Your SlideShare is downloading. ×
‫המדריך‬                                           ‫לבנייה‬                                      ‫ביו-אקלימית‬            ...
‫2‬                                                                                                                       ...
‫מפתח‬                                                                                ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬           ...
‫מפתח‬                                                                                 ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬          ...
‫מפתח‬                                                                              ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬             ...
‫מפתח‬                                                                                                 ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ע...
‫מפתח‬                                                                               ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬            ...
‫מפתח‬                                                                                                           ‫מושגי יס...
‫מפתח‬                                                                                          ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ...
‫מפתח‬                                                                                   ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬        ...
‫מפתח‬                                                                                ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬           ...
‫מפתח‬                                                                                 ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬          ...
‫מפתח‬                                                                                  ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬         ...
‫מפתח‬                                                                                                      ‫מושגי יסוד‬‫ת...
‫מפתח‬                                                                                 ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬          ...
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
מדריך לבניה אקולוגית
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

מדריך לבניה אקולוגית

2,736

Published on

0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total Views
2,736
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
0
Actions
Shares
0
Downloads
44
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Transcript of "מדריך לבניה אקולוגית"

  1. 1. ‫המדריך‬ ‫לבנייה‬ ‫ביו-אקלימית‬ ‫בישראל‬ ‫היחידה לאדריכלות ובינוי ערים במדבר‬ ‫המחלקה לאדם במדבר, המכון למחקר סביבות צחיחות‬ ‫המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין‬ ‫אוניברסיטת בן-גוריון בנגב‬‫מדינת ישראל - משרד התשתיות הלאומיות - אגף מחקר ופיתוח‬ ‫01-91-‪MONI-RD‬‬ ‫0102‬ ‫יוני‬ ‫דוד פרלמוטר • אביתר אראל • יצחק מאיר • יאיר עציון • יודן רופא‬ ‫הפקה גרפית ואנימציה: קובי נהון‬
  2. 2. ‫2‬ ‫תוכן עניינים‬‫31. שטחים פרטיים פתוחים . . . . . . . . . . 16‬ ‫מושגי יסוד‬‫41. תכנית מתאר מודעת סביבה . . . . . . . 76‬ ‫1. פיתוח בר-קיימא . . . . . . . . . . . . . 3‬‫51. מקבץ הבנינים . . . . . . . . . . . . . . . . . 47‬ ‫2. סביבה, אנרגיה ובנייה ירוקה . . . . . . . . 8‬ ‫הבנין‬ ‫3. אזורי אקלים . . . . . . . . . . . . . . . 9‬‫61. בניין מודע אקלים . . . . . . . . . . . . . . . 38‬ ‫4. אקלים עירוני . . . . . . . . . . . . . . 21‬‫71. צורת המעטפת . . . . . . . . . . . . . . 68‬ ‫5. נוחות תרמית . . . . . . . . . . . . . . . 61‬‫81. קיר רב-שכבתי . . . . . . . . . . . . . . 98‬ ‫6. מעבר אנרגיה . . . . . . . . . . . . . . . 42‬‫91. חומרי בידוד . . . . . . . . . . . . . . . . 29‬ ‫63‬ ‫7. מיקרו-אקלים . . . . . . . . . . . . . . .‬‫02. מסה תרמית . . . . . . . . . . . . . . . . 79‬ ‫8. גיאומטריית שמש . . . . . . . . . . . . 34‬‫12. גג מגן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 99‬ ‫9. בריאות ואיכות אויר פנים . . . . . . . . 54‬‫22. חומרי גמר . . . . . . . . . . . . . . . . . . 701‬‫32. פתחים בבנין . . . . . . . . . . . . . . . . . 901‬ ‫נושאי תכנון‬‫42. חימום וקירור פסיבי . . . . . . . . . . . 821‬ ‫המבנן‬‫52. בנין הדגמה באקלים מדברי . . . . . . 541‬ ‫01. מיקום הישוב . . . . . . . . . . . . . . . 84‬‫841‬ ‫מקורות . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ ‫11. מערכת התנועה . . . . . . . . . . . . . . 15‬‫251‬ ‫מפתח . . . . . . . . . . . . . . .‬ ‫21. חתך הרחוב . . . . . . . . . . . . . . . . . 