ‫הגדלות בתחום האופטימום גבוה מהמגוון בתחום המינימום.‬ ‫לאחר הפצת הפירות מתיבשים הענפים שנשאו אותם ונושרים.‬ ‫הזרעים נובטים בקלות בגשמים הראשונים. אם אין תנאים‬ ‫מתאימים לנביטה הם מאבדים חיוניותם תוך שבועות אחדים.‬ ‫בשנים שחונות עשוי ה י פ ר ו ק לא לפרוח כלל, ואז השרת חלקי‬ ‫ענפיו אינה קשורה במקצב הצמיחה השנתי אלא בבצורת.‬ ‫זוגן ה שי ח‬ ‫‪.ZygophyHum dumosum Boiss‬‬ ‫עדיבי, עדיבה (‪bushy bean caper) 'adhbe‬‬ ‫משפחת הזוגניים ‪ZYGOPHYLLACEAE‬‬ ‫ה ש ם : העלה מורכב מפטוטרת גלילית שבראשה זוג עלעלים —‬ ‫שם הסוג מבטא מבנה זה. אדמונד בואסיה ‪ E. Boissier‬שתיאר את‬ ‫הצמח במאה הקודמת רצה כנראה להדגיש בשמו של המין את‬ ‫העובדה שהוא שיחני ומעוצה בהשוואה למינים אחרים.‬ ‫כו ר ו ט י פ: מזרח סהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 03 ) : ה ז ו ג ן ג ד ל באופן פזור בשטחים‬ ‫טרשיים ואבניים, הבנויים סלעי גיר ודולומיט, בתחומי הרום‬ ‫מ־ 003 (— ) מ' בסביבת ים המלח עד 0001 מ' ברמת התיה שבסיני.‬ ‫קשה להבחין אם כל התחום שהצמח גדל בו באופן פזור הוא אכן‬ ‫תחום האופטימום שלו. בהר צבוע, שהוא המקום הצפוני ביותר בהר‬ ‫הנגב הצפוני ש ה ז ו ג ן גדל בו, מצטמצמת הופעתו למורדות הבנויים‬ ‫מקירטון־חולי בן תקופת הטורון. ברכס רחמה ובהר חלוקים הוא‬ ‫גדל בבתי־גידול שחונים יחסית — קירטון מכוסה אדמה במפנים‬ ‫דרומיים, וכן קולוביום לסי ומורדות הבנויים אבני צור שחורות.‬ ‫ברמת עבדת הוא גדל בראשי גבעות שטוחות ובמפנים דרומיים. בכל‬ ‫המקומות הללו נראה כי הוא נמצא מעל האופטימום שלו ומצליח‬ ‫להתחרות ב ל ע נ ה ובאחרים בבתי־גידול שחונים יחסית. בגלילות‬ ‫31, 41 הוא גדל במפנים שונים על גבי תשתית של גיר סדוק, ואינו‬ ‫מוגבל כמו בתחומים לחים יותר. מתחת לקו הגשם של 05 מ"מ‬ ‫מצטמצמת הופעת ה ז ו ג ן לבתי גידול לחים יחסית: במשטחי‬ ‫קונגלומרט, גבעות שולחן ורמות גירניות הוא מצטמצם למורדות‬ ‫המקבלים תוספת נגר מהמשטח. באזורים שחונים על גבי שכבות‬
    • ‫גיר רכות יחסית מצטמצמת הופעת ה ז ו ג ן לערוצים. בכביש סדום‬ ‫ממזרח למצד תמר ובדרך בין מכתש רמון ל מעלה המישר יש‬ ‫חילופין בין שכבות קשות של גיר או דולומיט, היוצרים דרגשים‬ ‫ומאוכלסים בז ו גן באופן פזור, לבין שכבות רכות, בהן הוא גדל רק‬ ‫בערוצים.‬ ‫במישורי החצץ של מרכז סיני הוא גדל בכמות מועטה, ובעיקר‬ ‫במקומות הקרובים להרים גירניים או במקומות שיש בהם גיר בין‬ ‫מרכיבי החצץ והחלוקים. ה ז ו ג ן אינו גדל בסלעים מגמאתיים‬ ‫ומטמורפיים בדרום סיני ובאזור אילת. סביר להניח כי מחסור‬ ‫במינרלים מסוימים משפיע על העדרו מקרקעות אלה.‬ ‫צ מ י ח ה : בקיץ יש על ענפי ה זו ג ן פטוטרות בשרניות של עלים‬ ‫בני שנה עד שלוש שנים. פטוטרות אלה קטנות ומקומטות. יום‬ ‫לאחר רדת הגשם היעיל הראשון תופחות הפטוטרות עד פי 2 — 3‬ ‫מגודלן המכווץ. אחרי ימים ספורים מלבלבים מחיק הפטוטרות‬ ‫ענפים חדשים נושאי פרחים. אם לא יורד גשם נוסף לאחר הפריחה‬ ‫הראשונה מבשיל הצמח פירותיו, העלעלים נושרים, וחלק‬ ‫מהפטוטרות ממשיך להתקיים בקיץ (איור 13 ). אם ישנה כמות מיס‬ ‫מספקת בקרקע ממשיך הצמח להתקיים בפעילות מלאה גם בקיץ.‬ ‫שיחי ז ו ג ן הגדלים בגינות הנוי בהר הנגב מושקים בקיץ ופורחים‬ ‫כמעט ללא הפסקה.‬ ‫האפידרמיס של פטוטרות ה ז ו ג ן בנוי שכבת תאים אחת בחורף‬ ‫( 97 ) ולקראת הקיץ הוא נעשה רב־שכבתי. בשיחים שלא סבלו‬ ‫ממחסור במים בקיץ נותר האפידרמיס חד־שכבתי. בתנאים של‬ ‫מחסור במים מקטין הצמח את אפשרויות הפסדם בדיות. הוא‬ ‫מקטין את השטח המדיית שלו על ידי השרה של זוגות העלעלים. על‬ ‫פי אורשן ( 011 ) הוא עשוי לצמצם את העלוה עד %69 ממשקלה‬ ‫הטרי באותה שנה ובכך להתחמק מהיובש. מלבד צמצום הנוף‬ ‫מהחורף לקיץ עשוי הצמח לצמצם את נופו הכללי באופן קיצוני עוד‬ ‫יותר בשנים שחונות. מותם של חלקי נוף והשרשים הקשורים‬ ‫אליהם אינו מביא למות הצמח כולו. פעילות הקמביום עשויה‬ ‫להצטמצם לפס אורך אחד המקשר ענף יחיד עם השורש שלו ( 55 ).‬ ‫בדרך זאת יכול הצמח לצמצם פעילותו בשנים שחונות עד לאחוז‬ ‫אחד מכל הנוף הפעיל שלו בשנים כתיקונן. בשנים טובות עשוי‬ ‫ה ז ו ג ן להשלים את כל הנוף שהפסיד בשנות הבצורת. הסתגלות‬ ‫זאת של הצמח לשינויים עונתיים ושנתיים מתבטאת גם בגילים‬ ‫המופלגים — נמצאו שיחים בני 002— 003 שנה.‬ ‫פירות ה ז ו גן בנויים 5 כנפיים, שבתוך כל אחת יש זרע אחד או‬ ‫יותר. יחידת התפוצה היא כנף אחת עם הזרעים שבתוכה. בדופן‬ ‫הפרי יש מלח בישול, וכן עוד חומר מעכב־נביטה, מסיס במים גם‬ ‫הוא ( 29 ). חומרים אלה מעכבים את הנביטה עד שהם נשטפים‬ ‫בכמות גשם גדולה, שתרווה את הקרקע במידה שתספיק‬ ‫להתבססות הנבטים.‬ ‫איור 03. מפת תפוצה של ז ו גן ה שי ח‬ ‫96‬
    • ‫איור 13. ז ו ג ן ה ש י ח . מימין מראה ענף בחורף׳, משמאל ענף בקיץ‬ ‫למטה בבית־גידולו הטיפוסי‬ ‫07‬ ‫איור 23. מפת תפוצה של מ תנן ש עי ר‬
    • ‫מ תנן שעיר‬ ‫‪.Thymeiaea hirsuta (L.) Endl‬‬ ‫מתנן (‪shaggy sparrow-wort) mctnan‬‬ ‫משפחת המתנניים ‪THYMELAEACEAE‬‬ ‫ה ש ם : שם הסוג בלטינית נגזר מיוונית ובא לציין את דמיון‬ ‫העלים לאלו של ק ו ר נ י ת — ‪thyme‬׳, בעברית קרוי הצמח בשמו‬ ‫הערבי. הראובני הציע לקרוא לצמח "יתרן", על שם היתרים‬ ‫(חבלים) ששוזרים ממנו, והנזכרים לדעתו בפרשת שמשון ודלילה‬ ‫שם זה לא התקבל, במגדיר לצמחי א״י ובפלורה, ונכנה אותו כאן‬ ‫בהתאם לאחרונים. שם המין בעברית ובלטינית מציין את שעירות‬ ‫צדו העליון של העלה, הצמוד אל הגבעול.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : יס־תיכוני — סהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 23 ) : ה מ ת נ ן גדל באופן פזור‬ ‫בקרקעות שונים בתחום המשקעים 081— 003 מ"מ, כלומר בבתות‬ ‫הספר ובצומח הערבות השכן להן. זהו כנראה תחום האופטימום‬ ‫של הצמח בארץ. כלפי תחומים שחונים, דרומה ומזרחה מתחום‬ ‫המשקעים הנזכר, מצטמצמת הופעת ה מ ת נ ן לבתי־גידול בהם יש‬ ‫פיצוי על פחיתת כמות המשקעים. כך מוצאים אותו בערוצים,‬ ‫בכיסי קרקע שבמשטחי סלע, למרגלותיהם ובקרקעות חוליות על‬ ‫לס, שמשטר המים בהן טוב מאשר בקרקעות לסיות. בערוצים הוא‬ ‫נדל בתחום העולה על 07 מ"מ בשני טיפוסי תשתית — בערוצים‬ ‫איור 33. מ תנן ש עי ר‬ ‫חצציים הוא מגיע לצפיפות נמוכה בלבד, אך בערוצים לסיים, שמי‬ ‫הזרימה מתפזרים בהם לרוחב העמק, צפיפותו גבוהה. באזורים‬ ‫גשומים גדל ה מ ת נ ן בקרקעות שמשטר המים בהן גרוע מזה‬ ‫שבקרקעות שבסביבה. כך הוא מאכלס קרקעות חוליות וכירכר‬ ‫פריך בעמק החוף ומחשופים של קירטון־חוורי בכרמל. בבתי־גידול‬ ‫דומים לאחרונים הוא גדל גם בדרום אירופה, למשל ביוון.‬ ‫איור 43, 53. מנשאים לכדי מים שזורים מקליפות הענפים של‬ ‫מ תנן שעיר‬
    • ‫צ מ י ח ה : לנבטי ה מ ת נ ן עלים גדולים וכחלחלים שאינם‬ ‫הדוקים לגבעול, והם שונים במראם מעלי הצמח הבוגר. נביטה‬ ‫המונית של ה מ ת נ ן מתרחשת אחת לכמה שנים, ובהיותו עמיד‬ ‫בפני רעיה הוא מתבסס במהרה. מבחינת הטיפוס הביולוגי ה מ ת נ ן‬ ‫הוא שיח, ועשוי להגיע לגובה של 2 מ' ויותר (איור 33 ). ענפיו‬ ‫החיצוניים מטילים צל על הענפים הפנימיים, ואלה מתים במשך‬ ‫הזמן. הפריחה נמשכת על פני חלק ניכר של השנה. יש שיחים‬ ‫הנושאים רק פרחים זכריים ואחרים רק נקביים, כלומר זהו צמח‬ ‫דו־ביתי.‬ ‫ש י מ ו ש : אפשר לשזור חבלים חזקים מהסיבים הנמצאים‬ ‫בקליפת הענפים (איור 43, 53 ). יש להיזהר לא להכניס את הסיבים‬ ‫לפה במהלך השזירה — הצמח מכיל חומרים חריפים, המרחיקים‬ ‫ממנו אף את העזים החמסניות.‬ ‫נו אי ת קו צני ת‬ ‫‪.Noaea mucronata (Forssk.) Aseh & Schweinf‬‬ ‫ציר (קרי סירר) (‪thorny sattwort) sirr‬‬ ‫משפחת הסלקיים ‪CHENOPODIACEAE‬‬ ‫ה ש ם : הצמח קרוי של שמו של הבוטנאי הצרפתי נואה ‪ Noe‬שחי‬ ‫בתחילת המאה ה־ 91 וחקר את משפחת השפתניים בצפון־מערב‬ ‫אפריקה ובאיים הקנריים. חוקר צרפתי בן תקופתו ( ‪) Moquin‬‬ ‫שעיבד את משפחת הסלקיים כיבד את זכרו של נואה בקראו את‬ ‫הסוג על שמו.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : מערב אירנו־טורני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 63 ) : ה נ ו א י ת גדלה באופן פזור‬ ‫ושולטת בטיפוסי קרקע שונים בסביבת ב אר־ שבע ומשמר הנגב.‬ ‫ברוב השטחים ש ל ע נ ת ה מ ד ב ר שולטת בהם באופן פזור מלווה‬ ‫אותה ה נ ו א י ת — אלה הם שטחי האופטימום של ה נ ו א י ת . על פי‬ ‫תפוצתן אפשר להסיק כי ה נ ו א י ת עמידה ליובש פחות מאשר‬ ‫ה ל ע נ ה . בשטחים לא טרשיים ליד ערד, ש ה ל ע נ ה שלטת בהם, אין‬ ‫ה נ ו א י ת גדלה. ברמת התיה שבמרכז סיני גדלה ל ע נ ת ה מ ד ב ר‬ ‫כבר מרום 005 מ' אך ה נ ו א י ת מתלווה אליה רק מרום 0001 מי.‬ ‫בגיבל עגמה מצויה ה ל ע נ ה בתחום הרום 006— 0061 מ' ו ה נ ו א י ת‬ ‫רק בתחום 0541 — 0061 מי. בבתות הספר, בשטחים ששולטת בהם‬ ‫ס י ר ה ק ו צ נ י ת , יש הרבה פרטים של נ ו א י ת ללא נוכחות של‬ ‫ל ע נ ה . בשטח שמעל לאופטימום, חודרת ה נ ו א י ת מלבד לבתות‬ ‫הספר גם לשטחים קירטוניים בתוך החבל הים־תיכוני, כמו במצוק‬ ‫הקירטון שממערב לנתיב הל״ה. בסביבת חברון חודרת ה נ ו א י ת גם‬ ‫לשטחים שהיו מאוכלסים בעבר בחורש ים־תיכוני, אך לאחר‬ ‫השמדתו הוסרה התחרות ו ה נ ו א י ת יכולה לגדול גם במקום שהיו‬ ‫בו צמחים העשויים לדחוק אותה. באזורים שחונים מתחום‬ ‫האופטימום שלה אפשר למצוא את ה נ ו א י ת בכיסי קרקע‬ ‫27‬ ‫איור 63. מפת תפוצה של נו אי ת קו צ נ י ת‬
    • ‫שבמשטחי סלע, כמו למשל בסביבת עין קלט ובמקומות אחרים‬ ‫במדבר יהודה באותה רצועה אקלימית. הופעת ה נ ו א י ת בערוצים‬ ‫נדירה ביותר. בדומה ל ז ו ג ן ה ש י ח אין הנואית גדלה ב סלע‬ ‫מגמאתי, מטמורפי ובאבן החול של דרום סיני. סביר כי מגבלה זו‬ ‫קשורה במשטר ההזנה של ה נ ו א י ת , הדורשת גיר בתשתית‬ ‫לקיומה. בדרום סיני מכנים הבדווים בשם ציר (סירר) את ה ג פ ו ף‬ ‫ה קו צני.‬ ‫צ מ י ח ה : מחזור הצמיחה של ה נ ו א י ת דומה לזה של בני שיח‬ ‫רבים אחרים בנגב. בתחילת החורף מלבלבים ענפים מבסיס ענפי‬ ‫הצמיחה של השנה שעברה ועליהם עלים גליליים ארוכים (איור 73 ).‬ ‫לקראת הקיץ מצמיחים הענפים עלים קטנים יותר, ובחיק עלי‬ ‫החורף הגדולים יש קבוצות צפופות של עלי־ קיץ קטנים. עלי־החורף‬ ‫נושרים במהלך העונה. מהסעיפים העליונים של ענפי הצמיחה‬ ‫יוצאים ענפים המסתיימים בקוצים, ועליהם מתפתחים פרחים‬ ‫במשך הקיץ. הפרחים בעלי עטיף עשבוני, והם בולטים בזכות צבעם‬ ‫הסגול של עמודי העלי. הפצת חפירות ברוח חלה בתחילת החורף.‬ ‫יחידת התפוצה כוללת, מלבד הפרי החד־זרעי האופייני לסלקיים‬ ‫(שקיק), גם עלי־ע טיף שמגבם צמחו כנפיים.‬ ‫על השרשים המעוצים נמצאו בחודשים אוגוסט— אוקטובר‬ ‫צדדיים חודשים. ייתכן שהתפתחות זאת קשורה לעליית כמות‬ ‫הטללים והערפילים מאמצע הקיץ, והיא מחישה קליטת מים על ידי‬ ‫השרשים משכבות הקרקע העליונות. על כל פנים נמצא שלצמחים‬ ‫שהיו בדרגת חיוניות גבוהה היתה התפתחות חזקה של שורשונים.‬ ‫סיר ה קו צני ת‬ ‫איור 73. נ ו א י ת ק ו צ נ י ת בחורף. הענפים בבסיס ענף של השנה‬ ‫שעברה מלבלבים ועליהם עלים ארוכים. מחלקו העליון‬ ‫של הענף יצאו ענפים קוצניים שנשאו פרחים ופירות ועתה‬ ‫יבשו‬ ‫‪Sarcopoterium spinosum (L.) Spach‬‬ ‫נטש, בלן (‪prickiy shrubby burnet) natsh, biHan‬‬ ‫משפחת הוורדיים ‪ROSACEAE‬‬ ‫השם: הסוג ‪ Poterum‬שהיה מוכר בעבר כיחידה אחת, הופרד‬ ‫לאחרונה לסוגים אחדים. המין שלנו נמצא עתה בסוג נפרד ששמו‬ ‫מבטא את העובדה שלפרי יש ציפה ( ‪ — sarkos‬בשרני ביוונית) שלא‬ ‫כביתר המינים שהוכללו בעבר בסוג ‪ . Poterium‬כפי שנראה להלן‬ ‫אין ציפת הפרי בשרנית למעשה, אך חוקי הנומנקלטורה מחייבים‬ ‫אותנו להשתמש בשם זה. השם ‪ Poterium‬נגזר מיוונית, אך לא‬ ‫ברורה משמעותו בשפה זו. ייתכן כי השם התגלגל ליוונית מעברית,‬ ‫שלפי המשלים שבתנ״ך ברור, כי דימו בה את הפרי לסירי חרס‬ ‫קטנים בזכות צורתם וצבעם. קוצניותה של ה ס י ר ה אינה זקוקה‬ ‫לפירושים.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : מזרח ים־תיכוני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 83 ) : ה ס י ר ה נפוצה בכל החבל‬ ‫היס־תיכוני בארץ ויוצרת בתות בשלטונה בשטחים טרשיים בשוליו,‬ ‫37‬
    • ‫ובשטחים שבוראו בהם יערות וחירשים — גם בתוכו. משערים כי‬ ‫ה ס י ר ה היא מרכיב חשוב ביותר בצומח הקלימקס המקורי של‬ ‫בתות הספר, אולם בשטח שמתפתח בו חורש נעלמת ה ס י ר ה בגלל‬ ‫רגישותה לצל. לכן מותר להניח, שבית־גידולה הראשוני של‬ ‫ה ס י ר ה היה בתות הספר, ולאחר שהופר שיווי המשקל הטבעי‬ ‫ונהרסו החורשים במשך ארבעת אלפי השנים האחרונות, פלשה‬ ‫ה ס י ר ה לשטחים נרחבים בהרי יהודה, שומרון, הכרמל והגליל.‬ ‫ה ס י ר ה שולטת בבתות הספר בין האיזוהייטים של 003— 053 מ"מ‬ ‫בקרקעות טרשיות. בקרקעות חרסיתיות (גרומוסולים) היא גדלה‬ ‫בדלילות בעיקר במקומות בהם הקרקע אבנית. כשקרקעות עשירות‬ ‫בחרסית מתיבשות בקיץ, הן מתכווצות ונוצרים בהן סדקים‬ ‫עמוקים. ההסתדקות מביאה להתיבשות לעומק ניכר וההתכווצות‬ ‫— לקריעת שרשי הרב־שנתיים. כתוצאה מתנאי הקיום הקשים‬ ‫לנבטי הרב־שנתיים בשנות חייהם הראשונות נעדרים בני־שיח‬ ‫ועצים בקרקעות חרסיתיות גם בחלקים גשומים יותר בארץ. ברכסי‬ ‫דימונה, רכס רחמה, הרי חתירה ובסביבת הר רמון גדלה ה ס י ר ה‬ ‫בכיסי קרקע שבמשטחי סלע חלקים של חברות ה כ ת ל ה ה ח ר י פ ה‬ ‫ובערוצים שבאגן ההיקוות שלהם יש משטחי סלע כאלה. תפוצת‬ ‫זרעי ה ס י ר ה היא ברוח למרחקים קצרים ובזרמי מים של נחלים‬ ‫למרחקים גדולים. יחידת התפוצה היא פרי עם ציפה ספוגית‬ ‫וקליפה אטימה למים. אפשר להדגים תפוצה זאת באגם ירוחם,‬ ‫באגם שעל נחל בתרים ליד עומר ובאגמים מלאכותיים אחרים.‬ ‫ה ס י ר ה נבטה בשולי אגמים אלה בפסים המתאימים למפלסו של‬ ‫האגם בתאריך מסוים, בו הגיעו לשם הפירות עם הגלים שבמאגר‬ ‫המים. בניסוי פשוט אפשר לחקות את מעשה הגלים — להכניס‬ ‫פירות טריים לצלחת עם מים, ונענועה ייצור גלים שיסדרו את‬ ‫חפירות בשורה בשולי הצלחת. באגם ירוחם מקור הזרעים הוא‬ ‫הערוצים בכיסי הקרקע שברכס הסמוך. לאגם עומר, ש ה ס י ר ה‬ ‫אינה גדלה בגבעות הסמוכות לו, הגיעו יחידות התפוצה ממעלה‬ ‫נחל בתרים, מהלך 5—7 ק"מ, שם יש בתות ספר. אין כיום קשר‬ ‫ישיר בין מקומות גידולה בנגב לבין מקור זרעים בבתות הספר.‬ ‫אפשר להניח כי היא נותרה בבתי־גידול מתאימים במדבר כשריד‬ ‫מתקופה בה היו מפותחות במקומות אלה בתות הספר. בתות כאלה‬ ‫יכלו ללוות את החורשים של א ל ו ן מ צ ו י אשר גרגרי אבקה שלהם‬ ‫נמצאו בחפירות של אתרים פרהיסטוריים ברמת עבדת (על פי‬ ‫הורוביץ 09).‬ ‫צ מ י ח ה :מחזור הצמיחה של ה ס י ר ה כפי שתואר על ידי אורשן‬ ‫( 011 ), שונה במקצת מזה של כמפיט רגיל. באביב מצמיחים ניצנים‬ ‫שבבסיס הענפים ענפי צמיחה, שלרוב אינם מגיעים לפריחה בשנתם‬ ‫הראשונה. הם מסתיימים בענפים קוצניים, המתיבשים בקיץ.‬ ‫בחיקי עלי־החורף והאביב שעל ענפי הצמיחה יוצאים לקראת הקיץ‬ ‫עלי־קיץ קטנים. בבוא החורף השני צומחים ענפי צמיחה חדשים‬ ‫47‬
    • ‫מבסיס ענפי הצמיחה של השנה שעברה: הניצנים שבחלקם העליון‬ ‫מתפתחים לענפי פריחה. אלה ענפים קצרים, הנראים כשושנת‬ ‫עלים, והם נושאים באביב ובקיץ פרחים ופירות, ולקראת הקיץ‬ ‫מצמיחים גם עלי־קיץ קטנים. ענפי הפריחה מתפקדים כשנתיים,‬ ‫ועם התעבות הענפים מפסיק חלק מהם את פעילותו. הפרחים‬ ‫חד־מיניים ונישאים בתפרחות חד־מיניות או מעורבות על גבי אותו‬ ‫צמח. כך יש על כל צמח פרחים זכריים ופרחים נקביים נפרדים‬ ‫והצמח חד־ביתי. ההאבקה נעשית בעזרת הרוח. הפרי המתפתח‬ ‫משחלה תחתית דומה במבנהו לפרי התפוח אך ציפתו ספוגית ולא‬ ‫עסיסית וקליפתו אטימה למים. העובדה כי ענפי הצמיחה, היוצרים‬ ‫את השלד המעוצה, מלבלבים מבסיס הצמח — היא השומרת על‬ ‫צורה של בן שיח נמוך וסבוך ל ס י ר ה ה ק ו צ נ י ת .‬ ‫ש ל ה בי ת ק צ ר ת־ שיניי ם‬ ‫‪.Phtomis brachyodon (Boiss.) Zoh‬‬ ‫משפחת השפתניים ‪LABIATAE‬‬ ‫ה ש ם : השם המדעי של הסוג נגזר משם עממי יווני. השם העברי‬ ‫מציין את צבעם הצהוב כשלהבת של פרחיהם של רוב מיני הסוג‬ ‫בארץ. שם המין מציין את שיני הגביע, הקצרות בהשוואה לאורכן‬ ‫במינים קרובים.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : מערב אירנו־טורני, אנדמי לארץ ישראל.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 93 ) : צמח אנדמי לבתות הספר‬ ‫הים־תיכוניות משני עברי הירדן. פרטים בודדים גדלים בכיסי קרקע‬ ‫ובסדקים בסלעים שבמדבר יהודה ובנגב הצפוני. משערים שבמדבר‬ ‫הם שרידים לתקופה שהאקלים של בתות הספר שרר בה גם שם.‬ ‫היא מגיעה לשלטון בתחום השחון יחסית של בתות הספר, כלומר‬ ‫בחלק המזרחי והדרומי של הרצועה, בתחום שיורדים בו כ־ 052 מ"מ‬ ‫גשם. ה ש ל ה ב י ת גדלה כמלווה נאמן של ה ס י ר ה ה ק ו צ נ י ת‬ ‫בבתות הספר. במדבר שומרון היא שולטת ביחד עם מ ל ח י ת‬ ‫אש ו נ ח בסלעי קירטון קשים בסביבת סרטבא. מדרום ללהב, כלפי‬ ‫באר־שבע, בקרבת האיזוהייט של 002 מ"מ, מצטמצמת הופעתה‬ ‫למפנים צפוניים, לערוצים ולדרגשי סלע — מקומות שיש בהם‬ ‫העשרה יחסית של מים.‬ ‫צ מ י ח ה : ה ש ל ה ב י ת עוברת את הקיץ עם קבוצת עלים‬ ‫צמירים, המכוסים שערות כוכביות. עובי שכבת השערות מכל צד‬ ‫של העלה גדול פי 1 —2 מעובי השכבה המטמיעה הירוקה. כסות‬ ‫השערות צפופה ואין רואים דרכה את העורקים שבעלה. באמצע‬ ‫החורף מתחילה ה ש ל ה ב י ת ללבלב ומצמיחה ענפים ארוכים‬ ‫בהמשך לענפים הקצרים שהיו מכוסים עלי־קיץ. במארס— אפריל‬ ‫יוצאים הפרחים הצהובים מחיקי העלים העליונים של ענפים‬ ‫ארוכים אלה. הענפים הארוכים מכוסים עד לעונת הפריחה‬ ‫57‬
    • ‫בעלי־חורף, הגדולים מעלי־הקיץ ופחות שעירים מהם. בעלייהחורף‬ ‫רואים בבירור את העורקים מבעד לכסות השערות (איור 12 ). מחיק‬ ‫עלי־החורף מתחילים להתפתח בעונת הפריחה ענפים קצרים עם‬ ‫עלי־קיץ, המהווים את עלוות הקיץ לאחר שעלייהחורף וכל הענפים‬ ‫שנשאו פרחים מתיבשים. יחידת התפוצה היא גביע פורה עם אחת‬ ‫עד ארבע אגוזיות, ובראשו כותרת יבשה שלא נשרה לאחר הפריחה.‬ ‫קזוח ע קו ם‬ ‫‪.Pituranthos tortuosus (Desf.) Benth‬‬ ‫זגוח, גזוח ‪zaguh, gazuh‬‬ ‫משפחת הסוככים ‪UMBELHFERAE‬‬ ‫ה ש ם י השם בעברית נגזר משמו הבדווי של הצמח! שם המין —‬ ‫תרגום שמו המדעי. השם המדעי של הסוג נגזר מיוונית ופירושו‬ ‫מעטה — ‪ pituronu‬פרח — ‪ .anthos‬למין הראשון שתואר בסוג על‬ ‫ידי ויויאני ב־ 2481, יש עלי מעטפת גדולים אשר שיוו לסוככונים‬ ‫צורת פרחים. השם ע ק ו ם ( ‪ ) tortuosus‬בא לבטא את דרך צמיחת‬ ‫הענפים במין זה.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : מזרח סהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 0 4 ) : ה ק ז ו ח ה ע ק ו ם שולט באופן‬ ‫פזור בשטחים קטנים באזור מעבר בין בתות הספר לצומח הערבות‬ ‫ממערב לבאר־שבע. אין הרבה חברות שהוא מהווה בחן מרכיב‬ ‫רב־כמות. פרטים בודדים מופיעים בעיקר בשטחים טרשיים או‬ ‫בערוצים בכל הר הנגב בשטח המסומן כאזור המינימום שלו. במרכז‬ ‫סיני הוא גדל בערוצים של מישורי חצץ צורני ויש מקומות לא רבים,‬ ‫שהוא מגיע בהם לשלטון בערוצים. בהרי דרום סיני הוא גדל בעיקר‬ ‫בסדקים של סלעי גרניט חלקים בהרים הגבוהים ביותר. ברום נמוך‬ ‫בהרי דרום סיני גדל ק ז ו ח ת ל ת ־ ק ר נ י י, מין זה אינו מגיע לשלטון‬ ‫בתחומים המוכרים לנו וגדל כמרכיב לא קבוע בצומח הערוצים של‬ ‫הר הנגב וסיני. נבחין בין שני מיני ה ק ז ו ח על פי ריחו החזק של‬ ‫ק ז ו ח ע ק ו ם , הנודף כאשר מועכים את חלקיו הירוקים, בעוד‬ ‫ש ל ק ז ו ח ת ל ת ־ ק ר נ י אין כמעט ריח. ענפי ה ק ז ו ח ה ע ק ו ם‬ ‫זיגזגיים ודקים ושל ק ז ו ח ת ל ת ־ ק ר נ י עבים יותר, ישרים וזקופים.‬ ‫צ מ י ח ה : לאחר הגשמים מצמיח ה ק ז ו ח ה ע ק ו ם ענפים‬ ‫ירוקים מניצנים שבבסיס ענפי הקיץ. לענפים הצעירים יש עלים‬ ‫בעלי נדן רחב העוטף את הגבעול ובעלי אונות גזורות. מספר‬ ‫האונות וממדיהן קטנים ככל שהעלה נמצא במקום גבוה יותר על‬ ‫הגבעול. לעלים היוצאים לקראת הקיץ אין כמעט טרף ונדניהם‬ ‫הירוקים מתיבשים בקיץ. במשך רוב השנה משמשים הגבעולים‬ ‫הירוקים בתפקידי ההטמעה, כמתואר ב ר ו ת ם ה מ ד ב ר . הענפים‬ ‫שהחלו צמיחתם בחורף מסתעפים לקראת הקיץ ונושאים תפרחות‬ ‫בקצות הסעיפים. אפשר למצוא פרחים של ה ק ז ו ח ברוב עונות‬ ‫67‬ ‫איור 04. מפת תפוצה של קזו ח ע קו ם‬
    • ‫השנה, אך גלי הפריחה העיקריים הם בתחילת הקיץ, וכן בסופו,‬ ‫סמוך לפריחת ה ח צ ב .‬ ‫ש י מ ו ש י ם : אפשר לאכול את ע ל י ה ק ז ו ח ה ע ק ו ם הצעירים —‬ ‫טעמם מזכיר טעמו של הכרפס (סלרי). אפשר להכין מרק שטעמו‬ ‫העיקרי יתקבל מענפים צעירים או עלים של ה ק ז ו ח . יש בדווים‬ ‫שקוראים למשקה שהם מכינים מהצמח "תה" ושותים אותו‬ ‫בתוספת סוכר.‬ ‫צ מ חי ם ש ל ק ר ק עו ת ל סיו ת‬ ‫י פ רו ק ת ל ת־ כ נ פ י‬ ‫‪Anabasis syriaca Hjin‬‬ ‫עדיו '‪athu‬‬ ‫משפחת הסלקיים ‪CHENOPODIACEAE‬‬ ‫ה ש ם : רק שלושה מבין חמשת עלי העטיף מצמיחים כנפיים‬ ‫גדולות, וכך יחידת התפוצה היא "תלת כנפית". במגדיר לצמחי ארץ‬ ‫ישראל ( 4 ) מצוין שמו המדעי של הצמח כ־ . ‪Anabasis hau‬‬ ‫. ‪ ,$sknechtii Bge‬אך התברר כי אין לכלול במין זה את היפרוק‬ ‫שאצלנו, וזה תואר על ידי אילין (‪ ) Hjin‬ב־ 0691 כמין נפרד וכך הוא‬ ‫רשום בפלורה ( 521 ).‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : מערבי ס־ תיכוני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 14 ) : ה י פ ר ו ק ה ת ל ת ־ כ נ פ י שולט‬ ‫באופן פזור בסרוזיום־לסי בעמקים ובנוף בתרונות של אדמת לס‬ ‫בתחום המשקעים של 051 —052 מ"מ ברום של 002 — 006 מ' בנגב‬ ‫הצפוני ובקרבת הקו שווה־הגשם של 001 מ"מ בהר הנגב המרכזי‬ ‫ברום של 007 —0001 מי. יש מקומות שהוא גדל בהם בקרקעות‬ ‫עשירות בחנקן ולאו דווקא בקרקעות לסיות, כגון בכתמים של‬ ‫חניוני עזים בהר הנגב ובתלים עתיקים הבנויים על קירטון בהרי‬ ‫כחל וענים מערבית לערד. ייתכן שהמשותף לשני בתי־הגידול הללו‬ ‫הוא ריכוז גבוה של מלחים בבית השרשים, ואז יש ל י פ ר ו ק‬ ‫ה ת ל ת י כ נ פ י יתרון ביולוגי על מינים אחרים (ראה עמי 111 ).‬ ‫הופעת ה י פ ר ו ק בשטחים חרושים בין באר־שבע לערד ולדימונה‬ ‫מראה על קשיי עקירתו במחרשת המסמר או דיסקוס, המשמשים‬ ‫לתיחוח האדמה לפני זריעת תבואות החורף בחקלאות הבדווית.‬ ‫עובדה זאת עדיין לא הופכת את הצמח לעשב רע הקשור לשדה‬ ‫מעובד! למעשה אפשר לומר שהגידול החקלאי חודר לשטח של‬ ‫ה י פ ר ו ק ה ת ל ת ־ כ נ פ י ולא האחרון חודר לשדה. יש שטחים‬ ‫נרחבים בהר הנגב המרכזי ש ה י פ ר ו ק שולט בהם, שאינם מעובדים‬ ‫ולא היו מעובדים במשך דורות רבים. כלפי אזורים גשומים בצפון‬ ‫הנגב מצטמצמת הופעת ה י פ ר ו ק ונפסקת באופן חד פחות או יותר.‬ ‫77‬
    • ‫ייתכן כי הדבר קשור בשינויים חדים במליחות הקרקע באזורי מעבר‬ ‫אקלימיים אלה. כלפי תחומים שחונים מצטמצמת הופעתו‬ ‫למדרגות מוגבהות מעל לנחלים, הנהנות לעתים מחצפות הנחל,‬ ‫למשל בקטעים רבים של ואדי אל עריש בתחומי גיבל א תיה במרכז‬ ‫סיני. הופעת הצמח בערוצים נדירה׳, הוא לא גדל כלל בדרום סיני,‬ ‫בסלע מגמאתי, מטמורפי ובאבן־חול.‬ ‫צ מ י ח ה : ענפי הצמח יבשים בחורף בחלקיהם העליונים.‬ ‫בבסיסי הענפים יש ניצני התחדשות המתחילים ללבלב באביב‬ ‫המוקדם. הענפים הצומחים מניצנים אלה זקופים, פרקיהם ארוכים‬ ‫והם מסתעפים בקצותיהם באמצע הקיץ (איור 24). פרקי הסעיפים‬ ‫קצרים ובחיק קשקשיהם יש פרחים, הנפתחים בחודשים אוגוסט —‬ ‫ספטמבר. באוקטובר נפוצים הפירות ולאחר מכן מתיבשים רוב‬ ‫הענפים ומשחימים. קליפת הענפים נשארת ירוקה במין זה במשך‬ ‫כל עונת הקיץ היבשה בה הצמח בפעילות, ומתיבשת לקראת‬ ‫החורף. בשנים שחונות הוא עשוי לצמוח מעט, לא לפרוח ולצמצם‬ ‫את השטח המאדה מים באופן הדרגתי. צמיחתו בעונה השחונה‬ ‫מתאפשרת בזכות כושרו לנצל מי־קרקע מלוחים, המצויים בשכבות‬ ‫עמוקות יותר משכבות הקרקע שנוצלו על ידי החד־שנתיים. אין עוד‬ ‫הרבה צמחים רב־שנתיים היכולים לעמוד בתחרות עם הי פ ר ו ק‬ ‫במקומות שהוא מנצל בהם את המים גם בקיץ באופן אופטימלי,‬ ‫והוא כמעט ואינו מלווה בבני־שיח אחרים במקומות שהוא שולט‬ ‫בהם.‬ ‫ח מד ת ה מדבר‬ ‫איור 24. י פ ר ו ק ת ל ת ־ כ נ פ י בתחילת הקיץ. מבסיסו של ענף‬ ‫שנשא פרחים בקיץ שעבר הסתעפו הענפים הצדדיים‬ ‫שסעיפיהם העליונים נושאים פרחים בקיץ זה‬ ‫87‬ ‫‪,Hammada scoparia (Pome]) Hjin‬‬ ‫חדאד ‪hidad‬‬ ‫משפחת הסלקיים ‪CHENOPODIACEAE‬‬ ‫ה ש ם : צמח זה היה קרוי במגדיר לצמחי א״י בשם פ ר ק ר ק‬ ‫ה מ ד ב ר . ‪ .Haioxyton articulatum (Cav.) Bge‬מעיון בפלורה ( 521 )‬ ‫עמי 461 אנו לומדים שהחוקר בונגה ‪( Bunge‬בקיצור .‪ ) Bge‬הכניס‬ ‫^ 4971) ‪ ) CavaniHes‬קרא‬ ‫לסוג פרקרק־וז01 ^ ) [ ^ ! את מה‬ ‫‪ .Saisoia articuiata‬מאחר ופורסקאל . 5771) ‪ ) Forssk‬כינה לפניו‬ ‫בשם זה את י פ ר ו ק ה מ ד ב ר אסור היה ^ . ‪ Cav‬לכנות בשם זה את‬ ‫הצמח שלנו. פומל ( 5781) ‪ ) Pome‬שעבד בצפון אפריקה כינה את‬ ‫הצמח בשם ‪ .Haioxyton scoparium‬אילין ‪ ,Hjin‬שחילק את הסוג‬ ‫פ ר ק ר ק לשניים על יסוד מבנה הפרח, כינהו בשמו הנוכחי. לא כל‬ ‫הפלורות העוסקות בצמחיית המזרח התיכון קיבלו את דעתו של‬ ‫אילין׳, יש הממשיכים לקרוא לסוג כולו ‪ Hatoxylon‬ויש הקוראים לו‬ ‫‪.Arthrophytum‬‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : מערב אירנו־טורני — סהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 34 ) : החמדה גדלה באופן פזור בהר‬ ‫הנגב, בהרים שמדרום למעבר המתלה וברמת התיה; בשאר התחום‬ ‫המסומן ב מפה אפשר למצאה בערוצים. בסביבת נחל סכר והר צבוע‬ ‫אפשר למצאה בבתי־גידול שונים: קרקעות לסיות, מדרונות אבניים‬
    • ‫מ קו ר־ ה ח סי ד ה ה ש עיר‬ ‫‪.Erodium hirtum Wittd‬‬ ‫תמייר, בלבס (‪hairy herons bit)) tumeir, bitbis‬‬ ‫משפחת הגרניים ‪GERAN!ACEAE‬‬ ‫ה ש ם : העלי של כל פרח דומה עם הבשלת הזרעים לראש חסידה‬ ‫(השחלה) עם מ קור(ע מוד מרכזי המתפתח ממצעית הפרח). ביוונית‬ ‫‪ — erodios‬חסידה, ‪ — hirtum‬שעיר.‬ ‫כ ו ר ו טי פ : סהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 4 4 ) : המין גדל ברוב אזורי המדבר,‬ ‫בנגב, במדבר יהודה ובסיני, בשטחים טרשיים ואבניים, בקרקעות‬ ‫לסיות, בערוצי נחלים שזרימת המים בהם מתונה, אך לא בחולות‬ ‫ולא במלחות. תחום המשקעים שהוא גדל בו רחב ביותר, מ־ 03 ועד‬ ‫003 מ"מ אך לא בכל מקום מידת הצלחתו זהה. צפיפות הפרטים‬ ‫הגדולה ביותר קיימת בהר הנגב הצפוני והמרכזי באדמות לסיות‬ ‫שבעמקים או בראש רמות. בתחום זה גדל הצמח בכמות רבה גם‬ ‫במדרונות ההרים.‬ ‫צ מ י ח ה : בצמחים בני יותר משנה מתחיל לבלוב העלים בפני‬ ‫הקרקע לאחר רדת הגשמים הראשונים. בשנה גשומה מפתחים‬ ‫הצמחים נוף מסועף ושפע פרחים באביב. הכתמים הכהים שבבסיס‬ ‫כל אחד מעלי הכותרת מצטרפים לדגם צבעים המושך את החרקים‬ ‫המאביקים אל האבקנים ועמודי העלי שבמרכז הפרח (איור 54 ).‬ ‫השחלה בנויה חמישה עלי־ש חל ה ובהבשיל הזרעים נפרד הפרי‬ ‫לחמש פרודות, שהן יחידות התפוצה (איור 64). בכל יחידת תפוצה‬ ‫יש זרע אחד, העטוף בדופן השחלה השעירה והמחודדת בקצה, וכן‬ ‫מקור דמוי נוצה, שחלקו הקרוב לזרע מסתלסל בהתיבשו ונפתח‬ ‫בהירטבו. לאחר שהזרעים מגיעים לדרגת הבשלה מתאימה מתיבש‬ ‫המקור, וחמש יחידות התפוצה ניתקות ממצעית הפרח המאורכת,‬ ‫ונשארות מחוברות בצורה רופפת בקצוותיהן העליונות. רוחות‬ ‫חזקות מנתקות אותן מצמח האם והן עפות ברוח למרחק התלוי‬ ‫בעצמת הרוחות באותו זמן. הזרעים "מתברגים" תוך ימים אחדים‬ ‫לתוך האדמה באמצעות תנועות הסיבוב של המקור, הנגרמות על‬ ‫ידי שינויי הלחות באויר. הסיבים בחלק המסתלסל של מקוריהזרע‬ ‫מאורגנים כך, שתפיחתם בהרטבה והתכווצותם בהתיבשות מביאה‬ ‫לתנועת הפיתול. המקור כפוף מעל חלקו המסולסל והתנועה היא‬ ‫של החלק הישר והארוך של המקור. בהיתקל חלק זה במכשול‬ ‫כלשהו עוברת התנועה הסיבובית לחלק המסולסל עצמו וממנו‬ ‫לזרע המחודד שבקצהו, וזה "מתברג" לתוך האדמה. אותם הזרעים‬ ‫שניצלו מהנמלים (האוספות מהם בחריצות רבה), נובטים עם בוא‬ ‫גשמי החורף ומפתחים בשנה הראשונה פקעת אוגרת מזון על‬ ‫השורש השיפודי. בקיץ מתיבשת קבוצת העלים עד לחורף הבא.‬ ‫בשנים הבאות מסתעפת מערכת השרשים בכיוון אופקי ובקצות‬ ‫חלק מהם מתפתחות פקעות ריבוי שקליפתן אדומה־חומה. צבע‬ ‫97‬
    • ‫של צור, מדרונות גירניים ומחשופים של חוור. בין ירוחם לניצנה‬ ‫שולט הצמח בעיקר בקרקעות לסיות, ואז הוא מלווה במינים‬ ‫מעטים בלבד של בני־שיח אחרים בהשוואה לבתי־גידול שכנים.‬ ‫בקרקעות הלס מנצלים צמחי ה ח מ ד ה בקיץ מים, המצויים בעומק‬ ‫העולה על עומק ניצולם על ידי צמחים חד־שנתיים. מים אלה‬ ‫מלוחים יחסית, עקב הדחת מלחים לעומק בתהליכי יצירת הקרקע‬ ‫במדבר. מלבד ח מ ד ת ה מ ד ב ר בתחום אקלימי זה ו י פ ר ו ק‬ ‫ת ל ת ־ כ נ פ י בשטחים לחים יותר אין הרבה בני־ שיח שיכולים‬ ‫להצליח להתפתח בקרקעות הלס. יתרון זה שיש ל ח מד ה בעמידות‬ ‫בפני מליחות הקרקע בקיץ עומד לה כנראה גם בקרקעות טרשיות‬ ‫במקומות שונים. ייתכן שגבול הופעתה החד כלפי צפון קשור‬ ‫בירידת כושר התחרות שלה בקרקעות ללא שכבה מלוחה בעומק‬ ‫מסוים. כך כנראה המצב גם בקרקעות חוליות.‬ ‫ח מ ד ת ה מ ד ב ר גדלה בנגב בעיקר בתחום שגדלים בו גם ז ו ג ן‬ ‫ה ש י ח ו ל ע נ ת ה מ ד ב ר . ג ם ב ר מ ת ה ת י ה ובהרים שמדרום למעבר‬ ‫המתלה היא שולטת בשטחים טרשיים בתחום דומה. ח מ ד ת‬ ‫ה מ ד ב ר כמו י פ ר ו ק ת ל ת ־ כ נ פ י , גדלה במקומות רבים שיש בהם‬ ‫ריכוז גבוה יחסית של מלחים חנקניים בקרקע — בסביבת עבדת,‬ ‫ניצנה ומקומות יישוב קטנים יותר. בתחומי הנגב קשה למצוא את‬ ‫ח מ ד ת ה מ ד ב ר בערוצים, כפי שהיא גדלה בסיני. במרכז סיני‬ ‫שולט הצמח בערוצים מסדרים שונים במישורים של חצץ צורני,‬ ‫המתפתחים על סלעים של צור וקירטון מגיל אאוקן בעיקר.‬ ‫בתשתית הערוצים יש חומר לסי, ואחד המלווים האופייניים של‬ ‫ה ח מ ד ה שם הוא ל ע נ ת ה מ ד ב ר . ה ח מ ד ה גדלה גם בפשטי‬ ‫הצפה של נחלים גדולים, בוואדי אל עריש ובסעיפיו ואדי ברוך וואדי‬ ‫קוריה. במקומות אלה דומה משטר המים לזה של ערוצים מסדר‬ ‫נמוך במישור החצץ.‬ ‫צ מ י ח ה : ענפי הצמיחה מתחילים להתארך באביב, ובחודשים‬ ‫יולי ואוגוסט יוצאים מחלקיהם העליונים ענפים קצרי פרקים,‬ ‫הפורחים ומבשילים פירות בסתיו. יחידות תפוצה, הכוללות עלי‬ ‫עטיף וכנפיים, מופצות ברוחות של תחילת החורף. לכנפי העטיף‬ ‫הצעירות יש גוון צהוב, קרם או ארגמן, כמתואר גם לגבי י פ ר ו ק‬ ‫ה מ ד ב ר . ענפים שנשאו פרחים ופירות מתיבשים ומשחירים במשך‬ ‫החורף, שהוא עונת הפעילות הנמוכה של הצמח. בשנים שחונות אין‬ ‫ה ח מ ד ה פורחת, צימוחה מועט והיא משירה פרקים.‬ ‫מערכת השרשים של החמדה מושפעת מטיב הקרקע, הקובע את‬ ‫עומק ההרטבה הממוצע בבית־הגידול ( 021 ). חדירת השרשים‬ ‫במישורי הלס היא עד לעומק של 02-03 ס"מ; בשפת ערוץ חצצי —‬ ‫עד לעומק העולה על 2 מי; בלס־חולי עשויים השרשים להגיע עד‬ ‫לעומק של 3 מי. בבתי־גידול טרשיים עוד לא נבדקה מערכת‬ ‫השרשים אך יש להניח כי היא וריאבילית ביותר ומשתנה בהתאם‬ ‫לטיב המסלע.‬ ‫08‬
