• Share
  • Email
  • Embed
  • Like
  • Save
  • Private Content
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht
 

Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht

on

  • 1,088 views

 

Statistics

Views

Total Views
1,088
Views on SlideShare
1,080
Embed Views
8

Actions

Likes
0
Downloads
13
Comments
0

1 Embed 8

http://tagit2.blogspot.com 8

Accessibility

Categories

Upload Details

Uploaded via as Adobe PDF

Usage Rights

© All Rights Reserved

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Processing…
Post Comment
Edit your comment

    Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lotem kirsht Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht Document Transcript

    • ‫הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל‬‫הנגר כמשאב:‬‫ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬‫ו לוטם קירש ט‬ ‫נעמה בלונדר‬ ‫סמסטר א תש"ע 1102-0102‬ ‫תגית כלימור |‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה |‬‫1‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
    • ‫עמוד:‬ ‫5‬ ‫1 . מבוא ....................................................................................................‬ ‫1.1 מטרות העבודה ............................................................................................‬ ‫5‬ ‫2.1 מבנה העבודה ..............................................................................................‬ ‫5‬ ‫6‬ ‫2 . מושגי יסוד ............................................................................................‬ ‫3 . הקדמה .........................................................................................................‬ ‫8‬ ‫8‬‫1.3. השפעות פיתוח עירוני על הנוף הסובב והטבעי ......................................‬ ‫9‬‫2.3. פיתוח נוף בר קיימא ושימור משאבי הטבע ...........................................‬ ‫11‬‫4 . רקע תיאורטי: משבר המים וההתמודדות המדינית עמו .........................................‬ ‫1.4 שיטות טיהור והתפלה .......................................................................‬ ‫11‬ ‫1.1.4. אגן ירוק ..........................................................................‬ ‫11‬ ‫2.1.4 התפלה ............................................................................‬ ‫21‬ ‫3.1.4. טיהור שפכים ...................................................................‬ ‫31‬ ‫5 . רקע לניהול משמר נגר ...................................................................................‬ ‫51‬ ‫1.5 רקע הידרולוגי .................................................................................‬ ‫51‬ ‫2.5 רקע גיאוגרפי- עירוני ........................................................................‬ ‫61‬ ‫3.5 רקע תכנוני .....................................................................................‬ ‫61‬ ‫71‬‫4.5 חסרונות ובעיות בגישה התכנונית הקיימת ..........................................‬ ‫6 . הקשר בין עיור למטא ורולוגיה ..........................................................................‬ ‫71‬ ‫1.6 . השפעת העיור על הנגר העירוני .......................................................‬ ‫71‬ ‫2.6 . השפעת העיור על איכות הנגר .........................................................‬ ‫71‬ ‫3.6 . השפעות פיתוח עירוני על המאזן ההידרולוגי ועל הנגר בפרט. ..............81‬‫2‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
    • ‫7 . חוק המים בישראל ומערכת הבירוקרטית לניהול הנגר: מצב קיים מול מגמות חדשות........02‬ ‫חוק המים .........................................................................‬ ‫02‬ ‫7.1.‬ ‫חוק הניקוז ........................................................................‬ ‫02‬ ‫7.2.‬ ‫העברת משק המים לידי תאגידים עצמאיים .............................12‬ ‫7.3.‬ ‫32‬‫חלופות ומודלים לניהול משק המים ........................................‬ ‫7.4.‬ ‫גישות לשיתוף גורמים פרטיים בניהול מערכות המים ................32‬ ‫7.5.‬ ‫מדדים להערכת המדיניות של ניהול וניקוז הנגר ושל רכיביה. ....42‬ ‫7.6.‬ ‫8 . תכנון עירוני רגיש למים .......................................................................................‬ ‫52‬ ‫1.8. מטרותיו של תכנון עירוני רגיש למים .......................................................‬ ‫52‬ ‫2.8. מטרות משנה .....................................................................................‬ ‫52‬ ‫3.8. תכנון משמר מי נגר .............................................................................‬ ‫62‬ ‫4.8. ניהול נגר למניעת הצפות ...................................................................‬ ‫62‬ ‫..................................................... 72‬ ‫5.8. תכנון עירוני וניהול מים עירוניים‬ ‫6.8. סוגי בנייה משמרת נגר עילי ותכניות פיתוח ..............................................‬ ‫82‬ ‫92‬‫9.8.הקשר בין שימוש הקרקע לאופן ניהול הנגר בה. ........................................‬ ‫01.8. אופני הניהול המקובלים כיום של נגר עילי בשטח עירוני ........................03‬ ‫13‬ ‫11.8 שיקולים בהקמת אגן ניקוז ...........................................................‬ ‫21.8. עקרונות בתכנון ובבניית מאגרים‬ ‫לניצול מים שוליים כפי שנבנים בישרא ל .......................................................‬ ‫23‬ ‫9 . טכנולוגיות ומתקנים לניהול הנגר העירוני .............................................................‬ ‫43‬ ‫.............. 43‬ ‫1.9 . אמצעים לניהול מושכל של מי נגר עירוני כחלק מבינוי שכונתי‬ ‫2.9 . שיקולים עיקריים בבחירת מתקנים רגישים למים באתר נתון .....................43‬ ‫1.2.9 ריצוף חדיר חלקית ...............................................................‬ ‫53‬ ‫2.2.9. מסנני חול ..........................................................................‬ ‫63‬‫3‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
    • ‫3.2.9. תעלת החדרה ..................................................................‬ ‫73‬ ‫4.2.9. רצועות סינון .....................................................................‬ ‫73‬ ‫5.2.9. תעלות מכוסות צמחייה .......................................................‬ ‫83‬ ‫6.2.9. בריכות ............................................................................‬ ‫93‬ ‫7.2.9. אגנים ירוקים בנויים ...........................................................‬ ‫04‬ ‫8.2.9. מערכת הביו-חלחול ...........................................................‬ ‫04‬ ‫9.2.9. מערכת הביו-פילטר ..........................................................‬ ‫14‬ ‫סיכום ..............................................................................................................‬ ‫44‬ ‫ביבליוגרפיה .....................................................................................................‬ ‫64‬ ‫נספח א: רשימת איורים .....................................................................................‬ ‫84‬‫4‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
    • ‫חסכון המים החל מהמגרש הביתי ועד למרחב‬ ‫1. מבוא‬ ‫העירוני.‬ ‫ה מהרגישים‬ ‫מאז ומעולם, נושא המים הי‬ ‫2.1 מבנה העבודה‬ ‫מעטות השנים שהניבו כמות‬ ‫בישראל.‬ ‫משקעים מספקת ודווקא מרבית השנים‬ ‫ראוי להבחין בין ניהול נגר עירוני לבין תכנון‬ ‫ידועות כשנות בצורת וכשנ ים בעלי משקעים‬‫רגיש למים. הראשון רואה מניעת נזקי הצפות‬ ‫מועטים.‬‫כמטרה העיקרית ואילו השני מתייחס לתועלת‬ ‫משימור המים כאל המטרה הראשית. מאחר‬ ‫בשלושת‬ ‫ניתן לחלק את מדיניות המים‬ ‫והגישה הקיימת היום רואה את חשיבות שתי‬ ‫העשורים האחרונים למדיניות חסכון פסיבי‬‫התפישות כראייה מערכתית אחת בעבודה אין‬ ‫הראשון, בא לידי ביטוי‬ ‫ולחסכון אקטיבי.‬ ‫הפרדה מוחלטת בין גישת החלחול המהיר‬ ‫בקמפיין מודעות ציבורית גדול, במתקני חסכון‬ ‫לבין גישת השימוש מחדש, אלא מתגבשת‬ ‫מים החל ממתקנים ביתיים וכלה במתקנים‬ ‫תפישה יעילה יותר בהתייחסות הכללית‬ ‫רגישים למים בתפקוד העירוני השוטף.‬ ‫למשאב המים.‬ ‫המדיניות האקטיבית מתייחסת לכל פתרונות‬ ‫ההתפלה והטיהור. בשנים האחרונות כבר‬ ‫לב העבודה סוקר את התכנון הרגיש למים‬ ‫מתפקד מפעל ההתפלה על חוף אשקלון‬ ‫(תר"מ) כחלק בלתי נפרד מהניהול העירוני,‬ ‫ומביא להתפלתם של כ 42 מיליון מטר מעוקב‬ ‫את השלכותיו ויכולותיו החל מהזיקה החוקית‬ ‫של מים (לסמן, 6002).‬ ‫ונקודות האדמיניסטרטיביות וכלה בתכנון‬ ‫וטכנולוגיות ליישום בשטח וההתכנות‬ ‫מתוך ראייה מערכתית זו של חסכון במים,‬ ‫הכלכלית שלהם. לגוף העבודה הוקדם רקע‬ ‫נקבעה התייחסות מדינית כוללת למי- נגר.‬ ‫תיאורטי המציג סקירה היסטורית של‬ ‫חוק המים מ 7591 מציג את הנגר כגורם‬ ‫התפישה התכנונית בארץ וההקשר בין הרקע‬ ‫בעייתי ומזיק ולא כמשאב פוטנציאלי. בעשור‬ ‫המטאורולוגי לתכנון בפועל.‬ ‫האחרון מתכננים בישראל מנסים להפוך גישה‬ ‫זו על פיה ולהקנות לתכנון כלים שמצד אחד‬ ‫יתרמו לחלחול מהיר ומצד שני ידעו גם לשמר‬ ‫את מי הגשם ולייעד לו שימושים נוספים.‬ ‫העבודה מציגה את מדיניות ניהול מי הנגר‬ ‫והטיפול בהם ובוחנת את הפוטנציאל הגלום‬ ‫בנגר כמשאב מים נוסף.‬ ‫1.1 מטרות העבודה‬ ‫העבודה מציגה אופנים שונים בעזרתם ניתן‬ ‫לייעל את ניהול הנגר בישראל. העבודה‬ ‫סוקרת את האמצעים בהם ניתן להגדיל את‬‫-5-‬
    • ‫מי שופכין ביתיים שנוצרו‬ ‫מים אפורים:‬ ‫2. מושגי יסוד‬ ‫מתהליכים כמו שטיפת כלים, בישול, כביסה‬‫%08-05‬ ‫ורחצה. מים אפורים מורכבים מ-‬ ‫מטרת הפרק היא לייצר מכנה משותף עבור‬ ‫מים שיוריים. מים אפורים נבדלים ממים‬ ‫קוראים אשר אינם בעלי רקע בהידרולוגיה‬ ‫שחורים בכמות ובהרכב המשקעים הכימיים‬ ‫וניקוז. בפרק יוסברו מושגים ומונחים‬ ‫והביולוגיים שבהם (מצואה והפרשות ועד‬ ‫הרלוונטיים לתכנון עירוני רגיש למים (תר"מ).‬ ‫כימיקלים רעילים). מי גשם שלא עברו סינון‬ ‫נגר: מי נגר הינם מים אשר זורמים על גבי‬ ‫נחשבים מים אפורים.‬ ‫הקרקע. מים אלה הם משני סוגים:‬‫אגן היקוות: המאזן ההידרולוגי מתייחס לאגן‬ ‫נגר עילי הנקרא גם נגר ישיר, הכולל את‬ ‫היקוות על-קרקעי עליו יורדים גשמים. האגן‬ ‫מי הגשמים והשלגים היורדים באזור אגן‬‫מוגדר כשטח ממנו מנ וקז הנגר לנקודה אחת‬ ‫הניקוז אחרי שחלקם התאדה או חלחל‬ ‫– זו בעצם מגדירה את האגן.‬ ‫לקרקע, וגורמיו הם בעיקר האקלים וסוג‬‫רכיבי המאזן ההידרולוגי : מקורות מים (קרי‬ ‫הקרקע. נגר עילי זורם בדרך כלל בנחלים‬ ‫גשם), דיות, התאדות, חלחול וזרימה דרך‬ ‫ובנהרות.‬ ‫מוצא האגן. הידרולוגים עוסקים בתגובתו של‬ ‫האגן לאירועי גשם – כלומר ברכיבי המאזן‬ ‫נגר בסיס הם מי מעיינות. המים קודם‬ ‫ההידרולוגי.‬ ‫חלחלו באדמה ובנקודת שבר פרצו‬ ‫החוצה. מי הנגר מהווים כארבעה אחוזים‬‫אקוויפר ( ‪ :)Aquifer‬מלטינית: אקווה - מים,‬ ‫ככל שהגשמים עזים‬ ‫מכלל המשקעים.‬‫מאגר מים תת-קרקעי (מי תהום) הנוצר כאשר‬ ‫יותר, האדמה חדירה פחות למים, כלומר‬ ‫מי משקעים (גשם, שלג וכו) אשר חלחלו אל‬ ‫החלחול מועט ואין המים מספיקים‬ ‫הקרקע, נלכדים בתוך שכבות סלע תת-‬ ‫ככל שפני השטח‬ ‫להיספג באדמה.‬ ‫קרקעיות וחדירות למים, דוגמת שכבות אבן‬ ‫משופעים יותר כך מצטברים יותר מי נגר.‬ ‫גיר ואבן חול. נקרא גם - ָאקווה.‬ ‫מי הנגר זורמים ומעמיקים את ערוצי‬ ‫הנחלים והנהרות.‬ ‫אופיין הנקבובי של שכבות הסלע התת-‬ ‫קרקעיות מאפשר למים שנספגו לנוע‬ ‫מי-ביוב הכוללים מי מדיחי‬ ‫מים שחורים:‬ ‫בחופשיות, אולם במקביל שכבות סלע בלתי‬ ‫כלים, מי כיורי מטבח וכמובן מי אסלות‬ ‫חדירות למים (דוגמת צפחה או חרסית)‬ ‫השירותים. מים אלו מכילים כמות גדולה‬ ‫הצמודות לאקוויפר מתחתיו או מכל צדדיו‬ ‫יחסית של מזהמים אורגניים ופתוגניים (גורמי‬ ‫מונעות מהמים לנוע מתוכו .‬ ‫מחלות) ולפיכך יש להעבירם תהליך טיהור‬ ‫שפכים הכולל לפחות טיפול קדם, טיפול‬ ‫: עוצמת הזרימה‬ ‫ספיקת נגר על-קרקע‬ ‫ראשוני וטיפול שניוני ורק אז להשיבם‬ ‫המבוטאת ביחידות של נפח לעומת זמן ( קרי‬ ‫לשימוש.‬ ‫מ"ק/ שעה) ונמדדות בנקודות מוגדרות באגן‬ ‫או במוצאו.‬‫-6-‬
