Your SlideShare is downloading. ×
‫הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל‬‫הנגר כמשאב:‬‫ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬‫ו לוטם קירש ט‬   ‫נעמה בלונדר‬ ...
‫עמוד:‬    ‫5‬       ‫1 . מבוא ..............................................................................................
‫7 . חוק המים בישראל ומערכת הבירוקרטית לניהול הנגר: מצב קיים מול מגמות חדשות........02‬     ‫חוק המים .......................
‫3.2.9. תעלת החדרה ..................................................................‬    ‫73‬     ‫4.2.9. רצועות סינון .....
‫חסכון המים החל מהמגרש הביתי ועד למרחב‬                                        ‫1. מבוא‬                                  ...
‫מי שופכין ביתיים שנוצרו‬   ‫מים אפורים:‬                           ‫2. מושגי יסוד‬  ‫מתהליכים כמו שטיפת כלים, בישול, כביס...
‫מבנן מוגדר ללרוב כקבוצת מבנים בינהם‬      ‫נפח נגר על קרקעי : חישוב הספיקות על פני‬‫שייכות כלשהי, כגון: כולם מסודרים סביב...
‫כיום, אופן העיור המואץ גורם לניצול הולך‬                                    ‫3 . הקדמה‬      ‫וגובר של משאבים טבעיים ומיי...
‫הפסדי החלחול מפיתוח עירוני בשנת‬        ‫‪‬‬                                                                   ‫0991: 07...
‫איור 5: תיאור סכמתי של מחזור המים בטבע.‬  ‫( במספרים באיור מציינים שטף ביחידות של אלפי קילומטרים‬    ‫איור 4: תיאור סכמתי...
‫לסגירת קידוחי מי שתיה והפסקת‬                                    ‫4. רקע תיאורטי‬‫היכולת לשאוב כ- 08 מ"ק מים בשנה.‬      ...
‫המאפשרים הן פירוק ביולוגי והן‬       ‫המתרחשים בביצות טבעיות.‬         ‫שגשוג של הצמחייה (גפני, 5002).‬         ‫אגנים יר...
‫טיפול ראשוני, שניוני‬                 ‫שיוצרים אדי מים כאשר הם‬   ‫ושלישוני. איכות הקולחים‬              ‫מתעבים, על מנת ...
‫בלי חשש לבריאות הציבור‬                 ‫או זיהום האקוויפר.‬            ‫סינון גרביטציוני : החדרה‬   ‫‪‬‬         ‫לתת ק...
‫כתוצאה מהסופה נקראת נפח הנגר. הספיקה‬                             ‫5 . רקע לניהול משמר נגר‬   ‫המרבית נקראת ספיקת השיא של...
‫במחזור המים כדי לנצלם. ניתן לומר ששתי‬               ‫נקודות הביאו לשינוי בהתייחסות:‬  ‫באספקט האיכותי: הנגר, שוטף את התח...
‫המתכנן בבואו לתכנן את פיתוח השטח. כמו‬                                                  ‫למשל השארת %51 מכלל השטח לקרקע ל...
‫הניקוז התת קרקעית זורמים‬    ‫בשולי הכבישים לאורך שפת‬    ‫המדרכה. כור ההעברה של‬ ‫הכבישים מתוכנן לסופות בעלות‬‫תקופת חזר...
‫בכמויות ובעוצמות הנגר, כמו גם בהתמעטות‬                             ‫תהליכי החלחול לקרקע.‬            ‫פיתוח עירוני משנה ...
‫הארצית המשולבת למשק המים-‬             ‫7. חוק המים בישראל ומערכת‬‫נועד להסדיר את תהליכי הפיתוח של‬               ‫הבירוק...
‫בהפרטה שלוש שנים לאחר הקמת התאגיד -‬              ‫העברת משק המים לידי‬        ‫7.3.‬         ‫פרק זמן זה נועד להעריך את ...
‫תתמודדנה על גרעיני שליטה – מצב שיביא‬         ‫לכך שתאגיד יישלט על ידי קבוצה זו או אחרת‬                ‫( קיימות דוגמאות...
‫גישות לשיתוף גורמים‬        ‫7.5.‬              ‫חלופות ומודלים לניהול‬     ‫7.4.‬   ‫פרטיים בניהול מערכות‬              ...
‫מדדים להערכת המדיניות‬         ‫7.6.‬                 ‫בתפישתו מציע כי ביצוע עבודות התפעול‬ ‫של ניהול וניקוז הנגר ושל‬   ...
‫3. תרומה להקטנת מעורבות‬                              ‫ממשלתית מקומית.‬                   ‫ד. יציבות המדיניות לאורך ימים:...
‫השינויים במאזן האקולוגי. במקרה‬     ‫של תר"מ המאמץ מכוון למזעור‬                                                         ...
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht

904

Published on

0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total Views
904
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
0
Actions
Shares
0
Downloads
15
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Transcript of "Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht"

  1. 1. ‫הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל‬‫הנגר כמשאב:‬‫ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬‫ו לוטם קירש ט‬ ‫נעמה בלונדר‬ ‫סמסטר א תש"ע 1102-0102‬ ‫תגית כלימור |‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה |‬‫1‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
  2. 2. ‫עמוד:‬ ‫5‬ ‫1 . מבוא ....................................................................................................‬ ‫1.1 מטרות העבודה ............................................................................................‬ ‫5‬ ‫2.1 מבנה העבודה ..............................................................................................‬ ‫5‬ ‫6‬ ‫2 . מושגי יסוד ............................................................................................‬ ‫3 . הקדמה .........................................................................................................‬ ‫8‬ ‫8‬‫1.3. השפעות פיתוח עירוני על הנוף הסובב והטבעי ......................................‬ ‫9‬‫2.3. פיתוח נוף בר קיימא ושימור משאבי הטבע ...........................................‬ ‫11‬‫4 . רקע תיאורטי: משבר המים וההתמודדות המדינית עמו .........................................‬ ‫1.4 שיטות טיהור והתפלה .......................................................................‬ ‫11‬ ‫1.1.4. אגן ירוק ..........................................................................‬ ‫11‬ ‫2.1.4 התפלה ............................................................................‬ ‫21‬ ‫3.1.4. טיהור שפכים ...................................................................‬ ‫31‬ ‫5 . רקע לניהול משמר נגר ...................................................................................‬ ‫51‬ ‫1.5 רקע הידרולוגי .................................................................................‬ ‫51‬ ‫2.5 רקע גיאוגרפי- עירוני ........................................................................‬ ‫61‬ ‫3.5 רקע תכנוני .....................................................................................‬ ‫61‬ ‫71‬‫4.5 חסרונות ובעיות בגישה התכנונית הקיימת ..........................................‬ ‫6 . הקשר בין עיור למטא ורולוגיה ..........................................................................‬ ‫71‬ ‫1.6 . השפעת העיור על הנגר העירוני .......................................................‬ ‫71‬ ‫2.6 . השפעת העיור על איכות הנגר .........................................................‬ ‫71‬ ‫3.6 . השפעות פיתוח עירוני על המאזן ההידרולוגי ועל הנגר בפרט. ..............81‬‫2‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