    • ‫תוך הפקעת בשנתה הראשונה לבן ובמשך השנים היא מתעצה‬ ‫ומאדימה.‬ ‫ש י מ ו ש : הפקעות הצעירות שתו^ן לבן נאכלות טריות, והן‬ ‫עסיסיות ומתקתקות. פקעות שתוכן ורוד או אדום — מרירות. גם‬ ‫הדרבנים מנצלים את פקעות מ ק ו ר ־ ה ח ס י ד ה ה ש ע י ר וחופרים‬ ‫לחפשן כמקור מזון ונוזלים בקיץ.‬ ‫איור 54. פרח ש ל מ ק ו ר ־ ה ח ס י ד ה ה ש ע י ר ; הבדלי הגוון מושכים‬ ‫את הדבורים אל מרכז הפרח‬ ‫איור 64. יחידת תפוצה של מ ק ו ר ־ ה ח ס י ד ה ה ש ע י ר עם נוצה‬ ‫המסייעת לתפוצה ברוח‬ ‫18‬
    • ‫צ מ חי ם ש ל קי ר טון ו חוו ר‬ ‫אוכ ם מד ברי‬ ‫—‬ ‫28‬ ‫‪.Suaeda asphaltica (Boiss.) Boiss‬‬ ‫סוויידא ‪sweida‬‬ ‫משפחת הסלקיים ‪CHENOPOD!ACEAE‬‬ ‫ה ש ם : שמו המדעי של הסוג ניתן ע״י פורסקאל ( 5771 ), שישב‬ ‫במצרים, ע ל־ פי שמו העממי הערבי שפירושו: השחור (אסוודישחור).‬ ‫גם פירוש השם א ו כ ם הוא שחור. הצמח משחיר כאשר עליו‬ ‫מתיבשים לפני נשירתם. שם המין בלטינית. ‪ asphattica‬ניתן ע״י‬ ‫בואסיה ( 3581 ) שעבר שנים אחדות לפני כן בארץ ואסף את הצמח‬ ‫בקצהו הצפוני של ים־המלח, שהיה קרוי באותה תקופה יכרהחימר‬ ‫‪ . Mare Asphaltitis‬שם המין בעברית מתאים יותר לתפוצת‬ ‫הצמח, הגדל במדבר־יהודה ובנגב ופחות בסביבת יכרהמלח.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : סהרו־ערבי, אנדמי לארץ ישראל משני צדי הירדן.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 7 4 ) : ה א ו כ ם מאכלס לרוב מדרונות‬ ‫תלולים של קירטון, חוור ופוספט. בתחומי ישראל מצטמצמת‬ ‫הופעתו לתחומים שכמות המשקעים בהם היא 07— 001 מ"מ. בצפון‬ ‫מדבר יהודה הוא שולט באופן פזור בתחום הרום שבין 051 מ'‬ ‫מתחת לפני הים לבין 051 מ' מעל פני הים. ככל שמדרימים אפשר‬ ‫למצאו ברום גבוה יותר, וכך הוא מצוי בנחל חוורים ליד שדה בוקר‬ ‫ברום 005— 006 מי. במזרחו של תחום הופעת ה א ו כ ם בארץ‬ ‫ומדרום לעין־גדי הוא גדל במפנים צפוניים או בערוצים; במרכז‬ ‫התחום, מצפון לעיו־גדי, הוא גדל בכל המפנים; ובחלקו המערבי‬ ‫של התחום הוא גדל במפנים מזרחיים ודרומיים. מכאן שהתחום‬ ‫האופטימלי לגידולו הוא קירטון בצפון מדבר יהודה.‬ ‫צ מ י ח ה : בקיץ עומד הצמח בשלכת. לאחר רדת הגשמים‬ ‫מלבלבים ענפים היוצאים בחלקם התחתון של ענפים שצמחו בשנה‬ ‫שעברה. על הענפים עלים בשרניים עסיסיים הנושאים בחיקיהם‬ ‫פרחים. בחיק כל עלה פרחים אחדים, שעוקציהם מאוחים עם‬ ‫הפטוטרת ועל כן הם נראים כיושבים על הפטוטרת. בתחילת הקיץ‬ ‫מופצים הפירות, המלווים בעלי־עטיף. העלים מתיבשים במשך‬ ‫הקיץ ומשחירים תוך כדי כך. כך בולטים השיחים למרחק רב כשהם‬ ‫מנקדים בצבעם הכהה את הקרקעות הבהירות שהם גדלים עליהן‬ ‫(איור 84).‬
    • ‫איור 84. נוף טיפוסי לחברת או כ ם מ ד ב רי‬ ‫38‬
    • ‫ח מד ת הנג ב‬ ‫‪Hammada negevensus Itjin & Zohary‬‬ ‫סמור, סווידי חדד ‪samur, suweidy hadad‬‬ ‫משפחת הסלקיים ‪CHENOPODIACEAE‬‬ ‫ה ש ם : מין זה תואר על ידי מחבריו על פי צמחים שנאספו‬ ‫בסביבת עין עבדת והם כינוהו על שם הנגב. השם הערבי בנגב הוא‬ ‫סמור ומציין את צבעו הכהה (אסמר־כהה); כך מצוין צבעו הכהה‬ ‫גם בשמו שבסיני — סווידי חדד (אסווד־שחור). לגבי שם הסוג — ר'‬ ‫לעיל בדיון על ח מ ד ת ה מ ד ב ר .‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : מזרח סהרו־ערבי אנדמי לישראל וסיני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 9 4 ) : ח מ ד ת ה נ ג ב שולטת באופן‬ ‫פזור במורדות המצוקים של רמת עבדת, בצפון־מזרח מדבר יהודה‬ ‫וברמת העגמה בסיני. במקומות אלה בנויים המורדות התלולים‬ ‫סלעי אאוקן תחתון ותיכון. בתחומים שחונים יחסית — בבקעת‬ ‫צין, בסביבת באר מנוחה, למרגלות הר שגיא ולמרגלות מצוקי‬ ‫העגמה — גדל הצמח בערוצים (איור 05 ).‬ ‫צ מ י ח ה : בניגוד לשני מיני ה ח מ ד ה האחרים הגדלים בנגב יש‬ ‫למין זה עלים של ממש העשויים להגיע לאורך של 01 מ"מ וצורתם‬ ‫גלילית. הוא פורח, ככל מיני ה ח מ ד ה בסתיו, ומפזר את יחידות‬ ‫התפוצה המכונפות במשך החורף. באוכלוסיות של הר הנגב חסרות‬ ‫הכנפיים הצעירות צבע, בדרך כלל, אך באוכלוסיות של מרכז סיני‬ ‫הן עשירות בגוונים.‬ ‫.‬ ‫י י‬ ‫י‬ ‫׳*־-‬ ‫איור 05. ח מ ד ת ה נ ג ב בבקעת אורון ליד ערוץ‬ ‫48‬
    • ‫מ ל חי ת ק ש ק שני ת‬ ‫‪.Salsola tetrandra Forssk‬‬ ‫פירס ‪firs‬‬ ‫משפחת הסלקיים ‪CHENOPODIACEAE‬‬ ‫ה ש ם : שם הסוג בעברית ובלטינית מציין את תכונתו של הצמח‬ ‫לגדול בקרקעות מלוחות. שם המין בלטינית, ^ ^ א ר ב ע ,‬ ‫^ ^3 ־אבקנים, כי לרוב פרחי הצמח יש ארבעה אבקנים, בניגוד‬ ‫לרוב בני הסוג והמשפחה, להם חמישה אבקנים. בעברית מציין‬ ‫השם את העלים הקשקשיים.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : סהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 15 ) : ה מ ל ח י ת ה ק ש ק ש נ י ת‬ ‫שולטת באופן פזור בתחומים המקבלים בין 05 ל־ 001 מ"מ גשם‬ ‫בקירטון וחוור מגיל אאוקן, סנון, קנומן וטורון. היא גדלה ברום של‬ ‫053 (— ) מ' בסביבת ים־המלח׳, ברום של 003— 006 מ' בסביבת‬ ‫חתרורים, נחל אפעה, שדה בוקר והר שגיא; וברום של 0021 — 0061‬ ‫מ' בגיבל עגמה. בתחומים שחונים יותר היא שולטת בערוצים.‬ ‫בתצורת הלשון בסביבת י ס־ ה מל ח היא שולטת באופן פזור כאשר יש‬ ‫הרבה חלוקים בשכבות התצורה, ובערוצים — כאשר התשתית היא‬ ‫של חוור נקי. על פי יחסי השדה אפשר לראות ב מ ל ח י ת‬ ‫ק ש ק ש נ י ת את בן־השיח העמיד ביותר ליובש מבין הצמחים‬ ‫הנידונים כאן.‬ ‫צ מ י ח ה : העלים של ענפי הצמיחה ירוקים בקיץ ומכוסים‬ ‫שערות בצפיפות, אך הענפים אינם מתארכים בעונה זאת. בתחילת‬ ‫החורף מתחיל לבלוב מאמירי הצמיחה של ענפים אלה. בחלקיהם‬ ‫התחתונים יש ענפים קצרים, שאף עליהם יש עלים ירוקים בקיץ.‬ ‫ענפי הצמיחה ממשיכים להתארך באביב, ומן החלקים המרוחקים‬ ‫מאמירי הצמיחה מסתעפים ענפי פריחה קצרים. מחודש פברואר‬ ‫בבקעת י ס־ ה מל ח ועד חודש יוני בגיבל עגמה, נמשכת פריחה מחיקי‬ ‫העלים של ענפי הפריחה. הפרחים הם לרוב ארבעה־איבריים, בעלי‬ ‫ארבעה עלי עטיף וארבעה אבקנים. בשפך זהר נמצאו בחורף 9691‬ ‫על אותם ענפי צמיחה הן ענפי פריחה שנשאו פרחים ארבעה־ איב־‬ ‫ריים והן כאלה שנשאו פרחים חמישה־איבריים. החמישה־איבריים‬ ‫היו על ענפי פריחה שעברו במצב של אי צמיחה את קיץ 8691‬ ‫והארבעה־איבריים נוצרו בחורף 9691 ופרחו אז. על אותם שיחים,‬ ‫בשנת 0791 וב־ 4791 היו אך ורק פרחים ארבעה־איבריים. מכאן שיש‬ ‫השפעה אקלימית כלשהי על מבנה הפרח.‬ ‫כחודשיים לאחר תום הפריחה מתיבשים ענפי הפריחה שנשאו‬ ‫פרחים לכל אורכם. ענפי הפריחה שמעליהם, שבקצוותיהם עוד יש‬ ‫עלים ירוקים, נותרים כך גם בקיץ. חפירות נפוצים עם התפוררות‬ ‫הענפים היבשים, והם שונים בכך מרוב מיני ה מ ל ח י ת . יחידת‬ ‫התפוצה כוללת פירות עטופים בעלי־עטיף שאינם מכונפים ובשלוש‬ ‫חפיות, המבודדות את הפרי מהרטבה ונביטה על ידי גשמים‬ ‫58‬
    • ‫מועטים. בחפיות ובעלי־העטיף היבשים, שהיו בשרניים בעת שהיו‬ ‫ירוקים, יש ריכוז גבוה של מלחים, וסביר כי הם משפיעים על עיכוב‬ ‫הנביטה (ראה עמי 46).‬ ‫בצמחים בוגרים העלים קשקשיים ונגדיים. בנבטים וצמחים‬ ‫צעירים ביותר העלים מאורכים (עד 5 מ"מ אורך) ואינם נגדיים‬ ‫באופן מדויק. מידת הבשרניות של העלים וכן שעירותם הן תכונות‬ ‫המושפעות מטיב בית־הגידול. מזרעים של צמחים שגדלו בקרקע‬ ‫מלוחה בגיבל עגמה והיו שם בשרניים ושעירים ביותר, גודלו‬ ‫בעציצים בירושלים צמחים קרחים יחסית ולא כל כך בשרניים.‬ ‫עבודות רבות על צמחים בשרניים הראו כי מידת הבשרניות עולה‬ ‫עם עליית מליחות המצע ( 221 : עמי 942 ).‬ ‫צ מ חי חו ל‬ ‫מ ל ענן ה מ ט א ט אי ם‬ ‫‪Stipagrostis scoparia (Trin. & Rup.) De Winter‬‬ ‫סבט ( ‪trip)e awned grass) sabat‬‬ ‫משפחת הדגניים ‪GRAMINAE‬‬ ‫ה ש ם : הסוג קרוי על שם המלען שהזרע נפוץ בעזרתו. מלען זה‬ ‫מפוצל לשלושה סעיפים מנוצים שווים באורכם במין שלנו. צורת‬ ‫הצמח או שימוש מקומי, שמתארי הצמח הראשונים ( 2481 ) שמעו‬ ‫עליו, באו לידי ביטוי בשם המין " מ ט א ט א י ם ״ ־ ^ ^ ס ^ עד לשנת‬ ‫3691 כללו בסוג ‪ Aristida‬את כל המינים בעלי מלען המפוצל‬ ‫לשלושה: בשנה זאת קבע החוקר דה וינטר ‪ , De Winter‬שבדק את‬ ‫האנטומיה של הסוג שיש לפצלו לשני סוגים; באחד המלענים‬ ‫חלקים ( מ ל ע נ ן מ צ ו י , מ ל ע נ ן פ ע ו ט , מ ל ע נ ן א ר ו ך ) ובשני‬ ‫(‪ ) Stipagrostis‬אחד מסעיפי המלען או שלושתם מנוצים — בעלי‬ ‫שערות צדדיות. בסוג זה נכללים שאר המינים של ה מ ל ע נ ן‬ ‫( מ ל ע נ ן ה מ ט א ט אי ם, מ ל ע נ ן מנו צ ה, מ ל ע נ ן ק ה ה, מ ל ע נ ן‬ ‫י פ ה ־ ש ע ר ו מ ל ע נ ן ה ח ו ף ) . הסוג ‪ Stipagrostis‬תואר כבר ב־ 2381‬ ‫אך עד עבודתו של דה וינטר לא התחשבו בהפרדה זאת.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 25 ) : מ ל ע נ ן ה מ ט א ט א י ם שולט‬ ‫בתחום המצוין במפה כחולות נודדים, והוא מלווה בהם במעט‬ ‫צמחים חד־שנתיים. בשנים שיש בהן ימים גשומים אחדים רצופים,‬ ‫והחול אינו מתיבש במהירות ואינו נודד, נובט ה מ ל ע נ ן בכמות‬ ‫רבה ונבטיו מתבססים במהירות. כאשר גבעוליו מתכסים בחול הם‬ ‫מכים שרשים אדבנטיביים (שרשים שאינם יוצאים משרשים בוגרים‬ ‫אלא מאיברים אחרים של הצמח) מהמפרקים ומצמיחים ענפים‬ ‫חדשים מעל החול. כך אפשר לראות את צמחי ה מ ל ע נ ן כתלוליות‬ ‫חול, שענפים ירוקים מבצבצים מהן. במשך הזמן נחלשת תנועת‬ ‫68‬ ‫איור 25. מפת תפוצה של מ ל ע נ ן ה מ ט א ט אי ם‬
    • ‫החול בגלל הצטופפות צמחי ה מ ל ע נ ן , ואז נוצרים בשטח תנאים‬ ‫המאפשרים נביטה והתבססות של צמחי ה ל ע נ ה ה ח ד ־ ז ר ע י ת‬ ‫(ראה להלן). עם הפסקת תנועת החול לא מתכסים ענפי ה מ ל ע נ ן‬ ‫בחול חדש ואין יצירת שרשים אדבנטיביים כמתואר למעלה. אורך‬ ‫החיים של שרשי הדגניים ושל ענפיהם מוגבל, ובאין התפתחות‬ ‫שרשים חדשים מתים הענפים. בחולות נחל סכר ( 51 ק"מ דרומית‬ ‫לבאר־שבע) היה שטח ש מ ל ע נ ן ה מ ט א ט א י ם שולט בו עד 6 ־ 5691 ,‬ ‫אז ניטעו עצי אשל ממערב לשטח הנדון, עצמת הרוחות נחלשה‬ ‫בסביבת תלוליות ה מ ל ע נ ן ואתה גם תנועת החול. גושי ה מ ל ע נ ן‬ ‫מתו ברוב השטח ואת מקומם תפשו שיחי ה ל ע נ ה ה ח ד ־ ז ר ע י ת .‬ ‫בצפון סיני וברצועת עזה לא מגיעים לשלבים כאלה של ייצוב החול,‬ ‫כי תושבי האזור תולשים את צמחי ה מ ל ע נ ן ומשתמשים בהם‬ ‫להסקת תנורים לאפיית פיתות. אפשר לראות לעתים עגלות‬ ‫עמוסות צמחי מ ל ע נ ן , המובלות ממרחק של 01 ק"מ ויותר אל עבר‬ ‫אל עריש. תהליך זה מקטין את כסות הצומח ומאט את קצב ייצוב‬ ‫החול. אפשר לזהות מתצלומי לוויינים, וכמובן גם מהקרקע, את‬ ‫"הקו הירוק" בחולות חלוצה. ממזרח לו, בשטח שלתושבי סיני‬ ‫ורצועת עזה לא היתה כניסה, הצומח כהה וצפוף; ומעבר לקו דל‬ ‫הצומח והחולות בהירים ונודדים. במערב סיני היתה נדידת חולות‬ ‫רבה וצומח דל ביותר עד שהשטח נסגר לתנועת הבדווים והצומח‬ ‫כיסה את החולות. במקומות שהחול ממשיך לנדוד בהם שולט‬ ‫איור 35. מ ל ע נ ן ה מ ט א ט אי ם בחולות נודדים‬ ‫מ ל ע נ ן ה מ ט א ט א י ם גם במערב סיני.‬ ‫גם במקרה זה לא נוכל לציין על גבי המפה היכן הוא אזור‬ ‫האופטימום של ה מ ל ע נ ן . לא ברור אם יש בתחום האקלימי שלנו‬ ‫שטחים ש ה מ ל ע נ ן לא יידחק בהם אחרי ייצוב החול משטח שהוא‬ ‫שולט בו. סביר כי בתחום האקלימי שלנו חול נודד הוא בית־הגידול,‬ ‫שלתנאיו המיוחדים עמיד ה מ ל ע נ ן אך גם זקוק להם. בשטחים‬ ‫שהם מעל לאופטימום של ה מ ל ע נ ן — מסביבת אשקלון וצפונה,‬ ‫שולט י ד י ד ה ח ו ל ו ת ויש שם רק פרטים בודדים של מ ל ע נ ן‬ ‫ה מ ט א ט אי ם.‬ ‫צ מ י ח ה : כאשר גדל ה מ ל ע נ ן בתנאים של חול נודד ובכסות‬ ‫צומח נמוכה הוא ירוק כל השנה ולרוב אפשר למצוא עליו גם פריחה‬ ‫ברוב עונות השנה. עונת הפריחה העיקרית היא באביב, אך כשאין‬ ‫לצמח מחסור במים, בזכות צפיפות צומח נמוכה וחוסר תחרות על‬ ‫המים שבקרקע, נמשכים הצמיחה והפריחה ללא הפסקה. כאשר‬ ‫כסות הצומח צפופה יחסית מצטמצמת הצמיחה והפריחה של‬ ‫ה מ ל ע נ ן לעונת האביב.‬ ‫ל ענ ה ח ד־ ז ר ע י ת‬ ‫‪Artemisia monosperma Deiite‬‬ ‫עאדיר ' ‪aader‬‬ ‫משפחת המורכבים ‪COMPOStTAE‬‬ ‫ה ש ם : שם הסוג - ראה ל ע נ ת ה מ ד ב רי, שם המין ניתן על ידי‬ ‫רפנו דליל (‪ ,) Raffaneau Deiile‬שהיה הבוטנאי במשלחת המדעית‬ ‫של נפוליון במצרים בסוף המאה ה־ 81. בתיאורו מציין דליל כי בכל‬ ‫קרקפת של הצמח במין זה יש עשרה פרחים צינוריים אנדרוגיניים‬ ‫ושני פרחים נקביים, מהם רק אחד מבשיל זרעון. בקרקפות רבות‬ ‫אפשר למצוא גם שני זרעונים, אך עובדה זאת אינה משנה את השם‬ ‫שניתן לצמח בתיאורו הראשון.‬ ‫כו ר ו ט י פ : דו־אזורי סהרו־ערבי וים־תיכוני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 45 ) : ה ל ע נ ה ה ח ד ־ ז ר ע י ת גדלה‬ ‫בחולות, ובעיקר באלו הקרובים לים התיכון. קשה לחלק את תחום‬ ‫תפוצתה בקרבת הים התיכון לאופטימום ולמינימום כפי שחילקנו‬ ‫תחומיהם של מינים אחרים, כי בחולות משפיע גורם אקולוגי חשוב‬ ‫ביותר נוסף על משטר המים — תנועת החול. ל ע נ ה ח ד ־ ז ר ע י ת‬ ‫אינה מתבססת בחולות הנמצאים בתנועה חזקה. תופעה זאת אפשר‬ ‫להבין לאור התנאים המגבילים את נביטתה. לנביטת ה ל ע נ ה דרוש‬ ‫אור ( 89 ) ועל כן לא נמצא נבטים במקומות שיש בהם הצטברות‬ ‫גדולה של חול; זרעים חשופים כליל על פני החול מתיבשים‬ ‫במהירות לאחר רדת הגשם: רק כיסוי חול בעובי של 2 מ"מ,‬ ‫המעביר אור ומשמש בו בזמן כשכבת חיפוי המגינה מהתיבשות,‬ ‫מאפשר נביטה טובה ל ל ע נ ה . מכאן שהתנאים הטובים ביותר‬ ‫78‬
    • ‫לנביטת ה ל ע נ ה מתקיימים במקומות שתנועת החול בהם חלשה.‬ ‫תנאים אלה מתקיימים בקרבת צמחים אחרים, רגישים פחות‬ ‫לכיסוי בחול בשלבי חייהם הראשונים, כמו מ ל ע נ ן ה מ ט א ט א י ם‬ ‫בחולות הנגב וצפון סיני ו י ד י ד ה ח ו ל ו ת בחולות חוף השרון והנגב‬ ‫המערבי. לאחר ש ה ל ע נ ה נובטת, מתבססת ומשתלטת על השטח‬ ‫נחלשת תנועת החול. הקרקע מתעשרת באבק ובחרסיות המגיעים‬ ‫ברוח וברקבובית של הצמחים הגדלים בשטח. השינוי בקרקע גורם‬ ‫לכך שמשטר המים משתפר, והדגנים הרב־שנתיים נדחקים מהשטח.‬ ‫אפשר להתיחס אל מקומות ש ה ל ע נ ה ממשיכה לשלוט בהם שנים‬ ‫רבות, גם כשהחול אינו בתנועה, כאל אזור האופטימום שלה.‬ ‫באזור הלח יותר מהאופטימום מתפתחתימתחת לשיחי ה ל ע נ ה‬ ‫קרקע, אשר משטר המים בה טוב יותר מאשר היה בחול הנודד‬ ‫והמיוצב. חודרים לשטח מינים מזופיליים יותר מ ה ל ע נ ה , שלא‬ ‫גדלו במקום כשהחול נדד, והם דוחקים אותה מהשטח. מצב זה‬ ‫בולט במיוחד באזור השרון. בחולות של חבל רפיח קשה לעקוב אחר‬ ‫התהליך, כי תלישה וכריתה של שיחי ה ל ע נ ה נמשכים שם זה‬ ‫דורות רבים; הבדווים בונים בחבל רפיח סוכות משיחי ה ל ע נ ה‬ ‫ולצורך זה נכרתים שיחים רבים.‬ ‫באזור המינימום האקלימי שלה אין ל ל ע נ ה מתחרים רבים על‬ ‫מי הקרקע כל זמן שהחול נודד והצומח לא צפוף. עם התיצבות‬ ‫החול והצטופפות הצומח לאחר הפסקת תנועת החול דוחקים את‬ ‫ה ל ע נ ה צמחים העמידים ממנה ליובש. מערבית לקו רפידים (ביר‬ ‫גפגפה)— נ ח ל ים, נדחקת ה ל ע נ ה על ידי ק ו ר נ ו ל ק ה (שיח קוצני‬ ‫מהסלקיים) ו ח ב ל ב ל צ מ י ר . ככל שנרחיק מערבה לעבר תעלת‬ ‫סואץ, או דרומה מאל־עריש לעבר גיבל ליבני, מצטמצם תפקידה של‬ ‫ה ל ע נ ה ה ח ד ־ ז ר ע י ת בצומח החולות. אפשר למצוא ל ע נ ה‬ ‫בערוצים חוליים ושיחים בודדים גם עד נחיל שבמרכז סיני. בנגב יש‬ ‫שיחים בודדים בחולות מישור ימין, מכתש רמון, בקעת צניפים‬ ‫והערבה. יש גם שיחים בודדים בצדי דרכים חדשות ובמקרים רבים‬ ‫אלה שיחים שנבטו מזרעים שהובאו עם החול ששימש לסלילת‬ ‫הדרך.‬ ‫צ מ י ח ה : מהלך הצמיחה של ה ל ע נ ה ה ח ד ־ ז ר ע י ת דומה לזה‬ ‫של ל ע נ ת ה מ ד ב ר . המינים נבדלים כמובן בממדיהם, בצורת‬ ‫עליהם, בהעדר כסות צמר ב ל ע נ ה ח ד ־ ז ר ע י ת ובהתאמות‬ ‫אנטומיות של מערכת השרשים. החול ש ה ל ע נ ה ה ח ד ־ ז ר ע י ת‬ ‫גדלה בו הוא לרוב קרקע אחידה ואין כאן מנגנון של התפצלות‬ ‫גבעולים כפי שראינו ב ל ע נ ת ה מ ד ב ר הגדלה בטרשים. ל ל ע נ ה‬ ‫ח ד ־ ז ר ע י ת יש קליפת שורש היכולה להשתעם ולמנוע התיבשות‬ ‫שרשים שנחשפו. לעתים אפשר למצוא שרשים חשופים חיים באורך‬ ‫של מטר ויותר. ענפים שמתכסים בחול מכים שרשים אדבנטיביים‬ ‫וצומחים מעל החול. כך מותאמת ל ע נ ה ח ד ־ ז ר ע י ת לגדול‬ ‫בחולות נודדים ולהתגבר על כיסוי וחשיפה של שרשיה.‬ ‫88‬
    • ‫איור 55. מפת תפוצה של רו ת ם ה מ ד ב ר‬ ‫רו ת ם ה מ ד ב ר‬ ‫‪Retama raetam (Forssk.) Webb‬‬ ‫רתם (‪white broom) ratam‬‬ ‫משפחת הפרפרניים ‪PAPtLtONACEAE‬‬ ‫ה ש ם : ה ר ו ת ם נזכר פעמים רבות בתנ״ך ובתלמוד. שמו המדעי‬ ‫נגזר מהשם הערבי שלו שגם הוא לקוח מהשם העברי הקדום. לפי‬ ‫הראובני ( 83 ] מקור השם בתכונותיו של ה ר ו ת ם לעצור את‬ ‫החולות, לרתום אותם, כאשר הוא גדל בבתי־גידול חוליים.‬ ‫כו ר ו ט י פ : סהרו־ערבי עם חדירה לאזור הים־תיכוני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 55 ) : ה ר ו ת ם גדל באופן פזור‬ ‫בחולות הנגב, השרון וסיני, באבני חול בלויות ממזרח לכנרת‬ ‫ובמזרח השומרון, ובמדרונות טרשיים של קניונים במדבר יהודה‬ ‫ובשומרון. הוא גדל גם על גבעות בצפון סיני, שחול נודד מכסה בהן‬ ‫תשתית גירית בשכבה שעומקה מגיע עד 2 מטרים (איור 65 ). הוא‬ ‫גדל בערוצים ברוב השטחים המדבריים של מדבר יהודה, הנגב‬ ‫וסיני. יש שטחים רבים בתחום זה ש ה ר ו ת ם אינו גדל בהם כלל —‬ ‫למשל ברום נמוך במזרח סיני. ה ר ו ת ם נמצא באופטימום שלו‬ ‫מבחינת משטר המים בשטחים חוליים מסוימים בנגב הצפוני;‬ ‫במקומות אלה אין מינים שמדכאים אותו לאחר הפסקת התנועה‬ ‫של החול. בחולות של השרון ועמק עכו נדחק ה ר ו ת ם על ידי‬ ‫צמחים מזופיליים ממנו כאשר משתפר הרכב הקרקע (כמתואר לגבי‬ ‫ה ל ע נ ה ח ד ־ ז ר ע י ת ) . לכן תחום זה הוא מעל לאופטימום שלו‬ ‫מבחינת משטר המים. בוואדיות, שהם בית־גידולו העיקרי של‬ ‫ה ר ו ת ם בנגב ובסיני, יש אזורים שיש בהם תמותה של שיחים רבים‬ ‫לאחר שנות בצורת ממושכות, כגון בסביבת בקעת עובדה שבנגב‬ ‫הדרומי ובגיבל עגמה שבסיני. על כן בית־גידול זה הוא תחום‬ ‫המינימום של ה ר ו ת ם מבחינת משטר המים. אך יש בבתי־הגידול‬ ‫הערוציים גם מקומות ששיחי ה ר ו ת ם מתקיימים בהם גם בשנים‬ ‫שחונות. אלה הם קטעים שהערוץ עובר בהם על דרגשי סלע קשים.‬ ‫במקומות אלה מקבלים השיחים מי־נגר ממשטחי הסלע אף‬ ‫בממטרים חלשים, שאינם מביאים לזרימות בערוץ כולו.‬ ‫במדרונות הטרשיים של הקניונים ובחברת ה כ ת ל ה מקבלים‬ ‫שיחי ה ר ו ת ם אספקת מים סדירה וקבועה יותר מאשר בערוצים.‬ ‫בסדקי הסלעים מצטברות כמויות מים ניכרות בנגר עילי מהסלעים‬ ‫הקשים השכנים.‬ ‫צ מ י ח ה : ה ר ו ת ם עובר את עונת הקיץ כשענפיו ירוקים והם‬ ‫מתפקדים כעלים (ראה עמי 95 ). בתנאים שחונים משיר ה ר ו ת ם‬ ‫חלק מהענפים בסדר שאינו קבוע כמו בבני־שיח (למשל ל ע נ ת‬ ‫ה מ ד ב ר ) . לאחר רדת הגשמים מתפתחים על הענפים הבלתי‬ ‫מעוצים ניצני פריחה רבים וניצני צמיחה מועטים. סמוך לפריחה,‬ ‫שכמותה מושפעת מכמות המשקעים, מצמיחים ניצני הצמיחה‬ ‫ענפים חדשים בעלי עלים קשקשיים קטנטנים. הענפים מכוסים‬ ‫98‬
    • ‫בצעירותם בשערות מכסיפות ואלה נותרות מאוחר יותר רק‬ ‫בחריצים שבענפים. במהלך צמיחת הענפים נושרים העלים והצמח‬ ‫עובר את הקיץ בלי עלים.‬ ‫יחידת התפוצה של ה ר ו ת ם היא לרוב הפרי, שהוא תרמיל סגור‬ ‫ובו 1 - 3 זרעים. התרמילים נפוצים על ידי זרמי המים בערוצים,‬ ‫רוחות המגלגלות את התרמיל הכדורי, ובעלי־חיים האוכלים את‬ ‫הפרי ואינם מעכלים את הזרעים. על פי צבע הזרעים ותכונות‬ ‫נוספות הבחין זהרי ( 621 ) זנים אחדים של ר ו ת ם ה מ ד ב ר הגדלים‬ ‫בארץ.‬ ‫ש י מ ו ש : פרחי ה ר ו ת ם ופירותיו נאכלים על ידי העזים,‬ ‫ובתקופות מסוימות הן ניזונות בעיקר מ ה ר ו ת ם . אצל הבדווים‬ ‫בדרום סיני קיים איסור חמור לפגוע בצמח, בהיותו מקור חשוב‬ ‫למזון. ה ר ו ת ם ידוע בגחליו הטובים ונזכר כך בתנ״ך ובתלמוד ( 83 ).‬ ‫קל להצית אש בעזרת ענפיו הדקים היבשים, הנאספים למרגלות‬ ‫השיחים. בגיבל בודיה, בין נחיל לראס סודר, גדלים שיחי ה ר ו ת ם‬ ‫בצפיפות רבה, והבדווים מכינים מהם פחמים באופן מסחרי.‬ ‫איור 65. ר ו ת ם ה מ ד ב ר הגדל בצפון סיני באופן פזור על גבעות‬ ‫גיר המתכסות תדירות בחול‬ ‫09‬ ‫ח מד ת ה שי ח‬ ‫‪Hammada salicomica (Moq.) Hjin‬‬ ‫רימת' ‪rimth‬‬ ‫משפחת הסלקיים ‪CHENOPODiACEAE‬‬ ‫ה ש ם : כינוי המין בשם פ ר ק ר ק ה ש י ח בעבר או ח מ ד ת ה ש י ח‬ ‫כיום אינו בא לציין שצורתו יותר שיחנית מזו של שאר מיני‬ ‫ה ח מ ד ה , כשם ששמותיהם של שני המינים האחרים אינם מזכירים‬ ‫לנו תכונה מיוחדת שלהם. הצמח הזכיר ^‪ , Moquin‬שתיאר אותו‬ ‫לראשונה, את ה פ ר ק 1 ׳ ‪ ,Sa)icomia‬ומכאן השם המדעי של המין.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : מזרח סודני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 75 ) : ח מ ד ת ה ש י ח גדלה ברוב שטח‬ ‫תפוצתה בחולות עתיקים, שנוצרו מבליית אבני חול קדומות. תחום‬ ‫תפוצתה העיקרי קשור לערבה, בה נחשפת אבן חול נובית ואבן חול‬ ‫נאוגנית. כמו כן גדלה ה ח מ ד ה גם בערוצים בשטחי סלעים‬ ‫מגמאתיים ומטמורפיים. גם בשטחים כאלה, במזרח סיני, מתרבה‬ ‫כמות החמדה כשיש תוספת חול כלשהי. גם בשטחים הבנויים גבס‬ ‫לחופי מפרץ סואץ היא גדלה היטב. בתשתית גירנית היא נדירה‬ ‫יחסית, אך פרטים בודדים גדלים בחומר גרף גירי בבקעת ים־המלח.‬ ‫בחולות צעירים מבחינה גיאולוגית, הקשורים לים התיכון, נמצאו‬ ‫בנגב פרטים בודדים מדרום לרביבים ובחולות שמדרום־מערב‬ ‫למעבר הגידי בסיני. זיקתו של הצמח לחול מתבטאת במודגש‬ ‫במציאות כתמים בשלטונו בסביבת נחיל — שטח שאין בו סלעים‬ ‫המכילים חול אלא בכתמים קטנים. גם בגיבל עגמה הקירטוני‬ ‫שולטת ח מ ד ת ה ש י ח בערוצים עם תשתית חולית. ה ח מ ד ה גדלה‬ ‫בשפע בערבה ובדרום סיני באופן פזור כקרקעות חוליות‬ ‫ומצטמצמת לערוצים כאשר בתשתית מעורב החול בכמות ניכרת של‬ ‫חומרים דקי גרגר כמו אבק וחרסית. בסלעי גרניט וסלעים‬ ‫מטמורפיים סדוקים גדל הצמח גם שלא בערוצים. תחומי הרום‬ ‫ש ה ח מ ד ה גדלה בהם משתנים עם הרוחב הגיאוגרפי — בקרבת‬ ‫י ם־המלח רק ברום שמתחת לפני הים; במישורי רותם וימין ברום‬ ‫005 מי! ובדרום סיני עד לרום של 0031 מ' מעל פני הים.‬ ‫צ מ י ח ה : ענפי הצמיחה מתארכים באביב ובקיץ, הפריחה‬ ‫בסתיו, הבשלת הפירות בתחילת החורף. הכנפיים המתפתחות‬ ‫מגבם של עלי העטיף אינן צבעוניות. הפירות, המלווים בעלי העטיף‬ ‫המכונפים, מופצים בחורף. ענפים שנשאו פרחים ופירות מתיבשים‬ ‫בחורף ונושרים. סימן בלעדי ל ח מ ד ת ה ש י ח — עפצים שצורתם‬ ‫כשל מקור ציפור (איור 85 ). לנבטי הצמח יש עלים באורך 01 מ"מ‬ ‫ויותר; עם התבגר הצמח גדלים ענפים שעליהם זעירים בצורת‬ ‫קשקשים. בחיק הקשקשים יש שערות, החופות על הניצנים‬ ‫החיקיים.‬ ‫ש י מ ו ש : בקיץ נתקפת ח מ ד ת ה ש י ח על ידי חרקים (שלא זוהו‬ ‫עדיין), הגורמים להפרשת חומר מתוק או מפרישים אותו בעצמם‬
    • ‫( 42 ). חומר מתוק זה קרוי אצל הבדווים בשם "מן רימת'" להבדילו‬ ‫מיימן" או "מאנה" המופרש על ידי כנימות מגן שעל עצי א ש ל‬ ‫ה י א ו ר . ייתכן כי חומרים מתוקים אלה, הנאכלים כיום על ידי‬ ‫העוברים במדבר כדברי מתיקה, שימשו כך גם לבני ישראל בצאתם‬ ‫ממצרים. על פי ש. דובדבני (בע"פ) השתמשו רופאים בפרס במאות‬ ‫הששית והשביעית לסה״נ במונח מן הנזכר בתנ״ך לציון הפרשות‬ ‫מתוקות כאלה מצמחים. בעירק ובאירן מכנים בשם "מן א־שמה"‬ ‫("מן שמים") הפרשות מתוקות של כנימות החיות על עצי א ל ו ן —‬ ‫( ‪ ) Quercus brantii‬הקרוב ל א ל ו ן ה ת ב ו ר . ש ם אוספים את החומר‬ ‫המתוק ומכינים ממנו ממתקים הנקראים בשם "מן שמים". שימוש‬ ‫זה במונח "מן" על ידי הבדווים במשך דורות רבים השפיע על‬ ‫חוקרים רבים לזהות את המן עם ההפרשות המתוקות הנזכרות. יש‬ ‫מאמינים הדוחים כל נסיון לזיהוי המן בתופעה המצויה כיום בטבע‬ ‫ומסתפקים בכך שזה היה נס.‬ ‫איור 75. מפת תפוצה ש ל ח מ ד ת ה שי ח‬ ‫איור 85. עפצים המתפתחים על ענפי ח מ ד ת ה ש י ח לאחר שהוטלו‬ ‫בתוכם ביצים על ידי חרקים‬ ‫ו9‬
    • ‫פר קר ק פ ר סי‬ ‫‪Haloxyton persicum Bunge‬‬ ‫עידה ‪ghada‬‬ ‫משפחת הסלקיים ‪CHENOPODIACEAE‬‬ ‫ה ש ם : פרקרק — על שם גבעוליו הדקים, הפרוקים לפרקים‬ ‫רבים. השם המדעי נגזר מיוונית — מלח־301 ^ ( ^‪ .xyiion‬כמו רבים‬ ‫מהסלקיים גדל כנראה המין הראשון, שהסוג תואר על פיו,‬ ‫בתשתית מלוחה, ועל כן כינהו בונגה 0681) ‪ ) Bunge‬בשם זה. המין‬ ‫שלנו תואר על פי פרטים שנאספו בפרס ועל כן שמו.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : אירנו־טורני, חודר לחבל הסהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 95 ) : הצמח גדל בעיקר בשטחים‬ ‫חוליים, שהחול בהם נגזר מאבני חול קדומות. הוא מצוי לאורך‬ ‫עמק הערבה, מפרץ אילת, צפון סיני ודרומו — במקומות בהם‬ ‫בלתה אבן חול נובית. על שם ה פ ר ק ר ק ה פ ר ס י (עידה בערבית)‬ ‫נקראו המעיינות שליד יטבתה עין עידיאן (רדיאן). ליד גיבל אבו‬ ‫עידאיית בדרום סיני, התנהל ב־ 6591 מסעה של חטיבה 9. כל העובר‬ ‫שם ודוחף את רכבו לומד להכיר כי ה פ ר ק ר ק נתן להר את שמו‬ ‫והוא גדל בתשתית חולית למדי. בעמק הערבה, בין גרופית למוצא‬ ‫נחל פארן, אפשר לראות כי ה פ ר ק ר ק מתפתח היטב רק במקומות‬ ‫איור 06. פ ר ק ר ק‬ ‫שרשיו‬ ‫29‬ ‫פ ר ס י גדל בחולות קדומים ועמיד לחשיפת‬
    • ‫שיש לו בהם תוספת מים על זו המתקבלת בגשמי הערבה הדלים.‬ ‫בערוצים של נחל הערבה הוא מגיע לממדים גדולים יותר מאשר בין‬ ‫הערוצים. במקומות שהוא מנצל בהם את מי־ה תהו ם או את המים‬ ‫שבתשתית הערוצים הוא עשוי להגיע לגובה של 2 — 4 מי. לעתים‬ ‫קרובות מפותחים מתחת לפני האדמה "גזעים" ניכרים של‬ ‫ה פ ר ק ר ק . במרכז אסיה יוצרים הוא וקרוביו נוף של יער‬ ‫נמוך־עצים הקרוי שם סקסאול.‬ ‫צ מ י ח ה : בניגוד למיני ה ח מ ד ה ו ה י פ ר ו ק שבארץ, הפורחים‬ ‫בסתיו, פורח ה פ ר ק ר ק ה פ ר ס י באביב, מפברואר עד אפריל הוא‬ ‫מבשיל פירותיו במשך הקיץ ומפזרם לקראת עונת הגשמים.‬ ‫ה פ ר ק ר ק בולט למרחוק בגזעיו הלבנים, ובכך נבדל מ ר ו ת ם‬ ‫ה מ ד ב ר הגדל ביחד אתו לעתים קרובות (איור 06). ל פ ר ק ר ק‬ ‫ה פ ר ס י יש עפצים האופייניים לו, ביניהם כאלה הדומים לפרחים‬ ‫בעלי עלי־עטיף כהים. יש גם עפצים כדוריים, כמותם אינם מצויים‬ ‫ב״מפורקי הגבעולים" האחרים ולא ב ר ו ת ם ה מ ד ב ר .‬ ‫צ מ חי ם ש ל מ ש ט חי ס ל ע ו מ צו קי ם‬ ‫כ תל ה ח רי פ ה‬ ‫‪.)Varthemia iphionoidea Boiss. & B‬‬ ‫סלימאני, הינדי ‪sitimany, hinedy‬‬ ‫משפחת המורכבים ‪COMPOSITAE‬‬ ‫ה ש ם : השם העברי נגזר מהשורש כותל — קיר בנוי — שם‬ ‫מטעה, כי הצמח גדל אמנם בסלעים ובמצוקים אך לא בקירות‬ ‫בנויים. השם המדעי של הסוג קרוי על שמו של ‪L. de Varthemo‬‬ ‫שסייר כסוף המאה ה־ 81 ובתחילת המאה ה־ 91 במזרח הקרוב‬ ‫ובאירן; שם המין מציין את דמיונו של הצמח לצמחי ה א פ י ו נ ה .‬ ‫בואסיה ובלנש, שתיארו את הצמח ב־6581, התכוונו כנראה במיוחד‬ ‫לדמיון שבקרקפות.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : ים־תיכוני עם חדירות לאירנו־טורני ולסהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 16 ) : שני מינים של כ ת ל ה תוארו‬ ‫באזורנו: ה כ ת ל ה ה ח ר י פ ה תוארה ע ל פ י הצמחים שגדלו בגליל‬ ‫ובלבנון, ואילו ה כ ת ל ה ה ה ר ר י ת על פי צמחים שהובאו מדרום‬ ‫סיני. קרקפות ה כ ת ל ה ה ח ר י פ ה נישאות על ענפים צדדיים‬ ‫קצרים בהרבה מאלה של ה כ ת ל ה ה ה ר ר י ת ; לקרקפות של‬ ‫כ ת ל ה ח ר י פ ה יש עלי־ מע טפ ת זקופים ואלו במין האחר קצות‬ ‫עלייהמעטפת מופשלים לאחור. שני המינים נבדלים גם בשעירות‬ ‫עליהם וגבעוליהם. ה כ ת ל ה ה ח ר י פ ה גדלה בחלק הגשום של‬ ‫הארץ — הרי יהודה, הכרמל והגליל וכן במדבר, אף במקומות בהם‬ ‫כמות המשקעים השנתית הממוצעת מגיעה לפחות מ־ 05 מ"מ. ברוב‬ ‫39‬
    • ‫שטח גידולה מאכלסת ה כ ת ל ה ה ח ר י פ ה גיר קשה ונארי. זרעיה‬ ‫יכולים לנבוט בגומות קטנות שעל פני הסלע, והשרשים חודרים דרך‬ ‫סדקים ומסתעפים בתוך הסלע ( 821 ). באזורים שכמות המשקעים‬ ‫בהם עולה על 004 מ"מ גדלה ה כ ת ל ה גם בתוך מחשופים של סלעי‬ ‫קירטון. במדבר היא גדלה בעיקר בכיסי קרקע ובסדקים אשר‬ ‫במשטחים ובמצוקים של סלעי גיר ודולומיט קשים (ראה עמי 21‬ ‫ואיור 26 ). מלבד זאת היא גדלה גם בצדי דרכים ובערוצי נחלים‬ ‫גדולים כנחל צין ליד עין מור. בעוד אשר במשטחי סלע חלקים‬ ‫אפשר ליינבא" ממרחק ניכר את הופעת ה כ ת ל ה, קשה לקבוע כך‬ ‫ביחס לערוצי הנחלים. בתחומים שונים שמתחת לאיזוהייט של 07‬ ‫מ"מ מצומצמת התהוותם של משטחי סלע חלקים המתאימים‬ ‫לגידולה של ה כ ת ל ה ואפשר למצוא כאלה רק בתשתית של ערוצים‬ ‫העוברים על פני סלעי גיר קשים. בערוצים כאלה תתרחש זרימה‬ ‫עילית חלשה, שתספק מים ל כ ת ל ה , גם מגשמים שלא יגרמו לנגר‬ ‫עילי מכל אגן ההיקוות שהערוץ מנקז אותו.‬ ‫קשה לקבוע מהו תחום האופטימום של ה כ ת ל ה ה ח ר י פ ה , אך‬ ‫סביר שהוא בתחום החבל הים־תיכוני. שם גדל הצמח באופן פזור,‬ ‫ולא רק בכיסי קרקע המקבלים מי־נגר מהסביבה. ברור כי בנגב‬ ‫נמצא הצמח בתחום המינימום שלו, שהופעתו מצטמצמת בו‬ ‫לבתי־גידול שכמויות מים, העולות על כמות המים הרגילה באזור,‬ ‫נקוות אליהם.‬ ‫ה כ ת ל ה ה ה ר ר י ת גדלה בדרום סיני בעיקר בסלע מגמאתי,‬ ‫מטמורפי ובאבן־חול. נראה כי יש אזור הפרדה בין שני המינים.‬ ‫איור 26. משטח סלע עם גומות, בתוכן שיחי כ ת ל ה ח ר י פ ה‬ ‫49‬ ‫המעברים בין שני המינים הנזכרים ובין מינים קרובים במצרים‬ ‫ובצפון אפריקה מחכים למחקר מעמיק.‬ ‫צ מ י ח ה : בתחילת החורף מתחיל לבלוב ענפים מבסיס הענפים‬ ‫שנשאו תפרחות בשנה שעברה (איור 36). הצמיחה במשך חודשי‬ ‫החורף אטית, והתארכות הענפים העיקרית היא באביב ובקיץ‬ ‫המוקדם. הפריחה בחודשים ספטמבר— אוקטובר והפצת הזרעונים‬ ‫בנובמבר, ברוחות החורף. לאחר הפצת הזרעונים מתיבשים הענפים‬ ‫שנשאו תפרחות, ובחורף אין כמעט עלים על ענפי ה כ ת ל ה .‬ ‫הגבעולים, העלים והתפרחות מכוסים שערות פשוטות ושערות‬ ‫בלוטיות. כשמועכים את העלים באביב ובקיץ הם נותנים ריח‬ ‫אופייני. בחורף השערות הבלוטיות מועטות והריח חלש.‬ ‫ש י מ ו ש : בעוד שרבים מצמחי המדבר שריחם טוב כריח‬ ‫ה כ ת ל ה משמשים להכנת משקה או תבלין, אין ה כ ת ל ה‬ ‫ה ח ר י פ ה או ה כ ת ל ה ה ה ר ר י ת משמשים לכך וטעמם מר.‬ ‫איור 36. כ ת ל ה ח ר י פ ה באביב עם עלים גדולים וענפים יבשים‬ ‫של השנה שעברה‬