    • ‫מבנן מוגדר ללרוב כקבוצת מבנים בינהם‬ ‫נפח נגר על קרקעי : חישוב הספיקות על פני‬‫שייכות כלשהי, כגון: כולם מסודרים סביב חצר‬ ‫זמן נקוב.‬ ‫פנימית. ה "אגן המבנני" הינו אותו חלק של‬ ‫אירוזיה – שחיקת מים: שחיקת הקרקע על‬ ‫המבנן המהווה אגן, המתנקז לנקודה אחת,‬ ‫ידי מים הוא מצב בו שיעור הגשם היורד גבוה‬ ‫בה אפשר למדוד כמויות ואיכויות של הנגר מן‬ ‫משיעור חדירת המים לקרקע. בתהליך זה‬ ‫האגן.‬ ‫נגרמת שחיקה ובלייה של מוצקים.‬‫רות‬ ‫גבולות האגן המבנני אינם עוברים בחצ‬‫מאמצע גגות‬ ‫האחריות של המבנים כי אם‬ ‫התאדות ודיות : המים הנלקחים על ידי‬ ‫הבתים, כאשר מחצית הגג מתנקזת לאגן‬ ‫הצמחייה וכן אלו אשר מתאדים לחזרה‬ ‫המבנני ומחצית אל מחוצה לו.‬ ‫לאטמוספירה – אותם יש לנכות מן הגשם‬ ‫בכדי לקבל את הכמות ההופכת למי נגר‬ ‫33 טבלה של מיפוי השטחים‬ ‫בעמוד‬ ‫עיליים ולחלחול.‬ ‫במבנן – חדירים, בלתי חדירים וגגות..‬ ‫היחס בין נפח הנגר לבין נפח הגשם מבוטאים‬ ‫ביחידות של עובי (מ"מ) – הנפח המחולק‬ ‫לשטח האגן.‬ ‫איור 1: כמות המשקעים השנתית בישראל.‬ ‫מקור: נחום-לוי, 7002‬‫-7-‬
    • ‫כיום, אופן העיור המואץ גורם לניצול הולך‬ ‫3 . הקדמה‬ ‫וגובר של משאבים טבעיים ומייצר כמויות‬ ‫פסולת הולכות וגדלות. אלו מפרים את הסדר‬ ‫1.3 השפעות פיתוח עירוני על‬ ‫הטבעי הקיים. מחקרים רבים טוענים כי‬ ‫הנוף הסובב והטבעי‬‫מגמות העיור העולמיות מהוות איום על המשך‬ ‫ערים בכל העולם תפקדו מאז ומעולם‬ ‫הקיום האנושי בכדור הארץ כפי שאנו מכירים‬ ‫כמוקדים חברתיים וכלכליים לבני אדם.‬ ‫היום, זאת הודות לכך שמרכזי הייצור‬ ‫התפתחות הערים במהלך שתי המאות‬‫%57‬ ‫והצריכה התעשייתיים מהווים כ-‬ ‫האחרונות שינתה את הסביבה הפיזית בצורה‬‫מהזיהום העולמי –כ- %07 מצריכת האנרגיה‬ ‫ניכרת. האם השינויים בנוף ובסובב הטבעי‬ ‫העולמית (רוגרס, 7991).‬ ‫בעלי השפעה שלילית או חיובית בהסתכלות‬‫אחת הבעיות הגדולות שגורם הפיתוח העירוני‬ ‫ארוכת טווח ? האם היא ברת שינוי ?‬ ‫בצורתו המודרנית היא פגיעה בכמות ואיכות‬ ‫עד המאה ה- 81 שיטות הייצור וההובלה‬ ‫מאגרי המים. הפיכה של תכסיות טבעיות‬ ‫התבססו על כוחו הפיזי של האדם, מים ורוח‬ ‫לתכסיות אטומות, הגדלת צריכת כמויות‬ ‫בלבד – בהתאם לכך הוגבלה יכולת ניצול‬ ‫המים וגידול בכמויות השפכים הבלתי‬ ‫המשאבים הטבעיים וקצב הכליה של הסביבה‬ ‫מטופלים מביאים לפגיעה כמותית ואיכותית‬ ‫הפיזית. יכולתן של הערים לצמוח ולהתפתח‬ ‫במקורות המים הזמינים לאדם (גבירצמן,‬ ‫הוגבלה גם כן וכך גם מידת השפעתן על‬ ‫2002).‬ ‫הסביבה.‬‫000,042 -‬ ‫הפסד החלחול עלול להגיע לבין‬ ‫91,‬ ‫מאז המהפכה התעשייתית במאה ה-‬ ‫000,07 מ"ק לשנה לכל קמ"ר שטח עירוני‬ ‫הוסרו המגבלות הללו. חל גידול ניכר בשטחן‬ ‫בנוי. ניקוז מי מרזבים לחצרות גינות ושטחים‬ ‫של הערים וכמות התושבים המתגוררים בהן.‬ ‫ציבוריים פתוחים מקטין את הפסד המים ב-‬ ‫מאז ועד היום ישנו מעבר של האוכלוסייה‬ ‫000,52 מ"ק/קמ"ר שטח בנוי.‬ ‫000,57 -‬ ‫הכפרית וקליטתם בערים. בעקבות כך נוצר‬ ‫לצורך הדיון, ניתן להניח כי בינוי גורם להפסד‬ ‫הצורך כמו גם סף הכניסה לתשתיות רחבות‬ ‫של 000,061 מ"ק/קמ"ר, וטיפול נכון במי‬ ‫היקף שמטרתן שירות האוכלוסייה הצומחת‬‫000,05‬ ‫הנגר יכול להקטין את ההפסד ב-‬ ‫וגדלה. התפתחות תשתיות כגון ביוב,‬ ‫מ"ק/קמ"ר.‬ ‫תחבורה, חשמל, תקשורת ועוד אפשרו את‬ ‫האצתו של גידול הערים המודרניות עוד יותר.‬ ‫נתונים עבור השטח שמעל אקויפר החוף‬ ‫הפיתוח העירוני הואץ והתעצם במאה ה- 02‬‫0091‬ ‫השטח מעל אקויפר החוף:‬ ‫‪‬‬ ‫ואליו התלווה ניצול בקצב הולך וגובר של‬ ‫קמ"ר.‬ ‫המשאבים הטבעיים, יחד עם כמויות שפכים‬‫0991: 242‬ ‫תכסית אטומה בשנת‬ ‫‪‬‬ ‫ופסולת ההולכות וגדלות בהתאמה.‬ ‫קמ"ר.‬ ‫המערכות הטבעיות נפגעו וכך גם קצב ויכולת‬‫0202: 005‬ ‫תכסית אטומה בשנת‬ ‫‪‬‬ ‫התחדשותן.‬ ‫קמ"ר.‬‫-8-‬
    • ‫הפסדי החלחול מפיתוח עירוני בשנת‬ ‫‪‬‬ ‫0991: 07 מיליון מ"ק.‬ ‫הפסדי החלחול מפיתוח עירוני בשנת‬ ‫‪‬‬ ‫0202: 051 מיליון מ"ק.‬ ‫2.3. פיתוח נוף בר קיימא ושימור‬ ‫משאבי הטבע‬‫איור 3: פיתוח בר קיימא והקשרים בין תתי המערכות;‬ ‫פיתוח כלכלי, הוגנות חברתית והגנה על הסביבה.‬ ‫פיתוח בר קיימא הוא תופעה של שלושת‬ ‫מקור: קמפבל, 6991 בתוך: בארי, 4002‬ ‫העשורים האחרונים – לפחות בשמה הנוכחי.‬ ‫"עיקרו של פיתוח בר קיימא הוא הרצון לתת‬ ‫הסביבה הטבעית בנויה כמערכת אחת עם‬ ‫מענה ארוך טווח לבעיות בסובב הטבעי באופן‬ ‫קשרים תפקודיים בין תתי מערכות. כלומר,‬ ‫שפיתוח כלכלי וחברתי יוכלו לדורות הנוכחיים,‬ ‫פסולת במערכת אחת הוא חומר הגלם של‬ ‫אך לא על חשבון הדורות הבאים" ( פיילסטון‬ ‫מערכת אחרת. הסביבה העירונית שונה, בכך‬ ‫וחובריו, 6991)‬ ‫שהתכנון המקובל הוא של מערכות עצמאיות‬ ‫– מים, חשמל, תקשורת, סילוק פסולת וכד.‬ ‫הנתק בין המערכות השונות מאפשר‬ ‫למתכננים להתמקד. להלן מספר נקודות‬ ‫דמיון ושוני בין מערכת הניקוז העירונית,‬ ‫הגרסה הסינטטית, לבין המערכת הטבעית.‬ ‫: מהווה‬ ‫מערכת הניקוז הנגר העירונית‬ ‫איור 2: הקשר בין פיתוח בר-קיימא והחיסכון במים.‬ ‫מקור: בארי, 4002‬ ‫תחליף לערוצי הזרימה הטבעיים אשר השתנו‬ ‫בעקבות הפיתוח העירוני. תשתית הניקוז‬ ‫ניתן להתייחס לערים כאל מיזם כלכלי אשר‬ ‫הנהוגה, מתבססת על צנרת אטומה,‬ ‫מטרתו לאכלס כמה שיותר תושבים – בכך‬ ‫המזרימה את הנגר הנוצר אל מחוץ לתחומי‬ ‫מתממש רווחו. היום, על מנת לגרום לאנשים‬ ‫העיר, במהירות. מצב זה בעייתי היות והמצב‬ ‫מסוימת – עליה להבטיח‬ ‫לבוא ולגור בעיר‬ ‫יוצר נתק בין הנגר העילי לבין מאגרי המים‬ ‫רמת חיים גבוהה. השאיפה לרמת חיים‬ ‫שהתקיימו בעיר, כולל מאגרי מים תת‬ ‫גבוהה מלווה בצריכת משאבים גבוהה וייצור‬ ‫קרקעיים. בסביבה הטבעית לנגר תפקיד‬ ‫פסולת בהתאם. פיתוח עירוני בר קיימא‬ ‫חשוב בכל הקשור להזנת הצמחייה הטבעית,‬ ‫שואף להפחתה בכמויות המשאבים והאנרגיה‬ ‫פירוק והעשרת הקרקע, שמירה על תנאי‬ ‫שצורכות הערים בכדי לספק לתושביהן רמת‬ ‫גידול של נישות אקולוגיות שנוצרו במהלך‬ ‫חיים.‬ ‫שנות אבולוציה (כגון לחות ואספקת מים)‬ ‫וכמובן בהעשרת מים תהום.‬ ‫-9-‬
    • ‫איור 5: תיאור סכמתי של מחזור המים בטבע.‬ ‫( במספרים באיור מציינים שטף ביחידות של אלפי קילומטרים‬ ‫איור 4: תיאור סכמתי של מחזור המים העירוני.‬ ‫מעוקבים בשנה ).‬ ‫מקור: שמיר בתוך: בארי, 4002 ( חומר שנמסר‬ ‫מקור: גבירצמן, 2002 .‬ ‫ועובד אישית).‬ ‫מערך גנים ופארקים : מתוכננים ומעוצבים‬ ‫כתחליף לסביבה הטבעית עליה השתלט‬ ‫המרחב העירוני. ישנם מגוון פארקים המנסים‬ ‫לחקות את המאפיינים החזותיים והאקולוגיים‬ ‫הקיימים בטבע. אולם, בפועל הם אינם‬ ‫מסוגלים לקיים ולחדש את המשאבים‬ ‫הטבעיים בסביבתם והם מהווים נטל כלכלי.‬ ‫התאמה מרבית בין הפארק לעיר נעוצה‬‫איור 6: תרשים השוואה סכמתית בין מחזור המים‬ ‫באזור טבעי לבין אזור עירוני.‬ ‫במתכננים עצמם. פארקים רבים בעולם, וגם‬ ‫מקור: ‪ Musiake et al‬מתוך בארי, 4002 .‬ ‫בישראל לא מתוכננים בהתאמה לסביבה או‬ ‫בהתאם לתנאים המתקיימים באותה נישה‬ ‫השינויים במאזן הידרולוגי גורמים לפגיעה‬ ‫אקולוגית בה הם נמצאים. על כן מושקעת‬ ‫במחזור המים אשר התפתח במשך שנות‬ ‫אנרגיה רבה כדי לייצר עבור הפארק את‬ ‫האבולוציה. ההבדל הוא שזו (הפגיעה)‬ ‫התנאים הדרושים עבורו, תוך כדי ניצול‬ ‫מתרחשת בפרק זמן קצר ביותר בהשוואה‬ ‫משאבים מסביבות אחרות וזאת על מנת‬ ‫לזמן הנדרש להתפתחותה. התכנון העירוני‬ ‫שהפארק יוכל לדמות טבע כפי שנתפש ברוחו‬ ‫החדש שואף לווסת השפעה זו בצורה‬ ‫של המתכנן. בין המערכות החיצוניות‬ ‫מושכלת ומחושבת.‬ ‫התומכות בקיום הפארק ניתן לכלול אגני‬ ‫היקוות מים מרוחקים, מהם נלקחים מים‬ ‫להשקיית הצמחייה – ואם זו אינה מקומית‬ ‫צורכת כמויות מים כאלה אשר הסביבה‬ ‫הטבעית אינה מסוגלת לספק.‬‫- 01 -‬
    • ‫לסגירת קידוחי מי שתיה והפסקת‬ ‫4. רקע תיאורטי‬‫היכולת לשאוב כ- 08 מ"ק מים בשנה.‬ ‫משבר המים וההתמודדות המדינית עמו‬ ‫מדינת ישראל נערכת להגברה מסיבית של‬‫3102‬ ‫התפלת מי ים, בכמות שתגיע בשנת‬ ‫בשבע השנים האחרונות ישראל נמצאת‬ ‫לכ-006 מיליון מ"ק בשנה. כמות זו שקולה‬ ‫בעיצומו של משבר מים‬‫לכמחצית מהמים הטבעיים הנשאבים בממוצע‬ ‫חמור, מהקשים בתולדותיה. האקוויפרים‬‫כל שנה.‬ ‫הראשיים והכנרת הגיעו לקווים האדומים. כל‬ ‫שאיבות נוספות עלולות לגרום להמלחה של‬ ‫המשרד להגנת הסביבה אוכף על הרשויות‬ ‫מים שפירים, ולנזקים שאינם ניתנים לתיקון.‬ ‫המקומיות הקמת מתקני טיפול בשפכים,‬‫באופן המאפשר יצירת קולחים ראויים לשימוש‬ ‫בהשקיה במקום מים שפירים, בהיקף המגיע‬ ‫לכ- 004 מליון מ"ק/שנה.‬ ‫לאור צרכי השעה ננקטות פעולות לחסכון‬ ‫במים וליצירת מקורות חדשים. החסכון‬‫הפסיבי במים מתבטא בקמפיין תקשורתי ענק‬ ‫הפונה לציבור הרחב להגברת המודעות.‬ ‫המטרה היא להגביר את המודעות הציבורית‬ ‫איור 7: עובי הגשם השנתי באחוזים ע"פ חלוקה‬ ‫לסגירת הברז ולהתקנת מתקנים ביתיים‬ ‫לאקוויפרים.‬ ‫חוסכים במים. אך אין די בחסכון פסיבי ויש‬ ‫מקור: גבעתי, 8002‬ ‫למצוא דרכים חלופיות ליצירת מקורות מים.‬ ‫מספר גורמים למשבר :‬ ‫1.4 שיטות טיהור והתפלה‬ ‫עליה בצריכת המים - בעיקר בשל‬ ‫‪‬‬ ‫כיום בישראל ובעולם המערבי ישנן מספר‬ ‫הגידול באוכלוסיה‬ ‫דרכים המאפשרות טיהור והתפלה של מים‬ ‫ירידה בהיצע המים - בשל רצף של‬ ‫‪‬‬ ‫אפורים ומים שחורים למי השקייה ולמי‬ ‫ארבע שנות בצורת, שהאחרונה‬ ‫שתייה. המשך העבודה ירחיב על אופני‬ ‫שבהן חריפה מאד.‬ ‫הטיהור והטיפול הנעשים למי גשם. סקירת‬ ‫אטימת שטחי חלחול - הבינוי הנרחב‬ ‫‪‬‬ ‫השיטות לטיפול במי קולחין מציגה את‬ ‫במישור החוף גורם להיאטמות של כ-‬ ‫התמונה הרחבה של התמודדות עם מצוקת‬ ‫%02 מהשטחים הזמינים לחלחול מי‬ ‫המים.‬ ‫גשם ולפגיעה בהעשרת מי התהום.‬ ‫סגירת קידוחי מי שתיה - אירועי‬ ‫‪‬‬ ‫אגן ירוק ( ‪ -)wetland‬מערכת‬ ‫4.1.1‬ ‫זיהום מן העבר, שתרמו לחלחול‬ ‫של ביצות מלאכותיות שמטרתן‬ ‫מזהמים במשך עשרות שנים מפני‬ ‫לחקות את תהליכי הטיהור‬ ‫השטח אל מי התהום, גורמים‬‫- 11 -‬
    • ‫המאפשרים הן פירוק ביולוגי והן‬ ‫המתרחשים בביצות טבעיות.‬ ‫שגשוג של הצמחייה (גפני, 5002).‬ ‫אגנים ירוקים פועלים כמסננים‬ ‫טבעיים של זיהומים שונים‬ ‫בשפכים כגון חומרים אורגניים,‬ ‫חומרים מוצקים מרחפים ומתכות‬ ‫כבדות. יכולתם של האגנים‬ ‫הירוקים לטיהור שפכים הוכרה‬ ‫במחצית השנייה של המאה ה-‬ ‫02 לאחר שהחלו להתפרסם‬ ‫המחקרים הראשונים בנושא.‬‫איור 8: עובי הגשם השנתי באחוזים ע"פ חלוקה‬ ‫כיום פועלות בעולם אלפי‬ ‫לאקוויפרים.‬ ‫מקור: ‪ IPCRI‬תכנית להצלת אקוויפר ההר.‬ ‫מערכות ירוקות לטיהור שפכים.‬ ‫הטיפול בשפכים והרחקת המזהמים‬ ‫נעשים על ידי הזרמתם דרך‬ ‫השורשים של צמחים הגדלים‬ ‫בבריכות האגן הירוק. צמחים אלו‬ ‫יכולים להתפתח בסביבת מי שפכים‬ ‫ומתאימים להשתרשות במצע רדוד‬ ‫ועשיר במים. בדרך כלל משמשים‬ ‫בתהליך בצמחי קנה, ששורשיהם‬ ‫יוצרים תעלות במצע הגידול, דרכן‬ ‫איור 9: מבט על סכמתי על אגן ירוק.‬ ‫חודר החמצן אל השפכים. מצע‬ ‫מקור: ‪ IPCRI‬תכנית להצלת אקוויפר ההר‬ ‫הגידול עליו גדלים הצמחים הוא‬ ‫4.1.2. התפלה היא תהליך המיועד‬ ‫בדרך כלל תערובת של חול, חצץ‬ ‫להוציא מלחים ומינרלים‬ ‫וקרקע מקומית המאפשרת את‬ ‫ממים, על מנת לקבל מים‬ ‫זרימת הנוזלים דרכה. הצמחים‬ ‫הראויים לשתייה או‬ ‫מפתחים שורשים צפופים היוצרים‬ ‫לחקלאות.ישנם מספר סוגי‬ ‫משטח בעל שטח פנים גדול עליו‬ ‫זיקוק בתהליך זה:‬ ‫מתפתחת אוכלוסיית‬ ‫זיקוק רב שלבי‬ ‫מיקרואורגניזמים עשירה.‬ ‫בשיטת הזיקוק הרב-שלבי‬ ‫מיקרואורגניזמים אלו מפרקים את‬ ‫משתמשים בקיטור כמקור אנרגיה‬ ‫המזהמים האורגניים בשפכים‬ ‫לאיוד המים. את התהליך מבצעים‬ ‫ומשתמשים בהם כמקור לאנרגיה.‬ ‫במספר דרגות שבכל אחת מהן שורר‬ ‫חלק מתוצרי הפירוק נקלטים על ידי‬ ‫לחץ שונה וטמפרטורה שונה. כך‬ ‫הצמחים, כך נוצרים יחסי גומלין בין‬ ‫שניתן לחזור על התהליך מספר‬ ‫הצמחים למיקרואורגניזמים‬ ‫פעמים תוך ניצול החום הכמוס‬ ‫- 21 -‬
    • ‫טיפול ראשוני, שניוני‬ ‫שיוצרים אדי מים כאשר הם‬ ‫ושלישוני. איכות הקולחים‬ ‫מתעבים, על מנת לחמם את המים‬ ‫נקבעת על פי מספר‬ ‫של הדרגה הבאה. החימום גורם‬ ‫השלבים בתהליך הטיהור.‬ ‫לאיוד חלק מהמים וחוזר חלילה.‬ ‫טיפול ראשוני: טיפול מכני‬ ‫‪‬‬ ‫בצורה זו ניתן לקבל מכל קילוגרם‬‫הכולל סינון גס של השפכים,‬ ‫קיטור, מספר ליטרים של מים‬ ‫שיקוע גרוסת (שיקוע של‬ ‫מותפלים.‬ ‫חלקיקים כבדים) ושיקוע‬ ‫ראשוני הכולל הרחקת חלק‬ ‫זיקוק אדים דחוסים‬ ‫מהמוצקים המרחפים‬ ‫בשיטת זיקוק דחיסת האדים,‬ ‫והחומר האורגני.‬ ‫מזרימים מי ים לתא שבו שורר ריק,‬ ‫טיפול שניוני : טיפול ביולוגי‬ ‫‪‬‬ ‫דבר זה גורם לאידוי חלק מהמים,‬‫בו מתבצע תהליך של פירוק‬ ‫מדחס מכני דוחס את האדים ובכך‬ ‫החומר האורגני בשפכים,‬ ‫מעלה את הטמפרטורה שלהם, אלה‬ ‫הרחקת המוצקים‬ ‫מתעבים על צינורות תוך מסירת‬‫המרחפים, שיקוע של הבוצה‬ ‫החום הכמוס שלהם למים הנכנסים‬ ‫(המכילה בעיקר את‬ ‫למתקן ומסירת האנרגיה הדרושה‬ ‫החיידקים המפרקים) וחיטוי‬ ‫לאיודם‬ ‫הקולחים לצורך סילוק‬ ‫מיקרואורגניזמים פתוגנים‬ ‫אוסמוזה הפוכה‬ ‫(מעבירי מחלות). בתהליך‬ ‫אוסמוזה הפוכה (אוסמוזה=פעפוע)‬ ‫מתקבלים קולחים צלולים‬ ‫היא שיטת התפלה בה בעזרת לחץ‬‫בעלי ריכוז חומר אורגני נמוך‬ ‫גבוה דוחסים מים מליחים דרך‬ ‫המתבטא בריכוז צח"ב‬ ‫ממברנה, המאפשרת מעבר חד-כווני‬ ‫(צריכת חמצן ביולוגית)‬ ‫של המים ללא המלחים, בכך גורמים‬ ‫הנמוך מ 02 מ"ג/ל וריכוז‬ ‫לסינון של המלחים מן המים, זאת‬ ‫מוצקים מרחפים הנמוך מ‬ ‫בניגוד לכיוון הלחץ האוסמוטי‬ ‫03 מ"ג/ל.‬ ‫(השואף ליצור איזון בריכוז המלחים).‬ ‫טיפול שלישוני : טיפול‬ ‫‪‬‬ ‫בשיטה זו נדרש לחץ גבוה של המים‬ ‫שלישוני הוא טיפול נוסף‬ ‫המליחים כנגד הממברנה, המגיע‬ ‫לקולחים המעלה את איכות‬ ‫לעתים למאות אטמוספירות (אשכנזי,‬ ‫הקולחים לכזו אשר ניתן‬ ‫7002).‬‫להשתמש בקולחים להשקיה‬ ‫בלתי מוגבלת-גידולים‬ ‫תהליך‬ ‫4.1.3. טיהור שפכים.‬ ‫חקלאיים למאכל אדם ו/או‬ ‫הטיפול בשפכים במכוני‬‫השקיה מעל אקוויפרים וזאת‬ ‫הטיהור האינטנסיביים נחלק‬ ‫לשלושה שלבים עיקריים:‬‫- 31 -‬