45‬ ‫כלים אינטראקטיביים‬ ‫04‬ ‫04‬ ‫83‬ ‫0.52 מינימום ]מ“צ‬ ‫[‬ ‫2.62 מקסימום ]מ“צ‬ ‫[‬ ‫5.52 ממוצע ]מ“צ[‬ ‫1.73 צורך בקירור ]שעות * מ“צ[‬ ‫הדמיה תרמית‬ ‫הפרש עונתי‬ ‫מסלולי שמש‬ ‫63‬ ‫63‬ ‫43‬ ‫ברום‬ ‫הפרש עונתי‬ ‫23‬ ‫23‬ ‫באזימוט‬‫טמפרטורה ]מ“צ‬ ‫03‬ ‫82‬ ‫82‬ ‫ד‬ ‫מע‬ ‫62‬ ‫42‬ ‫42‬ ‫פנים‬ ‫[‬ ‫22‬ ‫דצמבר‬ ‫02‬ ‫02‬ ‫מז‬ ‫צ‬ ‫81‬ ‫חוץ‬ ‫61‬ ‫0‬ ‫יוני‬ ‫0‬ ‫3‬ ‫6‬ ‫9‬ ‫21‬ ‫51‬ ‫81‬ ‫12‬ ‫42‬ ‫שעה‬‫12 דצמבר‬ ‫12 נובמבר‬ ‫12 אוקטובר‬ ‫12 ספטמבר‬ ‫12 אוגוסט‬ ‫12 יוני 12 יולי‬ ‫הצללת חלון‬ ‫08 001‬ ‫06‬ ‫04‬ ‫03‬ ‫טבלה‬ ‫פסיכרומטרית‬‫00:31‬ ‫00:41‬ ‫00:51‬ ‫00:61‬ ‫00:71‬ ‫00:81‬ ‫‪NOON‬‬ ‫00:31‬ ‫00:41‬ ‫00:51‬ ‫00:61‬ ‫00:71‬ ‫00:81‬ ‫52‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫08‬ ‫08‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫לחות מוחלטת ]גרםק“ג[‬ ‫07‬ ‫07‬ ‫‪o‬‬ ‫02‬ ‫‪o‬‬ ‫06‬ ‫06‬ ‫לחות יחסית ]%[‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫05‬ ‫05‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫)%87/ 62(‬ ‫51 02‬ ‫04‬ ‫04‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫03‬ ‫03‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫02‬ ‫02‬ ‫01‬ ‫‪o‬‬ ‫01‬ ‫‪o‬‬ ‫01‬ ‫)%02/ 04(‬ ‫5‬ ‫מזרח‬ ‫דרום‬ ‫מערב‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫5‬ ‫01‬ ‫51‬ ‫02‬ ‫52‬ ‫03‬ ‫53‬ ‫04‬ ‫54‬ ‫05‬ ‫טמפרטורה גולה יבשה ]מ“צ[‬ ‫2‬
  3. 3. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫‬ ‫1. פיתוח בר-קיימא‬ ‫1. רקע היסטורי‬ ‫המושג פיתוח בר-קיימא הפך שגור בשנים‬ ‫האחרונות והכל טוענים שהם מכוונים אליו בפעילותם.‬ ‫בישראל התקבלה רשמית החלטת ממשלה הרואה‬ ‫בפיתוח בר-קיימא את אופן הפיתוח המועדף. מנגד‬ ‫יש הטוענים שמרוב שימוש המושג רוקן מתוכן ממשי.‬ ‫פרק זה בא להסביר את מקורותיו של המושג הזה,‬ ‫להציג כמה הגדרות מקובלות שלו, להסביר אותו ואת‬ ‫הפעילות שנעשתה בארץ לקידומו והתאמתו, ולבסוף‬ ‫לעמוד על התרומה שיכולים בניינים לתרום ליצירת‬ ‫פיתוח בר-קיימא.‬ ‫2.1 החרפת המשבר הסביבתי‬ ‫1.1 מודעות סביבתית והגנה על הסביבה‬ ‫בשנות ה – 07 של המאה הקודמת, התחזקה המודעות‬ ‫לפני שנפנה להגדרות חשוב להבין את ההקשר‬ ‫לגידול בנזקים הסביבתיים ולמשבר הסביבתי העולמי.‬ ‫ההיסטורי והפוליטי שבמסגרתו נוצר המושג. המודעות‬ ‫קבוצת מדענים ידועי שם, בהזמנת גוף מעורב של‬ ‫לסביבה וההגנה על הסביבה החלו להיווצר בארצות‬ ‫אנשי עסקים, ומדינאים הזמינה דוח סביבתי עולמי על‬ ‫אירופה וצפון אמריקה בהקשר של התקדמות התיעוש‬ ‫הגבולות לפיתוח.[1] הדוח עורר סערה בעולם המדעי,‬ ‫והעיור, וכתגובה להם. ניתן להגדיר שלושה שלבים,‬ ‫ובמדיניות בינלאומית, בין השאר משום שהוא יצר‬ ‫או רמות של מודעות סביבתית. הרמה הראשונה היא‬ ‫קשר ברור בין עצם הפיתוח הטכנולוגי והתעשייתי ובין‬ ‫המודעות לנזק שנגרם לסביבה הטבעית על ידי פעילות‬ ‫נזקים סביבתיים, והזהיר לראשונה מפני התמוטטות‬ ‫האדם, ונקיטת פעולות של שימור הטבע ושימור הגישה‬ ‫המערכת האקולוגית העולמית בעקבות פעילות האדם.‬ ‫של בני אדם למקומות טבעיים. במסגרת פעילות זו‬ ‫בשנת 3891 האום הקים ועדה בינלאומית לדיון‬ ‫הוגדרו הפארקים העירוניים הראשונים, והפארקים‬ ‫בנושאי סביבה ופיתוח, וב-7891 ועדה זו פרסמה את‬ ‫הלאומיים הראשונים שהבטיחו שימור של מקומות‬ ‫הדוח שלה, ‪ ,Our Common Future‬הקרוי גם דוח‬ ‫טבעיים בעלי יופי מיוחד, או חשיבות מיוחדת, ואת‬ ‫ברונטלנד, עש יושבת ראש הועדה (ראש ממשלת‬ ‫הגישה החופשית של הציבור אליהם. הרמה השנייה‬ ‫נורבגיה לשעבר גרו הרלם ברונטלנד). [2] דוח זה כלל‬ ‫של המודעות הסביבתית, ושל ההגנה על הסביבה הוא‬ ‫לראשונה את המושג פיתוח בר-קיימא (‪Sustainable‬‬ ‫בקשירת הקשר בין פיתוח ובין נזקים סביבתיים. רמה‬ ‫‪.)Development‬‬ ‫זו מאופיינת על ידי פעילות לעצירת פיתוח, ובמקרה‬ ‫שלא ניתן לעצור אותו, אמדן הנזקים שלו, ויצירת‬ ‫1. 2791 ,.‪ .Meadows et al‬כעבור 23 שנים פורסם דוח‬ ‫מנגנונים להגנה על הסביבה מפני הנזקים, או פיצוי‬ ‫מעקב (4002 ,.‪ )Meadows et al‬שבדק את התממשות‬ ‫לתושבים מפני הנזקים הצפויים. הרמה השלישית של‬ ‫התחזיות המקוריות, ומצא שלמרות השינויים הטכנולוגיים‬ ‫מודעות סביבתית היא זו הקושרת בין הפיתוח לצורך‬ ‫הרבים, שלא נצפו מראש, החמרת תמונת המצב‬ ‫החברה האנושית מחד, ובין המערכת הסביבתית‬ ‫הסביבתית תואמת באופן כללי את התחזיות הפסימיות‬ ‫התומכת בו מאידך, ומדגישה את הצורך בהתאמת‬ ‫משנת 2791.‬ ‫הפיתוח למגבלות של המערכת הסביבתית – כדי‬ ‫2. 7891 ,‪.Bruntland‬‬ ‫לאפשר את היותו בר-קיימא לאורך הזמן.‬‫מושגי יסוד‬ ‫‬
  4. 4. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫‬ ‫פיתוח בר-קיימא‬ ‫מטרות:‬ ‫• צמיחה כלכלית‬ ‫• מקסימום רווח פרטי‬ ‫• הרחבת שווקים‬ ‫פיתוח כלכלי‬ ‫• החצנת עלויות‬ ‫פיתוח כלכלי מקומי‬ ‫שמירת טבע‬ ‫מטרות:‬ ‫• הגדלת אוטונומיה‬ ‫מקומית‬ ‫מטרות:‬ ‫• סיפוק צרכים בסיסיים‬ ‫פיתוח‬ ‫פיתוח‬ ‫• הקפדה על יכולת‬ ‫• הגדלת השיוויוניות‬ ‫נשיאה סביבתית‬ ‫• הבטחת השתתפות‬ ‫חברתי‬ ‫סביבתי‬ ‫• שימור ומיחזור‬ ‫ואחריות‬ ‫משאבים‬ ‫• שימוש בטכנולוגיה‬ ‫• הקטנת זיהומים‬ ‫מתאימה חברתית‬ ‫אקולוגיה עמוקה - אוטופיה‬ ‫איור 1.1. שלושת מעגלי פיתוח בר-קיימא.‬ ‫העוני עצמו, כך נטען גם בדוח, הוא גורם בעייתי‬ ‫3.1 הבדלי ההשקפות בין מדינות מתועשות‬ ‫מבחינה סביבתית משום שהוא מעודד ילודה, תורם‬ ‫ומתפתחות‬ ‫לגידול האוכלוסין, ומחייב שימוש במשאבים מתכלים‬ ‫לאספקת צרכי החיים הבסיסיים ביותר. על כן זיהה‬ ‫בדיוני ועדות האום ובכנסים בינלאומיים בנושא‬ ‫הדוח את הקשר בין פיתוח, הדרוש כשלעצמו כדי‬ ‫התעורר עימות על רקע הבדלי ההשקפות על‬ ‫לספק את צרכי הקיום של הדור הנוכחי, ובין שמירת‬ ‫המשבר הסביבתי בין המדינות המתועשות והמדינות‬ ‫הסביבה, כדי שגם הדורות הבאים יוכלו להשתמש‬ ‫המתפתחות או כפי שנקראו אז מדינות העולם‬ ‫במשאבים שהסביבה מספקת לאדם.