Naharim

1,074 views
931 views

Published on

סיפור בניית תחנת הכח בנהריים

Published in: Art & Photos
0 Comments
1 Like
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

No Downloads
Views
Total views
1,074
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
5
Actions
Shares
0
Downloads
6
Comments
0
Likes
1
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Naharim

  1. 1. תמונות ישנות מ פלשתינה ( ארץ - ישראל ) שעדיין לא ראיתם ( בחלקם ) חלק ל " א (31) אין לשנות , להוסיף או למחוק כל פרט במצגת זו . מעשה כזה ייחשב כעבירה על חוק זכויות יוצרים . כדי להבהיר – זכויות היוצרים מתייחסות למצגת בלבד !! ( לא לתמונות !!) © 1927-1933 חשמל בנהריים
  2. 2. [email_address]
  3. 3. התצלומים המוצגים במצגת זו , צולמו ברובם ע " י מחלקת הצילום של ה " אמריקן קולוני ", מסוף המאה ה 19 ועד שנות ה 30 של המאה ה 20. מחלקה זו נוסדה ע " י יהודי מומר – אלישע מאיירס . המחלקה כללה צלמים אחדים , שהבולט בהם היה לואיס לארסון השוודי . צלמי המושבה תעדו נופים , בני אדם , וארועים שונים שקרו בפלשתינה ובמזרח התיכון כולו , כולל ההתיישבות היהודית , מלחמת העולם הראשונה והמנדט הבריטי . התצלומים השמורים בארכיון המצוי במתחם מלון ה " אמריקן קולוני " בירושלים , אוגדו ע " י הצלמים לאלבומים , הכוללים תאורים מילוליים . עותקי האוספים של ה " אמריקן קולוני " , הנמצאים בספריית הקונגרס ( משם הוצאתי את התמונות ), נתרמו במהלך שנים רבות ע " י חברי המושבה ומשפחותיהם . התמונות במצגת זו נלקחו , רובם , מ " אוסף G.Eric Matson ורעייתו Edith ". בגלל מצבם הגרוע של חלק מהתמונות , נאלצתי לגזור חלקים מהתמונות , ולהשאיר רק את החלקים הברורים . המספרים המקוריים של התמונות ( כפי שהם מופיעים בספריית הקונגרס ) – מופיעים על התמונות . בחלק מהתמונות נוספו הסברים רובם – מתוך " ויקיפדיה ". חלק ל " א (31) תחנת הכוח בנהריים בשנים 1933 - 1927
  4. 4. את מפעל החשמל ההידרואלקטרי בנהריים ( שנקרא " ירדן א '"), הקים פנחס רוטנברג ( הוא " הזקן מנהריים "). את הזכיון , ל 70 שנה , קיבל בתאריך 5.3.1926. העבודות החלו באוגוסט 1927. חנוכת המפעל , באופן רשמי , היתה ב 9.7.1932, בהשתתפות הנציב העליון ( ה 4) סר ארתור ווקופ , נציב בריטניה בירדן – קולונל קוקס , האמיר עבדאללה ( ה I ), והרוזן רדינג . רוב הצילומים , שצולמו על פלטות זכוכית , שהו חלקם בתוך מים , וחלקים מהם התקלקלו לחלוטין . את החלקים האבודים קצצתי , ולגבי השאר עשיתי מאמץ להשאיר חלקים גדולים ככל האפשר . כמובן שיכולתי שלא להשתמש בהם בכלל , אולם מאחר ומטרתי בכל סידרת ה " תמונות ישנות של פלשתינה " להציל מתהום השכחה את עברנו המצולם , החלטתי להשאיר את כל התמונות הנוגעות בנושא .