    • ‫בלי חשש לבריאות הציבור‬ ‫או זיהום האקוויפר.‬ ‫סינון גרביטציוני : החדרה‬ ‫‪‬‬ ‫לתת קרקע - סינון הקולחים‬ ‫על ידי החדרה דרך חול‬ ‫שבסופו מתקבלים קולחים‬ ‫באיכות גבוהה מאוד. תהליך‬ ‫זה דורש משאבי קרקע‬ ‫גדולים (בישראל הדבר‬ ‫נעשה כיום רק במכון‬ ‫הטיהור של גוש דן -‬ ‫השפד"ן).‬ ‫סינון בלחץ: סינון הקולחים‬ ‫‪‬‬ ‫על ידי העברתם במסנני חול‬ ‫סגורים, בשיטה זו אין צורך‬ ‫בשטח גדול וקיימת בקרה‬ ‫טובה יותר על איכות‬ ‫הקולחים. המחיר הוא בצורך‬ ‫בעבודה עם לחצים גבוהים‬ ‫המסופקים על ידי משאבות -‬ ‫תהליך הדורש אנרגיה.‬ ‫דוגמה לתהליך כזה בארץ‬ ‫הוא מכון טיהור השפכים‬ ‫בכרמיאל.‬ ‫משבר המים מביא עימו פתרונות טכנולוגיים‬ ‫מגוונים שברובם דורשים משאבים יקרים כגון‬ ‫שטח ואנרגיה. העבודה מציגה התכנות של‬ ‫שימוש נוסף במשאב מים קיים ולא מנוצל- מי‬ ‫(מתוך: אתר ויקיפדיה).‬ ‫הגשם.‬‫- 41 -‬
    • ‫כתוצאה מהסופה נקראת נפח הנגר. הספיקה‬ ‫5 . רקע לניהול משמר נגר‬ ‫המרבית נקראת ספיקת השיא של הסופה.‬ ‫1.5 רקע הידרולוגי‬ ‫מופע הסופות בעוצמות שונות הוא משתנה‬ ‫אקראי. כאשר בוחרים את שכיחות הסופה‬ ‫נגר הוא החלק מהגשם המגיע לקרקע וזורם‬ ‫המשמשת לתכנון ומחשבים עבורה את‬ ‫גרביטציונית על פני הקרקע. בדרכו הוא עשוי‬ ‫ספיקת השיא במוצא האגן זו תהיה ספיקת‬ ‫להיעצר בשקעים טבעיים או בנויים, ליצור‬ ‫השיא בשכיחות הנידונה. קביעת תקופת‬ ‫שלוליות ומקווי מים, להתאדות ישירות או דרך‬ ‫החזרה (שכיחות) היא למעשה קביעת‬ ‫הצמחייה, לחלחל אל תוך הקרקע או להגיע‬ ‫מדיניות ההגנה על שטח נתון מפני הצפות.‬ ‫לאפיק ולהמשיך עד להגיעו לגוף מים כגון‬‫מהלך הספיקות על ציר הזמן וסה"כ נפח הנגר‬ ‫אגם, נחל או הים (שמיר, 6002).‬ ‫הסופתי קובעים את נפחם ואת תכנונם של‬ ‫כל שטח שהזרימה ממנו מגיעה לנקודת מוצא‬ ‫מתקנים למיתון ספיקות ו/ או לאגירת נגר‬ ‫אחת נקרא אגן ניקוז או אגן היקוות. נקודת‬ ‫לצורך שימוש בו.‬ ‫המוצא היא המגדירה את האגן המתנקז‬ ‫פיתוח שטח שהיה פתוח או חקלאי לבנוי יוצר‬ ‫אליה. האגן הרלבנטי לתכנון ברמה לאומית‬ ‫שטחים אטומים ומגדיל את כמות הנגר‬ ‫הוא אגן נחל, שמוצאו בים או בנחל גדול יותר.‬ ‫וספיקותיו. כתוצאה מכך, גדלה הסכנה‬ ‫לדוגמא: אגן הירקון מוגדר על ידי מוצא הירקון‬ ‫להצפות ונזקיהן בשטח המפותח. כחלק‬ ‫לים. כך גם אגן איילון ואגן הכנרת.‬ ‫מפיתוח התשתיות במקום בנוי מוכנסת‬‫מערכת של נקזים, רובם צינורות תת קרקעיים‬ ‫המוזנים דרך פתחים בצידי הכביש.‬ ‫בנייה עירונית אוטמת חלק ניכר מן הקרקע ,‬ ‫כתוצאה ישירה מכך, ירידת המשקעים על‬ ‫שטח בנוי יוצרת נגר על- קרקעי. ריבוי הנגר‬ ‫העירוני גורם לשתי בעיות מרכזיות:‬ ‫א. הפחתה משמעותית בהעשרת מי‬ ‫איור 01: סכמת הגדרת אגן ניקוז/היקוות.‬ ‫התהום לאקוויפר.‬ ‫האופן בו מתחלק הנגר המתחיל את זרימתו‬‫סכנה של הצפות תכופות, הגורמות‬ ‫ב.‬ ‫על פני הקרקע ממקום יצירתו של הגשם תלוי‬ ‫נזקים כבדים.‬ ‫בתנאי מזג האוויר, הטופוגרפיה, סוג הקרקע,‬ ‫שימושי קרקע, תכסיות קרקע, צמחיה. הנגר‬ ‫הנוצר בתגובה לסופת גשם מתבטא בנקודת‬ ‫המוצא בהידרו גרמה, שהיא מהלך הספיקות‬ ‫על ציר הזמן במקום זה. הספיקה היא הכמות‬ ‫ליח זמן וסה"כ הכמות שעברה בנקודה זו‬‫- 51 -‬
    • ‫במחזור המים כדי לנצלם. ניתן לומר ששתי‬ ‫נקודות הביאו לשינוי בהתייחסות:‬ ‫באספקט האיכותי: הנגר, שוטף את התחום‬ ‫העירוני וסוחף עימו מזהמים רבים הנפלטים‬ ‫עקב הפעילות העירונית.‬ ‫באספקט הכמותי: השכיחות הגבוהה של‬ ‫שטחים אטומים שלא מאפשרים למי הגשם‬ ‫איור 11: נחל הגעתון עולה על גדותיו בשדרות‬ ‫לחלחל, גורמת לכך שיותר חלקים בתחום‬ ‫הגעתון בנהריה לאחר סופת גשם, שנות ה 09 .‬ ‫העירוני הופכים ל"תורמי נגר". כמויות הנגר‬ ‫על טיפול ההצפות בשטחים העירוניים אחראי‬ ‫גדלו, החלחול לתת הקרקע נפגע וכך גם‬ ‫אגף הנדסה המטפל בניקוז עירוני. התפישה‬ ‫נפגעת העשרת מי התהום (גלר, 8991)‬ ‫הבסיסית היא כי הנגר העירוני מאיים על חיי‬ ‫המטרה העיקרית בניהול מי נגר היא מניעת‬ ‫העיר התקינים, על כן התגבשה התפישה כי‬ ‫הצפות ונזקים. מניעת הנזק גם במישור הבנוי‬ ‫יש לסלקו במהירות מהשטח. נקודת המוצא‬ ‫וגם במורד (נחלים, אגמים, מקוואות גדולים).‬ ‫הזאת לא מתחשבת באפשרות כי הנגר יכול‬ ‫במסגרת פיתוח בר קיימא ישנו שימור משאבי‬ ‫להיות גם משאב ולא רק מטרד עירוני‬ ‫מים, זאת ניתן להשיג בעיקר באמצעות ניהול‬ ‫ושאפשר לתכנן לא רק את סילוקו אלא גם‬ ‫נכון ומשמעותי של הנגר. האתגר העיקרי‬ ‫שימוש יעיל שלהם. השימוש יכול להיות ישיר‬ ‫ביישום תר"מ הוא שרבים מאנשי המקצוע‬ ‫ועקיף בדרכם למי התהום.‬ ‫כיום מאמינים כי קיימת סתירה בין מניעת‬ ‫2.5. רקע גיאוגרפי- עירוני‬ ‫הצפות לניהול מועיל של הנגר בשטח עירוני‬ ‫בנוי (בורמיל, כרמון, שמיר, 3002).‬ ‫מישור החוף המרכזי, בין חדרה לאשדוד‬ ‫ממוקם מעל אקוויפר החוף, שהוא מקור המים‬ ‫3.5 רקע תכנוני‬ ‫הרב-עונתי העיקרי של ישראל. המגזר‬ ‫"ניהול וניקוז נגר" – משמעותו כי הנגר ינוהל‬ ‫העירוני בישראל מהווה כיום כשלושה רבעים‬ ‫להשגת מטרות מועילות של הנגר כמשאב‬ ‫מסה"כ תושבי המדינה. כ %55 מהאוכלוסיה‬ ‫ובאותה עת לדאוג למזעור הנזקים העלולים‬ ‫העירונית בישראל מרוכזת ברצועה זו. בשטח‬ ‫להגרם. ניהול הנגר בשטח כלשהו מתייחס‬ ‫העירוני קיימות מערכות ניקוז הכוללות קולטני‬ ‫למספר מאפיינים: נפח הנגר היוצא מהשטח,‬ ‫מי גשם וצינורות ניקוז. הנזקים הכלכלים ואי‬ ‫ספיקת הנגר, ספיקת שיא של סופת גשם,‬ ‫הנוחות הצפויה עקב הצפות באזורים‬ ‫איכות מי הנגר היוצאים מהשטח ומדדים‬ ‫עירוניים, גרמו לכך שכל אזור עירוני מתוכנן‬ ‫נוספים.‬ ‫כיום עם מערכת קווי ניקוז (גלר, 8991).‬‫ניתן להבחין בניהול נגר וניקוז בין תכנון מונחה‬ ‫בשני העשורים האחרונים חל שינוי משמעותי‬ ‫. הראשון‬ ‫אמצעים לתכנון מונחה מטרות‬ ‫בגישה לנגר עירוני. שינוי זה רואה בנגר מקור‬ ‫מכתיב את האמצעים העומדים ברשות‬ ‫מים, מציע לקלוט את מי הנגר ולשלבם חזרה‬‫- 61 -‬
    • ‫המתכנן בבואו לתכנן את פיתוח השטח. כמו‬ ‫למשל השארת %51 מכלל השטח לקרקע לא‬ ‫6.הקשר בין עיור למטארולוגיה‬ ‫אטומה. השני, לעומת זאת, מכתיב למתכנן‬ ‫כמות הגשם מעל אזורים עירוניים גדלה עם‬ ‫את ההתנהגות ההידרולוגית של השטח לאחר‬ ‫הפיתוח העירוני, עקב האופי החם של‬ ‫הפיתוח. תכנון מסוג זה מותיר לידי המתכנן‬ ‫הסביבה העירונית. האוויר החם העולה‬ ‫את חופש היצירתיות באמצעים להשגת‬ ‫מהסביבה העירונית גורם להתעבות מים‬ ‫המטרה (תכנון טופוגרפיה, שימושי קרקע,‬ ‫מוגברת ולעלייה ברמת המשקעים.‬ ‫תכסיות קרקע). (ברומיל, כרמון ושמיר,‬ ‫5002)‬ ‫1.6 . השפעת העיור על הנגר העירוני‬ ‫4.5. חסרונות ובעיות בגישה התכנונית‬ ‫-צמצום שטחי הצמחייה מקטין את כמות מי‬ ‫הקיימת‬ ‫הגשם הנלכדים ישירות בצמחיה.‬ ‫הגישה המקובלת בקרב מהנדסים‬‫- המעבר משטחים חקלאיים פתוחים לשטחים‬ ‫ואדריכלים בתכנון הניקוז העירוני‬ ‫עירוניים אטומים מקטין את חלחול המים למי‬ ‫רואה במי הגשם מטרד שיש לסלק.‬ ‫התהום.‬ ‫לשיטה זו חסרונות כלכליים‬ ‫-עבודות פיתוח עירוניות גורמות ל"יישור"‬ ‫ואקולוגיים (אטקס, 1002):‬ ‫השטח ולהקטנת אוגר השקעים של השטח.‬ ‫א. בניית מערכות ניקוז ותיעול על-‬ ‫-שינוי צורת הידרוגרמת הנגר- הכיסוי הבלתי‬ ‫קרקעיות ותת- קרקעיות הן מרכיב‬‫חדיר מאפשר זרימה מהירה יותר של הנגר כך‬ ‫יקר בעלות הפרויקט. מערכות‬ ‫שמתקבלת תגובה חריפה יותר באגן‬ ‫הניקוז דורשות תחזוקה וניקיון של‬ ‫סחף ולכלוך.‬ ‫ב. בפיתוח העירוני נעשה שימוש‬ ‫בחומרים אטומים והם מונעים חלחול‬ ‫2.6 . השפעת העיור על איכות הנגר‬ ‫מי גשם לקרקע ובכך נמנעים המים‬ ‫לחדור למי התהום, כך הם זורמים‬ ‫שינויים בכמות ובאופי חומר הסחף: בסביבה‬ ‫לים ואובדים.‬ ‫עירונית ניתן למצוא מזהמים אנאורגאניים‬ ‫שמקורן בפעילות העירונית (דלק מכוניות‬ ‫ג. מי הגשמים נאספים במורד אגן‬ ‫למשל) מי הנגר סוחפים איתם את המזהמים‬ ‫הניקוז המלאכותי המוסדר בכמויות‬ ‫לערוצי הניקוז הטבעיים. סחיפת המזהמים‬ ‫גדולות ובפרקי זמן קצרים.‬ ‫גרועה במיוחד בגשם הראשון.‬ ‫ד. במקום המפגש של צינור הניקוז עם‬ ‫הערוץ הטבעי נוצרת בעיית סחף‬ ‫ואבדן קרקע, שכן הקרקע נסחפת‬ ‫במורד הערוץ.‬‫- 71 -‬
    • ‫הניקוז התת קרקעית זורמים‬ ‫בשולי הכבישים לאורך שפת‬ ‫המדרכה. כור ההעברה של‬ ‫הכבישים מתוכנן לסופות בעלות‬‫תקופת חזרה של 001-05 שנה‬ ‫(חדד, 7002, 02).‬ ‫מערכת משנית; תעלות וצינורות‬ ‫תת קרקעיים המיועדים‬ ‫להתמודד עם אירועי גשם‬ ‫קטנים, בעלי תקופת חזרה של‬ ‫איור 21: שינוי אחוז השטחים האטומים ביחס‬ ‫01-5 שנים.‬ ‫למחלחלים כתוצאה מעיור והשפעתם על המאזן‬ ‫ישנן מערכות ניקוז מחוררות או‬ ‫ההידרולוגי.‬ ‫מקור:‪ 1999 , Prince George County‬בתוך: חדד-‬ ‫תאי בקרה נטולי רצפה אטומה.‬ ‫סלע, 7002 .‬ ‫נראה כי מערכות אלו גורמות‬ ‫להקטנת הנגר במוצא, האטה‬ ‫הקמת שכונת מגורים, אזורי תעשייה, מערכות‬ ‫במהירות הזרימה ושיפור‬ ‫תנועה וכדומה מלווים בפסולת בנייה הנסחפת‬ ‫ההחדרה למי התהום.‬ ‫למערכת הניקוז.‬‫-%03‬ ‫3. מדיניות פיתוח שתבטיח‬ ‫פיתוח ושילוב של אלמנטים "רגישי מים"‬ ‫%53 שטחים מחלחלים בכל‬ ‫ימזערו את השפעת העיור על הנגר העירוני.‬ ‫מתחם פתוח.‬ ‫1. ניקוז שטחים אטומים תורמי נגר‬‫4. המשך פיתוח והחדרה של מוצרי‬ ‫לשטחים חדירים. כושר החלחול‬ ‫בנייה חדירים למים.‬ ‫הגבוה של קרקעות מישור החוף‬ ‫מאפשר הזרמת הנגר לשטחים‬ ‫3.6 . השפעות פיתוח עירוני על‬ ‫אלו. הנגר יקטן והעשרת מי‬ ‫המאזן ההידרולוגי ועל הנגר‬ ‫התהום תגדל.‬ ‫בפרט.‬ ‫2. מערכת ניקוז עירונית מורכבת‬ ‫הבעיה העיקרית נעוצה בקצב השינוי. במשך‬ ‫לרוב משתי תתי מערכות:‬ ‫מיליוני שנים התעצבה הסביבה כך שכל חלקי‬ ‫המערכת יתאימו אחד לשני ויתפקדו כמערכת‬ ‫מערכת ראשית; מערך הכבישים‬ ‫אחת. השינוי באורח החיים המודרני, המלווה‬ ‫( אליו חופף מערך הצינורות‬ ‫בפיתוח מואץ, מתרחש בקצב כה מהיר עד כי‬ ‫התת קרקעיים) המיועד למקרים‬ ‫הסביבה אינה מסוגלת להגיב אליו ובטח שלא‬ ‫של סופות גשם חזקות, בהן‬ ‫להסתגל אליו. השינוי במבנה הקרקע – הן‬ ‫עוצמת הנגר עולה על כושר‬ ‫בתבליט והן בתכסית, גורמים לשינויים‬ ‫ההובלה של צנרת הניקוז.‬ ‫העודפים שלא נקלטים במערכת‬‫- 81 -‬
    • ‫בכמויות ובעוצמות הנגר, כמו גם בהתמעטות‬ ‫תהליכי החלחול לקרקע.‬ ‫פיתוח עירוני משנה את המאזן ההידרולוגי‬ ‫הטבעי בכך שאספלט ובטון מכסים ואוטמים‬ ‫קרקעות מחלחלות, בניינים תופסים את‬ ‫מקומה של הצמחייה ומערכות ביוב תופסות‬ ‫את מקומה של הזרימה הטבעית. יש‬ ‫להתחשב בגורמים נוספים אשר עד עתה לא‬ ‫נלקחו במהלך התכנון.‬ ‫ההבדל במאפייני זרימת הנגר לאחר פיתוח‬ ‫עירוני מתבטא בנפח ובעוצמת השיא של הנגר‬ ‫– אלו גבוהים בהרבה. כתוצאה מכך מתרבים‬ ‫מקרי ההצפות בערים.‬ ‫איור 31: נגר שטח עירוני לעומת נגר שטח פתוח.‬ ‫מקור:חדד-סלע, 7002 .‬‫- 91 -‬
    • ‫הארצית המשולבת למשק המים-‬ ‫7. חוק המים בישראל ומערכת‬‫נועד להסדיר את תהליכי הפיתוח של‬ ‫הבירוקרטית לניהול הנגר:‬‫משק המים בעשורים הבאים. פרק 4‬ ‫מצב קיים אל מול מגמות חדשות‬ ‫דן באיגום, בהחדרה והגנה על מי‬‫תהום. אושר ב- 6002 . המטרה היא‬ ‫חוק המים‬ ‫7.1.‬ ‫לנצל באופן מיטבי את מי הגשמים‬ ‫לפי חוק המים התשי"ט- 9591, כל‬ ‫והשטפונות ולשמר את האקוופיר,‬ ‫מקורות המים במדינת ישראל‬ ‫תוך צמצום נזקי הצפות. לפי הוראה‬ ‫מולאמים.‬‫בתמ"א יש להקצות בכל מגרש (ברוב‬ ‫חלקי הארץ) %51 משטח המגרש‬ ‫בשנת 7591 חוקק חוק הניקוז‬ ‫לחלחול.‬ ‫וההגנה מפני שטפונות. מטרתו‬ ‫הסדרת תחום הניקוז והסדרה מפני‬ ‫7002 קמה הרשות‬ ‫בראשית‬ ‫שטפונות. בהתאם לחוק, האחריות‬ ‫הממשלתית למים ולביוב. המועצה‬ ‫על ביצועו נתונה לשר החקלאות.‬ ‫מורכבת משמונה חברים: מנהל‬ ‫אולם, מספר סמכויות היו לפי החוק‬ ‫הרשות, ארבעה נציגים של משרדים‬ ‫7002 , עם‬ ‫לנציב המים והחל מ‬ ‫ממשלתיים (חקלאות, סביבה, פנים‬ ‫הקמת הרשות הממשלתית למים‬ ‫ותשתיות), נציג משרד האוצר ושני‬ ‫ולביוב- למנהל הרשות.‬ ‫נציגי ציבור.‬ ‫בדומה להחלטת הממשלה לאחד כל‬ ‫האגף לשימור קרקע וניקוז הוא אגף‬ ‫תחומי האחריות בנושא משק המים‬ ‫במסגרת משרד החקלאות הכפוף‬ ‫תחת רשות ממשלתית אחת- הרשות‬ ‫למנכ"ל משרד החקלאות. תחום‬ ‫הממשלתית למים ולביוב שעוגנה‬ ‫שימור קרקע וניקוז הוא אחד‬ ‫בחוק ההסדרים בשנת 6002, ריכוז‬‫משלושה תחומים עיקריים של האגף,‬ ‫הסמכויות במסגרת מועצה‬ ‫הוא מאגד בתוכו את כל הפעילות‬ ‫סטטוטורית שלצידה רשות מקצועית‬ ‫הקשורה בשמירת הקרקע ובניקוזו‬ ‫המהווה רגולטור עצמאי לתחום,‬ ‫התקין של אגן ההיקוות בכל הרמות.‬ ‫תביא לניהול יעיל של משק הניקוז‬ ‫תוך ראייה כלל ארצית שתבטיח את‬ ‫השגת היעדים ומימוש מדיניות‬ ‫ארוכת טווח בתחום.‬ ‫חוק הניקוז‬ ‫7.2.‬ ‫נושא ניקוז מי שטפונות מעוגן בחוק‬ ‫הניקוז וההגנה מפני שטפונות. גישת‬ ‫החוק היא ברובה טיפול למניעת‬ ‫43- תכנית המתאר‬ ‫נזקים. תמ"א‬‫- 02 -‬