‬ ‫השלישי. גישת המדינות המתועשות הייתה להדגיש‬ ‫את הצורך בהגבלת הפיתוח, ובבקרה על צריכת‬ ‫אנרגיה ומשאבים. המדינות המתפתחות, לעומת זאת,‬ ‫4.1 דוח ברונטלנד‬ ‫טענו כי המשבר הסביבתי הוא תוצאה של הפעילות‬ ‫דוח ברונטלנד נשען על ארבע עקרונות ליצירת פיתוח‬ ‫הכלכלית, רמת החיים והצריכה של תושבי המדינות‬ ‫בר-קיימא של החברה האנושית בעולם:‬ ‫המתועשות, ועל כן, על אלה מוטלת החובה להגביל‬ ‫את הנזקים הסביבתיים שהן יוצרות. הרבה בעיות‬ ‫• חיסול העוני בעולם, ובמיוחד בעולם השלישי, נחוץ‬ ‫סביבתיות במדינות מתפתחות, טענו, הן דווקא‬ ‫לא רק מסיבות אנושיות, אלא גם מסיבות סביבתיות‬ ‫תוצאה של חוסר בפיתוח כלכלי וחברתי, והישענות‬ ‫• על העולם הראשון להקטין את צריכת המשאבים‬ ‫על כלכלת קיום כדי לקיים את עצמם נאלצים חקלאים‬ ‫ופליטת הפסולת שלו‬ ‫לעבד אדמות שוליות מבחינת פוריותן, ובכך לדרדר‬ ‫אותן עוד ולהאיץ את תהליך המידבור, לברא יערות‬ ‫• שיתוף פעולה בינלאומי בנושאים סביבתיים איננו‬ ‫כדי לגדל גידולים לשוק הסחורות, או להשתמש בעצים‬ ‫אופציה אלא הכרח‬ ‫להסקה מחוסר משאבים לקניית דלקים מחצביים.‬‫מושגי יסוד‬ ‫‬
  5. 5. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫‬ ‫• שינוי לכיוון של פיתוח בר-קיימא יכול לקרות רק‬ ‫באמצעות פעילות קהילתית המתייחסת‬ ‫ברצינות לתרבויות מקומיות‬ ‫כלכלה‬ ‫חברה‬ ‫5.1 קיימות והפוליטיקה הבינלאומית‬ ‫לאחר פרסום הדוח, הקימו מדינות שונות‬ ‫סביבה‬ ‫ועדות לדון בו ולפתח מדיניות לאומית שתגיב‬ ‫להמלצותיו. בשנת 2991, כינס האום את‬ ‫הועידה הבינלאומית הראשונה לדיון בנושא הסביבה‬ ‫איור 2.1. שלושת ההקשרים של פיתוח בר-קיימא.‬ ‫הגלובלית שהתקיימה בריו דה זניירו שבברזיל. בסוף‬ ‫אותה ועידה התפרסמה הצהרת ריו, שאימצה את‬ ‫• צורך בצדק חברתי וגוון תרבותי כדי לאפשר‬ ‫העיקרון של פיתוח בר-קיימא והפכה אותו לבסיס‬ ‫לקהילות מקומיות לפתור את העימותים‬ ‫למדיניות הסביבתית העולמית והבינלאומית.‬ ‫הללו באופן שיביא לידי ביטוי את ערכיהם‬ ‫המיוחדים‬ ‫2. הגדרת פיתוח בר-קיימא‬ ‫הגדרה זו ניתנת להצגה באופן גרפי על ידי שלושת‬ ‫ישנן הגדרות רבות לפיתוח בר-קיימא. להלן נביא‬ ‫מעגלי הפיתוח כפי שניתן לראות באיור 1.1. לכל‬ ‫שלוש מבן ההגדרות הללו המעידות על ההיבטים‬ ‫מעגל יש מטרות משלו, ואזורי החפיפה בין כל שני‬ ‫השונים של המושג. ההגדרה הראשונה היא:‬ ‫מעגלים מהווים סוגים שונים של פעילויות ותנועות‬ ‫פיתוח העונה על צרכי היום מבלי לפגוע‬ ‫פיתוח ושימור. אולם רק האזור המצומצם יחסית של‬ ‫ביכולת הדורות הבאים לענות לצרכיהם‬ ‫החפיפה בין שלושת המעגלים מהווה באמת פיתוח‬ ‫בר-קיימא.‬ ‫הגדרה זו מדגישה את עקרון השוויון הבין-דורי,‬ ‫ואת שינוי ההשקפה על היחס בין האדם והעולם‬ ‫ההגדרה השלישית היא:‬ ‫ומשאביו מיחס של בעלות, אדנות וניצול ליחס של‬ ‫אחריות, שמירה וניטור. היא מהווה גם הרחבה של‬ ‫פיתוח כלכלי השומר ומקדם את הסביבה תוך‬ ‫מושג ההורות – מזה הפרטי והמובן מאליו של הרצון‬ ‫כדי שמירה וחיזוק השוויון חברתי.‬ ‫והחובה של הורים לדאוג לצאצאיהם לדאגה לחברה‬ ‫יש המבקרים את ההגדרה שלעיל, ואת דיאגרמת‬ ‫האנושית בכללותה. הדור הנוכחי חייב לדאוג לצרכיו‬ ‫שלושת המעגלים וטוענים שהשוויון הניתן לשלושת‬ ‫(על ידי פיתוח), אולם הוא צריך לעשות זאת תוך כדי‬ ‫המעגלים מטעה. הוא יוצר את הרושם שהסביבה,‬ ‫שמירה על משאבי הסביבה באופן כזה שגם הדורות‬ ‫הכלכלה והחברה הם שלושה הקשרים שונים ובלתי‬ ‫הבאים יוכלו לדאוג לצרכיהם.‬ ‫תלויים שיש למצוא איזון ביניהם. בפועל, כך נטען,‬ ‫ההגדרה השנייה מפרטת את שלושת המרכיבים של‬ ‫הסביבה מהווה את ההקשר והתנאי לקיום החברה‬ ‫פיתוח בר-קיימא. היא גם כוללת בתוכה את ההבנה‬ ‫האנושית שבמסגרתה יכול להתקיים הפיתוח הכלכלי‬ ‫שפיתוח בר-קיימא איננו נטול התנגשויות בין ערכים‬ ‫הדרוש לקיומה ושגשוגה. על כן שמירת הסביבה‬ ‫שונים. מהותו של פיתוח בר-קיימא היא במציאת‬ ‫ופיתוחה באופן ששומר על העושר והמגוון של המערכת‬ ‫האיזון בין הערכים השונים. על כן הגדרה שנייה היא:‬ ‫האקולוגית חייב להיות בראש סדר העדיפויות, שני‬ ‫בסדר החשיבות הוא קידום השוויון והאיזון החברתי,‬ ‫פיתוח בר-קיימא מהווה איזון בין -‬ ‫ומגבלות שתי המערכות האלה צריכות לחול על‬ ‫• צורך בפיתוח כלכלי כדי להתגבר על עוני‬ ‫המערכת הכלכלית. ניתן לייצג הגדרה זו באמצעות‬ ‫• צורך בהגנה סביבתית על אויר, מים, קרקע ומגוון‬ ‫סכמת שלושת האליפסות שמוצגת באיור 2.1.‬ ‫המינים שכולנו תלויים בהם בסופו של דבר‬‫מושגי יסוד‬ ‫‬
  6. 6. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫‬ ‫דו“ח ברונטלנד‬ ‫תכנית ישראל‬ ‫0202‬ ‫אג‘נדה 12‬ ‫נייר מדיניות‬ ‫נושאית פיתוח‬ ‫מסגרת פיתוח בר-קיימא‬ ‫מסגרת פיתוח בר-‬ ‫בר-קיימא‬ ‫מדינות מפותחות‬ ‫קיימא לים התיכון‬ ‫נייר רקע‬ ‫תכנית הולנדית‬ ‫לאסטרטגייה‬ ‫לפיתוח בר‬ ‫אנרגיה‬ ‫-קיימא‬ ‫תעשיה‬ ‫צוותים מגזריים‬ ‫חקלאות‬ ‫מים‬ ‫עירוני‬ ‫אוויר‬ ‫תיירות‬ ‫חומרים מסוכנים‬ ‫תחבורה‬ ‫פסולת‬ ‫חברה‬ ‫שטחים פתוחים‬ ‫מגוון ביולוגי‬ ‫אסטרטגיות פיתוח‬ ‫בר-קיימא לישראל‬ ‫תמ“א 53‬ ‫מדיניות מימי חופין‬ ‫המלצות ארגוניות‬ ‫הצעות לצעדים הבאים‬ ‫איור 3.1. תהליך פיתוח אסטרטגיה לפיתוח בר-קיימא בישראל (על פי ערן פייטלסון)‬ ‫שמירה על איזון בין המרכיבים הכלכליים, החברתיים‬ ‫3. מדיניות לקידום פיתוח בר-קיימא –‬ ‫והסביבתיים במסגרת הארגונית המכינה אותו. הכנת‬ ‫סדר יום 12‬ ‫סדר יום 12 תדגיש את שיתוף הציבור ובעלי העניין‬ ‫השונים באופן אקטיבי בהכנתו. יפותחו מנגנונים‬ ‫אחד המסמכים המרכזיים שאושרו בועידת ריו היה‬ ‫מוסכמים על בעלי העניין השונים והציבור לאבחון‬ ‫סדר יום עולמי למאה ה – 12 (12 ‪ .)Agenda‬מסמך‬ ‫המצב הקיים, קביעת היעדים, ניטור ההתקדמות‬ ‫זה קרא למדינות, אזורים, ערים ואף ארגונים להכין‬ ‫והתאמתה של תכנית הפעולה. מנגנונים אלה נקראים‬ ‫סדר יום ליישום מדיניות פיתוח בר-קיימא בתחומי‬ ‫מדדים לפיתוח בר-קיימא. הם חשובים כדי לגשר על‬ ‫אחריותם. בהקשר העירוני תוכניות אלה נקראות בדרך‬ ‫הפער בין ההבנה המדעית של מצב הסביבה, הכלכלה‬ ‫כלל סדר יום מקומי 12 (סימ 12 ובאנגלית 12‪.)LA‬‬ ‫והחברה ובין תפיסת המציאות של התושבים ובעלי‬ ‫המבנה של סדר יום 12 דומה במידה רבה למבנה‬ ‫העניין השונים. כיון שהמערכת המדוברת היא מערכת‬ ‫הקלאסי של תוכניות פיתוח והוא כולל 5 סעיפים:‬ ‫מורכבת ורבת משתנים יש חשיבות למדדים הנותנים‬ ‫• לימוד המצב הקיים‬ ‫לציבור כלים להתמודד עם מציאות מורכבת זו.