SlideShare a Scribd company logo
1 of 6
Download to read offline
‫התייחסות הקואליציה לדו"ח איגוד ערים חיפה 1102‬
‫בסוף שנת 2102 התפרסם דו"ח איגוד ערים חיפה המסכם את שנת 1102. איגוד ערים מפרץ חיפה הוא‬
‫התאגדות של הרשויות המקומיות במפרץ חיפה )חיפה, נשר, קרית אתא, קרית ביאליק, קרית ים, קרית‬
‫מוצקין, מועצה אזורית זבולון, מועצה מקומית קרית טבעון, מועצה מקומית רכסים(, והוא אמון על טיפול‬
‫בנושאים סביבתיים בשטח הרשויות החברות בו. במסמך זה תמצאו את מסקנות הדו"ח העיקריות, לצד‬
                              ‫התייחסות הקואליציה למסקנותיו, כמו גם לפעילות האיגוד באופן כללי.‬


‫איגוד ערים חיפה מפעיל את רוב תחנות הניטור הנמצאות באזור מפרץ חיפה. במונח "ניטור" הכוונה היא‬
‫למדידה רציפה, המתרחשת כל העת, 42 שעות ביממה, של ריכוזים של מזהמי אוויר מסוימים. לא כל‬
‫מזהם ניתן למדוד בניטור רציף. המזהמים הנמדדים בניטור רציף במפרץ חיפה הם גפרית דו חמצנית,‬
‫תחמוצות חנקן, חנקן דו חמצני, פחמן חד חמצני, אוזון, חלקיקים נשימים, חלקיקים נשימים עדינים, בנזן,‬
                                                         ‫טולואן, אתיל בנזן, קסילן ו-3,1 בוטדיאן.‬


‫לעומת זאת, מזהמים אחרים, כמו מתכות וחומרים אורגנים מסוימים, לא ניתן למדוד בניטור אלא רק‬
‫בדיגום. במונח "דיגום" הכוונה היא ל"שאיפת" אוויר הנדגמת בשטח ונשלחת למעבדה. כל החומרים‬
                                         ‫המצויים באוויר נמדדים או יכולים להמדד ב"שאיפה" אחת.‬


                                                             ‫המגמות המרכזיות העולות מן הדו"ח:‬
‫באיגוד ערים מפרץ חיפה פעלו ב-1102 51 תחנות ניטור. צפיפות תחנות אלה היא מהטובות‬            ‫‪‬‬
‫בישראל. במהלך 1102 כל התחנות פעלו כסדרן. את נתוני התחנות ניתן לראות באתר מערך‬
                                                    ‫הניטור הארצי ‪www.svivaaqm.net‬‬
‫עבור רוב מזהמי האוויר לא נרשמו חריגות מערכי סביבה בשטח האיגוד ב-1102, אך ריכוזים‬          ‫‪‬‬
‫הגבוהים מערכי יעד נרשמו עבור כמעט כל מזהמי האוויר. ערכי יעד מבוססים על המלצות‬
‫ארגונים בין לאומיים ונקבעו על סמך מדדי בריאות, שחריגה מהם מהווה סיכון לבריאות‬
‫הציבור. למרות זאת, אין שום סנקציה על חריגה מערכי יעד אלא רק על חריגה מערכי הסביבה‬
‫– ערכים שרק חריגה מהם נחשבת הפרה של חוק אוויר נקי. יתרה מזו, לא המשרד להגנת‬
‫הסביבה ולא איגוד ערים התוו תכנית להטמעת ערכי היעד בתעשייה ובתחבורה, הכוללת לוח‬
                     ‫זמנים, וזאת על אף שלפי חוק אוויר נקי יש לשאוף לעמידה בערכי היעד.‬
‫למזהמי אוויר רבים הכלולים בחוק אוויר נקי לא קיים ניטור או דיגום בשטח האיגוד, או שקיים‬     ‫‪‬‬
‫דיגום חלקי מאוד. מזהמים אלה כוללים בעיקר מתכות כבדות, ותרכובות אורגניות החשודות‬
             ‫כמסרטנות. כך, לרשויות אין תמונת מצב מהימנה על איכות האוויר במפרץ חיפה.‬
‫על האיגוד להגביר את המעורבות ושיתוף הפעולה עם הרשויות החברות בו, להגדיר בהקדם את‬      ‫‪‬‬
‫חלוקת הסמכויות בינו לבין המשרד להגנת הסביבה, ולשפר את נגישות ומודעות הציבור לעבודה‬
                  ‫הנעשית באיגוד על ידי הצגתה לציבור באמצעים פשוטים וידידותיים יותר.‬


                                                                              ‫איכות אוויר‬
‫גפרית דו חמצנית: בשנת 1102 לא נרשמו חריגות מערך הסביבה לגפרית דו חמצנית, אך נרשמו ריכוזים‬
‫הגבוהים מערך היעד היממתי בתחנות הניטור בטבעון, אחוזה וקרית ביאליק. זאת על אף שבמהלך מספר‬
‫חודשים ב-1102 פעלו בתי הזיקוק על גז טבעי. ערך יעד הוא רמת מזהם מסוים באוויר שמתחתיה כנראה‬
‫אין השפעות בריאותיות, ולרמה זו יש לשאוף, בעוד שערך סביבה מתבסס על האפשרות המעשית להגיע‬
‫לרמה נמוכה ככל האפשר, וחריגה ממנו מהווה עבירה על חוק אוויר נקי. גפרית דו חמצנית נפלטת בעיקר‬
‫משריפת דלקים בתעשיה כמו מזוט וסולר, והמקור העיקרי לפליטתה באזור מפרץ חיפה הם בתי הזיקוק.‬
‫עקב חוסר באספקת הגז הטבעי ממצרים, ועיכוב בפיתוח מאגר הגז הישראלי "תמר", ימשיכו בתי הזיקוק‬
                                           ‫וחברת החשמל לשרוף סולר ומזוט בחודשים הקרובים.‬


‫עמדת הקואליציה: בעשרים השנים האחרונות נרשמה ירידה דרסטית בריכוזי גפרית דו חמצנית במפרץ‬
‫חיפה, הודות ללחץ שהופעל על התעשיה להשתמש בדלקים בעלי תכולת גפרית נמוכה. עד להגעת הגז‬
‫הטבעי הישראלי לאזור חיפה )כנראה במהלך שנת 3102(, יש לדרוש כי לא יוסרו שום מגבלות שהוטלו‬
‫בעבר על איכות הדלקים בתעשיה, עקב הרזרבה הנמוכה במשק החשמל והמחסור בגז טבעי. גם בתנאי-‬
  ‫חסר על התעשיה לשרוף דלק בעל תכולת גפרית נמוכה ככל האפשר, למען שמירה על בריאות הציבור.‬