  3. 3. ‫7 . חוק המים בישראל ומערכת הבירוקרטית לניהול הנגר: מצב קיים מול מגמות חדשות........02‬ ‫חוק המים .........................................................................‬ ‫02‬ ‫7.1.‬ ‫חוק הניקוז ........................................................................‬ ‫02‬ ‫7.2.‬ ‫העברת משק המים לידי תאגידים עצמאיים .............................12‬ ‫7.3.‬ ‫32‬‫חלופות ומודלים לניהול משק המים ........................................‬ ‫7.4.‬ ‫גישות לשיתוף גורמים פרטיים בניהול מערכות המים ................32‬ ‫7.5.‬ ‫מדדים להערכת המדיניות של ניהול וניקוז הנגר ושל רכיביה. ....42‬ ‫7.6.‬ ‫8 . תכנון עירוני רגיש למים .......................................................................................‬ ‫52‬ ‫1.8. מטרותיו של תכנון עירוני רגיש למים .......................................................‬ ‫52‬ ‫2.8. מטרות משנה .....................................................................................‬ ‫52‬ ‫3.8. תכנון משמר מי נגר .............................................................................‬ ‫62‬ ‫4.8. ניהול נגר למניעת הצפות ...................................................................‬ ‫62‬ ‫..................................................... 72‬ ‫5.8. תכנון עירוני וניהול מים עירוניים‬ ‫6.8. סוגי בנייה משמרת נגר עילי ותכניות פיתוח ..............................................‬ ‫82‬ ‫92‬‫9.8.הקשר בין שימוש הקרקע לאופן ניהול הנגר בה. ........................................‬ ‫01.8. אופני הניהול המקובלים כיום של נגר עילי בשטח עירוני ........................03‬ ‫13‬ ‫11.8 שיקולים בהקמת אגן ניקוז ...........................................................‬ ‫21.8. עקרונות בתכנון ובבניית מאגרים‬ ‫לניצול מים שוליים כפי שנבנים בישרא ל .......................................................‬ ‫23‬ ‫9 . טכנולוגיות ומתקנים לניהול הנגר העירוני .............................................................‬ ‫43‬ ‫.............. 43‬ ‫1.9 . אמצעים לניהול מושכל של מי נגר עירוני כחלק מבינוי שכונתי‬ ‫2.9 . שיקולים עיקריים בבחירת מתקנים רגישים למים באתר נתון .....................43‬ ‫1.2.9 ריצוף חדיר חלקית ...............................................................‬ ‫53‬ ‫2.2.9. מסנני חול ..........................................................................‬ ‫63‬‫3‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
  4. 4. ‫3.2.9. תעלת החדרה ..................................................................‬ ‫73‬ ‫4.2.9. רצועות סינון .....................................................................‬ ‫73‬ ‫5.2.9. תעלות מכוסות צמחייה .......................................................‬ ‫83‬ ‫6.2.9. בריכות ............................................................................‬ ‫93‬ ‫7.2.9. אגנים ירוקים בנויים ...........................................................‬ ‫04‬ ‫8.2.9. מערכת הביו-חלחול ...........................................................‬ ‫04‬ ‫9.2.9. מערכת הביו-פילטר ..........................................................‬ ‫14‬ ‫סיכום ..............................................................................................................‬ ‫44‬ ‫ביבליוגרפיה .....................................................................................................‬ ‫64‬ ‫נספח א: רשימת איורים .....................................................................................‬ ‫84‬‫4‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
  5. 5. ‫חסכון המים החל מהמגרש הביתי ועד למרחב‬ ‫1. מבוא‬ ‫העירוני.‬ ‫ה מהרגישים‬ ‫מאז ומעולם, נושא המים הי‬ ‫2.1 מבנה העבודה‬ ‫מעטות השנים שהניבו כמות‬ ‫בישראל.‬ ‫משקעים מספקת ודווקא מרבית השנים‬ ‫ראוי להבחין בין ניהול נגר עירוני לבין תכנון‬ ‫ידועות כשנות בצורת וכשנ ים בעלי משקעים‬‫רגיש למים. הראשון רואה מניעת נזקי הצפות‬ ‫מועטים.‬‫כמטרה העיקרית ואילו השני מתייחס לתועלת‬ ‫משימור המים כאל המטרה הראשית. מאחר‬ ‫בשלושת‬ ‫ניתן לחלק את מדיניות המים‬ ‫והגישה הקיימת היום רואה את חשיבות שתי‬ ‫העשורים האחרונים למדיניות חסכון פסיבי‬‫התפישות כראייה מערכתית אחת בעבודה אין‬ ‫הראשון, בא לידי ביטוי‬ ‫ולחסכון אקטיבי.‬ ‫הפרדה מוחלטת בין גישת החלחול המהיר‬ ‫בקמפיין מודעות ציבורית גדול, במתקני חסכון‬ ‫לבין גישת השימוש מחדש, אלא מתגבשת‬ ‫מים החל ממתקנים ביתיים וכלה במתקנים‬ ‫תפישה יעילה יותר בהתייחסות הכללית‬ ‫רגישים למים בתפקוד העירוני השוטף.‬ ‫למשאב המים.‬ ‫המדיניות האקטיבית מתייחסת לכל פתרונות‬ ‫ההתפלה והטיהור. בשנים האחרונות כבר‬ ‫לב העבודה סוקר את התכנון הרגיש למים‬ ‫מתפקד מפעל ההתפלה על חוף אשקלון‬ ‫(תר"מ) כחלק בלתי נפרד מהניהול העירוני,‬ ‫ומביא להתפלתם של כ 42 מיליון מטר מעוקב‬ ‫את השלכותיו ויכולותיו החל מהזיקה החוקית‬ ‫של מים (לסמן, 6002).‬ ‫ונקודות האדמיניסטרטיביות וכלה בתכנון‬ ‫וטכנולוגיות ליישום בשטח וההתכנות‬ ‫מתוך ראייה מערכתית זו של חסכון במים,‬ ‫הכלכלית שלהם. לגוף העבודה הוקדם רקע‬ ‫נקבעה התייחסות מדינית כוללת למי- נגר.‬ ‫תיאורטי המציג סקירה היסטורית של‬ ‫חוק המים מ 7591 מציג את הנגר כגורם‬ ‫התפישה התכנונית בארץ וההקשר בין הרקע‬ ‫בעייתי ומזיק ולא כמשאב פוטנציאלי. בעשור‬ ‫המטאורולוגי לתכנון בפועל.‬ ‫האחרון מתכננים בישראל מנסים להפוך גישה‬ ‫זו על פיה ולהקנות לתכנון כלים שמצד אחד‬ ‫יתרמו לחלחול מהיר ומצד שני ידעו גם לשמר‬ ‫את מי הגשם ולייעד לו שימושים נוספים.‬ ‫העבודה מציגה את מדיניות ניהול מי הנגר‬ ‫והטיפול בהם ובוחנת את הפוטנציאל הגלום‬ ‫בנגר כמשאב מים נוסף.‬ ‫1.1 מטרות העבודה‬ ‫העבודה מציגה אופנים שונים בעזרתם ניתן‬ ‫לייעל את ניהול הנגר בישראל. העבודה‬ ‫סוקרת את האמצעים בהם ניתן להגדיל את‬‫-5-‬