‬ ‫• חזון‬ ‫• תכנית הפעולה‬ ‫4. פיתוח בר-קיימא בישראל‬ ‫• מנגנוני היישום‬ ‫בשנת 6991 הוקמו על ידי המשרד לאיכות הסביבה‬ ‫• ניטור, בקרה ולמידה לצורך עדכון סדר היום‬ ‫(היום המשרד להגנת הסביבה) קבוצות עבודה של‬ ‫ההבדלים העיקריים בין סדר יום מקומי ובין תכניות‬ ‫מומחים לגיבוש אסטרטגיה לפיתוח בר-קיימא בשישה‬ ‫פיתוח רגילות הם יותר בתכנים מאשר במבנה התכנית.‬ ‫סקטורים כלכליים: אנרגיה, תעשיה, תחבורה, תיירות,‬ ‫בסדר יום מקומי יושם דגש על פיתוח בר-קיימא, כלומר‬‫מושגי יסוד‬ ‫‬
  7. 7. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫‬ ‫לא הופנם הצורך בשינויים מהותיים בפעילות של רוב‬ ‫חקלאות ומגזר עירוני. ב- 8991 נוספה קבוצה לדיון‬ ‫משרדי הממשלה.‬ ‫בנושא המגוון הביולוגי ונכתב גם נייר רקע בנושא‬ ‫החברתי. תהליך זה ניזון הן מהתהליכים העולמיים,‬ ‫5. תרומתם של בניינים לפיתוח בר-קיימא‬ ‫והן מתהליכי תכנון בישראל שבחנו את עתיד המדינה‬ ‫בשנים האחרונות החריפה המודעות לשני משברים‬ ‫לטווח ארוך, כמו תכנית אב לישראל 0202 אשר כללה‬ ‫סביבתיים הקשורים זה בזה. מצד אחד ההתחממות‬ ‫בתוכה מסמכי מדיניות סביבתיים וחברתיים. איור‬ ‫הגלובלית בהשפעת אפקט החממה הנגרם על ידי‬ ‫3.1 מראה את הקשרים השונים בין תכניות בקנה‬ ‫גידול הריכוז של פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים‬ ‫מידה ארצי ומחוזי, מסמכים בינלאומיים ומסגרות‬ ‫באטמוספירה, בעיקר כתוצאה של שריפת דלקים‬ ‫בינלאומיות לבין המדיניות המתפתחת בישראל.‬ ‫פחמימניים. מנגד, עליית מחירי הדלק מבטאת‬ ‫בקדימויות שהוגדרו במסגרת האסטרטגיה לפיתוח‬ ‫את הגידול הנמשך בביקוש לאנרגיה, במיוחד עקב‬ ‫[3]‬ ‫בר-קיימא בישראל הן:‬ ‫התפתחות הכלכלה בסין ובהודו, והעלייה ברמת החיים‬ ‫בהן, הגורמת לביקוש גדל לאנרגיה לייצור חשמל,‬ ‫• להפנים ההשפעות החיצוניות באופן מלא על ידי‬ ‫חימום, קירור ותחבורה. ההשלכות של ההתחממות‬ ‫תימחור ריאלי;‬ ‫הגלובלית עלולות להיות הרות אסון, במיוחד באזורים‬ ‫• חיסכון במשאבי קרקע, מים ואנרגיה;‬ ‫עירוניים הנמצאים לאורך חופים, ובאזורים חקלאיים‬ ‫• פיתוח טכנולוגיות וגישות שיצמצמו או ימנעו‬ ‫העוברים תהליכי מדבור. האדריכל אד מזריע (‪Ed‬‬ ‫פגיעות סביבתיות;‬ ‫‪ ,)Mazria‬מחלוצי האדריכלות הסולרית בשנות ה-‬ ‫• שיפור איכות החיים בערים;‬ ‫07, חישב ומצא שההקמה, התפעול והתחזוקה של‬ ‫• הגברת המודעות של הציבור ושל קובעי המדיניות‬ ‫בניינים אחראיים ל-%84 מצריכת האנרגיה בארהב‬ ‫לסוגיות שעניינן איכות הסביבה ומשאבי הטבע;‬ ‫(שהיא צרכנית האנרגיה הגדולה ביותר לנפש), ובעולם‬ ‫• הגברת היקף המעורבות הציבורית בנושאים‬ ‫אחוז זה אף גבוה יותר. אם מסתכלים על צריכת‬ ‫סביבתיים, ובהליכי תכנון במיוחד;‬ ‫החשמל בלבד, בניינים צורכים %67 מכלל ייצור‬ ‫• הגנה על החלשים והרחבת מעגל ההזדמנויות‬ ‫החשמל. על כן, התאמתם ובנייתם של בניינים כך‬ ‫הפתוח בפניהם‬ ‫שיצרכו פחות אנרגיה, תגרום להפחתה משמעותית‬ ‫12‬ ‫בשנת 1002 הוחלט על ייזום תהליכי סימ‬ ‫בצריכת האנרגיה, להקטנת פליטת גזי החממה ומיתון‬ ‫(12 ‪ )Local Agenda‬ברשויות מקומיות בישראל.‬ ‫ההתחממות הגלובלית.‬ ‫למרות קשיים ניכרים בגיוס רשויות מקומיות‬ ‫בניינים יכולים לתרום לפיתוח בר-קיימא גם באופנים‬ ‫להצטרפות לתהליך על רקע מיעוט המשאבים שהוקצו‬ ‫אחרים. מיקום המבנה בסביבה עירונית, במיוחד‬ ‫לפרוייקט, והמשבר הכלכלי ברשויות המקומיות,‬ ‫במקומות נגישים לתחבורה ציבורית יעילה, מאפשרים‬ ‫הצליח הפרוייקט להעלות את רמת המודעות לנושאים‬ ‫למשתמשים בו לנהל את חייהם ללא תלות ברכב פרטי,‬ ‫סביבתיים ברשויות מקומיות. בשנת 2002, אומץ על‬ ‫ועל ידי כך לתרום לסביבה הן בהפחתת צריכת האנרגיה,‬ ‫ידי הממשלה ופורסם מסמך האסטרטגיה לפיתוח בר-‬ ‫והן בהפחתת פליטת זיהומים ורעש. התקנת אמצעים‬ ‫קיימא בישראל, והחלה עבודה על פיתוח מדדים לפיתוח‬ ‫לחיסכון במים, מיחזור מים אפורים, ועיכוב והחדרת מי‬ ‫בר-קיימא בישראל שעדיין לא הסתיימה. בשנת 3002,‬ ‫הנגר הנוצרים בסביבת הבניין, מאפשרים חיסכון במים‬ ‫בעקבות ועידת יוהנסבורג לפיתוח וסביבה (01 שנים‬ ‫וחיסכון באמצעים הנדסיים ואנרגיה הדרושים כדי‬ ‫אחרי ריו), החליטה ממשלת ישראל ליישם מדיניות‬ ‫לטפל בהם. לבסוף, בנייה בצפיפות גבוהה, תוך תרומה‬ ‫של פיתוח בר-קיימא בישראל, והטילה על המשרדים‬ ‫ליצירת סביבה עירונית מרובת שימושים ומגוונת ויצירת‬ ‫השונים, בתיאום ועדת מנכלים, להכין תכניות פעולה‬ ‫ממשק נכון עם המרחב הציבורי עשויה לתרום ליצירתה‬ ‫ליישום. צוותים משרדיים החלו בגיבוש דרכים להפנמת‬ ‫של חברה בריאה, הוגנת ופתוחה.‬ ‫פיתוח בר-קיימא בפעילות כל משרד. לעצם המחויבות‬ ‫הממשלתית ישנה חשיבות, אם כי פעילות מעקב של‬ ‫3. המשרד להגנת הסביבה, 5002‬ ‫הארגונים הסביבתיים מראה שלמרות ההצהרות עדיין‬‫מושגי יסוד‬ ‫‬