‫תחמוצות חנקן: בשנת 1102 לא נרשמו חריגות מערך הסביבה או היעד לחנקן דו-חמצני. המקורות‬
‫העיקריים לפליטת תחמוצות חנקן באזור מפרץ חיפה הם התחבורה )כ-%06( והמפעלים הפטרוכימיים‬
                                                                  ‫)בתי הזיקוק, גדיב וכאו"ל(.‬


‫עמדת הקואליציה: מאחר ונרשמו חריגות מערך היעד הישראלי ומערך המטרה של האיחוד האירופי‬
‫לאוזון, ותחמוצות חנקן הן בין התרכובות היוצרות אוזון, עצם העובדה כי לא נרשמו ריכוזים הגבוהים‬
‫מערך היעד לא מייתרת את הצורך להפחית את ריכוזיהן של תחמוצות החנקן, באמצעות צמצום הפליטות‬
                                                                          ‫מתחבורה ותעשיה.‬


‫אוזון: בשנת 1102 לא נרשמו חריגות מערך הסביבה של אוזון, אך בכל התחנות המודדות אותו נרשמו‬
‫ריכוזים הגבוהים מערך היעד. התורמים העיקריים לאוזון הן תחמוצות החנקן והתרכובות האורגניות‬
‫הנדיפות, אך למרות צעדי ההפחתה של התרכובות האורגניות הנדיפות בשנים האחרונות, עדיין קיימת‬
‫מגמת עליה בריכוזי האוזון השנתיים במפרץ חיפה. יש לציין כי שיטת החישוב של ערך הסביבה ה-8‬
‫שעתי הישראלי לאוזון מחמירה פחות משיטת החישוב האירופאית, ועל פי שיטת החישוב האירופאית‬
‫קיימת חריגה מהערך האירופאי ל-0102 בקרית טבעון וקרית אתא. מאחר ובמשך רוב תקופת הקיץ‬
‫נושבות בישראל רוחות מערביות )ממערב למזרח( במהלך היום, וכן עקב העובדה כי אוזון הנו מזהם‬
‫שניוני הנוצר באטמוספירה לאחר פליטת מזהמים אחרים, האוזון הנמדד במפרץ חיפה נודד לפנים הארץ‬
‫ושם נמדדות רמות גבוהות שלו. מעבר לעובדה כי אוזון פוגע בתפקוד הריאות, אוזון הוא גם גז חממה‬
                                                                 ‫התורם להתחממות הגלובאלית.‬


‫עמדת הקואליציה: יש להמשיך במאמצים להפחית את ריכוזי תחמוצות החנקן והתרכובות האורגניות‬
‫הנדיפות, על מנת להפחית את ריכוזי האוזון, הנקשר בספרות המדעית עם אשפוזים בשל מחלות‬
‫נשימתיות ופגיעה בתפקוד הריאות, וכן להחמיר את ערך הסביבה של אוזון, מאחר והערך הנוכחי אינו‬
‫תואם לערך האירופאי. יש לציין לטובה את העובדה כי האיגוד מקפיד להשוות את ריכוזי המזהמים‬
                                   ‫הנמדדים לערכי הקהילה האירופאית ולא רק לתקנים הישראליים.‬


‫חלקיקים נשימים 01 ‪ :PM‬בימים ללא סופות אבק, המהווים את רוב ימות השנה, נרשמו ב-1102‬
‫חריגות מערך היעד השנתי של 01 ‪ PM‬בכל התחנות המודדות אותו, אך לא מערך הסביבה. בנוסף,‬
‫נרשמו 9 ימי חריגה מערך הסביבה היממתי של 01 ‪ ,PM‬כולם בימי סופות אבק, בהם ישנה הסעת אבק‬
‫מדברי לישראל. עפ"י האיגוד, המקורות המקומיים העיקריים לפליטת חלקיקים הם מפעלי תעשיה )כ-‬
                                                                            ‫%56(, והתחבורה.‬


                                                                           ‫עמדת הקואליציה:‬
‫איגוד ערים מפרץ חיפה הוא היחיד המפרסם תוצאות ניטור בניכוי ימי אבק, המהווים בסך הכל‬       ‫‪‬‬
‫כ-02 ימים בשנה. אנו מקווים כי גם גופים אחרים יפרסמו נתונים דומים וכן כי בערכי איכות‬
‫האוויר החדשים שאמורים להתקבל בכנסת החדשה, יבוא נושא זה לידי ביטוי. סופות אבק‬
‫מעלות את ריכוזי החלקיקים באופן ניכר לזמן קצר, ומהוות גורם זיהום טבעי שאין עליו שליטה.‬
‫לכן, עדיף לרשויות להתמקד בימים שאינם ימי סופות אבק, ובמקורות החלקיקים עליהם ניתן‬
                                                                              ‫לשלוט.‬
‫מעבר לכך, כדאי לפרסם בדו"ח לא רק ממוצע שנתי ללא ימי סופות אבק, אלא גם ממוצע יממתי‬        ‫‪‬‬
                                                                               ‫מירבי.‬


‫חלקיקים נשימים עדינים 5.2 ‪ :PM‬ל-5.2 ‪ PM‬לא קיים ערך סביבה, אך קיים ערך יעד. בשנת 1102‬
‫נמדדו ריכוזים הגבוהים מערך היעד בכל תחנות הניטור המודדות 5.2 ‪ ,PM‬גם בניכוי ימי סופות האבק.‬
‫מצב זה נגרם, בין השאר, עקב ריכוזי רקע גבוהים, הנובעים ממיקומה הגיאוגרפי של ישראל וקרבתה‬
                                                                                        ‫למדבר.‬
‫עמדת הקואליציה: מאחר ומדובר במזהם שנקשר בספרות המדעית בהשפעות בריאותיות חמורות, אנו‬
‫מקווים כי במהלך 3102 יוחמר התקן שלו בכנסת החדשה. על האיגוד לפרסם גם ממוצע יממתי מירבי‬
                                                                               ‫ללא סופות אבק.‬


‫דיגום הרכב החלקיקים – אניונים ומתכות: בשנת 1102 נערכה אנליזה של ההרכב הכימי של חלקיקים‬
‫נשימים ונשימים עדינים שנאספו במשך 51 יממות. החומרים שנבדקו: אניונים )סולפאטים, ניטראטים,‬
‫פוספטים וכלורידים( ומתכות )קדמיום, ונאדיום, ארסן, עופרת וניקל(. בטבעון נרשם ריכוז ארסן מירבי‬
                                                               ‫הגבוה ב-%5 מערך היעד היממתי.‬