  5. 5. 04381 פנחס רוטנברג פנחס רוטנברג נולד ברומְנִי שבאוקראינה . הוא למד במכון הטכנולוגי בסנט פטרבורג , ועבד בבית חרושת כחשמלאי . לאחר מכן הכיר את האב גאורגי גפון , שהכניס אותו לפעילות מהפכנית . רוטנברג היה שותף למהפכת 1905 יחד עם גפון ברוסיה , ולאחר שגפון נחשד בהיותו סוכן שתול , הוצא להורג בתלייה על ידי רוטנברג , בהתאם לגזר - דין של המפלגה הסוציאל - רבולוציונית . לאחר כישלון המהפכה נמלט רוטנברג לאיטליה , שם עבד כמהנדס בתחום ההשקיה ובניית סכרים מ - 1907 עד שנת 1915. עם נפילתו של הצאר בשנת 1917 שב לרוסיה ומילא תפקיד בממשלה בראשות אלכסנדר קרנסקי . רוטנברג הבין את הסכנה שטמונה בסיעה הבולשביקית והציע לקרנסקי לתלות את לנין וטרוצקי , אך הלה סרב . לאחר מהפכת אוקטובר נאסר על ידי הבולשביקים . בפלישה הגרמנית לסנט פטרבורג שוחרר . לאחר מכן היה ממשתפי הפעולה עם צרפת שפלשה לרוסיה כתגובת נגד למהפכת אוקטובר . לאחר פינוי הכוחות הצרפתיים עזב את רוסיה והיה אחד מהיוזמים של הקמת הגדודים העבריים .
  6. 6. פנחס רוטנברג בשנת 1919 עלה רוטנברג לארץ ישראל , ערך סקר מקורות מים והציע תוכניות מקיפות לפיתוח מפעלי מים , ניקוז מים , סיכור ופיתוח קרקע , לצד הקמת תחנות כוח מנהר הליטני ועד ים המלח . בשנת 1920 אירגן הגנה עצמית של יהודי ירושלים עם זאב ז ' בוטינסקי . בשנת 1921 היה מפקד ארגון " ההגנה " בתל אביב . היה חבר מספר פעמים בוועד הלאומי . ניסה למצוא דרך לדו - קיום בין היהודים לערבים וניסה להשכין שלום בין הסתדרות העובדים לבין הרוויזיוניסטים . היה נשיא הוועד הלאומי בתחילת מלחמת העולם השנייה . רוטנברג יסד בשנת 1923 את חברת החשמל לארץ ישראל . את המימון הראשוני , בסך 1000 לירות שטרלינג , לעריכת המדידות הראשונות של ספיקת הירדן ולהכנת השרטוטים הראשונית של תוכנית המפעל ההידרו - חשמלי , קיבל רוטנברג מברל כצנלסון ( מכספי קפא " י - " קרן פועלי ארץ ישראל " שהוקמה על ידי פועלי ציון ). בשנות העשרים , עם האישור לניצול מי הירדן והירמוך , הקים את תחנת הכוח ההידרו - חשמלית בנהריים ( ומכאן בא כינויו " הזקן מנהריים ") וכן הקים תחנות חשמל שסיפקו חשמל לתל אביב , יפו , חיפה וטבריה . ב -1932 נחנך מפעל תל - אור לשימוש בחשמל , ואחרי זמן מה הקים רוטנברג את תחנות הכוח המנועיות " רדינג " בתל אביב ו " חיפה א " בחיפה .
  7. 7. 13376 את מפעל החשמל ההידרואלקטרי בנהריים , שנקרא " ירדן א '", הקים פנחס רוטנברג . תחנת הכוח שנבנתה הייתה הראשונה מבין ארבע תחנות שתכנן רוטנברג להקים לאורך בקעת הירדן . תוכניתו המקורית של רוטנברג הייתה הקמת 13 תחנות כוח הידרואלקטריות בארץ ישראל . רוטנברג קיבל ב -5 במרץ 1926 לאחר מאמצים , זיכיון לתקופה של שבעים שנה לניצול מי הירדן ומי הירמוך להספקת חשמל בארץ ישראל ובעבר הירדן . עבודות הבנייה של המפעל בנהריים החלו באוגוסט 1927, ונוהלו בידי פנחס רוטנברג , שכונה בפי העם " הזקן מנהריים " בהיותו מבוגר יחסית לפועלים שעבדו במקום . בתכנון השתתף גם בנימין אוראל .
  8. 8. 04852 כלים כבדים הועברו באמצעות מסילת רכבת העמק הקרובה שהוספו לה שלוחות שהגיעו לאתר התחנה . במקום הוקמה גם תחנת רכבת להסעת העובדים . בנוסף למבנה תחנת הכוח תוכננה והוקמה מערכת של מאגרים , סכרים ותעלות . בפברואר 1932 היה במקום שיטפון גדול זמן קצר לפני שעמדו להפעיל את התחנה . ספיקת המים בשיטפון הוערכה ב -1200 ממ " ק - כמות כפולה מהמתוכנן . הדופן הדרומית של תעלת המים הראשית נפרצה ונגרם לאתר נזק רב כולל הרס אתר המיתוג שמוקם בין התעלה לבין הירדן . הפועלים העובדים היו מוכנים לתקן את הנזק ללא תשלום משכורות , תמורת מזון בלבד אך רוטנברג הצליח לגייס מימון להשלמת תחנת הכח .