  6. 6. ‫מי שופכין ביתיים שנוצרו‬ ‫מים אפורים:‬ ‫2. מושגי יסוד‬ ‫מתהליכים כמו שטיפת כלים, בישול, כביסה‬‫%08-05‬ ‫ורחצה. מים אפורים מורכבים מ-‬ ‫מטרת הפרק היא לייצר מכנה משותף עבור‬ ‫מים שיוריים. מים אפורים נבדלים ממים‬ ‫קוראים אשר אינם בעלי רקע בהידרולוגיה‬ ‫שחורים בכמות ובהרכב המשקעים הכימיים‬ ‫וניקוז. בפרק יוסברו מושגים ומונחים‬ ‫והביולוגיים שבהם (מצואה והפרשות ועד‬ ‫הרלוונטיים לתכנון עירוני רגיש למים (תר"מ).‬ ‫כימיקלים רעילים). מי גשם שלא עברו סינון‬ ‫נגר: מי נגר הינם מים אשר זורמים על גבי‬ ‫נחשבים מים אפורים.‬ ‫הקרקע. מים אלה הם משני סוגים:‬‫אגן היקוות: המאזן ההידרולוגי מתייחס לאגן‬ ‫נגר עילי הנקרא גם נגר ישיר, הכולל את‬ ‫היקוות על-קרקעי עליו יורדים גשמים. האגן‬ ‫מי הגשמים והשלגים היורדים באזור אגן‬‫מוגדר כשטח ממנו מנ וקז הנגר לנקודה אחת‬ ‫הניקוז אחרי שחלקם התאדה או חלחל‬ ‫– זו בעצם מגדירה את האגן.‬ ‫לקרקע, וגורמיו הם בעיקר האקלים וסוג‬‫רכיבי המאזן ההידרולוגי : מקורות מים (קרי‬ ‫הקרקע. נגר עילי זורם בדרך כלל בנחלים‬ ‫גשם), דיות, התאדות, חלחול וזרימה דרך‬ ‫ובנהרות.‬ ‫מוצא האגן. הידרולוגים עוסקים בתגובתו של‬ ‫האגן לאירועי גשם – כלומר ברכיבי המאזן‬ ‫נגר בסיס הם מי מעיינות. המים קודם‬ ‫ההידרולוגי.‬ ‫חלחלו באדמה ובנקודת שבר פרצו‬ ‫החוצה. מי הנגר מהווים כארבעה אחוזים‬‫אקוויפר ( ‪ :)Aquifer‬מלטינית: אקווה - מים,‬ ‫ככל שהגשמים עזים‬ ‫מכלל המשקעים.‬‫מאגר מים תת-קרקעי (מי תהום) הנוצר כאשר‬ ‫יותר, האדמה חדירה פחות למים, כלומר‬ ‫מי משקעים (גשם, שלג וכו) אשר חלחלו אל‬ ‫החלחול מועט ואין המים מספיקים‬ ‫הקרקע, נלכדים בתוך שכבות סלע תת-‬ ‫ככל שפני השטח‬ ‫להיספג באדמה.‬ ‫קרקעיות וחדירות למים, דוגמת שכבות אבן‬ ‫משופעים יותר כך מצטברים יותר מי נגר.‬ ‫גיר ואבן חול. נקרא גם - ָאקווה.‬ ‫מי הנגר זורמים ומעמיקים את ערוצי‬ ‫הנחלים והנהרות.‬ ‫אופיין הנקבובי של שכבות הסלע התת-‬ ‫קרקעיות מאפשר למים שנספגו לנוע‬ ‫מי-ביוב הכוללים מי מדיחי‬ ‫מים שחורים:‬ ‫בחופשיות, אולם במקביל שכבות סלע בלתי‬ ‫כלים, מי כיורי מטבח וכמובן מי אסלות‬ ‫חדירות למים (דוגמת צפחה או חרסית)‬ ‫השירותים. מים אלו מכילים כמות גדולה‬ ‫הצמודות לאקוויפר מתחתיו או מכל צדדיו‬ ‫יחסית של מזהמים אורגניים ופתוגניים (גורמי‬ ‫מונעות מהמים לנוע מתוכו .‬ ‫מחלות) ולפיכך יש להעבירם תהליך טיהור‬ ‫שפכים הכולל לפחות טיפול קדם, טיפול‬ ‫: עוצמת הזרימה‬ ‫ספיקת נגר על-קרקע‬ ‫ראשוני וטיפול שניוני ורק אז להשיבם‬ ‫המבוטאת ביחידות של נפח לעומת זמן ( קרי‬ ‫לשימוש.‬ ‫מ"ק/ שעה) ונמדדות בנקודות מוגדרות באגן‬ ‫או במוצאו.‬‫-6-‬
  7. 7. ‫מבנן מוגדר ללרוב כקבוצת מבנים בינהם‬ ‫נפח נגר על קרקעי : חישוב הספיקות על פני‬‫שייכות כלשהי, כגון: כולם מסודרים סביב חצר‬ ‫זמן נקוב.‬ ‫פנימית. ה "אגן המבנני" הינו אותו חלק של‬ ‫אירוזיה – שחיקת מים: שחיקת הקרקע על‬ ‫המבנן המהווה אגן, המתנקז לנקודה אחת,‬ ‫ידי מים הוא מצב בו שיעור הגשם היורד גבוה‬ ‫בה אפשר למדוד כמויות ואיכויות של הנגר מן‬ ‫משיעור חדירת המים לקרקע. בתהליך זה‬ ‫האגן.‬ ‫נגרמת שחיקה ובלייה של מוצקים.‬‫רות‬ ‫גבולות האגן המבנני אינם עוברים בחצ‬‫מאמצע גגות‬ ‫האחריות של המבנים כי אם‬ ‫התאדות ודיות : המים הנלקחים על ידי‬ ‫הבתים, כאשר מחצית הגג מתנקזת לאגן‬ ‫הצמחייה וכן אלו אשר מתאדים לחזרה‬ ‫המבנני ומחצית אל מחוצה לו.‬ ‫לאטמוספירה – אותם יש לנכות מן הגשם‬ ‫בכדי לקבל את הכמות ההופכת למי נגר‬ ‫33 טבלה של מיפוי השטחים‬ ‫בעמוד‬ ‫עיליים ולחלחול.‬ ‫במבנן – חדירים, בלתי חדירים וגגות..‬ ‫היחס בין נפח הנגר לבין נפח הגשם מבוטאים‬ ‫ביחידות של עובי (מ"מ) – הנפח המחולק‬ ‫לשטח האגן.‬ ‫איור 1: כמות המשקעים השנתית בישראל.‬ ‫מקור: נחום-לוי, 7002‬‫-7-‬
  8. 8. ‫כיום, אופן העיור המואץ גורם לניצול הולך‬ ‫3 . הקדמה‬ ‫וגובר של משאבים טבעיים ומייצר כמויות‬ ‫פסולת הולכות וגדלות. אלו מפרים את הסדר‬ ‫1.3 השפעות פיתוח עירוני על‬ ‫הטבעי הקיים. מחקרים רבים טוענים כי‬ ‫הנוף הסובב והטבעי‬‫מגמות העיור העולמיות מהוות איום על המשך‬ ‫ערים בכל העולם תפקדו מאז ומעולם‬ ‫הקיום האנושי בכדור הארץ כפי שאנו מכירים‬ ‫כמוקדים חברתיים וכלכליים לבני אדם.‬ ‫היום, זאת הודות לכך שמרכזי הייצור‬ ‫התפתחות הערים במהלך שתי המאות‬‫%57‬ ‫והצריכה התעשייתיים מהווים כ-‬ ‫האחרונות שינתה את הסביבה הפיזית בצורה‬‫מהזיהום העולמי –כ- %07 מצריכת האנרגיה‬ ‫ניכרת. האם השינויים בנוף ובסובב הטבעי‬ ‫העולמית (רוגרס, 7991).‬ ‫בעלי השפעה שלילית או חיובית בהסתכלות‬‫אחת הבעיות הגדולות שגורם הפיתוח העירוני‬ ‫ארוכת טווח ? האם היא ברת שינוי ?‬ ‫בצורתו המודרנית היא פגיעה בכמות ואיכות‬ ‫עד המאה ה- 81 שיטות הייצור וההובלה‬ ‫מאגרי המים. הפיכה של תכסיות טבעיות‬ ‫התבססו על כוחו הפיזי של האדם, מים ורוח‬ ‫לתכסיות אטומות, הגדלת צריכת כמויות‬ ‫בלבד – בהתאם לכך הוגבלה יכולת ניצול‬ ‫המים וגידול בכמויות השפכים הבלתי‬ ‫המשאבים הטבעיים וקצב הכליה של הסביבה‬ ‫מטופלים מביאים לפגיעה כמותית ואיכותית‬ ‫הפיזית. יכולתן של הערים לצמוח ולהתפתח‬ ‫במקורות המים הזמינים לאדם (גבירצמן,‬ ‫הוגבלה גם כן וכך גם מידת השפעתן על‬ ‫2002).‬ ‫הסביבה.‬‫000,042 -‬ ‫הפסד החלחול עלול להגיע לבין‬ ‫91,‬ ‫מאז המהפכה התעשייתית במאה ה-‬ ‫000,07 מ"ק לשנה לכל קמ"ר שטח עירוני‬ ‫הוסרו המגבלות הללו. חל גידול ניכר בשטחן‬ ‫בנוי. ניקוז מי מרזבים לחצרות גינות ושטחים‬ ‫של הערים וכמות התושבים המתגוררים בהן.‬ ‫ציבוריים פתוחים מקטין את הפסד המים ב-‬ ‫מאז ועד היום ישנו מעבר של האוכלוסייה‬ ‫000,52 מ"ק/קמ"ר שטח בנוי.‬ ‫000,57 -‬ ‫הכפרית וקליטתם בערים. בעקבות כך נוצר‬ ‫לצורך הדיון, ניתן להניח כי בינוי גורם להפסד‬ ‫הצורך כמו גם סף הכניסה לתשתיות רחבות‬ ‫של 000,061 מ"ק/קמ"ר, וטיפול נכון במי‬ ‫היקף שמטרתן שירות האוכלוסייה הצומחת‬‫000,05‬ ‫הנגר יכול להקטין את ההפסד ב-‬ ‫וגדלה. התפתחות תשתיות כגון ביוב,‬ ‫מ"ק/קמ"ר.‬ ‫תחבורה, חשמל, תקשורת ועוד אפשרו את‬ ‫האצתו של גידול הערים המודרניות עוד יותר.‬ ‫נתונים עבור השטח שמעל אקויפר החוף‬ ‫הפיתוח העירוני הואץ והתעצם במאה ה- 02‬‫0091‬ ‫השטח מעל אקויפר החוף:‬ ‫‪‬‬ ‫ואליו התלווה ניצול בקצב הולך וגובר של‬ ‫קמ"ר.‬ ‫המשאבים הטבעיים, יחד עם כמויות שפכים‬‫0991: 242‬ ‫תכסית אטומה בשנת‬ ‫‪‬‬ ‫ופסולת ההולכות וגדלות בהתאמה.‬ ‫קמ"ר.‬ ‫המערכות הטבעיות נפגעו וכך גם קצב ויכולת‬‫0202: 005‬ ‫תכסית אטומה בשנת‬ ‫‪‬‬ ‫התחדשותן.‬ ‫קמ"ר.‬‫-8-‬