‫עמדת הקואליציה: יש לזכור כי על מנת לבדוק עמידה בערך שנתי, יש לדגום כל שישה ימים במהלך‬
‫השנה, כלומר במשך יותר מ-06 יממות. מכאן עולה כי ביצוע האנליזה להרכב החלקיקים במשך 51‬
‫יממות בלבד אינו מספק, ויש להגדיל את מספר ימי הדיגום באופן מיידי. כמו כן, חומרים אורגנים רבים‬
‫להם קיימים ערכי איכות אוויר לא נדגמים כלל בדיגומי האיגוד, על אף שיש להם מקורות פליטה במפרץ‬
‫חיפה. באזור בו קיים ריכוז כה משמעותי של מפעלי תעשיה, דיגום תכוף על מנת לעקוב אחרי פליטתם‬
‫של מזהמי אוויר בעלי השפעות בריאותיות הוא חובה. לבסוף, שיטת הדיגום של המתכות אינה מאפשרת‬
‫בדיקה של עמידה בערכי איכות אוויר לפי חוק אוויר נקי, משום שערכי איכות האוויר למתכות נתונים‬
‫ברובם לכלל חלקיקים )‪ ,(TSP‬ואילו הדיגום באיגוד נעשה עבור חלקיקים אחרים מסוג 01‪ PM‬ו-‬
‫5.2‪ .PM‬לפיכך, יש להוסיף דיגום בחלקיקי ‪ TSP‬על מנת לתת משמעות חוקית לתוצאות הדיגומים,‬
‫ובמקביל לפעול לשינוי סוג החלקיקים עבורם ניתנים ערכי איכות אוויר אם האיגוד סבור כי הדבר מוצדק‬
                                                                              ‫מבחינה מקצועית.‬


‫בנזן וחומרים אורגנים נדיפים אחרים: בשנת 1102 לא נמצאו חריגות מערכי הסביבה והיעד של בנזן‬
‫בארבע תחנות הניטור בהן הוא נמדד )איגוד, אחוזה, בי"ס דגניה בק. חיים ובקרית בנימין(. בתחנת אחוזה‬
‫נמדד ריכוז גבוה מערך היעד השנתי של המסרטן הוודאי 3,1 בוטדיאן )לא קיים ערך סביבה(. עפ"י‬
‫האיגוד, המקורות העיקריים לפליטת החומרים האורגנים הנדיפים הם מפעלי התעשיה ובעיקר המפעלים‬
                                               ‫הפטרוכימים )כ-%06( והתחבורה המונעת על בנזין.‬


‫עמדת הקואליציה: הקואליציה מברכת על ניטור בנזן בארבע תחנות ניטור, מספר גבוה יחסית לאזורים‬
‫אחרים בארץ. 3,1 בוטדיאן ראוי שינוטר ביותר מתחנת ניטור אחת, ולאור היותו תוסף לגפ"מ, יש לנטרו‬
‫באזורים הסמוכים למאגרי גפ"מ, כגון קריית אתא. יש לציין כי שאר החומרים האורגנים הנדיפים‬
‫המצויים בחוק אוויר נקי אינם מנוטרים כלל, מצב חמור כאשר המקור העיקרי לפליטתם הוא תעשיה‬
                                          ‫כימית ופטרוכימית, המצויה במפרץ חיפה בצפיפות גדולה.‬
‫סיכום ממצאים עיקריים – איכות האוויר במפרץ חיפה 1102‬
 ‫חריגות מערך יעד ב-‬          ‫חריגות מערך סביבה‬      ‫בכמה תחנות נמדד‬            ‫שם המזהם‬
          ‫1102‬                    ‫ב-1102‬
‫אחוזה‬     ‫בטבעון,‬     ‫יש,‬                     ‫אין‬                 ‫51‬       ‫גפרית דו חמצנית 2‪SO‬‬
           ‫וקרית ביאליק‬
                       ‫אין‬                    ‫אין‬                 ‫31‬        ‫חנקן דו-חמצני 2‪NO‬‬
‫התחנות‬       ‫בכל‬       ‫ערך סביבה ישראלי – יש‬                          ‫8‬               ‫אוזון 3‪O‬‬
‫המודדות אוזון: קרית‬                           ‫אין‬
‫ערך סביבה אירופאי – אתא, נשר, נווה שאנן,‬
‫יש, בקרית טבעון וקרית שוק תלפיות, טבעון,‬
         ‫שפרינצק, איגוד‬                      ‫אתא‬
‫התחנות‬       ‫בכל‬       ‫יש‬                     ‫אין‬                     ‫נשימים 7‬        ‫חלקיקים‬
‫חלקיקים‬          ‫המודדות‬                                                  ‫01‪ , PM‬בניכוי ימי‬
‫נווה שאנן,‬       ‫נשימים:‬                                                            ‫סופות אבק‬
‫נשר, ק. אתא, קץ יים,‬
        ‫שוק לפיות ואיגוד‬
‫התחנות‬       ‫בכל‬       ‫יש‬     ‫אין ערך סביבה עדיין‬                     ‫נשימים 7‬        ‫חלקיקים‬
‫חלקיקים‬          ‫המודדות‬                                                  ‫עדינים 5.2‪ ,PM‬בניכוי‬
‫נשימים עדינים: נווה‬                                                              ‫ימי סופות אבק‬
‫שאנן, נשר, ק.אתא,‬
‫ק.‬      ‫אחוזה,‬      ‫טבעון,‬
     ‫ביאליק ו-ק. בנימין‬
                       ‫אין‬                    ‫אין‬                     ‫4‬                   ‫בנזן‬
‫היחידה‬      ‫בתחנה‬      ‫יש‬     ‫אין ערך סביבה עדיין‬                     ‫1‬            ‫3,1 בוטדיאן‬
‫המודדת את המזהם:‬
                    ‫אחוזה‬




                                                                              ‫נושאים נוספים‬
‫פיקוח ושיתוף פעולה עם הרשויות: ביולי 2102 החליטה מועצת האיגוד כי את חוק האכיפה הסביבתית –‬
‫חוק המאפשר לפקחים עירוניים לקבל הסמכה לאכיפת חוקים סביבתיים – תאכוף כל אחת מהרשויות‬
‫המקומיות החברות באיגוד, ולא האיגוד עצמו. עם זאת, על פי הדו"ח מגיעות לאיגוד תלונות רבות‬
‫מהציבור – 973 תלונות בשנת 1102. לכן, לא ברור כיצד תהיה זרימת המידע מהאיגוד לרשויות ולהפך.‬
‫העובדה כי באיגוד נמצאים אנשי המקצוע בתחומי הסביבה השונים, אך פקחי הרשויות המקומיות יהיו‬
‫אמונים על אכיפה, מחייבת שיתוף פעולה הדוק בין הגופים על מנת שהטיפול בתלונות אכן יתבצע. כבר‬
‫בחוות הדעת על דו"ח האיגוד 0102 כתבנו כי אנו "מצרים על המצב שבו הרשויות, שנציגיהן מרכיבים‬
‫את מועצת האיגוד, נמצאות בחוסר שיתוף עם האיגוד שהן עצמן הקימו". יש לקוות כי שיתוף פעולה זה‬
‫יתהדק בעקבות הסמכת הפקחים. מעבר לכך, יש באיגוד עובדים בעלי רמה מקצועית גבוהה, אך לעתים‬
‫נדמה כי היא אינה מכובדת דיה על ידי המנגנון הפוליטי – אנשי הרשויות המקומיות, אשר משתמשים‬
                         ‫בנתונים המקצועיים באופן המשרת את המסרים אותם הם מעוניינים להעביר.‬


