• Like
Urban culture as a vehicle for a public realm   joe nashashibi & victoria belman
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

Thanks for flagging this SlideShare!

Oops! An error has occurred.

Urban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belman

  • 350 views
Published

 

  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Be the first to comment
    Be the first to like this
No Downloads

Views

Total Views
350
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
0

Actions

Shares
Downloads
2
Comments
0
Likes
0

Embeds 0

No embeds

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
    No notes for slide

Transcript

  • 1. ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות מנוע צמיחה‬ ‫מרצה: תגית כלימור‬ ‫הפקולטה לארכטקטורה ובינוי ערים בטכניון – לימודי מוסמכים ‪‬‬ ‫‪‬‬‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור‬ ‫אכות החיים בעיר ‪‬‬‫כיצד ניתן ליצור תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי? ‪‬‬ ‫ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סמסטר א תש"ע 1102-0102 ‪‬‬
  • 2. ‫תקציר‬ ‫העיר הופכת להיות מקום מגורים ליותר ויותר אנשים ומכיוון שאין באפשרותינו להאט את קצב צמיחתם, יש‬‫למצוא דרכים לגרום לערים להיות מקומות טובים יותר. קיימות אקולוגית וחברתית תלויה בתצורה של העיר.‬ ‫ועל כן המטרה הבסיסית של ערים היא להוות בסיס ליצירת קשרים בין אנשים.‬ ‫ההנחה היא שתכנון נכון של עיר ורחובותיה תיצור תרבות רחוב, שתגרום לאנשים להיות חלק מהרחוב בחיי‬‫היום יום שלהם. יש ליצור את ה תשתית המתאימה ולצורך כך יש להתייחס לצרכי המשתמשים ולבחון מחדש‬ ‫את הגבול בין המרחב הפרטי והציבורי, להבין את תנועת הולכי הרגל ואת ההשפעה של תכנון נכון של דפנות‬ ‫הרחוב על המשתמש.‬ ‫המרחב הציבורי הפתוח בעל יתרונות רבים הן למשתמש והן לעיר, אך יחד עם זאת יש להכיר בחשיבות‬ ‫הרבה של התחבורה בעיר.‬ ‫החשיבות שיש בקיום תרבות רחוב והתרומה שיש לרחוב פעיל לעיר , יחד עם הבנת הנחיצות בתחבורה‬‫מובילים לשאלה כיצד ניתן ליצור ולקיים תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי? כלומר, איך ניתן לאזן בין הצרכים‬ ‫התחבורתיים של העיר לצרכיה החברתיים-תרבותיים?‬ ‫ניתן לבחון פרוייקטים בקנה מידה שונה המתייחסים לשאלות אלו. חנות של אומנות ואדריכלות של סטיבין הול‬ ‫בניו-יורק היא פרוייקט ברמת רחוב ובקוריטיבה שבספרד למשל, התרחש שינוי ברמה עירונית.‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  • 3. ‫תוכן עניינים‬ ‫תקציר‬ ‫1. מבוא‬ ‫2. הצגת הנושא ומטרות העבודה:‬ ‫1.2 מקום העיר כיום ובעתיד - העיר כמקום מגורים ליותר ויותר אנשים‬ ‫2.2 נחיצות תרבות רחוב‬ ‫3.2 מהי תרבות רחוב?‬ ‫1.3.2 צרכי המשתמשים – הגבול בין הפרטי לציבורי‬ ‫2.3.2 יצירת בסיס למגוון רחב של התרחשויות/פעילויות‬ ‫1.2.3.2 דגש על תנועת הולכי הרגל - הבנת צרכי הולכי הרגל‬ ‫2.2.3.2 התייחסות לדפנות הרחוב‬ ‫3. הבעיה הנדונה והרקע למחקר:‬ ‫1.3 חשיבות המרחב הציבורי הפתוח בעיר‬ ‫2.3 חשיבות התחבורה בעיר‬ ‫3.3 מקומה של התחבורה בעיר‬ ‫4. שאלת המחקר המרכזית: כיצד ניתן ליצור תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי?‬ ‫5. סיכום‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  • 4. ‫רחובות חדשים שיכולים ליצור תרבות רחוב ייחודית‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר.‬ ‫לאותו המקום. והשאלה הנשאלת היא כיצד ניתן‬ ‫1. מבוא-הצגת שאלת המחקר, שיטות המחקר‬ ‫ליצור תרבות רחוב כשמדובר בעורק תנועה ראשי?