  9. 9. ‫הפסדי החלחול מפיתוח עירוני בשנת‬ ‫‪‬‬ ‫0991: 07 מיליון מ"ק.‬ ‫הפסדי החלחול מפיתוח עירוני בשנת‬ ‫‪‬‬ ‫0202: 051 מיליון מ"ק.‬ ‫2.3. פיתוח נוף בר קיימא ושימור‬ ‫משאבי הטבע‬‫איור 3: פיתוח בר קיימא והקשרים בין תתי המערכות;‬ ‫פיתוח כלכלי, הוגנות חברתית והגנה על הסביבה.‬ ‫פיתוח בר קיימא הוא תופעה של שלושת‬ ‫מקור: קמפבל, 6991 בתוך: בארי, 4002‬ ‫העשורים האחרונים – לפחות בשמה הנוכחי.‬ ‫"עיקרו של פיתוח בר קיימא הוא הרצון לתת‬ ‫הסביבה הטבעית בנויה כמערכת אחת עם‬ ‫מענה ארוך טווח לבעיות בסובב הטבעי באופן‬ ‫קשרים תפקודיים בין תתי מערכות. כלומר,‬ ‫שפיתוח כלכלי וחברתי יוכלו לדורות הנוכחיים,‬ ‫פסולת במערכת אחת הוא חומר הגלם של‬ ‫אך לא על חשבון הדורות הבאים" ( פיילסטון‬ ‫מערכת אחרת. הסביבה העירונית שונה, בכך‬ ‫וחובריו, 6991)‬ ‫שהתכנון המקובל הוא של מערכות עצמאיות‬ ‫– מים, חשמל, תקשורת, סילוק פסולת וכד.‬ ‫הנתק בין המערכות השונות מאפשר‬ ‫למתכננים להתמקד. להלן מספר נקודות‬ ‫דמיון ושוני בין מערכת הניקוז העירונית,‬ ‫הגרסה הסינטטית, לבין המערכת הטבעית.‬ ‫: מהווה‬ ‫מערכת הניקוז הנגר העירונית‬ ‫איור 2: הקשר בין פיתוח בר-קיימא והחיסכון במים.‬ ‫מקור: בארי, 4002‬ ‫תחליף לערוצי הזרימה הטבעיים אשר השתנו‬ ‫בעקבות הפיתוח העירוני. תשתית הניקוז‬ ‫ניתן להתייחס לערים כאל מיזם כלכלי אשר‬ ‫הנהוגה, מתבססת על צנרת אטומה,‬ ‫מטרתו לאכלס כמה שיותר תושבים – בכך‬ ‫המזרימה את הנגר הנוצר אל מחוץ לתחומי‬ ‫מתממש רווחו. היום, על מנת לגרום לאנשים‬ ‫העיר, במהירות. מצב זה בעייתי היות והמצב‬ ‫מסוימת – עליה להבטיח‬ ‫לבוא ולגור בעיר‬ ‫יוצר נתק בין הנגר העילי לבין מאגרי המים‬ ‫רמת חיים גבוהה. השאיפה לרמת חיים‬ ‫שהתקיימו בעיר, כולל מאגרי מים תת‬ ‫גבוהה מלווה בצריכת משאבים גבוהה וייצור‬ ‫קרקעיים. בסביבה הטבעית לנגר תפקיד‬ ‫פסולת בהתאם. פיתוח עירוני בר קיימא‬ ‫חשוב בכל הקשור להזנת הצמחייה הטבעית,‬ ‫שואף להפחתה בכמויות המשאבים והאנרגיה‬ ‫פירוק והעשרת הקרקע, שמירה על תנאי‬ ‫שצורכות הערים בכדי לספק לתושביהן רמת‬ ‫גידול של נישות אקולוגיות שנוצרו במהלך‬ ‫חיים.‬ ‫שנות אבולוציה (כגון לחות ואספקת מים)‬ ‫וכמובן בהעשרת מים תהום.‬ ‫-9-‬
  10. 10. ‫איור 5: תיאור סכמתי של מחזור המים בטבע.‬ ‫( במספרים באיור מציינים שטף ביחידות של אלפי קילומטרים‬ ‫איור 4: תיאור סכמתי של מחזור המים העירוני.‬ ‫מעוקבים בשנה ).‬ ‫מקור: שמיר בתוך: בארי, 4002 ( חומר שנמסר‬ ‫מקור: גבירצמן, 2002 .‬ ‫ועובד אישית).‬ ‫מערך גנים ופארקים : מתוכננים ומעוצבים‬ ‫כתחליף לסביבה הטבעית עליה השתלט‬ ‫המרחב העירוני. ישנם מגוון פארקים המנסים‬ ‫לחקות את המאפיינים החזותיים והאקולוגיים‬ ‫הקיימים בטבע. אולם, בפועל הם אינם‬ ‫מסוגלים לקיים ולחדש את המשאבים‬ ‫הטבעיים בסביבתם והם מהווים נטל כלכלי.‬ ‫התאמה מרבית בין הפארק לעיר נעוצה‬‫איור 6: תרשים השוואה סכמתית בין מחזור המים‬ ‫באזור טבעי לבין אזור עירוני.‬ ‫במתכננים עצמם. פארקים רבים בעולם, וגם‬ ‫מקור: ‪ Musiake et al‬מתוך בארי, 4002 .‬ ‫בישראל לא מתוכננים בהתאמה לסביבה או‬ ‫בהתאם לתנאים המתקיימים באותה נישה‬ ‫השינויים במאזן הידרולוגי גורמים לפגיעה‬ ‫אקולוגית בה הם נמצאים. על כן מושקעת‬ ‫במחזור המים אשר התפתח במשך שנות‬ ‫אנרגיה רבה כדי לייצר עבור הפארק את‬ ‫האבולוציה. ההבדל הוא שזו (הפגיעה)‬ ‫התנאים הדרושים עבורו, תוך כדי ניצול‬ ‫מתרחשת בפרק זמן קצר ביותר בהשוואה‬ ‫משאבים מסביבות אחרות וזאת על מנת‬ ‫לזמן הנדרש להתפתחותה. התכנון העירוני‬ ‫שהפארק יוכל לדמות טבע כפי שנתפש ברוחו‬ ‫החדש שואף לווסת השפעה זו בצורה‬ ‫של המתכנן. בין המערכות החיצוניות‬ ‫מושכלת ומחושבת.‬ ‫התומכות בקיום הפארק ניתן לכלול אגני‬ ‫היקוות מים מרוחקים, מהם נלקחים מים‬ ‫להשקיית הצמחייה – ואם זו אינה מקומית‬ ‫צורכת כמויות מים כאלה אשר הסביבה‬ ‫הטבעית אינה מסוגלת לספק.‬‫- 01 -‬
  11. 11. ‫לסגירת קידוחי מי שתיה והפסקת‬ ‫4. רקע תיאורטי‬‫היכולת לשאוב כ- 08 מ"ק מים בשנה.‬ ‫משבר המים וההתמודדות המדינית עמו‬ ‫מדינת ישראל נערכת להגברה מסיבית של‬‫3102‬ ‫התפלת מי ים, בכמות שתגיע בשנת‬ ‫בשבע השנים האחרונות ישראל נמצאת‬ ‫לכ-006 מיליון מ"ק בשנה. כמות זו שקולה‬ ‫בעיצומו של משבר מים‬‫לכמחצית מהמים הטבעיים הנשאבים בממוצע‬ ‫חמור, מהקשים בתולדותיה. האקוויפרים‬‫כל שנה.‬ ‫הראשיים והכנרת הגיעו לקווים האדומים. כל‬ ‫שאיבות נוספות עלולות לגרום להמלחה של‬ ‫המשרד להגנת הסביבה אוכף על הרשויות‬ ‫מים שפירים, ולנזקים שאינם ניתנים לתיקון.‬ ‫המקומיות הקמת מתקני טיפול בשפכים,‬‫באופן המאפשר יצירת קולחים ראויים לשימוש‬ ‫בהשקיה במקום מים שפירים, בהיקף המגיע‬ ‫לכ- 004 מליון מ"ק/שנה.‬ ‫לאור צרכי השעה ננקטות פעולות לחסכון‬ ‫במים וליצירת מקורות חדשים. החסכון‬‫הפסיבי במים מתבטא בקמפיין תקשורתי ענק‬ ‫הפונה לציבור הרחב להגברת המודעות.‬ ‫המטרה היא להגביר את המודעות הציבורית‬ ‫איור 7: עובי הגשם השנתי באחוזים ע"פ חלוקה‬ ‫לסגירת הברז ולהתקנת מתקנים ביתיים‬ ‫לאקוויפרים.‬ ‫חוסכים במים. אך אין די בחסכון פסיבי ויש‬ ‫מקור: גבעתי, 8002‬ ‫למצוא דרכים חלופיות ליצירת מקורות מים.‬ ‫מספר גורמים למשבר :‬ ‫1.4 שיטות טיהור והתפלה‬ ‫עליה בצריכת המים - בעיקר בשל‬ ‫‪‬‬ ‫כיום בישראל ובעולם המערבי ישנן מספר‬ ‫הגידול באוכלוסיה‬ ‫דרכים המאפשרות טיהור והתפלה של מים‬ ‫ירידה בהיצע המים - בשל רצף של‬ ‫‪‬‬ ‫אפורים ומים שחורים למי השקייה ולמי‬ ‫ארבע שנות בצורת, שהאחרונה‬ ‫שתייה. המשך העבודה ירחיב על אופני‬ ‫שבהן חריפה מאד.‬ ‫הטיהור והטיפול הנעשים למי גשם. סקירת‬ ‫אטימת שטחי חלחול - הבינוי הנרחב‬ ‫‪‬‬ ‫השיטות לטיפול במי קולחין מציגה את‬ ‫במישור החוף גורם להיאטמות של כ-‬ ‫התמונה הרחבה של התמודדות עם מצוקת‬ ‫%02 מהשטחים הזמינים לחלחול מי‬ ‫המים.‬ ‫גשם ולפגיעה בהעשרת מי התהום.‬ ‫סגירת קידוחי מי שתיה - אירועי‬ ‫‪‬‬ ‫אגן ירוק ( ‪ -)wetland‬מערכת‬ ‫4.1.1‬ ‫זיהום מן העבר, שתרמו לחלחול‬ ‫של ביצות מלאכותיות שמטרתן‬ ‫מזהמים במשך עשרות שנים מפני‬ ‫לחקות את תהליכי הטיהור‬ ‫השטח אל מי התהום, גורמים‬‫- 11 -‬