‫חלוקת סמכויות בין האיגוד לבין המשרד להגנת הסביבה: כיום, לא ברורה חלוקת העבודה בין האיגוד‬
‫לבין המשרד להגנת הסביבה. נושאים רבים מטופלים במקביל על ידי שני הגופים )לדוגמא, פיקוח על‬
‫פליטות לאוויר במפעלים(. עמימות זו קיימת גם כלפי הציבור, שאינו יודע למי לפנות באיזה נושא. על כך‬
‫העיר גם מבקר המדינה בדו"ח האחרון )2102(: " נמצא שמועצת האיגוד... לא הגדירה בתיאום עם‬
‫המשרד להגנת הסביבה את תחומי העיסוק והסמכויות של האיגוד ואת יחסי הגומלין בינו ובין המשרד...‬
‫לבקשת משרד מבקר המדינה, פעלו מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה והאיגוד לנסח מסמך‬
‫הסכמות... למרות הסיכום מאוגוסט 1102, שוררים חילוקי דעות בין המשרד לאיגוד בדבר אופן חלוקת‬
‫הסמכויות ביניהם בעניין הסדרת הפיקוח על הפעולות להפחתת פליטות מזהמות ממפעלים ואכיפתן."‬
‫הקואליציה מצטרפת לדברי המבקר וקוראת להגדיר בהקדם חלוקת סמכויות ברורה ושקופה לציבור בין‬
‫המשרד להגנת הסביבה ובין האיגוד, ובפרט בנושאים שעד היום לא ברור מי אמון עליהם, כגון זיהום‬
                   ‫אוויר מכלי שיט בנמל חיפה וזיהום סביבתי ממפעלים ובתי מלאכה קטנים ובינוניים.‬


‫שקיפות ונגישות לציבור: באיגוד נעשית פעילות סביבתית ענפה ומבורכת, אך פרט לדו"ח השנתי רק מעט‬
‫ממנה נחשף לציבור בשגרה. גם הדו"ח השנתי קשה מאוד לקריאה לאדם שאינו איש מקצוע בתחום. הכלי‬
‫המרכזי של קשר עם הציבור הוא אתר האינטרנט של האיגוד, אך האתר לא משקף את היקף העשייה של‬
‫האיגוד. בחוות הדעת הקודמת על דו"ח האיגוד 0102 הערנו כי "אתר האינטרנט של האיגוד מעוצב‬
‫בצורה מיושנת ולא נגישה, ולא ניתן להתעדכן בו על הנעשה באיגוד מעבר לסיכום השנתי. על מנת‬
‫להעלות את מודעות הציבור לפעילותו של האיגוד, רצוי לחדש את פניו של אתר האינטרנט, הן מבחינת‬
‫עיצוב והן מבחינת תוכן" ולאחרונה התבשרנו כי האיגוד מתעתד להעלות אתר אינטרנט חדש, ואנו‬
‫מברכים על כך. אנו מצרים על המצב בו העבודה הרבה המושקעת באיגוד אינה נחשפת לציבור הרחב וזה‬
                                                                                 ‫אינו מודע לה.‬

More Related Content

More from הקואליציה לבריאות הציבור

זיהום סביבתי ותחלואת נשים בלימפומה שאינה הודג'קין
זיהום סביבתי ותחלואת נשים בלימפומה שאינה הודג'קין זיהום סביבתי ותחלואת נשים בלימפומה שאינה הודג'קין
זיהום סביבתי ותחלואת נשים בלימפומה שאינה הודג'קין הקואליציה לבריאות הציבור
 
על הקשר בין זיהום סביבתי ותחלואת נשים בסרטן ריאה
על הקשר בין זיהום סביבתי ותחלואת נשים בסרטן ריאהעל הקשר בין זיהום סביבתי ותחלואת נשים בסרטן ריאה
על הקשר בין זיהום סביבתי ותחלואת נשים בסרטן ריאההקואליציה לבריאות הציבור
 
המלצות לצמצום תחלואת נשים בישראל מזיהום סביבתי
המלצות לצמצום תחלואת נשים בישראל מזיהום סביבתיהמלצות לצמצום תחלואת נשים בישראל מזיהום סביבתי
המלצות לצמצום תחלואת נשים בישראל מזיהום סביבתיהקואליציה לבריאות הציבור
 
זיהום אוויר מתחבורה והשפעתו על תחלואה בקרב ילדי בתי ספר
 זיהום אוויר מתחבורה והשפעתו על תחלואה בקרב ילדי בתי ספר זיהום אוויר מתחבורה והשפעתו על תחלואה בקרב ילדי בתי ספר
זיהום אוויר מתחבורה והשפעתו על תחלואה בקרב ילדי בתי ספרהקואליציה לבריאות הציבור
 

More from הקואליציה לבריאות הציבור (20)

זכויות הילד: זיהום סביבתי ותחלואת ילדים
זכויות הילד: זיהום סביבתי ותחלואת ילדיםזכויות הילד: זיהום סביבתי ותחלואת ילדים
זכויות הילד: זיהום סביבתי ותחלואת ילדים
 
Biogas
BiogasBiogas
Biogas
 
צמצום זיהום אוויר מתחבורה ברשויות מקומיות
צמצום זיהום אוויר מתחבורה ברשויות מקומיותצמצום זיהום אוויר מתחבורה ברשויות מקומיות
צמצום זיהום אוויר מתחבורה ברשויות מקומיות
 
עשור של פעילות
עשור של פעילותעשור של פעילות
עשור של פעילות
 
זיהום סביבתי ותחלואת נשים בלימפומה שאינה הודג'קין
זיהום סביבתי ותחלואת נשים בלימפומה שאינה הודג'קין זיהום סביבתי ותחלואת נשים בלימפומה שאינה הודג'קין
זיהום סביבתי ותחלואת נשים בלימפומה שאינה הודג'קין
 
על הקשר בין זיהום סביבתי ותחלואת נשים בסרטן ריאה
על הקשר בין זיהום סביבתי ותחלואת נשים בסרטן ריאהעל הקשר בין זיהום סביבתי ותחלואת נשים בסרטן ריאה
על הקשר בין זיהום סביבתי ותחלואת נשים בסרטן ריאה
 
זיהום סביבתי ותחלואה במחלות לב בנשים בישראל
זיהום סביבתי ותחלואה במחלות לב בנשים בישראלזיהום סביבתי ותחלואה במחלות לב בנשים בישראל
זיהום סביבתי ותחלואה במחלות לב בנשים בישראל
 
זיהום סביבתי ותחלואת נשים בישראל בסרטן
זיהום סביבתי ותחלואת נשים בישראל בסרטן זיהום סביבתי ותחלואת נשים בישראל בסרטן
זיהום סביבתי ותחלואת נשים בישראל בסרטן
 
המלצות לצמצום תחלואת נשים בישראל מזיהום סביבתי
המלצות לצמצום תחלואת נשים בישראל מזיהום סביבתיהמלצות לצמצום תחלואת נשים בישראל מזיהום סביבתי
המלצות לצמצום תחלואת נשים בישראל מזיהום סביבתי
 
מה ידוע על זיהום סביבתי ותחלואת נשים?
מה ידוע על זיהום סביבתי ותחלואת נשים?מה ידוע על זיהום סביבתי ותחלואת נשים?
מה ידוע על זיהום סביבתי ותחלואת נשים?
 