    • ‫בהפרטה שלוש שנים לאחר הקמת התאגיד -‬ ‫העברת משק המים לידי‬ ‫7.3.‬ ‫פרק זמן זה נועד להעריך את מצב רשת‬ ‫תאגידים עצמאיים‬ ‫המים.‬ ‫בשנים האחרונות השקיע המינהל למשק‬ ‫היות והקמת תאגידי המים נתפס כעניין‬ ‫המים ברשויות המקומיות (יחידה במשרד‬ ‫לאומי, החל מ 8002 תוכנן כי בכל רשות בה‬ ‫הפנים) מאמצים רבים בהפיכת משקי המים‬ ‫לא יוקם תאגיד, יכפה עליה התהליך‬ ‫ברשויות המקומיות לתאגידים עצמאיים (אדר,‬ ‫באמצעות מניעת הטבות ממשרד הפנים.‬ ‫וגלס, שבתאי, 6002).‬ ‫נמנו מספר סיבות עיקריות לרפורמה במשק‬ ‫², ישנן שתי סיבות‬ ‫על פי ועדת גרונאו‬ ‫המים:‬ ‫עיקריות לשחיקת מחירי המים והביוב‬ ‫בשנים האחרונות על ידי ממשלה. האחת היא‬‫1. מצבו הרעוע של משק הביוב העירוני,‬ ‫שהדבר נעשה מתוך כוונה ללחוץ על הרשויות‬ ‫הודות לסטנדרטים ותחזוקה לא‬ ‫להקים תאגידים, השנייה היא הזנחה‬ ‫מבוקרים הוא הסיבה המהותית‬ ‫מתמשכת של משק מים המוניציפלי והיעדר‬ ‫ביותר.‬ ‫השקעות בשיקום ושדרוג התשתיות, שכעת‬ ‫2. הרצון לנתק את משק המים והביוב‬ ‫דורשות השקעה של כ 4-3 מיליארד שקלים.‬ ‫מהפוליטיקה העירונית.‬ ‫הכיוון אליו מכוונות המלצות הועדה הוא‬ ‫3. לתאגיד עצמאי כלכלית הכח‬ ‫תהליך התאגוד ובעקבותיו הפרטה של משק‬‫וההשפעה בטווח הקצר. ביכולתו של‬ ‫המים המוניציפלי בארץ כאשר היעד הצפוי‬ ‫זה לגייס הון שאין לעיריות. תאגידי‬ ‫הוא מצב הדומה לזה של בריטניה.‬ ‫מים שהוקמו בארץ מצליחים לגייס‬ ‫הון דרך אג"ח, או אשראי בנקאי.‬ ‫חוק תאגידי המים וביוב עבר בכנסת בשנת‬ ‫הצפי הוא כי קרנות הפנסיה וחברות‬ ‫1002 וכוונתו העיקרית הייתה להפוך את‬ ‫הביטוח יהיו המעוניינות העיקריות‬ ‫משקי המים המוניציפליים ליחידות עצמאיות‬ ‫בהשקעות אלו (ולא המשקיע‬ ‫כלכליות סגורות, כאשר ההכנסות משמשות‬ ‫הפרטי). הסיכון הוא מפוזר‬ ‫בעיקר לתחזוקה ולפיתוח תשתיות המים ולא‬ ‫והמשקיעים רואים בכך הזדמנות‬ ‫נבלעות בתקציב השוטף של הרשויות – כפי‬‫כלכלית טובה. ההנחה היא כי כאשר‬ ‫שנהוג ברשויות רבות בארץ.‬‫יכנסו משקיעים פרטיים איכות הניהול‬ ‫על מנת לייצר את המוטיבציה ברשות‬ ‫של משק המים תשתפר אף יותר.‬ ‫המקומית לעבור תהליך של תאגוד ניתן להן‬ ‫מבחינת שלבי המערכת כפי שמתוכננת,‬ ‫תמריץ כספי: התאגיד משלם לעירייה תמורת‬ ‫השלב הנוכחי הוא יצירת תאגיד מים אזוריים.‬ ‫רשת המים והביוב, הציוד והנכסים – ואלו‬ ‫בשלב הבא תחל ההפרטה – וקודם כל‬ ‫עוברים לרשותו. לצורך כך נעשה סקר‬ ‫%52 ממניות‬ ‫הנפקה בבורסה, כאשר‬ ‫הערכת נכסים והרשות המקומית מקבלת‬ ‫התאגידים יוצעו למכירת הציבור. בעתיד‬ ‫מהתאגיד תשלום של אחוז מסוים מערך‬ ‫הרחוק יותר קבוצות משקיעים פרטיים‬ ‫הנכסים. על פי החוק, אפשר להתחיל‬‫- 12 -‬
    • ‫תתמודדנה על גרעיני שליטה – מצב שיביא‬ ‫לכך שתאגיד יישלט על ידי קבוצה זו או אחרת‬ ‫( קיימות דוגמאות מהארץ כגון חברת‬ ‫הכבלים, כביש חוצה ישראל ועוד ). (אדר,‬ ‫וגלס, שבתאי, 6002).‬‫- 22 -‬
    • ‫גישות לשיתוף גורמים‬ ‫7.5.‬ ‫חלופות ומודלים לניהול‬ ‫7.4.‬ ‫פרטיים בניהול מערכות‬ ‫משק המים‬ ‫המים‬ ‫כחלק מזיהוי וטיפול בעיות משק המים, נבחנו‬ ‫ישנן שלוש גישות מרכזיות לגבי הפרטת משק‬ ‫עם השנים מודלים עסקיים שונים לחלופות‬ ‫המים. הראשונה היא הפרטה מלאה לגורם‬ ‫ניהול אספקת המים במשק. המודלים נבדלים‬ ‫פרטי, דוגמא זו קיימת בבריטניה באופן‬ ‫זה מזה במשקל לו זוכה גוף מקצועי חיצוני‬ ‫כמעט מלא, מס מדינות בארה"ב וארגנטינה.‬ ‫(חן, 6002).‬ ‫אפשרות נוספת היא מתן זיכיון לגורם פרטי‬ ‫גורם מקצועי זה הוא בעל האחריות על‬ ‫מתרחש בצרפת, שם ניתן לחברות פרטיות‬ ‫נושאים כגון: שיקום מערכות המים, מציאת‬ ‫זיכיון לתפעול משק המים בעוד הנכסים‬ ‫המימון וההשקעות, תחזוקה שוטפת ותפעול‬ ‫והאחראיות על איכות וטיב המים נשארו בידי‬ ‫המערכות לגביית התשלומים מהצרכנים.‬‫הממשלה והרשויות המקומיות ואילו השלישית‬ ‫היא הקמת תאגידים עירוניים, מצב זה קיים‬ ‫המודלים הכלכליים הדנים בפרק זה‬‫בגרמניה ואוסטרליה, שם חברות המים והביוב‬ ‫מתבססים על נתונים כללים:‬ ‫הן בבעלות מלאה של הרשויות המקומיות‬ ‫בישראל צריכת המים השנתית‬ ‫-‬ ‫אשר מתפעלות את משקי המים.‬ ‫הממוצעת לנפש היא כ- 001 מ"ק.‬‫החל מיולי 1002 הושם המודל שלישי בארץ,‬ ‫בהתיישבות עובדת הצריכה השנתית‬ ‫-‬ ‫במסגרת חוק תאגידי מים וביוב.‬ ‫הממוצעת לנפש הינה מעל 003 מ"ק‬ ‫– הודות לצריכה הגבוהה של הגינון‬ ‫לאורך השנים, נלמדו לקחים מן הגישות‬ ‫הציבורי ובשל היעדר מדידה והמחיר‬ ‫השונות. הלקח הראשון מדבר על פיקוח‬ ‫הנמוך.‬ ‫ציבורי שקוף ויסודי המעודד תפעול טוב יותר‬ ‫- עלות ממוצעת מ"ק מים לרשות‬ ‫של משקי המים ומאפשר אשראי זמין וזול.‬ ‫3.2 שקלים‬ ‫מקומית הינה כ-‬ ‫המלצה נוספת היא חשיבותה הרבה של‬ ‫בתוספת מע"מ.‬ ‫התאמת מחיר המים לעלות האמתית. נקבע‬ ‫- עלות ממוצעת מ"ק מים לתושב הינה‬ ‫גם כי סוג ההתקשרות אשר יהיה צריך להיות‬ ‫כ- 5.4 שקלים.‬ ‫רחוק טווח לטובת מערך מוצלח.‬ ‫המרווח אמור לממן את השיקום‬ ‫-‬ ‫עם למידת הלקחים נוסחו שלושה מודלים‬ ‫ותחזוקת תשתיות ההולכה, התפעול‬ ‫עסקיים מרכזיים לשיתוף בין הגורמים‬ ‫השוטף ופחת המים.‬ ‫הפרטיים והחיצוניים. המודל הראשון מושתת‬ ‫ברשויות מקומיות רבות, תקבולי‬ ‫-‬ ‫על העברת אחראיות מלאה לגורם הפרטי על‬ ‫המים נכנסו לתקציב הכללי ולא חזרו‬‫שדרוג, אחזקה, גבייה ותפעול מערכות המים.‬ ‫למשק המים או להשקעה בתשתיות.‬ ‫זהו המודל העסקי הנחשב המוצלח ביותר‬ ‫בעולם, הוא מאפשר הגעה לשליטה ויעילות‬ ‫מקסימלית המתבטאת ביכולת להוזיל עלויות‬ ‫או להגביר את התפוקה. מודל מנוגד‬‫- 32 -‬
    • ‫מדדים להערכת המדיניות‬ ‫7.6.‬ ‫בתפישתו מציע כי ביצוע עבודות התפעול‬ ‫של ניהול וניקוז הנגר ושל‬ ‫השוטף וגבייה בלבד יתקיימו בעזרת גורם‬ ‫רכיביה.‬ ‫חיצוני מתמחה. יתרונות קרדינליים להעברת‬ ‫אחראיות כוללת על ניהול ואחזקת תשתיות‬ ‫ניתן לחלק את המדדים לארבע קבוצות:‬ ‫על ידי גורם פרטי מומחה:‬ ‫א. מדדים של תרומה לערכים פיסיים‬ ‫1. העברת נטל המימון של עבודות‬ ‫מימיים ותועלות כלכליות ישירות של‬ ‫השדרוג לידי גורם חיצוני ובכך‬ ‫ניהול וניקוז הנגר.‬ ‫הקטנת העומס הכלכלי על הרשות‬ ‫1.תוספת למשאבי המים הניתנים‬ ‫האחראית.‬ ‫לניצול יעיל, בכמות ובאיכות נאותה.‬ ‫2. מנוף לשינוי ההתנהלות הקיימת‬ ‫והכנסת שיטות ניהול ובקרה‬ ‫2. תרומה להקטנת נזקי שטפונות‬ ‫מתקדמות אשר קיימות בסקטור‬ ‫באזורים בנויים, בעורקי תחבורה‬ ‫הפרטי.‬ ‫ובתשתיות הלאומיות.‬ ‫3. מנוף לשיפור איכות השירות לצרכן‬ ‫3. תרומה להקטנת העלויות של‬ ‫והכנסת סטנדרטים גבוהים בנוגע‬ ‫מערכות הניקוז.‬ ‫לאמינות ואיכות השירות.‬ ‫4. העברת אחראיות מלאה לגבייה‬ ‫ב. מדדים של תרומה כלכלית.‬ ‫וטיפול בפחת המים לידי גורם חיצוני‬ ‫1. תרומה למניעת סחף ולהבטחת‬ ‫מקטינה חיכוכים הנובעים מלחצים‬ ‫פוריותה של קרקע חקלאית.‬ ‫פוליטיים.‬ ‫2. תרומה לסביבה, למשאבי הטבע‬ ‫ומודל שלישי מציע ביצוע עבודות שיקום‬ ‫והנוף.‬ ‫ושדרוג המערכת (בלבד) על ידי גורם‬ ‫חיצוני/קבלן הכולל אופציה להתקשרות לטווח‬‫3. תרומה להגדלת הערך הכלכלי של‬ ‫ארוך.‬ ‫השטח המפותח הבנוי, העירוני והאזורי.‬ ‫מעבר לחשיבות של קיום בדיקות מקדימות‬‫4. השפעה על יעוד שטחים בעיר ועל‬ ‫מקיפות, חשוב להתאים את היקף ההשקעות‬ ‫ערך הנדל"ן.‬ ‫בתשתיות ואופן הביצוע בהתאם לצרכים‬ ‫ג. מדדים המתייחסים לנושא מבחינה‬ ‫ולפוטנציאל המקומי בהתאם למצב המים‬ ‫מקצועית וארגונית:‬ ‫והתשתיות (חן, 6002).‬‫1. תרומה ליכולת תכנון ביצוע ופיתוח‬ ‫הערת שוליים: ועדה ציבורית מ 5002 בראשות‬ ‫יעילים של המערכת הממלכתית.‬ ‫פרופ ראובן גרונאו. ביטול מדרגות תעריפי‬ ‫מים וביוב, קביעת מחיר המים על פי עלותם,‬ ‫2 . תרומה לשילוב ועידוד של יכולת‬ ‫ביטול היטלי הפיתוח לביוב והנחת הצנרת,‬ ‫ואינטרס מקומי.‬ ‫העמקת הגבייה והפחתת דלף מים היו עיקרי‬ ‫המלצות הוועדה.‬‫- 42 -‬
    • ‫3. תרומה להקטנת מעורבות‬ ‫ממשלתית מקומית.‬ ‫ד. יציבות המדיניות לאורך ימים:‬ ‫1. התכנות יישומית‬ ‫2. יציבות המערכת הכלכלית והארגונית‬ ‫לאורך שנים.‬‫- 52 -‬
    • ‫השינויים במאזן האקולוגי. במקרה‬ ‫של תר"מ המאמץ מכוון למזעור‬ ‫8. תכנון עירוני רגיש למים‬ ‫השינויים ברכיבי המאזן ההידרולוגי‬ ‫הטבעי הניתנים לשליטה בעיקר נגר‬ ‫1.8. מטרותיו של תכנון עירוני רגיש למים‬ ‫על- קרקעי וחלחול.‬ ‫תר"מ משמעו תכנון וביצוע של תכנון עירוני,‬ ‫2.8 . מטרות משנה‬ ‫תוך התחשבות במשאבי המים, כמותם‬ ‫ואיכותם. בעזרת תכנון עירוני רגיש למים,‬ ‫א. ייעול מערכת הניקוז. עלות בנייתן‬ ‫ביכולתנו לתרום להשגתן של מטרות מגוונות.‬ ‫ואחזקתן של מערכות הניקוז גבוהה‬ ‫ע"י עיכוב הנגר הזורם בעיר,‬ ‫א. הגנה על מקורות המים.‬ ‫השהייתו והחדרתו החלקית לקרקע‬ ‫בישראל מדובר במיוחד על שמירה‬ ‫ניתן להקטין את מימדי מערכת‬ ‫של מי התהום. שימור הכמות‬ ‫הניקוז, המתוכננת להתמודד עם‬ ‫והאיכות של המים במקורותיהם היא‬ ‫סופות גשמים בעלות שכיחות נתונה.‬ ‫מטרה ראשונה במעלה. מבין מקורות‬ ‫ב. שימוש במי נגר עירוני בעבור שיפור‬ ‫המים מי התהום זוכים לבולטות‬‫הנוף העירוני- הנחת הייסוד היא שמי‬ ‫כאשר ההתיישבות העירונית‬‫הנגר הם משאב ולא מטרד, השימוש‬ ‫ממוקמת מעל אקוויפר פיראטי‬ ‫הראוי הראשון הוא שימוש להשקיה‬ ‫(אקוויפר חדיר בחלקו העליון).‬ ‫ומתקני מים ציבוריים.‬ ‫ב. הקטנת הצפות ומניעת נזקי שטפונות‬ ‫ג. חסכון בצריכת מים בעיר- הביקוש‬ ‫בערים ובנחלים- הפחתת שכיחותן‬ ‫למים הולך וגובר בעקבות גידול‬ ‫ועוצמתן של הצפות בשטחים‬ ‫האוכלוסיה ובעקבות שיפור איכות‬ ‫עירוניים, הגורמת לנזקי רכוש כבדים‬ ‫החיים. תר"מ עוסק בשילוב אביזרים‬ ‫ואי נוחות גדולה, הפחתה של‬ ‫חוסכי מים הן בסקטור הפרטי והן‬ ‫שטפונות בערוצי הנחלים, הגורמים‬ ‫בזה הציבורי.‬ ‫לזנקי סחף ופוגעים בחי ובצומח.‬ ‫ג. שימור המאזן האקולוגי הטבעי-‬ ‫שימור המאזן הטבעי הוא תמצית‬ ‫3.8 . תכנון משמר מי נגר‬ ‫ה"מטרה הירוקה", המכוונת להקטנת‬ ‫ככל שטיפת המים תספג סמוך למקום‬ ‫טביעת הרגל האנושית על כדוה"א,‬ ‫נפילתה- האמצעים שיידרשו לריסונה יהיו‬ ‫שתכליתה העליונה יכולה להיות‬ ‫פשוטים יותר ואיכות המים תהיה טובה‬ ‫שמירת משאבי הטבע עבור הדורות‬ ‫יותר (ארי, 2002).‬ ‫הבאים או שימור אקולוגי לכשעצמו.‬ ‫‪low‬‬ ‫יש המנסחים מטרה זו כ‬ ‫הניקוז מהווה אחת מאבני הדרך של‬ ‫‪ ,impact‬פיתוח‬ ‫‪development‬‬ ‫ניהול הנגר, שיטת הניקוז הנהוגה בארץ‬ ‫המתבצע תוך מאמץ למזעור‬‫- 62 -‬
    • ‫על פניה. תוך כדי זרימתם גורם הנגר לסחיפת‬ ‫מבוססת על איסוף וסילוק המים מהמגרש‬‫קרקע. סחף הקרקע המוסע ע"י מי הנגר שוקע‬ ‫לכביש, ממנו למערכת העירונית וממנו‬ ‫במערכת הניקוז, סותם ומקטין את יעילותן‬ ‫לים. מצבו הקשה של משק המים‬ ‫תוך כדי הגדלת סכנת השטפונות. סחף זה‬ ‫והדלדלותם של האקוופירים, הביאו‬ ‫שוקע גם בשטחים פתוחים ובנויים תוך זיהום‬ ‫בשנים האחרונות את הצורך לבחון‬ ‫הסביבה ומקורות המים בחומרי ההדברה‬ ‫מחדש את הגישה התכנונית כלפי הנגר-‬ ‫והדישון אותם הוא נושא. על מנת להקטין את‬ ‫משאב מים טבעי מבוזבז ונדחק אל הים.‬ ‫נזקי השטפונות, בונים ומתחזקים מערכות‬ ‫כשמחפשים אחר שיטות לצורך יישום‬ ‫ניקוז יקרות בשטחים הפתוחים, בשדות‬ ‫עקרונות שימור הנגר בפיתוח נופי ניתן‬ ‫החקלאיים ובאזורים המבונים.‬ ‫ללמוד מנסיון העבר: החקלאות הקדומה‬ ‫האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות‬ ‫בנגב היא דוגמא לתכנון שהתבסס על‬ ‫אימץ תפישה לשימור קרקע לניקוז ולריסון‬ ‫סכירה והטיית המים אל החלקה הרצויה.‬ ‫שטפונות המקטינה את הנגר מהשטחים‬‫הפתוחים להקטנת העומס על מערכות הניקוז‬ ‫ומקטינות את ההצפות והשטפונות. דא עקא,‬‫שהעדר גורם אחד המרכז את הטיפול בתחום‬ ‫הניקוז וההעדר ראייה אינטגרטיבית כלל‬‫ארצית מסרבל את הטיפול בו, מביא לטשטוש‬ ‫גבולות האחריות, לכפילות בטיפול, לתקלות‬‫ועיכובים מתמשכים בביצוע פרויקטים לאומיים‬ ‫וכל זאת בתחום שלהסדרתו חשיבות לאומית‬ ‫איור 41: בור היקוות מים באזור בורות לוץ, בהר‬ ‫למשק בהיבטים רבים.‬ ‫הנגב הגבוה.‬ ‫היתרונות בניצול מי הגשם משיגים את‬ ‫כ-%39 מתושבי מדינת ישראל מתגוררים‬ ‫הזנת מי התהום, חסכון במי שתיה וחסכון‬ ‫בישובים עירוניים ( על פי הגדרת הלשכה‬ ‫(מסוים) בתשתיות ניקוז.‬ ‫המרכזית לסטטיסטיקה). בתוך היישובים‬ ‫העירוניים, שכונות המגורים תופסות את רוב‬ ‫%36 מן השטח העירוני‬ ‫השטח הבנוי – כ‬‫%05 ואינו‬ ‫הבנוי, כאשר שטחן אינו נופל מ‬ ‫עולה על %38 (פרנקל, 2002).‬ ‫4.8. ניהול נגר למניעת הצפות‬ ‫על כן, ניהול הנגר במערך העירוני זוכה‬ ‫המטרה העיקרית בניהול חכם של מי נגר, אף‬ ‫לחשיבות גבוהה במיוחד.‬ ‫לפני שימוש חוזר במים, היא מניעת הצפות‬ ‫ונזקים לרכוש ולנפש. עיקר הנגר המגיע‬ ‫למערכת הניקוז מקורו במי גשם היורדים‬ ‫5.8 . תכנון עירוני וניהול מים עירוניים‬ ‫בשטחים הפתוחים והשטחים החקלאיים‬ ‫ואינם מחלחלים לקרקע ולכן מצטברים וניגרים‬‫- 72 -‬