  12. 12. ‫המאפשרים הן פירוק ביולוגי והן‬ ‫המתרחשים בביצות טבעיות.‬ ‫שגשוג של הצמחייה (גפני, 5002).‬ ‫אגנים ירוקים פועלים כמסננים‬ ‫טבעיים של זיהומים שונים‬ ‫בשפכים כגון חומרים אורגניים,‬ ‫חומרים מוצקים מרחפים ומתכות‬ ‫כבדות. יכולתם של האגנים‬ ‫הירוקים לטיהור שפכים הוכרה‬ ‫במחצית השנייה של המאה ה-‬ ‫02 לאחר שהחלו להתפרסם‬ ‫המחקרים הראשונים בנושא.‬‫איור 8: עובי הגשם השנתי באחוזים ע"פ חלוקה‬ ‫כיום פועלות בעולם אלפי‬ ‫לאקוויפרים.‬ ‫מקור: ‪ IPCRI‬תכנית להצלת אקוויפר ההר.‬ ‫מערכות ירוקות לטיהור שפכים.‬ ‫הטיפול בשפכים והרחקת המזהמים‬ ‫נעשים על ידי הזרמתם דרך‬ ‫השורשים של צמחים הגדלים‬ ‫בבריכות האגן הירוק. צמחים אלו‬ ‫יכולים להתפתח בסביבת מי שפכים‬ ‫ומתאימים להשתרשות במצע רדוד‬ ‫ועשיר במים. בדרך כלל משמשים‬ ‫בתהליך בצמחי קנה, ששורשיהם‬ ‫יוצרים תעלות במצע הגידול, דרכן‬ ‫איור 9: מבט על סכמתי על אגן ירוק.‬ ‫חודר החמצן אל השפכים. מצע‬ ‫מקור: ‪ IPCRI‬תכנית להצלת אקוויפר ההר‬ ‫הגידול עליו גדלים הצמחים הוא‬ ‫4.1.2. התפלה היא תהליך המיועד‬ ‫בדרך כלל תערובת של חול, חצץ‬ ‫להוציא מלחים ומינרלים‬ ‫וקרקע מקומית המאפשרת את‬ ‫ממים, על מנת לקבל מים‬ ‫זרימת הנוזלים דרכה. הצמחים‬ ‫הראויים לשתייה או‬ ‫מפתחים שורשים צפופים היוצרים‬ ‫לחקלאות.ישנם מספר סוגי‬ ‫משטח בעל שטח פנים גדול עליו‬ ‫זיקוק בתהליך זה:‬ ‫מתפתחת אוכלוסיית‬ ‫זיקוק רב שלבי‬ ‫מיקרואורגניזמים עשירה.‬ ‫בשיטת הזיקוק הרב-שלבי‬ ‫מיקרואורגניזמים אלו מפרקים את‬ ‫משתמשים בקיטור כמקור אנרגיה‬ ‫המזהמים האורגניים בשפכים‬ ‫לאיוד המים. את התהליך מבצעים‬ ‫ומשתמשים בהם כמקור לאנרגיה.‬ ‫במספר דרגות שבכל אחת מהן שורר‬ ‫חלק מתוצרי הפירוק נקלטים על ידי‬ ‫לחץ שונה וטמפרטורה שונה. כך‬ ‫הצמחים, כך נוצרים יחסי גומלין בין‬ ‫שניתן לחזור על התהליך מספר‬ ‫הצמחים למיקרואורגניזמים‬ ‫פעמים תוך ניצול החום הכמוס‬ ‫- 21 -‬
  13. 13. ‫טיפול ראשוני, שניוני‬ ‫שיוצרים אדי מים כאשר הם‬ ‫ושלישוני. איכות הקולחים‬ ‫מתעבים, על מנת לחמם את המים‬ ‫נקבעת על פי מספר‬ ‫של הדרגה הבאה. החימום גורם‬ ‫השלבים בתהליך הטיהור.‬ ‫לאיוד חלק מהמים וחוזר חלילה.‬ ‫טיפול ראשוני: טיפול מכני‬ ‫‪‬‬ ‫בצורה זו ניתן לקבל מכל קילוגרם‬‫הכולל סינון גס של השפכים,‬ ‫קיטור, מספר ליטרים של מים‬ ‫שיקוע גרוסת (שיקוע של‬ ‫מותפלים.‬ ‫חלקיקים כבדים) ושיקוע‬ ‫ראשוני הכולל הרחקת חלק‬ ‫זיקוק אדים דחוסים‬ ‫מהמוצקים המרחפים‬ ‫בשיטת זיקוק דחיסת האדים,‬ ‫והחומר האורגני.‬ ‫מזרימים מי ים לתא שבו שורר ריק,‬ ‫טיפול שניוני : טיפול ביולוגי‬ ‫‪‬‬ ‫דבר זה גורם לאידוי חלק מהמים,‬‫בו מתבצע תהליך של פירוק‬ ‫מדחס מכני דוחס את האדים ובכך‬ ‫החומר האורגני בשפכים,‬ ‫מעלה את הטמפרטורה שלהם, אלה‬ ‫הרחקת המוצקים‬ ‫מתעבים על צינורות תוך מסירת‬‫המרחפים, שיקוע של הבוצה‬ ‫החום הכמוס שלהם למים הנכנסים‬ ‫(המכילה בעיקר את‬ ‫למתקן ומסירת האנרגיה הדרושה‬ ‫החיידקים המפרקים) וחיטוי‬ ‫לאיודם‬ ‫הקולחים לצורך סילוק‬ ‫מיקרואורגניזמים פתוגנים‬ ‫אוסמוזה הפוכה‬ ‫(מעבירי מחלות). בתהליך‬ ‫אוסמוזה הפוכה (אוסמוזה=פעפוע)‬ ‫מתקבלים קולחים צלולים‬ ‫היא שיטת התפלה בה בעזרת לחץ‬‫בעלי ריכוז חומר אורגני נמוך‬ ‫גבוה דוחסים מים מליחים דרך‬ ‫המתבטא בריכוז צח"ב‬ ‫ממברנה, המאפשרת מעבר חד-כווני‬ ‫(צריכת חמצן ביולוגית)‬ ‫של המים ללא המלחים, בכך גורמים‬ ‫הנמוך מ 02 מ"ג/ל וריכוז‬ ‫לסינון של המלחים מן המים, זאת‬ ‫מוצקים מרחפים הנמוך מ‬ ‫בניגוד לכיוון הלחץ האוסמוטי‬ ‫03 מ"ג/ל.‬ ‫(השואף ליצור איזון בריכוז המלחים).‬ ‫טיפול שלישוני : טיפול‬ ‫‪‬‬ ‫בשיטה זו נדרש לחץ גבוה של המים‬ ‫שלישוני הוא טיפול נוסף‬ ‫המליחים כנגד הממברנה, המגיע‬ ‫לקולחים המעלה את איכות‬ ‫לעתים למאות אטמוספירות (אשכנזי,‬ ‫הקולחים לכזו אשר ניתן‬ ‫7002).‬‫להשתמש בקולחים להשקיה‬ ‫בלתי מוגבלת-גידולים‬ ‫תהליך‬ ‫4.1.3. טיהור שפכים.‬ ‫חקלאיים למאכל אדם ו/או‬ ‫הטיפול בשפכים במכוני‬‫השקיה מעל אקוויפרים וזאת‬ ‫הטיהור האינטנסיביים נחלק‬ ‫לשלושה שלבים עיקריים:‬‫- 31 -‬
  14. 14. ‫בלי חשש לבריאות הציבור‬ ‫או זיהום האקוויפר.‬ ‫סינון גרביטציוני : החדרה‬ ‫‪‬‬ ‫לתת קרקע - סינון הקולחים‬ ‫על ידי החדרה דרך חול‬ ‫שבסופו מתקבלים קולחים‬ ‫באיכות גבוהה מאוד. תהליך‬ ‫זה דורש משאבי קרקע‬ ‫גדולים (בישראל הדבר‬ ‫נעשה כיום רק במכון‬ ‫הטיהור של גוש דן -‬ ‫השפד"ן).‬ ‫סינון בלחץ: סינון הקולחים‬ ‫‪‬‬ ‫על ידי העברתם במסנני חול‬ ‫סגורים, בשיטה זו אין צורך‬ ‫בשטח גדול וקיימת בקרה‬ ‫טובה יותר על איכות‬ ‫הקולחים. המחיר הוא בצורך‬ ‫בעבודה עם לחצים גבוהים‬ ‫המסופקים על ידי משאבות -‬ ‫תהליך הדורש אנרגיה.‬ ‫דוגמה לתהליך כזה בארץ‬ ‫הוא מכון טיהור השפכים‬ ‫בכרמיאל.‬ ‫משבר המים מביא עימו פתרונות טכנולוגיים‬ ‫מגוונים שברובם דורשים משאבים יקרים כגון‬ ‫שטח ואנרגיה. העבודה מציגה התכנות של‬ ‫שימוש נוסף במשאב מים קיים ולא מנוצל- מי‬ ‫(מתוך: אתר ויקיפדיה).‬ ‫הגשם.‬‫- 41 -‬
  15. 15. ‫כתוצאה מהסופה נקראת נפח הנגר. הספיקה‬ ‫5 . רקע לניהול משמר נגר‬ ‫המרבית נקראת ספיקת השיא של הסופה.‬ ‫1.5 רקע הידרולוגי‬ ‫מופע הסופות בעוצמות שונות הוא משתנה‬ ‫אקראי. כאשר בוחרים את שכיחות הסופה‬ ‫נגר הוא החלק מהגשם המגיע לקרקע וזורם‬ ‫המשמשת לתכנון ומחשבים עבורה את‬ ‫גרביטציונית על פני הקרקע. בדרכו הוא עשוי‬ ‫ספיקת השיא במוצא האגן זו תהיה ספיקת‬ ‫להיעצר בשקעים טבעיים או בנויים, ליצור‬ ‫השיא בשכיחות הנידונה. קביעת תקופת‬ ‫שלוליות ומקווי מים, להתאדות ישירות או דרך‬ ‫החזרה (שכיחות) היא למעשה קביעת‬ ‫הצמחייה, לחלחל אל תוך הקרקע או להגיע‬ ‫מדיניות ההגנה על שטח נתון מפני הצפות.‬ ‫לאפיק ולהמשיך עד להגיעו לגוף מים כגון‬‫מהלך הספיקות על ציר הזמן וסה"כ נפח הנגר‬ ‫אגם, נחל או הים (שמיר, 6002).‬ ‫הסופתי קובעים את נפחם ואת תכנונם של‬ ‫כל שטח שהזרימה ממנו מגיעה לנקודת מוצא‬ ‫מתקנים למיתון ספיקות ו/ או לאגירת נגר‬ ‫אחת נקרא אגן ניקוז או אגן היקוות. נקודת‬ ‫לצורך שימוש בו.‬ ‫המוצא היא המגדירה את האגן המתנקז‬ ‫פיתוח שטח שהיה פתוח או חקלאי לבנוי יוצר‬ ‫אליה. האגן הרלבנטי לתכנון ברמה לאומית‬ ‫שטחים אטומים ומגדיל את כמות הנגר‬ ‫הוא אגן נחל, שמוצאו בים או בנחל גדול יותר.‬ ‫וספיקותיו. כתוצאה מכך, גדלה הסכנה‬ ‫לדוגמא: אגן הירקון מוגדר על ידי מוצא הירקון‬ ‫להצפות ונזקיהן בשטח המפותח. כחלק‬ ‫לים. כך גם אגן איילון ואגן הכנרת.‬ ‫מפיתוח התשתיות במקום בנוי מוכנסת‬‫מערכת של נקזים, רובם צינורות תת קרקעיים‬ ‫המוזנים דרך פתחים בצידי הכביש.‬ ‫בנייה עירונית אוטמת חלק ניכר מן הקרקע ,‬ ‫כתוצאה ישירה מכך, ירידת המשקעים על‬ ‫שטח בנוי יוצרת נגר על- קרקעי. ריבוי הנגר‬ ‫העירוני גורם לשתי בעיות מרכזיות:‬ ‫א. הפחתה משמעותית בהעשרת מי‬ ‫איור 01: סכמת הגדרת אגן ניקוז/היקוות.‬ ‫התהום לאקוויפר.‬ ‫האופן בו מתחלק הנגר המתחיל את זרימתו‬‫סכנה של הצפות תכופות, הגורמות‬ ‫ב.‬ ‫על פני הקרקע ממקום יצירתו של הגשם תלוי‬ ‫נזקים כבדים.‬ ‫בתנאי מזג האוויר, הטופוגרפיה, סוג הקרקע,‬ ‫שימושי קרקע, תכסיות קרקע, צמחיה. הנגר‬ ‫הנוצר בתגובה לסופת גשם מתבטא בנקודת‬ ‫המוצא בהידרו גרמה, שהיא מהלך הספיקות‬ ‫על ציר הזמן במקום זה. הספיקה היא הכמות‬ ‫ליח זמן וסה"כ הכמות שעברה בנקודה זו‬‫- 51 -‬