  8. 8. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫‬ ‫2. סביבה, אנרגיה ובנייה ירוקה‬ ‫בכ-%04 מסך כל האנרגיה הנצרכת כיום בארצות‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים לשיח הולך וגובר אודות‬ ‫מתועשות (ראה איור 1.2) – מבלי להתחשב באנרגיה‬ ‫בנייה ירוקה ובת-קיימא, בנייה חוסכת אנרגיה,‬ ‫שהושקעה בבנייתם.‬ ‫אדריכלות ביו-אקלימית, בנייה אקולוגית, מוטית‬ ‫יתר על כן, ככל שמחיר האנרגיה עולה וכך גם הצורך‬ ‫סביבה, מוטית אקלים, סולרית ומושגים נוספים‬ ‫בה (חורפים קרים במיוחד, אירועי חום חריגים בקיץ‬ ‫המבטאים במידה רבה את אותם העקרונות. כולם‬ ‫כגון גל החום הקיצוני שהכה את אירופה בשנת 3002‬ ‫מתכוונים לבנייה המשלבת הבנה של אילוצי הסובב‬ ‫ובקיץ האחרון), כך נחשפות אוכלוסיות חלשות ועניות‬ ‫הטבעי והטמעתם בתכנון, תוך שילוב של אסטרטגיות,‬ ‫ונעשות פגיעות יותר. מצב זה מכונה באנגלית ‪fuel‬‬ ‫חומרים ומערכות היוצרים סביבה מבונה בריאה ונוחה‬ ‫‪ ,poverty‬היינו נזקקות לדלק, ובעוד שבעבר הוא‬ ‫תוך חיסכון בתשומת אנרגיה, מים ומשאבים נוספים.‬ ‫שימש בתיאור הנזקקות לחימום בחורף, בשנים‬ ‫שאיפתנו ליצור תנאים רצויים בסביבתנו מתבטאת‬ ‫האחרונות הוא משמש גם לתיאור העדר היכולת‬ ‫בין היתר בשימוש באמצעים מלאכותיים לבקרת‬ ‫להשתמש באנרגיה לקירור‬ ‫04‬ ‫האוויר ומיזוגו, לתאורה‬ ‫בקיץ (גם אם עלות רכישה‬ ‫)0102 ,‪* quadrillion Btu in U.S. (EIA‬‬ ‫ולמערכות נוספות. אמצעים‬ ‫והתקנה של מזגן נמוכה‬ ‫אלה כוללים תנורי חימום‬ ‫דיה). על כן, שינוי בדפוסי‬ ‫03‬ ‫למיניהם, מזגני אוויר,‬ ‫צריכת אנרגיה‬ ‫השימוש באנרגיה למיזוג‬ ‫מגורים‬ ‫מאווררים, מערכות תאורה‬ ‫הבניינים מהווה הכרח,‬ ‫02‬ ‫מלאכותית ועוד. אלה הנם‬ ‫ומשמעותו שינוי מהותי‬ ‫חדשים יחסית – מיזוג‬ ‫בתכנון הבניינים עצמם.‬ ‫01‬ ‫האוויר הומצא רק בתחילת‬ ‫*‬ ‫בנייה חוסכת אנרגיה‬ ‫מסחר‬ ‫המאה ה-02 (2091),‬ ‫עשויה להוות פתרון‬ ‫0‬ ‫8002 00’ 09‘ 08’ 07‘‬ ‫8002 00’ 09‘ 08’ 07‘‬ ‫8002 00’ 09‘ 08’ 07‘‬ ‫ואילו ארובות לתנורי בערה‬ ‫המספק נוחות תרמית‬ ‫תחבורה‬ ‫תעשיה‬ ‫בניינים‬ ‫לא נכנסו לשימוש אלא‬ ‫במאות 81-71. במהלך רוב איור 1.2. העליה היחסית של צריכת האנרגיה במבנים. למשתמש תוך חסכון‬ ‫במקורות אנרגיה מתכלים‬ ‫ההיסטוריה של האדם הוא‬ ‫ותוך יצירת תנאים לשמירת איכות הסביבה. בנייה זו‬ ‫נדרש להמציא שיטות וכלים אשר אפשרו לו לשפר‬ ‫אינה רק נכונה מבחינה סביבתית, אלא גם אסטרטגיה‬ ‫את תנאי הסביבה שלו. שיטות וכלים אלה היו פשוטים‬ ‫נכונה יותר ליצירת בניינים נוחים ובריאים יותר, בהם‬ ‫ובמקרים רבים הוזנחו עם כניסתן של מערכות‬ ‫אנו מבלים כ-%09 מזמננו! בנוסף לתי 5401 לבידוד‬ ‫מודרניות לבניינים.‬ ‫תרמי של בניינים, אושרו בשנים האחרונות תי 1825‬ ‫לכך יש מספר השלכות. ראשית, מערכות אלה צורכות‬ ‫(בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה), וכן תי 2825‬ ‫אנרגיה שמקורה מתכלה (נפט, גז טבעי ופחם), וכיום‬ ‫(דירוג בניינים לפי צריכת אנרגיה). תקנים אלה ותקנים‬ ‫ברור כי מקורות מתכלים אלה עומדים להצטמצם‬ ‫נוספים העוסקים בתאורה, בחומרים ועוד, מהווים‬ ‫בעתיד הקרוב מאוד. כבר היום אנו חשים את השפעותיו‬ ‫בסיס לתכנון ובנייה בני-קיימא וחוסכי אנרגיה. יתר על‬ ‫הכלליות של צמצום זה. במהלך השנים 8002-5002‬ ‫כן, בבנייני ציבור יש לתכנון בר-קיימא היבטים נוספים:‬ ‫עלה מחירה של חבית נפט ביותר מ-%003, מ- 23$‬ ‫כלכלי, היינו חסכון בתפעול עי הרשות המקומית;‬ ‫לכ- 041$ ויותר. שנית, צריכת אנרגיה זו המבוססת‬ ‫וחינוכי, היינו חשיפת האוכלוסייה לבנייני ציבור שונים‬ ‫על בערת אותם דלקים לשם הפקת חשמל, יוצרת‬ ‫מהמוכרים לה עד כה (בתי ספר, מרכזים קהילתיים,‬ ‫בעיות סביבתיות קשות ביותר, המתבטא בין היתר‬ ‫מרפאות ועוד), ובכך הגברת המודעות לפוטנציאל‬ ‫בפגיעה בבריאות הציבור ואף בשינויים האקלימיים‬ ‫ולהשלכות היומיומיות של בניינים כגון אלה.‬ ‫להם אנו עדים בעשורים האחרונים. חלקם של הבניינים‬ ‫בצריכת האנרגיה למיזוגם, הארתם והפעלתם מסתכם‬‫מושגי יסוד‬ ‫‬
  9. 9. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫‬ ‫צ‬ ‫3. אזורי אקלים‬ ‫חיפה‬ ‫מדינת ישראל קטנה בשטחה. אף על פי כן, תנאי‬ ‫האקלים השוררים בחלקי הארץ השונים נבדלים‬ ‫במאפיינים חשובים. תכנון המתייחס בצורה נאותה‬ ‫לתנאי האקלים השונים עשוי להבטיח כי הסביבה‬ ‫הבנויה תהיה נוחה יותר, אגב חיסכון ניכר באנרגיה.‬ ‫על מנת לסייע לציבור המתכננים להתאים את‬ ‫התכנון לאתר מסוים, ניתן לסווג את כל הישובים‬ ‫תל-אביב‬ ‫בארץ למספר מצומצם יחסית של אזורים בתוכם‬ ‫שוררים תנאים דומים.‬ ‫ירושלים‬ ‫את החלוקה לאזורי אקלים ניתן לבסס על משתנים‬ ‫שונים, בהתאם לצרכים. רוב המדדים הנמצאים‬ ‫בשימוש הגיאוגרפים, למשל, מתבססים על היחס‬ ‫בין האידוי לכמות המשקעים, משום שגורמים אלו הם‬ ‫באר-שבע‬ ‫בעלי השפעה מכרעת על התפתחות הצמחייה. כפי‬ ‫שיוסבר בהמשך, החלוקה לאזורי אקלים המיועדת‬ ‫לשימוש המתכננים בתחום הבנייה הסתמכה בעיקר‬ ‫על טמפרטורת האוויר, אף כי גורמים נוספים כגון‬ ‫הלחות וקרינת השמש הם בעלי חשיבות רבה.‬ ‫1. חלוקה לאזורי אקלים על פי תי 5401‬ ‫בישראל נהוגה בתחום הבנייה חלוקה לאזורים אשר‬ ‫מתבססת על טמפרטורת האוויר בלבד. חלוקה זו נדרשה‬ ‫על מנת לאפשר תכנון מיטבי של כמות הבידוד התרמי‬ ‫אזור א‘‬ ‫הנדרשת בבניינים, בהתייחס להבדל בין הטמפרטורה‬ ‫אזור ב‘‬ ‫הפנימית וטמפרטורת הסביבה. המיפוי לאזורים נעשה‬ ‫לראשונה בעת הכנת התקן לבידוד תרמי של בניינים,‬ ‫אזור ג‘‬ ‫תי 5401, ועבר בחינה מחודשת בשנת 2002. הוא‬ ‫אזור ד‘‬ ‫מופיע כעת בתי 5401, חלק 01, בידוד תרמי של‬ ‫אילת‬ ‫בניינים: סיווג יישובים לפי אזורי אקלים.‬ ‫החלוקה לאזורי אקלים נעשתה לפי ניתוח נתונים‬ ‫איור 1.3. החלוקה לאזורי אקלים על פי תי 5401.‬ ‫אקלימיים רב-שנתיים של תחנות מטאורולוגיות[4]. סיווג‬ ‫מאזור אקלימי אחד ולהתחשב ברצף העירוני הבנוי,‬ ‫היישובים נעשה לפי הטמפרטורה היומית הממוצעת‬ ‫אולם במספר מקרים, כגון חיפה וטבריה, לא ניתן היה‬ ‫בקיץ ובחורף. בישובים ללא תחנה מטאורולוגית חושבה‬ ‫להימנע מחלוקת הישוב לשני אזורים.‬ ‫הטמפרטורה בעזרת משוואת רגרסיה אשר הביאה‬ ‫בחשבון את השפעתם של פרמטרים גאוגרפיים כגון‬ ‫במסגרת התקן, נקבעה חלוקה לארבעה אזורי אקלים.‬ ‫הגובה מעל פני הים, המרחק מהים והמבנה הטופוגרפי‬ ‫4. פורשפן א., רובין ש., בנימיני י. ובקר ר., 0002‬ ‫המקומי. נעשה מאמץ למנוע פיצול ישובים ליותר‬‫מושגי יסוד‬ ‫‬