    • ‫בשטחים עירוניים נושא ניקוז נגר הוא סוגיה‬ ‫שכונות המגורים שופעות שטחים אטומים‬ ‫המטרידה חוזרות ונשנות מהנדסים ואדריכלי‬ ‫בלתי מחלחלים, אשר גורמים להגדלת כמות‬ ‫נוף. המטרה הבסיסית היא להגיע להנחיות‬ ‫מי הנגר הנוצרים בעת הגשמים. הבעיה‬ ‫תכנון שיתחשבו במי התהום כמרכיב בתכנון‬ ‫העיקרית היא שרוב הנגר מוזרם לים במקום‬ ‫ובפיתוח. יש להתחשב בתכנון הניקוז כדי‬ ‫להעשיר את מי התהום או לחילופין להטותו‬ ‫שמחד גיסא, ירוויח האקוויפר מחלחול נגר‬ ‫לטובת השקיית גינות ציבוריות.‬ ‫ומאידך למנוע הצפות ונזקי שטפונות (אלגור,‬ ‫ככל שמסלול הנגר בעיר ארוך יותר כך הנגר‬ ‫קוזלובסקי, 9991)‬ ‫קולט מזהמים רבים יותר, אותם מעביר לגופי‬ ‫המים אליהם מגיע. תכנון עירוני רגיש למים‬ ‫בנייה עירונית אוטמת חלקים ניכרים מן‬ ‫יכול באותה העת לצמצם ואף למנוע נזקים‬ ‫הקרקע ואף מזהמת חלקים רבים ממנה.‬ ‫אלו יחד עם יצירת רווח כלכלי, נופי ותרבותי.‬ ‫משקעים הנופלים על המשטחים הבלתי‬ ‫מחלחלים יוצרים נגר עילי בכמות גדולה מזו‬ ‫שני תקדימים הממחישים שימוש מושכל‬ ‫אשר רגיל היה הטבע להתמודד עמה טרם‬ ‫באגירת מי נגר‬ ‫הפיתוח. ריבוי הנגר גורם לשתי בעיות‬ ‫תקדים ראשון: דשא ללא השקיה‬ ‫משמעותיות:‬ ‫ב5391 תוכננה קריית מאיר- שכונת מגורים‬ ‫הפחתה ניכרת של העשרת מי‬ ‫-‬ ‫של חמישה עשר מבנים של שלוש קומות.‬ ‫התהום.‬ ‫השכונה היתה מוקפת כביש הגבוה מהכניסות‬ ‫סכנה של הצפות תכופות הגורמות‬ ‫-‬ ‫לבניינים ולכן לא היתה האפשרות לנקז את‬ ‫נזקים ברכוש ולעיתים גם בנפש.‬ ‫השטח כלפי חוץ. אדר הנוף יחיאל סגל תכנן‬ ‫נקודת המוצא העומדת בבסיס התכנון של‬ ‫שביל לאורך חזית הבניין כך שהוא מחבר את‬ ‫מהנדסי הניקוז העירוני היא כי הנגר העירוני‬ ‫הכניסות צמוד לבית ומעבר לו נמצא מפלס‬ ‫הוא איום, אשר יש להפטר ממנו מהר ככל‬ ‫דשא נמוך מהשביל ב 04-03 ס"מ לספיגת מי‬ ‫הניתן. גישה זו מתעלמת מן האפשרות‬ ‫הגשמים. לא זו בלבד שאין צורך במערכת‬ ‫שהנגר יכול להוות משאב טבע מועיל.‬ ‫ניקוז, אלא שבמשך השנים הדשאים היו‬ ‫ירוקים בקיץ ללא צורך בהשקיה.‬ ‫תכנון עירוני רגיש למים יבצע את הסימביוזה‬ ‫הנדרשת בין התכנון העירוני ותכנון הניקוז‬ ‫תקדים שני: פארק ענבה במודיעין‬ ‫העירוני (ביוב ונגר) ויציג גישה בה ירוויח‬ ‫דוגמא לשילוב תכנון הניקוז בתכנון עיר ברמה‬ ‫התושב לצד שמירה על הטבע.‬ ‫הכוללת היא העיר מודיעין. במודיעין אין כמעט‬ ‫בהתבססות על מחקרים הנערכו באוסטרליה‬ ‫קרקע המתאימה לחלחול, על כן כבר בתכנית‬ ‫וארה"ב ניתן להניח כי ישנם קווים מנחים‬ ‫אב העירונית איתרו שטחים מתאימים, במורד‬ ‫לתכנון המשלב את שתי האספקטים‬ ‫נחל ענבה לצורך הקמת מאגרי השהייה.‬ ‫התכנוניים:‬ ‫מאגרים אלו יכולים לשמש להזרמה מבוקרת‬ ‫לנחל איילון אך גם יכולים לשמש להשקייה‬ ‫ולנופש.‬‫- 82 -‬
    • ‫התחיקה הקיימת בנושא שכונות‬ ‫בחירת אתר:‬ ‫‪‬‬‫מגורים עירוניות קל יותר לשלב טיפול‬ ‫מומלץ להגביל את הפיתוח באזורים‬ ‫במי נגר לעומת שימושי קרקע‬ ‫בעלי חשיבות הידרולוגית. אזורים‬ ‫אחרים.‬ ‫אלו כוללים אפיקי ניקוז, אגני הצפה‬ ‫והחדרה הקיימים באופן טבעי. בכל‬ ‫6.8. סוגי בנייה משמרת נגר עילי ותכניות‬ ‫מקרה מומלץ לשמור על חדירת‬ ‫פיתוח‬ ‫הקרקע, ליצור באתר אזורים פתוחים‬ ‫- המשמעות של‬ ‫בנייה מעל האקוופיר‬ ‫וחדירים בהם יש לשלב מתקנים‬ ‫המצאות אקוויפר מתחת לשטח עירוני היא‬ ‫לטיפול וניהול במי נגר, השהייתם‬ ‫מהותית מאחר והנגר משמש להעשרת‬ ‫והחדרתם.‬ ‫מאגרי מי התהום, פוטנציאל ההחדרה גדול‬ ‫טיפול בקנה מידה שונה ( רמת‬ ‫‪‬‬ ‫ומהיר ויש חשיבות רבה לאיכות המים.‬ ‫המיקרו ורמת המאקרו):‬ ‫הרעיון גורס כי יש למקד את התכנון‬‫בנייה שאינה מעל האקוופיר - הנגר משמש‬ ‫קרוב ככל שניתן לאזור היווצרות‬ ‫להשקיית הגינון וכמויות המים ומהירות‬ ‫הנגר. חלק גדול מן הנגר העירוני‬ ‫הספיגה הינן מוגבלות.‬ ‫נוצר בשטחו של המגרש היחיד ועוד‬‫בשכונת מגורים טיפוסית כ- %06 מן הקרקע‬ ‫יותר בשטח המבנן הקטן. בעוד‬ ‫%04 בידי‬ ‫מתוחזק בידי העירייה ורק כ-‬ ‫שההמלצה עבור הנגר היוצא מן‬ ‫המתגוררים בשכונה (בורמיל, שמיר וכרמון,‬ ‫המגרש היחיד היא תיעולו עבור‬ ‫3002, 92). בעוד השטח הפרטי דורש‬ ‫החדרה למי תהום. הנגר היוצא מן‬ ‫שיתוף פעולה מצד הדיירים ( הטיית מרזבים,‬ ‫המבנן, ההמלצה עבורו תהיה שני‬ ‫תוספת מתקנים ועוד) בבחינת השטחים‬ ‫שימושים עיקריים: שימוש בהשקיית‬ ‫הציבוריים קל יחסית לקבל החלטות תכנוניות‬ ‫אזורים ציבוריים והשנייה היא החדרה‬ ‫המבטיחות נגישות לביצוע ותחזוקה.‬ ‫למי תהום.‬ ‫רב-שימושיות כעיקרון מוביל:‬ ‫‪‬‬ ‫7.8 . הקשר בין שימוש הקרקע לאופן ניהול‬ ‫נכון להיום, ישנה האדרה של שימושי‬ ‫הנגר בה.‬ ‫קרקע מעורבים בכל הנוגע לתכנון‬ ‫ניהול יעיל כלכלית של מערך מי נגר עילי‬ ‫העירוני. עירוב שימושי הקרקע אמור‬ ‫דורש שטחים נרחבים של מצע בלתי מחלחל‬ ‫להיות בעל יתרונות חברתיים,‬ ‫או מחלחל חלקית. בשכונות המגורים גלום‬ ‫כלכליים וסביבתיים. אחת ההמלצות‬ ‫הפוטנציאל לשינוי פנימי מהותי ביחס הצרכן‬ ‫היא שילוב נוף עירוני באזורים בעלי‬ ‫הפרטי והציבורי למי הנגר והפיכתם ממטרד‬ ‫שימוש הידרולוגי מרובה. בדיקות‬‫למשאב כלכלי וחברתי כאחד. למתכנן הציבורי‬ ‫ומחקרים אשר נערכו בנושא מראות‬ ‫שליטה רבה על אחוזים ניכרים של תכסית‬ ‫כי איכות מי הנגר בשכונת מגורים‬ ‫הקרקע.‬ ‫עירוני מתאימות להחדרה לקרקע /‬ ‫מי תהום. יתרה מזאת, על פי‬‫- 92 -‬
    • ‫לחלוטין בשליטת הרשויות. שטחים‬ ‫בהתאם לייעוד הקרקע ולתכסית הקיימת ניתן‬ ‫אלו מהווים תכסיות קרקע אטומות‬ ‫להתאים את הטיפול הראוי לנגר :‬ ‫בשילוב עם הזיהום הנובע מכלי‬ ‫1. חלקות בנייה למגורים: רוב השטח‬ ‫הרכב מייצרים מי נגר באיכות ירודה.‬ ‫העירוני מיועד למגורים בצפיפות‬ ‫%02 בממוצע‬ ‫שטחם מגיע לכ-‬ ‫משתנה. על כן, יש לנצל מי נגר גם‬ ‫1991) ויכול אף‬ ‫(אלתרמן וויטק,‬ ‫במגרש הביתי, יש להתייחס לכל‬‫נגר‬ ‫%04 (כגון ת"א).‬ ‫להגיע לכ-‬ ‫מגרש כ"אגן היקוות זעיר". זאת ניתן‬ ‫מהמדרכה הוא נגר נקי. יש ללכוד‬ ‫להשיג בקלות יחסית בעזרת מיקום‬ ‫אותם לפני זרימתם לכביש ולכוונם‬ ‫ערוגות גינון מונמכות מתחת‬ ‫אל ערוגות הגינון המונמכות שישמשו‬ ‫למרזבים, קירות בגובה 02 ס"מ מעל‬ ‫למאגרי מים מקומיים. נגר מכבישים‬ ‫פני הקרקע בגבול המגרש, מתקני‬ ‫מאופיין ברמת זיהום גבוהה ובזרימה‬ ‫החדרה ועוד (ארי,2002).‬ ‫שטפונית על כן יש לנקזם במהירות‬ ‫זהו שטח פתוח, אטום או מחלחל,‬ ‫(ארי,2002). ניתן לווסת את זרימת‬ ‫בשליטת הדיירים. החלק היחסי של‬ ‫מי הנגר בעזרת מערכת סכרונים‬ ‫חלקות המגורים תלוי בצפיפות‬ ‫ותעלות.‬ ‫הבנייה ונע בהתאם בין שליש לשני‬ ‫שלישים משטחה של השכונה.‬ ‫4. שטחים פתוחים ציבוריים: מדובר‬ ‫2. חלקות למבני ציבור: השטחים‬ ‫בשטחים מקני מידה משתנים.‬ ‫הירוקים הם שימוש אידיאלי בעודפי‬ ‫תכנונם ועיצובם בידי המתכנן הציבורי‬ ‫מי נגר ממגרשים אחרים. חשוב לציין‬ ‫וביכולתם להשפיע במידה ניכרת על‬ ‫שהצטברות מים והשהייתם בשצ"פ‬ ‫הכוונת הנגר העירוני ועל אופן‬ ‫למשך מספר שעות אינה מהווה‬ ‫השימוש והאיסוף שלו.‬ ‫מבני‬ ‫מטרד כמו בשטחים מבונים.‬ ‫ציבור מאופיינים בשטחי גגות נרחבים‬ ‫שתורמים מי נגר נקיים. יש להתאים‬ ‫את מידת השטח הקולט את המים-‬ ‫השטח המגונן לשטח התורם את‬ ‫המים- שטח הגג. שטחים אלו כוללים‬ ‫גם כן שטחים מבונים, שטחי חנייה‬ ‫ושטחים פתוחים. ההבדל הוא במידת‬ ‫השליטה של המתכנן עליהם (בשונה‬ ‫מחלקות המגורים). מבחינת ניהול‬ ‫הנגר, ישנה חשיבות רבה לשליטה‬ ‫בעיצובם.‬ ‫3. דרכים ושטחי חנייה: שטחים עבור‬ ‫איור 51: אופני ניהול הנגר המקובלים כיום‬ ‫התעבורה העירונית, אשר נתונים‬‫מקור: פרגסון ודבו, 7891 בתוך: חדד-סלע, 7002 .‬‫- 03 -‬
    • ‫הפיתוח העירוני על המאזן האקולוגי.‬ ‫אופני הניהול המקובלים‬ ‫8.8‬ ‫בשונה מן הדעה הרווחת בקרב‬ ‫כיום של נגר עילי בשטח עירוני‬ ‫יקרי של‬ ‫הציבור, משאב המים הע‬‫מדינת ישראל הוא מאגרי מי התהום.‬ ‫האינטרס המוביל ליישום התשתיות‬ ‫הובלה: אופן ניהול אשר היה נהוג‬ ‫‪‬‬ ‫הנדרשות לשיטת ההחדרה הוא‬ ‫כבר בעת העתיקה. הובלת הנגר‬ ‫כלכלי – ניתן לתרגם כל מ"ק מים‬ ‫באמצעות צנרת ניקוז ובאמצעות‬ ‫שהוחדרו למי התהום לעלות של‬ ‫הדרכים העירוניות. בעבר הובל‬ ‫מחיר מ"ק מים מותפלים ( כרמון‬ ‫הנגר בתעלות פתוחות ברחבי העיר,‬ ‫ושמיר, 7991).‬ ‫כדי להימנע ממפגעים בעת הצפה.‬ ‫שיטה יקרה יחסית, אך‬ ‫אגירה:‬ ‫‪‬‬ ‫כיום נתפש הנגר כמפגע אסתטי והוא‬ ‫כדאית באזורים צחיחים או שאינם‬ ‫מועבר לרוב מתחת לפני האדמה.‬ ‫עשירים במשקעים בהם מים אינם‬ ‫12 זוהי‬ ‫נכון לתחילת המאה ה-‬ ‫זמינים. מדבור באגירת מי הנגר‬ ‫השיטה השלטת לאופן ניהול נגר‬ ‫במאגרים תת קרקעיים המאפשרת‬ ‫עירוני.‬ ‫שימוש מידי לצרכים כגון שתייה,‬ ‫זהו שלב מתקדם יותר‬ ‫השהייה:‬ ‫‪‬‬ ‫השקיה ועוד. החיסרון הוא טכניקות‬ ‫באופן ניהול הנגר יחסית לשיטת‬ ‫הטיהור היקרות הנדרשות לטיפול‬ ‫ההובלה. מדובר בהשהיית נפח‬ ‫במים עד לשמשתם.‬ ‫מסויים מסך הנגר, בבריכות או‬‫טיפול במתחמי אחו לח ( ‪)wetland‬‬ ‫‪‬‬ ‫מאחורי סכרים, ולאחר מכן שחרור‬ ‫מלאכותי: אלו הם שקעים דמויי‬ ‫איטי שלו לגופי מים או למערכות‬ ‫ברכות או תעלות, שחלק גדול‬ ‫הביוב והניקוז. הגיע כצורך בשנות ה‬ ‫מקרקעיתם ו/או שטח פני המים‬ ‫07 כאשר היו מקרים בהם מערכת‬ ‫שלהם מכוסה בצמחייה. הצמחייה‬ ‫ה"הובלה" לא הייתה מסוגלת‬ ‫מסייעת לתהליכי ערבוב, שיקע‬ ‫להתמודד עם ספיקת הנגר בעת‬‫וקיבוע של חלק מהמזהמים בצמחים‬ ‫אירוע גשם. שיטה זו מאפשרת‬ ‫עצמם. מי הנגר מוזרמים באיטיות‬ ‫מידה מסויימת של שליטה על הנגר,‬ ‫דרך המתחם באיטיות כאשר לאחר‬ ‫אולם גם בשיטה זו מועבר הנגר‬ ‫הטיהור, בהתאם לטיבם הם ניתנים‬ ‫בסופו של יום אל מחוץ לעיר.‬ ‫לשימושים שונים.‬ ‫ההחדרה שונה מהותית‬ ‫החדרה:‬ ‫‪‬‬ ‫מהובלה או השהייה. הנגר אינו‬ ‫יש להבחין בין זרימת נגר בינונית או‬ ‫מסולק אל מחוץ לשטח העיר אלא‬ ‫נמוכה לבין זרימת שיא. גם‬ ‫מטופל על ידי חילחול לקרקע ותוך‬ ‫במערכות טבעיות נגר בזרימת שיא‬ ‫כדי כך מעבר של תהליכי טיהור‬ ‫עלול לגרום לנזק מערכתי. הפנייה‬ ‫טבעיים. עצם השינוי התפישתי‬ ‫אוטומטית של כל הנגר וניקוזו אל‬ ‫מקטין את ההשפעות השליליות של‬ ‫מחוץ לעיר גורם להפסדים. שימוש‬‫- 13 -‬
    • ‫2. ספיקה צפויה.‬ ‫במגוון אופני ניהול הנגר שהוצגו לעיל‬ ‫3. סוגי מזהמים צפויים ודרכי‬ ‫מאפשר ניצול מושכל יותר של משאב‬ ‫ההתמודדות עמם.‬ ‫זה.‬ ‫4. סוגי המתקנים אשר מתאימים לאגן‬ ‫9.8. שיקולים בהקמת אגן ניקוז‬ ‫הנבחר.‬ ‫על מנת לתכנן אגני ניקוז כחלק ממערך עירוני‬ ‫שיקולים כללים‬ ‫‪‬‬ ‫יש תחילה להבין את השיקולים בהקמת אגני‬ ‫ניקוז בהיבט הרחב ואת המשמעויות הנובעות‬ ‫1. עלות ראשונית של המערכת/מתקן.‬ ‫מהצבתם במרחב הבנוי.‬ ‫2. עלות התחזוקה ותדירותה.‬ ‫.שיקולים שיש לבחון המתייחסים‬ ‫‪‬‬ ‫3. זמינות כוח האדם עבור התחזוקה.‬ ‫לסביבה הבנויה.‬ ‫4. תקנות/ דרישות מקומיות.‬ ‫5. שיקולים אסתטיים מקומיים.‬ ‫1. זמינות הקרקע ושימושיה.‬ ‫ניתן לראות כי אוסף שיקולים אלו יוצא מגישה‬ ‫2. נגישות המתקן לצרכי הקמה ותפעול.‬ ‫שאינה רואה במתקני ניהול הנגר כמפגע שיש‬ ‫3. מהם שימושי הקרקע השכנים ומהם‬ ‫לסלקו אלא כאלמנט מרחבי או מוצר כלכלי‬ ‫היחסים הצפויים עמם.‬ ‫שעליו לקבל יחס כמו שימושי קרקע אחרים‬ ‫4. פיתוח שימושי קרקע עתידי באזור.‬ ‫יחד עם אותה מחשבה ניהולית.‬ ‫5. סיכונים פוטנציאליים, אוכלוסיית היעד‬ ‫שתשמש במתקן, אישור האוכלוסייה‬ ‫ניהול הנגר העילי מתבסס על מערכים‬ ‫השכנה לקיום המתקן.‬ ‫הקיימים בטבע זה שנים. מערכים המוצעים‬ ‫והקיימים כיום בעולם הינם פרשות עירונית‬ ‫שיקולים שיש לבחון המתייחסים‬ ‫‪‬‬ ‫למאגרים הקדומים הקיימים בטבע. לכן חשוב‬ ‫לסביבה הטבעית‬ ‫להכיר ולהבין את הבסיס הפיזי והתכנוני עליו‬ ‫1. טופוגרפיה.‬ ‫מושתתים עקרונות התכנון של מאגרים רבים.‬ ‫2. גיאולוגיה.‬ ‫בגישה הנהוגה בארץ לאיגום ניתן לראות את‬ ‫3. הריאקציה הצפויה של הקרקע עם‬ ‫היסודות התכנוניים ואת המתווה הבסיסי‬ ‫מים ככלל ומידת חדירותה למים‬ ‫להצעות השונות לניהול נגר כפי שמופיע‬ ‫בפרט.‬ ‫במקומות שונים בעולם.‬ ‫4. המרחק בין פני הקרקע למי התהום.‬ ‫הגישה הישראלית לאיגום שונה מגישות‬ ‫5. זמינות המים במקרה שנעשה‬‫האיגום הנהוגות בעולם. היא דוגלת במאגרים‬ ‫מתקנים המשלבים שימושים‬ ‫קטנים יחסית, מפוזרים על פני שטח רחב‬ ‫(צמחייה וכד).‬ ‫המאפשר הקמת מפעלי מים מקומיים עם‬ ‫הוצאות נמוכות.(רומם, מאיר, 5991)‬ ‫שיקולים המתייחסים לאופן הטיפול‬ ‫‪‬‬ ‫גישה זו, הדוגלת בריבוי מאגרים בקנה מידה‬ ‫בנגר העירוני‬ ‫קטן מאפשרת הקמת מפעלים עם הון‬ ‫1. פירוס וממוצעי הגשמים באגן.‬‫- 23 -‬