    • ‫אזו בי ת ה מדבר‬ ‫‪Origanum dayi Post‬‬ ‫זעייתרי ‪zuaeitry‬‬ ‫משפחת השפתניים ‪LAB1ATAE‬‬ ‫ה ש ם : השם העברי לקוח מהשם המקראי א ז ו ב , אותו מזהים‬ ‫עם סוג קרוב. יש דעה כי שם זה נגזר משורש זוב — נטוף ( 93, 64 ) ,‬ ‫כאשר מפנים את העלה בזווית מסוימת אל השמש נראות השערות‬ ‫הבלוטיות שעל העלים כאילו היו טיפות זעירות הנוטפות מהעלה.‬ ‫היא אכן גדלה במדבר אולם גם שאר מיני ה א ז ו ב י ת הגדלים‬ ‫באזורנו גדלים בו. השם המדעי הוא שמו היווני של הסוג. המין קרוי‬ ‫על שם החוקר ‪. Day‬‬ ‫כ ו ר ו טי פ : אנדמי לחבל האירנו־טורני בצפון־מזרח הנגב ובמדבר‬ ‫יהודה.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 46 ) : א ז ו ב י ת ה מ ד ב ר גדלה‬ ‫בתחומי הרום 0— 006 מ' ובתחום המשקעים של 08— 003 מ"מ.‬ ‫בתחום של 08—051 מ"מ היא גדלה בכמות גדולה מאשר בתחום‬ ‫הלח יותר. היא מוגבלת לרוב לכיסי קרקע שבמשטחי סלע חלקים,‬ ‫אך אפשר למצאה בסביבת ערד גם בערוצים טרשיים, ובהר הנגב‬ ‫הצפוני למרגלות משטחי סלע גדולים. ייתכן שגורמי משטר החום‬ ‫מגבילים את תפוצתה כלפי הר הנגב המרכזי. בגלילה 8 הר הנגב‬ ‫המרכזי — גדלה א ז ו ב י ת ה ר מ ו ן באותם בתי־גידול של א זו ב י ת‬ ‫ה מ ד ב ר . א ז ו ב י ת ה ר מ ו ן אנדמית לתחום צר עוד יותר מזה של‬ ‫קודמתה (איור 46). בגיבל חלאל גדל מין שלישי א ז ו ב י ת ס י נ י ,‬ ‫שתחום תפוצתו מצומצם אף משל שני קודמיו ( 96, 07 ). שלושת‬ ‫המינים גדלים בכיסי קרקע ולמרגלות משטחי סלע גדולים.‬ ‫צ מ י ח ה : בתחילת החורף מתחיל לבלוב ענפי הצמיחה החדשים‬ ‫מבסיס ענפי צמיחה של השנה שעברה. הענפים החדשים נושאים‬ ‫עלי־חורף, והם מתארכים באביב ובתחילת הקיץ. בחיק עלי־החורף‬ ‫הגדולים מתפתחים ענפים קצרים הנושאים עלים קטנים. הפריחה‬ ‫העיקרית חלה בחודשים יולי— ספטמבר. במהלך הפריחה משירים‬ ‫הצמחים את עלי־החורף הגדולים. גם באוקטובר ונובמבר אפשר‬ ‫למצוא עדיין פרחים על ה א ז ו ב י ת . צבע הכותרת בניצני הפריחה‬ ‫ש ל א ז ו ב י ת ה מ ד ב ר הוא לבן— צהוב, ועל הענפים והעלים פזורות‬ ‫שערות בודדות. ל א ז ו ב י ת ה ר מ ו ן יש כותרת בצבע לבן— סגול‬ ‫כשהיא במצב של ניצן, והצמח מכוסה בשערות צפופות. ל א ז ו ב י ת‬ ‫ס י נ י יש פרחים בעלי כותרת זעירה, הבולטת מעט מאוד מעל‬ ‫הגביע, ופרחים היושבים אחד אחד בחיק העלים (בניגוד לפרחים‬ ‫רבים בחיק העלים בשני המינים הקודמים). ברור על פי המפה כי‬ ‫גם תחומי תפוצתם של המינים נפרדים ויכולים לשמש סימן טוב‬ ‫ביותר להבחנה ביניהם.‬ ‫ש י מ ו ש : א ז ו ב י ת ה מ ד ב ר ו א ז ו ב י ת ה ר מ ו ן יכולות לשמש‬ ‫כתוספת לתה או למשקה דמוי תה. עלי א ז ו ב י ת ס י נ י יכולים‬ ‫ה ר מון 3. א ז ו בי ת סיני‬ ‫59‬
    • ‫לשמש כתחליף מעולה לזעתר (ראה עמי ‪ .) m‬טעמו עדין יותר והוא‬ ‫משתווה ל א ז ו ב י ת המיובאת לארץ מאירופה. אפשר להשתמש‬ ‫בעלים של שלושת המינים למטרות שצוינו בין טריים ובין מיובשים.‬ ‫איור 56. א ז ו ב י ת ה ר מ ו ן , צמח אנדמי להר הנגב המרכזי. ענף‬ ‫פורח, ענף בחורף, פרח ( ‪ ,)4x‬גביע, עלה (‪) 4x‬‬ ‫69‬ ‫דרדר ה ח ר ח בינ ה‬ ‫‪.Centaurea eryngioides Lam‬‬ ‫דיגן אל בדן ‪digen et badan‬‬ ‫משפחת המורכבים ‪COMPOStTAE‬‬ ‫ה ש ם : השם המדעי של הסוג נגזר מקנטאור ‪ Kentauros‬הידוע‬ ‫מהמיתולוגיה היוונית כחצי ארם וחצי סוס. הקנטאור חירון היה‬ ‫מפורסם כמבין בצמחי רפואה. אחד ממיני ה ד ר ד ר הגדלים‬ ‫באירופה שימש להכנת תרופות למחלות עיניים, וייתכן כי על כך‬ ‫נקרא שמו. שם המין מציין את דמיונו ל ח ר ח ב י נ ה — כך לפחות‬ ‫חשב לה־מארק, שתיאר אותו. שם הסוג בעברית הוא מקראי, ונגזר‬ ‫מהדורים (עיגולים) שיוצרות אונות העלים במינים רבים, כשהם‬ ‫בשושנת הצמודה לקרקע, כפי שאפשר לראותה בחורף במבט‬ ‫מלמעלה. פירוש השם הערבי הוא "זקן היעל", דימוי שמקורו בצמר‬ ‫הלבן, שבבסיס העלים, המגן בקיץ על ניצני ההתחדשות.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : אירנו־טורני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 66 ) : הצמח גדל במשטחי סלע‬ ‫חלקים ברוב השטחים ההרריים של הנגב, מדבר יהודה וסיני — הן‬ ‫משטחי גיר, דולומיט, או צור, והן משטחי אבן חול, גרניט וסלעים‬ ‫מטמורפיים. הוא גדל גם בערוצים בקרבת מפלים — במקומות‬ ‫שנחשפים בהם סלעים קשים, היוצרים משטחים שהנחל מחליקם.‬ ‫זהו צמח סלעים מדברי טיפוסי, והוא מלווה לרוב את חברות‬ ‫ה כ ת ל ה ה ח ר י פ ה במדבר ובבתות הספר.‬ ‫צ מ י ח ה : לאחר הגשמים הראשונים מלבלבים העלים. לקראת‬ ‫האביב מתפתחות הקרקפות, המכילות פרחים צינוריים בלבד (איור‬ ‫76 ). כל צינור־כותרת מסתיים בחמש אונות. בתוך צינור־הכותרת‬ ‫עובר צינור דק יותר שנוצר מאיחוי המאבקים של חמשת האבקנים‬ ‫שבפרח. בצינור־המאבקים עובר ע מוד־ העלי כבוכנה בתוך גליל של‬ ‫משאבה. בראש עמוד־העלי נמצאת הצלקת, אשר בהיותה בתוך‬ ‫צינור־הכותרת סגורות עדיין שתי אונותיה. כאשר נוגע החרק‬ ‫בצינור־המאבקים בבואו למוץ צוף, חלה התקצרות פתאומית של‬ ‫הצינור׳, עמוד־העלי מגרד תוך תנועת הצינור גרגרי אבקה‬ ‫מהמאבקים. כך עולה גוש של גרגרי אבקה אל בטנו או רגליו של‬ ‫החרק וזה מביא אותם אל תפרחות אחרות ומאביק את הפרחים‬ ‫שבהן, אם צלקתם כבר פתוחה. אפשר להבחין בתנועת ההתקצרות‬ ‫תוך נגיעה בצינור אך יש לבחון קרקפת שלא נגעו בה במשך חצי‬ ‫שעה לפחות. כשמסירים בעדינות את צינור העטיף מבחינים‬
    • ‫בחמשת זירי האבקנים המכוסים בשערות רגישות למגע (איור 86 ).‬ ‫התקצרות הזירים נעשית תוך איבוד מתח הטורגור של תאי הזיר‬ ‫כתוצאה מהשפעת המגע. לאחר הבשלת הזרעים והפצתם מתיבשים‬ ‫כליל חלקיו העל־אדמתיי ם של הצמח, והצמר שבבסיס העלים‬ ‫שומר על ניצני ההתחדשות עד לחורף.‬ ‫איור 66. מפת תפוצה של ד ר ד ר ה ח ר ח בי נ ה‬ ‫איור 76. ד ר ד ר ה ח ר ח ב י נ ה — קרקפת המכילה הרבה פרחים.‬ ‫לפירוט מבנה הפרח ראה איור 86‬ ‫79‬
    • ‫ח ל מוני ת ג דו ל ה‬ ‫‪.Sternbergia ciusiana (Ker-Gaw)er) Spreng‬‬ ‫משפחת הנרקיסיים ‪AMARYLL1DACEAE‬‬ ‫ה ש ם : השם המדעי מנציח את זכרם של הבוטנאים ‪Sternberg‬‬ ‫^ ‪ .Ctusius‬השם העברי מציין את צבע העטיף של הפרח.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : ים־תיכוני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 9 6 ) : בהרי החבל הים־תיכוני יש,‬ ‫בשטחים גשומים יחסית, אוכלוסיות מרובות. בנגב יש רק‬ ‫אוכלוסיות מעטות, בהר רחמה ובנחל אלות. בנגב גדלה‬ ‫ה ח ל מ ו נ י ת בכיסי קרקע שבמשטחי סלעים של גיר ודולומיט,‬ ‫למרגלות משטחים אלה ובערוצים סמוכים. ברוב המקרים היא‬ ‫גדלה במפנים צפוניים, שם מצופים משטחי סלע חלקים בחזזיות.‬ ‫אם יש משטחי סלע חלקים גם במפנים דרומיים סמוכים —‬ ‫מוצאים צמחי ח ל מ ו נ י ת גם בהם. תפוצת ה ח ל מ ו נ י ת בנגב‬ ‫מקוטעת׳, המרחק בין שתי נקודות הופעתה בנגב הוא 05 ק"מ. בין‬ ‫הצפונית שבהן לדרומית שבהרי יהודה המרחק הוא כי 06 ק"מ.‬ ‫89‬ ‫איור 96. מפת תפוצה של ח ל מ ו נ י ת ג דו ל ה‬
    • ‫איור 17. נ ר ק י ס מ צ ו י בכיס קרקע שבמשטח סלע מדרוכרמערב‬ ‫לדימונה‬ ‫איור 0 7. ח ל מ ו נ י ת ג ד ו ל ה‬ ‫ה ח ל מ ו נ י ת מפיצה זרעיה בעזרת נמלים, הנמשכות אל גופיף‬ ‫השומן המלווה את הזרע. על כן אין שום אפשרות לראות בהופעתה‬ ‫בנגב כיום או בעבר תופעה של תפוצה ארוכת טווח. ה ח ל מ ו נ י ת‬ ‫היא אחד מעשרות מינים ים־תיכוניים הגדלים בנגב בכיסי קרקע.‬ ‫משערים כי הם הגיעו לכאן לפני אלפי שנים, בתקופה שהאקלים‬ ‫היה בה לח יותר מאשר היום ( 17 ). עדויות לאקלים לח יותר בארץ‬ ‫בעבר מוצאים בשינויים שחלו במפלס אגם הלשון שקדם ליכרהמלח‬ ‫( 45 ) ובממצאים של גרגירי אבקה מחפירות ארכיאולוגיות‬ ‫ופרה־היסטוריות בהר הנגב. לפי הורביץ נמצאו גרגירי אבקה של‬ ‫א ל ו ן , א ל ה ו ז י ת בחומר שהוצא מחפירות של אתרים סלעיים‬ ‫ברמת עבדת משכבות שגילן מלפני 05 אלף שנה ו־ 22— 52 אלף שנה.‬ ‫על פי עובי הטבעות השנתיות של עצי ע ר ע ר א ד ו ם מגיבל מעירה‬ ‫שבצפון סיני שיערו ויזל וליפשיץ ( 14 ) כי במאות השנים האחרונות‬ ‫היו שם תקופות שירדו בהן 003 מ"מ גשם, לעומת 001 מ"מ גשם‬ ‫כיום. אם תנודות אקלימיות כאלה אפשריות בתקופה היסטורית,‬ ‫סביר שבעבר הרחוק יותר היו גם תקופות שהאקלים בהן היה לח‬ ‫עוד יותר. בתקופות כאלה השתרע הגבול של החבל הים־תיכוני‬ ‫הרחק לתוך התחום שהוא היום מדבר, והיה רצף של צומח‬ ‫ים־תיכוני שאיפשר חדירת ה ח ל מ ו נ י ת , ה נ ר ק י ס וצמחים אחרים‬ ‫לאזור זה. משנעשה האקלים שחון, נותרו הצמחים הים־תיכוניים‬ ‫הרגישים ליובש כשרידים (רליקטים) באותם בתי־הגידול, שמשטר‬ ‫המים בהם דומה לזה של החבל היס־תיכוני. אל כיסי הקרקע נקוות‬ ‫99‬
    • ‫כמויות גדולות יותר של מים מאשר אל טיפוסי קרקע אחרים‬ ‫שבסביבה, ותדירות הגשמים היעילים גבוהה לגביהם מזו שלגבי‬ ‫מרבית הקרקעות בסביבה. שני גורמים אלה מאפשרים מקלט‬ ‫לצמחים הים־תיכוניים.‬ ‫צ מ י ח ה . ה ח ל מ ו נ י ו ת פורחות בנגב באוקטובר ונובמבר.‬ ‫הראשונות מופיעות בתחילת אוקטובר במפנים צפוניים בכיסי‬ ‫הקרקע ובסדקים של משטחי הסלע. בסוף אוקטובר ובתחילת‬ ‫נובמבר פורחות ה ח ל מ ו נ י ו ת שבמפנים הדרומיים. גל הפריחה‬ ‫מסתיים בנובמבר באלו שבערוצים — הללו גדלות בהר רחמה בין‬ ‫שיחי ה ס י ר ה ה ק ו צ נ י ת בצפיפות רבה וממדי הפרחים גדולים‬ ‫משל הפרטים שעל המדרונות. עם בוא הגשמים בוקעים העלים,‬ ‫עוקצי הפירות מתארכים והפירות הירוקים גדלים ומבשילים‬ ‫זרעיהם במהלך העונה, כשלכל זרע שחור יש בליטה לבנה המשמשת‬ ‫פיתוי לנמלים. לא ברור עדיין אם נמלים, המתפרנסות מגופיפי‬ ‫שומן של זרעי ה ח ל מ ו נ י ו ת , אכן חיות בקרבת ה ח ל מ ו נ י ו ת בנגב.‬ ‫דרך ריבוי נוספת היא וגטטיבית — לאחר שהבצל גדל מעל למידה‬ ‫מסוימת, מתחלק כל בצל לשניים.‬ ‫אל ה א ט לנ טי ת‬ ‫‪.Pistacia Atiantica Desf‬‬ ‫בטם ‪butum‬‬ ‫משפחת האלתיים ‪ANACARDtACEAE‬‬ ‫ה ש ם : נתגלגל משמה הפרסי עתיק היומין של ה א ל ה‬ ‫ה א מ י ת י ת ‪ ,pistacia vera‬בפרסית פיסטה, דרך היוונית. בעברית‬ ‫נגזר שמה מהשורש "אל" — בימים קדומים הציבו בצלם של עצי‬ ‫ה א ל ה את פסלי האלילים ככתוב בהושע ד' 31 : "ועל הגבעות‬ ‫יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה". המין קרוי על שם הרי‬ ‫האטלס, משם תואר העץ לראשונה ע״י דפונטיין ‪. Desfontaine‬‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : אירנו־טורני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר י ם 61 , 27 ) : צפיפות גדולה של‬ ‫פרטים יש בארץ במורדות הגליל העליון אל בקעת החולה בין צפת‬ ‫לקרית שמונה. פרטים לא רבים בעמדה אקלימית דומה מצויים‬ ‫בסביבת ירושלים בתחום שיורדים בו כ־ 005 מ"מ גשם. בהר הנגב‬ ‫גדלים כ־ 0041 עצים בתחומי הגובה של 006— 0001 מ' ( 33 ). המספר‬ ‫הגדול ביותר של עצים ליחידת שטח קיים בסביבת הר רומם והר‬ ‫לוץ, שם יש 02 — 03 עצים לקמ״ר. העצים גדלים בשלושה‬ ‫בתי־גידול: כיסי קרקע שבמשטחי סלע, למרגלות המשטחים!‬ ‫ובערוצים מסדרי גודל שונים. אספקת המים לכל עץ בבתי־גידול‬ ‫אלה תלויה בגורמים הבאים: נפח בית השרשים, גודל אגן ההיקוות,‬ ‫כמות המשקעים השנתית וחלקה המגיע לבית השרשים כמי־נגר.‬ ‫חלק זה תלוי במקדם הזרימה העילית של הקרקע הבונה את אגן‬ ‫00ו‬ ‫איור 27. מפת תפוצה של 1 . אל ה א ט לנ טי ת 2 . א ל ת חינ גיו ק‬
    • ‫ההיקוות ובמספר ימי הגשם שנוצר בהם נגר. מקדם הזרימה של‬ ‫משטחי הסלע החלקים הוא הגבוה ביותר, ויש משטחים בהם‬ ‫מתרחש נגר־עילי כבר אחרי רדת מ"מ אחד של גשם. המים הניגרים‬ ‫מרווים תחילה את כיסי הקרקע שבמשטח, ואם הגשם והנגר‬ ‫ממשיכים מגיעים מים אל מרגלות המשטח. ממטרים חזקים יביאו‬ ‫מי־נגר גם אל הערוצים. מקדם הזרימה העילית של קרקעות אבניות‬ ‫ושטחים טרשיים שאין בהם משטחי סלע גדולים הוא נמוך בהרבה,‬ ‫ודרושים ממטרים חזקים על מנת שיביאו לנגר־עילי. לפי שנן וחבריו‬ ‫( 311 ) מתחיל נגר־עילי מאגני היקוות קטנים בקרקעות אבניות בהר‬ ‫הנגב לאחר רדת 4— 6 מ"מ גשם בעצמה ניכרת, ואילו מאגני היקוות‬ ‫גדולים — רק לאחר רדת 01 —51 מ"מ גשם בעצמה מאותו סדר‬ ‫גודל. הואיל ותכיפות הממטרים החלשים גבוהה מזאת של‬ ‫הממטרים החזקים ( 411 ), יקטן מספר ימי הנגר עם גידול אגן‬ ‫ההיקוות. מספר ימי הגשם היעיל, שהצמחים מסוגלים לנצל את‬ ‫מימיו, הוא הגדול ביותר בכיסי הקרקע שבמשטחי הסלע. במרגלות‬ ‫משטחי הסלע מספרם קטן יותר, באגני היקוות נמוך מהם, והקטן‬ ‫שבהם בנחלים גדולים. לעומת זאת קטן ביותר. נפח בית השרשים‬ ‫בכיסי הקרקע, גדול ממנו במרגלות משטחים, והגדול ביותר‬ ‫בערוצים מסדר גבוה, שהתשתית בהם היא חומר סחף ( 911 ). כך‬ ‫אפשר להבין מדוע יש בנחלים עצי־ענק המגיעים לגובה של 51 מ'‬ ‫איור 37. א ל ה א ט לנ טי ת בנחל אליאב שבהר הנגב המרכזי‬ ‫ו 0ו‬
    • ‫בגובה 4— 5 מ', שגזעיהם קטנים בהרבה (איור 47 ), בכיסי הקרקע‬ ‫אפשר למצוא צמחים צעירים בני שנים ספורות ועד גיל 051 שנה.‬ ‫הנבטים מצויים גם במרגלות משטחי הסלע, אך נדירים ביותר‬ ‫בערוצים. הריכוז הגבוה של עצים בסביבת הר רומם והר לוץ קשור‬ ‫במציאותם של סלעים, שמחשופיהם יוצרים משטחים חלקים. אלה‬ ‫מבטיחים משטר מים סדיר בכל שלושת בתי־הגידול שיש בהם‬ ‫עצים. בבדיקות מתצלומי אויר נמדד גודל אגני היקוות של עיי‬ ‫ה א ל ה הראשונים במעלה הערוץ או המדרון ( 33 ). נמצא כי הערך‬ ‫הממוצע שהתקבל בקרקעות אבניות, כפי שנמדד עבור תשעה עצים,‬ ‫הוא 052 דונם׳, עבור שבעה עצים שגדלו במשטחי הסלע הוא הגיע‬ ‫לשיעור של 5.1 דונם בלבד.‬ ‫העצים הבודדים המצויים בסביבת באר מלחן, גיבל שעירה‬ ‫שמצפון־מערב לאילת ובגיבל סחבה בצפון־מערב סיני, גדלים בעיקר‬ ‫בערוצים, כי אין שם משטחי סלע ( 32 ). תפוצתן של האלות מושפעת‬ ‫בעיקר מגורמי הטבע ולא מידי האדם. מוות של עצים הוא לרוב‬ ‫כתוצאה מפגיעת ברקים, שטפונות או נבירת חרקים. הבדווים אינם‬ ‫נוהגים לפגוע בעצים ירוקים להכנת חומר להסקה, מאחר ועליהם‬ ‫הירוקים יכולים לשמש מקור מזון לעדרים גם בשנות בצורת, בנצלם‬ ‫מאגרי מים רב־שנתיים. בשנים שלאחר מלחמת ששת־הימים‬ ‫נמצאה אמנם פגיעה בעצים בודדים בהר הנגב, אך לא לא ברור אם‬ ‫נפגעו עצים חיים או עצים שמתו מסיבה טבעית. אפשר לראות‬ ‫בתפוצתו המקוטעת של העץ שריד של תקופה לחה יותר, שתפוצתו‬ ‫איור 47 . א ל ה א ט ל נ ט י ת למרגלות משטחי סלע‬ ‫20ו‬ ‫בה היתה רצופה מהמורדות המזרחיים של הגליל העליון ועד הנגב‬ ‫וסיני.‬ ‫צ מ י ח ה : לבלוב ופריחה באביב, הבשלת פירות לקראת הסתיו.‬ ‫פירות מלאים — קליפתם ירוקה, ופירות ריקים, שלא התפתח בהם‬ ‫זרע — קליפתם אדומה. השרת העלים מתחילה בבתי־גידול שחונים‬ ‫בחודש אוגוסט ובבתי־גידול לחים יותר באוקטובר.‬ ‫ש י מ ו ש : הפירות הבשלים נאכלים קלויים או לא קלויים לאחר‬ ‫קילוף הקליפה. על ה א ל ה ה א ט ל נ ט י ת אפשר להרכיב את‬ ‫ה א ל ה ה א מ י ת י ת ("פיסתוק שאמי") וכבר־מגדלים בנגב מטעים‬ ‫נסיוניים של עצים אלה בעבדת, שדה בוקר ועומר.‬ ‫אוג קו צני‬ ‫‪Rhus tripartita (Ucria) Grande‬‬ ‫עירן '‪irn‬‬ ‫משפחת האלתיים ‪ANACARD!ACEAE‬‬ ‫ה ש ם : שמו המדעי של הסוג נגזר משמו היווני העממי של א ו ג‬ ‫ה ב ו ר ס ק א י ם . האוג נזכר פעמים אחדות במשנה, תוך תיאור‬ ‫תכונותיו השונות. למין שלנו עלים המחולקים לשלושה עלעלים‬ ‫( ‪ ) tripartita‬וענפים קוצניים.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : מערב אירנו־טורני, חודר גם לים־תיכוני וסהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 57 ) : ה א ו ג גדל במדבר יהודה, בנגב‬ ‫ובסיני בשטחים הרריים, בעיקר בסדקים עמוקים שבין גושי סלע‬ ‫גדולים, בתחומי ח ב ר ת ה כ ת ל ה . הוא מצוי בעיקר בגיר קשה,‬ ‫דולומיט, סלע מגמאתי ומטמורפי קשה. בגבעות השפלה ממזרח‬ ‫לכפר סבא הוא גדל בתחום בו מתפתחת ח ב ר ת ה ח ר ו ב ו א ל ת‬ ‫ה מ ס ט י ק . צפיפות פרטיו הגדולה ביותר במדבר היא בקניונים של‬ ‫מדבר יהודה הצפוני ומדבר שומרון. תפוצתו כיום מורה על כך, כי‬ ‫בעבר שרר אקלים נוח להתפתחותו גם דרומה יותר, ואילו כיום‬ ‫מאפשרים התנאים השחונים התפתחותם של שיחים בודדים‬ ‫במקומות שמשטר המים המקומי "מפצה" בהם את הצמחים על‬ ‫התמעטות כמות המשקעים.‬ ‫צ מ י ח ה : ה א ו ג הוא שיח שיכול להגיע לגובה של שני מטר, אך‬ ‫לרוב אינו עולה על מטר אחד. בקיץ הוא חסר עלים, מלבלב ופורח‬ ‫במשך החורף, ומבשיל פירותיו האדומים באביב. העלים נושרים‬ ‫בהדרגה בתחילת הקיץ.‬ ‫ש י מ ו ש : הבדווים בסיני מרתיחים את ענפיו הצעירים המעוצים‬ ‫ומכינים מהם משקה הדומה לתה בצבעו ובטעמו.‬
    • ‫איור 67. א ו ג ק ו צ נ י‬ ‫צ מ ח י ם ח ל ו צ י ם ב ב ת י־ ג י ד ו ל ח ד ש י ם‬ ‫מלו ח מ ל בין‬ ‫איור 57. מפת תפוצה של או ג ק ו צ נ י‬ ‫‪.Atripiex teucoctada Boiss‬‬ ‫רעיול (‪sa)t bush), rughut‬‬ ‫משפחת הסלקיים ‪CHENOPODtACEAE‬‬ ‫ה ש ם : שמו המדעי של המין הוא ^ ־ ‪ teuco‬הגבעולים־‪ c^ada‬ועל‬ ‫כן כונה בעברית מ ל ב י ן . לביאור שם הסוג ראה עמי 611 .‬ ‫כ ו ר ו ט י פ: סהרו־ערבי — אירנו־טורני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 77 ) : הוא גדל בעיקר בבתי־גידול‬ ‫שהצומח הראשוני נפגע בהם מסיבה זו או אחרת. הוא מאכלס צדי‬ ‫דרכים, שטחים מופרעים, קרקעית ערוצים שהשטפונות סוחפים‬ ‫לעתים מזומנות את שכבות החלוקים העליונות שלהם ביחד עם‬ ‫הצומח וכיוצא באלה. הוא גדל מעט גם בבתי־גידול יציבים כמו‬ ‫בכיסי קרקע של סלעים קשים, שצמחים אחרים אינם יכולים‬ ‫להתחרות בו שם. בגיבל עגמה, הבנוי קירטון, מתו בשנת 8691 ,‬ ‫לאחר שנות בצורת אחדות רצופות, צמחים שיחניים רבים במדרונות‬ ‫ההרים ברום 0001 — 0061 מי; לאחר שנים אלה באה שנה גשומה,‬ ‫וב־ 9691 שלטו שיחי מ ל ו ח מ ל ב י ן בכל המקומות שהתפנו.‬ ‫30ו‬
    • ‫במקומות שנותרו בהם בני־שיח אחרים — לא התפתחו צמחי‬ ‫ה מ ל ו ח , כנראה בהשפעת התחרות.‬ ‫קשה לציין שטח כלשהו בתחום תפוצת הצמח, שהוא שולט בו‬ ‫באופן קבוע בתנאי קרקע יציבים. אפשר לציין את מקומו במערך‬ ‫הצומח כצמח חלוץ, המגשר על "ריקנות זמנית" הנובעת מהרס‬ ‫הצומח או מהרס הקרקע. זרעיו מגיעים למקומות הפנויים עם‬ ‫הרוח, ובהם אין לו מתחרים רבים.‬ ‫צ מ י ח ה : בחורף מלבלבים ענפים חדשים מבסיסי הענפים בני‬ ‫השנים שעברו. הם מתארכים באביב ובקיץ ועליהם פורחים פרחים‬ ‫בחודשים ספטמבר— נובמבר. הפצת הזרעים נעשית ברוחות החורף.‬ ‫גם צמחים הנובטים מזרעים בתחילת החורף מגיעים לפריחה כבר‬ ‫בסוף הקיץ הראשון. ה מ ל ו ח ה מ ל ב י ן עשוי אפוא להיות צמח רב‬ ‫שנתי במקומות שיש לו בהם די מים לעבור את העונה שבין הפצת‬ ‫הזרעים והלבלוב החורפי. הוא צמח חד־שנתי במקומות שאין לו‬ ‫בהם די מים. יש הבדלים בין הפרטים בצורת העלים, צורת החפיות‬ ‫של הפרחים הנקביים, משך עונת הפריחה, שעירות ועוד. במרכז‬ ‫החפיות המלוות את הפירות יש גבשושיות, אך לעתים הן חסרות.‬ ‫אפשר למצוא על אותו ענף 4— 5 צורות שונות של יחידות תפוצה‬ ‫הכוללות את הפירות ואת החפיות המלוות אותם. ראוי לציין כי‬ ‫ב מ ל ו ח ה ה ר י ם ( 19 ) ובמינים אוסטרליים של מ ל ו ח נמצא כושר‬ ‫נביטה שונה ביחידות תפוצה שצורתן שונה. החפיות המלוות את‬ ‫הפירות משמשות גם כאמצעי עזר לתפוצתם ברוח. ייתכן כי בריבוי‬ ‫הצורות המורפולוגיות קשור גם גיוון רב בתכונות פיסיולוגיות,‬ ‫המאפשר למין לגדול בבתי־גידול רבים, כמשתקף ממפת התפוצה.‬ ‫ש י מ ו ש : אפשר לאכול את העלים. הם טעימים יותר מאלו של‬ ‫מ ל ו ח ק ט ן ־ ע ל י ם , הגדל כצמח קבוע ויציב בקירטון במדבר‬ ‫יהודה, בנגב ובסיני, אך פחות מעליו של ה מ ל ו ח ה ק פ ח .‬ ‫יפ רו ק זי פני‬ ‫איור 7 7‬ ‫40ו‬ ‫מפת ת פ ו צ ה ש ל מ ל ו ח מ ל ב י ן‬ ‫‪.Anabasis setifera Moq‬‬ ‫גלו ‪gilu, gihve‬‬ ‫מ ש פח ת הסלק יים ‪CHENOPODtACEAE‬‬ ‫ה ש ם : שם המין: ‪ ^ ^ ^ r s e t a‬ו ש א ׳ , ה ע ל ה נושא לעתים זיף‬ ‫בקצהו. לביאור שם הסוג ראה עמי 86.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : מזרח סהרו־ערבי, חודר לאזור האירנויטורני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 87 ) : ה י פ ר ו ק ה ז י פ נ י מגיע‬ ‫לשלטון בחופי י ס ־ ה מ ל ח הנסוג, במק ומ ות שה תש תי ת בנויה‬ ‫חלוקים או חצץ. הוא ש ולט באופן פזור ב מת ל ו ל ים של מבנים‬
    • ‫גיאומורפולוגיים גדולים כמו מתלול ההעתקים שמעל י ס־ה מלח,‬ ‫במתלול הכפיפה הדרום־מזרחי של קמרים בהר הנגב הצפוני,‬ ‫המרכזי וצפון סיני, ובמתלולי רמת התיה. במתלולים אלה הוא‬ ‫שולט בתשתית של חומר גרף בלתי יציב ביותר. הוא שולט גם בצדי‬ ‫דרכים הנסללות בקרבת המתלולים או דרכם, וכן בתשתית של‬ ‫נחלים וערוצים העוברים בסביבת המתלול, ואשר נוצרת בהם קרקע‬ ‫חדשה לעתים קרובות. מלבד במקומות אלה מופיע ה י פ ר ו ק‬ ‫ה ז י פ נ י גם בשולי מלחות בערבה ובערוצי נחלים שתשתיתם‬ ‫קירטון במרכז סיני. כמו מ ל ו ח מ ל ב י ן גם י פ ר ו ק ז י פ נ י הוא‬ ‫צמח חלוץ, אך של תחומים חמים יותר.‬ ‫צ מ י ח ה : ה י פ ר ו ק ה ז י פ נ י מתחיל בצמיחה נמרצת בקיץ.‬ ‫הענפים מתארכים והצמח נראה אז ירוק ובולט על רקע הסביבה‬ ‫המדברית השחונה. הוא פורח לקראת סוף הקיץ ומפיץ את פירותיו,‬ ‫המלווים בעלי עטיף מכונפים, ברוחות החורף. ענפים שפיזרו את‬ ‫פירותיהם מתיבשים ונושרים, ומבסיסם יתחדשו ענפים לאחר‬ ‫החורף. שפע הזרעים הנובטים בקלות עשוי להסביר לנו את כושרו‬ ‫של הצמח להיות "חלוץ".‬ ‫לעלי ה י פ ר ו ק ה ז י פ נ י ולגבעוליו הירוקים מבנה מיוחד. אם‬ ‫נחתוך גבעול צעיר או עלה לרוחבם נוכל להבחין בעזרת מגדלת‬ ‫­‬ ‫בפרטי המבנה האנטומי: מבחוץ שכבה בהירה של תאי האפידר‬ ‫מיס; פנימה להם שכבה ירוקה של הרקמה המטמיעה; פנימה לה‬ ‫מרכז בהיר — זאת הרקמה אוגרת המים, שבמרכזה רקמות ההובלה‬ ‫— העצה והשיפה. את רקמות ההובלה קשה לראות ללא הגדלה‬ ‫בעלה, אך קל יותר לראותם בגבעול.‬ ‫במבט מבחוץ על חלקי הצמח הצעירים אפשר לראות כי העלה‬ ‫הבשרני נמשך לאורך הגבעול, ויש חריץ במקום החיבור בין שני‬ ‫העלים הנגדיים. כל זוג עלים יוצא בכיוון ניצב לזוג שמעליו ולזוג‬ ‫שמתחתיו — האחד יוצא ימינה ושמאלה ושכניו קדימה ואחורה;‬ ‫כך משנים זוג החריצים הנגדיים שבגבעול את עמדתם בזווית ישרה‬ ‫מפרק לפרק. במרכז גבם של העלים יש פס של הפסקה ברציפות‬ ‫הרקמה המטמייעה הנמשך גם על הגבעול. כך יש על הגבעול שני פסי‬ ‫אורך וביניהם שני החריצים.‬ ‫היפרוק משמש כפונדקאי לחרקים אחדים, המטילים ביציהם‬ ‫בגבעוליו ויוצרים עפצים. יש עפצים הגורמים לגבעול להתנפח‬ ‫ואחרים, דמויי כדור, הבנויים מהרבה עלים קטנטנים ושעירים‬ ‫ביותר. חרק מסוים חודר למפרקים צעירים בחודשים אוגוסט‬ ‫וספטמבר (בבקעת ים־המלח), וניכר ע״י הפרשת טיפות לבנות‬ ‫ומתוקות, שבדומה ליימן" של ח מ ד ת ה ש י ח אפשר ללקקן (איור‬ ‫87 א').‬ ‫א יו ר 8 7‬ ‫מ פ ת ת פו צ ה ש לי פ רו ק זי פני‬ ‫50ו‬
    • ‫מ ל חני ת הער בו ת‬ ‫‪.Hatogeton atopecuroides (Det.) Moq‬‬ ‫שעראן ‪sh'aran‬‬ ‫משפחת הסלקיים ‪CHENOPODtACEAE‬‬ ‫ה ש ם : שם הסוג מציין את זיקתו של הצמח לקרקעות מלוחות.‬ ‫בלטינית מציין שם המין את דמיונו של הצמח (על פי ‪De!!le‬‬ ‫שתיארו לראשונה) לצמח ז נ ב ה ש ו ע ל מן הדגניים.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : סהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 97 ) : הצמח שולט באופן פזור‬ ‫בקרקעות המתפתחות מסלעי גיר, קירטון וחוור בנגב, במדבר‬ ‫יהודה ובמרכז סיני. בדרום סיני הוא שולט בסלעים מגמאתיים‬ ‫כהים. מקומות אלה הם בתחום אקלימי שחון מעט מזה המתאים‬ ‫ל ל ע נ ת ה מ ד ב ר ולח מזה המתאים ל ז ו ג ן ה ש י ח . לרוב מלווה‬ ‫ה מ ל ח נ י ת במקומות אלה את י פ ר ו ק ה מ ד ב ר . בגיבל עגמה,‬ ‫שולטת מ ל ח נ י ת ה ע ר ב ו ת ביחד עם ה מ ל ח י ת ה ק ש ק ש נ י ת‬ ‫באופן פזור בחגורת הרום של 0021— 0041 מ' ובמפנים דרומיים עד‬ ‫0061 מי.‬ ‫בית־הגידול השני הוא במתלולים הגדולים שנזכרו בדיון על‬ ‫י פ ר ו ק ז י פ נ י ו מ ל ו ח מ ל ב י ן ׳ , כך אפשר לראות גם ב מ ל ח ני ת‬ ‫צמח חלוץ. בעוד ש ה מ ל ח נ י ת מאכלסת שטחים גדולים יחסית‬ ‫בבתי־גידול יציבים ושטחים קטנים יחסית כצמח חלוץ, מופיע‬ ‫ה י פ ר ו ק ה ז י פ נ י בשטחים רבים כחלוץ ו מ ל ו ח מ ל ב י ן מופיע‬ ‫בעיקר כצמח חלוץ.‬ ‫ה מ ל ח נ י ת גדלה בערוצים שתשתיתם קירטון וחוור בנגב הדרומי‬ ‫וברום 004—0021 מ' במרכז סיני. בסלעים מגמאתיים כהים של‬ ‫דרום סיני הוא גדל באופן פזור ברום העולה על 0002 מי. במקומות‬ ‫רבים גדל הצמח כמלווה אקראי ועל כן לא צוין תחום זה במפה.‬ ‫צ מ י ח ה : בשטחים ש ה מ ל ח ני ת שולטת בהם באופן פזור יש‬ ‫שנים שיש בהן שפע של נבטים, עד כדי יצירת מרבדים ירוקים של‬ ‫נבטיה. ה מ ל ח נ י ת עשויה לעמוד בשנים אחדות של בצורת‬ ‫קיצונית, ולצמצם את נופה המטמיע עד למינימום׳, עליה נראים אז‬ ‫ככדורים קטנים. בשנים ברוכות צומחים באביב ענפים חדשים‬ ‫מבסיס ענפים שנשאו פרחים ופירות בסוף הקיץ הקודם. הענפים‬ ‫החדשים נושאים לרוב עלים גליליים באורך כ־ 01 מ"מ, ובראשם זיף‬ ‫ארוך׳, לעתים נושר הזיף או שאינו צומח כלל. ה מ ל ח נ י ת פורחת‬ ‫בסתיו ומפזרת בחורף את פירותיה הרבים, המלווים בעלי עטיף‬ ‫מכונפים.‬ ‫ש י מ ו ש : צמח מרעה חשוב, הנאכל על ידי עזים וגמלים בסוף‬ ‫הקיץ. גיבל עגמה, שהיא גדלה בו בשפע, משמש לבדווים באזור‬ ‫שטח, המספק מרעה בטוח יחסית בשנות בצורת.‬ ‫איור 87 א'. י פ ר ו ק ז י פ נ י עם טיפת הפרשה מתוקה, שטבעו בה‬ ‫נמלים אחדות‬ ‫60ו‬
    • ‫פ ר עו שי ת ג לו ני ת‬ ‫‪.Puticaria undulata (L.) Kostel‬‬ ‫רבל ( ‪wave-teaved fleabane) rab), rabbul‬‬ ‫משפחת המורכבים ‪COMPOS1TAE‬‬ ‫ה ש ם: שם הסוג מציין אמונה או נסיון של דורות קדומים‬ ‫באירופה כי ריח הצמחים מגרש פרעושים. בלטינית ‪— puiex‬‬ ‫פרעוש. עליו של המין הנדון גלוניים בשפתם ( ‪ ) undulate‬ועל כן שמו.‬ ‫לא שמעתי בנגב או בסיני על יעילותו של הצמח בהרחקת חרקים.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : מזרח סהרו־ערבי ומזרח סודני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 08 ) : נפוץ בעיקר בחלקים החמים‬ ‫של מדבר יהודה, הנגב וסיני. מופיע לרוב בכמויות קטנות, בעיקר‬ ‫בערוצי נחלים, אך בהרי דרום סיני גדל גם באופן פזור. במישורי‬ ‫הארקוזה (חצץ גרניטי) הנרחבים של סביבת אופירה יש שנים‬ ‫ש ה פ ר ע ו ש י ת מכסה בהן שטחים נרחבים לאחר גשמים מתאימים.‬ ‫לאחר שגה או שנתיים ללא גשם מתחילים שיחי ה פ ר ע ו ש י ת‬ ‫להתיבש. שיחים הגדלים בבתי־גידול אבנייס־סלעיים, שהם לחים‬ ‫יחסית, ממשיכים להתקיים זמן רב מאשר בבתי־גידול שאין בהם‬ ‫ריכוז מים למקומות המוגנים מהתיבשות. בשטח ש ה פ ר ע ו ש י ת‬ ‫גדלה בו בשנה מסוימת ברציפות, היא עשויה לכסות רק פס זרימה‬ ‫צר בשנה שחונה, שזרימת המים הצטמצמה בה בערוץ צר. בדומה‬ ‫ל מ ל ו ח מ ל ב י ן אין ל פ ר ע ו ש י ת ברוב הנגב וסיני בית־גידול‬ ‫שהיא גדלה בו באופן פזור בקביעות, ועיקר מקומה בצומח הוא‬ ‫תפיסת בתי־גידול פנויים. ה פ ר ע ו ש י ת גדלה לרוב בבתי־גידול‬ ‫שטופים, בניגוד לאלה המלוחים, בהם מצליח מ ל ו ח מ ל ב י ן .‬ ‫צ מ י ח ה : ה פ ר ע ו ש י ת עשויה להיות צמח רב־ שנתי או‬ ‫חד־שנתי, בהתאם למשטר המים במקום גידולה. הנביטה בתחיל ת‬ ‫החורף או באביב, והתפתחות הצמחים תלויה במשטר החום‬ ‫ובעונה. פרטים המאחרים בנביטה, סמוך לקיץ, נראים צמירים‬ ‫ומלבינים בהרבה מצמחים שנבטו בעונה הגשומה. הם גם נותרים‬ ‫קטנים בשנתם הראשונה, ואם אינם מתיבשים בקיץ הראשון יצמחו‬ ‫בשנה הבאה. פרטים המגיעים לפריחה בשנה הראשונה ואינם מתים‬ ‫אחרי כן, עוברים את הקיץ עם מעט עלים, מצמיחים ענפים ועלים‬ ‫חדשים בחורף ופורחים באביב. כל צמח מייצר אלפי זרעים‬ ‫קטנטנים הנפוצים ברוח, ובכך מאפשרים לצמח להיות חלוץ‬ ‫בבתי־גידול חדשים.‬ ‫ש י מ ו ש : אפשר להכין משקה טעים או לתבל תה בעלי‬ ‫ה פ ר ע ו ש י ת הטריים או המיובשים. עלים שיובשו באביב יכולים‬ ‫לשמור על טעמם וריחם הטוב במשך זמן רב.‬ ‫איור 97. מפת תפוצה ש ל מ ל ח נ י ת ה ע ר בו ת‬ ‫701‬
    • ‫צ מ ח י ם ח ד־ ש נ ת י י ם‬ ‫שלח הע ר בו ת‬ ‫‪.Erucaria boveana Coss‬‬ ‫סליח חידרי ‪slih hidari‬‬ ‫משפחת המצליבים ‪CRUCtFERAE‬‬ ‫ה ש ם : השם המדעי מציין קרבתו של הצמח ל ב ן ־ ח ר ד ל —‬ ‫‪ Eruca‬ששמו נגזר משמו העממי הרומי. שם המין קרוי ע״ש בובה —‬ ‫‪ Bove‬הצרפתי, שהיה גנן במצרים בתחילת המאה הקודמת ואסף‬ ‫במזרח התיכון צמחי־בר, שרבים מהם קרויים על שמו. השם העברי‬ ‫מציין את דמיונו של הפרי לחרב (איור 18). החלק הקשוותי דומה‬ ‫לניצב החרב והמקור המחודד והמכונף בשוליו — ללהב. מי שנתן‬ ‫שם זה הושפע בוודאי משמו הערבי.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : סהרו־ערבי, חודר לאירנו־טורני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו : ש ל ח ה ע ר ב ו ת הוא מין וריאבילי, שיש לו‬ ‫זנים רבים ( 521 ) ואפשר למצוא פרטים שלו בכל השטח המדברי‬ ‫שלנו וגס בבתות הספר. בניגוד ל ב ן ־ ש ל ח מ נ ו צ ה אין הוא שולט‬ ‫בנגב על פני שטחים נרחבים, ולעתים הוא יוצר כתמים ורודים בתוך‬ ‫המרבדים הלבנים של ב ן ־ ה ש ל ח . הוא מגיע לשלטון בצומח‬ ‫הערבות בצפון מדבר יהודה, כעשב רע בשדות בעל בנגב הצפוני,‬ ‫ובערוצים של אזורים שחונים וחמים ביותר. גיוון זה בתנאי גידול‬ ‫שהצמח שולט בהם קשור בוודאי בתכונות הפיסיולוגיות השונות‬ ‫שיש לזנים השונים שלו.‬ ‫צ מ י ח ה : ה ש ל ח נובט בתחילת החורף, מבשיל זרעים באביב‬ ‫ומפזרם בקיץ. בפרי השלח שני חלקים, האחד נפתח על ידי קשוות,‬ ‫וממנו יוצאים הזרעים ללא תוספות; חלק שני — המקור — מכיל‬ ‫2 —3 זרעים. המקור אינו נפתח, והזרע שבו עטוף במעטה, המעכב‬ ‫חדירת מים אל הזרע. ייתכן שהוא מכיל גם חומרים מעכבי נביטה‬ ‫(תופעה שנמצאה כבר בסוגים אחרים השייכים למשפחת המצלי־‬ ‫בים). אי האחידות בכושר הנביטה מבטיח פיזורה בזמן.‬ ‫יש דמיון חיצוני רב בין ש ל ח ה ע ר כ ו ת ל ש ל ח מ צ ו י , הגדל‬ ‫באזור הים־תיכוני, ויש מקומות שהם עשויים לגדול בהם יחדיו.‬ ‫ההבדל העיקרי בין שני המינים הוא בעובר שבזרעים - ל ש ל ח‬ ‫ה ע ר ב ו ת יש פסיגים כאורך השרשון ו ל ש ל ח ה מ צ ו י פסיגים‬ ‫הארוכים כפליים מהשרשון.‬ ‫ב ן־ ש ל ח מנו צ ה‬ ‫איור 08. מפת תפוצה של פ ר ע ו ש י ת גל ו ני ת‬ ‫‪Reboudia pinnata (Viv.) O.E. Schulz‬‬ ‫סליח עאדי ‪stih-aadi‬‬ ‫משפחת המצליבים ‪CRUCtFERAE‬‬