  9. 9. 04853 בתחנה בנהריים הותקנו 3 טורבינות והוכן מקום לטורבינה רביעית שלא הותקנה . הספק התחנה היה כ -18 מגה ואט חשמל . ניסיונות ההרצה והפקת החשמל בתחנת הכוח בנהריים החלו בחורף שנת 1932. ב -9 ביולי 1932 נחנך האתר באופן רשמי , בהשתתפות הנציב העליון של ארץ ישראל סר ארתור ווקופ , נציב בריטניה בעבר הירדן קולונל קוקס , האמיר עבדאללה ופנחס רוטנברג . סמוך למפעל בנהריים הוקם בעבר הירדן המזרחי יישוב לשיכון עובדי המפעל ומשפחותיהם - תל אור . השם ניתן בהיותו קרוב וקשור לתחנת הכוח . בשל בידודו של היישוב ולמרות קוטנו , הוקם במקום בית ספר לילדי העובדים על ידי יוסף חנני .
  10. 10. 02708 איתני הטבע הראו את נחת זרועם למקימי התחנה בשיטפון הגדול שפקד את נהריים ב -13 בפברואר 1931, זמן קצר לפני שהתחנה עמדה להיכנס לפעולה .   הירמוך עלה על גדותיו כשהוא מגיע לספיקה של 1200 ממ " ק לשנייה , פי שניים ויותר ממה שנצפה בעבר . התוצאה הייתה פריצת הדופן הדרומית של תעלת המים העליונה בסמוך למצודת המים שבעקבותיה נהרס הרס מוחלט אתר המיתוג שבמדרון שבין התעלה לאפיק הירדן .   כשהגיע רוטנברג לנהריים כדי לסקור את הנזקים , פנו אליו נציגי העובדים והציעו לו " לעבוד חינם רק תמורת האוכל שיסופק להם עד לתיקון כל הנזקים " וזאת עקב חששם מקריסת חברת החשמל עקב ההפסדים שנגרמו מהשיטפון [[ איפוא הם ואיפוא העובדים של היום ??]]. הצעת העובדים נגעה לליבו של רוטנברג והוא אמר להם " אתם תמשיכו לעבוד כמו שצריך ואני אדאג לכספים ".
  11. 11. 04851 רוטנברג נסע לאירופה כדי לגייס את הכספים הדרושים והעובדים השלימו תוך פחות משנה את בניית התחנה , לרבות תיקון הנזקים שנגרמו .
  12. 12. 04850 תחנת חלוקת קווי החשמל לאזור
  13. 13. 04848
  14. 14. 04854
  15. 15. 04849 חיבורי הכבלים לפני חדר הבקרה
  16. 16. 04844 בחורף 1932 נערכו הניסיונות הראשוניים להפקת חשמל בנהריים .
  17. 17. 02709 לא רק הצבא צועד על קיבתו . חדר האוכל של העובדים
  18. 18. אגם האגירה של מי הירמוך והירדן מאחורי הסכר
  19. 19. 04856 בניית חדרי הגנרטורים .
  20. 20. 08409 במקור התכוון רוטנברג להכיל בתחנה 4 טורבינות , אולם נאלץ להסתפק ב 3 בלבד . החץ מראה על מיקום הטורבינות .
  21. 21. 08426 אורחים צופים לעבר תעלת המוצא
  22. 22. 08430
  23. 23. 04838 אורחים רבי מעלה היו באים מידי פעם לראות בהתקדמות המפעל המופלא .
  24. 24. 04837 ב -9 ביולי 1932 נחנך האתר באופן רשמי , בהשתתפות הנציב העליון של ארץ ישראל סר ארתור ווקופ , נציב בריטניה בעבר הירדן קולונל קוקס , האמיר עבדאללה ופנחס רוטנברג .
  25. 25. 04839 תמונה נוספת בחגיגת חנוכת המפעל
  26. 26. 02707 צומת הסכרים ( עודפי המים של האגם , והמים מהמפעל ) שוויסתו את הזרם