  16. 16. ‫במחזור המים כדי לנצלם. ניתן לומר ששתי‬ ‫נקודות הביאו לשינוי בהתייחסות:‬ ‫באספקט האיכותי: הנגר, שוטף את התחום‬ ‫העירוני וסוחף עימו מזהמים רבים הנפלטים‬ ‫עקב הפעילות העירונית.‬ ‫באספקט הכמותי: השכיחות הגבוהה של‬ ‫שטחים אטומים שלא מאפשרים למי הגשם‬ ‫איור 11: נחל הגעתון עולה על גדותיו בשדרות‬ ‫לחלחל, גורמת לכך שיותר חלקים בתחום‬ ‫הגעתון בנהריה לאחר סופת גשם, שנות ה 09 .‬ ‫העירוני הופכים ל"תורמי נגר". כמויות הנגר‬ ‫על טיפול ההצפות בשטחים העירוניים אחראי‬ ‫גדלו, החלחול לתת הקרקע נפגע וכך גם‬ ‫אגף הנדסה המטפל בניקוז עירוני. התפישה‬ ‫נפגעת העשרת מי התהום (גלר, 8991)‬ ‫הבסיסית היא כי הנגר העירוני מאיים על חיי‬ ‫המטרה העיקרית בניהול מי נגר היא מניעת‬ ‫העיר התקינים, על כן התגבשה התפישה כי‬ ‫הצפות ונזקים. מניעת הנזק גם במישור הבנוי‬ ‫יש לסלקו במהירות מהשטח. נקודת המוצא‬ ‫וגם במורד (נחלים, אגמים, מקוואות גדולים).‬ ‫הזאת לא מתחשבת באפשרות כי הנגר יכול‬ ‫במסגרת פיתוח בר קיימא ישנו שימור משאבי‬ ‫להיות גם משאב ולא רק מטרד עירוני‬ ‫מים, זאת ניתן להשיג בעיקר באמצעות ניהול‬ ‫ושאפשר לתכנן לא רק את סילוקו אלא גם‬ ‫נכון ומשמעותי של הנגר. האתגר העיקרי‬ ‫שימוש יעיל שלהם. השימוש יכול להיות ישיר‬ ‫ביישום תר"מ הוא שרבים מאנשי המקצוע‬ ‫ועקיף בדרכם למי התהום.‬ ‫כיום מאמינים כי קיימת סתירה בין מניעת‬ ‫2.5. רקע גיאוגרפי- עירוני‬ ‫הצפות לניהול מועיל של הנגר בשטח עירוני‬ ‫בנוי (בורמיל, כרמון, שמיר, 3002).‬ ‫מישור החוף המרכזי, בין חדרה לאשדוד‬ ‫ממוקם מעל אקוויפר החוף, שהוא מקור המים‬ ‫3.5 רקע תכנוני‬ ‫הרב-עונתי העיקרי של ישראל. המגזר‬ ‫"ניהול וניקוז נגר" – משמעותו כי הנגר ינוהל‬ ‫העירוני בישראל מהווה כיום כשלושה רבעים‬ ‫להשגת מטרות מועילות של הנגר כמשאב‬ ‫מסה"כ תושבי המדינה. כ %55 מהאוכלוסיה‬ ‫ובאותה עת לדאוג למזעור הנזקים העלולים‬ ‫העירונית בישראל מרוכזת ברצועה זו. בשטח‬ ‫להגרם. ניהול הנגר בשטח כלשהו מתייחס‬ ‫העירוני קיימות מערכות ניקוז הכוללות קולטני‬ ‫למספר מאפיינים: נפח הנגר היוצא מהשטח,‬ ‫מי גשם וצינורות ניקוז. הנזקים הכלכלים ואי‬ ‫ספיקת הנגר, ספיקת שיא של סופת גשם,‬ ‫הנוחות הצפויה עקב הצפות באזורים‬ ‫איכות מי הנגר היוצאים מהשטח ומדדים‬ ‫עירוניים, גרמו לכך שכל אזור עירוני מתוכנן‬ ‫נוספים.‬ ‫כיום עם מערכת קווי ניקוז (גלר, 8991).‬‫ניתן להבחין בניהול נגר וניקוז בין תכנון מונחה‬ ‫בשני העשורים האחרונים חל שינוי משמעותי‬ ‫. הראשון‬ ‫אמצעים לתכנון מונחה מטרות‬ ‫בגישה לנגר עירוני. שינוי זה רואה בנגר מקור‬ ‫מכתיב את האמצעים העומדים ברשות‬ ‫מים, מציע לקלוט את מי הנגר ולשלבם חזרה‬‫- 61 -‬
  17. 17. ‫המתכנן בבואו לתכנן את פיתוח השטח. כמו‬ ‫למשל השארת %51 מכלל השטח לקרקע לא‬ ‫6.הקשר בין עיור למטארולוגיה‬ ‫אטומה. השני, לעומת זאת, מכתיב למתכנן‬ ‫כמות הגשם מעל אזורים עירוניים גדלה עם‬ ‫את ההתנהגות ההידרולוגית של השטח לאחר‬ ‫הפיתוח העירוני, עקב האופי החם של‬ ‫הפיתוח. תכנון מסוג זה מותיר לידי המתכנן‬ ‫הסביבה העירונית. האוויר החם העולה‬ ‫את חופש היצירתיות באמצעים להשגת‬ ‫מהסביבה העירונית גורם להתעבות מים‬ ‫המטרה (תכנון טופוגרפיה, שימושי קרקע,‬ ‫מוגברת ולעלייה ברמת המשקעים.‬ ‫תכסיות קרקע). (ברומיל, כרמון ושמיר,‬ ‫5002)‬ ‫1.6 . השפעת העיור על הנגר העירוני‬ ‫4.5. חסרונות ובעיות בגישה התכנונית‬ ‫-צמצום שטחי הצמחייה מקטין את כמות מי‬ ‫הקיימת‬ ‫הגשם הנלכדים ישירות בצמחיה.‬ ‫הגישה המקובלת בקרב מהנדסים‬‫- המעבר משטחים חקלאיים פתוחים לשטחים‬ ‫ואדריכלים בתכנון הניקוז העירוני‬ ‫עירוניים אטומים מקטין את חלחול המים למי‬ ‫רואה במי הגשם מטרד שיש לסלק.‬ ‫התהום.‬ ‫לשיטה זו חסרונות כלכליים‬ ‫-עבודות פיתוח עירוניות גורמות ל"יישור"‬ ‫ואקולוגיים (אטקס, 1002):‬ ‫השטח ולהקטנת אוגר השקעים של השטח.‬ ‫א. בניית מערכות ניקוז ותיעול על-‬ ‫-שינוי צורת הידרוגרמת הנגר- הכיסוי הבלתי‬ ‫קרקעיות ותת- קרקעיות הן מרכיב‬‫חדיר מאפשר זרימה מהירה יותר של הנגר כך‬ ‫יקר בעלות הפרויקט. מערכות‬ ‫שמתקבלת תגובה חריפה יותר באגן‬ ‫הניקוז דורשות תחזוקה וניקיון של‬ ‫סחף ולכלוך.‬ ‫ב. בפיתוח העירוני נעשה שימוש‬ ‫בחומרים אטומים והם מונעים חלחול‬ ‫2.6 . השפעת העיור על איכות הנגר‬ ‫מי גשם לקרקע ובכך נמנעים המים‬ ‫לחדור למי התהום, כך הם זורמים‬ ‫שינויים בכמות ובאופי חומר הסחף: בסביבה‬ ‫לים ואובדים.‬ ‫עירונית ניתן למצוא מזהמים אנאורגאניים‬ ‫שמקורן בפעילות העירונית (דלק מכוניות‬ ‫ג. מי הגשמים נאספים במורד אגן‬ ‫למשל) מי הנגר סוחפים איתם את המזהמים‬ ‫הניקוז המלאכותי המוסדר בכמויות‬ ‫לערוצי הניקוז הטבעיים. סחיפת המזהמים‬ ‫גדולות ובפרקי זמן קצרים.‬ ‫גרועה במיוחד בגשם הראשון.‬ ‫ד. במקום המפגש של צינור הניקוז עם‬ ‫הערוץ הטבעי נוצרת בעיית סחף‬ ‫ואבדן קרקע, שכן הקרקע נסחפת‬ ‫במורד הערוץ.‬‫- 71 -‬
  18. 18. ‫הניקוז התת קרקעית זורמים‬ ‫בשולי הכבישים לאורך שפת‬ ‫המדרכה. כור ההעברה של‬ ‫הכבישים מתוכנן לסופות בעלות‬‫תקופת חזרה של 001-05 שנה‬ ‫(חדד, 7002, 02).‬ ‫מערכת משנית; תעלות וצינורות‬ ‫תת קרקעיים המיועדים‬ ‫להתמודד עם אירועי גשם‬ ‫קטנים, בעלי תקופת חזרה של‬ ‫איור 21: שינוי אחוז השטחים האטומים ביחס‬ ‫01-5 שנים.‬ ‫למחלחלים כתוצאה מעיור והשפעתם על המאזן‬ ‫ישנן מערכות ניקוז מחוררות או‬ ‫ההידרולוגי.‬ ‫מקור:‪ 1999 , Prince George County‬בתוך: חדד-‬ ‫תאי בקרה נטולי רצפה אטומה.‬ ‫סלע, 7002 .‬ ‫נראה כי מערכות אלו גורמות‬ ‫להקטנת הנגר במוצא, האטה‬ ‫הקמת שכונת מגורים, אזורי תעשייה, מערכות‬ ‫במהירות הזרימה ושיפור‬ ‫תנועה וכדומה מלווים בפסולת בנייה הנסחפת‬ ‫ההחדרה למי התהום.‬ ‫למערכת הניקוז.‬‫-%03‬ ‫3. מדיניות פיתוח שתבטיח‬ ‫פיתוח ושילוב של אלמנטים "רגישי מים"‬ ‫%53 שטחים מחלחלים בכל‬ ‫ימזערו את השפעת העיור על הנגר העירוני.‬ ‫מתחם פתוח.‬ ‫1. ניקוז שטחים אטומים תורמי נגר‬‫4. המשך פיתוח והחדרה של מוצרי‬ ‫לשטחים חדירים. כושר החלחול‬ ‫בנייה חדירים למים.‬ ‫הגבוה של קרקעות מישור החוף‬ ‫מאפשר הזרמת הנגר לשטחים‬ ‫3.6 . השפעות פיתוח עירוני על‬ ‫אלו. הנגר יקטן והעשרת מי‬ ‫המאזן ההידרולוגי ועל הנגר‬ ‫התהום תגדל.‬ ‫בפרט.‬ ‫2. מערכת ניקוז עירונית מורכבת‬ ‫הבעיה העיקרית נעוצה בקצב השינוי. במשך‬ ‫לרוב משתי תתי מערכות:‬ ‫מיליוני שנים התעצבה הסביבה כך שכל חלקי‬ ‫המערכת יתאימו אחד לשני ויתפקדו כמערכת‬ ‫מערכת ראשית; מערך הכבישים‬ ‫אחת. השינוי באורח החיים המודרני, המלווה‬ ‫( אליו חופף מערך הצינורות‬ ‫בפיתוח מואץ, מתרחש בקצב כה מהיר עד כי‬ ‫התת קרקעיים) המיועד למקרים‬ ‫הסביבה אינה מסוגלת להגיב אליו ובטח שלא‬ ‫של סופות גשם חזקות, בהן‬ ‫להסתגל אליו. השינוי במבנה הקרקע – הן‬ ‫עוצמת הנגר עולה על כושר‬ ‫בתבליט והן בתכסית, גורמים לשינויים‬ ‫ההובלה של צנרת הניקוז.‬ ‫העודפים שלא נקלטים במערכת‬‫- 81 -‬