    • ‫מ ל עני א ל מ צוי‬ ‫איור 18. פירות של ש ל ח‬ ‫מנוצ ה‬ ‫ה ע ר ב ו ת (משמאל) ושל‬ ‫בן־ ש ל ח‬ ‫ה ש ם : בעברית — על דמיון פירותיו לאלו של ה ש ל ח . עלי‬ ‫הצמח גזוריכרמנוצים — ‪.pinnate‬‬ ‫כו ר ו ט י פ : סהרויערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו : ל ב ן ־ ש ל ח תפקיד חשוב בצומח בעיקר‬ ‫במדבר יהודה ובהר הנגב הצפוני והמרכזי, באדמות טרשיות,‬ ‫אבניות ולסיות בתחומים המקבלים 08— 001 מ"מ גשם. בתחומים‬ ‫שחונים ולחים יותר מצטמצמת הופעתו לפרטים בודדים. יש שנים‬ ‫שהוא יוצר בהן מרבדי פריחה לבנים בשטחים נרחבים בין‬ ‫באר־שבע, ערד, דימונה ומצפה רמון.‬ ‫צ מ י ח ה : מחזור חיי הצמח דומה ביותר לזה של ש ל ח‬ ‫ה ע ר ב ו ת . ב ן ־ ש ל ח נבדל מ ה ש ל ח בצבע הפרחים ובגודלם, וכן‬ ‫בצורת הפרי. ל ב ן ־ ש ל ח יש, לרוב, עלי כותרת לבנים וקטנים‬ ‫מהכותרת הוורודה־סגלגלה של ה ש ל ח . ב ב ן ־ ש ל ח המקור מכיל‬ ‫זרע יחיד ו ב ש ל ח 2 —3 זרעים והפרי כולו גדול יותר.‬ ‫ש י מ ו ש : צמח מרעה חשוב. את הנבטים הצעירים אפשר לאכול‬ ‫בסלט, וטעמם חריף כטעם הצנון.‬ ‫‪.Stipa capensis Thunb‬‬ ‫ספסוף ‪safsuf‬‬ ‫משפחת הדגניים ‪GRAMtNEAE‬‬ ‫ה ש ם : השם המדעי ‪ Stipa‬נגזר מיוונית בה פירושו נעורת. דימוי‬ ‫זה בא לציין את המראה של התפרחת בעלת מלענים מנוצים שיש‬ ‫למינים רבים בסוג. השם העברי קרוי על שום המלען הארוך שיש‬ ‫למיני הסוג. השם המופיע במגדיר לצמחי א״י . ‪ S. tortilis Desf‬הוא‬ ‫סינונים מאוחר של השם המצוין ל מעלה ועל כן זה האחרון הוא‬ ‫השם הנכון.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : אירנו־טורני וסהרו־ערבי, עם חדירה לאזור היכרתי-‬ ‫כוני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו : ה מ ל ע נ י א ל הוא אחד הצמחים החד־שנ-‬ ‫תיים הנפוצים בארץ. הוא גדל באזורים בהם כמות המשקעים‬ ‫השנתית מ־ 02 מ"מ ועד 007 מ"מ. הוא שולט בצפיפות על מישורים‬ ‫ובמדרונות בכל המפנים בנגב הצפוני בין משמר־הנגב, ב אר־ שבע‬ ‫וערד. באזורים גשומים יותר הוא מאכלס מפנים דרומיים שהקרקע‬ ‫בהם רדודה. בתחומים שחונים הוא שולט לעתים קרובות בנופים‬ ‫טרשיים של חברות ז ו ג ן ה ש י ח וגם בערוצים קטנים. באזורים‬ ‫שחונים הוא מופיע לרוב בפרטים בודדים מפוזרים.‬ ‫צ מ י ח ה : מחזור החיים כמו של של ש ל ח ו ב ן ־ ש ל ח . תפוצת‬ ‫הזרעים והחדרתם לקרקע כמו ב מ ק ו ר ־ ה ח ס י ד ה , על ידי‬ ‫"התברגות" הגרגיר לתוך האדמה עם פיתול המלענן והתישרותו‬ ‫בעקבות שינויים בלחות האויר. ה מ ל ע נ י א ל ה מ צ ו י מתבלט יפה‬ ‫בשטח לאחר הפריחה. עד אז קשה להבחין בו, היות ועליו צרים‬ ‫וקטנים. מאחר ופריחתו והבשלת זרעיו חלות אחרי פריחת‬ ‫ב ן ־ ש ל ח , ה מ נ ת ו ר ואחרים, הוא יוצר מרבדים לאחר שגלי‬ ‫פריחתם נגמרו. צבע המרבדים של ה מ ל ע נ י א ל משתנה מירוק‬ ‫לירוק זהוב, לצהוב וללבן. הצבע הלבן המבריק הוא צבען של‬ ‫תפרחות שפיזרו זרעיהן. בניסויי תחרות שנערכו בין מ ל ע נ י א ל‬ ‫מ צ ו י ל ש י ב ו ל ת י ש ו ע ל נ פ ו צ ה ( 911 ), התברר שכשאין מגבלות‬ ‫של לחות, הכושר התחרותי של ש י ב ו ל ת ־ ה ש ו ע ל גבוה מזה של‬ ‫ה מ ל ע נ י א ל . ואכן בשטחים גשומים מעל 004 מ"מ מהווה‬ ‫ש י ב ו ל ת ־ ה ש ו ע ל ה נ פ ו צ ה אחד הצמחים החד־שנתיים השול־‬ ‫טים. אולם מתחת לקו־שווה־הגש ם של 003 מ"מ, ובמפנים דרומיים‬ ‫גם מעליו, עולה כושרו התחרותי של ה מ ל ע נ י א ל , ו ש י ב ו ל ת ־‬ ‫ש ו ע ל ה נ פ ו צ ה תימצא בעיקר בערוצים לסיים עם פיזור מים, שם‬ ‫מתרכזת כמות מים גבוהה ביחס לכמויות המשקעים. על פי אבן‬ ‫ארי ( בע ל־ פ ה) ה מ ל ע נ י א ל הוא צמח של >‪( C‬ראה עמי 85 ), וייתכן‬ ‫כי זה מסביר את הצלחתו הגדולה במדבר.‬ ‫90ו‬
    • ‫א הל מ צוי‬ ‫‪.Mesembryanthemum nodiftorum L‬‬ ‫שנין (‪fig marigotd) shnin‬‬ ‫משפחת החיעדיים ‪AtZOACEAE‬‬ ‫ה ש ם : ב־ 4861 כונה הסוג ע״י ‪ Breyne‬בשם - ‪Mesembrianthe‬‬ ‫‪ mum‬שנגזר מיוונית, צהריים — ‪ ,mesembria‬פריחה — ‪,anthemon‬‬ ‫כי המין היחידי שהיה ידוע אז פרח בשעות הצהריים. כשנתגלו‬ ‫מינים הפורחים בלילה נראה השם לא סביר. ‪ DiHenius‬בשנת 9171‬ ‫שינה את האות ‪ i‬שבאמצע השם ל ‪ y‬וכך השתנתה מהות השם מאחר‬ ‫וביוונית אמצע — ‪ ,mesos‬עובר — ‪ ,embryon‬פרח — ‪,anthemon‬‬ ‫לציון עמדת השחלה בפרח. על פי לף ( 4391 ‪ ) Low‬יש לזהות את‬ ‫הצמחים עם האהלים שבמקרא. יש המתנגדים לדעה זאת בטענה‬ ‫שעל פי הוראתו במקרא ה א ה ל הוא צמח מעוצה, המשמש‬ ‫לתעשיית בשמים.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : ים־תיכוני, אירו־סיבירי וסהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 28 ) : הצמח גדל בעיקר בבקעת‬ ‫ים־המלח ובערבה, בקרקעות מלוחות ויוצר לעתים קרובות מרבדים‬ ‫רצופים בשלטונו. יש קרקעות שהן מלוחות כתוצאה מריכוז מלחים‬ ‫על ידי עליית מי תהום — בעיקר על גבי חוור הלשון, שם התרכזו‬ ‫מלחים בתהליכי יצירת הקרקע והדחת מלחים אל השכבות‬ ‫הנרטבות במי הגשמים. לעתים קרובות אפשר להיווכח בטעימה כי‬ ‫הקרקע מלוחה למדי. במקומות רבים לא מלווה ה א ה ל על ידי אף‬ ‫צמח אחר — הוא כנראה המותאם ביותר מבין הצמחים המצויים‬ ‫באזור לגדול בתנאים מלוחים ( 27 ). בשקעים קטנים ובערוצונים‬ ‫נקווים מים, והדחת המלחים נעשית לעומק רב יותר׳, כאן מאבד‬ ‫ה א ה ל מיתרונו הביולוגי וצמחי מדבר אחרים כמו ג ר ג ר נ י ת‬ ‫כ ו כ ב נ י ת , ל ח ך ש ס ו ע , ל ח ך ס ג ל ג ל , שולטים במקום. אפשר‬ ‫להבחין בשינויים בגודל צמחי ה א ה ל מראשי הגבעות הקטנטנות‬ ‫אל הערוצונים — במקומות הגבוהים יחסית הקרקע מלוחה‬ ‫ושחונה ולא גדל בה אף צמחי, במורד או במישור גדלים צמחי א ה ל‬ ‫וממדיהם הולכים וגדלים כלפי הערוצונים. סמוך למקומות‬ ‫הנמוכים מוצאים פרטים גדולים ביותר, ואילו בשקע עצמו, ביחד‬ ‫עם החד־שנתיים האחרים, מועטים צמחי ה א ה ל וקטנטנים. צמחי‬ ‫א ה ל זעירים גדלים, אם כך, הן במקומות שתנאי הגידול בהם‬ ‫קשים מדי, והן במקום בו התחרות חזקה מדי.‬ ‫לעתים קרובות נשאלת השאלה מדוע צמחי מדבר, שמשגשגים כה‬ ‫יפה בתנאי־גידול קשים, אינם כובשים אזורים גשומים יותר. מקרה‬ ‫דיכוי צמחי ה א ה ל בערוצונים ובשקעים על־ידי חד־שנתיים אחרים,‬ ‫שאינם עמידים למליחות ויובש כמוהם, יכול לשמש הדגמה טובה‬ ‫לחשיבותה של התחרות בקביעת דגם התפוצה של מיני הצמחים‬ ‫והרכבן של חברות הצמחים. במדבר יהודה ברום שמעל פני הים וכן‬ ‫בהר הנגב, מצטמצמת הופעתו של ה א ה ל למקומות בהם מלוחה‬ ‫0 וו‬
    • ‫התשתית בהשוואה לסביבה. הוא גדל במפנים דרומיים של גבעות‬ ‫קירטון וחוור ובצדי דרכים, שם יש בשולי הדרך קרקע מלוחה,‬ ‫ששימשה כתשתית לדרך. כתמים בשלטון א ה ל מ צ ו י קיימים גם‬ ‫במקומות שיש בהם ריכוז גבוה של מלחי חנקן בקרקע, מכלאות‬ ‫צאן מלפני עשרות ומאות שנים, תלים עתיקים ותחנות ריח של‬ ‫צבאים. אפשר להניח כי כשם שבבקעת י ם־המלח יש ל א ה ל כושר‬ ‫תחרותי גבוה במקומות מלוחים, כך בא כושרו לידי ביטוי באזור‬ ‫גשום יותר במקומות בהם נחשפה קרקע מלוחה עקב פעולות האדם‬ ‫או נוצרה על ידי בעלי־חיים (ראה לעיל, דיון ב י פ ר ו ק ת ל ת כ נ פ י‬ ‫ו ב ח מ ד ת־ ה מ ד ב ר).‬ ‫צ מ י ח ה : הזרעים מתפזרים עם בוא הגשמים הראשונים אך‬ ‫הנביטה אינה מתרחשת תמיד מיד אחריכך. קצב צמיחת הנבטים‬ ‫בחורף אטי, ומהיר באביב החם יותר. ממדי הצמחים, כמות‬ ‫הפרחים וחפירות עליהם ואורך חייהם תלויים בעיקר במשטר המים‬ ‫והמלחים. כאשר הצמחים מגיעים אל סף אפשרות היניקה של מים‬ ‫מהקרקע הם מאדימים, מפסיקים לפרוח ומבשילים פירותיהם.‬ ‫ההאדמה של צמחי ה א ה ל נובעת כנראה מהרס של הכלורופיל‬ ‫והתבלטות חומרי צבע אחרים המצויים בעלה. פרחי ה א ה ל‬ ‫נפתחים בשעות הצהריים. עונת הפריחה העיקרית היא בחודשים‬ ‫מאי ויוני, זמן רב לאחר שרוב החד־שנתיים שבסביבה פיזרו כבר את‬ ‫זרעיהם. למעשה חיים צמחי ה א ה ל במשך שבועות אחדים על‬ ‫חשבון המים שאגרו בעליהם ובגבעוליהם הבשרניים בחורף, עת היו‬ ‫מי־הקרקע בשפע יחסי ובמליחות נמוכה. אם קוטפים צמח כזה‬ ‫אפשר להחזיקו חי בחדר, מנותק לגמרי מהקרקע, במשך שבועות‬ ‫אחדים, וגבעוליו ועליו מתחילים לקמול בכיוון מהשורש כלפי‬ ‫מעלה. אם קוטפים את הצמחים לפגי התחלת הפריחה — הם‬ ‫ממשיכים לפרוח כשהם מנותקים. האדמת הצמחים בהגיעם למצב‬ ‫של עקת מים ומלחים יכולה לשמש אינדיקטור חשוב למשטר המים‬ ‫בעונה מסוימת לאורך החתך המיקרוטופוגרפי שתואר לעיל בפרק‬ ‫התפוצה. בחתך מראש גבעונת אל ערוצון יאדימו קודם הפרטים‬ ‫הקטנים הרחוקים מהערוצון, ואלה הגובלים עם כתם החד־שנתיים‬ ‫האחרים ימשיכו להיות ירוקים ואף לפרוח עוד זמן רב לאחר‬ ‫חבריהם, הגדלים בתנאים שחונים או מלוחים יותר. על ההתאמות‬ ‫הפיסיולוגיות של מיני ה א ה ל שבארץ ראה דיון בעמי 85.‬ ‫כו ר ו ט י פ : סודני חודר לאזור הסהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 28 ) : מין זה אוהב חום יותר מאשר‬ ‫א ה ל מ צ ו י , וגדל בעיקר בעמק הערבה בבקעת צין ובדרום בקעת‬ ‫ים־המלח. בסיני הוא גדל מעט ונמצא בכתמים בגיבל עגמה, בדהב‬ ‫ובאי טירן. הוא גדל גם בבתי־גידול פחות מלוחים מאלה של ה א ה ל‬ ‫ה מ צ ו י , ואינו גדל במקומות עתירי חנקן. הצמח אוגר ברקמותיו‬ ‫הרבה מים, וזה מאפשר לו לעמוד זמן רב ללא מים בקרקע. אפשר‬ ‫להיווכח בכך על ידי שמירת הצמח בחדר אחרי שנעקר ללא פציעה.‬ ‫צ מ י ח ה : צומח בחורף ובאביב, פורח ומבשיל פירותיו בחודשים‬ ‫מארס— מאי. צמחים שפרחו מצהיבים ובולטים על רקע ה א ה ל‬ ‫ה מ צ ו י המאדים אז בסביבתם. פתיחת חפירות היבשים על ידי‬ ‫הרטבתם היא מהמהירות והמרשימות.‬ ‫ש י מ ו ש : בעבר השתמשו הבדווים בערבה בזרעי ה א ה ל‬ ‫ה מ ג ו ש ם להכנת לחם שחור. היו אוספים את הצמחים היבשים‬ ‫ומכניסים אותם לכלים עם מים. הזרעים שקעו על הקרקעית, ואז‬ ‫שטפו וייבשו אותם, טחנו ואפו מהם לחם שחור. לדברי הבדווים‬ ‫היה הלחם לא טעים במיוחד, אך היה זה מקור מזון חשוב.‬ ‫א הל מגו ש ם‬ ‫‪Mesembryanthemum forskatii Hocsht. ex Boiss‬‬ ‫סמח ‪samh‬‬ ‫משפחת החיעדיים ‪AIZOACEAE‬‬ ‫ה ש ם : המין קרוי על שם פורסקאל, שחקר את צמחיית מצרים‬ ‫באמצע המאה ה־ 81. בעברית מציין שמו את ממדיו הגדולים‬ ‫בהשוואה ל א ה ל מ צ ו י .‬ ‫איור 38. א ה ל מגו ש ם שעליו בשרניים‬ ‫ווו‬
    • ‫מ ל חי ת חו מ ה‬ ‫‪.Salsota inermis Forssk‬‬ ‫חדיראף ( ‪unurmed salsota) hadhraf‬‬ ‫משפחת הסלקיים ‪CHEN0P0D1ACEAE‬‬ ‫ה ש ם : שם המין המדעי פירושו בלתי קוצני. לביאור שם הסוג‬ ‫ראה עמוד 58.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : סהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 48 ) : במקומות רבים אפשר למצוא‬ ‫את ה מ ל ח י ת כצמח של שטחים מופרעים, שמי הקרקע לא נוצלו‬ ‫בהם על ידי צמחים חד־שנתיים בחורף ( 25). שטחים מופרעים‬ ‫מרובים בנגב המתפתח, אך גם לפני תנופת הבניה והסלילה הגדולה‬ ‫צמחה ה מ ל ח י ת ה ח ו מ ה באזור. בגלילות 6, 7 ו־ 8 היא שולטת‬ ‫בקרקעות לסיות שיש בהן שכבות מלוחות בעומק לא רב, וצמחים‬ ‫חד־שנתיים אחרים כמעט ואינם מצליחים להתקיים שם. תופעה‬ ‫זאת מזכירה את תפוצתו של ה א ה ל ה מ צ ו י , ולעתים קרובות‬ ‫אפשר למצוא מעט פרטים שלו בשטחים שבשלטון ה מ ל ח י ת‬ ‫ה ח ו מ ה . על פי הניסויים שערך צמח ( 85 ) יש ל מ ל ח י ת יתרון על‬ ‫צמחי חורף חד־שנתיים בעמידותו בפני מלח. תגובתו לגורם זה אף‬ ‫מסייעת לו להיות בעל משטר־מים חסכוני. כפי שתואר ע״י נגבי‬ ‫( 25 ) נובטים זרעי ה מ ל ח י ת ה ח ו מ ה בתחילת החורף וצומחים‬ ‫לאטם במשך החורף. אם הם גדלים ביחד עם חד־שנתיים חורפיים,‬ ‫הרי שלאחר עונת הפריחה של מתחריהם יתיבשו גם צמחי‬ ‫ה מ ל ח י ת הצעירים ולא יגיעו לפריחה. אם הם גדלים ללא‬ ‫מתחרים בתשתית לא מלוחה, הם עשויים להגיע לממדים גדולים‬ ‫ולנצל את כל המים עוד בטרם הגיע הקיץ ולמות מיובש. כאשר‬ ‫ניתנה לקרקע תוספת של מלח בישול, גרם זה להאטת קצב הצמיחה‬ ‫של צמחי ה מ ל ח י ת והם הגיעו לפריחה ולהבשלת פרי. עמידותם‬ ‫בפני מלח סייעה להם, כמובן, כאשר נבטו בשטח גם חד־שנתיים‬ ‫חורפיים, שצמיחתם דוכאה במהירות. על כן אפשר לראות במלח‬ ‫מעין מווסת־צמיחה, המונע מ ה מ ל ח י ת ה ח ו מ ה צמיחה בזבזנית,‬ ‫והיימיתון" מאפשר לו לעמוד בתחרות עם צמחים אחרים שאינם‬ ‫עמידים למליחות הקרקע. בחלק מהשטחים המופרעים הועלו אל‬ ‫פני השטח שכבות קרקע מלוחות, והן מהוות תשתית מתאימה, עד‬ ‫לשטיפתן במי הגשמים, עבור ה מ ל ח י ת ה ח ו מ ה . מלבד השטחים‬ ‫של סרוזיום לסי, ש ה מ ל ח י ת שולטת בהם כשאינם מופרעים,‬ ‫אפשר למצאה בשטחים טרשיים־אבניים כמלווה בחברות של ז ו ג ן‬ ‫ה ש י ח , ל ע נ ת ה מ ד ב ר ואחרים. באביב של שנת 5791, לאחר‬ ‫גשמים חזקים במיוחד בצפון סיני, הוריקו כל המדרונות במעבר‬ ‫המתלה, לאחר שנים רבות שלא צמחו בהם כמעט צמחים‬ ‫חד־שנתיים. במדרונות מלוחים אלה נשטפה הקרקע במידה מספקת‬ ‫להתפתחו ת ה מ ל ח י ת ה ח ו מ ה , והיא שצבעה את המורדות בירוק.‬ ‫בשטחים חוליים, בהרים מגמאתיים ובמישורי חצץ שהצומח בהם‬ ‫2 וו‬
    • ‫ערוצי, הצמח נדיר.‬ ‫צ מ י ח ה : הנביטה בגשמי החורף הראשונים. עד לחודש מארס,‬ ‫מתקיימים הצמחים במצב של צמיחה על־ אד מ תי ת אטית ביותר,‬ ‫ולהם עלים ארוכים וצרים ( 25 ). באביב מתחילים הענפים להתארך‬ ‫ומצמיחים עלי־ קיץ קצרים וקשקשיים. במהלך צמיחת הענפים‬ ‫בקיץ מתיבשים עלי־החורף. הפריחה מיוני עד אוקטובר והפצת‬ ‫חפירות מתחילה באוקטובר. יש עוד שני מינים של מ ל ח י ת‬ ‫הדומים ל מ ל ח י ת ח ו מ ה : מ ל ח י ת ע ד י נ ה , הגדלה ברוב תחום‬ ‫תפוצתה של הראשונה, ו מ ל ח י ת ה י ר ד ן המלווה את שני המינים‬ ‫בצפון בקעת י ם־ה מלח ומצפון ליריחו. ל מ ל ח י ת ה ע ד י נ ה שערות‬ ‫פשוטות בלבד, בעוד שלשני המינים האחרים יש גם שערות‬ ‫שלפוחיתיות, המשוות לעלים ולגבעולים מראה כאילו היו מכוסים‬ ‫בקמח. כשמוחצים את עלי ה מ ל ח י ת ה ע ד י נ ה ואת גבעוליה נודף‬ ‫מהם ריח רע טיפוסי, שאינו קיים בשני המינים האחרים. פרחי‬ ‫מ ל ח י ת ה י ר ד ן יוצאים מחיק חפים וחפיות גדולים בהרבה מאלה‬ ‫של שני המינים האחרים. חפים וחפיות אלה נשארים על צמח האם‬ ‫גם לאחר פיזור הזרעים ומסייעים לנו בזיהוי הנבטים בתחילת‬ ‫החורף.‬ ‫ש ו ש נ ת־ י ר י ח ו ה א מי תי ת‬ ‫‪.Anastatica hierochuntica L‬‬ ‫כמיישה, כף־א־רחמן, כף־א־נ אבי ‪kaff-e-nabbi‬‬ ‫‪) ,rose of jericho) kmeisha‬‬ ‫משפחת המצליבים ‪CRUCIFERAE‬‬ ‫ה ש ם : שמו המדעי של הסוג בא מיוונית (‪ ) anastasis‬והוראתו:‬ ‫שיבה לחיים, תחיה. שם המין ניתן על פי שם עממי שהיה מקובל‬ ‫באירופה מאז הצלבנים "שושנת־יריחו". בעברית ניתן השם‬ ‫"אמיתית" לייחד אותה מבין כל "צמחי התחיה" הרבים שיש בארץ.‬ ‫יש שהגדילו לעשות וקראו ל כ ו כ ב נ נ ס י — "שושנת־יריחו‬ ‫המדומה".‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : סהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 58 ) : ש ו ש נ ת ־ י ר י ח ו גדלה בעיקר‬ ‫בתחום הצומח הערוצי של בקעת יכרהמלח, הערבה ומפרץ אילת,‬ ‫וכן במישורי החצץ של נחל פארן ומרכז סיני. גבול תפוצתה הצפוני‬ ‫כיום מגיע עד לסביבת מצפה שלם בבקעת ים־המלח. ייתכן שבעבר‬ ‫היא גדלה גם בסביבת יריחו וכך זכתה לשמה העממי. בחלקים‬ ‫השחונים של התחום המצוין באיור 58 גדל הצמח רק בערוצים;‬ ‫במישור ימין, וכן בין מצפה שלם לעין־גדי ולמעלה עקרבים הוא גדל‬ ‫גם במדרונות טרשיים־אבניים.‬ ‫צ מ י ח ה : שיטת הפצת הזרעים דומה למתוארת להלן ב כ ו כ ב‬ ‫,‪kaff-e-rahman‬‬ ‫3 וו‬
    • ‫נ נ ס י ונדונה לעיל (עמי 26 ) נציין שוב, כי זהו אחד הצמחים שנוח‬ ‫להדגים בהם את תגובת הצמח לכמות המים העומדת לרשותו‬ ‫באתר שבו נבט. יש פרטים המצמיחים פרח יחיד וגובהם מעל פני‬ ‫האדמה הוא 5.0—1 ס"מ ואחרים היכולים להצמיח מאות פירות‬ ‫ולהגיע לקוטר של חצי מטר. על פי ממדי הצמחים משנים שונות‬ ‫באותו מקום אפשר להשוות את טיב השנים.‬ ‫ש י מ ו ש : צמח זה הוא אחד מראשוני המוצרים ששימשו ליצוא‬ ‫זה מאות בשנים. הנוצרים מאמינים כי "בחזרתו של הצמח לחיים",‬ ‫כלומר בתנועותיו של הצמח היבש לאחר ההרטבה, הוא מסמל את‬ ‫ישו, שלפי אמונתם חזר לחיים לאחר מותו. כך נשאו אתם עולי־רגל‬ ‫נוצריים את צמחי ש ו ש נ ת ־ י ר י ח ו למזכרת. סביר להניח כי אמונת‬ ‫הנוצרים נסמכת על מסורת יהודית עתיקה. *־"ר ז. משל שחפר‬ ‫בכונתילת עגירוד שבסיני מצא ממצאים רבים המעידים על פולחן‬ ‫דתי יהודי במקום לפני כ- 0003 שנה. בין השאר נמצא בחפירה גם‬ ‫צ מ ח ש ל ם ש ל שו שנ ת־י רי ח ו ה א מי תי ת.‬ ‫כו כ ב ננ ס י‬ ‫‪.Asteriscus pygmaeus fDC.) Coss. et Dut‬‬ ‫גצאצה ‪gsasah‬‬ ‫משפחת המורכבים ‪COMPOSITAE‬‬ ‫ה ש ם : לתפרחת הפתוחה של מינים אחדים בסוג יש צורה‬ ‫המזכירה כוכב צהוב זוהר. המין הנידו! כאן הוא מהקטנים שבסוג.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : סהרו־ערבי עם חדירה לאירנו־טורני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 88 ) : כ ו כ ב נ נ ס י גדל בעיקר‬ ‫בשטחים הבנויים גיר ודולומיט, או בחומר שנסחף מהם. במקומות‬ ‫שהצומח בהם פזור, הוא מלווה במקומות אלה את ז ו ג ן ה ש י ח .‬ ‫בתחומים הגובלים באזורים לחים וקרירים, כמו בנגב הצפוני,‬ ‫במערב מדבר־יהודה, או בהרים גבוהים בנגב ובסיני, הוא מאכלס‬ ‫בעיקר מפנים דרומיים. הוא גדל בעיקר באופן פזור, ובמקומות‬ ‫שהצומח בהם ערוצי, כמו מרכז סיני, הופעתו אקראית. בתחום‬ ‫הסלעים המגמאתיים והמטמורפיים ואבני החול בדרום סיני הוא‬ ‫צמח נדיר יחסית, ועל כן לא סומן במפה.‬ ‫צ מ י ח ה : זרעוני ה כ י כ ב סגורים בתוך קרקפות הצמחים מהשנה‬ ‫שעברה ואינם יכולים להשתחרר עד בוא עונת הגשמים. אז נרטבים‬ ‫עלי המעטפת של הקרקפת ונפתחים לאחר כחמש דקות. בחלקם‬ ‫הפנימי יש סיבים המתארכים בהרטבה יותר מאשר הסיבים בחלקם‬ ‫החיצוני והגשם מביא לפרישתם ולחשיפת הזרעונים. טיפות הגשם‬ ‫הבאות מתיזות זרעים החוצה אל קרבת צמח האם. עם התיבש עלי‬ ‫המעטפת הם נסגרים עד לבוא הגשם הבא. כך מונע הצמח הפצת‬ ‫זרעיו בעונה לא מתאימה; נמנעת פגיעה בזרעים על ידי נמלים‬ ‫וחרקים אחרים, וכן נשמר מלאי גדול של זרעים למקרה שיובש‬ ‫פתאומי פוגע באוכלוסיית הנבטים. נבטים שהתבססו מצמיחים‬ ‫4ון‬ ‫איור 88. מפת תפוצה של כו כ ב נ נ סי‬
    • ‫צמחים, שגודלם תלוי בכמות המים העומדת לרשותם. הגודל‬ ‫משתנה בכל מקום משנה לשנה בהתאם לתנודות בכמות המשקעים‬ ‫ובהתאם למשטר המים במקום בו נפל הזרעון. כשיש לרשות הצמח‬ ‫כמות מים קטנה הוא מפתח קרקפת קטנה יחידה׳, יותר מים —‬ ‫קרקפת גדולה בהתאם. אם יש לו כמות רבה לאורך זמן רב, גדלים‬ ‫מניצנים שמ תחת לקרקפת הראשית סעיפים מסדר ראשון‬ ‫המסתיימים כל אחד בקרקפת מסדר ראשון. לאחר מכן גדלים‬ ‫סעיפים מדרגה שניים שהם קטנים מקודמיהם וכן הלאה. צמחים‬ ‫עם קרקפות מסדר חמישי הם תופעה נדירה, ולרוב מוצאים צמחים‬ ‫עם קרקפת יחידה.‬ ‫איור 68. ש ו ש נ ת ־ י ר י ח ו ה א מ י ת י ת :מימין צמח יבש; משמאל‬ ‫צמח ירוק‬ ‫איור 98. כ ו כ ב נ נ ס י : מימין קו קפו ת יבשות וסגורות משמאל;‬ ‫קרקפות פתוחות כחמש דקות לאחר הר טנתן‬ ‫ש י מ ו ש : בהיות התופעה של תנועה בצמחים דבר נדיר, יש לכל‬ ‫אדם בכל גיל עניו והנאה בגילוי תנועה זאת. מרטיבים את הצמח‬ ‫במים או אף מחזיקים בפה לדקה או שתיים ועלי המעטפת ייפתחו.‬ ‫איור 78. ש ו ש נ ת ־ י ר י ח ו ה א מ י ת י ת :משמאל צמח יבש; מימין‬ ‫— חצי שעה לאחר הרטבה במים‬ ‫5 וו‬
    • ‫צ מ חי ם הג ד לי ם ב ע רו צי ם‬ ‫מלו ח קפ ח‬ ‫‪.Atriplex halimus L‬‬ ‫גטף ( ‪sa)t bush) gataf‬‬ ‫משפחת הסלקיים ‪CHENOPODIACEAE‬‬ ‫ה ש ם : השם העברי נזכר באיוב ל', 4: "הקוטפים מלוח עלי‬ ‫שיח..." לעלים טעם מלוח. ק פ ח ־ ג ב ו ה זהו המין הגבוה שבין מיני‬ ‫המלוח בארץ. שם הסוג — ‪ ,Atriplex‬נגזר משמו היווני העממי של‬ ‫הצמח. שם המין מציין את קרבתו של הצמח לים; ביוונית,‬ ‫‪ ,w h a l i m u s‬ואכן מין זה גדל בדרום אירופה לאורך חופי הים-‬ ‫התיכון.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : יס־תיכוני וסהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 09 ) : נפוץ ברוב חלקי הארץ‬ ‫המדבריים: בסיני, בבקעת הירדן ולאורך חופי היס־התיכון. ברוב‬ ‫השטח הוא גדל בערוצים ובנחלים, ובמקומות רבים הוא אף מגיע‬ ‫לשלטון בערוצים. במקומות מעטים הוא גדל באופן פזור, כגון: חוף‬ ‫הים־התיכון, מלחות שונות וכתם קטן בהרי יהודה ממזרח לבית‬ ‫שמש. בחולות המדבר נדיר ה מ ל ו ח ביותר, ומופיע רק במקומות‬ ‫שיש בהם נחלים עם תשתית אבקית. ערוצי נחלים בשטחים‬ ‫קירטוניים וחווריים מאכלסים יותר שיחי מ ל ו ח מאשר ערוצים‬ ‫שבסלעים מגמאתיים. ה מ ל ו ח מצליח במיוחד באזור חתרורים‬ ‫שממזרח לערד, בבקעת צין ובגיבל עגמה שבסיני.‬ ‫צ מ י ח ה : באביב מתחילים לצמוח ענפים חדשים בעלי עלים‬ ‫עסיסיים מניצנים הנמצאים בבסיסי ענפים מהשנים שעברו. בסתיו‬ ‫הם פורחים ובמשך החורף מבשילים פירותיהם ומפיצים אותם.‬ ‫הפירות בסוג מ ל ו ח אינם מלווים בעלי־ע טיף כבשאר הסלקיים,‬ ‫אלא בשני חפים גדולים שצורתם משולשת, מעוינת או, כמו‬ ‫ב מ ל ו ח ק פ ח , כחצי עיגול. במינים רבים של מ ל ו ח נמצאו בחפים‬ ‫אלה חומרים מעכבי־נביט ה מסיסים במים. אלה מאפשרים "מדידת‬ ‫גשם" בקרבת הזרע לפני הנביטה. שיחי מ ל ו ח ק פ ח עשויים להגיע‬ ‫לגובה ולקוטר של 1 —2 מ', וכמות העלוה המכסה אותם תלויה‬ ‫בכמות המים העומדים לרשות הצמחים. בחורף נושרים עלים רבים‬ ‫— כנראה בהשפעת הקור. על העלים והגבעולים יש שערות‬ ‫שלפוחיתיות. כשהעלה צעיר הן מכילות נוזלים ושקופות, וצבע‬ ‫העלה נראה ירוק. בתוך הנוזל שבשערות מומסים מלחים שהופרשו‬ ‫מתוך תעלה. בקיץ ריקות שלפוחיות אלה מנוזלים ואז הן נותנות‬ ‫לעלה גוון לבן המחזיר קרינה, ומפחית בכך את התחממות העלה.‬ ‫ש י מ ו ש : עלי ה מ ל ו ח נאכלים טריים או מבושלים במים.‬ ‫להכנת התבשיל יש לקטוף כמות גדולה של עלים, להרתיחם במים‬ ‫יחד עם המזון שאת טעמו רוצים לגוון. אצל הבדווים משמש הצמח‬ ‫למאכל לעת הצורך. יש ביטויים השגורים בפיהם המורים על‬ ‫611‬ ‫איור 09. מפת תפוצה של מ לו ח קפ ח‬
    • ‫חשיבותם הרבה של שיחי ה מ ל ו ח במדבר. ה מ ל ו ח נשתל‬ ‫במקומות רבים בארץ כצמח מרעה, ועקב היותו צמח רב־שנתי‬ ‫מתכננים רועי הכבשים בנגב הצפוני להשתמש בו כמאגר מזון‬ ‫לשנות בצורת. ה מ ל ו ח הוא אחד ממקורות המזון החשובים של‬ ‫הפסמון. לעתים קרובות רואים שיחי מ ל ו ח מכורסמים ומתחתם‬ ‫פתחי המחילות שחפרו הפסמונים ( 4). לעתים אפשר לראות בצד‬ ‫שיחים אלה פסמונים יושבים, מחזיקים בשתי גפיהם הקדמיות‬ ‫ענפי מלוח ואוכלים להנאתם. מחזה דומה אפשר לראות גם ליד‬ ‫שיחי י פ ר ו ק ה מ ד ב ר ו י פ ר ו ק ת ל ת ־ כ נ פ י . (פרטים נוספים על‬ ‫ה מ ל ו ח ורשימת ספרות ראה 221 : עמי 592 .)‬ ‫סי לון קו צני‬ ‫‪ZiHa spinosa (L.) Prantl‬‬ ‫סילה, סילי ‪sittah, siHi‬‬ ‫משפחת המצליבים ‪CRUCIFERAE‬‬ ‫ה ש ם : השם סלון נזכר בתנ״ך (יחזקאל כ״ח, 42 ): "ולא יהיה עוד‬ ‫לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאיב" וכן( ש ם, ב, 6 ): "כי סרבים‬ ‫וסלונים אותך...". הוראתו בשני המקרים קוצים מכאיבים. שמו‬ ‫הערבי של הצמח בנגב בסיני ובמצרים דומה לשמו התנכי ומותר‬ ‫להניח כי זה אחד המקרים בהם חזר אלינו השם התנכי לאחר‬ ‫שהתגלגל למשמרת בשפת בני ערב. השם המדעי של הסוג ניתן על‬ ‫ידי פורסקאל ( 5771 ) שישב במצרים, על פי שמו המקומי. כך‬ ‫התגלגל השם העברי העתיק לשמו המדעי של הצמח.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : סהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 19 ) : ה ס י ל ו ן גדל בחלקים החמים‬ ‫של הנגב וסיני, בעיקר בערוצים. בהרי דרום סיני הוא גדל באופן‬ ‫פזור במדרונות ההרים המגמאתיים והמטמורפיים הכהים. ייתכן‬ ‫שקליטת החום המוגברת על ידי הסלעים הכהים מאפשרת לצמח‬ ‫להגיע גם אל רום שמעל 0002 מי. אפשר לציין את ה ס י ל ו ן‬ ‫בתחומנו כצמח ערוצים, וקשה להראות היכן הוא אזור האופטימום‬ ‫שלו מבחינת משטר המים.‬ ‫בצדי דרכים חדר הצמח גם לאזורים קרים ולחים יותר מאלה‬ ‫הרגילים לגביו, כגון בסביבת ערוער שעל כביש דימונה ולא הרחק‬ ‫מגדרה בשולי דרך חוליים.‬ ‫צ מ י ח ה : לנבטי ה ס י ל ו ן יש עלים גדולים יחסית. במהלך‬ ‫הצמיחה של השיח נושרים העלים הגדולים והענפים הירוקים‬ ‫ממשיכים, כמו ב ר ו ת ם ו ב ק ז ו ח , לתפקד גם כעלים. עם התבגרות‬ ‫הענפים הם מתקשים, וקדקודי הצמיחה שהפסיקו פעילותם נעשים‬ ‫קוצים. אם יש די מים בבית השרשים מלבלב הצמח בחורף, מצמיח‬ ‫ענפים עם עלים ופורח באביב. העלים נושרים לקראת הקיץ,‬ ‫יור 19. מפת תפוצה של ס י ל ו ן ק ו צ נ י‬ ‫7וו‬
    • ‫והפירות הבלתי נפתחים נותרים על צמח האם. לרוב מתפזרים‬ ‫הזרעים כשצמח שלם נעקר על ידי שטפון או מתפורר לאחר‬ ‫שהתיבש. שיחי ה ס י ל ו ן עשויים להגיע לגובה ולקוטר של 5.1 מ'‬ ‫במקומות שיש בהם די מים. כשאין שטפונות בערוץ ש הס י ל ו ן גדל‬ ‫בו, הוא עשוי למות לאחר שנתיים. לכן יש מקומות ש ה סי ל ו ן הוא‬ ‫צמח דו־שנתי בהם, ובאחרים הוא רב־שנתי.‬ ‫ש י מ ו ש : ה ס י ל ו ן הוא מהמאכלים הטעימים לחך הגמלים. אגב‬ ‫אכילה הם מפיצים את הפירות.‬ ‫רי סן נ א כל‬ ‫‪Btepharis citiaris (L.) Burtt‬‬ ‫שוק א דיב ‪shok e dhab‬‬ ‫משפחת הקוציציים ‪ACANTHACEAE‬‬ ‫ה ש ם : שם הסוג בעברית ובלטינית מציין את הריסים שעל זרעי‬ ‫הצמח. השם העברי "נאכל" היה שמו במגדיר ( 5 ), שם הוא קרוי‬ ‫. ‪ .B. edutis (Forssk.) Pers‬אך מאחר שלינאוס כינה את המין בשם‬ ‫‪ ^ n‬־‪ ,ci!iaris‬והוא קדם לפורסקאל שכינהו נ א כ ל ־ $ ^ ^ על שם‬ ‫עליו הצעירים שנאכלים טריים, משתנה השם הלטיני, אך השם‬ ‫העברי של הצמח נשאר כשהיה במגדיר. שמו הערבי מציין את‬ ‫דמיונם של ענפיו הפורים לזנבו של חרדון חצב־דיב.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : מזרח סודני עם חדירה לאזור הסהרו־ערבי.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 29 ) : גדל בחלקים החמים של הארץ‬ ‫— בקעת ים־המלח, הערבה, ולאורך מפרץ אילת ומפרץ סואץ. בהרי‬ ‫דרום סיני נמצא עד רום של 0042 מ' ויש לזה כנראה קשר לצבעם‬ ‫הכהה של הסלעים, הקולטים חום ביתר יעילות מסלעים בהירים.‬ ‫ברוב שטח תפוצתו הוא גדל בערוצים׳, במישור רותם— ימין הוא גדל‬ ‫בקרקעות חוליות ובמחשופים של אבני חול קדומות. על פי גוטרמן‬ ‫( 68 ) יש הבדלים מורפולוגיים ופיסיולוגיים בין אוכלוסיות ה ר י ס ן‬ ‫בחלקים שונים של הארץ וסיני. חומר שאסף גוטרמן מאחת‬ ‫מאוכלוסיות אלה, האופיינית למדבר יהודה הצפוני ולמדבר‬ ‫שומרון, תואר ע״י חוקרת בריטית כ ר י ס ן צ ר ־ ע ל י ם ‪Napper‬‬ ‫‪ .B. attenuata‬מאחר והיא לא בדקה את כל טווח ההשתנות של‬ ‫ה ר י ס ן באזורנו יש לצפות לכך שמחקר השוואתי מעמיק בעתיד‬ ‫יביא לשינוי מעמדו ש ל ה ר י ס ן צ ר ־ ה ע ל י ם .‬ ‫צ מ י ח ה : הזרעים נובטים זמן קצר לאחר פיזורם (ראה עמי 26,‬ ‫איור 39 ) ומצמיחים נבטים עם זוג פסיגים, שצורתם כחצי סהר‬ ‫שקצותיו משוכים לאחור. תחילה צומח גבעול עם עלים רכים,‬ ‫ולאחר מכן חפים קוצניים קשים, שבחיקם הפרחים. ה ר י ס ן עשוי‬ ‫להיות חד־שנתי או רב־שנתי בהתאם לכמות המים העומדת‬ ‫לרשותו.‬ ‫8 וו‬ ‫איור 29. מפת תפוצה של רי סן נ א כ ל‬
    • ‫איור 39. ר י ס ן נ א כ ל 1. מראה כללי 2. חפה קוצני עם שתי חפיות 3. עלי גביע 4. פרי עטוף בשני עלי הגביע 5. פרי סגור ובראשו‬ ‫שריד עמוד העלי 6. פרי פתוח עם שני זרעים בתוכו 7. זרע נובט, השערות שעל קליפת הזרע מעוגנות בתשתית, הפסיגים‬ ‫נפרשים והשרשון חודר לקרקע.‬ ‫9ןן‬
    • ‫ע צי ם סו דניי ם‬ ‫שי ט ה ס ל י ל נ י ת‬ ‫‪Acacia raddiana Savi‬‬ ‫סיאל ‪sayyal‬‬ ‫שי ט ת ה סו כ ך‬ ‫‪Acacia tortitis (Forssk.) Hayne‬‬ ‫סמרה ‪samra‬‬ ‫משפחת המימוזיים ‪MIMOSACEAE‬‬ ‫ה ש ם : שם הסוג בלטינית נגזר מן ה מל ה היוונית ‪ ,akis‬שפירושה‬ ‫חוד. שם המין ‪ raddiana‬מתיחס לצורת ההסתעפות של העץ מגזע‬ ‫אחד כלפי מעלה. שם המין ‪( tortitis‬מסולסל) מתיחס לצורת הפרי.‬ ‫ה ש י ט י ם נזכרות פעמים רבות במקרא בקשר עם ריהוטו של אוהל‬ ‫המשכן בעת נדודי ישראל במדבר.‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : סודני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 4 9 ) : תפוצת מיני ה ש י ט ה באזורנו‬ ‫ומחזור חייהם נחקרו על ידי ג. הלוי והדיון כאן מתבסס על‬ ‫עבודותיו ( 43, 53, 63, 73, 78, 88 ). מתוך שלושת המינים המצויים‬ ‫בנגב ובסיני נדון כאן רק בשני המינים הנפוצים בתחום הסקר שלנו,‬ ‫והקורא מופנה אל עבודותיו של ג. הלוי באשר ל ש י ט ת ה נ ג ב , וכן‬ ‫ליתר פרטים על השאר.‬ ‫ש י ט ה ס ל י ל נ י ת ו ש י ט ת ה ס ו כ ך גדלות בחלקים החמים של‬ ‫הארץ, אך יש הבדלים בדרישותיהן למים ובעמידותן ליובש. ש י ט ה‬ ‫ס ל י ל ני ת עמידה יותר לקור, אך דורשת יותר מים מאשר ש י ט ת‬ ‫ה ס ו כ ך . ההבדל בדרישות לחום מתבטא בתחום תפוצתה הרחב של‬ ‫ש י ט ה ס ל י ל נ י ת בהשוואה לזה של ש י ט ת ה ס ו כ ך . זו האחרונה‬ ‫גדלה רק בחלקים הנמוכים של הערבה הצפונית, אינה גדלה בגב‬ ‫הערבה, ויש רק פרטים בודדים הגדלים מחוץ לערבה. ש י ט ה‬ ‫ס ל י ל ני ת גדלה גם בנגב הצפוני, שם הטמפרטורות הממוצעות‬ ‫והקיצוניות נמוכות מהמצוי בערבה. בדרום סיני גדלים פרטים‬ ‫בודדים של ש י ט ת ה ס ו כ ך לא רחוק מחוף חים עד לאופירה ואילו‬ ‫ש י ט ה ס ל י ל ני ת מגיעה עד לרום של 0041 מ' בהרים. נראה כי‬ ‫תחומי תפוצתה של ש י ט ה ס ל י ל נ י ת בסיני מושפעים גם מהגוון‬ ‫הכהה של המסלע, המאפשר לה, בזכות משטר החום שלו, לגדול‬ ‫ברום העולה על זה שב מ סלע בהיר. עמידותה של ש י ט ת ה ס ו כ ך‬ ‫בפני יובש בשלבי התפתחותה הראשונים מתבטאת בכך שהיא‬ ‫מאכלסת ערוצים מסדר נמוך. ככל שכמות המים גדלה במורדו של‬ ‫הערוץ, יש יתרון ל ש י ט ה ס ל י ל נ י ת . בספירת כ־ 0032 עצים‬ ‫בערוצים מחמישה סדרי גודל ( 78 ) התקבלו היחסים שבאיור 59,‬ ‫המדגימים את ההבדלים בדרישותיהם של שני המינים. ליד בארות‬ ‫בסביבת עין יהב, שעומק המים המתוקים בהן 21 מ', מגיעים עצי‬ ‫021‬ ‫איור 49. מפת תפוצה ש ל שי ט ה ס ל י ל נ י ת( !) ו שי ט ת ה סו כ ך(2 )‬