‬ ‫והשערת המחקר‬ ‫מכיוון שבימ ינו התלות בתחבורה הן הפרטית והן‬ ‫המודעות הולכת וגוברת לנושא חסכון באנרגיה‬‫הציבורית הולכת וגוברת . יש לשאול ש אלה נוספת:‬ ‫תפסה תאוצה בתקופה האחרונה בעיקר בעקבות‬ ‫כיצד ניתן לאזן בין הצרכים התחבורתיים של העיר‬ ‫משבר האנרגיה שארע בשנות ה- 07. ארוע, שבין‬ ‫לצרכיה החברתיים-תרבותיים?‬ ‫היתר, הדגיש פעם נוספת את הצורך בפתרונות‬‫העיר קוריטיבה, למשל, מהווה דוגמא מע ניי נת, העיר‬ ‫"ידידותיים" יותר לסביבה בתחום סביבת המחייה‬ ‫מתמודדת עם נושא ה קיימות ומציגה פתרונות‬ ‫בין‬ ‫שלנו והביא לחשיבה מחודשת של הקשר‬ ‫עירוניים מחוללי שינוי הן בתחום הבינוי והן בתחום‬ ‫האנשים וצרכיהם לכדוה"א, כלומר אכות הסביבה.‬ ‫התחבורה.‬ ‫בדגש לאכות‬ ‫דאגה אמיתית לאכות הסביבה,‬ ‫כדוה"א חייבת להיות ברמות שונות. המושג קיימות ‬ ‫2. הצגת הנושא ומטרות העבודה:‬ ‫או סביבה ברת-קיימא מתאימים להגדרה זו. סביבה‬ ‫1.2 מקום העיר כיום ובעתיד - העיר כמקום‬ ‫מקיימת חייבת לכלול בתוכה נושאים רבים, ברמות‬ ‫מגורים ליותר ויותר אנשים‬ ‫שונות: חסכון, מחזור, חברה וכד.‬ ‫חשיבות העיר גדלה בצורה ניכרת במהלך המאות‬ ‫בדגש לתרבות רחוב‬ ‫בעבודה זו נתייחס לרחוב,‬ ‫האחרונות ובמיוחד חל גידול חד באחוז האוכלוסיה‬ ‫שמהווה רובד אחד של קיימות ומ גדיר סביבת חיים‬ ‫המתגוררת בערים בעלי השפעה על עתיד כדוה"א.‬ ‫שאנשים רוצים לחיות בה, סביבת חיים שהאנשים‬‫התחזיות מראות כי עד שנת 5202 חצי מאוכלוסיית‬ ‫בה הם חלק בלתי נפרד ממנה, סביבת חיים שיוצרת‬ ‫כדוה"א תתגורר בעיר.‬ ‫זיקה בינה לבין המשתמשים. צורת חיים בה שמירה‬ ‫קיימות אקולוגית וחברתית תלויה בתצורה של‬ ‫על הסביבה היא חלק בלתי נפרד מחיי היום יום.‬ ‫העיר. ועל כן המטרה הבסיסית של ערים היא להוות‬ ‫בסיס ליצירת קשרים בין אנשים.‬ ‫העיר הופכת להיות מקום מגורים ליותר ויותר‬ ‫העיר מאחדת בתוכה את הדברים החיוביים‬ ‫אנשים. על כן ישנה חשיבות רבה לשיפור החיים‬‫היא‬ ‫והשליליים שמתפתחים יחד עם האנושות.‬ ‫בעיר. אחד האמצעים לכך הוא השקעה בתרבות‬ ‫מהווה מקום להתפתחויות חדשות בתחומי החברה,‬ ‫הרחוב, המתבססת על יצירת סביבה מעניינת ורב-‬‫הטכנולוגיה והאמנות יחד עם יצירת תופעות שליליות‬ ‫גונית בעיר.‬ ‫כמו: עוני, חולי ופשע.‬ ‫התחבורה מאד חיונית לתפקוד העיר ומהווה גם‬ ‫לא ניתן להאט את הצמיחה של הערים ועל כן‬ ‫חלק נכבד מהמרחב הציבורי ועל כן במידה מסויימת‬ ‫תפקידנו, בתור אנשי מקצוע ובתור תושבי העיר‬ ‫פוגעת באכות החיים בכלל וברחוב בפרט.‬ ‫למצוא דרכים לגרום לערים להיות מקומות טובים‬ ‫שים‬ ‫רחוב המאפשר הזדמנויות מגוונות למשתמ‬ ‫יותר.‬ ‫משפר את אכות החיים בעיר. רחוב בפרט והעיר‬ ‫בכלל עם אכות חיים טובה מהווה חלק מהמאפיינים‬ ‫2.2 נחיצות תרבות רחוב‬ ‫היוצרים סביבה ברת-קיימא .‬ ‫ההנחה היא שתכנון נכון של עיר ורחובותיה תיצור‬ ‫ההנחה היא שתכנון נכון של רחובות יעודד אנשים‬ ‫תרבות רחוב, שתגרום לאנשים להיות חלק מהרחוב‬ ‫להשתמש ברחובות ואף ייצור הזדמנויות‬‫קיימות ‬ ‫בחיי היום יום שלהם. על מנת לאפשר‬ ‫להתרחשויות חדשות שלא היו מתרחשות בלי תכנון‬ ‫אקולוגית וחברתית יש לאפשר לאנשים להיות‬ ‫זה. בשל צפיפות הולכת וגוברת ומחסור בקרקעות,‬ ‫שותפים מלאים בסביבה שבה הם נמצאים ולהפרות‬ ‫עולה הצורך ל שימוש בתשתיות קיימות, ל משל,‬ ‫אותה תרבותית.