איך לעזור לכנסת לעזור לך? מאיה קרבטרי
איך לעזור לכנסת לעזור לך? מאיה קרבטריאיך לעזור לכנסת לעזור לך? מאיה קרבטרי
איך לעזור לכנסת לעזור לך? מאיה קרבטרי
 
הנגשת מידע לציבור בחוק אוויר נקי
הנגשת מידע לציבור בחוק אוויר נקיהנגשת מידע לציבור בחוק אוויר נקי
הנגשת מידע לציבור בחוק אוויר נקי
 
כוחו של מידע: איך למצוא מידע סביבתי?
כוחו של מידע: איך למצוא מידע סביבתי?כוחו של מידע: איך למצוא מידע סביבתי?
כוחו של מידע: איך למצוא מידע סביבתי?
 
מצגת מימון מאבקים וארגונים סביבתיים – קרן של"י
מצגת מימון מאבקים וארגונים סביבתיים – קרן של"ימצגת מימון מאבקים וארגונים סביבתיים – קרן של"י
מצגת מימון מאבקים וארגונים סביבתיים – קרן של"י
 
מצגת תכנון מאבק ציבורי אפקטיבי
מצגת תכנון מאבק ציבורי אפקטיבי מצגת תכנון מאבק ציבורי אפקטיבי
מצגת תכנון מאבק ציבורי אפקטיבי
 
עיקרי דו"ח הערכת נזקים כלכליים מתאונת חומ"ס
 עיקרי דו"ח הערכת נזקים כלכליים מתאונת חומ"ס עיקרי דו"ח הערכת נזקים כלכליים מתאונת חומ"ס
עיקרי דו"ח הערכת נזקים כלכליים מתאונת חומ"ס
 
דוח כספי 2010 הקואליציה לבריאות הציבור
דוח כספי 2010 הקואליציה לבריאות הציבורדוח כספי 2010 הקואליציה לבריאות הציבור
דוח כספי 2010 הקואליציה לבריאות הציבור
 
Challenges and Opportunities in Environmental Epidemiology of Cancer
Challenges and Opportunities in Environmental Epidemiology of CancerChallenges and Opportunities in Environmental Epidemiology of Cancer
Challenges and Opportunities in Environmental Epidemiology of Cancer
 
זיהום אוויר מתחבורה והשפעתו על תחלואה בקרב ילדי בתי ספר
 זיהום אוויר מתחבורה והשפעתו על תחלואה בקרב ילדי בתי ספר זיהום אוויר מתחבורה והשפעתו על תחלואה בקרב ילדי בתי ספר
זיהום אוויר מתחבורה והשפעתו על תחלואה בקרב ילדי בתי ספר
 
How Where You Live Affects Your Health
How Where You Live Affects Your HealthHow Where You Live Affects Your Health
How Where You Live Affects Your Health
 