  19. 19. ‫בכמויות ובעוצמות הנגר, כמו גם בהתמעטות‬ ‫תהליכי החלחול לקרקע.‬ ‫פיתוח עירוני משנה את המאזן ההידרולוגי‬ ‫הטבעי בכך שאספלט ובטון מכסים ואוטמים‬ ‫קרקעות מחלחלות, בניינים תופסים את‬ ‫מקומה של הצמחייה ומערכות ביוב תופסות‬ ‫את מקומה של הזרימה הטבעית. יש‬ ‫להתחשב בגורמים נוספים אשר עד עתה לא‬ ‫נלקחו במהלך התכנון.‬ ‫ההבדל במאפייני זרימת הנגר לאחר פיתוח‬ ‫עירוני מתבטא בנפח ובעוצמת השיא של הנגר‬ ‫– אלו גבוהים בהרבה. כתוצאה מכך מתרבים‬ ‫מקרי ההצפות בערים.‬ ‫איור 31: נגר שטח עירוני לעומת נגר שטח פתוח.‬ ‫מקור:חדד-סלע, 7002 .‬‫- 91 -‬
  20. 20. ‫הארצית המשולבת למשק המים-‬ ‫7. חוק המים בישראל ומערכת‬‫נועד להסדיר את תהליכי הפיתוח של‬ ‫הבירוקרטית לניהול הנגר:‬‫משק המים בעשורים הבאים. פרק 4‬ ‫מצב קיים אל מול מגמות חדשות‬ ‫דן באיגום, בהחדרה והגנה על מי‬‫תהום. אושר ב- 6002 . המטרה היא‬ ‫חוק המים‬ ‫7.1.‬ ‫לנצל באופן מיטבי את מי הגשמים‬ ‫לפי חוק המים התשי"ט- 9591, כל‬ ‫והשטפונות ולשמר את האקוופיר,‬ ‫מקורות המים במדינת ישראל‬ ‫תוך צמצום נזקי הצפות. לפי הוראה‬ ‫מולאמים.‬‫בתמ"א יש להקצות בכל מגרש (ברוב‬ ‫חלקי הארץ) %51 משטח המגרש‬ ‫בשנת 7591 חוקק חוק הניקוז‬ ‫לחלחול.‬ ‫וההגנה מפני שטפונות. מטרתו‬ ‫הסדרת תחום הניקוז והסדרה מפני‬ ‫7002 קמה הרשות‬ ‫בראשית‬ ‫שטפונות. בהתאם לחוק, האחריות‬ ‫הממשלתית למים ולביוב. המועצה‬ ‫על ביצועו נתונה לשר החקלאות.‬ ‫מורכבת משמונה חברים: מנהל‬ ‫אולם, מספר סמכויות היו לפי החוק‬ ‫הרשות, ארבעה נציגים של משרדים‬ ‫7002 , עם‬ ‫לנציב המים והחל מ‬ ‫ממשלתיים (חקלאות, סביבה, פנים‬ ‫הקמת הרשות הממשלתית למים‬ ‫ותשתיות), נציג משרד האוצר ושני‬ ‫ולביוב- למנהל הרשות.‬ ‫נציגי ציבור.‬ ‫בדומה להחלטת הממשלה לאחד כל‬ ‫האגף לשימור קרקע וניקוז הוא אגף‬ ‫תחומי האחריות בנושא משק המים‬ ‫במסגרת משרד החקלאות הכפוף‬ ‫תחת רשות ממשלתית אחת- הרשות‬ ‫למנכ"ל משרד החקלאות. תחום‬ ‫הממשלתית למים ולביוב שעוגנה‬ ‫שימור קרקע וניקוז הוא אחד‬ ‫בחוק ההסדרים בשנת 6002, ריכוז‬‫משלושה תחומים עיקריים של האגף,‬ ‫הסמכויות במסגרת מועצה‬ ‫הוא מאגד בתוכו את כל הפעילות‬ ‫סטטוטורית שלצידה רשות מקצועית‬ ‫הקשורה בשמירת הקרקע ובניקוזו‬ ‫המהווה רגולטור עצמאי לתחום,‬ ‫התקין של אגן ההיקוות בכל הרמות.‬ ‫תביא לניהול יעיל של משק הניקוז‬ ‫תוך ראייה כלל ארצית שתבטיח את‬ ‫השגת היעדים ומימוש מדיניות‬ ‫ארוכת טווח בתחום.‬ ‫חוק הניקוז‬ ‫7.2.‬ ‫נושא ניקוז מי שטפונות מעוגן בחוק‬ ‫הניקוז וההגנה מפני שטפונות. גישת‬ ‫החוק היא ברובה טיפול למניעת‬ ‫43- תכנית המתאר‬ ‫נזקים. תמ"א‬‫- 02 -‬
  21. 21. ‫בהפרטה שלוש שנים לאחר הקמת התאגיד -‬ ‫העברת משק המים לידי‬ ‫7.3.‬ ‫פרק זמן זה נועד להעריך את מצב רשת‬ ‫תאגידים עצמאיים‬ ‫המים.‬ ‫בשנים האחרונות השקיע המינהל למשק‬ ‫היות והקמת תאגידי המים נתפס כעניין‬ ‫המים ברשויות המקומיות (יחידה במשרד‬ ‫לאומי, החל מ 8002 תוכנן כי בכל רשות בה‬ ‫הפנים) מאמצים רבים בהפיכת משקי המים‬ ‫לא יוקם תאגיד, יכפה עליה התהליך‬ ‫ברשויות המקומיות לתאגידים עצמאיים (אדר,‬ ‫באמצעות מניעת הטבות ממשרד הפנים.‬ ‫וגלס, שבתאי, 6002).‬ ‫נמנו מספר סיבות עיקריות לרפורמה במשק‬ ‫², ישנן שתי סיבות‬ ‫על פי ועדת גרונאו‬ ‫המים:‬ ‫עיקריות לשחיקת מחירי המים והביוב‬ ‫בשנים האחרונות על ידי ממשלה. האחת היא‬‫1. מצבו הרעוע של משק הביוב העירוני,‬ ‫שהדבר נעשה מתוך כוונה ללחוץ על הרשויות‬ ‫הודות לסטנדרטים ותחזוקה לא‬ ‫להקים תאגידים, השנייה היא הזנחה‬ ‫מבוקרים הוא הסיבה המהותית‬ ‫מתמשכת של משק מים המוניציפלי והיעדר‬ ‫ביותר.‬ ‫השקעות בשיקום ושדרוג התשתיות, שכעת‬ ‫2. הרצון לנתק את משק המים והביוב‬ ‫דורשות השקעה של כ 4-3 מיליארד שקלים.‬ ‫מהפוליטיקה העירונית.‬ ‫הכיוון אליו מכוונות המלצות הועדה הוא‬ ‫3. לתאגיד עצמאי כלכלית הכח‬ ‫תהליך התאגוד ובעקבותיו הפרטה של משק‬‫וההשפעה בטווח הקצר. ביכולתו של‬ ‫המים המוניציפלי בארץ כאשר היעד הצפוי‬ ‫זה לגייס הון שאין לעיריות. תאגידי‬ ‫הוא מצב הדומה לזה של בריטניה.‬ ‫מים שהוקמו בארץ מצליחים לגייס‬ ‫הון דרך אג"ח, או אשראי בנקאי.‬ ‫חוק תאגידי המים וביוב עבר בכנסת בשנת‬ ‫הצפי הוא כי קרנות הפנסיה וחברות‬ ‫1002 וכוונתו העיקרית הייתה להפוך את‬ ‫הביטוח יהיו המעוניינות העיקריות‬ ‫משקי המים המוניציפליים ליחידות עצמאיות‬ ‫בהשקעות אלו (ולא המשקיע‬ ‫כלכליות סגורות, כאשר ההכנסות משמשות‬ ‫הפרטי). הסיכון הוא מפוזר‬ ‫בעיקר לתחזוקה ולפיתוח תשתיות המים ולא‬ ‫והמשקיעים רואים בכך הזדמנות‬ ‫נבלעות בתקציב השוטף של הרשויות – כפי‬‫כלכלית טובה. ההנחה היא כי כאשר‬ ‫שנהוג ברשויות רבות בארץ.‬‫יכנסו משקיעים פרטיים איכות הניהול‬ ‫על מנת לייצר את המוטיבציה ברשות‬ ‫של משק המים תשתפר אף יותר.‬ ‫המקומית לעבור תהליך של תאגוד ניתן להן‬ ‫מבחינת שלבי המערכת כפי שמתוכננת,‬ ‫תמריץ כספי: התאגיד משלם לעירייה תמורת‬ ‫השלב הנוכחי הוא יצירת תאגיד מים אזוריים.‬ ‫רשת המים והביוב, הציוד והנכסים – ואלו‬ ‫בשלב הבא תחל ההפרטה – וקודם כל‬ ‫עוברים לרשותו. לצורך כך נעשה סקר‬ ‫%52 ממניות‬ ‫הנפקה בבורסה, כאשר‬ ‫הערכת נכסים והרשות המקומית מקבלת‬ ‫התאגידים יוצעו למכירת הציבור. בעתיד‬ ‫מהתאגיד תשלום של אחוז מסוים מערך‬ ‫הרחוק יותר קבוצות משקיעים פרטיים‬ ‫הנכסים. על פי החוק, אפשר להתחיל‬‫- 12 -‬
  22. 22. ‫תתמודדנה על גרעיני שליטה – מצב שיביא‬ ‫לכך שתאגיד יישלט על ידי קבוצה זו או אחרת‬ ‫( קיימות דוגמאות מהארץ כגון חברת‬ ‫הכבלים, כביש חוצה ישראל ועוד ). (אדר,‬ ‫וגלס, שבתאי, 6002).‬‫- 22 -‬