‬ ‫רחובות קיימים, ולשפר אות ם. יחד עם זאת, לתכנן‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  • 5. ‫1.3.2 צרכי המשתמשים – הגבול בין הפרטי‬ ‫תרבות רחוב מאפשרת לאנשים להיות חלק‬ ‫לציבורי‬ ‫מהרחוב, מה גם שהם בעצמם מהווים חלק בלתי‬ ‫פרטיות הוא מושג שמלווה את חיי היום-יום של‬ ‫נפרד מתרבות הרחוב עצמה. הרחובות בפרט והעיר‬‫האנשים. רוב ההתנהלות מתרחשת בבועה הפרטית‬ ‫בכלל הופכים למקומות פעילים, מקומות בהם‬ ‫שלנו בין אם זה בבית הפרטי, ליד המחשב האישי,‬ ‫האנשים רוצים להמצא, בהם הם מעוניינים להשקיע‬ ‫ברכב הפרטי או במקום העבודה שלנו. שינוי בצורת‬ ‫וזה אחד הדברים המהווים בסיס ל קיימות אקולוגית‬ ‫ההתנהלות החברתית ממחיש את התפקיד החדש‬ ‫וחברתית.‬ ‫וההשפעה שיש למרחב הציבורי העירוני. ומעלה את‬ ‫השאלה לגבי סוג אותו המרחב ודורש בדיקה‬ ‫3.2 מהי תרבות רחוב?‬ ‫מחודשת של גבולות אותו המרחב.‬ ‫אחת השיטות לבחון את איכות החיים בעיר היא לא‬ ‫המרחב "החדש" מושך את האנשים בכך שהוא‬ ‫רק להתבונן במספר האנשים שעוברים בה, אלא‬ ‫מעניק להם את ההזדמנות לתקשר בצורה ישירה‬ ‫חשוב גם לבדוק באיזו מידה הם שוהים בה, עומדים‬ ‫עם הסביבה שלהם, מה שהשתנה בעקבות פיתוח‬ ‫ומתבוננים במשהו או פשוט יושבים ונהנים מהעיר,‬ ‫דרכי תקשורת כמו אינטרנט, טלפון וכד.‬ ‫מהמתרחש ומהאנשים. אנשים לוקחים חלק‬ ‫תנועת סיטואציוניסטים שהובילו מהפכה בתחום‬ ‫מפעילות הרחוב כאשר המקום מספק את התשתית‬ ‫האורבניזם מדברים על העולם כהמשך רציף של‬ ‫המתאימה ובנסיבות המתאימות.‬ ‫האדם ולא האדם ככלי של העולם הזר. דברוט מציג‬ ‫גיין גקובס מציגה בספרה "מותם וחייהם של ערים‬ ‫בספרו "החברה כמחזה" (תרגום חופשי) את‬ ‫אמריקאיות גדולות" מציגה את חשיבות ערוב‬ ‫העובדה שהחברה של המאה ה- 02 מנוהלת ע"י‬ ‫השימושים והגיוון בעיר. לצורך כך חייבים להתקיים‬ ‫תרבות הצריכה. המחזה המוזכר, אינם עוד אוסף‬ ‫ארבעה תנאים:‬ ‫תמונות שלא משפיעות על האדם והיא מהווה בסיס‬ ‫1. יעוד של אזורים ליותר משימוש אחד. דבר‬ ‫כמעט יחיד ליצירת קשרים חברתיים בין אנשים.‬ ‫המבטיח המצאות של אנשים ברחוב‬ ‫תצוגה זו משפיעה על הזהות שלנו. גישה זו מונעת‬ ‫בשעות שונות והם נמצאים שם למטרות‬ ‫ע"י תקשורת המונים ופרסום. בסביבה חברתית‬ ‫שונות.‬ ‫הרוויה בתמונות מבוימות בכל מקום, צרכי האדם,‬ ‫2. רוב המבנים צריכים להיות קצרים.‬ ‫מניעיו ותפקודו מנוהלים ע"י תמרון בקפידה של‬ ‫3. שילוב של מבנים חדשים וישנים.‬ ‫תמונות אלה. הצרכנים הופכים להיות צרכני‬ ‫4. ריכוז של אנשים בצפיפות גדולה שנמצאים‬ ‫האשליות והכסף שולט בכל ובאמצעותו ניתן להשיג‬ ‫שם לכל מטרה שהיא כולל מגורים.‬ ‫את כל הדברים ה"טובים" , אפילו את ה"חיים".‬ ‫שילוב של תנאים אלה יוצר מאגר שימושים כלכלי.‬‫הבנה זו מדגישה את הצורך החזק ובחש יבות הזירה‬ ‫המגוון נוצר ע"י שימושים שונים כמו: מיצבים ברחוב,‬ ‫שתוכל להכיל דיעות שונות ותאפשר לדברים שונים‬ ‫סדנאות, בתי ספר, מכולות, חנויות ירקות ופירות,‬ ‫להתרחש ואת הצורך בתרבות אלטרנטיבית.‬ ‫מופעים, מועדונים, משרדים, מגורים וכל דבר‬ ‫החיים הפרטיים נבדלים היום מהחיים הציבוריים‬ ‫המתאים לאזור מסויים. בצורה זו ניתן להפיק את‬ ‫והמקצועיים. הבית מאפשר למשתמש להתנתק‬ ‫המירב מהרחוב, מהשכונה ומהעיר.‬ ‫מהסביבה הציבורית ולהתכונן לדרישות שמציב היום‬ ‫לצורך כך יש להתייחס למספר נושאים המרכיבים‬ ‫למחרת.‬ ‫את תרבות רחוב: הצורך של המשתמ שים בחלל‬‫קבוצת ‪ RAMTV‬מציגה בספרם ‪negotiate my‬‬ ‫מסויים ותשתית מתאימה להתרחשות שמוגדרת ע"י‬ ‫‪ boundary‬את הבית כמקום חי ונושם יחד עם‬ ‫הבנת תנועת הולכי הרגל, נגישות למקום וטיפול‬ ‫המשתמש. כאשר בעיר אנחנו נמצאים במצב של‬ ‫בדפנות אותו החלל.‬ ‫"האח הגדול", מקום בו אתה יכול להיות לגמריי‬ ‫מקום טוב הוא מקום שמשתמשים בו.‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  • 6. ‫החנות ממוקמת בפינה של גוש שמסמן את נקודת‬ ‫חשוף, בו אתה חולק את סגנון החיים שלך עם‬ ‫המפגש של שלוש שכונות נפרדות: ציינה טאון,‬ ‫שכנייך ועם הציבור הרחב. וברגע שאינך מעוניין בכך‬ ‫איטליה הקטנה וסוהו. הגלריה עצמה היא טריז‬ ‫יש באפשרותך ליצור הפרדה מוחלטת ולהיות‬‫מוגבלת, צרה, עם חלל התערוכה, אך מהווה מבנה‬ ‫מבודד. כך מתקבלת סביבה מגיבה בה ההתנהגות‬‫דומיננטי ביותר עבור אמנות ואדריכלות בגלל החזית‬ ‫שלנו משתנה ומתאימה את עצמה לצרכנו ולהרגלנו.‬ ‫הארוכה של הבניין.‬ ‫צורת חשיבה זו מציגה מצב בו אין הגדרה וחלוקה‬ ‫ברורה של החללים לפרטי וציבורי, והם נוצרים‬ ‫בהתאם להתנהלות חברתית מסויימת. על כן, צורות‬ ‫חיים שונות מצריכות חללים שונים.‬ ‫1. גבול משתנה בין שני חללים.‬ ‫רעיון נוסף המתפתח מהצהרה זו הוא אפשרות‬ ‫חיבור פעילויות בעלות איכויות אגרונומיות דומות.‬ ‫מה שמייצר בסיס והזדמנויות להתרחשויות חדשות‬ ‫גם ברמת הרחוב והעיר.‬ ‫חנות של אומנות ואדריכלות של סטיבין הול בניו-‬ ‫יורק היא אחת הדוגמאות שמעלה את השאלה לגבי‬ ‫הגבול בין חלל מסויים לרחוב, בין הפרטי לציבורי.‬ ‫סטיבן הול תכנן ביחד עם האומן ויטו אקונצי ח נות‬ ‫2. חנות של אומנות ואדריכלות של סטיבין הול בניו-יורק‬ ‫של אומנות ואדריכלות כך שמטרת התכנון הייתה‬ ‫לשפץ חזית עבור הגלריה, בבעלות עמותה לקידום‬ ‫על ידי ניקוב החזית מבטון של החנות ויצירת פאנלי‬ ‫נושאים חדשניים באמנות, אדריכלות ועיצוב. החנות‬ ‫בטון שנפ תחים ונסגרים לפי שימוש, סטיבן הול‬ ‫שימשה כתערוכות, שיחות אמנים, הקרנות סרטים,‬ ‫ואקונצי ערערו את הגבול הסמלי בין הרחוב לחנות,‬ ‫כנסים ופרסומים שנועדו ליצור דיאלוג ושיתוף פעולה‬ ‫שימוש בחומר היברידי המורכב מבטון מעורבב עם‬ ‫חוצה גבולות אידיאולוגית משמעתית. כפורום ציבורי‬ ‫סיבים ממוחזרים, הול ואקונצי הכניסו סדרה של‬ ‫המתעוררים קולות, בוחנת סוגיות חיוניות באמנות‬‫לוחות ציריים המסודרים בתצורה של פאזל. כאשר‬ ‫ואדריכלות במטרה להגביר את המודעות והעניין של‬‫הלוחות פתוחים, ההפרדה נמסה והחלל הפנימי של‬ ‫עיצוב עכשווי.‬ ‫הגלריה מורחב החוצה אל המדרכה.‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  • 7. ‫כשמדובר בשינוי מפלס. מכשולים גאומטריים‬ ‫העיר כמקום מפגש מקבלת משמעות חדשה.‬ ‫משפיעים בצורה ישירה על תנועת הולכי הרגל.‬ ‫המרחב העירוני מקבל משמעות חדשה והוא משדר:‬ ‫כמו כן, תכנון מסלולי הליכה המיועדים להליכה‬ ‫"ברוכים הבאים", "טייל, שהה והשאר כמה‬ ‫למרחקים רחוקים דורש התייחסות שונה ממסלולים‬ ‫שתרצה".‬ ‫קצרים. בכל מקרה, חשוב להבין את אופן תנועת‬ ‫הולכי הרגל ואת מגבלותיה.‬ ‫2.3.2 יצירת בסיס למגוון רחב של‬ ‫התרחשויות/פעילויות‬ ‫2.2.3.2 התייחסות לדפנות הרחוב‬ ‫הולכי רגל, הם חלק בלתי נפרד מתרבות הרחוב.‬ ‫תכנון מתאים של המרחב הציבורי מהווה בסיס‬ ‫כיום במקומות רבים אזורים המיועדים להולכי רגל‬ ‫לקיום תרבות הרחוב. דפנות אקטיביות , כלומר‬ ‫הצטמצמו בשל המקום שתופסים כלי רכב. עליהם‬ ‫חזיתות מבנים הפונות לרחוב בעלות תפקיד חשוב‬ ‫לחכות דקות על מנת לחצות כביש. חזיתות המבנים‬ ‫ביצירת רחוב מעניין. הפעילות שמתרחשת בתוך‬ ‫הפונות לרחובות במקרים רבים אטומות, ללא‬ ‫המבנה וההתרחשות ברחוב יכולות לתרום זו לזו.‬ ‫חלונות ודלתות, כלומר הרחוב לא מספק חוויה‬ ‫בהקשר זה, מעניין לראות את מבנה מרכז העיר‬ ‫להולכי הרגל. מה שמפחית את מספר הולכי הרגל‬‫קופנהגן. העיר מתוכננת בקנה מידה אנושי המתאים‬ ‫באזור ומפחית את הסיכוי לפעילויות לאורך כל היום.‬ ‫לפעילויות כמו הליכה ושהייה. הרחובות צרים‬ ‫והכיכרות קטנות יחסית מה שיוצר יחסים נעימים בין‬ ‫1.2.3.2 דגש על תנועת הולכי הרגל - הבנת צרכי‬ ‫גבהי המבנים לשטחי הקרקע. ריבוי בניינים בעלי‬ ‫הולכי הרגל‬‫חזיתות צרות יוצרות עניין ברחוב. יחידות צרות אומר‬ ‫אחד הנושאים המשמעותיים ביותר ביצירת מקום‬ ‫ריבוי דלתות, ריבוי שימושים להתבונן בהם אפילו‬ ‫פעיל, הוא הנגישות אליו. בין אם מדובר בהליכה,‬ ‫כשמדובר בהליכה קצרה. חזית כזו בעלת מבנה‬ ‫ובין אם מדובר בשימוש בכלי רכב.