חוות דעת על דוח איגוד ערים חיפה 2011

  • 1. ‫התייחסות הקואליציה לדו"ח איגוד ערים חיפה 1102‬ ‫בסוף שנת 2102 התפרסם דו"ח איגוד ערים חיפה המסכם את שנת 1102. איגוד ערים מפרץ חיפה הוא‬ ‫התאגדות של הרשויות המקומיות במפרץ חיפה )חיפה, נשר, קרית אתא, קרית ביאליק, קרית ים, קרית‬ ‫מוצקין, מועצה אזורית זבולון, מועצה מקומית קרית טבעון, מועצה מקומית רכסים(, והוא אמון על טיפול‬ ‫בנושאים סביבתיים בשטח הרשויות החברות בו. במסמך זה תמצאו את מסקנות הדו"ח העיקריות, לצד‬ ‫התייחסות הקואליציה למסקנותיו, כמו גם לפעילות האיגוד באופן כללי.‬ ‫איגוד ערים חיפה מפעיל את רוב תחנות הניטור הנמצאות באזור מפרץ חיפה. במונח "ניטור" הכוונה היא‬ ‫למדידה רציפה, המתרחשת כל העת, 42 שעות ביממה, של ריכוזים של מזהמי אוויר מסוימים. לא כל‬ ‫מזהם ניתן למדוד בניטור רציף. המזהמים הנמדדים בניטור רציף במפרץ חיפה הם גפרית דו חמצנית,‬ ‫תחמוצות חנקן, חנקן דו חמצני, פחמן חד חמצני, אוזון, חלקיקים נשימים, חלקיקים נשימים עדינים, בנזן,‬ ‫טולואן, אתיל בנזן, קסילן ו-3,1 בוטדיאן.‬ ‫לעומת זאת, מזהמים אחרים, כמו מתכות וחומרים אורגנים מסוימים, לא ניתן למדוד בניטור אלא רק‬ ‫בדיגום. במונח "דיגום" הכוונה היא ל"שאיפת" אוויר הנדגמת בשטח ונשלחת למעבדה. כל החומרים‬ ‫המצויים באוויר נמדדים או יכולים להמדד ב"שאיפה" אחת.‬ ‫המגמות המרכזיות העולות מן הדו"ח:‬ ‫באיגוד ערים מפרץ חיפה פעלו ב-1102 51 תחנות ניטור. צפיפות תחנות אלה היא מהטובות‬ ‫‪‬‬ ‫בישראל. במהלך 1102 כל התחנות פעלו כסדרן. את נתוני התחנות ניתן לראות באתר מערך‬ ‫הניטור הארצי ‪www.svivaaqm.net‬‬ ‫עבור רוב מזהמי האוויר לא נרשמו חריגות מערכי סביבה בשטח האיגוד ב-1102, אך ריכוזים‬ ‫‪‬‬ ‫הגבוהים מערכי יעד נרשמו עבור כמעט כל מזהמי האוויר. ערכי יעד מבוססים על המלצות‬ ‫ארגונים בין לאומיים ונקבעו על סמך מדדי בריאות, שחריגה מהם מהווה סיכון לבריאות‬ ‫הציבור. למרות זאת, אין שום סנקציה על חריגה מערכי יעד אלא רק על חריגה מערכי הסביבה‬ ‫– ערכים שרק חריגה מהם נחשבת הפרה של חוק אוויר נקי. יתרה מזו, לא המשרד להגנת‬ ‫הסביבה ולא איגוד ערים התוו תכנית להטמעת ערכי היעד בתעשייה ובתחבורה, הכוללת לוח‬ ‫זמנים, וזאת על אף שלפי חוק אוויר נקי יש לשאוף לעמידה בערכי היעד.‬ ‫למזהמי אוויר רבים הכלולים בחוק אוויר נקי לא קיים ניטור או דיגום בשטח האיגוד, או שקיים‬ ‫‪‬‬ ‫דיגום חלקי מאוד. מזהמים אלה כוללים בעיקר מתכות כבדות, ותרכובות אורגניות החשודות‬ ‫כמסרטנות. כך, לרשויות אין תמונת מצב מהימנה על איכות האוויר במפרץ חיפה.‬
  • 2. ‫על האיגוד להגביר את המעורבות ושיתוף הפעולה עם הרשויות החברות בו, להגדיר בהקדם את‬ ‫‪‬‬ ‫חלוקת הסמכויות בינו לבין המשרד להגנת הסביבה, ולשפר את נגישות ומודעות הציבור לעבודה‬ ‫הנעשית באיגוד על ידי הצגתה לציבור באמצעים פשוטים וידידותיים יותר.‬ ‫איכות אוויר‬ ‫גפרית דו חמצנית: בשנת 1102 לא נרשמו חריגות מערך הסביבה לגפרית דו חמצנית, אך נרשמו ריכוזים‬ ‫הגבוהים מערך היעד היממתי בתחנות הניטור בטבעון, אחוזה וקרית ביאליק. זאת על אף שבמהלך מספר‬ ‫חודשים ב-1102 פעלו בתי הזיקוק על גז טבעי. ערך יעד הוא רמת מזהם מסוים באוויר שמתחתיה כנראה‬ ‫אין השפעות בריאותיות, ולרמה זו יש לשאוף, בעוד שערך סביבה מתבסס על האפשרות המעשית להגיע‬ ‫לרמה נמוכה ככל האפשר, וחריגה ממנו מהווה עבירה על חוק אוויר נקי. גפרית דו חמצנית נפלטת בעיקר‬ ‫משריפת דלקים בתעשיה כמו מזוט וסולר, והמקור העיקרי לפליטתה באזור מפרץ חיפה הם בתי הזיקוק.‬ ‫עקב חוסר באספקת הגז הטבעי ממצרים, ועיכוב בפיתוח מאגר הגז הישראלי "תמר", ימשיכו בתי הזיקוק‬ ‫וחברת החשמל לשרוף סולר ומזוט בחודשים הקרובים.‬ ‫עמדת הקואליציה: בעשרים השנים האחרונות נרשמה ירידה דרסטית בריכוזי גפרית דו חמצנית במפרץ‬ ‫חיפה, הודות ללחץ שהופעל על התעשיה להשתמש בדלקים בעלי תכולת גפרית נמוכה. עד להגעת הגז‬ ‫הטבעי הישראלי לאזור חיפה )כנראה במהלך שנת 3102(, יש לדרוש כי לא יוסרו שום מגבלות שהוטלו‬ ‫בעבר על איכות הדלקים בתעשיה, עקב הרזרבה הנמוכה במשק החשמל והמחסור בגז טבעי. גם בתנאי-‬ ‫חסר על התעשיה לשרוף דלק בעל תכולת גפרית נמוכה ככל האפשר, למען שמירה על בריאות הציבור.‬ ‫תחמוצות חנקן: בשנת 1102 לא נרשמו חריגות מערך הסביבה או היעד לחנקן דו-חמצני. המקורות‬ ‫העיקריים לפליטת תחמוצות חנקן באזור מפרץ חיפה הם התחבורה )כ-%06( והמפעלים הפטרוכימיים‬ ‫)בתי הזיקוק, גדיב וכאו"ל(.‬ ‫עמדת הקואליציה: מאחר ונרשמו חריגות מערך היעד הישראלי ומערך המטרה של האיחוד האירופי‬ ‫לאוזון, ותחמוצות חנקן הן בין התרכובות היוצרות אוזון, עצם העובדה כי לא נרשמו ריכוזים הגבוהים‬ ‫מערך היעד לא מייתרת את הצורך להפחית את ריכוזיהן של תחמוצות החנקן, באמצעות צמצום הפליטות‬ ‫מתחבורה ותעשיה.‬ ‫אוזון: בשנת 1102 לא נרשמו חריגות מערך הסביבה של אוזון, אך בכל התחנות המודדות אותו נרשמו‬ ‫ריכוזים הגבוהים מערך היעד. התורמים העיקריים לאוזון הן תחמוצות החנקן והתרכובות האורגניות‬ ‫הנדיפות, אך למרות צעדי ההפחתה של התרכובות האורגניות הנדיפות בשנים האחרונות, עדיין קיימת‬ ‫מגמת עליה בריכוזי האוזון השנתיים במפרץ חיפה. יש לציין כי שיטת החישוב של ערך הסביבה ה-8‬