    • ‫ש י ט ת ה ס ו כ ך לממדים ניכרים. היחסים הכמותיים של שני מיני‬ ‫ה ש י ט ה הם בהתאם לגודל הערוץ; מאחר שהבארות נמצאות‬ ‫בערוצים מסדר ראשון ושני — השלטון הוא של ש י ט ת ה ס ו כ ך .‬ ‫מסתבר מכך שהגורם הקובע את היחסים הכמותיים בין העצים‬ ‫הוא משטר המים בשנים הראשונות של העצים — במקרה שלנו עד‬ ‫שהשרשים מגיעים לעומק של 01 מ' ויותר. סביר כי ממדיהם של‬ ‫העצים במניפות הסחף ליד יטבתה ובמקומות נוספים בערבה, הם‬ ‫שהנחו את הקדמונים, שחפרו את בורות השרשרת (פוגארות,‬ ‫קאנאת) שבערבה.‬ ‫בעוד שכל עצי ש י ט ת ה ס ו כ ך גדלים בערוצים, קיים בנגב‬ ‫הצפון־מערבי מצפון לצאלים שטח, שגדלים בו עצי ש י ט ה‬ ‫ס ל י ל נ י ת מחוץ לערוצים. יש שם צירוף אקלימי של משקעים‬ ‫בשיעור של 051 מ"מ לשנה עם טמפ' שנתית ממוצעת העולה על 02,‬ ‫תנאים הדומים לתנאי הגידול בסוואנות האפריקאיות.‬ ‫הפצת הזרעים נעשית על ידי צבאים, יעלים, שפני סלע, גמלים‬ ‫ועזים, האוכלים את חפירות. הם אינם פוגעים בחיוניות הזרעים‬ ‫ומגדילים את כושר נביטתם על ידי פגיעה בקליפתם הקשה (עמי‬ ‫51 ). כמו כן נפוצים פירות שלמים על הזרעים שבתוכם בשטפונות׳,‬ ‫אמצעי זה כמעט ואינו אפשרי בתנאי הצומח הפזור. נביטת‬ ‫ה ש י ט י ם מתרחשת בערוצי הנחלים בעיקר לאחר גשמים המביאים‬ ‫לשטפונות בעונה בה הטמפרטורות גבוהות. הנביטה האופטימלית‬ ‫של ש י ט ה ס ל י ל נ י ת כפי שנבדקה על ידי הלוי ( 63 ) מתרחשת‬ ‫בתחום הטמפרטורות של °02 —°03 ושל ש י ט ת ה ס ו כ ך ב°52—°53.‬ ‫צ מ י ח ה : לבלוב של עלים חדשים מתחיל ב ש י ט ה ס ל י ל נ י ת‬ ‫בסוף יולי ובתחילת אוגוסט, שהיא עונת היובש בארצנו. בעונה זו‬ ‫מתחיל הצימוח החדש ב ש י ט י ם במולדתן שבסוואנות האפריק*‬ ‫איות, סמוך לעונת הגשמים שם והן שמרו על מקצב הצמיחה שלהן‬ ‫גם אחרי שפשטו לאזור שמקצבו האקלימי שונה. הפריחה בסוואנות‬ ‫האפריקאיות מגיעה לשיאה ביולי, ובארצנו היא נמשכת מיוני ועד‬ ‫נובמבר. פריחת ש י ט ת ה ס ו כ ך מצומצת לתקופה קצרה יותר,‬ ‫כנראה בהשפעת רגישותה לטמפרטורות נמוכות. מרבית מיני‬ ‫הצמחים פורחים בארץ באביב, וקיומן של עונות הצמיחה והפריחה‬ ‫שתוארו ב ש י ט י ם מורה על כך, כי ריתמוס הצמיחה הוא‬ ‫פנימי־תורשתי, ואינו מהווה תגובה פיסיולוגית ישירה על משטר‬ ‫האקלים והמים במקום בו פרט מסוים נמצא. יש עצים רבים של‬ ‫ש י ט ה ס ל י ל ני ת בדרום סיני המתחילים לפרוח וללבלב לפי‬ ‫מועדם הקבוע, אף אם שנים אחדות לא היתה בערוץ זרימת מים.‬ ‫מאגר המים בתשתית הערוץ גדול למדי ומספיק לשנים אחדות,‬ ‫ולדברי הבדווים יכולים העצים שבוואדיות להתקיים גם אם לא‬ ‫יורד גשם במשך 01 שנים.‬ ‫נשירת עלים בתחילת הקיץ קשורה גם היא לריתמוס הפנימי, אך‬ ‫שלכת חורפית מלאה, כפי שמתרחשת בעצים שבנגב הצפוני, היא‬ ‫תוצאת פגיעה של הקור.‬ ‫ש י מ ו ש : עלי ה ש י ט ה , תפרחותיה ופירותיה נאכלים על ידי‬ ‫העדרים, והעץ נחשב אצל הבדווים לאסור בכריתה לצורך הסקה.‬ ‫זהו מאגר רב־שנתי של מזון, שאינו מושפע כמעט מהתנודות‬ ‫השנתיות במשטר הגשמים, והוא מספק מדי קיץ מזון טרי בשפע.‬ ‫מתחת לעצים הנגועים בכנימות מגן מצטבר על האבנים "מן"‬ ‫בצורת טיפות מתוקות, ואפשר לראות לעתים עדר עזים המלקקות‬ ‫את האבנים שבצל ה ש י ט ה . הצמג המופרש מענפי ה ש י ט ה שנפגעו‬ ‫מנבירת חרקים בתוכם או מפגיעה מכנית כלשהי משמש לבדווים‬ ‫בסיני כבסיס להכנת סוכריות. חלקי הקליפה הקרובים לגזע יכולים‬ ‫לספק סיבים טובים לחבלים. גם משרשים יבשים שנחשפו בתשתית‬ ‫הערוץ וכן מענפים שמתו מסיבה זו או אחרת אפשר להפיק סיבים‬ ‫כאלה. אין לפגוע בעצים חיים — הסרת קליפתם תגרום נזק חמור‬ ‫לענף.‬ ‫‪ X‬העצים‬ ‫ר 00!‬ ‫08‬ ‫-06‬ ‫־04‬ ‫02‬‫: ש. 0 7־י7־נית‬ ‫^ש. הסוכך‬ ‫‪IV‬‬ ‫‪III‬‬ ‫ד רג ת‬ ‫‪II‬‬ ‫)‬ ‫ה ע רן ^‬ ‫איור 59. יחסים כמותיים ב י ן ש י ט ה ס ל י ל נ י ת ל ש י ט ת ה ס ו כ ך‬ ‫בערוצים מסדר גודל שונה ( ע ל־פי הלוי ואורשן 78 )‬ ‫ו 2ו‬
    • ‫איור 69. נוף של ש י ט ה ס לי ל נ י ת באפיק נחל גדול במזרח סיני‬ ‫22 ו‬
    • ‫שיזף מ צוי‬ ‫‪.Ziziphus spina-christi (L.) Desf‬‬ ‫סדר (‪syrian christ thorn) sidr‬‬ ‫משפחת האשחריים ‪RHAMNACEAE‬‬ ‫ה ש ם : השם המדעי של הסוג נגזר כנראה מגלגול של השם‬ ‫העברי. שם המין בא להנציח אמונה שזהו העץ ממנו עיטרו‬ ‫הרומאים את כתר הקוצים (‪ ) spina‬לישו ( ‪ .) Christus‬כינוי זה צורף‬ ‫גם ל ש מ י ר ה ק ו צ נ י (( ‪ Patiurus spina-christi Mi‬הגדל בגליל. אולם‬ ‫יש כנסיות בארץ בהן עטור הפסלון של ישו בכתר של קוצי ה ס י ר ה‬ ‫ה ק ו צ נ י ת . שמו העברי, הקשור כנראה לצבעם של הפירות‬ ‫הבשלים, במשנה במסכת כלאים, ורוב החוקרים מסכימים כי זהו‬ ‫ה ש י ז ף ה ת ר ב ו ת י ‪ Z. vutgaris‬שגידלו אותו בעבר במקומות לא‬ ‫רבים בארץ. הדעות חלוקות על עץ הבר, ועל פי הראובני ( 83 ) זה‬ ‫האטד הנזכר במשל יותם. יש ראיות לכך ש ש י ז ף ה ש י ח או ש י ז ף‬ ‫מ צ ו י נקראו פעם כינרים ( 35 ).‬ ‫כ ו ר ו ט י פ : סודני חודר לאזור הסהרו־ערבי והים־תיכוני מצד‬ ‫אחד, ולאפריקה הטרופית מצד שני.‬ ‫ת פ ו צ ה ב א ז ו ר נ ו ( א י ו ר 79 ) : כמו ה ש י ט י ם כן גם ה ש י ז ף‬ ‫גדל בסוואנות הסודניות וחודר בארץ למקומות שהתנאים‬ ‫האקולוגיים בהם מתאימים לו. עמידותו של ה ש י ז ף בפני קור‬ ‫ודרישותיו ללחות גבוהות מאלה של ה ש י ט ה ה ס ל י ל נ י ת . לכן‬ ‫גדל ה ש י ז ף צפונית לתחום גידולה של ה ש י ט ה . במקום מפגשם,‬ ‫בנגב הצפון־מערבי, ש ה ש י ט ה גדלה בו באופן פזור — גדל ה ש י ז ף‬ ‫בערוצים. תחום גידולו הפזור של ה ש י ז ף הוא בין תל־אביב‬ ‫לאשקלון ובסביבת הכנרת עד לרום פני הים, בעיקר במדרונות‬ ‫הבזלת של הגולן והגליל התחתון. בתחומים לחים יותר הוא גדל‬ ‫כיימחליף" של א ל ו ן ה ת ב ו ר ו ח ר ו ב מ צ ו י שנגדעו, בהיותו עץ‬ ‫שקשה להשמידו ולשרשו מהשדה. הוא עמיד בפני שרפות, וייתכן כי‬ ‫זו אחת מההתאמות שלו לגידול בסוואנות האפריקאיות. בעמק‬ ‫הירדן מדרום לכנרת מצטמצמת הופעתו למקומות שיש בהם‬ ‫תוספת מים על זו של הגשם — נחלים ומעיינות מתוקים. בנאות‬ ‫המדבר של עמק הירדן התחתון — גייפתליק, עוגיה ויריחו — גדל‬ ‫ה ש י ז ף ביחד עם ז ק ו ם מ צ ר י בשולי שדות. כך היה המצב גם‬ ‫בעין־גדי, אך עצי ה ז ק ו ם ששם היום — ניטעו בידי אדם. מדרום‬ ‫לעין־גדי מצטמצמת הופעת ה ש י ז ף . עצים בודדים גדלים בנחלי‬ ‫הערבה, ו ה ש י ז ף המוכר ביותר בארץ, הוא זה של חצבה, העולה‬ ‫בממדיו על כל עץ ש י ז ף אחר בארץ. עץ זה גדל על מעיין הנובע‬ ‫לאורך קו העתק שאפשר לזהותו על פי שורה של שיחי י מ ל ו ח ,‬ ‫י נ ב ו ט ו ס מ ר הנמשכת לאורך של 008 מ' מדרום לעץ הגדול.‬ ‫בדרום סיני ניטעו רוב עצי ה ש י ז ף בידי הבדווים או טופחו על ידם‬ ‫כעצי פרי. בהרי מערב סיני יש עצים בודדים בערוצי הנחלים במעבר‬ ‫המתלה ובדרכים המקבילות לו.‬ ‫32 ו‬
    • ‫צ מ י ח ה : ה ש י ז ף פורח בחלקים חחמים של תחום תפוצתו —‬ ‫הערבה, בקעת י ם־ה מל ח ובקעת הירדן — פעמים אחדות בשנה,‬ ‫והוא ירוק עד. על ההאבקה ראה גליל וזרעוני ( 28). בשנים ששורר‬ ‫בהן בחורף קור יוצא דופן נפגעים חלק מעלי ה ש י ז ף בחורף. בשאר‬ ‫חלקי הארץ עומד ה ש י ז ף בשלכת חורף חלקית כתוצאה מפגיעות‬ ‫הקרה החורפית בעלים. עצים, הנמצאים בעמדה טופוגרפית‬ ‫שסיכויי הקרה בה גדולים, סובלים בהתאם. במשך הקיץ מספיקים‬ ‫רוב עצי ה ש י ז ף הבוגרים להבשיל פירות ולהפיצם. הזרעים מופצים‬ ‫על ידי בעלי־חיים שונים.‬ ‫ש י מ ו ש : חפירות (דום או נבק בערבית — ‪ tdom, nabq‬נאכלים‬ ‫טריים או מיובשים. הבדווים בסיני משמרים את פירות ה ש י ז ף על‬ ‫ידי ייבושם ובבוא העת להשתמש בהם הם טוחנים אותם ואופים‬ ‫עוגות מציפתם הטחונה לאבקה.‬ ‫איור 89. ת מ ר ו ס מ ר הגדלים בנחל שמי התהום קרובים בו לפני השטח‬
    • ‫שימוש בצמחים לתועלת האדם‬ ‫למטייל במדבר ולמי שחי בו יכולים הצמחים לעזור בדרכים‬ ‫שונות ולהקל את קשיי ההסתגלות לאזור. הגורם הראשון במדבר‬ ‫הוא מציאת מים. אפשר להיעזר בצמחים על מנת להגיע אל המים.‬ ‫צמחים רבים אוגרים מים, ואפשר לנצל מאגרים אלה בדרך ישירה‬ ‫על ידי אכילתם, או בדרך עקיפה על ידי זיקוק מים מתוכם. יש‬ ‫צמחים שאפשר לתבל בהם את האוכל והמשקה, ואחרים שיכולים‬ ‫לשמש כמזון עיקרי. יש צמחים רעילים ואחרים היכולים לשמש‬ ‫לרפואה. אפשר לבנות בעזרת הצמחים מגורים ארעיים ולרפד את‬ ‫מצע השינה, ויש צמחים מתאימים לשזירת חבלים וחוטים.‬ ‫ה צ מ ח י ם כ מ ס י י ע י ם ל א י ת ו ר מ י־ ש ת י ה ב מ ד ב ר‬ ‫אחד הגורמים החשובים ביותר לקיומו של האדם העובר במדבר‬ ‫ברגל, ולעתים גם ברכב, הוא המים. המים הם כידוע גם הגורם‬ ‫העיקרי המשפיע על תפוצת הצמחים במדבר. אפשר לנצל את‬ ‫העובדה שצמחים מסוימים קשורים ל מי־ ת הו ם גבוהים כדי לזהות‬ ‫הימצאות מקורות כאלה ממרחק רב. כאשר מי־התהום מגיעים לפני‬ ‫השטח, הקרקע רטובה זמן רב במשך השנה, המים מתאדים והם‬ ‫מותירים את המלחים שהיו בהם בקרקע. במהלך השנים עשויות‬ ‫להצטבר כמויות מלח גדולות בקרקע. מליחות הקרקע, מי־התהום‬ ‫והעומק שהם מצויים בו משפיעים במידה רבה על תפוצת הצמחים.‬ ‫יש צמחים הגדלים רק על מי־תהום מתוקים, אחרים מסוגלים‬ ‫להתפתח גם כשיש כמות מסוימת של מלחים בקרקע ויש העשויים‬ ‫להצליח יותר מאחרים במקומות שהמליחות גבוהה בהם ביותר. בין‬ ‫הצמחים הללו יש היכולים להתפתח בתחום רחב של מליחויות‬ ‫המים ואחרים המותאמים לתחום צר ביותר. האחרונים יכולים‬ ‫לשמש באינדיקטורים טובים יותר לטיב מים. מקור המים ייראה‬ ‫לנו במקרים רבים ככתם של צומח כהה על רקע הסביבה הבהירה.‬ ‫צמחים המרמזים על מציאות מים, שאפשר לזהותם ממרחק של‬ ‫עשרות ואף מאות מטרים, ובמשקפת גם מקילומטרים, הם: ת מ ר ,‬ ‫א של, קנ ה מ צוי, ע ב קנ ה ש כי ח, י מ לו ח פגו ם ו ע ר ב ה.‬ ‫צמחים שאפשר לזהותם ממרחק קצר של עשרות מטרים בודדות‬ ‫הם: ס ו ף מ צ ו י , ה ג ה מ צ ו י , ע ב ד ק ן מ צ ו י , א ג מ ו ן‬ ‫ה כ דו רי ם, א ח י ג ו מ א ש חו ר, נ ע נ ה, א צו ת, גו מ א ד ל־ ש י -‬ ‫ב ו ל י ם , מ ש י י ן ג ל י ל י . צמחים שתחום גידולם צר יחסית, והם‬ ‫מעדיפים מי־תהום גבוהים ומתוקים: ס ו ף . ע ר ב ה , ק נ ה צ מ ר ,‬ ‫א ג מ ו ן ה כ ד ו ר י ם , ג ו מ א ד ל ־ ש י ב ו ל י ם . צמחים שתחום גידולם‬ ‫בינוני, והם גדלים על מי־תהום מתוקים, אך גם על מלוחים קמעה:‬ ‫ת מ ר , ע ב ק נ ה ש כ י ח , א צ ו ת (במים עצמם), ע ב ד ק ן מ צ ו י‬ ‫ו צ פ צ פ ת ה פ ר ת . צמחים שתחום גידולם רחב וגדלים על מים‬ ‫מתוקים, אך גם על מלוחים ב י ו ת ר : א ש ל, י מ ל ו ח , ס מ ר , מ ש י י ן‬ ‫ג ל י ל י, קנ ה מ צוי ו הג ה מ צוי.‬ ‫זרעיהם של רבים מהצמחים הקשורים למי־תהום גבוהים מופצים‬ ‫בעזרת הרוח. כל צמח כזה מייצר עשרות אלפים עד מיליוני זרעים‬ ‫זעירים. הם מגיעים ברוח כמעט לכל מקום, ובין היתר גם למקומות‬ ‫בהם נגלים מים על פני השטח לא רק בימים גשומים. רגישותם של‬ ‫המינים השונים למליחות המצע מתבטאת גם בנביטתם ויש לה‬ ‫השפעה מכרעת על טיב הצומח המתפתח במקום. במקרים רבים‬ ‫אין זרעיהם של צמחים הגדלים כיום במלחה או במעיין יכולים‬ ‫לנבוט ליד צמח האם. אלה הם מקומות בהם השתנו התנאים,‬ ‫והודות לכך שתחום עמידותו של הצמח הבוגר רחב יותר מזה של‬ ‫הנבט, ממשיכים הצמחים הבוגרים להתקיים. מפיצי זרעיהם בי־וח,‬ ‫מבין הקשורים למי־תהום גבוהים במדבר, הם: ע ר ב ה למיניה,‬ ‫צ פ צ פ ת ה פ ר ת, קנ ה מ צוי, ע ב קנ ה ש כי ח, ק נ ה־ צ מר‬ ‫ג ב ו ה , ס ו ף מ צ ו י , מ ש י י ן ג ל י ל י , א ש ל ו ס מ ר למיניהם.‬ ‫להלן דוגמאות אחדות של מקומות בנגב ובסיני שאפשר להיעזר‬ ‫בהם בצמחים לאיתור מי שתיה:‬ ‫אי תו ר מ עיינ ו ת‬ ‫כשעולים מערבה בנחל צין, בחלקו שמדרום למדרשת שדהיבוקר,‬ ‫ופונים לעין מור, עוברים תחילה בין שדרות של עצי א ש ל . אלה‬ ‫מרמזים על סיכוי למציאות מים במעלה הנחל. בקרבת מפגש הנחל‬ ‫עם הדרך לעין עבדת יש גם שיחי י מ ל ו ח פגו״ם ובמרכז הערוץ‬ ‫שיחי ס מ ר . בשנים מסוימות גדל שם גם ק נ ה . ארבעת המינים‬ ‫הללו אינם מורים עדיין בבטחה על מים קרובים. במקום זה יש‬ ‫סיכוי למצוא מים בגומות או על ידי חפירות רק בחורף של שנים‬ ‫גשומות. במעלה הנחל חוזרת התמונה, כאשר בגדות הנחל ובמדרגה‬ ‫מוגבהת מעט יש שיחי א ש ל ו י מ ל ו ח , בקרבת מרכז הערוץ —‬ ‫ס מ ר , ופה ושם צמחי ק נ ה קטנים. ליד מגרש החניה למכוניות‬ ‫(נקודת ציון 1720/3821 ) יש במקום הנמוך ביותר בערוץ גוש צפוף‬ ‫של צמחי ק נ ה מ צ ו י ובתוכם גדל עץ צ פ צ פ ת ה פ ר ת . צמחי‬ ‫ה ק נ ה מגיעים במרכז הגוש לגובה של 3— 4 מ', ואילו בשוליו הם‬ ‫נמוכים ומלווים בשיחי ס מי־. המקום שיש בו סיכוי להגיע אל מים‬ ‫מתאימים לשתיה יהא מרכז גוש ה ק נ ה . בשוליים, המים מועטים,‬ ‫או שהם מלוחים, ועל כן איו צמחי ה ק נ ה מגיעים לגובה‬ ‫המכסימלי. אם נבחן את שריד* הצמחים שהגיעו לכאן בשטפונות‬ ‫ונותרו על שיחים בנחל, נמצא בין השאר עלים של ס ו ף . רוחב עלי‬ ‫ה ס ו ף הוא כסנטימטר אחד וכשפותחים אותם מבחינים במערכת‬ ‫של חללים הנפרדים על ידי מחיצות רוחב נקבוביות. שרידים אלה‬ ‫מורים לנו כי במעלה הנחל יש ס ו ף , הגדל במקומות שיש בהם מים‬ ‫מתוקים. במעלה הנחל, במקום שהמים קרובים בו לפני השטח,‬ ‫אפשר למצוא מלבד ה ס ו ף גם ג ו מ א ד ל ־ ש י ב ו ל י ם , ע ב ד ק ן‬ ‫מ צ ו י , צ פ צ פ ת ה פ ר ת ו כ ר פ ס ר י ח נ י . כאשר מי המעיין זורמים‬ ‫52 ו‬
    • ‫על פני השטח במשך חלק ניכר של השנה מתפתחות במקום אצות‬ ‫ירוקיות שונות. למינים רבים מהן יש מבנה של חוטים ירוקים‬ ‫המלבינים בהתיבשם, הודות לגיר ששקע על ענפיהן בעת חיותן.‬ ‫אפשר לזהות מקום שהמים זרמו בו אף לאחר תום עונת הגשמים‬ ‫על פי שרידים חוטיים אלה של האצות, שלעתים אף יוצרים קרום‬ ‫על פני הקרקע. מעיין שהותיר שרידי אצות, ייתכן ונסוג אחורה עם‬ ‫הצטמצמות שפיעתו וכדאי לחפש המשכיות לשרידי האצות. שילוב‬ ‫זה של שני מזהי מים אפשר להדגים בדרום מערב סיני — באזור‬ ‫הקע, הוא המישור שלמרגלות החרים המגמאתיים הגבוהים.‬ ‫הצומח במניפות הסחף, היורדות מההרים אל מישור זה, דל ביותר,‬ ‫ועל פי שרידי ה ק נ ה או ה ע ב ק נ ה על ענפי שיחים בערוצים‬ ‫היבשים אפשר להבין כי בנחלים המתפזרים מההרים אל תוך‬ ‫המישור יש סיכוי למציאת מים מתוקים. בהתקרבנו אל הקניון של‬ ‫ואדי גיבע, למשל, נוכל לראות על התשתית החצצית קרום של‬ ‫שרידי אצות. ואכן, במרחק של כמה עשרות מטרים יש ברכה גדולה‬ ‫של מים מתוקים. כך המצב גם בוואדי איסלה ובמקומות אחרים‬ ‫בדרום סיני.‬ ‫במקומות שגדלים בהם צמחים העמידים בפני תחום מליחות‬ ‫רחב עשויים להיות בחורף מים טובים לשתיה ובקיץ מים מלוחים‬ ‫מדי. כך ליד נחל עקב, בנקודת ציון 0720/7131, יש סעיף קטן של‬ ‫הנחל שגדלים בו מ ל ו ח ק פ ח ו י מ ל ו ח פ ג ו ם . במעלה הנחל יש‬ ‫ס מ ר ובנקודה מסוימת גם ק נ ה . כפי שאפשר לצפות יש שרידי‬ ‫ק נ ה שנסחפו בשטפונות על ענפי ה י מ ל ו ח במורד הערוץ. בחפירה‬ ‫ליד ה ק נ ה אפשר להגיע למים בעומק של 05 ס"מי, טיב המים שונה‬ ‫בהתאם לעונה ולכמות הגשמים המוהלים את המלחים.‬ ‫בבקעת י ס־ה מלח, בשטח שממערב לכביש סדום— דימונה במרחק‬ ‫של 1 —5 ק"מ מדרום־מערב למפעלי יס־המלח, יש שטח של חוור‬ ‫הלשון שעולים בו מי־תהום לאורך העתקים שבחוור הלשון. אחד‬ ‫המעיינות הללו הוא עין חמרמר, שמימיו חוצים את כביש סדום ליד‬ ‫מפעלי י ם־ה מל ח ב' (הצפוני שבשני גושי המבנים). חוור הלשון‬ ‫באזור זה מאכלס צמחים רק בערוצים, ואם צמח כלשהו גדל מחוץ‬ ‫לערוץ הרי שיש לו תוספת מים על מי הגשמים. אפשר לראות כאן‬ ‫צמחים גדולים של י נ ב ו ט , י מ ל ו ח ו א ש ל , הגדלים על תלוליות‬ ‫של חוור הלשון, שהצמחים הם ששמרו עליהן בפני בליה. נזהה‬ ‫מקומות שהמים רבים בהם יחסית על פי צפיפות הצומח׳, במקומות‬ ‫שהצומח צפוף בהם אפשר למצוא ס מ ר , ק נ ה , ואף עצי ת מ ר‬ ‫ציוריים אחדים. ייתכן כי רק שרשי העצים מגיעים אל מים‬ ‫מתוקים, שהרי אין כאן צמחים המזהים מים מתוקים בלבד. במבט‬ ‫ממקום גבוה אפשר לראות כי צומח המעיינות גדל כאן בצורת‬ ‫פסים, שהם פסי הנביעה לאורך קווי השבר שבחוור הלשון.‬ ‫בצפון סיני רבים קווי הדמיון במעיינות ובצמחים הגדלים לידם‬ ‫למתואר בנגב. בדרום סיני, בשטחים הבנויים סלעים מגמאתיים‬ ‫62 ו‬ ‫ומטמורפיים, התשתית פחות מלוחה לרוב, ויש להיעזר בצמחים‬ ‫שתשתיתם היא סלע קשה יש במקרים רבים גומות בגדלים שונים,‬ ‫אחרים לזיהוי מקורות המים. אחד החשובים שבהם הוא א ג מ ו ן‬ ‫ה כ ד ו ר י ם , היוצר גושים צפופים כמו ה ס מ ר ולעתים אף קרוי‬ ‫בשם זה אצל הבדווים. עדות למים קרובים אל פני השטח נותן‬ ‫ה ס מ ר בעל התפרחות הכדוריות ‪ ,Juncus punctorius‬ואילו‬ ‫ה נ ע נ ה ק ט נ ת ־ ה ע ל י ם מורה בבירור על מציאות מים מתוקים.‬ ‫אפשר לזהות מקורות קטנים של מים גם על פי משקעים של גיר‬ ‫מעיינות על גבי הסלעים המגמאתיים הכהים בהרים הגבוהים של‬ ‫דרום־סיני ( 13 ).‬ ‫אי תו ר ב ארו ת‬ ‫אפשר לחלק את הבארות לשתי קבוצות: בארות רדודות שאפשר‬ ‫לחפרן ביד (תימילה בערבית); ובארות חפורות שעומקן רב. בעוד‬ ‫שאפשר לאתר מקומות מתאימים לחפירת גומות לבארות רדודות‬ ‫בעזרת צמחים, הרי איתור כזה של מקומות לחפירת בארות עמוקות‬ ‫כמעט ואינו אפשרי, וחידה היא כיצד השכילו הקדמונים לחפור‬ ‫במקומות הנכונים. ליד עצי ש י ט ה ס ל י ל נ י ת בערוצים חצציים‬ ‫חפורות בדרום סיני בארות שעומק מימיהן 51— 02 מ' והמים‬ ‫מתוקים. עם זאת אין לומר שבכל מקום בו גדלה ה ש י ט ה יש סיכוי‬ ‫למציאת באר.‬ ‫אפשר לחפור באר רדודה ליד הצמחים המזהים שציינו בפרק על‬ ‫זיהוי המעיינות. נוכל לדמות לעצמנו את תשתית הערוץ, המתאים‬ ‫לחפירת באר רדודה, למעין ברכה גדולה, שקרקעיתה אטומה‬ ‫ואדמה ממלאת אותה. אם ברצוננו להגיע למים עלינו לחפור‬ ‫בהתאם לעומק המים מתחת לפני השטח. בשנים שחונות אין מילוי‬ ‫של הברכה התת־קרקעית על ידי מי השטפונות, והצמחים הדורשים‬ ‫שפע מים בבית־שרשיהם — מתיבשים. בשנים ברוכות יכולה‬ ‫הייברכה" לעלות על גדותיה, ואז יש מים בפני השטח גם אחרי תום‬ ‫הגשם, וזרעיהם של צמחי המים עשויים להגיע ברוח ולנבוט מחדש.‬ ‫מי הנג ר‬ ‫בורות שתושבי הנגב אגרו בהם מים לפני אלפי שנים, ממשיכים‬ ‫לאגור מי־גשמים גם כיום, אם לא נפגעו תעלות האיסוף של מי הנגר‬ ‫במשך השנים. בבורות עתיקים בהר הנגב, שלא טופלו ונוקו במשך‬ ‫שנים אחדות, צמחו עצי א ש ל שזרעיהם הגיעו ברוח. עצי ה א ש ל‬ ‫בולטים למרחק במיוחד כאשר בור המים נמצא במדרון המצמיח‬ ‫בני שיח בלבד. בבורות רבים ממערכת בורות לוץ, למשל, ממשיכות‬ ‫התעלות העתיקות לספק מי־שטפונות, ואלה מאפשרים גידולם של‬ ‫א ש ל י ם . יש בבורות אלה מים בחורף ובאביב, אך בקיץ הם‬ ‫מתיבשים לרוב. במקרים רבים אפשר לאתר בורות מיס מרחוק על‬ ‫פי הסלע הבהיר שהוצא על ידי חופרי הבור, וערמת השפך בולטת‬
    • ‫על רקע הסלעים הבלויים שצבעם כהה יותר. בערוצי נחלים‬ ‫והן מתמלאות מים בשטפונות.‬ ‫מ ל חו ת ו חו פי ים‬ ‫חופי הים התיכון, ים־המלח, מפרץ אילת ומפרץ סואץ הם‬ ‫המקומות הנמוכים בסביבתם, והמים מתנקזים אליהם הן בזרימה‬ ‫על־קרקעית והן בזרימה תת־קרקעית. מים הנספגים בתשתית‬ ‫החלוקים והחצץ של ערוצי הנחלים או בחולות נודדים, זורמים אל‬ ‫עבר הים, שם הם מגיעים קרוב אל פני השטח. אחד המקומות‬ ‫שאפשר לנצל בהם מקורות מים כאלה הוא ממערב לנחל־ים. יש שם‬ ‫בין החולות הנודדים שקעים שתשתיתם דקת־גרגיר. מי־ה קרקע‬ ‫הזורמים מכל שטח החולות הנודדים אל עבר הים־התיכון מתגלים‬ ‫באזור השקעים הללו. כשהמים נגלים הם מתאדים, בהותירם את‬ ‫מלחיהם בקרקע, וכך נוצרות המלחות. חלק מהמלחות משמש‬ ‫לבדווים כמקור למלח, והם מוכרים אותו בקיץ באל עריש. ככל‬ ‫שהשקע הנידון נמצא צפונה יותר, מליחותו גבוהה ומי־התהום בו‬ ‫קרובים אל פני השטח. כלפי דרום המים עמוקים יותר, אך פחות‬ ‫מלוחים. בשקעים שאינם מלוחים כל כך גדלים ת מ ר י ם בשוליים‬ ‫וצמחי ס מ ר ו ק נ ה במרכז. במלחות שנמצאו ליד תעלת המים‬ ‫המתוקים שממערב לתעלת סואץ השפיעה קרבת התעלה, והשטיפה‬ ‫ב מי־ ה תעל ה הביאה להתפתחות צמחי ס ו ף ו ג ו מ א בשקעים שהיו‬ ‫מלוחים בעבר ( 23 ). יש ובמרכז השטח גדלים אך ורק ת מ ר י ם , סימן‬ ‫שהמים מתוקים, אך עמוקים למדי. בשקעים שמימיהם מלוחים‬ ‫גדלים שיחים בשרניים ממשפחת הסלקיים — ב ן ־ מ ל ח ו א ו כ ם‬ ‫למיניהם ו ס ו ו ד א צ ט ר ו ב ל י .‬ ‫לאורך מפרץ אילת מתבססים היישובים נויבע ודהב על מי־תהום‬ ‫מתוקים סמוכים לפני השטח, המתגלים בקרבת הים. כך גם‬ ‫הבארות של טבה מדרום לאילת ושל נבק שמצפון לאופירה. לחוף‬ ‫מפרץ סואץ יש שטחים גדולים של מלחות, בהם בולטים גושי‬ ‫ה י מ ל ו ח למרחק רב. לרוב מהווה ה י מ ל ו ח חגורה המקבילה‬ ‫לחוף אך רחוקה ממנו. קרוב לחוף יש חגורה של ז ו ג ן ל ב ן ובחוף‬ ‫עצמו — ב ן ־ מ ל ח מ כ ח י ל א ו ס ו ו ד .‬ ‫ה ע רו ת על ה צ מ חי ם ה מז הי ם מ קו רו ת מי ם‬ ‫סמר‬ ‫‪Juncus‬‬ ‫סמר ( ‪rush,) sammar‬‬ ‫משפחת הסמריים ‪JUNCACEAE‬‬ ‫ה ש ם : שמו המדעי של הסוג נגזר משמו העממי הרומי׳, שמו‬ ‫העברי נגזר מהשם הערבי המציין את הגוון הכהה ( א ס מר = כ ה ה)‬ ‫של הצמח. ס מ ר י מ י (. ‪ ) J. maritimus Lam‬הוא המין הנפוץ בנגב‬ ‫ובסיני, אך מלבדו גדלים עוד מינים דומים. יש טקסונומים‬ ‫המפרידים את ה ס מ ר הגדל במדבר כזן ה ע ר ב י של ס מ ר י מ י‬ ‫‪ .J. maritimus var. arabicus Asch. & Buch ex Boiss‬אחרים רואים‬ ‫ב ס מ ר ה ע ר ב י מין בפני עצמו - - ( ‪J. arabicus (Asch. & Buch‬‬ ‫. ‪ ;Adams‬בעבודות שפורסמו בשנים האחרונות נחשב ה ס מ ר‬ ‫ה ע ר בי כ צ מ חז ה ה ל ס מ ר הי מי.‬ ‫ש י מ ו ש : העלים המחודדים משמשים להכנת מחצלות; כשמפצ-‬ ‫לים אותם אפשר לשזור מהם חבלים. בעמק הערבה גידלו את הצמח‬ ‫כחומר גלם לתעשיית נייר משובח. כ־ 03 ק"מ צפונית לאילת,‬ ‫במקום בו היתה חוות־גידול ה ס מ ר קם יישוב חדש הקרוי על שמו.‬ ‫סוף מ צוי‬ ‫‪Typha austraiis Schum & Thonn‬‬ ‫דיס ( ‪common reedmace) dees‬‬ ‫משפחת הסופיים ‪TYPHACEAE‬‬ ‫ה ש ם : השם המדעי של הסוג נגזר משמו העממי היווני. השם‬ ‫העברי מקראי, והוא נגזר כנראה מהמלה סיף — בדימוי לצורת‬ ‫העלים.‬ ‫קני־השורש של ה ס ו ף שקועים בבוץ מתחת למים, ועליו‬ ‫הארוכים יוצאים מעל פני המים או האדמה. בית השרשים של‬ ‫ה ס ו ף לוקה במחסור בחמצן, ויש לצמח מערכת גדולה של חדרי‬ ‫אויר בקני־השורש ובעלים. תוך העלה הוא מסכת של מחיצות רוחב‬ ‫ואורך נקבוביות, שסיבים דקים עוברים ביניהן. גם בחלקו החיצוני‬ ‫של העלה יש סיבים רבים, ואלה מאפשרים ניצולו של הצמח‬ ‫לשזירת חבלים. כשהעלה טרי או יבש מאוד הוא שביר. אך אם‬ ‫שוזרים עלים יבשים כשהם רטובים מטל הבוקר, או מפצלים עלים‬ ‫טריים ומניחים להם להתיבש קמעה — גם הם מתאימים לשזירה.‬ ‫אג מון ה כ דו רי ם‬ ‫‪.Scirpis hotoschenus L‬‬ ‫דיס ( ‪butrush) dees‬‬ ‫משפחת הגומאיים ‪CYPERACEAE‬‬ ‫ה ש ם : השם המדעי נגזר משמו הרומי, ואילו שמו העברי מקראי,‬ ‫והוא מציין את בית־גידולם של רוב מיני הסוג — אגמים ובתי־גידול‬ ‫לחים. תפרחותיו הכדוריות נתנו לצמח את שם המין. יש הנוטים‬ ‫לראות מין זה כשייך לסוג נפרד ‪Hotoschenus vutgaris‬‬ ‫.‪ .) L.) Fritsch‬א ג מ ו ן ה כ ד ו ר י ם גדל בארץ ב ביצו ת־ חו ףי הי ם־ ה תי־‬ ‫כון עד רצועת עזה. הוא גדל בתחומים אקלימיים שונים בעולם‬ ‫כולו, אך תמיד בקרבת מים מתוקים. בדרום סיני גדל זן מיוחד שלו‬ ‫‪ .var. austraiis (Murr.) Koch‬עלי ה א ג מ ו ן נבדלים מעלי גומאיים‬ ‫אחרים ומעלי ה ס מ ר , הדומה לו לעתים, על פי עורק לבן רחב‬ ‫העובר במרכז העלה. מגבעולי הפריחה של ה א ג מ ו ן אפשר לשזור‬ ‫חבלים דוגמת חבלי ה ס מ ר .‬ ‫72ו‬
    • ‫איור 99. ס מ ר י מ י ב ק ר ב ת מ ע י י ן ב מ ד ב ר‬ ‫גו מ א ד ל־ ש י ב ו ל י ם‬ ‫‪.Cyperus distachyos AH‬‬ ‫נגייל ! ‪naji‬‬ ‫משפחת הגומאיים ‪CYPERACEAE‬‬ ‫ה ש ם : השם המדעי של הסוג הוא שמו היווני העתיק של הצמח.‬ ‫השם העברי נזכר במקרא מספר פעמים! בעיקר התיחס ל ג ו מ א‬ ‫ה פפי רו ס.‬ ‫82 ו‬ ‫מין זה נמוך בהשוואה לרוב שאר מיני ה ג ו מ א הגדלים בארץ.‬ ‫הוא מגיע לגובה של 01— 02 ס"מ בלבד. ענפיו נושאים תפרחות,‬ ‫היוצאות הצדה כס"מ אחד מתחת לקצות הענפים. הוא יוצר לרוב‬ ‫דשאים שהמים זורמים בתוכם, וכאלה אפשר לראות בעינות צוקים,‬ ‫עין קדיס ומעיינות קציימה. יש לצמח עמידות מסוימת בפני מלח,‬ ‫ולעתים המים שבקרבתו אינם טעימים ביותר.‬
    • ‫א חיגו מ א ש חור‬ ‫‪.Schoenus nigricans L‬‬ ‫(‪)btack gaiingate‬‬ ‫משפחת הגומאיים ‪CYPERACEAE‬‬ ‫צמח זה נדיר יחסית לשאר הנזכרים כאן. בנגב הוא מצוי בעיקר‬ ‫בעין עבדת ובעין זיק, ובדרום סיני — בקרבת מעיינות. צבע החפים‬ ‫בבסיסי תפרחותיו שחור, כפי שזה מתבטא בשמו. הוא גדל לרוב על‬ ‫מים מתוקים, ועל כן יכול לשמש מזהה טוב למי שתיה.‬ ‫קנ ה מ צוי‬ ‫‪.Phragmites australis (Cav.) Trin‬‬ ‫קצב (‪common reed) kasab‬‬ ‫משפחת הדגניים ‪GRAM1NAE‬‬ ‫ה ש ם : השם המדעי נגזר מיוונית ופירושו "הגדל בגדרות",‬ ‫כנראה כדימוי לצורת גידולו לאורך תעלות מים ונחלים. ה ק נ ה‬ ‫נזכר פעמים רבות בתנ״ך במקרים רבים ביחד עם ה ס ו ף ועל כן‬ ‫רבים המשוררים שטועים ומטעים בקראם ל ק נ ה בשם "קנה־סוף".‬ ‫ראוי לציון הביטוי "משענת הקנה הרצוץ" הנזכר בספר מלכים‬ ‫ובישעיהו, המתאר את יציבותו של הגבעול כאשר הוא שלם והוא‬ ‫מתכופף בקלות לאחר שרוצצו את הגבעול לרצועות צרות.‬ ‫1 ‪Arundo phragmites‬‬ ‫המין שלנו תואר על ידי לינאוס ב־ 3571 כ־.^‬ ‫וב־ 2971 תחת השם . ‪ .Arundo austratus Cav‬בשנת 1481 הוכנס לסוג‬ ‫בפני עצמו (‪ .) Phragmites‬במגדיר לצמחי א״י הצמח כונה בשם‬ ‫. ‪ Phragmites communis Trun‬בסיכומם של שינויים מקובל כיום‬ ‫השם הרשום למעלה.‬ ‫ה ק נ ה גדל על פני טווח רחב של בתי־גידול — מגדות נהרות‬ ‫מתוקים ועד מלחות. בבתי־גידול אלה הוא גדל באזורים‬ ‫פיטוגיאוגרפיים שונים. יש לו זנים איקולוגיים (איקוטיפים) בבתי‬ ‫גידול שונים ( 121 ). זרעיהם של פרטים שגדלו במלחות עשויים לנבוט‬ ‫בתשתית מלוחה יותר מאשר הפרטים שגדלו בשטחים שאינם‬ ‫מלוחים. ענפי ק נ ה שפוצלו לפצלות ארוכות משמשים לקליעת‬ ‫סלים הנמכרים בשוקי יהודה ושומרון(איורים 001 —201 ).‬ ‫ע ב קנ ה שכי ח‬ ‫‪.Arundo donax L‬‬ ‫קצב (‪giant reed) kasab‬‬ ‫משפחת הדגניים ‪GRAMINAE‬‬ ‫ל ע ב ק נ ה יש תפרחת שונה מזו של ח ק נ ה , וההבדל ביניהם בולט‬ ‫ממרחק. עלי ה ע ב ק נ ה מגיעים עד סמוך לתפרחת, העורק המרכזי‬ ‫שלחם בולט, חם זקופים וסעיפי התפרחת הדוקים פחות או יותר זה‬ ‫לזה. ב ק נ ה העלים אינם מגיעים עד סמוך לתפרחת, הם נוטים‬ ‫לצדדים או משתלשלים כלפי מטה אך אינם זקופים, התפרחת רפה‬ ‫יור 00 1. קנ ה מ צוי‬ ‫92ו‬
    • ‫וסעיפיה כפופים כלפי מטה. לאחר הפצת הזרעים מתיבשים קני‬ ‫התפרחת של ה ק נ ה על עליהם, אך עלי ה ע ב ק נ ה נשארים בחייט‬ ‫עוד זמן רב. תפוצתו של ה ע ב ק נ ה במדבר קטנה מזו של ה ק נ ה .‬ ‫ה ע ב ק נ ה גדל במדבר בסביבת עין־גדי ובנחלים הגדולים היורדים‬ ‫מהרי דרום סיני אל עבר מפרץ סואץ, כמו ואדי איסלה. נוכחותו‬ ‫מורה לרוב על מים מתוקים. הקנים של הצמח חזקים מאלו של‬ ‫הקנה, והבדווים בדרום סיני משתמשים בהם להאבקת ה ת מ ר י ם .‬ ‫קנ ה־ צ מ ר ג בו ה‬ ‫‪.Erianthus ravennae (L.) Beauv‬‬ ‫(‪)ravenna grass‬‬ ‫משפחת הדגניים ‪GTAM1NAE‬‬ ‫צמח זה, המכונה גם ק נ ה ־ ס ו כ ר ג ב ו ה ‪Saccharum ravennae‬‬ ‫‪ ,CL.) Murray‬מצמיח קנים רק בעת הפריחה. ברוב עונות השנה‬ ‫יוצאים רוב עליו מבסיס הצמח ולא מקנים כמו ב ק נ ה או‬ ‫ב ע ב ק נ ה . הוא אינו נפוץ ביותר, אך במקומות שהוא גדל בהם —‬ ‫למשל בעיינות סמר ובעיינות קנה, שלחוף יס־המלח, הוא מורה על‬ ‫מים מתוקים הטובים לשתיה.‬ ‫מ שיין ג לי לי‬ ‫‪.Imperata cylindrica (L.) Beauv‬‬ ‫חלפה, סיל ‪hatfa, sitl‬‬ ‫משפחת הדגניים ‪GRAM1NAE‬‬ ‫בתפרחותיו של הצמח יש שערות עדינות הנותנות לו מגע של‬ ‫משי, והדבר מתבטא בשמו. עלי ה מ ש י י ן חיים יותר משנה. העורק‬ ‫המרכזי שלהם גדול ובולט בהשוואה לדגניים אחרים. עורק זה‬ ‫מסייע להתהוות צורתם הגלילית של העלים. הצמח גדל בתנאי‬ ‫מליחות שונים — מביצות לא מלוחות בשרון ועד מעיינות מלוחים‬ ‫ליד מפעלי ים־המלח. לכן אין מציאותו מעידה תמיד על מציאות‬ ‫מי־שתיה.‬ ‫אשל‬ ‫‪Tamarix‬‬ ‫(‪)tamarisk‬‬ ‫משפחת האשליים 1 ‪AMARiCACEAE‬‬ ‫מבחינת זיהוי מקורות המים :־טיבם אפשר להבחין בסוג א ש ל‬ ‫שלוש קבוצות עיקריות, הנבדלות בצורת עליהן ומבנה הפרחים.‬ ‫א ש ל ה פ ר ק י ם (בערבית אתיל) גדל בנחלים גדולים כנחל פארן,‬ ‫נהל נקרות, נחל הערבה ואחרים וכן נטוע בידי אדם בשטחים‬ ‫חוליים. עליו מנוונים לגמרי לקשקשים זעירים שקשה להבחין בהם,‬ ‫וענפיו פרוקים לפרקים. מחוץ לערבה הוא פורח בסתיו, חיוניות‬ ‫זרעיו נשמרת זמן קצר ( 121 ), ועד בוא עונת הגשמים מאבדים רובם‬ ‫031‬
    • ‫את החיוניות. בערבה הוא פורח החל בחודש יוני וזרעיו עשויים‬ ‫להגיע לקרקע רטובה ולנבוט, מאחר שיש בערבה שטפונות בקיץ‬ ‫(ראה עמי 43 ) אין ל א ש ל ה פ ר ק י ם ערך רב כמזהה מקורות מים‬ ‫טבעיים, אך מאחר שהוא ניטע ליד בארות בנגב ובסיני, הוא יכול‬ ‫לסייע באיתורן.‬ ‫ל א ש ל ח ו ב ק ו א ש ל מ ת נ נ י יש עלים שבסיסם מקיף את‬ ‫הגבעול; לפרחיהם יותר מ־ 5 אבקנים וצורתם שיחית. הם גדלים‬ ‫לרוב במקומות מלוחים ביותר ואינם יכולים לשמש לזיהוי מקורות‬ ‫מי־שתיה.‬ ‫ל א ש ל ה י א ו ר (בערבית תרפה) ו ל א ש ל מ ר ו ב ע יש עלים‬ ‫קשקשיים, שבסיסם אינו חובק את הגבעול, ובפרחיהם 5 אבקנים.‬ ‫ל א ש ל מ ר ו ב ע יש ארבע צלקות ו ל א ש ל ה י א ו ר שלוש. שניהם‬ ‫גדלים בתחום רחב של מליחויות ועל כן יכולים במקרים מסוימים‬ ‫לסייע בזיהוי מקורות מים (ראה דיון על עין מור). על א ש ל ה י א ו ר‬ ‫נטפלות כנימות שמפרישות את עודף הסוכרים שהן מוצצות ממוהל‬ ‫הצמח כטיפות מתוקות הקרויות בפי הבדווים "מן" (איור 301 ). יש‬ ‫הרואים בחומר זה את המן שבני ישראל אכלו בצאתם ממצרים‬ ‫(ראה דיון ב ח מ ד ת ה ש י ח ) . א ש ל ה י א ו ר הוא אחד העצים‬ ‫הנפוצים בקרבת מעיינות בנגב ובסיני, וזרעיו מגיעים בתחילת הקיץ‬ ‫לכל מקום שיש בו מים גלויים בעונה זאת. זרעיו נובטים באלפיהם‬ ‫בשולי אגמים מתוקים בסכרי הנגב כמו בירוחם, להב, עומר‬ ‫ואחרים.‬ ‫י מ לו ח פגו ם‬ ‫‪.Nitraria retusa (Forssk.) Aschers‬‬ ‫עירגד ‪ghargad‬‬ ‫משפחת זוגניים ‪ZYGOPHYLLACEAE‬‬ ‫הקשר הברור של הצמח למלחות בא לידי ביטוי כשמו העברי‬ ‫ובשמו המדעי. העלים נראים קטומים בראשם ועל כן שמו.‬ ‫ה י מ ל ו ח גדל במלחות רטובות באזורים מדבריים, במקומות‬ ‫אלה מצויים שרשי הצמח בשכבות אדמה לחה במשך כל עונות‬ ‫השנה. בתי־גידול כאלה מצויים .בארץ בעיקר לאורך עמק הערבה,‬ ‫בקעת י ס־ה מלח ובקעת מין. אפשר למצוא את ה י מ ל ו ח גם בהרבה‬ ‫מעיינות קטנים שלא סומנו במפה. בסיני הוא גדל בעיקר לאורך‬ ‫חופי הימים וכן בקרבת מעיינות בצפון ובמרכז. ה י מ ל ו ח יכול‬ ‫לשמש כאינדיקטור לקרבת מי־תהום אל פני השטח. לא בכל מקום‬ ‫אפשר לנצל מים אלה — לרוב הם מלוחים ולעתים קרובות הם‬ ‫מעטים ואינם מספיקים, בעומק שאפשר לחפרו בידיים, כדי‬ ‫להתנקז אל הגומה או הבור. על מנת להגיע למים יש לבחור מקום‬ ‫שיש בו, נוסף ל י מ ל ו ח , מינים נוספים כמו ס מ ר , ק נ ה ואחרים.‬ ‫ענפי הי מ יי י ח נושאים עלים בכל עונות השנה. העלים הזקנים‬ ‫נושרים ללא סדר ברור בסתיו ובתחילת החורף. ענפים צדדיים‬ ‫שקדקוד הצמיחה שלהם מפסיק פעילותו מתעצים, והחלק‬ ‫הקדקודי, שקוטר העצה בו הקטן ביותר, נשאר כקוץ. על כן אין‬ ‫קוצי הי מ ל ו ח אחידים בצורתם ובמיוחד בקצה החד שלהם.‬ ‫הפריחה העיקרית באביב, אך גם בסתיו אפשר למצוא עליו פרחים.‬ ‫מפריחת האביב מבשילים פרות עסיסיים אדומים שטעמם‬ ‫מתוק־מלו ח ואפשר לאכלם. הם נאכלים גם על ידי ציפורים,‬ ‫המפיצות את הזרעים עם הפרשתן. פרטים נוספים ראה 221 : עמי‬ ‫103.‬ ‫ערב ה‬ ‫‪Satix‬‬ ‫צפצף (‪wit)ow) ,safsaf‬‬ ‫משפחת הערבתיים ‪SALfCACEAE‬‬ ‫מיני ה ע ר ב ה גדלים במקומות שיש בהם מים מתוקים, לרוב מיס‬ ‫זורמים. אין מקומות רבים במדבר שהצמח גדל בהם, כי הוא רגיש‬ ‫למליחות המצע. בעיינות קנה שלחוף ים המלח גדל עץ בודד וכן‬ ‫במספר מעיינות בהרי דרום סיני.‬ ‫צפ צפ ת הפר ת‬ ‫‪.Poputus euphratica Oliv‬‬ ‫עירב, רשרש (‪euphrates poptar) ghareb, rashrash‬‬ ‫משפחת הערבתיים ‪SAHCACEAE‬‬ ‫צ פ צ פ ת ה פ ר ת גדלה בנחלים אחדים היורדים לבקעת י ס־ ה מל ח‬ ‫ולבקעת צין. העצים יכולים לעמוד גם בתנאי קרקע מלוחה ( 221 ),‬ ‫ועל כן מציאותם יכולה אמנם לסייע לזיהוי מקור מים, אך אין‬ ‫בטחון שהם מתוקים.‬ ‫איור 301. א ש ל ה י א ו ר עם כנימות היושבות בחיקי ענפים צדדיים‬ ‫ומפרישות טיפות מתוקות‬ ‫ו3ו‬