  10. 10. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫01‬ ‫קיץ (יולי)‬ ‫חורף (ינואר)‬ ‫טמפ מכס לחות יחסית‬ ‫טמפ מכס ימי מעלה טמפ מינ‬ ‫טמפ מינ‬ ‫התחנה‬ ‫האזור‬ ‫בשעה‬ ‫יומית‬ ‫יומית‬ ‫להסקה‬ ‫יומית‬ ‫יומית‬ ‫0041‬ ‫ממוצעת‬ ‫ממוצעת‬ ‫ממוצעת‬ ‫ממוצעת‬ ‫ממוצעת‬ ‫[%]‬ ‫[מצ]‬ ‫[מצ]‬ ‫[מצ * ימים]‬ ‫[מצ]‬ ‫[מצ]‬ ‫56‬ ‫8.82‬ ‫0.22‬ ‫145‬ ‫3.71‬ ‫0.9‬ ‫תל אביב‬ ‫א‬ ‫23‬ ‫9.23‬ ‫5.81‬ ‫867‬ ‫4.61‬ ‫0.6‬ ‫באר שבע‬ ‫ב‬ ‫24‬ ‫9.82‬ ‫2.71‬ ‫4531‬ ‫8.11‬ ‫3.4‬ ‫ירושלים‬ ‫ג‬ ‫51‬ ‫4.93‬ ‫2.52‬ ‫242‬ ‫8.02‬ ‫2.9‬ ‫אילת‬ ‫ד‬ ‫טבלה 1.3. נתוני אקלים נבחרים מארבע תחנות המייצגות את אזורי האקלים בישראל על פי תי 5401. מומלץ לא להסתפק‬ ‫[5]‬ ‫בתיאור זה ולהיעזר בנתונים מפורטים הנמצאים באטלס אקלימי לתכנון פיסי וסביבתי בישראל.‬ ‫מלבד הבידוד התרמי, נשענת על החלוקה אשר נקבעה‬ ‫איור 1.3 מראה את החלוקה לאזורי אקלים על פי תי‬ ‫בתקן 5401.‬ ‫5401. (רשימה מפורטת של היישובים על פי שיוכם‬ ‫לאזורי אקלים מצויה בגוף התקן). הבסיס לחלוקה זו הוא‬ ‫ניתוח השפעות הטמפרטורה של הסביבה על התנאים‬ ‫2. מאפיינים אקלימיים של אזורי הארץ‬ ‫בתוך הבניין. באזורים א, ב ו-ג הקריטריון הקובע‬ ‫כפי שמראה איור 1, החלוקה אשר התקבלה על ידי‬ ‫את דרישת המינימום להתנגדות תרמית של אלמנטי‬ ‫ניתוח הטמפרטורות יוצרת ארבע רצועות המקבילות‬ ‫המעטפת הוא מניעת עיבוי על המשטחים הפנימיים‬ ‫בקירוב לחוף הים התיכון ולגב ההר, למעט באזורים‬ ‫בחורף; לעומת זאת באזור ד, הקריטריון הקובע הוא‬ ‫אשר בהם האזור ההררי אינו רציף (כגון בגליל‬ ‫הקטנת השפעתה של קרינה מהמשטחים בעונה החמה‬ ‫התחתון). חלוקה זו אינה מביאה בחשבון מאפיינים‬ ‫(תוך הנחה שטמפרטורת הפנים המרבית לא צריכה‬ ‫אקלימיים אחרים אשר להם עשויה להיות השפעה‬ ‫לעלות על 82 מעלות צלסיוס, ושהפרש הטמפרטורות‬ ‫רבה על תהליך התכנון.‬ ‫המינימלי בין המשטחים הפנימיים לבין האוויר הפנימי‬ ‫חשיפה לקרינת השמש, ביחוד לקרינה ישירה, עלולה‬ ‫הגורם לקרינת חום מורגשת הוא 3 מעלות).‬ ‫להוות מקור לרווח חום רב בבניין. מאחר וכל שטח‬ ‫החלוקה לאזורי אקלים לצורך קביעת בידוד תרמי‬ ‫המדינה מאופיין בשמיים בהירים במהלך כל הקיץ‬ ‫נעשתה כאמור על סמך פרמטר אקלימי אחד, דהיינו‬ ‫(למעט עננות בוקר בעיקר ברצועת החוף והשפלה),‬ ‫טמפרטורת אוויר, ואיננה מביאה בחשבון גורמים‬ ‫אין כמעט הבדל בין האזורים השונים במידת החשיפה‬ ‫אחרים כגון הלחות באוויר או קרינת שמש, העשויים‬ ‫לקרינת השמש בעונה זו. לא כך הדבר בחורף: כמות‬ ‫להיות בעלי השפעה רבה על התכנון. אף על פי כן, גם‬ ‫סדרת התקנים תי 2825, דירוג בניינים לפי צריכת‬ ‫5. ביתן ורובין, 4991‬ ‫אנרגיה, המבוססים על מאפיינים נוספים של הבניין‬‫מושגי יסוד‬ ‫01‬
  11. 11. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫11‬ ‫העננים פוחתת בהדרגה מצפון לדרום וממזרח לגב ההר, וכמות הקרינה אותה ניתן לנצל לחימום משתנה בהתאם.‬ ‫לדוגמא: אף שמהלך הטמפרטורות האופייני לירושלים ולמצפה רמון דומה, ושתיהן שייכות לאזור ג לפי תי 5401,‬ ‫הרי שבעיירה הדרומית הפוטנציאל לחימום פסיבי בחורף גדול במידה ניכרת.‬ ‫ללחות באוויר ישנה השפעה רבה על הנוחות התרמית בקיץ: עלייה בלחות גורמת להכבדה בעומס החום גם כאשר‬ ‫טמפרטורת האוויר נותרת ללא שינוי. החלוקה לאזורי אקלים על פי תי 5401 אינה מביאה לידי ביטוי הבדלים‬ ‫בלחות, הנגרמים בעיקר כתוצאה מהבדלים במרחק מן הים. לפיכך, יתכן כי בשני ישובים תשרור טמפרטורה דומה,‬ ‫אך ההבדל ביניהם בעומס החום עלול להיות גדול. לדוגמא: בעוד שבבית דגן הלחות היחסית הממוצעת בשעה‬ ‫00:41 בחודש יולי הינה %45, הרי שבבאר שבע הינה %23 בלבד.‬ ‫להלן תיאור מקוצר של התנאים האופייניים לכל אחד מאזורי האקלים על פי תקן 5401. להמחשה ניתן להיעזר גם‬ ‫בטבלה 1, המציגה נתונים חלקיים של ארבע תחנות המייצגות את כל אחד מהאזורים.‬ ‫2.2 אזור ב – מישור החוף והשפלה; הנגב למעט‬ ‫אזור א – אזור רצועת החוף‬ ‫1.2‬ ‫הר הנגב; העמקים הצפוניים ומקומות אחרים‬ ‫אזור זה כולל רצועה צרה ברוחב של‬ ‫אזור זה כולל את כל חלקי הארץ אשר גובהם מתחת‬ ‫כקמ מן הים בלבד, המושפעת מן הקרבה‬ ‫כ-034 מטר מעל פני הים, למעט רצועת החוף הצרה‬ ‫ואזור הבקעה והערבה. לפיכך התנאים השוררים בו‬ ‫הישירה לים (רוחבה של הרצועה הוגדל‬ ‫אינם אחידים, וההבדלים בין הגליל התחתון לבין באר‬ ‫באופן מלאכותי באזור גוש דן על מנת למנוע‬ ‫שבע, למשל, הם ניכרים. הגבולות בין אזור זה לבין‬ ‫חלוקתם של ישובים בין שני אזורי אקלים).‬ ‫רצועת החוף מצד אחד ואזור ההר מאידך אינם חדים.‬ ‫הבדלי הטמפרטורה בין יום ללילה ובין קיץ‬ ‫הגורם העיקרי המעצב את תנאי האקלים באזור זה‬ ‫לחורף מתונים באזור זה בשל ההשפעה‬ ‫הוא המרחק מהים, הגורם לכך שהטמפרטורות ביום‬ ‫של הים. הלחות בו גבוהה, כך שגם אם‬ ‫גבוהות מאלו שלאורך החוף ונמוכות יותר בלילה, בעוד‬ ‫הטמפרטורות בקיץ אינן גבוהות, שורר בו‬ ‫שהלחות באוויר פחותה בהשוואה לאזורים הסמוכים‬ ‫עומס חום כמעט כל שעות היממה. בחורף‬ ‫לים.‬ ‫הדרישה לחימום קטנה.‬ ‫שמים בהירים כמעט כל השנה וכמות משקעים קטנה‬ ‫אזור ג – אזור ההר‬ ‫3.2‬ ‫מאוד ולא סדירה. בקיץ שורר עומס חום כל שעות‬ ‫אזור זה מאופיין בתנאים נוחים בקיץ‬ ‫היממה, אף שהאוויר יבש מאוד. בחורף מזג האוויר‬ ‫ובדרישה משמעותית להסקה בחורף.‬ ‫נוח: הטמפרטורות ביום נעימות והדרישה להסקה‬ ‫בשל הריחוק מהים והגובה הטופוגרפי,‬ ‫מינימלית. הרוח באזור זה נושבת כמעט תמיד מצפון‬ ‫טמפרטורת האוויר לרוב נמוכה מזו‬ ‫או מצפון מזרח.‬ ‫שבשפלה, וכן גם הלחות באוויר, כך שאין‬ ‫בחלק הצפוני של האזור, כמות המשקעים עולה‬ ‫כמעט עומס חום בקיץ.‬ ‫בהדרגה מים המלח ועד לכנרת. הטמפרטורות בקיץ‬ ‫גבוהות כמעט כמו בערבה, אך הלחות גבוהה מעט‬ ‫4.2 אזור ד – בקעת הירדן והערבה‬ ‫יותר. הטמפרטורות בחורף נמוכות באזור זה ביחס‬ ‫החלק הדרומי של אזור זה, בין ים המלח‬ ‫לערבה, אם כי הדרישה לחימום בכל זאת נמוכה.‬ ‫לים סוף, מאופיין באקלים מדברי חם ויבש,‬‫מושגי יסוד‬ ‫11‬