    • ‫גישת האיגום מונה מגוון של מאגרים‬ ‫1 דולר לאיגום של‬ ‫התחלתי נמוך יחסית (‬ ‫שבמהותם שונים זה מזה בקנה המידה‬ ‫מע"ק ).‬ ‫ובמיקומם הגיאוגרפי‬ ‫מי-נגר מוגדרים בארץ כ"מים שוליים". על פי‬ ‫מאגר מים מרכזי.‬ ‫ההגדרה בישראל, אלו המים שבמידה ואינם‬ ‫יתרונות:‬ ‫מנוצלים במקום, לא ניתן לשלבם במסגרת‬ ‫ארצית, לשאבם ולחלקם מחדש ובסופו‬ ‫1. ריכוז כל המערכות לצורך טיפול,‬ ‫שיאבדו . המקורות של המים השוליים‬‫אחזקה, תפעול וחיבור למקור אנרגיה‬ ‫מגוונים: שיטפונות, ניקוז עילי, מי ביוב, ניקוז‬ ‫אחד.‬ ‫תת-קרקעי, נביעות מעיינות ועודפי ספיקות‬ ‫2. בניית מערכת אחת לתפיסת מים,‬ ‫חורפיות מהמערכת הארצית הנשמרים‬ ‫טיהורם ופיזורם.‬ ‫להשקיה.‬ ‫3. עלות אפשרית נמוכה של מערכת‬ ‫השאיבה עקב ריכוז המבנים‬ ‫01.8. עקרונות בתכנון ובבניית מאגרים‬ ‫והמערכות.‬ ‫לניצול מים שוליים כפי שנבנים בישראל:‬ ‫1. ניצול מים שוליים מוגבל עקב טיבם‬ ‫חסרונות:‬ ‫הירוד וכן עקב נפחם ותדירותם‬ ‫1. קושי בריכוז קרקע מבחינת טיב‬ ‫הבלתי סדירה.‬ ‫ואחידות על שטח גדול יחסית.‬ ‫2. המאגרים נבנים קרוב ככל שניתן‬ ‫2. קושי במציאת שטח גדול למטרה זו.‬ ‫למקור המים ולאתר היעד המנצל‬ ‫3. קושי הנדסי לצד עלויות גבוהות‬ ‫אותם.‬ ‫הנובעים מבניית מאגר גדול ועמוק.‬ ‫3. נפח המים מנוצל במלואו במשך‬ ‫4. הולכת מים למרחקים גדולים עבור‬ ‫העונה, כך שהמאגרים נותרים יבשים‬ ‫חלק מהצרכנים מייקרת את‬ ‫בסוף הקיץ.‬ ‫המערכת.‬ ‫4. על מנת להשיג שטח פני מים מינימלי‬ ‫5. קשיים בניהול חלוקת המים בין ריבוי‬ ‫והפסדים מזעריים עקב התאדות או‬ ‫צרכנים – במיוחד בעתות בהן‬ ‫חלחול, המאגרים נבנים עמוק ככל‬ ‫המאגר אינו מלא.‬ ‫5 מ,‬ ‫האפשר – קרי, לא פחות מ-‬ ‫9-8 מ ויותר.‬ ‫כאשר רובם בעומק‬ ‫מספר מאגרים קטנים:‬ ‫הקפדה על עומק רב מחייב הקפדת‬ ‫יתרונות:‬ ‫ייתר בחישוב יציבות הסוללה.‬ ‫1. קל יחסית למצוא שטח מתאים‬ ‫5. ניתן ורצוי לשלב תכנים נוספים‬ ‫מבחינת הטופוגרפיה וסוג הקרקע.‬ ‫(השקיה, נופש, טיהור מים ועוד).‬ ‫2. קל יותר לבנות מאגר עמוק וקטן‬ ‫6. המאגרים – כיחידה נפרדת – חייבים‬ ‫מאשר עמוק וגדול (הנדסית‬ ‫לעמוד בקריטריונים של כדאיות‬ ‫וכלכלית).‬ ‫כלכלית, כלומר, התמורה המתקבלת‬ ‫משימוש במים צריכה להיות גבוהה‬ ‫מעלותם.‬‫- 33 -‬
    • ‫עקב התאדות וחלחול, הנובעים משטח פנים‬ ‫3. אין צורך במבנים גדולים ובמשאבות‬ ‫גדול וחלקים נכבדים מן המאגר אשר רדודים.‬ ‫גדולות.‬ ‫4. מאגרים קטנים המפוזרים על פני‬ ‫מאגר צד:‬ ‫אזור מאפשרים בקלות רבה יותר‬ ‫מאגר צד נבנה מחוץ לתוואי הזרימה, תוך‬ ‫ניצול מקורות מים שוליים נוספים‬ ‫איזון בין נפח החפירה לבין הנפח הדרוש‬ ‫כגון: נביעות מקומיות, ניקוז, קולחין‬ ‫לבניית הסוללה.‬ ‫ועוד.‬ ‫מספר יתרונות עיקריים:‬ ‫חסרונות:‬ ‫1. ניתן לבחור את המקום שרוצים –‬ ‫1. יש צורך להסדר בחלוקת המים בזמן‬ ‫אתר אזר יהיה נוח מבחינה‬ ‫מילוי.‬ ‫טופוגרפית וקרוב לשטח ניצול המים.‬ ‫2. דרושים מספר מתקני הטיה ומספר‬ ‫2. הוא נבנה עמוק ובכך מקטין את‬ ‫מערכות תפיסה המנצלים מי-נגר.‬ ‫שטחי ההתאדות ושטחי האיטום.‬ ‫3. בסידור מערך מעין זה על האנרגיה,‬ ‫3. אינו קולט סחף רב.‬ ‫המפעילה את המשאבות שליד‬ ‫4. ספיקת הכניסה אליו מוגבלת ולכן‬ ‫המאגרים לעבור כברת דרך אשר‬ ‫המבנה לעודפי הזרימה יהיה זול‬ ‫מתורגמת לערכים כלכליים.‬ ‫בהתאם.‬‫5. האפיק המרכזי של הים נשאר פתוח.‬ ‫חסרונו העיקרי הוא עלותו הגבוהה יחסית.‬ ‫סכר גיא:‬‫בעיה נוספת היא כי הוא לא קולט מי שטפונות‬ ‫המאגרים הראשונים בעולם היו סכרי גיא.‬‫4-3 מ"ק /שניה‬ ‫בספיקות גדולות ( לא מעל‬ ‫כלומר, סוללת עפר הסוגרת שקע או נחל‬ ‫לפי הנסיון הישראלי). וכשם שזה יתרון זה גם‬ ‫ומונעת את זרימת המים ובכך יוצרת אגם‬ ‫חיסרון – הספיקה אליו מוגבלת.‬ ‫במעלה הסוללה. מטעמי בטיחות הסוללות‬ ‫היו נמוכות ומיקומן נבחר בהתאם לתנאים‬ ‫טופוגרפיים.‬ ‫3002 אין מחקרים שנערכו בנושא‬ ‫נכון ל‬ ‫נגר‬ ‫לא היה כל צורך במתקן איסוף כיוון שה‬ ‫ונבדקו יישומים של האמצעים לניהול נגר‬ ‫התמלא בזרימה חופשית של מי נחל.‬‫ת‬ ‫עירוני. לעומת זאת קיימות דוגמאות רבו‬ ‫ממדינות שונות בנוגע לניהול כמות ואיכות של‬ ‫יתרונו העיקרי בכך שהוא זול ופשוט. הוא‬ ‫מי נגר עירוני.‬ ‫יודע להתמודד עם זרימה קטנה כגדולה‬ ‫והמבנה הכללי אינו יקר יתר על מידה.‬ ‫הבעיה בארץ עלולה להיות נדירות משאבי‬ ‫הקרקע והצורך לחסוך בקרקע עירונית ולכן‬ ‫חסרונו העיקר הוא בקליטת הסחופת שלו‬ ‫ניתן להניח כי הדבר יהווה רועץ לרצון לתכנון‬ ‫אשר עלולה לגרום למאגר לצאת משימוש‬ ‫בריכות ואגנים ירוקים. לעומתם יהיה קל יותר‬ ‫לאחר מספר שנים.‬ ‫חסרון עיקרי נוסף הוא הפסדי מים גדולים‬‫- 43 -‬
    • ‫מיקום שימושי הקרקע באגן כך‬ ‫‪‬‬ ‫למצוא מקום לשילוב של רצועות ותעלות סינון‬‫:‬ ‫שיושגו מטרות ניהול הנגר. דוגמא‬ ‫שונות במרחב העירוני.‬ ‫מיקום שטחים חדירים במורד כדי‬ ‫ניתן לראות במגוון הגדרות אלו את אוסף‬ ‫שיוכלו לקלוט נגר משטחים במעלה.‬ ‫הדרישות הפרוגרמתיות על אגני ניקוז או‬ ‫יצירת טופוגרפיה בשטח המאפשרת‬ ‫‪‬‬ ‫אתרי טיהור בקני מידה מבנני ושכונתי. לכן‬ ‫מהלכי זרימה והשהייה רצויים.‬ ‫ניתן להשתמש בשיטות הנהוגות לאיגום בארץ‬ ‫כנקודת מוצא לתכנון בנושא זה.‬ ‫שימוש בתכסיות חדירות בשטחים‬ ‫‪‬‬ ‫אטומים: כבישים, מדרכות, חניות.‬ ‫יש לחשוב על פתרונות המשלבים את צרכי‬ ‫ניהול מי הנגר עם צרכים עירוניים אחרים ובכך‬ ‫הפנית הזרימה ממרזבים ושטחים‬ ‫‪‬‬ ‫נראה אף שעצם‬ ‫אולי ימצא השטח עבורם.‬ ‫אטומים לשטחים חדירים בחצר.‬ ‫שינוי תפישתי זה יכול להוות את המנוף לשינוי‬ ‫שמירה על התכונות החדירות של‬ ‫‪‬‬ ‫ההגדרתי של מי הנגר כ"מקור מים שולי".‬ ‫שכבת הקרקע העליונה בשטחים‬ ‫פתוחים.‬ ‫9.טכנולוגיות ומתקנים לניהול הנגר העירוני‬‫שימושים במתקנים מקומיים לאגירה,‬ ‫‪‬‬ ‫אצירה, השהייה והחדרה: בורות‬ ‫1.9. אמצעים לניהול מושכל של מי נגר‬ ‫החדרה, מתקניים על ותת קרקעיים‬ ‫עירוני כחלק מבינוי שכונתי‬‫תעלות עשב וביו פילטרים המשמשים‬ ‫יש להבדיל בין שני תהליכים שונים שלכל אחד‬ ‫גם לסינון וטיפול באיכות המים.‬ ‫מהם סדר עדיפויות שונה מן השני. תכנון‬ ‫2.9. שיקולים עיקריים בבחירת מתקנים‬ ‫עירוני רגיש למים אל מול ניהול מי נגר.‬ ‫רגישים למים באתר נתון‬ ‫המטרה החשובה ביותר של ניהול מי נגר היא‬ ‫בין התועלות המצופות ממתקן לטיפול בנגר‬ ‫משנית‬ ‫מניעת הצפות ונזקים. המטרה ה‬ ‫עילי :‬ ‫חשובה בבחינת ניהול מי הנגר היא ניצול‬ ‫המים כמשאב – למרות היותה של מטרה זו‬ ‫הפחתה של נזקי הצפות באגן שבו‬ ‫-‬ ‫הראשונה בחשיבותה בבחינת תכנון עירוני‬ ‫נבנה המתקן.‬ ‫רגיש למים (תר"מ).‬ ‫הפחתה של נזקי אירוזיה (סחף)‬ ‫-‬ ‫וסדימנטציה (סחף) באגן עצמו.‬ ‫גישה בעייתית זו, אשר רווחת בקרב מתכננים‬ ‫הפחתת הנזקים בשטחים ובגופי‬ ‫-‬ ‫ומנהלים רבים, אשר מאמינה כי קיימת סתירה‬ ‫המים שבמורד האגן.‬ ‫בין מניעת ההצפות לתכנון מושכל ומועיל‬ ‫הפחתת רמת הזיהום של הנגר.‬ ‫-‬ ‫בשטח בנוי. השהייה, טיפול, שימוש והחדרה‬ ‫אגירת מים לשימושים שונים –‬ ‫-‬ ‫של מי נגר יכולים להשתלב במרקם העירוני‬ ‫בעיקר השקיה.‬ ‫ובכך להשיג מטרות משותפות יחד עם מניעת‬ ‫העשרת מי תהום.‬ ‫-‬ ‫הפסדי מים.‬ ‫שיפור הנוף העירוני.‬ ‫-‬‫- 53 -‬
    • ‫2. יחידות ריצוף מחוררות העשויות‬ ‫הקטנת העלות הכוללת של מערכת‬ ‫-‬ ‫חומר קשיח. אלו יכולות להשתלב‬ ‫הגנה מפני הצפות ונזקי שיטפונות.‬ ‫משטחי החצץ, דשא או אדמה.‬ ‫הכימות האמתי של עלות – תועלת יהיה‬ ‫3. יחידות ריצוף אטומות, אשר בעת‬ ‫בהגדרת העלויות הנדרשות להקמת מתקן‬ ‫הריצוף משאירים רווחים ביניהן. בין‬ ‫כזה ועלויות האחזקה שלו לאורך זמן, זאת‬ ‫היחידות ניתן לשלב גם כן חצץ, דשא‬ ‫כיוון שאין דרך להגדיר את ממדי התועלת‬ ‫וכד.‬ ‫האופרטיבית שלו.‬ ‫טענה נגדית, היא כי סוגיית העלות תועלת‬ ‫אינה רלוונטית בהקשר זה. הדגש צריך‬ ‫להיות על שמירת המאזן האקולוגי וקירוב‬ ‫הסביבה העירונית הבנויה לטבע. ניהול מי נגר‬‫איור 61: ריצוף חדיר חלקית; א-יחידות חלולות; ב-‬ ‫עירוניים נכון יכול לשלב שירותי חינוך,‬ ‫יחדות אטומות עם מרווחים בינהן.‬ ‫בריאות, מים נקיים וטבע עירוני עבור‬ ‫מקור: אקרשטיין תעשיות, בתוך: בורמיל שמיר‬ ‫וכרמון 3002 .‬ ‫התושבים. היות והרשויות צריכות לממן‬ ‫דברים אלו ממילא – מוטב לשלבם עם‬ ‫תשתית תומכת מי נגר אשר תוכל אף לייצר‬ ‫רווח לאורך זמן.‬ ‫התנאי העיקרי לשימוש במים הוא טיהורם‬ ‫והקטנת המזהמים בנוכחים במים עד לרמה‬ ‫בטוחה לשימושים השונים.‬‫איור 71: חתך אופייני להנחת ריצוף חדיר חלקית.‬ ‫מקור: אקרשטיין תעשיות, בתוך: בורמיל שמיר‬ ‫וכרמון 3002 .‬ ‫1.2.9. ריצוף חדיר חלקית‬ ‫הערות:‬ ‫מטרתו היא הקטנת השטח האטום באגן‬ ‫בעת שימוש בריצוף חדיר חלקית רצוי‬ ‫הניקוז, אשר תוביל להפחתת כמות הנגר‬ ‫למקמו על פני שכבת חומר גרגרי (קרי‬ ‫העילי. יתרונו הוא בהחדרת המים קורב‬ ‫חצץ) הנמצא על פני שכבת קרקע טבעית‬ ‫למקום נפילתם – בכך הזיהום המצטבר במים‬ ‫מחלחלת.‬ ‫מופחת בהרבה.‬ ‫אפשרות נוספת היא הנחת הריצוף על פני‬ ‫סוגי ריצוף חדירים:‬ ‫משטח בטון משופע עם אגן ניקוז מים.‬ ‫1. חומר גרגרי כגון: חצץ, טוף, חלוקי‬ ‫בכל המקרים של שימוש בריצוף חדיר‬ ‫נחל וכד.‬ ‫חלקית המטרה היא עיכוב הנגר‬ ‫- 63 -‬
    • ‫והשהייתו, כאשר בתכנון נכון ניתן לנתב‬ ‫את המים לנקודת איסוף רצויה.‬ ‫שימושים:‬ ‫- ריצוף חנייה, ריצוף רגיל, שבילי‬ ‫גישה, מדרכות ומשטחי דריכה‬ ‫איור 81: חתך אופייני במסנני חול פשוטים.‬ ‫נוספים בעיר.‬‫מקור: קלייטור ושולר,9991 בתוך בורמיל שמיר‬ ‫חסרונות:‬ ‫כרמון 3002 .‬ ‫קיים צפי לסתימות אשר יגרמו‬ ‫-‬ ‫שימושים:‬ ‫להפסקת חדירות המשטח.‬ ‫המשטח יהיה משטח בלתי נגיש;‬ ‫-‬ ‫ניתן למקמם מתחת למשטחי חנייה,‬ ‫-‬ ‫מרתפי בניינים ובצידי דרכים.‬ ‫עבור הולכי רגל בעלי לקויות‬ ‫שימושו העיקרי הוא בטיפול‬ ‫-‬ ‫מסויימות, עבור אנשים המתניידים‬ ‫במקומות קטנים בעלי פונטציאל‬ ‫בכסאות גלגלים אינו עומד בהתאם‬ ‫לדרישות תקן הנגישות.‬ ‫זיהומי גדול – קרי אזורי תעשייה,‬ ‫מגרשי חנייה, איזורים עירוניים‬ ‫2.2.9. מסנני חול‬ ‫צפופים ועוד.‬ ‫מטרתו העיקרית היא הרחקת מזהמים‬ ‫חסרונות:‬ ‫ושמירה על טיב מי הנגר. קיימים מסננים על-‬ ‫מסנן על קרקע יכול להוות מפגע‬ ‫-‬ ‫קרקעיים ומסננים תת-קרקעיים. מסנן החול‬ ‫חזותי או תברואתי. תכנון או טיפול‬ ‫הינו טכניקה פשוטה וזולה יחסית לטכניקות‬ ‫לקויים עלולים לגרום לבעיות‬ ‫הקיימות כיום. מבנה בסיסי של מסנן: בור‬ ‫סביבתיות.‬ ‫בקרקע, מלא שכבות של אגרגטים בקנ"מ‬ ‫המסנן דורש ניקיון והחלפה של‬ ‫-‬ ‫משתנה כאשר השכבות התחתונות גסות‬ ‫השכבה העליונה הלוכדת את‬ ‫והעליונות עדינות יותר. הנגר מוזרם לבור‬ ‫החלקיקים הגסים, כאשר תכיפות‬ ‫בעזרת גרביטציה.‬ ‫הניקיון תואמת את תכיפות אירועי‬ ‫החלק העליון של המסנן הוא אגן שיקוע‬ ‫הגשם.‬ ‫לחלקיקים גסים ומשמש כתא אחסון זמני.‬ ‫היות והמסנן עלול להיסתם בקלות‬ ‫-‬ ‫מתחתיו נמצא מסנן החול. המים המסוננים‬ ‫יחסית מומלץ להתקינו רק בשטח‬ ‫יבור‬ ‫עוברים מ שם לתא שלישי, המכיל ח‬ ‫שפותח ויוצב נגד אירוזיה אל עבר‬ ‫למערכת הניקוז הקונבנציונלית או לבאר‬ ‫המסנן.‬ ‫החדרה.‬ ‫- 3.2.9. תעלת החדרה‬ ‫תעלת החדרה היא תעלה חפורה בקרקע,‬‫- 73 -‬
    • ‫רצועות סינון ירוקות אלו משטחי צומח שטוחים,‬ ‫המלאה באבנים או חצץ. היא מקבל את מי‬‫%51, אליהם‬ ‫%1 –‬ ‫אופקיים, בשיפוע של‬ ‫הנגר ישירות ממרזבים או מפני השטח –‬‫מוזרמים עודפי הנגר בזרימה משטחית. מטרתן‬ ‫רצוי דרך משטח עזבוני כלשהו. מי הנגר‬ ‫העיקרית – האטת מהירות זרימת הנגר, סינונו‬ ‫המוטים אל התעלה נאגרים באופן זמני‬‫והחדרתו לקרקע. כאשר מדובר בתכנון מערכתי,‬ ‫בחללים שבין האבנים והחצץ ומשם‬ ‫רצועות אלו משמשות כסינון ראשוני של הנגר‬ ‫מחלחלים אל הקרקע. התעלות ממוקמות‬ ‫לפני כניסתו למערכות סינון _והשהייה‬ ‫בחלק הנמוך של אגן ההיקוות והמים יעוברו‬ ‫אליהן בגרביטציה. גודל התעלה תלוי‬ ‫בכמות המשקעים הצפויה להגיע אליה.‬ ‫על מנת לשפר את יכולת התעלה בטיפול‬ ‫באיכות מי הנגר מומלץ לשתול סביבה רצועת‬ ‫דשא או עשב אחר, ברוחב 6 מ לפחות, אשר‬ ‫תשתמש כרצועת סינון.‬ ‫איור 02: חתך אופייני ברצועת סינון ירוקה.‬ ‫מקור: קלייטור ושולר,9991 בתוך בורמיל שמיר‬ ‫איור 91: חתך אופייני תעלת החדרה פשוטה.‬ ‫כרמון 3002 .‬ ‫מקור: ‪ 1996, Bettess‬בתוך שמיר כרמון 7991 .‬ ‫את הרצועות ניתן ליישם לאורך דרכים, לצד‬ ‫בעת הקמה של תעלה זו, יש להקפיד על מרחק‬ ‫משטחים מרוצפים, בקצוות מגרשי חנייה ואף‬ ‫מינימלי של 3 מ מיסודות בניינים כאשר התעלה‬ ‫יועילו ביציאת מרזבים.‬ ‫03 מ‬ ‫היא במורד המבנה ומרחק מינימלי של‬ ‫כאשר התעלה היא במעלה המבנה.‬ ‫סינון הנגר נעשה על ידי הצמחייה הגדלה‬ ‫ברצועות. הצמחייה יכולה להיות עשבונית,‬ ‫לטובת שמירה על תקינות התעלה יש לנקות את‬ ‫דרך שיחים ועצים, אולם המסנן העיקרי יהיה‬ ‫קרקעיתה ולשמור עליה שתהיה אופקית וכך‬ ‫לרוב צמחיית כיסוי נמוכה. כמובן שיש לחשוב‬ ‫תאפשר חלחול מיטבי, בנוסף לניקיון סחף גס‬ ‫על פיתרון השקיה מתאים לתקופות יבשות‬ ‫בחלקה העליון.‬ ‫ושנים שחונות.‬ ‫רצועת הסינון נחשבת לאחד האמצעים‬ ‫4.2.9.רצועות סינון‬ ‫היעילים ביותר מעבר להיותן של הרצועות‬ ‫- 83 -‬