  • 3. ‫שעתי הישראלי לאוזון מחמירה פחות משיטת החישוב האירופאית, ועל פי שיטת החישוב האירופאית‬ ‫קיימת חריגה מהערך האירופאי ל-0102 בקרית טבעון וקרית אתא. מאחר ובמשך רוב תקופת הקיץ‬ ‫נושבות בישראל רוחות מערביות )ממערב למזרח( במהלך היום, וכן עקב העובדה כי אוזון הנו מזהם‬ ‫שניוני הנוצר באטמוספירה לאחר פליטת מזהמים אחרים, האוזון הנמדד במפרץ חיפה נודד לפנים הארץ‬ ‫ושם נמדדות רמות גבוהות שלו. מעבר לעובדה כי אוזון פוגע בתפקוד הריאות, אוזון הוא גם גז חממה‬ ‫התורם להתחממות הגלובאלית.‬ ‫עמדת הקואליציה: יש להמשיך במאמצים להפחית את ריכוזי תחמוצות החנקן והתרכובות האורגניות‬ ‫הנדיפות, על מנת להפחית את ריכוזי האוזון, הנקשר בספרות המדעית עם אשפוזים בשל מחלות‬ ‫נשימתיות ופגיעה בתפקוד הריאות, וכן להחמיר את ערך הסביבה של אוזון, מאחר והערך הנוכחי אינו‬ ‫תואם לערך האירופאי. יש לציין לטובה את העובדה כי האיגוד מקפיד להשוות את ריכוזי המזהמים‬ ‫הנמדדים לערכי הקהילה האירופאית ולא רק לתקנים הישראליים.‬ ‫חלקיקים נשימים 01 ‪ :PM‬בימים ללא סופות אבק, המהווים את רוב ימות השנה, נרשמו ב-1102‬ ‫חריגות מערך היעד השנתי של 01 ‪ PM‬בכל התחנות המודדות אותו, אך לא מערך הסביבה. בנוסף,‬ ‫נרשמו 9 ימי חריגה מערך הסביבה היממתי של 01 ‪ ,PM‬כולם בימי סופות אבק, בהם ישנה הסעת אבק‬ ‫מדברי לישראל. עפ"י האיגוד, המקורות המקומיים העיקריים לפליטת חלקיקים הם מפעלי תעשיה )כ-‬ ‫%56(, והתחבורה.‬ ‫עמדת הקואליציה:‬ ‫איגוד ערים מפרץ חיפה הוא היחיד המפרסם תוצאות ניטור בניכוי ימי אבק, המהווים בסך הכל‬ ‫‪‬‬ ‫כ-02 ימים בשנה. אנו מקווים כי גם גופים אחרים יפרסמו נתונים דומים וכן כי בערכי איכות‬ ‫האוויר החדשים שאמורים להתקבל בכנסת החדשה, יבוא נושא זה לידי ביטוי. סופות אבק‬ ‫מעלות את ריכוזי החלקיקים באופן ניכר לזמן קצר, ומהוות גורם זיהום טבעי שאין עליו שליטה.‬ ‫לכן, עדיף לרשויות להתמקד בימים שאינם ימי סופות אבק, ובמקורות החלקיקים עליהם ניתן‬ ‫לשלוט.‬ ‫מעבר לכך, כדאי לפרסם בדו"ח לא רק ממוצע שנתי ללא ימי סופות אבק, אלא גם ממוצע יממתי‬ ‫‪‬‬ ‫מירבי.‬ ‫חלקיקים נשימים עדינים 5.2 ‪ :PM‬ל-5.2 ‪ PM‬לא קיים ערך סביבה, אך קיים ערך יעד. בשנת 1102‬ ‫נמדדו ריכוזים הגבוהים מערך היעד בכל תחנות הניטור המודדות 5.2 ‪ ,PM‬גם בניכוי ימי סופות האבק.‬ ‫מצב זה נגרם, בין השאר, עקב ריכוזי רקע גבוהים, הנובעים ממיקומה הגיאוגרפי של ישראל וקרבתה‬ ‫למדבר.‬
  • 4. ‫עמדת הקואליציה: מאחר ומדובר במזהם שנקשר בספרות המדעית בהשפעות בריאותיות חמורות, אנו‬ ‫מקווים כי במהלך 3102 יוחמר התקן שלו בכנסת החדשה. על האיגוד לפרסם גם ממוצע יממתי מירבי‬ ‫ללא סופות אבק.‬ ‫דיגום הרכב החלקיקים – אניונים ומתכות: בשנת 1102 נערכה אנליזה של ההרכב הכימי של חלקיקים‬ ‫נשימים ונשימים עדינים שנאספו במשך 51 יממות. החומרים שנבדקו: אניונים )סולפאטים, ניטראטים,‬ ‫פוספטים וכלורידים( ומתכות )קדמיום, ונאדיום, ארסן, עופרת וניקל(. בטבעון נרשם ריכוז ארסן מירבי‬ ‫הגבוה ב-%5 מערך היעד היממתי.‬ ‫עמדת הקואליציה: יש לזכור כי על מנת לבדוק עמידה בערך שנתי, יש לדגום כל שישה ימים במהלך‬ ‫השנה, כלומר במשך יותר מ-06 יממות. מכאן עולה כי ביצוע האנליזה להרכב החלקיקים במשך 51‬ ‫יממות בלבד אינו מספק, ויש להגדיל את מספר ימי הדיגום באופן מיידי. כמו כן, חומרים אורגנים רבים‬ ‫להם קיימים ערכי איכות אוויר לא נדגמים כלל בדיגומי האיגוד, על אף שיש להם מקורות פליטה במפרץ‬ ‫חיפה. באזור בו קיים ריכוז כה משמעותי של מפעלי תעשיה, דיגום תכוף על מנת לעקוב אחרי פליטתם‬ ‫של מזהמי אוויר בעלי השפעות בריאותיות הוא חובה. לבסוף, שיטת הדיגום של המתכות אינה מאפשרת‬ ‫בדיקה של עמידה בערכי איכות אוויר לפי חוק אוויר נקי, משום שערכי איכות האוויר למתכות נתונים‬ ‫ברובם לכלל חלקיקים )‪ ,(TSP‬ואילו הדיגום באיגוד נעשה עבור חלקיקים אחרים מסוג 01‪ PM‬ו-‬ ‫5.2‪ .PM‬לפיכך, יש להוסיף דיגום בחלקיקי ‪ TSP‬על מנת לתת משמעות חוקית לתוצאות הדיגומים,‬ ‫ובמקביל לפעול לשינוי סוג החלקיקים עבורם ניתנים ערכי איכות אוויר אם האיגוד סבור כי הדבר מוצדק‬ ‫מבחינה מקצועית.‬ ‫בנזן וחומרים אורגנים נדיפים אחרים: בשנת 1102 לא נמצאו חריגות מערכי הסביבה והיעד של בנזן‬ ‫בארבע תחנות הניטור בהן הוא נמדד )איגוד, אחוזה, בי"ס דגניה בק. חיים ובקרית בנימין(. בתחנת אחוזה‬ ‫נמדד ריכוז גבוה מערך היעד השנתי של המסרטן הוודאי 3,1 בוטדיאן )לא קיים ערך סביבה(. עפ"י‬ ‫האיגוד, המקורות העיקריים לפליטת החומרים האורגנים הנדיפים הם מפעלי התעשיה ובעיקר המפעלים‬ ‫הפטרוכימים )כ-%06( והתחבורה המונעת על בנזין.‬ ‫עמדת הקואליציה: הקואליציה מברכת על ניטור בנזן בארבע תחנות ניטור, מספר גבוה יחסית לאזורים‬ ‫אחרים בארץ. 3,1 בוטדיאן ראוי שינוטר ביותר מתחנת ניטור אחת, ולאור היותו תוסף לגפ"מ, יש לנטרו‬ ‫באזורים הסמוכים למאגרי גפ"מ, כגון קריית אתא. יש לציין כי שאר החומרים האורגנים הנדיפים‬ ‫המצויים בחוק אוויר נקי אינם מנוטרים כלל, מצב חמור כאשר המקור העיקרי לפליטתם הוא תעשיה‬ ‫כימית ופטרוכימית, המצויה במפרץ חיפה בצפיפות גדולה.‬