‬ ‫ורטיקלי בולט יוצרת אפקט שגורם למרחקים‬ ‫הליכה היא אחת הצורות הזולות, השקטות‬ ‫להתפס קצרים יותר. מה שהופך את ההליכה‬ ‫והידידותיות לסביבה. ההליכה מאפשרת התבוננות‬ ‫למעניינת ונעימה יותר.‬ ‫בסביבה, באנשים, חלונות ראווה ובהתרחשויות‬ ‫ריבוי פרטים בחזיתות כמו: נישות, מדרגות, אבנים‬ ‫ברחוב. זו היא צורת שינוע גמישה המאפשרת להולך‬ ‫וכד. כל אותם הפרטים המאפשרים לאנשים לעמוד‬ ‫הרגל לעצור, לשנות כיוון ולחוות דברים.‬ ‫או לשבת.‬ ‫אדריכל רענן גבאי מציין בתזה שהוא כתב על‬ ‫סביבות עירוניות רב-שכבתיות, כי עיר קומפאקטית‬ ‫ברת-קיימא מעודדת אנשים ללכת מאשר לנסוע.‬ ‫3. הבעיה הנדונה והרקע למחקר:‬ ‫אחד היתרונות הבולטים הוא שיפור המצב הבריאותי‬ ‫1.3 חשיבות המרחב הציבורי הפתוח בעיר‬ ‫של האנשים באמצעות הליכה במקום לחשוף אותם‬‫קיימות הגדרות שונות למושג שטח פתוח, חלק מהן‬ ‫קיימות ‬ ‫לפליטות מזהמים. כמו כן קיים קשר בין‬ ‫מגדירות את השטח הפתוח כקרקע ומים שאינם‬ ‫חברתית ובין העיר כמקום מפגש שמתבססת על‬ ‫מכוסים בבניינים וברכבים והגדרה נוספת מתייחסת‬ ‫הליכה ולא על נסיעה.‬‫בנוסף,‬ ‫גם למרחב ולאוויר שמעל האזורים האלה.‬ ‫דפוס חברתי חשוב הוא הליכה בקבוצה, על כן‬ ‫ניתן להגדיר את השטח הפתוח מנקודת מבט של‬ ‫קיימת חשיבות לרוחב המדרכות. הולכי רגל אינם‬ ‫המשתמש כ "במה" לפעילויות. חשוב להבין כי‬ ‫נעים לאורך קו ישר רציף, לכן סטיות מסויימות‬ ‫המרחב הציבורי מתפקד כפורום תרבותי ציבורי.‬ ‫במסלול רצויות. יחד עם זאת, הולכי רגל מעריכים‬ ‫לפי ואלצר ( 6891( ‪ Walzer‬המרחב הציבורי הוא‬ ‫מאד קיצורי דרך ונרתעים ממעקפים בעיקר‬ ‫מקום שאותו אנו חולקים עם אנשים זרים, אנשים‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  • 8. ‫רבה מצד קניונים ומרכזים מסחריים באזורים אחרים‬ ‫שאינם קרובי המשפחה שלנו, חברים או עמיתים‬ ‫בתל אביב ומחוצה לה.‬ ‫לעבודה. זהו מקום המיועד לפוליטיקה, דת, מסחר,‬ ‫ספורט לצורך שמירה על דו-קיום ומפגש בלתי אישי.‬ ‫אופי מרחב זה מבטא את החיים הציבוריים שלנו,‬ ‫התרבות ברחוב והשיח היום-יומי.‬ ‫2.3 חשיבות התחבורה בעיר‬ ‫אחד מעקרונותיה של העיר היא ריבוי האפשרויות‬ ‫שהיא מציעה. לא ניתן למצות את כל אותן‬ ‫האפשרויות ללא אפשרות ניידות בצורה פשוטה‬ ‫ומהירה. הבסיס הכלכלי של ערים הוא המסחר‬ ‫שזקוק לזרימה טובה של תחבורה ותקשורת על מנת‬ ‫להתקיים.‬ ‫העיר חייבת לספק פתרון לרכבים. העיר לא תתפקד‬ ‫אם האנשים לא יהיו מסוגלים להכנס אליה ול נוע בה‬ ‫בצורה קלה יחסית.‬ ‫תחבורה ציבורית לא מסודרת ומרחקי הליכה ארוכים‬ ‫מדי גורמים לנו להשתמש ברכב.‬ ‫רחוב דיזנגוף הוא ציר אורכי העובר ברובו מצפון‬ ‫לדרום וציר רוחבי בחלקו הדרומי. הוא מתחיל בפינת‬ ‫הרחוב אבן גבירול ומסתיים בנמל תל אביב (ברחוב‬ ‫התערוכה) ומקביל ברובו לרחוב בן יהודה. הרחוב‬ ‫היה אחד הרחובות המרכזיים והחשובים ביותר בתל‬ ‫אביב עד שנות ה- 08 והיה בעל תפקיד חשוב‬ ‫בהתפתחות העיר. הרחוב התפתח כציר תחבורה‬ ‫3. כיכר דיזנגוף לפני השינויי (עליון) ואחריו (תחתון)‬ ‫חשוב המקשר בין מרכז תל אביב ההיסטורי ולבין‬ ‫נמל תל אביב בתקופה שבו תיפקד כנמל והוא תוכנן‬ ‫כציר מסחר מרכזי אורכי כחלק מתוכנית גדס‬ ‫בתקופת הזוהר של הרחוב אף הומצאה מילת‬ ‫שנעשתה בסוף שנות ה-02.‬ ‫הסלנג "להזדנגף" שפירושה "לטייל ולבלות בבתי‬ ‫רחוב דיזנגוף היה בעבר מרכז תרבותי חשוב ונודע‬‫הקפה של דיזנגוף". בסוף שנות ה- 06 פעלה בתל‬ ‫כמעוז הבוהמה הישראלית בזכות חנויות האופנה‬ ‫אביב להקת פיקוד דיזנגוף ששאלה את שמו של‬ ‫היוקרתיות ובתי הקפה שבו. הרבה מבתי הקפה‬ ‫הרחוב לפרפראזה על שמות הלהקות הצבאיות.