    • ‫שטחים ירוקים פתוחים במרחב העירוני, הן‬ ‫אמצעי פשוט, אשר עלויות ההקמה והאחזקה‬ ‫שלו נמוכות ביותר. כושר הפעילות של‬ ‫הרצועות יכול להיפגע מהידוק קרקע – אולם‬ ‫ניתן לפתור את הדבר בעזרת תיחוח מכאני‬ ‫של הקרקע בעת הצורך.‬ ‫5.2.9. תעלות מכוסות צמחייה‬‫איור 12: תכנית עקרונית של תעלת צמחייה יבשה.‬ ‫תעלות רחבות ושטוחות, מכוסות צמחייה‬‫מקור: ‪ 1999, Prince George County‬בתוך בורמיל‬ ‫עשבונית צפופה ומשמשות לניקוז מי נגר‬ ‫שמיר כרמון 3002 .‬ ‫ממשטחים קטנים והולכתם. לרוב נמצאות‬ ‫לצד דרכים.‬ ‫התעלות מתוכננות להאט את מהירות‬ ‫זרימת הנגר ותוך כדי לכך להרחיק את‬ ‫המזהמים הגסים פן יחלחלו לאדמה ולמי‬ ‫התהום. ככל שהתעלה תהיה ארוכה יותר,‬ ‫כך סילוק המזהמים יהיה אפקטיבי יותר. על‬ ‫מנת להגביר את יעילות התעלה רצוי לשמור‬ ‫על שיפוע של %2 - %5 של המשטח העליון‬ ‫ורוחבו של המשטח התחתון של ברוחב של‬ ‫איור 22: חתך עקרוני של תעלת צמחייה יבשה.‬ ‫6.0 – 8.1 מ.‬ ‫מקור: ‪ 1999, Prince George County‬בתוך בורמיל‬ ‫שמיר כרמון 3002 .‬ ‫קיימים ש ני סוגי תעלות: יבשות ורטובות.‬ ‫בעוד התעלות היבשות מתאימות לניקוז‬ ‫חסרונן העיקרי הוא מידותיהן. התעלות דורשות‬ ‫אגנים קטנים באזורי מגורים ואין בהן סכנה‬‫ובר‬ ‫שטח רב, אשר לא זמין תמיד. כמוכן, מד‬ ‫לבטיחות הציבור, התעלות הרטובות מכילות‬ ‫בתעלה רחבה ופתוחה – דבר אשר עלול ליצור‬ ‫מים באופן קבוע והן משמשות בעיקר לניקוז‬ ‫בעיות הנוגעות לביטחון הציבור ויש לקחתו‬ ‫נגר בשולי דרכים. תעלות רטובות מבצעות‬ ‫בחשבון.‬ ‫את אותה הפעילות של תעלות הניקוז מבטון‬ ‫אולם הן מביאות איכויות ויזואליות שונות.‬ ‫הטיפול בתעלות הללו פשוט – שמירה על‬ ‫צמחיית כיסוי צפופה וניקוי הפסולת העודפת‬ ‫המצטברת על פני השטח.‬ ‫6.2.9. בריכות‬ ‫- 93 -‬
    • ‫ומיקרואורגניזמים המשתתפים גם כן בטיהור.‬ ‫אחד האמצעים הנפוצים לניהול כמות ואיכות‬ ‫מי נגר עילי הוא בריכה, על סוגיה השונים.‬ ‫ישנן מגוון סוגי בריכות, כאשר העיקרון הבסיסי‬ ‫הוא עצם השהיית המים. אז ניתן לטפל‬ ‫באמצעים ביולוגיים או כימיים במזהמים‬ ‫הקיימים במים. לאחר הטיפול ניתן להפנות‬ ‫את המים לחילחול או שימוש ייעודי. היעד‬ ‫העיקרי של הבריכות השונות הוא טיהור‬ ‫והפחתה של עד %08 מן מהזהמים המקוריים‬‫איור 32: תכנית עקרונית של בריכת אגירה בסיסית.‬ ‫במים. קיימות 3 קבוצות עיקריות:‬ ‫מקור: ‪ 2001, MC ES‬בתוך חדד-סלע 7002 .‬ ‫1. אגני החדרה ( ‪ :)infiltration basins‬משמשים‬ ‫לתפיסה, השהייה והחדרה של נגר עילי‬ ‫ולקרקע. מטרתם העיקרית להעביר את‬ ‫המים מזרימה על-קרקעית לזרימה תת-‬ ‫קרקעית. האגנים ממוקמים לרוב מחוץ לנתיב‬ ‫הזרימה של הנגר ומתוכננים כך שהמים‬ ‫27 שעות.‬ ‫יחלחלו לקרקע תוך‬ ‫מטרתם העיקרית אינה טיפול במים אלא‬ ‫איור 42: חתך עקרוני של בריכת אגירה בסיסית.‬ ‫החדרתם לקרקע ולכן שילוב צמחייה עשוי‬ ‫מקור: ‪ 1999, US EPA‬בתוך חדד-סלע 7002 .‬ ‫לשפר את טיב המים המוחדרים.‬ ‫‪:)detention‬‬ ‫‪basins‬‬ ‫2. אגנים מעכבים (‬ ‫6‬ ‫מומלץ לפתח שטח גישה ברוחב של כ-‬ ‫משמשים לעיכוב/אחסון זמני של מי הנגר,‬ ‫מטרים, ולטפח בו ובבריכה צמחייה אשר‬ ‫אשר משוחרר לאט למערכת הניקוז. מטרתם‬ ‫יכולה לקלוט נוטריינטים ולשפר את נוף‬ ‫העיקרית היא הפחתת הספיקה בזמן סופה.‬ ‫המרחב הציבורי. ניתן לשלב סולפטים של‬ ‫הם מתנקזים תוך שעות אחדות מרגע הסופה.‬ ‫אלום. האלום מתקשר למוצקים מרחפים עם‬ ‫‪ :)retention‬בריכות‬ ‫‪ponds‬‬ ‫3. בריכות (‬ ‫מתכות כבדות ושוקע איתם לקרקעית – אולם‬ ‫המשמשות לתפיסה ואחסון של כמות גדולה‬ ‫מבחינה כלכלית הדבר כדאי בבריכות גדולות‬ ‫של מי נגר. מטרתן היא טיפול הן בכמות והן‬ ‫(521 דונם ומעלה) המכילות פוטנציאל זיהומי‬ ‫באיכות הנגר. לרוב, ימוקמו על מסלול‬ ‫רב.‬ ‫הזרימה הישיר של הנגר ויהוו הרחבה או‬ ‫מבחינת אחזקה, נדרשת אחזקה שוטפת של‬ ‫העמקה של נתיב הזרימה. הבריכות‬ ‫המערכת, הכוללת ניקיון הקרקעית, טיפול‬ ‫משמשות לאחסון מים באופן קבוע, כאשר‬ ‫בצמחייה, איסוף שמנים ופסולת המצטברים‬ ‫הפחתת המזהמים מתבצעת בעיקר על ידי‬ ‫על פני המים.‬ ‫שיקוע יחד עם צמחייה פעילה‬ ‫- 04 -‬
    • ‫7.2.9. אגנים ירוקים בנויים‬‫מומלץ כיסוי המתקן בצמחיה שמסוגלת לעמוד‬ ‫אגן ירוק הוא שקע מלאכותי שחלק גדול‬ ‫בשינויים קיצוניים במידת הלחות בקרקע.‬ ‫מקרקעיתו או משטח פניו מכוסה צמחייה.‬ ‫אגנים ירוקים משמשים לשיקוע חומרים‬ ‫מתקן הטיפול הוא באופן בסיסי חפירה‬ ‫מרחפים ולקיבוע נוטריינטים. המים מוזרמים‬ ‫בקרקע הטבעית עם מילוי של תערובת‬ ‫לאגן בצורה איטית, בעוד הצמחייה מסייעת‬ ‫מסננת. התערובת מורכבת מיחסים משתנים‬ ‫לתהליכי ערבוב, שיקוע וקיבוע המזהמים‬ ‫של חול, קרקע מקומית וחומר ממקור אורגני‬ ‫בצמחים עצמם.‬‫כמו קומפוסט עלים. הכמויות נקבעות בהתאם‬ ‫לחומרים שיש לסנן, ותוך יצירת איזון בין‬ ‫בעת תכנון אגן ירוק חשוב לזכור לאפשר‬ ‫יכולת סינון טובה לחלחול מהיר שמאפשר‬ ‫אספקת מים לצמחייה בתקופות יבשות. בין‬ ‫קיבולת גבוהה.‬ ‫אם מדובר בקרבה של רצפת האגן למי תהום‬ ‫ובין אם באמצעות הזרמת מים יזומה.‬ ‫על מנת לשמור על טיב פעולתו של האגן יש‬ ‫מתקני ביו-חלחול בדרגות שונות של סינון,‬ ‫לבצע מעקב חודשי אחר הצמחייה, כאשר יש‬ ‫מהפחות מסננת למסננת ביותר:‬ ‫לסלק צמחייה פולשנית. כמו כן חשוב לגזום‬ ‫חלחול/שחרור (חלחול מוגבר)‬ ‫את הצמחים ולסלק את הגזם – הגזם מכיל‬ ‫את הרעלים אשר פונו מן המים. באם לא‬ ‫יגזמו ויפונו, הצמחים ירקבו והחומרים‬ ‫המזהמים ישוחררו חזרה למים.‬ ‫8.2.9. מערכת הביו-חלחול‬ ‫טכנולוגיה לניהול מי נגר ברמה מקומית‬ ‫שמאפשרת סינון מים לפני החדרתם למי‬‫איור 52: מערכת הביו-חילחול. חתך סכמתי של‬ ‫חילחול מוגבר‬ ‫התהום או למערכת הניקוז.‬ ‫מקור:‬ ‫מערכת עבור אזור נתון מורכבת ממתקני‬ ‫מתקן המתאים לשימוש בקרקע מחלחלת‬ ‫טיפול נפרדים לכל אזור משנה, כשאזורי‬ ‫יחסית ולצורך טיפול במים שסובלים רק‬ ‫המשנה הם תאי שטח בגודל של עד כ- 4 דונם‬‫מזיהום בדשן, בעיקר במגרשי מגורים ומסחר.‬ ‫(1 אקר) שמתנקזים לנקודה אחת. מתקן‬ ‫אין סינון נוסף מעבר לסינון על ידי התערובת.‬ ‫הטיפול של המערכת ממוקמת בנקודה‬ ‫הנמוכה של כל אזור משנה.‬ ‫כל מתקן טיפול הוא בקיבולת מתאימה לכמות‬ ‫המים הפוטנציאלית באותה נקודה, כלומר‬ ‫המתקנים באותה מערכת לא זהים אחד לשני.‬‫14‬
    • ‫יוצרת גם נפח "א חסון" גדול למים ומגדילה‬ ‫את קיבולת המערכת בעת סערה.‬ ‫חלחול/שחרור חלקי‬ ‫סינון בלבד‬ ‫איור 62: מערכת הביו-חילחול. חתך סכמתי של‬ ‫חילחול חלקי‬‫איור 72: מערכת הביו-חילחול. חתך סכמתי של‬ ‫מקור:‬ ‫סינון בלבד.‬ ‫המתקן מיועדת לקרקע פחות מחלחלת,‬ ‫מקור:‬ ‫ולשימושים שבהם מים עשויים לסבול מזיהום‬ ‫מתקן זה מתאים לאזורים מועדים לזיהום‬ ‫מתכות בנוסף לדשנים (בעיקר מגרשי חניה).‬ ‫מים, כמו תחנות דלק, תחנות תחבורה‬ ‫מתחת לתערובת המסננת ממוקם צינור ניקוז‬ ‫וכדומה. המערכת כוללת שכבה אטומה בין‬ ‫(מחורר בקטע המתקן) מוקף בחצץ ומופרד‬ ‫תערובת הסינון לקרקע כך שמים לא‬ ‫בבד מסנן מהתערובת כדי למנוע מהחורים‬ ‫מחלחלים ממנו. במצב רגיל המים שמגיעים‬ ‫להיסתם. במידה ועומס המים על המערכת‬ ‫למערכת עוברים סינון דרכה ואח"כ מנוקזים‬ ‫גדול מקיבולת הסינון שלה המים משוחררים‬‫ברובם דרך הצינור. חשיבות המערכת במקרה‬ ‫למערכת הניקוז.‬‫חדירת מזהמים כמו דלק למים, אז ניתן לסגור‬ ‫את הצינור ואחר כך לשאוב את המים‬ ‫המזוהמים מהמערכת המקומית.‬ ‫9.2.9 מערכת הביו-פילטר‬ ‫חלחול/סינון/שחרור‬ ‫הביו פילטר הוא פרוייקט מחקרי חדש בארץ‬ ‫המתקן מיועד למקומות בהם יש צפי לכמות‬ ‫(התחיל דרכו ב 9002) אך מיושם זה שנים‬ ‫מוגדלת של דשנים במים, בעיקר ניטרטים,‬‫לא מעטות באוסטרליה באזורים המתמוד דים‬ ‫שדורשים פירוק אירובי. גם מערכת זו מכילה‬ ‫עם בעיות דומות לתנאי אקלים דומים.‬ ‫צינור ניקוז למצב של עודף מים, אך כאן‬‫טכנולוגיית הביו -פילטר, שמאפשרת לטהר מי‬ ‫שכבת החצץ גדולה יותר וממוקמת מתחת‬ ‫גשם, להחדירם למי התהום ולמנוע מעשרות‬ ‫לצינור, ואינה משמשת ברובה להגנה על‬ ‫מיליוני ממ"ק מי גשם לזרום לים.‬ ‫הצינור , אלא ליצירת תנאים לפירוק אירובי‬ ‫של הניטרטים על ידי חיידקים בקרקע:‬ ‫כשהמים מחלחלים משכבת החצץ את מקומם‬ ‫תופס אוויר מהקרקע שמתחת. שכבת החצץ‬‫24‬
    • ‫איור 92: חתך סכמתי למערכת הביו-פילטר בכפר‬ ‫סבא.‬ ‫מקור: ד"ר ירון זינגר.‬ ‫איור 82: חתך סכמתי של מערכת הביו-פילטר‬ ‫צינור זה יספק למתקן הביו-פילטר את המים,‬ ‫מקור: גודק ג, זינגר י, דלטי א, פלכן ט, ויקלנדר‬‫0004 ל- 0007 מטרים‬ ‫בשלב ראשון בין‬ ‫מ 7002 .‬ ‫נבדקים בכניסתם‬ ‫מים אלה‬ ‫מעוקבים.‬ ‫למערכת מבחינת הרכבם וריכוז המזהמים‬ ‫מערכת זו פותחה על ידי ירון זינגר, חוקר‬ ‫שבהם, ומועברים לבריכת-איגום בנפח של‬ ‫ישראלי מהפקולטה להנדסה אזרחית‬ ‫כמה עשרות מטרים קוב, שם יחלחלו דרך‬ ‫באוניברסיטת מונאש שבאוסטרליה.‬ ‫שכבות של צמחיה, חיידקים "זוללי-מזהמים",‬ ‫הטכנולוגיה המתבססת על תהליכים ביולוגים‬ ‫וחול, אל רשת של צינורות שרשוריים‬ ‫ופיזיקליים טבעיים וידידותיים לסביבה. המים‬ ‫מנוקבים, שיקלטו את המים.‬ ‫שמוחדרים לאקוויפר אינם חשופים לאידוי‬ ‫מואץ ועוברים תהליך סינון וטיפול על שכבות‬ ‫בודקת ברציפות את‬ ‫מערכת ניטור נוספת‬ ‫קרקע וחול עם תוספים וצמחים. החיידקים‬ ‫ומאפשרת את‬ ‫איכות המים המטוהרים,‬ ‫שמתפתחים במקום מסלקים מהמים מזהמים‬ ‫החדרתם בחזרה אל מי-התהום באמצעות‬ ‫שונים ומתכות כבדות.‬‫או‬ ‫כמה בארות לא-פעילות הנמצאות באיזור‬ ‫לשימוש חזור בהשקיית מרחבים ציבוריים או‬ ‫מערכת הביו-פילטר מבוססת על שילוב של‬ ‫. את‬ ‫הדחת מים באסלות במבני ציבור‬ ‫זני צמחים ייחודיים, חיידקים בעלי תיאבון‬ ‫העודפים הבלתי מנוצלים תמשיך המערכת‬ ‫לחומרים המזיקים לאיכות המים ושכבות של‬ ‫להזרים בחורף אל ערוץ נחל רעננה, שאפיקו‬ ‫חול ואדמה, והיא קולטת מי-נגר מזוהמים‬ ‫צמוד למתקן, מצפון לו.‬ ‫בדלקים, מתכות כבדות וחנקות, ופולטת מים‬ ‫באיכות מי-שתייה. בקצה השטח עובר צינור‬ ‫הבארות האלה הן הסיבה השנייה להחלטה‬ ‫הניקוז של מי-הגשמים הנקלטים בשליש‬ ‫להקים את הביו-פילטר דווקא בשטח הזה.‬ ‫משטחה העירוני של כפר-סבא.‬ ‫בשטח הפרוייקט מצויות חמש בארות‬‫שהשאיבה מהן הופסקה בגלל זיהום חמור של‬ ‫המים בתרכובות חנקן (חנקות) שהביא את‬ ‫רשות המים להחלטה לאסור את השימוש‬‫34‬
    • ‫בהן. מערכת הביו-פילטר מסוגלת, על-פי כל‬ ‫הנתונים, המגובים ב 51 שנות ניסיון במונאש‬ ‫אוסטרליה, להחזיר בארות אלה לחיים,‬ ‫לפחות לשימוש חקלאי ולגינון.‬ ‫מאחר ומערכת הביו-פילטר פעילה רק כאשר‬ ‫נאספים מי-גשמים מהרחובות, היא תנוצל‬ ‫ביתר הזמן למעין דיאליזה של מי-הבארות‬ ‫איור 13: בריכת איגום- נקודת הקצה של מערכת‬ ‫המושבתות.‬ ‫הביו-פילטר טרם ההחדרה או השימוש מחדש.‬ ‫צינור-לחץ מן הבארות הללו עובר בשטח‬ ‫מקור: ד"ר ירון זינגר מתוך הרצאת אורח‬ ‫המתקן, וממנו יוזרמו לתוך הביו-פילטר מים‬ ‫שהועברה בטכניון.‬ ‫ישירות מן הבארות, יעברו את שלבי הסינון‬ ‫לטובת‬ ‫והטיהור מחנקות, ויוחזרו לבארות‬ ‫עד כה פועל הפיילוט בהצלחה, אך מדובר‬ ‫חידוש ניצול הבארות הללו.‬ ‫בכמות מזערית שהוא מטהר. בסך הכול‬‫מטהר הביו-פילטר בין 000,7 ל- 31 אלף קוב‬ ‫בשנה. ברור שעל מנת לטהר כמויות מים‬ ‫משמעותיות ולהחזיר אותן לאקוויפר, צריך‬ ‫מדיניות כלל-ארצית .‬ ‫המטרה היא להביא את השיטה הזאת לכדי‬ ‫איור 03: חתך עקרוני לאורך כל מערכת הביו-‬ ‫רגולציה ומדיניות. במקום להסיט את המים‬ ‫פילטר עד ההחדרה למאגרי מי התהום.‬ ‫לים, אם המים הם באיכות סבירה, ואפשר‬ ‫מתוך הרצאת אורח‬ ‫מקור: ד"ר ירון זינגר‬ ‫לטפל בהם זוהי חובה לאומית לעשות זאת.‬ ‫שהועברה בטכניון.‬‫הטענה היא כי צריך לדאוג שכל עירייה תחדיר‬ ‫מים לקרקע, וכמובן תקבל מים בתמורה‬ ‫לאחר תהליך ארוך של תכנון הפרוייקט‬ ‫ובצורה זו זה ישתלם לה כלכלית.‬ ‫באוסטרליה, הוחלט לעניין רשויות מקומיות‬ ‫בישראל בהכנסת מערכת ביו-פילטר לשטחן‬ ‫ראוי לציין כי אין מדובר בפיילוט זול ועלותו‬ ‫לצורך הגדלת כמויות המים הזמינות לשימוש.‬‫מסתכמת ב-2 מיליון שקל. ניתן לצאת מנקודת‬ ‫ההצעה הקפיצה מהר מאד את ראשיהן של‬ ‫הנחה כי הפרוייקט בעצם מספק שירותים‬ ‫שמונה רשויות מקומיות בישראל, שהבינו את‬ ‫שהעיריה (במקרה הנוכחי עיריית כפ"ס)‬ ‫הערך המשולב העצום של מערכת כזו לעיריה‬ ‫מעוניינת לספק בכל מקרה לתושביה והיא‬ ‫ולתושבי העיר.‬ ‫בכל מקרה לצטרך להקים את התשתיות‬ ‫עיריות חולון, בת-ים, יבנה, רחובות, מודיעין,‬ ‫הדרושות לכך.‬ ‫חדרה, כפר-סבא ורעננה הביעו הסכמה‬ ‫להשקיע בפרוייקט,‬ ‫על פי נתונים מאת ד"ר ירון זינגר, המהנדס‬ ‫המוביל את הפרוייקט בארץ, ההבדל בעלויות‬‫44‬