  12. 12. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫21‬ ‫4. אקלים עירוני‬ ‫עצם קיומו של יישוב עירוני משנה באופן משמעותי‬ ‫את תנאי האקלים – הן בתוך השטח הבנוי והן‬ ‫מעבר לגבולותיו. ההשפעות האקלימיות של‬ ‫המרקם העירוני תלויות במאפיינים רבים, וניתן‬ ‫להעריך אותן ברמות שונות של קנה המידה‬ ‫המרחבי.‬ ‫במבט משכבת הגבול הפנימית, העיר נתפסת‬ ‫1. האקלים בשכבת הגבול‬ ‫כמשטח מחוספס כנייר זכוכית, כאשר הטקסטורה‬ ‫מורכבת מבניינים, עצים ועוד אלמנטי חספוס.‬ ‫יחסית לקוטרו של כדור הארץ (כ-007,21 קמ),‬ ‫עובי האטמוספרה הנו דק מאוד. החלק המושפע‬ ‫מפני הארץ מוגבל לגובה של כ-01 קמ, ובמשך פרק‬ ‫זמן קצר (של ימים בודדים) השפעה זו מוגבלת לשכבה דקה עוד יותר, הנקראת שכבת הגבול האטמוספרית‬ ‫(‪ .)Atmospheric Boundary Layer‬באזור עירוני, שכבת הגבול מורכבת משני חלקים שונים: שכבת הגבול‬ ‫העירונית המשתרעת מעל הבניינים, והחופה העירונית המהווה את החלל אשר בין הבניינים.‬ ‫כיוון הרוח האזורית‬ ‫שכבת הגבול‬ ‫שכבת הגבול‬ ‫הפנימת‬ ‫העירונית‬ ‫החופה העירונית‬ ‫איור 1.4. מבנה האטמוספרה מעל העיר: שכבת הגבול העירונית מושפעת באופן חלקי מהשטח הבנוי, ושכבת הגבול‬ ‫הפנימית מושפעת מהתכונות הממוצעות של אותו השטח. בחופה העירונית יש השפעות מקומיות של מבנים וכו.‬ ‫בתוך שכבת הגבול העירונית יכולה להיווצר שכבת‬ ‫• שכבת הגבול העירונית (‪)Urban Boundary Layer‬‬ ‫גבול פנימית (‪ )Surface Layer‬אשר בתוכה התנאים‬ ‫מוגדרת כאותו חלק מן האטמוספרה אשר מושפע‬ ‫מעוצבים על ידי התכונות הכלליות של המשטח‬ ‫מקיומו של השטח הבנוי: עובייה של שכבת אוויר זו‬ ‫העירוני המחוספס. לכן הצפיפות של הבניינים, גובהם‬ ‫נוטה לעלות מעל העיר לגובה של בערך פי 01 מגובה‬ ‫והחומרים שלהם מוצאים ביטוי בשכבה זו, אם כי‬ ‫המבנים. השפעת העיר מורגשת גם מעבר לגבולותיה,‬ ‫לא ניתן להבחין בהשפעתם של מבנים בודדים. בכל‬ ‫בעיקר בכיוון מורד הרוח (ראה איור 1.4).‬‫מושגי יסוד‬ ‫21‬
  13. 13. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫1‬ ‫‪SVF‬‬ ‫גובה נתון בתוך השכבה, התנאים הנמדדים (כגון טמפרטורה, לחות‬ ‫או מהירות רוח) נוטים להיות אחידים יחסית במרחב, ותכונה זו‬ ‫של הומוגניות מאפשרת תאור כללי של האקלים העירוני. מעבר‬ ‫‪L‬‬ ‫החום בין העיר והאטמוספרה ניתן למדידה בשכבה זו משום‬ ‫שכל מעברי האנרגיה (קרינה מהשמש ומהקרקע, והסעת‬ ‫‪β‬‬ ‫חום ואדי מים) מאופיינים כשטפים אנכיים אשר ערכם‬ ‫‪θ‬‬ ‫יחסית אחיד בכל השכבה.‬ ‫הגבול העליון של השכבה עולה בכיוון הרוח, בדרך כלל‬ ‫‪H‬‬ ‫עד לגובה של פי- 5-4 מהגובה הממוצע של הבניינים,‬ ‫ומעל גבול זה ישנן השפעות משולבות של השטח‬ ‫הבנוי והלא בנוי. הגבול התחתון נמצא בגובה של‬ ‫‪W‬‬ ‫בערך פי-2 מגובה הבניינים, ומתחת לגבול זה ישנן‬ ‫השפעות של מבנים בודדים – כך שבקרבת הגגות,‬ ‫איור 2.4. המדדים הצורניים הבסיסיים של המרקם העירוני,‬ ‫מדדים כגון מהירות הרוח משתנים מנקודה לנקודה.‬ ‫כפי שמתבטאים בקניון העירוני.‬ ‫(‪)Urban Canopy Layer‬‬ ‫• החופה העירונית‬ ‫3) גזרת החשיפה לשמיים (‪)Sky View Factor - SVF‬‬ ‫מוגדרת כשכבת האטמוספרה בין פני הקרקע לבין‬ ‫– נמדד כחלק היחסי של כיפת השמיים הנראה‬ ‫גובהם העליון של הבניינים באזור עירוני. בניגוד‬ ‫מנקודה נתונה בתוך החלל. עבור קניון פשוט, ערך‬ ‫לשכבת הגבול הפנימית שנמצאת מעל העיר,‬ ‫ה-‪ SVF‬מחושב יחסית לנקודה בציר המרכזי של‬ ‫הטווח של החופה מתאפיין בתנאי אקלים מאוד‬ ‫הרחוב, במפלס הרצפה:‬ ‫לא אחידים, אשר בכל נקודה מושפעים מהסביבה‬ ‫‪SVF = cosβ‬‬ ‫הקרובה ביותר. לכן בכל חלל עירוני נוצר מיקרו-‬ ‫)‪β = tan-1(H / 0.5W‬‬ ‫אקלים ייחודי, בהתאם לתכונותיהם המקומיות של‬ ‫הבניינים והפיתוח הסובבים אותם, יחד עם השפעות‬ ‫מעבר למדדים הבסיסים האלה, יש מדדים נוספים:‬ ‫של האקלים האזורי והעירוני.‬ ‫צפיפות חזיתית (‪ – )Frontal Area Density‬היחס‬ ‫בין שטח החזיתות האנכיות המופנות לכיוון הרוח,‬ ‫2. תכונות צורניות של המרקם העירוני‬ ‫לשטח האופקי הכולל;‬ ‫למרות שהחופה העירונית נוטה להיות מאוד‬ ‫צפיפות שטח גגות (‪ – )Roof Area Density‬היחס‬ ‫הטרוגנית, ישנם מספר מדדים לתיאור הצפיפות‬ ‫בין שטח הגגות לשטח האופקי הכולל;‬ ‫ותכונות גיאומטריות אחרות שלה.‬ ‫יחס מגונן (‪ – )Vegetated Fraction‬היחס בין שטח‬ ‫הקניון העירוני (‪ )urban canyon‬מוגדר כחלל‬ ‫התכסית הצמחית לשטח האופקי הכולל.‬ ‫עירוני תלת-ממדי ליניארי, כדוגמת רחוב ארוך‬ ‫שתחום בשני צדדיו עי בניינים רצופים. המודל של‬ ‫ראוי לציין שכל המדדים האלה הנם מדדים גיאומטריים,‬ ‫קניון עירוני מאפשר תאור כמותי של צורת הבנייה‬ ‫להבדיל ממדדי צפיפות אחרים כגון מספר יחידות דיור‬ ‫העירונית, באמצעות שלושה מדדים:‬ ‫או מספר תושבים ליחידת שטח, הקשורים לתופעות‬ ‫אקלימיות רק באופן עקיף.‬ ‫1) יחס גובה-רוחב (‪ – )H/W‬נמדד כגובה הבנייה‬ ‫הממוצע (‪ ,)H‬יחסית לרוחבו של חלל הרחוב בין‬ ‫3. אי החום העירוני‬ ‫קירות המבנים (‪;)W‬‬ ‫מחקרים רבים הראו שבנייה עירונית גורמת לטמפרטורת‬ ‫2) הפנייה – כיוון הציר העיקרי של הרחוב, שנמדדת‬ ‫אוויר גבוהות בעיר יחסית לאלה שבסביבה הבלתי-בנויה.‬ ‫במעלות מכיוון צפון;‬‫מושגי יסוד‬ ‫1‬