  27. 27. 02706 תעלת היציאה לירדן
  28. 28. 04841 המיטבח לפועלים
  29. 29. 04847 חדר הפיקוח וההפעלה של הגנרטורים
  30. 30. 04846
  31. 31. 08422
  32. 32. 08423 מבט על המפעל הגמור
  33. 33. 08428 החיבור אל הירדן
  34. 34. 08425 האגם המשותף למי הירדן והירמוך
  35. 35. 08427
  36. 36. 04836 רוטנברג בחדר הגנרטורים
  37. 37. 02705 בית המלאכה לתיקוני כלי העבודה ומכשירי המפעל
  38. 38. 02704 חדר הגנרטורים . כעת הוא מכיל 2 גנרטורים . יש מקום לעוד 2.
  39. 39. 02711 רוטנברג ורעייתו , רידינג ומכובדים בביקור רשמי
  40. 40. 02702 עוד מבט כללי
  41. 41. 04842 בניין המשרדים הראשי ( המפקדה ).
  42. 42. 04845 בניין המשרדים הראשי
  43. 43. 12220
  44. 44. 14204 עוד מבט כללי על המפעל לאחר סיומו .
  45. 45. 08431 המפעל מרחוק . מצד שמאל – האגם . החץ מצביע על המיפעל .
  46. 46. 13379
  47. 47. 13378 סכר היציאה לירדן – בבנייה .
  48. 48. 13378 סכר היציאה לירדן - גמור
  49. 49. 08424 המפעל מקצה האגם .
  50. 50. 04840 המים זורמים בתעלת היציאה , לאחר שהפעילו את הגנרטורים .
  51. 51. 02710 במשך העבודה נהרגו 4 עובדים ( כאן נראה מקום הקבורה של 3 הראשונים ). דוד קריסטל , יוסף גרשוביץ , אברהם קגרליצקי , ואליהו גושנסקי . מקום קבורתם התגלה לפני שנים מספר בשטח ירדן , ובהתערבות הנשיא משה קצב , הושג אישור של המלך עבדאללה , והם הועברו לקבורה בקיבוץ גשר .
  52. 52. 04855 קברי 3 הפועלים שנהרגו ( במשך העבודה ).
  53. 53. רופוס דניאל אייזקס , המרקיז הראשון מ רדינג בשנת 1918 מונה אייזקס לשגריר בריטניה בארצות הברית , משרה בה שרת בוושינגטון הבירה עד 1919, בעודו אוחז בתפקידו בבית המשפט העליון . בשנת 1921 התפטר מתפקידו בבית המשפט העליון על מנת להפוך למשנה למלך ומושל כללי של הודו . למרות נטייתו למשטר פייסני , הוא השתמש בכוח מספר פעמים וכלא את מהטמה גנדי בשנת 1922. הוא שירת לזמן קצר בממשלתו של רמזי מקדונלד כשר לענייני חוץ בשנת 1931, אבל הסיר מועמדותו בחילופי התפקידים הראשונים עקב בריאות רופפת . אייזקס התגורר בבית פוקסהיל בעיר ארלי הסמוכה לרדינג שבאנגליה , והועלה לתואר הברון רדינג מארלי במחוז ברקשייר בשנת 1914. אייזקס המשיך לעלות בדרגות האצולה האנגלית : הוא הפך לוויקונט רדינג ב -1916; לרוזן רדינג בעודו ממשיך להחזיק בתואר ויקונט רדינג ב -1917; ולבסוף למרקיז רדינג ב -1926. זוהי הדרגה הגבוהה ביותר מבין תארי האצולה האנגלית אליה הגיע יהודי בהיסטוריה הבריטית . הוא שינה את שמו והוסיף ל ' רופוס ' דניאל אייזקס , שם שנושאים צאצאיו ממין זכר עד היום . אייזקס היה גם ציוני ידוע , וכך הצליח חברו פנחס רוטנברג לגייס אותו למען עשייה בארץ ישראל . יחד עם אלפרד מונד והרברט סמואל , משנת 1923 היה אייזקס היושב ראש המייסד של חברת החשמל הישראלית בימי המנדט הבריטי על ארץ ישראל . תחנת הכוח רדינג בתל אביב נקראה על שמו . אייזקס ורעייתו ביקרו בארץ ישראל בשנת 1931, לכבוד הפעלת תחנת הכח בנהריים .
  54. 54. נהריים היום תמונה מתוך " ויקיפדיה ".
  55. 55. חלק ל " א

×