    • ‫עבור יחידת שטח הוא כ- %052 יותר לעומת‬ ‫אותן התשתיות ללא מערכת היו-פילטר אולם‬ ‫המערכת מסוגלת להחזיר את עלותה תוך -6‬ ‫01 שנים ולאחר מכן להוות אתר רווחי עבור‬ ‫העירייה המארחת.‬ ‫כיום, בתום הפיתוח, מצליח מתקן הביופילטר‬ ‫להרחיק כ%8.99 אחוזים ניטראט ו-‬ ‫איור 33: בריכת האיגום של מערכת הביופילטר‬ ‫%47 מסך כל החנקן שבסחופת העירונית,‬ ‫בכפר סבא, טרם הכיסוי.‬ ‫כמו גם 99 אחוזים מן המוצקים המרחפים, 59‬ ‫מקור: ד"ר ירון זינגר.‬ ‫אחוזים מן המתכות הכבדות, 58 אחוזים מן‬ ‫הזרחן, ו- 59 אחוזים מן החיידקים הגורמים‬ ‫למחלות.‬ ‫שימוש‬ ‫הבולטים ב יתרונות המערכת הם‬ ‫בטכנולוגיה ירוקה המורכבת ממקורות‬ ‫טבעיים.‬ ‫למערכת אורך חיים ממושך שיכול להגיע ל 02‬ ‫איור 43: בריכת האיגום של מערכת הביופילטר‬ ‫שנה או יותר, בהתאם למיקום ולריכוזי הזיהום‬ ‫בכפר סבא.‬ ‫יתרון כלכלי נוסף הוא שהמערכת אינה צורכת‬ ‫מקור: ד"ר ירון זינגר.‬ ‫וכמובן‬ ‫אנרגיה, ואינה זקוקה לאחזקה יקרה‬ ‫תורמת לשיפור הנוף בעיר – ע"י החלפת‬ ‫בורות הניקוז הרגילים בביופילטרים דמויי‬ ‫גינות קטנות וירוקות .‬ ‫איור 23: דוגמא וחתך עקרוני של מערכת הביו-‬ ‫פילטר.‬ ‫מקור: גודק ג, זינגר י, דלטי א, פלכן ט, ויקלנדר‬ ‫מ 9002 .‬‫54‬
    • ‫זו שגיבשה את התפישה התכנונית‬ ‫סיכום‬ ‫שמשתנה רק לאחרונה.‬ ‫בשבע השנים האחרונות ישראל נמצאת‬ ‫מבחינה טכנולוגית, קיים מגוון רב של‬ ‫בעיצומו של משבר מים‬‫שיטות ויישומים של ניהול חסכוני ומשמר‬ ‫חמור, מהקשים בתולדותיה. האקוויפרים‬ ‫נגר. בעבודה מוצגות הן השיטות‬ ‫הראשיים והכנרת הגיעו לקווים‬ ‫הנהוגות כיום והן שיטות חדשניות יותר‬ ‫האדומים. כל שאיבות נוספות עלולות‬ ‫המיושמות רק בפינות נבחרות. ראוי‬ ‫לגרום להמלחה של מים שפירים,‬ ‫להבחין בין ניהול הנגר למטרת חלחול‬ ‫ולנזקים שאינם ניתנים לתיקון. שיטות‬ ‫והגדלת מי התהום לבין שימוש מחודש‬ ‫וגידים והופיעו על פני‬ ‫רבות רקמו עור‬ ‫במי הנגר. אבחנה חשובה נוספת היא‬ ‫השטח בישראל.‬ ‫בין קני-המידה בהם מתנהל התכנון. אך‬‫חשוב לדעת כי כבר החל מרמת המגרש‬ ‫נגר הוא החלק מהגשם המגיע לקרקע‬ ‫הביתי- העשייה מרובה והפוטנציאל רב.‬ ‫וזורם גרביטציונית על פני הקרקע. ככזה,‬ ‫הוא משאב מים הסובב אותנו. לאור‬ ‫מבחינה כלכלית הרי שהפוטנציאל הוא‬ ‫התחיקה ושיטת הניקוז המקובלת הופך‬ ‫להתפתחות הדברים.‬ ‫המניע העיקרי‬ ‫הניקוז בארץ‬ ‫הנגר למשאב מבוזבז.‬ ‫בשנים האחרונות ישנה מגמה של‬ ‫מושתת על איסוף וסילוק המים מהמגרש‬ ‫העברת משק המים לידים פרטיות‬ ‫לים. מצבו הקשה של משק המים‬ ‫והאצלת סמכויות מהרשות המקומית.‬ ‫יפרים, הביאו‬ ‫והידלדלות ם של האקוו‬ ‫הפערים בין השליטה התיאורטית‬ ‫בשנים האחרונות את הצורך לבחון‬ ‫לשליטה המעשית הניבו תאגידים‬ ‫מחדש את הגישה התכנונית כלפי הנגר-‬ ‫פרטיים שהפכו לבעלי הסמכות בנושא.‬ ‫משאב מים טבעי הנדחק אל הים.‬ ‫תכנון רגיש למים הוא ביצוע של תכנון‬ ‫העבודה התמקדה בניהול וניקוז נגר‬ ‫עירוני, תוך התחשבות במשאבי המים,‬ ‫ובחנה כיצד ינוהל להשגת מטרות‬ ‫כמותם ואיכותם. בעזרת תכנון עירוני‬ ‫מועילות של הנגר כמשאב ובאותה עת‬ ‫רגיש למים, ניתן להשיג מטרות מגוונות‬ ‫לדאוג למזעור הנזקים העלולים להיגרם.‬‫שבראשונה בהן היא חסכון במים ושימוש‬ ‫הצד התכנוני ואופן הביצוע שלו מקבל‬‫העבודה‬ ‫מחודש במשאב מים מוזנח.‬ ‫התייחסות רחבה על ידי סקירה של‬‫מציגה אופנים שונים בעזרתם ניתן לייעל‬ ‫טכנולוגיות חדשות וותיקות כאחד, שלהן‬ ‫את ניהול הנגר בישראל.‬ ‫היכולת להפוך הלכה למעשה.‬‫על מנת להדגיש לחדד את הצורך בשינוי‬ ‫מבחינה היסטורית, לתוקף החוקי‬ ‫תפישתי – בעונה ממוצעת נאספים‬ ‫חשיבות רבה. הוא המציג את הנגר‬ ‫במערכות התיעול של ערי מישור החוף‬ ‫כמטרד הראוי להפטר ממנו במהירות‬ ‫בישראל כ- 002 מיליון מטרים מעוקבים‬ ‫האפשרית במערך העירוני. התחיקה היא‬ ‫של מים, המוזרמים כולם אל הים ואינם‬ ‫מנוצלים. ככל שגדלים השטחים הבנויים‬‫64‬
    • ‫במערכות התיעול של ערי מישור החוף‬ ‫כן הולך ומתמעט חלחול מי-הגשמים אל‬‫בישראל כ- 002 מיליון מטרים מעוקבים של‬ ‫נדרש שידוד מערכות‬ ‫מי-התהום.‬ ‫מים, המוזרמים כולם אל הים ואינם‬ ‫שבבסיסו שילוב כל הידע והמערכות‬‫מנוצלים. ככל שגדלים השטחים הבנויים כן‬ ‫השונות הזמינות כיום יחד עם השארת‬ ‫הולך ומתמעט חלחול מי-הגשמים אל מי-‬ ‫נפח עבודה למערכות עתידיות.‬ ‫התהום.‬ ‫הטענה היא כי ניתן לנצל כמעט כל שטח‬ ‫הטכנולוגיות השונות שהוצגו בעבודה‬ ‫איי תנועה,‬ ‫ציבורי באשר הוא. החל מ‬ ‫הינן קצה הקרחון של ההיצע הקיים היום‬ ‫כיכרות תנועה, אפילו שבילי הליכה –‬ ‫בשוק. הן מאפשרות שימוש נוסף למי‬‫הפוטנציאל הוא להשיב למאגרי מי התהום‬ ‫הגשם שעד עתה היו מוגדרים ב"מקור מים‬ ‫יחד עם‬ ‫את כלל מי הגשמים בערים‬ ‫שולי". בין אם האלמנטים השונים‬ ‫ההזדמנות להוריק את הנוף העירוני .‬ ‫מאפשרים לטהר מי גשם, להחדירם למי‬ ‫התהום ולמנוע מעשרות מיליוני ממ"ק מי‬‫פעולות כגון מתקן הביו-פילטר ה ן צעד חשוב‬ ‫גשם לזרום לים ובין אם מדובר בטיהור‬ ‫בקידומה של מדינת ישראל וצעד חשוב‬ ‫בסיסי לשימוש מקומי כדוגמת השקיית‬‫תודעה‬ ‫בקיבוען של שכונות ירוקות ב‬ ‫צמחיית נוי ציבורית.‬‫בפרט‬ ‫הישראלית כמודל לסביב ות מגורים‬ ‫המערכת, שצפויה‬ ‫וסביבות חיים ככלל.‬ ‫הטכנולוגיות השונות מתבססות בעיקרן‬ ‫להציל עשרות מיליוני מ"ק של מים, ואף‬ ‫על תהליכים ביולוגים ופיזיקליים טבעיים‬ ‫לסייע בטיהור מי התהום, מסמלת את‬ ‫וידידותיים לסביבה שבבסיס כולן עקרונות‬‫ה כך טוענים‬ ‫מחויבות העיר לאיכות הסביב‬ ‫הלקוחים מן הטבע. המים שמוחדרים‬ ‫מקימי הפרויקט.‬ ‫לאקוויפר עוברים טיפול באמצעות שכבות‬ ‫על פי מומחים רבים, בסופו של דבר רוב‬ ‫קרקע וחול עם תוספים וצמחים. בין אם‬ ‫האחריות לשינוי בצריכת המים צריכה ליפול‬ ‫מדובר בחיידקים בעלי תרומה אקולוגית‬ ‫על כתפיה של המדינה, ובעיקר על הרשויות‬ ‫ובין אם בשורשי צמחים שמתפתחים‬ ‫המקומיות, שתחת אחריותן מוטלת רווחתם‬ ‫במקום, אלו מסלקים מהמים מזהמים‬ ‫של המוני בני אדם שאין להם גינה פרטית.‬ ‫שונים ומתכות כבדות.‬ ‫לכן אולי שינוי הגישה המוצע, שמערכת‬ ‫הביו-פילטר כבר מתחילה ליישם הוא‬ ‫9002 הייתה השנה היבשה ביותר בעשור‬ ‫לקיחת אחראיות על ידי העיריות.‬ ‫האחרון, והחזירה לסדר היום הציבורי את‬ ‫הצורך בפתרונות למקורות מים חלופיים‬ ‫כאשר החלק אותו יכול לקחת המתכנן/‬ ‫איור 53 : הדמיה של ביופילטר בפארק עירוני.‬ ‫המעצב העירוני הוא ניצול ואגירת מי‬ ‫הגשמים הנאספים בתקופת הגשמים‬ ‫והחזרתם לשימוש לטובת האזרח והמרחב‬ ‫על מנת להדגיש את הצורך‬ ‫הציבורי.‬ ‫בשינוי תפישתי – בעונה ממוצעת נאספים‬‫74‬
    • ‫העיקריים, מים- ירחון ארגון עובדי במים,‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫מס 105 ספטמבר 8002‬ ‫6002).‬ ‫אדר, עופר וגלס, שבתאי (מאי‬ ‫השפעות העיור על הנגר‬ ‫גלר, י,‬ ‫מדיניות וכלכלת מים . מים והשקיה, מס‬ ‫העירוני,עמ 13-52 , מים- הנדסת מים,‬ ‫(574),‬ ‫גיליון מס 43, ספטמבר 8991‬ ‫01 – 31.‬ ‫גפני א, פועלי הניקיון של הטבע, אתר‬ ‫אלגור, א, קוזלובסקי, א, על מי גשמים‬ ‫הספרייה הווירטואלית של מט"ח.‬ ‫לא משלמים , עמ 04-13, מבנים- ירחון‬ ‫לענף הבניה, גיליון 202 יולי 9991‬‫דורי, י, החקיקה הישראלית בתחום המים ,‬ ‫עמ61-51, אדריכלות נוף, גיליון מס 51‬ ‫-32‬ ‫ארי, נ, תכנון משמר מי נגר, עמ‬ ‫חוק המים החדש , מים- ירחון‬ ‫דרייזין, י,‬ ‫62, אדריכלות נוף, גיליון מס 51‬ ‫ארגון עובדי במים, מס 874 אוגוסט 6002‬ ‫חוקרים ישראלים: מים‬ ‫אשכנזי, א‬‫הרוש, י, מדיניות ניצול מים עיליים בישראל ,‬ ‫מותפלים מזיקים לחקלאות . הארץ,‬‫6, ספטמבר‬ ‫מים- הנדסת מים, גיליון מס‬ ‫7002/11/80‬ ‫2991‬ ‫בארי, שלומית חיסכון במים במגזר העירוני‬ ‫חדד-סלע, חן נגר כמשאב בפיתוח עירוני.‬ ‫הטכניון‬ ‫בישראל בדיקת היתכנות כוללת.‬ ‫הטכניון מכון טכנולוגי לישראל, 7002.‬ ‫מכון טכנולוגי לישראל, 4002.‬‫כסלו, י, חוק המים החדש , מים- ירחון ארגון‬ ‫בורמיל, ש, כרמון, נ, כץ, ש ושמיר, א תכנון‬ ‫עובדי במים, מס 874 אוגוסט 6002‬ ‫עירוני רגיש למים: החדרת מי גשם למי‬ ‫התהום באמצעות עיצוב חצרות, המרכז‬ ‫כרמון, נ, ניהול נגר וניקוז, מסמך מדיניות‬ ‫לחקר העיר והאזור, הפקולטה‬‫, דו"ח‬ ‫במסגרת תכנית האב למשק המים‬ ‫לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון, עמ -4‬ ‫משולב למשרד הבינוי והשיכון ולמשרד‬ ‫6 , אדריכלות נוף, גיליון מס 51‬ ‫לאיכות הסביבה במסגרת מחקרי הטכניון‬‫בנושא תכנון עירוני רגיש למים, הטכניון מכון‬ ‫עירוני‬ ‫בורמיל, ש, כרמון, נ ושמיר, א. נגר‬ ‫טכנולוגי לישראל, 4002.‬ ‫בשכונת מגורים, דו"ח משולב למשרד‬ ‫הבינוי והשיכון ולמשרד לאיכות הסביבה‬‫משקעים ואזורי‬ ‫לביא ר, שגב מ, פיין צ‬ ‫במסגרת מחקרי הטכניון בנושא תכנון‬ ‫אקלים בישראל, מתוך יח ה פרק ראשון,‬ ‫הטכניון מכון טכנולוגי‬ ‫עירוני רגיש למים.‬‫בעריכת נחום-לוי, נירית, הוצאת מט"ח 7002 ,‬ ‫לישראל, 3002.‬ ‫עמודים 5-3.‬‫יוגב, כרמל ומלמד, חן (פברואר 6002). ניהול‬ ‫סיכום עונת הגשמים‬ ‫גבעתי, ע,‬‫אספקת הים ביישוב – הצעה למבנה חדש .‬ ‫8002/7002 ומאפיינה ההידרולוגיים‬ ‫מים והשקיה, מס (274), 8 – 31.‬‫84‬
    • Zinger, Y., Fletcher, T. D., Deletic, A., ‫סגל, י, סיפורי תל אביב- ניקוז מי נגר‬Blecken, G.-T., & Viklander, M. (2007). ‫בשטחים בנויים , אדריכלות נוף- בטאון‬Optimisation of the nitrogen ,6 ‫האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף,עמ‬retention capacity of stormwater .2001 ‫גיליון מס 2 יוני‬biofiltration systems. Paper ,‫רומם, מ. הגישה הישראלית לאיגום . מים‬presented at the NOVATECH 2007, ,14 – 10,)20 ( ‫הנדסת מים, מס‬Lyon,France. 1995 ‫מארס/אפריל‬Prince George’s County, 2002.Bioretention Manual. Department ‫שמיר, א, ניהול נגר וניקוז , רקע מקצועי‬of Environmental Resources, ‫וארגוני, דו"ח משולב למשרד הבינוי והשיכון‬Programs & Planning Division, ‫ולמשרד לאיכות הסביבה במסגרת מחקרי‬Prince George’s County, Maryland, ,‫הטכניון בנושא תכנון עירוני רגיש למים‬USA. .2004 ,‫הטכניון מכון טכנולוגי לישראל‬ Godeck e- Bleckena T, Zinger Y, Ana b Deleti´c, Tim D. Fletcherb, Maria Viklandera, Impact of a submerged zone and a carbon source on heavy metal removal in stormwater biofilters, ecological engineering 3 5 ( 2 0 0 9 ) pg. 769–778. Zinger, Y., Deletic, A., Fletcher, T.D. 2007a. The effect of various intermittent dry-wet cycles on nitrogen removal capacity in biofilter systems. Rainwater & urban design 2007, Sydney, Australia.49
    • ‫איור 41: בור היקוות מים באזור בורות לוץ ,‬ ‫נספח א – רשימת איורים‬ ‫הר הגנב הגבוה. עמ 52.‬ ‫איור 1: כמות המשקעים השנתית בישראל‬ ‫איור 51: אופני ניהול הנגר המקובלים כיום.‬ ‫עמ 7.‬ ‫עמ 92.‬ ‫איור 2: הקשר בין פיתוח בר קיימא וחיסכון‬ ‫איור 61: ריצוף חדיר חלקית; א-יחידות‬ ‫במים. עמ 9.‬ ‫חלולות; ב-יחדות אטומות עם מרווחים בינהן.‬ ‫איור 3: פיתוח בר קיימא וקשרים בין תתי‬ ‫עמ 53.‬ ‫מערכות; פיתוח כלכלי; הוגנות חברתית; הגנה‬ ‫איור 71: חתך אופייני להנחת ריצוף חדיר‬ ‫על הסביבה. עמ 9.‬ ‫חלקית. עמ 53.‬ ‫איור 4:תיאור סכמתי של מחזור המים‬ ‫איור 81: חתך אופייני במסנני חול פשוטים.‬ ‫העירוני. עמ 01.‬ ‫עמ 63.‬ ‫איור 5: תיאור סכמתי של מחזור המים בטבע.‬ ‫איור 91: חתך אופייני בתעלת החדרה‬ ‫עמ 01.‬ ‫פשוטה. עמ 63.‬ ‫איור 6: תרשים השוואה סכמתי בין מחזור‬ ‫איור 02: חתך אופייני ברצועת סינון פשוטה.‬ ‫המים העירוני למחזור המים בטבע. עמ 01.‬ ‫עמ 73.‬ ‫איור 7: עובי הגשם השנתי באחוזים על פי‬ ‫איור 12: תכנית עקרונית של תעלת צמחייה‬ ‫חלוקה לאקוויפרים. עמ 11.‬ ‫יבשה. עמ 73.‬ ‫איור 8: אגן ירוק – חלק ממערכת לדוגמא‬ ‫איור 22: חתך עקרוני של תעלת צמחייה‬ ‫ביקבוץ מעברות. עמ 21.‬ ‫יבשה. עמ 73.‬ ‫איור 9: מבט סכמתי על אגן ירוק. עמ 21.‬ ‫איור 32: תכנית עקרונית של בריכת אגירה‬ ‫איור 01: סכמת הגדרת גבולות אגן ניקוז/‬ ‫בסיסית. עמ 93.‬ ‫היקוות. עמ 51.‬ ‫איור 42: חתך עקרונית של בריכת אגירה‬ ‫איור 11: נחל הגעתון עולה על גדותיו בשדרות‬ ‫בסיסית. עמ 93.‬ ‫הגעתון בנהריה לאחר סופת גשם, שנות ה‬ ‫איור 52: מערכת הביו-חילחול. חתך סכמתי‬ ‫09. עמ 61.‬ ‫של חילחול מוגבר. עמ 04.‬ ‫איור 21 : שינוי אחוז השטחים האטומים ביחס‬ ‫איור 62: מערכת הביו-חילחול. חתך סכמתי‬ ‫למחלחלים כתוצאה מעיור והשפעתם על‬ ‫של חילחול חלקי. עמ 14.‬ ‫המאזן ההידרולוגי. עמ 81.‬ ‫איור 72: מערכת הביו-חילחול. חתך סכמתי‬ ‫איור 31: כמות נגר בשטח עירוני לעומת כמות‬ ‫של סינון מוגבר. עמ 14.‬ ‫נגר בשטח פתוח. עמ 91.‬‫05‬
    • ‫רשימת איורים – המשך‬ ‫איור 82: חתך סכמתי של מערכת הביו-פילטר‬ ‫עמ 24.‬ ‫איור 92: מערכת הביו-פילטר חתך סכמתי של‬ ‫המערכת הראשונה המותקנת בארץ. עמ 24.‬ ‫איור 03: חתך עקרוני לאורך מערכת הביו-‬ ‫פילטר עד באר ההחדרה למי-תהום. עמ 34.‬ ‫– נקודת‬ ‫איור 13: מבט על בריכת האיגום‬ ‫הקצה של מערכת הביו-פילטר טרם ההחדרה‬ ‫למאגרי מי התהום או השימוש מחדש. עמ‬ ‫34.‬ ‫איור 23: תמונה וחתך עקרוני של מערכת‬ ‫הביו-פילטר. עמ 44.‬ ‫איור 33: ברכת האיגום בכפר סבא טרם‬ ‫הכיסוי. עמ 44.‬ ‫איור 43:מבט על בריכת האיגום בכפר סבא‬ ‫כחלק ממערכת הביו-פילטר. עמ 44.‬ ‫איור 53: הדמיית חתך של מערכת ביו-פילטר‬ ‫בפארק עירוני. עמ 64.‬‫15‬