‬ ‫המפורסמים ביותר שבו נהגו לשבת סופרים,‬ ‫רחוב דיזנגוף גם היה נושא מרכזי בעשייה‬ ‫משוררים ואמנים , כגון : נתן אלתרמן, חיים גורי,‬ ‫התרבותית הישראלית בתחום הספרות והקולנוע.‬ ‫משה שמיר, חנה רובינא ויוסף זריצקי, כיכר צינה‬‫הסרט "דיזנגוף 99" משנת 9791 מתאר את אורח‬ ‫דיזנגוף היה הלב של הרחוב והיווה במידה רבה את‬ ‫החיים סביב רחוב זה ואף הפך עם השנים לסרט‬ ‫מרכז העיר הלבנה של תל אביב.‬ ‫פולחן ישראלי.‬ ‫הרחוב כמרכז תרבותי הגיע לשיאו בשנות ה- 05 וה-‬‫דוגמא זו מדגימה היטב את חשיבות התחבורה בעיר‬ ‫06 והחל לדעוך בסוף שנות ה- 07 וה- 08 בעיקר‬ ‫ואת ההשפעה החיובית שלה ברמת הרחוב והעיר..‬ ‫בגלל הגירה שלילית מאזור מרכז תל אביב ותחרות‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  • 9. ‫את השימוש בכלי רכב פרטיים באזורי מרכז העיר,‬‫לשמר את האזור ההיסטורי ולפתח מערכת תחבורה‬ ‫נוחה וזולה.‬ ‫3.3 מקומה של התחבורה בעיר‬‫התוכנית אומצה בשנת 8691. לרנר סגר את הרחוב‬ ‫התחבורה תופסת חלק נכבד מהמרחב הציבורי –‬ ‫המרכזי בעיר לתנועת כלי רכב, כך נוצר המדרחוב‬ ‫הם‬ ‫הרחוב. נהוג לייחס לרכבים את העובדה ש‬ ‫הראשון בעולם והכבישים עוצבו מחדש כדי לצמצם‬ ‫הגורם העיקרי למחלותיה של העיר. אך לטענת גיין‬ ‫את כמות כלי התחבורה.‬ ‫גקובס ההשפעה ההרסנית שלהם על העיר היא‬ ‫פחות גורם ויותר תופעה של תכנון כושל. צרכי‬ ‫הרכבים ניתנים להבנה ביתר קלות מאשר צרכיה של‬ ‫העיר. הבעיה היא שכמות הולכת וגדלה של‬ ‫מתכננים חושבים שאם הם יפתרו את בעית‬ ‫התחבורה, בכך יפתר חלק גדול מבעיות העיר. לא‬ ‫ניתן לדעת כיצד לתכנן את התחבורה לפני שיודעים‬ ‫באיזה אופן העיר מתפקדת ומה ניתן לעשות עוד‬ ‫ברחובותיה.‬ ‫4. רחוב הפרחים בעיר קוריטיבה‬ ‫4. שאלת המחקר המרכזית: כיצד ניתן ליצור‬ ‫תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי?‬ ‫החשיבות שיש בקיום תרבות רחוב והתרומה שיש‬ ‫לרנר החליט להפוך את השדרה שעל פי התכנית‬ ‫לרחוב פעיל לעיר, יחד עם הבנת הנחיצות בתחבורה‬ ‫הקודמת היתה אמורה להיהרס למדרחוב, כסמל‬ ‫מובילים לשאלה כיצד ניתן ליצור ולקיים תרבות רחוב‬ ‫לרצונו לייצר עיר בקנה מידה אנושי, "ידעתי שהולך‬ ‫בעורק תנועה ראשי? כלומר, איך ניתן לאזן בין‬ ‫להיות לנו קרב גדול – לא היה לי שום דרך לשכנע‬ ‫הצרכים התחבורתיים של העיר לצרכיה‬ ‫את בעלי החנויות שזה טוב עבורם, מאחר ולא היה‬ ‫החברתיים-תרבותיים?‬ ‫אף מדרחוב אחר בברזיל. אבל ידעתי שכשתהיה‬ ‫אחת הערים שמתמודדות עם שאלות אלו היא העיר‬ ‫להם הזדמנות לראות אותה הלכה למעשה , כולם‬ ‫ִ‬ ‫קוריטיבה. קּוריטיבָּה היא בירת מדינת פארנה‬‫יאהבו אותה." , "...קראתי לצוות ואמרתי להם ש זה‬ ‫שבברזיל, אוכלוסייתה מונה כ- 2 מיליון נפשות, היא‬ ‫כמו מלחמה...המזכיר לעבודות ציבוריות טען‬ ‫נוסדה בשנת 4561 כמחנה של מחפשי זהב והפכה‬ ‫שעבודה מאין זו תיערך חודשיים, אולם הוא הצליח‬ ‫בימינו לדוגמא ומופת בעולם כולו לפיתוח אורבני.‬ ‫להלחיץ אותו לחודש..לאחר מכן לשבוע..אבל זה‬ ‫כבר בשנת 3191 החלו לנוע החשמליות הראשונות‬ ‫סופי הוא אמר..כתגובה אמרתי לו..בוא נתחיל‬ ‫ברחבי העיר, היום מערכת התחבורה הפשוטה‬ ‫בשישי בערב ונסיים ביום שני בבוקר וכך היה..."‬ ‫המשוכללת והיעילה כוללת הקצאת מסלולי‬ ‫אוטובוסים מיוחדים במרכזם של רחובות מרכזיים‬ ‫תכנון אורבאני תנועתי: אלן גייקובס מזכיר את‬ ‫ומשרתת %58 מתושבי העיר.