    • ‫ז י קו ק מ י ם מ צ מ ח י ם‬ ‫צמחים רבים אוגרים מים רבים באיבריהם, אך איננו יכולים‬ ‫לנצלם במציצת הצמח, עקב תכולת מלחים גבוהה במוחל או עקב‬ ‫טעמם הרע. על פי שיטה שפותחה באוסטרליה ובארה״ב אפשר‬ ‫לזקק את המים מתוך צמחים אלה ומקורות מים אחרים. יש לחפור‬ ‫בור שקירותיו קעורים בקוטר של מטר ובעומק של חצי מטר (הדיוק‬ ‫אינו הכרחי) באדמה שאינה חולית ואין בה חלוקי נחלים. לתוך‬ ‫הבור מכניסים ענפי צמחים ירוקים עד חציו ובמרכז הבור מגיחים‬ ‫קופסה או כלי פלסטיק ריק ונקי. מכסים את הבור ביריעת‬ ‫פוליאתילן שקופה, שממדיה 5.1 5.1 ‪ x‬מ', ואת שוליה מכסים‬ ‫באדמה. במרכז היריעה יש להניח אבן, כך שייווצר חרוט שקדקודו‬ ‫יהיה כ־ 5 ס"מ מעל לפתח הכלי שבבור. הבור יתחיע להתחמם על‬ ‫פי עקרון החממה — קרינת החום חודרת לתוכו אך אינה יוצאת. כך‬ ‫יהא האויר שבתוך הבור חם בהרבה מהאויר החיצוני. כתוצאה‬ ‫מהתחממות האויר מתחממים גם הצמחים, והמים שבהם מתאדים.‬ ‫האויר החם מסוגל להכיל כמות גדולה של אדי מים ואלה מתעבים‬ ‫בבואם במגע עם היריעה שחומה כחום האויר החיצוני. טיפות‬ ‫המים שהתעבו יגלשו לאורך חרוט היריעה ויטפטפו לתוך הכלי.‬ ‫אפשר לאסוף כך כליטר וחצי של מים ליום מבור. אפשר לזקק לא‬ ‫רק צמחים: במלחות, שהקרקע בהן רטובה אך המים מלוחים,‬ ‫אפשר להשתמש בבוץ רטוב כמקור מים, וכך גם במי־ים ובמי‬ ‫מעיינות מלוחים. לא כל הצמחים טובים במידה זהה למטרתנו;‬ ‫צמחים בשרניים כמו א צ ב ו ע (ראה עמי 95 ), המפסידים רק‬ ‫מיליגרמים אחדים של מים ליום בגלל האפידרמיס האטים שלהם,‬ ‫דורשים טיפול מוקדם. כדאי לדרוך על הצמחים הבשרניים ולפצוע‬ ‫את גבעוליהם לפני שמכניסים אותם למערכת הזיקוק. אם המקור‬ ‫הוא גבעולי צ ב ר כדאי לפרוס אותם לפרוסות דקות. א ש ל למיניו‬ ‫מתלכלך באדמה ומכוסה לרוב באבק שנקלט בטיפות המים‬ ‫המלוחות הקטנות — אלה עשויות ללכלך את יריעת הפוליאתילן‬ ‫והמים שבקופסה מתלכלכים לרוב. יש להיזהר שהיריעה לא תגע‬ ‫בצמחים או בקרקע, אחרת נפסיד מים שיגלשו בנקודות מגע אלה.‬ ‫על מגת לשתות מים במהלך היום כדאי להכניס צינורית לתוך‬ ‫הקופסה ולשתות מבלי לפתוח את המערכת. האויר שבמערכת מגיע‬ ‫לרוויה רק כשעה אחרי התקנתה וסגירתה, ועל כן כדאי להמעיט‬ ‫בפתיחתה.‬ ‫23 ו‬ ‫צ מ חי מ א כ ל ו מ ש ק ה‬ ‫צ מ חי מ א כל‬ ‫את רוב הצמחים שעליהם נאכלים יש לבשל לפני האכילה. עלי‬ ‫ה ר ד ו פ נ י ן ה צ י צ י ת הרחוצים יכולים להיאכל חיים כחסה. הם‬ ‫עסיסיים וטעמם מתקתק. אפשר לאכול כמויות קטנות של עלים‬ ‫צעירים וטריים של מ ל ו ח ק פ ח , מ ו ר י ק נ ד י ה מ ב ר י ק ה ,‬ ‫ח ל מי ת ק ט נ ת־ פ ר ח י ם, ח ל מי ת מ צוי ה, ח ל מי ת ג דו ל ה,‬ ‫ח ו מ ע ה ו ר ו ד ה ו ח ו מ ע ה מ ש ו ל ח פ ת (אסור לאכול כמויות‬ ‫גדולות שלהם, כי החומצה האוכסלית שבעליה עלולה לפגוע בדרכי‬ ‫השתן) ונבטים של ש ל ח ה ע ר ב ו ת ו ב ן ־ ש ל ח מ נ ו צ ה . אוכלים‬ ‫את צוואר השורש של ע כ ו ב י ת ה ג ל ג ל , כלומר את בסיסי העלים‬ ‫היוצאים מהשורש העבה שמתחת לאדמה, ואת העורק המרכזי של‬ ‫העלים הצעירים. גבעולים צעירים וכן עורק מרכזי של עלי ה ג ד י ל ן‬ ‫ו ה ב ר ק ן הצעירים אפשר לאכול בכמות רבה. אפשר לשפר את‬ ‫טעמם ולרכך עלים של רבים מהצמחים שנזכרו למעל ה על ידי‬ ‫הרתחתם במים. את המים שבישלנו בהם כדאי לשפוך, וכך להיפטר‬ ‫מחומרים מרירים או חריפים. כך אפשר להכין עלים של מ ל ו ח‬ ‫ק פ ח , מ ל ו ח מ ל ב י ן , ח ל מ י ת למיניה, ד ר ד ר ק ר ו מ י , ד ר ד ר‬ ‫מ צוי, עו ל ש מ צוי, מ ו ר י ק נ ד י ה מ ב רי ק ה, טו ריי ם זיפ-‬ ‫נ י י ם , ח ר ח ב י נ ה מ כ ח י ל ה ו ח ו מ ע ה למיניה. אפשר לבשל‬ ‫קרקפות צעירות ש ל ע כ ו ב י ת ה ג ל ג ל וצפונית לנגב גם קרקפות של‬ ‫ק נ ר ס ס ו ר י ; אלה האחרונות מרות למדי ויש להרתיחן ולשפוך‬ ‫את המים פעמים אחדות.‬ ‫אפשר לאכול שרשים טריים של ה ר ד ו פ נ י ן ה צ י צ י ת (איור 401 ),‬ ‫א מ י ך ק ו צ נ י , ח ר ח ב י נ ה מ כ ח י ל ה ופקעות שורש צעירות,‬ ‫שתו^ן חסר עדיין גוון ורוד, של מ ק ו ר ־ ח ס י ד ה ש ע י ר . בצלי‬ ‫צ ב ע ו נ י ה מ ד ב ר נאכלים על ידי דרבנים, וגם לחך האדם הם‬ ‫טעימים. אולם אין לפגוע בהם, כי ה צ ב ע ו נ י ם הם צמחים מוגנים‬ ‫על ידי החוק. בחולות מישור ימין, בגבול חולות הנגב המערבי‬ ‫ואדמות הלס ובאדמות לס־אבניות בהר הנגב, אפשר למצוא באביב‬ ‫כ מ ה י ן — גופי פרי תת־אדמתיים של פטריות. צורתם ככדור והם‬ ‫בוקעים את הקרקע בחודשים ינואר— מארס. הם קשורים לצמחי‬ ‫ש מ ש ו ן י ו ש ב בשטחים חוליים ולצמחי ש מ ש ו ן ר י ס נ י בקרקעות‬ ‫לסיות אך גם בחולות של מישור ימין. יש קשר של סימביוזה בין‬ ‫שרשי מינים רבים ממשפחת הלטמיים ובין פטריות — תופעת‬ ‫המיקוריזה. בנסיונות נביטה של ש מ ש ו ן י ו ש ב היתה נביטה‬ ‫גבוהה יותר בנוכחות שרשים חיים של צמחים בוגרים. בבדיקה‬ ‫מיקרוסקופית של שרשי ש מ ש ו ן ר י ס נ י נמצאו קורים של פטריה‬ ‫בתוך השרשים; לא הצליחו לגדל את הפטריות הללו על קרקע מזון‬ ‫חופשית — כלומר הקשר שלהן לשרשי ה ש מ ש ו ן היה כנראה חיוני.‬ ‫את הכמהין קולים בגחלים כמו תפוחי־אדמה. כך מכינים גם את‬
    • ‫הפקעות של ה ר ד ו פ נ י ן י ה ו ד ה , שבהיותן קטנות כדאי לחרזן על‬ ‫חוט ברזל, להקל את הוצאתן מהאש. את ה כ מ ה י ן אפשר להכין גם‬ ‫כפי שמכינים פטריות, כלומר טיגון בשמן של ה כ מ ה י ן הרחוצים,‬ ‫מקולפים וחתוכים ביחד עם בצל. אם אין בצל, אפשר להשיג‬ ‫תוצאות דומות עם שו ם ג ב ו ה , שטעמו דומה. ה כ מ ה י ן נאספים‬ ‫מדי שנה ונמכרים בשוקי הארץ בשמם הצפון אפריקאי "טרפז".‬ ‫הבדווים מכנים אותם 3 9 ה או כ?(מה, שם ששרשו עברי עתיק.‬ ‫צ מ חי ת ב לין‬ ‫מ ל ח מ צ מ ח י ם . א ש ל י ל ה נ ג ב , א ש ל י ל ש ר י ר ו א ש ל למיניו‬ ‫מפרישים תמיסות מלח מבלוטות שעל העלים או הגבעולים. בשעות‬ ‫היום היבשות מתיבשות תמיסות אלה והמלח מתגבש. אפשר לטבול‬ ‫את הענפים במים ולקבל תמיסה מלוחה לתיבול האוכל. אפשר‬ ‫להפיק מלח גם מאופקי הצטברותו בקרקע. בקרקעות לס של הר‬ ‫הנגב נמצא אופק המלח בעומק של כחצי מטר ובמישורי החצץ של‬ ‫הנגב הרחוק — קרוב יותר לפני השטח. לאחר טעימת שכבת‬ ‫הקרקע המלוחה עושים עיסה, מסננים אותה ומאדים את המים.‬ ‫כמות ניכרת של מלח יש בעלי ה מ ל ו ח , והוספתו לתבשיל עשויה‬ ‫לשפר את מאזן המלחים במזון.‬ ‫ס ו כ ר . אין מקורות נאותים להפקת כמויות סבירות של חומרים‬ ‫מתוקים במדבר, אך הפרשות ה״מן" ( 42 ) למיניהן יכולות לתת מעט‬ ‫איור‬ ‫401. ה ר ד ו פ נ י ן ה צ י צ י ת , ששרשיו,‬ ‫הצעירות משמשים למאכל אדם‬ ‫עליו‬ ‫ותפרחותיו‬ ‫מתיקות למטייל במדבר בקיץ. על ענפים צעירים של ח מ ד ת ה ש י ח‬ ‫ו י פ ר ו ק ז י פ נ י הנמצאים במצב צמיחה טוב אפשר למצוא טיפות‬ ‫לבנות מתוקות. כשהטיפה לבנה היא מכילה הרבה בועות אויר‬ ‫קטנות וכשאלו יוצאות החומר המתוק הופך לנוזל צמיג דמוי דבש‬ ‫בצורתו ובטעמו. ענפים צעירים של א ש ל ה י א ו ר מכוסים בקיץ‬ ‫בחומר מתוק המופרש על ידי כנימות מגן. אלו מוצצות את מוהל‬ ‫הצמח ואת הפחמימות שאינן דרושות להן הן מפרישות כטיפות‬ ‫מתוקות קטנות. אלו מצטברות על הענפים או מטפטפות על הקרקע‬ ‫וקשה לאספן. תופעה זאת נמצאה עד כה על עצי א ש ל ה י א ו ר‬ ‫בחוף י ם־המלח ובדרום סיני. אין במקורות אלה כמות מספקת‬ ‫להחליף את הסוכר לקבוצה גדולה של אנשים ולא כדי להמתיק‬ ‫מאכלים, אך הטיפות יכולות להיחשב לסוכריות קטנות. אפשר‬ ‫למצוא טיפות או גבישי סוכר על פקעי הפריחה של מיני ה צ ל ף‬ ‫השונים. תאים מסוימים באפידרמיס של פקעי הפריחה מפרישים‬ ‫טיפות המכילות סוכר אליהן נמשכות נמלים.‬ ‫ת ב ל י נ י ם ל מ א כ ל י ם . קבוצת תבלינים המשמשת הן במטבח‬ ‫המזרחי והן באירופי היא זו של הצמחים הקרובים בטעמם ובריחם‬ ‫ל א ז ו ב ה מ צ ו י (בערבית זעתר). צמחי קבוצה זו מכילים שמנים‬ ‫אתריים, שאחד המרכיבים החשובים שבהם הוא התימול — ‪thymol‬‬ ‫( 64). הם נותנים טעמם לאוכל בין אם מוסיפים אותם כאבקה או‬ ‫מבשלים במים או שמן. הצמחים השייכים לקבוצה זו וגדלים בנגב‬ ‫ובגבולותיו ובסיני הם א ז ו ב מ צ ו י (בבתות הספר בהר הנגב הגבוה‬ ‫והרי דרום סיני), ק ו ר נ י ת מ ק ו ר ק פ ת (בבתות הספר), ק ו ר נ י ת‬ ‫ה ע ר ב ו ת (ערוצים חצציים בהר הנגב ובהרי צפון סיני), ק ו ר נ י ת‬ ‫ס י נ י (בערוצי ההרים הגבוהים של דרום סיני) ו א ז ו ב י ת ס י נ י‬ ‫(במצלעות הצפון מערביות של גיבל חלאל). את כולם אפשר לייבש,‬ ‫לטחון או לשחוק בין האצבעות, ולתבל בהם את האוכל. בעודם‬ ‫ירוקים אפשר להוסיף עלים לאוכל המתבשל! גבעול עם עלים‬ ‫שיוכנס לקופסת גולש או בשר משומר אחר תוך חימומה יוכל לשפר‬ ‫טעמה בזמן קצר. אפשר לחמם את העלים במרגרינה מותכת עד‬ ‫שטעמם עובר לשמן (אפשר לטעום מדי פעם על ידי טבילת לחם).‬ ‫לאחר הבישול אפשר להוציא את העלים ולהקפיא שוב את‬ ‫המרגרינה בעלת הטעם החדש. בערוצי נחלים בהר הנגב ובדרום‬ ‫סיני גדל ה ש ו מ ר , שעליו הצעירים יכולים לסייע כתבלין לסלטים‬ ‫או מאכלים מבושלים. כך גם עלים וגבעולים צעירים של ק ז ו ח‬ ‫ע קו ם.‬ ‫ש י מ ו ר י ם . ה צ ל ף ה ק ו צ נ י ו ה צ ל ף ה ס ח ו ס י יכולים להוות‬ ‫מקור טוב לתבלינים כבושים למי שיטרח לאסוף מהם. משתמשים‬ ‫בפקעי פריחה, פירות צעירים, עלים צעירים וראשי ענפים (כך גם‬ ‫לפי הגמרא). כובשים את החומר הטרי במים עם מלח, מחליפים‬ ‫את תמיסת המלח לאחר שבוע בתמיסה חדשה לשבוע או שבועיים‬ ‫נוספים. לאחר שהטעם המר פג משרים במים וחומץ עם מעט מלח,‬ ‫331‬
    • ‫לפי הטעם, ושבועייכרשלושה מתחילת הטיפול אפשר לאכול את‬ ‫התבלין. טעמם של חפירות, הפקעים או העלים משתפר עם הזמן‬ ‫וחריפותו פגה. פקעי ה צ ל ף ה ס ח ו ס י חריפים מאלו של ה צ ל ף‬ ‫ה ק ו צ נ י . עלים וענפים צעירים של ה ש ו מ ר ושל נ י ר י ת ה ק מ ה‬ ‫יכולים לשמש בתיבול הצלפים הכבושים כמו גם לתיבול מלפפונים‬ ‫חמוצים.‬ ‫ת ב ל י נ י ם ל מ ש ק א ו ת . אפשר להעביר למשקה את טעמם‬ ‫וריחם הטוב של צמחים ריחניים אחדים על ידי הרתחתם במים.‬ ‫נוכל להוסיפם לתה או להכין מהם משקה בלא להזדקק לתה. לכל‬ ‫צמח טעם וחריפות אופייניים. כמות גדולה מדי של עלים בתה‬ ‫נותנת לו לעתים טעם מר. יש על כן לתבל את התה בהדרגה, לטעום‬ ‫כל פעם, עד שלומדים מהי הכמות המתאימה. את כל הצמחים‬ ‫הנזכרים להלן אפשר לנצל במשך זמן רב אם מייבשים אותם לאט‬ ‫בצל. רבים מהם מקובלים אצל הבדווים כצמחי רפואה כנגד כאבי‬ ‫בטן. יש לשימוש זה גם ביסוס מדעי: השמנים האתריים, הנותנים‬ ‫את הטעם והריח הטובים, משפרים לעתים את מצבם של קרומים‬ ‫ריריים שנפגעו מסיבה זו או אחרת. נשימת אדי הצמחים‬ ‫המורתחים במים עשויה להקל נזלת ויילפתוח" את האף הסתום.‬ ‫הצמחים הנכללים בקבוצה זו הם נ ע נ ה ק ט נ ת ־ ע ל י ם הגדלה‬ ‫בקרבת מעיינות בהרי דרום סיני וכן מינים אחרים של נ ע נ ה‬ ‫הגדלים בחלק הגשום של הארץ. בסלעי הר הנגב ובערוצים סלעיים‬ ‫גדלים א ז ו ב י ת ה מ ד ב ר , ג ע ד ה מ צ ו י ה ו מ ר ו ח ר י ח נ י ת .‬ ‫במשטחי סלע מעל רום של 008 מ' בהר הנגב המרכזי גדלה אז ו בי ת‬ ‫ה ר מ ו ן . כל אלה טובים גם הם לתיבול התה. כ ת ל ה ח ר י פ ה ,‬ ‫הגדלה ביחד אתם וריחה טוב, אינה משמשת להכנת משקאות, כי‬ ‫טעמה מר מדי. ברחבי הנגב ובסיני משמשת ל ע נ ת ה מ ד ב ר להכנת‬ ‫משקה. בחלקים השחונים של הנגב הדרומי ומזרח סיני משמשים‬ ‫למשקה ג ע ד ה מ ל ב י נ ה , פ ר ע ו ש י ת ג ל ו נ י ת ו״עשב הלימון"‬ ‫‪ .Cymbopog on schoenanthus‬האחרון הוא דגן רב־שנתי הדומה‬ ‫ל ז ק נ ן ש ע י ר . ריח עליו כריח הלימון. גדל בסביבת אילת ובדרום‬ ‫מזרח סיני. בהרי דרום סיני בין סלעים ובערוצים גדלה ה ג ע ד ה‬ ‫ה ש ע י ר ה , ששימושה כשל שאר מיני ה ג ע ד ה . בחולות של‬ ‫צפון־מערב סיני אפשר להכין בחורף משקה מ ה ק ו ט ו ל ה‬ ‫ה א פ ו ר ה , צמח חד־שנתי הדומה ל ק ח ו ן אך מחוסר פרחים‬ ‫לשוניים ולפרחיו הצינוריים ארבע אונות כותרת בלבד. גם ה ב ב ו נ ג‬ ‫ה ז ה ו ב , הגדל בקרבת חניונים עתיקים של בדווים, יכול לשמש‬ ‫למשקה. אפשר להכין תה משרשים של ר י ב ס ה מ ד ב ר הגדל בהר‬ ‫הנגב המרכזי(איור 701 ); יש להיזהר לא להרבות בשתייתו — מינים‬ ‫קרובים ל ר י ב ס ה מ ד ב ר שימשו במשך דורות רבים כמקור לתרופה‬ ‫משלשלת. משקה דומה אפשר להכין גם משרשיה העבים של‬ ‫ע י ר י ת ג ד ו ל ה , שצבעם אחרי הקילוף צהוב־כתום; כאשר שרשי‬ ‫ה ע י ר י ת חומים, נקבל תה מר ( 93 ). לדברי הבדווים בדרום סיני‬ ‫43 ן‬ ‫אפשר להכין תה מענפיו המעוצים של ה א ו ג‬ ‫אוספים מענפיו בכל הזדמנות שהם מגיעים אליו.‬ ‫ה ק ו צ נ י , והם‬ ‫צמחים עסיסיים‬ ‫לא רבים הם הצמחים שאוגרים מים ושטעמם ערב לחך האדם.‬ ‫ה א ה ל ושאר הצמחים הבשרניים אינם ראויים למאכל. בפרק על‬ ‫שרשים הנאכלים נזכרו א מ י ך ק ו צ נ י ו מ ק ו ר ־ ח ס י ד ה ש ע י ר‬ ‫כמקור של מזון, אך יש לראות בהם גם מקור חשוב למים. כך גם‬ ‫התפרחות הצעירות של ר י ב ס ה מ ד ב ר , שהן עסיסיות וטעמן‬ ‫חמוץ־מתוק. גבעוליו של מין תרבותי של ר י ב ס נמכרים בשוקי‬ ‫הארץ ומשמשים להכנת לפתן. אפשר לאכול גבעולים צעירים‬ ‫קלופים של ח ר צ י ת ע ט ו ר ה , הגדלה בכמות רבה בבתות הספר, אך‬ ‫גם בערוצים במדבר, הם עסיסיים וטעמם טוב לפני שנפתחות‬ ‫התפרחות הראשונות. כן מנצלים את המים הנמצאים בגבעולים של‬ ‫ג ד י ל ן , ב ר ק ן ו ח ו ח ע ק ו ד . בביצות שאינן מלוחות גדל ה ס ו ף ,‬ ‫שאת קני השורש שלו אפשר לקלוף ולאכול. אפשר למצוץ גם את‬ ‫התוך העסיסי של גבעולי ה צ ב ר לאחר קילוף קליפתם הקשה.‬ ‫פירות‬ ‫רוב חפירות הראויים למאכל ישיר הם של עצים ושיחים. פירות‬ ‫הנאכלים טריים הם אלה של ש י ז ף מ צ ו י , א ט ד ע ר ב י , פ י ק ו ס‬ ‫ב ת־ ה ש ק מ ה, י מ לו ח פגו ם, עוזר ר קו צני ו עוז ר ר סיני.‬ ‫תוכם של פירות ה צ ל ף ה ק ו צ נ י , ה צ ל ף ה ס ח ו ס י ו ה צ ל ף‬ ‫ה ר ו ת מ י הגדלים במדבר הוא מתוק, ואפשר לאכלו תוך רקיקת‬ ‫הזרעים; מיני ה צ ל ף מותאמים להפצת זרעים על ידי ציפורים.‬ ‫הפירות הירקרקים של ה א ל ה ה א ט ל נ ט י ת מכילים זרעים‬ ‫טעימים אך קטנים. בשוקי ירושלים מוכרים אותם, והקונים‬ ‫משתמשים בהן כתבלין לעוגות. העפצים על גבעולי ה מ ר ו ח‬ ‫ה ר י ח נ י ת אינם פירות, אך גם הם נאכלים בעודם עסיסיים‬ ‫בתחילת עונת הפריחה של הצמח. הבדווים קוראים לצמח‬ ‫חוח־אפרסק על שם עפצים אלה שריחם טוב־ וטעמם מתקתק. אפשר‬ ‫לאכול פירות של צמחים עשבוניים זמן רב לפני שהתיבשו, כגון‬ ‫פירות של ח ל מ י ת למיניה ושל ע כ ו ב י ת ה ג ל ג ל .‬ ‫צ מ חי ר ע ל‬ ‫יש צמחים שדמיונם לצמחים שימושיים עלול להטעות את הרעב‬ ‫המחפש מזון. ל ח צ ב ה ג ל ו ני יש עלים הדומים בשפתם הגלונית‬ ‫לעלי ה צ ב ע ו נ י . קליפות הבצל של צ ב ע ו נ י ה מ ד ב ר חומות‬ ‫אדמדמות ושעירות בצדן הפנימי, בעוד אלו של ה ח צ ב בהירות‬ ‫ואינן שעירות. ל צ ב ע ו נ י יש 1 — 3 עלים, ל ח צ ב יותר מחמישה‬ ‫עלים לכל פרט, והרבה פרטים גדלים בגוש אחד. ל ס ת ן נ י ת ה נ ג ב‬
    • ‫איור 501. ש כ ר ו ן ל ב ן צמח רעיל לאדם ולבעלי חיים‬ ‫איור 6 0 1. ש כ ר ו ן מ ר ו ש ת‬ ‫53 ו‬
    • ‫או ס ת ן נ י ת ה ק ל י פ ו ת יש עלים שאינם גלוניים בשפתם ולהם‬ ‫פקעת ולא בצל. הקליפות היבשות, שנראות כגלדים יבשים, אינן‬ ‫שעירות מצדן הפנימי. אסור לאכול את פקעות ה ס ת ו נ י ת, למרות‬ ‫שהדרבנים אוכלים רבות מהן בקיץ. ברפואה עממית באירופה ( 66 )‬ ‫השתמשו בתכשירים, שהכינו מפקעות ס ת ו נ י ת הגדלה שם‬ ‫ומזרעיה, כמעוררי שתן וכתרופות נגד שגרון. הקולכיצין המופק‬ ‫באירופה מפקעות ה ס ת ו נ י ת ומזרעיה הוא אלקלואיד המעכב את‬ ‫התפתחות סיבי הכישור במהלך חלוקת התאים. עורכים בעזרתו‬ ‫ניסויים גנטיים בהכפלת מנת הכרומוזומים בתאים.‬ ‫עלי ה ש ו מ ר דומים לעלי ה כ ל ך אך בעוד ל ש ו מ ר ריח טוב והוא‬ ‫נאכל — ל כ ל ך למיניו השונים ריח רע ואין לאכלם. משרשי מיני‬ ‫כ ל ך שונים הגדלים באפגניסטן, טורקסטן, אירן וטיבט ( 121 )‬ ‫מפיקים שמן או שרף שתכשירים ממנו מסייעים במצבים היסטריים‬ ‫וטובים גם נגד גזים במערכת העיכול. כמויות גדולות משמשות‬ ‫ברפואת בהמות.‬ ‫צמחי רעל, שאמנם אינם דומים לצמחי מאכל אך פגיעתם עלולה‬ ‫להיות קשה, הם בני משפחת ה ס ו ל נ י י ם הגדלים במדבר —‬ ‫ש כ ר ו ן למיניו (איורים 501, 601 ), ד ט ו ר ה , ס ו ל נ ו ם ו ו י ת נ י ה .‬ ‫למיני ה ש כ ר ו ן השונים פרחים יפים ולאוסף אותם או מתקרב‬ ‫אליהם יתר על המידה יש סכנה שחלקי צמח כמו זרעים יגיעו אל‬ ‫העיניים. ה ש כ ר ו ן מכיל ( 121 ) היוסציאמין, היוסצין ואטרופין —‬ ‫חומרים משכרים נרקוטיים, שבכמויות זעירות ומבוקרות משתמ­‬ ‫שים בהם ברפואת עיניים וברפואת עצבים. הם גורמים להתכווצות‬ ‫שרירי אישון העין, ולאחר שזרע חודר לעין השרירים המכווצים‬ ‫אינם יכולים לתאם את קוטר האישון לכמות האור. רואים באופן‬ ‫מטושטש בלבד, והמצב חוזר לקדמותו רק לאחר כשבועיים. בליעת‬ ‫חלקים של ש כ ר ו ן , ד ט ו ר ה , ס ו ל נ ו ם או ו י ת נ י ה עלולה להביא‬ ‫לשיתוק זמני של מערכת השרירים החלקים בקיבה. אל‬ ‫בית־החולים המרכזי לנגב מגיעים מדי פעם ילדים בדווים עם‬ ‫הרעלת אטרופין — פגיעות במערכת העיכול כתוצאה מאכילת‬ ‫שרשים או עלים של ש כ ר ו ן מ ר ו ש ת . קרה כך גם לחיילים‬ ‫ולתיירים, שבדווי סיפר להם שזהו צמח מאכל טוב. גם צמחי‬ ‫ד ט ו ר ה מכילים חומרים אלה מקבוצת האטרופין, ומקורו של שם‬ ‫הסוג ברעל ‪ dhat‬שהוכן ממינים הגדלים בהודו.‬ ‫ה ש ב ר ה ל ב ן אינו נאכל על ידי בעלי־חיים. יש בו ריכוז גבוה של‬ ‫חומרים, שבכמות קטנה הם יכולים לשמש כחומרי רפואה. הרמין‬ ‫המופק מהצמח הוא חומר המשפר מצב רוח של חולים, ופעילותו‬ ‫תלויה במועד של לקיחת התרופה. התרופה, כמו כל תרופה אחרת,‬ ‫צריכה להינתן על ידי רופא מוסמך ואסור לנסות לאכול חלקי צמח‬ ‫בניסויים לשיפור מצב הרוח.‬ ‫ו ב עו ק ץ־ ה ע ק ר ב־ הי ם-‬ ‫ב עו ק ץ־ ה ע ק ר ב ״ עגו ל־ ה ע לי ם‬ ‫מ ל ח י נמצאו אלקלואידים שגרמו לפגיעות קשות בכבד של בעלי‬ ‫631‬ ‫חיים. אין חשש סביר שמישהו ינסה לאכול צמח זה אך ראוי לדעת‬ ‫שלא כל צמח אפשר לאכול. אפשר להכליל ולומר, שרוב בני משפחת‬ ‫ה ז י פ נ י י ם חשודים כמכילים חומרים רעילים, וכמוהם גם בני‬ ‫משפחת ה א ס ק ל פ י י ם ה ס ו ל נ י י ם ו ה ה ר ד ו פ י י ם . ממינים‬ ‫אפריקאיים של הסוג ס ם ה כ ל ב (מין אחד גדל בעין עבדת) הכינו‬ ‫רעלי חצים מסוכנים, המשפיעים על פעילות הלב. גם בבצלי ח צ ב‬ ‫מ צ ו י יש חומרים המשפיעים על פעילות הלב והשתמשו בו להכנת‬ ‫רעל נגד עכברים. כיום מנסים להפיק ממנו את החומר הפעיל‬ ‫ולהפכו לגידול חקלאי כצמח רפואה. הזכרנו את ה ח ו מ ע ה‬ ‫ה ו ו ר ו ד ה בין צמחי המאכל, אך אם אוכלים הרבה ח ו מ ע ה גורמת‬ ‫החומצה האוכסלית שבעלים לפגיעה בדרכי השתן, וזה מתבטא‬ ‫בהפרשת דם עם השתן. צמחים שאינם רעילים במובן של הקודמים,‬ ‫אך מסוכנים לעיני המטייל בשדה, הם ה ב ו צ י ן ו ה ש ל ה ב י ת‬ ‫למיניהם. הבדווים קוראים להם עוורוור כלומר "המעוור". השערות‬ ‫הכוכביות שעל העלים עלולות לגרום, כשהן חודרות לעיניים,‬ ‫לגירוד ולכאבים ויש להיזהר מכך.‬ ‫צ מ חי ר פו א ה‬ ‫כפי שראינו בפרק על צמחי רעל משתמשים בצמחי רעל לרפואה‬ ‫כאשר מבודדים את החומרים הפעילים ומשתמשים בהם בריכוז‬ ‫המתאים. מאחר ולמטייל בשדה לא נוכל להציע כיצד לזקק ולעבד‬ ‫חומרים נגד מחלות שונות ומשונות, נציע כאן מספר קטן של‬ ‫צמחים העשויים לסייע במקרים פשוטים; המטפל בעצמו במקרים‬ ‫מסובכים עלול לגרום לעצמו נזקים חמורים.‬ ‫צמח רפואה הקשור לפגיעה בעיניים הוא ה ש ל ו ח י ת ה ש ע י ר ה ,‬ ‫הגדל בערבה ובדרום סיני. כאשר נכנס אבק לעין והיא אינה דומעת,‬ ‫מקלפים ענף צעיר של ה ש ל ו ח י ת ומכניסים מתחת לעפעף; העין‬ ‫דומעת מיד בשטף המוציא את כל הלכלוך.‬ ‫אפשר להקל כאבי בטן רבים בשתיית תה עם הצמחים הריחניים‬ ‫שהזכרנו קודם לכן: ל ע נ ת ה מ ד ב ר , ג ע ד ה למיניה ואחרים,‬ ‫שחלקם אף נמכר בשוקי הבשמים והתרופות של הבדווים. הבדווים‬ ‫בדרום סיני אומרים כי שתיית תה של פ ר ע ו ש י ת ג ל ו נ י ת מסייעת‬ ‫כנגד כאבים בפרקים של הרגליים. הייחלב" של רבים ממיני‬ ‫ה ח ל ב ל ו ב גורם לשלשול וכך גם התה של ר י ב ס ה מ ד ב ר אם‬ ‫שותים ממנו הרבה.‬ ‫תרופה חשובה לפצעים פתוחים אפשר להכין מ פ ג ו ני ה ר כ ה‬ ‫הגדלה בנגב הדרומי ובסיני. שורפים עלים ירוקים, ואת האפר זורים‬ ‫על הפצע הפתוח ה ש ט חי( כ מו דרמטול). הגלדתו מהירה מאשר ללא‬ ‫האפר.‬ ‫בספרות ידועים הרבה שימושים של צמחים הגדלים גם בנגב.‬
    • ‫רבים מהם מתבססים על נסיון מקומי בארץ זו או אחרת, ונמנענו‬ ‫מלמסור דברים אלה כאן, על מנת שלא לחרוג מהמסגרת של ספר‬ ‫איור 701. ר י ב ס ה מ ד ב ר שרשו משמש להכנת משקה דמוי־תה‬ ‫ותפרחותיו נאכלות בצעירותן‬ ‫מ גו רי ם ב מ ד ב ר‬ ‫למי שמתכוון לשהות ימים אחדים במדבר כדאי להגן על עצמו‬ ‫במידה זו או אחרת מפני מזג האויר. אפשר למצוא במצוקי סלעים‬ ‫גירניים מערות קטנות שאפשר להגדיל ממדיהן על ידי חפירה‬ ‫באמצעים פשוטים. הסלעים שבתוך המערות בלויים במידה ניכרת,‬ ‫מאחר ובמקומות אלה הם נחשפים לה שפע ת האויר; מים‬ ‫שמחלחלים לתוך הסלעים מתאדים ממנו במערות והמלחים‬ ‫שבתוכם מתגבשים בסלעים ומביאים לבליה מזורזת שלהם. שהיה‬ ‫במערה כזו בשעות היום מפחיתה במידה ניכרת את צריכת המים‬ ‫ומפחיתה בלילה את החשיפה לקור. אפשר לרפד את קרקעית‬ ‫המערה על מנת שלא להתלכלך, לא להיפגע מאבנים בולטות וכדי‬ ‫לשמור על החום. שמירה על חום הגוף מתבססת על בידודו מהאויר‬ ‫החיצוני על ידי כליאת שכבת אויר בלתי ניידת בקרבתו. מלבד‬ ‫שמיכות ומעילים אנו יכולים לשפר את בידודנו מהסביבה על ידי‬ ‫שימוש בצמחים למזרון. המזרון יוכן מענפים שאינם דוקרניים‬ ‫במיוחד, אינם ריחניים ואינם מכילים כמות גדולה של מים. למטרה‬ ‫זו יכולים לשמש ענפים ש ל א ר כ ו ב י ת ש ב ט ב ט י ת , ד ו ח ן א ש ו ן ,‬ ‫זי פנו צ ה מ דו ק רנ ת, ז קנן ש עי ר, רו ת ם ה מ דב ר ו קזו ח‬ ‫ת ל ת ־ ק ר נ י . הכנת מזרונים בשדה מצמחים הוכנסה לפלמ״ח על‬ ‫ידי נ. הראובני ( 93 ) והצמח העיקרי ששימש היה ה ס י ר ה‬ ‫ה ק ו צ נ י ת . המזרונים מ ה ס י ר ה יעילים ביותר, אך אין להתיאש‬ ‫מהכנת מזרון גם בנגב ובסיני, ש ה ס י ר ה אינה גדלה ברוב חלקיהם.‬ ‫אפשר להכין גם סוכות מצמחים, ובני ישראל חיו כך ארבעים שנה‬ ‫במדבר. ה ת מ ר י ם הם חומר הגלם הנוח ביותר להכנת מחסה.‬ ‫גזעיהם מספקים קורות, עליהם היבשים יכולים לשמש לקירות‬ ‫ולתקרה, ומהסיבים שבעליהם ושעל הגזע אפשר להכין חבלים‬ ‫וחוטים לקשור בהם את העלים לקורות. הבדווים בדרום רצועת עזה‬ ‫מכינים מעין סוכות מענפי ה ל ע נ ה ה ח ד ־ ז ר ע י ת , כשהם נעזרים‬ ‫במוטות שהכינו מצמחים אחרים ליצירת השלד של הבית.‬ ‫הצתת אש‬ ‫חשיבותה של האש לשוהה במדבר אינה מוטלת בספק, וחשוב‬ ‫לדעת כיצד להפיקה גם כשאין גפרורים. בשעות היום אפשר לרכז‬ ‫קרני־שמש בעזרת זכוכית מגדלת או משקפת אל חומר דליק,‬ ‫בעזרתו להצית קש או ענפים דקים, בהם ענפים עבים יותר עד‬ ‫שהאש יציבה. אפשר להצית אש גם באבן צור ופלדה, אך זה דורש‬ ‫אימון רב. החומר הדליק, שיכול לקלוט את גצי הפלדה, הלוהטת‬ ‫מחיכוך באבן הצור, או את קרני־השמש המרוכזות — הוא צמר‬ ‫שמופק מגבעולי ה צ מ ר נ י ת או מעפצי ל ע נ ת ה מ ד ב ר . מקלפים‬ ‫את הצמר מגבעולי ה צ מ ר נ י ת , מייבשים אותו ושומרים במקום‬ ‫יבש. אפשר להצית בקלות סיגרה או מקטרת בעזרת ה צ מ ר נ י ת גם‬ ‫כשנושבת רוח חזקה, המכבה את הגפרורים או המצת. צ מ ר נ י ת‬ ‫ה ס ל ע י ם גדלה בחבל הים־תיכוני בבתות, בסלעים ובקירות‬ ‫עתיקים׳, בחלקיו השחונים של החבל הים־תיכוני היא גדלה בקיר-‬ ‫טון. בתחום חברות ל ע נ ת ה מ ד ב ר , הגובלות בבתות הספר, גדלה‬ ‫ה צ מ ר נ י ת בקרקע לסית, ובתחומים שחונים יותר — בין סלעי גיר‬ ‫קשים, במשטחי סלע ובערוצים טרשיים. בתחומים השחונים,‬ ‫שכמות המשקעים בהם פחותה מ־ 05 מ"מ, גדלה בנגב צ מ ר נ י ת‬ ‫א ד ו מ י ת שתפרחותיה קטנות מאלו של צ מ ר נ י ת ה ס ל ע י ם ועלי‬ ‫המעטפת שלה שעירים בגבם. כסות הצמר על גבעולי ה צ מ ר נ י ת‬ ‫ה א ד ו מ י ת ובצדם התחתון של העלים עבה מזו של צ מ ר נ י ת‬ ‫ה ס ל ע י ם . בדרום סיני גדלה מלבד ה צ מ ר נ י ת ה א ד ו מ י ת גם‬ ‫צ מ ר נ י ת מ ב ר י ק ה , שתפרחותיה גדולות משל תפרחותיהם של‬ ‫שני המינים האחרים. עלי המעטפת של מין זה קרומיים ומבריקים.‬ ‫בדרום סיני גדלה ג ם צ מ ר נ י ת ס י נ י , שהיא מין אנדמי לסיני, אך‬ ‫אין צמר על גבעוליה או ע ל י ה‬ ‫73ו‬
    • ‫ח ב לי ם מ צ מ חי ם‬ ‫תושבי המדבר שוזרים חבלים מצמחי המדבר בשיטות הנמצאות‬ ‫בשימוש כבר אלפי שנים. חבלים שהבדווים שוזרים כיום מעלעלי‬ ‫ה ת מ ר י ם או מסיבי הגזע שלהם דומים לחבלים שנמצאו בחפירות‬ ‫הארכיאולוגיות במצדה, במערות מדבר יהודה ובפירמידות של‬ ‫פרעוני מצרים. כדי ללמוד את השיטה נקח עלעלים, המסתעפים‬ ‫מצירו הנוקשה של עלה ה ת מ ר . נבחר בכ־ 01 עלעלים ארוכים ונפצל‬ ‫אותם לרצועות אורך דקות ככל האפשר (איור 801 ). נבחר אגודה של‬ ‫סיבים (איור 901 ) שעוביה כחצי מעובי החבל אותו אנו רוצים‬ ‫לשזור. נחזיק את האגודה ונפתל את הסיבים, כך שיד ימין תסובב‬ ‫את הקצה שלה מצד ימין לצד שמאל ואילו יד שמאל תפתל את‬ ‫הקצה שלה בכיוון הפוך. לאחר כמה סיבובים יקשה עלינו לפתל‬ ‫עוד, והאגודה המפותלת תתחיל להתקפל במקומות אחדים. נקפל‬ ‫את האגודה באמצע (איור 011 ) כך שחלק האגודה, שמימין לקיפול‬ ‫(להלן גדיל ימני) יעלה מעל הגדיל השמאלי. נמשיך לפתל את‬ ‫הגדילים באותם כיוונים שפיתלנום קודם לכן, כך ששתי הידיים‬ ‫תסובבנה את הגדילים מצד ימין לצד שמאל (איור 111 ). את הקצה‬ ‫שנשזר ניתן למישהו שעמנו להחזיק, או נרכיב את הלולאה שנוצרה‬ ‫בקצה החבל על בליטה של גזע. אפשר גם לדרוך על הקצה או להדקו‬ ‫בעזרת מסמר לקרש. לאחר שהגדילים מפותלים היטב סביב עצמם‬ ‫נכרוך אותם זה על זה ונחליף את הגדילים בין הידיים כך שהימני‬ ‫יעבור תמיד מתחת לשמאלי. נשמור על כך שהזווית בין הגדילים‬ ‫תהא כ-°06. כאשר הגדילים מתקצרים יש להוסיף סיבים חדשים;‬ ‫במהלך השזירה יתרגל כל אחד להוסיף כמות מתאימה של סיבים‬ ‫שלא תיצור קטעים עבים או דקים מדי בחבל. את אגודת הסיבים‬ ‫המוספים (איור 211 ) נקפל לתוך הזווית שבין הגדילים, כשכל גדיל‬ ‫מקבל חצי מאגודת הסיבים. נאריך את החבל לפי הצורך ונקשור‬ ‫קצהו בקשר בוהן (איור 311 ). אפשר להכפיל את חוזק החבל על ידי‬ ‫קיפולו לשני חצאים, אך הפעם יש לפתל כל אחד מהחלקים מצד‬ ‫שמאל לצד ימין. שיטת שזירה מהירה יותר, אשר יקשה להסבירה‬ ‫במלים, מודגמת באיורים 411 ו־ 511 . יד אחת מחליקה על גבי‬ ‫חברתה ופעולת הפיתול והכריכה נעשות בו־זמנית. לאחר אימון‬ ‫אפשר להגיע בשיטה זו לשזירת חבל באורך של מטר בדקה או‬ ‫שתיים. אפשר לשזור חבלים בכל עובי רצוי, החל בחוטים שישמשו‬ ‫תחליף לשרוכי נעליים, עבור בחבלים לחיבור מתקנים צופיים,‬ ‫לשאיבת מים מבאר, לטיפוס קורות או למעבר בקניון, וכלה בחבל‬ ‫לגרירת מכונית. חוזק החבל תלוי בחומר ממנו נשזר, בטיב השזירה‬ ‫ובעובי החבל.‬ ‫אפשר לשזור חבלים מהצמחים הבאים: ס ו ף , ס מ ר , א ג מ ו ן‬ ‫ה כ דו רי ם, מ שיין ג לי לי, ש י ב ו ל ת־ ש ו ע ל נ פו צ ה, ח ר צי ת‬ ‫ע טו ר ה, מ תנן ש עי ר, שי ט ה ס לי ל נ י ת, שי ט ת ה סו כ ך,‬ ‫ק ר ק ש צ ה ו ב וכן מחבלים ומחוטים ישנים.‬ ‫83 ו‬ ‫כללים חשובים למציאת חומר מתאים לשזירת חבל הוא שיהיה‬ ‫בעל סיבים קשים לקריעה, שאפשר יהיה לכופפו בקלות ולפצלו‬ ‫לפצלות דקות או שיהיה דק מטברו ומצוי בכמות מספקת בשטח.‬ ‫איור 801. פיצול העלעל לסיבים דקים‬
    • ‫איור 901. פיתול הסיבים‬ ‫איור 011. קיפול הסיבים המפותלים‬ ‫931‬
    • ‫איור 111. שזירת החבל‬ ‫איור 211. הארכת החבל על ידי תוספת סיבים‬ ‫04ו‬ ‫איור 311. החבל מוכן‬
    • ‫איור 4 1 1. קליפות ה מ ת נ ן ה ש ע י ר אגודות בתחילת השזירה‬ ‫איור 511. החבל מ מ ת נ ן ש ע י ר בעת שזירתו‬ ‫ו 4ו‬
    • ‫002‬ ‫081‬ ‫061‬ ‫איור 611. מפת תחנות מוצעות לסיורים בנגב‬ ‫241‬ ‫‪3Sbo‬‬ ‫041‬ ‫02)‬ ‫001‬
    • ‫תחנות לימוד ומסלולי סיורים‬ ‫כדרך לסיכום של הנושאים הנידונים בספר מוצעות בזה תחנות‬ ‫מייצגות ללימוד ולהסתכלות בצומח ובצמחיה של הנגב. תחנות‬ ‫הלימוד (פרט לתחנות 85— 06 ) נבחרו סמוך לכבישים הסלולים, כדי‬ ‫להקל את הגישה. במקום שהיחסים בין תפוצת הצומח לתנאי‬ ‫הסביבה נידונו במפורט במקומות שונים בספר, ולא רק בתיאור‬ ‫הגלילה — ניתנים מראי מקומות מתאימים. נקודת הציון (נ"צ)‬ ‫נתונה על פי מפות בקנה מידה של 000.001:1 ברשת הקואורדינטות‬ ‫של ישראל. הנקודות מסומנות גם באיור 611 . המספר המובא‬ ‫בסוגרים שלאחר מספר התחנה אחרי האות ג' מציין את מספר‬ ‫הגלילה באיור 21 שהתחנה נמצאת בה. (בסוף תיאור התחנה‬ ‫מובאים מספרי העמודים בספר בהם נידונו ענינים המודגמים‬ ‫בתחנה.) רשימת מסלולי הסיורים, המובאת לאחר רשימת התחנות,‬ ‫באה להציע נושאים מרכזיים, שהסיור יתמקד סביבם.‬ ‫תחנות לימוד‬ ‫תחנה 1 . (ג. 1 ) בין להב לדביר, נ"צ 7980/0531, בתת ספר של‬ ‫ס י ר ה ק ו צ נ י ת ו ש ל ה ב י ת ק צ ר ת ־ ש י נ י י ם (עמי 53).‬ ‫תחנה 2. (ג. 2 ) כתף באר־שבע בשטח אנדרטת חטיבת הנגב, נ"צ‬ ‫8470/2331. צומח ערבות, חברת נ ו א י ת ק ו צ נ י ת (עמי 83 ).‬ ‫תחנה 3. (ג. 3 ) צדי דרכים בבאר־שבע, צמחים המלווים קרקע‬ ‫שהופרתה על ידי האדם (עמי 41— 51 ).‬ ‫תחנה 4. (ג. 4 ) גבעת שמן, נ"צ 8060/5131. שולי רצועת חולות נחל‬ ‫סכר, שמרקם הקרקע משפיע בהם על תפוצת הצומח.‬ ‫חברות חוליות של ל ע נ ת ה מ ד ב ר , נ ו א י ת ק ו צ נ י ת ,‬ ‫מ ת נ ן ש ע י ר ו ל ע נ ה ח ד ־ ז ר ע י ת (עמי 64).‬ ‫תחנה 5. (ג. 11 ) חולות נחל סכר, נ"צ 5750/5331. חברת ל ע נ ה‬ ‫ח ד ־ ז ר ע י ת בדרגות שונות של ייצוב חול (עמי 54— 64).‬ ‫תחנה 6. (ג. 6 ) הר שחר, נ"צ 8050/0331 . חברת ז ו ג ן ה ש י ח‬ ‫ו א ש ל י ל ש ע י ר במורדות שכבת הצור, חברת ח מ ד ת‬ ‫ה מ ד ב ר במישור הלס (עמי 93 ).‬ ‫תחנה 7. (ג. 5 ) משאבי שדה מול הכניסה לקיבוץ, נ"צ 6740/3921.‬ ‫חברת ז ו ג ן ה ש י ח ו א ש ל י ל ה נ ג ב בקירטון קשה של‬ ‫אאוקן, חברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר ו א ש ל י ל ה נ ג ב במפנים‬ ‫צפוניים. במישור הלס חברת ח מ ד ת ה מ ד ב ר ובערוצים —‬ ‫מ ת נ ן ש ע י ר ו א כ י ל א ה ר י ח נ י ת (עמי 83).‬ ‫תחנה 8. (ג. 11 ) חולות שונרה 5.1 ק"מ דרומית לבאר משאבים, נ"צ‬ ‫5540/5721. חברת מ ל ע נ ן ה מ ט א ט א י ם , ח ב ר ת ל ע נ ה‬ ‫ח ד ־ ז ר ע י ת , החברה החולית של נ ו א י ת ק ו צ נ י ת , חברת‬ ‫מ ת נ ן ש ע י ר והחברה החולית של ל ע נ ת ה מ ד ב ר .‬ ‫תחנה 9. (ג. 6 ) נחל הרועה ליד מזנון חפירות של שדה בוקר, נ"צ‬ ‫0230/0921 . חברת ח מ ד ת ה מ ד ב ר במישור הלס, חברת‬ ‫כ ת ל ה ח ר י פ ה ו א ז ו ב י ת ה מ ד ב ר במשטחי הסלע‬ ‫וחברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר ו ע ר ט ל מ ד ב ר י במדרון האבני של‬ ‫המפנה הצפוני.‬ ‫תחנה 01. (ג. 6 ) הר חלוקים 1 ק"מ צפונית לכניסה למדרשת שדה‬ ‫בוקר, נ"צ 8920/1821. חילופי חברות צמחים בהשפעת‬ ‫המסלע (איור 51 ).‬ ‫תחנה 11 . (ג. 51 ) נחל צין ועין עבדת, מכביש שדה בוקר— מ צפ ה רמון‬ ‫יורדים בנ"צ 5820/2721 , והולכים במורד כנחל חוורים.‬ ‫חברות כ נ ו ל א ה ע ר ב י ת , א ו כ ם מ ד ב ר י , א ש ל י ל‬ ‫ש ע י ר ו מ ל ח נ י ת ה ע ר ב ו ת בסלעי קירטון וחוור שונים.‬ ‫נוה המדבר של עין מור— עין עבדת— צומח מעיינות (עמי‬ ‫521 —621 ).‬ ‫תחנה 21. (ג. 7 ) נחל צין מעל עין עבדת. נכנסים מכביש מצפה רמון‬ ‫בנ"צ 1620/2721, חברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר ו א ש ל י ל ה נ ג ב‬ ‫במדרונות, תצפית על נוח המדבר של עין עבדת, צומח של‬ ‫נחל גדול בהר הנגב עם עצי א ל ה א ט ל נ ט י ת (עמי‬ ‫521 —621 ).‬ ‫תחנה 31. (ג. 8 ) רכס נפחה בנ"צ 2410/8821 , 5.9 ק"מ דרומית‬ ‫לעבדת. חב' ל ע נ ת ה מ ד ב ר ו א ש ל י ל ה נ ג ב במדרונות‬ ‫גירניים, כ ת ל ה ח ר י פ ה ו א ל ה א ט ל נ ט י ת במשטחים של‬ ‫סלעי גיר חשופים, ועץ בודד של א ל ה א ט ל נ ט י ת‬ ‫למרגלות משטח של ס ל ע( ע מי 001 — 201 ).‬ ‫תחנה 41 . (ג. 8 ) נחל צין ליד הר נפחה, יורדים מהכביש 11 ק"מ‬ ‫דרומית לעבדת והולכים מעט במעלה הנחל עד התחנה‬ ‫בנ"צ 0210/2821. עצי א ל ה א ט ל נ ט י ת גדולים באפיק‬ ‫הנחל, חברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר ו א ש ל י ל ה נ ג ב במדרונות‬ ‫האבניים, חברת כ ת ל ה ח ר י פ ה ו א ל ה א ט ל נ ט י ת‬ ‫במשטחים של סלעי גיר חשופים, חברת י פ ר ו ק ת ל ת -‬ ‫כ נ פ י בעמק הלסי וחברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר בערוצים רדודים‬ ‫שבמישור הלס (עמי 99— 201 ).‬ ‫תחנה 51. (ג. 8 ) מישור הרוחות 7 ק"מ צפונית למצפה רמון, נ"צ‬ ‫2800/6131. חברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר ו א ש ל י ל ה נ ג ב‬ ‫34ו‬