  • 5. ‫סיכום ממצאים עיקריים – איכות האוויר במפרץ חיפה 1102‬ ‫חריגות מערך יעד ב-‬ ‫חריגות מערך סביבה‬ ‫בכמה תחנות נמדד‬ ‫שם המזהם‬ ‫1102‬ ‫ב-1102‬ ‫אחוזה‬ ‫בטבעון,‬ ‫יש,‬ ‫אין‬ ‫51‬ ‫גפרית דו חמצנית 2‪SO‬‬ ‫וקרית ביאליק‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫31‬ ‫חנקן דו-חמצני 2‪NO‬‬ ‫התחנות‬ ‫בכל‬ ‫ערך סביבה ישראלי – יש‬ ‫8‬ ‫אוזון 3‪O‬‬ ‫המודדות אוזון: קרית‬ ‫אין‬ ‫ערך סביבה אירופאי – אתא, נשר, נווה שאנן,‬ ‫יש, בקרית טבעון וקרית שוק תלפיות, טבעון,‬ ‫שפרינצק, איגוד‬ ‫אתא‬ ‫התחנות‬ ‫בכל‬ ‫יש‬ ‫אין‬ ‫נשימים 7‬ ‫חלקיקים‬ ‫חלקיקים‬ ‫המודדות‬ ‫01‪ , PM‬בניכוי ימי‬ ‫נווה שאנן,‬ ‫נשימים:‬ ‫סופות אבק‬ ‫נשר, ק. אתא, קץ יים,‬ ‫שוק לפיות ואיגוד‬ ‫התחנות‬ ‫בכל‬ ‫יש‬ ‫אין ערך סביבה עדיין‬ ‫נשימים 7‬ ‫חלקיקים‬ ‫חלקיקים‬ ‫המודדות‬ ‫עדינים 5.2‪ ,PM‬בניכוי‬ ‫נשימים עדינים: נווה‬ ‫ימי סופות אבק‬ ‫שאנן, נשר, ק.אתא,‬ ‫ק.‬ ‫אחוזה,‬ ‫טבעון,‬ ‫ביאליק ו-ק. בנימין‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫4‬ ‫בנזן‬ ‫היחידה‬ ‫בתחנה‬ ‫יש‬ ‫אין ערך סביבה עדיין‬ ‫1‬ ‫3,1 בוטדיאן‬ ‫המודדת את המזהם:‬ ‫אחוזה‬ ‫נושאים נוספים‬ ‫פיקוח ושיתוף פעולה עם הרשויות: ביולי 2102 החליטה מועצת האיגוד כי את חוק האכיפה הסביבתית –‬ ‫חוק המאפשר לפקחים עירוניים לקבל הסמכה לאכיפת חוקים סביבתיים – תאכוף כל אחת מהרשויות‬ ‫המקומיות החברות באיגוד, ולא האיגוד עצמו. עם זאת, על פי הדו"ח מגיעות לאיגוד תלונות רבות‬ ‫מהציבור – 973 תלונות בשנת 1102. לכן, לא ברור כיצד תהיה זרימת המידע מהאיגוד לרשויות ולהפך.‬
  • 6. ‫העובדה כי באיגוד נמצאים אנשי המקצוע בתחומי הסביבה השונים, אך פקחי הרשויות המקומיות יהיו‬ ‫אמונים על אכיפה, מחייבת שיתוף פעולה הדוק בין הגופים על מנת שהטיפול בתלונות אכן יתבצע. כבר‬ ‫בחוות הדעת על דו"ח האיגוד 0102 כתבנו כי אנו "מצרים על המצב שבו הרשויות, שנציגיהן מרכיבים‬ ‫את מועצת האיגוד, נמצאות בחוסר שיתוף עם האיגוד שהן עצמן הקימו". יש לקוות כי שיתוף פעולה זה‬ ‫יתהדק בעקבות הסמכת הפקחים. מעבר לכך, יש באיגוד עובדים בעלי רמה מקצועית גבוהה, אך לעתים‬ ‫נדמה כי היא אינה מכובדת דיה על ידי המנגנון הפוליטי – אנשי הרשויות המקומיות, אשר משתמשים‬ ‫בנתונים המקצועיים באופן המשרת את המסרים אותם הם מעוניינים להעביר.‬ ‫חלוקת סמכויות בין האיגוד לבין המשרד להגנת הסביבה: כיום, לא ברורה חלוקת העבודה בין האיגוד‬ ‫לבין המשרד להגנת הסביבה. נושאים רבים מטופלים במקביל על ידי שני הגופים )לדוגמא, פיקוח על‬ ‫פליטות לאוויר במפעלים(. עמימות זו קיימת גם כלפי הציבור, שאינו יודע למי לפנות באיזה נושא. על כך‬ ‫העיר גם מבקר המדינה בדו"ח האחרון )2102(: " נמצא שמועצת האיגוד... לא הגדירה בתיאום עם‬ ‫המשרד להגנת הסביבה את תחומי העיסוק והסמכויות של האיגוד ואת יחסי הגומלין בינו ובין המשרד...‬ ‫לבקשת משרד מבקר המדינה, פעלו מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה והאיגוד לנסח מסמך‬ ‫הסכמות... למרות הסיכום מאוגוסט 1102, שוררים חילוקי דעות בין המשרד לאיגוד בדבר אופן חלוקת‬ ‫הסמכויות ביניהם בעניין הסדרת הפיקוח על הפעולות להפחתת פליטות מזהמות ממפעלים ואכיפתן."‬ ‫הקואליציה מצטרפת לדברי המבקר וקוראת להגדיר בהקדם חלוקת סמכויות ברורה ושקופה לציבור בין‬ ‫המשרד להגנת הסביבה ובין האיגוד, ובפרט בנושאים שעד היום לא ברור מי אמון עליהם, כגון זיהום‬ ‫אוויר מכלי שיט בנמל חיפה וזיהום סביבתי ממפעלים ובתי מלאכה קטנים ובינוניים.‬ ‫שקיפות ונגישות לציבור: באיגוד נעשית פעילות סביבתית ענפה ומבורכת, אך פרט לדו"ח השנתי רק מעט‬ ‫ממנה נחשף לציבור בשגרה. גם הדו"ח השנתי קשה מאוד לקריאה לאדם שאינו איש מקצוע בתחום. הכלי‬ ‫המרכזי של קשר עם הציבור הוא אתר האינטרנט של האיגוד, אך האתר לא משקף את היקף העשייה של‬ ‫האיגוד. בחוות הדעת הקודמת על דו"ח האיגוד 0102 הערנו כי "אתר האינטרנט של האיגוד מעוצב‬ ‫בצורה מיושנת ולא נגישה, ולא ניתן להתעדכן בו על הנעשה באיגוד מעבר לסיכום השנתי. על מנת‬ ‫להעלות את מודעות הציבור לפעילותו של האיגוד, רצוי לחדש את פניו של אתר האינטרנט, הן מבחינת‬ ‫עיצוב והן מבחינת תוכן" ולאחרונה התבשרנו כי האיגוד מתעתד להעלות אתר אינטרנט חדש, ואנו‬ ‫מברכים על כך. אנו מצרים על המצב בו העבודה הרבה המושקעת באיגוד אינה נחשפת לציבור הרחב וזה‬ ‫אינו מודע לה.‬