‬ ‫ההישגים של קוריטיבה בתכנון עירוני, ובפיתוח‬ ‫עירוני בר-קיימא בספרים שלו, מערכת תחבורה‬ ‫חיימי לרנר - ראש עיריית קוריטיבה: ארכיטקט יהודי‬ ‫ציבורית על קרקעית, מבוססת אוטובוסים המניעה‬ ‫זיימה (חיימה) לרנר, שלימים הפך לראש העיר‬‫%5 מהעלות;‬ ‫כמויות נוסעים מקבילות למטרו ב-‬ ‫ולמושל פארנה, עמד בראש קבוצה מהאוניברסיטה‬ ‫פארקים שכונתיים ומטרופולינים הנשענים על‬ ‫הפדרלית של פארנה שהציעה לצמצם משמעותית‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  • 10. ‫העקרונות הכלליים של המהפכה התחבורתית-‬ ‫שטחים פתוחים קיימים, מחצבות נטושות, ומאגרי‬ ‫תרבותית-אקולוגית של קוריטיבה:‬ ‫המים של העיר.‬ ‫לשנות תפיסה ותרבות של האנשים היה תהליך‬ ‫המטרה היתה שתכנון שימושי הקרקע והתחבורה‬ ‫הדרגתי שנגע ישירות לפעילות היומיומית של‬ ‫לא יהפכו לתהליך טכני בלבד בידי כלכלנים ומתכני‬ ‫התושבים, שמשך כ 52 שנים והוא הסתמך על‬ ‫תחבורה – אלא לנושא עיקרי שיתוכנן וילווה על ידי‬ ‫העקרונות הבאים:‬ ‫צוות שבראשם ישבו אדריכלים ומתכ ננים ערים כך‬ ‫1. השתמשו פחות במכונית – הכוונה היא לשימוש‬ ‫ששיקולים כ מו הצורך לטפל בעוני, חינוך, פרנסה,‬ ‫בתחבורה ציבורית לנסיעות יומיומיות. אנשים יכולים‬ ‫תרבות ועוד יכנסו לתוך המכלול הכולל בתכנון ולא‬‫עדיין להשתמש במכונית לנסיעות מיוחדות, או בסופי‬ ‫פחות חשוב בביצוע עצמו.‬‫ק‬ ‫שבוע, אבל הנסיעות לעבודה וללימודים ר‬ ‫ראשית, מטרת המתכננים היתה להתאים את‬ ‫סה של‬ ‫בתחבורה ציבורית. נסיון לשנות תפי‬ ‫צפיפות האוכלוסין ליכולת השינוע שלה, וכך הוגדרו‬ ‫התושבים למעמדו של הרכב הפרטי, צורת השימוש‬ ‫כללים הקובעים שמבנים הקרובים לצירי התחבורה‬ ‫בו והמטרה העיקרית שלו.‬ ‫הציבורית יקבלו עד ל %006- בנייה (יותר מאוחר‬ ‫2. הפרידו אשפה – על ידי חינוך הילדים בבית‬ ‫הגיעו אחוזים אלו ל 0002- אחוזים כמעין מיני הונג-‬ ‫הספר, כך שהילדים לימדו את ההורים. לכל אחד‬ ‫קונג תוך בניית מנגנון שיתוף פרטי ציבורי מובהק),‬ ‫בבית ישנם כמה סוגים של פחים לצורך הפרדת‬ ‫ובמקומות שבהם אין תחנה בקרבת מקום עד ל‬ ‫אשפה. העיר אוספת כל יום את האשפה האורגנית,‬ ‫%001- בלבד, במקומות נוספים שבהם התשתיות‬ ‫ואחת לשבוע או פעמיים בשבוע באה המשאית‬ ‫אפשרה, נתנה הזכויות לעוד שני קומות שנמכרו על‬ ‫הירוקה ואוספת את החומרים הניתנים למיחזור.‬ ‫ידי העירייה ב %57- מערכן ששולמו לעירייה בקרקע‬‫החשוב הוא שהאיסוף נעשה מהבית או במקום קרוב‬ ‫או במזומן על מנת לממן בניית מגורים למעוטי‬ ‫מאוד למגורים. בחלק מהמקומות האוספים הם‬ ‫יכולת.‬ ‫יזמים פרטיים קטנים עם מריצות ועגלות, והעיר‬ ‫התכנית עודדה ערוב שימושים, תוך דאגה להשוואה‬ ‫קונה מהם את האשפה. כך לאפשר יוזמה פרטית‬ ‫בין צפיפות מגורים לצרכים המסחריות. כחלק‬ ‫בניהול מערכת איסוף האשפה במקומות שקשה או‬ ‫מהרצון לעודד מגורים במרכז העיר, הקימו‬ ‫יקר מדי לעיר לעשות את העבודה בעצמה. פחי‬ ‫ארקאדות מקורות הפעילות סביב השעון על מנת‬ ‫אשפה ציבוריים להפרדת אשפה מיוצרים על ידי‬ ‫לעודד חיים במרכז.‬ ‫בעלי מלאכה מקומיים. הוצגו גם תוכניות יצירתיות‬ ‫לפינוי אשפה בשכונות עוני על ידי תושביהם תמורת‬ ‫מחברות וספרי לימוד או כרטיסי אוטובוס.‬ ‫3. לקצר יוממיות ומרחקי נסיעה של התושבים‬ ‫לצרכים שלהם, כלומר לגור קרוב יותר למקום‬ ‫העבודה. על ידי כך פוחת הצורך בנסיעות, ונוצר גם‬ ‫איזון טוב יותר במערכת התחבורה הציבורית.‬ ‫בתכנון העיר שילוב עבודה ומגורים הוא הנושא‬ ‫החשוב ביותר. פגשתי בארה"ב הרבה אנשים‬ ‫שמחפשים שיטות תכנון של בניינים מקיימים, או‬ ‫עוסקים בבניה בחומרים שנעשה בהם פחות שימוש‬ ‫באנרגיה ובמשאבים מתכלים, וזה הכל טוב מאוד.