    • ‫במדרונות הגירניים, חברת ז ו ג ן ה ש י ח ו א ש ל י ל ה נ ג ב‬ ‫במפנים דרומיים. במישור הלס ל ע נ ת ה מ ד ב ר בערוצים‬ ‫(עמי 24 ). במדרון בור מים עתיק עם א ש ל ה י א ו ר בתוכו‬ ‫(עמי 621 ).‬ ‫תחנה 42. (ג. 52 ) נחל פארן בערבה, נ"צ 5879/8461. ש י ט ה‬ ‫ס ל י ל נ י ת , י פ ר ו ק ה מ ד ב ר ודגניים רב־שנתיים בקטע‬ ‫העמוק של הנחל, ללא עצים בקטעים רדודים שלו. פ רק רק‬ ‫פ ר ס י בקרקע חולית ממזרח לכביש (עמי 05— 15 ).‬ ‫תחנה 61. (ג. 9 ) מצפה רמון, תחילת מעלה העצמאות, נ"צ‬ ‫2200/3131. חברת ל ע נ ת מ ד ב ר ו א ש ל י ל ה נ ג ב בסלעי‬ ‫גיר סדוקים, חברת כ נ ו ל א ה ע ר ב י ת במורדות חווריים.‬ ‫תצפית אל מכתש רמון — מחשופים של סלעים שונים,‬ ‫בחלקם צומח פזור ובאחרים צומח ערוצי. בצומח המתלול‬ ‫שולטת חברת י פ ר ו ק ה מ ד ב ר ו מ ל ח נ י ת ה ע ר ב ו ת (עמי‬ ‫84).‬ ‫תחנה 52. (ג. 02 ) נחל נקרות ליד עין יהב, נ"צ 5900/1371 , נחל גדול‬ ‫ובו עצי א ש ל ה י א ו ר , א ש ל ה פ ר ק י ם , שפע בני־שיח‬ ‫ועשבוניים הגדלים גם בערוצים המתנקזים לנחל. במדרגה‬ ‫מוגבהת צומחים בערוצים עצים גדולים של ש י ט ת‬ ‫ה ס ו כ ך , הנהנים ממשטר מים מיוחד.‬ ‫תחנה 71. (ג. 42 ) מכתש רמון, גבעות רבד, 2 ק"מ מזרחית לתחתית‬ ‫מעלה העצמאות נ"צ 8300/6431. חברת ז ו ג ן ה ש י ח פזורה‬ ‫בסלעי גיר חומים וקשים, צומח ערוצים בלבד בשכבות חוור‬ ‫רכות.‬ ‫תחנה 81 . (ג. 42 ) נחל גוונים במוצא מכתש רמון, נ"צ 4999/0931 .‬ ‫צומח ערוצים סודני בשלטון ש י ט ת ה נ ג ב ו ש י ט ה‬ ‫ס ל י ל ני ת, עם מלווים רבים הגדלים גם בסלעי הגרניט‬ ‫באילת וסביבתה.‬ ‫תחנה 91. (ג. 32 ) נחל נקרות מדרום למכתש רמון, נ"צ 5799/5241 .‬ ‫חברת ז ו ג ן ה ש י ח גדלה באופן פזור במחשופי גיר קשה,‬ ‫בסלעים רכים — בערוצים בלבד. הערוצים מתנקזים אל‬ ‫נחל נקרות, בו שולט א ש ל ה י א ו ר .‬ ‫תחנה 02. (ג. 32 ) ראש מעלה המישר, נ"צ 3099/4441. חברת ז ו ג ן‬ ‫ה ש י ח גדלה באופן פזור במחשופי דולומיט קשה ובסלעים‬ ‫רכים — בערוצים. תצפית על צומח הערוצים של המישר.‬ ‫תחנה 12. (ג. 12 ) מרכז המישר, נ"צ 5389/0441. צומח ערוצים של‬ ‫מישור חצץ צורני. י פ ר ו ק ה מ ד ב ר שולט בערוצים מסדר‬ ‫נמוך. שפע של מלווים חד־שנתיים בשנים גשומות, ואילו‬ ‫בשנים שחונות מתים אף בני־שיח.‬ ‫תחנה 22. (ג. 52 ) נחל פארן, נ"צ 5079/5541. שפע מיני צמחים‬ ‫הגדלים באגן ההיקוות של נחל גדול. א ש ל ה י א ו ר בקרבת‬ ‫ערוץ הזרימה ו ש י ט ה ס ל י ל נ י ת במדרגת נחל גבוהה‬ ‫יותר.‬ ‫תחנה 32. (ג. 22 ) נחל חמדה, 51 ק"מ נסיעה מדרום מזרח לנחל‬ ‫פארן, נ"צ 8169/0251 . מ ל ח י ת ק ש ק ש נ י ת ו י פ ר ו ק‬ ‫ה מ ד ב ר שולטים בערוצים רחבים ורדודים שתשתיתם‬ ‫קירטונית־חוורית.‬ ‫44ו‬ ‫תחנה 62 . (ג. 02 ) נחל גדרון ליד בית ספר השדה, נ"צ 0020/0271 .‬ ‫מערכת של ערוצי נחלים קטנים המתנקזים לנחל גדרון,‬ ‫המאפשרת הדגמה טובה של צומח הערוצים ושל הצמחיה‬ ‫הסודנית.‬ ‫תחנה 72. (ג. 02 ) גבעת הברכה ליד מושב חצבה, נ"צ 7710/0571 .‬ ‫תצפית טובה על צומח הערוצים במישורי החצץ של תצורת‬ ‫חצבה בהשוואה לצומח הערוצים בחוור הלשון ובמניפות‬ ‫הסחף של הרי אדום.‬ ‫תחנה 82. (ג. 02 ) ה ש י ז ף ה מ צ ו י הגדול של חצבה, נ"צ 2420/5371‬ ‫(עמי 321— 421 ).‬ ‫תחנה 92. (ג. 91, ג. 02 ) נחל תמר בכביש הערבה, 5.1 ק"מ דרומית‬ ‫לצומח סדום— דימונה— אילת, נ"צ 3340/0971. חברת‬ ‫ה ש י ט ה ה ס ל י ל נ י ת ו ש י ט ת ה ס ו כ ך המלו-וים ב ש י ז ף‬ ‫מ צ ו י , בני־שיח ועשבוניים הטיפוסיים לערבה. בערוצים‬ ‫צדדיים העוברים בתשתית של חוור הלשון — שלטון מיני‬ ‫מ ל ח י ת האופייניים לחוור.‬ ‫תחנה‬ ‫03. (ג. 02 ) נחל פרס, נ"צ 0440/7081. חברת ש י ט ה‬ ‫ס ל י ל נ י ת ו ש י ט ת ה ס ו כ ך ע ם ש י ז ף מ צ ו י , בני־שיח‬ ‫ועשבוניים הטיפוסיים לערבה. במורד הנחל אל עבר הכביש‬ ‫לנאות הכיכר גדלים עצי ס ל ו ד ו ר ה פ ר ס י ת אחדים,‬ ‫ה ר נ ו ג ה ש ט י ם נפוץ על פונדקאים שונים.‬ ‫תחנה 13. (ג. 81 ) מעיינות מלוחים בין עין־תמר לעין־הכיכר, נ"צ‬ ‫5240/9381 . חגורות צומח בשלטון צמחים בעלי עמידות‬ ‫שונה למלח ( 521— 131 ).‬ ‫תחנה 23. (ג. 81 ) מעיינות העתק מדרום מערב למפעלי י ס־ה מלח,‬ ‫נ"צ 2740/0381. פסים של צומח מעיינות בכיוון צפון־דרום‬ ‫בבתרונות לבנים של חוור הלשון. ת מ ר , י נ ב ו ט , ס מ ר ,‬ ‫ק נ ה , י מ ל ו ח ו ה ג ה בנוף מיוחד (עמי 521 —131 ).‬
    • ‫תחנה 33. (ג. 71 ) שפך נחל זהר ליס־המלח, נ"צ 3260/0581. שינויים‬ ‫בצומח בהתאם לעומק מי התהום ומליחותם. במניפת‬ ‫הסחף — חברת ש י ט ה ס ל י ל נ י ת ו ש י ט ת ה ס ו כ ך ,‬ ‫חגורת צומח של א ש ל י ם ו א ו כ ם ח ד ־ ב י ת י ; ובקרבת‬ ‫שפת הים — חברת ב ן ־ מ ל ח מ כ ח י ל ו ב ן ־ מ ל ח ש י ח נ י‬ ‫(עמי 94— 15, 521 —131 ).‬ ‫תחנה 43. (ג. 71 ) נחל צאלים מצפון־מזרח למצדה, נ"צ 5380/8681 .‬ ‫חברת ש י ט ה ס ל י ל נ י ת ו ש י ט ת ה ס ו כ ך במניפת סחף‬ ‫המתנקזת ליכרהמלח.‬ ‫תחנה 53. (ג. 71 ) עין־גדי בקרבת תל גורן, נ"צ 5690/2781 . צומח‬ ‫נאות מדבר עם הרבה עצים סודניים.‬ ‫תחנה 63. (ג. 31 ) חברת ז ו ג ן ה ש י ח מזרחית לחתרורים, נ"צ‬ ‫6460/0081. בסלעי גיר ודולומיט בעלי קושי שונה — צומח‬ ‫פזור בסלעים קשים וערוצי בסלעים רכים.‬ ‫תחנה 73. (ג. 31 ) חתרורים, נ"צ 5660/8671 . חברת א ו כ ם מ ד ב ר י‬ ‫במפנים צפוניים, חברת ז ו ג ן ה ש י ח ו ד ר כ נ י ת מ ק ו פ ח ת‬ ‫במפניםדרומיים; מ ל ו ח ק פ ח בערוצים.‬ ‫תחנה 83. (ג. 31 ) חתרורים, ליד הצומת לאילת נ"צ 3960/8371 .‬ ‫חברת כ נ ו ל א ה ע ר ב י ת במדרונות.‬ ‫תחנה 93. (ג. 4, ג. 21 ) רכס זהר, 3 ק"מ דרום־מזרחית לערד, נ"צ‬ ‫0270/4271. חברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר במחשופי גיר סדוק,‬ ‫חברת י פ ר ו ק ה מ ד ב ר ו מ ל ח נ י ת ה ע ר ב ו ת בחומר גרף‬ ‫וחברת כ ת ל ה ח ר י פ ה ו א ז ו ב י ת ה מ ד ב ר במשטחי גיר‬ ‫ודולומיט קשים.‬ ‫תחנה 44. (ג. 3 ) ליד נבטים, נ"צ 9760/0241 . חברת א כ י ל א ה‬ ‫ע ר ב ת י ת בשדות חיטה ושעורה. י פ ר ו ק ת ל ת ־ כ נ פ י‬ ‫מתבלט בקיץ בכל אדמות הלס.‬ ‫תחנה 54. (ג. 2 ) הרי דימונה, 4 ק"מ צ.פון־מערבית לדימונה, נ"צ‬ ‫5450/4941. חברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר ו מ ת נ ן ש ע י ר בסלעי‬ ‫גיר קשים סדוקים, חברת כ ת ל ה ח ר י פ ה ו א ז ו ב י ת‬ ‫ה מ ד ב ר במשטחים של סלעי גיר חלקים, חברת א כ י ל א ה‬ ‫ע ר ב ת י ת בשדה הלס החרוש בחורף.‬ ‫תחנה 64. (ג. 01 ) שמורת ה א י ר ו ס י ם בין ירוחם לדימונה, נ"צ‬ ‫5840/0841. שפע פריחה בחודשים פברואר— מארס. החברה‬ ‫החולית של י פ ר ו ק ה מ ד ב ר (עמי 54 ).‬ ‫תחנה 74. (ג. 6 ) הר רחמה ואגם ירוחם, 5.3 ק"מ מ מערב־דרו ם־ מערב‬ ‫לירוחם, נ"צ 3340/4931 . השפעת המסלע על תפוצת הצומח‬ ‫במדבר (עמי 42 ). חורשה יפה של א ש ל י ם מלווים בצמחים‬ ‫שזרעיהם שהובאו על ידי ציפורים או הופצו ברוח (עמי 61 ,‬ ‫031 — 131 ).‬ ‫תחנה 84. (ג. 31 ) מרכז המכתש הגדול, נ"צ 5040/5051. חברת ז ו ג ן‬ ‫ה ש י ח ו א ש ל י ל ש ע י ר במפנים שונים ובערוצים. החברה‬ ‫החולית של י פ ר ו ק ה מ ד ב ר במחשופים של אבן־חול (עמי‬ ‫54).‬ ‫תחנה 94. (ג. 61 ) מוצא המכתש הגדול, נ"צ 9930/7251. חברת ז ו ג ן‬ ‫ה ש י ח ו א ש ל י ל ש ע י ר בסלעי גיר סדוקים, חברת‬ ‫כ נ ו ל א ה ע ר ב י ת בחוור, כ ת ל ה ח ר י פ ה ו א ז ו ב י ת‬ ‫ה מ ד ב ר במשטחים של סלעי גיר קשים ו מ ל ו ח ק פ ח‬ ‫בנחל חתירה.‬ ‫תחנה 04. (ג. 2 ) הרי עירא, נ"צ 5470/5151 . חברת ל ע נ ת ה מ ד ב ר‬ ‫ו מ ת נ ן ש ע י ר במדרונות סלעייםיאבניים, חברת כ ת ל ה‬ ‫ח ר י פ ה ו א ז ו ב מ צ ו י במשטחים של סלעי גיר קשים,‬ ‫ונציגים רבים של בתות הספר בערוצים שבמפנים צפוניים.‬ ‫תחנה 05. (ג. 31 ) דרום מישור ימין, נ"צ 7240/5551. במישור‬ ‫קונגלומרט עם ערוצים רדודים. צומח ערוצים המשתנה‬ ‫בהתאם לסדר הערוץ.‬ ‫תחנה 14. (ג. 1 ) בתות הספר שליד נחל חברון, נ"צ 5580/5441 . חברת‬ ‫­‬ ‫ס י ר ה ק ו צ נ י ת ו ש ל ה ב י ת ק צ ר ת ־ ש י נ י י ם בכל המפ‬ ‫נים, עם הרבה מ ת נ ן ש ע י ר .‬ ‫תחנה 15. (ג. 31 ) הר רותם בצומת אורון, נ"צ 6940/5851 . חברת‬ ‫כ ת ל ה ח ר י פ ה ו א ז ו ב י ת ה מ ד ב ר במשטחים של גיר‬ ‫קשה, חברת ז ו ג ן ה ש י ח ו א ש ל י ל ש ע י ר בסלעי גיר‬ ‫סדוקים.‬ ‫תחנה 24. (ג. 3 ) סביבת תל שוקת, נ"צ 0970/0041 . חברת א כ י ל א ה‬ ‫ע ר ב ת י ת בשדות חיטה ושעורה.‬ ‫תחנה 34. (ג. 3 ) האגם שליד סכר עומר, נ"צ 9470/9431. עצי א ש ל‬ ‫ה י א ו ר נובטים בשולי האגם׳, צמחי קיץ חד־שנתיים‬ ‫מאכלסים את השטח המוצף מים בחורף (עמי 031 —131 ).‬ ‫תחנה 25. (ג. 01 ) ליד גבעת צפית, נ"צ 8150/5961 . חולות מישור‬ ‫ימין. החברה החולית של י פ ר ו ק ה מ ד ב ר בחולות‬ ‫והחברה החולית של ז ו ג ן ה ש י ח בקונגלומרט חולי.‬ ‫תחנה 35. (ג. 31 ) 3 ק"מ מזרחית לגבעת צפית. נ"צ 5940/0171 .‬ ‫חברת ז ו ג ן ה ש י ח ו א ש ל י ל ש ע י ר . צומח פזור בסלעי גיר‬ ‫54ו‬
    • ‫קשים, צומח ערוצי בסלעים רכים. חברת כ ת ל ה ח ר י פ ה‬ ‫ו א ז ו ב י ת ה מ ד ב ר במשטחים של סלעי גיר קשים.‬ ‫תחנה 45. (ג. 61 ) מעלה תמר, נ"צ 8540/5571 צומח של משטחי סלע‬ ‫חשופים, חומר גרף וסלעים סדוקים במתלול.‬ ‫תחנה 55. (ג. 02 ) מזרחית למעלה תמר, ליד דרך הגישה למכתש‬ ‫הקטן, נ"צ 5940/0171. צומח ערוצים במישור של חצץ צורני‬ ‫(עמי 05— 15 ).‬ ‫תחנה 65. (ג. 41 ) משלט שבטה, נ"צ 5730/5311. חברת ז ו ג ן ה ש י ח‬ ‫ו א ש ל י ל ה נ ג ב בסלעי קירטון קשה בלויים.‬ ‫תחנה 75. (ג. 6 ) סביבת חורבות שבטה, נ"צ 5230/5411. חברת ז ו ג ן‬ ‫ה ש י ח ו ע ר ט ל מ ד ב ר י , מ ת נ ן ש ע י ר שולט בערוצים‬ ‫שסכרים קדומים מפזרים בהם את מי השטפונות, וחברת‬ ‫ח מ ד ת ה מ ד ב ר — במישורי הלס שאינם נהנים מתוספת‬ ‫מים.‬ ‫תחנה 85. (ג. 8 ) סביבת הר רמון, נ"צ 0199/2411. חברת ל ע נ ת‬ ‫ה מ ד ב ר ו א ש ל י ל ה נ ג ב במדרונות סלעיים ואבניים;‬ ‫ל ע נ ת ה מ ד ב ר שולטת בעמקים לסיים, שמי השטפונות‬ ‫מפוזרים בהם על ידי סכרים עתיקים׳, וחברת י פ ר ו ק‬ ‫ת ל ת ־ כ נ פ י בעמקים שאין בהם פיזור מים כזה.‬ ‫תחנה 95. (ג. 8 ) נחל אלות ומורדות ההרים הסמוכים לו בנ"צ‬ ‫0499/7111. חילופי חברות ל ע נ ת ה מ ד ב ר ו א ש ל י ל‬ ‫הנג ב, כ ת ל ה ח רי פ ה ו א ל ה א ט ל נ ט י ת, י פ רו ק‬ ‫ת ל ת־ כנ פי ו אל ה א טלנ טי ת ו א כי ל א ה רי חני ת‬ ‫בבתי־גידול שונים (עמי 001 — 201 ).‬ ‫תחנה 06. (ג. 8 ) נחל לוץ, נ"צ‬ ‫א ט ל נ ט י ת באפיק‬ ‫החלקים גדלה חברת‬ ‫עשירה במינים נדירים‬ ‫0689/8411. עצים גדולים של א ל ה‬ ‫הנחל. במשטחים של סלעי הגיר‬ ‫כ תל ה חריפ ה ו אל ה א טלנ טי ת‬ ‫(עמי 001 — 201 ).‬ ‫מסלולים ונושאים מוצעים‬ ‫לסיורים בוטניים בנגב‬ ‫1. השפעת ההבדלים באקלים על תפוצת הצומח:‬ ‫תחנות מוצעות — א) 1,2 , 4; 7 ; 61 ; 81 .‬ ‫ב) 1,2 ; 54; 35; 55; 03.‬ ‫ג) 14; 04; 93; 63; 33.‬ ‫2. השפעת גורמי קרקע ומסלע על תפוצת הצומח — תחנות שיש‬ ‫בהן חברות אחדות בשטח מצומצם.‬ ‫64ו‬ ‫א) חולות: 4; 5 ; 8; 64; 25.‬ ‫ב) סלעי משקע ימיים: 9; 01 ; 93; 54; 74; 94; 15 י, 95; 06.‬ ‫3. צומח ערוצים — תחנות נוחות לבדיקת השינויים לאורך‬ ‫הערוצים:‬ ‫51; 91 ; 12; 32 ; 52 ; 62; 92 ; 03; 05; 55.‬ ‫4. נאות מדבר ומלחות:‬ ‫11 ; 21 ; 82; 13; 23; 33; 53.‬ ‫5. פריחה בעלת ענין מיוחד:‬ ‫א) בחודשי הסתיו, אוקטובר— נובמבר: ח ל מ ו נ י ת ג ד ו ל ה‬ ‫— 74; ח ל מ ו נ י ת ג ד ו ל ה , ס ת ו נ י ת ה ק ל י פ ו ת , כ ר כ ו ם‬ ‫ד מ ש ק א י — 85— 95.‬ ‫ב) באביב של שנה גשומה — כל הנגב מומלץ. צ ב ע ו נ י‬ ‫ה מ ד ב ר — בגבעות במפנים צפוניים שבגלילות 2; 4 ! 6; 7 ; 8.‬ ‫ע ר יו ני צ הו ב, צ ב עו נ י ס ס ג ונ י, אי רו ס עו זי ה ו —‬ ‫גלילה 8.‬ ‫כ ח ל י ת ה ה ר י ם — באדמות לס של גלילות 2 ; 3; 6.‬ ‫א י ר ו ס ה נ ג ב — גלילה 11 (כולל תחנה 5 ); א י ר ו ס‬ ‫ש ח ו ם — בגלילות 2 ; 3 מצפון לקו באר־שבע— ערד; א י ר ו ס‬ ‫י ר ו ח ם — גלילה 01. ה א י ר ו ס י ם פורחים בדרך כלל‬ ‫בחודשים פברואר— מארס.‬
    • ‫ר שי מ ת ס פ רו ת‬ ‫ברשימת הספרות שני חלקים, בראשון נרשמו העבודות‬ ‫המצוטטות לפי סדר אלפאביתי של שמות המחברים. בחלק השני‬ ‫מוינו חלק מהעבודות על פי נושאים. בחלק הראשון סומנו העבודות‬ ‫בעברית במספרים מ־1 עד 56, והעבודות בלועזית מ־ 66 עד 621.‬ ‫51. דן, י. וצ. רז. 0791. מפת חבורות חקרקעות של ישראל בקנה‬ ‫מידה 000.052:1 משרד החקלאות.‬ ‫61. דנין, א. 3691 . הצומח במישור ימין. טבע וארץ וי: 07 —67 .‬ ‫71. דנין, א. 5691. הצומח בסלעי הנגב הצפוני. טבע וארץ זי:‬ ‫163 — 463.‬ ‫81. דנין, א. 6691 . על שמורת נחל הבשור. טבע וארץ טי: 86— 96.‬ ‫מ פ ת ח א ל פ א בי תי‬ ‫91. דנין, א. 7691 . העירית הגדולה. טבע וארץ טי: 86— 96.‬ ‫1.‬ ‫אבישי, מ. 5791. הסוג אירוס בארץ ישראל. טבע וארץ יז':‬ ‫901— 221.‬ ‫02. דנין, א. 7691. קוים להכרת הצומח של מדבר סיני. טבע וארץ‬ ‫טי: 343— 153.‬ ‫2.‬ ‫אבן־ארי, מ. 9391 —0491. השפעת בית הגידול על המבנה‬ ‫האנטומי של הצמח. הטבע והארץ 6: 103— 803,133— 743,‬ ‫244— 064.‬ ‫12. דנין, א. 9691. צמחים אנדמיים לסיני ולארץ ישראל. טבע וארץ‬ ‫יא': 86— 37.‬ ‫22. דנין, א. 9691. על בליית סלעים במדבר. טבע וארץ יא':‬ ‫231 —531.‬ ‫3.‬ ‫אופנהיימר, ה. 7591. הסתגלות צמחים ליובש. מדע בי: 53— 24.‬ ‫4.‬ ‫אור, י. 4791 . המחילה התתיקרקעית של הפסמון. טבע וארץ‬ ‫טז': 082 —482.‬ ‫5.‬ ‫איג, א., מ. זהרי ונ. פינברון. 8491. מגדיר לצמחי ארץ ישראל.‬ ‫מהדורה 2, הוצאת הספרים ע״ש מגנס, האוניברסיטה‬ ‫העברית והעתון לבוטניקה.‬ ‫6.‬ ‫בורבין, א. 3691. מפוי ואיקולוגיה של חברות מליחת סדום.‬ ‫עבודת גמר, האוניברסיטה העברית, ירושלים.‬ ‫7.‬ ‫גוטרמן, י. ומ. אבן־ארי. 1791 . פוטופריודיזם בצמחי השברק‬ ‫הסיצילי. טבע וארץ יג': 682— 092.‬ ‫82. דנין, א. 1791 . הצומח במזרח סיני. טבע וארץ יג': 5 0 1 — 801.‬ ‫8.‬ ‫גוטרמן, י., א. ויצטום ומ. אבן־ארי. 9691. שעוני גשם בצמח‬ ‫הריסן. מדע יג': 672— 782.‬ ‫92. דנין, א. 3791. הצומח במדבר יהודה. טבע וארץ טו': 721 — 131,‬ ‫572 — 972.‬ ‫9.‬ ‫גינצבורג, ח. 9591. השפעת תנודות האקלים על תהליך‬ ‫ההתעבות של עצים. טבע וארץ ב': 7—21.‬ ‫03. דנין, א. 3791. צמחים המפיצים זרעיהם בעזרת הגשם. לדעת, ד'‬ ‫( 3 ): 51 —81 .‬ ‫01 . גליל, י. 1691 . קינטיקה של גיאופיטים. הוצאת הקבוץ המאוחד‬ ‫תל־אביב.‬ ‫11 . גליל, י. 4691 . האמיך הקוצני ואקלים ארצנו. טבע וארץ וי:‬ ‫004— 404.‬ ‫21 . גליל, י. 5691 . פגישות עם צמחי רעל. טבע וארץ ז': 961 — 681.‬ ‫31 . גרינברג־פרטיג, א. 7691. מחקר פיטוגיאוגרפי אנליטי בצמחית‬ ‫א״י. עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים.‬ ‫41. דן, י. 1791 . קרקעות ישראל. טבע וארץ יג' : 752 — 462.‬ ‫32. דנין, א. 9691 . אלות בסיני. טבע וארץ יא': 461— 761.‬ ‫42. דנין, א. 9691. המן שאכלו אבותינו. טבע וארץ יא': 222 —422.‬ ‫52. דנין, א. 0791. מונוגרפיה פיטוסוציולוגית־איקולוגית של הנגב‬ ‫הצפוני. עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים.‬ ‫62 . דנין, א. 0791. הצתת אש בשדה ללא גפרורים. טבע וארץ יב':‬ ‫871 — 081.‬ ‫72. דנין, א. 1791. הצומח בחוף ים־המלח. טבע וארץ יג': 97 — 18.‬ ‫13. דנין, א. 4791. בכור אביב סיניי. טבע וארץ טז': 221 — 421.‬ ‫23. דנין, א. 4791 . הצומח שממערב לתעלת סואץ. טבע וארץ טז':‬ ‫692— 303.‬ ‫33. דנין, א. וג. אורשן. 0791 . תפוצת עצי בר בהר הנגב הצפוני‬ ‫והמרכזי. ליערן 02:1 9— 89.‬ ‫43. הלוי, ג. 7691 . שיטים בדרום הנגב. טבע וארץ טי: 441— 541.‬ ‫53. הלוי, ג. 0791. תפוצת שיטת הנגב והעבר הגיאולוגי. טבע וארץ‬ ‫יב': 902— 212.‬ ‫74)‬
    • ‫63. הלוי, ג. 1791. אוטאיקולוגיה של שלשת מיני שיטה בנגב ובסיני.‬ ‫עבודת גמר, האוניברסיטה העברית, ירושלים.‬ ‫73. הלוי, ג. 4791. שיטים בנגב ובסיני. אלמנט סודני באיזור מדברי.‬ ‫טבע וארץ טז': 921 —231 .‬ ‫83. הראובני, ג. 7591. בסוד אילן ופרח. תל־אביב.‬ ‫55. פאהן, א. 2691 . אנטומיה של הצמח. הוצאת הקבוץ המאוחד.‬ ‫65. פאהן, א. 9691. הסתגלויות אנאטומיות של צמחים למדבר.‬ ‫מדע יג': 733— 543.‬ ‫75. פרידמן, י. 9691. תפקיד התחרות בקביעת חברות צמחים‬ ‫במדבר. עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים.‬ ‫93. הראובני נ. (ללא תאריך). חנוך שדה, א—ג. הוצאת מטכ״ל,‬ ‫קצין חינוך ראשי, ענף השכלה, צה״ל.‬ ‫85. צמח, י. 5791 . מחקרים באיקולוגיה של המלחית החומה.‬ ‫עבודת גמר, האוניברסיטה העברית, ירושלים.‬ ‫04. ויזל, י. 3791. הצומח בנאות המדבר בבקעת הירדן ובסביבות ים‬ ‫המלח. החברה להגנת הטבע, קובץ מדבר יהודה וים‬ ‫המלח: 521 — 731.‬ ‫95. קולר, ד. 2691. תפוצת זרעים ונביטתם. טבע וארץ הי: 26— 86,‬ ‫451 — 751.‬ ‫14. ויזל, י. ונ. ליפשיץ. 8691. מחקרים דנדרוכרונולוגיים בישראל. 2‬ ‫ערער אדום של צפון ומרכז סיני. ליערן ו': 2— 32.‬ ‫24. זהרי, מ. 0391. צמחי תועלת הגדלים בר בארץ. השדה 01 :‬ ‫892— 103, 263— 863, 334— 734.‬ ‫34. זהרי, מ. 5591. גיאובוטניקח. ספרית פועלים, מרחביה.‬ ‫44. זהרי, מ. 9591. צמחים בערבה. טבע וארץ א': 182— 482.‬ ‫54. זהרי, מ. וי. ויזל. 6591. האיקולוגיה של עצי יער בנגב. ליערן 6 :‬ ‫4 —7 .‬ ‫64. זיציק, ד. וש. לבונטין. 1791. לידיעת השמנים האתריים של‬ ‫צמחי שפתניים מישראל המכילי פנולים. הרוקח העברי‬ ‫ידי: 482— 892.‬ ‫74. יעלון, ד. 6691 . פרקים בתורת הקרקע. האנציקלופדיה‬ ‫לחקלאות. 1:131 — 141, 051 — 751, 871— 681.‬ ‫06. קרשון, ר. 1691. תרומת עט לצומח העצי בישראל. שיטה‬ ‫סלילנית ושיטת הסוכך. ליערן יא' ( 3— 4 ): 5—11 .‬ ‫16. קרשון, ר. 9691. תרומת עט לצומח העצי בישראל. פרקרק פרסי.‬ ‫ליערן יט': 71— 32.‬ ‫26. קרשון, ר. 0791. תרומת עט לצומח העצי בישראל. פתילת מדבר‬ ‫גדולה. ליערן כי: 1— 6.‬ ‫36. רביד, ע. 0791. סקר כימי של סטרואידים דמויי אקדיזון‬ ‫בצמחים ישראליים. עבודת גמר, האוניברסיטה העברית,‬ ‫ירושלים.‬ ‫46. תדמור, נ. ול. שנן. 8691. זרימה עלית בנגב הצפוני. השדה 94:‬ ‫903— 213.‬ ‫56. תדמור, נ., ל. שנן ומ. אבן־ארי. 0691. החקלאות הקדומה בנגב.‬ ‫6. היחס בין אגן ההקוות לשטח העיבוד. כתבים 01 :‬ ‫391—222.‬ ‫84. כסלו, מ.א. 2791. אקולוגיה של האבקה בצמחי מדבר. עבודת‬ ‫דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים.‬ ‫‪66. Caron, M. and H.C. )966. Plantes Medicinates. Le Petite‬‬ ‫.‪Guide. Hachette‬‬ ‫94. ליטב, מ. 9691. בתות בהרי יהודה. טבע וארץ יא' : 402 — 212 .‬ ‫‪67. Cloudy-Thompson, J.L. and M.J. Chadwick. )964. Life in‬‬ ‫.‪Desert. Foulis, London‬‬ ‫05. ליפקין, י. 1791. צומח הנגב הדרומי.‬ ‫האוניברסיטה העברית, ירושלים.‬ ‫עבודת‬ ‫דוקטור,‬ ‫15. מרטון, ק. 0791 . חזזיות במדבר. טבע וארץ יג': 4—21.‬ ‫25. נגבי, מ. 0791. צמחים חד שנתיים נגביים הפורחים בקיץ. טבע‬ ‫וארץ יב': 242— 842.‬ ‫35. נון, מ. 2791. "ולמה שמה כינרת". טבע וארץ טו': 93— 14.‬ ‫45. ניב, ד. וק.א. אמרי. 7691 . ים המלח. מדע יא': 423— 233.‬ ‫84ו‬ ‫‪68. Dan. Y., R. Moshe and N. A)perovitch. )973. The soils of‬‬ ‫.722-112:22 .‪Sede Zin. Israe) J. Earth-Sci‬‬ ‫‪69. Danin, A. )967. A new On'gaww from Israe), On'ganMfM‬‬ ‫.301-)0):6) .‪rafwnffMfsp.n. Israe) J. Bot‬‬ ‫‪70. Danin, A. )969. A new O‬‬ ‫‪r;'gar!M from the Isthmic Desert‬‬ ‫‪rM‬‬ ‫191.8) .‪(Sinai), OrtganMm ['sfhftn'cMfn.sp.n. Israe) J. Bot‬‬‫.39)‬
    • 85. Gutterman, Y. and W. Heydecker. 1973. Studies of the surfaces of desert plant seeds. !. Effect of day )ength upon maturation of the seed coat of ^CH/a Guess. Ann. Bot. 37:)049-)050. 86. Gutterman, Y., A. Witzturr and M. Evenari. )969. Physiologica) and morphotogical differences between populations of R/epAar;'^ p?r.s;'ca (Bornm.) Kunze. Israe) J. Bot. )8:89-95. 87. Ha)evy, G. and G. Orshan. )972. Ecotogica) studies on z^cac/a species in the Negev and Sinai. I. Distribution of /Icac/a ra^Mana. forH and /). gerra<%; ssp. '/;'.s as related to environmenta) factors. Israe) J. Bot. 2):)97208. 88. Hatevy. G. and G. Orshan. )973. Ecotogica) studies on /)cact'a species in the Negev and Sinai. H. Phenotogy of /)car/a ra^Mana, /). Mrn'/M and /). gprrar<%; ssp. negfvffM/.!. Israe) J. Bot. 22:)20-)38. 89. Hi))el, D. and N.H. Tadmor. )962. Water regime and vegetation of principa) plant habitats in the Centra) Negev Highlands. Ecology 43:33-4). 90. Horowitz. A. )976. Late Quaternary pa)eoenvironment of prehistoric settlements in the Avdat/Aqev area. In: A. E. Marks (ed.) The Prehistoric Pateoenvironments in the Central Negev. SMU Press, Dallas: 57-68. 91. Kadman-Zehavi. A. !955. Notes on germination of r6wa. Bull. Res. Counc. Israel 4:375-378. 92. Karshon. R. )966. Environment and tree growth in the rift valtey oasis of Ein Hatzeva. La-Yaaran, suppt. 2. 93. Kotler. D. )955. Germination regulating mechanisms in some desert seeds H. Zygop%y//Mfn Boiss. But). Res. Counc. Israe) 4:381-387. 94. Kotler, D. )957. Germination regutating mechanisms in some desert seeds IV. /)fnp/ex Kar. et Kir. Ecotogy 38:l-t3. 95. Kotter, D. )964. The surviva) vatue of germination regulating mechanisms in the field. Herbage Abstr. 34:1-7 149 7], Danin, A. )972. Mediterranean elements in rocks of the Negev and Sinai deserts. Notes R.B.G. Edinb. 31:437440. 72. Danin, A. )976. Plant species diversity under desert conditions. [. Annual species diversity in the Dead Sea Val)ey. Oecotogia:22:251-259. 73. Danin, A. and G. Ladizinsky. )971. A natura) hybrid of PMc/MM and /V!. &racA^c<%)n. Israel J. Bot. 20.234-237. 74. Danin, A., G. Orshan and M. Zohary. 1964. Vegetation of the Neogene sandy areas of the Northern Negev of Israel. Israel J. Bot. )3:208-233. 75. Danin, A.. G. Orshan and M. Zohary. )975. The vegetation of the Northern Negev and the Judean Desert of Israel. Israel J. Bot. 24:) )8-)72. 76. Datta. S.S.. M. Evenari and Y. Gutterman. 1970. The heterobtasty of ovafa L. Israe) J. Bot. 19:463483. 77. Eig, A. )946. Synopsis of the phytosociotogica) units of Palestine, Patestine J. Bot. (Jerusa)em) 3:183-284. 78. Evenari, M.. L. Shanan and N. H. Tadmor. )968. Runoff farming in the Negev desert of Israel. Dept, of Botany, The Hebrew University Jerusalem. 79. Evenari. M.. L. Shanan and N. H. Tadmor. )97). The Negev. The chatlenge of a desert. Harvard University Press. Cambridge. Massachusetts. 80. Fahn. A. 1963. Dendrochronotogical studies in the Negev. tsrael Explor. J. I 3:29) 299‫. ־‬ 8). Fahn. A. )964. Some anatomica) adaptations of desert ptants. Phytomorphotogy t4:93-)02. 82. Gatil, J. and M. Zeroni. )967. On the potlination of Wi))d. in Israe). tsrae) J. Bot. )6:7)-77. 83. Gatun, M. and I. Reichert. )960. A study of )ichens in the Negev. But). Res. Counc. of Israe). 9:)27-)48. 84. Ginzburg, C. )963. Some anatomica) features of sptitting of desert shrubs. Phytomorphotogy )3:92-97.
    • (Jerusalem) 6: )20-)22. )09. Orshan, G. 1954. Surface reduction and its significance as a hydroecotogica] factor. J. Eco). 42:442-444. 1)0. Orshan, G. 1963. Seasona) dimorphism of desert and Mediterranean chamaephytes and its significance as a factor in their water economy. In Water Retations in Ptants. Blackwel Scientific Publ. 206-222. )1). Orshan. G. and M. Zohary. )963. Vegetation of the sandy deserts in the Western Negev of Israe). Vegetatio )):))2 ) 20 . ))2. Picard, L. )95). Geomorphology of tsrae); Part I, the Negev. Geotogical survey of )srae). ))3. Shanan, L‫ ״‬N.H. Tadmor and M. Evenari. )958. Uti)ization of run-off from small watersheds in the Abde (Avdat) region. Israel J. Agric. Res. 9:)07-)29. )) 4. Shanan, L., M. Evenari and N. H. Tadmor. )967. Rainfa)) patterns in the Centra) Negev desert. Israe) Exp). J. )7:)63-)84. )) 5. Shieids, L.M. 1950. Leaf xeromorphy. Bot. Rev. 16:399447. ))6. Shimshi, D. )97). Popu)ation dynamics of ,4e//en;'a /H ‫׳‬eroc/!Mn;/ca (Bornm.) Ae))en. Israe) J. Bot. 20:44-47. ) ) 7. ShimweH, D.W. )97). Description and dassification of vegetation. Sidgwick and Jackson, London. ))8. Smith. A.W. )972. A gardener's dictionary of p)ant names. Revised by W.T. Steam. Casse), London. )) 9. Tadmor, N.H. and G. Orshan. )964. Competition between L. and J f ^ a forfM'.! Desf. under conditions of adequate water suppty. Israel J. Bot. )3:234-245. )20. Tadmor, N.H., G. Orshan and E. Rawitz. )962. Habitat anatysis in the Negev desert of Israe). Bull. Res. Counc. Israe) ) ) D: ) 4 8 7 3 [ ‫. ־‬ )2 ). Trease, G.E. )96). A Textbook of Pharmacognosy, 8th ed. London )22. Waise), Y. )972. Biotogy of Halophytes. Academic Press. 96. Koller, D. and M. Negbi. 1955. Germination regutating mechanisms in some desert seeds. V. Co/ufea Mi)). Butt. Res. Counc. [srael 5D:73-84. 97. Koller. D. and N. Roth. )964. Studies on the physio!ogica) and ecological significance of amphicarpy in Cy/WM/‫־‬(Compositae) Amer. J. Bot. 5):26-35. 98. Kolier, D., M. Sachs and M. Negbi. )964. Germination regulating mechanisms in some desert seeds. VIII. P)ant. CeH Physio). 5:85-)00. 99. Lamprey, H.F., G. Halevy and S. Makacha. )974. Interactions between /^cac/a, bruchid seed beettes and )arge herbivores. E. Afr. Wild). )2:8)-85. )00. Levitt. J., C.Y. Sutiva and E. Krul). )960. Some problems in drought resistance. Bui). Res. Counc. Israe). 8 D: 1 7 3 8 0 ( ‫. ־‬ )01. Litav, M. )957. The influence of 7afHan'.x a/7%y//a on soi) composition in the Northern Negev of Israel. Bu)t. Res. Counc. Israe) 6D:38-45. )02. Maximov, N.A. )93). The physiologica) significance of xeromorphic structure of plants. J. Eco). )9: 272-282. )03. Noy-Meir, I. 197). Muttivariate analysis of desert vegetation. II. Qua)itative/quantitative partition of heterogeneity, israel J. Bot. 20:203-2)3. 104. Noy-Meir, I. 1973. Desert ecosystems. Ann. Rev. Eco). Syst. 4:25-52. 105. Noy-Meir. 1 , N.H. Tadmor and G. Orshan. )970. Multivariate analysis of desert vegetation. I. Association ana)ysis at various block sizes. Israel J. Bot. )9:56)-59). )06. Noy-Meir. I., G. Orshan and N.H. Tadmor, )973. Multivariate anatysis of desert vegetation. III. The re)ation of vegetation units to habitat dasses. Israel. J. Bot. 22:239-257. )07. Oppenheimer, H. R. )960. Adaptation to drought: xerophytism. In UNESCO Arid Zone Research Series vo). )5:)05-)38. )08. Orshan, G. )953. Note on the appiication of Raunkiaer's system of )ife forms in arid regions. Palestine J. Bot. 150
    • ‫מ פ ת ח נו ש א י ם‬ ‫א‬ 53 ,52 ,50 ,45 ,37 ,18 102 ,101 24 11 11 126 126—125 48 16 65 ,64 65 ,42 ,24 57 58 ,57 58 46 ,23 ,17 ,12 129 16 11 107 ‫א בן חו ל‬ ‫אגן היקוות‬ ‫אזורים פיטוגיאוגרפיים‬ ‫איזוהייטים‬ ‫איזותרמות‬ ‫איתור בארות‬ ‫איתור מעיינות‬ ‫אכלוס שטחים חדשים‬ ‫אלקלואידים‬ ‫אמפיקרפיה‬ ‫אנדמי‬ ‫אפידרמיס‬ ‫רב־שכבתי‬ ‫חד־שכבתי‬ ‫אצות בקרקע‬ )‫אקוטיפ(זן אקולוגי‬ ‫אקדיזונים‬ ‫אקלים‬ ‫ארק וזה‬ ‫ב‬ 126 126 126 121 19 24,23 52 ,4 1,3 8 ,37 ,35 107 —103 ,14 19,12 18,14 ‫ו 5ו‬ ‫בארות עמוקות‬ ‫בארות רדודות‬ ‫בורות‬ )‫בורות שרשרת (פוגארות, קאנאת‬ ‫בזלת‬ ‫בני־שיח‬ ‫בתות הספר‬ ‫בתי־גידול חדשים‬ ‫גבס‬ ‫גיאומורפולוגיה‬ 123. Winter, K. 1974. Evidence for the significance of crassulacean acid metabolism as an adaptive mechanism to water stress. Plant Sci. Letters 3:279-281. 124. Zohary, D. 1953. Ecological,studies in the vegetation of the Near Eastern Deserts HI. Vegetation map of the Central and Southern Negev. Palestine J. Bot. (Jerusalem) 6:2736. 125. Zohary, M. 1966. Flora Palaestina Part I. The Israel Academy of Sciences and Humanity, Jerusalem. 126. Zohary, M. 1972. Ibid, part 2. 127. Zohary, M. 1973. Geobotanical Foundations of the Middle East. Gustav Fischer, Stuttgart. 128. Zohary, M. and G. Orshansky, 1951. Ecological studies on lithophytes. Palest. J. Bot. (Jerusalem) 5:119-128.