  14. 14. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫1‬ ‫התחממות זו נתפסת בצורה‬ ‫21‬ ‫של אי חום – כלומר, כתם‬ ‫חם בתוך המרחב. אבל בפועל,‬ ‫כתם חום בצורת אי ניתן למדידה‬ ‫01‬ ‫בעיקר מעל העיר, בשכבת הגבול‬ ‫ערים:‬ ‫העירונית, כאשר בתוך המרקם‬ ‫עוצמת אי-החום העירוני ]מ“צ[‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫8‬ ‫אסיה ואוסטרליה‬ ‫הבנוי (כלומר בחופה העירונית)‬ ‫אירופה‬ ‫עוצמת ההתחממות אינה אחידה‬ ‫6‬ ‫ומשתנה בהתאם לתכונות‬ ‫התחממות‬ ‫[6]‬ ‫הסביבה המיידית.‬ ‫עירונית‬ ‫4‬ ‫ישנם מספר תהליכים שגורמים‬ ‫צפיפות‬ ‫להיווצרות אי החום העירוני,‬ ‫2‬ ‫עירונית‬ ‫ולחלק מהם יש גם זיקה לתכנון‬ ‫עירוני פיזי:‬ ‫0‬ ‫1) ייצור חום מפעילות אנושית‬ ‫0‬ ‫5.0‬ ‫0.1‬ ‫5.1‬ ‫0.2‬ ‫(‪ – )anthropogenic heat‬כל‬ ‫5.2‬ ‫0.3‬ ‫5.3‬ ‫יחס גובה-רוחב במרכז העיר )‪(H/W‬‬ ‫תהליכי הבעירה המתבצעים‬ ‫בעיר יוצרים חום – בתנורי איור 3.4. התלות של עוצמת אי החום העירוני (הפרש הטמפרטורה בין מרכז‬ ‫[6]‬ ‫העיר לסביבה מחוץ לעיר) בצפיפות התלת-מימדית של הבניה העירונית.‬ ‫חימום של בניינים, במנועים‬ ‫של כלי רכב, במכונות של‬ ‫משטחים: גוונים כהים גורמים לבליעה מוגברת של‬ ‫מפעלי תעשייה, ועוד. (פעילות עירונית יוצרת גם‬ ‫קרינת שמש, והשימוש בחומרים בעלי מקדם החזרה‬ ‫זיהום אוויר, והפליטה המוגברת של קרינה מהשמיים‬ ‫(‪ )albedo‬יותר גבוה עשוי להקטין את כמות החום‬ ‫שנובעת מהריכוז המוגבר של מזהמים שונים נחשבת‬ ‫הנאגרת בעיר. דוגמאות לגישה זו כוללות גגות צבועים‬ ‫כגורם אפשרי נוסף להיווצרות אי החום.) בנוסף,‬ ‫בגוונים בהירים וחומרים חליפיים לסלילת כבישים‬ ‫נפלט חום לסביבה העירונית ממערכות מיזוג אוויר,‬ ‫אשר צבעם יותר בהיר מאספלט. (עם זאת, יש לזכור‬ ‫כך שתוך כדי קירור של חללים פנימיים, מתחמם‬ ‫שחומרי גמר לריצוף וקירות חוץ בגוונים בהירים מאוד‬ ‫האוויר בשטחי חוץ בעונה החמה. שיעור יצירת החום‬ ‫עלולים ליצור בוהק בעייתי בשטחים הפתוחים).‬ ‫תלוי, אם כן, בתכנון אדריכלי (שמשפיע על הצורך‬ ‫בחימום וקירור של מבנים), ובתכנון עירוני (שמשפיע‬ ‫3) אטימות השטח העירוני – הכיסוי הירוק האופייני,‬ ‫על הצורך בתחבורה עירונית).‬ ‫שקיים בשטח הלא מבונה מחוץ לעיר, גורם לקירור‬ ‫האוויר באמצעות אידוי מים מהקרקע ודיות מעלי‬ ‫2) תכונות תרמיות של חומרי בנייה עירוניים‬ ‫הצמחים (‪ .)evapo-transpiration‬לרוב הפוטנציאל‬ ‫– יחסית לשטח הפתוח הירוק, התכסית העירונית‬ ‫לקירור באידוי נמוך בשטח עירוני, כתוצאה מהחלפת‬ ‫מורכבת מחומרים צפופים כגון בטון ואספלט, אשר‬ ‫התכסית הירוקה בחומרים אטומים כגון בטון ואספלט.‬ ‫מתאפיינים בקיבול חום גבוה. קיבול החום הגבוה‬ ‫ככל שניקוז מי הגשם יעיל יותר, כך קטן האידוי מפני‬ ‫של מבנים ושטחים מרוצפים או סלולים גורם לכך‬ ‫השטח – וככל שהעיר מתאפיינת במיעוט צמחים,‬ ‫שאנרגיית שמש שנקלטת ביום נאגרת לאורך זמן,‬ ‫כך קטן שיעור הטרנספירציה. לכן יש תפקיד חשוב‬ ‫ובלילה האוויר העירוני בא במגע עם משטחים חמים‬ ‫לייעור עירוני, אשר כולל גנים ציבוריים ופרטיים, וגם‬ ‫יחסית, כך שהטמפרטורה שלו גבוהה ביחס לסביבה‬ ‫הפתוחה. עוצמת ההתחממות אשר נגרמת עי‬ ‫7891 ,‪6. Oke‬‬ ‫חומרים עירוניים תלויה במידה רבה בצבע של אותם‬‫מושגי יסוד‬ ‫1‬
  15. 15. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬‫תוכן ענינים‬ ‫1‬ ‫קרינה‬ ‫קרינה‬ ‫קרינה‬ ‫מפוזרת‬ ‫ישירה‬ ‫ארוכת גל‬ ‫החזרה‬ ‫פליטה‬ ‫בליעה‬ ‫איור 4.4. חימום קרינתי והצורה התלת-מימדית של הבניה העירונית.‬ ‫כללי (‪ )urban albedo‬נמוך יחסית באזורים צפופים,‬ ‫עצי רחוב – אשר חוסמים את קרינת השמש ומפזרים‬ ‫ויוצרת מעין מלכודת חום קרינתית בתוך החלל.‬ ‫את האנרגיה בצורת חום כמוס במקום חום מוחשי.‬ ‫(חשוב לציין שבגלל קיבול החום הגבוה האופייני‬ ‫אמצעי נוסף למניעת התחממות בערים צפופות הנו‬ ‫לחומרים עירוניים, חלק מאנרגית השמש הנלכדת‬ ‫הגג הירוק, אשר כולל שכבת אדמה רטובה וכיסוי‬ ‫נאגר לאורך זמן, ונפלט כקרינה ארוכת-גלים.)‬ ‫צמחיה על גבי גגותיהם של המבנים.‬ ‫• מלכודת הקרינה נוצרת בחללים צפופים גם כתוצאה‬ ‫החום‬ ‫4) הגיאומטריה העירונית – תופעת אי‬ ‫מצמצום החשיפה לשמיים (‪ SVF‬נמוך) – משום שחלק‬ ‫מושפעת באופן מובהק גם מהתכונות הגיאומטריות של‬ ‫מהקרינה ארוכת-הגלים (חום) שנפלטת מהמשטחים‬ ‫המרקם העירוני המחוספס, שבתוך החופה מתבטאות‬ ‫כלפי השמיים נבלעת עי משטחים אחרים. תופעה זו‬ ‫בצורת המבנים והחללים ביניהם. כאשר הבנייה צפופה‬ ‫באה לידי ביטוי במיוחד בלילה, כאשר המאזן הקרינתי‬ ‫והרחובות מתאפיינים ביחס ‪ H/W‬גבוה, ניתן להבחין‬ ‫הטבעי הנו שלילי (דהיינו השטף העיקרי מכוון מפני‬ ‫במספר תופעות:‬ ‫השטח אל השמיים).‬ ‫• פני הרחובות והבניינים בולעים חלק מקרינת השמש‬ ‫• השלכה אפשרית נוספת של בנייה צפופה הנה חוסר‬ ‫הפוגעת בהם, ומתחממים, בעוד שחלק מהקרינה‬ ‫אוורור, שמגביל את סילוק החום מהחלל עי הרוח.‬ ‫מוחזר. החלק היחסי אשר מוחזר תלוי בצבע המשטחים‬ ‫זרימת האוויר בחופה העירונית מושפעת מגורמים‬ ‫(משטחים כהים בולעים יותר קרינה) ובמידת החספוס‬ ‫רבים, וסילוק החום תלוי גם במהירות הרוח (שהיא‬ ‫שלהם (משטחים מחוספסים מחזירים פחות קרינה).‬ ‫בדרך כלל נמוכה בתוך קניון עמוק), וגם בעצמת‬ ‫בחלל צר ועמוק ישנן החזרות קרינה רבות בין‬ ‫הערבול של הזרימה (‪ – )turbulence‬אשר, עד גבול‬ ‫המשטחים שונים, וכתוצאה מכך נבלע אחוז יחסית‬ ‫מסוים, מתגברת עם ציפוף הבנייה.‬ ‫גבוה מהקרינה. תופעה זו מתבטאת במקדם החזרה‬‫מושגי יסוד‬ ‫1‬

×