  23. 23. ‫גישות לשיתוף גורמים‬ ‫7.5.‬ ‫חלופות ומודלים לניהול‬ ‫7.4.‬ ‫פרטיים בניהול מערכות‬ ‫משק המים‬ ‫המים‬ ‫כחלק מזיהוי וטיפול בעיות משק המים, נבחנו‬ ‫ישנן שלוש גישות מרכזיות לגבי הפרטת משק‬ ‫עם השנים מודלים עסקיים שונים לחלופות‬ ‫המים. הראשונה היא הפרטה מלאה לגורם‬ ‫ניהול אספקת המים במשק. המודלים נבדלים‬ ‫פרטי, דוגמא זו קיימת בבריטניה באופן‬ ‫זה מזה במשקל לו זוכה גוף מקצועי חיצוני‬ ‫כמעט מלא, מס מדינות בארה"ב וארגנטינה.‬ ‫(חן, 6002).‬ ‫אפשרות נוספת היא מתן זיכיון לגורם פרטי‬ ‫גורם מקצועי זה הוא בעל האחריות על‬ ‫מתרחש בצרפת, שם ניתן לחברות פרטיות‬ ‫נושאים כגון: שיקום מערכות המים, מציאת‬ ‫זיכיון לתפעול משק המים בעוד הנכסים‬ ‫המימון וההשקעות, תחזוקה שוטפת ותפעול‬ ‫והאחראיות על איכות וטיב המים נשארו בידי‬ ‫המערכות לגביית התשלומים מהצרכנים.‬‫הממשלה והרשויות המקומיות ואילו השלישית‬ ‫היא הקמת תאגידים עירוניים, מצב זה קיים‬ ‫המודלים הכלכליים הדנים בפרק זה‬‫בגרמניה ואוסטרליה, שם חברות המים והביוב‬ ‫מתבססים על נתונים כללים:‬ ‫הן בבעלות מלאה של הרשויות המקומיות‬ ‫בישראל צריכת המים השנתית‬ ‫-‬ ‫אשר מתפעלות את משקי המים.‬ ‫הממוצעת לנפש היא כ- 001 מ"ק.‬‫החל מיולי 1002 הושם המודל שלישי בארץ,‬ ‫בהתיישבות עובדת הצריכה השנתית‬ ‫-‬ ‫במסגרת חוק תאגידי מים וביוב.‬ ‫הממוצעת לנפש הינה מעל 003 מ"ק‬ ‫– הודות לצריכה הגבוהה של הגינון‬ ‫לאורך השנים, נלמדו לקחים מן הגישות‬ ‫הציבורי ובשל היעדר מדידה והמחיר‬ ‫השונות. הלקח הראשון מדבר על פיקוח‬ ‫הנמוך.‬ ‫ציבורי שקוף ויסודי המעודד תפעול טוב יותר‬ ‫- עלות ממוצעת מ"ק מים לרשות‬ ‫של משקי המים ומאפשר אשראי זמין וזול.‬ ‫3.2 שקלים‬ ‫מקומית הינה כ-‬ ‫המלצה נוספת היא חשיבותה הרבה של‬ ‫בתוספת מע"מ.‬ ‫התאמת מחיר המים לעלות האמתית. נקבע‬ ‫- עלות ממוצעת מ"ק מים לתושב הינה‬ ‫גם כי סוג ההתקשרות אשר יהיה צריך להיות‬ ‫כ- 5.4 שקלים.‬ ‫רחוק טווח לטובת מערך מוצלח.‬ ‫המרווח אמור לממן את השיקום‬ ‫-‬ ‫עם למידת הלקחים נוסחו שלושה מודלים‬ ‫ותחזוקת תשתיות ההולכה, התפעול‬ ‫עסקיים מרכזיים לשיתוף בין הגורמים‬ ‫השוטף ופחת המים.‬ ‫הפרטיים והחיצוניים. המודל הראשון מושתת‬ ‫ברשויות מקומיות רבות, תקבולי‬ ‫-‬ ‫על העברת אחראיות מלאה לגורם הפרטי על‬ ‫המים נכנסו לתקציב הכללי ולא חזרו‬‫שדרוג, אחזקה, גבייה ותפעול מערכות המים.‬ ‫למשק המים או להשקעה בתשתיות.‬ ‫זהו המודל העסקי הנחשב המוצלח ביותר‬ ‫בעולם, הוא מאפשר הגעה לשליטה ויעילות‬ ‫מקסימלית המתבטאת ביכולת להוזיל עלויות‬ ‫או להגביר את התפוקה. מודל מנוגד‬‫- 32 -‬
  24. 24. ‫מדדים להערכת המדיניות‬ ‫7.6.‬ ‫בתפישתו מציע כי ביצוע עבודות התפעול‬ ‫של ניהול וניקוז הנגר ושל‬ ‫השוטף וגבייה בלבד יתקיימו בעזרת גורם‬ ‫רכיביה.‬ ‫חיצוני מתמחה. יתרונות קרדינליים להעברת‬ ‫אחראיות כוללת על ניהול ואחזקת תשתיות‬ ‫ניתן לחלק את המדדים לארבע קבוצות:‬ ‫על ידי גורם פרטי מומחה:‬ ‫א. מדדים של תרומה לערכים פיסיים‬ ‫1. העברת נטל המימון של עבודות‬ ‫מימיים ותועלות כלכליות ישירות של‬ ‫השדרוג לידי גורם חיצוני ובכך‬ ‫ניהול וניקוז הנגר.‬ ‫הקטנת העומס הכלכלי על הרשות‬ ‫1.תוספת למשאבי המים הניתנים‬ ‫האחראית.‬ ‫לניצול יעיל, בכמות ובאיכות נאותה.‬ ‫2. מנוף לשינוי ההתנהלות הקיימת‬ ‫והכנסת שיטות ניהול ובקרה‬ ‫2. תרומה להקטנת נזקי שטפונות‬ ‫מתקדמות אשר קיימות בסקטור‬ ‫באזורים בנויים, בעורקי תחבורה‬ ‫הפרטי.‬ ‫ובתשתיות הלאומיות.‬ ‫3. מנוף לשיפור איכות השירות לצרכן‬ ‫3. תרומה להקטנת העלויות של‬ ‫והכנסת סטנדרטים גבוהים בנוגע‬ ‫מערכות הניקוז.‬ ‫לאמינות ואיכות השירות.‬ ‫4. העברת אחראיות מלאה לגבייה‬ ‫ב. מדדים של תרומה כלכלית.‬ ‫וטיפול בפחת המים לידי גורם חיצוני‬ ‫1. תרומה למניעת סחף ולהבטחת‬ ‫מקטינה חיכוכים הנובעים מלחצים‬ ‫פוריותה של קרקע חקלאית.‬ ‫פוליטיים.‬ ‫2. תרומה לסביבה, למשאבי הטבע‬ ‫ומודל שלישי מציע ביצוע עבודות שיקום‬ ‫והנוף.‬ ‫ושדרוג המערכת (בלבד) על ידי גורם‬ ‫חיצוני/קבלן הכולל אופציה להתקשרות לטווח‬‫3. תרומה להגדלת הערך הכלכלי של‬ ‫ארוך.‬ ‫השטח המפותח הבנוי, העירוני והאזורי.‬ ‫מעבר לחשיבות של קיום בדיקות מקדימות‬‫4. השפעה על יעוד שטחים בעיר ועל‬ ‫מקיפות, חשוב להתאים את היקף ההשקעות‬ ‫ערך הנדל"ן.‬ ‫בתשתיות ואופן הביצוע בהתאם לצרכים‬ ‫ג. מדדים המתייחסים לנושא מבחינה‬ ‫ולפוטנציאל המקומי בהתאם למצב המים‬ ‫מקצועית וארגונית:‬ ‫והתשתיות (חן, 6002).‬‫1. תרומה ליכולת תכנון ביצוע ופיתוח‬ ‫הערת שוליים: ועדה ציבורית מ 5002 בראשות‬ ‫יעילים של המערכת הממלכתית.‬ ‫פרופ ראובן גרונאו. ביטול מדרגות תעריפי‬ ‫מים וביוב, קביעת מחיר המים על פי עלותם,‬ ‫2 . תרומה לשילוב ועידוד של יכולת‬ ‫ביטול היטלי הפיתוח לביוב והנחת הצנרת,‬ ‫ואינטרס מקומי.‬ ‫העמקת הגבייה והפחתת דלף מים היו עיקרי‬ ‫המלצות הוועדה.‬‫- 42 -‬
  25. 25. ‫3. תרומה להקטנת מעורבות‬ ‫ממשלתית מקומית.‬ ‫ד. יציבות המדיניות לאורך ימים:‬ ‫1. התכנות יישומית‬ ‫2. יציבות המערכת הכלכלית והארגונית‬ ‫לאורך שנים.‬‫- 52 -‬
  26. 26. ‫השינויים במאזן האקולוגי. במקרה‬ ‫של תר"מ המאמץ מכוון למזעור‬ ‫8. תכנון עירוני רגיש למים‬ ‫השינויים ברכיבי המאזן ההידרולוגי‬ ‫הטבעי הניתנים לשליטה בעיקר נגר‬ ‫1.8. מטרותיו של תכנון עירוני רגיש למים‬ ‫על- קרקעי וחלחול.‬ ‫תר"מ משמעו תכנון וביצוע של תכנון עירוני,‬ ‫2.8 . מטרות משנה‬ ‫תוך התחשבות במשאבי המים, כמותם‬ ‫ואיכותם. בעזרת תכנון עירוני רגיש למים,‬ ‫א. ייעול מערכת הניקוז. עלות בנייתן‬ ‫ביכולתנו לתרום להשגתן של מטרות מגוונות.‬ ‫ואחזקתן של מערכות הניקוז גבוהה‬ ‫ע"י עיכוב הנגר הזורם בעיר,‬ ‫א. הגנה על מקורות המים.‬ ‫השהייתו והחדרתו החלקית לקרקע‬ ‫בישראל מדובר במיוחד על שמירה‬ ‫ניתן להקטין את מימדי מערכת‬ ‫של מי התהום. שימור הכמות‬ ‫הניקוז, המתוכננת להתמודד עם‬ ‫והאיכות של המים במקורותיהם היא‬ ‫סופות גשמים בעלות שכיחות נתונה.‬ ‫מטרה ראשונה במעלה. מבין מקורות‬ ‫ב. שימוש במי נגר עירוני בעבור שיפור‬ ‫המים מי התהום זוכים לבולטות‬‫הנוף העירוני- הנחת הייסוד היא שמי‬ ‫כאשר ההתיישבות העירונית‬‫הנגר הם משאב ולא מטרד, השימוש‬ ‫ממוקמת מעל אקוויפר פיראטי‬ ‫הראוי הראשון הוא שימוש להשקיה‬ ‫(אקוויפר חדיר בחלקו העליון).‬ ‫ומתקני מים ציבוריים.‬ ‫ב. הקטנת הצפות ומניעת נזקי שטפונות‬ ‫ג. חסכון בצריכת מים בעיר- הביקוש‬ ‫בערים ובנחלים- הפחתת שכיחותן‬ ‫למים הולך וגובר בעקבות גידול‬ ‫ועוצמתן של הצפות בשטחים‬ ‫האוכלוסיה ובעקבות שיפור איכות‬ ‫עירוניים, הגורמת לנזקי רכוש כבדים‬ ‫החיים. תר"מ עוסק בשילוב אביזרים‬ ‫ואי נוחות גדולה, הפחתה של‬ ‫חוסכי מים הן בסקטור הפרטי והן‬ ‫שטפונות בערוצי הנחלים, הגורמים‬ ‫בזה הציבורי.‬ ‫לזנקי סחף ופוגעים בחי ובצומח.‬ ‫ג. שימור המאזן האקולוגי הטבעי-‬ ‫שימור המאזן הטבעי הוא תמצית‬ ‫3.8 . תכנון משמר מי נגר‬ ‫ה"מטרה הירוקה", המכוונת להקטנת‬ ‫ככל שטיפת המים תספג סמוך למקום‬ ‫טביעת הרגל האנושית על כדוה"א,‬ ‫נפילתה- האמצעים שיידרשו לריסונה יהיו‬ ‫שתכליתה העליונה יכולה להיות‬ ‫פשוטים יותר ואיכות המים תהיה טובה‬ ‫שמירת משאבי הטבע עבור הדורות‬ ‫יותר (ארי, 2002).‬ ‫הבאים או שימור אקולוגי לכשעצמו.‬ ‫‪low‬‬ ‫יש המנסחים מטרה זו כ‬ ‫הניקוז מהווה אחת מאבני הדרך של‬ ‫‪ ,impact‬פיתוח‬ ‫‪development‬‬ ‫ניהול הנגר, שיטת הניקוז הנהוגה בארץ‬ ‫המתבצע תוך מאמץ למזעור‬‫- 62 -‬

×