    • ‫גיר‬ ‫גלילה 1 —52‬ ‫גמלים‬ ‫גרגירי אבקה‬ ‫גרעון המים‬ ‫גשם יעיל‬ ‫21,25‬ ‫53— 35‬ ‫121‬ ‫99‬ ‫85‬ ‫41, 84, 46, 001, 101‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫דגניים רב־שנתיים‬ ‫דונג‬ ‫דחיית קרינה‬ ‫דיות (טרנספירציה)‬ ‫דיות קוטיקולרית‬ ‫דרגשי גיר סדוקים‬ ‫35, 95‬ ‫75‬ ‫75‬ ‫75, 95‬ ‫75‬ ‫93‬ ‫ה‬ ‫האבקה‬ ‫האבקה במרכבים (דרדר)‬ ‫הגנה כימית‬ ‫הטמעה‬ ‫הטרוקרפיה‬ ‫הכוונת נביטה‬ ‫הסקה‬ ‫הסתגלות צמחים למדבר‬ ‫הסתגלות הנוף העל־אדמתי‬ ‫הסתגלות העלים‬ ‫הסתגלות הגבעול‬ ‫הסתגלות השורש‬ ‫הסתגלות הזרע ויחידת התפוצה‬ ‫הצתת אש בעזרת צמחים‬ ‫השפעת המפנה על תפוצת צמחים‬ ‫התבססות נבטים‬ ‫זיקוק מים מצמחים‬ ‫זרימה תת־קרקעית‬ ‫25ו‬ ‫זרעים —‬ ‫זרעים —‬ ‫זרעים —‬ ‫זרעים —‬ ‫זרעים —‬ ‫הפצה‬ ‫התברגות לקרקע‬ ‫חיוניות‬ ‫קליפה וחדירותה‬ ‫פיזור ברוח‬ ‫16, 26‬ ‫08, 901‬ ‫36‬ ‫36‬ ‫521‬ ‫51‬ ‫69— 89‬ ‫61‬ ‫85‬ ‫46‬ ‫55, 36‬ ‫41‬ ‫55‬ ‫55‬ ‫65— 95‬ ‫95— 16‬ ‫16‬ ‫16— 56‬ ‫731‬ ‫83, 93‬ ‫26‬ ‫231‬ ‫721‬ ‫חבל אירנו־טורני‬ ‫חבל יס־תיכוני‬ ‫חבל סהרו־ערבי‬ ‫חבל סודני‬ ‫חבל פיטוגיאוגרפי‬ ‫חבלים מצמחים‬ ‫חברת צמחים‬ ‫חד־שנתיים‬ ‫חוור‬ ‫חוור הלשון‬ ‫חולות‬ ‫חול נודד‬ ‫חומצה אוכסלית‬ ‫חומצות אורגניות‬ ‫חזזיות‬ ‫חידור (מים)‬ ‫חלבונים‬ ‫חניוני בדווים‬ ‫חיפושיות הזרעים‬ ‫חקלאות בדווית‬ ‫חרסית‬ ‫חשיפת שרשים‬ ‫52‬ ‫52‬ ‫52‬ ‫52‬ ‫52‬ ‫831‬ ‫52‬ ‫12—42, 801—511‬ ‫21, 41, 81‬ ‫91‬ ‫21, 83, 54, 64, 05‬ ‫71, 54, 721‬ ‫631‬ ‫55‬ ‫21, 71, 32‬ ‫74‬ ‫55‬ ‫41‬ ‫61‬ ‫41‬ ‫21,41, 81,91, 32,73, 54, 05—25‬ ‫64‬ ‫ט‬ ‫טבלת חברה‬ ‫טחבי כבד‬ ‫טחבי עלים‬ ‫טמפרטורה שנתית ממוצעת‬ ‫טפילות‬ ‫טרפז(כמהין)‬ ‫62— 72‬ ‫71, 32‬ ‫71, 32‬ ‫11‬ ‫71‬ ‫331‬
    • ‫טרשים‬ ‫יחידת תפוצה‬ ‫יחידת תפוצה מכונפת‬ ‫יכרתיכוני‬ ‫יעילות אנזימים‬ ‫כורוטיפ‬ ‫כיסי קרקע במשטחי סלע‬ ‫כמהין‬ ‫כיסוי צמחים בחול‬ ‫כריתה‬ ‫ליתוסול חום‬ ‫ליתוסול מדברי רנדזיני‬ ‫לס וקרקעות לסיות‬ ‫42‬ ‫26— 46‬ ‫86, 96, 37, 77, 97, 48, 09, 601 , ‪1U‬‬ ‫01, 52, 99‬ ‫85‬ ‫52, 53‬ ‫31—41, 32, 63, 25, 39—201‬ ‫71, 54, 231, 331‬ ‫54—64‬ ‫53‬ ‫21‬ ‫21‬ ‫21, 41, 32, 53, 73— 14, 74, 77— 08‬ ‫מסלולי סיורים‬ ‫מסלע‬ ‫מעיינות‬ ‫מעיין העתק‬ ‫מערכת הובלה‬ ‫מפנה צפוני‬ ‫מפנה דרומי‬ ‫מפנה מזרחי‬ ‫מפת צומח‬ ‫מקדם הזרימה העילית‬ ‫מרגלות משטחי סלע‬ ‫משטחי סלע ומצוקים‬ ‫משטר המים‬ ‫משקאות מצמחים‬ ‫משקעים‬ ‫מתלולים‬ ‫241—641‬ ‫31, 71‬ ‫42, 84— 94, 521, 521—621, 821—131‬ ‫94,15, 321, 621‬ ‫65‬ ‫83‬ ‫21, 83‬ ‫83‬ ‫82—43, 53‬ ‫001—101‬ ‫14‬ ‫21 — 41, 71, 93—34, 74, 621‬ ‫21, 71, 83, 56‬ ‫86, 49, 59, 701, 431‬ ‫11‬ ‫74, 84‬ ‫נ‬ ‫נביטה‬ ‫נגר עילי‬ ‫נדבך‬ ‫נמלת הקציר‬ ‫16—56‬ ‫21, 71, 54, 74‬ ‫62, 93, 74, 05, 35‬ ‫51‬ ‫ס‬ ‫21 , 91, 25‬ ‫מגמאתיים — סלעים‬ ‫74‬ ‫מדרגות נחל‬ ‫16, 76— 96‬ ‫מוות חלקי.‬ ‫55,75‬ ‫מזופיט‬ ‫77‬ ‫מחרשת מסמר‬ ‫521— 721‬ ‫מים — איתור בעזרת צמחים‬ ‫05‬ ‫מי־תהום מלוחים‬ ‫52‬ ‫מינים בלעדיים‬ ‫61‬ ‫מיקוריזה‬ ‫21, 41 , 51, 71, 74— 05, 28— 68, 521 , 721‬ ‫מלח בקרקע‬ ‫4 2, 72 1,231‬ ‫מלחה‬ ‫91, 94‬ ‫מלחת סדום‬ ‫19, 501, 601, 121, 331‬ ‫מן‬ ‫סוואנה אפריקאית‬ ‫סוקולונטים (צמחים בשרניים)‬ ‫סיבים אוגרי מזון‬ ‫סלעי גיר ודולומיט קשים‬ ‫סמנים של חברה‬ ‫63, 94, 05, 35, 121‬ ‫55, 95—06, 231‬ ‫16‬ ‫21‬ ‫62‬ ‫ע‬ ‫עומק החול‬ ‫עורקים — צפיפות‬ ‫עלים‬ ‫השרה‬ ‫עלי־חורף‬ ‫54‬ ‫75‬ ‫65—95, 121‬ ‫201‬ ‫65, 76‬ ‫351‬
    • ‫עלי־קיץ‬ ‫עלים קטנים‬ ‫עלעלים - השרה‬ ‫עלים למאכל ולבישול‬ ‫ענפים רותמיים‬ ‫עפצים‬ ‫עצים ותפוצתם‬ ‫עצים צעירים‬ ‫עשבים רב־שנתיים‬ ‫עשבים רעים‬ ‫פוספט‬ ‫פחמן דו־חמצני‬ ‫פטוטרת העלה ואגירת מים‬ ‫פיוניות‬ ‫פירות למאכל אדם‬ ‫פירות עסיסיים‬ ‫פירות תת־אדמתיים ועל־אדמתיים‬ ‫פעילות גיאומורפולוגית‬ ‫פרוטופלסמה‬ ‫65, 76‬ ‫75‬ ‫65, 96‬ ‫231‬ ‫95‬ ‫61, 86, 09, 501‬ ‫24, 05—15, 001—201‬ ‫201‬ ‫12—42, 53‬ ‫41, 53, 73‬ ‫41, 81, 74, 84‬ ‫85‬ ‫16‬ ‫55, 75—95‬ ‫431‬ ‫61‬ ‫56‬ ‫84‬ ‫55, 95‬ ‫צ‬ ‫צאן — מכלאות‬ ‫צבאים‬ ‫צדי דרכים‬ ‫צומח ערוצי‬ ‫צומח פזור‬ ‫ציפורים נודדות‬ ‫צל גשם‬ ‫צמג‬ ‫צמחיה‬ ‫צמחים אוהבי חום‬ ‫צמחים בני־חלוף‬ ‫צמחים בני־קיימא‬ ‫צמחי בצל ופקעת‬ ‫צמח חלוץ‬ ‫צמחים למזרון‬ ‫45 ן‬ ‫111‬ ‫121‬ ‫51‬ ‫42, 62, 53, 24, 74, 35, 611—321‬ ‫32—42, 62, 53, 24, 74—94, 25‬ ‫61, 94‬ ‫84‬ ‫121‬ ‫42‬ ‫54‬ ‫12—32‬ ‫22—32‬ ‫92‬ ‫301—701‬ ‫731‬ ‫צמחי רעל‬ ‫צמחי תחיה‬ ‫קווים שווי־גשם‬ ‫קווים שווי־חום‬ ‫קוטיקולה‬ ‫קונגלומרט‬ ‫קירטון‬ ‫קליפת גבעולים — התיבשות‬ ‫קליפת גבעולים — מבריקה‬ ‫קמביום‬ ‫קסנופיטים (מהגרים)‬ ‫קסרופיט‬ ‫קסרומורפיזם‬ ‫קרום ביולוגי‬ ‫קרניים של שעם‬ ‫קרקע‬ ‫קרקע מלוחה‬ ‫431—631‬ ‫26—36, 311—511‬ ‫11‬ ‫11‬ ‫75‬ ‫54‬ ‫21, 81, 32, 53, 74, 15— 25, 28— 68‬ ‫06‬ ‫06‬ ‫16‬ ‫51, 83‬ ‫55,75‬ ‫55‬ ‫21, 71‬ ‫16‬ ‫21— 31‬ ‫56, 77, 011‬ ‫ר‬ ‫ראשי גבעות‬ ‫רום המדרגה‬ ‫רעיה‬ ‫רעלי חצים‬ ‫רקמות אוגרות מים‬ ‫רקמת עמודים‬ ‫רקמה ספוגית‬ ‫רקמה מטמיעה‬ ‫83‬ ‫74‬ ‫53‬ ‫631‬ ‫95‬ ‫85‬ ‫85‬ ‫95‬ ‫ש‬ ‫שיחים ועצים‬ ‫שימורים מצמחים‬ ‫שיפח מובלעת‬ ‫שלח המדרגה‬ ‫שלטון‬ ‫32— 42‬ ‫331‬ ‫16‬ ‫74‬ ‫62‬
    • ‫מפתח שמות הצמחים‬ Ziziphora capitata L 63. ‫אבובית מקורקפת‬ Citruttus cotocynthis ().) schrad 50 . ‫אבטיח הפקועה‬ Scirpus hotoschoenus L. )‫אגמון הכדורים (אגמונית הכדורים‬ 138 , 127 ‫) ׳‬Hotoschoenus vulgaris( 125, 126 Mesembryanthemum crystatlinum L 58. ‫אהל הגבישים‬ Mesembryanthemum forsskalii Hochst 50, 63, 111. ‫אהל מגושם‬ Mesembryanthemum nodiftorum L 17, 50 , 63, 110 . ‫אהל מצוי‬ 114 , 111 ‫אהרונסוניה פקטורובסקי‬ Aaronsohnia factorovskyi Warb. & Eig 50, 51 Rhus tripartita (ucria) Grande 44 , 47 , 56, 102, 103 134 ‫אוג קוצני‬ Suaeda 127 ‫אוכם‬ Suaeda vera Forssk. ex Gme 48 (. ‫אוכם אמיתי‬ Suaeda monoica Forssk 49 , 145. ‫אוכם חדיביתי‬ Suaeda asphattica (Boiss.) Boiss 56, 82, 83. ‫אוכם מדברי‬ 145 , 143 ,48 ,47 '‫אוכם מדברי חב‬ Suaeda fruticosa Forssk 49 . ‫אוכם שיחני‬ Pinus 56 ‫אורן‬ Majorana syriaca (L.) Feinbr 58, 133. ‫אזוב מצוי‬ Origanum dayi Post 38, 56, 95, 96 , 134 ‫אזובית המדבר‬ Origanum ramonense Danin 42, 95, 134 ‫אזובית הרמון‬ Origanum isthmicum Danin 95 , 134 ‫אזובית סיני‬ Schoenus nigricans L 125, 129 . ‫אחיגומא שחור‬ Lycium 16, 56, 60 ‫אטד‬ Lycium shawii Roem. & Schult 50, 52, 134. ‫אטד ערבי‬ ris hetenae Barb ! 146. ‫אירוס הנגב‬ ris regis-uzziae! 42, 146 ‫ ׳‬Feinbr . ‫אירוס עוזיהו‬ ris hieruchamensis Avishai! 45, 145, 146 ‫אירוס ירוחם‬ ris toessicola Kushn ! 37 , 146. ‫אירוס שחום‬ Achittea santotina L 14, 35. ‫אכילאה ערבתית‬ 145 ,38 ,37 '‫אכילאה ערבתית חב‬ Achittea fragrantissima (Forssk.) Sch.Bip 61, 146. ‫אכילאח ריחנית‬ Pistacia 41 ‫אלה‬ Pistacia attantica Desf 46 , 102-100 , 134, 143, 146 . ‫אלה אטלנטית‬ Pistacia vera L 100 , 102. ‫אלה אמיתית‬ Pistacia tentiscus L 102. ‫אלה המסטיק‬ !55 48 124 ,121 133 57 116 ,62 58 116 ,58 121 102 ,99 23 86 61 61 61 133—132 ‫שלטון מין יחיד‬ ‫שלכת חורפית‬ ‫שמנים אתריים‬ ‫שעוה‬ ‫שעוני גשם‬ ‫שערות‬ ‫שלפוחיתיות‬ ‫שפני סלע‬ )‫שרידים (רליקטים‬ ‫שרכים‬ ‫שרשים — אדבנטיביים‬ ‫שרשים — הסתגלות‬ ‫שרשים — מעוצים‬ ‫שרשים — עונתיים‬ ‫שרשים — למאכל‬ ‫ת‬ 65 ill 17 39 16—15 ‫תחום אופטימום ומינימום של משטר המים‬ ‫תחנות ריח‬ ‫תחרות‬ ‫תלכידי גיר‬ ‫תפוצת זרעים‬
    • 15 Commicarpus ‫בלוטנית‬ 45 Commicarpus africanus (Lour.) Dandy ‫בלוטנית אפריקאית‬ 48 Leptateum fi)ifo)ium (Wil)d.) DC. ‫בינית המדבר‬ 59, 50, 48 Trichotaena teneriffae (L.f.) Link ‫בן־דוחן מדברי‬ 49 Epipactis consimitis Wat). ‫בן־חורש גדול‬ 64,15 Aegiiops ‫בן־חיטה‬ 16 Sciita hanburyi Ba k. ‫ב ן ־חצב מדברי‬ Arthrocnemum macrostachyum (Moric.) Moris ‫בן־מלח מכחיל‬ 145,127, 49 & Delponte 145, 49 Arthrocnemum fruticosum (L.) Moq. ‫בן־מלח שיחני‬ 132 ,109 ,103 ,38 Reboudia pinnata (Viv.) Schuiz ‫בן־שלח מנוצה‬ 17 Bassia ‫בסיה‬ Vicia sativa L. ssp. amphicarpha (Dorth.) ‫בקיה אמפיקרפית‬ 65 Asch. & Graebn. 46, 45 Echiochiton fruticosum Des f . ‫בר ־עכ נא י שיחני‬ 134,132 Notobasis syriaca (L.) Cass. ‫ברק ן ס ור י‬ Sitybum marianum (L.) Gaer t n. ‫גדילן מצ ו י‬ 134,132 Gtobutaria arabica Jaub. & Sp. ‫גולנית ערב‬ 39 Cyperus distachyos AH. ‫גומא דל־שיבולים‬ 1M, 125 Mottkiopsis citiata (Forssk.) Johnst. ‫גלעינון החוף‬ 46 Teucrium ‫געדה‬ 136 134 Teucrium )eucociadum Boiss. ‫געדה מלבינה‬ Teucrium potium L. ‫געדה מצויה‬ 134 134 Teucrium pitosum (Decne.) Asch. & Schw. ‫געדה שעירה‬ Nasturtiopsis arabica Boi ss. ‫גרגיריון ערב י‬ 48 Trigoneila ‫גרגרנית‬ 63 Trigonetia steHata Forssk. ‫גרגרנית כוכבנית‬ 110, 63, 48 TrigoneHa monspeiiaca L. ‫גרגרנית מצויה‬ 63 Trigonetta arabica Dei. ‫גרגרנית ערבית‬ 38, 15 ‫ד‬ 137, 59, 53 63 136 50 23 98*96 132 Panicum turgidum For ssk. ‫ד וח ן אשון‬ Notoceras bicorne (So!.) Car ue! ‫ד ו ־קר ן מדברי‬ Datura ‫דטורה‬ Pergutaria tomentosa L. ‫דמיה לבידה‬ Ceterach officinarum DC. ‫דנדנה רפואית‬ Centaurea eryngioides Lam. ‫דרדר החרחבינה‬ Centaurea iberica Trev. ‫דרדר מצוי‬ Pistacia khinjuk Stocks 100 )‫אלת חינגיוק (אלה פרסית‬ Quercus 99 ‫אלון‬ Quercus ithaburensis Decne 91, 123. ‫אלון התבור‬ Atyssum damascenum Boiss. & GaiH 63. ‫אליסון דמשקאי‬ Paronychia argentea Lam 58. ‫אלמות הכסף‬ Paronychia sinaica Fresen 58. ‫אלמות סיני‬ AeHenia hierochuntica (Bomm.) Aetten 38,15 ‫אלניה נאה‬ Emex spinosa (L.) Campd 65, 132, 134. ‫אמיך קוצני‬ Anvitlea garcinii (Burm.)DC 50 , 52, 56, 58, 63. ‫אנויליאה מדברית‬ Medicago 63 ‫אספסת‬ Medicago iaciniata (L.)Mi 15((. ‫אספסת מפוצלת‬ Asparagus stipuiaris Forssk 61. ‫אספרג א רון־עלי ם‬ Asciepiadaceae 136 '‫אסקלפיים משפ‬ Astomaseseiifoiium DC 35, 36. ‫אסתום מצוי‬ Aster subutatus Michx 15, 38. ‫אסתר מרצעני‬ Evax contracta Boiss 63. ‫אפרונית קפוצה‬ Gtinus totoides L 16. ‫אפרורית מצויה‬ Caraltuma negevensis Zoh 59 , 60 , 132. ‫אצבוע הנגב‬ Tetrapogon vittosus Desf 48 . ‫ארבעוני שעיר‬ Poiygonum equisetiforme Sm 59, 137. ‫ארכובית שבטבטית‬ Stachys aegyptiaca Pers 27, 39, 41. ‫אשבל מצרי‬ Stachys )anata 58 ‫אשבל צמיר‬ Picea 58 ‫אשוחית‬ Rhamnus paiaestina Boiss 35. ‫אשחר ארצישראלי‬ Rhamnus disperma Ehrenb 42, 44 . ‫אשחר דו־זרעי‬ Tamarix 17, 49 , 50, 125, 126, 130, 133, 145 ‫אשל‬ ,38Tamarix nitotica (Ehrenb.) Bge, 48 , 51, 52, 53. ‫אשל היאור‬ 145 ,144 ,133 Tamarix aphytia (L.) Karst 38, 51, 130, 144. ‫אשל הפרקים‬ Tamarix amptexicautis Ehrenb 131. ‫אשל חובק‬ Tamarix tetragyna Ehrenb 131. ‫אשל מרובע‬ Tamarix passerinoides Del 131. ‫אשל מתנני‬ Reaumuria negevensis Zoh. & Danin 17, 27, 38, 133 ‫אשליל הנגב‬ 47 ,44 ,42 ,41,38 '‫אשליל הנגב חב‬ Reaumuria hirteHa Jaub. & Sp 17, 52, 56, 133, 143. ‫אשליל שעיר‬ 48 , 4 7 ,3 9 ,3 6 '‫אשליל שעיר חב‬ Matricaria aurea (Loefl.) Sch. Bip Verbascum BaHota unduiata (Fresen.) Benth 134. ‫בבונג זהוב‬ 136 ‫בוצין‬ 35 ,41 . ‫בלוטה גלונית‬ )36
    • ‫ח‬ 27 Convotvutus oteifotius Des r . ‫חב לב ל זיתני‬ 88, 46 Convotvutus tanatus Vaht ‫חבלבל צמיר‬ 16 Ajuga chia (Poir.) Schr eb. ‫חד ־ש פה מצוי‬ 16 Ajuga iva (L.) Schreb. ‫חד־ שפה תמים‬ 134 Scotymus macutatus L. ‫חוח עקוד‬ 37 Onopordum atexandrinum Boi ss. ‫ח וח ן אלכסנדרוני‬ 136,132, 64, 51 Rumex cyprius Murb. ‫חומעה ורודה‬ 132 Rumex vesicarius L. ‫חומעה משולחפת‬ 63 Aizoon hispanicum L . ‫חיעד ספרדי‬ 136, 132, 64, 51 Aizoon canariense L. ‫חיעד קנרי‬ 136 Euphorbia ‫חלבלוב‬ 61, 60, 56 Euphorbia hierosotymitana Boiss. ‫חלבלוב מגובשש‬ Sternbergia ctusiana (Ker-Gaw.) Spreng. ‫חלמונית גדולה‬ 146 ,100 ,98 ,42 134 Matva ‫חלמית‬ 132 Matva sytvestris L. ‫חלמית גדולה‬ 132 Matva nicaeensis AH. ‫חלמית מצויה‬ 132 Matva parviftora L. ‫חלמית קטנת־פרחים‬ , 78, 59, 41, 27, 26Hammada scoparia (Pomet) !tjin ‫חמדת המדבר‬ 111, 79 146, 143, 47, 46, 42, 39, 38 '‫חמדת המדבר חב‬ 84, 52, 50 Hammada negevensis !tjin & Zoh. ‫חמדת הנגב‬ 48 '‫חמדת הנגב חב‬ 90, 59, 53, 50, 45Hammada saticornica (Moq.) !tjin ‫חמדת השיח‬ 133,41 16 PotentiHa supina L . ‫חמשן‬ 57, 56, 38 Lactuca serriota L . ‫חסת המצפן‬ 60 Lactuca orientals (Boiss.) Boiss. ‫חסה מזרחית‬ 134 Urginea undutata (Desf.) Steinh. ‫חצב גלוני‬ 123,102, 35 Ceratonia sitiqua L . ‫חרוב מצוי‬ 132 Eryngium creticum Lam. ‫חרחבינה מכחילה‬ 138,134 Chrysanthemum coronarium L. ‫חרצית עטורה‬ 45 Atractytis carduus (Forssk.) Christ. ‫חרשף צהוב‬ 35 Atractytis serratutoides Sieb. ‫חרשף קטן־קרקפת‬ 27 Atractytis phaeotepis Pomet ‫חרשף שחוס־חפי ם‬ 157 38, 27, 26 132 48 Centaurea aegyptiaca L . ‫דרדר מצרי‬ Centaurea hyatotepis Boi ss. ‫דרדר קרומי‬ Herniaria hemistemon Gay ‫דרכנית מקופחת‬ ‫ה‬ 144,125 Athagi maurorum Me di k. ‫ה גה מצוי‬ 136 Apocynaceae '‫הרדופיים משפ‬ 133,132, 42 Scorzonera papposa DC. ‫הרדופנין הצצית‬ 133, 42 Scorzonera judaica Eig (S. pseudatanata) ‫הרדופנין יהודה‬ 1 44 ,1 7 ,1 6 ,1 5 Loranthus acaciae Zucc. ‫הרנוג השיטים‬ 136, 38 Withania somnifera (L.) Dun. ‫ויתניה משכרת‬ 59, 58, 52, 48, 38, 27, 26ZygophyHum dumosum Boiss. ‫זוגן השיח‬ 114 ,106 ,79 JO ,68 ,66 ,64 ,61 145,144,112, 56, 50, 47, 44, 39, 25 '‫זוגן השיח חב‬ 145,45 ‫זוגן השיח, החברה החולית‬ 1 46.144.143.47, 39 ' ‫זוגן השיח ואשליל הנגב חב‬ 145.143.47, 39 ' ‫זוגן השיח ואשליל שעיר חב‬ 145,47 ' ‫זוגן השיח ודרכנית מקופחת חב‬ 4 7,3 9 ' ‫זוגן השיח וחמדת המדבר חב‬ 146, 39 ' ‫זוגן השיח וערטל מדברי חב‬ 127 Zygophyttum atbum L. f . ‫זוגן לבן‬ 52 Zygophyttum simptex L. ‫זוגן פשוט‬ 39 Micromeria sinaica Benth. ‫זוטת סיני‬ 50 Traganum nudatum De). ‫זיזים חשופים‬ 157, 59, 53 Pennisetum divisum (Forssk.) Henr. ‫זיפנוצה מדוקרנת‬ Pennisetum citiare (L.) Lk. (Cenchrus citiaris L.) ‫זיפנוצה ריסנית‬ 53 ,48 136 Boraginaceae '‫זיפניים משפ‬ 99 0 )e a ‫זית‬ 37 Bettevatia eigii Fei nbr . ‫זמז ומ ית איג‬ 123,16 Batanites aegyptiaca (L.) De ) . ‫זק ום מצרי‬ 64 Geropogon hybridum (L.) Sch. Bi p. ‫זק ן ־הסב המצוי‬ 137,134, 59, 48 Hyparrhenia hirta (L.) Stapf ‫זקנן שעיר‬
    • 63,15 Onobrychis crista-gatti (L.) Lam. ‫כרבולת התרנגול‬ 63 Onobrychis squarrosa Viv. ‫כרבולת מצויה‬ 146, 42 Crocus damascenus He r b. ‫כרכ ום דמשקאי‬ 125 Apium graveotens L . ‫כרפס ריחני‬ 94, 99 Varthemia montana (Vaht) Boiss. ‫כתלה הררית‬ , 94, 93, 56, 52Varthemia iphionoides Boiss. & Bt. ‫כתלה חריפה‬ 134 102 , 74 , 48 , 47 '‫כתלה חריפה חב‬ 145 , 36 , 35 '‫כתלה חריפה ואזוב מצוי חב‬ 1 46,145,143 , 47 , 44 , 39 , 36 '‫כתלה חריפה ואזובית המדבר חב‬ 146 , 43 , 42 '‫כתלה חריפה ואלה אטלנטית חב‬ 16 Gnaphatium tuteo-atbum L. ‫לבדנית צהבהבה‬ 52 Lotus tanuginosus Vent. ‫לוטוס המדבר‬ 47 Arum pataestinum Boiss. ‫לוף ארצישראלי‬ 110 Ptantago ovata Forssk. ‫לחך סגלגל‬ 110, 63 Ptantago bettardii AH. ‫לחך פעוט‬ 110, 63 Ptantago coronopus L. ‫לחך שסוע‬ 58, 56, 39 Fumana thymifotia (L.) Sp. ‫לטמית דביקה‬ , 47, 45, 41, 38, 35, 2 7 , 17Artemisia herba-atba Asso ‫לענת המדבר‬ 136, 134, 106, 88, 79, 72, 6852 ,56 ,57 ,61 ,65 ,66‫־‬ 146,144,143,137,112, 53, 48, 47, 44, 42, 39, 25 ' ‫לענת המדבר חב‬ 143, 46, 45 ‫לענת המדבר, החברה החולית‬ 146,143,42 '‫לענת המדבר ואשליל הנגב חב‬ 38 '‫לענת המדבר ומרוה צמירח חב‬ 145.36 ' ‫לענת המדבר ומתנן שעיר חב‬ 143, 44, 39, Z 7, 26 '‫לענת המדבר וערטל מדברי חב‬ 88, 87, 65, 64, 46, 17Artemisia monosperma Det. ‫לענה חד־זרעית‬ 137. 143.37 '‫ל ע נ ה ח ד־ ז ר ע י ת ח ב‬ 35 Anchusa strigosa Labitt. ‫לשון־הפר הסמורה‬ 65, 64 Gymnarrhena micrantha Desf. ‫מוצנית קטנתיפרחים‬ 51, 49 Moringa peregrina (Forssk.) Fiori ‫מורינגח רותמית‬ , 60, 56M0ricandia nitens(Viv.) Dur. & Barr. ‫מוריקנדיה מבריקה‬ 132 45 !floga spicata (Forssk.) Sch. Bip. ‫מחטנית משובלת‬ 104, 64, 63 Atriptex rosea L. ‫מלוח ההרים‬ ‫ט‬ 38 132 52 Nicotiana gtauca Graham ‫טבק השיח‬ Diptotaxis harra (Forssk.) Boiss. ‫טוריים זיפניים‬ Diptotaxis acris (Forssk.) Boiss. ‫טוריים מדבריים‬ Ammophita arenaria(L.) Link (A. titoratis) ‫יד יד״הח ול ות המצוי‬ 88 ,87 17 Cistanche ‫יחנוק‬ , 126, 125, 123, 51, 49Nitraria retusa (Forssk.) Asch. ‫ימלוח פגום‬ 144 ,134 ,1 3 1 ,127 123 ,51 ,49 Prosopis farcta (Banks & Sot.) Macbride ‫ינבוט השדה‬ 144 ,126 53, 51, 50, 4 4 , 16Anabasis articuiata (Forssk.) Moq. ‫יפרוק המדבר‬ 144,117,106, 68, 67, 66, 61, 59, 52, 47, 45, 39 ' ‫יפרוק המדבר חב‬ 145,144, 48, 46, 44 ‫יפרוק המדבר ומלחנית הערבות‬ 145, 46, 45 ‫יפרוק המדבר, החברה החולית‬ 1 3 3 , 106*104, 59, 50, 49 Anabasis setifera Moq. ‫יפרוק זיפני‬ 48 ' ‫יפרוק זיפני חב‬ 78 ,77 ,59 ,36 ,35 ,66 145 ,117 ,111 146, 145 143, 41, 39, 38, 36 ' ‫יפרוק תלתיכנפי חב‬ 14 Amaranthus ‫ירבוז‬ , 114, 65, 62Asteriscus pygmaeus (DC.) Coss. & Dur. ‫כוכב ננסי‬ 115 56, 52, 51, 50, 45 Asteriscus graveotens (Forssk.) Less. ‫כוכב ריחני‬ txiotirion montanum (Labitt.) Herb. (I. tataricum) ‫כחלית ההרים‬ 146 63 Hymenocarpus circinatus (L.) Savi ‫כליינית מצויה‬ 136 Feruta ‫כלך‬ 42 Feruta negevensis Zoh. ‫כלך הנגב‬ 56 Chenotea arabica Boiss. ‫כנולאה ערבית‬ 145,144,143, 48, 47, 44 '‫כנולאה ערבית חב‬ 64, 48,15 Pteranthus dichotomus Forssk. ‫כנפן קוצני‬ 63 Carrichtera annua (L.) DC. ‫כפיות שעירות‬ 45,15 Neurada procumbens L. ‫כפתור החולות‬ ‫85ו‬
    • 63 Satvia viridis L. ‫מרוח דגולה‬ 35 Satvia syriaca L. ‫מרוה סורית‬ 38, 27 Satvia tanigera Poir. ‫מרוח צמירה‬ 134, 56 Satvia dominica L. ‫מרוה ריחנית‬ 35 Satvia ceratophytta L. ‫מרוה שסועה‬ 64 Picris ‫מררית‬ 138, 130,125 !mperata cytindrica (L.) Beauv. ‫משיין גלילי‬ 138, 72-70, 48, 39, 35, 27Thymetaea hirsuta (L.) End). ‫מתנן שעיר‬ 146,141, 143,46,45 '‫מתנן שעיר חב‬ 143 , 41,39 '‫מתנן שעיר ואכילאה ריחנית חב‬ ‫נ‬ , 27, 26N0aea mucronata (Forssk.) Asch. & Schw. ‫נואית קוצנית‬ 73, 72, 45, 41, 39, 38 61, 46, 38 '‫נואית קוצנית חב‬ 64 Crepis ‫ניסנית‬ 134.125 Ridotfia segetum (L.) Moris ‫נירית הקמה‬ 134.126 Mentha microphytta C. Koch ‫נענה קטנת־עלי ם‬ 99, 36,1 4 Narcissus tazetta L . ‫נרקיס מצוי‬ Oryzopsis mitiacea (L.) Asch. & Schw. (Piptatherum ‫נשרן הדוחן‬ 59 mitiaceum) ‫ס‬ 38,16 Senecio desfontanei Druce ‫סביון הערבות‬ 49 Seidtitzia rosmarinus Bge . ‫סדל יצ יה (שנהבית) רוזמרין‬ 127 Hatocnemum strobitaceum (Patt.) M. B. ‫ס ו וד אצטרובלי‬ 136 Sotanum ‫סולנום‬ 136 Sotanaceae ‫סולניים‬ 1 38 ,134,127,125 Typha austratis Schum. & Thonn. ‫סוף מצוי‬ 118, 117, 53, 51, 50,17 Zitta spinosa (L.) Pranti ‫סילון קוצני‬ , 72, 56, 39, 36, 35Sarcopoterium spinosum (L.) Sp. ‫סירה קוצנית‬ 137,123, 100, 75-73 145,143, 35 ' ‫סירה קוצנית ושלחבית קצרתישיניים חב‬ 35 ' ‫סירה קוצנית וקדד בי ת־הל חמי חב‬ 144, 50, 49,1 6 Satvadora persica L. ‫סלודורה פרסית‬ Apocynum venetum L. (Trachomitum ‫ס ס־ חכלב המזרחי‬ 136 venetum) 144, 1 3 8 , 127, 126, 1 2 5 , 124, 123, 51, 49 Juncus ‫סמר‬ 126 Juncus punctorius L.f. ‫סמר המכבד‬ 159 63, 38 Atriptex semibaccata R. Br. ‫מלוח הענבות‬ 63 ,64 Atriptex dimorphostegia Kar. & Kir. ‫מלוח הנגב‬ 38 Atriptex muetteri Benth. ‫מלוח מילר‬ , 105, 104, 103, 58, 38, ISAtriptex teucoctada Boiss. ‫מלוח מלבין‬ 132,107,106 15 Atriptex spongiosa Muett. (Senietta spongi osa) ‫מל וח ספוגי‬ 104 Atriptex gtauca L. ‫מלוח קטן־עלים‬ 126 ,117 ,116 ,104 ,64 ,58 ,16 Atriptex hatimus L. ‫מלוח קפח‬ 145 ,133 75 ,50 Satsota vermicutata L. ‫מלחית אשונח‬ 38, 36 ' ‫מלחית אשונה חב‬ 38, 37, 15 Satsota kati L. ‫מלחית אשלגנית‬ 113 Satsota jordanicota Eig ‫מלחית הירדן‬ 52 Satsota schweinfurthii Sot ms- Laub. ‫מלח ית הישימון‬ 113, 112, 64, 52, 38, 37,15 Satsota inermis Forssk. ‫מלחית חומה‬ 50 Satsota baryosma ( Roem. & Schutt.) Dandy ‫מלחית מבאישה‬ 53, 51, 50 Satsota cyctophytta Baker ‫מלחית מסורגת‬ 113, 64, 38, 37,15 Satsota votkensii Asch. & Schw. ‫מלחית עדינה‬ 86, 85, 64, 52, 50 Satsota tetrandra Forssk. ‫מלחית קשקשנית‬ 144,48 ' ‫מלחית קשקשנית חב‬ 52 ,50 ,27 Hatogeton atopecuroides (Det.) Moq. ‫מלחנית הערבות‬ 143 ,107 ,106 103, 51, 38,16 Stipa capensis Thunb. ‫מלע נ יאל מצוי‬ 86 Aristida sieberiana Tr i n. ( ‫מלע נ ן ארוך ( תל ת־ מלען ארוך‬ 86 Stipagrostis tanata (Forssk.) De Winter ‫מלענן החוף‬ Stipagrostis scoparia (Trin. & Rupr.) De ‫מלענן המטאטאים‬ 143, 87, 86, 59, 45, 17 Winter 86 Stipagrostis raddiana (Savi) De Winter ‫מלענן יפה־ שע ר‬ 86 Stipagrostis ptumosa (L.) Munro ‫מלענן מנוצה‬ 86 Aristida pumita De c ne . ( ‫מלע נ ן פ עו ט( ת ל ת־ מ ל ען פעוט‬ 86, 45 Stipagrosits obtusa (Det.) Nees ‫מלענן קהה‬ 86, 45 Stipagrosis citiata (Desf.) De Winter ‫מלענן ריסני‬ 109, 38 Matthiota tivida (Det.) DC. ‫מנתור המדבר‬ Leopotdia comosa (L.) Part. ( ‫מצילות מצויצות (כדן מצויץ‬ 37 (Muscari comosum) 37 '‫מצילות שנהב חון החולות חב‬ 61 Erodium arborescens (Desf.) Wittd. ‫מקור־חחסידה המעוצה‬ 61, 48 Erodium gtaucophyttum (L.) L'H^r. ‫מקור־החסידה הקרח‬ , 81, 80, 61, 52, 42Erodium hirtum Wittd. ‫מקור־החסידח השעיר‬ 134,132 49 Maerua crassifotia Forssk. ‫מרואה עב ת־עלי ם‬ 58 Marrubium atysson L. ‫מרוביון הנגב‬
    • ‫צ‬ 132 ,42 ,16 Tulipa ambiyophiHa (Post) Feinbr. ‫צבעוני המדבר‬ 146 ,134 146, 42 Tulipa polychroma Stapf ‫צבעוני ססגוני‬ 39 Dianthus sinaicus Boiss. ‫ציפורן סיני‬ 64 Calendula ‫ציפורני־חתול‬ 134, 133,16 Capparis cartilaginea Decne. ‫צלף סחוסי‬ 134, 133, 57, 16 Capparis spinosa L. ‫צלף קוצני‬ 134, 16 Capparis decidua (Forssk.) Edgew. ‫צלף רותמי‬ 50 Trichodesma africanum (L.) R. Br. ‫צמרורה אפריקאית‬ 137 Phagnaion barbeyanum Asch. & Schw. ‫צמרנית אדומית‬ 137, 60, 57 Phagnaion rupestre (L.) DC. ‫צמרנית הסלעים‬ 137 Phagnaion nitidum Fresen. ‫צמרנית מבריקה‬ 137 Phagnaion sinaicum Bornm. & Kneuck. ‫צמרנית סיני‬ 1 3 1 , 125 Populus euphratica Oliv. ‫צפצפת הפרת‬ ‫ק‬ 35 Astragalus betlehemiticus Boi ss. ‫קדד בית־הלחמי‬ 51 Astragalus spinosus (Forssk.) Muschl. ‫קדד משולחף‬ 37 Astragalus feinbruniae Eig ‫קדד פיינברון‬ 27 Astragalus sanctus Boiss. ‫קדד קדוש‬ 48 Astragalus tribuloides Del. ‫קדד קוטבי‬ 15 Tribulus terrestris L. ‫קוטב מצוי‬ 134 Cotula cinerea Del. ‫קוטולה אפורה‬ 16 Cotula anthemoidesL. ‫קו טול ה קחונית‬ 38, 37,1 7 ,15 Kochia indica Wight ‫קוכיה הודית‬ 15 Acomys ‫קוצן‬ 64, 38, 35 Carthamus tenuis (Boiss. & Bl.) Bornm. ‫קורטם דק‬ 88 Cornulaca monacantha De). ‫קורנולקה חד־קוצית‬ 133 Thymus bovei Bent h. ( ‫ק ור נ ית הערבות (בת־קורנית בובה‬ 133 Coridothymus capitatus (L.) Reichb. ‫קורנית מקורקפת‬ 133 Thymus decussatus Bent h. ( ‫ק ור נ ית סיני(ב ת־ קו רני ת סיני‬ Pituranthos tortuosus (Desf.) Benth. ex Asch. & ‫קזוח עקום‬ 133, 117, 77, 74, 59, 41, 27 Schw. Pituranthos triradiatus (Hochst.) Asch. & Schw. ‫קז וח תלת־קרני‬ 137 ,76 ,59 35 Echinops polyceras Boiss. ‫קיניודן רב־קרני‬ 38, 37, 36, 35 ' ‫קיפודן רב־קרני ואלקנה סמורה חב‬ 38 Conyza albida WiHd. ex Spr eng. ( ‫ק יצת מלב י נה (פל ג ית מלב י נה‬ 128, 127 134, 37 146, 136, 42,16 Juncus maritimus Lam. ‫סמר ימי‬ Colchicum ritchii R.Br. ‫סתונית הנגב‬ Colchicum tunicatum Feinbr. ‫סתונית הקליפות‬ 125 Polypogon monspe)iensis(L.) Desf. ‫עבדקן מצוי‬ 130,129,126,125, 49 Arundo donax L. ‫עבקנה שכיח‬ 27 Limonium pruinosum (L.) Ktze. ‫עדעד מאובק‬ 15 Limonium thouinii (Viv.) Ktze. ‫עדעד תכול‬ 39 Ankyropetatum gypsophiloides Fenzl ‫עוננן נימי‬ 134 Crataegus sinaiea Boiss. ‫עוזרר סיני‬ 134, 35 Crataegus aronia (L.) Bose, ex DC. ‫ע וזרר קוצני‬ 132, 63 Cichorium pumiium Jacq. ‫עולש מצוי‬ 46 Heliotropium digynum (Forssk.) Christ. ‫עוקץ־העקרב הצהוב‬ 136, 16 Heliotropium maris-mortui Zoh. ‫עוקץ־העקרב הים־מלחי‬ 16 Heliotropium rotundifolium Sieb. ‫עוקץיהעקרב עגול־העלים‬ 136 146, 42 Asphodeline !utea (L.) Reichb. ‫עיריוני צהוב‬ 134, 45, 37, IS, 14 Asphodelus microcarpus Viv. ‫עירית גדולה‬ 134, 132 Gundetia toumefortii L. ‫עכובית הגלגל‬ 35 Echium angustifolium Mi)!. ‫עכנאי שרוע‬ 17 Orobanche ‫עלקת‬ 1 3 1 , 125 Salix ‫ערבה‬ 60, 52, 51, 45, 27, 26Gymnocarpos decander Forssk. ‫ערטל מדברי‬ 50, 48, 47, 39 '‫ערטל מדברי חב‬ 45, 37 Leontice leontopetalum L. ‫ערטנית השדות‬ 78, 61 Juniperus phoenieea L. ‫ערער אדום‬ 49.1 6 Cordia sinensis Lam. ‫ערף המדבר‬ 52 Fagonia sinaiea Boi ss. ‫פגונית סיני‬ 136, 35 Fagonia moilis Dei. ‫פגוניה רכה‬ 134.16 Ficus pseudosycomorus Decne. ‫פיקוס בת־ ה ש קמ ה‬ 117, 16 Psammomys obesus ‫פסמון‬ 59 Farsetia aegyptiaca Turra ‫פרסטיה מצרית‬ , 134, 108, 107, 50Pulicaria unduiata (L.) Koste). ‫פרעושית גלונית‬ 136 144, 93, 92, 59, 53, 50 Haloxylon persicum Bge . ‫פרקרק פרסי‬ Kickxia spartioides (Brouss. ex Buch) ‫פשתנית (קיקסיה) המדבר‬ 52 Janch. 160
    • 122, 120,51, 50, 49 Acacia tortitis (Forssk.) Hayne ‫שיטת הסוכך‬ 125,145,144,138 59 ,53 ,52 ,51 ,50 ,49 ,38 Acacia raddiana Savi ‫שיטה סלילנית‬ 145 ,144 ,138 ,126 120 ‫־ 221, 321 ־‬ 136 Hyoscyamus ‫שכרון‬ 136, 37,1 4 Hyoscyamus reticutatus L. ‫שכרון מרושת‬ 136, 57 Phtomis ‫שלהבית‬ 35 Phtomis pungens Wittd. ‫שלהבית הגלגל‬ 56, 47 Phtomis ptatystegia Post ‫שלהבית המדבר‬ Phtomis pungens x brachyodon Danin & ‫שלהבית כלאים‬ 35 Ladizinsky , 56, 35Ph)omis brachyodon (Boiss.) Zoh. ‫שלהבית קצרת־שיניים‬ 76, 7$ 136 Andrachne aspera Spreng. ‫שלוחית שעירה‬ 132,109, 108, 63, 51, 38 Erucaria boveana Coss. ‫שלח הערבות‬ 48 Pseuderucaria ctavata (Boiss. & Reut.) Schutz ‫שלחלח האלה‬ 100 Patiurus spina-christi M t t . ‫שמ יר קוצני‬ i 56, 27 Hetianthemum ventosum Boiss. ‫שמשון הנגב‬ 41 Hetianthemum vesicarium Boiss. ‫שמשון השלחופיות‬ 46 ,45 ,17 Hetianthemum sessitiflorum (Desf.) Pers. ‫שמשון יושב‬ Conyza bonariensis (L.) ( ‫קיצת מסולסלת (פלגית מסולסלת‬ 38.14 Cronq. 38.14 Conyza canadensis (L.) Cr onq. ( ‫ק יצת קנדית (פלגית קנדית‬ 127 ,126 ,125 ,49 Phragmites austratis (Cav.) Tr i n. ‫ק נה מצ ו י‬ 144 ,130 .129 Erianthus ravennae (L.) P.B. ( ‫קנה־צמר גבוה (קנה־סוכר גבוה‬ 130, 125 (Saccharum ravennae) 132 Cynara syriaca Boi ss. ‫ק נרס סורי‬ 59, 52, 16 Crotalaria aegyptiaca Benth. ‫קרוטלריה מצרית‬ 138, 64 Cotutea istria MiH. ‫קרקש צהוב‬ 45 Robbairea detiteana Mitne- Redhead ‫רוביריאה שרועה‬ , 53, 52, 47, 45, 16Retama raetam (Forssk.) Webb ‫רותם המדבר‬ 137 ,93, 90, 89, 76, 59 136,134, 42 Rheum paiaestinum Feinbr. ‫ריבס המדבר‬ 119, 1 1 8 , 62, 50, 45 Btepharis ciiiaris (L.) Burtt ‫ריסן נאכל‬ 27 Reseda muricata Pres) ‫רכפה מגובששת‬ 59, 52, 50,16 Ochradenus baccatus De) . ‫רכפת ן מדברי‬ 56 52, 50 Hetianthemum tippii (L.) Dum.-Cours. ‫שמשון ליפי‬ 56, 52, 50, 27,26 Hetianthemum kahiricum Det. ‫שמשון קהירי‬ 132, 4 5 ,1 7 Hetianthemum tedifotium (L.) Mitt. ‫שמשון ריסני‬ 49 Adiantum capittus-veneris L. ‫שערות שולמית‬ 63 Torutaria torutosa (Desf.) Schutz ‫שנס המדבר‬ Amygdatus korschinskii (Hand.-Mazz.) Bornm. ‫שקד קטן־עלים‬ 42 ,35 59 Ephedra ‫שרביטן‬ 23 Cheitanthes catanensis (Cosent.) Fuchs ‫שרכרך הסלעים‬ 23 Cheitanthes fragrans (L.) Swartz ‫שרכרך ריחני‬ ,127 ,126 ,125 ,124 ,51,49 144 ,140*138 16t Phoenix dactytifera L. ‫תמר‬ 60, 59, 50, 45 Cattigonum comosum L'Her. ‫שבטוט מצויץ‬ 136, 61 Peganum harmata L . ‫שבר לבן‬ 63 Ononis sicuta Gus s . ‫שברק סיצילי‬ 35 Ononis antiquorum L . ‫שברק קוצני‬ 133 Attium ampetoprasum L. ‫שום גבוה‬ 136,134,133 Foenicutum ‫שומר‬ 64 Hedypnois rhagadiotoides (L.) Schmidt. ‫שופרית כרתי ת‬ 51,50 ,45 Anastatica hierochuntica L. ‫שושנת־יריחו האמיתית‬ 114 ,113 ,62 47, 44 Rosutaria tineata (Boiss.) Berger ‫שושנתית משורטטת‬ 63 Lepidium aucheri Boiss. ‫שחליים שרועים‬ 138,109 Avena steritis L. ‫שיבולת־שועל נפוצה‬ 123 Ziziphus totus (L.) Lam. ‫שיזף השיה‬ 123 ,51 ,50 ,43 ,16 Ziziphus spina-christi (L.) Des f . ‫ש יזף מצוי‬ 144 ,134 ,1:4 123 Ziziphus vuigaris La m. ‫ש יזף תרבותי‬ 49,15 Acacia ‫שיטה‬ Acacia gerrardii Benth. ssp. negevensis Zoh. (Acacia ‫שיטת הנגב‬ 144, 120, 53 negevensis)
    • ‫למשוטט בנגב, הבא מהרי יהודה או מהגליל, נראה הצומח בנגב כחד־גוני.‬ ‫למעשה רב יותר הגיוון בהרכב חברות הצמחים בהר רחמה שליד ירוחם‬ ‫מאשר בשטח דומה בהרי הגליל. בנגב נפגשים צמחים אופייניים מארבעה‬ ‫חבלים פיטוגיאוגרפיים שונים: היםיתיכוני, האירנו־טורני, הסהרו־ערבי‬ ‫והסודני. מפגש זה של צמחים שמקורם באזורים בעלי תנאים אקלימיים‬ ‫שונים למדי, מתאפשר בזכות גיוונו האקלימי של הנגב. גוון זה נובע‬ ‫ממיקומו של הנגב בתחום המעבר בין האזור הים־תיכוני הגשום יחסית‬ ‫לבין המדבר האזורי של הסהרה, סיני והנגב. קרקעות וסלעים שונים‬ ‫משפיעים על משטר המיס ומשטר החום של בית הגידול ומביאים לגיוון‬ ‫נוסף בתנאים האקולוגיים.‬ ‫השפעת הגורמים האלה מתבטאת במציאותם של כ־ 0 0 ם מיני צמחים‬ ‫בנגב. בספר זה נדון בגורמים המשפיעים על תפוצת הצומח במדבר, נתאר‬ ‫את נופי הצומח השונים, ונאפיין את הצמחים העיקריים הנפוצים באזור‬ ‫ואת התאמתם למדבר. צימצמנו את דיוננו לחלקו הצפוני והמרכזי של הנגב‬ ‫שברוב שטחו הצומח פזור על פני כל השטח. בנגב הדרומי בו האקלים שחון‬ ‫למדי, מצטמצם הצומח לערוצים בלבד. חוקיות 1 פוצה של הצומח בערוצי‬ ‫הח‬ ‫הנגב הדרומי ובמיוחד בנוף הסלעים המגמאתיים שבסביבת אילת, שונה‬ ‫ומסובכת מזו של הצומח בנגב הצפוני וחורגת מהמסגרת שהצבנו לספר זה.‬ ‫ספרית פועלים‬ ‫והוצאת יחדיו‬