‬ ‫5. מפת התחבורה הציבורית בעיר קוריטיבה‬ ‫אבל הדבר המקיים ביותר הוא לא לבזבז אנרגיה‬ ‫בחיי היום-יום. אין היום כמעט סיבה שמקומות‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  • 11. ‫5. סיכום‬ ‫העבודה ומקומות המגורים לא יהיו קרובים זה לזה.‬ ‫אזורים ללא פעילות הם אזורים שלא יכולים לתפקד‬ ‫ולאפשר הליכה לעבודה ברגל או נסיעה באופניים.‬ ‫לאורך זמן ועל כן קיימת חשיבות בקיום תרבות רחוב‬ ‫4. מרכזי מידע ותקשורת מפוזרים בשכונות‬ ‫– כלומר, באיזשהי התרחשות שתניע את אותם‬ ‫המתוכננים בצורת מגדלורים, המאפשרים גישה‬ ‫האזורים. לצורך כך יש ליצור תשתית מתאימה‬ ‫לטכנולוגיה‬ ‫שתעודד אנשים לא רק לעבור דרך מקומות, אלא גם‬ ‫מתקדמת לכל אדם בעיר; ביזור השירותים‬ ‫ו לתת הזדמנות‬ ‫לשהות בהם, להתבונן, לשבת‬ ‫העירוניים ושילובם יחד עם שטחי ספורט, מעונות‬ ‫לפעילויות חדשות להתרחש. על כן , מעניין לבחון‬ ‫יום, ושטחי מסחר בסמיכות לטרמינלים של מערכת‬ ‫מחדש את הגבולות בין האזורים הפרטיים‬ ‫התחבורה הציבורית כדי להקל את הנגישות אליהם.‬ ‫והציבוריים ובכך ליצור שינוי ברמה החברתית‬ ‫5. לתת גמישות אורבאנית ומרווחים רב תכליתיים,‬ ‫בהגדרות מושגים אלו. שינוי שיהווה בסיס‬ ‫"תכנן את העיר שלך בעצמך, יש לאפשר לכל ילד‬ ‫להתרחשות מעניינת.‬ ‫לתכנן את העיר שלו. זה חשוב מאוד משום שאם‬ ‫יצירת תשתית לרחוב פעיל מחייבת התייחסות‬ ‫נלמד את הילדים לחשוב ולתכנן את העיר שלהם,‬ ‫לגורמים שונים, ביניהם: הבנת צרכי המשתמשים:‬ ‫הם יעריכו אותה ויאהבו אותה יותר".‬ ‫הגבול בין הפרטי לציבורי, הולכי הרגל, אלמנטי‬‫רחוב המושכים את הקהל. כמו כן, התחשבות בצרכי‬ ‫העיר הכוללים בין היתר את נושא ערוב השימושים‬ ‫והצרכים התחבורתיים שלה שבמידה מסויימת‬ ‫עומדים בניגוד לצרכי הולכי הרגל ולצרכי הרחוב שבו‬ ‫רוצים לעודד שהייה.‬‫היא‬ ‫תנועה בעיר חיונית מאד לתפקודה ולדעתנו‬‫חייבת להיות חלק ממה שמוגדר כ"תרבות רחוב" .‬ ‫הבנה זו יחד עם בחינת פתרונות קיימים מעלה‬ ‫מספר שאלות: מצד אחד הפרדה מפלסית מציעה‬ ‫פתרון לבעיית כלי הרכב אך מצד שני היא מנוגדת‬ ‫למה שהגדרנו כתרבות רחוב. באיזו מידה לשלב את‬ ‫התחבורה ברחוב?‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  • 12. : ‫ביבליוגרפיה‬1. Using space syntax to understand multi layer high density urban environmement / Arc. Raanan Gabay thesis 20032. Negotiate my boundary /RAMTV, Switzerland 20063. Making cities work /George Hazel & Roger Parry 20044. New City Spaces / Jan Gehl and Lars Gemzoe Copenhagen 20015. Urban open spaces / Helen Woolley 20036. Guy Debords The Society of the Spectacle (Paris, 1967). Translated by Ken Knabb.7. The death and life of great American cities/ Jane Jacobs Canada 1961 :‫אתרי אינטרנט‬ 1. http://www.nyc-architecture.com/SOH/SOH063.htm 2. http://www.stevenholl.com/project-detail.php?id=24&worldmap=true 3. http://he.wikipedia.org/wiki/ ‫רחוב_דיזינגוף‬ 4. http://coffee.walla.co.il/?w=/931/927575 5. http://www.zeevgalili.com/?attachment_id=6361 :‫רשימת תמונות‬1.‫ מתוך הספר‬Negotiate my boundary /RAMTV, Switzerland 2006. ‫ מתוך אתר‬http://www.rieder.cc/it/it/main/referenze/reference/1/storefront-for-art-and-architecture-nyc23 . ‫ 0102 פליקס רובינשטיין‬http://en.wikipedia.org/wiki/File:Dizengoff_Square.jpg4. ‫ מתוך האתר‬http://www.architecture.org.il/art_arch_telaviv.php5.‫ מתוך אתר‬http://www.zonu.com/brazil_maps/Curitiba_Ubication_Localisation_Access_Map_Brazil_3.htm . ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & גו נשאשיבי‬ 2010-2011 ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א תש"ע‬